Issuu on Google+

‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫ערעור אזרחי מס' ‪427/86‬‬ ‫ישעיהו בלאס‬ ‫נגד‬ ‫קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬ ‫וערעור שכנגד‬ ‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית‪-‬משפט לערעורים אזרחיים‬ ‫]‪[4.9.89‬‬ ‫לפני השופטים א' ברק‪ ,‬ש' לוין‪ ,‬י' מלץ‬

‫חוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1967-‬ס"ח ‪ ,148‬סעיפים ‪)75 ,73 ,52 ,5 ,4‬ב(‪ - (1)195 ,195 ,117-120 ,‬תקנות הפטנטים )נוהלי‬ ‫הלשכה‪ ,‬סדרי דין‪ ,‬מסמכים ואגרות(‪ ,‬תשכ"ח‪ ,1968-‬ק"ת ‪ ,1104‬תקנה ‪ -105‬פקודת הפטנטים והמדגמים‪ ,‬חא"י כרך ב‪,‬‬ ‫)ע( ‪) ,1053‬א( ‪ ,1076‬סעיפים ‪- (1)22 ,22 ,(1)15‬חוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪ ,1981-‬ס"ח ‪ ,302‬סעיף ‪ - (3)22‬חוק החוזים‬ ‫)חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג‪ ,1973-‬ס"ח ‪ ,118‬סעיף ‪ -30‬חוק הפרוצידורה האזרחית העותמני‪ ,‬סעיף ‪ -64‬חוק הירושה‪ ,‬תשכ"ה‪-‬‬ ‫‪ ,1965‬ס"ח ‪ ,63‬סעיפים ‪)122‬ב(‪157. ,‬ב‪1971 -‬‬ ‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬ ‫* חוזים – תקנת הציבור – בטלות הוראה הנוגדת לה‬ ‫* פטנטים – בעלות בפטנטים – ביטולה‬ ‫נרשם על שם המערער‪ ,‬כממציא‪ ,‬פטנט ישראלי‪ ,‬המתייחס לממטירים מווסתים של מים‪ ,‬שתוקפו ל‪16 -‬שנים‪ .‬המערער‬ ‫הגיע להסכם עם המשיב‪ ,‬לפיו רכש המשיב את הזכות לייצר ולשווק את הממטירים בישראל תמורת תמלוגים‪ .‬עוד נקבע‬ ‫בהסכם‪ ,‬כי זכויות הצדדים על‪-‬פי ההסכם תחולנה גם על כל פיתוח נוסף שייעשה לגבי הפטנט או הממטירים‪ .‬לאור‬ ‫קשיים‪ ,‬בהם נתקל המשיב בייצור הממטירים‪ ,‬הוא פנה לעזרת מהנדס‪ ,‬שמצא פתרונות מתאימים באמצעות שינוי המבנה‬ ‫של הממטירים‪ .‬בהסכמת הצדדים הוכנסו שינויים להסכם המקורי‪ ,‬שהתייחסו בעיקר להפחתת אחוזי התגמולים שעל‬ ‫המשיב לשלם למערער‪ .‬ב‪1975 -‬הוגשה לרשם הפטנטים בקשה לביטול הפטנט האמור‪ .‬המערער והמשיב לא הגיבו‬ ‫לבקשה זו‪ ,‬והרשם הורה על ביטול הפטנט‪ .‬לאחר ביטול הפטנט הגיש המערער תביעה לבית המשפט המחוזי נגד‬ ‫המשיב למתן דו"חות וחשבונות על הייצור‪ ,‬המכירה והייצוא ולתשלום התמלוגים המגיעים‪.‬‬ ‫בית המשפט המחוזי קבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי ביטול הפטנט פועל באופן רטרואקטיבי‪ ,‬ולכן לא חייב המשיב בתשלום‬ ‫תמלוגים למערער‪ .‬אולם על המשיב לשלם למערער בגין הידע שמכר לו המערער בשיעור ‪40 %‬מהתמלוגים‪ .‬מכאן‬ ‫הערעור והערעור שכנגד‪ ,‬שנסבו בעיקר על השאלות בדבר תוקפו של ביטול הפטנט‪ ,‬בדבר תוקפה של הוראה המחייבת‬ ‫תשלום תמלוגים מעבר לתקופת הפטנט וכן בדבר סמכותו של הרשם לבטל את הפטנט‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון פסק‪:‬נ‬ ‫א‪ (1) .‬ביטול פטנט פירושו הפסקת תוקפו של הפטנט‪ .‬מכאן שעניין ביטולו של הפטנט הוא בתחום הנוגע "לכשירותו‬ ‫ולתקפו" כאמור בסעיף ‪ (1)195‬לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1967-‬וממילא חלות עליו הוראות המעבר שבסעיף זה ) ‪333‬ו‪-‬‬ ‫ז(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬הענקת רישיון בפטנט‪ ,‬שניתן לפני תחילתו של החוק‪ ,‬היא פעולה‪ ,‬שחלות עליה הוראות החוק‪ ,‬מאחר שאינה כלולה‬ ‫בסייג הקבוע בסעיף ‪334 ) (1)195‬ב‪-‬ג(‪.‬‬ ‫ב‪ (1) .‬ביטול זכויות אינו פועל למפרע‪ ,‬אלא אם כן יש לכך הוראה מפורשת הקובעת זאת ) ‪334‬ד(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬בהעדר הוראה מפורשת בפקודת הפטנטים והמדגמים‪ ,‬ההנחה היא‪ ,‬שהשפעת ביטול פטנט היא מכאן ולהבא )‬ ‫‪334‬ה(‪.‬‬ ‫)‪ (3‬ההלכה באנגליה‪ ,‬שעל בתי‪-‬משפט בישראל להתייחס אליה בבואם לפרש את פקודת הפטנטים והמדגמים‪ ,‬היא‪,‬‬ ‫שאין לביטול פטנט השפעה רטרואקטיבית על חבות תשלום תמלוגים ) ‪334‬ה‪-‬ו(‪.‬‬ ‫)‪ (4‬על‪-‬פי הוראות פקודת הפטנטים והמדגמים‪ ,‬אין לביטול פטנט השפעה רטרואקטיבית על החובה לשלם תמלוגים )‬ ‫‪335‬ב(‪.‬‬ ‫ג‪ (1) .‬עם ביטול הפטנט נפסקת התחייבותו של המשיב לשלם תמלוגים ) ‪335‬ג(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬הוראות ההסכם‪ ,‬המחייבות תשלום תמלוגים לאחר שהפטנט חדל להיות בתוקף‪ ,‬נוגדות את תקנת הציבור‪ ,‬ולפיכך‬ ‫הן בטלות ) ‪335‬ג(‪.‬‬ ‫)‪ (3‬במתן תוכן לעיקרון בדבר בטלותו של ההסכם‪ ,‬הנוגד את תקנת הציבור‪ ,‬יש לשקול את האינטרסים והערכים‬ ‫הספציפיים‪ ,‬הפועלים בסוגיה זו או בתחום המשפט בו דנים‪ ,‬ולהגיע לאיזון מתאים ביניהם ) ‪335‬ד‪-‬ה(‪.‬‬ ‫‪67‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫)‪ (4‬פרקי הזמן שקבע המחוקק למונופולין בניצול הפטנט משקפים את הערכת המחוקק לאיזון האופטימאלי בין שני‬ ‫אינטרסים חשובים‪ ,‬המתנגשים בשיטת הפטנטים‪:‬ב עידוד עילות המצאתית והבטחת פעילות כלכלית חופשית ) ‪336‬א‪,‬‬ ‫ג(‪.‬‬ ‫ד‪ (1) .‬אף אם העילה לביטול הפטנט על‪-‬ידי הרשם איננה עילה כשרה לפי פקודת הפטנטים והמדגמים‪ ,‬הסתמכותו של‬ ‫רשם הפטנטים עליה היא בבחינת טעות משפטית‪ ,‬שהתרופה לה היא ערעור לערכאת הערעור המתאימה ) ‪340‬א(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬משלא הוגש ערעור כזה‪ ,‬ההחלטה היא חלוטה‪ ,‬ואין להתערב בה ) ‪340‬א(‪.‬‬ ‫ה‪ (1) .‬לגבי חוק המשנה את דרכי הדיון של בתי המשפט ההנחה היא‪ ,‬כי הוא פועל למפרע‪ ,‬כלומר מחייב את בתי‬ ‫המשפט לנהוג על פיו גם כלפי עניינים שכבר הוחל בהם לפני החוק החדש ) ‪340‬ד(‪.‬‬ ‫)‪ (2‬לצורך הלכה זו‪ ,‬חוק המשנה סמכותו של בית‪-‬משפט הוא חוק דיוני‪ ,‬אלא אם שינוי הסמכות אינו עניין שבסדרי דין‬ ‫בלבד‪ ,‬כדוגמת העברת סמכות מבית‪-‬משפט אזרחי לבית‪-‬דין דתי ) ‪340‬דה(‪.‬‬ ‫)‪ (3‬במקרה דנן‪ ,‬בו מעביר חוק הפטנטים את הסמכות לביטול פטנט מבית המשפט המחוזי לרשם הפטנטים‪ ,‬לא נראה‪,‬‬ ‫שהשינוי עלול להשפיע במידה מכרעת על זכויותיהם המטריאליות של בעלי הדין‪ ,‬ולכן ניתן לאפיין אותו כשינוי של‬ ‫סדרי דין בלבד‪ ,‬באופן שהוראה זו של החוק החדש חלה גם על פטנטים שניתנו לפני תחילת החוק ) ‪340‬ה‪-‬ו(‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין של בית המשפט העליון שאוזכרו‪:‬ו‬ ‫]‪ [1‬ע"א ‪ 741/79‬כלנית השרון השקעות ובנין )‪ (1978‬בע"מ ואח' נ' ר' הורוביץ ואח’‪ ,‬פ"ד לה)‪533. (3‬‬ ‫]‪ [2‬ע"א ‪ 238/53‬כהן ואח' נ' היועץ המשפטי‪ ,‬פ"ד ח ‪.4‬‬ ‫]‪ [3‬בג"צ ‪ 799/80‬שללם נ' פקיד הרישוי לפי חוק כלי היריה‪ ,‬תש"ט‪ ,1949-‬מינהל נפת פתח‪-‬תקוה‪ ,‬משרד‬ ‫הפנים‪ ,‬פ"ד לו)‪317. (1‬‬ ‫]‪ [4‬ע"א ‪ 245/60‬אמריקן סיאנמיד קומ' נ' לפטיט ס‪.‬פ‪.‬א‪ .‬ואח’‪ ,‬פ"ד טז ‪788.‬‬ ‫]‪ [5‬ע"א ‪ 245/85‬אנגלמן נ' קליין וערעור שכנגד‪ ,‬פ"ד מג)‪772. (1‬‬ ‫]‪ [6‬ע"א ‪ 136/56‬פנקס נ' אילון את עציוני בע"מ‪ ,‬פ"ד יא ‪358.‬‬ ‫]‪ [7‬ע"א ‪ 350/74‬חברת מ‪.‬ל‪.‬ט‪ .‬בע"מ ואח' נ' מ' ממן ואח’‪ ,‬פ"ד כט)‪.28 (1‬‬ ‫]‪ [8‬ע"א ‪ 777/80‬שרייבר נ' שטרן ואח’‪ ,‬פ"ד לח)‪142. (2‬‬ ‫פסקי‪-‬דין של בתי המשפט המחוזיים שאוזכרו‪:‬נ‬ ‫]‪ [9‬ע"ש )ת"א( ‪ 4/70‬ברזילי נ' בנגל‪ ,‬פ"מ עא ‪281.‬‬ ‫פסקי‪-‬דין אמריקניים שאוזכרו‪:‬ב‬ ‫‪[29U.s . 379Brulotte v. Thys co[10 . (1964).‬‬ ‫‪[853D . 2F63 . Drackett chemical co. V. Chamberlain co[11 .‬‬ ‫‪(1933).‬‬ ‫‪[653U.s 395lear, inc. V. Adkins[12 . (1969).‬‬ ‫פסקי‪-‬דין אנגליים שאוזכרו‪:‬ו‬ ‫‪[The african gold recovery co. Ltd. V. The sheba mining co[13 .‬‬ ‫‪660R.p.c[1987] .ltd . .‬‬ ‫פסקי‪-‬דין בינלאומיים שאוזכרו‪:‬נ‬ ‫‪14c.m.l.r. d 1 .‬‬ ‫]‪a.o.i.p. v. Beyard [1976‬‬ ‫]‪ [14‬ערעור וערעור שכנגד על פסק‪-‬דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה )השופט י' מרגלית( מיום ‪2.6.76‬‬ ‫בת"א ‪ .930/76‬הערעורים נתקבלו בעיקרם‪.‬‬ ‫‪68‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫י' שגב‪ ,‬ש' אוסלנדר ‪ -‬בשם המערער )המשיב בערעור כנגד(; צ' טמיר ‪ -‬בשם המשיב )המערער בערעור‬ ‫שכנגד(‪.‬‬

