סמטאות - גליון 08

Page 1

‫מ‬ ‫חנה יהודה‬

‫בית‬

‫אג‬

‫יע‬

‫גליון מס' ‪8‬‬ ‫אוגוסט ‪2016‬‬ ‫אב תשע”ו‬

‫קב‬

‫רי פס‬

‫נ‬ ‫יס ים‬ ‫בכ ר‬

‫מ‬ ‫סילת י‬ ‫ש רי ם‬

‫בצלאל‬

‫גזין של‬ ‫המ‬ ‫נחלאות‬

‫זה לא נגמר‪ ,‬זה רק הסוף‪.‬‬ ‫אנחנו לא נוכל להמשיך‬ ‫להוציא לאור את סמטאות‪.‬‬ ‫אבל אתם יכולים! רוצים לקחת‬ ‫את המושכות? דברו איתנו‪:‬‬

‫‪simtaotmagazine@gmail.com‬‬

‫‪THE‬‬ ‫?‪END‬‬


‫חסיה והחתולים‬

‫*‬

‫אלעד מרגל וליאור מן‬ ‫מרץ ‪2015‬‬

‫סיפור שנגנז מהגליון הראשון (חשבנו שהגיע הזמן)‬ ‫באחת הקומות בבית קברות בגבעת שאול נטמנה אשה זקנה ואמיצה מנחלאות‪ ,‬שלא פחדה להסתכל למוות‬ ‫בעיניים וידעה להתפקע בצחוק גרגמלי אפילו מהדברים הכי כואבים בחיים‪ .‬קומץ אוהבים הגיע ללוות‬ ‫את‪ ‬חסיה‪ ‬איזק‪ ,‬שודאי הייתה לועגת לכללי הטקס‪.‬‬ ‫את‪ ‬חסיה‪ ‬הכרתי דרך ליאור‪ ,‬בעל בר המיצים שנסגר 'נרקיס ‪ ,'6‬שיום אחד‪ ,‬ממש בטבעיות‪ ,‬הכיר לי 'חברה‬ ‫שלו' ‪ -‬אשה זקנה שפגש ברחובות נחלאות‪ .‬מהר מאוד הבנתי איך אשה בת בערך ‪ 70‬יכולה להיות לא רק‬ ‫'פרויקט התנדבות שכונתי' לצעירים בלי כיוון מנחלאות‪ ,‬אלא פשוט חברה‪.‬‬ ‫כשעולים במדרגות של רחוב שילה ‪ 24‬מגיעים לדירתה האגדית של חסיה‪ .‬חתולים מיד מנתרים מן החלון‪,‬‬ ‫ובעיקר ג'ינג'ון‪ ,‬אהוב ליבה של האשה שלא היו לה ילדים וגם לא בעל‪ .‬חסיה‪ ‬אהבה ללטף את ג'ינג'ון ולטעון‬ ‫שהוא חכם ומבין הכל‪ .‬את הדירה תמיד אפף‪ ‬ריח של סיגריות‪ ,‬וקולו של קריין רשמי מרשת ב' בקע מן הרדיו‬ ‫וגירש את השקט‪.‬‬ ‫עד הפנסיה שלטה‪ ‬חסיה‪ ‬ביד רמה כעובדת בכירה בדואר‪ ,‬וטיפלה גם במסמכים סודיים שקשורים למשפט‬ ‫אייכמן‪ .‬אחרי הפרישה התנחלה בביתה אפופת עשן הסיגריות ומוקפת החתולים‪ ,‬ואהבה לארח צעירים יפים‪,‬‬ ‫חיוניים ומוזיקליים לערבי נגינה‪ .‬בצעירותה נהגה לתפור בגדים‪ ,‬ופרטי נוי רקומים עיטרו את ביתה‪ .‬באופן‬ ‫קבוע היתה מנויה למגזין 'בורדה' ונהגה לתפור דגמים מתוך גזרות שהוצעו מידי חודש‪ ,‬ואף זכתה בתואר 'מיס‬ ‫בורדה'‪ .‬בחדר השינה של‪ ‬חסיה‪ ‬תלויים היו אוספים מרשימים של סיכות מגוונות בנושא פרפרים מרהיבים‪.‬‬ ‫אחד מחבריה הטובים היה כריסטיאן‪ ,‬כומר צרפתי‪ ,‬שאליו נסעה לנופש בדרום צרפת‪ .‬חסיה‪ ‬אהבה‬ ‫מוזיאונים‪ ,‬אמנות וצחוקים ‪ -‬ולמרות שעברה חיים לא פשוטים בכלל‪ ,‬וסבלה מאחות שהתנכרה לה ואבא‬ ‫שהרביץ לה‪ ,‬היא אף פעם לא נפלה למקום הקורבני‪ .‬במו ידייה בנתה את חייה‪ ,‬והפכה לאשה עצמאית‪,‬‬ ‫משכילה ומצחיקה‪ .‬אם תפגשו ברחובות נחלאות חתול חכם וג'ינג'י בלי אוכל‪ ,‬אז תדעו שזה ג'ינג'ון‪,‬‬ ‫והוא ודאי מתגעגע‪...‬‬

‫חסיה‪ ,‬מתוך וידיאו שצילם ליאור מן‬

‫‪02‬‬


‫ת ו כן‬

‫ה ס מט א ות‬ ‫חסיה והחתולים‬ ‫עוש‬

‫ים‬ ‫סדר בסמטאות‬

‫סיפור מהמגירה‬

‫‪3- 6‬‬ ‫‪7- 8‬‬ ‫‪9-10‬‬

‫על סקייטבורד בסמטאות‬

‫‪11-12‬‬

‫סמטת האמנות‬

‫‪13-14‬‬

‫לוח אירועים‬ ‫בוגרשוב פינת אגריפס‬

‫‪15-16‬‬ ‫‪17-18‬‬

‫איפה אני?‬ ‫מפה נושאית‬

‫נועה עוזבת‬ ‫סמטתאבון‬ ‫שיםת׳אות‬

‫‪19-20‬‬ ‫‪21-22‬‬ ‫‪23-24‬‬ ‫‪25‬‬

‫מאחורי‬ ‫הסמטאות‬ ‫זה הגליון האחרון במתכונת הנוכחית של המגזין‪ .‬אם כך ראוי לפתוח במילות פרידה‪.‬‬ ‫בשנתיים האחרונות ההוצאה של המגזין פתחה לנו את העיניים לסיפור שיש מאחורי כל‬ ‫פינה בנחלאות‪ ,‬לחיים המורכבים והמעניינים שמתקיימים במקביל בין תושבי השכונה‪ ,‬כל‬ ‫אחד בביתו‪ ,‬בסמטה שלו‪ ,‬בדרכו בתוך השכונה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫קל למצוא את הייחודיות של נחלאות‪ ,‬אבל לא קל להעביר אותה לכתב‪.‬‬ ‫אנו מקווים שהצלחנו במעט‪ ,‬פעם בחודשיים‪ ,‬להדהד חלק מהיומיום השכונתי על גבי דפי‬ ‫המגזין‪ ,‬אולי להנעים בוקר של שבת או סתם ישיבה בשירותים ‪ -‬פעם להפתיע‪ ,‬פעם להעלות‬ ‫חיוך ופעם סתם לקבל מתנה באמצע הרחוב‪.‬‬ ‫תודה לכל מי ששיתף שירים‪ ,‬מחשבות וסיפורים ממגירותיו וחייו האישיים‪ ,‬ותודה לכל‬ ‫המציעים והמאירים‪ ,‬אלה הפכו את המגזין לשייך לשכונה באמת‪.‬‬ ‫בפעם האחרונה‪ :‬גלעד‪ ,‬דניאל‪ ,‬אילון‪ ,‬דניאלה ודלית‬ ‫כתיבה‪ :‬גלעד שמואלי‪ ,‬דניאל מלמוד‪ ,‬אילון בדר‬ ‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬ ‫עריכה ועיצוב גרפי‪ :‬דלית פרי‬ ‫כחלק מרשת היזמים‬ ‫החברתיים של רוח חדשה‬


‫תשובה‪ :‬ורוד‬

‫*‬

‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬ ‫גרה ברח׳ אהל משה‬

‫‪04‬‬


‫עושים סדר בסמטאות‬ ‫חבר‪/‬י בין השלט לסמטה‬ ‫איזה צבע קו הוא הנכון?‬

‫‪03‬‬


‫‪06‬‬ ‫תשובות‪=1 :‬חרמון ‪=2‬אבן ספיר ‪=3‬ארנון‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬

