אורבוטק נ. קמטק -הפרה

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫בתי המשפט‬ ‫בש"א ‪814/05‬‬ ‫ת"א ‪7076/05‬‬

‫בבית המשפט המחוזי בירושלים‬

‫‪1.5.05‬‬

‫לפני‪:‬‬

‫כבוד השופט מ' גל‬

‫בעניין‪:‬‬

‫אורבוטק בע"מ‬ ‫נגד‪-‬‬‫‪ .1‬קמטק בע"מ‬ ‫‪ .2‬קל‪-‬קליבר מכניקה בע"מ‬

‫המבקשת‬

‫המשיבות‬ ‫בשם המבקשת‪:‬‬ ‫בשם משיבה ‪:1‬‬ ‫בשם משיבה ‪:2‬‬

‫עו"ד ד' גילת‪ ,‬עו"ד א' קלינג‪ ,‬עו"ד מ' ברנר‪ ,‬עו"ד ה' מורן‪-‬‬ ‫צ'רני‪ ,‬עו"ד אליהו‬ ‫עו"ד ע' לויט‪ ,‬עו"ד ד' קאזיס‬ ‫עו"ד ר' לוי‬

‫לבקשת רשות ערעור בעליון )נדחתה‪ :(31.5.05 ,‬רעא ‪ 4943/05‬קמטק נ' אורבוטק‪ ,‬א' גרוניס‬ ‫להחלטה במחוזי ) ‪ :(11.5.05‬בשא )י‪-‬ם( ‪ 814/05‬אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ ‪ ,‬מ' גל‬ ‫להחלטה במחוזי ) ‪ :(27.2.05‬בשא )י‪-‬ם( ‪ 814/05‬אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ ‪ ,‬מ' גל‬ ‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬ ‫* פטנטים – בעלות בפטנטים – הגנתה‬ ‫* פטנטים – הפרת פטנט – אופן בחינתה‬ ‫* פטנטים – הפרת פטנט – הפרה תורמת‬ ‫* פטנטים – הפרת פטנט – ניצול אמצאה‬ ‫* פטנטים – פירוש – כללי הפרשנות‬ ‫* דיון אזרחי – סעדים זמניים – תנאים להענקתם‬ ‫* דיון אזרחי – סעדים – במעמד צד אחד‬ ‫הותרת צווי המניעה הזמניים כנגד "קמטק" בגין הפרת פטנט של "אורבוטק" על כנם‬ ‫הדיון נסב אודות השאלה האם להותיר על כנם צווי מניעה זמניים בקשר לפעילותן של המשיבות‪,‬‬ ‫בנוגע להתקן תאורה למערכת סריקה אופטית המכונה שלטענת המבקשת מפר פטנט שבבעלותה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫ביהמ"ש המחוזי קיבל את הבקשה ופסק כי‪:‬‬ ‫שיקולי ביהמ"ש הדן בבקשה לסעד זמני בתביעה בשל הפרת פטנט‪ ,‬אינם שונים במהותם מאלה‬ ‫הנבחנים לצורך הענקת צו זמני במסגרת הליך ביניים בכל נושא אחר‪ .‬על התובע )המבקש(‬ ‫להוכיח באופן לכאורי כי הנתבע הפר את הפטנט שבבעלותו‪ ,‬ולהראות כי מאזן הנוחות מטה את‬ ‫הכף לטובת היענות לצו המבוקש‪ .‬עם זאת‪ ,‬בענייני פטנטים די בהוכחה לכאורה של תוקפו של‬ ‫הפטנט‪ ,‬ובהוכחה לכאורה כי המוצר המפר כולל את המאפיינים העיקריים של האמצאה המוגנת‬ ‫על ידי הפטנט‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לתביעות בתחום הקניין הרוחני‪ ,‬נדרשים שיקולים מיוחדים של מאזן הנוחות‪ ,‬הנוגעים‬ ‫בעיקרם לנסיבות הכלכליות והמסחריות של המקרה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ביהמ"ש הדן בבקשה לסעד זמני בשל הפרת פטנט‪ ,‬לא ייכנס לעומקן של שאלות מקצועיות‬ ‫מורכבות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין‪ ,‬באשר להפרה הנטענת‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככל שהתובענה‬ ‫עוסקת בתחומים מסובכים יותר‪ ,‬המחייבים הסתייעות בידע מקצועי ‪ -‬אף לצורך רכישת הבנה‬ ‫בסיסית לגביהם ‪ -‬יגבר הצורך להיכנס לעובי הקורה כבר בשלב הסעד הזמני‪ ,‬ברם זאת לגופם‬ ‫של דברים ולא באשר לטענות סף כדוגמת שיהוי‪.‬‬ ‫על צד המבקש סעד זמני מוטלת החובה לשכנע את ביהמ"ש בדוחק נסיבות‪ ,‬שיש בו כדי להצדיק‬ ‫התערבות שיפוטית עוד בטרם בירור התביעה לגופה ובטרם נקבעו זכויות בעלי הדין‪ .‬התמהמהות‬ ‫בהגשת בקשה לסעד זמני יכולה אף לעמוד בסתירה לטענת המבקש‪ ,‬באשר לחיוניות הסעד‪ .‬ברם‪,‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬פרק הזמן בן ‪ 3‬החודשים שחלף מקבלת המידע האנונימי אצל המבקשת לבין הגשת‬ ‫הבקשה לסעד זמני אינו בלתי סביר‪.‬‬ ‫ככל שמדובר בתביעה ובבקשת ביניים המתייחסות לזכות בעלת משקל רב יותר‪ ,‬כגון תביעה‬ ‫למימוש זכות קניינית ‪ -‬להבדיל מתביעה למימוש זכות אובליגטורית ‪ -‬כך תקטן נכונות ביהמ"ש‬ ‫לקבל את טענת השיהוי‪.‬‬ ‫על בעל‪-‬דין המבקש סעד זמני ‪ -‬קל וחומר עת זה מבוקש במעמד צד אחד ‪ -‬מוטלת חובת גילוי‬ ‫כלפי הערכאה השיפוטית הדנה בבקשה‪ .‬חובה מוגברת זו‪ ,‬ששורשיה אקוויטאביליים‪ ,‬מעוגנת‬ ‫כיום גם במסגרת חובת תום הלב הדיונית‪ .‬בכל מקרה של ספק‪ ,‬על בעל הדין להשאיר את שאלת‬ ‫רלוונטיות המידע להחלטת ביהמ"ש‪ .‬המבחן לתום הלב הנדרש מן המבקש הוא אובייקטיבי‪,‬‬ ‫והפרתו עשויה להתבטא גם בעצימת עיניים ובמחדל רשלני בבדיקת העובדות כראוי‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫בכל מקרה אי פרוט מלא של עובדות מחייב להוביל לתוצאה של דחיית הבקשה‪ .‬בנסיבות‬ ‫המתאימות‪ ,‬שומה על ביהמ"ש לאזן בין האינטרסים הנוגדים ולהעמיד זה כנגד זה את חשיבות‬ ‫העובדה שהושמטה בבקשה לעומת הפגיעה הלכאורית במבקשת ממעשה הצד שמנגד‪ .‬לעניין זה‬ ‫ייתן כמובן ביהמ"ש גם משקל לסיבת אי הגילוי‪.‬‬ ‫בחוסר ניקיון כפיים מצד בעל הפטנט אין כדי להביא באופן אוטומטי לדחיית הסעד הזמני‬ ‫המבוקש‪ ,‬אלא באותם מקרים בהם נהג האחרון בחוסר ניקיון כפיים משמעותי ומשווע‪ .‬האיזון‬ ‫הראוי בין זכויות בעל הפטנט ובין חובותיו כלפי ערכאת השיפוט‪ ,‬מחייב התחשבות בגורם אי‬ ‫הגילוי‪ ,‬בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים או הוצאות בסיום ההליך‪.‬‬ ‫בנסיבות העניין‪ ,‬הפגם שבאי חשיפתם של ההליכים בעניין רישום הפטנט של ‪ K.L.A‬בישראל‬ ‫אינו יורד לשורש העניין‪ ,‬באופן שיש בו כדי להצדיק את סילוקה של הבקשה על הסף ללא כל‬ ‫דיון‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫הנטל להוכיח הפרתו של פטנט מוטל על הטוען להפרה‪ .‬נטל זה הוא כבד ומשמעותי‪ ,‬מכיוון‬ ‫שקבלת הטענה מובילה להגבלת התחרות החופשית ולחסימתה במגזר שוק מסוים‪.‬‬ ‫ההכרעה בשאלה האם הפטנט הופר‪ ,‬נגזרת לרוב מהיקף תחולתו של הפטנט‪ ,‬המהווה סוגיה‬ ‫פרשנית בעיקרה‪ .‬פרשנות של פטנט אינה שונה בעיקרון מפרשנותו של כל מסמך אחר‪ .‬כלל‬ ‫פרשנות בסיסי הוא‪ ,‬כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם‪ ,‬על‪-‬מנת שיהיה ניתן לעמוד על כוונת‬ ‫הממציא כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך‪ .‬אומד דעת הממציא נלמד בראש ובראשונה מנוסחו‬ ‫וממילותיו של הפטנט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בפרשנותו מוטמעים שיקולים הנעוצים בנסיבות חיצוניות‬ ‫הרלבנטיות לו ‪ -‬נסיבות סובייקטיביות לאמצאה המסוימת העומדת לדיון או נסיבות אובייקטיביות‬ ‫לפטנט‪ ,‬כמוסד משפטי‪.‬‬ ‫במסגרת פרשנותו של פטנט‪ ,‬מתחייבת זהירות רבה יותר בהשוואה למסמכים אחרים הן משום‬ ‫שמסמכי הפטנט הם מסמך חד צדדי‪ ,‬הנכתב במילותיו של הממציא עצמו‪ ,‬שרשאי לנסחן כאוות‬ ‫נפשו‪ ,‬והן לאור אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט‪ ,‬כמקנה מעין מונופולין בשוק‪.‬‬ ‫ההגנה המוענקת לבעל הפטנט צריכה לאזן בין חופש העיסוק של כלל האנשים שהמונופולין‬ ‫המוענקים בפטנט עלולים להגבילו וכן חופש התחרות שקיומו הכרחי לקידום אינטרסים‬ ‫חברתיים‪ ,‬משקיים וצרכניים חשובים; לבין זכותו הקניינית של בעל הפטנט לקצור את פרי עמלו‬ ‫והשקעתו וכן האינטרס הציבורי לעודד יצירה ופיתוח על‪-‬ידי מתן תמריץ להוגי רעיונות חדשים‪.‬‬ ‫ההגנה המוענקת לבעל פטנט חלה לא רק לגבי הפרה מילולית של האמור בפטנט‪ ,‬אלא גם כלפי‬ ‫נטילת תוכנה ומהותה של האמצאה המוגנת על‪-‬ידו‪ .‬שוני לא מהותי במוצר לגביו נטענת ההפרה‬ ‫לעומת האמצאה המוגנת בפטנט‪ ,‬אינו מוציאו מגדר התחום המוגן אם המוצר משיג את אותה‬ ‫מטרה ובאותן דרכים‪ .‬קנה המידה לבחינת משמעותם של היקף המונופול והיקף האמצאה הוא קנה‬ ‫המידה של בעל מקצוע ולא של אדם מן היישוב‪ .‬ככלל‪ ,‬גם פטנט קומבינציה יכול לזכות בהגנה‬ ‫פטנטית ובלבד שיש בו חידוש והתקדמות אמצאתית‪.‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬הוכיחה המבקשת את קיומה של עילת תובענה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה‪ .‬אין‬ ‫בעובדה שההתקן המפר סופק על‪-‬ידי קמטק טיוואן‪ ,‬ואף הורכב בפועל במדינה זו ובגרמניה‪ ,‬כדי‬ ‫לשלול את הפרתו לכאורה של הפטנט‪ .‬אף שככלל‪ ,‬ההגנה על פטנט היא טריטוריאלית‪ ,‬הרי‬ ‫לנוכח הגדרתו הרחבה של המונח "ניצול אמצאה"‪ ,‬כל פעולה מסחרית הכרוכה או המובילה ליצוא‬ ‫האמצאה המוגנת‪ ,‬יכולה להיתפס בזרועות החוק כפעולה המנצלת את האמצאה המוגנת‪ ,‬אם‬ ‫נגרעה זכות בעל הפטנט לנצל את אמצאתו באורח בלעדי וייחודי בישראל‪ .‬המלאכותיות‬ ‫שבהעברת הנושא אל קמטק טייואן מעידה על חוסר תום לב לכאורה מצד משיבה ‪ ,1‬ודי אפילו בו‬ ‫כדי להצדיק צו מניעה זמני כלפיה‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ניתן להשתמש באמצאה המוגנת למטרות מחקר‪ ,‬פיתוח או השגת היתר לשימוש באמצאה‬ ‫לפני פקיעת הפטנט‪ ,‬כל עוד הדבר לא נועד לשמש כמסווה לביצוע פעילויות עסקיות‪ ,‬במטרה‬ ‫לחדור לשווקים ולהכין ערוצי שיווק‪ .‬פעולות מן הסוג האחרון הן אסורות‪ ,‬בהיותן ניצול של‬ ‫האמצאה המוגנת‪ .‬בנסיבות העניין‪ ,‬פעילותה של משיבה ‪ 1‬אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים‬ ‫לסיווגה כפעולה ניסיונית‪ ,‬המעמידה הגנה מפני הפרה בהתאם לסעיף ‪ (2)2‬להגדרה‪.‬‬ ‫נקודת המוצא של ביהמ"ש הדן בבקשה לסעד זמני בתביעה בשל הפרת פטנט היא כי הפטנט תקף‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬משום שטענה המועלית מצד הנתבע בדבר אי כשירותה של האמצאה להירשם כפטנט‬ ‫מעוררת בדרך‪-‬כלל סוגיות מקצועיות מורכבות‪ ,‬שבירורן מצריך הקדשת זמן ומשאבים שיפוטיים‬ ‫‪3‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫ניכרים‪ ,‬שלא סביר לקיימם בהליך של בקשה לסעד זמני‪ .‬סטייה מן הכלל האמור תתאפשר רק‬ ‫כאשר הנתבע מציג ראיות המוכיחות באופן ברור ומובהק את בטלות הפטנט‪.‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬הראיות שהובאו על‪-‬ידי משיבה ‪ 1‬אינן מקיימות את מידת ההוכחה הנדרשת בשלב‬ ‫הנוכחי של הדיון‪ ,‬על‪-‬מנת לקעקע את כשירות אמצאת המבקשת לרישום כפטנט‪.‬‬ ‫במסגרת בחינת קיומה של התקדמות אמצאתית בפטנטים עשויה להיות חשיבות יתרה למבחני‬ ‫העזר הכלכליים המשמשים את ביהמ"ש‪ :‬מבחן "החסר המתמשך" ומבחן "ההצלחה המסחרית"‪,‬‬ ‫במיוחד בתחום טכנולוגי מורכב ומסובך כבמקרה דנן‪.‬‬ ‫בנסיבות העניין‪ ,‬אין בעצם קיומו של פטנט רשום זהה בארה"ב על‪-‬שם חברת ‪ ,K.L.A‬כדי לשלול‬ ‫מניה וביה את תקפותו של פטנט המבקשת מחמת העדר חידוש והתקדמות אמצאתית‪ .‬בחינת‬ ‫שאלת ההתקדמות האמצאתית נעשית לאור מצב הידיעות בתחום הרלוונטי לפני מועד הגשת‬ ‫בקשת הפטנט‪ ,‬ולא לאור המצב כפי שהוא נראה בדיעבד‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פסילת תוקפו של פטנט על‬ ‫בסיס היותו בלתי מתקדם מבחינה אמצאתית טעונה בסיס עובדתי מפורט ומנומק‪ ,‬ולא די באוסף‬ ‫של פרסומים ואמירות כלליות‪ .‬בנסיבות אלו‪ ,‬על סוגיית תקפותו של הפטנט להתברר בגדרי‬ ‫ההליך העיקרי‪ .‬משלא הובאו ראיות ברורות ומובהקות להוכחת בטלותו של הפטנט‪ ,‬מהווה עצם‬ ‫מתן הפטנט ורישומו ראיה לכאורה לתקפותו ואין המבקשת חייבת להמציא ראיות המאוששות את‬ ‫תוקפו של הפטנט שלה‪.‬‬ ‫מוטל על בעל הפטנט הנטל לנסח את תביעתו בבהירות‪ ,‬במידה כזו שלא תצריך להסתייע בחומר‬ ‫עזר או עדות חיצונית כדי להתחקות אחר כוונתו‪ .‬נטל זה מבטא את הצורך לאזן בין הרצון‬ ‫להעניק הגנה לאמצאה ובין השאיפה ליצור מידת וודאות ראויה אצל העוסקים בתחום ולמנוע את‬ ‫התוצאה שקביעת היקף המונופול תיעשה על‪-‬ידי בתיהמ"ש ולא על‪-‬ידי מסמכי הפטנט‪ .‬בקביעה‬ ‫האם הממציא עמד בנטל האמור‪ ,‬יש לשקול את אופיו של התחום ומידת הקושי לתאר במסגרתו‬ ‫פטנט בצורה מדויקת; את היכולת הלשונית לתאר את המונופול בצורה טובה יותר; את מידת‬ ‫תרומתה של האמצאה לתחום המקצועי‪ .‬במסגרת זו תובא בחשבון גם המידה שבה יש בהרחבתו‬ ‫או בצמצומו של המונופול כדי לשלול מהציבור או ממתחריו העסקיים של בעל הפטנט את היכולת‬ ‫לנסות ולהתחרות באותו תחום‪.‬‬ ‫במסגרת בקשת הפטנט יש לעתים צורך להשתמש במונחים יחסיים או פונקציונאליים‪ .‬במקרים‬ ‫כאלה אין מבקש הפטנט חייב לפרט במסגרת תביעות הפטנט מידות מדויקות והוא רשאי‬ ‫להשתמש במונחים כלליים‪ ,‬בתנאי שניתן ללמוד על כוונתו מתוך התיאור או מהידע הכללי‬ ‫בתחום הרלוונטי‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬נראה לכאורה כי העמימות המסוימת שבה נוקט הממציא לתיאור‬ ‫עיקר האמצאה קשורה במהותה של האמצאה ככזו שאינה מאפשרת שימוש במושגים‬ ‫אבסולוטיים‪.‬‬ ‫החלת דוקטרינת ההפרה התורמת מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים‪ :‬היות הרכיבים‬ ‫הנמכרים חלק מהותי מהאמצאה המוגנת; ידיעה בפועל או בכוח של היצרן‪ ,‬שהרכיבים מתאימים‬ ‫באופן מיוחד לקומבינציה המפרה את זכות הפטנט וכי הם מיועדים לכך בפועל; ותנאי שלישי‬ ‫המהווה חריג לאחריות‪ ,‬לפיו זו אינה חלה במקרה שבו הרכיב הנמכר הוא מוצר בסיסי המתאים‬ ‫לשימוש משמעותי אחר‪ ,‬שאין בו משום הפרת הפטנט‪.‬‬ ‫במקרה דנן‪ ,‬אף שלא ניתן לקבוע כי למשיבה ‪ 2‬הייתה ידיעה בכוח על הפרת הפטנט‪ ,‬הרי משינתן‬ ‫צו כלפי משיבה מס' ‪ ,1‬ממילא ‪ -‬אף ללא הפרה ‪ -‬ניתן לאסור על משיבה ‪ 2‬לספק לה ולכל מי‬ ‫מטעמה רכיבים המשמשים להפרת הפטנט לכאורה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫ככל מבקש סעד זמני‪ ,‬כך גם בעל פטנט המבקש לקבל סעד זמני שימנע את הפרת הפטנט הרשום‪,‬‬ ‫צריך להוכיח כי בנוסף לזכות‪ ,‬עלול גם להיגרם לו נזק בלתי הפיך אם הסעד הזמני לא יוענק לו‪.‬‬ ‫בעצם היות זכותו של בעל הפטנט בגדר זכות קניין המגיעה לכדי זכות חוקתית‪ ,‬יש כדי להקל‬ ‫בהיענות לבקשה לסעד זמני‪ ,‬למנוע את המשך ההפרה‪ .‬בנסיבות העניין‪ ,‬נראה כי מתמלאת‬ ‫הדרישה בדבר חיוניות הסעד והצורך לשמור על סטאטוס קוו‪.‬‬

‫ה ח ל ט ה‬ ‫א' ‪ -‬פתח דבר‬

‫עניינה של החלטה זו הוא בשאלה‪ ,‬האם להותיר על כנם צווי מניעה זמניים‬

‫‪.1‬‬

‫בקשר לפעילותן של המשיבות‪ ,‬בנוגע להתקן תאורה למערכת סריקה אופטית המכונה‬ ‫" ‪BLOCK 155‬‬

‫‪ , "ILLUM‬שלטענת המבקשת מפר פטנט שבבעלותה )להלן גם‪:‬‬

‫"ההתקן המפר"(‪ .‬ככלל‪ ,‬צווים אלה אוסרים על המשיבות לנצל את האמצאה נשוא‬ ‫הפטנט או לבצע מעשה או מחדל המהווים הפרה של הפטנט‪ ,‬ולעשות כל פעולה‬ ‫בקשר עם ההתקן המפר‪ ,‬חלקיו או מסמכים לגביו‪.‬‬

‫‪5129371‬‬

‫ב' ‪ -‬הבקשה והרקע לה‬

‫המבקשת והמשיבה מס' ‪ 1‬הן חברות ציבוריות הרשומות בישראל‪ ,‬העוסקות‬

‫‪.2‬‬

‫בייצור מערכות סריקה לגילוי תקלות במעגלים מודפסים‪ ,‬בטכניקה של ‪) A.O.I‬סריקה‬ ‫אופטית אוטומטית(‪ .‬איתור התקלות בטכניקה זו נעשה באמצעות הארת משטח‬ ‫המעגל החשמלי ובחינת תמונת המעגל המתקבלת מהחזרת האור‪ .‬משיבה מס' ‪ 2‬היא‬ ‫חברה העוסקת בתכנון וייצור מכני‪ ,‬ומייצרת בין היתר גם התקני תאורה עבור משיבה‬ ‫מס' ‪.1‬‬ ‫נ‬