‫פסק‪-‬דין‬ ‫השופט י' מלץ‪:‬ב‬ ‫א‪ .‬העובדות‪:‬ו‬ ‫‪ 1.‬זהו סכסוך בדבר תשלום תמלוגים בגין זכות שימוש בפטנט‪.‬‬ ‫העובדות‪ ,‬כפי שנקבעו על‪-‬ידי הערכאה הראשונה‪ ,‬הינן בתמצית אלה‪:‬נ‬ ‫ביום ‪ 17.7.61‬נרשם על שם המערער‪ ,‬כממציא‪ ,‬פטנט ישראלי שמספרו ‪ ,15782‬המתייחס לממטירים‬ ‫מווסתים של מים‪ ,‬שכונו בגוף הפטנט ‪" -‬ממטרות מסתובבות" )ת‪ .(1/‬תוקף הפטנט הוא ל‪16 -‬שנים‪ ,‬דהיינו‪,‬‬ ‫עד ‪)16.7.77‬להלן ‪ -‬הפטנט(‪.‬‬ ‫המערער איננו איש מקצוע‪ ,‬ולא היה לו הידע הטכני הדרוש או ביתמלאכה מתאים לפיתוח הממטיר‪.‬‬ ‫לפיכך התקשר בשנת ‪1965‬בהסכם עם בעל בית מלאכה מכאני בשם פתיה‪ ,‬על‪-‬מנת שיעבדו יחדיו בפיתוח‬ ‫ממטיר מווסת‪ ,‬כאשר התמורה שניתנה לפתיה על חלקו בעבודות הפיתוח הייתה שליש מהבעלות על המוצר‪.‬‬ ‫בממטיר חלקים ממתכת ומפלסטיק‪ .‬פתיה הינו איש מתכת‪ ,‬והוא שהתקין את חלקי המתכת של הממטיר‪.‬‬ ‫לצורך התקנת החלקים מפלסטיק‪ ,‬בהם לא היה לפתיה ידע‪ ,‬נעזרו השניים בבעלי מקצוע שונים בשטח זה‪.‬‬ ‫חמש שנים עסקו השניים בניסויים ובבדיקות‪ ,‬עד שהגיעו לאב‪-‬טיפוס של הממטיר‪ .‬משהגיעו עד כאן‪,‬‬ ‫ומשהסתבר שאין בידם משאבים להקמת מפעל ייצור‪ ,‬חיפשו גורם בעל אמצעים שיהיה מעוניין בייצור‪ ,‬וכך‬ ‫הגיעו אל המשיב‪ ,‬קיבוץ דן‪ ,‬שהסכים להיכנס עמם לעיסקה‪ ,‬הגם שלא היה לו ניסיון או ידע בשטח ייצור‬ ‫ממטירים )להלן ‪ -‬הקיבוץ(‪.‬‬ ‫‪2.‬ביום ‪ 10.9.70‬נחתם בין הצדדים ההסכם ת‪ ,8/‬ובשוליו חתם גם פתיה לאישור הסכמתו‪.‬‬ ‫הסעיף המרכזי בהסכם ת‪8 /‬הוא סעיף ‪:4‬ב‬ ‫"בלאס מוסר בזה לקבוץ והקיבוץ מקבל בזה מבלאס את הזכות הבלעדית לייצור‪ ,‬שיווק וייצוא‬ ‫הממטירים לפי הפטנט והידע כמפורט לעיל וכן את הציוד‪ ,‬הכל בהתאם להוראות הסכם זה"‪.‬‬ ‫לגבי הידע הנזכר כאן הצהיר המערער‪" ,‬כי נמצא ברשותו ידע טכני הנוגע לייצור ממטירים מווסתים"‬ ‫)סעיף ‪)2‬ב((‪ ,‬ואילו הציוד מורכב "מתבניות ואביזרים שבידי בלאס" )סעיף ‪2‬ג'(‪.‬‬ ‫הקיבוץ מצדו הצהיר‪ ,‬כי "ידע לו שייצור הממטירים הוא בשלבי פיתוח" )סעיף ‪)3‬ב((‪.‬‬ ‫בסעיפים ‪5‬ו‪)15-‬א( נקבע‪ ,‬כי הקיבוץ רוכש‪ ,‬על‪-‬פי ההסכם‪ ,‬את הזכות לייצר ולשווק את הממטירים‬ ‫בישראל בלבד ומשאיר בידי המערער את הזכות למסור זכויות ייצור לכל אדם או גוף בחוץ‪-‬לארץ‪ ,‬בתנאים‬ ‫מסוימים‪.‬‬ ‫הוראות נוספות החשובות לענייננו יש למצוא בסעיף ‪ 10‬להסכם‪ ,‬שם נקבע‪:‬ו‬ ‫"מוסכם בזה בין הצדדים כי לגבי כל פתוח נוסף שיעשה לגבי הפטנט או הממטירים על ידי‬ ‫הקיבוץ או על ידי בלאס תחולנה הוראות הסכם זה וכל פיתוח נוסף כזה יכלל בהסכם‪ .‬כל‬ ‫זכויות הצדדים בהתאם להסכם זה לרבות הזכות לתמלוגים תחולנה גם על פיתוח כזה באופן‬ ‫אוטומטי"‪.‬‬ ‫בסעיף ‪17‬נקבע גובה התמלוגים השונים שעל הקיבוץ לשלם למערער‪.‬‬ ‫הסעיפים ‪23 -21‬דנים בסיום ההתקשרות‪ .‬תוקף ההסכם הוא לשנה אחת‪ ,‬מיום ‪ 1.1.70‬עד ‪ 31.12.70‬כאשר‬ ‫לקיבוץ בלבד הזכות לחדש או לא לחדש את ההסכם לתקופה נוספת; אי‪-‬הודעה כמוה כהארכת תוקף ההסכם‬ ‫לשנה נוספת במקרה של אי‪-‬חידוש ההסכם‪ ,‬התחייב הקיבוץ שלא לייצר‪ ,‬לשווק או לייצא ממטירים או וסתים‬ ‫במשך ‪5‬שנים )סעיף ‪.(22‬‬ ‫‪69‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫בסעיף ‪26‬הסכימו הצדדים‪ ,‬כי כל סכסוך שיתגלע ביניהם בקשר להסכם יוכרע על‪-‬ידי בורר מוסכם‪.‬‬ ‫‪ 3.‬המעבר לייצור תעשייתי היה רצוף קשיים‪ .‬נתגלו כמה וכמה בעיות טכניות כמו נזילה‪ ,‬שחיקה מהירה‬ ‫של הציר‪ ,‬רעידה חזקה של הממטיר וכיוצא בזה‪ .‬תחילה הפקיד הקיבוץ את קידום נושא הייצור בידי אחד‬ ‫מחבריו‪ ,‬מר ג' בר‪ ,‬שהוא מכונאי‪ .‬לאחר שקיבל מהמערער את האב‪-‬טיפוס והציוד‪ ,‬ניסה‪ ,‬בשיתוף עם פתיה‪,‬‬ ‫להביא את המוצר למצב של ייצור‪ ,‬אך עד מהרה נוכח לדעת‪ ,‬שפתרון הבעיות וההתגברות על התקלות הם‬ ‫למעלה מכוחותיו‪ .‬לפיכך גויסו לעזרה המהנדסים ברגר וכצמן‪ .‬מספר דגמים שיוצרו )ת‪11//‬א‪ ,‬ת‪11//‬ב ו‪-‬ת‪//‬‬ ‫‪11‬ג( לא פעלו כהלכה‪ .‬רק לאחר שהמהנדס כצמן מצא פתרון לבעיית השחיקה המהירה ולבעיית היתפסותם‬ ‫של חלקים זה בזה‪ ,‬וזאת על‪-‬ידי שינוי מבנה הממטיר‪ ,‬נוצר הדגם ת‪11//‬ד‪ ,‬הפועל כראוי‪ .‬את שינוי המבנה‬ ‫רשם כצמן כפטנט משו בארצות‪-‬הברית )נ‪) (15/‬להלן ‪ -‬פטנט כצמן(‪.‬‬ ‫על רקע זה נוכח הקיבוץ לדעת‪ ,‬שעשה מיקח טעות בהסכימו לתנאים שבהסכם ת‪ ,8/‬ובעיקר לתשלום‬ ‫התמלוגים הגבוהים שקיבל על עצמו‪ .‬לפיכך הודיעו אנשי הקיבוץ למערער‪ ,‬שיפעילו את זכותם על‪-‬פי‬ ‫הוראות סעיף ‪ 21‬שב‪-‬ת‪8 /‬ולא יאריכו את תקופת ההסכם‪ ,‬אלא אם כן יסכים לשינויים משמעותיים בתנאי‬ ‫ההסכם‪ .‬המערער הסכים‪ ,‬ואז‪ ,‬ביום ‪ ,15.2.72‬נעשו שני דברים‪:‬נ הקיבוץ רכש מפתיה את השליש שהיה לו‬ ‫בבעלות על המוצר )הסכם נ‪ ,(13/‬ואילו בין הצדדים עצמם נחתם ההסכם ת‪ ,9/‬שהכניס מספר שינויים בהסכם‬ ‫המקורי ת‪8./‬‬ ‫השינויים העיקריים שהוכנסו היו בהפחתת אחוזי התמלוגים‪ ,‬שהתחייבה מכך שמעתה היה הקיבוץ‬ ‫הבעלים של השליש מהמוצר שהיה עד כאן שייך לפתיה‪ .‬הסעיפים ‪23 -21‬נמחקו‪ ,‬ומכאן ואילך נשאר ההסכם‬ ‫בין הצדדים ללא הוראות בדבר סיום ההתקשרות ביניהם‪ .‬בסעיף ‪ 20‬נקבע כמו כן‪:‬ב‬ ‫"א‪ .‬הצדדים מצהירים ומתחייבים הדדית איש כלפי משנהו על הסכמתם וכוונתם להעניק על‬ ‫סמך הסכם זה רשיון ייחודי בטנט מאת בלאס לקיבוץ לפי סעיף ‪ 85‬לחוק הפטנטים תשכ"ז‪-‬‬ ‫‪".1967‬‬ ‫מכאן ואילך היה ההסכם ת‪ ,8/‬כפי שתוקן על‪-‬ידי ת‪ ,9/‬הבסיס להתקשרות בין הצדדים )להלן ‪ -‬ההסכם‬ ‫המשולב(‪.‬‬ ‫‪4.‬עוד לפני שנחתם ת‪8 /‬הגיש המערער לרישום בארצות‪-‬הברית את הפטנט ת‪ ,10/‬שכונה בפסק הדין‬ ‫"הפטנט האמריקאי"‪ .‬להבדיל מהפטנט ת‪ ,1/‬מבוסס הפטנט האמריקאי לא רק על הרעיון אלא גם על הניסויים‬ ‫והידע המשתקפים באב‪-‬טיפוס‪ ,‬אך אין שוני עקרוני בין שני הפטנטים‪ .‬הפטנט האמריקאי נרשם בארצות‪-‬‬ ‫הברית ביום ‪ ,4.4.72‬כלומר סמוך לאחר חתימת ת‪9. /‬הפטנט האמריקאי איננו נזכר כלל בהסכמים בין‬ ‫הצדדים‪ ,‬אך‪ ,‬כאמור‪ ,‬הידע המופיע בו גלום באב‪-‬טיפוס‪ ,‬שהקיבוץ קיבל מהמערער ואשר על פיו ביקש לייצר‬ ‫את הממטיר‪.