ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"
עא 427/86 פ"ד מג)323 (3
g.s. bower, the law relating to estoppel by 219( 1977,rd ed., by a.k. turner "3,london) representation: As in the analogous case of landlord and tenant, on the Cesser of the licensor's title, or the ouster of the , And"unmuzzled" licensee by title paramount, the latter is . Is no longer subject to the estoppel by which he was"previously ound )ב( גם טענתו השנייה של בא-כוח המערער היא בתחום המימצאים העובדתיים ,ואף בהם אין להתערב. הטענה בתמצית היא ,שביטול הפטנט לא פגע במאומה בזכויות הקיבוץ על-פי ההסכם המשולב ,משום שבעת שבוטל הפטנט כבר נהנה הקיבוץ מהגנה פטנטית נוספת ,זו של הפטנט האמריקאי של המערער )ת.(10/ הפטנט האמריקאי של המערער ,טוען בא-כוח המערער ,יש לראותו כפיתוח של הפטנט נושא ההסכם המשולב ,ולכן ,מכוח סעיף 10לחוזה ת ,8/יש לראותו כנכלל בהסכם. בדין דחה השופט המלומד טענה זו .הפטנט האמריקאי הוגש לרישום עלידי המערער בארצות-הברית עוד ביום ,9.3.70דהיינו בטרם נתחם החוזה הראשון בין הצדדים .על-אף זאת לא בא זכרו בחוזה ת8. /בסעיף 2של חוזה זה מפורט ,מהם הדברים שהמערער מעניק לקיבוץ על-פי החוזה ,ונזכרים שם ידע טכני והפטנט. הפטנט בלבד ואין בלתו .אף הוראות סעיף 10אין בהן כדי להושיע את המערער בסוגיה זו .נאמר בו ,כי "הוראות ההסכם תחולנה על כל פיתוח נוסף שיעשה לגבי הפטנט" ;"...יעשה" -לשו עתיד .לפיכך אין לראות את הפטנט האמריקאי כפיתוח מאוחר של הפטנט שנעשה לאחר כריתת ההסכם ,ולכן אין ההסכם חל עליו .כך קבע השופט המלומד ,ואין למצוא דופי בקביעה זו. )ג( טענתו השלישית של בא-כוח המערער היא ,כאמור ,טענה ,שעלתה רק לאחרונה במסגרת הטיעונים הנוספים שהזכרתי לעיל ,ושתי שלוחות לה. השלוחה האחת כותרתה היא טעות משפטית .הנטען הוא ,שלא רק השופט המלומד והצדדים כאן סברו בטעות ,שחלות הוראות החוק ולא הוראות הפקודה כמתחייב מהוראת המעבר שבסעיף 195הנ"ל .גם רשם הפטנטים וגם הצדדים להליך הביטול )בשנת (!1976נתפסו לאותה טעות .הבקשה של מפעלי מתכת נען בע"מ לביטול הפטנט הסתמכה על סעיפים 4ו5 -לחוק ,וצו הביטול עצמו שנתן הרשם ניתן "בתוקף סמכותי לפי סעיף 73לחוק הפטנטים" )ת .(7/הליך זה של ביטול צריך היה להתנהל על-פי הוראות הפקודה ולא על- פי הוראות החוק ,ולכן יכול היה הביטול להסתמך רק על עילת ביטול מאלה המנויות בפקודה .מכאן שההליך כולו פגום ,וצו הביטול דינו בטל מעיקרו. טענה זו איננה מקובלת עלי. אפילו אם עילת הביטול איננה עילה כשרה לפי הפקודה – ואינני מחווה דעה בעניין זה -הסתמכותו של הרשם המלומד עליה היא בבחינת טעות משפטית ,שהתרופה לה היא ערעור לערכאת הערעור המתאימה. מאחר שלא הוגש ערעור כזה ,הרי שההחלטה היא חלוטה ,ואין להתערב בה )מה גם שמדובר בהחלטה שניתנה לפני 13שנים!(. השלוחה האחרת של הטענה כותרתה היא בטלות .תמציתה היא ,כי על-פי הפקודה ,את צו הביטול יכול היה לתת רק שופט של בית המשפט המחוזי ולא רשם הפטנטים )סעיף (1)22לפקודה( ,ולפיכך ניתנה החלטת הרשם המלומד ללא סמכות ,הרי היא בטלא כעפרא דארעא וניתנת לתקיפה בכל בית-משפט ובכל מועד. לפיכך מזמין אותנו בא-כוח המערער שנפסוק ,שהפטנט לא בוטל מעולם ושיש לראותו כפטנט שהיה בתוקף עד ליום בו עמד לפוג באופן טבעי ,דהיינו 16.7.77.מכאן ,שחובת המשיב לשלם תמלוגים נמשכה אף היא עד ליום זה ולא בטלה עם ביטול הפטנט ,כפי שפסק השופט המלומד. גם טענה זו איננה מקובלת לי. כאשר סעיף (1)195לחוק קובע ,שבעניין פטנט שניתן לפני תחילת החוק תחול עליו הפקודה "בכל הנוגע לכשירותו ולתקפו" של הפטנט ,המדובר הוא בדין המהותי הנוגע לעניין ולא בסדרי דין .הלכה פסוקה היא, שלגבי חוק המשנה את "דרכי הדיון" של בתי המשפט "ההנחה היא כי הוא פועל למפרע ,זאת אומרת :מחייב את בתי-המשפט לנהוג על-פיו גם כלפי ענינים שכבר הוחל בהם לפני החוק החדש" )ע"א ,[2] 238/53בעמ' .(16לצורך הלכה זו ,חוק המשנה סמכותו של בית-משפט "אינו אלא חוק דיוני" )ע"א ,[7] 350/74בעמ' ,(214אלא אם שינוי הסמכות אינו עניין שבסדרי דין בלבד ,כדוגמת העברת סמכות מבית-משפט אזרחי לבית- דין דתי )ע"א ,[2] 238/53בעמ' .(19 במקרה שלנו ,בו מעביר החוק את הסמכות לביטול פטנט מבית המשפט המחוזי לרשם הפטנטים ,לא נראה ,שהשינוי "עלול הוא להשפיע ...במידה מכרעת על זכויותיהם המטריאליות של בעלי-הדין) "...ע"א ,[2] 238/53בעמ' ,(20ולכן ניתן לאפיין אותו כשינוי של סדרי דין בלבד ,באופן שהוראה ו של החוק החדש חלה גם על פטנטים שניתנו לפני תחילת החוק. 77
פסקי-דין ,כרך מג ,חלק שלישי ,תשמ"ט/תש"ן 1989 המאגר המשפטי הישראלי /mnt/tmp/tmpcTy5GA
nevo.co.il
נבו הוצאה לאור בע"מ