סמטאות #11 - זמן

Page 1

‫גליון מס' ‪11‬‬ ‫פברואר ‪2017‬‬ ‫שבט תשע”ז‬


‫‪| 06‬‬ ‫‪| 07-09‬‬

‫לרכל עם הרוכל‬ ‫בתוך הבוגי‬

‫‪| 10‬‬

‫‪.‬‬

‫‪| 11‬‬

‫‪ 20‬שאלות‬

‫‪| 12‬‬

‫שים ת'אות‬

‫‪| 13-14‬‬

‫איפה אני?‬

‫‪| 15-17‬‬

‫טעם של פעם‬

‫‪| 18-19‬‬

‫זה זמן קסם‬

‫‪| 21‬‬

‫‪ 20‬שאלות‬

‫‪| 22‬‬

‫סמטאת האומנות‬

‫מגזין סמטאות נכתב למען כלל תושבי שכונת נחלאות ובשיתופם‪.‬‬ ‫כל מילה או תמונה בו‪ ,‬נבחרו בקפידה על מנת לבדר‪ ,‬לעניין‪ ,‬ללמד‬ ‫ולשמש עוגן חברתי לנו‪ ,‬תושבי נחלאות‪ .‬המגזין הזה הוא בשבילנו‪,‬‬ ‫והמטרה היא שיהפוך לחלק מאיתנו ‪ -‬קהילת נחלאות‪.‬‬ ‫אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולשלוח לנו חומרים שלכם במייל‪:‬‬ ‫‪ simtaotmagazine@gmail.com‬או בפייסבוק ‪" -‬סמטאות"‬ ‫כתיבה‪ :‬אדירחי הברמן‪-‬ברונז‪ ,‬רוני גולן‪ ,‬הדר ולטר‬ ‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬כפיר בראונשטיין‬

‫‪01‬‬

‫קופ ו ן‬

‫ה‬ ‫חודש‬

‫בין הסמטאות‬

‫‪| 03-05‬‬

‫ברבור בלב השכונה‬


‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬

‫"הזמן כובש את הכל ועלינו לציית לו‪" .‬‬ ‫ ‬

‫אלכסנדר פופ‬

‫קוראים וקוראות נכבדים‪,‬‬ ‫על נושא ה"זמן" אפשר לכתוב דברים רבים‪ :‬שיש בו את היכולת‬ ‫לרפא או להשכיח‪ ,‬שעוד לא נולד האדם שיצליח לעצור אותו וכן‬ ‫שהוא מאפשר לנו לחיות תוך צורת הסתכלות קצת אחרת‪.‬‬ ‫גיליון חודש פברואר המונח לפניכם ולפניכן‪ ,‬מבקש לבחון את‬ ‫השכונה בפרספקטיבה של זמן;‬ ‫את זיכרונות התושבים והתושבות‪ ,‬את התקופות השונות‬ ‫ש'עברו' על רחובותיה של השכונה‪ ,‬את השאלה "האם הקסם של‬ ‫השכונה נשמר או השתנה?" וגם ראיונות עם אנשים שמפריחים‬ ‫אותה גם בימינו‪.‬‬ ‫גם הפעם ‪ ,‬השתדלנו להביא את הקולות הייחודיים שלכם ושלכן‪.‬‬ ‫נפגש בסמטאות‪,‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫צוות המגזין‬

‫ולפעמים כשאני כך לבדי‬ ‫אני חוזר לסמטאות ילדותי‬ ‫אל נעורי שנעלמו עם השנים‬ ‫לחברים שלי ההם הישנים‬ ‫אני חוזר אל הצבעים והקולות‬ ‫אל העיניים התמימות והגדולות‬ ‫אני חוזר אל השכונה אל עץ התות‬ ‫אל עפיפון אדום אדום קשור לחוט‬ ‫היינו ילדים וזה היה מזמן‬ ‫אני וסימון ומואיז הקטן‬ ‫אני זוכר קולנוע רקס ביומיות‬ ‫ומרחוק פעמונים של כנסיות‬ ‫ואיך רדפנו על גגות אחרי יונים‬ ‫לעוף איתן רצינו עד לעננים‬ ‫ובגן השעשועים על נדנדות‬ ‫נשבענו אמונים לכל הילדות‬ ‫שיחקנו סמל וסוס ארוך וראשיות‬ ‫המלחמות היו אז לא אמיתיות‬ ‫היינו ילדים וזה היה מזמן‬ ‫אני וסימון ומואיז הקטן‬ ‫"אני וסימון ומואיז הקטן"\ יוסי בנאי‬

‫‪02‬‬


‫ברבור‬ ‫בלב השכונה‬ ‫| רוני גולן‬

‫גלריית ברבור – פנינת אומנות בלב נחלאות‪ ,‬ממוקמת ברחוב שירזלי ‪ ,6‬התפרסמה בחודש האחרון‬ ‫בתקשורת סביב סערת שוברים שתיקה‪.‬‬ ‫יום לאחר ההפגנה הסוערת אני מגיעה לגלריה לראיין שכנים‪ ,‬שותפים‪ ,‬עוברי אורח וכמובן את צוות המקום‬ ‫בהובלת מאשה זוסמן‪ ,‬אמנית‪ ,‬ממקימי המקום‪.‬‬ ‫הגלרייה רגועה ושלווה‪ ,‬כאילו לא נערכה אמש הפגנה סוערת‪ .‬אני נכנסת ופוגשת את הדס אמסטר (מצוות‬ ‫המקום) שמציעה להכין תה ומספרת לי על המקום‪.‬‬ ‫הגלריה קיימת כבר יותר מ‪ 11-‬שנים‪ .‬תחילה היא הייתה חלק מהמנהל הקהילתי של השכונה‪ ,‬ולפני שנתיים‬ ‫החלה לפעול באופן עצמאי דרך עמותת בר קיימא‪ .‬מאז‪ ,‬הגלריה פועלת בשני מישורים‪ :‬פעילות אמנותית‬ ‫קבועה‪ ,‬ופעילות חברתית‪-‬קהילתית‪.‬‬ ‫בתחום האמנותי‪ ,‬שהוא לב העיסוק‪ ,‬מתקיימות תערוכות פלסטיות של אמנים מרחבי הארץ‪ ,‬במתכונת של‬ ‫תערוכות חודשיות מתחלפות‪ .‬בתחום הקהילתי‪ ,‬הגלריה היא מרחב ליוזמות חברתיות‪ ,‬כך שיש הרבה מקום‬ ‫לחופש‪.‬‬

‫‪03‬‬


‫מה קרה?‬ ‫גלריית ברבור מחליטה לארח הרצאה של ארגון שוברים שתיקה‪.‬‬ ‫יום לפני ההרצאה‪ ,‬שרת התרבות והספורט‪ ,‬מירי רגב‪ ,‬יוצאת בהצהרה שיש להביא לביטול מיידי של ההרצאה‪.‬‬ ‫באותו יום מגיע מכתב בהול לגלריה מהעירייה‪ ,‬בהנחיית ראש העיר ניר ברקת‪ ,‬ובו זימון לשימוע דחוף למחרת‬ ‫בבוקר‪( .‬השימוע יתקיים איתם או בלעדיהם)‪.‬‬ ‫מאחר וצוות הגלריה ועורך דינם לא יכולים להתייצב לשימוע בהתרעה קצרה כל כך‪ ,‬מחליטים אנשי הגלריה‬ ‫להעדר מהשימוע‪.‬‬ ‫יום למחרת מתקיים השימוע ללא נוכחות צוות ברבור ובו מוחלט על סגירת הגלריה תוך ‪ 90‬יום‪.‬‬ ‫באותו הערב מתקיימת בגלריה ההרצאה של ארגון שוברים שתיקה כמתוכנן‪.‬‬ ‫במקביל להרצאה‪ ,‬מגיעים כמה עשרות מפגינים של ארגון להב"ה להפגין נגד ההרצאה‪ ,‬וכ‪ 200‬מפגיניי שמאל‬ ‫להביע תמיכה בגלריה‪.‬‬