‫צילום‪Google Maps :‬‬


‫עושים סדר בסמטאות‬ ‫חבר‪/‬י בין השלט לסמטה‬

‫‪05‬‬


‫*‬

‫איור‪ :‬דלית פרי‬

‫״זה פשוט מאוד‪ .‬כולם מאמינים שאהבה צריכה להיות נצחית כדי שתהיה שווה משהו‪ ,‬אבל מובן שהאדם אינו‬ ‫בנוי בצורה הזאת‪ .‬אנחנו נועדנו לאהבות קצרות מועד ולריגושים מתחדשים‪ .‬׳איזה הוא עשיר השמח בחלקו׳‪,‬‬ ‫כך הולך הפתגם‪ .‬אתה מאמין בזה? ואני אומר שזו טעות איומה‪ .‬עשיר הוא מי שיכול להרשות לעצמו להימצא‬ ‫בשינוי מתמיד‪ ,‬כדי שיוכל להסתכל על העולם כל יום בפרספקטיבה שונה‪ .‬התחלתי לכתוב את הרומן לאחר‬ ‫שנפרדתי מעל אהובה‪ ,‬ורק התחלתי אז לאהוב את עתליה‪ .‬הטקסט כולו היה ספוג בניחוח שלה‪ ,‬לפני שהוא‬ ‫התמוסס‪ .‬הוא עסק בה כשעוד ייצגה את האהבה האידיאלית‪ ,‬לאחר שהאהבה אל אהובה כבתה‪ .‬איך אומרים?‬ ‫צריך לרדת הכי נמוך כדי לעלות הכי גבוה״‪ .‬הוא נאנח‪.‬‬ ‫״בתקופה ההיא‪ ,‬עתליה הייתה ההשראה שלי‪ ,‬אבל גם זה הגיע אל קיצו‪ ,‬כמו שכל האהבות מגיעות אל‬ ‫קיצן‪ ,‬במוקדם או במאוחר״‪ .‬שתקנו כמה דקות‪ .‬רוסו קרא למלצרית והזמין עוד קפה הפוך‪ .‬נראה שהוא מתכוון‬ ‫להעביר את היום בכתיבה בבית הקפה‪ .‬״ומה שלומה של עתליה‪ ,‬בתוך כל הסחרור הזה?״ שאלתי‪ .‬״הכלבה‬ ‫שרפה אתמול את כתב היד שלי‪ .‬אל דאגה‪ ,‬מובן מאליו שהיה לי גיבוי‪ ,‬אנחנו במאה העשרים ואחת; אבל‬ ‫הכוונה שלה‪ ,‬הכוונה…״‬ ‫למען האמת‪ ,‬הייתי נוכח במעמד הבעירה‪ .‬עתליה התקשרה אל הילה וזימנה אותנו לבוא מיד אל דירתם‪.‬‬ ‫הלכנו ביחד‪ ,‬יד ביד‪ ,‬בסמטאות הצרות של נחלאות‪ ,‬ובעודנו עוברים ברחוב השקט הבטנו למעלה אל המרפסת‬ ‫שלהם וראינו את עתליה מציתה את כתב היד‪ ,‬גליון אחר גליון‪ ,‬ומשליכה אותו אל הרחוב עם מבט רושף‬ ‫בעיניה‪ .‬הניירות‪ ,‬מכוסים בכתב היד המתפתל של רוסו‪ ,‬התעופפו בוערים מעל לראשינו‪ ,‬ואז נהפכו לגיצים‬ ‫שכבו בנחיתתם על האדמה הטובה‪ .‬״לפחות לאהובה היה השכל פשוט לקום וללכת‪ ,‬בלי להשפיל את עצמה״‪.‬‬ ‫רוסו אמר‪ .‬״מה כוונתך?״‬ ‫״הו‪ ,‬אהובה הבינה בעצמה שהעניין בא אל קצו‪ .‬אני מצדיע לה שיכלה לקום וללכת כך‪ ,‬בלי לעשות רעש״‪.‬‬ ‫הוא עצר והרהר לרגע‪ .‬״למען האמת‪ ,‬קצת אני מצטער עכשיו על הפרידה מעתליה‪ .‬אולי עוד נותר בה ריגוש‬ ‫אחרי הכל‪ .‬אבל אסור לי להסתכל כך לאחור‪ .‬לא רחוק היום בו יחלו ניצניה של אהבה חדשה ללבלב״‪.‬‬ ‫״ואיך מתקדם הרומן?״‬ ‫״עדיף לא לדבר על זה‪ ,‬אבל אם כבר שאלת‪ ,‬הוא מתקדם נפלא‪ .‬נאלצתי להרוג את דמות הגיבורה‪ ,‬לעת עתה‪,‬‬ ‫אבל נדמה לי שהאהבה תתגבר עוד גם על המכשול הזה״‪ .‬לאחר מספר חודשים התפרסם הרומן‪ ,‬והוא היה‬ ‫עוצר נשימה‪ .‬תרגמו אותו לאחת‪-‬עשרה שפות‪ ,‬הביקורות הללו אותו וכל חנויות הספרים הציגו אותו בחלונות‬ ‫הראווה‪ .‬מובן שרוסו היה היחיד שלא היה מרוצה ממנו‪ .‬״חכה עד שתקרא את האחד הבא״‪ ,‬הוא אמר לי‪.‬‬ ‫באותה תקופה הלכתי פעם עם הילה אל העיר‪ ,‬לשבת באחד הבארים עם חברים ישנים‪ .‬שיחתנו נסבה על‬ ‫רוסו‪ .‬״אתה יודע״‪ ,‬הילה אמרה לי‪ ,‬״עתליה לא השפילה את עצמה בכלל כששרפה את הרומן‪ .‬היא ידעה שהוא‬ ‫מתקיים במחשב‪ ,‬ולא על הנייר‪ .‬אבל אם הייתה משמידה אותו לגמרי לא הייתה מרוויחה מן הדרמה שיצרה‪.‬‬ ‫גם היא וגם אהובה הבינו שהן נלחמות קרב אבוד‪ ,‬והתמודדו אתו כל אחת בדרכה שלה‪ .‬אהובה‪ ,‬שהייתה‬ ‫הראשונה אותה רוסו אהב‪ ,‬העדיפה לסוג בשקט‪ ,‬אל הצללים של זיכרונו‪ .‬ואילו עתליה‪ ,‬בהתנהגות אופיינית‬ ‫לה‪ ,‬העדיפה לצאת ברעש גדול״‪.‬‬ ‫״והן חשבו שיוכלו לחזור אליו‪ ,‬במוקדם או במאוחר?״‬ ‫״כך הן רצו שיקרה‪ ,‬אבל מובן שהן ידעו בליבן שאינן אוהבות אותו ממילא״‪.‬‬ ‫זו הייתה תקופה של ראשית הקיץ‪ ,‬והלילה הירושלמי החמים עטף אותנו בחיבוק אוהב‪ .‬העצים הנטועים‬ ‫בבצלאל הקטן רשרשו ברוח הקלילה‪ ,‬ומבתי הקפה עלו צלילים של מוזיקת ג׳אז‪ .‬״הצרה היחידה בג׳אז״‪ ,‬הילה‬ ‫אמרה‪ ,‬״שלפעמים קצת קשה לשמוע את הצ׳לו‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬למרות שהוא הכלי הכי חשוב מבין כולם״‪ .‬בדרך‬ ‫עברנו ליד חנות ספרים אחת‪ ,‬וראינו את הרומן של רוסו בחלון הראווה‪.‬‬ ‫״אז מה דעתך עליו?״ שאלתי‪ .‬היא נשקה לי‪ .‬״רוסו כותב יפה‪ ,‬אבל הוא לא מבין שום דבר על אהבה״‪.‬‬

