Education City Book

‫עור כים ‪ :‬רון ד ביר • י ע ל אר ב ל •‬ ‫מי כ ל ג ל בו ע ‪-‬אטר • י ע ל שור צ ב ר ג‬

‫עיר דמוקרטית‬

‫עיר חינוך‬ ‫במאה ה‪21-‬‬ ‫מפת דרכים לשינוי‬ ‫חברתי‪-‬חינוכי‪-‬קהילתי‬

‫המכון‬ ‫לחינוך‬ ‫דמוקרטי‬

‫‪É É‬פרספקטיבות מרובות‬ ‫והזכות לעיר‬ ‫‪É É‬הפרספקטיבה האישית‬

‫אסכולת אתונה‪ ,‬רפאל‪1509-15120 ,‬‬

‫— ‪— 21‬‬

‫‪É É‬הפרספקטיבה‬ ‫העירונית‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫‪ 1‬למה‬ ‫עיר‬ ‫חינוך?‬ ‫למה עיר חינוך? נתבונן על שאלה זו‬ ‫מפרספקטיבה עירונית באמצעות שאלות‬ ‫שראש עיר שואל את עצמו‪ ,‬וכן מפרספקטיבה‬ ‫אישית — הצרכים והאתגרים של תושבי‬ ‫העיר — צעירים ומבוגרים כאחד‪.‬‬

‫— ‪— 20‬‬

‫?ךוניח ריע המל | תינוריעה הביטקפסרפה‬

‫מימשליות‬ ‫וניהול‬ ‫העיר‬

‫הכלה‬

‫ייחודיות‬ ‫עירונית‬

‫חינוך‬

‫איכות‬ ‫סביבה‬

‫טכנולוגיה‬

‫יצירת‬ ‫השפעה‬ ‫והשארת‬ ‫חותם‬

‫שותפות‬ ‫עיריה‪-‬‬ ‫תושבים‬

‫התחדשות‬ ‫וצמיחה‬

‫רווחה‬

‫המרחב‬ ‫הפיזי‬

‫פיתוח בר‬ ‫קיימא‬

‫כלכלה‬ ‫מקומית‬

‫— ‪— 27‬‬

‫משיכת‬ ‫תושבים‬ ‫חדשים‬

‫משאבים‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫הפרספקטיבה העירונית‬ ‫לכל עיר השאלות הייחודיות לה‬

‫ה‬

‫נחת היסוד של מודל עיר חינוך וההצדקה‬ ‫לקיומו הן המרכזיות של העיר‪ .‬בעולם‬ ‫המודרני‪ ,‬חלק גדול מחיי היומיום שלנו מתרחש‬ ‫בעיר‪ .‬כאן אנו פועלים‪ ,‬לומדים‪ ,‬עובדים‪,‬‬ ‫יוצרים‪ ,‬צומחים‪ .‬זהו הרקע לחלק משמעותי‬ ‫מהאינטראקציות שלנו עם אנשים‪ ,‬רעיונות‪,‬‬ ‫מערכות חברתיות וארגוניות‪ .‬מגמת הגידול בשיעור‬ ‫האוכלוסייה בערים הואצה מאוד במאה השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬בשנת ‪ 50% ,1980‬מאוכלוסיית העולם‬ ‫התגוררה בערים‪ ,‬ועל פי חלק מהתחזיות‪ ,‬כבר‬ ‫בשנת ‪ 2050‬מספר זה יעלה על ‪.66%‬‬

‫המאמר המלא‪:‬‬

‫‪É‬‬

‫‪É‬עיר חינוך — מעשה‬ ‫בשלושה (ארבעה)‬ ‫מורים‪ ,‬יעל שורצברג‬ ‫ורון דביר‬

‫במקרים רבים היכולת להשפיע על איכות החיים‬ ‫ברמה העירונית גבוהה יותר מאשר ברמה הארצית‪.‬‬ ‫ראשי ערים רבים שעברו לעסוק בפעילות ברמה‬ ‫הארצית דיווחו שהשפעתם על המציאות הצטמצמה‬ ‫משמעותית‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬העיר (ואף השכונה)‬ ‫היא יחידת שינוי משמעותית ואפקטיבית‪ .‬יש‬ ‫ספרות ענפה העוסקת באתגרים הקשים הנוצרים‬ ‫בחיים העירוניים ובקשיים של מיליוני אנשים‬ ‫שעברו מן הכפר אל העיר‪ .‬לעומתם ניצב אדוארד‬ ‫גלייזר‪ ,‬מחבר הספר "ניצחון העיר"‪ ,‬ומציג גישה‬ ‫הפוכה — העיר אינה הבעיה אלא הפתרון‪ .‬שימוש‬ ‫נכון במשאבי העיר‪ ,‬בתכונותיה וביתרונותיה‬ ‫ופיתוח של מרכיביה השונים מייצרים סביבת חיים‬ ‫והתפתחות טובה לתושבים‪ .‬בספר זה אנו אמנם‬ ‫— ‪— 26‬‬

‫משתמשים במונח "עיר"‪ ,‬אך הדוגמאות שנציג‬ ‫בפרקים הבאים מראות שהרעיון של "עיר חינוך"‬ ‫מתאים גם ליישובים קטנים יותר כגון עיירות‪ ,‬וכן‬ ‫להתארגנויות אזוריות‪ ,‬כגון מועצות אזוריות של‬ ‫כמה יישובים‪.‬‬

‫שאלות שראשי ערים‬ ‫שואלים את עצמם‬ ‫ראשי ערים שנבחרו לעצב מציאות טובה יותר‬ ‫בעירם ניצבים בפני שאלות מורכבות‪ .‬השאלות‬ ‫שנציג כאן אינן מופיעות לפי סדר חשיבות‪ ,‬מכיוון‬ ‫שלכל עיר סדר עדיפות שונה בהתאם לאתגריה‬ ‫המיוחדים‪ ,‬מאפייניה והעדיפויות של תושביה וכן‬ ‫סדר היום הפוליטי‪-‬מקצועי‪-‬ערכי של מנהיגי העיר‪.‬‬ ‫במערכת המורכבת הנקראת "עיר"‪ ,‬שאלות אלה‬ ‫אינן עומדות בפני עצמן‪ .‬השאלות והאתגרים‪ ,‬כמו‬ ‫גם הפתרונות‪ ,‬משולבים זה בזה‪.‬‬ ‫ •כוח משיכה‪ :‬כיצד מעצימים את האטרקטיביות‬ ‫של העיר בעבור אוכלוסיות שהעיר מעוניינת‬ ‫בהן‪ ,‬כמו משפחות צעירות או בעלי מקצועות‬ ‫חופשיים? כיצד משאירים אוכלוסיות אלה בעיר‪,‬‬ ‫ועוצרים הגירה שלילית מהעיר?‬

‫‪É É‬הסיפור של אדם‬ ‫ודניאלה‬ ‫‪É É‬מודל עיר חינוך‬

‫אלגוריה על הממשל הטוב והממשל הרע והשפעותיו על העיר והכפר (פרט)‪ .‬אמברוג'ו לורנצטי‪1337 ,‬‬

‫— ‪— 31‬‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫מהי‬ ‫‪ 2‬עיר‬ ‫חינוך?‬ ‫בשער זה נניח את היסודות התיאורטיים‬ ‫למודל עיר חינוך ונציג את עשרת‬ ‫עקרונות הפעולה המעשיים שהם עמוד‬ ‫השדרה של המודל‪ .‬שער זה יציע לנו‬ ‫מבט ממעוף הציפור על עיר חינוך‪.‬‬

‫— ‪— 30‬‬

‫ ?ךוניח ריע יהמ | הלאינדו םדא לש רופיסה‬

‫אורי‪ ,‬אחיה של נועה‪ ,‬בחר להשתתף בקורס‬ ‫לחשיבה אסטרטגית‪ .‬הקורס מבוסס על עקרונות‬ ‫עולם השחמט‪.‬‬ ‫הוא הולך עם כמה מחבריו להתאמן עם דיירי‬ ‫בית האזרחים הוותיקים המקומי‪.‬‬

‫דניאלה‪ ,‬היא מייסדת ומנהלת מרכז העתיד‬ ‫העירוני‪.‬‬ ‫במרכז העתיד‪ ,‬קבוצה מגוונת של תושבים‪ ,‬אנשי‬ ‫עירייה‪ ,‬אנשי עסקים מקומיים‪ ,‬אנשי חינוך‬ ‫ואנשי מקצוע לוקחים אחריות משותפת על‬ ‫עיצוב עתיד העיר והחיים בה‪.‬‬ ‫הקבוצה יוצרת יחד את תמונת העתיד המיטבית‬ ‫עבור העיר‪ ,‬ומתרגמת אותה לפתרונות יצירתיים‬ ‫ומיזמים מעשיים‪.‬‬

