סנו נ. נקה מחוזי

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫בתי המשפט‬ ‫בית משפט מחוזי תל אביב‪ -‬יפו‬ ‫בפני‬

‫א‬

‫כב' השופטת ד‪ .‬קרת‪ -‬מאיר‬

‫‪002 2 0 7 / 0 1‬‬

‫תאריך ‪20/0 3 / 2 0 0‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫‪5‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ‬

‫בעניין‪:‬‬

‫התובעת‬ ‫נ ג ד‬ ‫‪ .1‬נקה חימיקלים ) ‪ (1952‬בע" מ‬ ‫‪.2‬‬

‫אגיס הפצה ושיווק ) ‪(198 9‬‬

‫בע"מ‬ ‫הנתבעות‬ ‫בשם התובעת‪ :‬עוה"ד ד' גילת‪ ,‬נ' בניאל וה' מורן‪-‬צ'רני‬ ‫בשם הנתבעות‪ :‬עוה"ד ר' לוטי וצ' אדר‬

‫לבקשה בעליון )נדחתה‪ :(26.6.05 ,‬עא ‪ 4507/05‬נקה חימיקלים‬ ‫‪1952‬בע"מ נ' סנו מפעלי ברונו בע"מ‪ ,‬א' גרוניס‬

‫פסק‪ -‬דין )חלקי (‬ ‫א‪ .‬פתח דבר‬

‫‪.1‬‬

‫תובענה זו עניינה בפטנט ישראלי מס' ‪ 85410‬בדבר מיכל חומר‬

‫חיטוי לאסלת בית‪-‬שימוש )להלן – הפטנט(‪ ,‬פרי פיתוחה של התובעת‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ )להלן – סנו(‪ ,‬אשר הוגש לרישום ביום‬ ‫‪ ,12.2.88‬ניתן ביום ‪ 24.3.90‬ופורסם ברשומות ביום ‪ .24.3.91‬על‪-‬פי‬ ‫האמצאה המוגנת בפטנט‪ ,‬ייצרה סנו ומכרה החל משנת ‪ 1989‬מוצר‬ ‫סבון מוצק לחיטוי בצבע כחול כהה המותקן על גבי אסלות תחת השם‬ ‫"סנובון כחול" )להלן – מוצר סנו(‪ .‬הטענה המונחת ביסוד התובענה‬ ‫הינה‪ ,‬כי מוצר דומה לחיטוי אסלת בית‪-‬שימוש המיוצר למן שנת ‪2001‬‬ ‫על‪-‬ידי הנתבעת ‪ ,1‬נקה חימיקלים )‪ (1952‬בע"מ )להלן – נקה( תחת‬ ‫השם "נקה‬

‫‪BON‬‬

‫סבון כחול"‪ ,‬ומשווק על‪-‬ידי הנתבעת ‪ ,2‬אגיס הפצה‬

‫ושיווק )‪ (1989‬בע"מ )להלן – אגיס(‪ ,‬מהווה הפרה של הפטנט ושל‬ ‫האמצאה הגלומה בו )להלן – מוצר נקה(‪.‬‬

‫‪5129371‬‬

‫‪5129371‬‬

‫‪.2‬‬

‫הסעדים שהתבקשו במסגרת התובענה הם כדלקמן‪ :‬צו מניעה‬

‫האוסר על הנתבעות לייצר‪ ,‬לשווק או לפרסם את המוצר המפר; צו‬ ‫עשה המורה לנתבעות לאסוף ולהשמיד את כל המוצרים המפרים‬ ‫שברשותן ואת אלו שנמכרו לגורמים סיטונאים או קמעונאים וטרם‬ ‫נמכרו לצרכן הסופי; בנוסף ולחלופין התבקש בית המשפט להורות על‬ ‫מינוי ב"כ סנו ככונס נכסים מטעמה לצורך ביצוע פעולות האיסוף‪ ,‬או‬ ‫פיקוח עליהן; עוד עתרה סנו לצו למתן חשבונות‪ ,‬המורה לנתבעות‬ ‫ליתן באמצעות תצהיר דו"ח מפורט‪ ,‬שתוכנו מאומת על‪-‬ידי רואה‬ ‫חשבון‪ ,‬ביחס לכמות המוצרים המפרים שנמכרו על‪-‬ידן או על ידי מי‬ ‫מטעמן‪ ,‬ואשר יכלול‪ ,‬בנוסף‪ ,‬פירוט כל התמורות מכל מין וסוג שהוא‬ ‫אשר התקבלו או אמורות להתקבל אצלן או אצל מי מטעמן או בעבורן‪,‬‬ ‫בגין המכירות כאמור; לבסוף התבקש בית המשפט להורות לנתבעות‬ ‫לפצות את סנו על נזקיה‪ ,‬וכן להשיב לסנו את מלוא רווחי הנתבעות‪,‬‬ ‫בהתחשב בדו"ח שיינתן על‪-‬פי הצו למתן חשבונות‪ .‬לשלמות התמונה‬ ‫יצויין‪ ,‬כי בד בבד עם הגשת התובענה הגישה סנו גם בקשה לסעדים‬ ‫זמניים ברוח הסעדים העיקריים שהתבקשו )בש"א ‪ .(17753/01‬לאחר‬ ‫‪2‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫דיון שהתקיים בבקשה ביום ‪ ,29.11.01‬נדחתה הבקשה ביום ‪7.2.02‬‬ ‫מפי כב' השופט זפט‪.‬‬

‫נ‬

‫ב‪ .‬ההסדר הדיוני וצמצום גדרי המחלוקת‬

‫‪.3‬‬

‫בכתב התביעה המקורי שהגישה‪ ,‬טענה סנו – בהתבסס על‬

‫סעיף ‪)49‬א( לחוק הפטנטים‪ ,‬התשכ"ז‪) 1967-‬להלן – חוק הפטנטים או‬ ‫החוק( – להפרה מילולית של תביעות הפטנט על‪-‬ידי הנתבעות‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫נוכח הסכמה דיונית אליה הגיעו הצדדים בדיון שהתקיים בפני כב'‬ ‫השופטת גרסטל ביום ‪ ,13.3.03‬לאחר שנדחתה בקשתה של סנו‬ ‫לסעד זמני‪ ,‬צומצמה המחלוקת‪ ,‬ובכתב התביעה המתוקן שהוגש על‪-‬‬ ‫ידה מיקדה סנו את התובענה בטענה לפיה מוצר נקה מפר את הפטנט‬ ‫בדרך של נטילת עיקר ההמצאה הגלומה בו‪ ,‬אף זאת מכוח סעיף ‪)49‬א(‬ ‫לחוק‪ .‬מכתב התביעה המתוקן שהגישה סנו ביום ‪ 28.7.03‬הושמטו גם‬ ‫טענות נוספות שהועלו בכתב התביעה המקורי ולפיהן‪ ,‬במטרה‬ ‫להיבנות מהמוניטין הרב הכרוך‪ ,‬על‪-‬פי הטענה‪ ,‬במוצר סנו‪ ,‬עיצבה‬ ‫נקה את מוצרה בדומה למוצר סנו ולאריזתו‪ ,‬וכי נקה כינתה את מוצרה‬ ‫בשם הדומה לסימן המופיע על גבי מוצר סנו‪ ,‬והכול באופן העולה כדי‬ ‫הטעיה של ציבור הצרכנים‪ .‬טענות אלו‪ ,‬כאמור‪ ,‬נזנחו‪ ,‬והן אינן עומדות‬ ‫עוד לדיון‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ב‬

‫הנתבעות התגוננו הן בטענה כי מוצר נקה אינו מפר כלל את‬

‫האמצאה הגלומה בפטנט‪ ,‬והן בטענה‪ ,‬הנפרדת‪ ,‬כי הפטנט חסר תוקף‬ ‫באשר הוא נעדר התקדמות המצאתית‪ ,‬ויש על‪-‬כן לבטלו על‪-‬פי‬ ‫הסמכות המסורה לבית המשפט מכוח סעיף ‪ 182‬לחוק‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫ההסכמה הדיונית הנזכרת לעיל‪ ,‬עניינו של פסק‪-‬דין חלקי זה בשאלת‬ ‫ההפרה ובשאלת תוקף הפטנט )קרי בנושאי החבות( בלבד‪ .‬שאלת‬ ‫הנזק תידחה לשלב המאוחר יותר‪ ,‬היה וייקבע בסופו של יום כי‬ ‫הנתבעות אכן הפרו את הפטנט‪ ,‬וכי הפטנט בעל תוקף משפטי מחייב‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫ג‪ .‬רקע עובדתי הצריך לעניין‬

‫מוצרים לחיטוי אסלה – רקע כללי‬

‫‪.5‬‬

‫טרם שאעמוד על מוצר סנו ועל האמצאה שבגינה נרשם הפטנט‬

‫נשוא הדיון‪ ,‬מן הראוי לעמוד בקצרה על מאפייני המוצרים הישראליים‬ ‫לחיטוי אסלה מהדור שקדם למוצר זה ולמוצר נקה‪ .‬כידוע‪ ,‬מוצרים‬ ‫המכילים סבון מוצק לחיטוי ולניקוי אסלות אינם בבחינת חידוש‪ ,‬והם‬ ‫קיימים בארץ ובעולם משכבר הימים‪ .‬עיקרון הפעולה של מוצרים אלו‬ ‫הוא דומה ביסודו‪ :‬המוצרים מורכבים על‪-‬פי רוב ממחזיק פלסטי‬ ‫הנתלה על דופן האסלה באמצעות ידית אינטגרלית המחוברת אליו‬ ‫)להלן – המחזיק(‪ ,‬ובתוכו גוש של סבון חיטוי מוצק‪ .‬חומר החיטוי‬ ‫המוצק נתון בתוך המחזיק והוא חשוף רק מכיוון אחד‪ ,‬זה הפונה אל‬ ‫דופן האסלה‪ .‬הדחתם של מי האסלה גורמת למי ההדחה להישטף‬ ‫לתוך המחזיק‪ ,‬להמיס חלק מהסבון המצוי בו‪ ,‬ולשחרר את תמיסת‬ ‫החיטוי ביחד עם המים אל עבר דפנות האסלה עד לקרקעיתה‪ .‬פעולת‬ ‫הדחת מי האסלה מתאפיינת בזרימת כמות מים גדולה ובעוצמה גבוהה‬ ‫יחסית בתחילתה‪ ,‬אשר הולכת ונחלשת עד כדי טפטוף איטי של‬ ‫שאריות מי ההדחה שנותרו בתוך המחזיק לתוך האסלה בסופו של‬ ‫התהליך‪ .‬טפטוף זה‪ ,‬בשלהי פעולת ההדחה‪ ,‬אינו יוצר כל בעיה‬ ‫אסתטית על דופן האסלה מקום בו גוש הסבון המוצב במחזיק הפלסטי‬ ‫הוא בעל צבע בהיר או חיוור יחסית )כגון צהוב בהיר‪ ,‬תכלת‪ ,‬וורוד‬ ‫בהיר‪ ,‬ירוק בהיר וכיוב'(‪ .‬במצב זה‪ ,‬התמיסה הנוצרת כתוצאה מערבוב‬ ‫הסבון שהשתחרר במי ההדחה הינה חסרת צבע כמעט‪ ,‬ועל כן אינה‬ ‫מותירה כתמים על גבי דפנות האסלה‪ .‬שונה הדבר מקום שבו‬ ‫מבקשים לעשות שימוש בסבון בצבע כחול כהה שהוא בעל פיגמנט‬ ‫חזק ודומיננטי‪ ,‬אשר בהישטפו עם מי ההדחה צובע את מי האסלה‬ ‫באותו צבע‪ .‬סבון כזה גורם להכתמת דופן האסלה בסופה של פעולת‬ ‫ההדחה‪ ,‬עם הטפטופים האחרונים של התמיסה היוצאת מהמחזיק –‬ ‫‪4‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫טפטופים שבהם פיגמנט הצבע הוא חזק במיוחד בשל שטף המים‬ ‫החלש יחסית בשלב זה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫ו‬

‫כפי שציינה בתצהירה מנהלת המותגים של נקה‪ ,‬גב' איה דוידזון‬

‫)להלן – דוידזון (‪ ,‬בסקירה שפרסה אודות שוק המוצרים בתחום זה –‬ ‫ועל נקודה זו אין למעשה מחלוקת בין בעלי הדין – הוספת פיגמנט‬ ‫כחול למתקני החיטוי בתחום האסלות היא תולדה של דרישה צרכנית‪,‬‬ ‫בלא שהיא משרתת צורך פונקציונלי ממשי‪ .‬מתחוור‪ ,‬כי צרכנים רבים‬ ‫מעדיפים‬

‫מוצר‬

‫המקנה‬

‫למי‬

‫האסלה‬

‫צבע‬

‫המתקשר‬

‫מבחינה‬

‫אסוציאטיבית לניקיון‪ ,‬ומסייע לעיתים אף בהסתרת כתמים ופגמים‬ ‫בקרקעית האסלה‪ .‬על רקע זה‪ ,‬החלו מספר חברות לייצר ולשווק גם‬ ‫מוצרים הכוללים סבון צבעוני‪ ,‬בדרך כלל עם פיגמנט כחול )להלן –‬ ‫"מוצרים כחולים" או "מוצרים צבעוניים"(‪ ,‬ותמונות של מוצרים מעין אלו‬ ‫הוצגו לבית המשפט )נספח ‪ 2‬לתצהיר דוידזון(‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫נ‬

‫לצורך הבנת ההבדל‪ ,‬הוצגו לפני בית המשפט גם מוצרים‬

‫מהדור שקדם למוצר סנו ולמוצר נקה העומדים ביסוד הליך זה – היינו‪,‬‬ ‫מוצרים שאינם "כחולים" או "צבעוניים"‪ .‬כך למשל‪ ,‬לתצהירו של‬ ‫המומחה מטעם סנו‪ ,‬המהנדס מר אלכס לנדסברג‪ ,‬שהינו הבעלים‬ ‫והמנהל הכללי של סנו וגם ממציא האמצאה העומדת ביסוד הפטנט‬ ‫)להלן – לנדסברג (‪ ,‬צורפו צילומים של מוצר סנו הישן )נספח ‪ (9‬ושל‬ ‫מוצר נקה הישן )נספח ‪) (10‬להלן ביחד – המוצרים הישנים(‪ .‬מוצרים‬ ‫ישנים אלו גם הוצגו באופן פיזי לבית המשפט‪ ,‬והן לנדסברג והן דוידזון‬ ‫התייחסו אליהם‪ .‬מוצר סנו הישן )ת‪ (2/‬כולל מחזיק פלסטי שקוף בעל‬ ‫צורה מלבנית ובתוכו גוש סבון בגוון צהוב בהיר‪ .‬מוצר נקה הישן )ת‪(1/‬‬ ‫מורכב אף הוא ממחזיק פלסטי שקוף‪ ,‬אך צורתו אובאלית‪ ,‬והוא מכיל‬ ‫שני גושי סבון בצבעים שונים )תכלת ולבן( ובעלי מטרות שונות )אחד‬ ‫לבישום והאחר ליתר הפעולות(‪ ,‬המופרדים באמצעות מחיצה של‬ ‫המחזיק הפלסטי שצורתה גלית‪ ,‬הנמתחת לאורכו‪ .‬נקה מכנה מוצר זה‬ ‫"המוצר הדו‪-‬שכבתי"‪ ,‬וכעולה מתצהירה של דוידזון‪ ,‬היא רשמה על‬ ‫‪5‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫שמה שלושה מדגמים המתייחסים לעיצובו‪ ,‬ואף הגישה בקשה לרישום‬ ‫פטנט בקשר עם הטכנולוגיה העומדת ביסודו‪ ,‬אשר סנו התנגדה לה‬ ‫)הליכי ההתנגדות עודם תלויים ועומדים‪ ,‬ומכל מקום הם אינם מענייננו‬ ‫במסגרת הליך זה(‪.‬‬

‫ב‬

‫פטנט סנו ומוצר סנו המיוצר על‪-‬פיו‬

‫‪.8‬‬

‫לטענת סנו‪ ,‬למוצרים הישנים – לא רק אלו שיוצרו על‪-‬ידי סנו או‬

‫נקה – היו שתי מגרעות עיקריות‪ ,‬אשר האמצאה נשוא הפטנט הביאה‬ ‫לפתרונם‪ :‬המגרעת הראשונה היתה המסה מהירה ובלתי מבוקרת של‬ ‫גוש חומר החיטוי; המגרעת השנייה נעוצה היתה בכך שהמוצרים‬ ‫הישנים לא אפשרו שימוש בחומר חיטוי כחול כהה )קרי חומר חיטוי‬ ‫צבעוני(‪ ,‬שכן הדבר היה גורם להכתמת דופן האסלה‪ ,‬כמבואר לעיל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬למוצרים הישנים היה גם יתרון )אשר נשמר במסגרת‬ ‫הפטנט(‪ ,‬והוא שעקב השימוש במחזיק ניתן היה להכניס לתוכו את‬ ‫חומר החיטוי כנוזל שאחר כך היה מתקשה ויוצר את גוש חומר החיטוי –‬ ‫ובכך לחסוך שלב בייצור‪ ,‬דהיינו השלב של הכנסת גוש חומר החיטוי‬ ‫באופן ידני‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫ו‬

‫האמצאה נשוא הפטנט נועדה לטענת סנו למצוא פתרון לשתי‬

‫המגרעות הנ"ל – קרי בעיית ההכתמה ובעיית ההמסה המהירה של‬ ‫חומר החיטוי‪ .‬לב האמצאה‪ ,‬כפי שהוסבר על‪-‬ידי לנדסברג‪ ,‬נעוץ‬ ‫בשילוב מבני הכולל את הרכבתו האנכית של המחזיק )"‪ ,("holder‬ובו‬ ‫חומר החיטוי‪ ,‬אל תוך אלמנט מבני נוסף הקרוי מיכל )"‪,("container‬‬

‫שבתחתיתו‪ ,‬בשני הקצוות‪ ,‬שני פתחים המוארכים על‪-‬ידי צינוריות‪.‬‬ ‫המחזיק נטוי בניצב לתחתיתו של המיכל‪ ,‬אך הוא מוגבה מעט מהדופן‬ ‫התחתית של המיכל באמצעות אלמנט מבני )רגל(‪ ,‬באופן היוצר מרווח‬ ‫המאפשר את זרימת מי ההדחה – לאחר שבאו במגע עם חומר החיטוי‬ ‫שבמחזיק – אל תוך המיכל ויציאתם משם אל האסלה דרך שני‬ ‫הפתחים שבתחתית המיכל‪ ,‬המוארכים בצינורות‪ .‬המבנה הנ"ל‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫ בע"מ‬1952 ‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים‬

2207/01 (‫תא )ת"א‬

,‫ גורם להרחקת זרימת הנוזל הצבוע משפת האסלה‬,‫המתואר בפטנט‬ ‫ומאפשר גם הקטנה משמעותית של כמות המים הבאים במגע עם גוש‬ ‫ כך שההמסה של חומר זה היא יעילה‬,‫חומר החיטוי שבמחזיק‬ :‫ בפטנט‬1 '‫ וכך מוגדרת האמצאה בתביעה מס‬.‫וחסכונית‬ "A W.C. bowl container comprising any plastic inverted holder containing a solid block of coloured disinfectant preparation entered into said container, so that the side wall of said plastic holder leans on a supporting leg slightly elevated from the said container's bottom; and two holes are provided at the two ends of the container bottom, extended slightly by tubing, so that when flush water enters the said plastic holder it dissolves the coloured disinfectant and flows out through the space between the said plastic holder's wall and the said container's bottom through the said extended holes, into the toilet bowl; thus not staining the bowl edge."

,(‫בפתח הפרק בפטנט שעניינו תיאור הפטנט )להלן – התיאור‬

.10

‫ צויינה במפורש אך המטרה של מניעת‬,‫המקדים את פרק התביעות‬ ‫הכתמת דופן האסלה בחומר החיטוי הצבעוני כמטרה העיקרית של‬ ‫ תוך סקירתו של הידע הקודם בתחום‬,‫ אולם בהמשך התיאור‬,‫הפטנט‬ ‫ מובהר גם היתרון הנוסף של הפטנט שעניינו במניעת‬, ("prior art") ‫ לא נפתרה‬,‫ כנטען שם‬,‫המסה מהירה של חומר החיטוי – מטרה אשר‬ ‫ כן‬.‫במסגרת האמצאות הקודמות והידע הקודם בתחום מוצרים זה‬ ‫מובהר שם כי ידע ואמצאות קודמות אלו לא התאימו באופן אוניברסלי‬ ‫לכל סוגי האסלות – דבר שאף אותו באה האמצאה לפתור )השוו גם‬ ‫ בהמשך התיאור מוסבר היתרון‬.(2-3 '‫ ש‬44 '‫ בעמ‬,‫לעדות לנדסברג‬ ‫ בשני‬,‫ כאמור‬,‫ הממוקמים‬,‫הגלום בשני החורים שבתחתית המיכל‬ :‫ במילים אלו‬,‫קצוות התחתית‬ "The main advantage of having two holes in the container is that it can be applied on any requested side of the bowl, in each case it will allow flow through the lower hole, away from the bowl thus avoiding staining and when the container fills up due to 7 ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

nevo.co.il

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫‪excess water it will run the excess through the upper hole, still‬‬ ‫"‪causing no stains of clour to the bowl.‬‬

‫‪.11‬‬

‫דברים אלו‪ ,‬הנוגעים לפעילותם של שני החורים שבתחתית‬

‫המיכל‪ ,‬מומחשים באופן חד יותר באמצעות בחינתו של המוצר עצמו‬ ‫שייצרה סנו על‪-‬פי הפטנט‪ .‬כמובהר בתצהיר המשלים של לנדסברג‬ ‫)פסקה ‪ 25‬ופסקה ‪ ,(41‬וכעולה גם מבחינתו המוחשית של מוצר סנו‬ ‫שהוגש כמוצג )אף כי לא סומן( ומצפייה בסרט הוידאו שהעתקו הוגש‬ ‫באמצעות דיסק כנספח ‪ 2‬לתצהיר המשלים של לנדסברג )להלן –‬ ‫סרט הוידאו ( – כאשר המוצר תלוי על האסלה הוא מקבל‪ ,‬עקב המבנה‬ ‫הגיאומטרי של האסלה‪ ,‬נטייה כפולה‪ ,‬דהיינו בשתי זוויות שונות‪ :‬האחת‬

‫היא נטייה אחורה כלפי פנים האסלה )להלן – נטיית עילרוד( – נטייה‬ ‫אשר מאפשרת את היקוותה במיכל של יתרת המים הצבועים בסוף‬ ‫פעולת ההדחה‪ .‬נטייה זו גורמת לכך שהחלק של תחתית המיכל‪,‬‬ ‫הקרוב אל דופן האסלה‪ ,‬מצוי בשטח הנמוך ביותר‪ .‬החורים‬ ‫)המאפשרים את המשך זרימת המים החוצה מהמיכל אל האסלה(‬ ‫בדופן התחתית של המיכל‪ ,‬אך באופן שבמצב שבו‬ ‫ממוקמים שניהם ּ‬ ‫המיכל מותקן על האסלה‪ ,‬הם נמצאים בחלק הגבוה של תחתית המיכל‬ ‫)קרי החלק המוטה כלפי מעלה(‪ .‬כפועל יוצא מכך‪ ,‬נוצרת היקוות של‬ ‫הטיפות האחרונות בחלק הנמוך שבמיכל‪ ,‬דהיינו בחלק האחורי של‬ ‫המיכל )הצמוד לאסלה(‪ ,‬והן נשארות שם עד לזרם הבא של מי‬ ‫ההדחה השוטף אותן החוצה‪ .‬תופעה זו מומחשת היטב בצפייה בסרט‬ ‫הוידאו הנ"ל‪ ,‬בו ניתן לראות כיצד הסרתו של המוצר מהאסלה‬ ‫והפיכתו על‪-‬פניו גורמת ליציאת מים צבועים שנותרו בו לאחר סיום‬ ‫ההדחה‪ .‬לנדסברג מסכם זאת‪ ,‬בסעיף ‪ 41‬לתצהירו‪ ,‬בתיאור אותו‬ ‫ראיתי לקבל כמשקף אל‪-‬נכון את אופן פעולת מוצר סנו )להבדיל‬ ‫מפעולת הפטנט‪ ,‬עליה חלוקים הצדדים ושבה עוד אדון בהמשך(‪ ,‬כפי‬ ‫שהוצג לפני וכפי שנצפה בסרט הוידאו‪:‬‬ ‫"קיומו של השיפוע ]הכוונה לנטיית העילרוד – ד' ק'[‬ ‫והמצאות החורים בקצוות תחתית המיכל )כלומר‬ ‫‪8‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫בחלק המוגבה כתוצאה מההטיה( יוצרים בהכרח‬ ‫היקוות של הטיפות האחרונות )אשר לא נשטפות‬ ‫בלחץ מי ההדחה( בחלק הנמוך יותר של המיכל‬ ‫)כלומר‪ ,‬בחלק הקרוב לדופן האסלה והמוטה כלפי‬ ‫מטה(‪ .‬כך נמנע טפטופן של אותן טיפות המכילות‬ ‫ריכוז גבוה של חומר החיטוי על גבי דופן האסלה‪ .‬רק‬ ‫בהדחה הבאה ישטפו אותן טיפות החוצה עם זרם מי‬ ‫ההדחה"‪.‬‬ ‫נ‬