‬‬ ‫‪5.‬על‪-‬פי הפטנט‪ ,‬האב‪-‬טיפוס והידע שקיבל הקיבוץ מהמערער הוא ייצר את הדגמים ת‪11//‬א‪ ,‬ת‪11//‬ב ו‪-‬‬ ‫ת‪11//‬ג‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬היו אלה דגמים לא מוצלחים‪ ,‬שלא היה אפשר לייצר על פיהם‪ .‬הישועה באה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫מצד המהנדס כצמן‪ ,‬שהכניס שינויים בבנה הממטיר‪ ,‬ועל‪-‬פי שינויים אלה נבנה הדגם ת‪11//‬ד‪ ,‬שהוא הבסיס‬ ‫לייצור של הקיבוץ‪ .‬כאמור‪ ,‬שינויים אלה נרשמו כפטנט כצמן‪ .‬פטנט זה נרשם בארצות‪-‬הברית ביום ‪.‬‬ ‫‪26.11.85‬בבקשה לפטנט הייתה התייחסות מפורשת לפטנט האמריקאי‪ ,‬והוא אושר לרישום משום שהוא‬ ‫מהווה חידוש המצאתי לגביו‪ .‬כיום‪ ,‬הייצור של הממטיר על‪-‬ידי הקיבוץ מבוסס על פטנט כצמן ולא על‬ ‫הפטנטים של המערער‪.‬‬ ‫‪6.‬כבר אמרתי לעיל‪ ,‬שהפטנט נרשם לתקופה של ‪16‬שנים ואמור היה לפוג ביום ‪ 16.7.77.‬בפועל לא זכה‬ ‫הפטנט למות מוות טבעי במועדו‪ .‬ביום ‪ 29.4.75‬הגישה מפעלי מתכת נען בע"מ לרשם הפטנטים בקשה‬ ‫לביטול הפטנט‪ ,‬משום שלטענתה אין בו חידוש כנדרש על‪-‬פי הסעיפים ‪ 4‬ו‪5 -‬לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪1967. -‬‬ ‫המערער לא הגיב על הבקשה במועד ואף לא תוך תקופת מספר ארכות שניתנו לו‪ ,‬וזאת אף‪-‬על‪-‬פי שהוזהר‬ ‫מספר פעמים על‪-‬ידי בא‪-‬כוחו בדבר התוצאות החמורות העלולות לנבוע מהעדר תגובה‪ .‬הקיבוץ ידע אף הוא‬ ‫על הבקשה לביטול אך לא נקט כל צעדים נגדה‪ .‬הרשם הפגין אורך רוח מירבי והעניקלמערער ארכות גם‬ ‫מעבר לאלה שנתבקשו על‪-‬ידי בא‪-‬כוחו‪ .‬לבסוף נתן הרשם החלטה ביום ‪ ,2.4.76‬לפיה הוא רואה את המערער‬ ‫כמי שמודה בטענות המובאות בבקשה לביטול‪ ,‬וזאת על‪-‬פי הוראות תקנה ‪105‬לתקנות הפטנטים )נוהלי‬ ‫הלשכה‪ ,‬סדרי דין‪ ,‬מסמכים ואגרות(‪ ,‬תשכ"ח‪1968. -‬על סמך זה קבע הרשם‪ ,‬כי "יש לראות את הפטנט ‪15782‬‬ ‫כבטל"‪ .‬המערער אף לא ניצל את זכותו לערער על ההחלטה תוך ‪ 30‬יום הקבועים לכך בחוק‪ ,‬וכך בטל הפטנט‬ ‫סופית‪ ,‬כשנה לפני שעמד לפוג ממילא‪.‬‬ ‫‪7.‬סמוך לאחר ביטול הפטנט הגיש המערער את תביעתו לבית המשפט המחוזי בחיפה‪ .‬ביסודה של‬ ‫התביעה נמצאת הטענה‪ ,‬שהקיבוץ איננו מדווח למערער על היקף הייצור והמכירות ואיננו משלם לו את‬ ‫‪70‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫התמלוגים המגיעים לו על‪-‬פי ההסכמים )סעיף ‪4‬לכתב התביעה(‪ .‬הסעד העיקרי המבוקש הוא מתן דו"חות‬ ‫וחשבונות על הייצור‪ ,‬המכירה והיצוא לכל התקופה למן חתימת ההסכמים ואילך ולתשלום התמלוגים‬ ‫המגיעים )סעיף ‪)10‬א( ו‪)-‬ב( לכתב התביעה(‪.‬‬ ‫בכתב ההגנה הסתמך הקיבוץ בעיקר על שני אלה‪:‬ו )א( המקום המתים לבירור הסכסוך הוא לפני בורר‪,‬‬ ‫כפי שנקבע בסעיף ‪ 26‬ל‪-‬ת‪) ;8/‬ב( אין להיעתר לתביעה‪ ,‬משום שהפטנט שבגינו נערכו ההסכמים בטל ולפי‬ ‫הוראות החוק דינו כאילו מעולם לא היה ראוי להירשם כפטנט‪ .‬לפיכך ההסכמים בטלים ומבוטלים‪ ,‬ואין הם‬ ‫יכולים לשמש בסיס לתביעה כלשהי‪ .‬לחלופין נטען‪ ,‬שההסכמים בטלים מיום ביטול הפטנט‪.‬‬ ‫מכוח האמור בסעיף ‪ 26‬להסכם ת‪ ,8/‬הופנו הצדדים לבוררות‪ .‬בוררות זו הייתה עקרה ולא הולידה דבר‬ ‫זולת דחייה של מספר שנים בשמיעת המשפט עצמו‪ .‬הצדדים שבו לבית המשפט‪ ,‬ורק בשנת ‪ 1982‬החלה שם‬ ‫שמיעת הראיות‪ .‬ביום ‪ 2.6.86‬ניתן שם פסק הדין נושא ערעורו של המערער והערעור שכנגד של הקיבוץ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המימצאים והמסקנות שבפסק הדין‬ ‫‪ 8.‬הערכאה הראשונה שמעה שורה ארוכה של עדים‪ ,‬ובאופן כללי העדיפה את דברי עדי הקיבוץ על אלה‬ ‫של המערער ועדיו‪ .‬על‪-‬פי העדויות והמסמכים קבעה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מימצאים ומסקנות אלה‪:‬נ‬ ‫א‪ .‬הקיבוץ לא נקט מצדו צעדים להגנת הפטנט מפני הבקשה לביטול‪ ,‬הגם שהיה‪ ,‬על‪-‬פי ההסכם המשולב‪,‬‬ ‫בעל רישיון ייחודי בו‪ .‬הסיבה לכך הייתה‪ ,‬שאנשיו התרשמו מדברי המערער שאין סיכוי להגנה כזו‪ .‬לא הייתה‬ ‫מוטלת על הקיבוץ חובה להתגונן‪ .‬הענקת הרישיון הייחודי לא שללה מהמערער את הזכות להתגונן‪ ,‬כפי‬ ‫שאכן עשה במכתבו נ‪23 /‬אל רשם הפטנטים‪ ,‬שאמנם מהווה התגוננות בפני הבקשה לביטול‪ ,‬אך התגוננות‬ ‫מאוחרת‪ ,‬חלשה ובלתי מקצועית‪ .‬לפיכך רשאי הקיבוץ להעלות נגד המערער את העובדה‪ ,‬שהפטנט הוכרז‬ ‫כבטל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אין הקיבוץ‪ ,‬כמקבל רישיון ייחודי‪ ,‬מנוע מלתקוף את תוקפו של אותו פטנט או את זכותו של בעליו‬ ‫לגביו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הפטנט האמריקאי איננו פיתוח של הפטנט ולפיכך איננו נכלל בהסכם המשולב מכוח הוראות סעיף ‪10.‬‬ ‫ד‪ .‬הדגם ת‪11//‬ד יוצר על‪-‬ידי הקיבוץ לפי פטנט כצמן )נ‪ (15/‬ולא לפי הפטנט והידע שנרכש מהמערער‪,‬‬ ‫ולפיכך יש להוציאו ממסגרת הממטירים‪ ,‬שבגינם חלה חובת תשלום תמלוגים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬משמעות ביטול הפטנט היא‪ ,‬שכל חיוב הנובע מקיומו של הפטנט בטל עם ביטול הפטנט‪ .‬דינו של‬ ‫פטנט שבוטל כדין פטנט שלא היה קיים מעולם‪ ,‬ולפיכך לא חייב הקיבוץ בתשלום תמלוגים בגינו למערער‬ ‫כלל‪ ,‬לא לפני הביטול ובוודאי לא לאחריו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הוראה חוזית‪ ,‬הקובעת תשלום תמלוגים מעבר לתקופת הפטנט‪ ,‬איננה תקפה ואין לאוכפה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬עד תום תקופת הפטנט לא הודיע הקיבוץ על ביטול ההסכם‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בהסכם המשולב התחייב המערער ליתן לקיבוץ לא רק רישיון‬ ‫ייחודי לשימוש בפטנט אלא גם ידע‪ ,‬שיאפשר לקיבוץ לייצר את הממטיר‪ .‬שני אלה הינם שני מרכיבים‬ ‫נפרדים ושונים‪.‬‬ ‫המערער אמנם מסר לקיבוץ את הידע שהיה בעל ערך לקיבוץ‪ .‬לפיכך מגיעים למערער תמלוגים עבור‬ ‫הידע שנמסר‪ .‬מכלל התמלוגים שנקבעו בהסכם המשולב יש לייחס ‪40 %‬תמלוגים עבור הידע‪ .‬תמלוגים אלה‬ ‫חייב הקיבוץ לשלם למערער בעבור התקופה שעד יום סיום תוקף הפטנט לפי החוק‪ ,‬אלמלא בוטל‪.‬‬ ‫ט‪ .‬על סמך כל אלה פסק השופט המלומד‪ ,‬שעל הקיבוץ לשלם למערער תמלוגים בשיעור של ‪40 %‬מכלל‬ ‫התמלוגים שנקבעו בהסכמים‪ ,‬וחייב את הקיבוץ במתן דו"חות וחשבונת בכל הנוגע לייצור הממטירים‬ ‫המווסתים לפי הטיפוסים ת‪11//‬א‪ ,‬ת‪11//‬ב ו‪-‬ת‪11//‬ג אך לא לפי ת‪11//‬ד‪ ,‬שהם הממטירים שיוצרו לפי פטנט‬ ‫כצמן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הערעור והערעור שכנגד‬ ‫‪ 9.‬אין לך כמעט מימצא או מסקנה של הערכאה הראשונה שאינם מטרה להתקפה ולתרעומת של המערער‬ ‫בערעורו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רק מסקנה אחת שבפסק הדין הינה נושא הערעור שכנגד של הקיבוץ‪.