‫מימין‪ :‬עוברי אורח בכניסה לגלריה ‪,‬למעלה‪:‬שיח אמנים עם מבקרים בגלריה‬ ‫איך מחליטים אילו אמנים יציגו ואיזו פעילות חברתית תתקיים?‬ ‫מאשה‪" :‬בתחום האמנותי זה עניין קצת מורכב ‪ -‬קשה למדוד אמנות ובכל זאת אנחנו מנסים לעשות זאת‬ ‫בצורה הטובה ביותר‪ .‬לבחור על בסיס איכות‪ ,‬ולתת מקום גם לאמנות אלטרנטיבית שלא בהכרח תופיע בגלריות‬ ‫מסחריות או במוזאונים‪ .‬יש עניין אחד שלגביו עשינו החלטה לצנזר‪ :‬אנחנו לא מראים עירום‪ .‬זאת החלטה‬ ‫שנעשתה מתוך רצון לתת כבוד לתושבים הדתיים של השכונה ולמשפחות הילדים החרדים שעובדים כאן‬ ‫בגינה‪ .‬מעבר לזה אין מגבלות‪".‬‬ ‫מה לגבי הקשר עם השכונה? יש מקום לחובבי אמנות‪ ,‬תושבי השכונה‪ ,‬להציג את היצירות שלהם‬ ‫בגלריה?‬ ‫מאשה‪" :‬אנחנו קודם כל גלריה מקצועית לאומנות‪ .‬סה"כ גם לתושבי השכונה מגיע להכיר אמנים שמציגים‬ ‫את יצירותיהם ברחבי הארץ ולהיחשף לאמנות עכשווית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם אמנים לא מוכרים מוזמנים להגיש‬ ‫הצעות‪ .‬אנחנו מסתכלים על כל ההצעות שמגיעות לכאן‪ ,‬ומי שמתאים – מציג‪ .‬לפני כמה זמן הייתה פה תערוכה‬ ‫של אדם רענן‪ ,‬שבכלל עובד במקצועו בעבודה קבועה אחרת‪ ,‬שהגיש לנו הצעה‪ .‬הוא היה טוב ונכנס‪ ,‬כמו‬

‫‪04‬‬


‫כל אמן‪ ,‬לתערוכה של חודש‪ .‬אנחנו לא מתבלבלים‪ .‬מדובר קודם כל בגלריה מקצועית לאמנות ולא גלריה‬ ‫קהילתית‪".‬‬ ‫ולגבי הפעילות החברתית‪...‬לפי מה קובעים איזו פעילות יכולה להכנס ואיזו פעילות לא יכולה להכנס?‬ ‫מאשה‪" :‬בתחום החברתי‪-‬קהילתי‪ ,‬העניין יותר פשוט – כל מי שיש לו יוזמה חברתית‪-‬פוליטית‪-‬תרבותית‪,‬‬ ‫מוזמן להציע‪ ,‬ובתיאום עם הגלריה הוא יכול להשתמש בחלל‪ .‬יש שני חוקים שעליהם הקפדנו ונקפיד והם‬ ‫שמי שמתארח כאן לא מעודד גזענות או אלימות ושהפעילות היא אינה פעילות מפלגתית‪ .‬כל עוד אין את שני‬ ‫הדברים האלו – כולם מוזמנים להתארח ולהעלות יוזמות‪".‬‬ ‫הדס‪" :‬לפני כמה זמן פנו אלינו קבוצה של חרדים וחרדיות שחיפשו מקום לקיים מפגשים והרצאות בנושאים‬ ‫הקשורים לתרבות וחברה (לאחר שלא מצאו מסגרת כזו) ומאז הם נפגשים כאן באופן קבוע לפעילות‪ .‬בימי‬ ‫רביעי בבוקר יש כאן קבוצה של נשים מהשכונה שלומדות יחד ציור‪ .‬בעבר היו אצלנו כל מיני מפגשים קהילתיים‬ ‫ופוליטיים‪ ,‬ככה שזה לא עניין חדש ‪ -‬ממפגש עם מפוני גוש קטיף ועד מפגש של פעילי תעאיוש‪".‬‬ ‫אני מתעכבת רגע על העניין הכספי – למשל מול "שוברים שתיקה"‪.‬‬ ‫מאשה‪" :‬כל הפעילות הקהילתית מתקיימת בהתנדבות‪ .‬אנחנו מגיעים על זמננו החופשי‪ ,‬ונציגי שוברים שתיקה‬ ‫כמובן מגיעים להרצאה בהתדבות‪ .‬מדובר בפעילות קהילתית לשירות הציבור‪ .‬אין פה אף גורם שמרוויח‪ ...‬יש‬ ‫הרבה מכינות קדם צבאיות שמגיעות לכאן וההסכם מולם זה שימלאו לנו את הנייר טואלט‪.‬כל התקציב פה‬ ‫הולך לאומנות לפי קריטריונים פנימיים שמוגדרים מראש מול משרד התרבות והעירייה‪".‬‬ ‫בחזרה להיבט הקהילתי ‪ -‬יש איזשהו קשר עם השכונה?‬ ‫הדס‪" :‬החצר בכניסה לגלריה מתופעלת ע"י ילדים חרדים מהשכונה בהובלת חיה‪ ,‬חילונית‪ ,‬תושבת השכונה‬ ‫הותיקה‪ ,‬המתנדבת במנהל הקהילתי ושותפה בצוות‪ .‬חיה והילדים פה כבר אחת עשרה שנים עובדים יחד כל‬ ‫שבוע‪ .‬הילדים באים לכאן מדי פעם במהלך השבוע לבקר ולחפש את חיה‪ .‬מעבר לזה תושבי השכונה יושבים‬ ‫פה לפעמים בימי שישי‪ ,‬או באים לקחת טבלינים‪".‬‬ ‫אני יוצאת חזרה לרחוב להבין קצת יותר מה חושבים השכנים‪.‬‬ ‫במקרה לגמרי‪ ,‬אני מזהה את חיה ביציאה מהמנהל הקהילתי שמספרת לי על הקשר הנפלא שיש לה עם‬ ‫הילדים‪ .‬אני מנסה להבין איתה מה היא חושבת על האירועים האחרונים סביב הגלריה‪.‬‬ ‫חיה‪" :‬לא משנה מה דעתי הפוליטית‪ ,‬אסור שיסגרו את הגלריה! זו תהייה אבדה כל כך גדולה!"‬ ‫בהמשך הרחוב‪ ,‬עליזה‪ ,‬מהחנות יד שנייה‪ ,‬מכנה את הגלריה‪" :‬פנינת אמנות בלב השכונה"‪"- .‬אנחנו כל כך‬ ‫נהנים מהגלריה הזאת‪ .‬החלטנו יחד כל השכנים להקים עצומה ולשלוח לעירייה כדי שהגלריה לא תסגר‪".‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שבשכונה המעורבבת שלנו‪ ,‬יש גם את מי שהתנגד לאירוע‪ .‬אני רק יכולה להמליץ לכולם‪ ,‬מכל הגילאים‪,‬‬ ‫מכל המינים‪ ,‬מכל הקשת הפוליטית‪ ,‬להגיע למקום עצמו‪ ,‬לדבר עם אנשי הצוות‪ ,‬לשתות תה‪ ,‬להסתובב‬ ‫בגלריה וליהנות ממה שיש למקום להציע‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 19:00‬התחיל ארוע שנקרא "שיח עם אמנים"‪ .‬הרעיון הוא שהאמנים מגיעים לדבר על היצירות שלהם‬ ‫והציבור כולו מוזמן לשמוע ולשאול שאלות (ללא תשלום)‪ .‬אנחנו תשעה אנשים זרים לחלוטין‪ ,‬מרקעים שונים‪,‬‬ ‫גילאים שונים‪ ,‬יושבים במעגל‪ ,‬שותים תה‪ ,‬ומדברים על אמנות‪ .‬למען האמת‪ ,‬רק בשביל זה שווה לבוא‪ .‬במעגל‬ ‫הזה הרגשתי פתאום שבגלריה הקטנה הזו‪ ,‬במפגש המשונה ֵּ‬ ‫והכנה שנוצר כאן‪ ,‬שאליו כולם מוזמנים‪ ,‬קורה ולו‬ ‫לחלקיק שנייה ‪ -‬משהו גדול מאוד‪.‬‬ ‫* למעוניינים בפרטים נוספים לגבי אופי הפעילות‪ ,‬אפשר להכנס לאתר של ברבור ולקרוא על כל הפעילויות‬ ‫החברתיות‪-‬פוליטיות והאומנותיות שנערכו בעבר ושיתקיימו בהמשך‪ .‬הכל בחינם ‪http://barbur.org‬‬