‫הנטייה השנייה היא נטייה אלכסונית הצידה )להלן – נטיית גלגול(‪ ,‬באופן‬ ‫שקצהו האחד של המוצר נמוך יותר מקצהו האחר – ומקורה במבנה‬ ‫הטיפוסי של רוב האסלות המוכרות‪ .‬כפי שהעיד לנדסברג )ככל‬ ‫הנראה לא רק ביחס לנטיית הגלגול(‪ ,‬ב‪ 99%-‬מהאסלות תליית המוצר‬ ‫גורמת לו לנטות מעט באופן המאפשר היקוות של המים האחרונים‪,‬‬ ‫ורק במקרים נדירים שבנדירים התחתית של המוצר מקבילה לכדור‬ ‫הארץ )עמ' ‪ 19‬ש' ‪ ;10-13‬עמ' ‪ 26‬ש' ‪ ;1-2‬ועמ' ‪ 27‬ש' ‪22-25‬‬ ‫לפרוטוקול(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בשל נטיית הגלגול‪ ,‬ממשיך לנדסברג‬ ‫ומסביר בתצהירו‪ ,‬מוקמו שני החורים בקצוות המיכל‪ ,‬וזאת כדי‬ ‫להבטיח שאם החור התחתון ייסתם )למשל בגלל גוש קטן של חומר‬ ‫ניקוי שיחסום אותו(‪ ,‬עדיין ימשיך החור העליון לתפקד )ראו גם עדות‬ ‫לנדסברג‪ ,‬בעמ' ‪ 50‬ש' ‪ 27‬עד עמ' ‪ 51‬ש' ‪.(3‬‬

‫ב‬

‫‪.12‬‬

‫את תיאור הפטנט מלווים שני תרשימים של המוצר נשוא‬

‫הפטנט‪ ,‬עם מספרים המציינים את חלקיו השונים‪ ,‬אליהם מתייחס‬ ‫התיאור באופן מפורט‪ .‬בתרשים הראשון )‪ (fig 1‬נראה חתך של המוצר‬ ‫נשוא הפטנט‪ ,‬אליו מתייחס התיאור‪ ,‬הכול כמובא להלן‪:‬‬

‫‪9‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫ בע"מ‬1952 ‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים‬

2207/01 (‫תא )ת"א‬

"Fig 1 illustrates a plastic holder 11, having a solid coloured disinfectant 12, entered into the container 13. A leg 14 holds the plastic holder slightly above the bottom of the container. The flush water 17 enters through the top part as shown dissolving the disinfectant and colour, and pouring out either through the extended tube hole 15, or through the further hole 16 (not seen)." ‫ נראה בתרשים‬,‫ אשר אינו נראה בתרשים החתך‬,‫החור הנוסף‬

‫ תרשים זה מציג מבט חזיתי על המיכל בלבד כאשר הוא‬. (fig 2) ‫השני‬ ,‫ ואל מספרי החלקים המלווים אותו‬,‫ וגם אליו‬,‫נתון בהטיית הגלגול‬ :‫מתייחס התיאור באופן ספציפי‬

10 ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

nevo.co.il

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫‪"Fig 2 The side view of the container 13 shows that in its normal‬‬ ‫‪position in the toilet bowl it is slanted slightly, so that always one‬‬ ‫‪of the bottom extended tube holes 15, or 16 is in a lower position‬‬ ‫‪and through this hole 15 the flush water 17 flows out normally‬‬ ‫‪into the bowl, but when there is excess water in the container 13‬‬ ‫‪the flush water 17 will also flow through the upper hole 16. (and‬‬ ‫"‪not over the edge).‬‬

‫‪.13‬‬

‫יצויין‪ ,‬לשלמות התמונה‪ ,‬כי קיימים הבדלים מסוימים בין המוצר‬

‫נשוא הפטנט כפי שהוא מתואר בתרשימים הנ"ל ובתביעות הפטנט‬ ‫לבין המוצר הסופי כפי שהוא מיוצר על‪-‬ידי סנו בפועל‪ ,‬ולמעשה‬ ‫לנדסברג עצמו הודה כי עשה במוצר "תוספות על הפטנט" או‬ ‫"שינויים" )עמ' ‪ 52‬ש' ‪ ;21‬ועמ' ‪ 35‬ש' ‪ .(13‬כך למשל‪ ,‬הצינורות‬ ‫המאריכים את שני הפתחים שבתחתית המיכל כלפי מטה‪ ,‬אשר אורכם‬ ‫על‪-‬פי תביעה מס' ‪ 4‬בפטנט אמור לעמוד על כשלושה מלימטרים‪,‬‬ ‫ארוכים מעט יותר מהנקוב בתביעה )עדות לנדסברג‪ ,‬בעמ' ‪ 68‬ש' ‪;1-2‬‬ ‫וכן עדותו במסגרת ההליך הזמני‪ ,‬בעמ' ‪ 3‬לפרוטוקול אותו דיון(‪ ,‬וזאת‬ ‫במטרה לגרום לכך שקילוח המים ייפול קרוב עוד יותר לפתח האסלה‬ ‫ועל‪-‬ידי כך יעצים את אפקט אי‪-‬ההכתמה של הדופן )שם‪ ,‬בעמ' ‪ 66‬ש'‬ ‫‪ ;(8-11‬זאת ועוד‪ ,‬שני הפתחים המצויים בדופן התחתונה של המיכל‪,‬‬ ‫הוגבהו מעט באמצעות צינורות קטנים גם כלפי מעלה )בתוך המיכל(‪,‬‬ ‫והם אינם עוד בגובה פני התחתית כמשורטט בתרשים )שם‪ ,‬בעמ' ‪ 34‬ו‪-‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫‪ .( 50‬לבסוף‪ ,‬במקום "רגל" )כמצוין בתביעות וכעולה מהתרשימים(‪,‬‬ ‫מוגבה המחזיק שבמוצר באמצעות חמש רגליים דקיקות‪ ,‬שלוש מתוכן‬ ‫נפרשות למרגלות הפאה הקדמית של פנים המיכל )זו שאינה מוצמדת‬ ‫לאסלה(‪ ,‬והשתיים הנוספות בשני הצדדים‪.‬‬

‫ו‬

‫ייתכן כי בשל הבדלים אלו הביע המומחה מטעם הנתבעות‪,‬‬ ‫פרופ' חיים אילתה )להלן – אילתה (‪ ,‬את דעתו כי מוצר סנו אינו נופל‬ ‫כלל בגדר תביעות הפטנט של סנו )פסקה ‪ 100‬לתצהיר אילתה;‬ ‫ועדותו בעמ' ‪ 118‬ש' ‪ ,(6-25‬וגם ב"כ הנתבעות חזר על כך בסיכומיו‬ ‫)פסקה ‪ .(156‬עמדה זו‪ ,‬שנטענה בלשון רפה ואגב אורחא‪ ,‬אינה‬ ‫מקובלת עליי‪ ,‬וניתן להסירה כבר עתה מעל הפרק‪ :‬אשר לעניין‬ ‫ה"רגל"‪ ,‬אינני סבורה כי לשונה של תביעה מספר ‪ 1‬מחייבת את‬ ‫המסקנה כי רגל פירושה רגל אחת דווקא‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪.‬‬ ‫לפרשנותו של הפטנט עוד אדרש ביתר הרחבה בהמשך‪ ,‬אולם‬ ‫לענייננו עתה די להזכיר את הכלל‪ ,‬שלפיו הגם שמתחייבת בעניין זה‬ ‫"זהירות פרשנית לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט‪ ,‬כמקנה מעין‬ ‫מונופולין בשוק"‪ ,‬הרי "פרשנות פטנט איננה שונה בעיקרה מפרשנותו‬ ‫של כל מסמך אחר" )הנשיא שמגר בע"א ‪Hughes Aircraft 345/87‬‬

‫‪ Company‬נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מד)‪ .(65 ,45 (4‬יש לקבוע‬

‫‪-‬‬

‫בין‬

‫כעיקרון כללי שהוא בבחינת מושכלות יסוד פרשניים )בהיעדר ראיה‬ ‫לסתור(‪ ,‬ובין על דרך ההיקש מסעיף ‪ 5‬לחוק הפרשנות‪ ,‬התשמ"א‪-‬‬ ‫‪ – 1981‬כי "האמור בלשון יחיד ‪ -‬אף לשון רבים במשמע"‪ .‬ואשר לשני‬ ‫ההבדלים הנוספים‪ :‬בסרט הוידאו שצולם והוגש מטעם סנו הודגמו‬ ‫שני ניסויים שערכה סנו לצורך ההליך דנן‪ ,‬במטרה לבדוק את אופן‬ ‫פעולת המוצר תוך נטרול השינויים שהוכנסו בו בהשוואה לתרשימים‬ ‫שבפטנט‪ .‬במסגרת אחד הניסויים‪ ,‬שויפו ההגבהות של הפתחים בחלק‬ ‫הפנימי של המיכל‪ .‬כפי שניתן היה להיווכח‪ ,‬לשיוף ההגבהות הפנימיות‬ ‫לא היתה כל השפעה שלילית על פעילות המוצר ועל השגת המטרה‬ ‫נשוא הפטנט; במסגרת ניסוי נוסף‪ ,‬נוסרו הצינורות המאריכים את‬ ‫החורים שבתחתית המיכל כלפי מטה‪ .‬הניסוי הראה‪ ,‬כי המוצר פועל‬ ‫‪12‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫להשגת המטרה נשוא האמצאה חרף ניסור הצינורות‪ ,‬אם כי בצורה‬ ‫פחות יעילה‪ .‬בלא הצינורות‪ ,‬נפלו מי ההדחה הצבועים על מקום גבוה‬ ‫יותר בדופן האסלה‪ ,‬אולם לא ניכר הבדל מהותי מבחינת פעולתו של‬ ‫המוצר והכתמת האסלה‪ .‬ניסויים אלו‪ ,‬בצירוף עדותו של לנדסברג‬ ‫)שלא נסתרה על‪-‬ידי אילתה( ולפיה הגבהת הפתחים בתוך המיכל‬ ‫אינה חיונית כלל ואינה הכרחית לצורך יצירת היקוות המים בו )עמ' ‪34‬‬ ‫ש' ‪ ,(21‬מובילים יחדיו למסקנה‪ ,‬כי אין בשינויים שבוצעו במוצר‬ ‫בהשוואה לכתב הפטנט כדי ללמד שמוצר סנו אינו נופל בגדר‬ ‫הפטנט‪.‬‬ ‫על רקע זה אצא איפוא מתוך הנחה‪ ,‬כי הבדלים אלו אינם‬ ‫מהותיים‪ ,‬וכי מוצר סנו אכן מיוצר על‪-‬פי הטכנולוגיה הגלומה בפטנט‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬אפילו לא זו היתה מסקנתי‪ ,‬לא היה בכך כדי להועיל‬ ‫לנתבעות‪ .‬טעם הדבר הוא‪ ,‬שבתובענה שעניינה הפרת פטנט רשום‪,‬‬ ‫זרקור הבירור המשפטי נע בין הפטנט המוגן לבין המוצר הנטען להיות‬ ‫מפר )בענייננו – מוצר נקה(‪ .‬המוצר נשוא הפטנט )מוצר סנו(‪ ,‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬אינו צריך להשפיע על ההכרעה המשפטית בשאלת ההפרה‪ ,‬הגם‬ ‫שיש בו כמובן כדי לתרום להבנת התמונה הכוללת‪ .‬אכן‪ ,‬השאלה אינה‬ ‫האם מוצר נקה מעתיק את אופן הפעולה של מוצר סנו‪ .‬השאלה הינה‪,‬‬ ‫האם מוצר נקה נוטל את עיקר האמצאה כפי שהיא נתבעת בפטנט סנו‪.‬‬ ‫מוצר נקה‬

‫‪ .14‬כאמור‪ ,‬בשנת ‪ 2001‬החלו הנתבעות לייצר ולשווק מוצר לחיטוי‬ ‫אסלות בשם "נקה‬

‫‪BON‬‬

‫סבון כחול" )לעיל ולהלן – מוצר נקה(‪ ,‬הנטען‬

‫להיות בגדר הפרה של פטנט סנו‪ .‬מוצר נקה מתבסס‪ ,‬משתי בחינות‪,‬‬ ‫על מוצר נקה הישן )המוצר ה"דו‪-‬שכבתי"(‪ ,‬שכלל‪ ,‬בדומה למוצר סנו‬ ‫הישן‪ ,‬מחזיק פלסטי בלבד‪ :‬ראשית‪ ,‬מן הבחינה החיצונית הרי‬ ‫שבדומה למוצר נקה הישן‪ ,‬גם המוצר החדש הוא בעל צורה אובאלית;‬ ‫שנית‪ ,‬גם המוצר החדש ממשיך לשלב בין שני סוגים של חומר חיטוי‬ ‫)בעלי מטרות שונות(‪ ,‬הנתונים במחזיק הפלסטי המוכר ממוצר נקה‬ ‫‪13‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫הישן‪ ,‬ומופרדים באמצעות מחיצה של המחזיק שצורתה גלית‪,‬‬ ‫הנמתחת לאורכו‪.‬‬

‫נ‬

‫‪ .15‬עם זאת‪ ,‬כפי שהעידה דוידזון )עמ' ‪ 97‬ש' ‪ ,(3-4‬במטרה‬ ‫להיענות לדרישה הצרכנית בדבר שימוש בחומר חיטוי כחול‪ ,‬היתוספה‬ ‫למוצר נקה "תוספת" מבנית שנועדה להתמודד עם בעיית ההכתמה‪,‬‬ ‫ואשר היא למעשה עיקר המחלוקת בהליך‪ .‬הכוונה לחלק פלסטי‬ ‫נוסף‪ ,‬שצורתו אובאלית‪ ,‬המורכב כטבעת סביב מסגרתו הפתוחה של‬ ‫נה אל דופן האסלה‪ .‬בהיצמדו אל המחזיק‪ ,‬הוא‬ ‫המחזיק הפלסטי הפו ָ‬ ‫יוצר אגב כך מעין אגן‪ ,‬אשר קולט לתוכו את מי ההדחה שעוברים‬ ‫במחזיק‪ ,‬טרם שהם ממשיכים את דרכם לאסלה‪ .‬על הגדרתו של אותו‬ ‫חלק נוסף נטושה מחלוקת נוקבת בין הצדדים‪ .‬חלק זה מכונה בפי‬ ‫הנתבעות "טבעת"‪ ,‬ואילו לטענת סנו הוא אינו אלא "מיכל"‪ ,‬הפועל‬ ‫באופן זהה למיכל נשוא הפטנט‪ .‬לצורך התיאור בלבד‪ ,‬ומבלי שיהיה‬ ‫בכך כדי להכריע בשלב זה במחלוקת שבין הצדדים‪ ,‬יכונה להלן חלק‬ ‫זה בשם "טבעת האגן"‪ .‬כך או אחרת‪ ,‬אין מחלוקת בין הצדדים כי טבעת‬ ‫האגן נועדה לאפשר שימוש בחומר חיטוי צבעוני )בענייננו‪ ,‬כחול‬ ‫כהה(‪ ,‬וכי מטרה זו זהה למטרה שאותה בא פטנט סנו להשיג‪ ,‬דהיינו‪:‬‬ ‫מניעת הכתמתה של דופן האסלה‪ ,‬הנוצרת כתוצאה מטפטוף הטיפות‬ ‫האחרונות של מי ההדחה שעברו במוצר‪ ,‬המכילות‪ ,‬כאמור‪ ,‬ריכוז גבוה‬ ‫של חומר החיטוי הצבעוני‪.‬‬ ‫‪.16‬‬

‫ב‬

‫תיאורם של טבעת האגן‪ ,‬של האופן בו היא מוצמדת למחזיק )מן‬

‫הצד( ושל מהלך זרימת מי ההדחה דרכם – הינו חיוני להבנת אופן‬ ‫פעולתו של מוצר נקה‪ ,‬ועל כן מן הראוי להתעכב עליו‪ :‬טבעת האגן‬ ‫נצמדת‪ ,‬בצידה הקדמי‪ ,‬למסגרת הפתוחה של המחזיק )שבתוכה חומר‬ ‫החיטוי החשוף(‪ ,‬ואילו בצידה האחורי היא נוגעת בדופן האסלה שעה‬ ‫שהמחזיק תלוי על קצה האסלה‪ .‬באותו צד של טבעת האגן הנשען על‬ ‫דופן האסלה )קרי הצד האחורי(‪ ,‬בולטת דופן מלבנית‪ ,‬היוצרת מעין‬ ‫"אמבטיה" בלשונו של אילתה )פסקה ‪ 60‬לתצהירו(‪ .‬בתחתית טבעת‬ ‫‪14‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫האגן‪ ,‬משתי הקצוות‪ ,‬מצויות שתי מגרעות בצורת משפך‪ ,‬הפונות באופן‬ ‫אופקי אל כיוון מרכז האסלה‪ .‬אילתה מכנה בתצהירו משפכים אלו‬ ‫בכינוי "מובילים )מעין 'תעלות'( אופקיים "‪ ,‬והוא מציין כי הם מהווים את‬ ‫"פתחי היציאה המרכזיים של מי ההדחה" )שם‪ ,‬שם; להלן – המובילים‬

‫או מובילי הניקוז (‪ .‬בתחילתו של כל "מוביל" – דהיינו כמה מילימטרים‬ ‫לפני פתח היציאה הסופי שלו – ישנו גם קדח המאפשר יציאה אנכית‬ ‫של תמיסת מי ההדחה מתחתית טבעת האגן הישר אל דופן האסלה‪.‬‬ ‫אילתה מסביר‪ ,‬כי תכליתם העיקרית של שני הקדחים הנ"ל היא "לנקז‬ ‫טיפות נוזל מהמובילים"‪ .‬הוא ממשיך ומבהיר‪ ,‬כי כתוצאה מהשילוב‬ ‫הזה "למעשה ישנם ‪ 4‬פתחים לניקוז מי ההדחה‪ ,‬לעומת שניים‬ ‫הנתבעים בפטנט סנו" )פסקה ‪ 61‬לתצהירו(‪ .‬פרט נוסף הקשור‬ ‫במוצר נקה‪ ,‬עניינו בשני "מעצורים" המזדקרים מתוך הדופן התחתית‬ ‫של טבעת האגן‪ ,‬בשתי הקצוות שלה )להלן – המעצורים(‪ .‬הצדדים‬ ‫חלוקים ביניהם בשאלה האם אותם מעצורים – שלנדסברג מעדיף‬ ‫לכנותם "רגליים צדדיות" – יוצרים "רווח" בין שני חלקי המוצר )קרי‪:‬‬ ‫המחזיק וטבעת האגן(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מוסכם על הכול כי המעצורים‬ ‫מונעים מהמחזיק לכסות את פתחי היציאה הממוקמים בתחתית טבעת‬ ‫האגן ולסתום אותם )עדות אילתה‪ ,‬בעמ' ‪ 131‬ש' ‪ ;13-14‬וכן בעמ'‬ ‫‪ 132‬ש' ‪ .(13-19‬לצורך הבנת התיאור דלעיל ניתן להסתייע בתרשים‬ ‫של מוצר נקה‪ ,‬כפי שצורף כנספח ‪ 14‬לתצהיר העדות הראשית של‬ ‫לנדסברג )לנדסברג‪ ,‬כאמור‪ ,‬מכנה את טבעת האגן בשם "מיכל"‪,‬‬ ‫ואילו את כל אחד משני מובילי הניקוז הוא מכנה "תעלה"(‪:‬‬

‫‪15‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫אילתה טען אמנם בחקירתו‪ ,‬בהתייחס לתרשים אחר שערכה‬ ‫התובעת )נספח ‪ 3‬לתצהיר המשלים מטעם לנדסברג(‪ ,‬כי הוא אינו‬ ‫מדוייק )והוא אף ערך בו תיקון בעת הדיון; עמ' ‪ ,(132-134‬אולם כנגד‬ ‫נספח ‪ 14‬הנ"ל לא הושמעה כל טענה קונקרטית‪ .‬עוד יצויין‪ ,‬כי‬ ‫במסגרת התצהיר המשלים שהגיש לנדסברג בתגובה לחוות‪-‬דעתו של‬ ‫אילתה )לעיל ולהלן – התצהיר המשלים(‪ ,‬הובהר כי נספח ‪ 14‬עלול‬ ‫ליצור את הרושם המוטעה‪ ,‬כאילו מבנה המוצר חוסם את פתח כניסת‬ ‫המים למחזיק‪ ,‬אך לא כך הדבר בפועל )ראו גם נספח ‪ 4‬לתצהיר‬ ‫המשלים‪ ,‬המבהיר נקודה זו(‪ .‬אכן‪ ,‬התרשים העליון שבנספח ‪14‬‬ ‫מתאר את מוצר נקה במבט מן הצד‪ ,‬ועל כן אינו מקנה תמונה תלת‪-‬‬ ‫מימדית של המוצר‪ ,‬אולם בפועל‪ ,‬טבעת האגן היא פתוחה‪ ,‬וכאשר היא‬ ‫מוצמדת למחזיק היא יוצרת‪ ,‬כאמור‪ ,‬מעין אגן הקולט אליו את מי‬ ‫ההדחה ומביא אותם במגע עם חומר החיטוי החשוף‪ .‬כך‪ ,‬מי ההדחה‬ ‫המגיעים מכיוון החלק השמאלי העליון שבתרשים‪ ,‬נכנסים לתוך החלק‬ ‫החשוף של חומר החיטוי שבמחזיק‪ ,‬ולאחר מכן מגיעים מטה יותר אל‬ ‫"האמבט" שבטבעת האגן‪.‬‬

‫ו‬

‫‪16‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫‪.17‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫על אופן פעולתו של מוצר נקה אין כל חולק‪ .‬הוא הוסבר על‪-‬ידי‬

‫אילתה בחוות‪-‬דעתו‪ ,‬ויסודו בהיקוות הטיפות האחרונות של מי ההדחה‬ ‫לשיפוע‬ ‫הצבועים ב"אמבט" שבטבעת האגן – היקוות המושגת הודות ּ‬ ‫נטיית העילרוד( שבו נתון המוצר‪ .‬כותב על כך אילתה‪:‬‬ ‫)או לִ ְ‬ ‫"מוצר נקה תלוי על דופן אסלת השירותים באופן‬ ‫שנוצר שיפוע בינו לבין דופן האסלה בלי קשר‬ ‫למבנה האסלה‪ .‬עם ביצוע פעולת ההדחה‪ ,‬מי‬ ‫האסלה שוטפים את המוצר וממיסים את חומר החיטוי‬ ‫שנמצא בו‪ .‬מרבית המים ממשיכים את דרכם החוצה‪,‬‬ ‫כאשר לקראת סוף השטיפה הם מתנקזים החוצה‬ ‫בעיקר דרך שני המובילים האופקיים הפונים הצידה‬ ‫)ולא למטה(‪ ,‬זאת על מנת 'לזרוק' את המים הצבועים‬ ‫רחוק ככל הניתן מדופן האסלה לתוך האסלה עצמה‪,‬‬ ‫וכן דרך שני הנקבים בתחילת המובילים )כאמור‪,‬‬ ‫המטרה העיקרית של הנקבים היא לנקז את המים‬ ‫שנותרו במובילים בסוף ההדחה(‪ .‬מניעת הכתמת‬ ‫האסלה מושגת דווקא כתוצאה מכך שלא כל מי‬ ‫ההדחה נשטפים ישירות החוצה‪ .‬כתוצאה מהשיפוע‬ ‫שנוצר בין המוצר לבין דופן האסלה‪ ,‬הטיפות‬ ‫האחרונות של מי ההדחה עם חומר החיטוי המומס‬ ‫נאספות באותה 'אמבטיה' הבנויה בצדה האחורי של‬ ‫טבעת הפלסטיק‪ .‬בכך נמנעת מהטיפות האפשרות‬ ‫להמשיך ולזלוג החוצה על גבי דפנות האסלה‬ ‫ולהכתים אותה ‪) "...‬פסקה ‪ 63‬לתצהיר אילתה(‪.‬‬ ‫נ‬