‬‬ ‫אומר מיד שבדקתי ומצאתי‪ ,‬כי כמעט כל הקביעות העובדתיות של השופט המלומד מעוגנות היטב בחומר‬ ‫הראיות‪ ,‬ואני מציע שלא נעסוק בהן‪ ,‬למעט אלה שאזכיר במפורש להלן‪.‬‬ ‫‪71‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫הגעתי למסקנה‪ ,‬כי במסגרת הערעורים שהוגשו ישנן שלוש בעיות הדורשות את התייחסותנו‪:‬ב‬ ‫א‪ .‬האם צדק השופט המלומד בקביעתו‪ ,‬כי יש להוציא את הממטיר ת‪11//‬ד ממסגרת הממטירים שבגינם‬ ‫חלה חובת תשלום תמלוגים? ב‪ .‬מהי המשמעות‪ ,‬במסגרת היחסים החוזיים בין הצדדים‪ ,‬לביטול הפטנט על‪-‬‬ ‫ידי רשם הפטנטים והאם צדק השופט המלומד בפסיקתו‪ ,‬כי בגלל הביטול אין המערער זכאי לתמלוגים בגין‬ ‫הפטנט גם עבור התקופה שמן כריתת החוזה ועד לביטול הפטנט‪ ,‬או שמא פועל הביטול רק לגבי העתיד? ג‪.‬‬ ‫האם צדק השופט המלומד בהפרידו בין הפטנט לבין הידע שרכש הקיבוץ מהמערער ובקביעתו‪ ,‬כי בגין הידע‬ ‫חייב הקיבוץ לשלם למערער תמלוגים בשיעור ‪40 %‬עבור התקופה שעד ליום בו אמור היה הפטנט לפוג‬ ‫אלמלא הביטול? יש לציין‪ ,‬כי בפסק‪-‬דינו של בית המשפט קמא חויב הקיבוץ להמציא חשבונות‪ ,‬ובכך‬ ‫הסתיים רק השלב הראשון של הדיון בין הצדדים‪ .‬ייתכן איפוא‪ ,‬כי יש לראות את פסק הדין כ"החלטה אחרת"‬ ‫)ראה י' זוסמן‪ ,‬סדרי הדין האזרחי )אמינון‪ ,‬מהדורה ‪ ,5‬בעריכת ש' לוין‪ (706-708 (1988 ,‬הניתנת לערעור‬ ‫ברשות בלבד‪ .‬אך מאחר שהצדדים לא העלו נקודה זו בטיעוניהם‪ ,‬החלטנו לדון בערעור כאילו ניתנו‬ ‫הסכמותיהם לכך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬פטנט כצמן‬ ‫‪10.‬כאמור לעיל‪ ,‬פסק השופט המלומד‪ ,‬כי הדגם ת‪11//‬ד יוצר על‪-‬ידי הקיבוץ על‪-‬פי פטנט כצמן )נ‪(15/‬‬ ‫ולא לפי הפטנט והידע שנרכשו מהמערער‪ ,‬ולפיכך אין לכלול אותו בין הממטירים‪ ,‬שבגנם חלה חובת תשלום‬ ‫תמלוגים‪ .‬את ההסבר לכך ניתן למצוא בדברים אלה‪:‬ו‬ ‫"הממטיר ת‪)11/‬ד(‪ ,‬שהוא הטיפוס היותר מתקדם של ממטיר מווסת של קבוץ דן‪ ,‬יוצר לפי הפטנט נ‪/‬‬ ‫‪)15‬ר' עמ' ‪ ,88‬ש' ‪ .(1‬לדברי ה' כצמן עקרון הוויסות בממטיר ת‪)11/‬ד( הוא שלו ולאחר שהתקבל‪ ,‬חדלו‬ ‫להשתמש במבנה הישן של התובע" )סעיף ‪12‬עמ' ‪10‬לפסק הדין המודפס(‪.‬‬ ‫מסקנתו הנ"ל של השופט המלומד איננה מקובלת עלי‪.‬‬ ‫כבר הראיתי לעיל‪ ,‬כי הצדדים הסכימו ביניהם )בסעיף ‪10‬להסכם ת‪ ,(8/‬כי הוראות ההסכם "יחולו לגבי כל‬ ‫פיתוח נוסף שיעשה לגבי הפטנט או הממטירים על ידי הקיבוץ או על ידי בלאס‪ ...‬וכל פיתוח נוסף כזה יכלל‬ ‫בהסכם"‪ .‬וכן‪ ,‬כי "כל זכויות הצדדים בהתאם להסכם זה לרבות הזכות לתמלוגים תחולנה גם על פיתוח כזה‬ ‫באופן אוטומטי" )שם(‪.‬‬ ‫אם כי הדברים לא נאמרו מפורשות בפסק הדין‪ ,‬עולה מהם‪ ,‬כי השופט המלומד סבר‪ ,‬שהדגם ת‪11//‬ד‬ ‫איננו פיתוח נוסף של הממטירים‪ ,‬ולפיכך אין הוראות סעיף ‪10‬הנ"ל חלות‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬המסקנה העולה ברורות מהמימצאים העובדתיים ומן הראיות‬ ‫היא‪ ,‬כי דגם זה הינו פיתוח נוסף‪ ,‬שנעשה על‪-‬ידי כצמן עבור הקיבוץ‪ ,‬ולפיכך הוא חוסה בצל הוראות‬ ‫סעיף ‪10‬הנ"ל‪.‬‬ ‫כבר בפתח פסק הדין קובע השופט המלומד כי‪:‬נ‬ ‫"אין מחלוקת על כך שהתובע מסר לקבוץ אב טיפוס של הממטיר שהיה טעון עדיין פיתוח‪ ,‬שיכין אותו‬ ‫לייצור תעשייתי" )סעיף ‪5‬עמ' ‪4‬לפסק הדין המודפס(‪.‬‬ ‫"כאשר נפגשו אנשי קיבוץ עם התובע לא היה להם עדיין כל נסיון או ידע בתחום הייצור של ממטירים‪.‬‬ ‫הם ראו אצל התובע את האב טיפוס והובהר להם שיש לפתח אותו עד שיתאים לייצור תעשייתי" )שם סעיף‬ ‫‪4‬עמ' ‪.(3‬‬ ‫במסגרת הפיתוח של הממטיר והכשרתו לייצור גייס הקיבוץ את עזרתו של כצמן עוד בשנת ‪1970‬וביקש‬ ‫את עצתו בקשר לממטיר‪ .‬כצמן בדק‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את הבעיה של שחיקת יתר והמליץ להשתמש בחומר‬ ‫פלאסטי שונה "וזה נתן שיפור משמעותי לפעולת הממטיר" )סעיף ‪12‬בעמ' ‪10‬לפסק הדין(‪ .‬כצמן תכנן מחדש‬ ‫את הווסת וחלקים אחרי של הממטיר‪ ,‬הכול במסגרת פיתוח והכנה לייצור שנעשו מטעם הקיבוץ‪ .‬כל זה החל‪,‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬עוד בטרם נחתם ההסכם ת‪9 /‬ב‪15.2.72. -‬אם לגבי ההסכם הראשון )ת‪ ,(8/‬שנחתם ב‪ ,10.9.70-‬יכול‬ ‫היה עוד הקיבוץ לטעון שלא ידע על היקף הפיתוח שיש עוד לעשות כדי להכשיר את הממטיר לייצור‪ ,‬הרי‬ ‫שאין הדבר כך בפברואר ‪ ,1972‬מועד חתימת ההסכם השני‪ .‬כאן כבר היו שלבי הפיתוח והשיפורים‪ ,‬לרבות ‪-‬‬ ‫ובעיקר ‪ -‬אלה שנעשו על‪-‬ידי כצמן‪ ,‬בעיצומם‪ ,‬ועל רקע זה יש לקרוא את דברי המבוא להסכם ת‪:9/‬ב‬ ‫‪72‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫"והואיל והקיבוץ הועמד בפני הצורך לבחור בין פיתוח הפטנט ואי חידוש ההסכם היסודי ובין‬ ‫ביצוע השקעות גדולות נוספות בפיתוח הפטנט‪."...‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כאן כבר היה ברור לקיבוץ‪ ,‬שהממטיר דורש פיתוח נוסף רב היקף ויקר‪ ,‬שבחלקו כבר נעשה‬ ‫ובחלקו צריך להיעשות בעתיד‪ ,‬בעיקר על‪-‬ידי כצמן‪ .‬על רקע זה יש חשיבות לעובדה‪ ,‬שסעיף ‪10‬מההסכם‬ ‫הקודם )ת‪ (8/‬נשאר על כנו ללא שינוי גם בהסכם החדש‪ .‬המשמעות הברורה היא‪ ,‬שגם ביחסים החוזיים ביניה‬ ‫לפי ההסכם המשולב כל פיתוח נוסף של הממטירים כלול בהסכם וחובת תשלום התמלוגים חלה לגביו‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כצמן המשיך בעבודת הפיתוח והשיפור של הממטיר והכשרתו לייצור‪" .‬לפי תאורו של ה' כצמן הוא‬ ‫עבד על תקון המודל ת‪)11/‬ג( באותה תקופה" )סעיף ‪24‬עמ' ‪21‬לפסק הדין(‪ .‬התוצאה של תיקון זה הייתה‬ ‫הדגם ת‪11//‬ד‪.‬‬ ‫משום מה נעלם מעיני השופט המלומד‪ ,‬שכצמן עצמו בעדותו‪ ,‬שהייתה אמינה בעיניו‪ ,‬מאשר זאת‪:‬ו‬ ‫"הממטירים שאני זוכר שיוצרו לפי פטנט בלאס היו ת‪11/‬‬ ‫)א(‪)+‬ב(‪)+‬ג(‪)+‬ד(" )עמ' ‪86‬לפרוטוקול המשפט(‪.‬‬ ‫העובדה‪ ,‬שכצמן רשם בארצות‪-‬הברית פטנט )נ‪ (15/‬בקשר לשינויים שהוכנסו בדגם ת‪11//‬ד‪ ,‬איננה מעלה‬ ‫ואיננה מורידה לעניין זה‪ .‬כצמן איננו צד להליך זה‪ ,‬והיחסים שבינו לבין הקיבוץ בקשר לפיתוח שעשה עבורו‬ ‫אינם נושא לדיון כאן‪ .‬לענייננו‪ ,‬די בכך שעולה ברורות מחומר הראיות‪ ,‬ש‪-‬ת‪11//‬ד הינו פיתוח נוסף של‬ ‫הממטיר‪ ,‬כדי לכלול אותו בגדר הדגמים‪ ,‬שבגינם חייב הקיבוץ לשלם תמלוגים למערער מכוח הוראות סעיף‬ ‫‪10‬‬ ‫להסכם המשולב‪ .‬לפיכך אני מציע שנקבל את ערעורו של המערער בנקודה זו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ביטול הפטנט‬ ‫‪11.‬השאלה השנייה הדורשת התייחסות‪ ,‬כפי שקבעתי לעיל‪ ,‬היא‪ ,‬מה משמעות יש לייחס לביטול הפטנט‬ ‫על‪-‬ידי רשם הפטנטים כשנה לפני שעמד לפוג ממילא‪ .‬השופט המלומד קבע‪ ,‬כאמור‪ ,‬שביטול הפטנט פועל‬ ‫רטרואקטיבית‪ ,‬ולפיכך אין המערער זכאי לתמלוגים בגין הפטנט וזאת לא רק מיום הביטול ואילך‪ ,‬אלא גם‬ ‫עבור התקופה כולה‪ ,‬דהיינו מיום כריתת ההסכם‪ .‬את קביעתו זו ביסס על הוראות סעיף ‪)75‬ב( לחוק הפטנטים‪,‬‬ ‫שזו לשונו‪:‬‬ ‫"בוטל פטנט סופית לפי סימן זה‪ ...‬ירשום הרשם את דבר הביטול בפנקס‪ ,‬ורואים את הפטנט‬ ‫כאילו לא ניתן"‪.