‫‪08‬‬


‫סיפור‬ ‫מהמגירה‬ ‫כשביאליק פגש את אגריפס‬

‫קצת על אהבה‬ ‫יואב ענקי‪ ,‬גר ברח׳ דלתון‬ ‫אותו בוקר וויתרתי בקלילות על מחויבויותי באוניברסיטה בכדי לשבת שוב עם רוסו בקפה נוקטורנו‪.‬‬ ‫הילה העדיפה להישאר בבית‪ .‬״אניח לכם להסתבך בבלגן שלכם״‪ ,‬היא אמרה‪ .‬רוסו היה אז בעיצומם של‬ ‫גירושיו השניים‪ ,‬בגיל עשרים וארבע‪ .‬אבל הדבר שבאמת העסיק אותו היה כתיבת רומן הביכורים שלו‪ ,‬עליו‬ ‫הוא קיבל שכר נאה במקדמה עוד לפני שחתם את הפרולוג‪ .‬איני יודע כיצד עשה זאת‪ ,‬אבל ברור היה שהרומן‬ ‫הולך להיות פנטסטי‪ ,‬ולהמציא מחדש את הדרך בה אנו כותבים סיפורי אהבה‪.‬‬ ‫בבית הקפה התנגנה מוזיקת ג׳אז רכה‪ .‬רוסו ישב ברגליים משוכלות עם כוס קפה הפוך בידו האחת ומקלדת‬ ‫המחשב תחת ידו השנייה‪ .‬כשראה אותי מתקרב‪ ,‬סגר מיד את המחשב כדי לא להביא על עצמו את ביש‬ ‫המזל שנופל בחלקם של סופרים שמראים לאחרים את המילים שהם כותבים‪ .‬רוסו‪ ,‬כשאילצו הגורל לפרסם‬ ‫את סיפוריו לבסוף‪ ,‬התייחס לכך כאל כורח ולא כהישג והיה משנן שוב ושוב תחת שפמו‪ ,‬בעודו קורא אותם‬ ‫בדפוס‪ ,‬״אם אין קמח אין תורה״‪.‬‬ ‫ניסיתי לשאול אותו לשלומו‪ ,‬ולשלומה של עתליה‪ ,‬אבל גם את הדיון הזה הוא הצליח להסב על הרומן‪.‬‬ ‫״אולי ידעת״‪ ,‬הוא אמר לי‪ ,‬״שרומאן גארי היה בעיצומם של גירושיו בשעה שכתב את יצירת המופת שלו‪,‬‬ ‫׳עפיפונים׳? ושהמינגוויי היה גרוש לא פחות משלוש פעמים ובכל‪-‬זאת יכול היה להוציא תחת עטו את סיפור‬ ‫האהבה הנוגה שב׳איים בזרם׳‪ ,‬או את סיפור אהבתו של הזקן אל הים?״‬ ‫״שניהם התאבדו בסוף‪ ,‬רוסו״‪.‬‬ ‫״ומה בכך? גם זו דרך לסיים את החיים‪ .‬הם נהיים מייגעים מאוד‪ ,‬בשלב מסוים״‪.‬‬ ‫״אז לטענתך מעולם לא נכתב סיפור אהבה ראוי לשמו שלא התבסס על אהבה נכזבת?״ שאלתי‪.‬‬ ‫״מובן שלא"‪ ,‬השיב רוסו‪" .‬אהבה קצרה היא אינה אהבה נכזבת‪ ,‬היא פשוט אהבה שבאה אל תומה"‪.‬‬ ‫"אבל אין אהבה שלא באה אל תומה‪ ,‬וכל סופר שהאמין אחרת פשוט הניח לאהבתו לנבול עד שגבתה ממנו‬ ‫את כל מה שהוא יכול לתת‪ ,‬ואז כבר לא נותר לו על מה לכתוב״‪ .‬סרקתי את זיכרוני כדי למצוא סופר שחיי‬ ‫באושר עם אשתו עד כלות ימיו‪ .‬״מה עם פיצג׳ראלד?״ הוא הסב אליי את עיניו הכחולות‪.‬‬ ‫״סקוט וזלדה? אתה עושה ממני צחוק? היא הייתה משוגעת לגמרי‪ .‬זה לא אותו הדבר״‪.‬‬ ‫״ומה ההסבר שלך לתופעה הזו?״‬

‫‪07‬‬


‫ראיון עם בנות ה‪JSG-‬‬

‫*‬

‫דניאל מלמוד‬ ‫גר ברח' ישראל'ס‬

‫כשאנו מטיילות בחו״ל‪ ,‬אנו יודעות שלא משנה איפה זה יהיה‪ ,‬אם אנחנו פוגשת סקייטרים‪/‬יות‪ ,‬הם יהפכו‬ ‫להיות תוך שנייה חברים שלנו ויכירו לנו את העיר‪.‬‬ ‫לגביי הייחוד שלנו כקבוצה‪ ,‬אז דבר ראשון אנחנו קבוצה מאוד מגוונת ‪ -‬יש לנו דתיות וחילוניות‪ ,‬יש ילדות‬ ‫ויש בוגרות‪ ,‬אפילו אימא של אחת הבנות החלה לנסוע‪ .‬חצי מבנות הקבוצה הן עולות חדשות ‪ -‬מפנמה‪,‬‬ ‫מרוסיה‪ ,‬מארגנטינה וברזיל‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו היחידות שבאמת תומכות בסצנת הסקייטריות בארץ ‪ -‬תומכות‬ ‫אחת בשנייה ובכל מי שרוצה להתחיל לנסוע בסקייט‪ .‬רק בזמן האחרון החלה מעט תמיכה מחנויות וחברות‬ ‫סקייט‪ ,‬אבל עוד אין ספונסרים ואין תמיכה ממשית בבנות‪.‬‬

‫איך מקבלים אתכן בתור נשים סקייטריות?‬ ‫מצטערת לנפץ את האשליה‪ ,‬אבל בסך הכל מקבלים אותנו יפה מאוד‪ .‬כן‪ ,‬פה ושם יש כמה טמבלים שזורקים‬ ‫הערות כמו "חבל על הרגלים היפות שלך"‪" ,‬סקייט זה לא לבנות" או ״מי יתחתן איתך ככה"‪ ,‬אבל בגדול‬ ‫הרוב המכריע מקבל זאת‪ .‬קהילת הסקייטרים‪ ,‬שהיא באמת גברית ברובה‪ ,‬הם חברים שלנו‪ .‬זו קהילה קטנה אז‬ ‫מספיק להיות בכמה אירועי סקייט בארץ כדי להכיר את כולם‪.‬‬

‫יש שאיפות לעתיד?‬ ‫ברור! השאיפה היא בעיקר לפתח ולהגדיל את סצנת הבנות‪ .‬אנחנו רוצות בעתיד לפתוח חוג סקייטבורד‪.‬‬ ‫יש גם תכנון להוציא סרט סקייט בנות ראשון בארץ ולארגן עוד תחרויות ואירועים‪ .‬אולי בעתיד כל הפעילות‬ ‫תמומן על ידי חברות סקייט ולא מכספנו האישי‪ .‬השאיפה הכי גדולה פשוט להמשיך לנסוע סקייטבורד‪.‬‬ ‫מסר לאומה?‬ ‫כל מי שרוצה להתחיל לנסוע בסקייט‪ ,‬מוזמנת לפנות אלינו‪www.facebook.com/jerusalemskatergirls :‬‬

‫‪10‬‬


‫על סקייטבורד בסמטאות‬

‫אז מה זה בעצם ה‪?JSG-‬‬ ‫״‪Jerusalem skater girls‬״ זאת קבוצה של בנות שנוסעות על סקייטבורד ומטרתה לפתח את הסצנה ולתמוך‬ ‫בבנות שרוצות לנסוע סקייט‪ .‬את הקבוצה אני (מעין לוי) ופאולה רוילבה הקמנו לפני כמה שנים בגן סאקר‪.‬‬ ‫אז זה היה סתם לכיף ומתוך שעמום והיינו רק שתינו‪ .‬את פאולה הכרתי במגמת תיאטרון בגימינסיה העברית‪.‬‬ ‫היום אני לומדת מדעי כדור הארץ ופאולה לומדת עיצוב תעשייתי‪ .‬החלטנו שאנחנו רוצות משהו שייצג‬ ‫ויתמוך בבנות שנוסעות על סקייט והוצאנו מדבקות עם לוגו של נעל עקב על סקייט‪ .‬לאט לאט הצטרפו‬ ‫עוד בנות לקבוצה‪ .‬היום אנחנו בערך עשר בנות ‪ -‬דינה‪ ,‬בחורה דתייה הייתה הראשונה שהצטרפה‪ ,‬לאחר‬ ‫מכן אביה ואחריה נעה כץ ועוד‪ .‬אנחנו משתפות פעולה עם בנות שנוסעות על לונגבורד בתל אביב‪ ,‬וממש‬ ‫לאחרונה נפתחה קבוצה נוספת של בנות מהמרכז‪.‬‬

‫מה אתן עושות היום?‬ ‫בגדול אין שעות קבועות או פעילות מסודרת‪ .‬אנחנו יוצאות לנסוע (בסלנג של סקייטרים ולא לגלוש) מתי‬ ‫שאנחנו רוצות לכמה זמן שאנחנו רוצות וזה היופי בסקייט‪ .‬נוסעות בסקייטפארק‪ ,‬ברחוב‪ ,‬בחניונים במקומות‬ ‫נטושים וכו׳‪ .‬מידי פעם מתארגן סשן מסודר‪ ,‬במיוחד אם זה לצאת מהעיר או ללכת לספוט מיוחד‪ .‬פעם בכמה‬ ‫זמן יש גם אירועי סקייט כמו תחרויות או הקרנות של סרט סקייט‪ .‬בפסח האחרון החלטנו לארגן תחרות‬ ‫סקייטבורד לבנות לראשונה בישראל! אני ופאולה התרוצצנו במשך חודשיים כדי לגרום לזה לקרות וזה לגמרי‬ ‫היה שווה את המאמץ‪ .‬צעד ראשון לעוד הרבה אירועים ש‪ JSG-‬מתכננות לעתיד‪.‬‬

