סמטאות #9 - אור

‫גליון מס' ‪9‬‬ ‫דצמבר ‪2016‬‬ ‫כסלו תשע”ז‬

‫חפשו את‬ ‫האור‬

‫אורות‬ ‫מרקדים על‬ ‫הגג‬

‫גברת עם‬ ‫סלים‬

‫על המיזם המדהים שכבר‬ ‫שבע שנים מחבר בין הדורות‬

‫בעקבות המקומות‬ ‫והסיפורים של השכונה‬

‫עמ׳ ‪3-5‬‬

‫עמ׳ ‪11-12‬‬

‫עמ׳ ‪15-17‬‬

‫‪| 06‬‬

‫לרכל עם הרוכל‬

‫‪| 07-09‬‬

‫איפה אני‬ ‫קוראים כותבים‬

‫‪| 10‬‬

‫שים ת'אות‬

‫‪| 11-12‬‬

‫גברת עם סלים‬

‫‪| 13-14‬‬

‫יוזמות מוארות‬

‫‪| 15-17‬‬

‫חפשו את האור‬

‫‪| 18-19‬‬

‫מתג‬

‫‪| 21‬‬

‫‪ 20‬שאלות‬

‫‪| 22‬‬

‫רוני מרחרחת‬

‫מגזין סמטאות נכתב למען כלל תושבי שכונת נחלאות ובשיתופם‪.‬‬ ‫כל מילה או תמונה בו‪ ,‬נבחרו בקפידה על מנת לבדר‪ ,‬לעניין‪ ,‬ללמד‬ ‫ולשמש עוגן חברתי לנו‪ ,‬תושבי נחלאות‪ .‬המגזין הזה הוא בשבילנו‪,‬‬ ‫והמטרה היא שיהפוך לחלק מאיתנו ‪ -‬קהילת נחלאות‪.‬‬ ‫אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ולשלוח לנו חומרים שלכם במייל‪:‬‬ ‫‪ simtaotmagazine@gmail.com‬או בפייסבוק ‪" -‬סמטאות"‬ ‫כתיבה‪ :‬אדירחי הברמן‪-‬ברונז‪ ,‬רוני גולן‪ ,‬הדר ולטר‬ ‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬כפיר בראונשטיין‬

‫‪01‬‬

‫בין הסמטאות‬

‫‪| 03-05‬‬

‫אורות מרקדים על הגג‬

‫צילום‪ :‬דניאלה משה‬

‫אחרי קיץ לוהט ותקופת חגים מרעננת‪ ,‬אנחנו ב"סמטאות" שמחים‬ ‫לפתוח את השנה החדשה עם הגיליון הראשון!‬ ‫למה אנחנו פה? אנחנו פה בשבילכם ובשביל השכונה‪.‬‬ ‫אנחנו פה כדי לקשר ולהכיר בין האוכלוסיות השונות שחיות פה‪-‬‬ ‫דתיים וחילונים‪ ,‬יהודים‪ ,‬ערבים ונוצרים‪ ,‬סטודנטים ומשפחות‪,‬‬ ‫כל הצבעים והריחות‪ ,‬שביחד רוקמים את השכונה המדהימה הזו‪.‬‬ ‫אנחנו פה לתת גם לכם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬חדשים כותיקים‪ ,‬במה לשתף‬ ‫כתיבה‪ ,‬שירה‪ ,‬אומנות‪ ,‬ות'כלס‪ ,‬רוב הדברים שאתם יכולים לדמיין‪.‬‬ ‫כותרת הגיליון בו אוחזות ידיכם היא "אור"‪.‬‬ ‫האור היחודי העוטף אותנו בימי החורף הקרירים והקצרים‬ ‫מחד‪ ,‬והאור האנושי היחודי שאנחנו מוצאים בשכונה מאידך‪.‬‬ ‫חודש דצמבר מכניס אותנו גם כן לחגיגיות מלאה אור עם חגים‬ ‫המאופיינים כולם באור ‪ -‬חנוכה‪ ,‬חג המולד וחגיגות השנה האזרחית‬ ‫החדשה‪.‬‬

‫גבעולי שיבולת השועל‪.‬‬ ‫כמה שהם מתענגים‪...‬‬ ‫על כל ליטוף של רוח‬ ‫וחיבוק של אדמה‪.‬‬ ‫על כל לגימה‬ ‫מן השמש‪.‬‬ ‫כל שלוק‬ ‫של אור‪.‬‬ ‫איזה גבי אחת‬