‫‪05‬‬


‫לרכל עם הרוכל‬ ‫| אדירחי הברמן‪-‬ברונז‬

‫החודש יצאתי לאסוף סיפורים מהעבר‪ ,‬מהילדות‪ ,‬אבל בעיקר מהשכונה‪ .‬סיפורים שאי אפשר‬ ‫לשמוע כשיוצאים לקניות של שישי בצהריים‪ .‬אם נכיר אותם‪ ,‬נוכל להיות יותר מחוברים למקום‬ ‫שאנחנו גרים בו‪ ,‬ואולי גם נצליח לשחזר קצת מהשכונתיות הנפלאה שתמיד הייתה פה‪.‬‬

‫"‬

‫גדלתי ברחוב זכרון טוביה בשנות השישים‪ .‬בשבת‪ ,‬כל השכונה הייתה יוצאת החוצה‬ ‫והיינו מתיישבים ברחוב אוכלים ומדברים יחד‪ .‬זאת הייתה תקופה מאוד מיוחדת ומאוחדת‪,‬‬ ‫לא הייתה טלוויזיה‪ ,‬לא היה שיש גרניט במטבח‪ ,‬וכל הבתים היו פתוחים לכולם‪ .‬לכל‬ ‫בית היה כיסא‪ ,‬מיטה‪ ,‬שולחן‪ ,‬וברז‪ .‬לא היה חשש לגניבות והייתה המון אחווה‪ .‬עם העידן‬ ‫הטכנולוגי‪ ,‬נגמר היופי הפשוט הזה וכבר אין קשר בין אנשים כמו שהיה פעם‪ .‬אז לא היה‬ ‫חומר אבל היה שמחת חיים‪ .‬במקום זה יש עכשיו תחרות על כסף‪'' .‬שפע'' זה אותיות‬ ‫''פשע'' והיום אנחנו נמדדים לפי החוץ ולא לפי ערכים‪.‬‬

‫"‬

‫יעקב עזורה‬

‫"‬

‫יום שישי ב‪ ,12:00‬נובמבר ‪ ,1968‬הגיעו מחבלים לצומת של מחנה יהודה‬ ‫ואגריפס עם משאית תופת‪ 200 ,‬קילו חומר נפץ‪ .‬היה פיצוץ נוראי‪ .‬אנשים‬ ‫השאירו בחנות שלי סלים ולא חזרו לקחת אותם‪ .‬אנחנו מיד סגרנו את החנויות‬ ‫שלנו וניסינו לעזור במה שהיה אפשר‪ .‬זה היה הפיגוע הראשון מהסוג הזה כאן‬ ‫בשוק‪ .‬הייתי בן ‪ 29‬ובאותה שנה התחתנתי ואישתי נכנסה להריון‪ .‬הבת שנולדה‬ ‫היא עכשיו קונסולית של ישראל ביפן‪ .‬‬ ‫אלי בן‪-‬נעים‬

‫"‬

‫"‬

‫לפני בערך ‪ 29‬שנים סבתא שלי ובתה‪ ,‬אמא שלי‪ ,‬הגיעו לחנות הזאת שבה עבד‬ ‫אבא שלי לקנות תפוזים‪ .‬כשסבתא שלי בקשה שקית‪ ,‬אבא שלי אמר לה שהוא יתן לה‬ ‫בתנאי שהבת שלה תביא לו את המספר שלה‪ .‬אמא שלי‪ ,‬שלא הייתי מעוניינת‪,‬‬ ‫כתבה לאבא שלי שמספר מזויף על דף והביאה לו‪ .‬אבא שלי הבין שזה כנראה‬ ‫מספר לא אמיתי ואחרי שהיא הלכה‪ ,‬קרע את הדף וזרק אותו על הרצפה‪.‬‬ ‫כשהתברר לסבתא שלי שהבת שלה לא הביאה את מספר הנכון‪ ,‬אמא שלי חזרה‬ ‫לאבא שלי והתוודתה‪ .‬אבא שלי סיפר לה שהוא ידע מההתחלה והראה לה את‬ ‫הדף הקרוע על הרצפה‪ .‬לימים הם התחילו לצאת‪ ,‬והנה‪ ,‬יצאתי גם אני‪.‬‬

‫"‬

‫נדב שמעון‬

‫"‬

‫אני מאחל לכולם שתהיה להם ילדות כמו שהייתה לי‪ .‬ילדות לתפארת‪ .‬לא היו‬ ‫פלאפונים וכולם הכירו אחד את השני‪ .‬היינו משחקים סטנגה ברחובות‪ .‬היינו מקבלים‬ ‫נעליים ובגדים חדשים רק בפסח‪ ,‬וכולם היו יוצאים לרחוב להשוויץ ממה שקנו להם‪ .‬אני‬ ‫אוהד ביתר ירושלים וכל שבת כולם היו הולכים למגרש בימק''א לראות משחקים‪ .‬זה היה‬ ‫ ‬ ‫כשכל השחקנים של ביתר היו ירושלמים‪ ,‬זה עולם אחר‪.‬‬ ‫ששון עיון‬

‫"‬

‫"‬

‫בין התפילות של יום כיפור כל המשפחה הייתה יושבת בחוץ עם סבא‬ ‫וסבתא שלי‪ ,‬ומדי שנה הם היו מספרים לנו את אותם סיפורים‪ .‬סבתא שלי‬ ‫הייתה מספרת על המסע שלה בחמור מסוריה לירושלים כשהיא הייתה בת‬ ‫‪ .15‬סבא שלי היה מספר על הפעם שהוא ברח משוטר בגלל שלא הייתה‬ ‫לו מנורה על הסוסיתא‪ .‬לסבא שלי היה מנהג שבסוף כל צום סבתא הייתה‬ ‫נותנת לו שלושה בקבוקי זכוכית והוא היה מברך עליהם ושובר אותם‪.‬‬ ‫מיכל שקשוק‬