‫העיר של דניאלה ואדם ניצבת בפני מספר‬ ‫אתגרים גדולים‪...‬‬ ‫זוהי העיר של דניאלה ואדם‪.‬‬ ‫כל מקום בעיר מספק להם הזדמנות ללמוד‬ ‫ולהתנסות‪ ,‬להכיר וליצור‪ ,‬לשנות ולחדש‪.‬‬ ‫לחיות‪ .‬להשפיע‪.‬‬ ‫— ‪— 33‬‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫הסיפור של אדם ודניאלה‬ ‫לפני שתצללו לפרטי הפרטים של הרעיון והמעשה של עיר חינוך‪ ,‬אתם מוזמנים‬ ‫לבקר בעיר החינוך של אדם ודניאלה‪ .‬התסריט של הסרטון שהפקנו עבור מרכז הידע‬ ‫לעיר חינוך מספר בקיצור נמרץ את הסיפור כולו‬

‫תוכלו לצפות בסרטון‬ ‫עצמו בקישור‪:‬‬ ‫‪www.democratic.É É‬‬ ‫‪co.il/adam‬‬

‫זהו סיפור עירוני שמתחיל בזוג אחד‪ .‬נקרא להם‬ ‫אדם ודניאלה‪.‬‬ ‫הם חיים באושר עם שני ילדיהם‪.‬‬ ‫בגינה הקהילתית‪ ,‬אדם לומד מיוסי‪ ,‬שכנו‬ ‫האגרונום המומחה‪ ,‬את סוד גידול סחלב‬ ‫הברסבולה המיוחד‪.‬‬ ‫הוא גילה שיש לו כשרון מיוחד לגידול סחלבים‪.‬‬

‫לפרנסתו‪ ,‬אדם מפתח ומתכנן פתרונות לאנרגיה‬ ‫ירוקה‪.‬‬

‫— ‪— 32‬‬

‫פעם בשבוע‪ ,‬מגיעה אליו לסטודיו קבוצה‬ ‫של ממציאות וממציאים צעירים ‪ ,‬לסדנה בה‬ ‫הם מתכננים יחד פתרונות יצירתיים לבעיות‬ ‫אמתיות‪ .‬אדם לומד מתלמידיו המון‪.‬‬

‫מדי יום שלישי כיתת המתמטיקה של נועה‪,‬‬ ‫בתם של דניאלה ואדם‪ ,‬יוצאת ללימודים במרחב‬ ‫העירוני‪ .‬היום נועה וחבריה לומדים בשוק‬ ‫המקומי‪ .‬הנושא הוא המתמטיקה של כלכלת‬ ‫שוק‪.‬‬

‫ ?ךוניח ריע יהמ | ךוניח ריע לדומ‬

‫עק ר ונ ו ת ה פ ע ול ה של עיר חי נו ך‬

‫הזכות‬ ‫לעיר‬

‫ייחודיות‬

‫דיאלוג אישי‬ ‫ועירוני‬

‫זכות לחינוך‬ ‫משמעותי‬ ‫ביטוי ומימוש‬ ‫עצמי‬

‫עירוב צבעים‬ ‫שילוב עבר‪-‬‬ ‫הווה‪-‬עתיד‬

‫עירוב צבעים ושיתופי פעולה‬ ‫עיר חינוך מכירה בתרומה הייחודית של כל‬ ‫אחד מהגורמים בה‪ :‬אנשים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬קהילה‪.‬‬ ‫הכרה זו היא תנאי חשוב ליצירת אינטגרציה בין‬ ‫הכוחות השונים‪ ,‬המאפשרת לעיר לפעול כמערכת‬ ‫אחת‪ ,‬לענות על הצרכים השונים של התושבים‬ ‫ולהשתמש בכל הגורמים לטובת הפרט ולטובת‬ ‫הכלל‪ .‬לגישה המאפשרת שיתופי פעולה מגוונים‬ ‫ומוצלחים‪ ,‬חלוקת תפקידים הגיונית והרמונית‬ ‫בעיר ואיגום משאבים יעיל אנו קוראים "עירוב‬ ‫צבעים"‪.‬‬

‫העיר‬ ‫כמרחב‬ ‫למידה‬

‫השתתפות תושבים‬ ‫ואקטיביזם‬

‫בערים רבות השחקנים השונים בעיר פועלים‬ ‫מתוך נקודת מבט מצומצמת ולא מתוך ראיית‬ ‫התמונה הגדולה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬כאשר השחקנים‬ ‫הללו פועלים יחד למטרה משותפת‪ ,‬כל הצבעים‬ ‫בעיר מתחברים לכדי תמונה עשירה‪ ,‬שלמה ובעלת‬ ‫משמעות‪ .‬שיתוף פעולה הוא המפתח לשינוי בעיר‬ ‫חינוך‪ :‬המפגש והתקשורת בין הפרט לבין אנשים‬ ‫ומקומות הוא הבסיס ללמידה‪ ,‬ותחושת השייכות‬ ‫לקבוצה הנוצרת תוך כדי כך היא צורך חיוני בדרך‬ ‫למימוש עצמי‪ .‬שיתוף הפעולה עם הזולת הוא‬ ‫אפוא תנאי בסיסי לצמיחה ולמידה‪ ,‬ועיקרון מרכזי‬ ‫בעיר החינוך‪.‬‬ ‫— ‪— 41‬‬

‫הכלה‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫לזהות ולפתח את אזורי החוזק שלהם‪ ,‬להגדיר את‬ ‫חלומם האישי ‪ -‬ולפעול למימושו‪.‬‬

‫הזכות לחינוך משמעותי‬ ‫וייחודיות אישית‬ ‫חינוך משמעותי ולמידה משמעותית הם חלק‬ ‫מזכויותיו של האדם הצעיר ושל האזרח בעיר‬ ‫המודרנית‪ .‬החינוך‪ ,‬שנועד בעבר לספק את צורכי‬ ‫המעסיקים‪ ,‬מתחיל להתמקד בצרכי הצמיחה‬ ‫והמימוש העצמי של האזרחים והאזרחים לעתיד‪.‬‬

‫בהשראת‬ ‫פירמידת הצרכים‬ ‫של מאסלו‪ ,‬גם‬ ‫בעיר החינוך‬ ‫מימוש עצמי‬ ‫נחשב לרמת‬ ‫ההתפתחות‬ ‫הגבוהה ביותר‬

‫שיטות פדגוגיות של חינוך המותאם למאה ה‪21-‬‬ ‫מחליפות את השיטות שהתאימו לעידן התעשייתי‬ ‫והתבססו במידה רבה על סטנדרטיזציה‪ ,‬שינון‪,‬‬ ‫בחינה‪ ,‬ומורה הניצב לפני הכיתה‪ .‬בעיר חינוך‪,‬‬ ‫בבתי ספר ומסגרות חינוכיות אחרות נמצא גישות‬ ‫פדגוגיות כגון למידה מבוססת פרויקטים‪ ,‬חינוך‬ ‫דמוקרטי ולמידה בניהול עצמי (‪.)SML‬‬ ‫עיקרון החינוך המשמעותי חל לאורך כל החיים‪.‬‬ ‫מתוך תפיסה זו החלו ערים להגיב באופן פעיל‬ ‫לשינויים הדמוגרפיים האופייניים לתקופתנו‪:‬‬ ‫התארכות תוחלת החיים ופרק החיים הפעיל‬ ‫שלאחר הפרישה‪ .‬בערים אלו‪ ,‬מדיניות החינוך‬ ‫מתייחסת גם לזכותם של מבוגרים ללמידה‬ ‫משמעותית לאורך כל החיים‪.‬‬

‫ייחודיות עירונית‬ ‫עיר חינוך מביאה בחשבון לא רק את הייחודיות‬ ‫האישית‪ ,‬אלא גם את הייחודיות של העיר כולה‬ ‫— ‪— 40‬‬

‫ושל השכונות השונות בה‪ .‬בתהליך הפיכתה לעיר‬ ‫חינוך‪ ,‬נדרשת העיר לזהות את נקודות החוזק‬ ‫והצמיחה שלה ואת הסיפור הייחודי שלה‪ .‬עיר‬ ‫המכירה את עצמה יכולה להשתמש במשאביה‬ ‫בתבונה ולנתב אותם בחוכמה למקומות הנכונים‪.‬‬ ‫לעתים קרובות יכולה הפעולה הנכונה במקום הנכון‬ ‫להשפיע השפעה נרחבת על המערכת כולה‪ .‬לאט‬ ‫לאט‪ ,‬מתוך היכרות עם הסיפור הייחודי שלה‪,‬‬ ‫יכולה העיר להעמיק ולהעשיר את הסיפור או‬ ‫לשנותו יחד בהתאם לחזון המשותף של העירייה‬ ‫והתושבים‪.‬‬ ‫ערים רבות מחפשות כיום באופן פעיל את‬ ‫ייחודיותן — המאפיין שיבדל אותן מערים אחרות‬ ‫ויחזק את המוניטין וכוח המשיכה שלהן‪ ,‬כמו גם‬ ‫את גאוות התושבים ואת חוויית החיים בעיר‪.‬‬ ‫אפשר כמעט לומר שהן דורשות את הזכות להיות‬ ‫מיוחדות‪ ,‬וכך אפשר למצוא את ״עיר הספורט״‪,‬‬ ‫״עיר עולם״‪ ,‬״עיר הילדים״‪ ,‬״עיר העתיד״‪ ,‬״העיר‬ ‫הירוקה״ ועוד‪.‬‬ ‫בעיר חינוך הייחודיות פרקטלית באופיה‪,‬‬ ‫ומתבטאת הן בתמונה הגדולה והן בפרטים‬ ‫המרכיבים אותה‪ .‬בערים כאלה נגלה שהשאיפה‬ ‫לייחודיות קיימת לא רק בתוכנית העירונית הגדולה‬ ‫אלא גם במוסדות החינוך העירוניים עצמם‪ .‬ישנן‬ ‫ערים המתנגדות לייחודיות בשם הסטנדרטיזציה‬ ‫ואחרות מעלימות עין מבתי ספר ייחודיים‪ ,‬אך ישנן‬ ‫ערים המעודדות את מוסדות החינוך לאפיין ולפתח‬ ‫כל אחד את ייחודיותו‪.‬‬