‬‬ ‫אך בהסתמכו על סעיף זה נראה שנתפס בית המשפט קמא לכלל טעות‪ ,‬מאחר שנעלמו מעיניו הוראות‬ ‫המעבר לחוק הפטנטים )להלן ‪ -‬החוק( שבסעיף ‪ (1)195‬לחוק‪ ,‬הקובע‪:‬‬ ‫"תחילתו של חוק זה היא ביום ג' בניסן תשכ"ח ) ‪1‬באפריל ‪ (1968‬ומאותו יום ואילך לא תחול עוד פקודת‬ ‫הפטנטים והמדגמים על מתן פטנטים‪ ,‬על אמצאות ועל תקפם; ואולם ‪-‬‬ ‫)‪ (1‬פטנט שניתן לפני תחילתו של חוק זה‪ ,‬תחול עליו הפקודה האמורה בכל הנוגע לכשירותו ולתקפו"‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬נרשם הפטנט ת‪1 /‬בשנת ‪ ,1961‬דהיינו לפני תחילתו של חוק הפטנטים‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬על פני‬ ‫הדברים‪ ,‬פקודת הפטנטים והמדגמים )להלן הפקודה( היא היא שחלה על ענייננו‪ .‬בפקודה הנ"ל אין כל הוראה‬ ‫דומה לזו שבסעיף ‪)75‬ב( לחוק‪ ,‬הנותנת תוקף רטרואקטיבי לביטול פטנט‪.‬‬ ‫‪12.‬מאחר שהצדדים לא היו ערים לסוגיה זו ולא נתנו דעתם עליה בסיכומיהם‪ ,‬הזמנתי אותם‪ ,‬על דעת‬ ‫חבריי להרכב‪ ,‬לטעון בעניין זה וכן להגיש בכתב את עיקרי טיעוניהם‪.‬‬ ‫במסגרת טיעונים אלו העלה בא‪-‬כוח המשיב שלוש טענות עיקריות לתמיכה בקביעתו של בית המשפט‬ ‫קמא בעניין רטרואקטיביות ביטול הפטנט והשלכותיה של רטרואקטיביות זו על התחייבותו החוזית של‬ ‫המשיב לשלם תמלוגים‪ ,‬ואלה טענותיו‪ :‬א( ביטול פטנט אינו כלול במונחים "כשירות" ו"תוקף"‪ ,‬ולכן‪ ,‬לפי‬ ‫הוראת מעבר זו‪ ,‬יש להחיל ע העניין את הוראות החוק הנוגעות לביטול‪ ,‬כולל סעיף ‪)75‬ב(‪ ,‬ולא את הוראות‬ ‫הפקודה; ב( תהא פרשנות הוראת המעבר אשר תהא‪ ,‬הצדדים הסכימו‪ ,‬כי חוק הפטנטים יחול על היחסים‬ ‫ביניהם‪ ,‬ולכן על בית המשפט להחיל את הוראות החוק; ג( אפילו אם אכן חלה הפקודה‪ ,‬הרי שאף לפיה יש‬ ‫לביטול פטנט תחולה רטרואקטיבית‪.‬‬ ‫‪73‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫אף אחת מטענות אלה איננה מקובלת עלי‪:‬‬ ‫‪13.‬א( ביטול פטנט פירושו הפסקת תוקפו של הפטנט‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל הנוגע לביטול הפטנט בהכרח אף נוגע‬ ‫לתוקפו; שאלת תוקפו של הביטול היא שאלת אי‪-‬תוקפו של הפטנט‪ .‬אלה הם שני צדדים של אותה מטבע‪ .‬על‬ ‫כורחך אתה אומר‪ ,‬לכן‪ ,‬כי עניין ביטולו של פטנט הוא בתחום הנוגע "לכשירותו ולתקפו" כלשון הסעיף‪,‬‬ ‫וממילא חלות עליו הוראות המעבר שבסעיף ‪ (1)195‬הנ"ל‪.‬‬ ‫ב( כאמור לעיל‪ ,‬ההסכם בין הצדדים ת‪8 /‬תוקן על‪-‬ידי ת‪ ,9/‬בו נקבע בסעיף ‪:20‬‬ ‫"הצדדים מצהירים ומתחייבים הדדית איש כלפי משנהו על הסכמתם וכוונתם להעניק על סמך סכם זה‬ ‫רשיון ייחודי בפטנט מאת בלאס לקיבוץ לפי סעיף ‪85‬לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪)1967 -‬להלן ‪ -‬החוק("‪.‬‬ ‫טענת בא‪-‬כוח המשיב היא‪ ,‬כי מניסוחו של סעיף זה עולה‪ ,‬כי הצדדים הסכימו להחיל את הוראות חוק‬ ‫הפטנטים על כל הנוגע ליחסים ביניהם‪.‬‬ ‫אין בטענה זו ממש‪ .‬ברור‪ ,‬שמדובר בסעיף הנ"ל בהענקת רישיון‪ ,‬וכוונת הצדדים הברורה היא‪ ,‬שהענקת‬ ‫רישיון זו תבוצע לפי הוראות החוק‪ .‬אין לקרוא בסעיף דברים שאין בו‪ .‬לא עולה מהסעיף אלא שהצדדים‬ ‫ביקשו להחיל את הוראות החוק על הענקת הרישיון ותו לא‪ .‬הענקת רישיון בפטנט‪ ,‬שניתן לפני תחילתו של‬ ‫החוק‪ ,‬היא פעולה‪ ,‬שממילא חלות עליה הוראות החוק ‪ -‬לעומת הפקודה ‪ -‬מאחר שהיא איננה כלולה בסייג‬ ‫הקבוע בסעיף ‪ .(1)195‬לפיכך אין לראות בסעיף ‪20‬להסכם הנ"ל כל כוונה לסטות מהוראות המעבר ולהחיל‬ ‫את החוק גם על עניינים שהפקודה צריכה לחול עליהם‪ ,‬על‪-‬פי הוראות מעבר אלה‪.‬‬ ‫ג( טענתו השלישית של בא���-‬כוח המשיב היא‪ ,‬כי אף לפי הפקודה יש לביטול הפטנט תחולה‬ ‫רטרואקטיבית‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אין בפקודה הוראה מפורשת בעניין זה בדוגמת סעיף ‪)75‬ב( לחוק‪ .‬ישנה שם רשימה של עילות‬ ‫לביטול )סעיף ‪ ,(22‬ומפורטים הדברים לביטול ‪ -‬אך אין הוראה הקובעת‪ ,‬מאימתי נכנס הביטול לתוקפו‪ .‬הכלל‬ ‫הוא‪ ,‬שביטול זכויות אינו פועל למפרע‪ ,‬אלא אם כן יש לכך הוראה מפורשת הקובעת זאת‪ .‬הוא הדין בעניין‬ ‫ביטול חוזים )ראה ע"א ‪ ,[1] 741/79‬בעמ' ‪ ,(539‬ביטול חקיקה )ראה סעיף ‪ (3)22‬לחוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪-‬‬ ‫‪ ,1981‬וכן ע"א ‪ ,[2] 238/53‬בעמ' ‪ ,(16‬וככל הנראה גם ביטול רישיונות )ראה בג"צ ‪ ,[3] 799/80‬בעמ' ‪.(331‬‬ ‫בהעדר הוראה מפורשת בפקודה‪ ,‬ההנחה היא‪ ,‬שהשפעת ביטול פטנט היא מכאן ולהבא‪.‬‬ ‫ההלכה באנגליה‪ ,‬שעל בתי‪-‬משפט בישראל להתייחס אליה בבואם לפרש את הפקודה )ראה ע"א ‪,245/60‬‬ ‫]‪ ,[4‬בעמ' ‪ ,(799‬היא‪ ,‬שאין לביטול פטנט השפעה רטרואקטיבית על חבות תשלום תמלוגים‪An order for :‬‬ ‫‪revocation puts an end to an injuction. It" past royalties, or for damages under an‬‬ ‫)‪order already made, does not, however, relate back so as to affect a claim for 35‬‬ ‫‪"whether such damages have been ascertained or not Th ed., by lord 4,london) .‬‬ ‫‪ Halsbury, the laws of england( 382( 1981,hailsham‬וראה גם ‪the african gold recovery‬‬ ‫‪co. Ltd. V. The sheba [13] (1897) ..mining co. Ltd‬‬ ‫כך המצב גם בקנדה‪In the absence of fraud, a licensee cannot, after the" termination :‬‬ ‫‪of his licence, recover royalities he has paid H.g. fox, the canadian law and practice‬‬ ‫‪during the term of his licence under a patent that turns out) "to be invalid ,.th ed‬‬ ‫‪4,toronto) . Relating to letters patent for inventions( 326(1969‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שעל‪-‬פי הוראות הפקודה‪ ,‬אין לביטול פטנט השפעה רטרואקטיבית על החובה לשלם תמלוגים‪.‬‬ ‫השאלה‪ ,‬אם הוראות עיף ‪)75‬ב( לחוק אכן שינו הלכה זו‪ ,‬איננה עולה כאן‪ ,‬ואני מציע כי נשאירה בצריך עיון‪.‬‬ ‫בענייננו‪ ,‬המשיב אכן נהנה למעשה במשך שנים מהגנתו של הפטנט‪ ,‬ולכן מן הדין שישלם בגינו תמלוגים‪.‬‬ ‫‪14.‬עם ביטול הפטנט נפסקת התחייבותו של הקיבוץ לשלם תמלוגים‪ .‬קביעה זו עולה מהעובדה‪ ,‬שביצוע‬ ‫הוראות ההסכם‪ ,‬המחייבות תשלום תמלוגים לאחר שהפטנט חדל להיות בתוקף‪ ,‬נוגד את תקנת הציבור‪,‬‬ ‫ולפיכך ההוראות בטלות‪.‬‬ ‫בטלות הוראה‪ ,‬שביצועה נוגד את תקנת הציבור‪ ,‬היא "עיקרון יסודי בשיטתנו" )ע"א ‪ ,[5] 245/85‬בעמ'‬ ‫‪ ,(783‬המקבל ביטוי בסעיף ‪30‬לחוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג‪1973. -‬אמת הדבר‪ ,‬ההסכם נושא תיק זה‬ ‫נכרת לפני תחילתו של חוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬ולפיכך החוק לא חל עליו‪ .‬אך אותו עיקרון נמצא בסעיף‬ ‫‪64‬של חוק הפרוצידורה האזרחית העותמני‪ ,‬האוסר הסכם שנוגד את הסדר הציבורי והמוסר )ראה ע"א‬ ‫‪ .([6] 136/56‬בבואנו לתת תוכן לעיקרון זה‪ ,‬בהחלתו על סוגיה מסוימת‪ ,‬עלינו לשקול את האינטרסים‬ ‫והערכים הספציפיים‪ ,‬הפועלים בוגיה או בתחום המשפט בו אנחנו דנים‪ ,‬ולהגיע לאיזון מתאים ביניהם‪ .