‫‪.3‬‬

‫המבקשת היא בעלת פטנט ישראלי רשום שמספרו ‪ .81450‬הפטנט מספק‬

‫פתרון תאורה שנועד להתגבר על ההצללות הנוצרות על גבי המשטח הפולימרי‪,‬‬ ‫שעליו מודפס המעגל החשמלי הנסרק על‪-‬ידי מערכת ה‪ .A.O.I -‬בעטיין של הצללות‬ ‫אלו אין ביכולתה של מערכת דומה לאתר את מלוא התקלות הקיימות והיא עלולה‬ ‫להתריע גם על תקלות שווא‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫לטענת המבקשת‪ ,‬האמצאה משיגה פתרון תאורה שהיה ייחודי וחדשני בזמנו‪,‬‬ ‫המאפשר הארה מרוכזת של האובייקט הנבדק מתחום מוגדר של זוויות רצופות‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש אופטימלי במקורות אור‪ .‬הפתרון שבאמצאה משלב בין שני סוגי אלמנטים‬ ‫של תאורה‪) O n Axis :‬הארה עילית(‬

‫ו‪O ff A xis -‬‬

‫)הארה צידית(‪ ,‬המאירים בזוויות‬

‫שונות על‪-‬מנת לקבל תמונת אמת‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬של הלוח הנבדק‪ .‬השילוב הרציף בין‬ ‫ההארה העילית ובין ההארה הצידית‪ ,‬הוא העומד בבסיס האמצאה ומביא ליצירת‬ ‫תמונה מיטבית‪ .‬בכך טמון ייחודו של הפטנט בהשוואה לטכניקות אחרות‪ ,‬שאף הן‬ ‫ניסו להתגבר על בעיית ההצללות באמצעות הארת המשטח מכל הכיוונים‪ ,‬לרבות‬ ‫תוך שימוש במרכזי אלומה מסוג של עדשות או מראות צילינידריות‪ .‬השיטות‬ ‫האחרות לא הצליחו ליצור קונטרסט ברור בין קווי המתאר של המעגל החשמלי ובין‬ ‫המצע הפולימרי עליו הוא מודפס )ס' ‪ 21 ,17-19‬לתצהירו של ד"ר י' קציר(‪.‬‬

‫ב‬

‫המבקשת מוסיפה וטוענת‪ ,‬כי עיקר נפקותה של האמצאה )לגבי התקני תאורה‬ ‫שעושים שימוש במראות צילינדריות( טמון בתחום המוצרים בעלי מאפיינים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬ובפרט כאלו הכוללים מעגלים חשמליים צפופים ומורכבים מסוג ‪,Fine Lines‬‬ ‫המחייבים טכנולוגית סריקה בעלת יכולת הבחנה גבוהה ביותר‪ ,‬לבדיקת המוצר‬ ‫בטרם שיווקו )ס' ‪ 36‬לתצהירו של ד"ר קציר(‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ו‬

‫מכאן התובענה שהגישה המבקשת כנגד המשיבות בת"א ‪ ,7076/05‬שבגדרה‬

‫הוגשה הבקשה הנוכחית‪ .‬בבקשה מייחסת המבקשת למשיבה מס' ‪ 1‬הפרה של‬ ‫הפטנט‪ ,‬בעיקר באשר למעגלים מסוג ‪ ,Fine Lines‬כאשר לטענתה ההפרה נוגעת לא רק‬ ‫לעיקר ההמצאה‪ ,‬אלא גם לחלק מן התביעות המגדירות אותה‪ .‬בדומה מעלה‬ ‫המבקשת טענה בדבר הפרת פטנט גם כלפי משיבה מס' ‪ ,2‬כמי שלגרסתה נוטלת חלק‬ ‫פעיל בייצור‪ ,‬בבדיקה ובאספקה של רכיבים מהותיים בהתקן התאורה המפר‪.‬‬

‫נ‬

‫התשתית הראייתית עליה מבוססת הבקשה כוללת מסמכים שלגרסת‬ ‫המבקשת הגיעו לידיה מאת גורם אנונימי‪ ,‬ובהם שרטוטים ופירוט של מרכיבי‬ ‫ההתקן המפר‪ ,‬אשר מקורם במשיבה מס' ‪) 1‬נספחים‬

‫‪ B1‬ו‪B2 -‬‬

‫‪6‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫לתצהיר מר ע'‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫שטיינברג(‪ ,‬תעודות משלוח ודו"חות בחינה סופיים‪ ,‬שמקורם במשיבה מס' ‪) 2‬נספחים‬ ‫‪ C‬ו‪D2 -‬‬

‫‪ (D1,‬וכן "עץ המוצר" של ההתקן המפר‪ ,‬הכולל את מספריהם הקטלוגיים של‬

‫רכיביו והכמויות הנדרשות לצורך בנייתו )נספח ‪ .(A‬בנוסף לכך עמד המצהיר מטעם‬ ‫המבקשת על מידע נוסף שמסר לו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬הגורם האנונימי הנ"ל בשיחות טלפוניות‪,‬‬ ‫לפיו החלה המשיבה מס' ‪ 1‬לאחרונה לבצע בטייוואן אינטגרציה של ההתקן המפר‪,‬‬ ‫זאת במטרה לעקוף את תחולתו הטריטוריאלית של הפטנט בתחומי מדינת ישראל‪.‬‬

‫ב‬

‫ג' ‪ -‬השתלשלות ההליכים עד כה‬

‫‪.5‬‬ ‫מסוג‬

‫במסגרת הבקשה דנן עתרה המבקשת גם למתן צו תפיסה וכינוס נכסים‬ ‫‪P iller‬‬

‫‪ ,A nton‬בנוגע לפריטים ומסמכים שונים הקשורים להתקן המפר‬

‫והמצויים ברשותן או בשליטתן של המשיבות‪ .‬צו כאמור ניתן לאחר דיון ועורך‬ ‫הדין ד' אור‪-‬חוף מונה כתופס‪ .‬הליכי תפיסה אלה אינם עומדים לדיון במסגרת‬ ‫החלטה זו‪.‬‬

‫ו‬

‫באשר לצווי המניעה‪ :‬בתחילה ניתנו צווים ארעיים עד לדיון במעמד‬ ‫הצדדים‪ ,‬אשר נקבע לשמיעה יומיים לאחר מכן )ביום ‪ .(25.2.05‬התכיפות הרבה‬ ‫נדרשה בעיקר בשל צו התפיסה שהתבקש ולא נענה במעמד צד אחד בלבד‪ .‬לאחר‬ ‫הדיון ניתנה החלטה שלפיה הסעדים הארעיים הפכו לצווים זמניים‪ .‬למרות שבאופן‬ ‫פורמאלי הדיון התקיים במעמד הצדדים‪ ,‬הרי בשים לב לזמן הקצר אשר עמד לרשות‬ ‫המשיבות להיערך לקראתו‪ ,‬הותר להן להגיש תצהירים תוך שבעה ימים מעת מתן‬ ‫ההחלטה‪ ,‬זאת כדי שניתן יהיה לקיים דיון משלים בנושא‪.‬‬ ‫לאחר קבלת התצהירים מטעם המשיבות‪ ,‬התקיים ביום ‪ 9.3.03‬דיון נוסף‪ .‬על‬ ‫יסוד הסכמת הצדדים הוחלט באותו מעמד למנות את פרופ' נ' בן יוסף כמומחה‬ ‫מלווה ) ‪ (assessor‬בתיק‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 189‬לחוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1967 -‬לרבות‬ ‫לצורך הליכי הביניים )הדו"ח ששלח ב‪ e-mail -‬צורף לתיק לנוחיות הצדדים‬ ‫ולשקיפות האינפורמציה אשר הועברה על‪-‬ידי המומחה לבית המשפט‪ ,‬זאת למרות‬ ‫שלאור טיב המינוי ותפקידו‪ ,‬ההתייעצות עמו אינה מחייבת הגשת מסמך בכתב(‪.‬‬ ‫בדיונים שהתקיימו נחקרו המצהירים ובאי‪-‬כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫‪.6‬‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫נותר אפוא לבחון‪ ,‬האם לנוכח החומר המונח לפנינו קיימת הצדקה להותיר‬

‫את צווי המניעה הזמניים על כנם או דילמה דינם להתבטל‪ .‬לשם כך נעמוד תחילה‬ ‫על טענותיהן של המשיבות‪ .‬להשלמת הדברים יובהר רק הידוע והמובן מאליו‪ ,‬כי‬ ‫בהיות החלטה זו הכרעה בבקשת ביניים‪ ,‬הנאמר בה אינו מהווה קביעה עובדתית‪,‬‬ ‫אלא‪ ,‬ההכרעה נעשית לכאורה בלבד לפי החומר שבשלב זה הונח לפני בית‬ ‫המשפט‪ .‬בשולי דברים אלה עוד יצוין ‪ ,‬כי ההצעה שלפיה ההכרעה בבקשה תהווה‬ ‫גם פסק‪-‬דין בתיק העיקרי נדחתה על‪-‬ידי משיבה מס' ‪) 1‬עמ' ‪ 61‬לפרטיכל(‪.‬‬

‫נ‬

‫ד' ‪ -‬עמדת המשיבות‬

‫‪.7‬‬

‫משיבה מס' ‪ 1‬מבקשת לדחות את בקשת המבקשת הן על יסוד טענות‬

‫מקדמיות‪ ,‬המצדיקות לשיטתה את סילוקה של הבקשה על הסף‪ ,‬והן לגופם של‬ ‫דברים‪ .‬טענות הסף שאותן מעלה משיבה מס' ‪ 1‬נוגעות‪ ,‬רובן ככולן‪ ,‬לשיקולים‬ ‫אקוויטביליים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט אם להעניק סעד זמני אם‬ ‫לאו‪ ,‬ובכלל אלה שיהוי והעדר ניקיון כפיים‪.‬‬ ‫לגופם של דברים מכחישה משיבה מס' ‪ 1‬קיומה של הפרה כלשהי מצידה‪:‬‬ ‫ראשית ‪ ,‬מכיוון שהפטנט של המבקשת מהווה לדידה פטנט קומבינציה‪ ,‬שהגנתו‬ ‫מצומצמת לשילוב של רכיבים במערך ספציפי המשיג תוצאה ספציפית‪ ,‬השונה‬ ‫בתכלית מזו המושגת על‪-‬ידי התקן התאורה המפר; שנית‪ ,‬משום שפעילותה של‬ ‫משיבה מס' ‪ , 1‬בכל הנוגע להתקן התאורה המפר‪ ,‬אינה בגדר "ניצול אמצאה"‬ ‫המהווה הפרה של הפטנט לפי סעיף ‪) 49‬א( לחוק הפטנטים‪ ,‬אלא נופלת אל גדר‬ ‫החריגים שלה ובכללם "פעולה ניסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה לשפר אמצאה‬ ‫או לפתח אמצאה אחרת" )סימן ‪ (2 )2‬להגדרת "ניצול אמצאה"‪ ,‬בסעיף ‪ 1‬לחוק‬ ‫הפטנטים(‪.‬‬

‫ב‬

‫לחילופין טוענת משיבה מס' ‪ ,1‬כי אף אם ייקבע שהתקן התאורה שלה מפר‬ ‫את הפטנט של המבקשת‪ ,‬קמה כלפי האחרונה מניעות מלתבוע סעדים בשל ההפרה‪,‬‬ ‫זאת לנוכח מחדלה מלפעול במשך ‪ 7‬שנים‪ ,‬מאז התרתה לראשונה בנקיטת הליכים‬ ‫‪8‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫משפטיים כנגד המשיבה‪ ,‬בשל הפרת הפטנט‪ .‬עוד טוענת משיבה מס' ‪ 1‬לאי תוקפו‬ ‫של הפטנט‪ ,‬הן משום שלדידה מדובר במסמך מעורפל‪ ,‬אשר אינו ממלא אחר‬ ‫דרישת הפירוט הקבועה בסעיף ‪ 12‬לחוק הפטנטים‪ ,‬והן משום שאין בו חידוש‬ ‫והתקדמות המצאתית‪ ,‬כנדרש בסעיפים ‪ 4‬ו‪ 5 -‬לחוק‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫ו‬

‫משיבה מס' ‪ 2‬טענה מצדה להעדר עילת תביעה נגדה ולחוסר תום לב‬

‫בצירופה להליך‪ .‬לדבריה‪ ,‬היא היצרן היחידי אשר נתבע לדין מבין כל היצרנים‬ ‫השותפים לייצורו של התקן התאורה המפר‪ ,‬על רכיביו השונים‪ .‬לגופם של דברים‬ ‫טוענת משיבה מס' ‪ , 2‬כי זיקתה היחידה לעניין נשוא ההליך מתמצה בייצורו של‬ ‫רכיב בודד‪ ,‬שאינו מוגן באמצעות פטנט ואף זאת במהלך העסקים הרגיל‪ .‬לטענתה‪,‬‬ ‫היא מייצרת רכיבים כדוגמתו ומספקת אותם לגורמים שונים‪ ,‬לרבות כאלה‬ ‫המתחרים ביניהם בארץ ובעולם‪ .‬לשיטתה‪ ,‬השימוש שנעשה באותו רכיב‪ ,‬הלכה‬ ‫למעשה‪ ,‬הוא עניינו של המזמין )במקרה הנדון קמטק טייוואן(‪ ,‬מכאן שלא ניתן‬ ‫לזקוף לחובתה את הפרת הפטנט של המבקשת‪ .‬גם שיקולים של מדיניות משפטית‬ ‫מצדיקים‪ ,‬לדידה‪ ,‬אי מתן צווי מניעה כנגד יצרנים‪ ,‬מאחר שהדבר עלול להביא‬ ‫לשיתוק הפעילות העסקית והיצרנית במשק‪.‬‬ ‫ה' ‪ -‬דיון‬ ‫ה) ‪ ( 1‬סעד זמני בענייני פטנטים ‪ -‬המסגרת הנורמטיבית‬

‫‪.9‬‬

‫שיקולי בית המשפט‪ ,‬הדן בבקשה לסעד זמני בתביעה בשל הפרת פטנט‪,‬‬

‫אינם שונים במהותם מאלה הנבחנים לצורך הענקת צו זמני במסגרת הליך ביניים‬ ‫בכל נושא אחר‪ .‬תכלית הסעד הזמני היא למנוע הכבדה ולהבטיח את ביצוע פסק‬ ‫הדין או את קיומו התקין של ההליך )הגדרת "סעד זמני" בתקנה ‪ 1‬לתקנות סדר הדין‬ ‫האזרחי‪ ,‬תשמ"ד ‪ .(1984‬על התובע )המבקש( להוכיח באופן לכאורי כי הנתבע הפר‬ ‫את הפטנט שבבעלותו‪ ,‬ולהראות כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת היענות לצו‬ ‫המבוקש ) ע"א ‪ 700/78‬איססקו החברה הבינלאומית למערכות אנרגית שמש‬

‫בע"מ נ' בנית ‪ ,‬פ"ד לד) ‪ 760 ,757 (1‬מול ו'‪-‬ז'‪ ,‬וכן ‪ 764‬מול א'; רע"א ‪11964/04‬‬ ‫צפי פרופיל חן ) ‪ ( 1983‬בע"מ נ' אזולאי‪ ,‬טרם פורסם‪ .‬בסימן ‪ 5‬לפסק הדין (‪ .‬עם‬ ‫‪9‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫זאת‪ ,‬בענייני פטנטים "די בהוכחה לכאורה של תוקפו של הפטנט‪ ,‬ובהוכחה לכאורה‬ ‫כי המוצר המפר כולל את המאפיינים העיקריים של האמצאה המוגנת על ידי‬ ‫הפטנט" )רע"א ‪ 8170/99‬דקסל נ' אקטיבולגט האסל‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,726 (2 )2000‬בסימן ‪2‬‬ ‫לפסק הדין(‪.‬‬ ‫‪.10‬‬

‫נ‬

‫השיקולים למתן סעד זמני‪ ,‬שהיו בעבר יציר הפסיקה‪ ,‬מעוגנים כיום בתקנה‬

‫‪ 362‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬והם כדלקמן‪ :‬ראשית ‪ ,‬חיוניות הסעד ‪ -‬השאלה‬ ‫היא האם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי באופן שיש בו כדי להצדיק את התערבותו‬ ‫של בית המשפט בשלב מוקדם‪ ,‬לפני בירור התביעה ) י' זוסמן סדרי הדין האזרחי‬

‫)מהדורה שביעית‪ ,1995 ,‬ש' לוין עורך( ‪ 613‬בסימן ‪ .(492‬שנית‪ ,‬הוכחת קיום הזכות ‪-‬‬ ‫התובע צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה‪ ,‬ברמה של קיום זכות לכאורה )תקנה‬ ‫‪)362‬א( לתקנות(‪ .‬שלישית‪ ,‬מאזן הנוחות ‪ -‬על בית המשפט לבחון למי מן הצדדים‬ ‫תיגרם אי נוחות רבה יותר ממתן או מאי מתן הצו )תקנה ‪)362‬ב() ‪ .((1‬אי נוחות זו‬ ‫נבחנת על‪-‬ידי השוואת נזקי הצדדים‪ ,‬לרבות צדדים שלישיים‪ .‬מנושא זה נגזרת גם‬ ‫שאלה נוספת‪ :‬האם נזקו של התובע הוא בלתי הפיך ולא יהא ניתן לפיצוי בכסף‬ ‫) זוסמן‪ ,‬שם‪ . ( 616-617 ,‬בכל הנוגע לתביעות בתחום הקניין הרוחני‪ ,‬נדרשים‬ ‫שיקולים מיוחדים של מאזן הנוחות‪ ,‬הנוגעים בעיקרם לנסיבות הכלכליות‬ ‫והמסחריות של המקרה‪ .‬עמדנו עליהם בסימן ‪ 13‬להחלטה הקודמת בתיק זה‪ ,‬מיום‬ ‫‪ , 27.2.05‬ועל כן אין צורך לשוב ולפרטם כאן בשנית ‪ .‬רביעית‪ ,‬בית המשפט הדן‬ ‫בבקשה למתן סעד זמני נוהג לשקול גם שיקולים אקוויטביליים ‪ ,‬בכללם ניקיון כפיו‬ ‫של המבקש‪ ,‬שיהוי מצדו בהגשת הבקשה ועוד כיוצאים באלה שיקולים שביושר‬ ‫)תקנה ‪)362‬ב() ‪ (2‬לתקנות; זוסמן‪ ,‬שם‪ ,617-618 ,‬בסימן ‪.(495‬‬ ‫ה) ‪ ( 2‬טענות הסף‬ ‫ה) ‪)( 2‬א( ‪ -‬שיהוי‬

‫‪.11‬‬

‫לטענת משיבה מס' ‪ 1‬הבקשה נגועה בשיהוי קיצוני‪ ,‬שבא לידי ביטוי בשני‬

‫היבטים‪ :‬ראשית‪ ,‬במחדלה המתמשך של המבקשת מלנקוט נגדה בהליכים משפטיים‬ ‫בשל הפרת הפטנט‪ ,‬חרף איומה לעשות כן כבר בשנת ‪ '98‬ביחס לבלוק תאורה אחר‬ ‫‪10‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫שהיה בשעתו בשימושה של משיבה מס' ‪) 1‬מכתבה של המבקשת מיום ‪- 21.7.98‬‬ ‫נספח ‪ 4‬לתצהירו של מר ע' שטיינברג(‪ .‬לדעת המשיבה‪ ,‬יש בכך גם כדי ללמד על‬ ‫השלמה וויתור מצד המבקשת עם ההפרה של הפטנט‪ ,‬ככל שקיימת כזו‪ ,‬זאת עת‬ ‫היא לא הרימה את הנטל להצביע על הבדלים כלשהם בין בלוק התאורה דאז לבלוק‬ ‫הנוכחי‪ .‬ש נ י ת ‪ ,‬בהגשת הבקשה הנוכחית רק בשלהי חודש פברואר השנה‪ ,‬אף‬ ‫שהמסמכים שעליהם היא נסמכת היו מצויים ברשות המבקשת כבר בחודש נובמבר‬ ‫אשתקד‪ ,‬וכאשר המידע בנושא הגיע אליה עוד קודם לכן‪.‬‬

‫ב‬

‫המבקשת מצדה מודה בקיומו של שיהוי‪ ,‬אולם זאת רק בנוגע לשימוש‬ ‫בעדשות )ראו את הרשום בה"ש ‪ 3‬לבקשה( בו עוסקת‪ ,‬לטענתה‪ ,‬התכתובת‬ ‫האמורה משנת ‪ .' 98‬בהקשר לכך עומדת המבקשת על ההבדל המהותי‪ ,‬לדידה‪ ,‬בין‬ ‫השימוש בעדשות צילנידריות לצורך ריכוז אלומות האור‪ ,‬כפי שנעשה על‪-‬ידי‬ ‫משיבה מס' ‪ 1‬עד להפרה הנוכחית‪ ,‬ובין השימוש במראה מרכזת בהתקן המפר‪,‬‬ ‫המקנה יתרון משמעותי במיוחד בכל הנוגע לטכנולוגית ה‪ .F ine L ine -‬עוד טוענת‬ ‫המבקשת‪ ,‬כי לנוכח עדותו של מר שלם )מנהל הפרויקטים במחלקת המחקר‬ ‫והפיתוח של משיבה מס' ‪ ,( 1‬לפיה פעילותה של האחרונה בקשר עם ההתקן המפר‬ ‫בטייוואן נבעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מחששה כי היא תיתבע לדין על‪-‬ידי המבקשת בשל‬ ‫הפרת הפטנט ‪ -‬מתפוגג מאליו עניין השיהוי‪.‬‬ ‫‪.12‬‬

‫ו‬

‫סבורני‪ ,‬כי דין טענת השיהוי להידחות‪ .‬אין מחלוקת בין הצדדים‪ ,‬כי‬

‫המערך שבפטנט אינו מגביל עצמו לאופטיקה של מראות‪ ,‬אף אם הפטנט מדגיש‬ ‫דווקא פתרון זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שטוענת המבקשת ‪ -‬וכך סבור גם פרופ' בן יוסף ‪-‬‬ ‫ישנו הבדל מהותי‪ ,‬לפחות בהיבט ההנדסי‪-‬פרקטי‪ ,‬בין השימוש במראות ובין‬ ‫השימוש בעדשות‪ ,‬כאשר השימוש במראות מאפשר קבלת התקן יעיל וקומפקטי‬ ‫יותר מבחינה הנדסית‪ ,‬בעל ניצולת אור טובה יותר וחלוקה מוגדרת יותר של האור‬ ‫"על הקו" )עמ' ‪ 2‬לדו"ח המומחה(‪ .‬ההבדל האמור יכול אפוא להסביר‪ ,‬מדוע‬ ‫המבקשת מחלה על מיצוי זכויותיה המשפטיות בכל הנוגע לשימוש בעדשות ומדוע‬ ‫‪11‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫אין בויתורה האמור כדי למנוע מבעדה מלתבוע את המשיבות כעת לאור השימוש‬ ‫במראות‪.‬‬ ‫מוסיפה משיבה מס' ‪ 1‬וטוענת‪ ,‬כי שימוש במראות )ולא רק בעדשות( נעשה‬ ‫על‪-‬ידה כבר לפני מספר שנים‪ .‬מכאן עמידתה על קיומו של שיהוי שבצדו השלמה‬ ‫וויתור‪ .‬עיון במכתב נספח ‪ 4‬הנ"ל מעלה ‪ -‬והמשיבה מס' ‪ 1‬אינה חולקת על‪-‬כך ‪ -‬כי‬ ‫הוא מתייחס להפרה של הפטנט באמצעות שימוש בבלוק תאורה אחר‪ ,‬המכונה‬ ‫‪2V50‬‬