‫ךוניח ריעב הלועפה תודש ?ךיא | ריעב םיבחרמה לכב יוניש יכילהת‬

‫שדה‬ ‫הכלכלה‬ ‫המקומית‬

‫שדה‬ ‫ההתפתחות‬ ‫האישית‬

‫שדה הקהילה‬ ‫והאקטיביזם‬

‫שדה‬ ‫הטכנולוגיה‬

‫שדה‬ ‫החינוך‬ ‫הפורמלי‬ ‫והבלתי‬ ‫פורמלי‬

‫שדה‬ ‫ההשתתפות‬

‫שדה‬ ‫המנהיגות‬ ‫והממשליות‬ ‫ִ‬ ‫שדה התרבות‬

‫שדה הכלכלה המקומית משפיע לא רק על‬ ‫רווחתם הכלכלית של התושבים אלא גם על איכות‬ ‫המפגש ביניהם ורמת הסולידריות בעיר‪ .‬עיר‬ ‫שמטפחת עסקים מקומיים ויזמות של תושבים‬ ‫היא עיר שמעצימה את תושביה‪ ,‬יוצרת תשתית‬ ‫לצבירת הון חברתי משמעות ותורמת אורח חיים‬ ‫מקיים‪ .‬עיר חינוך לוקחת אחריות על קידום כלכלה‬

‫שדה‬ ‫המרחב‬ ‫הפיזי‬

‫מקומית‪ ,‬וזו משמשת כמרחב חינוכי לילדים‬ ‫ומבוגרים כאחד‪.‬‬ ‫שדה ההשתתפות הוא המרחב שבו משתתף‬ ‫הציבור בקבלת ההחלטות ומקדם יוזמות קהילתיות‬ ‫והשתתפות רחבה בעיצוב עתיד החיים בעיר‪ .‬עיר‬ ‫חינוך מפתחת את השדה האזרחי כך שתהליכי‬ ‫קבלת ההחלטות יהיו שקופים ונתונים לשיח‬ ‫— ‪— 49‬‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫תהליכי שינוי בכל המרחבים בעיר‬ ‫מבט על שדות פעולה עירוניים המשתלבים לעיר חינוך‬

‫כ‬

‫"פעולות מדברות‬ ‫בקול רם ממלים‪,‬‬ ‫אבל לא לעתים‬ ‫כל כך קרובות"‬ ‫מ ר ק טוויין‬

‫ל שדות הפעולה העירוניים משתלבים ביחד‬ ‫ל"עיר חינוך"‪ ,‬המבטאת את העקרונות‬ ‫שהגדרנו בפרק הקודם‪ .‬למען הבהירות‪ ,‬נציג בשער‬ ‫זה כל שדה פעולה בנפרד‪ ,‬אף על פי שבעיר חינוך‬ ‫כל שדות הפעולה מתפתחים יחד ותומכים זה בזה‪.‬‬ ‫עיר שצועדת בנתיב עיר חינוך אינה חייבת לטפל‬ ‫בכולם בבת אחת‪ ,‬אך המבט ההוליסטי על כל‬ ‫השדות ‪ ‬הוא מאפיין מובהק שלה‪.‬‬

‫שדה החינוך הבלתי פורמלי מאפשר לעיר לתמוך‬ ‫בהתפתחות של תושביה מסביב לשעון‪ .‬שיתוף‬ ‫פעולה נבון עם החינוך הפורמלי יכול לסייע לאיגום‬ ‫משאבים פיזיים ואנושיים ולראייה הוליסטית של‬ ‫בני נוער ומבוגרים בעיר‪ .‬תנועת הנוער היא דוגמה‬ ‫לערוץ חינוך‪ ,‬למידה וצמיחה אחרי שעות בית‬ ‫הספר ולפוטנציאל של שילוב וטשטוש הגבולות בין‬ ‫החינוך הפורמלי לחינוך הלא פורמלי‪.‬‬

‫שדה החינוך הפורמלי יכול להיות המוקד‬ ‫לפעולה‪ ,‬ההשפעה והצמיחה החינוכית של‬ ‫האנשים הצעירים בעיר‪ .‬על כן‪ ,‬עיר חינוך‬ ‫משקיעה משאבים רבים במימוש פוטנציאל זה‬ ‫והגברת הלמידה המשמעותית בגני ילדים‪ ,‬בתי‬ ‫ספר ואוניברסיטאות‪ .‬לעתים קרובות שדה החינוך‬ ‫הפורמלי הוא אחד ממרכזי העצבים של השינוי‬ ‫בעיר חינוך‪ .‬בית הספר ממשיג את המפגשים‬ ‫הרבים בעיר לילדים ומשפחותיהם‪ ,‬ומאפשר‬ ‫לחלקם להתרחש באופן מובנה ואינטנסיבי‪ .‬בית‬ ‫הספר נהפך למרכז שאליו מוזמנים גורמים שונים‬ ‫בעיר וממנו יוצאים לחלקים שונים של העיר‪ .‬בעיר‬ ‫חינוך נהפך בית הספר — המוסד הגדול בעיר‬ ‫שמטרתו המרכזית היא חינוך ולמידה — למרכז‬ ‫משמעותי לשיתוף פעולה חינוכי בין אנשים‪,‬‬ ‫ארגונים ועסקים בעיר‪.‬‬

‫שדה המרחב הפיזי מעצב את התנועה והפעילות‬ ‫בעיר‪ :‬מפגשים אקראיים בלב העיר‪ ,‬רחובות‬ ‫שוממים או שוקקי חיים‪ ,‬כיכרות נטושות או כאלה‬ ‫הפועלות ככר פעולה לאקטיביזם;‪ ‬הליכה ורכיבה‬ ‫על אופניים או נסיעה ברכב פרטי; גני משחקים‬ ‫או עזובה; גינות קהילתיות או שדות בור; הפרדה‬ ‫במקור או הטמנת אשפה; מוזיאונים ריקים או‬ ‫כאלה המשולבים בהוויית העיר והחינוך; עיצוב‬ ‫מנוכר או אנושי; התעלמות או התייחסות למורשת‬ ‫העבר‪ ,‬גטאות והפרדה או חיים משותפים של‬ ‫הקבוצות השונות החיות בעיר; אלימות או ביטחון‬ ‫אישי‪ .‬לגורמים אלה ורבים נוספים יש השפעה‬ ‫מכרעת על איכות החיים וטיב האינטראקציות‬ ‫האנושיות המתרחשות בעיר‪ ,‬וכן על הערכים‬ ‫שנספגים בתושבים מעצם החיים בעיר‪ .‬כל מקום‬ ‫הוא הזדמנות לפעולה חינוכית וחברתית‪ ,‬ללמידה‪,‬‬ ‫להשפעה חינוכית‪.‬‬

‫— ‪— 48‬‬

‫ךוניח ריעב הלועפה תודש ?ךיא | ריעב םיבחרמה לכב יוניש יכילהת‬

‫שדה החינוך הפורמלי‬ ‫מהפכת החינוך במאה ה‪21-‬‬

‫"תחת לחפש 'משפכים חינוכיים' חדשים כמקובל כיום‪ ,‬יש לחפש‬ ‫את היפוכם המוסדי‪' :‬מסכות' חינוכיות שירבו את אפשרויותיו של כל‬ ‫אדם להפוך כל רגע ורגע בחייו לרגע של למידה‪ ,‬שיתוף ואכפתיות"‬ ‫א י ו ו א ן א יל יץ ' ‪ " ,‬ב יט ול ב ית ה ס פ ר"‬

‫‪É É‬מתרבות דמוקרטית‬ ‫לפדגוגיה דמוקרטית‬ ‫‪É É‬העיר כבית ספר —‬ ‫למידה במרחב העירוני‬

‫‪É É‬חינוך אישי‪ :‬רוח‬ ‫דמוקרטית בחינוך‬ ‫הפורמלי‬ ‫‪É É‬למידה מבוססת פרויקטים‬ ‫— ‪— 51‬‬