‫מה מייחד אתכן כקבוצה?‬ ‫אז לפני שאומר מה מייחד אותנו אני אדבר דווקא על הדומה‪ .‬סקייטבורד‪ ,‬מעבר לספורט אקסטרים‪ ,‬זה סגנון‬ ‫חיים ותרבות‪ .‬סקייטרים מכל העולם די דומים ‪ -‬יש להם את אותה שפה וזה מדהים לדעתי‪.‬‬

‫‪09‬‬


‫*‬

‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬ ‫גרה ברח׳ אהל משה‬

‫צילום‪ :‬ליהיא יהודאי גרה ברח׳ דלתון‬

‫‪12‬‬


‫סמטת האמנות‬ ‫ברחובות שלנו יש קסם מיוחד‬

‫‪11‬‬


‫ה‬

‫אוגוסט‬

‫ו‬ ‫‪4‬‬

‫הצגה ״מחכים לגודו״‬ ‫‪ 21:00‬בית מזי״א‬ ‫מסיבת בגדים‬ ‫‪ 18:00‬עמק רפאים ‪49‬‬

‫דגי זהב מאת ענבל‬ ‫פינטו ואבשלום פולק‬ ‫‪ 12:00‬בית מזי״א‬

‫שבת‬ ‫מלכה‬ ‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫נועה בביוף‬ ‫ודניאלה טורג'מן‬ ‫בהופעה‬ ‫‪ 21:30‬המזקקה‬

‫אקרו ג'אם בלאגן‬ ‫‪ 11:00‬בניין כלל‬

‫‪11‬‬

‫סיור תיאטרלי בעקבות יוסי‬ ‫בנאי מחיר הסיור‬ ‫‪ 18:30‬להרשמה‪052-8333844 :‬‬

‫אקרו ג'אם בלאגן‬ ‫‪ 11:00‬בניין כלל‬

‫*‬

‫דניאלה משה‬

‫‪12‬‬

‫הצגה ״העיר הזאת״‬ ‫‪ 21:30‬בית מזי״א‬

‫‪13‬‬

‫רותם אבוהב בהופעה‬ ‫‪ 22:00‬זאפה ירושלים‬ ‫הצגה ״חלפון ‪6‬״‬ ‫‪ 20:30‬בית מזי״א‬

‫‪18‬‬

‫סינמה סטור בשת"פ עם ערב‬ ‫טשולנט חרדי בבית אליאנס‬ ‫בית אליאנס‬

‫‪25‬‬

‫הופעה של זושא‪-‬‬ ‫להקת נשמה חסידית‬ ‫‪ 21:00‬הצוללת הצהובה‬

‫אקרו ג'אם בלאגן‬ ‫‪ 11:00‬בניין כלל‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫מסיבת בריכה‬ ‫בית אליאנס (‪)30₪‬‬ ‫מסיבת רחוב‬ ‫‪ 16:00‬רחוב בן יהודה‬ ‫אקרו ג'אם בלאגן‬ ‫‪ 11:00‬בניין כלל‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬

‫הצגה ״חדירה״‬ ‫‪ 20:30‬בית מזי״א‬ ‫נפרדים מדיויד בואי‬ ‫‪ 22:15‬זאפה ירושלים‬

‫ספטמבר‬

‫‪31‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫ פסטיבל‬‫חוצות היוצר‬ ‫‪14‬‬


‫מי? מה? מתי?‬

‫ב‬

‫א‬

‫אוגוסט‬

‫‪31‬‬

‫‪7‬‬

‫ג‬ ‫‪1‬‬

‫יוגה באלגן‬ ‫‪ 18:00‬גן סאקר‬

‫ד‬ ‫‪2‬‬

‫הופעה של "מגוז"‬ ‫‪ 20:00‬פוסט‬ ‫הוסטל‬

‫‪8‬‬

‫יוגה באלגן‬ ‫‪ 18:00‬גן סאקר‬

‫‪9‬‬

‫תרבות בסנדת‬ ‫לימוד ערבית‬ ‫בית אליאנס‬ ‫הג'מלבי בג'אם‬ ‫סיום‬ ‫בית אליאנס‬

‫‪14‬‬

‫‪21‬‬

‫פואטרי סלאם‬ ‫‪ 20:30‬בית מזי״א‬

‫פוייקה ירח מלא‬ ‫ביער ירושלים‬ ‫‪ 19:00‬יער ירושלים‬

‫‪15‬‬

‫הצגה ״אלחנדרו״‬ ‫‪ 20:30‬בית מזי״א‬

‫‪22‬‬

‫יוגה באלגן‬ ‫‪ 18:00‬גן סאקר‬

‫‪29‬‬

‫‪First city‬‬ ‫‪improv's‬‬ ‫‪spectacular‬‬ ‫‪improvised show‬‬ ‫‪ 19:00‬הדרתא קפה‬ ‫בלב נחלאות‬

‫‪28‬‬

‫הצגה ״המתנחל״‬ ‫‪ 20:30‬בית מזי״א‬

‫‪13‬‬

‫‪16‬‬

‫‪3‬‬

‫השקת גליון‬ ‫סמטאות עם קבוצת‬ ‫‪ - JSP‬תערוכת אמנות‬ ‫וסקייטבורד‬ ‫‪19:00‬‬ ‫סלואו משה‬

‫‪10‬‬

‫הופעת אימפרוב‬ ‫ירושלמית לוהטת‬ ‫‪ 19:00‬הדרתא קפה‬ ‫בלב נחלאות‬

‫כליזמר‪ ,‬טנגו‬ ‫צועני ומה שביניהם‬ ‫‪ 21:00‬בית אביחי‬

‫פויקה ירח מלא‬ ‫ביער ירושלים‬ ‫‪ 19:00‬יער ירושלים‬

‫יוצרים על הגג ‪-‬‬ ‫סנדת רישום‬ ‫בית אליאנס‬

‫פסטיבל ט"ו באב‬ ‫‪ 20:00‬פארק‬ ‫ירושלים‬

‫‪17‬‬

‫‪23‬‬

‫הצגה ״העיר‬ ‫הזאת״‬ ‫‪ 20:30‬בית מזי״א‬

‫‪30‬‬

‫הופעה של "מגוז"‬ ‫‪ 21:00‬חורקו‬

‫‪24‬‬

‫לירז צרכי‬ ‫‪ 21:00‬בית אביחי‬ ‫פסטיבל הבירה‬ ‫‪ 19:00‬גן העצמאות‬


‫*‬

‫אילון בדר‬ ‫גר ברח׳ הנביאים‬

‫הוא ניגש אליו והציג עצמו‪ .‬אגריפס לא התרגש‪ ,‬או לפחות השתדל לשמור על פאסון‪ .‬אפשר לאמר שזו הייתה‬ ‫אהבה ממבט ראשון‪.‬‬ ‫כשהשתחררו מהצבא‪ ,‬החליטו יחד בוגרשוב ואגריפס לנסוע לערבה לחצי שנה לעין חצבה‪ -‬לקטוף פלפלים‬ ‫ולהיצלות בשמש‪ .‬זה משהו שהם דיברו עליו עוד במארבים‪ ,‬וידעו שיעשו‪ ,‬רק שניהם‪ .‬אחרי שנה מהשחרור בה‬ ‫חסכו כסף כל אחד בדרכו‪ ,‬החליטו לטוס ביחד לדרום אמריקה‪ .‬שבעה וחצי חודשים היו ביחד‪ ,‬כמובן שהתחברו‬ ‫לחברים וחברות נוספים במהלך הטיול‪ ,‬אבל עשו את זה יחד‪ -‬צמדי ברזל לא נפרדים‪ .‬רק בסוף הטיול החליטו‬ ‫בוגרשוב ואגריפס לשחרר‪ ,‬למען החברות בינהם‪ .‬בוגרשוב נסע למקסיקו ואילו אגריפס לקולומביה‪ .‬אחרי‬ ‫חודש וחצי קבעו להפגש יחד באמסטרדם כדי שתהיה לשניהם נחיתה רכה בארץ שוב‪ ,‬רגע לפני שמתחילים‬ ‫את החיים הגדולים‪.‬‬ ‫כעבור זמן‪ ,‬בוגרשוב נרשם ללימודי ארכיטוקטורה בבצלאל ועבר לירושלים‪ .‬זה היה החלום שלו כבר מגיל‬ ‫צעיר‪ ,‬כך לפחות הוא אומר‪ .‬ואילו אגריפס‪ ,‬הוא הפתיע את כולם ובעיקר את עצמו‪ .‬אחרי שנה של חיפושים‬ ‫והתלבטויות‪ ,‬התחיל ללכת לאודישנים לביה"ס רימון (בעידודו של בוגרשוב כמובן) ולמרות הרמות גבה קשות‬ ‫של אביו‪ ,‬אחיו וסבתו‪ ,‬עבד קשה וניסה את הכל ובסוף התקבל והחל ללמוד במסלול השירה ולימודי הלחן‪.‬‬ ‫ועכשיו‪ ,‬תקופת סוף שנה‪ ,‬בבצלאל מבחנים והגשות אחרונות‪ .‬ברימון‪ ,‬מצפים למופע סיום שנה‪ .‬בוגרשוב חי‬ ‫את חייו הירושלמיים החדשים‪ ,‬עד לפני חודש וחצי עוד היה הולך בשבתות למשחקים של בית"ר נורדיה עם‬ ‫חברים מהכיתבה‪ .‬אגריפס‪ ,‬השתלב בנוף התל אביבי‪ ,‬למרות שעדיין גר בהרצליה‪ .‬הוא בעיקר על האופניים‬ ‫החשמליות‪ ,‬משתזף מהמבטים של העוברים ושבים‪ .‬לבינתיים‪ ,‬הם פחות נפגשים‪ .‬החיים‪ ,‬העיסוקים‪ ,‬החברים‬ ‫מהבית מקשים עליהם מלהפגש‪ ,‬אבל ברור לשניהם כי האיחוד עוד יגיע‪.‬‬ ‫קשה לדעת היכן‪ ,‬אולי יפגשו באמצע‪ ,‬בבוגרשוב פינת אגריפס‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫בוגרשות פינת אגריפס‬ ‫האם הם ייפגשו מתישהו?‬