‫לשלמות התמונה יצויין‪ ,‬כי פיתוחו של מוצר נקה‪ ,‬כפי שהעידה‬ ‫דוידזון‪ ,‬נעשה שלא על‪-‬ידי איש מקצוע‪ ,‬אלא על‪-‬ידי "איש טכני" )עמ'‬ ‫‪ .( 94-95‬זהותו של האיש‪ ,‬כמו גם האופן שבו פותח המוצר על‪-‬ידו‪,‬‬ ‫נותרו עלומים‪ ,‬באשר נקה נמנעה מלהגיש תצהיר מטעמו‪ .‬עוד יודגש‪,‬‬ ‫כי נקה לא רשמה פטנט על מוצרה הנ"ל‪ ,‬להבדיל מהמוצר הישן שלה‬ ‫)המוצר "הדו שכבתי"‪ ,‬שכלל את המחזיק בלבד(‪ .‬מנגד‪ ,‬מעדותה של‬ ‫דוידזון – הן בהליך הזמני והן בהליך העיקרי – עלה בבירור‪ ,‬כי עובר‬ ‫להשקת המוצר החדש‪ ,‬נקה התייעצה עם עורכי‪-‬דינה בשאלה‬ ‫הקונקרטית‪ ,‬האם יש במוצר זה משום הפרה של פטנט סנו‪ ,‬והיא אף‬ ‫‪17‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫קיבלה מהם חוות‪-‬דעת משפטית בשאלה זו )עמ' ‪ 92-96‬לפרוטוקול(‪.‬‬ ‫דוידזון התקשתה במהלך עדותה להיזכר האם נקה ביקשה מעורכי‪-‬‬ ‫דינה לערוך בדיקה משפטית דומה גם ביחס למוצרים אחרים זולת‬ ‫מוצר סנו )עמ' ‪ 95‬ש' ‪ ,(20-21‬אולם מוקדם יותר היא ענתה על שאלה‬ ‫זו בשלילה‪ ,‬והודתה כי הבדיקה התבקשה רק ביחס לפטנט סנו )עמ'‬ ‫‪ 93‬ש' ‪ .( 23-27‬מכל מקום‪ ,‬את חוות‪-‬הדעת המשפטית שקיבלה נקה‬ ‫בשאלה האם יש במוצרה משום הפרה של פטנט סנו‪ ,‬סירבה נקה‬ ‫להציג בהליך הנוכחי‪ ,‬בטענה כי על מסמך זה חל חיסיון‪.‬‬

‫ב‬

‫ד‪ .‬טענות הצדדים‬

‫‪.18‬‬

‫טענותיה של סנו נסמכות בראש ובראשונה על הפטנט‬

‫והאמצאה הגלומה בו‪ ,‬ועל יסוד זה היא מפנה לאחר מכן את חציה‬ ‫לעבר מוצר נקה‪ ,‬הנטען להיות בגדר הפרה של עיקר האמצאה‬ ‫המוגנת בפטנט‪ .‬אפתח בטיעוני סנו בכל הקשור בפטנט‪ ,‬שעל בסיסם‬ ‫מבקשת סנו להגדיר הן את "עיקר האמצאה" לצורך שאלת ההפרה‪,‬‬ ‫והן את יסוד ה"התקדמות האמצאתית" הגלומה בפטנט )הרלוונטי‬ ‫לצורך שאלת תוקף הפטנט(‪.‬‬

‫ו‬

‫‪.19‬‬

‫לטענת סנו‪ ,‬האמצאה נשוא הפטנט מהווה פריצת דרך בתחום‬

‫של מוצרים לניקוי אסלות‪ ,‬וזאת כיוון שהיא האמצאה הראשונה בעולם‬ ‫אשר פותרת את בעיית הכתמת האסלה )שהיא כאמור בעיה‬ ‫אינהרנטית לשימוש בחומר חיטוי צבעוני(‪ ,‬באמצעות שימוש במתקן‬ ‫המורכב משילובם של שני חלקים בלבד )מחזיק עם חומר חיטוי‬ ‫ומיכל(‪ ,‬וללא צורך ב"מתקן סיפון" מיוחד‪ ,‬שקיומו כרוך בעלויות ייצור‬ ‫נוספות והרכבתו הינה ידנית‪ .‬עיון מפורט בחומר שבפניי מלמד כי טיעון‬ ‫זה נחלק למעשה לשני מרכיבים עיקריים‪ :‬המרכיב הראשון עניינו‬ ‫בשילוב המבני בין מחזיק למיכל‪ ,‬תוך שימוש בעיקרון של היקוות‬ ‫הטיפות האחרונות במיכל; המרכיב השני הינו "נגטיבי" באופיו‪ ,‬ועניינו‬ ‫בהיעדרו של "מתקן סיפון"‪.‬‬

‫נ‬

‫‪18‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫אשר לשילובם של שני החלקים )המרכיב הראשון( טוענת סנו‪,‬‬ ‫כי עיקרון מבני זה של שילוב מחזיק נטוי הנתון בתוך מיכל עם חורים‬ ‫מוארכים בתחתית‪ ,‬וביניהם מרווח הנוצר באמצעות ה"רגליים"‪ ,‬יוצר‬ ‫זרימה איטית יחסית של מי ההדחה בנתיב הזרימה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬נוצר‬ ‫"הפרש פאזה" בין מי ההדחה הנופלים ישירות אל האסלה ובין מי‬ ‫ההדחה אשר נכנסים לתוך המוצר ומסלולם ארוך ואיטי יותר‪ .‬הפרש‬ ‫הפאזה גורם לכך שלאחר סיום קילוח מי ההדחה הנופלים ישירות‬ ‫לאסלה‪ ,‬נמשכת זרימת המים הצבועים לתוך האסלה‪ ,‬דבר המאפשר‬ ‫את צביעת מי האסלה בצבע עז‪ .‬מנגד‪ ,‬הטיפות האחרונות של מי‬ ‫ההדחה‪ ,‬ובהן ריכוז גבוה של חומר החיטוי הצבעוני‪ ,‬ניקוות בחלק של‬ ‫תחתית המיכל הקרוב אל דופן האסלה‪ ,‬וזאת בשל נטיית העילרוד‪,‬‬ ‫שהיתה ידועה לכל בעל מקצוע בתחום עוד ממוצר סנו הישן )ת‪,(2/‬‬ ‫עליו מבוססת האמצאה נשוא הפטנט‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בשל נטיית הגלגול‬ ‫שמקורה במבנה הטיפוסי של רוב האסלות המוכרות בארץ‪ ,‬עיקרון‬ ‫ההיקוות פועל להישארותן של טיפות החומר האחרונות בעיקר באזור‬ ‫הנמוך יותר של המיכל‪ ,‬בשטח שבין קצה המיכל לבין פתח היציאה‬ ‫שמיקומו נמוך יותר )עקב אותה נטיית גלגול( בהשוואה לפתח השני‪.‬‬ ‫בקשר עם טענת ההיקוות ונטיית העילרוד והגלגול מפנה סנו לשני‬ ‫התרשימים שמלווים את הפטנט‪ ,‬ואשר הובאו לעיל‪ .‬בתרשים מס' ‪,1‬‬ ‫בפינה השמאלית התחתונה‪ ,‬ניתן להבחין בקו אלכסוני הנמתח מן הצד‬ ‫השמאלי העליון לעבר הצד הימני התחתון‪ .‬לטענת סנו‪ ,‬קו זה מסמן‬ ‫את היקוות המים אשר נוצרת כתוצאה מנטיית העילרוד‪ .‬בתרשים מס'‬ ‫‪ 2‬מצביעה סנו על הנטייה האלכסונית שבה צוייר המיכל וכן על קו‬ ‫אלכסוני הנמתח לאורכו‪ .‬הנטייה האלכסונית היא נטיית הגלגול‪ ,‬ואילו‬ ‫הקו האלכסוני מסמן את ההיקוות הנוצרת בחלק הנמוך יותר של‬ ‫המיכל‪.‬‬

‫ב‬

‫אשר להיעדרו של "מתקן סיפון" )המרכיב השני( – בכך מכוונת‬ ‫סנו לפטנט אחר‪ ,‬מוקדם יותר‪ ,‬שאוזכר במסגרת סקירת הידע הקודם )‬ ‫‪19‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫‪ (prior art‬שבפרק התיאור בפטנט סנו‪ ,‬והוא פטנט אמריקאי מס'‬ ‫‪ 4,168,551‬משנת ‪ 1978‬של חברת ‪ Global Werk GmbH‬הגרמנית‬ ‫)נספח ד' לתצהיר אילתה(‪ ,‬שמקבילו הגרמני מס' ‪ 2916385‬הוא זה‬ ‫שמוזכר בפטנט סנו בעמ' ‪) 2‬להלן – פטנט גלובל(‪ .‬כפי שהעידו‬ ‫המומחים מטעם שני הצדדים‪ ,‬פטנט גלובל )שאף בו קיים מרווח בין‬ ‫חומר החיטוי לבין תחתית המיכל( נועד אף הוא להתמודד עם בעיית‬ ‫ההכתמה בשימוש בחומר חיטוי צבעוני באמצעות היקוותן של הטיפות‬ ‫האחרונות‪ ,‬אולם הוא עושה כן באמצעות "מתקן סיפון"‪ .‬הכוונה לנקב‬ ‫יציאה מוגבה בתחתית המיכל‪ ,‬אשר מעליו מסוכך מבנה בצורת פעמון‪.‬‬ ‫מי ההדחה הממלאים את המיכל נאספים עד שהם מגיעים לקצהו‬ ‫המוגבה של פתח היציאה‪ ,‬ומשם הם יוצאים החוצה אל האסלה‪ .‬בשל‬ ‫אותה הגבהה‪ ,‬לא כל מי ההדחה שמצויים במיכל יוצאים בסופו של‬ ‫דבר החוצה‪ ,‬והטיפות האחרונות נשארות בתוך המיכל‪ .‬כאמור‪ ,‬לטענת‬ ‫סנו‪ ,‬פטנט סנו אינו נצרך כלל ועיקר למתקן סיפון‪ ,‬ופריצת הדרך שבו‬ ‫טמונה בכך שהוא מונע את הכתמת האסלה בדרך של היקוות ללא‬ ‫שימוש במתקן כזה )הכרוך בעלויות נוספות(‪.‬‬ ‫‪.20‬‬

‫ו‬

‫על יסוד האמור לעיל ממשיכה סנו וטוענת‪ ,‬כי מוצר נקה נוטל‬

‫את עיקר האמצאה הגלומה בפטנט‪ .‬גם אם אין למצוא זהות מוחלטת‬ ‫בין האמור בתביעות הפטנט לבין מוצר נקה‪ ,‬הרי שבבחינת שאלת‬ ‫ההפרה של עיקר האמצאה‪ ,‬מוצר שהוא אקוויוולנטי מבחינה‬ ‫טכנולוגית למוצר הנתבע בפטנט ייחשב למוצר מפר‪ .‬כזה הוא‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫הטענה‪ ,‬מוצר נקה‪ ,‬אשר מבצע את אותה פונקציה שמבצע מוצר סנו‪,‬‬ ‫באותה הדרך ומשיג את אותה התוצאה‪ .‬מוצר נקה כולל מחזיק הנתון‬ ‫בתוך טבעת האגן‪ ,‬אשר לטענת סנו אינה אלא "מיכל" כהגדרתו‬ ‫בפטנט‪ ,‬ועיצובה הטבעתי נעוץ באילוץ המבני של צורתו האובאלית של‬ ‫המחזיק במוצר נקה הישן‪ .‬בין המחזיק לפתחי היציאה של הטבעת‬ ‫קיים רווח הנוצר על‪-‬ידי במה מרכזית ארוכה השקולה ל"רגל" ושני‬ ‫המעצורים הצידיים‪ .‬הרווח הנוצר בעקבות המעצורים הוא אמנם‬ ‫"אופקי" בעיקרו‪ ,‬להבדיל מהרווח ה"אנכי" הקיים על‪-‬פי תביעות‬ ‫‪20‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫הפטנט של סנו‪ ,‬אולם הוא נועד בדיוק לשם אותה המטרה שנועד‬ ‫הרווח בפטנט‪ ,‬קרי‪ :‬למנוע את סתימת החורים ולאפשר יציאה של מי‬ ‫ההדחה מהמחזיק דרך הטבעת החוצה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬מטיעוני סנו‬ ‫משתמע כי לטעמה‪ ,‬שני ה"מובילים" שבמוצר נקה יוצרים למעשה גם‬ ‫רווח אנכי‪ .‬בה בעת‪ ,‬משמשים המובילים כאקוויוולנט למרכיב ה"חורים‬ ‫המוארכים על‪-‬ידי צינור" )" ‪ ("two holes ... extended slightly by tubing‬הנזכר‬ ‫בתביעות הפטנט‪ ,‬בכך שהם פועלים להרחקת תמיסת החיטוי מדפנות‬ ‫האסלה‪ .‬שני הנקבים הנוספים המצויים בתחילתם של המובילים אינם‬ ‫משנים מהמסקנה בדבר נטילת עיקר האמצאה‪ .‬לסיכום‪ ,‬מטעימה סנו‪,‬‬ ‫ה"שינויים" או ה"תוספות" שנקה ערכה במוצר שלה‪ ,‬בהשוואה‬ ‫לפטנט‪ ,‬אינם שינויים או תוספות מהותיים‪ ,‬ועל כן אין הם יכולים למלט‬ ‫את הנתבעות ממסקנת ההפרה‪.‬‬ ‫‪.21‬‬

‫נ‬

‫הנתבעות דוחות את טענות סנו‪ ,‬ומעלות מצידן שורה של טענות‪,‬‬

‫שהעיקריות שבהן הן אלו‪ :‬הנתבעות מטעימות‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬כי‬ ‫מוצר נקה אינו מפר את עיקר ההמצאה נשוא הפטנט‪ .‬לטענתן‪ ,‬אף לא‬ ‫אחד מרכיבי מבנה המוצר הנתבע בפטנט סנו מתקיים במוצר נקה‪.‬‬ ‫רכיבים מבניים מהותיים המשתתפים בהשגת מטרת האמצאה לפי כתב‬ ‫הפטנט‪ ,‬כגון הקדחים המוארכים בצינור‪ ,‬הרגל התומכת והמיכל‪,‬‬ ‫נעדרים לגמרי ממוצר נקה‪ ,‬ולא בכדי נדחתה בקשתה של סנו לסעד‬ ‫זמני‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬הדרך בה פועל מוצר נקה שונה מזו המוגדרת‬ ‫בפטנט סנו‪ .‬השוני במבנה ההנדסי בין מוצר נקה לבין הפטנט מביא‬ ‫לכך שמוצר נקה פועל למניעת הכתמת האסלה בדרך של היקוות‪,‬‬ ‫ודרך זו שונה‪ ,‬לטענת הנתבעות‪ ,‬מהדרך בה מוגדר בתביעה מס' ‪1‬‬ ‫אופן פעולת האמצאה נשוא הפטנט‪ .‬בהקשר זה מבהירות הנתבעות‪ ,‬כי‬ ‫בניגוד ל"שטיפה הישירה" של מי ההדחה החוצה )כביטויו של אילתה‬ ‫בפסקה ‪ 59‬לתצהירו‪ ,‬או "זרימה רצופה"‪ ,‬כלשון ב"כ הנתבעות‬ ‫בפסקה ‪ 77‬לסיכומיו( – שעל‪-‬פיה‪ ,‬לטענתן‪ ,‬פועל פטנט סנו – במוצר‬ ‫נקה נעשה שימוש בעיקרון של היקוות‪ .‬על‪-‬פי עיקרון זה‪ ,‬הטיפות‬ ‫האחרונות במוצר נקה נאספות ב"אמבט" הנוצר בצידה האחורי של‬ ‫‪21‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫טה בעילרוד(‪ ,‬וכך נמנעת זליגתן לתוך האסלה תוך‬ ‫הטבעת )המו ָ‬ ‫הכתמתה‪ .‬הנתבעות ממשיכות וטוענות‪ ,‬כי מאחר ותביעות הפטנט הן‬ ‫המקור היחיד להתחקות אחר עיקר האמצאה‪ ,‬ומאחר ובתביעות הפטנט‬ ‫של סנו אין כל זכר או רמז להיקוות טיפות המים האחרונות בחלק‬ ‫התחתון של המיכל ואף לא לנטיית העילרוד היוצרת אותו – הרי שלא‬ ‫מתקיימת הפרה של הפטנט‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬לטענת הנתבעות‪ ,‬עיקרון‬ ‫ההיקוות מעולם לא תוכנן כדרך הפעולה של הפטנט של סנו‪ .‬לעניין‬ ‫ההפרה‪ ,‬הנתבעות גם ביקשו להיבנות מסירובו של לנדסברג להשיב‪,‬‬ ‫במסגרת חקירתו הנגדית‪ ,‬על שאלות העוסקות בפטנט עצמו )להבדיל‬ ‫משאלות הנוגעות לאמצאה גופא ולפן הטכני שעומד מאחורי הפטנט‪,‬‬ ‫אליהן התייחס לנדסברג בעדותו(‪ .‬הימנעותו זו של לנדסברג‪ ,‬על‪-‬פי‬ ‫הטענה‪ ,‬שוללת מתצהיריו ומעדותו את המשקל הראייתי הנדרש לסנו‬ ‫להרמת נטל ההוכחה הרובץ לפתחה בשאלת ההפרה‪.‬‬

‫ב‬

‫‪ .22‬שנית ‪ ,‬הנתבעות מצביעות על שורה של טענות כנגד תוקפו של‬ ‫הפטנט נשוא התובענה‪ .‬הן טוענות בהקשר זה – בהתבסס על הידע‬ ‫הקודם בתחום‪ ,‬כפי שנפרש בחוות‪-‬דעתו של המומחה מטעמן‪ ,‬פרופ'‬ ‫אילתה‪ ,‬וכפי שפורט גם בתיאור הפטנט עצמו – כי מחזיק פלסטי ובו‬ ‫חומר חיטוי כמוצר לחיטוי אסלה היה קיים שנים רבות לפני פטנט סנו‪.‬‬ ‫גם השימוש במיכל ובו חומר החיטוי )לרבות חומר חיטוי צבעוני( היה‬ ‫ידוע‪ .‬השימוש בעקרון הכללי של הגבהת חומר החיטוי מעל לתחתית‬ ‫המיכל ובעקרון של יצירת מספר נקבים‪ ,‬לרבות נקבים המוארכים‬ ‫בצינור‪ ,‬בתחתית המיכל )וכן מיקומם בקצוות המיכל( לצורך ניקוז מי‬ ‫ההדחה החוצה היו אף הם ידועים ונעשה בהם שימוש בפטנטים‬ ‫ובמוצרים ששווקו שנים רבות לפני פטנט סנו )פסקה ‪ 56‬לחוות‪-‬דעת‬ ‫אילתה(‪ .‬עוד הן מוסיפות‪ ,‬כי טענת סנו‪ ,‬לפיה הפטנט משיג את מניעת‬ ‫ההכתמה בדרך של היקוות "ללא סיפון"‪ ,‬ובכך נעוצה ההתקדמות‬ ‫האמצאתית שבו )ביחס לידע הקודם(‪ ,‬אינה אלא תוספת מאוחרת‪,‬‬ ‫שאין לה זכר לא בפטנט עצמו ואף לא במסגרת הטיעונים שהשמיעה‬ ‫סנו בגדרי ההליך הזמני‪ .‬לבסוף הן טוענות‪ ,‬כי אפילו עמד עיקרון‬ ‫‪22‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫ההיקוות ביסוד הפטנט – טענה אותה מכחישות הנתבעות – הרי‬ ‫שמניעת הכתמת האסלה תוך שימוש בעיקרון זה תוארה ונתבעה זה‬ ‫מכבר בפטנטים קודמים‪ ,‬שחלקם אף מוזכר במפורש בסקירת הידע‬ ‫הקודם בתחום זה‪ ,‬אשר מופיעה בתיאור הפטנט של סנו‪ .‬מכלול‬ ‫הטעמים הללו‪ ,‬כך גורסות הנתבעות‪ ,‬מוליך בהכרח לבטלות הפטנט‬ ‫בהיעדר התקדמות המצאתית‪ ,‬וזאת מכוח סעיף ‪)182‬א( לחוק‬ ‫הפטנטים‪ ,‬הקובע‪" :‬עילה שניתן על פיה להתנגד למתן פטנט תשמש‬ ‫הגנה טובה בתביעה על הפרה; קיבל בית המשפט את ההגנה‪ ,‬יצווה‬ ‫על ביטול הפטנט‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬לפי הענין"‪.‬‬

‫ו‬

‫ה‪ .‬מסגרת הדיון‬

‫‪.23‬‬

‫שתי שאלות מחייבות הכרעה בהליך זה‪ :‬השאלה הראשונה הינה‬

‫האם הוכחה הפרת הפטנט על‪-‬ידי הנתבעות על‪-‬פי סעיף ‪ 49‬לחוק;‬ ‫השאלה השנייה נוגעת לתוקף הפטנט‪ ,‬קרי‪ :‬האם מדובר ב"אמצאה‬ ‫כשירת פטנט" על‪-‬פי סעיף ‪ 2‬לחוק‪ ,‬ובעיקר אמורים הדברים בשאלה‬ ‫האם יש בפטנט משום התקדמות המצאתית כמצוותו של סעיף ‪5‬‬ ‫לחוק‪ .‬להלן אדון בשתי שאלות אלו לפי סדרן )לנוהג הכללי‪ ,‬שעל‪-‬פיו‬ ‫בוחנים תחילה אם הוכחה הפרת הפטנט‪ ,‬ורק אם מתחוור שאכן הייתה‬ ‫הפרה נפנים לדון בטענות של היעדר חידוש והיעדר התקדמות‬ ‫המצאתית‪ ,‬ראו‪ :‬ע"א ‪ 47/87‬חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' בחרי‪ ,‬פ"ד‬ ‫מה)‪ ;196 ,194 (5‬להלן – פרשת חסם(‪.‬‬ ‫‪.24‬‬

‫נ‬

‫בחינתן של כל אחת משתי השאלות דלעיל – שאלת ההפרה‬

‫ושאלת תוקף הפטנט – נעשית בהתאם לפריזמה ראייתית שונה‪ .‬בעוד‬ ‫שלגבי תוקפו של הפטנט )השאלה השנייה( עצם מתן הפטנט משמש‬ ‫ראיה לכאורה לתקפותו‪ ,‬ועל כן נטל ההוכחה בעניין זה רובץ לפתחו‬ ‫של הנתבע המעלה את הטענה‪ ,‬הרי בשאלה שעניינה בהפרת הפטנט‬ ‫)השאלה הראשונה( נטל ההוכחה רובץ על שכמו של התובע‪ ,‬בעל‬ ‫הפטנט )ראו‪ :‬פרשת חסם‪ ,‬בעמ' ‪ ;196‬ע"א ‪ 700/78‬איססקו החברה‬ ‫‪23‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫הבינלאומית למערכות אנרגית שמש בע"מ נ' בנית‪ ,‬פ"ד לד)‪;763 ,757 (1‬‬ ‫וכן‪ :‬ע"א ‪ Hughes Aircraft Company 345/87‬נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מד)‪(4‬‬ ‫‪ ;102 ,45‬להלן – פרשת יוז; ע"א ‪ 804/89‬לנפלסט )‪ (1971‬בע"מ נ'‬