‫‪É É‬הקמת בית ספר‬ ‫ברוח המאה ה‪21-‬‬

‫‪É É‬התאמת סדירויות בית‬ ‫ספר לתהליך שינוי פדגוגי‬

‫‪É É‬בתי ספר דמוקרטיים‬

‫‪É É‬מודל חלוץ חינוכי‬

‫‪É É‬מנטורינג‬

‫‪É É‬החממה להכשרת מורים‬ ‫‪É É‬הגיל הרך‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫משמעותי בין התושבים לעירייה‪ .‬תחושת השייכות‬ ‫והאכפתיות המתפתחת בעיר חינוך מעודדת את‬ ‫התושבים לעשייה חברתית חיובית‪.‬‬ ‫שדה התרבות מעשיר את חוויית החיים בעיר‬ ‫ומעניק לה משמעות נוספת‪ .‬מוסדות תרבות‬ ‫כגון מוזיאונים משמשים בעיר חינוך כמרחבי‬ ‫למידה‪ .‬אמנות לסוגיה השונים משמשת להעמקת‬ ‫הלמידה והחוויה החינוכית בכל הגילים ולעתים אף‬ ‫משולבת בפעילות קהילתית ותומכת באקטיביזם‬ ‫של התושבים‪ .‬ערוצים תרבותיים יכולים לקשר בין‬ ‫העבר העירוני להווה ולעתיד‪.‬‬ ‫שדה הטכנולוגיה מאפשר לעיר להנגיש לכל‬ ‫התושבים אפשרויות חינוכיות והזדמנויות‬ ‫לשיתופי פעולה קהילתיים ותורם להכלה ולהגברת‬ ‫השוויון‪ .‬השדה הווירטואלי תומך בלמידה‬ ‫משמעותית‪ ‬של הפרט באמצעות טכנולוגיות למידה‬ ‫מתקדמות‪ .‬הפלטפורמה הווירטואלית מסייעת‬ ‫לאקטיביזם של התושבים‪ ,‬לשקיפות ולנגישות‬ ‫למידע ובכך תומכת במהלך השינוי הדמוקרטי‬ ‫שעוברת עיר חינוך‪ .‬המרחב האינטרנטי משלים את‬ ‫המרחב הפיזי ביצירת מרקם עירוני‪-‬חברתי עשיר‬

‫באינטראקציות אנושיות‪.‬‬ ‫השדה המכיל מחדד את מחויבותה של העיר לכל‬ ‫תושביה‪ ,‬כולל קבוצות הנדחקות לשוליים כגון‬ ‫אוכלוסיות מוחלשות ובעלי מוגבלויות‪ .‬עיר חינוך‬ ‫מפתחת פתרונות לאוכלוסיות בסיכון ולאוכלוסיות‬ ‫מוחלשות כדי לאפשר לכל תושב להתפתח ולממש‬ ‫את ייחודיותו ולזכות ביחס מכבד‪.‬‬ ‫שדה העתיד הוא המרחב שבו מתפתח החזון‬ ‫העירוני ובו נערכת הקהילה לקראת העתיד‬ ‫וליצירתו‪ .‬עיר חינוך היא עיר המתמודדת עם‬ ‫אתגרי ההווה אך אינה שוכחת לחתור לעבר תמונת‬ ‫העתיד הרצויה‪ .‬תמונה זו מבוססת על הסיפור‬ ‫העירוני כפי שרואים אותו גורמים שונים בעיר‪.‬‬ ‫בשדה זה מוזמנים התושבים להעלות שאלות‬ ‫ולהציע פתרונות‪ ,‬לחשוב בצורה יצירתית וליצור‬ ‫את המשאבים הדרושים למימוש הרעיונות‪ .‬בעיר‬ ‫חינוך מתגלה החזון העתידי דרך שיח קהילה שבו‬ ‫יש משקל שווה לקולם של כל המשתתפים ומקום‬ ‫לפרספקטיבות שונות‪.‬‬ ‫הפרקים הבאים יוקדשו כל אחד לתיאור מפורט של‬ ‫אחד השדות ולהדגמת אופן פעולתו בעיר חינוך‪.‬‬

‫‪0-120‬‬

‫‪24/7‬‬

‫‪3600‬‬

‫למידה וחינוך מתרחשים‬ ‫לאורך כל החיים‬

‫כל אירוע לאורך‬ ‫היום הוא אירוע מחנך‬

‫כל מרחב בעיר‬ ‫הוא מרחב מחנך‬

‫— ‪— 50‬‬

‫ךוניח ריעב הלועפה תודש ?ךיא |‬

‫ •מיומנויות הלמידה הנדרשות לפרויקט‬ ‫מאפשרות למרחב ה"חיצוני" להיות מעורב‬ ‫באופן הלמידה ולא רק בתוכנה‪ ,‬למשל בדרכי‬ ‫חקר מגוונות‪ ,‬פנייה למומחים‪ ,‬עבודה בקבוצות‪,‬‬ ‫פרזנטציה‪ ,‬משוב ועוד‪.‬‬

‫מומחים ומיומנויות; הערכת ביניים; המשך איסוף‬ ‫מידע; הכנת תוצרי למידה יצירתיים; הכנה והצגת‬ ‫פרזנטציה; ולסיום‪ :‬רפלקציה על התהליך‪.‬‬ ‫התהליך מגרה את סקרנותם של התלמידים לצאת‬ ‫אל המסע להגשמת הפרויקט באמצעות למידה‬ ‫המחוברת אל חיי היום יום שלהם וגורמת להם‬ ‫להיות פעילים בתוך תהליך הלמידה תוך הקפדה‬ ‫על דיוק אקדמי‪.‬‬

‫בלמידה מבוססת פרויקטים שזורים זה בזה‬ ‫העשייה‪ ,‬ההקניה והחשיבה‪ .‬לכל שלב תוצר‬ ‫ממוקד משלו וכלל השלבים מבנים את התוצר‬ ‫הסופי‪ .‬למידת פרויקט‪ ,‬במהותה וביישומה‪ ,‬מזמנת‬ ‫שיתופי פעולה רבים ומפגשים שונים בין עולם בית‬ ‫הספר לסביבתו הפיזית והאנושית‪.‬‬

‫מאפייני ה‪ PBL-‬מזמנים חיבור טבעי בין המרחב‬ ‫הבית ספרי למרחב הקהילתי‪-‬עירוני‪:‬‬ ‫ •תכני הפרויקטים והתוצרים מתבססים על‬ ‫"חיבור לעולם האמתי" וזקוקים למרחב הממשי‪.‬‬

‫חשיפה‬ ‫לנושא‬ ‫‪1‬‬

‫הגדרת‬ ‫בעיה או‬ ‫תוצר‬

‫‪2‬‬

‫הנחייה‬ ‫לחשיבה‬ ‫ראשונית‬ ‫על פרויקט‬

‫סיעור‬ ‫מוחין‬ ‫ומפות‬ ‫חשיבה‬

‫‪É‬‬

‫‪13‬‬

‫המשך‬ ‫איסוף‬ ‫מידע‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬

‫תכנון זמן‬ ‫ומשאבים‬

‫מזמנים חיבור‬ ‫טבעי בין‬ ‫המרחב הבית‬ ‫ספרי למרחב‬ ‫הקהילתי‪-‬עירוני‬

‫‪É‬במאמר המלא‪" ,‬למידה מבוססת פרויקטים — למידה המחוברת‬ ‫לפעימות החיים"‪ ,‬אנו מציגים בהרחבה את כל אחת מתחנות‬ ‫המסע‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫יצירת‬ ‫פרויקט‬

‫מאפייני ה‪PBL-‬‬

‫תהליך הלמידה מתואר במפת הדרך הבאה המציגה‬ ‫את ‪ 13‬תחנות המסע‪.‬‬

‫ •לאורך כל תהליך הלמידה‪ ,‬הסביבה היא מקור‬ ‫מידע משמעותי במרכיבים הפיזיים‪ ,‬הרעיוניים‬ ‫והאנושיים שהיא מזמנת‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫ילמרופה ךוניחה הדש‬

‫איסוף מידע‬ ‫‪7‬‬

‫— ‪— 67‬‬

‫סיכום‬ ‫והערכה‬ ‫פרזנטציה‬

‫הערכת‬ ‫ביניים‬ ‫‪10‬‬

‫הכנת‬ ‫תוצרים‬

‫‪12‬‬

‫‪11‬‬

‫הכנת‬ ‫פרזנטציה‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫למידה מבוססת פרויקטים‬ ‫למידה דרך עשייה בעולם האמתי‬

‫"לעשות חיים‬ ‫זו הדרך הטובה‬ ‫ביותר ללמוד"‬ ‫אינג ריד באואר‬

‫פורמלי‬ ‫המאמר המלא‪:‬‬

‫‪É‬‬

‫‪É‬למידה מבוססת‬ ‫פרויקטים — למידה‬ ‫המחוברת לפעימות‬ ‫החיים‪ ,‬נועה בשן‬

‫‪É‬‬

‫‪É‬חולון — מתהליך‬ ‫שינוי פדגוגי לתהליך‬ ‫שינוי עירוני‪ ,‬מרב‬ ‫ברקת ואיתי אלטר‬