‫לבוגרשוב ולאגריפס יש קושי בלהיפגש‪.‬‬ ‫כבר שבועות הם מעבירים בשיחות‪,‬התכתבויות וניסיונות לקבוע יחד מועד לפגישה‪ .‬הם חברים טובים‪ ,‬אוהבים‬ ‫כמו אחים‪ .‬אבל העבודה‪ ,‬הלימודים‪ ,‬כל אחד בעיסוקיו הוא‪ .‬בוגרשוב התחיל עכשיו בזוגיות חדשה‪ ,‬והוא‬ ‫מתקשה לשמור על קשר גם עם החברים מהבית‪ .‬מזל שיש את הפייסבוק שמצליח בכוחותיו האחרונים‪ ,‬לשמור‬ ‫על איזשהו קשר‪ ,‬בפרטי האחד בשני‪.‬‬ ‫מאז השבוע השלישי לטירונות הם חברים טובים‪ .‬הכל אודות להחלטה של הסמל מאיר חזן הבן זונה לצוות‬ ‫אותם כצמד ברזל כעונש על זה שהמחלקה לא עמדה במשימת הקמת המאהל פלוס ח' אבנים תוך ‪ 8‬דקות‪.‬‬ ‫הסמל מאיר חזן הבן זונה‪ ,‬היה מניאק רציני‪ .‬למרות שהבין טוב מאוד‪ ,‬כבר בפלוגה‪ ,‬שלאגריפס היה פלג אוהל‬ ‫ישראלי ולבוגרשוב תוצרת אמריקה‪ ,‬ככה שאין מצב שהאוהל שלהם יחזיק מעמד ברוחות של סוף דצמבר יותר‬ ‫משעה‪ .‬הוא ציוות אותם במכוון יחד‪ .‬כזה היה‪ ,‬מניאק‪ .‬את הלילות באותו שבוע הם העבירו רועדים מקור בתוך‬ ‫השלוליות שבשטחי האש של בא"ח צנחנים‪ .‬מחובקים ומסורבלים אחד בשני‪ ,‬כדי להנות מקצת חוף גוף‪ ,‬או‬ ‫הבל פה של טירונות‪ .‬וככה הם העבירו יחד כמעט את כל המסלול; צמדי כתף באלונקה‪ ,‬בניווטים‪ ,‬צמדי ברזל‬ ‫גם בקללת הסחיבת פצוע‪ .‬הם היו צמדי ברזל‪ ,‬גם בשבוע 'ענה לי'‪ ,‬מבית היוצר של הסמל מאיר חזן הבן זונה‪-‬‬ ‫שישה ימים שלמים בהם אגריפס היה צריך לענות בשמו של בוגרשוב וההיפך‪ .‬עם הזמן נוצר בין השניים קשר‬ ‫חם ועמוק שהתבטא בהומור ושפה משותפת שהצליחה לגשר על הפער הבין תרבותי‪.‬‬ ‫אגריפס נולד לבית מסורתי‪ .‬קידוש בשישי‪ ,‬ובשבת משחקים של בית"ר‪ .‬גאה באבא ספרדי טהור ומסתיר‬ ‫אימא כורדיה‪ ,‬כי "רק ירושלמיים יודעים לתת כבוד לכורדים"‪ .‬שתי אחיותיו הגדולות נשואות‪ ,‬אח אחד‬ ‫התחרד ועוד אח צעיר ממנו שחולם להיות הוא‪ .‬ואילו בוגרשוב‪ -‬נולד בצפונה של העיר הגדולה‪ ,‬קילומטר מן‬ ‫הים‪ .‬אבא עורך דין‪ ,‬אמא מנכ"ל‪ .‬הוא ואחותו גדלו יחד‪ ,‬פעם בשנה חו"ל גדול וחו"ל קטן‪ ,‬ובין לבין היה בצופי‬ ‫ים‪ ,‬ובחוג כדורסל בעיקר‪ .‬בוגרשוב ואגריפס הם שניים שונים‪.‬‬ ‫בימים שלפני הגיוס‪ ,‬בוגרשוב חלם לפגוש חבר אחר בטירונות‪ .‬כזה שיהיה מזרחי‪ ,‬אפילו קצת ערס‪ .‬נמאס‬ ‫לו מכל הפרצופים שבחבורה שלו כבר מגיל ‪ .10‬כולם דומים‪ ,‬כולם אותו דבר‪ .‬כולם ילדים טובים של אמא‪:‬‬ ‫צבא‪ ,‬אוניברסיטה‪ ,‬עבודה‪ ,‬התקדמות‪ .‬למרות שגם הוא כמוהם‪ ,‬זה לא התאים לו‪ .‬תמיד הוא אהב גיוון כלשהו‪.‬‬ ‫צבע שונה בחייו‪ .‬כשהיה בכיתה י' עשה קעקוע בדיזנגוף סנטר‪ ,‬מאחורי הכתף‪ ,‬כזה של עקרב‪ .‬היה הראשון‬ ‫לעשן בשכבה‪ .‬מרד הנעורים שלו לא החזיק זמן רב‪ .‬בחודש מאי של כיתה י' בערב אחד‪ ,‬אבא שלו הכניס‬ ‫אותו לחדר מחשב בבית‪ ,‬והסביר לו שעוד שטות אחת‪ ,‬ואין כרטיס לחצי גמר ליגת האלופות בוומבלי השנה‪.‬‬ ‫בוגרשוב הבין שעליו לדחות את האינתיפאדה הפרטית שלו שאירגן לקיץ‪.‬‬ ‫כשנפגשו בוגרשוב ואגריפס בשבוע הראשון של הטירונות‪ ,‬בוגרשוב חשב שמצא את האיש אליו ציפה‪ .‬זה‬ ‫החבר שתמיד רצה‪ .‬גבוה כזה‪ ,‬ילד שכונות‪ .‬ירושלמי שמפצח גרעינים בשן אחת‪ .‬אחד כזה שיהיה מאחוריו‬ ‫תמיד‪ ,‬באש ובמים‪ .‬הוא נזכר בסדרת הספרים ההיא של גלילה רון פדר‪' ,‬אל עצמי'‪ ,‬שנתנו להם לקרוא בשנת‬ ‫בר מצווה‪ .‬זהו אותו ציון‪ ,‬שקרא עליו ולעולם לא פגש‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫*‬

‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬ ‫גרה ברח׳ אהל משה‬

‫ה‬

‫גלי‬

‫ל‬

‫ני‬ ‫סי‬

‫ ‬

‫כר‬ ‫םב‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ש‬ ‫ילה‬

‫הכ‬ ‫רמל‬

‫ ‬

‫‪18‬‬


‫*איפה אני ?‬ ‫בחן את עצמך בסמטאות‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫עובדיה‬

‫סומך‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫הג‬ ‫לב ו ע‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫עזרא ר‬ ‫בצ‬