‫‪M od‬‬

‫‪ . el‬בשלב הזה של הדיון אין לפנינו תשתית להניח‪ ,‬כי כבר אז נעשה שימוש‬

‫במראות במתכונת דומה לנעשה בהתקן הנוכחי‪ .‬המשיבה לא צירפה מסמכים‬ ‫ושרטוטים‪ ,‬כדי שניתן יהיה ללמוד על הדמיון ביישום ובשימוש של הטכנולוגיות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬די לנו בעובדה שלפיה מדובר בשני התקנים שונים‪ ,‬כדי שלא להיזקק עתה‬ ‫לטענת השיהוי‪ .‬ואכן‪ ,‬באין נתון עובדתי משמעותי ובולט‪ ,‬אמורה שאלת קיומם של‬ ‫הבדלים בין שני ההתקנים ונפקותם לעניין קיומו של שיהוי או העדרו‪ ,‬להיבחן‬ ‫בתיק העיקרי ולא במסגרת הליכי הביניים‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני בשל הפרת פטנט‪ ,‬לא ייכנס‬ ‫לעומקן של שאלות מקצועיות מורכבות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין‪ ,‬באשר‬ ‫להפרה הנטענת‪ .‬מקום בירורן הראוי הוא בהליך העיקרי‪ .‬אכן‪ ,‬ככל שהתובענה עוסקת‬ ‫בתחומים מסובכים יותר‪ ,‬המחייבים הסתייעות בידע מקצועי ‪ -‬אף לצורך רכישת‬ ‫הבנה בסיסית לגביהם ‪ -‬יגבר הצורך להיכנס לעובי הקורה כבר בשלב הסעד הזמני‬ ‫)רע"א ‪ 11964/04‬פרופיל חן הנ"ל‪ ,‬בסימן ‪ 5‬להחלטה; ע' פרידמן פטנטים‪ :‬דין‪,‬‬

‫פסיקה ומשפט משווה )תשס"א( ‪ ,(833-834‬ברם זאת לגופם של דברים ולא באשר‬ ‫לטענות סף כדוגמת שיהוי‪.‬‬ ‫‪.13‬‬

‫נ‬

‫גם בטענת המשיבה בעניין השיהוי שחל בנקיטת ההליך דנן‪ ,‬למן קבלת‬

‫החומר מן הגורם האנונימי הנזכר לעיל‪ ,‬לא מצאתי ממש‪ .‬אין מחלוקת‪ ,‬כי על צד‬ ‫המבקש סעד זמני מוטלת החובה לשכנע את בית המשפט בדוחק נסיבות‪ ,‬שיש בו‬ ‫כדי להצדיק התערבות שיפוטית עוד בטרם בירור התביעה לגופה ובטרם נקבעו‬ ‫‪12‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫זכויות בעלי הדין‪ .‬התמהמהות בהגשת בקשה לסעד זמני יכולה אף לעמוד בסתירה‬ ‫לטענת המבקש‪ ,‬באשר לחיוניות הסעד )ע"א ‪ 5240/92‬חלמיש חברה ממשלתית‬

‫עירונית לשיקום הדיור בת"א‪-‬יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ‪ ,‬פ"ד מז) ‪(1‬‬ ‫‪ 50 ,45‬מול ה'‪-‬ז'; רע"א ‪ 8113/00‬שפר נ' תרבות לעם ) ‪ ( 1995‬בע"מ‪ ,‬פ"ד נה) ‪(4‬‬ ‫‪ ;444-445 ,433‬רע"א ‪ 920/05‬חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו )ישראל(‬

‫בע"מ‪ ,‬טרם פורסם )ניתן ביום ‪ ,(28.3.05‬בסימן ‪ 3‬להחלטה(‪ .‬ואולם‪ ,‬כמדומה שאין‬ ‫אלה פני הדברים בענייננו‪ .‬מר שטיינברג העיד בחקירתו‪ ,‬כי המעטפה )מש‪ (1 /‬ובה‬ ‫המסמכים השונים ‪ -‬השרטוטים ו"עץ המוצר" עליהם עמדנו לעיל ‪ -‬התקבלה מאת‬ ‫הגורם האנונימי בשלהי חודש נובמבר )עמ' ‪ 5‬ש' ‪ .(4-6‬מועד המשלוח המופיע על‪-‬‬ ‫גבי המעטפה הוא ‪ 29.11.04‬ואילו הבקשה לסעד זמני הוגשה ביום ‪.23.2.05‬‬ ‫מדובר אפוא בפרק זמן של פחות מ‪ 3 -‬חודשים מאז שהמעטפה התקבלה ועד להגשת‬ ‫התביעה והבקשה הנוכחית‪ .‬אינני סבור כי פרק זמן זה הוא בלתי סביר‪ ,‬זאת נוכח‬ ‫מקורו האנונימי של המידע ‪ -‬אשר מטבע הדברים הצריך בדיקה ואימות יסודיים‬ ‫בטרם יינקטו הליכים משפטיים על‪-‬פי דבריו ‪ -‬ובשים לב למורכבות הסוגיה העומדת‬ ‫לדיון‪.‬‬ ‫בכך נבדל המקרה שלפנינו מזה שנדון ברע"א ‪ 920/05‬חסין אש תעשיות‬

‫בע"מ הנ"ל‪ .‬שם אישר בית המשפט העליון את החלטת הערכאה הדיונית‪ ,‬לדחות על‬ ‫הסף בקשה לסעד זמני בשל הפרת פטנט עקב שיהוי של שנה‪ ,‬אף שמדבריו‬ ‫משתמעת הכרה בכך שבתחום הפטנטים )ואם תמצי לומר גם בתחומים אחרים של‬ ‫קניין רוחני( עשוי להידרש פרק זמן ממושך יותר לצורך התארגנות להגשת בקשה‬ ‫לסעד זמני‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עקב הצורך לערוך בדיקות מעבדה כדי לעמוד על מאפייניו‬ ‫של המוצר המתחרה‪ ,‬כפי שנעשה שם ) שם‪ ,‬בסימן ‪ 3‬להחלטה(‪.‬‬ ‫‪.14‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬מקורו האקוויטבילי של מוסד השיהוי מותיר לבית המשפט שיקול‬

‫דעת רחב להחליט‪ ,‬באילו נסיבות לקבל את הטענה ואימתי לדחותה‪ .‬במסגרת מסכת‬ ‫האיזונים שעורך בית המשפט בנושא זה ‪ -‬שעיקרה האינטרסים ההדדיים של בעלי‬ ‫הדין ומאזן הנזקים ביניהם ‪ -‬יש משקל גם למהות הנושא והסעד המבוקש‪ ,‬אותו‬ ‫‪13‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫מבקשים לדחות מחמת שיהוי‪ .‬ככל שמדובר בתביעה ובבקשת ביניים המתייחסות‬ ‫לזכות בעלת משקל רב יותר‪ ,‬כגון תביעה למימוש זכות קניינית ‪ -‬להבדיל מתביעה‬ ‫למימוש זכות אובליגטורית ‪ -‬כך תקטן נכונותו של בית המשפט לקבל את טענת‬ ‫השיהוי )ע"א ‪ 6805/99‬תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים‬

‫נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬פ"ד נז) ‪ 447 ,433 (5‬מול ז'(‪ .‬אלה‬ ‫הם פני הדברים גם בענייננו‪.‬‬

‫ב‬

‫ה) ‪)( 2‬ב( ‪ -‬העדר ניקיון כפיים וחוסר תום לב‬

‫‪.15‬‬

‫טעם נוסף לסילוק הבקשה על הסף מוצאת משיבה מס' ‪ 1‬באי גילויו של‬

‫מידע רלוונטי לבית המשפט‪ ,‬ואף ביצירת מצג שווא בכל הנוגע לפטנט והפרתו ‪ -‬כל‬ ‫זאת תוך הפרת חובת הגילוי המוגברת החלה על המבקש סעד זמני במעמד צד אחד‪.‬‬

‫ו‬

‫טענתה העיקרית של משיבה מס' ‪ 1‬לעניין אי הגילוי נוגעת‪ ,‬כלשונה‪ ,‬להסתרת‬ ‫מידע באשר לקיומו של פטנט נוסף בישראל‪ ,‬החי לצד הפטנט של המבקשת והרשום‬ ‫על‪-‬שם החברה האמריקאית בשם ‪ ,K.L.A‬לאחר שהמבקשת הסירה את התנגדותה‬ ‫לרישומו‪ .‬הסתרת עובדה זו מצטרפת לדעת משיבה מס' ‪ 1‬להצנעתה של עובדה‬ ‫רלוונטית אחרת‪ ,‬הנוגעת להיותה של החברה האמריקאית הבעלים הרשום של פטנט‬ ‫מקביל לזה של המבקשת בארה"ב‪ .‬לטענת המשיבה‪ ,‬לקיומו של הפטנט "הישראלי"‬ ‫של‬

‫‪K.L.A‬‬

‫רלוונטיות רבה להליך דנן‪ ,‬באשר הוא מהווה נסיבה חיצונית‬

‫סובייקטיבית‪ ,‬המשליכה על פרשנות הפטנט של המבקשת ושאלת הפרתו‪.‬‬ ‫בנוסף מפנה משיבה מס' ‪ 1‬אצבע מאשימה כלפי המבקשת‪ ,‬ביצירת "מצג‬ ‫שווא" בכל הנוגע לתוקפו של הפטנט‪ ,‬היקף חלותו והפרתו‪ ,‬כאשר לטענתה‪ ,‬זו ניסתה‬ ‫להעלים את העובדה שהפטנט חל רק על התוצאה המתקבלת‪ ,‬כמו גם את העובדה‬ ‫שזו אינה מושגת מההתקן המפר‪ .‬ואכן‪ ,‬מסמך פרסומי מטעמה )מש‪ (5 /‬מדגיש את‬ ‫ההבחנה התוצאתית בביצועיו של כל אחד מן ההתקנים‪ ,‬תוך התייחסות מפורשת‬ ‫לכיסוי המחורר בהתקן המפר‪ .‬עוד טוענת משיבה מס' ‪ 1‬לחוסר תום לב בדרך הילוכה‬ ‫של המבקשת‪ ,‬בכל הנוגע להגשת הבקשה דנן‪ ,‬הבא לדעתה לידי ביטוי הן בעיתוי‬ ‫‪14‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫הגשת הבקשה ‪ -‬בסמוך להגשת דוחות כספיים על‪-‬ידי משיבה מס' ‪ - 1‬והן באופן‬ ‫שבו הושגה התשתית הראייתית עליה מבוססת הבקשה‪ ,‬תוך דליית מידע מעובד‬ ‫לשעבר של משיבה מס' ‪ ,1‬במהלך ראיון עבודה אצל המבקשת‪ .‬בנסיבות אלו סבורה‬ ‫משיבה מס' ‪ 1‬כי דין הבקשה להידחות על הסף ולו מפאת קיומו של השתק תום לב‪,‬‬ ‫כפי שהוכר ברע"א ‪ 2413/02‬לוקרנו חברה להשקעות בע"מ נ' קבוצת כנרת ‪-‬‬

‫אגודה שיתופית חקלאית בע"מ )פ"ד נח) ‪.(889 (2‬‬

‫נ‬

‫אין חולק‪ ,‬כי על בעל‪-‬דין המבקש סעד זמני ‪ -‬קל וחומר עת זה מבוקש‬ ‫במעמד צד אחד ‪ -‬מוטלת חובת גילוי כלפי הערכאה השיפוטית הדנה בבקשה‪ .‬חובה‬ ‫זו‪ ,‬ששורשיה אקוויטאביליים‪ ,‬מעוגנת כיום גם במסגרת חובת תום הלב הדיונית‬ ‫)רע"א ‪ 1565/95‬סחר ושרותי ים בע"מ נ' חברת שלום וינשטיין‪ ,‬פ"ד נד) ‪,638 (5‬‬ ‫‪ .(665-666‬חובת הגילוי המוגברת‪ ,‬החלה על המבקש סעד זמני במעמד צד אחד‪,‬‬ ‫מפקיעה ממנו את שיקול הדעת לקבוע בעצמו‪ ,‬מתוך שיקולי כדאיות צרים‪ ,‬מהן‬ ‫העובדות הרלוונטיות לבקשה‪ .‬בכל מקרה של ספק‪ ,‬עליו להשאיר את שאלת‬ ‫הרלוונטיות להחלטת בית המשפט )רע"א ‪ 4196/93‬שפע בר ניהול ושירותים )‬

‫‪ ( 1991‬בע"מ נ' שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות ‪ 1984‬בע"מ‪ ,‬פ"ד מז)‬ ‫‪ 168 ,165 ,(5‬מול ה'(‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תום הלב הנדרש מן המבקש אינו תום לב‬ ‫סובייקטיבי‪ ,‬שהפרתו נמדדת רק במעשה זדוני‪ ,‬אלא תום לב אובייקטיבי‪ ,‬שהפרתו‬ ‫עשויה להתבטא גם בעצימת עיניים ובמחדל רשלני בבדיקת העובדות כראוי )רע"א‬ ‫‪ 8113/00‬שפר הנ"ל‪ ,‬פ"ד נה) ‪ (4‬בעמ' ‪ 442‬מול ב'(‪.‬‬

‫ב‬

‫‪.16‬‬

‫עובדת קיומו של פטנט רשום בישראל על‪-‬שמה של החברה האמריקאית‬

‫‪K.L.A‬‬

‫וההליכים שהתנהלו בעניין זה‪ ,‬ובכללם התנגדותה של המבקשת לרישום‬

‫הפטנט שהוסרה בהמשך‪ ,‬לא הוזכרו כלל בתצהיריהם של מר שטיינברג וד"ר קציר‪.‬‬ ‫האחרון נדרש לנושא זה רק בתצהירו המשלים‪ ,‬אשר הוגש בעקבות תגובתה של‬ ‫משיבה מס' ‪ .1‬בחקירתו הנגדית לא יכול היה ד"ר קציר להסביר‪ ,‬מדוע בתצהירו‬ ‫הראשון הוא נמנע מלהתייחס להליכים שהתנהלו בישראל בעניין הפטנט של ‪,K.L.A‬‬ ‫אף שהודה ברלוונטיות שלהם להליך דנן‪ .‬ואמנם‪ ,‬הרלוונטיות של ההליכים האמורים‬ ‫‪15‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫לענייננו התבררה בהמשך חקירתו של ד"ר קציר‪ ,‬שהודה כי אחת הסיבות להתנגדות‬ ‫המבקשת לבקשתה של ‪ K.L.A‬לרישומו של הפטנט בישראל הייתה קיומו של הפטנט‬ ‫נשוא הבקשה דנן )עמ' ‪ 20‬ש' ‪ ,(3-4‬המופר לדעתו על‪-‬ידי הפטנט של‬

‫‪K.L.A‬‬

‫)עמ' ‪22‬‬

‫ש' ‪ .(14-15‬פשיטא‪ ,‬כי רלוונטיות זו אינה נשללת באופן המייתר מדעיקרא את חובת‬ ‫המבקשת ליידע את בית המשפט בדבר קיומם של ההליכים האמורים‪ ,‬אך בשל‬ ‫סברתו של ד"ר קציר‪ ,‬כי אין מדובר בפטנטים זהים‪ .‬הדברים אמורים במיוחד לנוכח‬ ‫ההודאה מצדו של האחרון בקיומו של דמיון בסידור הגיאומטרי הסכימטי של‬ ‫הרכיבים העיקריים בשני הפטנטים )עמ' ‪ 22‬ש' ‪ ;12-13‬עמ' ‪ 27‬ש' ‪.(12-16‬‬ ‫‪.17‬‬

‫השאלה אם הייתה הסתרה של עובדות אם לאו‪ ,‬צריכה להיבחן בפרספקטיבה‬

‫של יום הגשת הבקשה ואין לפסוק בה בדיעבד‪ ,‬על יסוד ניתוח מדוקדק של העובדות‬ ‫וההלכות המשפטיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם אם בסופו של יום יתברר כי אין להליכים בעניינה‬ ‫של‬

‫‪K.L.A‬‬

‫השפעה על ההכרעה בבקשה דנן‪ ,‬לא יהא בכך כדי לפטור את המבקשת‬

‫מחובתה הראשונית לחשוף מידע בעניין זה‪ ,‬כ"כל עובדה שהיתה עלולה מלכתחילה‬ ‫להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט‪ ,‬בבואו להחליט ‪) "...Ex Parte‬כלשון‬ ‫השופט זילברג בבג"ץ ‪ 42/50‬לוין נ' שר התחבורה‪ ,‬פ"ד ד ‪ 198 ,197‬מול ב'‪-‬ג'( ‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬לא בכל מקרה אי פרוט מלא של עובדות מחייב להוביל לתוצאה של דחיית‬ ‫הבקשה‪ .‬בנסיבות המתאימות שומה על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנוגדים‬ ‫ולהעמיד זה כנגד זה את חשיבות העובדה שהושמטה בבקשה לעומת הפגיעה‬ ‫הלכאורית במבקשת ממעשה הצד שמנגד‪ .‬לעניין זה ייתן כמובן בית המשפט גם‬ ‫משקל לסיבת אי הגילוי‪.‬‬ ‫הגישה האמורה באה לידי ביטוי בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א‬ ‫‪ 837/87‬הוידה נ' הינדי )פ"ד מד) ‪ .(545 ,(4‬שם נדון ערעור על דחיית בקשה לבטל‬ ‫היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט‪ ,‬שניתן במעמד צד אחד‪ .‬אחד מנימוקי‬ ‫הערעור נגע להעלמתה של עובדה חשובה‪ ,‬לפיה המערער דשם העתיק את מקום‬ ‫מגוריו לארה"ב‪ .‬אמנם בסופו של דבר הערעור התקבל והיתר ההמצאה בוטל בשל‬ ‫פגמים נוספים שנפלו בתצהירו של התובע‪-‬המשיב‪ ,‬אולם עמדתו העקרונית של בית‬ ‫‪16‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫המשפט הייתה‪ ,‬כי ניתן לאזן בין התוצאה החמורה העלולה לנבוע מדחיית הבקשה‪,‬‬ ‫ובין הצורך להביע את מורת רוחו של בית המשפט מהעלמתה של עובדה חשובה‬ ‫על‪-‬ידי התובע‪ ,‬באמצעות הטלת הוצאות‪ ,‬גם אם תדחה העתירה לביטול ההיתר ) שם‪,‬‬ ‫‪ 555‬מול ב'(‪ .‬נראה כי ההבחנה דלעיל ‪ -‬בין קיומה של החובה העקרונית לגלות את‬ ‫כל העובדות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט ובין התוצאות‬ ‫הנובעות מהפרתה ‪ -‬חלה בשינויים המחויבים גם על בקשות אחרות הנידונות במעמד‬ ‫צד אחד‪ ,‬או שניתן לדון בהן במתכונת זו מכוח שיקול דעת בית המשפט )תקנות‬ ‫‪)366‬א( ו‪)-‬ב( לתקנות סדר הדין האזרחי‪ .‬השוו גם‪ :‬רע"א ‪ 2267/95‬האפוטרופוס‬

‫הכללי נ' הרטפלד‪ ,‬פ"ד מט) ‪ 868 ,854 ,(3‬מול ו'‪-‬ז' (‪ .‬ככלות הכל‪ ,‬עניין לנו בנושא‬ ‫הנתון לשיקול דעת כללי של בית המשפט‪ ,‬בהתחשב במכלול הנסיבות ולרבות‬ ‫טיבה של זכות הקניין העלולה להיפגע אם הבקשה תדחה‪.‬‬ ‫גם המחבר פרידמן סבור בספרו הנ"ל‪ ,‬כי בחוסר ניקיון כפיים מצד בעל‬ ‫הפטנט אין כדי להביא באופן אוטומטי לדחיית הסעד הזמני המבוקש‪ ,‬אלא באותם‬ ‫מקרים בהם נהג האחרון בחוסר ניקיון כפיים משמעותי ומשווע‪ .‬לדידו‪ ,‬האיזון‬ ‫הראוי בין זכויות בעל הפטנט ובין חובותיו כלפי ערכאת השיפוט‪ ,‬מחייב התחשבות‬ ‫בגורם אי הגילוי‪ ,‬בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים או הוצאות בסיום ההליך ) שם‪,‬‬

‫‪.(854-855‬‬

‫ו‬

‫בנסיבות המקרה דנן אינני סבור‪ ,‬כי הפגם שבאי חשיפתם של ההליכים‬ ‫בעניין רישום הפטנט של‬

‫‪K.L.A‬‬

‫בישראל יורד לשורש העניין‪ ,‬באופן שיש בו כדי‬

‫להצדיק את סילוקה של הבקשה על הסף ללא כל דיון‪ .‬באיזון הכולל‪ ,‬כפי שניווכח‬ ‫להלן‪ ,‬הרלוונטיות של ההליכים הנוגעים לרישומו של פטנט‬

‫‪K.L.A‬‬

‫בישראל לצורך‬

‫ההכרעה בבקשה הנוכחית הנה מועטה‪ ,‬מה שאין כן לגבי ההליכים הנוגעים לרישומו‬ ‫של הפטנט האמור בארה"ב‪ ,‬הנזכרים במפורש בבקשה‪ .‬אכן‪ ,‬לרישומו של פטנט‬ ‫מקביל בארה"ב‪ ,‬שם נותן הדין קדימות למי שהיה הראשון לגלות את האמצאה נושא‬ ‫הפטנט‪ ,‬יכולה להיות השלכה על תקפותו של הפטנט דנן נוכח דרישות החידוש‬ ‫‪17‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫וההתקדמות האמצאתית בהן מותנה רישום הפטנט בישראל‪ ,‬בהתאם לסעיפים ‪ 4‬ו‪5 -‬‬ ‫לחוק הפטנטים‪ .‬ואמנם‪ ,‬קבלת טענה בדבר אי תקפותו של הפטנט ‪ -‬אף אם אין‬ ‫מדובר בנושא שיגרתי במסגרת הליכי ביניים ‪ -‬מקימה הגנה אבסולוטית מפני תביעה‬ ‫בשל הפרת הפטנט ומשליכה במישרין על מערך הזכויות שבין הצדדים )בשאלת‬ ‫תקפות הפטנט עוד נשוב ונעסוק להלן(‪.‬‬ ‫מנגד לכך‪ ,‬לא ניתן לייחס השלכות דומות לעובדת הרישום בישראל של‬ ‫הפטנט השייך לחברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫לאחר רישומו של הפטנט דנן‪ ,‬בעקבות הסרת‬