‬עמד‬ ‫על כך השופט ברק בע"א ‪ [5] 245/85‬הנ"ל בעמ' ‪:785‬‬ ‫‪74‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫"תקנת הציבור היא מושג רחב‪ ,‬המשתרע על כל הפעילות בשיטת המשפט‪ .‬במסגרתו שלו יש‬ ‫לאזן בין ערכים‪ ,‬עקרונות ואינטרסים‪ ,‬הבאים לידי התנגשות‪ .‬ערכים‪ ,‬עקרונות ואינטרסים אלה‬ ‫שונים הם מסוגיה לסוגיה‪ ,‬מתחום לתחום"‪.‬‬ ‫מדובר כאן בהסכם לרישיון בפטנט‪ .‬בשיטת הפטנטים מתנגשים שני אינטרסים ציבוריים חשובים‪ :‬מחד‬ ‫האינטרס של פיתוח וייצור אמצאות ומאידך האינטרס של פעילות כלכלית חופשית‪ .‬כדי לקדם את הראשון‬ ‫חייב המחוקק לתת תמריץ כלכלי לממציאים‪ ,‬כך שישקיעו בפעילות המצאתית‪ .‬בלי התערבות המחוקק לא‬ ‫היה יכול ממציא לשרוד בשוק לאחר התגלות אמצאתו‪ ,‬מכיוון שמתחריו‪ ,‬שלא היו צריכים לשאת בעלויות‬ ‫הפיתוח‪ ,‬היו מוכרים את המוצר הסופי במחיר נמוך הרבה יותר ממנו )ראה ד' לוינסון‪-‬זמיר‪" ,‬שיקולים‬ ‫כלכליים בהגנה על המצאות" משפטים יט )תשמ"ט( ‪ .(143‬לפיכך החליט המחוקק בחקיקת שיטת הפטנטים‬ ‫להעניק לממציא מונופולין בלעדיות בשימוש באמצאה‪ ,‬כדי להבטיח לו כיסוי של עלויות הפיתוח והפקת‬ ‫רווח מסוים‪ ,‬דהיינו תמריץ כלכלי להשקיע באמצאה‪ .‬אך כרוך בפתרון זה גם נזק לאינטרס הציבורי השני‬ ‫הנ"ל‪ ,‬במידה שמונופולין מגביל תחרות חופשית‪ .‬ולכן‪ ,‬כדי להגן על אינטרס זה בחר המחוקק להגביל את‬ ‫המונופולין הניתן לממציא; במונופולין מוגבל זה נמצא האיזון האופטימאלי ‪ -‬בעיני המחוקק ‪ -‬בין שני‬ ‫האינטרסים המתנגשים‪.‬‬ ‫הגבלות אלו מתבטאות‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בסמכות הניתנת לרשם הפטנטים‪ ,‬במקרה של "ניצול מונופולין לרעה"‬ ‫על‪-‬ידי בעל הפטנט‪ ,‬להסיר את המונופולין וליתן לאדם אחר רישיון לנצל את האמצאה נושא הפטנט )ראה‬ ‫סעיפים ‪120 -117‬לחוק(‪ .‬כן מוגבל המונופולין בזה שהוא ניתן רק לתקופה קצובה‪ .‬על‪-‬פי הפקודה‪ ,‬תקופה זו‬ ‫הינה ‪ 16‬שנה )סעיף ‪ ,((1)15‬ואילו בחוק החדש הוארכה ל‪20 -‬שנה )סעיף ‪ ;(52‬אך בשני המקרים ניתן הפטנט‬ ‫כפוף לתנאי‪ ,‬שיוכל להתבטל כל רגע על יסוד נימוק מן הנימוקים הקבועים בדיני הפטנטים )ראה דוגמה‬ ‫הפטנט נושא תיק זה ‪ -‬ת‪ -9 /‬בו מוצהר תנאי זה במפורש(‪ ,‬ולפיכך התקופה עלולה להיות קצרה יותר מאותן‬ ‫‪ 16‬או ‪ 20‬שנה‪ .‬בתום תקופת הפטנט הופך המידע שבאמצאה לנחלת הציבור כולו ומקדם את האינטרס‬ ‫בפעילות כלכלית חופשית‪.‬‬ ‫פרקי זמן אלו – ‪ 16‬שנה כפוף לאפשרות ביטול מוקדם לפי הפקודה‪ ,‬או ‪ 20‬שנה כפוף לאותה אפשרות‬ ‫לפי החוק ‪ -‬משקפים את הערכת המחוקק לאיזון האופטימאלי בין שני האינטרסים‪ :‬עידוד פעילות המצאתית‬ ‫והבטחת פעילות כלכלית חופשית‪ .‬יש איפוא בכל פעולה המהווה סטייה מתקופה זו כדי להטות את כפות‬ ‫המאזניים מהאיזון הנאות ולהזיק יתר על המידה לאחד האינטרסים הציבוריים ששיטת הפטנטים באה להגן‬ ‫עליהם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שבירת המונופולין לפני תום התקופה הקצובה על‪-‬ידי אדם אחר‪ ,‬העושה שימוש באמצאה‬ ‫ללא רישיון‪ ,‬מזיקה למעמד הכלכלי של הממציא יתר על המידה‪ ,‬ועם זאת מזיקה לאינטרס הציבורי בעידוד‬ ‫האמצאה; אשר‪-‬על‪-‬כן דיני הפטנטים אוסרים על פעולה זו במתן אפשרות לבעל פטנט לקבל צו מניעה נגד‬ ‫המפר‪ .‬מצד שני‪ ,‬כל הארכה שלהמונופולין מעבר לתקופה האופטימאלית היא בהכרח מזיקה יתר על המידה‬ ‫לאינטרס הציבורי בתחרות חופשית‪ ,‬ולפיכך אף היא פסולה‪ .‬כאשר בעל פטנט מתנה אספקת המוצר או מתן‬ ‫רישיון לייצורו או לשימוש בו בהתחייבות לשלם תמלוגים מעבר לתקופת הפטנט‪ ,‬הוא למעשה מאריך את‬ ‫המונופולין מעבר לזמן האופטימאלי הקבוע על‪-‬ידי המחוקק‪ .‬לאחר מות הפטנט ‪ -‬בין שהוא "מוות טבעי"‬ ‫בדרך תפוגה ובין שהוא מוות לא טבעי בדרך ביטול ‪ -‬המידע שבאמצאה אמור להיות נחלת הכלל‪ ,‬הניתן‬ ‫לשימושו החופשי של הציבור כולו‪ .‬זאת התמורה שנותן הממציא עבור המונופולין שהוא מקבל לאורך חיי‬ ‫הפטנט‪ .‬כאשר בעל הפטנט מנצל את המונופולין הניתן לו לחייב אדם אחר לשלם עבור שימושו באמצאה‬ ‫בתקופה לאחר הפטנט‪ ,‬הוא שולל את זכותו של הלה‪ ,‬כחלק מן הציבור‪ ,‬להשתמש חופשית באמצאה באותה‬ ‫תקופה‪ .‬מעל לזאת‪ ,‬ניצול זה עלול לגרום לייקור המוצר‪ ,‬המבוסס על האמצאה‪ ,‬מאחר שהמחיר יכלול את‬ ‫עלויות התמלוגים המשולמים על‪-‬ידי היצרן‪ ,‬בעל הרישיון‪ .‬בזה ייגרם נזק לציבור כולו‪ ,‬שלא היה צריך לשאת‬ ‫בעלויות אלו מעבר לתקופה הקצובה בחוק‪ .‬לפיכך פסולה כל הוראה בהסכם‪ ,‬המחייבת תשלום תמלוגים עבור‬ ‫רישיון בפטנט מעבר לחיי הפטנט‪.‬‬ ‫הוא הדין בשוק האירופי המשותף‪ .‬בפסק‪-‬דין )‪ [a.o.i.p. v. Beyrard24D-23, at d[14 (1976‬נקבע‬ ‫על‪-‬ידי ה‪:european communities commission -‬‬ ‫‪The obligation to pay royalties after the expiration of" the most recent patent in‬‬ ‫‪) force when the agreement was made‬לאמנת ה‪E.e.c .-‬האוסר ‪85constitutes... An‬‬ ‫‪infrigement of article‬פעולות שיש בהן משום הגבלת תחרות ‪ -‬י' מ'( ‪because the .licensee does‬‬ ‫‪not have the right to terminate the agreement Which have been manufactured or used‬‬ ‫‪under an expierd patent maintenance of such an obligation for products or‬‬ ‫‪processes . ... Has the effect of burdening manufacturing costs without"...any‬‬ ‫‪ economic justification‬הלכה זו אומצה בחקית ה‪ecc -‬ב‪draft block exemption -‬‬ ‫‪75‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫‪,Regulation‬הפוסל הסכמי רישיון בהם יש‪obligation on the part of the licensee to pay ... :‬‬ ‫‪royalties" . Despite the fact that the licensed patent has ceased to be)B)(4) 3article) "in‬‬ ‫‪ force‬באנגליה הגיע המחוקק לתוצאה דומה בחקיקת ה‪patents act. ,1977 -‬סעיף ‪45‬לחוק זה מעניק לכל‬ ‫צד להסכם‪-‬רישיון את הזכות לבטל את ההסכם‪ ,‬כאשר הפטנט נושא הרישיון מפסיק להיות בתוקף‪ .‬ראה ‪t.‬‬ ‫‪Terrell, on the( 1982,th ed., by w. Aldous and others 13,london) law of patents.513‬‬ ‫הלכה דומה בארצות‪-‬הברית היא‪ ,‬כי בטלה הוראה המחייבת את בעל הרישיון לשלם תמלוגים מעבר‬ ‫לתאריך בו אמור הפטנט לפוג‪ .‬נקבע בפסק הדין ‪at[10] (1964) .thys, co .brulotte v: ...A ,32 -33‬‬ ‫‪patentntee's use of a royalty agreement that projects" .beyond the expiration date of‬‬ ‫‪the patent is unlawful per se Expiration period would be subject if that device were‬‬ ‫‪available to patintees, the fre market- visualized for the post ."to monopoly influences‬‬ ‫‪ that have no proper place there‬כאשר פטנט בארצות‪-‬הברית מבוטל‪ ,‬נפסקת התחייבותו של בעל‬ ‫הרישיון לשלם תמלוגים‪ ,‬אך הלכה זו נובעת מהמושג של כישלון תמורה שבדיני החוזים )ראה ]‪. (1933) [11‬‬ ‫‪ (drackett chemical co. V. Chamberlain co‬ומהמדיניות לספק תמריץ כלכלי לבעל רישיון לתקוף‬ ‫תקפותו של הפטנט בו קיבל רישיון )ראה ]‪.