‫"‬

‫‪06‬‬


‫בתוך הבוגי‬ ‫| אדירחי הברמן ברונז‬

‫הבוגי הוא מסימני הדגל של הנוף התרבותי של ירושלים‪ .‬אני זכיתי להכיר אותו בפעם הראשונה בתור ילד בן‬ ‫‪ 13‬שלא הכי הבין לאן הוא הגיע‪ .‬עד אז ומאז‪ ,‬הבוגי צמח והתפתח‪ ,‬אבל בעיקר הוסיף המון שמחה לחיים של‬ ‫כל מי שנתקל בו‪ .‬יצאתי לפגוש את המייסד והמתקלט‪ ,‬אבי אדרי‪ ,‬בביתו ברחביה‪ ,‬כדי להבין יותר מה עומד‬ ‫מאחורי המפעל המדהים הזה‪.‬‬ ‫איך הבוגי התחיל?‬ ‫הרעיון היה למצוא מקום שבו קורה משהו שאני אוהב‪ .‬אספתי המון מוזיקה לאורך הזמן שהתחבר לי עם הרקע‬ ‫שלי באומנויות לחימה ותנועה‪ .‬חיפשתי מקום שבו אנשים יכולים להגיע מהמקום שלהם‪ ,‬מהמוזיקהשלהם‪,‬‬ ‫מהסגנון שלהם‪ ,‬אל התנועה‪.‬‬ ‫לפני שזה היה רשמי‪ ,‬עשינו שלושה מפגשים בבתים של חברים‪ .‬הערב הראשון בז'ראר בכר היה החודש‪ ,‬לפני‬ ‫‪ 20‬שנה – ‪ ,25.2.1997‬ומכרנו ‪ 26‬כרטיסים‪ .‬מאז רק מוכרים יותר ויותר‪ .‬אחת המטרות היא לשמר את האינטי־‬ ‫מיות של שישים אנשים גם כאשר יש מאות ואפילו אלפים‪.‬‬ ‫הרבה שנים בהתחלה של הבוגי‪ ,‬לא הייתי עושה מוזיקה‪ .‬הייתי מסתכל ועוזר למתקלט להבין יותר טוב מה‬ ‫קורה באולם‪ .‬צריך שמישהו יתבונן כדי שיהיה אפשר לזהות שכולם רוקדים באותה צורה‪ .‬כשזה קורה‪ ,‬צריך‬ ‫לשנות משהו‪ ,‬להעיר את האולם‪ .‬במועדון המתקלט יכול להשאר על אותו קצב למשך שעה‪ .‬בבוגי אם מתקלט‬ ‫נשאר באותו קצב שלושה שירים‪ ,‬מחליפים אותו‪ ,‬או מעירים לו‪.‬‬

‫‪07‬‬


‫מה ההבדל בין הבוגי למסיבה במועדון?‬ ‫במסיבות יכול לקרות שכולם רוקדים אותו דבר‪ .‬בבוגי אפשר לראות שמונה מעגלים שרוקדים בצורות לגמרי‬ ‫שונות‪ ,‬לאותה מוזיקה‪ .‬קרה פעם שבחור ניגש למישהי כדי לשאול אותה אם היא במקרה רוקדת עם אוזניות‪.‬‬ ‫הוא לא הצליח לדמיין שהם שומעים את אותה מוזיקה ורוקדים כלכך שונה‪ .‬היא ענתה לו שהוא מוזמן גם כן‬ ‫לזוז איך שהוא אוהב‪.‬‬ ‫אחד הדברים שהבוגי מביא הוא איטיות‪ .‬הוא מאפשר להיות במסע זמן יותר איטי‪ ,‬עם יותר הקשבה‪ ,‬עם אפש־‬ ‫רות להתבוננות‪ .‬זה קצת כמו תפילה‪ .‬אנחנו מייצרים אפשרות לעצור לכמה שעות‪ ,‬לשים בצד את טרדות‬ ‫החיים‪ .‬אפשר להתייחס לקיום שלנו‪ ,‬לסובבים אותנו וגם לעצמינו‪ .‬אלו דברים שאני רוצה לעודד בתקופה‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫תספר לי על ההתפתחות שהבוגי עובר בעשרים שנים האחרונות‬ ‫הפרויקט הזה הוא בהגדרה ערב של מוזיקה ותנועה‪ .‬כחלק מהרעיון הזה‪ ,‬אנחנו לא רוצים למנוע מאף אחד‬ ‫להצטרף‪ ,‬גם לא לפי גיל‪ .‬במיוחד בזמן האחרון‪ ,‬כשחלק ניכר מהאוכלוסייה שמגיעה לבוגי יותר צעירה‪ ,‬יש‬ ‫הרבה כלים שבעזרתם ניתן לעצב את האופי של הבוגי‪ .‬כמה זמן הערב נמשך‪ ,‬מה היחס בין מוזיקה פופולרית‬ ‫למוזיקה אלטרנטיבית‪ ,‬סוג הפרסום‪ .‬ככה אנחנו מושכים אנשים שבאמת מעניין אותם לייצור איתנו את הדבר‬ ‫המיוחד הזה‪.‬‬ ‫הבוגי הוא מקום בלי מחיצות‪ .‬אין אזורים לפי מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬או מצב משפחתי‪ .‬כולם עם כולם‪ ,‬וכולם צריכים להר־‬ ‫גיש בנוח‪.‬‬ ‫האם יש מסר שאתה רוצה להעביר דרך הבוגי?‬ ‫בגדול‪ ,‬אין לי מסר ספציפי‪ .‬אני רוצה שיהיה מקום שאדם יוכל להיות בו ובאמת להנות‪ ,‬להקשיב‪ ,‬ולחשוב‪.‬‬

‫‪08‬‬


‫איפה אני ?‬

‫אני מקפיד שיהיה סגנון שמרצה כל אחד שנמצא‪ .‬לפחות שיר אחד‪ .‬אבל באותו זמן כל אחד יטעם משהו‬ ‫שחדש לו‪ ,‬ויוכל להחליט אם זה דבר שהוא אוהב‪ ,‬או לא‪.‬‬ ‫אחד הרעיונות החשובים פה הוא שאין ערב שאבי אדרי עושה לאנשי ירושלים‪ ,‬אלא ערב שאנשי ירושלים עושים‬ ‫לעצמם‪ .‬אם כל אחד מאתנו מביא את עצמו ואת מה שחשוב לו‪ ,‬תהיה הצלחה‪ .‬איך אני יודע שקורה פה משהו‬ ‫טוב? כשנשפך כוס מים ברחבת הריקודים וישר מגיעים אלי לשאול איפה יש סמרטוט לייבש את השלולית לפני‬ ‫שמישהו יחליק‪ .‬צריך להבין שלא הכל תלוי בנו‪ ,‬וצריך לכוון ולהתפלל על המציאות שאנחנו רוצים לחיות‪ .‬לאט‬ ‫לאט מדברים עם אנשים שקולטים את המשמעות של המקום‪ ,‬והם עוזרים לממש ולחלוק אותה עם שאר המ־‬ ‫שתתפים‪.‬‬ ‫לרוב אנחנו רגילים לקנות כרטיס‪ ,‬והאדם שקיבל את הכסף שלנו אחראי לספק את מה שבקשנו‪ .‬כאן אנחנו‬ ‫אומרים‪ ,‬תקנו כרטיס ותקחו גם אחריות על מה שקורה פה‪.‬‬ ‫הרבה אנשים לא היו מדמיינים שעומד מאחורי פרויקט כזה‪ ,‬אדם דתי‪ .‬מה המקום שלך בסיפור הזה?‬ ‫בזמנו‪ ,‬כשהתייעצתי עם הרב שלי‪ ,‬ברגע שהוא שמע מה אני עושה‪ ,‬הוא ישר אמר לי להמשיך‪ .‬אני חשבתי שהוא‬ ‫ירצה לחשוב על זה או אולי ירצה לראות בעצמו במה מדובר‪ .‬הוא הסביר לי שבמצב שלנו‪ ,‬כשיש כלכך הרבה‬ ‫פיגועים‪ ,‬צריך לרומם את ירושלים ולהכניס לתוכה שמחה‪ .‬יש משהו מאוד נקי ולא יצרי בריקוד של הבוגי‪ ,‬לה־‬ ‫בדיל ממה שאפשר למצוא במועדונים בעולם‪ .‬יכול לקרות שיש אדם שלא מתנהג בצורה צנועה אבל זה לא‬ ‫מפריע לי בצורה דתית‪ ,‬וזה גם מאוד נדיר‪ ,‬כמו טיפות במים‪.‬‬ ‫אני לא אדם דתי‪ .‬אני אדם שומר מצוות‪ .‬אדם דתי הוא פרט שחושב על החלק שלו בעולם הבא‪ ,‬ומבדיל את‬ ‫עצמו מאחרים‪ .‬כמו שהקדוש ברוך הוא ברא שומרי המצוות‪ ,‬הוא גם ברא חילונים‪ .‬בבוגי יש את האפשרות‬ ‫להתחבר ולייצור ביחד‪ ,‬כאן אנחנו עם‪ ,‬ולא דת‪ .‬הסיפור שלנו הוא להכיל את השני‪ .‬להכיל את השני בעולם‪,‬‬ ‫בעם‪ ,‬ובעצמינו‪.‬‬ ‫ערב אחד ניגש אלי רקדן ואמר לי ''אבי‪ ,‬ככה אני מרגיש שיבוא המשיח‪ ,‬משהו כאן מתחבר‪ ''.‬יש פה משהו לא‬ ‫מוחצן‪ .‬לא רוצה להיות יותר טוב מאף אחד‪ ,‬יותר יפה מאף אחד‪ .‬אני רוצה להיות פה עם כולם‪.‬‬