‫ברקמן‪ ,‬פ"ד מו)‪ ;309 ,295 (2‬להלן – פרשת לנפלסט(‪ .‬על רקע הנחת‬ ‫עבודה זו‪ ,‬נפנה תחילה לשאלת ההפרה‪.‬‬

‫ב‬

‫ו‪ .‬שאלת ההפרה של הפטנט‬

‫המסגרת הנורמטיבית בשאלת נטילת "עיקר האמצאה"‬

‫‪ .25‬סעיף ‪)49‬א( לחוק קובע בזו הלשון‪:‬‬ ‫"בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מלנצל בלי‬ ‫רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה‬ ‫הפטנט‪ ,‬בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך‬ ‫דומה לכך שיש בה‪ ,‬לנוכח המוגדר באותן התביעות‪,‬‬ ‫עיקר ההמצאה שהוא נושא הפטנט )להלן –‬ ‫הפרה(‪".‬‬ ‫העיקרון העולה מלשונו של סעיף זה הינו‪ ,‬כי ההגנה המוענקת‬ ‫לבעל הפטנט מפני הפרת הפטנט בידי אחרים אינה חלה אך לעניין‬ ‫הפרה מילולית של האמור בתביעות הפטנט‪ ,‬אלא היא משתרעת גם‬ ‫על נטילתו של עיקר ההמצאה הגלומה בפטנט‪" ,‬היינו התוכן והמהות‬ ‫שלה‪ ,‬או‪ ,‬בלשון המשפט האנגלי – ה "‪) "pith and marrow‬התוך והלשד(‬ ‫של האמצאה נושא הפטנט" )דברי כב' הנשיא שמגר בפרשת יוז‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪ .( 69‬הרחבת הגנת דיני הפטנטים אל מעבר להפרה המילולית גרידא‬ ‫נעוצה בניסיון החיים‪ ,‬ולפיו "בדרך כלל לא יילך המפר עקב בצד‬ ‫אגודל אחר לשונן של התביעות‪ ,‬אלא ינסה להראות‪ ,‬כי המוצר שבגינו‬ ‫תובעים שונה מהאמצאה המוגנת" )שם‪ ,‬בעמ' ‪ .(71‬הטעם העומד‬ ‫ביסודה של הרחבה זו הוסבר על‪-‬ידי הנשיא שמגר במטרה העומדת‬ ‫ביסוד דיני הפטנטים‪ ,‬והיא "להגן על אמצאות ולא על ניסוחי לשון"‬ ‫)שם‪ ,‬בעמ' ‪ ;69‬ההדגשה במקור(‪ .‬מגמה זו אינה מתייחדת אך לדיני‬ ‫הפטנטים‪ .‬היא מהווה חלק בלתי נפרד של שיטת המשפט שלנו‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫המבקשת‪ ,‬במספר משבצות משפט‪ ,‬למקד עצמה במהות הפעולות‬ ‫המשפטיות העומדות לדיון‪ ,‬ופחות באופי הצורני החיצוני שבו הן‬ ‫הולבשו‪ .‬כך הדבר‪ ,‬למשל‪ ,‬בדיני הראיות‪ ,‬המבקשים לעבור מכללים‬ ‫של קבילות לכללים של משקל; כך הוא בדיני החוזים‪ ,‬שבהם לשון‬ ‫החוזה‪ ,‬אפילו היא ברורה ונחרצת‪ ,‬אינה עוד מחסום בפני פנייה‬ ‫לנסיבות החיצוניות לעסקה לצורך הבנת מהותה האמיתית של תכלית‬ ‫החוזה )ראו והשוו‪ :‬ע"א ‪ 4628/93‬מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום )‬ ‫‪ (1991‬בע"מ‪ ,‬פ"ד מט)‪ ;(265 (2‬כך הוא גם‪ ,‬ברמת הפשטה גבוהה‬ ‫יותר‪ ,‬בדיני הפרשנות הכללית במשפט‪ ,‬החותרים להבנת תכלית‬ ‫הטקסט המשפטי העומד לפירוש‪ ,‬ואשר בעבורם לשונו או ניסוחו של‬ ‫הטקסט המשפטי היא "תחנת מוצא" בלבד למסע הפרשני‪ .‬ההנחה‬ ‫נכללת בכל התחומים הללו שבהן ניכרת אותה מגמה‪ ,‬הינה כי בחינה‬ ‫מהותית של עצם הדבר – יהא זה טקסט חקיקתי‪ ,‬ראיה או חוזה בין‬ ‫מתקשרים – עדיפה תמיד על‪-‬פני הסתפקות בבחינת הרובד הלשוני‪-‬‬ ‫מילולי שלו‪ .‬הוא הדין גם לעניין בחינתו של מוצר הנטען להיות בגדר‬ ‫הפרה של פטנט רשום‪.‬‬ ‫‪.26‬‬

‫ו‬

‫מטיעוני הנתבעות עולה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כי הן אוחזות בדעה אחרת‪,‬‬

‫המבקשת למעשה לעקר מכל תוכן את האפשרות לתבוע בגין הפרת‬ ‫פטנט בדרך של נטילת עיקר האמצאה‪ ,‬להבדיל מהפרה מילולית שלו‪.‬‬ ‫נוכח הפן העקרוני שבסוגיה והרלוונטיות שלה למקרה שבפניי‪ ,‬מן‬ ‫הראוי להתייחס אליה כבר בראשית הדברים‪ :‬טוענות הנתבעות‪ ,‬כי‬ ‫לצורך ההכרעה בשאלת ההפרה – לשון התביעות‪ ,‬היא ורק היא גודרת‬ ‫את היקף המונופולין של האמצאה‪ .‬מכאן ממשיכות הנתבעות וגוזרות‬ ‫את המסקנה הבאה‪ ,‬אשר מתחייבת לטעמן מאותה טענה‪ :‬מאחר‬ ‫והרכיבים מהם בנוי מוצר נקה הם שונים לטענת הנתבעות מהרכיבים‬ ‫המוזכרים בתביעות הפטנט של סנו‪ ,‬ומאחר שלטענתן בלשון התביעות‬ ‫אין נזכרים במפורש עיקרון ההיקוות ונטיית העילרוד והגלגול )וגם לא‬ ‫פורטו במפורש יתרונותיה הכלכליים של האמצאה במניעת ההכתמה‬ ‫‪25‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫ללא צורך בסיפון ובהמסה איטית וחסכונית יותר של חומר החיטוי(‪ ,‬הרי‬ ‫שלא התרחשה כל הפרה ודין התביעה להידחות‪.‬‬ ‫‪.27‬‬

‫נ‬

‫כאמור‪ ,‬אינני שותפה למסקנה זו‪ .‬ראשית‪ ,‬מסקנתן זו של‬

‫הנתבעות – בוודאי בניסוחה הגורף – אינה עולה בקנה אחד עם‬ ‫דוקטרינות שונות אשר אומצו בפסיקה הישראלית לצורך התמודדות‬ ‫עם תופעה של ייצור מוצרים‪ ,‬אשר הגם שאינם מעתיקים במדוייק את‬ ‫מרכיבי הפטנט כפי שהם עולים מלשון התביעות‪ ,‬בכל זאת נוטלים הם‬ ‫את עיקר האמצאה הגלומה בו‪ ,‬ועל כן ייחשבו כמוצרים מפרים‪ .‬ניתן‬ ‫למנות בהקשר זה שתי דוקטרינות מרכזיות‪ ,‬אשר קליטתן אל תוך‬ ‫משפט הפטנטים הישראלי הרחיבה‪ ,‬למעשה‪ ,‬את ההגנה על הפטנט‬ ‫מעבר לפן המילולי שלו‪ ,‬כפי שהוא עולה מתביעות הפטנט‪.‬‬ ‫הדוקטרינה הראשונה היא "תורת הוואריאנטים"‪ ,‬שיסודה במשפט‬ ‫האנגלי‪ ,‬ואשר מטרתה ללכוד בגדרי ההפרה גם מוצרים הכוללים‬ ‫שינויים ברכיבי האמצאה המוגנת אשר אינם משפיעים על פעולת אותם‬ ‫רכיבים כפי שהיא נתבעת בפטנט‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬כי מטרתם של שינויים‬ ‫מעין אלו אינה אלא למלט את המוצר מטענת הפרה‪ .‬תורת‬ ‫הוואריאנטים תחסום הימלטות מעין זו‪ .‬עמד על כך הנשיא שמגר‬ ‫בפרשת יוז‪ ,‬באומרו‪:‬‬ ‫"נטילת עיקרה של האמצאה תיתכן בדרכים שונות‬ ‫ומגוונות‪ ,‬כיד דמיונו של המתחרה עם בעל הפטנט‬ ‫וכמידת תיחכומו‪ .‬מכאן שאין לקבוע כללים נוקשים‬ ‫לצורך זיהוין של דרכים אלה‪ .‬במשפט האנגלי‬ ‫משמשת לענין זה תורת הוואריאנטים )‪ ,(variations‬לפיה‬ ‫שינויים ברכיבי האמצאה המוגנת‪ ,‬שאין בהם כדי‬ ‫להשפיע על פעולת אותם רכיבים כפי שהיא נתבעת‬ ‫בפטנט – לא יימלטו מהפרה ‪...‬‬ ‫הבחינה של דבר השפעתם של השינויים על פעולת‬ ‫האמצאה נעשית תוך עמידה על האמור בפטנט‬ ‫ולאור הידע המקצועי בתחום הרלוואנטי‪ ,‬כפי שהיה‬ ‫במועד פירסום הבקשה לפטנט‪ .‬השאלה היא‪ ,‬בכל‬ ‫מקרה‪ ,‬האם המומחים הקוראים את הפטנט היו‬ ‫מבינים‪ ,‬כי הממציא התכוון‪ ,‬שהשימוש ברכיב‬ ‫ב‬

‫‪26‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫מרכיבי האמצאה בדיוק כמתואר בפטנט יהיה‬ ‫דרישה מהותית והכרחית להגנה‪ ,‬או שמא גם‬ ‫שינויים לגבי רכיב כאמור‪ ,‬שאינם משפיעים מהותית‬ ‫על פעולת האמצאה‪ ,‬ייפלו בגדרו של הפטנט‪) ".‬שם‪,‬‬ ‫בעמ' ‪ ;71‬ההדגשה במקור(‪.‬‬ ‫ו‬

‫דוקטרינה נוספת המשמשת להדיפתם של ניסיונות הפרה‬ ‫עקיפים – היינו‪ ,‬שלא בדרך של הפרה מילולית גרידא – הינה‬ ‫"דוקטרינת האקוויוואלנטים"‪ ,‬המוכרת במשפט האמריקאי לצורך בחינת‬ ‫השאלה מהו "עיקר האמצאה" )ראו‪Graver Tank & Mfg. Co. v. Linde Air :‬‬

‫‪ .((Product Co. 339 U.S. 605 (1950‬עניינה של דוקטרינה זו בהחלפה של‬ ‫רכיבים מרכיבי הפטנט )בשונה מתורת הוואריאנטים שעניינה בשינוי‬ ‫של מרכיבים אלו(‪ ,‬והיא חלה‪ ,‬כפוף למגבלות מסוימות‪ ,‬גם על מצבים‬ ‫שבהם מרכיב ממרכיבי האמצאה הושמט לחלוטין במוצר המפר‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫אותה דוקטרינה‪:‬‬ ‫"‪ ...‬החלפתו של רכיב מרכיבי האמצאה לא תמנע‬ ‫מסקנה של הפרה‪ ,‬אם המוצר המתחרה פועל‬ ‫פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה‪ ,‬המושגת‬ ‫בדרכים הזהות במהותן לאלה שנתבעו בפטנט‪ .‬אין‬ ‫די בזהות בין פעולת המוצר המתחרה ובין פעולת‬ ‫האמצאה‪ ,‬ואין הפרה בעצם השגתה של אותה‬ ‫תוצאה בשניהם‪ .‬כדי שהמוצר המתחרה יפלוש אל‬ ‫התחום המוגן דרושה גם זהות בדרכים ובאמצעים‬ ‫לקבלתה של הפעולה או להשגתה של התוצאה ‪...‬‬ ‫כאשר מדובר ברכיב שולי ובלתי הכרחי של‬ ‫האמצאה‪ ,‬תתקיים הפרה‪ ,‬בין אם רכיב כאמור‬ ‫הוחלף ברכיב אקוויוואלנטי ובין אם הושמט הרכיב‬ ‫לחלוטין מהמוצר המפר ‪) ."...‬הנשיא שמגר בפרשת‬ ‫יוז‪ ,‬בעמ' ‪ ;73‬ההדגשה במקור(‪.‬‬ ‫נ‬

‫למותר לציין‪ ,‬כי לשתי הדוקטרינות הנ"ל ניתן למצוא עיגון‬ ‫בלשונו של סעיף ‪ 49‬לחוק‪ .‬זו מתייחסת לניצול שלא כדין של‬ ‫האמצאה נשוא הפטנט "בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה‬

‫לכך שיש בה‪ ,‬לנוכח המוגדר באותן התביעות‪ ,‬עיקר ההמצאה ‪ ."...‬הנה‬ ‫‪27‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫כי כן‪ ,‬לשונן של תביעות הפטנט – הגם שהיא העוגן המרכזי לצורך‬ ‫חילוצה של המסקנה בדבר נטילת "עיקר האמצאה" – אינה חזות‬ ‫הכול‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬יש והשמטתו של רכיב מרכיבי האמצאה המפורט‬ ‫במסגרת פרק התביעות‪ ,‬החלפתו ברכיב אחר או שינויו של רכיב קיים‪,‬‬ ‫יובילו בכל זאת למסקנה כי מדובר בהפרה בדרך של נטילת עיקר‬ ‫האמצאה‪.‬‬ ‫‪.28‬‬

‫ב‬

‫לא זו אף זו‪ .‬גם לצורך הבנת היקף המונופולין המוקנה לבעל‬

‫הפטנט מכוח האמור בתביעות הפטנט‪ ,‬אין לשונן של התביעות בבחינת‬ ‫מחסום הרמטי‪ ,‬אשר ממצה את המהלך הפרשני‪ .‬אמנם‪ ,‬לצורך‬ ‫ההכרעה בשאלת הפרת הפטנט )קרי הסגת גבול המונופולין המוקנה‬ ‫מכוחו(‪ ,‬על בית המשפט להתמקד בלשון התביעות‪ ,‬לפרש אותן‬ ‫ו"לזקק" מתוכן את "עיקר האמצאה"‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין הוא עיוור‪ ,‬ואין הוא‬ ‫רשאי להיות עיוור‪ ,‬לתיאור הפטנט‪ ,‬הנכלל בפרק נפרד בכתב הפטנט‪,‬‬ ‫ולשרטוטים המלווים אותו‪ .‬אדרבא‪ ,‬כבר בימים ראשונים נקבע כי אין‬ ‫לקרוא את תביעות הפטנט במנותק מהנאמר בפרק התיאור ומן‬ ‫המתואר בשרטוטים )ראו‪ :‬ת"א )ת"א( ‪ 2051/69‬אינטקו אסטבלישמנט נ'‬

‫ספשה‪ ,‬פ"מ עט ‪ ;247 ,240‬וכן פרשת יוז‪ ,‬בעמ' ‪ .(65‬פרשנותן של‬ ‫תביעות הפטנט נעשית‪ ,‬אם כן‪ ,‬לאור האמור בתיאור ובשרטוטים‪ ,‬ולא‬ ‫בהתעלם מהם )ע"א ‪ 407/89‬צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ‪ ,‬פ"ד‬ ‫מח)‪ ;684 ,661 (5‬להלן – פרשת צוק אור(‪.‬‬

‫ו‬

‫בכך אין כמובן כדי לגרוע מהכלל שלפיו "מה שלא נכלל‬ ‫בתביעות אינו כלול בתחום המונופולין" )פרשת יוז‪ ,‬בעמ' ‪ .(68‬אכן‪,‬‬ ‫"תחום המונופולין" של הפטנט – להבדיל מתוכן האמצאה‪ ,‬במקרה‬ ‫שיש פער בין השניים – נקבע על פי תביעות הפטנט‪ ,‬ולא על יסוד‬ ‫פירוט או תיאור "חיצוניים"‪ .‬אלא שהשאלה מה נכלל בתביעות‪ ,‬והאם‬ ‫מוצר הנתבעות נמצא מחוץ לתחום זה )ועל כן אינו בבחינת הפרה של‬ ‫הפטנט(‪ ,‬היא שאלה פרשנית‪ ,‬שההכרעה בה מסורה לבית המשפט‪.‬‬ ‫הממציא לא יוכל להישען על התיאור או השרטוטים לבדם כדי לטעון‬ ‫‪28‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫למונופולין שאינם מעוגנים באופן זה או אחר בפרק התביעות‪ .‬בה בעת‪,‬‬ ‫נוכח הוראת סעיף ‪ 49‬לחוק ובשים לב לתורת הווריאנטים ודוקטרינת‬ ‫האקוויוואלנטים‪ ,‬ברור גם כי מוצר אשר נוטל את עיקר האמצאה‬ ‫הגלומה בתביעות הפטנט )כפי שהיא מתפרשת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשים לב‬ ‫לתיאור ולשרטוטים(‪ ,‬לא יוכל לפטור עצמו מהגדרת ההפרה רק משום‬ ‫שהוא כולל מרכיבים שאינם מוזכרים בלשון התביעות )או כולל אותם‬ ‫בשינויים מסוימים(‪ ,‬או שאינו כולל מרכיבים המוזכרים בתביעות‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬בפרשת יוז הגיע בית המשפט העליון למסקנה‪ ,‬כי הגם‬ ‫שמוצרה של המשיבה לא היה בגדר הפרה מילולית של כתב‬ ‫התביעות‪ ,‬הרי יש לראות את המונופול כמשתרע מעבר למשמעות‬ ‫המילולית‪ ,‬כל זמן שאינו חורג מתחום האמצאה )ראו גם פרשת צוק‬

‫אור‪ ,‬בעמ' ‪ ,687‬שם מתייחס הנשיא שמגר לנקודה זו בפסק‪-‬דינו‬ ‫בפרשת יוז(‪ .‬מכאן‪ ,‬נסללה הדרך לקביעה כי מוצרה של המשיבה‬ ‫באותו מקרה הפר את "עיקר האמצאה" נשוא הפטנט‪.‬‬ ‫‪.29‬‬

‫נ‬

‫על רקע ניתוח זה ניתן לגשת לבחינת שאלת ההפרה במקרה‬

‫הקונקרטי‪ .‬בענייננו‪ ,‬כאמור‪ ,‬הסכימה סנו לצמצם את גדר המחלוקת‪,‬‬ ‫והיא זנחה לצורך הדיון את הטענה לפיה מוצר נקה מפר את הפטנט‬ ‫על דרך של הפרה מילולית‪ .‬הטענה העומדת עתה בלב התובענה היא‬ ‫כי מוצר נקה מפר את עיקר האמצאה הגלומה בפטנט סנו‪ .‬השאלה‬ ‫הראשונה המחייבת התייחסות היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬מהו עיקר האמצאה? לכך‬ ‫נפנה עתה‪.‬‬

‫ב‬

‫עיקר האמצאה‬

‫‪.30‬‬

‫ההכרעה בטענה שעניינה בהפרת פטנט על דרך של נטילת‬

‫עיקר האמצאה מחייבת‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬פרשנות של הפטנט לצורך‬ ‫הגדרת האמצאה ותחימת המונופולין המוגן מכוח כתב התביעות‪.‬‬ ‫פרשנות זו מסורה לבית המשפט‪ ,‬הגם שהיא נעשית לרוב תוך היעזרות‬ ‫במומחים מטעם הצדדים‪ .‬בסופו של הליך הפרשנות‪ ,‬קובע בית‬ ‫‪29‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫המשפט מהו "עיקר האמצאה" ומהו "תחום המונופולין"‪ ,‬שלאורם ניתן‬ ‫יהיה להשוות בין הפטנט לבין המוצר הנטען להיות מפר‪.‬‬ ‫‪.31‬‬

‫ו‬

‫נקודת המוצא לחילוץ עיקר האמצאה נעוצה כמובן בלשון‬

‫התביעות‪ .‬על לשונה של תביעה מספר ‪ 1‬בפטנט – שהיא ליבת‬ ‫התביעות בענייננו – כבר עמדתי קודם לכן‪ ,‬וניתן איפוא להידרש אליה‬ ‫מבלי לשוב ולצטט אותה‪ .‬עיקרה בשילוב בין מחזיק‪ ,‬שבו מצוי חומר‬ ‫החיטוי‪ ,‬לבין מיכל הקולט את המחזיק לתוכו באופן אנכי‪ ,‬כאשר בין‬ ‫המחזיק לבין המיכל קיים מרווח הנוצר באמצעות מה שמכונה אמנם‬ ‫בתביעות "רגל"‪ ,‬אולם ברי כי הכוונה היא להגבהה מבנית מסוג‬ ‫כלשהו‪ .‬לעניין אחרון זה‪ ,‬אף אילתה אישר בעדותו‪ ,‬כי ההגבהה היוצרת‬ ‫את המרווח יכול שתיעשה באמצעות רגל או רגליים קטנות‪ ,‬אך גם‬ ‫באמצעות במה מרכזית או שילוב שבין במה מרכזית ושתי במות‬ ‫צידיות‪ ,‬וכי כל בעל מקצוע ממוצע מבין שלא יהיה בכך כדי להשפיע‬ ‫על עצם פעולת המוצר‪ ,‬זולת שינוי בצורת הזרימה )ראו עדותו בעמ'‬ ‫‪ ,140-148‬שנסבה סביב שאלות ב"כ סנו על תרשימים שהוצגו‬ ‫למומחה וסומנו כ‪-‬ת‪-5/‬ת‪ .(10/‬עוד עולה מתביעה מס' ‪ ,1‬כי מי ההדחה‬ ‫העוברים דרך הצד החשוף של חומר החיטוי הנתון במחזיק נשטפים‬ ‫ממנו אל המיכל‪ ,‬ומשם הם יוצאים אל האסלה דרך שני החורים‬ ‫המוארכים בצינורות הקיימים בשתי הקצוות של תחתית המיכל‪.‬‬ ‫‪.32‬‬

‫חזית המחלוקת בין הצדדים בשאלת עיקר האמצאה מתמקדת‪,‬‬

‫בעיקרה‪ ,‬בשני מרכיבים אשר לטענת הנתבעות אינם מעוגנים כלל‬ ‫בכתב התביעות‪ .‬טוענות הנתבעות‪ ,‬כי הן עיקרון ההיקוות )ועמו גם‬ ‫נטיות העילרוד והגלגול( והן היעדרו של סיפון אינם באים לביטוי‬ ‫מפורש בכתב התביעות‪ .‬מאחר וכתב התביעות הוא הקובע את היקף‬ ‫המונופולין של הפטנט‪ ,‬אין להסיק על "עיקר האמצאה" ממקורות‬ ‫חיצוניים‪ .‬מכאן‪ ,‬שככל שניתן כלל לדבר על עיקר האמצאה בפטנט‬ ‫סנו‪ ,‬הריהו השילוב בין מחזיק למיכל שביניהם מרווח המאפשר‬ ‫"זרימה ישירה" של מי ההדחה מהמחזיק למיכל ויציאה ממנו אל‬ ‫‪30‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫האסלה באמצעות שני החורים המוארכים בצינורות‪ ,‬ללא כל מנגנון‬ ‫של היקוות‪ .‬הטענה בדבר היעדר סיפון‪ ,‬כך ממשיכות הנתבעות‪ ,‬היא‬ ‫טענה מלאכותית שהוספה בדיעבד על‪-‬ידי סנו‪ ,‬ומכל מקום אף היא‬ ‫אינה זוכה לעיגון בתביעות‪.‬‬ ‫‪.33‬‬