(lear, inc. V. Adkins (1969) [12‬‬ ‫בענייננו יש לראות כבטל ‪ -‬בהיותו נוגד את תקנת הציבור ‪ -‬את התנאי בהסכם‪ ,‬המחייב את הקיבוץ לשלם‬ ‫תמלוגים מעבר לחיי הפטנט דהיינו לאחר ‪16‬שנה מיום הבקשה לפטנט או יום לאחר ביטולו‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬ ‫‪15.‬המערער מצדו מעלה מספר טענות שמטרתן להראות כי הוא זכאי לתמלוגים על‪-‬פי ההסכמים למרות‬ ‫ביטולו של הפטנט‪ ,‬וממילא גם עבור התקופה שלאחר ביטולו‪ .‬המדובר בשלוש טענות עיקרית‪ :‬הטענה האחת‬ ‫היא‪ ,‬שהקיבוץ מנוע מלטעון טענות בדבר השפעת ביטול הפטנט על היחסים בין הצדדים‪ ,‬משום שלא נקט‬ ‫צעדים להגנה עליו‪ ,‬משנודע לו על פנייתה של מפעלי מתכת נען בע"מ אל הרשם ועל כוונת הרשם לדון‬ ‫בפנייה זו‪.‬‬ ‫הטענה השנייה היא‪ ,‬שביטול הפטנט לא פגע ולא פגם מאומה בזכויות הקיבוץ‪ ,‬משום שאותה שעה כבר‬ ‫ממילא הייתה לו הגנה פטנטית על‪-‬ידי הפטנט האמריקאי‪.‬‬ ‫הטענה השלישית היא טענה שהעלה המערער לראשונה רק בשלב הטיעונים הנוספים הנזכרים לעיל והיא‪,‬‬ ‫כי החלטת הביטול‪ ,‬שניתנה על‪-‬ידי רשם הפטנטים‪ ,‬היא עצמה בטלה מעיקרא‪ ,‬מאחר שניתנה בחוסר סמכות‬ ‫או‪ ,‬לחלופין‪ ,‬עקב טעות שבדין‪.‬‬ ‫אין בידי לקבל אף אחת מטענות אלה‪.‬‬ ‫)א( שני הצדדים השקיעו זמן ומרץ רב בהטחת האשמות זה בזה על אינקיטת צעדים נגד ביטול הפטנט‪.‬‬ ‫הייתה בנושא זה מחלוקת עובדתית‪ ,‬והעדויות היו סותרות‪ .‬השופט המלומד לא קיבל את טענתו של המערער‪,‬‬ ‫כי אכן רצה להתגונן בפני הרשם נגד הבקשה לביטול הפטנט אך הקיבוץ התגד לכך‪ .‬הוא העדיף את גירסת‬ ‫אנשי הקיבוץ‪ ,‬כי בשיחות בין הצדדים הודה המערער‪ ,‬כי יש ממש בטענת מפעלי מתכת נען בע"מ‪ ,‬וכי לכן‬ ‫אין טעם בהגשת התנגדות‪ ,‬משום שהיא חסרת סיכוי‪ .‬ממילא‪ ,‬כך טען המערער בשיחות אלה‪ ,‬עומד המועד‬ ‫להסתיים בקרוב‪ ,‬והפטנט איבד עם חלוף הזמן מחשיבותו‪ .‬לאור עמדתו זו של המערער לא ראה הקיבוץ מקום‬ ‫וטעם להיכנס למאבק משפטי בפני הרשם‪ ,‬מאבק שהיה חסר סיכוי מלכתחילה‪ .‬זאת גם הסיבה לכך שהמערער‬ ‫עצמו לא הגן על הפטנט שלו לפני הרשם‪ ,‬אלא רק במאוחר ובקול ענות חלושה‪.‬‬ ‫בא‪-‬כוח המערער בערעורו תוקף מימצא זה של השופט המלומד‪ .‬הוא אף מוסיף לטענתו מימד פראקטי‪:‬‬ ‫לו התגונן הקיבוץ‪ ,‬היה נפתח הליך משפטי ממושך לפני הרשם‪ ,‬שהיה מאפשר בינתיים לפטנט לחיות את‬ ‫אורך חייו המלא‪ ,‬כלומר כשנה נוספת‪ .‬מאחר שלא עשה כן‪ ,‬הרי הוא מנוע מלטעון טענות בדבר השפעת‬ ‫ביטול הפטנט על היחסים ביניהם‪.‬‬ ‫אין בטענה זו ממש‪ .‬קביעתו של השופט המלומד בנושא זה היא קביעה עובדתית המבוססת על מהימנות‪,‬‬ ‫ואין להתערב בה‪ .‬אף לאמצאתי בטיעוני המערער הסבר של ממש‪ ,‬מדוע המערער עצמו‪ ,‬שהוא בעל הפטנט‪,‬‬ ‫לא התגונן באופן ממשי נגד הבקשה לביטולו‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שהוזהר פעמים מספר על התוצאות הצפויות על‪-‬ידי‬ ‫יועצי הפטנטים שלו‪ ,‬משרד ריינולד כהן ושות' )ראה מכתבים ת‪5 /‬ו‪-‬ת‪.(6/‬‬ ‫צדק השופט המלומד כאשר קבע‪ ,‬כי בנסיבות שנוצרו לא הייתה חובה על הקיבוץ לנסות ולהגן על‬ ‫הפטנט‪ ,‬וכי אין בעובדה זו משום מניעה או השתק לטעון טענות בדבר השפעת ביטול הפטנט על היחסים בין‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫ראה לעניין זה‬ ‫‪76‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫‪g.s. bower, the law relating to estoppel by 219( 1977,rd ed., by a.k. turner‬‬ ‫"‪3,london) representation: As in the analogous case of landlord and tenant, on the‬‬ ‫‪Cesser of the licensor's title, or the ouster of the , And"unmuzzled" licensee by title‬‬ ‫‪paramount, the latter is . Is no longer subject to the estoppel by which he‬‬ ‫‪was"previously ound‬‬ ‫)ב( גם טענתו השנייה של בא‪-‬כוח המערער היא בתחום המימצאים העובדתיים‪ ,‬ואף בהם אין להתערב‪.‬‬ ‫הטענה בתמצית היא‪ ,‬שביטול הפטנט לא פגע במאומה בזכויות הקיבוץ על‪-‬פי ההסכם המשולב‪ ,‬משום שבעת‬ ‫שבוטל הפטנט כבר נהנה הקיבוץ מהגנה פטנטית נוספת‪ ,‬זו של הפטנט האמריקאי של המערער )ת‪.(10/‬‬ ‫הפטנט האמריקאי של המערער‪ ,‬טוען בא‪-‬כוח המערער‪ ,‬יש לראותו כפיתוח של הפטנט נושא ההסכם‬ ‫המשולב‪ ,‬ולכן‪ ,‬מכוח סעיף ‪ 10‬לחוזה ת‪ ,8/‬יש לראותו כנכלל בהסכם‪.‬‬ ‫בדין דחה השופט המלומד טענה זו‪ .‬הפטנט האמריקאי הוגש לרישום עלידי המערער בארצות‪-‬הברית עוד‬ ‫ביום ‪ ,9.3.70‬דהיינו בטרם נתחם החוזה הראשון בין הצדדים‪ .‬על‪-‬אף זאת לא בא זכרו בחוזה ת‪8. /‬בסעיף‬ ‫‪2‬של חוזה זה מפורט‪ ,‬מהם הדברים שהמערער מעניק לקיבוץ על‪-‬פי החוזה‪ ,‬ונזכרים שם ידע טכני והפטנט‪.‬‬ ‫הפטנט בלבד ואין בלתו‪ .‬אף הוראות סעיף ‪10‬אין בהן כדי להושיע את המערער בסוגיה זו‪ .‬נאמר בו‪ ,‬כי‬ ‫"הוראות ההסכם תחולנה על כל פיתוח נוסף שיעשה לגבי הפטנט‪" ;"...‬יעשה" ‪ -‬לשו עתיד‪ .‬לפיכך אין לראות‬ ‫את הפטנט האמריקאי כפיתוח מאוחר של הפטנט שנעשה לאחר כריתת ההסכם‪ ,‬ולכן אין ההסכם חל עליו‪ .‬כך‬ ‫קבע השופט המלומד‪ ,‬ואין למצוא דופי בקביעה זו‪.‬‬ ‫)ג( טענתו השלישית של בא‪-‬כוח המערער היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬טענה‪ ,‬שעלתה רק לאחרונה במסגרת הטיעונים‬ ‫הנוספים שהזכרתי לעיל‪ ,‬ושתי שלוחות לה‪.‬‬ ‫השלוחה האחת כותרתה היא טעות משפטית‪ .‬הנטען הוא‪ ,‬שלא רק השופט המלומד והצדדים כאן סברו‬ ‫בטעות‪ ,‬שחלות הוראות החוק ולא הוראות הפקודה כמתחייב מהוראת המעבר שבסעיף ‪ 195‬הנ"ל‪ .‬גם רשם‬ ‫הפטנטים וגם הצדדים להליך הביטול )בשנת ‪ (!1976‬נתפסו לאותה טעות‪ .‬הבקשה של מפעלי מתכת נען‬ ‫בע"מ לביטול הפטנט הסתמכה על סעיפים ‪4‬ו‪5 -‬לחוק‪ ,‬וצו הביטול עצמו שנתן הרשם ניתן "בתוקף סמכותי‬ ‫לפי סעיף ‪ 73‬לחוק הפטנטים" )ת‪ .(7/‬הליך זה של ביטול צריך היה להתנהל על‪-‬פי הוראות הפקודה ולא על‪-‬‬ ‫פי הוראות החוק‪ ,‬ולכן יכול היה הביטול להסתמך רק על עילת ביטול מאלה המנויות בפקודה‪ .‬מכאן שההליך‬ ‫כולו פגום‪ ,‬וצו הביטול דינו בטל מעיקרו‪.‬‬ ‫טענה זו איננה מקובלת עלי‪.‬‬ ‫אפילו אם עילת הביטול איננה עילה כשרה לפי הפקודה – ואינני מחווה דעה בעניין זה ‪ -‬הסתמכותו של‬ ‫הרשם המלומד עליה היא בבחינת טעות משפטית‪ ,‬שהתרופה לה היא ערעור לערכאת הערעור המתאימה‪.‬‬ ‫מאחר שלא הוגש ערעור כזה‪ ,‬הרי שההחלטה היא חלוטה‪ ,‬ואין להתערב בה )מה גם שמדובר בהחלטה‬ ‫שניתנה לפני ‪ 13‬שנים!(‪.‬‬ ‫השלוחה האחרת של הטענה כותרתה היא בטלות‪ .‬תמציתה היא‪ ,‬כי על‪-‬פי הפקודה‪ ,‬את צו הביטול יכול‬ ‫היה לתת רק שופט של בית המשפט המחוזי ולא רשם הפטנטים )סעיף ‪ (1)22‬לפקודה(‪ ,‬ולפיכך ניתנה החלטת‬ ‫הרשם המלומד ללא סמכות‪ ,‬הרי היא בטלא כעפרא דארעא וניתנת לתקיפה בכל בית‪-‬משפט ובכל מועד‪.‬‬ ‫לפיכך מזמין אותנו בא‪-‬כוח המערער שנפסוק‪ ,‬שהפטנט לא בוטל מעולם ושיש לראותו כפטנט שהיה בתוקף‬ ‫עד ליום בו עמד לפוג באופן טבעי‪ ,‬דהיינו ‪16.7.77.