‫למידה משמעותית היא יצירת ידע‬

‫ל‬

‫מידה מבוססת פרויקטים (‪Project Based‬‬

‫‪ )Learning — PBL‬היא מודל למידה‬ ‫פרוגרסיבי שבמרכזו למידה המכוונת ומונעת מתוך‬ ‫תוצר‪ .‬הלמידה נעשית תוך שילוב בין תחומי דעת‬ ‫שונים ונתמכת בסדירויות בית ספריות מתאימות‪.‬‬ ‫למידה כזאת נובעת מתפיסת למידה הממוקדת‬ ‫ברכישת מיומנויות לאיתור‪ ,‬עיבוד ויצירת ידע‬ ‫חדש‪ ,‬אישי ורלוונטי ללומד‪ .‬בכך היא שונה‬ ‫מהלמידה המסורתית המתמקדת בשינון ידע‪ ,‬העדר‬ ‫רלוונטיות ללומד ופסיביות של התלמיד בכל תהליך‬ ‫הלמידה‪ .‬הלמידה המשמעותית מדגישה חוויה‬ ‫והתנסות‪ ,‬מחקר והעמקה‪ ,‬עבודת צוות בצד עבודה‬ ‫עצמאית‪ ,‬וליווי התהליך בהערכה מתמדת מצד‬ ‫המורים‪ ,‬התלמידים והקהל הרחב‪.‬‬ ‫גישת הלמידה המבוססת פרויקטים מתכתבת‬ ‫במובנים רבים עם שיטת הלימוד שהייתה נהוגה‬ ‫בקיבוצים בישראל בשנות ה‪ 20-‬וה‪ ,30-‬אשר כללה‬ ‫שני מרכיבים מרכזיים‪ :‬האחד ‪ -‬עבודה בקבוצות‬ ‫קטנות של למידה‪ ,‬והשני ‪ -‬לימוד בין‪-‬תחומי‪,‬‬ ‫שאינו מפצל בין מקצועות הלימוד‪ .‬גם בקיבוצים‬ ‫חלק גדול מן הלמידה היה קשור לחיי היום‪-‬יום‬ ‫של התלמידים וקישר בין הלמידה העיונית לחיים‬ ‫— ‪— 66‬‬

‫המעשיים‪ .‬דוגמה ומופת לרשת בתי ספר המבוססת‬ ‫על למידת פרויקט היא הרשת האמריקאית ‪High‬‬ ‫‪ ,Tech High‬שהוכיחה הצלחות לימודיות ופיתוח‬ ‫יכולות אישיות בקרב תלמידים‪ ,‬ללא סינון ובתוך‬ ‫מערכת החינוך הציבורית‪.‬‬

‫מסע להגשמת פרויקט‬ ‫הרלוונטי לחיים‬ ‫למידת ‪ PBL‬מתבטאת בתוצר המוצג בסופו של‬ ‫תהליך הלמידה ולשם יצירתו מכוונת כלל הלמידה‪.‬‬ ‫התלמידים משתתפים בתהליך פתרון הבעיות‬ ‫הכרוכות בפרויקט ועובדים באופן עצמאי לצורך‬ ‫הבניית הידע הדרוש להם‪ .‬פרויקט מניע למידה‬ ‫עשוי להיות הקמת תערוכה‪ ,‬כתיבת מחזה‪ ,‬עריכת‬ ‫סרט‪ ,‬יציאה להפגנה‪ ,‬הוראת שיעור ועוד‪ .‬הפרויקט‬ ‫דורש תכנון מוקדם מתחילת התהליך (מהסוף‬ ‫להתחלה)‪ ,‬שבו התלמידים נדרשים לחשוב כיצד‬ ‫ייראה התוצר המוגמר‪.‬‬ ‫רצף הלמידה כולל בחירה בתחומים על ידי קהילות‬ ‫הלמידה‪ ,‬שהן צוותי חשיבה ופעולה‪ ,‬והגדרת הדרך‬ ‫אל התוצר; סיעור מוחין ומפות חשיבה; תכנון‬ ‫זמנים ומשאבים; חקר ואיסוף מידע; חיבורים‬ ‫לתכני לימוד נדרשים‪ ,‬לבעיות חברתיות סביבתיות‪,‬‬

‫ךוניח ריעב הלועפה תודש ?ךיא |‬

‫ילמרופה ךוניחה הדש‬

‫״אתם אומרים‪:‬‬ ‫משעממת אותנו‬ ‫ההשתעשעות‬ ‫עם הילדים‪ .‬הדין‬ ‫עמכם‪ .‬אתם‬ ‫אומרים‪ :‬כי אנו‬ ‫מוכרחים להנמיך‬ ‫עצמנו למושגיהם‪.‬‬ ‫להנמיך‪ ,‬לכפוף‪,‬‬ ‫לגחון‪ ,‬לכווץ‪.‬‬ ‫טעות בידכם‪.‬‬ ‫לא דבר זה‬ ‫מייגענו — אלא‬ ‫שאנו מוכרחים‬ ‫לטפס ולעלות‬ ‫למושגיהם‪.‬‬ ‫לטפס‪ ,‬לזקוף‬ ‫ידיים‪ ,‬לעמוד על‬ ‫בהונות‪ ,‬להגיע‪,‬‬ ‫שלא לפגוע"‬ ‫י א נו ש קור צ 'אק‪,‬‬ ‫" כ ת בים פד גוגיים "‬

‫קבוצת גננות פיתחו תפיסה חדשנית לגן הילדים ‪ 2020‬במרכז עתיד פסג״ה באר שבע‪ .‬מנחת התהליך‪ :‬יעל שורצבג‪ ,‬איור‪ :‬אריה דביר‬

‫— ‪— 87‬‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫חינוך בגיל הרך‬ ‫ברוח החינוך‬ ‫הדמוקרטי‬ ‫פיתוחמערכת גנים יישובית‬ ‫המקדמת תפיסת עולם דמוקרטית‬

‫ב‬

‫פורמלי‬

‫פרק זה נציג גישה לפיתוח מערכת יישובית‬ ‫לגיל הרך המקדמת תפיסת עולם דמוקרטית‬ ‫ומדגישה את ייחודיות הפרט — ילדים‪ ,‬הורים‬ ‫וצוות — בזיקה לקהילה ולסביבה‪.‬‬

‫התאמת סביבת הגן למאה ה‪21-‬‬

‫המאמר המלא‪:‬‬

‫‪É‬‬

‫‪É‬חינוך בגיל הרך ברוח‬ ‫החינוך הדמוקרטי‪,‬‬ ‫רן כהן‪-‬אהרונוב‬

‫החינוך בגן דמוקרטי מותאם מאוד לצורכי החברה‬ ‫המשתנה ולשוק העבודה המתהווה של המאה‬ ‫ה‪ .21-‬זהו חינוך המעודד את הילדים לעצמאות‪,‬‬ ‫אחריות‪ ,‬שותפות עם חבריהם לקבוצה‪ ,‬היכרות‬ ‫מעמיקה עם עצמם ועם החוזקות שלהם‪ ,‬רגישות‬ ‫ואמפתיה לאחר ואכפתיות לסביבה‪ .‬גן כזה‬ ‫גם מעודד סקרנות ואהבה ללמידה ומעורר את‬ ‫החשיבה היצירתית והביקורתית‪ .‬אלה אמורים‬ ‫לסייע לילד להתמודד עם העולם המשתנה וליצור‬ ‫חברה טובה יותר‪ ,‬ליהנות מרב תרבותיות ולקבל‬ ‫את השונות בין חבריה ולדאוג לקהילה ולסביבה‪.‬‬ ‫ארגון סביבת הגן‪ ,‬האקלים‪ ,‬העשייה‪ ,‬היצירה‬ ‫והמשחק בגן ברוח החינוך הדמוקרטי משקפים את‬ ‫התפיסה החינוכית העומדת בבסיסו‪.‬‬ ‫— ‪— 86‬‬

‫ךוניח ריעב הלועפה תודש ?ךיא |‬

‫ דיתעה הדש‬

‫‪4‬‬ ‫מעבדת אבי הטיפוס‬

‫‪5‬‬ ‫יישום בשטח‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫תמונת עתיד‬

‫מגדל התצפית‬

‫‪1‬‬ ‫שיח קהילה‬ ‫מודל הטורנדו‪ .‬איור‪ :‬אריה ורון דביר‬

‫מודל הטורנדו‬ ‫כל מרכז עתיד יוצר את תהליך "המצאת העתיד"‬ ‫המתאים לסיפור של העיר והארגון בו הוא פועל‪,‬‬ ‫ולכן אין שני מרכזים זהים‪ .‬מודל כללי למרכז עתיד‬ ‫כולל חמישה שלבים מאתגר עירוני להשפעה על‬ ‫המציאות‪ .‬תהליך זה עשוי לארוך בין שבועות‬ ‫אחדים לחודשים רבים‪.‬‬ ‫‪1.1‬שיח קהילה‪ :‬קבוצת בעלי עניין דנה באתגר‬ ‫מרכזי‪ .‬חשוב להזמין אנשים המייצגים‬ ‫פרספקטיבות שונות (תושבים‪ ,‬אנשי העירייה‪,‬‬