‫‪09‬‬


‫נעמא גולן ‪. /‬‬ ‫את דוחפת ממך את כל מה שאפשר‪ ,‬שלא ידבק בך הלכלוך של הפשרה‪.‬‬ ‫יש בעיר הזאת הרבה סודות‪ ,‬גדולים ונצורים‬ ‫קצת קשה לאחרונה לסמוך על אחרים‬ ‫ואת לא בטוחה מי מהשניים עשה טעות‬ ‫הסמיכה או האחרים‬ ‫רק שלא ידבק בך‪.‬‬ ‫יכול להיות שזה כי לאחרונה קצת‪ ,‬איך לומר‪ ,‬שכחת את ירושלים‪.‬‬ ‫את והיא כבר לא‬ ‫מטיילות ביחד בין האבנים‬ ‫את והיא כבר לא‬ ‫מתרגשות משיעור קונטקט‬ ‫את והיא כבר לא‬ ‫מצליחות‬ ‫לשלב אצבעות ולגנוח‬ ‫י‬ ‫רו‬ ‫של‬ ‫את והיא כבר לא‬ ‫אותה לשון‪,‬‬ ‫אותו החך‬ ‫אותו החן שבתוכך‬ ‫קצת דועך‪ ,‬לאחרונה‬ ‫את קצת יותר ערה מישנה‬ ‫ישנה בחיק ילדות‪ .‬את רוצה להתנער אבל‪ ,‬איך לומר‪ ,‬שכחת את הרגליים‪.‬‬ ‫את והן כבר לא‬ ‫כל מה שהזכרתי קודם‬ ‫למה לדבר שוב‪ ,‬גם ככה אין על מה‪.‬‬ ‫הרי כל הזמן את מדברת‬ ‫כל כך הרבה דברים‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬את יודעת‪ ,‬הם בכל זאת נשארים‬ ‫איך לומר‪ ,‬נו‬ ‫נצורים‪.‬‬ ‫אולי זה רק כי ככה זה כש‪ ,‬איך לומר‪ ,‬חיים בתוך חומה‬ ‫‪ .‬בזמן האחרון את רדומה‪.‬‬ ‫חסומה‪.‬‬ ‫אולי זה רק כי ככה זה כשהלשון נדבקת‪.‬‬ ‫אולי פשוט יותר נכון כשאת שותקת‪.‬‬

‫* לצערנו בגיליון הקודם נפלה טעות‬ ‫בהעלאת השיר לכתב‪.‬‬ ‫לבקשתה של נעמא ולשמחתנו‪ ,‬אנחנו‬ ‫מפרסמים אותו שוב להנאתכם‪.‬‬

‫‪10‬‬


‫‪ 20‬שאלות‬

‫‪ .1‬מה מקור השם לחודש פברואר?‬ ‫‪ 2‬איזה מזלות אסטרולוגיים מקושרים לחודש פברואר?‬ ‫‪ .3‬מאיזה שפה לקוחה ההגייה של שמות החודשים הלועזיים בעברית?‬ ‫‪ .4‬באיזה שנה היה החורף בו ירדה כמות המשקעים המתועדת הגדולה ביותר בישראל?‬ ‫‪ .5‬איזה מאורע גיאולוגי התרחש בשנה קודם לכן וגרם לחורף המיוחד הנ"ל?‬ ‫‪ .6‬באיזה ארץ הומצאה המטריה?‬ ‫‪ .7‬מבחינה אסטרונומית‪ ,‬מתי מתחיל ונגמר החורף?‬ ‫‪ .8‬מה זה סֶ מֶ ט (וגם‪ִ :‬ס ְמטָ ה)?‬ ‫‪ .9‬״כל הגן לבש לבן‪ ,‬תכלת וארגמן״ — ומי במחול יָצָ או ּ?‬ ‫‪ .10‬משקה העשוי משקדים?‬ ‫‪ .11‬מקור המשקה מהסעיף הקודם?‬ ‫‪ .12‬מהי השכונה הראשונה שהוקמה בנחלאות?‬ ‫‪ .13‬באיזה שנה היא הוקמה?‬ ‫‪ .14‬כמה שכונות יש כיום ב‪-‬גוש נחלאות?‬ ‫‪ .15‬כמה מתוכן מוגדרות כשכונות חרדיות?‬ ‫‪ .16‬מה שמן של שכונות אלה?‬ ‫‪ .17‬לאיזו קהילה משויך "בית הכנסת הגדול עדס" בנחלת ציון?‬ ‫‪.18‬על שם מי נקראות השכונות אהל משה ומזכרת משה?‬ ‫‪ .19‬איזה ספר חשוב הודפס לראשונה בשכונת אהל משה?‬ ‫‪ .20‬איזו עדה מזוהה עם השכונה זכרון טוביה?‬

‫| כפיר ב‪.‬‬

‫תשובות‬ ‫בנחלאות‪ ,‬בשכונה זו התגוררו זה לצד זה יוצאי עדות שונות‪.‬‬ ‫מכספו להקמת השכונות ‪ .19‬המילון העברי הראשון של אליעזר בן יהודה ‪ .20‬עם אף אחת בניגוד לרוב השכונות‬ ‫כ‪ .16 3-‬בתי ברוידא‪ ,‬בתי ראנד ובתי מונקאטש ‪ .17‬לקהילת עולי חאלב‪ ,‬סוריה ‪ .18‬ע"ש משה מונטיפיורי שתרם‬ ‫נרקיס‪ ,‬כרכום״‪ ,‬לפי השיר שכתב אמיתי נאמן ‪ .10‬רוזטה ‪ .11‬לוב ותוניסיה ‪ .12‬אבן ישראל ‪ .14 1875 .13‬כ‪.15 32-‬‬ ‫‪ 21.12 .7‬עד ה‪ 21.3 -‬בחצי הכדור הצפוני‪ .8 .‬החלופה העברית למילה פרונקל‪ ,‬נגע מוגלתי בזקיק השערה ‪ .9‬״גם‬ ‫‪ .4‬חורף ‪ .5 91-92‬התפרצות הר הגעש "פינטובו" בפיליפינים בשנת ‪ .6 .1991‬בסין העתיקה לפני כ‪ 3,000-‬שנה‬ ‫‪ .‬על שם "פברואה"‪ ,‬פסטיבל רומי שנחגג בתקופה זו בשנה ‪ .2‬דלי ודגים ‪ .3‬גרמנית‬