‫יצאנו לחפש בשכונה את נקודות האור השונות שמושכות אליה‬ ‫מגוון אנשים ואוכלוסיות כה רב‪ .‬מבטיחים לכם הנאה צרופה‪.‬‬ ‫בברכת חודש מלא חום‪ ,‬אהבה‪ ,‬ואור‪,‬‬ ‫צוות סמטאות‬ ‫ ‬

‫‪02‬‬

‫אורות מרקדים‬ ‫על הגג‬

‫| רוני גולן | צילום‪Kelli Tresgallo :‬‬

‫יום ראשון בערב‪ .‬בנייין כלל‪.‬‬ ‫קומת הגג חגיגית ומוארת‪ ,‬הפכה לרחבת ריקודים נוצצת‪ ,‬מלאה באנשים צבעו־‬ ‫ניים שרוקדים סווינג כאילו אין מחר‪...‬‬ ‫אני יודעת גם אני התקשתי ‪ -‬צריך לבוא לראות כדי להאמין‪.‬‬ ‫בכניסה אני פוגשת אתשקמה זערור ואיתי רוזנפלד כהן היזמים של כל הדבר‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫מה יש בסווינג שכל כך שווה לבוא?‬ ‫איתי‪ :‬אם אני לא רוקד שבוע אני משתגע‪...‬זה המקום לקבל אנרגייה‪...‬‬ ‫שקמה‪ :‬אני הגעתי לסווינג כי אני נהנית מהמוסיקה שהיא פראית וקצבית‪ .‬יש משהו‬ ‫מאוד ‪ playfull‬בסווינג‪ ,‬אין בהכרח את הפלרטוט של הסלסה‪ .‬גם בריקוד עצמו אין את‬ ‫המגע הזה‪ .‬יש בסווינג משהו יותר פתוח וחברתי‪ ,‬אין פה סצנה של סטוצים‪ .‬האנשים‬ ‫ממש נחמדים ופתוחים‪ ,‬באים‪ ,‬מזיזים את הגוף בצורה כיפית‪ ,‬שלוש שעות אני זזה‬ ‫בלי להרגיש שאני בעצם עושה ספורט‪.‬‬ ‫אז‪ ...‬אנשים באמת מגיעים לרקוד או שזה רק תירוץ למצוא בן זוג?‬ ‫שקמה‪ :‬אני לא נמנעת מלמצוא בן זוג‪ ,‬אני אשמח אם זה יקרה‪ .‬אבל מבחינתי‬ ‫וגם מהנסיון שלי לגבי אחרים – אין פה איזה מטרה למצוא בן זוג כשמגיעים‪ .‬אני‬ ‫באה לפה קודם כל כי אני אוהבת לרקוד‪.‬‬ ‫ובכל זאת הסווינג זה אחלה מקום להכיר‪ ...‬לא?‬