‫פא ל‬

‫ ‬

‫אל ‬ ‫ל‬

‫‪17‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬


‫*‬

‫דלית פרי‬ ‫גרה ברח’ כפר ברעם‬

‫רחוב ענתות ‪ -‬אוריאל בן יצחק‪ :‬״תקנו אותי אם אני טועה‪ ,‬אבל לדעתי ענתות זו‬ ‫הסמטה הכי רומנטית בשכונה!״‬ ‫כיכר גזר ‪ -‬אסתר גיל‪ :‬״סלואו משה וכיכר גזר״‬ ‫רחוב המדרגות ‪ -‬אוראל חמו‪ :‬״הנוף שלי בשנתיים האחרונות״‬ ‫החומוס של טחינה ‪ -‬יעקב מלמד‪ :‬״אין כמו כמו לשבת שם בשישי בצהרים״‬ ‫בית מזי״א ‪ -‬שני חסון‪ :‬״תיאטרון איכותי ואינטימי‪ ,‬שנייה מהבית״‬ ‫גן סאקר ‪ -‬גלי הראל‪ :‬״תענוג בשבתות ובכלל‪...‬״‬ ‫רחוב אגריפס ‪ - 115‬יהושע וייסמן‪ :‬״הגלריה שלי‪ .‬מוזמנים! הכניסה חינם״‬ ‫מעצבים בעיר‪/‬נוקטורנו ‪ -‬אלה שמחון‪ :‬״גם בית קפה טעים וגם מקום של יצירה‬ ‫מקומית״‬ ‫בית האמנים ‪ -‬אליה בן מאיר‪ :‬״אחלה תערוכות מתחלפות!״‬ ‫ביתא ‪ -‬שרון חיים‪ :‬״ביתא זה נהדר מקום לאמנות ותרבות! ממש מעורר בי השראה‬ ‫ליצור בכל פעם כשאני שם״‬ ‫״המרפסת״ בבניין כלל ‪ -‬מעיין לוינסון‪ :‬״מקום מבורך של יוזמה אדירה!״‬ ‫ה‪ Y-‬קפה ‪ -‬גיל שריר‪ :‬״בית קפה קטן ושכונתי‪ .‬כולם מכירים את כולם ‪):‬״‬ ‫בית אליאנס ‪ -‬גאיה הלל‪ :‬״רק לאחרונה גיליתי‪ .‬יש שם אחלה פעילויות‪...‬״‬ ‫מסעדת עזורה ‪ -‬ניתאי שרבן‪ :‬״פשוט הכי טעים שיש״‬ ‫רחוב באר שבע ‪ -‬ליאור שגיא‪ :‬״הרחוב הכי יפה בנחלאות (לדעתי)״‬ ‫בית קפה ״הדרתא״ במינהל הקהילתי ‪ -‬מיכל באום‪ :‬״בית קפה שקט בלב בנחלאות״‬

‫‪20‬‬


‫מפה נושאית‬ ‫מהם המקומות האהובים על תושבי השכונה?‬

‫ביתא‬

‫המרפסת‬ ‫בניין כלל‬

‫בית‬ ‫אליאנס‬

‫אגריפס ‪ 115‬עזורה‬ ‫כיכר גזר‬

‫בית מזי״א‬

‫החומוס של‬ ‫טחינה‬ ‫‪ Y‬קפה‬

‫רח׳ באר שבע‬ ‫בית קפה‬ ‫הדרתא‬ ‫רח׳ ענתות‬ ‫רח׳ המדרגות‬

‫מעצבים‬ ‫בעיר‬ ‫בית‬ ‫האמנים‬

‫גן סאקר‬

‫‪19‬‬


‫*‬

‫אילון בדר‬ ‫גר ברח׳ הנביאים‬ ‫איור‪ :‬דלית פרי‬

‫אני עוזבת‪ .‬חוזרת להורים בעמק חפר‪ .‬בטח אשאר שם יומיים‪ ,‬מקסימום שבוע‬ ‫וגם אז יוציאו אותי משם באלונקה‪ ,‬בוכה ומדממת‪ .‬פתאום בגיל ‪ 27‬את חוזרת‬ ‫להורים נועה‪ ,‬לחדר בו גדלת‪ ,‬לחצר עם הדשא המעוגל והברוש‪ ,‬ומרצפות‬ ‫האספלט בצעבי אדום ‪ -‬כחול ‪ -‬אספלט‪ .‬לא האמנתי שמתישהו אחזור‪ ,‬לאותם‬ ‫פרצופים המאטים את רכבם בכניסה למושב‪ ,‬רק כדי לזהות מי זה באוטו ממול‪,‬‬ ‫לרוח המתגלגלת משש וחצי בערב ועד תשע ברחובות המושב‪ ,‬בשעה שכמעט‬ ‫כולם רצים‪ ,‬צועדים‪ ,‬שוחים או הולכים להוציא דואר‪.‬‬ ‫אני בכלל‪ ,‬לפי התכנון שלי הייתי אמורה להיות עכשיו בזוגיות עמוקה‪ ,‬כזו‬ ‫שתקנה לי את העילה לשכור דירת שני חדרים בצפון הישן או במתחם נוגה‪.‬‬ ‫במקום זה אני חוזרת להורים‪ ,‬ואם ירצה השם אז אחסוך ואעבור לת"א ואגור‬ ‫בדירת שותפים‪ .‬כשהייתי ילדה והסתכלתי על מבוגרים ממני שהבנתי כי הם‬ ‫חיים בדירת שותפים‪ ,‬חשבתי שהם עושים זאת מתוך בחירה‪ ,‬חברות‪ ,‬ערבות‬ ‫הדדית‪ .‬היום אני מבינה שמדובר במניעים אחרים לגמרי‪.‬‬ ‫אני עוזבת‪ .‬נפרדת‪ .‬משהו בתוכי מתחיל להתרגש‪ .‬לא יודעת אם אשוב לגור‬ ‫כאן‪ ,‬לירושלים‪ .‬אבל כן יודעת שתהיה לי פינה בלב לעיר הזאת ולאנשים שבה‪.‬‬ ‫לא מתכננת פרידה רשמית‪ ,‬אז לא לצפות לטלפון‪ .‬למרות שהשותף שאל 'למה‬ ‫שלא תעשי איזה אירוע קטן ‪ -‬נועה נפרדת מהעיר?' את מי אני אזמין? למי‬ ‫אכפת שאני עוזבת בכלל‪ ,‬חוץ ממני?‬ ‫זהו‪ ,‬שלום‪ .‬היית לי לבית‪ ,‬ירושלים‪ .‬עכשיו אני אפילו קצת בוכה‪ .‬תודה‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫נועה עוזבת‬