‫נ‬

‫טענתן זו של הנתבעות אינה מקובלת עלי‪ ,‬ומספר טעמים לכך‪:‬‬

‫ראשית ובמישור העקרוני‪ ,‬כפי שראינו קודם לכן‪ ,‬העיקרון המנחה בכל‬ ‫הקשור בפרשנות תביעות הפטנט הינו‪ ,‬כי אין להעניק משמעות מכרעת‬ ‫למינוח המילולי המדוייק של התביעות )ראו גם‪ :‬ע' פרידמן פטנטים –‬

‫דין‪ ,‬פסיקה ומשפט משווה )תשס"א( ‪) 695‬להלן – פרידמן((‪ .‬לעניין זה‬ ‫נהוג להבחין בין האמצאה לבין המונופול המוקנה מכוחה‪ .‬בשונה‬ ‫מהיקף המונופול אשר נתחם על‪-‬ידי כתב התביעות לבדו‪ ,‬הרי‬ ‫שהגדרתה של האמצאה – ומאליו גם הגדרתו של "עיקר האמצאה" –‬ ‫נעשית על בסיס כתב התביעות וכתב הפירוט או התיאור גם יחד‬ ‫)פרשת צוק אור‪ ,‬בעמ' ‪ .(678‬אמת נכון הדבר‪ ,‬כי לעניין ההפרה –‬ ‫שאלה שבה אדון בהמשך – מה שקובע הוא היקף המונופולין של‬ ‫הפטנט‪ ,‬ולא היקף האמצאה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאבחנה בין היקף המונופולין‬ ‫לבין הגדרת האמצאה יש נפקות מעשית כאשר מנוסח כתב התביעות‬ ‫או מתיקונים רשמיים שערך להן הממציא עולה שהממציא התכוון‬ ‫לצמצם את המונופול באופן שזה לא ישתרע על כלל האמצאה‪ ,‬אלא‬ ‫על חלק הימנה בלבד‪ .‬כן תיתכן גישה מצמצמת ביחס להיקף‬ ‫המונופולין שעה שבעל הפטנט ניסח את תביעותיו באופן היוצר דו‪-‬‬ ‫משמעות‪ .‬בכל מקרה אחר‪ ,‬רוחב המונופול ישתרע על כל מה שכלול‬ ‫באמצאה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬על‪-‬פי רוב יראו את המונופול כמשתרע אף‬ ‫מעבר למשמעות המילולית של התביעות‪ ,‬ובלבד שהוא אינו חורג‬ ‫מתחום האמצאה )שם‪ ,‬בעמ' ‪ .(686-687‬בענייננו‪ ,‬אמנם הציגו‬ ‫הנתבעות תכתובות שהוחלפו בין סנו לבין רשם הפטנטים מהן‬ ‫מבקשות הנתבעות להסיק על צמצום הפטנט בידי סנו )נספח ח'‬ ‫לחוות‪-‬דעת אילתה‪ ,‬שהינו הודעת בוחן הפטנטים במשרד רשם‬ ‫הפטנטים מיום ‪ 6.6.90‬בדבר ליקויים בבקשת הפטנט; ונספח ט'‬ ‫‪31‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫לחוות‪-‬הדעת‪ ,‬שהינו מכתב תשובה מטעם עורך הפטנטים של סנו‬ ‫לרשם הפטנטים מיום ‪ .(12.6.90‬עיינתי במסמכים אלו ובפרט בנספח‬ ‫ט' הנ"ל‪ ,‬והגעתי למסקנה כי אין להסיק מהם על צמצום כזה או אחר‬ ‫של תחום המונופולין של הפטנט ביחס להיקף האמצאה‪ .‬בנספח ט'‬ ‫מתייחס עורך הפטנטים של סנו למספר פטנטים שצויינו בפניית בוחן‬ ‫הפטנטים‪ .‬ביחס לחלקם הוא מעיר‪ ,‬כי פטנטים אלו עוסקים בכלל‬ ‫בכלים לאכסון סבון ולתליית המתקן באמבטיה או בצמוד לכיור והם‬ ‫אינם מתייחסים כלל לשחרור חומר חיטוי צבעוני לתוך האסלה ללא‬ ‫הכתמתה‪ .‬ביחס לחלקם האחר של הפטנטים המצויינים הוא מוסיף‬ ‫ומעיר‪ ,‬כי אלו אמנם מתייחסים לאסלות‪ ,‬אולם אף הם אינם מתייחסים‬ ‫לשיטת שחרור של חומר חיטוי כחול אשר גורם להכתמת האסלות‪ .‬על‬ ‫רקע זה מציין עורך הפטנטים של סנו‪ ,‬כי‪:‬‬ ‫"בקשת הפטנט הנידונה ]קרי‪ :‬בקשת הפטנט של‬ ‫סנו – ד' ק'[ מתייחסת למבנה ספציפי מיוחד ביותר‬ ‫של מתקן התליה אשר גורם לשחרור מי השטיפה‬ ‫של האסלה עם חומר החיטוי הצבוע כחול‪ ,‬המומס;‬ ‫כך שבזרימתם על האסלה לא יגרמו להכתמת‬ ‫האסלה ‪ ...‬נושא הבקשה‪ ,‬אם כן‪ ,‬הוא המבנה‬ ‫המאוד ספציפי של מתקן התליה שמייחד אותו‬ ‫מהפטנטים שצוטטו )ומאלה שאוזכרו בבקשה‬ ‫עצמה( המתארים מתקני תליה‪ ,‬אך לא מתייחסים‬ ‫כלל לבעית ההכתמה של פני האסלה במים‬ ‫הכחולים‪".‬‬ ‫עינינו הרואות‪ :‬ייחודו של הפטנט ל"מבנה מאוד ספציפי"‪ ,‬כלשון‬ ‫המכתב‪ ,‬אינו עולה כדי צמצום של הפטנט‪ ,‬אלא הוא בא על רקע‬ ‫התייחסות לפטנטים אחרים שבחלקם אינם כלל פטנטים הנוגעים‬ ‫לאסלות ובחלקם האחר הם פטנטים הנוגעים לאסלות אך אינם‬ ‫מתמודדים עם בעיית ההכתמה הנוצרת בשימוש בחומר חיטוי כחול‪ .‬אין‬ ‫בהתכתבות שבין בוחן הפטנטים לבין סנו כל אינדיקציה לכך שסנו‬ ‫ביקשה לצמצם את תחום המונופולין של הפטנט שלה ביחס להיקף‬ ‫האמצאה‪ ,‬ואף אילתה התקשה לקבוע‪ ,‬על סמך עיון במסמכים אלו‪ ,‬כי‬ ‫‪32‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫בוחן הפטנטים קיבל את הפטנט רק על סמך ההצהרה שמדובר‬ ‫במתקן "מאוד ספציפי" )עדותו בעמ' ‪ ,171‬ש' ‪.(22-25‬‬

‫ב‬

‫‪.34‬‬

‫בהיעדר כל ראיה לצמצומו של היקף המונופולין ביחס להגדרת‬

‫האמצאה‪ ,‬הנחת העבודה שצריכה לעמוד לנגד עיניו של בית המשפט‬ ‫הינה‪ ,‬כי כל מה שיימצא בגדרי "עיקר האמצאה" יהיה מוגן‪ ,‬ממילא‪,‬‬ ‫בתחום המונופולין‪ .‬על רקע הנחת עבודה זו‪ ,‬השאלה היא האם היעדר‬ ‫התייחסות מפורשת בכתב התביעות לעיקרון ההיקוות ולהשגת התוצאה‬ ‫נשוא הפטנט בלא מנגנון של סיפון – גורעת בהכרח מרכיבים אלו מן‬ ‫האמצאה? תשובתי על שאלה זו היא בשלילה‪ ,‬וכאן מגיעה אני‬ ‫לטעמים הנוספים הקוראים לדחיית טענת הנתבעות‪ .‬אדרש תחילה‬ ‫לעיקרון ההיקוות‪ ,‬ולאחר מכן להיעדר הסיפון‪.‬‬

‫ו‬

‫‪ .35‬אשר לסוגיית ההיקוות אעיר‪ ,‬ראשית‪ ,‬כי פעולת הפטנט בדרך של‬ ‫ניצול עיקרון ההיקוות איננה חייבת לעלות מלשון התביעות מקום שהיא‬ ‫ברורה לכל בעל מקצוע העוסק בתחום נשוא הפטנט וקורא את הפטנט‬ ‫כמכלול )השוו‪ :‬ע"א ‪ 665/84‬סאנופי בע"מ נ' אוניפארם בע"מ‪ ,‬פ"ד מא)‪(4‬‬ ‫‪ .(750 ,729‬אכן‪ ,‬קנה המידה לבחינת היקף האמצאה הוא קנה המידה‬ ‫של בעל מקצוע‪ ,‬ולא של אדם מן היישוב‪ .‬עמד על כך הנשיא שמגר‬ ‫בפרשת צוק‪-‬אור‪" :‬השאלה היא איך היה מבין בעל מקצוע את היקף‬ ‫האמצאה והמונופול‪ ,‬מקריאת מסמכי התביעות והפירוט" )שם‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪ .( 678‬בענייננו‪ ,‬לנדסברג אינו רק ממציא האמצאה‪ ,‬אלא הוא גם בעל‬ ‫מומחיות ארוכת שנים בתחום של מוצרי חיטוי לאסלות‪ .‬הוא העיד –‬ ‫ועדותו היתה אמינה עלי ונתמכה גם בסרט הוידאו ביחס למוצר סנו –‬ ‫כי "על אף אסלה המבנה הזה הספציפי שלי לא עומד ישר‪ ,‬על אף‬ ‫אסלה‪ ,‬אולי אחת לאלף או אחת למיליון ‪ ...‬אבל ברוב האסלות של‬ ‫חרסה זה נטוי ‪) "...‬עמ' ‪ 27‬ש' ‪ .(22-24‬ובמקום אחר הוא אומר‪:‬‬ ‫"בתוך האסלה המוצר שלי ב‪ 99.9.9 -‬באין סוף‬ ‫מצבים יהיה נטוי‪ .‬יש רק מקרה אחד בודד‬ ‫שהתחתית מקבילה לכדור הארץ לחלוטין‪ ,‬זה‬ ‫‪33‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫מקרה אפס שהזווית אפס לפה ואפס לפה‪ ,‬חוץ מזה‬ ‫תמיד תהיה הטיה מסוימת ואני לא באתי לפתור פה‬ ‫את הבעיה של אחד למיליון או אחד אפילו לאלף כי‬ ‫זה בכלל מסחרית לא חשוב‪ ,‬שהרצפה של המוצר‬ ‫היא בדיוק ב‪ 90-‬מעלות אלא באתי לאסלות‬ ‫שנמצאות בישראל שמתחילות עם חור גדול עי עליו‬ ‫יושבים ונגמרות בחור קטן‪ ,‬והדפנות הן‬ ‫אלכסוניות ‪ ...‬מכיוון שהמוצר שלי הוא באלכסון‪,‬‬ ‫המים שנכנסים יורדים למטה‪ ,‬עולים קצת למעלה‬ ‫ויורדים דרך הצינורות והטיפות האחרונות נמצאות‬ ‫בתוך המיכל באזור יותר נמוך מקצוות הצינור‪,‬‬ ‫מהפתח של הצינור לתוך האסלה" )עמ' ‪ 19‬ש' ‪10-‬‬ ‫‪ ;24‬ור' גם עדותו בעמ' ‪ 26‬ש' ‪.(1-2‬‬ ‫נ‬

‫לנדסברג המשיך והסביר )בין השאר במענה לשאלת בית‬ ‫המשפט(‪ ,‬כי נושא ההיקוות נוצר מעצם ההטיה‪ ,‬וללא כל קשר‬ ‫להגבהת הצינורות מבפנים שערך במוצר )עמ' ‪ 36‬ש' ‪ ,(20-22‬וכי‬ ‫המוצר מוטה ]הן בהטיית עילרוד והן בהטיית גלגול[ ב‪ 99.9 -‬אחוז‬ ‫מהמקרים‪ ,‬ועל כן פועל באופן של היקוות הטיפות האחרונות )עמ' ‪35‬‬ ‫ש' ‪ ;1-4‬וכן ראו‪ :‬עמ' ‪ 38‬ש' ‪ ;13-16‬עמ' ‪ ;41-42‬עמ' ‪ 44‬ש' ‪;1-3‬‬ ‫ועמ' ‪ 47‬ש' ‪.(15-19‬‬ ‫הנתבעים ביקשו לחלוק על טענת לנדסברג‪ ,‬לפיה קיימת נטייה‬ ‫כאמור )היוצרת מאליה גם היקוות של הטיפות האחרונות( בתשעים‬ ‫ותשעה אחוזים מהאסלות בארץ עליהן מותקן המוצר נשוא הפטנט‪.‬‬ ‫אלא שלנדסברג‪ ,‬לבד ממומחיותו ארוכת השנים בתחום הספציפי )עמ'‬ ‫‪ 9‬ש' ‪ 16‬ואילך( והיכרותו את מבניהן של רוב האסלות‪ ,‬העיד כי הוא‬ ‫עשה עם המוצר ניסויים רבים על רוב האסלות בישראל במהלך עיצובו‬ ‫הטכנולוגי של הפטנט )עמ' ‪ 40‬ש' ‪ ;24-27‬עמ' ‪ 41‬ש' ‪ ;14-16‬ועמ'‬ ‫‪ 43‬ש' ‪ ,( 20-25‬וכי פעולת ההיקוות היא למעשה יתרון פיזיקאלי ידוע‬ ‫)עמ' ‪ 21‬ש' ‪ .(9-11‬הנתבעים‪ ,‬מנגד‪ ,‬אשר טענו באמצעות אילתה כי‬ ‫עיקרון ההיקוות אינו עולה מהפטנט ואף אינו מתחייב מהמוצר‪ ,‬נמנעו‬ ‫מלתמוך את טענתם בתשתית עובדתית כלשהי‪ ,‬ואילתה עצמו הודה כי‬ ‫‪34‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫לא בדק את מוצר סנו‪ ,‬לא ערך עימו או עם מוצרים אחרים מהסוג‬ ‫הנדון כל ניסוי‪ ,‬וכי מומחיותו אינה בתחום האסלות ואין לו למעשה כל‬ ‫ניסיון בתחום זה )עמ' ‪ .(102-103‬אילתה אף הודה כי לא בדק כל‬ ‫אסלה טרם שחיווה דעתו בעניין ההיקוות בפטנט סנו‪ ,‬וגם לא בדק את‬ ‫מוצר סנו מול אסלה כלשהי )עמ' ‪ 111‬ש' ‪ .(7-12‬יתרה מכך‪ ,‬אילתה‬ ‫הודה גם כי לצורך הכנת חוות‪-‬דעתו – המאמצת ככתבה וכלשונה את‬ ‫חוות‪-‬דעתו של המומחה מטעם הנתבעות שהעיד בהליך הזמני‪,‬‬ ‫המהנדס עודד קצמן – לא טרח כלל לקרוא את הידע הקודם הקשור‬ ‫לפטנט )זולת הפטנטים המוזכרים בחוות‪-‬דעתו של קצמן או בפטנט‬ ‫סנו עצמו(‪ ,‬והסתפק לצורך זה בחיפוש לאקוני למדי באינטרנט‪ .‬כדי‬ ‫לסבר את האוזן‪ ,‬מן הראוי להביא בנקודה זו מקטע מתוך חקירתו‪:‬‬ ‫"ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬

‫אתה לא עשית חיפוש עצמאי לגבי מה היה ידוע‬ ‫קודם‪ ,‬מה מקובל היה בתחום?‬ ‫האמת שכן‪ .‬עשיתי באינטרנט ]ב[חיפוש‪ .‬אבל‬ ‫הגעתי למסקנה שמה שיש לי זה מספיק‪.‬‬ ‫ומה מצאת בחיפוש‪ ,‬אתה זוכר?‬ ‫מצאתי בחיפוש שאני צריך לשלם כסף כדי‬ ‫לקבל תוצאות והחלטתי שלא אעסוק בזה‪".‬‬ ‫)עמ' ‪ 105‬ש' ‪.(15-21‬‬ ‫ב‬

‫ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬

‫ו‬

‫אין גם לשכוח‪ ,‬כי עם כל הכבוד לפרופ' אילתה ולהישגיו‬ ‫המרשימים‪ ,‬הן האקדמיים והן האחרים‪ ,‬תחום מומחיותו הוא‪ ,‬כעולה‬ ‫מחוות‪-‬דעתו‪,‬‬

‫הנדסת‬

‫הידרודינאמיקה‬

‫)תורת‬

‫הסעת‬

‫הסחופות(‬

‫ודינאמיקה של זרימה בתעלות פתוחות‪ .‬בתחום מוצרי החיטוי לאסלות‪,‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אין לו‪ ,‬כאמור‪ ,‬כל ידיעה מקצועית קונקרטית‪ .‬במכלול‬ ‫הנסיבות הללו‪ ,‬עדותו של לנדסברג נראית בעיני כמשקפת באופן‬ ‫מהימן יותר את האופן שבו בעל מקצוע סביר היה למד על קיומו של‬ ‫עיקרון ההיקוות מתוך עיון בכתב הפטנט‪.‬‬

‫נ‬

‫חיזוק למסקנתי זו ניתן למצוא בעדותו של קצמן‪ ,‬במסגרת‬ ‫ההליך הזמני‪ .‬לאחר חקירה נגדית קצרה נאלץ קצמן בסופו של דבר‬ ‫‪35‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫להודות‪ ,‬כי כאשר מוצר סנו מותקן על האסלה הוא מוטה אחורה –‬ ‫דהיינו בנטיית העילרוד‪ ,‬שבעטייה החלק של תחתית המיכל הקרוב‬ ‫יותר לדופן האסלה מצוי במיקום נמוך יותר מאשר החלק של תחתית‬ ‫המיכל הפונה אל מרכז האסלה‪ .‬קצמן הודה בכך אמנם בהסתייגות‬ ‫מסויימת‪ ,‬והוא הדגיש כי‬ ‫"במוצר ב' ]קרי מוצר סנו – ד' ק'[ יש הקוות של‬ ‫הטיפות אבל זה תלוי בנטיה שלו‪ .‬אם המוצר מונח‬ ‫כך שהמיכל אינו ניצב אופקית אז תהיה פה הקוות"‬ ‫)עמ' ‪ 6‬ש' ‪ 7-8‬לפרוטוקול הדיון בסעד הזמני‪ ,‬מיום‬ ‫‪.(29.11.01‬‬ ‫ב‬

‫אלא שהסתייגות זו נסתרה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בעדותו של לנדסברג‬ ‫ובאמצעות צפייה בסרט הוידאו שצורף כנספח לתצהירו המשלים‪ ,‬ובו‬ ‫נראה המוצר כאשר הוא תלוי על האסלה בנטייה‪.‬‬

‫ו‬

‫‪ .36‬שנית ‪ ,‬כאשר הסוגיה שמחלוקת נוגעת להגדרתה של האמצאה‪,‬‬ ‫"יש לקרוא את מסמכי הפטנט כמכלול‪ ,‬ואין לכתב התביעות עדיפות‬ ‫על‪-‬פני כתב הפירוט‪ ,‬אם כי כתב התביעות חייב לנבוע מתוך כתב‬ ‫הפירוט ולהתבסס עליו" )פרשת צוק‪-‬אור‪ ,‬בעמ' ‪ .(685‬והנה‪ ,‬עיון‬ ‫במכלול מסמכי הפטנט מלמד כי פעולת ההיקוות עולה באופן מובהק‬ ‫משני התרשימים המלווים את הפטנט‪ ,‬שהעתקם הובא בפסקה ‪12‬‬ ‫לעיל‪ .‬בתרשים מס' ‪ ,1‬בפינה השמאלית התחתונה‪ ,‬ניתן להבחין בקו‬ ‫אלכסוני הנמתח מן הצד השמאלי העליון לעבר הצד הימני התחתון‪.‬‬ ‫על רקע המסקנה דלעיל‪ ,‬לפיה כל בעל מקצוע שהיה קורא את‬ ‫הפטנט ומצוי בתחום האסלות היה מבין כי נטיית העילרוד )והגלגול(‬ ‫היא אינהרנטית למבנה הטיפוסי של רוב האסלות עליהן נתלה המוצר‬ ‫נשוא הפטנט – הרי שהמשמעות היחידה שניתן לייחס לאותו קו הינה‬ ‫הדמיה של תופעת ההיקוות הנוצרת בסוף פעולת ההדחה בעטייה של‬ ‫נטיית העילרוד‪ .‬טענתו של אילתה כאילו הקו האמור אינו אלא תיאור‬ ‫של נתיב זרימת המים בעת פעולת ההדחה‪ ,‬אינה מקובלת עלי‪ ,‬ואם‬ ‫‪36‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫להשתמש במטפורה שדופה היא "אינה מחזיקה מים"‪ .‬נתיב זרימת‬ ‫המים מסומן בתרשים מס' ‪ 1‬באמצעות חצים‪ ,‬בעוד שהקו הנדון אינו‬ ‫מסתיים בחץ כלשהו‪ ,‬ומכאן שתכליתו שונה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אף אילתה‬ ‫נאלץ להודות בחקירתו‪ ,‬כי במוצר שמשורטט בתרשים ‪ 1‬אם ישנה‬ ‫נטיה תהיה היקוות )עמ' ‪ 107‬ש' ‪ ;22-25‬וראו גם הודאת קצמן ברוח זו‬ ‫בעמ' ‪ 8‬ש' ‪ 1-3‬בפרוטוקול הדיון בהליך הזמני(‪ .‬הודאה זו מתיישבת‬ ‫היטב עם טענתו של לנדסברג‪ ,‬לפיה כוונת הממציא בשרטוט הקו‬ ‫האמור היתה לתאר את המקום שבו נאגרות הטיפות האחרונות )עמ'‬ ‫‪ 39‬ש' ‪ ;1-2‬ועמ' ‪ .(55-56‬עד כאן באשר לתרשים מס' ‪ .1‬בתרשים‬ ‫מס' ‪ 2‬צויר המיכל בנטייה אלכסונית‪ ,‬כאשר קו אלכסוני נמתח‬ ‫לאורכו‪ .‬ציורו של המיכל בתרשים זה באלכסון מתיישב עם נטיית‬ ‫הגלגול‪ ,‬עליה העיד לנדסברג‪ ,‬וגם כאן אין אלא לקבוע‪ ,‬כי הקו‬ ‫האלכסוני אינו מתאר את נתיב הזרימה של המים )זה האחרון מומחש‬ ‫באמצעות שני חצים הפונים מהצינורות כלפי מטה(‪ ,‬אלא הוא בא‬ ‫לתאר את תופעת ההיקוות )וראו גם עדות לנדסברג בעמ' ‪ 38‬ש' ‪;24‬‬ ‫ועמ' ‪ 39‬ש' ‪.(19‬‬ ‫הנתבעות טענו בפניי‪ ,‬כי לא ייתכן שהקווים הנדונים בתרשים ‪1‬‬ ‫ובתרשים ‪ 2‬יתארו את תופעת ההיקוות עליה מתבססת סנו‪ .‬טעם הדבר‬ ‫לשיטתן הוא‪ ,‬שתרשימים ‪ 1‬ו‪ 2-‬כוללים לצד שני הקווים‪ ,‬גם חצים‪.‬‬ ‫לטענתן‪ ,‬לא יכולה להיות מחלוקת כי החצים מתארים את נתיב זרימת‬ ‫מי ההדחה‪ ,‬ומכאן שכוונת התרשימים היתה לתאר מבחינה כרונולוגית‬ ‫את רגע הזרימה של פעולת ההדחה‪ .‬ממשיכות הנתבעות וטוענות‪ ,‬כי‬ ‫מאחר ותופעת ההיקוות מתרחשת בשלהי פעולת ההדחה‪ ,‬לא ייתכן‬ ‫שהיא תתואר במקביל לתיאור זרימתם של מי ההדחה‪ .‬גם בטענה זו‬ ‫לא מצאתי ממש‪ .‬עיון בתרשימים אינו מבסס תשתית כלשהי למסקנה‬ ‫כאילו התרשימים "לוכדים" מבחינה כרונולוגית רק את רגע השיא של‬ ‫ההדחה‪ .‬אדרבא‪ ,‬מכלול הנסיבות מצביע דווקא כל כך‪ ,‬כי בעל מקצוע‬ ‫בתחום אשר היה מעיין בפטנט )לרבות בתרשימים(‪ ,‬היה רואה בתופעת‬ ‫‪37‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫ההיקוות פועל מתחייב‪ ,‬אם לא אינהרנטי‪ ,‬למבנה הפטנט ביחס למבנה‬ ‫הטיפוסי של רוב סוגי האסלות המוכרות בארץ‪.‬‬ ‫טענה נוספת שבפי הנתבעות‪ ,‬הנוגעת אף היא לתופעת ההיקוות‪,‬‬ ‫היא זו‪ :‬טוען אילתה כי תנאי להיקוות של חלק ממי ההדחה במיכל הוא‬ ‫שפתח הניקוז יהיה גבוה מהמקום בו אמורים המים להיקוות‪ .‬מאחר‬ ‫ועל‪-‬פי תביעה מס' ‪ 1‬בפטנט‪ ,‬הנקבים במוצר נמצאים ב"תחתית‬ ‫המיכל" )"‪ – ("container's bottom‬ביטוי המתפרש על‪-‬ידי אילתה כמקביל‬ ‫לנקודה הנמוכה ביותר במיכל – הרי שלא היתה לממציא כל כוונה‬ ‫לגרום להיקוות‪ .‬גורלה של טענה זו זהה לגורל הטענה הקודמת‪,‬‬ ‫באשר היא אינה אלא התחכמות לשונית שאין לה כל עיגון בלשון‬ ‫התביעות‪ .‬לא זו בלבד שהביטוי "תחתית המיכל" אינו מחייב את‬ ‫המסקנה כי פתחי הניקוז ממוקמים בחלק הנמוך ביותר של המיכל‬ ‫שעה שהמתקן תלוי על האסלה‪ ,‬קריאת הפטנט כמכלול אינה‬ ‫משאירה מקום לספק בכך שפתחי הניקוז ממוקמים במרכז הדופן‬ ‫התחתונה של המיכל‪ ,‬בשתי הקצוות שלה‪ .‬כך עולה באופן ברור למדי‬ ‫מתרשים מס' ‪ ,1‬המציג חתך של המוצר נשוא הפטנט‪ ,‬וכך עולה גם‬ ‫מהמוצר עצמו שהונח לפניי‪ .‬אמנם‪ ,‬הנתבעות טענו כי מוצר סנו אינו‬ ‫מיוצר לפי פטנט סנו‪ ,‬אלא שטענה זו נדחתה על‪-‬ידי קודם לכן‪ ,‬ומכל‬ ‫מקום טענתן האמורה לא נבעה ממחלוקת כלשהי בשאלת מיקומם שם‬ ‫שני פתחי הניקוז‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬ואם אין די בכך‪ ,‬הרי שפעולת ההיקוות מתחוורת גם‬ ‫ממקום אחר בפרק תיאור הפטנט‪ ,‬הרומז על הנטייה השנייה מבין שתי‬ ‫הנטיות מחוללות ההיקוות – היא נטיית הגלגול‪ .‬בתיאור הפטנט עומד‬ ‫הממציא על היתרון הגלום בשני החורים שבתחתית המיכל‪ ,‬תוך‬ ‫הדגשה כי הם מאפשרים את פעולת הפטנט במקרה שאחד החורים‬ ‫ממוקם גבוה יותר ביחס לאחר‪ .‬להלן אשוב ואביא תיאור זה‪ ,‬אשר‬ ‫מנכיח היטב את נטיית הגלגול )ההדגשות שלי – ד' ק' מ'(‪:‬‬ ‫‪38‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫‪"The main advantage of having two holes in the container is that‬‬ ‫‪it can be applied on any requested side of the bowl, in each case‬‬ ‫‪it will allow flow through the lower hole, away from the bowl‬‬ ‫‪thus avoiding staining and when the container fills up due to‬‬ ‫‪excess water it will run the excess through the upper hole, still‬‬ ‫"‪causing no stains of clour to the bowl.‬‬