‫התנגדותה של המבקשת‪ .‬פשיטא‪ ,‬כי רישומו המאוחר של הפטנט של‬

‫‪K.L.A‬‬

‫אינו‬

‫נוגע כלל ועיקר להיותה או אי היותה של אמצאת המבקשת אמצאה כשירת פטנט‪,‬‬ ‫אלא לקיומה או להעדרה של הפרה במקרה דנן‪ ,‬באשר למירב הוא מהווה אינדיקציה‬ ‫פרשנית אחת מיני רבות להיקף חלותו של פטנט המבקשת‪ .‬בהקשר לכך יש לזכור‪ ,‬כי‬ ‫הטעמים להסרת התנגדותה של המבקשת לרישומו בישראל של הפטנט של חברת‬ ‫‪ ,K.L.A‬לא התבררו מטבע הדברים די צורכם בהליך הנוכחי‪ ,‬ולא מן הנמנע שהם‬ ‫אינם קשורים כלל לאומד דעת הממציא באשר להיקף האמצאה נושא הפטנט )ראו‬ ‫בחקירתו של ד"ר קציר‪ :‬עמ' ‪ 22‬ש' ‪ ,16-20‬ועמ' ‪ ,41‬ש' ‪ .(1-2‬מכל מקום‪ ,‬נושא זה‪,‬‬ ‫שיתלבן בוודאי במסגרת ההליך העיקרי‪ ,‬אינו קרדינאלי לשלב הנוכחי באופן המצדיק‬ ‫דחיית הבקשה על הסף בנימוק של היעדר ניקיון כפיים‪ .‬כל שכן אלה הם פני‬ ‫הדברים‪ ,‬אם אי הגילוי של המבקשת בנושא זה נבחן באספקלריה של טענת המניעות‬ ‫והויתור‪ .‬ואמנם‪ ,‬דומה כי ניסיון ללמוד מעצם הסרת התנגדותה של המבקשת לרישום‬ ‫הפטנט של חברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫בישראל‪ ,‬על השלמה וויתור בנוגע להפרות של פטנט‬

‫המבקשת על‪-‬ידי צדדים שלישיים‪ ,‬יהיה מרחיק לכת‪ ,‬זאת גם לנוכח עמדתו של פרופ'‬ ‫בן יוסף‪ ,‬שלפיה‪ ,‬הצורה האופטית של ההתקן המפר קרובה יותר לזו שבפטנט של‬ ‫המבקשת מאשר לזו שבפטנט של חברת ‪) K.L.A‬עמ' ‪ 5‬לדו"ח(‪.‬‬ ‫‪.18‬‬

‫משיבה מס' ‪ 1‬טענה גם למצג שווא‪ ,‬שאותו לדעתה יצרה המבקשת בנוגע‬

‫לתוקפו והפרתו של הפטנט‪ ,‬תוך הסתרת העובדה שהוא מגן על תוצאה ספציפית‬ ‫שאינה מושגת בהתקן התאורה המפר‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫אין בידי לקבל טענה זו‪ .‬שאלת פרשנותו של הפטנט‪ ,‬לאמור‪ :‬האם מדובר‬ ‫בפטנט המוגבל במבנה ותוצאה ספציפיים‪ ,‬או דילמה הוא מעגן קונספט רחב יותר‬ ‫של האמצאה‪ ,‬עומדת בלב המחלוקת שבין הצדדים בענייננו‪ .‬בנסיבות אלו אין‬ ‫לומר‪ ,‬כי הצגתה הלגיטימית של עמדת המבקשת ביחס להיקף חלותו של הפטנט‪,‬‬ ‫שמטבע הדברים הנה רחבה מזו של המשיבה‪ ,‬היא בגדר מצג שווא ‪.‬‬ ‫‪.19‬‬

‫נ‬

‫בדומה‪ ,‬לא מצאתי ממש בטענות משיבה מס' ‪ 1‬לחוסר תום לב בהתנהלות‬

‫המבקשת‪ ,‬באשר לעיתוי הגשת הבקשה‪ .‬טענת המשיבה לפיה מועד הגשת הבקשה ‪-‬‬ ‫בסמוך להגשת דו"חות כספיים של המשיבה ‪ -‬נבחר במכוון על‪-‬מנת להזיק לה‪,‬‬ ‫אינה מבוססת‪ .‬אדרבא‪ ,‬במהלך הדיון שהתקיים בבקשה במעמד צד אחד ביקשו‬ ‫באי‪-‬כוחה של המבקשת להשהות את המצאת ההחלטה בדבר מתן הצווים הארעיים‬ ‫עד לאחר הדיווח הבורסאי האמור‪ ,‬אולם בקשתם זו נדחתה )פרטיכל הדיון מיום‬ ‫‪ .( 23.2.05‬עוד לא שוכנעתי מחקירתו של ד"ר קציר )עמ' ‪ ,(32-33‬כי הלה‬ ‫השתמש בראיון העבודה שערך לעובד לשעבר של משיבה מס' ‪ ,1‬כקרדום לחפור בו‬ ‫לצורך דליית המידע הנזכר בסעיף ‪ 39‬לתצהירו‪ ,‬לפיו המשיבה נמנעה במתכוון‬ ‫מלעשות שימוש במראות )להבדיל מעדשות( בגלל הפטנט‪.‬‬ ‫‪.20‬‬

‫לנוכח האמור נדחות הטענות המקדמיות שהועלו על‪-‬ידי משיבה מס' ‪ .1‬על‬

‫אחת כמה וכמה אפוא‪ ,‬שאין בהן הצדקה לסלק את התובענה עצמה על הסף‪ ,‬כבר‬ ‫עתה‪ ,‬כפי עתירת עורך הדין לויט במהלך הסיכומים‪.‬‬

‫ב‬

‫ה) ‪)( 2‬ג( ‪ -‬העדר עילה כנגד משיבה מס' ‪ 2‬וחוסר תום לב בצירופה להליך‬

‫‪.21‬‬

‫חלק ניכר מתגובתה של משיבה מס' ‪ ,2‬בכתב ובעל‪-‬פה‪ ,‬הוקדש לטענה‬

‫לפיה אין לה זיקה של ממש להליך דנן‪ .‬טענה זו אינה מתייחסת רק לבקשת‬ ‫הביניים אלא גם לתובענה גופה‪ .‬לעניין זה טוענת משיבה מס' ‪ 2‬כי אין עילת‬ ‫תביעה כנגדה‪ ,‬וכי עובדת היותה היצרן היחיד שנתבע לדין‪ ,‬מבין כלל היצרנים‬ ‫השותפים לייצורו של התקן התאורה המפר על מכלול רכיביו‪ ,‬מעידה על חוסר תום‬ ‫‪19‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫לב בצירופה להליך‪ .‬במיוחד אמורים הדברים לנוכח אי צירופה של חברת "אופיר"‬ ‫אופטרוניקה‪ ,‬אשר בצעה כקבלן משנה של משיבה מס' ‪ 2‬את הליך עיבוד חוד‬ ‫היהלום במראות ששולבו בהתקן המפר‪ ,‬ואשר מבצעת את אותו הליך ממש‪ ,‬אם כי‬ ‫במישרין‪ ,‬גם עבור המבקשת עצמה‪.‬‬ ‫‪.22‬‬

‫דין טענותיה אלה של משיבה מס' ‪ 2‬להידחות‪ .‬המבחן לקיומה של עילת‬

‫תביעה כלפי נתבע מסוים לצורך מחיקה על הסף הוא מבחן ניסוח כתב התביעה‬ ‫)תקנה ‪ ( 1 )100‬לתקנות סדר הדין האזרחי(‪ .‬הלכה היא‪ ,‬שאין מוחקים תביעה בשל‬ ‫חוסר עילה‪ ,‬אלא אם‪-‬כן ברור מקריאת כתב התביעה גופו ‪ -‬ללא חקירה ודרישה‬ ‫בעובדות ‪ -‬כי דינה של התביעה להידחות‪ ,‬אף בהנחה שכל האמור בה יוכח‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫אין נועלים את שערי בית המשפט בפני תובע‪ ,‬כל עוד על‪-‬פי כתבי הטענות קיים‬ ‫סיכוי‪ ,‬ולו קלוש‪ ,‬כי הוא יזכה בתביעתו )ע"א ‪ 109/84‬ורבר נ' אורדן תעשיות‬ ‫בע"מ‪ ,‬פ"ד מא) ‪ 581 ,577 (1‬מול ב'; ע"א ‪ 3755/03‬בן חמו נ' טנא נגה )שיווק(‬

‫‪ 1981‬בע"מ‪ ,‬תק‪-‬על ‪ ,3140 (3 )2004‬בסימן ‪ 13‬לפסק הדין; זוסמן‪ ,‬שם‪383-384 ,‬‬ ‫בסימן ‪ .( 307‬על רקע האמור‪ ,‬אין ספק כי כתב התביעה והבקשה מגלים עילת‬ ‫תביעה לכאורה כלפי משיבה מס' ‪.2‬‬ ‫אכן‪ ,‬הדין בישראל מכיר באפשרות של הטלת חבות גם על יצרן רכיבים‬ ‫בשל הפרת פטנט באמצעותם‪ .‬באופן מסורתי בוססה אחריות היצרן על הדוקטרינה‬ ‫של מעוולים במשותף )סעיף ‪ 12‬לפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[‪ ,‬שעניינו אחריות של‬ ‫משדל ומשתף( במסגרת עוולות הפרת חובה חקוקה או גרם הפרת חוזה‪ .‬לאחרונה‬ ‫הכיר בית המשפט העליון באפשרות לבסס את חבות היצרן גם על דוקטרינת‬ ‫ההפרה התורמת )ע"א ‪ 1636/98‬רב בריח בע"מ נ' בית מסחר לאביזרי רכב‬

‫חבשוש‪ ,‬פ"ד נה) ‪ .( 337 (5‬החלתה של הדוקטרינה האמורה מותנית בשלושה‬ ‫תנאים מצטברים‪ :‬היות הרכיבים הנמכרים חלק מהותי מהאמצאה המוגנת; ידיעה‬ ‫בפועל או בכוח של היצרן על‪-‬כך שהרכיבים מתאימים באופן מיוחד לקומבינציה‬ ‫המפרה את זכות הפטנט; וכי הרכיב הנמכר אינו מוצר בסיסי‪ ,‬המתאים לשימוש‬ ‫‪20‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫משמעותי אחר שאין בו משום הפרת הפטנט )שם‪ 354 ,‬מול ב'‪-‬ג'(‪ .‬לצורך בחינת‬ ‫העילה לשלב הראשוני די בכך שהתנאים הנ"ל מתקיימים לכאורה וכאמור‪ ,‬אפילו‬ ‫די אם הם מתקיימים בדוחק‪ .‬על‪-‬פי הנטען בכתב התביעה‪ ,‬מעניקה משיבה מס' ‪2‬‬ ‫למשיבה מס' ‪ 1‬שירותי ייצור‪ ,‬בדיקה ואספקה של מראות צילינדריות קעורות‬ ‫המהוות רכיב מהותי בהתקן המפר‪ ,‬מתוך ידיעה ברורה שבפעולותיה האמורות היא‬ ‫מפרה את הפטנט של המבקשת )סעיפים ‪ 40 ,39.3 ,32-34 ,7‬לכתב התביעה(‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה מיוחסת למשיבה מס' ‪ 2‬הפרה של הפטנט‪ ,‬בין כמעוולת במשותף ובין‬ ‫על יסוד דוקטרינת ההפרה התורמת )סעיפים ‪ 42-43‬לכתב התביעה(‪ .‬אין אפוא‬ ‫הצדקה לסלק את התובענה כלפי משיבה מס' ‪ ,2‬כבר בשלב הנוכחי‪.‬‬

‫ו‬

‫אשר לטענת משיבה מס' ‪ 2‬בדבר חוסר תום הלב בצירופה להליך‪ ,‬אף‬ ‫בהנחה שהיא תתברר כנכונה ‪ -‬ואין אנו נדרשים לקבוע ממצאים בנושא זה בשלב‬ ‫הנוכחי של ההליכים ‪ -‬כמדומה שתרופתה צריכה להיות בפסיקת הוצאות לזכותה‪,‬‬ ‫אך לא בחסימת זכות הגישה לערכאות של המבקשת‪ ,‬המהווה זכות יסוד )השוו‪:‬‬ ‫ע"א ‪ 4980/01‬עו"ד שלום כהן‪ ,‬כונס נכסים נ' גלאם‪ ,‬תק‪-‬על ‪,714 (2 )2004‬‬ ‫בסימן ‪ 4‬להחלטה(‪ .‬כל שכן אלה הם פני הדברים‪ ,‬עת לא שוכנעתי בקיומו של‬ ‫חוסר תום לב בנושא‪.‬‬ ‫‪.23‬‬

‫ממכלול האמור נובע אפוא‪ ,‬כי אין הצדקה לסלק את הבקשה )או את‬

‫התובענה( על הסף‪ ,‬ויש לבחון את טענותיהן של המשיבות לגופם של דברים‪.‬‬ ‫ראשית נבחן את שאלת ההפרה לכאורה‪ ,‬לאחריה את שאלת תוקפו של הפטנט‬ ‫ולבסוף את קיומם של השיקולים הנוספים הנדרשים למתן צו מניעה זמני‪.‬‬ ‫ה) ‪ ( 3‬האם המשיבות מפרות את הפטנט?‬

‫‪.24‬‬

‫הנטל להוכיח הפרתו של פטנט מוטל על הטוען להפרה‬

‫) ‪H ughes A ircraft‬‬

‫‪ C ompany‬נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד מד) ‪ 102 ,45 (4‬מול ד'; ע"א ‪ 47/87‬חסם‬

‫מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' בחרי‪ ,‬פ"ד מה) ‪ 196 ,194 (5‬מול ה'(‪ .‬נטל זה הוא‬ ‫כבד ומשמעותי‪ ,‬מכיוון שקבלת הטענה מובילה להגבלת התחרות החופשית‬ ‫‪21‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫ולחסימתה במגזר שוק מסוים ) ת"א )י‪-‬ם( ‪" 613/93‬טבעול" ‪ -‬מוצרי מזון מן‬

‫הצומח נ' שמיר תעשיות מזון בע"מ‪ ,‬תק‪-‬מח ‪ .(10994 ,(3 )99‬בענייננו השאלה‬ ‫היא כמובן באשר להוכחת ההפרה לכאורה‪.‬‬ ‫ה) ‪)( 3‬א( ‪ -‬בחינת ההפרה לכאורה לגבי משיבה מס' ‪1‬‬

‫‪.25‬‬

‫לטענת המבקשת‪ ,‬בחינת עץ המוצר מלמדת כי התקן התאורה המפר עושה‬

‫שימוש ברכיבים המרכזיים של האמצאה‪ ,‬לאמור‪ :‬שני מרכזי אלומה בצורת מראות‬ ‫לתאורה צידית‪ ,‬מרכז אלומה שלישי בצורת מראה לתאורה עילית‪ ,‬סיבים ומוליכים‬ ‫אופטיים ומראה מפצלת‪ .‬בהקשר לכך מוסיפה המבקשת ומציינת‪ ,‬כי המראות‬ ‫הצילינדריות הקעורות שבהן נעשה שימוש בהתקן המפר‪ ,‬מיוצרות בתהליך ייצור‬ ‫ייחודי של ליטוש יהלום‪ ,‬שעד כה נעשה בו שימוש בלעדי על‪-‬ידי המבקשת בהקשר‬ ‫להתקני תאורה במערכות ‪ .A.O.I‬בכך‪ ,‬לטענת המבקשת‪ ,‬יש אף משום הפרה‬ ‫מילולית של תביעות הפטנט‪ ,‬ובמיוחד של תביעה מס' ‪) 32‬סעיפים ‪ 42-43‬לתצהיר‬ ‫ד"ר קציר(‪.‬‬ ‫עוד עומדת המבקשת על‪-‬כך‪ ,‬שההפרה קיימת גם אם אספקת ההתקן המפר‬ ‫גופו ללקוחותיה של משיבה מס' ‪ 1‬נעשתה באמצעות קמטק טייוואן ולא במישרין‬ ‫על‪-‬ידי המשיבה הנ"ל )ראו על כך בחקירת מר יבור‪ ,‬מנהל חטיבת מוצרי הבדיקה‬ ‫למעגלים מודפסים במשיבה מס' ‪ ,1‬בעמ' ‪ 46‬ש' ‪ .(6-7‬לעניין זה טוענת המבקשת‪ ,‬כי‬ ‫יש לראות את הפעילות בטייוואן כחלק מהפעילות הכוללת שנעשית בישראל‪ ,‬ולכן‬ ‫די בכך שחלק מן הפעילות המפרה נעשית בישראל על‪-‬מנת שתתהווה הפרה‪ ,‬כל שכן‬ ‫נוכח ניסיונה של משיבה מס' ‪ 1‬להסתתר מאחורי אשכול חברותיה‪.‬‬ ‫‪.26‬‬

‫מנגד לכך מכחישה משיבה מס' ‪ 1‬מכל וכל את הפרתו של הפטנט‪ .‬טענתה‬

‫היא כזכור‪ ,‬כי הפטנט של המבקשת הנו מסוג קומבינציה‪ ,‬שההגנה המוקנית על‪-‬ידו‬ ‫מוגבלת לצירוף של מבנה ותוצאה מסוימים שאינם קיימים בהתקן המפר‪ .‬לעניין זה‬ ‫היא טוענת‪ ,‬כי השוני בתוצאה המושגת על‪-‬ידי כל אחד מההתקנים בא לידי ביטוי‬ ‫בכך‪ ,‬שבהתקן התאורה של המבקשת מתקבלת תאורה אחידה ורציפה לכיסוי זוויתי‬ ‫‪22‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫מלא של הקו ) ‪ ,(quasi-lambertian‬בעוד שההתקן המפר מקנה "כיסוי זוויתי מחורר"‬ ‫הודות לחורים שתוכננו מלכתחילה )סעיפים ‪ 12‬ו‪ 17 -‬לתצהירו של מר שלם וסעיפים‬ ‫‪ 13 ,9‬ו‪ 17 -‬לתצהירו של ד"ר בן לוי(‪ .‬משוני זה נגזר הבדל תוצאתי נוסף בין שני‬ ‫ההתקנים‪ ,‬הבא לידי ביטוי בסוג התמונה של השטח הנסרק המופק על‪-‬ידי כל אחד‬ ‫מהם‪ :‬בעוד שבהתקן על‪-‬פי הפטנט התמונה המושגת היא דו מימדית‪ ,‬הרי בהתקן‬ ‫המפר מתקבלת תמונה תלת מימדית‪ ,‬המאפשרת הבחנה באלמנטים תלת מימדיים‬ ‫שאינה אפשרית בשימוש בהארה מסוג ‪ ,quasi-lambertian‬שבה הפטנט עושה שימוש‬ ‫)סעיפים ‪ 18-19‬לתצהירו של מר שלם וסעיפים ‪ 12‬ו‪ 14 -‬לתצהירו של ד"ר בן‪-‬לוי(‪.‬‬ ‫לטענת משיבה מס' ‪ 1‬קיים גם שוני במבנה )בתצורה האופטית( של כל אחד‬ ‫מההתקנים‪ ,‬התורם בין היתר גם להבדל בתוצאה‪ ,‬שעליו עמדנו לעיל‪ .‬לגרסתה‪ ,‬מבנה‬ ‫ההתקן המפר הוא ייחודי ומקורי באמצעים אופטיים )סעיף ‪ 17‬לתצהירו של מר‬ ‫שלם(‪ ,‬ומערך המראות המצוי בו שונה לחלוטין מזה של ההתקן‪-‬על‪-‬פי הפטנט )שם‪,‬‬ ‫סעיף ‪ 20‬לתצהירו(‪ .‬עיקר השוני בתצורה האופטית בין שני ההתקנים טמון בתאורה‬ ‫הצידית ) ‪ :(O ff A xis‬בעוד שבהתקן על‪-‬פי הפטנט תאורה זו נעשית בהצלבה ‪ -‬דבר‬ ‫המאפשר שימוש במראות צד אליפטיות קרובות מאוד למעגל ‪ -‬הרי שההתקן המפר‬ ‫משתמש בתאורת צד בתצורה של כנפיים‪ ,‬דהיינו אליפסה מתוחה ורחוקה מהמעגל‪.‬‬ ‫לעניין זה מסבירה משיבה מס' ‪ ,1‬כי תצורתו האופטית השונה של ההתקן המפר אינה‬ ‫מתמצה בהבדל צורני גרידא‪ ,‬אלא מדובר בהבדל מהותי בעל נפקות אופרטיבית‪:‬‬ ‫מחד‪-‬גיסא‪ ,‬הוא אינו מאפשר קבלת תאורה זויתית אחידה כבהתקן על‪-‬פי הפטנט;‬ ‫מאידך‪-‬גיסא‪ ,‬הוא מעניק יתרון להתקן המפר‪ ,‬באשר באפשרותו ליתן כיסוי זוויתי‬ ‫רחב דיו ללא צורך בהגדלת גובה בלוק התאורה )סעיפים ‪ 15-16‬לתצהירו של ד"ר‬ ‫בן‪-‬לוי‪ .‬וראו גם בחקירתו הנגדית של מר שלם‪ :‬עמ' ‪ 72‬ש' ‪ 17-19‬ועמ' ‪ 79‬ש' ‪.(6-8‬‬ ‫תימוכין לטענותיה מוצאת משיבה מס' ‪ 1‬הן במסמכי הפטנט גופם ובעמדת‬ ‫הממציא‪ ,‬כפי שהתבררה מתוך חקירתו הנגדית; והן בנסיבות חיצוניות לפטנט‬ ‫כדלקמן‪ :‬ראשית ‪ ,‬על‪-‬פי לשון מסמכי הפטנט‪ ,‬אמור התקן תאורה המבוסס על‬ ‫המערך הפטנטיאלי לספק כיסוי זוויתי‪ ,‬מלא‪ ,‬אחיד ורציף ) "‪a broad, continuous ...‬‬ ‫‪23‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫‪ .( "and nearly uniform angular coverage‬בכך לדעת משיבה מס' ‪ 1‬יש כדי לבסס‬ ‫את טענתה‪ ,‬לפיה ההגנה שאותה מקנה הפטנט של המבקשת מוגבלת לתוצאה‬ ‫הספציפית של הכיסוי האמור‪ ,‬להבדיל מהכיסוי הזויתי המחורר המתקבל בהתקן‬ ‫המפר‪ .‬שנית‪ ,‬ד"ר קציר הודה ב חקירתו הנגדית‪ ,‬כי פטנט מאוחר יותר של המבקשת‬ ‫מינואר השנה )מש‪ (6 /‬נועד למנוע חורים עד כמה שניתן‪ ,‬דבר המחייב טולרנסים‬ ‫הדוקים וכרוך במשאבים רבים )עמ' ‪ .(33-34‬גם בכך יש לדעת המשיבה כדי להעיד‬ ‫על היות הפטנט מוגבל לתוצאה הספציפית של כיסוי זויתי מלא‪ ,‬אחיד ורציף‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬ד"ר קציר הודה בחקירתו בקיומם של הבדלים בין הסידור הגיאומטרי של‬ ‫התאורה והמראות בהתקן המפר ובין הסידור הגיאומטרי בהתקן התאורה על‪-‬פי‬ ‫הפטנט )עמ' ‪ 26‬ש' ‪ .(13-14‬בכך לטענת משיבה מס' ‪ ,1‬מוכח השוני במבנה של שני‬ ‫ההתקנים‪ .‬רביעית ‪ ,‬ויתור בא‪-‬כח המבקשת על חקירתו של ד"ר בן לוי‪ .‬בנסיבות‬ ‫אלו יש להתייחס אל הדברים האמורים בתצהירו של האחרון כאל עובדות שלא‬ ‫הופרכו ואשר יש בהן כדי להוכיח את טענותיה של משיבה מס' ‪ ,1‬בעניין ההבדלים‬ ‫המבניים והתוצאתיים בין שני ההתקנים‪ .‬חמישית‪ ,‬העובדה שלחברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫פטנט‬

‫רשום בישראל )מש‪ (2 /‬החי לצדו של פטנט המבקשת‪ ,‬לאחר שזו הסירה את‬ ‫התנגדותה לרישומו‪ ,‬מעידה על מודעותה של המבקשת לכך שהפטנט שלה מוגבל‬ ‫לתוצאה ומבנה ספציפיים‪ ,‬ומלמדת‪ ,‬אפוא‪ ,‬על העדר הפרה‪.‬‬ ‫‪.27‬‬

‫המבקשת מצדה דוחה את טענת משיבה מס' ‪ ,1‬לפיה מדובר בפטנט המוגבל‬

‫לתוצאה ומבנה ספציפיים‪ .‬לטענתה‪ ,‬הפטנט מתייחס לקונפיגורציה של אלמנטים‪,‬‬ ‫כאשר בתביעות הפטנט אין כל עיגון לשוני להגבלה הנטענת‪ ,‬לפיה מילוי הרווח‬ ‫בין התפרים צריך להיות מושלם )סעיפים ‪ 5-6‬ל תצהירו המשלים של ד"ר קציר‪,‬‬ ‫מיום ‪ .(8.3.05‬העובדה שהממציא לא ביקש להחריג מתחום הפטנט מערכות שקיימים‬ ‫בהן חורים עולה מתיאור הפטנט‪ ,‬כאשר הממציא מדבר על המימוש המועדף על‪-‬פי‬ ‫האמצאה ומכיר בכך שלא ניתן לקבל תוצאה אופטימלית‪ .‬ואמנם‪ ,‬לטענת המבקשת‬ ‫החורים המתקבלים הם תוצאת לוואי הנובעת מהמימוש ההנדסי ‪ ,‬למשל‪ ,‬עקב קטימת‬ ‫החוד של שפת המראה שנעשית משיקולים מכאניים‪ ,‬וד"ר בן לוי עצמו הודה בכך‬ ‫)עמ' ‪ 81‬ש' ‪ .(7-9‬מאותו טעם ממש‪ ,‬אין לשיטת המבקשת גם יסוד לטענת המשיבה‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫בדבר שימוש שכביכול עושה ההתקן המפר בטכניקה ייחודית של "כיסוי מחורר"‪,‬‬ ‫שכן חורים כאלה קיימים בפועל גם במערכות של המבקשת המיוצרות על‪-‬פי הפטנט‬ ‫)סעיף ‪ 7‬לתצהירו המשלים של ד"ר קציר(‪ ,‬אף אם לא באותו היקף )עמ' ‪ 30‬ש' ‪.(4-5‬‬ ‫‪.28‬‬

‫ממכלול המפורט לעיל נובע‪ ,‬כי עיקר המחלוקת בין הצדדים נעוץ בהיקף‬

‫תחולתו של הפטנט‪ .‬ואמנם‪ ,‬ההכרעה בשאלה האם הפטנט הופר‪ ,‬נגזרת לרוב‬ ‫מהיקף תחולתו של הפטנט‪ ,‬המהווה סוגיה פרשנית בעיקרה )ע"א ‪804/89‬‬ ‫לנפלסט ) ‪ ( 1974‬בע"מ נ' ברקמן‪ ,‬פ"ד מו) ‪ 302 ,295 (2‬מול ב'‪-‬ג'; ע"א ‪7614/96‬‬ ‫צחורי ובניו תעשיות בע"מ נ' "רגבה" ‪ -‬מושב שיתופי חקלאי בע"מ‪ ,‬פ"ד נד) ‪(3‬‬ ‫‪ 732 ,721‬מול ז'(‪ .‬לפיכך‪ ,‬בטרם נבחן את טענות הצדדים‪ ,‬נסקור תחילה את‬ ‫העקרונות המנחים בפרשנות פטנטים‪.‬‬ ‫ה) ‪)( 3‬א() ‪ - ( 1‬פרשנות פטנט והיקף תחולתו‬

‫‪.29‬‬

‫פרשנות של פטנט אינה שונה בעיקרון מפרשנותו של כל מסמך אחר‪,‬‬

‫וככלל היא מבוססת על העקרונות הפרשניים הרגילים‪ ,‬החלים לגבי מסמכים‬ ‫אחרים ) ע"א ‪345/87‬‬

‫‪H ughes‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬פ"ד מד) ‪ (4‬בעמ' ‪ 65‬מול ו' ; ע"א ‪804/89‬‬

‫לנפלסט הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ 302‬מול ה'; ע"א ‪ 7614/96‬רגבה הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪.(732-733‬‬ ‫כלל פרשנות בסיסי הוא‪ ,‬כי את הפטנט יש לקרוא כמסמך שלם‪ ,‬על‪-‬מנת שיהיה‬ ‫ניתן לעמוד על כוונת הממציא כפי שזו באה לידי ביטוי במסמך )ע"א ‪2972/95‬‬ ‫יוסי וולף ושות' בע"מ נ' דפוס בארי שותפות מוגבלת‪ ,‬פ"ד נג) ‪477 ,472 (3‬‬ ‫מול ב'‪-‬ד'(‪ .‬אומד דעת הממציא נלמד בראש ובראשונה מנוסחו וממילותיו של‬ ‫הפטנט‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בפרשנותו מוטמעים שיקולים הנעוצים בנסיבות חיצוניות‬ ‫הרלבנטיות לו‪ ,‬בין אם אלו נסיבות סובייקטיביות לאמצאה המסוימת העומדת לדיון‬ ‫ובין אם מדובר בנסיבות אובייקטיביות לפטנט‪ ,‬כמוסד משפטי )ת"א )י‪-‬ם( ‪613/93‬‬ ‫"טבעול" הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪.(10998-11003‬‬ ‫אכן‪ ,‬בדומה לתנועת המטוטלת ‪ -‬מהלשון לנסיבות ומהנסיבות ללשון ‪-‬‬ ‫מאפיינת את מלאכתו של הפרשן המבקש לתור אחר אומד הדעת של צדדים לחוזה‬ ‫‪25‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫)ע"א ‪ 4628/93‬מ"י נ' אפרופים שיכון ויזום ) ‪ ( 1991‬בע"מ‪ ,‬פ"ד מט) ‪,265 (2‬‬ ‫‪ 310‬מול ז'(‪ ,‬כך גם "הפנייה אל מסמך הפטנט הינה כאל יחידה אינטגרטיבית אחת‪,‬‬ ‫כאשר הפרשנות הכוללת ניזונה‪ ,‬כבזרימה דו‪-‬כיוונית‪ ,‬מלשונו של המסמך אל עבר‬ ‫הנסיבות החיצוניות לו ומהן בחזרה אליו" )ת"א )י‪-‬ם( ‪" 613/93‬טבעול" הנ"ל ‪,‬‬ ‫בעמ' ‪.(1099‬‬ ‫על רקע האמור לעיל בולטים במיוחד שני שיקולים‪ ,‬המכוונים להעניק דגש‬ ‫רב יותר לזהירות המתחייבת במסגרת פרשנותו של פטנט‪ ,‬בהשוואה למסמכים‬ ‫אחרים‪ :‬ראשית ‪ ,‬היותם של מסמכי הפטנט מסמך חד צדדי‪ ,‬הנכתב במילותיו של‬ ‫הממציא עצמו‪ ,‬שרשאי לנסחן כאוות נפשו‪ .‬מכאן גם הנטל המוטל עליו לנסח את‬ ‫התביעות בבהירות )ע"א ‪ 407/89‬צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ‪ ,‬פ"ד‬ ‫מח) ‪ 690 ,661 (5‬מול ז'(‪ .‬שנית ‪ ,‬אופיו וכוחו המיוחדים של הפטנט‪ ,‬כמקנה מעין‬ ‫מונופולין בשוק ) ע"א ‪345/87‬‬

‫‪Hughes‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ 68‬מול ג'‪-‬ד' ; ת"א )י‪-‬ם(‬

‫‪" 613/93‬טבעול" הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪.(11003‬‬ ‫‪.30‬‬

‫ואמנם‪ ,‬ההגנה המוענקת לבעל הפטנט צריכה לאזן בין שני ערכים‬

‫מתנגשים‪ .‬מחד‪-‬גיסא‪ ,‬חופש העיסוק של כלל האנשים שהמונופולין המוענקים‬ ‫בפטנט עלולים להגבילו וכן חופש התחרות שקיומו הכרחי לקידום אינטרסים‬ ‫חברתיים‪ ,‬משקיים וצרכניים חשובים‪ .‬מאידך‪-‬גיסא‪ ,‬זכותו הקניינית של בעל‬ ‫הפטנט לקצור את פרי עמלו והשקעתו וכן האינטרס הציבורי לעודד יצירה ופיתוח‬ ‫על‪-‬ידי מתן תמריץ להוגי רעיונות חדשים )ע"א ‪ 7614/96‬רגבה הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪741‬‬ ‫מול ב'‪-‬ד'; ת"א )י‪-‬ם( ‪" 613/93‬טבעול" הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ .(11000‬על רקע זה נפסק‬ ‫בעניין טבעול הנ"ל‪ ,‬כי מהיותו של הפטנט מרכיב אחד מיני רבים במערך הכלכלי‪-‬‬ ‫חברתי הכולל‪ ,‬מתבקשת "פרשנות תכליתית המצמצמת את ההגנה על הפטנט‬ ‫להגנה מהותית על עיקר האמצאה במגמה למנוע פגיעה בתחרות חופשית בתחומים‬ ‫החורגים מתחום האמצאה גופה‪ ...‬מהבחינה האמורה‪ ,‬מתבקש קו פרשנות דווקני‬ ‫למסמך הפטנט" )בעמ' ‪.(11002‬‬

‫‪26‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫‪.31‬‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫היקף ההגנה המשפטית המוקנית על‪-‬ידי הפטנט מורכב משני מעגלים‪.‬‬

‫המעגל הראשון‪ ,‬הפנימי‪ ,‬מוגדר על‪-‬ידי התביעות הספציפיות הנכללות בפרק‬ ‫התביעות שבפטנט‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 13‬לחוק; ואילו המעגל השני‪ ,‬החיצוני‪ ,‬מעניק‬ ‫הגנה מפני הפרתה של עיקר האמצאה‪ ,‬היינו התוכן והמהות שלה‪ ,‬אף אם היא אינה‬ ‫כרוכה בהפרה של אחת מן התביעות המגדירות את הפטנט‪ .‬סעיף ‪ 49‬לחוק‬ ‫הפטנטים כולל במונח "הפרה" את שני סוגי ההפרות דלעיל‪ ,‬וזו לשונו‪:‬‬

‫")א( בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו‬ ‫מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה‬ ‫שניתן עליה הפטנט‪ ,‬בין בדרך המוגדרת‬ ‫בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה‪,‬‬ ‫לנוכח המוגדר באותן התביעות‪ ,‬עיקר‬ ‫האמצאה שהוא נושא הפטנט )להלן ‪-‬‬ ‫הפרה("‪.‬‬

‫לפי הוראת סעיף ‪ 49‬הנ"ל‪ ,‬ההגנה המוענקת לבעל פטנט חלה אם‪-‬כן לא רק‬ ‫לגבי הפרה מילולית של האמור בפטנט‪ ,‬אלא גם כלפי נטילת עיקרה של האמצאה‬ ‫המוגנת על‪-‬ידו‪ ,‬לאמור‪ :‬תוכנה ומהותה )ע"א ‪ H ughes 345/87‬הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ 69‬מול‬ ‫ב'; ע"א ‪ 804/89‬לנפלסט הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ 302‬מול ז'(‪.‬‬ ‫בפרשת צוק אור הנ"ל ) פ"ד מח) ‪ 678 ,(5‬מול ז' ( התייחס בית המשפט‬ ‫לנושא האמור‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫"אין לאפשר עקיפה טכנית של הניסוח‬ ‫המילולי של הפטנט על‪-‬ידי החלפת רכיב או‬ ‫השמטת רכיב בלתי משמעותי או בלתי חיוני‬ ‫להשגת עיקר האמצאה בפטנט‪ .‬אם המוצר‬ ‫המתחרה פועל פעולה הזהה במהותה לזו של‬ ‫האמצאה‪ ,‬ובאותן דרכים שבהן פועל הפטנט‪,‬‬ ‫‪27‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫ואם הוא משיג אותה תוצאה שמשיג הפטנט ‪-‬‬ ‫הריהו מפר את הפטנט‪ ,‬גם אם אין זהות‬ ‫מוחלטת בין האמצאה ובין המוצר המפר" ‪.‬‬

‫תורת האקוויוולנטים שאומצה בפסיקת בית המשפט העליון בפרשו את‬ ‫הסעיף האמור‪ ,‬קובעת כי שוני לא מהותי במוצר לגביו נטענת ההפרה לעומת‬ ‫האמצאה המוגנת בפטנט‪ ,‬אינו מוציאו מגדר התחום המוגן אם המוצר משיג את‬ ‫אותה מטרה ובאותן דרכים )ע"א ‪ H ughes 345/87‬הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ ;73-75‬ע"א ‪407/89‬‬ ‫צוק אור הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ 689‬מול ג'; ע"א‬ ‫‪867/92‬‬

‫‪804/89‬‬

‫לנפלסט הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ ;302-303‬ע"א‬

‫סניטובסקי נ' תעמס בע"מ‪ ,‬פ"ד נ) ‪(2‬‬

‫‪509, 517‬‬

‫‪4‬‬

‫מול ג'; רע"א ‪11964/04‬‬

‫פרופיל חן הנ"ל‪ ,‬בסימן ‪ 6‬לפסק הדין(‪ .‬קנה המידה לבחינת משמעותם של היקף‬ ‫המונופול והיקף האמצאה הוא קנה המידה של בעל מקצוע ולא של אדם מן היישוב‪.‬‬ ‫הווי‪-‬אומר‪ :‬השאלה היא‪ ,‬איך בעל מקצוע היה מבין את היקף האמצאה מתוך‬ ‫קריאת מסמכי הפטנט והאם היה מגיע למסקנה‪ ,‬לפיה המוצר המאוחר מפר את‬ ‫המונופולין המוגן על‪-‬ידי הפטנט ) ע"א ‪ 407/89‬צוק אור הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ 678‬מול ו'(‪.‬‬ ‫‪.32‬‬

‫על רקע העקרונות הפרשניים האמורים‪ ,‬נפנה לבחינת שאלת ההפרה‬

‫במקרה דנן‪.‬‬ ‫ה) ‪)( 3‬א() ‪ - ( 2‬טיבו של הפטנט הנדון כפטנט קומבינציה ומהות השילוב המוגן‬ ‫על‪-‬פיו‬

‫‪.33‬‬

‫גם פטנט קומבינציה יכול לזכות בהגנה פטנטית ובלבד שיש בו חידוש‬

‫והתקדמות אמצאתית )ע"א ‪ 47/87‬חסם מערכות הגנה אמינות בע"מ נ' בחרי‪ ,‬פ"ד‬ ‫מה) ‪ 200 ,194 ,(5‬מול ב'‪-‬ג'(‪ .‬ייחודו של פטנט קומבינציה נעוץ בכך שההגנה‬ ‫מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר‪ ,‬כאשר בעצם השילוב מתקבלת‬ ‫אמצאה כשירת פטנט‪ .‬מאחר שהאמצאה נבחנת כשילוב‪ ,‬אין מניעה כי רכיביה‬ ‫השונים‪ ,‬כשלעצמם‪ ,‬יהיו ידועים או נעדרי צעד אמצאתי )ע"א ‪ 2972/95‬וולף‬

‫הנ"ל‪ ,‬פ"ד נג) ‪ (3‬בעמ' ‪ 478‬מול ג'‪-‬ד'(‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫למעשה‪ ,‬עובדת היותו של הפטנט הנדון פטנט קומבינציה אינה שנויה‬ ‫במחלוקת בין הצדדים‪ ,‬כפי שעולה בבירור מעיון במסמכי הפטנט ובסעיפים‬ ‫הרלוונטיים בתצהירו של ד"ר קציר‪ ,‬הדנים בתיאור האמצאה‪ .‬ואמנם האמצאה‪ ,‬כפי‬ ‫שמבהיר פרופ' בן יוסף בדו"ח שהגיש‪ ,‬מבוססת על קומבינציה של אלמנטים‬ ‫אופטיים ידועים‪ :‬מקור אור בצורת קו ואלמנט אופטי יוצר תמונה )עדשה או מראה(‪.‬‬ ‫הדגש באמצאה הוא על מקור אור המורכב מחבילת סיבים אופטיים המסודרים‬ ‫בשורה ועל אלמנט יוצר תמונה‪ ,‬שהנו מראה בעלת צורה של מקטע של גליל‪.‬‬ ‫המחלוקת בין הצדדים סבה‪ ,‬אפוא‪ ,‬על טיבו ומהותו של השילוב המוגן על‪-‬‬ ‫פי הפטנט‪ ,‬לנוכח טענת משיבה מס' ‪ 1‬לפיה הפטנט מגן רק על שילוב של מבנה‬ ‫ותוצאה ספציפיים‪.‬‬ ‫‪.34‬‬

‫סבורני כי הראיות שהובאו בשלב הנוכחי של ההליכים‪ ,‬תומכות לכאורה‬

‫בעמדתה של המבקשת‪ ,‬לפיה הפטנט מגן על קונספט אופטי רחב יותר המיושם‬ ‫בתחום מערכות ה‪ , A.O.I -‬שאינו מוגבל למבנה או תוצאה מסוימים או לשילוב של‬ ‫שניהם יחד‪ .‬כך מבהיר פרופ' בן יוסף את הדברים בנושא זה )בעמ' ‪ 2‬לדו"ח(‪:‬‬

‫"הפטנט אינו מצמצם את ההמצאה‬ ‫לגיאומטריה ספציפית‪ ,‬למראה )או עדשה(‬ ‫ספציפית ולמקור אור ספציפי"‪.‬‬

‫בדומה עולה מתוך עמדת המומחה‪ ,‬כי הפטנט אינו מגביל עצמו לתוצאה‬ ‫מסוימת של רמת תאורה אחידה ורציפה‪ .‬הדבר נובע מקיומם של גורמים נוספים‬ ‫המסייגים את ביצועי המערך שבאמצאה‪ ,‬והוא אף עולה מתוך השימוש במסגרת‬ ‫מסמכי הפטנט במושגים כמו "אחיד בקירוב" ) ‪ (nearly uniform‬או "רציף בקירוב" )‬ ‫‪.(nearly continuous‬‬

‫‪29‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫לנוכח מסקנתנו דלעיל‪ ,‬לפיה הפטנט מגן על קונספט אופטי שאינו מגביל‬ ‫עצמו לתוצאה או מבנה מסוימים‪ ,‬ממילא מתייתרת טענתה של משיבה מס' ‪ 1‬בדבר‬ ‫הנפקות הראייתית שיש לייחס לויתור על חקירתו של ד"ר בן לוי על תצהירו‪.‬‬ ‫כזכור טענה משיבה מס' ‪ , 1‬כי משלא נחקר ד"ר בן‪-‬לוי על תצהירו‪ ,‬יש לראות‬ ‫בתצהיר משום ראיה בלתי מעורערת להוכחת טענותיה בעניין ההבדלים המבניים‬ ‫והתוצאתיים בין שני ההתקנים‪ .‬ואמנם‪ ,‬הימנעות מחקירה שכנגד של עד על‬ ‫תצהירו עלולה לפעול לחובת הצד הנמנע מעשות כן‪ ,‬זאת אם אין בצידה הסבר‬ ‫אמין וסביר )י' קדמי על הראיות ‪ -‬הדין בראי הפסיקה )מהדורה משולבת‬ ‫ומעודכנת‪ ,‬תשס"ד(‪ ,‬כרך ג‪ .(1649-1650 ,‬עם זאת‪ ,‬אין מדובר בכלל נוקשה‬ ‫המניח שראיה פלונית היא אמת רק מכיוון שבעל הדין שהעיד עליה לא נחקר עליה‬ ‫חקירה שכנגד )ע"א ‪ 176/83‬רדום נ' ארגון נהגים ברעננה בע"מ‪ ,‬תק‪-‬על ‪(3 )86‬‬ ‫‪ ,486‬בסימן ‪ 5‬לפסק הדין(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אף אם ניתן לכלל הראייתי האמור את‬ ‫מלוא התוקף‪ ,‬ונניח כי ההבדלים הנטענים בין שני ההתקנים תואמים את האמור‬ ‫בתצהירו של ד"ר בן לוי ככתבו וכלשונו‪ ,‬עדיין אין בהם כדי לשלול את הפרת‬ ‫הפטנט‪ ,‬שכאמור‪ ,‬אינו מוגבל לתוצאה או מבנה מסוימים‪.‬‬ ‫על רקע האמור עלינו לבחון כעת‪ ,‬האם ההתקן‬

‫‪ILLUM BLOCK 155‬‬

‫של‬

‫משיבה מס' ‪ 1‬מפר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את הפטנט של המבקשת‪.‬‬ ‫‪.35‬‬