‫זה השבוע האחרון שלי בירושלים‪ ,‬עוד יומיים מתחילה לקפל‪.‬‬ ‫ביום חמישי אמורה להכנס לכאן לסבלט בחורה אמריקאית‬ ‫לחודש וחצי‪ ,‬ואז כבר נגמר החוזה שלי‪ ,‬אז לא באמת אכפת לי‬ ‫אם היא תישאר‪ ,‬תתפגר או תשרוף את הדירה‪ .‬אני כאן סיימתי‪.‬‬ ‫האמת שהופתעתי מזה שאני בורחת מכאן עוד בעיצומו של‬ ‫הקיץ‪ ,‬זה לא היה ממש בתכנון‪ .‬את האמריקאית מצאתי באתר‬ ‫חיפושי דירות לילדי יהודונים‪ ,‬כאלה שהאבא שלהם מצייד‬ ‫אותם בשק של דולרים רק כדי שילמדו כאן‪ ,‬ימצאו חתן או כלה‬ ‫ישראלים‪ ,‬ישריצו ילדים וישרפו בשמש הקופחת של המידל‬ ‫איסט‪ .‬אפילו עשיתי עליה קופה של ‪ 400‬ש"ח‪ ,‬אבל את זה‪ ,‬היא תגלה רק בספטמבר‪.‬‬ ‫אני עוזבת‪ ,‬זה שיר פרידה‪ .‬כל כך מהר עברה תקופת הלימודים הירושלמית שלי‪ ,‬שאני מתאפקת מלהריץ‬ ‫לאחור את שלוש השנים האחרונות‪ .‬בעולם צודק‪ ,‬ארז טל כבר מזמן היה מפיק עבורי סרטון בן ‪ 60‬שניות‬ ‫ויורק למיקרופון "נועה‪ ,‬הנה מה שעברת בעיר הקודש בתקופה הבועטת בחייך"; אהבות‪ ,‬אכזבות‪ ,‬מבחנים‪,‬‬ ‫הליכה עם סירי אורז ברחוב אגריפס ביום שישי בערב‪ ,‬פקקים‪ ,‬חברים‪ ,‬טרור ו‪-‬שלג‪ .‬אומרים שהשלג נוחת‬ ‫בירושלים פעם בכמה שנים‪ ,‬ואני זכיתי בשלושה חורפים של שלג‪ .‬בכל זאת אני ברת מזל‪ ,‬גם בלי ארז טל‪.‬‬ ‫שנאתי את השלג‪.‬‬ ‫אני נפרדת מהחברים ללימודים‪ ,‬ממסדרונות האקדמיה‪ .‬ממשיכה לעבוד על עצמי שלא אשוב לשם‪ ,‬למרות‬ ‫שאני יודעת שיש עוד שני קורסים שאצטרך להשלים בסמסטר הבא‪ .‬לא נורא‪ ,‬שטויות‪ ,‬יום בשבוע שאסע עם‬ ‫עיניים עצומות להר הצופים‪ ,‬כאורחת‪.‬‬ ‫אני שמחה לעזוב‪ .‬משהו בי שבע מהעיר הזאת‪ .‬ההליכה בשוק ביום שישי ב‪ 15:00-‬שפעם הייתה הדבר אליו‬ ‫חיכיתי כל השבוע‪ ,‬נהפכה עם הזמן למטרד‪ .‬לא מתקרבת לשוק ביום שישי‪ ,‬בעצם לא מתקרבת לפתח הדלת‬ ‫שלי ביום שישי‪ .‬שורפת שני שליש מהסופ״ש שלי במחשב ‪ -‬טלויזיה ‪ -‬מטבח ‪ -‬ספה ‪ -‬טינדר ושיממון חיי‪.‬‬ ‫מיציתי את העיר‪ .‬מיציתי את הפאבים ברחוב הורקנוס‪ .‬אני מקיאה כבר מאותם פרצופים מזוקנים של היפסטרי‬ ‫בצלאל‪ ,‬כמה אפשר‪ ,‬שלוש שנים שאני סוקרת אותם במבטי‪ ,‬אולי אמצא רגש קטן של אהבה אל בחור‬ ‫מהלימודים‪ ,‬בתקווה שהוא לא גיי‪ .‬מוצאת‪ ,‬מתאהבת ומגלה שהנה הוא יצא מהארון‪.‬‬ ‫לפני כמעט שנתיים‪ ,‬ערכתי רשימה אלטרנטיבית של מסעדות‪ ,‬בתי קפה ואתרים בעיר שאני מוכרחה‬ ‫לבלות בהם‪ .‬סרט בקולנוע סמדר בשבת בצהריים‪ ,‬ה‪ -‬טלביה שמחוץ לתאטרון ירושלים ועוד מקומות שבועז‬ ‫האקס הירושלמי שלי מהצבא שלח בהודעה‪ ,‬בטענה שאני מוכרחה לסמן עליהם וי‪ .‬שלוש שנים עברו‪ ,‬ולא‬ ‫הגעתי לחצי מהרשימה‪ ,‬שלוש שנים עברו וביליתי באותם המקומות‪ ,‬לא מתרחקת מאותם שלושה ברים‬ ‫קבועים שלי‪ ,‬עם אותה כוס ערק אשכוליות שעם הזמן טיפסה בעוד שני שקלים‪ .‬סופרת את הקץ‪.‬‬ ‫כשהגעתי לעיר התאהבתי בבנייה‪ ,‬באנשים ובאוויר הירושלמי‪ .‬היום אני נגעלת וחסרת סבלנות מכל דבר‬ ‫כאן‪ .‬יכול להיות שזה לא צודק להאשים את האבנים הירושלמיות או את הילדים החרדים שעולים על הרכבת‬ ‫הקלה בדוידקה‪ .‬אולי הסיבה נעוצה בזה שכבר כמעט שנה שאני בלי כדורים בכלל‪ ,‬ושפשוט החיים שלי הם‬ ‫אלה שבזבל‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫ניוקי מעורב ירושלמי (‪ 5‬מנות)‬

‫תערובת תבלינים למעורב‬

‫‪ 600‬גרם ניוקי‬ ‫‪ 2‬בצלים‪ ,‬חצויים ופרוסים‬ ‫‪ 150‬גרם טחולי עוף נקיים‬ ‫‪ 150‬גרם לבבות עוף נקיים‬ ‫‪ 150‬גרם כבדי עוף‪ ,‬נקיים וחצויים‬ ‫‪ 200‬גרם חזה עוף נקי‪ ,‬חתוך לקוביות‬ ‫‪ 2‬כפות רוטב סויה‬ ‫‪ 1‬כף סילאן‬ ‫מיץ מחצי לימון‬ ‫‪ 3‬כפות שמן זית‬ ‫חופן כוסברה קצוצה‬ ‫‪ 1‬כפית מלח‬ ‫‪ 3‬כפות צנוברים קלויים (פיניונס)‬ ‫תערובת התבלינים‬

‫‪ 1‬כפית כורכום‬ ‫‪ 1‬כפית פפריקה מתוקה או פפריקה מעושנת‬ ‫‪ 1‬כפית כמון‬ ‫‪ 1/2‬כפית פלפל אנגלי טחון‬ ‫‪ 1/2‬כפית שום גבישי‬ ‫‪ 1/2‬כפית סוכר‬ ‫‪ 1/4‬כפית פפריקה חריפה‬ ‫‪ 1/4‬כפית אגוז מוסקט מגורד‬ ‫מערבבים יחד את כל המרכיבים‬

‫צילום‪ :‬יולה זובריצקי‬

‫אופן הכנת המנה‬ ‫מאדים את הבצלים בכף שמן על להבה בינונית עד שהם זהובים מאוד‪ 10-15 .‬דק׳‪ .‬מוסיפים ‪ 1‬כף של תערובת‬ ‫תבלינים ומאדים עוד ‪ 2‬דקות‪ .‬מסירים מהאש ושומרים בצד‪ .‬מגבירים להבה‪ ,‬מוסיפים את יתרת השמן‬ ‫ומחממים עד שהוא לוהט‪ .‬מוסיפים את חזה העוף ומקפיצים דקה‪ ,‬מוסיפים את כל חלקי הפנים ומקפיצים עוד‬ ‫‪ 2‬דק׳‪ .‬מוסיפים מלח ואת יתר תערובת התבלינים ומקפיצים עוד דקה‪ .‬מחזירים את הבצל‪ ,‬מוסיפים רוטב סויה‪,‬‬ ‫סילאן ומיץ לימון ומבשלים על להבה גבוהה דקה‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬מבשלים את הניוקי‪ ‬במים רותחים ומומלחים כ‪ 2-‬דק׳ עד שהם צפים‪ .‬מוסיפים את הניוקי המבושל‬ ‫עם ‪ 3‬כפות ממי הבישול שלו אל מחבת המעורב ומקפיצים עוד כ‪ 2-‬דק׳‪ ,‬עד שהנוזלים נספגים והניוקי‬ ‫מקבלים זיגוג יפה של הרוטב‪ .‬מוסיפים כוסברה קצוצה‪ ,‬מערבבים ומסירים מהאש‪.‬‬ ‫מעבירים לצלחות הגשה ומפזרים מעל צנוברים קצוצים‪ .‬בתאבון!‬

‫‪24‬‬


‫סמטתאבון‬

‫*‬

‫יניב גור–אריה‬

‫‪yanivchef@gmail.com‬‬

‫מתכון לניוקי מעורב ירושלמי‪ ,‬מאת השף יניב גור–אריה‬ ‫ירושלים מבוססת על חיבור בין ניגודים‪ .‬הר הבית והר הזיתים‪ ,‬העיר העתיקה והעיר‬ ‫החדשה‪ ,‬ירושלים של מעלה וירושלים של מטה‪ ,‬ירושלים של זהב וירושלים של ברזל‪ .‬לכן‬ ‫אין מנה שכל כך מסמלת בעיניי את ירושלים כמו "מעורב ירושלמי" – כל מה שטוב מוצא‬ ‫את דרכו אל אותה מחבת‪.‬‬ ‫לפני מספר שנים בשבוע הספר‪ ,‬התבקשתי על ידי אחד העיתונים לבשל מנה בהשראת‬ ‫ספר ישראלי‪ .‬כירושלמי בנשמה מיד בחרתי במעורב ירושלמי‪ ,‬בהשראת הספר "מישהו‬ ‫לרוץ איתו"‪ .‬את הספר הזה קראתי בלילה גשום של מילואים במוצב נידח בפאתי ירושלים‪.‬‬ ‫הכתיבה המופלאה של גרוסמן תפסה אותי בדיוק בנקודה הרגישה שלי ‪ -‬ירושלמי אכול‬ ‫געגועים בגלות התל אביבית‪.‬‬ ‫את הקטע בו אסף וקרנף יושבים במסעדת "סימה" ואוכלים מעורב ירושלמי קראתי‬ ‫בדיוק כשהאירה השמש מעל הגבעה הצרפתית‪ .‬באותו רגע חזר אלי זיכרון ישן מימי‬ ‫לימודי הבישול שלי‪ ,‬איך הייתי מאריך בכוונה את מסלול ההליכה שלי הביתה כך שיעבור‬ ‫דרך רחוב אגריפס‪ ,‬הכל כדי לזכות למנת האושר הצרוף המכונה "מעורב ירושלמי"‪.‬‬ ‫אצלי זה דווקא לא היה ב"סימה"‪ - ‬אני תמיד העדפתי את סטקיית "חצות"‪ .‬כך נוצרה‬ ‫המנה הזו‪ ,‬כשבשם החיבורים הירושלמיים הוספתי עוד ערבוב למעורב‪ .‬הוצאתי אותו מתוך‬ ‫הפיתה וחיברתי אותו לעמילן אחר‪ ,‬איטלקי במהותו ואהוב עלי בלי גבול ‪ -‬ניוקי‪.‬‬