‫‪.37‬‬

‫עולה מהמקובץ‪ ,‬כי טענתן של הנתבעות לפיה פטנט סנו אינו‬

‫פועל על‪-‬פי עיקרון ההיקוות‪ ,‬נדחית בזאת‪ .‬למעלה מן הצורך אעיר‪ ,‬כי‬ ‫למעשה‪ ,‬קרובה הייתי לקבוע כי הנתבעות מנועות כלל מלטעון כנגד‬ ‫תחולתו של עיקרון ההיקוות בפטנט סנו‪ .‬טעם הדבר הוא שהנתבעות‬ ‫עצמן מכירות בעיקרון זה כעיקרון המתחייב מנטיית העילרוד שעל‬ ‫בסיסה הן מסתמכות בהבהרת האופן שבו פועל מוצר נקה‪ .‬כותב על‬ ‫כך אילתה בחוות‪-‬דעתו‪:‬‬ ‫"מוצר נקה תלוי על דופן אסלת השירותים באופן‬ ‫שנוצר שיפוע בינו ובין דופן האסלה בלי קשר למבנה‬

‫אסלה ‪ ...‬מניעת הכתמת האסלה מושגת דווקא‬ ‫כתוצאה מכך שלא כל מי ההדחה נשטפים ישירות‬ ‫החוצה‪ .‬כתוצאה מהשיפוע שנוצר בין המוצר לבין דופן‬ ‫האסלה‪ ,‬הטיפות האחרונות של מי ההדחה עם חומר‬ ‫החיטוי המומס נאספות באותה 'אמבטיה' הבנויה‬ ‫בצדה האחורי של טבעת הפלסטיק‪ .‬בכך נמנעת‬ ‫מהטיפות האפשרות להמשיך ולזלוג החוצה על גבי‬ ‫דפנות האסלה ולהכתים אותה ‪) "...‬פסקה ‪63‬‬ ‫לחוות‪-‬דעת אילתה; ההדגשות שונות מההדגשות‬ ‫במקור – ד' ק' מ'(‪.‬‬ ‫אילתה נמנע מלהבהיר‪ ,‬מדוע הוא סבור שאותו שיפוע שבו נתון‬ ‫מוצר נקה )ושבעטיו מתאפשרת ההיקוות( אינו קשור כלל במבנה‬ ‫האסלה‪ .‬גם בחינתו של מוצר נקה עצמו אינה מגלה קיומו של אלמנט‬ ‫מבני היוצר את ההטייה שבה נתון המוצר בעת שהוא תלוי על האסלה‪.‬‬ ‫אדרבא‪ ,‬מסיכומי הנתבעות עולה‪ ,‬כי מוצר נקה תוכנן מראש כך שהוא‬ ‫"יתלה בשיפוע על דופן אסלה ישראלית ממוצעת" )פסקה ‪ 126‬לסיכומים;‬ ‫ההדגשה שלי – ד' ק' מ'(‪ .‬אין זאת אלא שמקור ההטייה נעוץ במבנה‬ ‫‪39‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫הטיפוסי של רוב האסלות – עובדה שכאמור עולה מעדותו של‬ ‫לנדסברג ואף מעדותו של קצמן במסגרת ההליך הזמני‪.‬‬ ‫המסקנה הנגזרת מכך היא פשוטה‪ :‬נטיית העילרוד היא חלק‬ ‫מהידע הבסיסי שבעזרתו כל בעל מקצוע ממוצע בתחום האסלות היה‬ ‫למד על תופעת ההיקוות במוצרי חיטוי הבנויים ממחזיק התלוי על קצה‬ ‫האסלה‪ .‬לאור האמור לעיל הרושם המתקבל הוא‪ ,‬כי הנתבעות ביקשו‬ ‫לאחוז בחבל בשני הקצוות‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הן מתבססות על נטיית‬ ‫העילרוד – הגם שאין הן מכנות אותה בשמה זה – לצורך הבהרת‬ ‫פעולת ההיקוות המאפיינת את מוצר נקה )בנבדל מהאופן שבו פועל‪,‬‬ ‫לטענתן‪ ,‬פטנט סנו(; ומן הצד האחר הן טוענות כי פטנט סנו – אשר‬ ‫אף הוא בנוי ממחזיק התלוי על אסלה אליו מוצמדת תוספת פלסטיק –‬ ‫אינו מתבסס על תופעת ההיקוות‪ .‬אין מקום לטענות אלה אשר אינן‬ ‫עולות בקנה אחד‪.‬‬ ‫‪.38‬‬

‫ומכאן לסוגיית היעדר הסיפון‪ :‬אכן‪ ,‬הצדק עם הנתבעות‪ ,‬כי‬

‫הטענה בדבר היעדר סיפון לא הושמעה על‪-‬ידי סנו במסגרת כתב‬ ‫התביעה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במהלך ההוכחות התייחסו לכך הצדדים‪ ,‬וכל‬ ‫אחד מהם ייחד לנושא זה חלק מחקירת המומחה של הצד שכנגד‪.‬‬ ‫בנסיבות אלו נראה לי‪ ,‬כי הגם שנושא הסיפון לא עלה בתחילה‪ ,‬הרי‬ ‫נפתחה לגביו חזית של מחלוקת בין הצדדים‪ .‬לגופו של עניין‪ ,‬טענת‬ ‫הנתבעות לפיה נושא הסיפון אינו מעוגן בכתב הפטנט – אינה מדוייקת‪.‬‬ ‫במסגרת תיאור הידע הקודם שבכתב הפטנט מתייחס כתב הפטנט‬ ‫למתקן הסיפון שבפטנט גלובל‪ ,‬גם אם אינו נוקב בשמו במפורש‪..." :‬‬ ‫‪) "... a central hole slightly elevated from the bottom‬עמ' ‪ 2‬לפטנט סנו(‪ .‬אמנם‪,‬‬ ‫בכתב הפטנט מוזכרים חסרונות אחרים של פטנט גלובל ביחס לפטנט‬ ‫סנו‪ ,‬ועניין היעדרו של סיפון בפטנט סנו אינו מוזכר כיתרון‪ .‬אך בכך אין‬ ‫ולא כלום‪ .‬מהעדויות – הן של לנדסברג אך גם של אילתה – שוכנעתי‪,‬‬ ‫כי כל מי שמצוי בתחום היה מכיר את אופן פעולתו של פטנט זה‪,‬‬ ‫דהיינו היותו בנוי על בסיס של סיפון‪ .‬כפי שהעידו המומחים מטעם שני‬ ‫‪40‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫הצדדים‪ ,‬פטנט גלובל נועד להשיג את אותה תוצאה של מניעת‬ ‫הכתמת האסלה בשימוש בחומר חיטוי צבעוני‪ ,‬אולם הוא עושה כן‬ ‫באמצעות "מתקן סיפון"‪ ,‬והגם שפטנט סנו אינו מזכיר נקודה זו באופן‬ ‫מילולי מפורש‪ ,‬הוא כאמור מתייחס לכך‪.‬‬ ‫‪.39‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬הכול מסכימים כי פטנט סנו נעדר מתקן סיפון )עדות‬

‫אילתה‪ ,‬בעמ' ‪ 128‬ש' ‪ .(19-24‬יסוד זה של האמצאה הוא נגטיבי‬ ‫באופיו‪ .‬שאלה מעניינת היא‪ ,‬האם לעניין היקף האמצאה או תחימת‬ ‫המונופולין מוטלת על הממציא חובה לציין בכתב התביעות )או בפרק‬ ‫התיאור( את קיומו של יסוד או מרכיב של הפטנט שהוא נגטיבי באופיו‪,‬‬ ‫ואינו מהווה חלק מהמוצר נשוא הפטנט‪ .‬בשאלה זו אין צורך להכריע‬ ‫במקרה שלפניי‪ .‬כפי שבואר קודם לכן‪ ,‬מסקנתי היא שכל בעל מקצוע‬ ‫בתחום מוצרי החיטוי לאסלות‪ ,‬המכיר את שוק המוצרים ואת הפטנטים‬ ‫המוזכרים בידע הקודם‪ ,‬היה מבין מתוך עיון בפטנט סנו כי פטנט זה‬ ‫מגיע לתוצאה של מניעת ההכתמה בלא שימוש במתקן סיפון‪ .‬מתקן‬ ‫הסיפון אינו מוזכר בפטנט‪ ,‬לא בכתב התביעות ולא בתיאור או‬ ‫בתרשימים‪ .‬די בכך כדי להוביל לדחיית טענת הנתבעות בנושא זה‪.‬‬ ‫‪.40‬‬

‫סיכומו של דבר‪ :‬על יסוד מכלול הנימוקים המפורטים לעיל‪ ,‬אני‬

‫קובעת כי עיקר האמצאה אינו מתמצה אך בשילוב בין מחזיק למיכל‬ ‫וביניהם רווח המאפשר את זרימת המים מהמחזיק למיכל ומשם אל‬ ‫האסלה )באופן היוצר "הפרש פאזה"( דרך שני הפתחים המוארכים‬ ‫בצינור‪ ,‬המרחיקים את חומר החיטוי מן הדפנות של האסלה ומונעים‬ ‫את הכתמתן‪ .‬מניעת ההכתמה – שהיא המטרה נשוא האמצאה –‬ ‫מושגת גם תוך הסתייעות בתופעת ההיקוות של הטיפות האחרונות‬ ‫במיכל‪ ,‬הנוצרת כתוצאה מנטיות העילרוד והגלגול )והשילוב בין מחזיק‬ ‫למיכל עם מרווח ביניהם(‪ ,‬ובלא שימוש במתקן סיפון להשגת המטרה‬ ‫האמורה‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫‪.41‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫פועל יוצא של הקביעה דלעיל הוא דחיית טענת הנתבעות‪ ,‬כאילו‬

‫פטנט סנו פועל בדרך של "שטיפה ישירה"‪ ,‬להבדיל ממוצר נקה‬ ‫הפועל בדרך של היקוות‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬עיקרה של האמצאה נשוא‬ ‫הפטנט של סנו הוא בשילוב בין מחזיק למיכל תוך השגת התוצאה של‬ ‫מניעת הכתמת דופן האסלה בחומר החיטוי הצבעוני לא רק באמצעות‬ ‫הצינורות המרחיקים את תמיסת החיטוי מדופן האסלה‪ ,‬אלא גם‬ ‫באמצעות הסתייעות בתופעת ההיקוות‪ .‬זהו עיקר האמצאה‪ ,‬וכמבואר‬ ‫לעיל זהו גם תחום המונופולין המוקנה לסנו מכוחו של הפטנט‪ .‬סנו לא‬ ‫טענה כי התוצאה של מניעת הכתמת דפנות האסלה בשימוש בחומר‬ ‫צבעוני היא‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬בבחינת עיקרון חדש‪ ,‬ובצדק לא טענה כך‪.‬‬ ‫משכך הדבר‪ ,‬לא ניתן להגן על הפטנט כנגד כל דרך אפשרית‬ ‫להשגתה של תוצאה המשתייכת אל הידע שקדם לאמצאה‪ ,‬אלא רק‬ ‫לגבי אותה דרך ספציפית שהיא החידוש אשר אליו הגיעו עתה )פרשת‬ ‫יוז‪ ,‬בעמ' ‪ .(80‬טענתה של סנו היא כי ייחודו ועיקרו של הפטנט הם אכן‬ ‫בדרך הייחודית שבאמצעותה מגיע הפטנט לתוצאה הנ"ל‪ .‬על אותה‬ ‫דרך ספציפית – קרי על אותו "עיקר האמצאה" כפי שהוגדר דלעיל –‬ ‫זכאית סנו למונופולין‪.‬‬ ‫האם מוצר נקה מהווה נטילה של עיקר האמצאה המתוארת בפטנט סנו?‬

‫‪.42‬‬

‫משהוגדר מהו "עיקר האמצאה" בפטנט סנו‪ ,‬ההכרעה בשאלת‬

‫ההפרה היא פשוטה יחסית‪ .‬אין מחלוקת בין הצדדים‪ ,‬כי מוצר נקה‬ ‫עושה אף הוא שימוש בעיקרון ההיקוות‪ .‬זוהי הרי טענת נקה‪ ,‬הבאה‬ ‫לבדל כביכול את מוצרה מהמוצר נשוא הפטנט‪ .‬אין גם מחלוקת‪ ,‬כי‬ ‫מוצר נקה מגיע לתוצאה של מניעת הכתמת דופן האסלה בחומר‬ ‫החיטוי הצבעוני בלא שימוש במתקן סיפון כלשהו )עדות אילתה‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪ 129‬ש' ‪ .(3-5‬לבסוף‪ ,‬אין גם מחלוקת כי מוצר נקה‪ ,‬בדומה למוצר‬ ‫סנו נשוא הפטנט‪ ,‬כולל שילוב מבני של מחזיק ובו חומר חיטוי )שעל‬ ‫קיומו בשני המוצרים אין חולק( עם חלק פלסטי נוסף‪ ,‬אשר הנתבעות‬ ‫מכנות אותו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בכינוי "טבעת"‪ ,‬ואילו סנו מדגישה כי הוא שקול‬ ‫‪42‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫או אקוויוולנטי ל"מיכל" )לעיל ולהלן – טבעת האגן(‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬נותר‬ ‫לבחון האם מתקיימים במוצר נקה יתר המרכיבים הנכללים בתביעות‬ ‫הפטנט‪ .‬מרכיבים אלו הם‪ ,‬כאמור‪ ,‬מיכל; רגל המגביה את המחזיק‬ ‫מתחתית המיכל; רווח בין המחזיק לבין המיכל; שני חורים בשני קצוות‬ ‫תחתית המיכל; המוארכים על‪-‬ידי צינורות‪.‬‬ ‫אדון במרכיבים אלו להלן‪ ,‬ואקדים ואומר כי מסקנתי הסופית‬ ‫היא שמוצר נקה אכן נוטל את עיקר האמצאה שבפטנט סנו‪ ,‬ויש על כן‬ ‫לראות בו משום הפרה של הפטנט‪.‬‬ ‫‪" .43‬מיכל"‪ :‬סנו טוענת‪ ,‬כי טבעת האגן ממלאת בדיוק אחר הפונקציה‬ ‫שנועד למלא מרכיב המיכל שבפטנט סנו‪ .‬הצדק עמה בנקודה זו‪.‬‬ ‫עיקר הקושי בקביעה כי טבעת האגן היא אקוויוולנטית למיכל נעוץ‬ ‫במבנה השונה שלה‪ ,‬ובפרט בעובדה כי בשונה ממוצר סנו‪ ,‬במוצר‬ ‫נקה הטבעת נצמדת אל המחזיק מן הצד ולא מלמטה‪ .‬שוני נוסף‬ ‫המקשה על ההקבלה הוא בכך‪ ,‬שבניגוד למיכל שבפטנט סנו‪ ,‬שהינו‬ ‫מיכל שלם‪ ,‬טבעת האגן היא פתוחה בחציה‪ ,‬וההיקוות מתאפשרת בה‬ ‫רק כאשר היא נצמדת למחזיק )אשר סגור בחלקו הלא חשוף( ויוצרת‬ ‫אגב כך אגן שלם‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בחינה מעמיקה של הדבר מלמדת‪ ,‬כי בסופו של‬ ‫חשבון מביאה טבעת האגן לאותה תוצאה אליה מביא המיכל בפטנט‪,‬‬ ‫והיא עושה כן גם באותה דרך‪ .‬בשני המקרים צידו של המחזיק הפונה‬ ‫אל מרכז האסלה הוא סגור‪ .‬בפטנט סנו צמוד אותו חלק אל הקיר‬ ‫החיצוני של המיכל‪ ,‬ואילו במוצר נקה אין לטבעת קיר בצד הזה נוכח‬ ‫מבנה הטבעת‪ .‬למעשה‪ ,‬נקה ויתרה על קיר זה‪ ,‬שאינו רלוונטי לצורך‬ ‫פעולת האמצאה בפטנט סנו‪ .‬עובדה היא‪ ,‬שכאשר הטבעת מוצמדת‬ ‫למחזיק היא יוצרת בעצם מיכל הממלא בדיוק את אותה פונקציה‪.‬‬ ‫השינוי או ההחלפה‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינם מהותיים בנסיבות העניין‪ .‬על‪-‬פי‬ ‫דוקטרינת האקוויוואלנטים‪ ,‬החלפתו של רכיב מרכיבי האמצאה ברכיב‬ ‫‪43‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫שונה‪ ,‬אינה צריכה בנסיבות מעין אלו למנוע מסקנה של הפרה‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬גם אם נראה בטבעת האגן משום שינוי בלבד של מרכיב המיכל‬ ‫ולא משום החלפה שלו ברכיב אחר‪ ,‬עדיין אין היא יכולה למלט את‬ ‫מוצר נקה ממסקנת ההפרה‪ .‬כבר נקבע בפרשת יוז‪ ,‬בהתבסס על‬ ‫פסק‪-‬הדין האנגלי הידוע בפרשת ‪Catnic Components Ltd. V. Hill & Smith Ltd.‬‬