‬מכאן‪ ,‬שחובת המשיב לשלם תמלוגים נמשכה אף היא עד‬ ‫ליום זה ולא בטלה עם ביטול הפטנט‪ ,‬כפי שפסק השופט המלומד‪.‬‬ ‫גם טענה זו איננה מקובלת לי‪.‬‬ ‫כאשר סעיף ‪ (1)195‬לחוק קובע‪ ,‬שבעניין פטנט שניתן לפני תחילת החוק תחול עליו הפקודה "בכל הנוגע‬ ‫לכשירותו ולתקפו" של הפטנט‪ ,‬המדובר הוא בדין המהותי הנוגע לעניין ולא בסדרי דין‪ .‬הלכה פסוקה היא‪,‬‬ ‫שלגבי חוק המשנה את "דרכי הדיון" של בתי המשפט "ההנחה היא כי הוא פועל למפרע‪ ,‬זאת אומרת‪ :‬מחייב‬ ‫את בתי‪-‬המשפט לנהוג על‪-‬פיו גם כלפי ענינים שכבר הוחל בהם לפני החוק החדש" )ע"א ‪ ,[2] 238/53‬בעמ'‬ ‫‪ .(16‬לצורך הלכה זו‪ ,‬חוק המשנה סמכותו של בית‪-‬משפט "אינו אלא חוק דיוני" )ע"א ‪ ,[7] 350/74‬בעמ'‬ ‫‪ ,(214‬אלא אם שינוי הסמכות אינו עניין שבסדרי דין בלבד‪ ,‬כדוגמת העברת סמכות מבית‪-‬משפט אזרחי לבית‪-‬‬ ‫דין דתי )ע"א ‪ ,[2] 238/53‬בעמ' ‪.(19‬‬ ‫במקרה שלנו‪ ,‬בו מעביר החוק את הסמכות לביטול פטנט מבית המשפט המחוזי לרשם הפטנטים‪ ,‬לא‬ ‫נראה‪ ,‬שהשינוי "עלול הוא להשפיע‪ ...‬במידה מכרעת על זכויותיהם המטריאליות של בעלי‪-‬הדין‪) "...‬ע"א‬ ‫‪ ,[2] 238/53‬בעמ' ‪ ,(20‬ולכן ניתן לאפיין אותו כשינוי של סדרי דין בלבד‪ ,‬באופן שהוראה ו של החוק החדש‬ ‫חלה גם על פטנטים שניתנו לפני תחילת החוק‪.‬‬ ‫‪77‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫האם יש בסעיף ‪ (1)195‬כדי להפריך הנחה זו‪ ,‬דהיינו‪ :‬האם הוראה בדבר סמכות לביטול פטנט היא דבר‬ ‫"הנוגע לכשירותו ולתקפו" של פטנט מכוח הסייג הקבוע באותו סעיף? לעניין זה ניתן ללמוד גזירה שווה‬ ‫מע"א ‪ ,[8] 777/80‬בו ניתנה פרשנות להוראת מעבר דומה שבחוק הירושה‪ ,‬תשכ"ה‪ ,1965 -‬שזו לשונה‪:‬‬ ‫"מי שמת לפני תחילתו של חוק זה‪ ,‬יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה" )סעיף‬ ‫‪.(157‬‬ ‫נקבע בפסק הדין הנ"ל‪ ,‬כי הוראת סעיף ‪)122‬ב( לחוק הירושה‪ ,‬המתייחסת לשאלה מי רשאי לפנות לבית‬ ‫המשפט בשם העיזבון ולייצגו בדין‪" ,‬אינה הוראה החלה על הירושה" בהיותה "מתחום המשפט הדיוני‪ ,‬והיא‬ ‫חלה על כל עניין‪ ,‬הבא לפני בית המשפט לאחר שהוחק החוק‪) "...‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.(153‬‬ ‫ובאותו עניין‪ :‬הוראת סעיף ‪73‬לחוק הפטנטים‪ ,‬המעניקה לרשם הפטנטים את הסמכות לבטל פטנט‪ ,‬היא‬ ‫מתחום המשפט הדיוני ואינה נוגעת לכשירותו ולתוקפו של הפטנט‪ .‬לפיכך הא חלה אף על פטנט שניתן לפני‬ ‫שהוחק החוק )ראה גם ע"ש )ת"א( ‪ .([9] 4/70‬נמצא‪ ,‬שיש לדחות את טענתו של המערער‪ ,‬כאילו החלטת‬ ‫הרשם לביטול הפטנט ניתנה ללא סמכות‪.‬‬ ‫התוצאה היא‪ ,‬לכן‪ ,‬כי בית המשפט קמא טעה כאשר קבע שאין המערער זכאי לתמלוגים בגין הפטנט עבור‬ ‫התקופה כולה‪ ,‬דהיינו מיום כריתת ההסכם‪ .‬כאמור‪ ,‬אני מציע שנקבע‪ ,‬שזכאי המערער לתמלוגים אלו עד ליום‬ ‫ביטול הפטנט‪.‬‬ ‫ו‪ .‬תמלוגים בגין הידע‬ ‫‪16.‬בפסק‪-‬דינו קבע השופט המלומד‪ ,‬כי על‪-‬פי ההסכם ת‪)8 /‬שהפך לאחר מכן חלק מההסכם המשולב(‬ ‫רכש הקיבוץ מהמערער הן את זכות השימוש בפטנט והן ידע שהיה ברשותו‪ .‬הידע שרכש הקיבוץ‪ ,‬כך פסק‪,‬‬ ‫יש לראותו כנפרד מהזכויות בפטנט‪ ,‬ולפיכך ביטולו של הפטנט לא היה בו כדי לגרוע מחובתו של הקיבוץ‬ ‫לשלם תמלוגים בגין הידע‪ .‬מאחר שבהסכם בין הצדדים לא נקבעה חלוקה בין תמלוגים בגין הפטנט לבין‬ ‫אלה שבגין הידע‪ ,‬החליט לקבוע חלוקה כזו על דרך אומדן‪ ,‬וקבע‪ ,‬כי ‪40 %‬מכלל התמלוגים שנקבעו יש‬ ‫לייחס לידע‪ ,‬ואת אלה חייב את קיבוץ לשלם למערער‪ .‬שני הצדדים אינם משלימים עם קביעה זו‪ ,‬וכל אחד‬ ‫מהם מבקש להסיק מעניין הידע מסקנה הנוחה לו‪ .‬המערער מבקש לראות את ההסכם כולו כהסכם ידע‪,‬‬ ‫שהפטנט הינו שולי לו‪ ,‬ואילו הקיבוץ טוען‪ ,‬בערעור שכנגד שהגיש‪ ,‬את ההיפך‪ :‬ההסכם הוא הסכם של רישיון‬ ‫לניצול פטנט‪ ,‬וכל עניין הידע הינו שולי‪ :‬בנפול הפטנט נופל עמו גם הידע‪ .‬כאמור‪ ,‬לא קיבל השופט המלומד‬ ‫אף אחת מגישות קיצוניות אלה וקבע‪ ,‬כי המדובר בשני מרכיבים שונים ונפרדים‪ ,‬שהמערער התחייב להעמיד‬ ‫לרשות הקיבוץ‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬הדין בעניין זה הוא עם הקיבוץ‪ .‬כפי שקבע בית המשפט קמא‪ ,‬הפסיק הקיבוץ להיזקק לידע‬ ‫שברשות המערער כבר מספר חודשים אחרי כריתת ההסכם ת‪)8 /‬סעיף ‪13‬לפסק הדין(‪ .‬מעובדה זו מתבקשת‬ ‫המסקנה‪ ,‬כי כאשר באו הצדדים לאחר מכן להאריך את תקופת ההסכם‪ ,‬הארכה שקיבלה ביטוי בהסכם‬ ‫המתוקן ת‪ ,9/‬הם התכוונו‪ ,‬שהתמלוגים העתידיים ישולמו תמורת ניצול הפטנט בלבד‪ ,‬ואף הצהירו על כוונה‬ ‫זו בהסכם ת‪)9 /‬סעיף ‪)20‬א( המצוטט בסעיף ‪3‬לעיל(‪ .‬זה הוא איפוא הפירו שעלינו לתת להסכם המתוקן‪.‬‬ ‫אשר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬בהתאם לקבוע לעיל‪ ,‬אני מציע שנקבע‪ ,‬כי משהתבטל הפטנט‪ ,‬נפסקה כליל התחייבותו של‬ ‫הקיבוץ לשלם תמלוגים על‪-‬פי אותו הסכם‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫העולה מכל האמור לעיל הוא‪ ,‬כי אני מציע שנקבל את הערעור וגם את הערעור שכנגד במובן זה‪ ,‬שכל מה‬ ‫שנפסק בסעיף ‪)39‬ג( לפסק הדין לגבי הדגמים ת‪11//‬א‪ ,‬ת‪11//‬ב ו‪-‬ת‪11//‬ג‪ ,‬יחול גם על הדגם ת‪11//‬ד‪,‬‬ ‫ושהדו"חות והחשבונות שייתן המשיב על‪-‬פי סעיף זה יהיו אלה המתייחסים לתקופה בין יום ‪10.9.70‬ועד‬ ‫‪ ;2.4.76‬וכן‪ ,‬שזכאי המערער לתמלוגים גם בגין הפטנט‪ ,‬באופן שסכום התמלוגים שהוא זכאי להם הוא‬ ‫כדלקמן‪ :‬א‪ .‬לתקופה שבין ‪)10.9.70‬מועד חתימת הסכם ת‪ (8/‬לבין ‪)15.2.72‬מועד חתימת החוזה ת‪ (9/‬לפי‬ ‫שיעור של ‪10 %‬ממחיר הממטיר לצרכן‪ ,‬לאחר הפחתת המסים למיניהם )סעיף ‪)17‬ב( שבהסכם ת‪ ;(8/‬ב‪.‬‬ ‫לתקופה שמיום ‪15.2.72‬ועד יום ‪)2.4.76‬מועד ביטול הפטנט( לפי ‪6 %‬ממחיר הממטיר כאמור לעיל )סעיף‬ ‫‪)6‬א( שבהסכם ת‪ ;(9/‬ג‪ .‬תמלוגים עבר מכירות לייצוא ‪ -‬עד ‪)8 % -15.2.72‬ת‪ -8 /‬סעיף ‪)17‬ד((; מ‪15.2.72 -‬ועד‬ ‫‪2.4.76‬לפי ‪)5 %‬ת‪ -9 /‬סעיף ‪)6‬ג((‪.‬‬ ‫סעיפים ‪38‬ו‪39 -‬לפסק הדין יתוקנו בהתאם‪ .‬את יתר חלקי הערעור והערעור שכנגד הייתי דוחה‪.‬‬ ‫‪78‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


‫ישעיהו בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן"‬

‫עא ‪427/86‬‬ ‫פ"ד מג)‪323 (3‬‬

‫הייתי מחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות בשתי הערכאות בסך כולל של ‪5 ,000‬ש"ח‪ ,‬שיישאו‬ ‫ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל‪.‬‬ ‫השופט א' ברק‪ :‬אני מסכים‪.‬‬ ‫השופט ש' לוין‪ :‬אני מסכים‪.‬‬ ‫הוחלט כאמור בפסק‪-‬דינו של השופט מלץ‪ .‬ניתן היום‪ ,‬ד' באלול תשמ"ט )‪.(4.9.89‬‬

‫‪79‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך מג‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ט‪/‬תש"ן ‪1989‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬ ‫‪/mnt/tmp/tmpcTy5GA‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬


בלאס - ביטול