‫ההתקן המפר נבדק על‪-‬ידי פרופ' בן יוסף‪ ,‬אם כי לא בוצע הנדוס לאחור‪,‬‬

‫עקב התנגדותה של משיבה מס' ‪ 1‬למסירת השרטוטים המדויקים של התקן זה‪.‬‬ ‫בנסיבות אלו‪ ,‬כפי שציין המומחה בדו"ח שלו‪ ,‬לא מן הנמנע שנעלמו מעיניו פרטים‬ ‫מסוימים שלא ניתן להבחין בהם על נקלה בבדיקת ההתקן גופו‪ ,‬חרף טענת המשיבה‬ ‫כי הוא מהווה את הראיה הטובה ביותר‪ .‬חסר ראייתי זה צריך לפעול לחובתה של‬ ‫משיבה מס' ‪ ,1‬כך שניתן להניח כי לו הובאו השרטוטים‪ ,‬היה בהם כדי להחליש את‬ ‫גרסתה‪.‬‬

‫‪30‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫לגופם של דברים‪ :‬בדיקתו של פרופ' בן יוסף העלתה כי המבנה האופטי של‬ ‫ההתקן תואם את המתואר בהמצאה על כל מרכיביה‪ ,‬וכי הסידור של הרכיבים‬ ‫השונים ‪ -‬כמו גם שילוב מפצל הקרן ‪ -‬מביאים לכך שגם תפקודו האופטי של ההתקן‬ ‫המפר זהה לזה של ההתקן‪-‬על‪-‬פי הפטנט‪ .‬אמנם‪ ,‬המומחה מצא כי קיימים שני‬ ‫הבדלים בולטים בין שני ההתקנים‪ ,‬הן בגודל הכיסוי הזוויתי והן בהעדרה של חפיפה‬ ‫בין שלושת האלמנטים המאירים בהתקן המפר‪ .‬ואולם‪ ,‬לדידו‪ ,‬אין המדובר בהבדלים‬ ‫מהותיים‪ .‬הילכך‪ ,‬ובהתאם להלכות עליהן עמדנו לעיל‪ ,‬אין בהם כדי להוציא את‬ ‫ההתקן המפר מגדר התחום המוגן על‪-‬ידי הפטנט )ע"א ‪ H ughes 345/87‬הנ"ל‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪ ;73-75‬ע"א ‪ 407/89‬צוק אור הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ ;689‬ע"א ‪ 804/89‬לנפלסט הנ"ל‪ ,‬בעמ'‬ ‫‪ ;302‬ע"א ‪ 4867/92‬סניטובסקי נ' תעמס בע"מ‪ ,‬פ"ד נ) ‪(2‬‬

‫‪509, 517‬‬

‫מול ב'‪-‬ג';‬

‫רע"א ‪ 11964/04‬פרופיל חן הנ"ל‪ ,‬בסימן ‪ 6‬לפסק הדין(‪.‬‬ ‫בדומה שלל פרופ' בן יוסף את תיזת "הכיסוי המחורר"‪ ,‬לרבות בהסתמך על‬ ‫הודאתו של ד"ר בן לוי שקיומם הוא למעשה תולדה של אילוץ מבני‪ .‬הוא הוסיף‪ ,‬כי‬ ‫לנוכחותם אין השפעה על ביצועי ההתקן למטרה שלשמה הוא מיועד‪ ,‬לפחות בגודלם‬ ‫הקיים של החורים ובזוויות הספציפיות בהן הם מופיעים‪ .‬וכך סוכמו הדברים בעמ'‬ ‫‪ 3-4‬לדו"ח המומחה‪:‬‬

‫"לדעתי‪ ,‬ההתקן של קמטק בנוי לפי המצוין‬ ‫בהמצאה ותפקודו זהה למתואר בהמצאה הן‬ ‫מבחינת הדרישות הכלליות בהקדמה והן‬ ‫בתיאור המבנה ותפקודו האופטי‪ .‬אני מגיע‬ ‫למסקנה זו על סמך ניתוח התנהגות האור‬ ‫באזור התמונה‪ .‬מסקנתי היא שלמרות נוכחות‬ ‫'החורים' הקטנים‪ ,‬מבנה התאורה באזור‬ ‫התמונה יהיה זהה להתקן בו 'החורים'‬ ‫נסגרו"‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫עוד עולה מחוות דעתו של פרופ' בן יוסף‪ ,‬כי ההתקן‬

‫‪ILLUM BLOCK 155‬‬

‫מפר לכאורה מילולית את תביעות ‪ 41 ,32 ,24 ,20‬ו‪ 44 -‬של הפטנט‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ההתקן המפר משתמש בצורת ההארה בה דנה תביעה ‪ 20‬של הפטנט‪ ,‬שעניינה‬ ‫הארה "מלמעלה" בעזרת מפצל קרן‪ ,‬מאותו טעם הנזכר באמצאה‪ ,‬קרי‪ :‬במטרה‬ ‫למלא את המרווח הנוצר בין שתי מערכות ההארה הצידיות‪ ,‬אף אם בפועל הרווח‬ ‫בהתקן המפר אינו ממולא לחלוטין‪ ,‬בעטיים של ה"חורים" הנזכרים לעיל‪ .‬בדומה‪,‬‬ ‫ההתקן המפר עושה שימוש במראות בעלות צורה של גליל אליפטי‪ ,‬בהתאם לאמור‬ ‫בתביעה ‪ 41‬של הפטנט )עמ' ‪ 4‬לדו"ח(‪.‬‬ ‫‪.36‬‬

‫על רקע האמור דומה‪ ,‬כי המבקשת הרימה את הנטל להוכיח קיומה של עילת‬

‫תובענה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה‪ .‬ואכן‪ ,‬תובע המבקש סעד זמני בתחום דיני‬ ‫הפטנטים‪ ,‬ככל תובע המבקש סעד זמני כלשהו‪ ,‬אינו נדרש לשכנע כי תביעתו‬ ‫העיקרית מוצדקת ואין מקום לספק שהוא יצליח בה‪ .‬עליו לשכנע רק‪ ,‬כי "יש לו‬ ‫סיכוי להצליח בה" )ע"א ‪ 342/64‬אמריקן סיאנמיד קומפני הנ"ל‪ ,‬פ"ד יט) ‪ (1‬בעמ'‬ ‫‪ ;64-65‬רע"א ‪ 1536/95‬און טרק אינובישנס בע"מ נ' אלקטו גליל בע"מ‪ ,‬תק‪-‬על‬ ‫‪ ,107 ,(4 )95‬בסימן ‪ 6‬לפסק דינו של השופט מצא(‪ .‬המבקשת עמדה כאמור בנטל זה‪.‬‬ ‫‪.37‬‬

‫בשולי הדברים לא למותר יהא לציין‪ ,‬כי בעובדה שההתקן המפר סופק על‪-‬‬

‫ידי קמטק טייואן‪ ,‬ואף הורכב בפועל במדינה זו ובגרמניה‪ ,‬אין כדי לשלול את הפרתו‬ ‫לכאורה של הפטנט‪ .‬אמנם‪ ,‬ההגנה על פטנט היא טריטוריאלית‪ ,‬כך שזכויותיו של‬ ‫בעל פטנט שנרשם בישראל מוגבלות לתחומה של מדינת ישראל )בג"ץ‬

‫‪5379/00B ris‬‬

‫‪ tol- M yers S quibb C ompany‬נ' שר הבריאות‪ ,‬פ"ד נה) ‪ 468 ,447 (4‬מול ז'(‪ ,‬אולם‬ ‫לנוכח הגדרתו הרחבה של המונח "ניצול אמצאה" בסעיף ‪ 1‬לחוק הפטנטים ‪ -‬ואף‪-‬‬ ‫על‪-‬פי שזו אינה מתייחסת במפורש ליצוא האמצאה המוגנת מחוץ לגבולות המדינה ‪-‬‬ ‫הרי שכל פעולה מסחרית הכרוכה או המובילה ליצוא האמצאה המוגנת‪ ,‬יכולה‬ ‫להיתפס בזרועות החוק כפעולה המנצלת את האמצאה המוגנת‪ ,‬אם היא נושאת אופי‬ ‫או היקף עסקי בתחומי מדינת ישראל‪ .‬השאלה המנחה לעניין זה היא‪" :‬האם‬ ‫הפעולות גרעו מזכות בעל הפטנט לנצל את אמצאתו באורח בלעדי וייחודי ברחבי‬ ‫‪32‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫מדינת ישראל" ) פרידמן ‪ ,‬שם‪ .(689-690 ,‬התשובה בענייננו היא לכאורה חיובית‪ .‬זאת‬ ‫ועוד‪ ,‬המלאכותיות שבהעברת הנושא אל קמטק טייואן מעידה על חוסר תום לב‬ ‫לכאורה מצד משיבה מס' ‪ .1‬די אפילו בו כדי להצדיק צו מניעה זמני כלפיה‪.‬‬ ‫‪.38‬‬

‫לאור מסקנתנו דלעיל‪ ,‬לפיה משיבה מס' ‪ 1‬מפרה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את הפטנט של‬

‫המבקשת‪ ,‬עלינו להוסיף ולבחון את טענת ההגנה בדבר תחולתו של החריג להפרה‪,‬‬ ‫בשל היות ההתקן המפר מוצר בפיתוח ולא בשימוש מסחרי‪ .‬לבחינת טענה זו נעבור‬ ‫עתה‪.‬‬ ‫ה) ‪)( 3‬ב( ‪ -‬אי ניצול המצאה בשל היות ההתקן המפר מוצר בפיתוח‬

‫‪.39‬‬

‫לטענת משיבה מס' ‪ , 1‬בקביעה לפיה היא מפרה לכאורה את הפטנט של‬

‫המבקשת אין עדיין כדי לבסס עילת תובענה כלפיה‪ ,‬מכיוון שפעילותה לגבי ההתקן‬ ‫המפר נופלת אל גדר החריגים של "ניצול אמצאה"‪ .‬מכאן‪ ,‬שפעילותה אינה מהווה‬ ‫הפרה של הפטנט לפי סעיף ‪)49‬א( לחוק הפטנטים ‪.‬‬

‫ב סעיף ‪ 1‬לחוק הפטנטים נמצא הגדרה של "ניצול אמצאה"‪ ,‬המהווה הפרה‬ ‫של הפטנט לפי סעיף ‪ 49‬לחוק וכן את החריגים לניצול אמצאה ולהפרה כאמור‪,‬‬ ‫שענייננו עתה סב עליהם‪:‬‬

‫"'ניצול אמצאה' ‪-‬‬ ‫) ‪... (1‬‬ ‫) ‪ (2‬לענין אמצאה שהיא תהליך ‪ -‬שימוש‬ ‫בתהליך‪ ,‬ולגבי מוצר הנובע במישרין מן‬ ‫התהליך ‪ -‬כל פעולה שהיא אחת מאלה‪:‬‬ ‫ייצור‪ ,‬שימוש‪ ,‬הצעה למכירה‪ ,‬מכירה‪ ,‬או‬ ‫ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות; אך‬ ‫למעט אחת מאלה‪:‬‬

‫) ‪ (1‬פעולה שאינה בהיקף עסקי ואין לה אופי‬ ‫עסקי;‬ ‫) ‪ (2‬פעולה ניסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה‬ ‫לשפר אמצאה או לפתח אמצאה אחרת;‬ ‫‪33‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫) ‪ (3‬פעולה הנעשית לפי הוראות סעיף ‪54‬א"‪.‬‬

‫משיבה מס' ‪ 1‬טוענת לתחולת כל אחד משני החריגים הראשונים לניצול‬ ‫אמצאה‪ ,‬ובעיקר לזה השני‪ .‬המבקשת מצדה סבורה‪ ,‬כי ההגנה האמורה אינה יכולה‬ ‫לעמוד לה משני טעמים‪ :‬משום שאין מדובר במוצר חדשני‪ ,‬כפי שהודה ד"ר בן לוי‬ ‫בחקירתו הנגדית ; ומשום שהוכח כי השימוש בהתקן המפר הוא מסחרי ולא ניסיוני‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬ד"ר לוי הודה בחקירתו‪ ,‬כי בהתקן המפר אין אלמנטים חדשניים )עמ'‬ ‫‪ 80‬ש' ‪ .(13-14‬גם בטענותיה של המבקשת‪ ,‬לעניין צביונו המסחרי של השימוש‬ ‫בהתקן המפר‪ ,‬יש ממש‪ ,‬כפי שעולה מחקירתו של מר יבור שהודה כי מספר בלוקי‬ ‫תאורה מסוג " ‪ "ILLUM BLOCK 155‬הותקנו במערכות שנמכרו על‪-‬ידי משיבה מס' ‪1‬‬ ‫)עמ' ‪ .(46‬אמנם הלה ניסה להמעיט מאופייה המסחרי של הפעילות‪ ,‬ובמהלך חקירתו‬ ‫אף הציג גרסאות סותרות בנוגע למספר בלוקי התאורה שנמכרו‪ ,‬עת טען בתחילה כי‬ ‫מספרם של אלה עמד על פחות מ‪ 10 -‬יחידות ) עמ' ‪ 46‬ש' ‪ ,(16-18‬בעוד שבהמשך‬ ‫טען כי המספר האמור מתייחס לכלל הבלוקים הניסיוניים‪ ,‬לרבות אלה שהותקנו‬ ‫במערכות לא מכורות )עמ' ‪ 48‬ש' ‪ .(7-8‬ברם‪ ,‬מעבר לסתירה הברורה בין שתי‬ ‫הגרסאות‪ ,‬לא ידע הלה להסביר מדוע מכירת הבלוקים ‪ -‬אף שמדובר ביחידות‬ ‫בודדות ‪ -‬הייתה הכרחית‪ ,‬אם התכלית היחידה שלשמה הותקנו אצל הלקוחות הייתה‬ ‫ניסויית גרידא‪.‬‬ ‫‪.40‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬האם לנוכח העובדות שפורטו לעיל יכולה משיבה מס' ‪1‬‬

‫לחסות בצילו של החריג השני לניצול אמצאה‪ ,‬המוציאה מגדר הפרת הפטנט‪,‬‬ ‫שעניינו " פעולה ניסיונית בקשר לאמצאה שמטרתה לשפר אמצאה או לפתח אמצאה‬ ‫אחרת"‪ .‬ההגדרה הנוכחית של המונח "ניצול אמצאה" היא פרי תיקון מס' ‪ 3‬לחוק‬ ‫הפטנטים‪ ,‬אשר התקבל בכנסת ביום ‪) 17.2.1998‬חוק הפטנטים )תיקון מס' ‪,(3‬‬ ‫תשמ"ח‪ .( 1998 -‬עובר לתיקון הוגדר המונח "ניצול אמצאה" כ"כל שימוש‬ ‫באמצאה‪ ,‬לרבות ייצור‪ ,‬שיווק או הפקת הנאה ממנה בדרך אחרת‪ ,‬אך למעט‬ ‫שימוש שאיננו בהיקף עסקי ואין לו אופי עסקי"‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫ההגדרה המקורית הכירה‪ ,‬אפוא‪ ,‬בחריג אחד ויחיד לניצול אמצאה המהווה‬ ‫הפרה של הפטנט‪ ,‬והוא "שימוש שאיננו בהיקף עסקי ואין לו אופי עסקי"‪ .‬מנגד‬ ‫לכך‪ ,‬במסגרת ההגדרה המתוקנת הוכרו כאמור שני חריגים נוספים‪ :‬פעולה‬ ‫ניסיונית בקשר לאמצאה‪ ,‬שמטרתה לשפר אמצאה או לפתח אמצאה אחרת ) סעיף‬ ‫‪ ( 2)2‬להגדרה(; פעולה הנעשית לפי הוראות סעיף ‪54‬א )סעיף ‪ (3 )2‬להגדרה(‪ .‬פסק‬ ‫הדין שעליו מסתמכת המבקשת )ת"א )ת"א(‬ ‫‪Limited‬‬

‫‪1512/93The Welcome Foundation‬‬

‫נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ‪ ,‬תק‪-‬מח ‪ (197 ,(2 )94‬סב על‬

‫ההגדרה המקורית של המונח "ניצול אמצאה " ונקבע בו‪ ,‬כי "'שימוש שאיננו‬ ‫בהיקף עסקי ואין לו אופי עסקי' הוא שימוש במסגרת פרטית‪ ,‬שאין עמה רווח‪,‬‬ ‫כדרך מי שמנצל אמצאתו של אחר לצרכי ביתו"‪ .‬לפיכך נקבע שם‪ ,‬כי גם ניצול‬ ‫אמצאה לצרכי מחקר ‪ -‬מקום שהוא נעשה במטרה להרחיב את עסקי המנצל‬ ‫ולהגדיל את רווחיו ‪ -‬מהווה ניצול בעל אופי עסקי )בסימן ב' לפסק הדין(‪.‬‬ ‫תיקון החוק מעורר אם‪-‬כן את שאלת היחס שבין אופייה והיקפה העסקיים‬ ‫של הפעולה ובין היותה פעולה ניסיונית‪ ,‬כהגדרתה בסעיף ‪ (2 )2‬להגדרה‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ :‬השאלה היא‪ ,‬האם על‪-‬מנת להיכנס אל גדר הגנת "פעולה ניסיונית" על‬ ‫פעולה זו להיות "פעולה שאינה בהיקף עסקי ואין לה אופי עסקי"‪ ,‬או דילמה‬ ‫מדובר בשני חריגים נפרדים שאין ביניהם יחסי גומלין‪ .‬יובהר תחילה‪ ,‬מטרת‬ ‫התיקון הייתה להתגבר על אנומליה שנוצרה בעקבות ההגדרה המקורית של המונח‬ ‫"ניצול אמצאה"‪ ,‬במיוחד בתחום התעשייה הפרמצבטית‪ ,‬שהייתה מנועה מלהתחיל‬ ‫בביצוע פעולות מחקר ופיתוח לצורך רישויים של מוצרים גנריים‪ ,‬כל עוד הפטנט‬ ‫עמד בתוקפו‪ .‬התוצאה האופרטיבית של האיסור האמור הייתה הארכה דה‪-‬פקטו של‬ ‫תקופת הפטנט והעמדתה של התעשיה הפרמצבטית הגנרית הישראלית במעמד נחות‬ ‫בהשוואה לחברות מקבילות‪ ,‬שמושבן במדינה המתירה על‪-‬פי חוקיה לבצע את‬ ‫הפעולות הדרושות לרישוי בתוך תקופת הפטנט )ראו לעניין זה את דברי ההסבר‬ ‫להצעת החוק‪ ,‬הצ"ח ‪) 2651‬תשנ"ח( בעמ' ‪ ;74‬וכן בדברי הכנסת )תשנ"ח‪,‬‬ ‫‪ 5273 (12.2.98‬ואילך(‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫על רקע האמור מתחייבת המסקנה‪ ,‬כי הפעולות הניסיוניות כפופות וקשורות‬ ‫בטבורן אל הסייג הראשון שבהגדרת "ניצול אמצאה"‪ .‬מכאן שניתן להשתמש‬ ‫באמצאה המוגנת למטרות מחקר‪ ,‬פיתוח או השגת היתר לשימוש באמצאה לפני‬ ‫פקיעת הפטנט‪ ,‬כל עוד הדבר לא נועד לשמש כמסווה לביצוע פעילויות עסקיות‪,‬‬ ‫במטרה לחדור לשווקים ולהכין ערוצי שיווק‪ .‬פעולות מן הסוג האחרון הן אסורות‪,‬‬ ‫בהיותן ניצול של האמצאה המוגנת ) פרידמן ‪ ,‬שם‪ .(686-687 ,‬כך בוארו הדברים‬ ‫בת"א )ת"א( ‪ E li L illy and C ompany 881/94‬נ' טבע תעשיות פרמצבטיות‬

‫בע"מ )תק‪-‬מח ‪ (1586 ,(3 )98‬בסימן ‪ 6.1.4‬לפסק הדין‪:‬‬ ‫"מחקר אקדמאי רפואי גרידא לשם גילוי‬ ‫תכונותיו הרפואיות של חומר לא יחשב עסקי‬ ‫אף אם הוא כרוך בהשקעות וניסויים בקנה ‪-‬‬ ‫מידה גדול‪ .‬אך אם יחולק החומר חינם אין‪-‬‬ ‫כסף )קל וחומר אם יוצע למכירה( ללקוחותיו‬ ‫הפוטנציאליים של בעל הפטנט תהפוך‬ ‫הפעילות לבעלת היקף עסקי‪ .‬בדומה‪ ,‬אם‬ ‫תהיה הפעילות בעלת אופי עסקי‪ ,‬כגון פיתוח‬ ‫תהליך ייצור מסחרי או משלוח דוגמאות‬ ‫ללקוחות‪ ,‬היא תכנס אל התחום האסור‪ .‬ייתכן‬ ‫גם שפעילות מחקר טהורה תלבש‪ ,‬בשלב‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬אופי מסחרי‪ ,‬אך יש להבטיח‪,‬‬ ‫ככל שהדבר אפשרי‪ ,‬כי האופי המסחרי לא‬ ‫היה קיים מלכתחילה‪ ,‬אלא בא אל העולם‬ ‫לאחר תום תקופת האיסור על פעילות‬ ‫עסקית‪."...‬‬

‫‪.41‬‬

‫לנוכח מכלול המפורט לעיל סבורני‪ ,‬כי פעילותה של משיבה מס' ‪ 1‬אינה‬

‫עומדת בקריטריונים הנדרשים לסיווגה כפעולה ניסיונית‪ ,‬המעמידה הגנה מפני‬ ‫הפרה בהתאם לסעיף ‪ (2 )2‬להגדרה‪.‬‬

‫‪36‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫עתה נעבור לבחון את טענת ההגנה הנוספת של משיבה מס' ‪ ,1‬השוללת את‬ ‫תוקפו של הפטנט‪.‬‬ ‫ה) ‪)( 3‬ג( ‪ -‬אי תקפותו של הפטנט‬