‫מצרכים להכנת ניוקי (‪ 5‬מנות)‬ ‫‪ 1‬ק"ג תפוחי אדמה אדומים‬ ‫מלח גס‬ ‫‪ 60‬גרם חמאה (אפשר להחליף ב ‪ 1/4 -‬כוס שמן זית)‬ ‫‪ 2‬חלמונים‬ ‫‪ 200‬גרם (‪ 1.5‬כוסות) קמח לבן רגיל‬ ‫‪ 10‬גרם (‪ 1‬כף) מלח דק‬

‫אופן הכנת הניוקי‬

‫עוד‬ ‫ש מתכו‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ו סי‬ ‫ל נח‬ ‫ל אות‪ l :‬פור י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫‪ r ye.co.i‬בל וג‬ ‫‪gura‬‬

‫מפזרים שכבה עבה של מלח גס על התבנית ומניחים מעל את תפוחי האדמה כשהם שלמים בקליפתם‪ .‬אופים‬ ‫את תפוחי האדמה ב‪ 200-‬מעלות עד שהם רכים ושחומים‪( ,‬כ‪ 40-60-‬דק׳‪ ,‬תלוי בגודל התפודים)‪.‬‬ ‫מניחים חמאה בקערה‪ ,‬מועכים את תפוחי האדמה בעודם חמים דרך כותש תפו"א אל הקערה‪ .‬חום המחית‬ ‫ימיס את החמאה‪ .‬מוסיפים את החלמונים‪ ,‬מתבלים במלח ומערבבים היטב‪ .‬מוסיפים בהדרגה את הקמח עד‬ ‫שנוצר בצק אחיד‪.‬‬ ‫מעבירים את הבצק למשטח מקומח ולשים קצת בידיים רק עד שהוא מתאחד לכדור חלק‪ .‬מחלקים את הבצק‬ ‫ל‪ 4-‬חלקים‪ .‬מעבירים כל חלק לשק זילוף ומזלפים רצועות על משטח עבודה מקומח‪ .‬מקמחים את הרצועות‬ ‫ומגלגלים מעט על המשטח כדי לעגל ולהחליק אותה‪ .‬חותכים כל רצועת בצק לפיסות ברוחב ס"מ‪ ,‬מעבירים‬ ‫לתבנית או מגש בשכבה אחת‪ .‬במצב הזה ניתן להשתמש בניוקי מיד וניתן גם לשמר אותו לזמן ארוך יותר על‬ ‫ידי ייבוש בתנור ב ‪ 100‬מעלות‪ ,‬ל‪ 20-‬דק׳‪ .‬ניתן גם להקפיא את הניוקי‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫*‬

‫שים ת׳אות‬ ‫תשבץ לקוראי סמטאות לדורותיהם‬ ‫‪.2‬‬

‫גלעד שמואלי‬ ‫גר ברח׳ זכרון טוביה‬

‫‪.1‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪.7‬‬

‫‪.8‬‬

‫‪.9‬‬

‫‪.10‬‬

‫‪.11‬‬

‫מאונך‬

‫מאוזן‬

‫‪ .1‬נושא הגליון הרביעי והצהוב‬ ‫‪ .2‬צבע הגליון הראשון והשישי של מגזין‬ ‫סמטאות‬ ‫‪ .3‬שם פינת דבר המערכת הקבועה‬ ‫‪ .4‬כותרת מדור השירה‬ ‫‪ .5‬שם החתול‪ ,‬גיבור הסיפור בגליון‬ ‫הראשון ושל זמר מהגליון השלישי‬ ‫‪ .7‬מגזין סמטאות מודפס שם‬

‫‪ .6‬המתכון הראשון בסמטאות‬ ‫‪ .8‬שמו של השותף החדש של ״נועה‬ ‫כותבת״‬ ‫‪ .9‬העובדת הקהילתית שכתבה כל טור‬ ‫של המינהל הקהילתי‪ ‬בסמטאות‬ ‫‪ .10‬הקומיקס הנחלאותי‬ ‫‪ .11‬שמו של אחד ממבקשי המקלט‬ ‫שרואיינו בגליון ״הכר את השכן״‬

‫‪26‬‬


‫גיליון מס' ‪3‬‬

‫מחנה יהודה‬

‫יולי ‪ ,2015‬תמוז תשע”ה‬ ‫מחנה‬

‫עץ חיים‬

‫י הודה‬

‫א‬

‫יע‬ ‫קב‬

‫גריפס‬

‫נחלאות‬ ‫גזין של‬ ‫הא ודא‬ ‫המ אומנות ו‬ ‫תרבות‪,‬‬ ‫ל‬

‫ניסים בכר‬

‫בן צבי‬

‫שילה‬ ‫מסילת ישרים‬

‫בית‬

‫ה‬

‫שק‬

‫אגריפס‬

‫מה‬

‫מס' ‪1‬‬ ‫גי ליון‬ ‫תשע"ה‬ ‫‪ ,20‬אדר‬ ‫מרץ ‪15‬‬

‫גליון מס' ‪4‬‬ ‫דצמ' ‪2015‬‬ ‫כסלו תשע”ו‬

‫‪1‬‬

‫המדרגות‬

‫בצלאל‬

‫לא ות‬ ‫גז ין של נח הא ו דא‬ ‫המ‬ ‫מנ ות ו‬ ‫בו ת‪ ,‬או‬ ‫ל תר‬ ‫שירים מ המגירה‬ ‫“‬

‫ין של‬ ‫מגז‬ ‫ה לאות‬ ‫נח‬ ‫‪2‬‬

‫בנושא‪:‬‬

‫עמ’ ‪3-4‬‬

‫השכנים טובים בעייני”‬ ‫בסמטה לא שקטה‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫עמ’ ‪11-16‬‬

‫עמ’ ‪17-18‬‬

‫מגזין עצמאי של קבוצת‬ ‫“עושים שכונה” בנחלאות‬ ‫‪5‬‬

‫תאכלו‬ ‫איךאיך‬ ‫תבואו‬ ‫אם לא‬ ‫תאכלו‬ ‫תבואו‬ ‫אם לא‬

‫סגור?‬ ‫ברבוניותסגור?‬ ‫ברבוניות‬

‫‪6‬‬ ‫רוח חדשה ‪ -‬עושים שכונה‬ ‫פיתה בר בשוק ‪ //‬בית יעקב ‪6‬‬

‫פיתה בר בשוק ‪ //‬בית יעקב ‪6‬‬

‫מחנה יהודה‬

‫בית‬

‫א‬

‫יע‬

‫גליון מס' ‪8‬‬ ‫אוגוסט ‪2016‬‬ ‫אב תשע”ו‬

‫קב‬

‫גריפס‬

‫ניסים‬ ‫בכר‬

‫מסילת‬ ‫ישרים‬

‫בצלאל‬

‫גזין של‬ ‫מ‬ ‫ה נחלאות‬

‫זה לא נגמר‪ ,‬זה רק הסוף‪.‬‬ ‫אנחנו לא נוכל להמשיך‬ ‫להוציא לאור את סמטאות‪.‬‬ ‫אבל אתם יכולים! רוצים לקחת‬ ‫את המושכות? דברו איתנו‪:‬‬ ‫‪simtaotmagazine@gmail.com‬‬

‫‪THE‬‬ ‫?‪END‬‬

‫מערכת סמטאות מחפשת‬

‫מחליפים‬ ‫תושבי נחלאות!‬

‫מוזמנים ליצור קשר לפרטים ושאלות‪:‬‬

‫‪simtaotmagazine@gmail.com‬‬

‫רוח חדשה סטודנטים למען ירושלים ע‪.‬ר‬

‫אם אתם נחלאותים אמיתיים שאוהבים את השכונה וחיים ונושמים אותה‪,‬‬ ‫עם מעט זיקה לכתיבה‪ ,‬צילום‪ ,‬איור‪ ,‬עריכה או עיצוב גרפי‪ ,‬מקומכם איתנו!‬ ‫אנו מחפשים צוות שייקח את ההובלה על המגזין וימשיך להוציא אותו לאור‪,‬‬ ‫בשיתוף תושבי השכונה ובליווי עמותת רוח חדשה (בתמורה למלגה)‬


Turn static files into dynamic content formats.

Create a flipbook
Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.