‫שקשוק ‪ -‬שקשוקה בשוק‬ ‫ואנחנו מפנקים אותכם !‬

‫שקשוקה לבחירה‪ +‬סלט אישי‪+‬לימונדה‬ ‫*שובר אחד לאדם*בכפוף לתנאי המקום*תקף עד ה‪5.4.17-‬‬

‫‪11‬‬

‫‪29‬‬ ‫שקל בלבד!‬


‫שים ת'אות‬ ‫| כפיר ב‪.‬‬

‫מאוזן‬

‫‪ .1‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .9‬‬ ‫‪ .10‬‬

‫עץ הפורח בחודש פברואר‬ ‫אפליקציית מזג אויר‬ ‫אילן ‪-‬‬ ‫טוב בשבט‬ ‫תורם רב ממון‬ ‫חבר כנסת של מרצ‬

‫מאונך‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫‪ .8‬‬

‫חתן פרס ישראל בן השכונה‬ ‫ראש עיריית ירושלים‬ ‫שמו הערבי של שער שכם‬ ‫השכונה הגבוה בעיר‬ ‫ברד רך‬

‫‪12‬‬


‫‪1‬‬

‫איפה אני ?‬

‫‪1‬‬

‫| דניאלה מ‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪13‬‬


‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫כותבים‬ ‫קוראים‬ ‫הסמטאות‬ ‫בין‬

‫‪2‬‬

‫אני רוצה מצלמת פולארויד‪.‬‬ ‫הרגע שואף לנצח‪,‬‬ ‫חולף שוצף רודף דוחף דועך‬ ‫מצמצתי והוא עבר‬ ‫מה שנשאר ממנו‬ ‫מטושטש‪.‬‬ ‫יש לי מגירה בראש ששמורה לזכרונות‬ ‫בהם ארצה לעלעל כשאהיה זקנה‬ ‫וכבר יהיו לי את כל התשובות‪.‬‬ ‫אבל הזמן עובר לי על המחשבות‬ ‫השמש שוקעת שם וזורחת‬ ‫והצבעים החדים שבתמונה הפשוטה‬ ‫של היד שלי בידך‪ ,‬של כתף שכמעט ונחשפת‪,‬‬ ‫החלו לנזול‪ .‬להתערבב‬ ‫והלב מתקשה להבדיל בין שמחה לשמחה לעצב‪.‬‬ ‫אני רוצה מצלמת פולארויד‪.‬‬ ‫בתנועה אחת פשוטה‪ ,‬בכיוון של מצלמה‬ ‫לחתוך את הקצב של השכחה‪.‬‬ ‫לרמות אותה‪ ,‬לרמות את עצמי‪ ,‬את כולם‪,‬‬ ‫שהשדים עם מכחולי התוהו יבואו‬ ‫יפקסלו את הכל למליון גוונים של חוסר משמעות‪.‬‬ ‫לי יש ראיות‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬כאן ממש‪,‬‬ ‫עמדנו‪ ,‬הרגשנו‪ ,‬היינו קיימים‪.‬‬ ‫| נעמי וייס‪ ,‬מבקרת‬

‫‪8‬‬

‫‪14‬‬

‫‪.1‬גן סאקר ‪.2‬המדרגות ‪ .3‬עיניים למשפט ‪ .4‬אוסישקין ‪.5‬‬ ‫טבריה ‪ .6‬שירזלי ‪ .7‬נרקיס ‪ .8‬ענתות‬


‫טעם של פעם‬ ‫| הדר ולטר‬

‫| צילומים‪ :‬אביגיל ישראלי‬

‫אלו שראו במו עיניהם את תהליך ההתפתחות של נחלאות‪ ,‬יודעים לספר על מציאות חיים מיוחדת‪.‬‬ ‫בכתבה זו למעשה מוצגת הפרספקטיבה של מי שנולדה וגדלה כאן לאורך עשרות שנים; נקודת מבטה‬ ‫המעניינת מאפשרת לנו ללמוד על צמיחתה וגלגוליה של השכונה‪ .‬אביגיל ישראלי‪ ,‬המתגוררת בנחלאות‬ ‫מיום לידתה (אפילו באותו הבית ממש )‪ ,‬ניאותה לענות על שאלותיי‪:‬‬

‫מה הוא המקום האהוב עליך ביותר בשכונה?‬ ‫הגינה הקהילתית ביבאס (ברחוב ביבאס)‪ ,‬שאותה אני מטפחת ומגייסת מידי פעם תושבים צעירים לתחזק‬ ‫אותה‪ ,‬זאת לאחר שהיתה מקום מוזנח ומלוכלך שהיווה מפגע תברואתי – וכיום היא פינת חמד שאני גאה‬ ‫בה‪...‬סביב הגינה נמצאים רבים מזיכרונות הילדות שלי – כמו הבית המוזנח והנעול ממול שאינו בשימוש כבר‬ ‫כמה עשורים‪ ,‬ששימש כמכולת שכונתית בילדותי ‪ ,‬וזיכרונות מהמשחקים עם חברות באותה סימטת ביבאס‬ ‫ובסמטאות השכונה"‪.‬‬ ‫האם בעינייך הקסם של השכונה נשמר לאורך כל השנים או שמשהו "הלך קצת לאיבוד" בדרך?‬ ‫לצערי הקסם נעלם ‪ ,‬בעיקר בגלל אוכלוסייה שפחות אכפת לה מהמורשת‪ ,‬מה שנקרא "דור שלא ידע‬ ‫את יוסף‪ "...‬קודם כל‪ :‬בתי הכנסת שהיו פזורים בשכונה‪ ,‬היוו אז את הפרלמנט והמועדון החברתי בשכונה‪.‬‬ ‫המתפללים (גם אבא שלי) התעדכנו וריכלו בעיקר על מה שקורה בשכונה‪ ,‬וגם דנו בדאגה בגזרות הממשלה‬