‫‪.42‬‬

‫לטענת משיבה מס' ‪ 1‬הפטנט של המבקשת אינו תקף‪ :‬הן משום שמדובר‬

‫במסמך מעורפל אשר אינו ממלא אחר דרישת הפירוט הקבועה בסעיף ‪ 12‬לחוק‬ ‫הפטנטים; והן ובעיקר משום שאין בו חידוש והתקדמות המצאתית‪ ,‬כנדרש‬ ‫בסעיפים ‪ 4‬ו‪ 5 -‬לחוק‪ .‬לעניין אחרון זה טוענת משיבה מס' ‪ ,1‬כי הקונספט של‬ ‫שימוש במקורות אור ועדשות או במראות לריכוז האור ליצירת אלומה קווית‬ ‫מוארכת של אור‪ ,‬היה ידוע זמן רב לפני תאריך הפטנט והוא בא לידי ביטוי‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬בפטנט אמריקאי מס' ‪ 4,095,881‬מיוני ‪ 1978‬ובפטנט אמריקאי מס' ‪3,982,116‬‬ ‫מספטמבר ‪) 1976‬נספח ד' לתצהירו של מר שלם(‪ .‬בנסיבות אלו עמדה‪ ,‬לטענתה‪,‬‬ ‫שאלת פרשנותו ותוקפו של הפטנט האמריקאי המקביל לזה של המבקשת במוקד‬ ‫ההליכים שהתנהלו בינה ובין חברת ‪ ,K.L.A‬ואשר בסיומם נרשם הפטנט על שמה של‬ ‫חברת ‪ .K.L.A‬רישום הפטנט הנ"ל נעשה לאחר שבוטלו למעלה ממחצית תביעות‬ ‫הפטנט של האחרונה‪ ,‬נוכח קיומם של שני הפטנטים הנזכרים לעיל‪ .‬דא‪-‬עקא‪,‬‬ ‫למורת רוחה של משיבה מס' ‪ ,1‬לא זו בלבד שהמסמכים הנוגעים לקיומם של אותם‬ ‫הליכים לא צורפו לבקשה מלכתחילה‪ ,‬אלא שגם פנייתה אל המבקשת כי תצרפם‬ ‫בדיעבד‪ ,‬סורבה )נספח ה' לתצהירו של מר שלם(‪.‬‬ ‫‪.43‬‬

‫האפשרות לטעון להעדר תוקפו של הפטנט כטענת הגנה בתביעה על הפרה‪,‬‬

‫מעוגנת בסעיף ‪)182‬א( לחוק הפטנטים‪ ,‬הקובע כי "עילה שניתן על‪-‬פיה להתנגד‬ ‫למתן פטנט תשמש הגנה טובה בתביעה על הפרה‪ ."...‬פשיטא‪ ,‬כי הנטל להוכיח‬ ‫טענה זו ככל טענת הגנה אחרת‪ ,‬מוטל על שכמה של המשיבה )ע"א ‪345/87‬‬

‫‪H ugh‬‬

‫‪ es‬הנ"ל‪ ,‬פ"ד מד) ‪ (4‬בעמ' ‪ 102‬מול ד'; ע"א ‪ 804/89‬לנפלסט הנ"ל‪ ,‬פ"ד מו) ‪ (2‬בעמ'‬ ‫‪ 309‬מול ה'(‪.‬‬

‫‪37‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫‪.44‬‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫נקודת המוצא של בית משפט הדן בבקשה לסעד זמני‪ ,‬המוגשת במסגרת‬

‫תובענה בשל הפרת פטנט היא‪ ,‬כי הפטנט תקף‪ .‬הטעם לדבר נעוץ בכך שטענה‬ ‫המועלית מצד הנתבע בדבר אי כשירותה של האמצאה להירשם כפטנט מעוררת‬ ‫בדרך‪-‬כלל סוגיות מקצועיות מורכבות‪ ,‬שבירורן מצריך הקדשת זמן ומשאבים‬ ‫שיפוטיים ניכרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן ואף לא סביר לקיים את הבירור בהליך של בקשה‬ ‫לסעד זמני‪ ,‬המתאפיין מטיבו בדחיפות וכולל דיון ברמה לכאורית בלבד‪ .‬סטייה מן‬ ‫הכלל האמור תתאפשר רק כאשר הנתבע מציג ראיות המוכיחות באופן ברור ומובהק‬ ‫את בטלות הפטנט )רע"א ‪ 11964/04‬פרופיל חן הנ"ל ‪ ,‬בסימן ‪ 5‬להחלטה; רע"א‬ ‫‪ 1521/05‬טוינה פלסט מערכות ‪ 2003‬בע"מ נ' אזולאי )ניתן ביום ‪ ,(28.3.05‬בסימן‬ ‫‪ 5‬להחלטה; רע"א ‪ 920/05‬חסין אש הנ"ל ‪ ,‬בסימן ‪ 4‬להחלטה; פרידמן‪ ,‬שם‪831- ,‬‬ ‫‪.(832‬‬ ‫‪.45‬‬

‫אינני סבור כי הראיות שהובאו על‪-‬ידי משיבה מס' ‪ 1‬בענייננו מקיימות את‬

‫מידת ההוכחה הנדרשת בשלב הנוכחי של הדיון‪ ,‬על‪-‬מנת ל קעקע את כשירות‬ ‫אמצאתה של המבקשת לרישום כפטנט‪.‬‬ ‫המסגרת הנורמטיבית לבחינת כשירותה של אמצאה פלונית להירשם כפטנט‪,‬‬ ‫מעוגנת בסעיפים ‪ 3-5‬לחוק הפטנטים‪ .‬סעיף ‪ 3‬מגדיר אמצאה כשירת פטנט‪,‬‬ ‫כ"אמצאה‪ ,‬בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך‪ ,‬בכל תחום טכנולוגי‪ ,‬שהיא חדשה‪,‬‬ ‫מועילה‪ ,‬ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית‪ ."...‬על‪-‬פי סעיף ‪4‬‬ ‫לחוק‪ ,‬אמצאה נחשבת לחדשה אם היא "לא נתפרסמה בפומבי‪ ,‬בין בישראל ובין‬ ‫מחוצה לה‪ ,‬לפני תאריך הבקשה"‪ .‬הפרסום יכול להיעשות הן "על‪-‬ידי תיאור‪ ,‬בכתב‬ ‫או במראה או בקול או בדרך אחרת‪ ,‬באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי‬ ‫התיאור" )סעיף ‪ (1 )4‬לחוק(‪ ,‬והן "על‪-‬ידי ניצול או הצגה‪ ,‬באופן שבעל מקצוע יכול‬ ‫לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו" )סעיף ‪ (2 )4‬לחוק(‪ .‬התקדמות המצאתית‬ ‫מוגדרת בסעיף ‪ 5‬לחוק‪ ,‬כ"התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע‬ ‫ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו‪ ,‬לפני תאריך הבקשה‪ ,‬בדרכים האמורות‬ ‫בסעיף ‪."4‬‬ ‫‪38‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫ייאמר מיד‪ ,‬הפטנטים עליהם מסתמכת משיבה מס' ‪ 1‬להוכחת טענתה ‪-‬‬ ‫להעדר חידוש והתקדמות אמצאתית בקונספט האופטי המונח בבסיס הפטנט של‬ ‫המבקשת ‪ -‬הם מוקדמים יותר גם ביחס לפטנט המקביל של חברת ‪ ,K.L.A‬שנרשם‬ ‫בארה"ב בשלהי שנות ה‪ .'80 -‬ללמדנו‪ ,‬כי שימוש שעושה הפטנט המאוחר בעקרון‬ ‫אופטי דומה לזה שנעשה במסגרת פטנטים קודמים )ככל שהוא קיים( ואינו בהכרח‬ ‫קונקלוסיבי לעניין קיומה של התקדמות אמצאתית בפטנט המאוחר‪ .‬בהקשר הנדון יש‬ ‫להביא בחשבון גם את מעמדו של רישום הפטנט בדין האמריקאי בהשוואה לדין‬ ‫הישראלי‪ ,‬נוכח הבדיקות המדוקדקות יותר הנערכות שם עובר למתן הפטנט‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫לפי הדין בישראל‪ ,‬להבדיל מהדין האמריקאי‪ ,‬עצם מתן הפטנט אינו משמש ערובה‬ ‫לכך שהפטנט הוא בר‪-‬תוקף )סעיף ‪ 37‬לחוק הפטנטים; ע"א ‪ 665/84‬סאנופי בע"מ‬ ‫נ' אוניפארם בע"מ‪ ,‬פ"ד מא) ‪ 736 ,729 ,(4‬מול ב'‪-‬ג'; א' ח' זליגסון יסודות דיני‬

‫זכות יוצרים‪ ,‬סימני מסחר‪ ,‬פטנטים ומדגמים ) ‪ ;160 (1963‬ד' פריימן פטנטים )‬ ‫‪ .(8 (1979‬הרישום מהווה למעשה ראיה לכאורה לתקפותו של הפטנט‪.‬‬ ‫לא מצאתי ממש בניסיונן של המשיבות ללמוד מביטולן הנטען של למעלה‬ ‫ממחצית תביעות הפטנט של חברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫בארה"ב ‪ -‬בעטיים של שני הפטנטים‬

‫הנזכרים לעיל ‪ -‬על העדר התקדמות אמצאתית בעקרון האופטי המונח ביסוד‬ ‫הפטנט של המבקשת‪ .‬ודוק‪ :‬מעבר לכך שלא הובאה כל תמיכה ראייתית לטענה‬ ‫בדבר הצמצום שחל‪ ,‬כביכול‪ ,‬בהיקף התביעות ‪ -‬וזו מבוססת‪ ,‬למעשה‪ ,‬על עדות‬ ‫שמיעה )ראו בחקירתו של מר שלם‪ ,‬עמ' ‪ 77‬ש' ‪ - (4-5‬מדובר בטענה לא פשוטה‬ ‫כלל ועיקר גם מן ההיבט המשפטי‪ .‬אכן‪ ,‬הטענה מבוססת על דוקטרינת השתק תיק‬ ‫הבחינה )‪Wrapper Estoppel‬‬

‫‪ , (File‬שטרם אומצה בפסיקת בית המשפט העליון‪,‬‬

‫ושמכל מקום ראוי לבחון את מידת השפעתה על היקף תחולתו של הפטנט‪ ,‬אם‬ ‫בכלל‪ ,‬בגדרי ההליך העיקרי )רע"א ‪ 9083/01‬בריח נ' אבגנים‪ ,‬פ"ד נז) ‪,289 (2‬‬ ‫‪ 295‬מול ה'‪ -‬ז'(‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬במסגרת בחינת השאלה אם אמצאה פלונית היא כשירת פטנט אם‬ ‫לאו‪ ,‬ישנה משמעות רבה לקיומו של שימוש או ייעוד חדש במוצר‪ ,‬מכשיר‪ ,‬חומר או‬ ‫תהליך שכשלעצמם היו ידועים‪ .‬ואמנם‪ ,‬גילויו של שימוש חדש למוצר או לתהליך‬ ‫ידוע‪ ,‬יהיה כשיר להגנת פטנט בהתקיים שלושת התנאים הבאים‪ ,‬כפי שסוכמו בע"א‬ ‫‪ 804/89‬לנפלסט הנ"ל )פ"ד מו) ‪ (2‬בעמ' ‪ 313‬מול א'‪-‬ב'(‪:‬‬

‫"ראשית‪ ,‬אין לתבוע הגנה על השימוש החדש‬ ‫כשלעצמו‪ ,‬אלא יש לעגנו בתביעה לתהליך או‬ ‫למוצר )או לשניהם(‪ ,‬כנדרש על‪-‬פי החוק;‬ ‫שנית‪ ,‬על השימוש החדש להראות התקדמות‬ ‫המצאתית בהשוואה לשימוש הקודם של אותו‬ ‫מוצר או תהליך‪ ,‬ואין די בשימוש שהוא‬ ‫אנאלוגי לקודמו; שלישית‪ ,‬הצעד ההמצאתי‬ ‫הנדרש יכול שיתייחס לעצם הרעיון של‬ ‫השימוש החדש למוצר או לתהליך הידועים‬ ‫או לשיטת יישומו של הרעיון הנ"ל או‬ ‫לשניהם גם יחד"‪.‬‬ ‫)הדגשים מצויים במקור ‪-‬‬ ‫מ' ג'(‬

‫במסגרת בחינת קיומה של התקדמות אמצאתית בפטנטים‪ ,‬המתייחסים‬ ‫לאמצאות מן הסוג האמור‪ ,‬עשויה להיות חשיבות יתרה למבחני העזר הכלכליים‬ ‫המשמשים את בית המשפט‪ :‬מבחן "החסר המתמשך" ומבחן "ההצלחה המסחרית"‪,‬‬ ‫במיוחד עת עסקינן בתחום טכנולוגי מורכב ומסובך כבמקרה דנן ) ע"א ‪345/87‬‬

‫‪Hu‬‬

‫‪ ghes‬הנ"ל‪ ,‬פ"ד מד) ‪ 111 (4‬מול ד'‪-‬ו'(‪.‬‬ ‫על רקע המפורט לעיל‪ ,‬לא מן הנמנע כי הפטנטים האמריקאיים הנזכרים‬ ‫לעיל אינם שוללים את תקפותו של פטנט המבקשת‪ ,‬אף בהנחה שהם מבוססים על‬ ‫עקרון אופטי זהה לזה העומד ביסודו של האחרון‪ ,‬כפי שטוענת משיבה מס' ‪.1‬‬ ‫הפטנטים הנ"ל עוסקים באופן קונקרטי בהתקני תאורה במערכות צילום אלקטרוניות‬ ‫‪40‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫) ‪ ,(illuminations system used in electrophotographic apparatus‬בעוד שהפטנט‬ ‫נשוא הבקשה מתייחס כאמור למערכות ‪ .A.O.I‬פשיטא‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי לא ניתן לראות בהם‬ ‫את אותן ראיות מובהקות הנדרשות לקבלת טענה אודות העדר תוקפו של פטנט‬ ‫בגדרי הליך ביניים‪.‬‬ ‫‪.46‬‬

‫הדברים מורכבים יותר‪ ,‬מקום שבו שאלת תקפותו של פטנט המבקשת נבחנת‬

‫באספקלריה של קיומו של הפטנט האמריקאי של חברת ‪ ,K.L.A‬בהיותו ספציפי יותר‬ ‫לתחום של מערכות ‪ .A.O.I‬לטענת המבקשת‪ ,‬לא קיימת חפיפה מלאה בין שתי‬ ‫האמצאות )סעיף ‪ 10‬לתצהירו המשלים של ד"ר קציר(‪ .‬גם פרופ' בן יוסף עמד על‬ ‫השוני בהדגשים ובדוגמאות המפורטים בכל אחד ואחד מהפטנטים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בכל‬ ‫הנוגע למקור התאורה המועדף ממנו נגזרת גם תצורה אופטית שונה‪ ,‬אשר אינה‬ ‫מאפשרת ליישם את מקור האור המבוסס על סיבים אופטיים במערך הפטנטיאלי‬ ‫של ‪ .K.L.A‬ברם‪ ,‬לדעת המומחה‪ ,‬אין בהבדלים הנ"ל כדי לשנות את העובדה שלפיה‬ ‫האופטיקה בשני הפטנטים היא "מאותה משפחה"‪ ,‬באשר בשניהם היא מדמה מקור‬ ‫אור קוי בעזרת מראה גלילית‪ ,‬בכדי ליצור תמונת קו )עמ' ‪ 5‬לדו"ח(‪ .‬מכאן גם‬ ‫מסקנתו‪ ,‬לפיה הגיאומטריה השונה שבה נעשה שימוש בפטנט של חברת ‪ ,K.L.A‬בכל‬ ‫הנוגע למראות המרכזות הצידיות )מבנה שזכה לכינוי "כנפיים"(‪ ,‬אינה משנה את‬ ‫העיקרון האופטי )שם(‪.‬‬ ‫עם זאת דעתי היא‪ ,‬כי בעצם קיומו של פטנט רשום זהה בארה"ב על‪-‬שם‬ ‫חברת ‪ ,K.L.A‬אין כדי לשלול מניה וביה את תקפותו של פטנט המבקשת מחמת‬ ‫העדר חידוש והתקדמות אמצאתית‪ .‬נבהיר זאת‪ :‬לפי סעיף ‪ 4‬לחוק הפטנטים‪ ,‬תנאי‬ ‫לחדשנותה של האמצאה הוא שהיא לא נתפרסמה בפומבי‪ ,‬בין בישראל ובין מחוצה‬ ‫לה‪ ,‬לפני תאריך הבקשה לרישום הפטנט בישראל‪ ,‬אם בדרך של תיאור האמצאה ‪-‬‬ ‫בהתאם למפורט בסעיף ‪ (1 )4‬לחוק ‪ -‬ואם באמצעות שימוש בה‪ ,‬כאמור בסעיף ‪(2 )4‬‬ ‫לחוק‪ .‬ככל שעסקינן בחלופה הראשונה‪ ,‬נדרש להצביע על מסמך או תיאור קודם‬

‫השולל את חדשנותה‪ ,‬כאשר המסמך או המוצג שעליו מסתמכים בעניין זה‪ ,‬צריך‬ ‫להכיל את האמצאה כולה על מרכיביה המהותיים ) פרידמן‪ ,‬שם‪ .(374 ,‬לעניין זה‬ ‫‪41‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫"‪...‬אין ליצור פסיפס של ידיעות המלוקטות מתוך מסמכים שונים ונפרדים לגיבושה‬ ‫של תמונה כוללת אחת" )ע"א ‪345/87‬‬

‫‪H ughes‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ 103‬מול א'(‪ .‬בדברי‬

‫ההסבר להצעת חוק הפטנטים המקורי אף נאמר בהקשר לסעיף ‪ (1 )4‬לחוק‪ ,‬כי‬ ‫לצורך בחינת חדשנותה של האמצאה "לא יתחשבו בחומר הכלול בבקשות פטנטים‬ ‫שעדיין לא פורסמו" )הצ"ח ‪ 637‬תשכ"ה ) ‪ (20.1.1965‬בעמ' ‪ .(120‬בכך יש‬ ‫להוות מעין משקל נגד להרחבה שיצר החוק בהשוואה לדין הקודם‪ ,‬בכל הנוגע‬ ‫להוכחת החדשנות‪ ,‬בקובעו כי יש להתחשב בעניין זה בפרסום בכל מקום בעולם‬ ‫ולא רק בישראל‪ .‬בכל הנוגע לחלופה השנייה שעניינה שימוש קודם השולל את‬ ‫חדשנות האמצאה‪ ,‬הכוונה לכל שימוש מסחרי או פומבי באמצאה‪ ,‬לרבות בדרך‬ ‫הצגתה בפני הציבור‪ ,‬ייצורה‪ ,‬מכירתה‪ ,‬העמדתה למכירה וייבואה )פרידמן‪ ,‬שם‪,‬‬

‫‪ .(76‬אין מחלוקת כי הפטנט של חברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫נרשם בארה"ב לאחר רישום הפטנט‬

‫של המבקשת בישראל‪ ,‬אף שגם המבקשת מסכימה כי האמצאה של חברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫קדמה בזמן לאמצאה נושא הפטנט )ראו בה"ש ‪ 2‬לתצהירו של ד"ר קציר(‪ .‬ואמנם‪,‬‬ ‫לטענתה רישום הפטנט של חברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫בארה"ב התאפשר רק הודות לקדימות‬

‫שמעניק הדין האמריקאי למי שגילה קודם את האמצאה‪ ,‬זאת בשונה מהדין הישראלי‪.‬‬ ‫בעצם העובדה שהאמצאה של חברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫קדמה בזמן לאמצאה שבפטנט‬

‫המבקשת‪ ,‬אף אם מדובר באמצאות זהות‪ ,‬לא סגי‪ ,‬אם הדבר לא היה ידוע בזמן‬ ‫הגשת הבקשה של המבקשת לרישום פטנט על שמה‪ .‬ואמנם‪ ,‬משיבה מס' ‪ 1‬לא‬ ‫הביאה ביסוס ראייתי כלשהו לכך שהאמצאה נושא הפטנט של חברת‬

‫‪K.L.A‬‬

‫התפרסמה בפומבי באחת מהדרכים הקבועות בסעיף ‪ 4‬לחוק‪ ,‬לפני תאריך בקשת‬ ‫המבקשת לרישום הפטנט שלה בישראל‪ .‬ואכן‪ ,‬בחינת שאלת ההתקדמות האמצאתית‬ ‫נעשית לאור מצב הידיעות בתחום הרלוונטי לפני מועד הגשת בקשת הפטנט‪ ,‬ולא‬ ‫לאור המצב כפי שהוא נראה בדיעבד‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬פסילת תוקפו של פטנט על בסיס‬ ‫היותו בלתי מתקדם מבחינה אמצאתית טעונה בסיס עובדתי מפורט ומנומק‪ ,‬ולא די‬ ‫באוסף של פרסומים ואמירות כלליות ) פרידמן ‪ ,‬שם‪ .(376-377 ,‬כאמור‪ ,‬בענייננו לא‬ ‫הובאו מטעם משיבה מס' ‪ 1‬ראיות כלשהן להוכחת מצב הידיעות בתחום רכיב‬ ‫התאורה במערכות ה ‪ A.O.I‬עם או בלי קשר לאמצאה של חברת ‪ K.L.A‬בעניין זה‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫‪.47‬‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בנסיבות אלו‪ ,‬על סוגיית תקפותו של הפטנט להתברר בגדרי ההליך העיקרי‬

‫)ואכן‪ ,‬כמדומה שזה היה אחד הטעמים המרכזיים לכך שמשיבה מס' ‪ 1‬לא הסכימה‬ ‫לכך שהדיון בבקשה יחול גם על התיק העיקרי‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬לא מן הנמנע כי הצדק‬ ‫היה עמה(‪ .‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬ההכרעה בשאלת תקפות של פטנט אינה נעשית בדרך‬ ‫כלל במסגרת הליך הביניים‪ ,‬המניח כנקודת מוצא את תקפותו של הפטנט‪ .‬בשלב זה‪,‬‬ ‫משלא הובאו ראיות ברורות ומובהקות להוכחת בטלותו של הפטנט‪ ,‬מהווה עצם מתן‬ ‫הפטנט ורישומו ראיה לכאורה לתקפותו ואין המבקשת חייבת להמציא ראיות‬ ‫המאוששות את תוקפו של הפטנט שלה )ע"א ‪345/87‬‬

‫‪H ughes‬‬

‫הנ"ל‪ ,‬פ"ד מד) ‪(4‬‬

‫בעמ' ‪ 102‬מול ד'; ע"א ‪ 804/89‬לנפלסט הנ"ל‪ ,‬פ"ד מו) ‪ (2‬בעמ' ‪ 309‬מול ה'‪-‬ו'(‪.‬‬ ‫‪.48‬‬