‫אנשי עסקים מקומיים‪ ,‬אנשי חינוך)‪.‬‬ ‫‪2.2‬מגדל התצפית‪ :‬לפני פיתוח הפתרונות‪,‬‬ ‫הקבוצה לומדת על ‪ ‬פתרונות ומגמות אפשריים‬ ‫בתחומים דומים‪.‬‬ ‫‪3.3‬תמונת עתיד‪ :‬הקבוצה יוצרת תמונת עתיד רצוי‬ ‫ומשלבת בתוכו רעיונות להתמודדות עם האתגר‪.‬‬ ‫‪4.4‬מעבדת אבי הטיפוס‪ :‬תרגום תמונת העתיד‬ ‫או חלקים מתוכה לפתרונות מעשיים‪ .‬יישום‬ ‫הפתרונות בפיילוטים קטנים ומהירים‪.‬‬ ‫‪5.5‬יישום בשטח‪ :‬הפקת לקחים מהפיילוטים‬ ‫ויישום תמונת העתיד‪.‬‬ ‫— ‪— 143‬‬

‫״הפטנט שלנו‬ ‫הוא 'רשיון‬ ‫לשבש' — אנחנו‬ ‫מעודדים את‬ ‫העובדים הבכירים‬ ‫והזוטרים‪ ,‬את‬ ‫העמיתים שלנו‬ ‫ממשרדים אחרים‬ ‫ואת האזרחים‬ ‫לערער על כל‬ ‫עקרון‪ ,‬שיטה‬ ‫ונוהל הנהוגים‬ ‫אצלנו‪"...‬‬ ‫אר נס ט פר ‪-‬ד ה‪-‬‬ ‫ל נ ג ‪ ,‬מ נ ה ל מרכז‬ ‫ע תי ד ״ המספנה ״‬ ‫ש ל מ שרד ה או צר‬ ‫ה הו ל נ די‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫מרכזי עתיד עירוניים‬ ‫מנועים לחדשנות עירונית‬

‫מהו מרכז עתיד‬

‫ב‬

‫עתיד‬

‫"להפוך את‬ ‫העתיד לנכס"‬ ‫לייף אדבינסו ן‬

‫שנת ‪ 1994‬הגה פרופסור לייף אדבינסון‪,‬‬ ‫סמנכ"ל הון אינטלקטואלי בחברת הביטוח‬ ‫השוודית סקנדיה‪ ,‬את מודל "מרכז עתיד" והקים‬ ‫את מרכז העתיד הראשון בעולם‪ .‬מאז הוקמו‬ ‫עשרות מרכזים כאלה במקומות שונים בעולם‬ ‫במגזר העסקי‪ ,‬האקדמי‪ ,‬החינוכי והעירוני‪.‬‬ ‫"מרכז עתיד עירוני" הוא מרחב ארגוני‪ ,‬קהילתי‬ ‫ופיזי העומד לרשות העיר לצורך הערכות שיטתית‬ ‫לקראת העתיד ויצירתו‪ .‬ההיערכות נעשית בשיתוף‬ ‫הקהילה הרלוונטית‪ ,‬תוך העצמתה ושיתופה‬ ‫בעיצוב הסביבה הפיזית‪ ,‬חינוכית‪ ,‬תרבותית‪,‬‬ ‫כלכלית וחברתית בה תחיה‪.‬‬

‫עקרונות הפעולה של מרכזי עתיד‬

‫מקרה מבחן‬ ‫מתודולוגיה‬

‫המאמר המלא‪:‬‬

‫מרכז עתיד עירוני‬ ‫מנוע חדשנות בעיר חינוך‬ ‫רון דביר ויעל שורצברג‬

‫‪É‬‬

‫‪É‬מרכז עתיד עירוני —‬ ‫מנוע חדשנות בעיר‬ ‫חינוך‪ ,‬רון דביר ויעל‬ ‫שורצברג‬

‫המרכז נועד לתת לאנשים הפועלים בעיר את‬ ‫התנאים הטובים ביותר לרתום את היצירתיות‪,‬‬ ‫המוטיבציה והאנרגיה שלהם לטובת המצאה של‬ ‫שירותים‪ ,‬מוצרים‪ ,‬קונספטים ופתרונות‪ .‬מרכז‬ ‫העתיד מיישם כמה עקרונות‪:‬‬ ‫ •הזמנה ולגיטימציה לשבור את הסטוס קוו‪:‬‬ ‫להעלות שאלות גדולות ולהציע פתרונות‪.‬‬ ‫— ‪— 142‬‬

‫ •פסק זמן‪ :‬מפלט זמני מהדחוף‪ ,‬הבוער והשוטף‪.‬‬ ‫הקדשת זמן למחשבה וליצירה משותפת‪.‬‬ ‫ •משקל שווה לקולם של כל המשתתפים‪ .‬כאן‬ ‫ההיררכיה אינה משחקת כל תפקיד‪.‬‬ ‫ •השפעה‪ :‬המרכז אינו מועדון דיונים וגם לא‬ ‫מרכז מחקר‪ .‬מטרתו להניע שינוי משמעותי‬ ‫במציאות‪.‬‬ ‫ •עידוד אינטראקציות רבות ככל האפשר בין‬ ‫אנשים ובין ארגונים‪.‬‬ ‫ •הנחיה‪ :‬תהליכי חשיבה‪ ,‬תכנון‪ ,‬שיתוף פעולה‬ ‫ופיתוח מובנים ומבוססים על שיטות חדשנות‬ ‫יעילות ושיטתיות‪.‬‬ ‫ •עירוב צבעים‪ :‬שאיפה לשיתוף אנשים‬ ‫המגיעים מרקע אנושי ומקצועי שונה בכל‬ ‫פרויקט‪.‬‬ ‫ •לחלום‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לשחק‪ ,‬לעשות‪ :‬השילוב‬ ‫המיוחד של אלה יוצר את הכוח המיוחד של‬ ‫מרכז העתיד‪.‬‬ ‫ •עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד‪ :‬העתיד נבנה על סמך‬ ‫העבר‪ ,‬העשייה בהווה מתוכננת מהעתיד‪.‬‬

‫‪É É‬תהליך השינוי‬ ‫‪É É‬גיבורי עיר חינוך‬ ‫‪É É‬רגל בדלת‬ ‫‪É É‬המנהיגים‬ ‫כמובילי שינוי‬ ‫‪É É‬צוות התערבות עירוני‬ ‫‪É É‬המנחים כסוכני שינוי‬ ‫‪É É‬הכשרה בעיר חינוך‬ ‫‪É É‬ההורים בעיר חינוך‬ ‫‪É É‬קרטוגרפיה‬ ‫עירונית חינוכית‬ ‫‪É É‬העמקה בלמידה‬ ‫ומסעות חקר‬ ‫‪É É‬בניית תמונת עתיד‬ ‫— מחזון אישי‬ ‫לחזון עירוני‬ ‫‪É É‬יישום תמונת העתיד‬ ‫‪É É‬הערכה היא אחד‬ ‫מגלגלי השינוי‬

‫ווסילי קדינסקי‪ ,‬קומפוזיציה ‪ .1913 ,7‬על פי עדות האמן‪ ,‬זו היצירה המורכבת ביותר שיצר אי פעם‬

‫— ‪— 163‬‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫‪4‬‬

‫איך?‬ ‫המסע אל‬ ‫עיר חינוך‬ ‫המסע העירוני למימוש הרעיונות המובאים בספר‬ ‫זה הוא ארוך‪ ,‬מורכב‪ ,‬מאתגר אך גם מרתק‪.‬‬ ‫בשער זה נספר על שלבי המסע ועל גיבוריו‪.‬‬

‫— ‪— 162‬‬

‫‪É É‬ג'סר א‪-‬זרקא‪,‬‬ ‫ים של חינוך‬ ‫‪É É‬הוד השרון‪ ,‬עיר‬ ‫קהילה ירוקה‬ ‫‪É É‬בת ים‪ :‬מהפכת החינוך‬ ‫האישי החלה כאן‬ ‫‪É É‬אוטופיה חינוכית‬ ‫בחולון‬ ‫‪É É‬רעננה — עיר בניסוי‬ ‫‪É É‬קוריטיבה ומהפכת‬ ‫האקופונקטורה‬ ‫העירונית‬ ‫‪É É‬שיבויה‪ ,‬עיר שהיא‬ ‫אוניברסיטה‬ ‫‪É É‬קהילת חריש בונה‬ ‫עיר חדשה‬ ‫‪É É‬לה גומרה הופכת‬ ‫לאי חינוך‬ ‫‪É É‬קולאז' אירופאי‬ ‫‪É É‬רמת השרון‪ :‬מבוגר‬ ‫משמעותי בקהילה‬ ‫מחנכת דור‬