‫‪15‬‬


‫במיוחד בפן הכלכלי‪ ,‬שהרי כולם היו אנשים קשי יום עם שסבלו ממצוקה כלכלית קשה; בית‪-‬הכנסת היווה‬ ‫מרכז חברתי חשוב‪ .‬כיום זה לא כך ‪ .‬באי בית‪-‬הכנסת התמעטו‪ ,‬חלקם נסגרו בגלל חוסר מתפללים‪".‬‬ ‫כמו כן מתארת אביגיל קשר מיוחד בין הנשים בשכונה‪" .‬הקשר האמיץ והבלתי אמצעי בין נשות השכונה‬ ‫היה תופעה נדירה בפני עצמה‪ :‬כולן היו טבחיות מופלאות ומקוריות‪ .‬כל אחת התגאתה בתבשיליה ונוצרו‬ ‫מפגשים של אכילה משותפת‪ ,‬בעיקר בשעות הצהריים כשהילדים בבית‪-‬הספר והבעל בעבודה‪ ...‬העזרה‬ ‫ההדדית‪ ,‬ההרמוניה ביניהן וההתגייסות הספונטנית והטבעית כאשר מישהי זקוקה לעזרה או לעצה כמעט‬ ‫שאינה קיימת יותר בשכונה‪ .‬רבים מהדור הקודם הלכו לעולמם‪ ,‬כיום‪ ,‬יש תחלופה גדולה בין התושבים‬ ‫הצעירים‪ ,‬ואין להם התייחסות למקום‪ ,‬שבגלל עיסוקיהם הרבים הם פחות שוהים בו והוא לא משמש להם עוגן‬ ‫קבוע; אם תושבי השכונה כינו את מקום מגוריהם "בית" – שהוא משכן קבוע ורגשי שבו נוצרו ונבנו זיכרונות‬ ‫למשך דורות‪ ,‬הרי שהצעירים מכנים את מקום מגוריהם ‪" :‬דירה" – שהיא משכן בר חלוף‪ ,‬ארעי‪ ,‬שאינו מותיר‬ ‫בהם זיכרונות עמוקים שילוו אותם לשנים ארוכות – כי היום הם בדירה זו ומחר בדירה אחרת‪ ..‬הקשר למקום‬ ‫לא מצליח להיבנות‪ .‬לעומת זאת – האינטראקציה המופלאה‪ ,‬חוסר השיפוטיות‪ ,‬קבלת האחר ויוצא הדופן‬ ‫באופן טבעי (ויש על כך דוגמאות למכביר)‪ ,‬תחושת המשפחתיות בין כולם‪ ,‬הסתפקות במועט מבלי‬

‫גינת ביבאס ‪ -‬אז והיום‬ ‫להתלונן ולקטר‪ ,‬עשייה של יש מאין – כל אלה הם חלק מהקסם של השכונה דאז‪ ,‬שהותיר געגועים‬ ‫וזיכרונות בין הקשישים שנותרו בשכונה‪ ,‬ואם נחזור לדינאמיקה הייחודית שליכדה אותם‪ ,‬דהיינו מקום‬ ‫המפגש בבית‪-‬הכנסת אצל גברים ובבתים אצל הנשים – צריך לזכור שאלה היו הרשתות החברתיות היחידות‬ ‫שלהם‪ ,‬שלא כמו הקלות והזמינות של יצירת מעגלים חברתיים וקשר וירטואלי כזה או אחר אצל הצעירים‬ ‫כיום‪".‬‬ ‫האם יש משהו שאת חושבת שאנשים לא ממש יודעים על השכונה וכדאי שידעו?‬ ‫" כל דבר על השכונה ‪ -‬הוא בעצם התושבים‪ ,‬שהם הנשמה‪ ,‬המהות והצדקת קיומה של השכונה; כך או‬ ‫אחרת זה יהיה קשור בהתנהלות שלהם דאז שהתבטאה באופי שלהם ובהתייחסות לקהילה כגוף משפחתי‬ ‫ואכפתי‪ ".‬ואז הוסיפה ‪" :‬סיפור קטן שמצביע על חוסר שיפוטיות‪ ,‬קבלת האחר‪ ,‬עזרה הדדית וסיוע בשעת‬ ‫מצוקה – דברים שאינם מובנים מאליהם‪ ,‬הוא הסיפור על בחורה שנכנסה להיריון וכבר בטנה הלכה לפניה‪,‬‬ ‫והחבר שלה סירב להתחתן איתה‪ .‬צריך לקחת בחשבון שהקהילה בשכונה שלנו הייתה אוכלוסייה דתית‪,‬‬

‫‪16‬‬


‫והיריון ללא נישואין באותה התקופה נחשב לחוסר מוסריות בבחינה מוקצה מחמת מיאוס‪ .‬תושבי השכונה‬ ‫גילו אצילות כאשר אימצו את הבחורה‪ ,‬דיברו אל ליבו של החבר שלה‪ ,‬דאגו לערוך חתונה באולם צנוע‪ ,‬כל‬ ‫אחד תרם כפי יכולתו‪ ,‬אם במזון וכיבוד ואם בדרך אחרת‪ .‬וכשנולד התינוק סייעו להכניסו בבריתו של אברהם‬ ‫אבינו‪ .‬הזוג (שהוא כבר קשיש היום) שהתברך בילדים נוספים מתגורר בנחלאות עד היום‪".‬‬ ‫מנקודת המבט שלי ‪ ,‬הסיפור מתאר שכונה שתושביה התנהלו בצורה הכי אנושית ונוגעת ללב ‪ ,‬ללא דעות‬ ‫קדומות‪ ,‬ללא שיפוטיות ועם כבוד רב לזולת ‪ .‬גם אם סלדו מהמעשה של הבחורה (הריון ללא נישואין) שנחשב‬ ‫כהתנהגות מופקרת ‪ -‬על אף זאת ‪ ,‬הם התנהגו באצילות‪ ,‬בחמלה ‪ ,‬חיבקו אותה והתנהגו אליה כאילו היא‬ ‫בתם ‪ ,‬בשר מבשרם‪ .‬זה בהחלט איפיין את השכונה באותם הזמנים ‪ -‬כמו גם סיפורים נוספים של קבלת‬ ‫האחר ‪ ,‬חוסר שיפוטיות ‪ ,‬עזרה לזולת ונתינת כתף תומכת בשעת משבר – והכל באופן טבעי ומובן מאליו‪,‬‬ ‫שהטביעו בנו את חותמם כשהיינו עדים להם בהיותנו ילדים‪ ,‬ואשר היו בעצם סוג של מה שאפשר לכנות‬ ‫"שיעורי חינוך מהבית" – כל אלה ועוד ‪ ,‬הם ערכים יקרים שהקנו לנו הורינו לכל החיים ‪ ,‬ואנו משתדלים‬ ‫לעמוד בהם וללכת לאורם‪".‬‬ ‫מה הוא לדעתך המאפיין העל‪-‬זמני של השכונה? משהו שתמיד יהיה חלק ממנה?‬ ‫אביגיל אמרה שהיא מתקשה להצביע על כך והסבירה‪" :‬השכונה שינתה את פניה‪ ,‬גם מבחינה אורבנית (זו‬ ‫כבר לא "שכונת הפחים")‪ ,‬וגם מבחינת אופי האוכלוסייה‪ ,‬שהיום היא יותר עצבנית וחסרת‪-‬סבלנות‪ ,‬ונאלצת‬ ‫להתאים את עצמה לקצב החיים המסחרר‪ .‬הבדל גדול בין התקופה אז והיום הוא החיפוש אחר ההצלחה‬ ‫בכל מחיר‪ ,‬גם אם זה בא על חשבון ערכים ועקרונות שהיו מקודשים אצל הדור הקודם‪ .‬אני לא רואה‪ ,‬לצערי‪,‬‬ ‫מאפיין של השכונה שהזמן יכל לו‪ ...‬מסתבר שהתושבים הם אלה שנותנים לשכונה את צביונה‪ .‬צביון השכונה‬ ‫השתנה במשך השנים‪ ,‬עם הקמת בניינים חדשים וקרים ושיפוץ מתקדם ומורחב של הבתים הישנים –‬ ‫שתרמו להסתגרות של תושבים בתוך בתיהם המרווחים והנוחים‪ ,‬עם פחות מעורבות בקהילה‪"..‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬האם במבט לאחור היית בוחרת לגור בנחלאות?‬ ‫"התשובה אמורה להיות‪ :‬כן‪ .‬למרות שנולדתי במקום שלא אני בחרתי בו‪ ,‬אני לא רואה שהייתי בוחרת איזור‬ ‫אחר בו הייתי גרה‪ ,‬פרט לנחלאות שבה נולדתי‪ ,‬גדלתי ‪ ,‬בגרתי ואף הזדקנתי‪...‬‬ ‫בשלב זה מספרת אביגיל שגם היום היא קשורה לתושבים ופעילה למען הקהילה כנציגת התושבים במנהל‬ ‫הקהילתי‪" .‬התשובה שלי ברורה כשמש‪ ,‬ואומר זאת באופן מטאפורי‪ :‬השורשים שלי עמוקים מכדי להינתק‬ ‫ולהינטע במקום אחר וזר‪ -‬כך שאיני יכולה לחשוב על מקום אחר מלבד נחלאות‪ ,‬והעובדה שאני כאן היום‬ ‫כאשר יש בידי אפשרות בחירה – מדברת בעד עצמה‪".‬‬