‫טענה נוספת מצד משיבה מס' ‪ 1‬היא‪ ,‬כי הפטנט אינו תקף בשל כך שאינו‬

‫ממלא אחר דרישת הפירוט הקבועה בסעיף ‪)12‬א( לחוק הפטנטים‪ ,‬הקובע לאמור‪:‬‬ ‫"הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה‪ ,‬את תיאורה‪ ,‬עם שרטוטים‬ ‫לפי הצורך‪ ,‬וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע‬ ‫לבצעה"‪ .‬כיוון שאחת המטרות של מסמכי הפטנט הוא שרטוט הגבול בין המותר‬ ‫ובין האסור למתחרים פוטנציאליים‪ ,‬מוטל על בעל הפטנט הנטל לנסח את תביעתו‬ ‫בבהירות‪ ,‬במידה כזו שלא תצריך להסתייע בחומר עזר או עדות חיצונית כדי‬ ‫להתחקות אחר כוונתו )ע"א ‪ 407/89‬צוק אור הנ"ל‪ ,‬פ"ד מח) ‪ (5‬בעמ' ‪ 690‬מול‬ ‫ז'(‪ .‬הנטל האמור מבטא‪ ,‬אפוא‪ ,‬את הצורך לאזן בין הרצון להעניק הגנה לאמצאה‬ ‫מחד‪-‬גיסא‪ ,‬ובין השאיפה ליצור מידת וודאות ראויה אצל העוסקים בתחום ולמנוע‬ ‫את התוצאה שקביעת היקף המונופול תיעשה על‪-‬ידי בתי המשפט ולא על‪-‬ידי‬ ‫מסמכי הפטנט‪ ,‬מאידך‪-‬גיסא )שם‪ ,‬בעמ' ‪ 681‬מול ב'(‪.‬‬ ‫בקביעה האם הממציא עמד בנטל האמור‪ ,‬יש להתחשב במספר שיקולים‬ ‫המשפיעים על מידת הבהירות הסבירה הנדרשת )שם‪ ,‬בעמ' ‪ 691‬מול א‪-‬ג(‪:‬‬ ‫ראשית ‪ ,‬אופיו של התחום ומידת הקושי לתאר במסגרתו פטנט בצורה מדויקת‪ .‬כך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬אין דינם של מכשירים מכניים פשוטים כדין אמצאה הנוגעת לתהליכים‬ ‫‪43‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫פיסיקליים מורכבים; שנית ‪ ,‬היכולת הלשונית לתאר את המונופול בצורה טובה‬ ‫יותר‪ .‬אף אם עצם האפשרות לתארו בצורה טובה יותר אינה מכריעה את הכף‪ ,‬היא‬ ‫תפעל במקרים של אי וודאות לחובת הממציא; שלישית‪ ,‬מידת תרומתה של‬ ‫האמצאה לתחום המקצועי‪ .‬ככל שתרומה זו רחבה יותר‪ ,‬כך תגבר נטייתו של בית‬ ‫המשפט להכיר במונופול רחב יותר‪ .‬במסגרת זו תובא בחשבון גם המידה שבה יש‬ ‫בהרחבתו או בצמצומו של המונופול כדי לשלול מהציבור או ממתחריו העסקיים‬ ‫של בעל הפטנט את היכולת לנסות ולהתחרות באותו תחום‪.‬‬ ‫ואמנם‪ ,‬במסגרת בקשת הפטנט יש לעתים צורך להשתמש במונחים יחסיים‬ ‫או פונקציונאליים‪ .‬במקרים כאלה אין מבקש הפטנט חייב לפרט במסגרת תביעות‬ ‫הפטנט מידות מדויקות והוא רשאי להשתמש במונחים כלליים‪ ,‬בתנאי שניתן ללמוד‬ ‫על כוונתו מתוך התיאור או מהידע הכללי בתחום הרלוונטי )פרידמן‪ ,‬שם‪.(224 ,‬‬ ‫‪.49‬‬

‫על רקע המפורט לעיל‪ ,‬נראה לכאורה כי העמימות המסוימת שבה נוקט‬

‫הממציא לתיאור עיקר האמצאה במסמכי הפטנט הנדון‪ ,‬ואשר ביטויה המרכזי הוא‬ ‫בשימוש במילות קירוב ואומדנא‪ ,‬קשורה במהותה של האמצאה ככזו שאינה‬ ‫מאפשרת שימוש במושגים אבסולוטיים‪ .‬לעניין זה די יהא אם נציין את עמדתו של‬ ‫פרופ' בן יוסף‪ ,‬לפיה דרישת האחידות של רמת התאורה ‪ -‬כפונקציה של הזווית‬ ‫במערך שבאמצאה ‪ -‬אינה אחידה‪ ,‬ומדובר בדרישה מקורבת‪ .‬מכאן סבירות‬ ‫השימוש שעושה הממציא במושגים הרשומים בפטנט‪ ,‬כמו "אחיד בקירוב" ) ‪nearly‬‬

‫‪ (uniform‬או "רציף בקירוב" ) ‪.(nearly continuous‬‬ ‫‪.50‬‬

‫נותר אם‪-‬כן לבחון את שאלת ההפרה לכאורה על‪-‬ידי משיבה מס' ‪.2‬‬

‫לבחינת שאלה זו נפנה עתה‪.‬‬ ‫ה) ‪)( 3‬ד( ‪ -‬בחינת ההפרה לכאורה לגבי משיבה מס' ‪2‬‬

‫‪.51‬‬

‫המבקשת מייחסת למשיבה מס' ‪ 2‬מתן שירותים הנדסיים ואחרים למשיבה‬

‫מס' ‪ 1‬בקשר עם ההתקן המפר‪ ,‬בכך שהיא מייצרת‪ ,‬בודקת ומספקת את המראות‬ ‫‪44‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫הצילינדריות הקעורות המותקנות בו והמהוות רכיב מרכזי באמצאה‪ .‬תהליך ייצור‬ ‫המראות הוא ייחודי‪ ,‬ועד כה רק המבקשת עשתה בו שימוש בהקשר של התקני‬ ‫תאורה במערכות‬

‫‪A.O.I‬‬

‫למעגלים חשמליים מודפסים )באמצעות ייצור המראות‬

‫במפעל אופיר אופטרוניקה(‪ .‬מכאן למדה המבקשת על‪-‬ידיעתה של משיבה מס' ‪- 2‬‬ ‫בפועל או בכוח ‪ -‬על מטרת החלקים אותם בדקה וסיפקה )סעיפים ‪,51 ,50 ,45 ,44‬‬ ‫‪ 54‬לתצהירו של ד"ר קציר(‪.‬‬ ‫משיבה מס' ‪ 2‬מצדה מכחישה כי ידעה על ההפרה או כי היה עליה לדעת על‪-‬‬ ‫כך‪ .‬היא מדגישה את היותה יצרן המייצר בשיטת " ‪ , "print to build‬דהיינו ‪ -‬ייצור‬ ‫בהתאם למפרט המתקבל מהלקוח‪ .‬בהקשר לכך צוין בתצהירו של מר ד' לוי‪ ,‬המנהל‬ ‫והבעלים של משיבה זו‪ ,‬כי "קליבר איננה נכנסת לפרטים באשר לשימוש שעושה‬ ‫המזמין בפריט או רכיב מיכני או אלקטרוני אשר מוזמן ואותו נדרשת לייצר" )סעיף‬ ‫‪)4‬ב( לתצהירו(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין היא אינה עוסקת בייצור מכלולים כלשהם )סעיף‬ ‫‪)4‬ה( לתצהיר(‪ .‬בנוסף דוחה משיבה מס' ‪ 2‬את טענת המבקשת‪ ,‬לפיה היא סיפקה‬ ‫למשיבה מס' ‪ 1‬שירותים הנדסיים‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לטענת משיבה מס' ‪ ,2‬עיקר עיסוקה הוא בייצור רפלקטורים‬ ‫ומראות המיועדים ללקוחות שונים‪ ,‬לרבות אלה המתחרים זה בזה‪ .‬מכאן‪ ,‬שקבלת‬ ‫הטענה לפיה היא מפרה את הפטנט‪ ,‬מהווה למעשה פגיעה קשה בעסקיה‪ .‬עוד‬ ‫מציינת משיבה מס' ‪ ,2‬כי היחסים בינה ובין משיבה מס' ‪ 1‬מתמצים בקשר עסקי של‬ ‫יצרן‪-‬מזמין‪ ,‬וכי המוצר שסופק למשיבה מס' ‪ - 1‬וליתר דיוק ל"קמטק טייוואן" ‪ -‬יכול‬ ‫היה להיות מיוצר על‪-‬ידי כל יצרן רפלקטורים אחר )סעיף ‪ 4‬לתצהירו(‪.‬‬ ‫‪.52‬‬

‫הצדדים אינם חלוקים על‪-‬כך‪ ,‬שתהליך עיבוד היהלום אשר במסגרתו יוצרו‬

‫המראות של ההתקן המפר‪ ,‬משמש גם למטרות אחרות פרט לפטנט והוא אינו מוגן‬ ‫על‪-‬ידי הפטנט‪ .‬אין גם מחלוקת‪ ,‬כי אין מניעה לייצר את המראות באותו תהליך‬ ‫ייחודי אצל אותו יצרן שמייצר אותן עבור המבקשת עצמה‪ ,‬קרי‪ :‬אופיר אופטרוניקה‬ ‫)חקירתו הנגדית של ד"ר קציר‪ ,‬בעמ' ‪ .(36‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬מחקירתו הנגדית של מר לוי‬ ‫‪45‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫עולה‪ ,‬כי אופיר אופטרוניקה הייתה שותפה בעצמה להליך עיבוד היהלום עבור‬ ‫משיבה מס' ‪ ,1‬אף אם במקרה הנדון אופיר בצעה רק עבודה משלימה‪ ,‬וזאת כקבלנית‬ ‫משנה של משיבה מס' ‪ ,2‬בעוד שברגיל דווקא משיבה מס' ‪ 2‬שימשה קבלן משנה של‬ ‫אופיר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬בחקירתו עמד ד"ר קציר על‪-‬כך שעל‪-‬פי השרטוטים‪ ,‬המראה‬ ‫הספציפית שאותה ייצרה משיבה מס' ‪ 2‬היא בעלת גיאומטריה ומימדים ספציפיים‬ ‫מאוד ומיועדת לשימוש בתוך מערכת מסוימת ולא מתאימה לשימוש במערכת אחרת‬ ‫)עמ' ‪ ;37-38‬בעמ' ‪ 41‬ש' ‪ .(18-19‬מכאן למדה המבקשת על‪-‬ידיעתה של משיבה מס'‬ ‫‪ ,2‬ולו בכוח‪ ,‬על התכלית שלשמה הוזמנו ממנה המראות שהותקנו בהתקן המפר‪.‬‬ ‫‪.53‬‬

‫כפי שפורט במסגרת הדיון בטענות המקדמיות‪ ,‬החלתה של דוקטרינת‬

‫ההפרה התורמת מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים‪ :‬היות הרכיבים‬ ‫הנמכרים חלק מהותי מהאמצאה המוגנת; ידיעה בפועל או בכוח של היצרן‪,‬‬ ‫שהרכיבים מתאימים באופן מיוחד לקומבינציה המפרה את זכות הפטנט וכי הם‬ ‫מיועדים לכך בפועל; ותנאי שלישי המהווה חריג לאחריות‪ ,‬לפיו זו אינה חלה‬ ‫במקרה שבו הרכיב הנמכר הוא מוצר בסיסי המתאים לשימוש משמעותי אחר‪,‬‬ ‫שאין בו משום הפרת הפטנט )ע"א ‪ 1636/98‬רב בריח הנ"ל‪ ,‬פ"ד נה) ‪ (5‬בעמ' ‪354‬‬ ‫מול ב'‪-‬ג'(‪.‬‬ ‫בשלב הנוכחי של ההליכים‪ ,‬שבו הראיות נבחנות לכאורה בלבד‪ ,‬לא ניתן‬ ‫לקבוע ממצאים המייחסים למשיבה מס' ‪ 2‬ידיעה בפועל על הפרת הפטנט על‪-‬סמך‬ ‫ייצור המראות "המפרות" עבור משיבה מס' ‪ .1‬כמדומה שעל‪-‬פי התשתית העובדתית‬ ‫המונחת לעת הזו לפני בית המשפט‪ ,‬לא ניתן לקבוע גם כי למשיבה מס' ‪ 2‬הייתה‬ ‫ידיעה בכוח על הפרת הפטנט‪ .‬אמנם‪ ,‬בענייננו היא לא הייתה רק קבלן משנה של‬ ‫חברת אופיר‪ ,‬אלא קיבלה על עצמה את כל מטלת הכנת המראות והעסיקה את חברת‬ ‫אופיר כקבלן משנה מטעמה‪ ,‬אולם גם מכך לא ניתן ללמוד על ידיעותיה הנרחבות‬ ‫יותר בכל הנוגע להפרת הפטנט‪ .‬המסקנה האמורה עולה אף בקנה אחד עם דעתו של‬ ‫‪46‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫פרופ' בן יוסף‪ ,‬שלפיה אין למשיבה מס' ‪ - 2‬כמקבל הזמנה ממשיבה מס' ‪ - 1‬את הידע‬ ‫המקצועי בכדי להבין את פעולת המערכת אשר עבורה מיועדים הרכיבים המיוצרים‬ ‫)עמ' ‪ 5‬לדו"ח המומחה‪ .‬והשוו גם עם עדותו של מר לוי‪ ,‬בעמ' ‪ 58‬ש' ‪.(9-10‬‬ ‫‪.54‬‬

‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬משינתן צו כלפי משיבה מס' ‪ ,1‬ממילא ‪ -‬אף ללא הפרה ‪ -‬ניתן‬

‫לאסור על משיבה מס' ‪ 2‬לספק לה ולכל מי מטעמה רכיבים המשמשים להפרת‬ ‫הפטנט לכאורה‪ ,‬עובדה הידועה לה כיום‪ .‬ואומנם‪ ,‬באת‪-‬כוחה המלומדת של משיבה‬ ‫מס' ‪ 2‬הודיעה במהלך הסיכומים על הסכמתה‪ ,‬שלפיה ככל שינתן צו מניעה זמני‬ ‫כלפי משיבה מס' ‪ ,1‬יינתן גם צו מקביל כלפי מרשתה‪ ,‬בנוגע לקשרים שבין המשיבות‬ ‫ובין עצמן )ראו הצהרתה בעמ' ‪ 99‬לפרטיכל(‪.‬‬ ‫ה) ‪ ( 4‬השיקולים הנוספים למתן סעד זמני ‪ -‬חיוניות הסעד ומאזן הנוחות‬

‫‪.55‬‬

‫ככל מבקש סעד זמני‪ ,‬כך גם בעל פטנט המבקש לקבל סעד זמני שימנע את‬

‫הפרת הפטנט הרשום‪ ,‬צריך להוכיח כי בנוסף לזכות‪ ,‬עלול גם להיגרם לו נזק בלתי‬ ‫הפיך אם הסעד הזמני לא יוענק לו‪ .‬עו"ד פרידמן עומד בספרו על‪-‬כך‪ ,‬שבמרבית‬ ‫המקרים יהיה זה חיוני להוציא צו מניעה אשר יבטיח לבעל הפטנט כי לא ייעשה‬ ‫שימוש בלתי מורשה נוסף בקנייננו‪ ,‬מעבר לנזק שכבר נגרם לו כתוצאה מהפרת‬ ‫הפטנט‪ .‬ואכן‪ ,‬בעצם היות זכותו של בעל הפטנט בגדר זכות קניין המגיעה לכדי זכות‬ ‫חוקתית‪ ,‬יש כדי להקל בהיענות לבקשה לסעד זמני‪ ,‬למנוע את המשך ההפרה‬ ‫) פרידמן‪ ,‬שם‪.(837-838 ,‬‬ ‫המבקשת עמדה בתצהיריה על‪-‬כך שקניינה הרוחני הוא הנכס היקר ביותר‬ ‫שלה‪ .‬עוד עמדה על הנזק העלול להיגרם לה מאובדן יתרונה בשוק מערכות הסקירה‬ ‫האופטיות לבדיקת מעגלים חשמליים מודפסים‪ ,‬במיוחד בתחום ה‪.F ine L ine -‬‬

‫טענותיה בעניין זה לא הוזמו‪ .‬בנסיבות אלו נראה‪ ,‬כי מתמלאת הדרישה בדבר‬ ‫חיוניות הסעד והצורך לשמור על סטאטוס קוו‪.‬‬

‫‪47‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫‪.56‬‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫לאור האמור‪ ,‬לא נותר אלא לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים‪ .‬בעת עריכת‬

‫מאזן הנוחות‪ ,‬על בית המשפט לבחון את ההשלכות שיהיו לסעד הזמני המבוקש על‬ ‫בעלי הדין ולשוות לנגד עיניו את הנזק העלול להיגרם לבעל הפטנט אם לא יינתן‬ ‫הסעד המבוקש‪ ,‬זאת לעומת הנזק העלול להיגרם לנתבע במידה והצו יינתן‪ .‬הנטייה‬ ‫המסתמנת בפסיקה היא להעניק לבעל הפטנט את הצו הזמני המבוקש‪ ,‬כל אימת‬ ‫שמוכחת לכאורה הפרה ממשית של הזכות‪ ,‬לנוכח פגיעותה וטיבה של הזכות )ראו‬ ‫למשל‪ :‬ת"א )ת"א( ‪ 2853/84‬מונסנטו נ' תעשיות ומעבדות גשורי בע"מ‪ ,‬פס"מ‬ ‫תשמ"ה)ג( ‪ .(485‬על שיקולים מיוחדים הצריכים להיבחן בנושא עמדנו כאמור בסימן‬ ‫‪ 13‬להחלטה הקודמת‪ ,‬מיום ‪ .27.2.05‬הנאמר שם יפה אף לכאן‪ ,‬משלא חל שינוי‬ ‫כלשהו במסקנות‪ ,‬גם לאחר טענות הצדדים בהליך הנוכחי‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הצורך להגן על זכותו של בעל הפטנט ליהנות מפרי אמצאתו מהווה‬ ‫שיקול משמעותי בבחינת מאזן הנוחות‪ ,‬העשוי להטות את הכף לטובת הענקת הסעד‬ ‫הזמני )רע"א ‪ 11964/04‬פרופיל חן הנ"ל‪ ,‬בסימן ‪ 6‬להחלטה(‪ .‬לכך מתווספת‬ ‫העובדה שמערכות ה‪ A.O.I -‬הן מערכות מודולריות‪ ,‬דבר המאפשר את שילוב ההתקן‬ ‫המפר גם במערכות קיימות‪ .‬כפועל יוצא מכך גדל ההיקף הפוטנציאלי של ההפרה‬ ‫)ראו בסעיפים ‪ 53-54‬לתצהיר ד"ר קציר(‪ .‬מנגד לכך‪ ,‬כמדומה שנזקיה של משיבה‬ ‫מס' ‪ 1‬ממתן הצו יהיו קטנים יותר‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מר שלם הודה בחקירתו כי גם בלוקי‬ ‫התאורה הישנים יותר של משיבה מס' ‪ 1‬יכולים לסרוק את אותן אפליקציות )עמ' ‪77‬‬ ‫ש' ‪.(16-17‬‬ ‫‪.57‬‬

‫כל שכן אלה הם פני הדברים בנוגע למשיבה מס' ‪ ,2‬שהצו כלפיה יתייחס אך‬

‫לאספקה למשיבה מס' ‪ 1‬או לכל מי מטעמה של המראות והרכיבים המאפשרים את‬ ‫ההפרה‪.‬‬ ‫‪.58‬‬

‫לאור מסקנתנו דלעיל בדבר הפרה לכאורה של הפטנט‪ ,‬אין אנו נדרשים‬

‫לבחון את טענות המבקשת הנסמכות על העילות האחרות‪.‬‬ ‫ו' ‪ -‬התוצאה וההוצאות‬ ‫‪48‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫‪.59‬‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫התוצאה היא‪ ,‬שצווי המניעה אשר ניתנו בהחלטתי מיום ‪ 27.2.05‬נותרים על‬

‫כנם‪ ,‬זאת עד לסיום ההליכים בת"א ‪ ,7060/05‬זולת אם יבוטלו או ישונו קודם לכן‬ ‫על‪-‬ידי בית המשפט‪ .‬מובן‪ ,‬כי כל הערובות שניתנו ימשיכו לעמוד בתוקפם‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫בכל הנוגע למשיבה מס' ‪ ,2‬יחול הצו רק באשר לאספקת המראות והרכיבים‬ ‫המאפשרים את הפרת הפטנט לידי משיבה מס' ‪ 1‬או כל מי מטעמה‪.‬‬ ‫‪.60‬‬

‫לנוכח היקפו של ההליך‪ ,‬אף שמדובר בהליך ביניים ובהתחשב בכל נסיבות‬

‫העניין‪ ,‬תשא משיבה מס' ‪ 1‬בהוצאות המבקשת עבור בקשה זו )כולל חלקה בשכרו‬ ‫של המומחה( ובנוסף בשכר טרחת עורכי דינה בסך של ‪ 40,000‬ש"ח בצירוף מע"מ‪.‬‬ ‫ההוצאות נושאות הפרשי הצמדה וריבית מעת ביצוע כל תשלום ותשלום‪ .‬שכר‬ ‫הטרחה והמע"מ הם להיום‪.‬‬ ‫מכיוון שלא נמצא כי משיבה מס' ‪ 2‬הפרה לכאורה את הפטנט‪ ,‬וצו המניעה‬ ‫כלפיה ניתן רק מתוקף מתן הצו כלפי המשיבה מס' ‪ ,2‬במטרה למנוע את ההפרה ‪-‬‬ ‫אין בשלב זה צו להוצאות ביחסים שבינה ובין המבקשת‪.‬‬ ‫‪.61‬‬

‫הדיונים בתיק זה נוהלו בדלתיים סגורות‪ .‬עם זאת אינני סבור כי צריכה‬

‫להיות מניעה עקרונית לפרסם החלטה זו‪ .‬בנסיבות אלו יהיה כל צד רשאי להודיע‬ ‫לבית המשפט‪ ,‬תוך ‪ 7‬ימים מעת המצאת החלטה זו‪ ,‬אם יש לו הסתייגויות בכל הנוגע‬ ‫לפרסום חלקים מסוימים בהחלטה ויפרט את הנימוקים להסתייגויותיו‪ .‬לאחר קבלת‬ ‫ההודעות האמורות‪ ,‬אשקול אם ניתן לפרסם את ההחלטה כמות שהיא או בהשמטת‬ ‫חלקים ממנה‪ .‬לא תינתן הודעה כאמור‪ ,‬כי אז היא תפורסם כמות שהיא בחלוף ‪7‬‬ ‫הימים הנ"ל‪.‬‬ ‫ניתנה היום‪ ,‬כ"ב בניסן תשס"ה ) ‪.(1.5.05‬‬ ‫המזכירות תשלח אל באי‪-‬כוח הצדדים העתקים מהחלטה זו‬ ‫ותודיעם גם טלפונית על נתינתה‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫אורבוטק בע"מ נ' קמטק בע"מ‬

‫בשא )י‪-‬ם( ‪814/05‬‬

‫מ' גל‪ ,‬שופט‬ ‫נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה‬

‫‪50‬‬ ‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬ ‫‪mnt/tmp/tmpSJc0Kk /‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