‫זכויות אדם‪ ,‬פרידנסרייך הונדרטוואסר‪( 1995 ,‬פרט)‬

‫— ‪— 207‬‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫היכן?‬ ‫סיפורי‬ ‫ערים‬ ‫‪5‬‬

‫בשער זה אנחנו עוברים מהתיאוריות‪ ,‬המודלים‬ ‫והכלים לשטח עצמו‪ ,‬ומזמינים אתכם לבקר בערים‬ ‫שיישמו בצורה מרתקת את הרעיון של עיר חינוך‪.‬‬ ‫בחלקן חברנו לאנשי העיר במסע השינוי וחלקן ערים‬ ‫מרחבי העולם אשר סיפורן הצית את דמיוננו‪.‬‬ ‫אף אחד מהסיפורים אינו סיפור עיר חינוך מלא‪ ,‬אבל‬ ‫ההתּכוונות של העיר‪ ,‬את המסע‬ ‫כולם ממחישים את ִ‬ ‫ואת נקודות ההתחלה השונות‪ .‬חלקים מחקרי האירוע‬ ‫הללו יהיו לכם מוכרים‪ :‬פגשתם את תמציתם גם‬ ‫בפרקים הקודמים‪ .‬אם הסיפורים עוררו את סקרנותכם‪,‬‬ ‫תוכלו לקרוא סיפורים מקיפים ומלאים על הערים‬ ‫הללו ועל רבות אחרות במאמרים שבמרכז הידע‪.‬‬

‫— ‪— 206‬‬

‫םירע ירופיס ?ןכיה | ןולוחב תיכוניח היפוטוא‬

‫משימות שונות שנועדו לסייע לפרויקטים בית‬ ‫ספריים שאפתניים במיוחד לצאת אל הפועל‪.‬‬ ‫אנחנו מסייעים‪ ,‬למשל‪ ,‬בכל נושא התיאום של‬ ‫ההתנסויות המעשיות של תלמידים בחולון‪,‬‬ ‫ומחפשים מנטורים לתלמידים לפי תחומי העניין‬ ‫שלהם‪ .‬לאחרונה סייענו לפרויקט רב‪-‬תחומי‬ ‫שנוצר בו שיתוף פעולה בין חטיבת הביניים גולדה‬ ‫בעיר ובית החולים וולפסון‪ ,‬במסגרתו תלמידים‬ ‫ביטוירפואיים‬ ‫שירותים‬ ‫פרויקט לתיווך‬ ‫החוויה שלכם הקימו‬ ‫ותרגוםלידי‬ ‫אופנים באים‬ ‫רשמו באילו‬ ‫עקרונות‪:‬‬ ‫עבור קהילות המהגרים בעיר‪ .‬היתה שם הרבה‬ ‫עבודת ארגון שבית הספר לא יכול היה לעמוד בה‬ ‫בלעדינו‪ .‬מחלקת ההכשרה אמונה על כל תוכניות‬ ‫ההכשרה העירוניות — יש לנו כמה מסלולים‬ ‫נהל‬ ‫אפשר‬ ‫להכשרת מורים‪ ,‬מתוך העיר ומחוצה לה‪ ,‬בהוראה‪-‬‬ ‫למידה מבוססת פרויקטים‪ ,‬מסלול "המנהל‬ ‫כמאפשר" להכשרת מנהלים לניהול בתי ספר‬ ‫פרויקטליים‪ ,‬לימודי תעודה בהערכת פרויקטים‬ ‫לפי מודל המי"ה שפותח בעיר‪ ,‬תוכניות להכשרת‬ ‫ורה‬ ‫עצב‬ ‫כוח מתנדבים חינוכיים וסייעים מהחינוך המיוחד‬ ‫המתמחים בהוראה פרויקטלית ומשתלבים כחלק‬ ‫מהצוות בבתי הספר‪ .‬מעבר לתוכניות ארוכות טווח‬ ‫יש גם קורסים נקודתיים — למשל‪ ,‬קורסים להורים‬ ‫בות‬ ‫המסייעים להם לתמוך בלמידה של ילדיהם‪.‬‬ ‫אלוגית‬ ‫לאחרונה התחלנו לפתח מגוון קורסים להעשרה‬ ‫ופנאי למבוגרים המבוססים על למידה פרויקטלית‪,‬‬ ‫אבל זה יתחיל לפעול רק בתחילת השנה הבאה"‪.‬‬

‫ידה‬ ‫ונטית‬ ‫שמעותית‬

‫זאת מתוך הסכמה של מובילי תהליך השינוי‬ ‫העירוני שמבחני הבגרות במתכונתם הישנה אינם‬ ‫מסייעים לפיתוח מיומנויות רלוונטיות לעולם שבו‬ ‫התלמידים יחיו"‪ ,‬השיבה‪" ,‬מצד שני — ברור היה‬ ‫שאם אנחנו רוצים שהלמידה מבוססת הפרויקטים‬ ‫תמשיך גם לתיכון ותהפוך לברירת המחדל של‬ ‫ההוראה בעיר‪ ,‬חייבים דרך הערכה מותאמת‪.‬‬ ‫באותה תקופה בדיוק התחלף שר חינוך‪ ,‬והאווירה‬ ‫במשרד היתה כזו שבתוכה היתה סובלנות גם‬ ‫לרעיונות רדיקליים‪ .‬צוות הפיתוח יצר קשר עם‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬שהתגייסה עניין והעניקה‬

‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫תרבות‬ ‫דיאלוגית‬

‫‪2‬‬

‫העיר‬ ‫כמרחב‬ ‫למידה‬

‫‪5‬‬ ‫העקרונות‬ ‫עליהם מושתתת‬ ‫התפיסה‬ ‫החינוכית‬ ‫בחולון‬

‫"תוכלי לפרט קצת על חבלי הלידה של הבגרות‬ ‫הפרויקטלית?"‪ ,‬שאל סטודנט‪.‬‬ ‫"הצוות שהתחיל לפתח את הבגרות האחרת עשה‬

‫יר‬ ‫רחב‬ ‫ידה‬

‫למידה‬ ‫רלוונטית‬ ‫ומשמעותית‬

‫‪3‬‬

‫— ‪— 229‬‬

‫"כשרק סיפרו לנו‬ ‫על הרעיון לעשות‬ ‫שינוי עירוני‬ ‫בדרכי הלמידה‬ ‫הייתי סקפטית‪,‬‬ ‫אני מודה"‬

‫המורה‬ ‫כמעצב‬

‫‪1‬‬

‫המנהל‬ ‫כמאפשר‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫שבהם הציגו עצמם כשגרירי בית הספר‪ ,‬והזמינו‬ ‫את הסטודנטים להתחלק לקבוצות לפי שכבות הגיל‬ ‫בהם היו רוצים לבקר‪ .‬השעתיים הקרובות יוקדשו‬ ‫לתצפיות בכיתות ושיחות עם מורים ותלמידים על‬ ‫חווית ההוראה‪-‬למידה של הייטק היי ישראל‪ .‬בסוף‬ ‫השעתיים הורה המדריך לסטודנטים להתאסף‬ ‫ברחבה שבחוץ‪ ,‬והוביל אותם אל מעבר לכביש‪,‬‬ ‫לבניין עם כיפה עגולה כשל פלנטריום שנשא את‬ ‫הכתובת "המרכז לחדשנות חינוכית חולון"‪.‬‬

‫״המרכז הוקם‬ ‫בשנים הראשונות‬ ‫של תהליך‬ ‫השינוי העירוני‪,‬‬ ‫ויש בו היום‬ ‫ארבע מחלקות‬ ‫עיקריות‪ :‬מחקר‬ ‫ופיתוח‪ ,‬תיעוד‪,‬‬ ‫תמיכה והכשרה״‬

‫מרכז לחדשנות חינוכית חולון‬ ‫אשה חייכנית קיבלה את פני הסטודנטים בכניסה‪.‬‬ ‫"ברוכים הבאים למרכז שלנו!"‪ ,‬הכריזה‪" ,‬שמי‬ ‫מרסל ואני המלווה שלכם בסיור הזה‪ .‬יעניין אתכם‬ ‫אולי לדעת שהייתי אחת המורות הראשונות‬ ‫שהתחילו לעבוד בלמידה מבוססת פרויקטים‬ ‫באחת מחטיבות הביניים בעיר‪ ,‬והיום אני שמחה‬ ‫להיות חלק מצוות המרכז"‪" .‬הנה"‪ ,‬היא הצביעה‬ ‫על שלט קטן שכלל צירוף של אותיות ומספרים‪,‬‬ ‫"הזינו בבקשה את הקוד הזה לטלפונים הניידים‬ ‫שלכם ותוכלו להנות מהתוספות האחרונות לסיור‬ ‫הוירטואלי במרכז‪ .‬אחרי שתיכנסו למערכת‬ ‫תתבקשו להקליד מספר נתונים על עצמכם — סגנון‬ ‫הלמידה המועדף עליכם‪ ,‬שאלה חינוכית שמעניינת‬ ‫אתכם וזמן הקשב הממוצע שלכם‪ .‬המערכת תעבד‬ ‫את הנתונים שלכם ותתאים לכם סיור אישי לפי‬ ‫נטיות לבכם וראשכם"‪.‬‬ ‫המדריך הרים את ידו — "בתור נציג הדור הישן‪,‬‬ ‫הייתי שמח אם תוכלי‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬להתעכב על‬ ‫— ‪— 228‬‬