‫‪17‬‬


‫זה זמן קסם‬

‫| הדר ולטר‬

‫קסם הוא פעלול שעורך קוסם‪ .‬פעלול הנראה כאילו הוא בלתי אפשרי בהתאם להבנה המקובלת את העולם‪,‬‬ ‫אך למעשה נובע מזריזות של המבצע‪ ,‬או מתחבולה אחרת הניתנת להסברה במסגרת הידע המקובל" (לפי‬ ‫ויקיפדיה")‪.‬‬ ‫עולם הקסמים תמיד ריתק אותי‪ .‬האם הקסם שראיתי עכשיו ולא האמנתי ‪ -‬הוא אמיתי? האם יש אנשים עם‬ ‫כוחות? לצורך בירור העניין‪ ,‬הפניתי שלוש שאלות לאדם שגורם לאנשים להיות בהלם ‪ -‬קוסם שגר ממש‬ ‫באיזורינו‪ ,‬יאיר חשין‪ ,‬בן ‪.31‬‬ ‫ההתחלה‪ :‬עולם הקסמים תמיד היה תחביב שלו‪ .‬אך רק לפני כשנתיים‪ ,‬בתקופת לימודי הנדסת החשמל‬ ‫באוניברסיטת אריאל‪ ,‬כשהרגיש שיש דרכים טובות יותר לעשות את העולם שלנו קצת יותר שמח ומאושר‪ ,‬הוא‬ ‫ממש הפנים שזה התחום שלו‪.‬‬ ‫ונעבור לשאלות ‪:‬‬ ‫‪ .1‬בפני אילו גילאים אתה אוהב להופיע ולמה?‬ ‫תחילה הסביר כי דרכו המקצועית החלה בימי הולדת לילדים‪ ,‬דבר שנזנח משום שלדבריו "המטרה של קסם‬ ‫זה לעורר בצופה את תחושת הפליאה‪ .‬בימים עברו‪ ,‬כאשר מישהו היה חוזר מאפריקה לאחר שראה שם פיל‬ ‫ הוא יכול היה לספר לכל השבט במשך עשרות שנים איך הפיל נראה ומרגיש‪ .‬בימינו‪ ,‬כשלכל אחד יש בכיס‬‫את "גוגל"‪-‬אפשר לראות בכל רגע את כל הפילים‪ ,‬בכל הצבעים והסוגים‪ .‬איבדנו את תחושת הפליאה‪ .‬בכל‬ ‫התחומים כולם יודעים הכל‪ .‬המקום היחיד שנשארה לנו קצת פליאה זה עולם הקסמים; לעורר אצל ילד את‬

‫| צילום‪" :‬הבית של סוזן"‬

‫‪18‬‬


‫תחושת הפליאה זה קל‪ .‬גם את או אתה יכולים לעשות את זה באמצעות סיפור מעניין‪ .‬אבל לעורר את התחושה‬ ‫הזאת אצל מבוגר‪ ..‬לראות את העיניים נפערות ‪"priceless ,‬‬ ‫‪ .2‬האם כל אחד יכול להיות קוסם?‬ ‫יאיר הסביר לי כי יש שתי תשובות‪ .‬אחת קצרה ואחת ארוכה‪:‬‬ ‫*"התשובה הקצרה היא שאני מאמין שכל אחד יכול להיות כל דבר‪ ,‬והתשובה הארוכה היא שלפעמים כשאני‬ ‫עושה קסמים אנשים אומרים לי‪" :‬אני לא הייתי יכול לעשות את זה"‪" ,‬אין לי זריזות ידיים"‪" ,‬יש לי ידיים קטנות"‬ ‫וכו'‪ .‬אז‪ ..‬זריזות ידיים זאת לא התכונה החשובה כדי להיות קוסם‪ ,‬למעשה אם אני אקח חפץ ואזיז אותו‬ ‫במהירות לכיס כולם יראו את זה קורה‪ .‬מה שכן צריך זה דיוק בתנועה‪ ,‬מלווה בהסחת דעת ואת זה כל אחד‬ ‫יכול ללמוד‪.‬‬

‫| צילום‪ :‬אסף סלע‬ ‫זה מאוד קשה‪ ,‬אבל אפשרי‪ ".‬כמו כן‪ ,‬הוסיף הקוסם סיפור מעניין‪" :‬לגבי הידיים קטנות‪ ,‬תלונה ששמעתי גם‬ ‫מקוסמים רבים‪ ,‬אחרי שפגשתי את הקוסם מאדי גילברט‪ ,‬שנולד ללא ידיים וממלא אולמות בהופעות שלו‪ ,‬זה‬ ‫תירוץ שאף אחד כבר לא יכול להשתמש בו‪".‬‬ ‫‪ .3‬בתור קוסם‪ ,‬האם אתה מאמין שיש דברים מטא‪-‬פיזיים או סקפטי כלפיהם?‬ ‫לאחר שהבנתי ממנו כי בממוצע נשאל על "כוחות על טבעיים" מכל הסקאלה‪ ,‬לעיתים אף ‪ 3-4‬פעמים בשבוע‬ ‫סיפר‪" :‬כשלמדתי בישיבת הסדר בצפת‪ ,‬סיפורי צדיקים על ניסים ונפלאות ליוו אותנו יום יום‪ ,‬האמנתי בהם אז‬ ‫ואני מאמין בהם גם היום‪ .‬אבל כשזה מגיע להופעה על במת בידור‪ ,‬ממש לא‪ .‬עצם זה שיש קוסמים שמכופפים‬ ‫כפיות "בכח המחשבה"‪ ,‬וזה מוצר שאפשר גם לרכוש ב"אליאקספרס" בפחות מדולר (לא פריט מומלץ לקניה)‪,‬‬ ‫נראה לי שזה עונה על השאלה האם זה כוחות אמתיים או לא‪ .‬אבל מי יודע?!"‬

‫‪19‬‬

‫המון תודה והמשך ימים מלאי קסם ‪):‬‬


‫פרסומת‬ ‫של‬ ‫גרפוס‬

‫‪20‬‬


‫בואו לקחת חלק!‬ ‫סמטאות‬ ‫סמטאות‬ ‫מגזיןמגזין‬ ‫מחפשמחפש‬ ‫היצירות‬ ‫היצירות‬ ‫את את‬ ‫שלכם!‬ ‫שלכם!‬ ‫מה שולחים? שירים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬צילומים‪ ,‬אירועים‪,‬‬ ‫מתכונים‪ ,‬רעיונות וכל מה שבא!‬ ‫לאן? ‪simtaotmagazine@gmail.com‬‬ ‫ואפשר גם בפייסבוק!‬

‫‪21‬‬


‫| דניאלה מ‪.‬‬

‫סמטאת האומנות‬

‫‪22‬‬


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.