‫‪ ,[1981] F.S.R 60 (H.L.) at p. 66‬כי השאלה הרלוונטית בעניין זה הינה‪ ,‬האם‬ ‫המומחים הקוראים את הפטנט היו מבינים‪ ,‬כי הממציא התכוון‬ ‫שהשימוש ברכיב מרכיבי האמצאה בדיוק כמתואר בפטנט יהיה דרישה‬ ‫מהותית והכרחית להגנה‪ ,‬שמא גם שינויים לגבי רכיב כאמור‪ ,‬שאינם‬ ‫משפיעים באופן מהותי על פעולת האמצאה ייפלו בגדר הפטנט )פרשת‬ ‫יוז‪ ,‬בעמ' ‪.(71‬‬ ‫יישומו של מבחן זה על נסיבות המקרה שבפניי מוליך בהכרח‬ ‫למסקנה כי השימוש בטבעת האגן אכן נופל לגדר הפרה של הפטנט‪,‬‬ ‫חרף השוני בינה לבין המיכל נשוא הפטנט‪ .‬ראשית‪ ,‬עיון בכתב הפטנט‬ ‫כמכלול אינו מניב כל אינדיקציה לכוונתו של הממציא לצמצם את‬ ‫הגדרת המיכל לכדי עיצוב ספציפי כזה או אחר‪ .‬שנית‪ ,‬העובדה כי‬ ‫השינויים במבנה הטבעת ביחס למבנה המיכל אינם משפיעים על‬ ‫פעולת האמצאה עולה‪ ,‬למעשה‪ ,‬מחוות‪-‬דעתו של אילתה עצמו‪ ,‬שם‬ ‫הוא מסביר כיצד השילוב של הטבעת אל תוך המחזיק מאפשר את‬ ‫היקוותן של טיפות המים האחרונות בחלק האחורי של הטבעת‪ .‬אילתה‬ ‫כותב שם‪ ..." :‬הטיפות האחרונות של מי ההדחה עם חומר החיטוי‬ ‫המומס נאספות באותה 'אמבטיה' הבנויה בצדה האחורי של טבעת‬ ‫הפלסטיק‪ .‬בכך נמנעת מהטיפות האפשרות להמשיך ולזלוג החוצה על‬ ‫גבי דפנות האסלה ולכתים אותה ‪) "...‬פסקה ‪ 63‬לחוות‪-‬הדעת(‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬אין מחלוקת בדבר כי טבעת האגן היא זו המאפשרת‬ ‫את היקוות המים‪ ,‬ובלעדיה לא היתה מתרחשת כלל היקוות‪ .‬חיבור שני‬ ‫החלקים במשולב – טבעת האגן והמחזיק – נופל לגדר תורת‬ ‫הוריאנטים או האווקיוולנטים‪ ,‬ומוליך כאמור למסקנה בדבר הפרה‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫בהיותו מודע‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לבעייתיות האמורה ביחס לטבעת‪,‬‬ ‫ביקש אילתה להתמודד עם הקושי באמצאות טענה במישור הלשוני‪-‬‬ ‫מילונאי‪ .‬לטענתו‪ ,‬משמעותו של המונח "מיכל" )‪ (container‬הינה כלי‬ ‫קיבול‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כלי שתוכנן להכיל בתוכו דברים‪ .‬הוא מפנה בהקשר זה‬ ‫הן להגדרת המונח במילון אוקספורד והן לכתב הפטנט‪ ,‬ומסיק מתוך‬ ‫שניהם כי כוונת הממציא כשהשתמש במונח "מיכל" היתה לכלי‬ ‫שתוכנן להכיל בתוכו את המחזיק‪ ,‬זאת ותו לא‪ .‬מוצר נקה‪ ,‬כך ממשיך‬ ‫ומסביר אילתה‪ ,‬אינו כולל מיכל במובן זה‪ ,‬שכן טבעת האגן מכסה רק‬ ‫חלק מהמחזיק והיא ודאי אינה מכילה אותו‪.‬‬ ‫טענה זו אינה מקובלת עלי‪ .‬פטנט אינו אוסף של הגדרות‬ ‫מילוליות‪ .‬פטנט הוא ביטוי משפטי לאמצאה הנועד‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬להגן‬ ‫על האמצאה מפני הפרות במהלך תקופת המונופולין‪ ,‬ומן הצד האחר‬ ‫להקנות לציבור את הידע הטכנולוגי הגלום בו לעת פקיעתו‪ .‬לשונו של‬ ‫הפטנט אינה מטרה בפני עצמה‪ ,‬אלא היא ביטוי לאמצאה המוגנת‬ ‫במסגרתו‪ .‬אכן‪ ,‬בדומה למילותיו של חוק‪ ,‬אשר "אינן מבצרים‪ ,‬שיש‬ ‫לכבשם בעזרת מילונים" )ע"פ ‪ 787/79‬מזרחי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד לה)‬ ‫‪ ,(427 ,421 (4‬כך גם מילותיו של פטנט‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬תכליתו של‬ ‫המיכל המוזכר בפטנט – כפי שהיא מתחוורת הן מתרשימיו‪ ,‬הן מעדותו‬ ‫של לנדסברג הממציא והן ממכלול הראיות שהונח לפניי – אינה רק‬ ‫להכיל את המחזיק‪ ,‬אלא גם‪ ,‬ואולי אף בעיקר‪ ,‬להכיל את מי ההדחה‬ ‫היוצאים מן המחזיק‪ ,‬אשר בחלקם יוצאים החוצה ובחלקם האחר‬ ‫נקווים במוצר‪ .‬מטרה זו מושגת הן על‪-‬ידי המיכל נשוא הפטנט‪ ,‬והן על‪-‬‬ ‫ידי טבעת האגן שבמוצר נקה‪ ,‬ולא זו בלבד אלא שהיא מושגת בשני‬ ‫המוצרים באותה הדרך‪.‬‬ ‫‪" .44‬רגל"‪ :‬הגם שלשון התביעות עושה שימוש במונח "רגל"‪ ,‬כבר‬ ‫שנינו כי תכליתו של מרכיב זה בפטנט הינה להגביה את המחזיק‬ ‫מתחתית המיכל הקולט אותו‪ ,‬כדי לאפשר יצירתו של מרווח ביניהם‪,‬‬ ‫וכדי שלא לסתום את שני החורים שבתחתית המיכל‪ ,‬המשמשים‬ ‫‪45‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫ליציאת מי ההדחה מהמיכל אל האסלה‪ .‬מטרה זו עולה מלשון תביעה‬ ‫מס' ‪ 1‬בפטנט‪ ,‬הקובעת‪ ,‬בחלקה הרלוונטי )ההדגשות שלי – ד' ק'‬ ‫מ'(‪:‬‬ ‫‪"… so that the side wall of said plastic holder leans on a‬‬ ‫;‪supporting leg slightly elevated from the said container's bottom‬‬ ‫‪and two holes are provided at the two ends of the container‬‬ ‫‪bottom …so that when flush water enters the said plastic holder‬‬ ‫‪it dissolves the coloured disinfectant and flows out through the‬‬ ‫‪space between the said plastic holder's wall and the said‬‬ ‫‪container's bottom through the said extended holes, into the‬‬ ‫‪toilet bowl …".‬‬

‫על רקע מטרה זו‪ ,‬ברור כי מבנה הרגל‪ ,‬והשאלה אם מדובר‬ ‫בבמת הגבהה אחת או יותר‪ ,‬אינם רלוונטיים‪ .‬עיקר הוא‪ ,‬כי כתוצאה‬ ‫מאלמנט מבני השקול ל"רגל" יוגבה המחזיק מהמיכל‪ .‬כבר הוזכר‬ ‫קודם לכן‪ ,‬כי אף אילתה אישר בעדותו‪ ,‬כי ההגבהה היוצרת את‬ ‫המרווח יכול שתיעשה באמצעות רגל או רגליים קטנות‪ ,‬אך גם‬ ‫באמצעות במה מרכזית או שילוב שבין במה מרכזית ושתי במות‬ ‫צידיות‪ ,‬וכי כל בעל מקצוע ממוצע מבין שלא יהיה בכך כדי להשפיע‬ ‫על עצם פעולת המוצר‪ ,‬זולת שינוי בצורת הזרימה )עדותו בעמ' ‪140-‬‬ ‫‪.(148‬‬ ‫תשובותיו של אילתה נסבו על סדרה של תרשימים שהוצגו לו‬ ‫על‪-‬ידי ב"כ סנו במהלך חקירתו הנגדית )ת‪-5/‬ת‪ .(10/‬תרשימים אלו‬ ‫מבקשים לתאר‪ ,‬שלב אחר שלב‪ ,‬את הפיכתו של המוצר נשוא הפטנט‬ ‫למוצר הבנוי בדומה למוצר נקה‪ .‬בתרשים ת‪ 5/‬משורטט המוצר נשוא‬ ‫הפטנט )עם שתי רגליים קטנות(‪ .‬תרשים ת‪ 6/‬הינו וריאציה על ת‪,5/‬‬ ‫אלא שבמקום שתי רגלים קטנות שורטטו בו סדרה של מספר רגליים‬ ‫עבות יותר‪ ,‬שמוקמו כולן במרכז המוצר‪ ,‬בין המחזיק לתחתית המיכל;‬ ‫ב‪-‬ת‪ 7/‬כבר נראה אותו מוצר כאשר כל הרגליים מהשרטוט הקודם‬ ‫אוחדו לכדי במה אחת מרכזית; ב‪-‬ת‪" 8/‬נוסרה" הבמה מן המוצר‪ ,‬אך‬ ‫נשארה ההגבהה המרכזית שהיא יצרה בו‪ ,‬אשר שיוותה עתה לתחתית‬ ‫המיכל את הצורה של האות ח'; בשלב הבא‪ ,‬המתואר ב‪-‬ת‪ ,9/‬נראה‬ ‫‪46‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫אותו מוצר‪ ,‬אלא שהפעם נבנו לו שתי במות נוספות‪ ,‬אחת מכל קצה;‬ ‫ת‪ 10/‬מתאר את המוצר המתקבל מ"ניסורן" של שתי הבמות הצדדיות‪,‬‬ ‫תוך השארת ההגבהות שנוצרו בעטיין‪ .‬ב‪-‬ת‪ 10/‬נראה מוצר הדומה‬ ‫מבחינה עקרונית למבנה המוצר של נקה‪ ,‬כאשר בין תחתית המחזיק‬ ‫לבין הפתח הסופי של שני החורים שבמיכל ישנו רווח אנכי מסוים‪,‬‬ ‫אשר נותר מהרווח שהיה "בעבר" )קרי בתרשים ת‪ (5/‬בין המיכל‬ ‫לתחתית‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אילתה אישר בעדותו כי אין בשרשרת השינויים שנערכה‬ ‫ב‪-‬ת‪ 5/‬ושהובילה ל‪-‬ת‪ 10/‬כדי להשפיע באופן מהותי על פעולת המוצר‪,‬‬ ‫אם כי הוא ציין שיהיה בהם כדי לשנות את צורת הזרימה של המים‬ ‫דרכו‪ .‬במילים אחרות – שאינן אמנם מילותיו של אילתה אך הן עולות‬ ‫מעדותו זו – גם אם אין במוצר נקה "רגל" או "רגליים" כבמוצר סנו‪,‬‬ ‫הרי שקיומן של הגבהות צדדיות ומרכזיות‪ ,‬כפי שאלו שורטטו ב‪-‬ת‪,10/‬‬ ‫הינו אקוויוואלנטי לרכיב ה"רגל" שבפטנט‪ .‬השאלה העיקרית שנותרה‬ ‫בעניין זה הינה‪ ,‬האם אכן תחתיתו של מוצר נקה דומה מבחינה מבנית‬ ‫לרווח המתואר ב‪-‬ת‪ .10/‬תשובתי על שאלה זו הינה בחיוב‪ ,‬והטעמים‬ ‫לכך יבוארו ויתבהרו במסגרת הדיון במרכיבי הפטנט הבאים‪ ,‬אליהם‬ ‫אדרש עתה‪.‬‬ ‫‪" .45‬רווח בין המחזיק למיכל"‪ :‬אחד מרכיביו המהותיים של פטנט סנו‬ ‫עניינו במרווח שבין המחזיק לבין תחתית המיכל‪ .‬רווח זה מאפשר הן‬ ‫את זרימת מי ההדחה במוצר ב"הפרש פאזה" ביחס לזרימת מי‬ ‫ההדחה המהירים יותר באסלה‪ ,‬והן את היקוותן של טיפות התמיסה‬ ‫האחרונות בתחתית המיכל‪ .‬בלא קיומו של רווח זה‪ ,‬היו החורים‬ ‫שבתחתית המיכל נסתמים‪ .‬הפטנט אינו מחייב כי רכיב הרווח יושג‬ ‫בדרך פלונית דווקא‪ ,‬ואין מחלוקת כי הן בפטנט והן במוצר נקה‬ ‫מתקיים "הפרש פאזה" בין מי ההדחה העוברים באסלה לבין אותו חלק‬ ‫מהם אשר עובר במוצר וזרימתו עקב כך היא איטית יותר )עדות אילתה‬ ‫בעמ' ‪ 129‬ש' ‪ .(6-14‬המחלוקת בין בעלי הדין היא על עצם קיומו של‬ ‫‪47‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫רווח כאמור במוצר נקה‪ .‬טוענות הנתבעות‪ ,‬כי במוצר נקה אין שימוש‬ ‫בעקרון של הגבהה‪ ,‬שהרי מיקומם של שני פתחי היציאה שבתחתית‬ ‫הטבעת )המסמנים גם את נקודת הכניסה של המים אל שני מובילי‬ ‫הניקוז( אינו מצוי מתחת למחזיק‪ ,‬אלא במרחק אופקי ממנו )פסקה ‪81‬‬ ‫לחוות‪-‬דעת אילתה(‪ .‬טענה זו מכירה למעשה ברווח בין המחזיק לבין‬ ‫תחתית טבעת האגן‪ ,‬אולם היא מגדירה אותו כרווח אופקי‪ ,‬ושוללת קיומו‬ ‫של רווח אנכי המודגם בפטנט‪.‬‬ ‫דעתי שלי – שונה‪ .‬ראשית‪ ,‬אילתה הודה בחקירתו כי אלמלא שני‬ ‫המעצורים אשר ממוקמים במוצר נקה בתחתית טבעת האגן‪ ,‬היו שני‬ ‫פתחי היציאה שבטבעת נסגרים ומכוסים על‪-‬ידי המחזיק )עמ' ‪ 131‬ש'‬ ‫‪ .( 11-14‬מכאן‪ ,‬שפתחי היציאה במוצר נקה ממוקמים‪ ,‬מבחינת הגובה‪,‬‬ ‫למצער מספר מילימטרים מתחת למחזיק; שנית‪ ,‬בחינתו של מוצר נקה‬ ‫עצמו אינה מותירה כל מקום לספק כי הגם שהמחזיק צמוד במרכזו‬ ‫לתחתית טבעת האגן )באופן הדומה לאותה "הגבהה מרכזית"‬ ‫שהודגמה ב‪-‬ת‪ ,(10/‬הרי שבשני צדדיו‪ ,‬קיים מרווח אנכי בין קצהו‬ ‫התחתון לבין הדופן התחתית של טבעת האגן‪ ,‬בדיוק מעל שני פתחי‬ ‫היציאה‪ .‬שני המעצורים תוחמים את המחזיק לבל יכסה פתחים אלו‪,‬‬ ‫אולם בה בעת הם יוצרים‪ ,‬משני קצוותיה של תחתית הטבעת‪ ,‬שתי‬ ‫הגבהות נוספות )השקולות להגבהות הצידיות הנראות ב‪-‬ת‪,(10/‬‬ ‫היוצרות אף הן רווח אנכי; שלישית‪ ,‬מבחינתו של המוצר עצמו‬ ‫התרשמתי גם‪ ,‬כי אותו רווח אנכי אינו מתמצה רק במרחק הקצר שבין‬ ‫קצה המחזיק לפתחי היציאה‪ ,‬אלא הוא ממשיך בשני כיוונים נוגדים‪,‬‬ ‫ולמעשה הוא מחליף באופן אקוויוואלנטי לחלוטין את המרווח‬ ‫שבפטנט‪ .‬אבאר את מסקנתי האחרונה‪ :‬מאחר וגם מוצר נקה‪ ,‬כאשר‬ ‫הוא תלוי על האסלה‪ ,‬מוטה בנטיית העילרוד‪ ,‬נוצר הפרש גובה בין‬ ‫המקום שבו נקוות הטיפות האחרונות בטבעת האגן )היינו ה"אמבטיה"‬ ‫המצויה בצד הטבעת אשר משיק לדופן האסלה( לבין המחזיק‪ .‬בכך‬ ‫"נמתחים" גבולות הרווח מכיוון אחד‪ .‬הכיוון האחר אשר "מותח" את‬ ‫גבולות הרווח האנכי נעוץ בשני מובילי הניקוז‪ .‬בתחילתו של כל אחד‬ ‫‪48‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫מהם אמנם קיים נקב המאפשר את יציאת מי ההדחה באופן אנכי לתוך‬ ‫האסלה‪ ,‬אולם בשל הזרימה המאסיבית של פעולת ההדחה‪ ,‬עיקר מי‬ ‫ההדחה העוברים במוצר יוצאים אל האסלה דרך פתחי היציאה‬ ‫הסופיים של מובילי הניקוז‪ ,‬לאחר שעברו לאורך המובילים )ר' פסקה‬ ‫‪ 63‬לחוות‪-‬דעת אילתה(‪ .‬משמעות הדבר היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬כי פתח היציאה‬ ‫של עיקר המים ממוקם הרחק עוד יותר מקצה המחזיק‪ ,‬דהיינו רק‬ ‫בסופם של שני המובילים‪ ,‬ונקודה זו ללא ספק ממוקמת מתחת‬ ‫למחזיק‪ ,‬ואנכית אליו )הגם שצורת המובילים עצמה היא אופקית(‪.‬‬ ‫‪" .46‬שני חורים המוארכים על‪-‬ידי צינורות"‪ :‬כאמור‪ ,‬אילתה עצמו העיד‪ ,‬כי‬ ‫עיקר מי ההדחה העוברים במוצר נקה יוצאים דרך הפתחים הממוקמים‬ ‫בסופם של שני מובלי הניקוז האופקיים‪ .‬על רקע זה‪ ,‬קיומם של שני‬ ‫נקבים נוספים בתחילתו של כל מוביל‪ ,‬המאפשרים לחלק מהמים‬ ‫לצאת מתחתית טבעת האגן גם ללא מעבר במובילים‪ ,‬אינו צריך‬ ‫לשנות לטעמי את המסקנה כי מוצר נקה פועל בדיוק באופן המתואר‬ ‫בפטנט‪ .‬המדובר‪ ,‬לכל היותר‪ ,‬בתוספת אשר נראה כי כל מטרתה‬ ‫היתה למלט את מוצר נקה מטענה בדבר הפרה מילולית של הפטנט‪,‬‬ ‫מבלי שיהיה בתוספת זו כדי ליצור שוני ממשי באופן פעולתו של מוצר‬ ‫נקה ביחס למוצר המוגן בפטנט‪ .‬ואכן‪ ,‬נתיב הזרימה בשני המקרים‬ ‫הוא דומה במהותו‪ ,‬וזאת כמודגש היטב בתרשים שצורף כנספח ‪3‬‬ ‫לתצהיר לנדסברג המשלים‪:‬‬

‫‪49‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫אילתה טען בחוות‪-‬דעתו‪ ,‬בקשר לשני פתחי הניקוז במוצר נקה‪,‬‬ ‫כי אלו אינם ממוקמים ב"תחתית המיכל"‪ ,‬כפי שנתבע בפטנט סנו‪ ,‬שכן‬ ‫"תחתית" פירושה הנקודה הנמוכה ביותר במיכל‪ .‬מאחר והמבנה‬ ‫ההנדסי של מוצר נקה נועד ליצור אגן היקוות‪ ,‬הרי שתחתית המיכל‬ ‫נמוכה יותר מהאזור בו מצויים שני הפתחים )פסקה ‪ 96‬לחוות‪-‬הדעת(‪.‬‬ ‫טענה ברוח זו כבר דחיתי קודם לכן )בפסקה ‪ 36‬לעיל(‪ ,‬ומאותם‬ ‫הטעמים יש לדחות אותה גם בהקשר זה‪.‬‬ ‫עד כאן באשר לפתחים עצמם‪ .‬אשר לאופן הארכתם של‬ ‫הפתחים‪ ,‬נכון הוא‪ ,‬כי שני המובילים שבמוצר נקה הם אופקיים‬ ‫בצורתם‪ ,‬בהשוואה לצינורות האנכיים שבפטנט‪ .‬ואולם‪ ,‬בכך אין ולא‬ ‫כלום‪ .‬אילתה עצמו אישר‪ ,‬כי התוצאה המושגת בשני המקרים הינה‬ ‫הרחקתם של מי ההדחה הצבועים מדפנות האסלה )עמ' ‪ 139‬ש' ‪15-‬‬ ‫‪ .( 17‬במכלול הנסיבות הללו‪ ,‬יש לקבוע‪ ,‬כי הארכת הפתחים על‪-‬ידי‬ ‫מובילים אופקיים במוצר נקה‪ ,‬היא אקוויוואלנטית להארכתם על‪-‬ידי‬ ‫צינורות אנכיים בפטנט סנו‪.‬‬ ‫נסיבות או "ראיות" חיצוניות‬

‫‪50‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫‪.47‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫בטיעוניה ביקשה סנו להסתמך‪ ,‬לעניין ההפרה‪ ,‬על שורה של‬

‫ראיות "חיצוניות" שעלו מחקירתה של דוידזון‪ ,‬המחזקות לטעמה את‬ ‫המסקנה כי הנתבעות הפרו את פטנט סנו ביודעין‪ .‬בכלל זה היא‬ ‫הצביעה על אותה חוות‪-‬דעת משפטית שקיבלה נקה טרם שהחלה‬ ‫בשיווק מוצרה‪ ,‬בשאלה האם יש במוצר כדי להוות הפרה של פטנט‬ ‫סנו‪ ,‬וכן על כך שמוצר סנו לא פותח בידי אנשי מקצוע בהליך מקובל‬ ‫אלא על‪-‬ידי "איש טכני" כהגדרתה של דוידזון‪ ,‬אשר לא הובא לעדות‪.‬‬ ‫‪.48‬‬

‫לראיות חיצוניות אלו אין כל משקל בהכרעה בשאלת ההפרה‬

‫של פטנט רשום )וזאת בשונה מתובענה בעילה של עשיית עושר ולא‬ ‫במשפט בגין הפרת פטנט שלא נרשם‪ ,‬שם עשויות ראיות מעין אלו‬ ‫ללמד על חוסר תום לב מצד הנתבע ולענות אגב כך‪ ,‬על‪-‬פי אחת‬ ‫הגישות‪ ,‬לדרישת ה"יסוד הנוסף" שנקבעה ברע"א ‪ 5768/94‬א‪.‬ש‪.‬י‪.‬ר‪.‬‬

‫יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ ‪ ,‬פ"ד נב)‪.(289 (4‬‬ ‫אכן‪ ,‬האחריות בגין הפרת פטנט רשום היא אחריות מוחלטת‪,‬‬ ‫ול"ידיעתו" או "כוונתו" של מפר הפטנט אין כל רלוונטיות‪ ,‬בדיוק כשם‬ ‫שאי‪-‬ידיעה או היעדר כוונה להפר פטנט רשום אינן יכולות לשמש‬ ‫הגנה קבילה בידי המפר )ראו בהקשר זה‪Terrell On The Law Of Patents :‬‬

‫‪ .((15th Edition; London, 2000) 200-201‬מכל מקום‪ ,‬לנוכח המסקנה אליה‬ ‫הגעתי‪ ,‬ולפיה מוצר נקה מפר את פטנט סנו‪ ,‬הרי שממילא אין כל צורך‬ ‫להידרש לטענותיה של סנו במישור האמור – אפילו היו אלו טענות‬ ‫רלוונטיות‪.‬‬ ‫המומחים‬

‫‪.49‬‬

‫לא ניתן לסיים פרק זה מבלי להעיר הערה בנושא המומחים‪ .‬על‬

‫ההבדלים בתחומי מומחיותם של שני המומחים מטעם הצדדים עמדתי‬ ‫קודם לכן‪ ,‬ואין צורך להוסיף ולהעיר בהקשר זה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫מתחייבת הערה באשר לעדותו של לנדסברג‪ ,‬אותה ביקשו הנתבעות‬ ‫לפסול‪ .‬ובמה דברים אמורים?‬ ‫‪51‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫‪.50‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫לנדסברג אינו דובר אנגלית‪ .‬בשל עובדה זו‪ ,‬ובשל התמקדותו‬

‫בפן הטכני של הפטנט‪ ,‬להבדיל מהפן המשפטי‪ ,‬סירב לנדסברג בעת‬ ‫חקירתו הנגדית להתייחס לאמור בכתב הפטנט עצמו‪ .‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫הסברו של לנדסברג בדבר אי‪-‬שליטתו בשפה האנגלית לא הותיר‬ ‫אצל בא‪-‬כוחן של הנתבעות רושם עמוק‪ ,‬באשר זה האחרון לא הניח‬ ‫לעד‪ ,‬והוא שב והתעקש לאלצו לקרוא או להקריא קטעים מתוך כתב‬ ‫הפטנט‪ ,‬הכתוב כולו בשפה האנגלית‪ .‬מכל מקום‪ ,‬בסיכומיהן ביקשו‬ ‫הנתבעות‪ ,‬לנוכח הדברים הללו‪ ,‬לפסול את חוות‪-‬דעתו של לנדסברג‬ ‫ואת עדותו‪ ,‬והן נאחזו בדברים שהשמעתי במהלך הדיון‪ ,‬ולפיהם‬ ‫לסירובו של העד להשיב על שאלות כאלה ואחרות ישנה משמעות‬ ‫ראייתית ידועה‪.‬‬ ‫‪.51‬‬

‫דא עקא‪ ,‬שסירובו של לנדסברג להשיב על שאלות נסב רובו‬

‫ככולו על שאלות שעניינן בכתב הפטנט‪ ,‬אשר כמבואר לעיל כתוב כולו‬ ‫בשפה האנגלית‪ .‬מנגד‪ ,‬על שאלות הקשורות בתצהירו שלו‪ ,‬ובהיבט‬ ‫הטכני של הפטנט )להבדיל מהפן המשפטי של אופן ניסוח הפטנט‬ ‫באנגלית( השיב לנדסברג בפירוט‪ ,‬במומחיות ובמקצועיות המעידים על‬ ‫בקיאות רבה בתחום‪ .‬עדותו‪ ,‬בכללותה‪ ,‬הותירה בי רושם מהימן‬ ‫ומקצועי‪ ,‬ומבלי לגרוע כמובן מהישגיו ומתואריו הרבים של פרופ'‬ ‫אילתה‪ ,‬ראיתי בנסיבות המקרה להעדיף‪ ,‬מהשיקולים שבוארו קודם‬ ‫לכן‪ ,‬את עדותו של לנדסברג על‪-‬פני עדותו של אילתה‪.‬‬