‫כמה נקודות משותפות לכולנו‪ ,‬ואז נתפצל ונצא‬ ‫לסיורים האישיים"‪ ,‬אמר בהתעלמו מכמה כרכומי‬ ‫פנים של סטודנטים סביבו‪ .‬האשה חייכה‪" .‬באולם‬ ‫השמאלי כאן יש לנו תערוכה שמותאמת למי‬ ‫שלא הצליחו לצלוח את מהפכת הטלפון החכם"‪,‬‬ ‫אמרה בהובילה את הקבוצה אחריה‪" ,‬כאן אנחנו‬ ‫שומרים כמה פריטים בעלי ערך היסטורי מימי‬ ‫ראשית הקמת המרכז שלנו‪ :‬טיוטות של מבחני‬ ‫הבגרות הראשונים‪ ,‬תוכנית של הכשרת המנטורים‬ ‫העירוניים הראשונה‪ ,‬הנה כאן אתם יכולים לראות‬ ‫כמה דוגמאות פיזיות של תוצרי הפרויקטים‬ ‫הראשונים בבתי הספר בעיר‪ .‬את הרוב אנחנו כבר‬ ‫לא יכולים לשמור‪ ,‬אבל כולם נסרקים ונשמרים‬ ‫בספריית הפרויקטים שלנו‪ ,‬שכוללת את כל‬ ‫תוכניות הפרויקטים הלימודיים שפותחו ויושמו‬ ‫בעיר מאז הקמת המרכז"‪.‬‬ ‫"המרכז הוקם בשנים הראשונות של תהליך השינוי‬ ‫העירוני‪ ,‬ויש בו היום ארבע מחלקות עיקריות‪:‬‬ ‫מחקר ופיתוח‪ ,‬תיעוד‪ ,‬תמיכה והכשרה‪ .‬מחלקת‬ ‫הפיתוח אמונה על פיתוח דרכי הערכה מותאמות‬ ‫פרויקטים‪ ,‬תוכניות לימודים יצירתיות‪ ,‬רעיונות‬ ‫לפרויקטים רב‪-‬תחומיים ומקושרי קהילה‪ ,‬ועל‬ ‫מחקרים העוסקים בהיבטים שונים של הלמידה‬ ‫המבוסת פרויקטים‪ .‬חלק מהדברים אנחנו מפתחים‬ ‫כתוצאה מפניות אלינו‪ ,‬וחלק מתוך הבנה של צרכי‬ ‫העיר המשתנים‪ .‬מחלקת התיעוד אוספת את כל‬ ‫החומרים החינוכיים מתוך בתי הספר‪ ,‬סורקת‬ ‫ומקטלגת אותם‪.‬‬ ‫"במחלקת התמיכה אנחנו מקבלים על עצמנו‬

‫םירע ירופיס ?ןכיה | הביטירוק‬

‫מדיניות להגדלת ההון החברתי‬ ‫תוכנית המתאר שנוצרה בשנות השישים הקפידה‬ ‫להקצות ייעודים מעורבים לכל אזור‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫יצירה של שכונות שינה פרבריות ולשמור על‬

‫מרכז עירוני שוקק המשלב מגורים‪ ,‬מסחר ובילוי‬ ‫במתחמים קרובים‪ .‬בשנות התשעים‪ ,‬השיקו‬ ‫בקוריטיבה את תוכנית "רחובות האזרחות"‪,‬‬ ‫שהעמיקה אף יותר את התכנון לשמירת החיוניות‬ ‫של לב העיר‪ .‬רחובות אורגנו כך שכל הסידורים‬ ‫— ‪— 241‬‬

‫מטרו? אוטובוס? מערכת‬ ‫האוטובוסים המקורית‬ ‫שתכנן חיימי לרנר‬ ‫בקוריטיבה‬

‫עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ ‪21‬‬

‫קוריטיבה‬ ‫אקופונקטורה עירונית בניחוח ברזילאי‬

‫ק‬

‫"על חברה‬ ‫להחליט במה היא‬ ‫רוצה להשקיע —‬ ‫בהכשרת אנשים‬ ‫לחיים יצירתיים‪,‬‬ ‫או בבתי כלא‬ ‫שלשם הם יגיעו‬ ‫אם לא יזכו‬ ‫לחינוך והכשרה‬ ‫מקצועית"‬ ‫חיי מי ל רנ ר‪,‬‬ ‫ראש עי ריי ת‬ ‫קו ריטיבה לשעבר‬

‫המאמר המלא‪:‬‬

‫‪É‬‬

‫‪É‬קוריטיבה‪:‬‬ ‫אקופונקטורה‬ ‫עירונית‪ ,‬יעל ארבל‬

‫וריטיבה‪ ,‬העיר הברזילאית שהיתה לאגדה‬ ‫של פיתוח בר קיימא‪ ,‬היא עיר חינוך במובן‬ ‫המהותי של המלה‪ .‬כבר מאמצע שנות השישים‬ ‫הציבו ראשי העיר את האדם במרכז והצליחו לתכנן‬ ‫מודל לפיתוח בר קיימא‪ ,‬שמדדיו כוללים פיתוח‬ ‫רווחה‪ ,‬כלכלה מקומית‪ ,‬חינוך ובריאות ויחסים בין‬ ‫בני אדם‪.‬‬ ‫קוריטיבה היא עיר גדולה המונה מעל ‪ 1.7‬מיליון‬ ‫תושבים‪ .‬היא זכתה בעיטורים ושבחים על‬ ‫המחזור בה הוא‬ ‫היבטים רבים של קיימות‪ :‬שיעור ִ‬ ‫מהגבוהים בעולם; העיר תוכננה בצורה מקיימת‬ ‫עם יחס שטחים פתוחים לאדם מהגבוהים בעולם;‬ ‫שיעור האנאלפביתיות בה הוא הנמוך ביותר‬ ‫בברזיל ופרויקטים של חינוך ובריאות שנעשו‬ ‫בה זכו לפרסים בינלאומיים‪ .‬חוקרים שבחנו‬ ‫את ההישגים יוצאי הדופן של קוריטיבה ציינו‬ ‫שהתושבים גאים בעירם וכי במשך השנים חל בעיר‬ ‫שינוי תרבותי עמוק‪.‬‬ ‫בישראל התפרסמה קוריטיבה בזכות‬ ‫הסרט של ניצן הורוביץ "אגדה‬ ‫אורבנית" שהופק במסגרת הסדרה‬ ‫שלו‪" ,‬מחפשים את המחר"‪.‬‬

‫— ‪— 240‬‬

‫מנהיגות עירונית כמפתח לשינוי‬ ‫חיימי לרנר‪ ,‬שכיהן שלוש פעמים כראש העיר של‬ ‫קוריטיבה והוביל במידה רבה את השינויים בה‪,‬‬ ‫נכנס לתפקידו בסערה וביצע שינויים דרמטיים‬ ‫רבים בפרק זמן קצר‪ .‬הוא שאף לשמור על‬ ‫מאפיינים נוסטלגיים שביטאו את רוח העיר‪ ,‬אך‬ ‫בתוך שנים ספורות גם הכניס בה שינויים מפליגים‬ ‫וניצח על הקמת מערכת אוטובוסים מהירה ויעילה‬ ‫בנתיבים מרכזיים בעיר‪ .‬חלק מהשינויים הללו‬ ‫התאפשר במחיר רמה נמוכה של שיתוף הציבור‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬עם זאת‪ ,‬במשך שנים‬ ‫התנהלו ישיבות התכנון של המועצה תוך שיתוף‬ ‫דרגים שונים‪ ,‬מאזרחים בעלי עניין‪ ,‬דרך בעלי‬ ‫תפקידים וכלה במומחים מקצועיים‪ .‬גישה זו יצרה‬ ‫מרחב יצירתי ושיתופי שאיפשר לצוות המוביל של‬ ‫העיר לשמוע מגוון קולות‪.‬‬ ‫יש החולקים על תיאור אידילי זה של שתפנות‬ ‫עירונית‪ .‬סטיבן מור‪ ,‬למשל‪ ,‬טוען שההחלטה להפקיד‬ ‫את התכנון והביצוע של כל השינויים בעיר בידי גוף‬ ‫מקצועי ולא נבחר העניקה לגוף התכנון עצמאות‬ ‫רבה ואפשרות לבצע שינויים רבים במהירות וללא‬ ‫התנגדות‪ .‬מור מתאר את קוריטיבה כעיר המנוהלת‬ ‫בצורה מקיימת למופת אך לא באופן דמוקרטי אלא‬ ‫על ידי טכנוקרטיה המודעת לצרכי התושבים‪.‬‬