‫ז‪ .‬שאלת תוקף הפטנט‬

‫‪.52‬‬

‫בחוות‪-‬דעתו‪ ,‬העלה אילתה שורה של טענות כנגד תוקפו של‬

‫פטנט סנו‪ .‬טענות אלו‪ ,‬שפורטו קודם לכן )בפסקאות ‪ 21‬ו‪ 22-‬לעיל(‬ ‫התבססו על פטנטים קודמים בתחום מוצרי החיטוי לאסלה‪ ,‬שלאורם‬ ‫טען אילתה כי בפטנט סנו אין כל תרומה טכנולוגית חדשה או‬ ‫‪52‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫התקדמות המצאתית ביחס לידע הקודם בתחום‪ .‬בפני בית המשפט‬ ‫הוצגו בהקשר זה פרטים הנוגעים לשלושה פטנטים באשר למתקני‬ ‫חיטוי אסלה‪ :‬הראשון‪ ,‬פטנט אמריקאי מס' ‪ 1,091,265‬משנת ‪1914‬‬ ‫על‪-‬שם ‪) Wohlander‬נספח ג' לחוות‪-‬דעת אילתה; להלן – פטנט וולנדר(;‬ ‫השני‪ ,‬פטנט גלובל משנת ‪ ,1978‬שהוזכר קודם לכן )פסקה ‪ 19‬לעיל;‬ ‫נספח ד' לחוות‪-‬דעת אילתה; לעיל ולהלן – פטנט גלובל(; והשלישי‪,‬‬ ‫פטנט אמריקאי מס' ‪ US4,555,819‬משנת ‪ 1985‬של חברת & ‪Reckitt‬‬

‫‪) Colman‬נספח ו' לחוות‪-‬דעת אילתה; להלן – פטנט ‪.(819‬‬ ‫‪.53‬‬

‫אלא שלקראת סיום חקירתו הנגדית נאלץ אילתה להודות‪,‬‬

‫בהתייחסו לפטנטים אלו‪ ,‬כי בגוף הידע שקדם לאמצאה נשוא פטנט‬ ‫סנו )"‪ ( "Prior Art‬לא היתה כלל קטגוריה של מתקני חיטוי עם חומר‬ ‫צבעוני‪ ,‬המבוססים על העיקרון המוגן במסגרת הפטנט – קרי עיקרון‬ ‫ההיקוות בלא מתקן סיפון‪ ,‬ותוך שילוב של מחזיק ומיכל באופן המונע‬ ‫טבילה מתמשכת של חומר החיטוי במים הנקווים במוצר‪.‬‬ ‫קשה להפריז בחשיבותה של הודאה זו )שחזרה על עצמה‬ ‫במספר הזדמנויות( ובהשלכותיה על טענותיהן של הנתבעות בשאלת‬ ‫תוקף הפטנט דנן‪ ,‬ומן הראוי‪ ,‬על כן‪ ,‬להביא דברים בשם אומרם‪ .‬ביחס‬ ‫לפטנט ‪ 819‬נשאל אילתה והשיב כדלקמן )עמ' ‪ 164‬ש' ‪:(4-8‬‬ ‫"ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬

‫‪ ...‬אז אני שואל אותך האם יש פה מוצר‬ ‫שמתאים לשימוש בחומר צבעוני שהוא חשוף‪,‬‬ ‫שהוא לא טבול שאין בו סיפון?‬ ‫לא‪.‬‬ ‫אין מוצר כזה בפריור ארט?‬ ‫לא‪".‬‬

‫ובהמשך הוא שב והעיד ביחס לאותו פטנט )עמ' ‪ 165‬ש' ‪12-‬‬ ‫‪:(19‬‬

‫‪53‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫"ש‪:‬‬

‫ת‪:‬‬ ‫ש‪:‬‬

‫ת‪:‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫‪ ...‬אני שאלתי האם אתה מאשר לי שכל‬ ‫הפריור ארט הזה שמצויר כאן אין בו דוגמה‬ ‫למוצר שהוא כמו המוצר שב‪] Figure 1 -‬הכוונה‬ ‫לתרשים מס' ‪ 1‬בפטנט סנו – ד' ק' מ'[ או כמו‬ ‫המוצר של 'נקה'‪.‬‬ ‫כמו הפטנט של ‪?Figure 1‬‬ ‫כמו המוצר שמתואר ב‪ Figure 1 -‬של הפטנט‬ ‫נושא הדיון או כמו המוצר של 'נקה'‪ .‬אין כאן‬ ‫תיאור של המוצרים האלה ב‪-‬פריור ארט‪ .‬לא‬ ‫של 'נקה' ולא של ‪?Figure 1‬‬ ‫כן‪ ,‬נכון‪".‬‬

‫לבסוף נשאל אילתה באופן כולל על הידע הקודם בתחום‪ ,‬שבו‬ ‫נתקל לצורך הכנת חוות‪-‬דעתו‪ ,‬והוא שב ואישר באופן שאינו משתמע‬ ‫לשתי פנים כדלקמן )עמ' ‪ 175‬ש' ‪:(12-19‬‬ ‫"ש‪ ... :‬אני שואל אותך‪ ,‬כל מסמכי הידע הקודם‬ ‫שנתקלת‪ ,‬האם אתה מצאת פרסום אחד של‬ ‫מחזיק בניצב למיכל כאמצעי לפתרון הבעיה‬ ‫של הכתמה על ידי חומר חיטוי צבעוני‪ .‬מצאת‬ ‫או לא מצאת?‬ ‫ת‪ :‬לא‪".‬‬ ‫‪.54‬‬

‫ייתכן שבשל הודאות אלו התחולל מפנה דרמטי בקו הטיעון של‬

‫הנתבעות בשלב הסיכומים‪ .‬כך‪ ,‬בסיכומיהן ייחדו הנתבעות את עיקר‬ ‫הטיעון לשאלת ההפרה‪ ,‬בעוד ששאלת ההתקדמות האמצאתית‬ ‫שבפטנט‪ ,‬לעניין תוקפו‪ ,‬נזנחה על‪-‬ידן כמעט לחלוטין‪ ,‬ונטענה בשולי‬ ‫הדברים‪ .‬תחת זאת‪ ,‬הן העלו טענה חדשה‪ ,‬שעניינה ב"היעדר תועלת‬ ‫והפרת הבטחה לציבור" )פסקאות ‪ 136-139‬לסיכומי הנתבעות(‪.‬‬ ‫טענה זו‪ ,‬אשר כאמור הועלתה בשלב הסיכומים‪ ,‬מהווה שינוי חזית‬ ‫אשר סנו התנגדה לו בסיכומי התשובה מטעמה‪ ,‬ועל כן אין כל מקום‬ ‫לדון בה‪ .‬אשר לטענות בדבר תוקף הפטנט לנוכח פטנטים קודמים‬ ‫בתחום‪ ,‬הרי חרף הודאותיו האמורות של אילתה‪ ,‬אינני פוטרת עצמי‬ ‫מדיון בהן‪ ,‬ולו על דרך הקיצור‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫‪ .55‬פטנט וולנדר‪ :‬ההבדלים בין פטנט וולנדר לבין פטנט סנו נגלים‬ ‫על‪-‬פניהם גם לעין בלתי מקצועית‪ .‬פטנט וולנדר אינו כולל מחזיק‪ ,‬ועל‬ ‫כן מי ההדחה ממיסים את חומר החיטוי מכל כיווניו‪ ,‬ולא רק מכיוון‬ ‫אחד‪ .‬ממילא שפטנט זה גם אינו כולל שילוב בין מיכל למחזיק‪ ,‬אשר‬ ‫הוא חלק מהותי מעיקר האמצאה בפטנט סנו‪ .‬חשוב מכך‪ :‬סנו טענה –‬ ‫וטענה זו לא נסתרה על‪-‬ידי המומחה מטעם הנתבעות – כי פטנט‬ ‫וולנדר כלל אינו מתאים‪ ,‬ואף לא נועד‪ ,‬לשימוש בחומרי חיטוי‬ ‫צבעוניים‪ .‬טעם הדבר נעוץ )כעולה מתרשימי הפטנט ואף מעדותו של‬ ‫אילתה עצמו‪ ,‬בחקירתו החוזרת בעמ' ‪ (176‬בכך שעקב מבנה המשפך‬ ‫המתואר בפטנט‪ ,‬אין בו היקוות של הטיפות האחרונות אפילו אם‬ ‫המוצר היה נטוי בנטיית עילרוד‪ .‬הנה כי כן‪ ,‬פטנט סנו מהווה התקדמות‬ ‫המצאתית ביחס לפטנט וולנדר‪ ,‬וזאת הן בכך שהוא כולל שילוב בין‬ ‫מחזיק למיכל באופן שחומר החיטוי חשוף למי ההדחה רק מכיוון אחד‬ ‫ועל כן המסתו היא איטית וחסכונית יותר; והן בכך שפטנט סנו מאפשר‬ ‫היקוות של הטיפות האחרונות‪ ,‬ועל כן מאפשר שימוש בחומר חיטוי‬ ‫צבעוני‪.‬‬ ‫‪ .56‬פטנט גלובל‪ :‬על ההבדל בין פטנט גלובל לפטנט סנו עמדתי‬ ‫קודם לכן‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬פטנט גלובל אכן נותן מענה לבעיית ההכתמה‬ ‫בשימוש בחומר חיטוי צבעוני‪ ,‬והוא אף עושה כן‪ ,‬בדומה לפטנט סנו‪,‬‬ ‫תוך שימוש בעיקרון ההיקוות‪ .‬יחד עם זאת – וכאן ההבדל – פטנט‬ ‫גלובל מגיע לתוצאה זו תוך שימוש במתקן סיפון‪ ,‬בעוד שמוצר סנו‬ ‫מגיע לאותה תוצאה בלא צורך במתקן כזה‪ .‬לנדסברג ציין בתצהיר‬ ‫המשלים‪ ,‬כי היה מודע למוצרי גלובל בעת שהמציא את האמצאה‬ ‫נשוא הפטנט‪ .‬הוא מדגיש‪ ,‬כי דרך הפעולה של מוצרי גלובל שונה‪,‬‬ ‫כמפורט לעיל‪ ,‬וכי עלות הייצור שלהם יקרה יותר ואין הם נותנים פתרון‬ ‫מלא לבעיית ההכתמה )פסקה ‪ 11.1‬לתצהיר המשלים(‪ .‬לנדסברג‬ ‫העיד גם‪ ,‬כי שימוש באלמנט מבני נוסף בפטנט גלובל – הוא מבנה‬ ‫‪55‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫הסיפון – מצריך הוספה של חלקים נפרדים‪ ,‬המייקרת את ייצור‬ ‫המוצר‪:‬‬ ‫"ההגבהה הזו זה לא כל כך פשוט כי אתה צריך‬ ‫בשביל זה עוד חלק פלסטי ואתה צריך אחר כך‬ ‫לשדך בין חלקי פלסטיק‪ .‬שמדברים על מוצרים‬ ‫שצריך לחסוך שניים שלושה סנט או חצי סנט או‬ ‫רבע סנט על יחידה‪ ,‬אז לקחת לשדך שני חלקי‬ ‫פלסטיק זה לא בעיני כל כך פשוט כמו שאתה אומר‬ ‫‪ ...‬הפתרון שהם הציעו בפטנט שלהם עולה הרבה‬ ‫יותר מאשר בפטנט שלי ‪) "...‬עמ' ‪ 24‬ש' ‪ – 27‬עמ'‬ ‫‪ 25‬ש' ‪.(13‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬גם בפטנט גלובל‪ ,‬בדומה לפטנט וולנדר‪ ,‬לא קיים‬ ‫שילוב בין מחזיק למיכל‪ .‬בהיעדר מחזיק‪ ,‬כך הסביר לנדסברג‪" ,‬מי‬ ‫ההדחה ממיסים את חומר החיטוי מכל כיווניו בצורה בלתי מבוקרת‪.‬‬ ‫קיומו של המחזיק מאפשר הוזלת הליך הייצור וייעולו ביחס לפטנט‬ ‫‪ , Global‬שדורש הכנסת גושי חומר החיטוי באופן ידני" )פסקה ‪11.3‬‬ ‫לתצהיר המשלים(‪ .‬לבסוף ציין לנדסברג‪ ,‬כי בהעדרו של מחזיק‬ ‫בפטנט גלובל‪ ,‬הרי שנתיב זרימת המים בפטנט זה שונה מנתיב זרימת‬ ‫המים בפטנט סנו )שם‪ ,‬בפסקה ‪ .(11.4‬טענות אלו לא נסתרו או‬ ‫הופרכו בידי אילתה‪ ,‬וכאמור לעניין תוקף הפטנט נטל ההוכחה הוא על‬ ‫הנתבעות‪ .‬לא זו אף זו‪ ,‬אילתה עצמו הסביר כי תופעת ההיקוות בפטנט‬ ‫גלובל מושגת באמצעותו של מתקן סיפון )פסקה ‪ 12‬לחוות‪-‬דעתו(‪.‬‬ ‫העובדה כי פטנט גלובל כולל נקב יציאה המוארך הן כלפי פנים והן‬ ‫כלפי חוץ המיכל בצינור‪ ,‬אינה משנה מהמסקנה כי פטנט סנו מחדש‬ ‫על פטנט גלובל מהיבט אחר – הוא היבט הסיפון‪ .‬פשטות האמצאה‪,‬‬ ‫כידוע‪ ,‬אינה צריכה לשמש מכשול לתקפות הפטנט )פרשת יוז‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪.(109‬‬ ‫‪ .57‬פטנט ‪ :819‬פטנט ‪ 819‬אף הוא מעניק פתרון לבעיית ההכתמה‬ ‫הנוצרת כתוצאה משימוש בחומר חיטוי צבעוני באמצעות שימוש‬ ‫‪56‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫באלמנט מבני של סיפון‪ ,‬ועל כן אף ביחס אליו ניתן לומר כי פטנט סנו‬ ‫הוא בבחינת התקדמות המצאתית‪ .‬הבדל נוסף בין פטנט ‪ 819‬לבין‬ ‫פטנט סנו‪ ,‬המציב את פטנט סנו ביתרון משמעותי‪ ,‬הוא בכך שבפטנט‬ ‫‪ 819‬חומר החיטוי טבול במים כל הזמן‪ ,‬גם בין הדחה להדחה )פסקה‬ ‫‪ 12.4‬לתצהיר לנדסברג המשלים(‪ .‬מבנה זה גורם להמסתו המהירה‬ ‫של חומר החיטוי ולחוסר יעילות המוצר‪ ,‬וזאת בדומה למצב שבו מונח‬ ‫סבון על סבוניה ללא חורים‪ ,‬ובה שלולית של מים הממיסה את הסבון‪.‬‬ ‫אף אילתה הודה‪ ,‬כאשר נשאל על פטנט ‪ ,819‬כי מדובר במוצר שבו‬ ‫חומר החיטוי המוצק טבול כל הזמן במים הנקווים בו )עמ' ‪ 162‬ש' ‪22-‬‬ ‫‪ .( 23‬לעומת זאת‪ ,‬אין חולק כי בפטנט סנו עיקר מי ההדחה נשטף‬ ‫החוצה‪ ,‬בעוד שהכמות הקטנה של הנוזל הצבוע אשר נקווית במוצר‬ ‫אינה באה במגע עם חומר החיטוי הנתון במחזיק‪ .‬עולה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כי‬ ‫פטנט סנו מהווה התקדמות המצאתית גם ביחס לפטנט ‪.819‬‬ ‫‪.58‬‬

‫בשולי הדברים אעיר‪ ,‬כי חומר הראיות שהונח בפניי מצביע על‬

‫אינדיקציות נוספות התומכות במסקנה כי האמצאה נשוא פטנט סנו‬ ‫היתה אכן אמצאה כשירת פטנט במובן זה שהיתה בה התקדמות‬ ‫המצאתית‪ .‬האינדיקציה הראשונה עניינה במה שנהוג לכנות "מבחן‬

‫ההצלחה המסחרית" של המוצר או התהליך נשוא הפטנט )ראו‪ :‬ע"א‬ ‫‪ 433/82‬בחרי נ' פדלון‪ ,‬פ"ד לט)‪ ;540 ,533 (3‬וכן פרשת יוז‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪ .( 111‬מחומר הראיות עולה כי מוצר סנו נתקבל בהצלחה‪ ,‬וכבש‬ ‫לעצמו גזרה נכבדה‪ ,‬אם לא את עיקר הנתח‪ ,‬בשוק מוצרי החיטוי בעלי‬ ‫פיגמנט כחול לאסלה‪ .‬העידה על כך דוידזון )מטעם הנתבעות!(‬ ‫בתצהירה‪" :‬בישראל‪ ,‬שולטת התובעת על שוק מוצרי הסבון המוצק‬ ‫לניקוי ולחיטוי אסלות‪ ,‬כשהיא משווקת הן מוצרים 'חסרי צבע' והן‬ ‫'מוצרים כחולים' )פסקה ‪ 13‬לתצהירה(‪ .‬לאחר מכן שבה דוידזון על‬ ‫הדברים ביתר שאת במהלך חקירתה הנגדית‪" :‬הרי שנינו יודעים שסנו‬ ‫המוצר המוביל היה מוצר מוביל בשוק‪ ,‬זה לא משהו שהוא היה סוד"‬ ‫)עמ' ‪ 94‬ש' ‪ .(5-6‬עדויות אלו נתמכות בדיווחו של לנדסברג עצמו על‬ ‫ההצלחה המסחרית ועל היקף מחזור המכירות של מוצר סנו נשוא‬ ‫‪57‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫הפטנט )פסקאות ‪ 9‬ו‪ 35-‬לתצהירו הראשי(; אינידקציה נוספת מצויה‬ ‫בעצם העתקתה של האמצאה על‪-‬ידי הנתבעות‪ ,‬קרי באקט ההפרה‬ ‫)לשיקול זה כ"מבחן עזר" בשאלת ההתקדמות האמצאתית ראו‪ :‬פרשת‬ ‫יוז‪ ,‬בעמ' ‪ .(112‬בהקשר זה ישנו משקל לא רק למסקנה בדבר‬ ‫ההפרה‪ ,‬אלא גם לעובדה‪ ,‬כי קודם לשיווק מוצרה נקה התעניינה‬ ‫לדעת האם יש במוצר משום הפרה של פטנט סנו‪ ,‬והיא ביקשה וגם‬ ‫קיבלה חוות‪-‬דעת משפטית בעניין‪ ,‬אותה היא סירבה להציג בהליך דנן‪.‬‬ ‫‪.59‬‬

‫עולה מהאמור לעיל‪ ,‬כי הנתבעות לא הרימו את הנטל המוטל‬

‫עליהן בכל הקשור בטענותיהן בדבר תוקף הפטנט‪ ,‬ולפיכך אני דוחה‬ ‫טענות אלו‪.‬‬ ‫ח‪ .‬סיכום‬

‫‪.60‬‬

‫על יסוד מכלול הנימוקים שפורטו לעיל‪ ,‬התוצאה היא איפוא כי‬

‫התובענה מתקבלת בחלקה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ניתן בזאת צו המורה לנתבעות – בין בעצמן ובין באמצעות‬

‫אחרים מטעמן – להימנע מייצורו‪ ,‬הפצתו‪ ,‬מכירתו‪ ,‬הצעתו או הצגתו‬ ‫למכירה‪ ,‬שיווקו ופרסומו של מוצר נקה כהגדרתו בפסקה ‪ 1‬לעיל‬ ‫)להלן – המוצר המפר(;‬ ‫ב‪.‬‬

‫ניתן בזאת צו המורה לנתבעות לאסוף את כל המוצרים‬

‫המפרים שנמכרו על‪-‬ידן לגורמים סיטונאים או קמעונאים ואשר טרם‬ ‫נמכרו עדיין לצרכן הסופי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הבקשה למתן צו המורה לנתבעות לאסוף את המוצרים‬

‫המפרים שברשותן או בחזקתן ולהעביר את כלל המוצרים המפרים‬ ‫לידי התובעת לצורך השמדתם – נדחית בזאת‪ .‬סנו לא הצביעה‬ ‫בטיעוניה על טעם כלשהו המצדיק מתן צו המורה על השמדתם של‬ ‫‪58‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫המוצרים המפרים‪ ,‬ואינני רואה כל הצדקה להורות כן‪ ,‬בפרט כאשר‬ ‫הסרתה של טבעת האגן מהמוצר המפר "מסירה" גם את ההפרה‪,‬‬ ‫ומאפשרת לנתבעות – אם תחפוצנה בכך – להשתמש במחזיק בלבד‬ ‫לצרכיהן‪ .‬מטעם זה‪ ,‬נדחית גם הבקשה החלופית‪ ,‬להורות על מינויו‬ ‫של בא‪-‬כוח סנו ככונס נכסים מטעם סנו לצורך ביצוע פעולות האיסוף‬ ‫או הפיקוח עליהן‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬יש לזכור כי מדובר בשני מתחרות‬ ‫עסקיות‪ ,‬ואין זה מתקבל על הדעת שאחת מהן תבדוק מקרוב את‬ ‫פעילותה המסחרית של חברתה ותוכל אגב כך "להתרשם" גם‬ ‫מנתונים אשר אינם רלוונטיים לעניין הנדון‪ .‬במידה שהנתבעות לא‬ ‫תפעלנה על‪-‬פי האמור במסגרת פסק‪-‬דין זה‪ ,‬פתוחה תמיד בפני סנו‬ ‫הדרך לעתור באמצעים המקובלים לאכיפתן של החלטות שיפוטיות‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬על מנת לוודא כי האיסוף עליו הוריתי בסעיף ב' לעיל‬ ‫נעשה בצורה מסודרת וממצה‪ ,‬ייערך דו"ח איסוף על ידי הנתבעות‬ ‫אשר יכלל במסגרת הדו"ח כאמור בסעיף ד' להלן‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬ובין היתר על‪-‬יסוד סעיף ‪)183‬ד( לחוק‪ ,‬ניתן בזאת‬

‫צו המורה לנתבעות ליתן דו"ח מפורט ומאושר על ידי רו"ח מטעמן‪,‬‬ ‫אשר ייתמך בתצהיר )להלן‪" :‬הדו"ח"( ‪ .‬הדו"ח והתצהיר יתייחסו‬ ‫לכמות המוצרים המפרים שיוצרו והמוצרים שנמכרו על ידי הנתבעות‬ ‫או על ידי מי מטעמן‪ ,‬ואשר יכלול‪ ,‬בנוסף‪ ,‬פירוט של כל התמורות‬ ‫שהתקבלו או עתידות להתקבל אצלן או אצל מי מטעמן או בעבורן בגין‬ ‫המכירות כאמור‪ .‬במסגרת הדו"ח תיכללנה גם ההוצאות אשר היו‬ ‫כרוכות בהפרת הפטנט‪ ,‬ובכלל זה עלות חומרי הגלם‪ ,‬משכורות‬ ‫ששולמו בקשר לכך‪ ,‬הוצאות שוטפות וכיוב' )השוו‪ :‬פרידמן‪ ,‬בספרו‬ ‫הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ .(921‬הדו"ח יוגש לבית המשפט עם העתק לב"כ סנו‪,‬‬ ‫בתוך ‪ 90‬יום מהיום‪.‬‬ ‫על יסוד האמור בו יימשך ההליך וייקבע דיון בשאלת היקף‬ ‫הפיצויים‪ ,‬שבסופו יינתן פסק‪-‬דין משלים בנקודה זו‪.‬‬ ‫‪59‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬

‫תא )ת"א( ‪2207/01‬‬

‫סנו מפעלי ברונו בע"מ נ' נקה חימיקלים ‪ 1952‬בע"מ‬

‫קדם משפט יתקיים ביום ‪ 5.7.05‬שעה ‪.08.30‬‬ ‫‪.61‬‬

‫שאלת ההוצאות תידון במסגרת פסק‪-‬הדין המשלים‪ ,‬בשים לב‬

‫בין השאר להליך בכללותו ולסכום שייפסק בסופו‪.‬‬

‫ניתן היום ט' ב אדר ב‪ ,‬תשס"ה ) ‪ 20‬במרץ ‪ (200 5‬בהעדר‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫המזכירות תודיע טלפונית לצדדים כי פסה"ד עומד לרשותם‬ ‫במזכירות‪.‬‬

‫ד‪ .‬קרת‪ -‬מאיר ‪,‬‬ ‫שופטת‬ ‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬

‫‪60‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪mnt/conversion/splitting/120317131945-eb674f89c44147d2897e0301bd6a2e8a.file /‬‬