‫שקמה‪ :‬הייתי שמחה אם היה לי בן זוג רוקד‪ .‬אני מכירה הרבה זוגות שנפגשו בריקודים‪ ,‬או שמגיעים‬ ‫לכאן כמקום בילוי‪ .‬היה לי דייט אחד שבו הלכנו לרקוד סווינג‪ .‬היתה כימיה ממש טובה‪ .‬הוא לא רקד‬ ‫לפני זה אף פעם סווינג‪ ,‬אבל הוא כן רקד סלסה‪ ,‬הוא הקשיב למוסיקה וקלט לאט לאט‪ .‬זה היה‬ ‫הדייט הכי כיף שהיה לי!‬ ‫אם אני מגיעה לכאן אני צריכה להגיע עם בן זוג?‬ ‫שקמה‪ :‬לא צריך לבוא עם בן זוג‪ .‬אנשים מתחלפים בין הריקודים‪ .‬לא חייבים להתחלף‬ ‫כמובן‪ ,‬אבל אנחנו ממליצים‪ .‬הריקוד זה ממש סוג של שיחה‪ ,‬אז זה טוב להשתתף‬ ‫בשיחות שונות וללמוד שפות גוף שונות‪ .‬כשמחלפים בן זוג‪ ,‬אפשר ללמוד מה אני‬ ‫אוהב‪/‬ת‪ ,‬מה הסגנון שלי‪ ,‬ללמוד צעד חדש‪...‬‬ ‫איתי‪ :‬הסווינג הוא ‪ social dance‬כלומר כולם רוקדים עם כולם‪ .‬בנים עם בנים‬ ‫או עם בנות וכו'‪ .‬באופן מסורתי יש תפקיד ‪ lead‬ו‪ ,follow-‬אבל הסווינג הוא לא‬ ‫מגדרי‪ .‬גם הבחורה וגם הבחור יכולים להיות בשני התפקידים‪ .‬לרוב אנשים מגיעים‬ ‫לבד‪ ,‬ואז בוחרים תפקיד‪ ,‬לומדים אותו‪ ,‬רוקדים קצת‪ ,‬ואחרי כמה זמן מתחלפים‪.‬‬ ‫אומרים‪ – "high five switch partners" :‬נותנים כיף‪ ,‬ועוברים לבן זוג הבא‪ .‬יש גם‬ ‫מדי פעם כאלה שמגיעים בזוג אבל זה נדיר יותר‪ .‬אם מגיעים יחד אפשר לעשות מה‬ ‫שמתחשק‪ -‬או לרקוד כל השיעור יחד או להחליף‪ .‬המטרה היא שלאנשים יהיה נוח‪.‬‬ ‫איך עושים את זה? איך מזמינים לרקוד?‬ ‫שקמה‪ :‬ניגשים למישהו ‪ /‬למישהי – זה לא חייב להיות בכלל שהבן מזמין את הבת‪ ,‬גם‬ ‫הבנות מזמינות בנים‪/‬בנות‪ .‬בדר"כ כשמזמינים עונים כן‪ ,‬זה מאוד נדיר שעונים לא‪.‬‬ ‫ומה אם הציעו לי לרקוד ואני לא רוצה?‬ ‫שקמה‪ :‬מותר לך‪ .‬אנחנו כמובן מעודדים את כולם לרקוד עם כולם ולהחליף זוגות‪ ,‬אבל‬ ‫זה קורה שלא רוצים‪ .‬זה בסדר‪.‬‬ ‫איזה אנשים מגיעים לפה?‬ ‫איתי‪ :‬הקהל שלנו ממש מגוון‪ .‬החברה הכי טובה וקרובה אלי כשהתחלתי לרקוד‬ ‫הייתה בת ‪ .50‬יש פה דתיים‪ ,‬חילונים‪ ,‬מהארץ ומחו"ל מכל מני רקעים‪ ,‬אמונות ובכל‬ ‫הגילאים‪ .‬מבחינתנו – כל מי שאוהב לרקוד מוזמן! חלק מהעניין זה לחבר בין קהלים‬ ‫שונים סביב פעילות נעימה מאפשרת ומקבלת‪.‬‬

‫שקמה‪ :‬היום יש בערך ‪ 10‬אנשים חדשים שהגיעו פעם ראשונה‪ ,‬ויש קבוצה של וותיקים שהולכת וגדלה‪ .‬אנחנו‬ ‫שואפים להביא לכאן קבוע סביב ה‪ 40-50-‬איש‪.‬‬ ‫מה יש כאן שאין בסטודיו לריקוד?‬ ‫פתחנו את המקום כדי להגדיל את הסצנה‪ .‬לא תמיד לכולם יש את הכסף או הזמן להתחייב לשיעור קבוע‬ ‫בסטודיו‪ ,‬והמקום הזה מציע הזדמנות יחסית זולה ללמוד לרקוד‪ .‬אנחנו מנסים לבנות כאן סצנה פתוחה‪.‬‬

‫‪05‬‬

‫אתה לא חייב להיות בקליקה של הסווינג בשביל להצטרף‪.‬‬ ‫מאיפה התחיל כל הרעיון?‬ ‫שקמה‪ :‬כשגרתי בארה"ב גיליתי קהילת סווינג חזקה וכיפית – שיעורים‪ ,‬מסיבות‪ ,‬ארועים‪ ,‬פסטיבלים‬ ‫וסדנאות‪ .‬הרעיון שלנו הוא לפתוח גם כאן בירושלים סצנת סווינג מגניבה לא פחות עם שיעורים‪ ,‬מסיבות‬ ‫והופעות‪.‬‬ ‫חמישי ‪20:30 29/12‬‬ ‫איתי‪ :‬במהלך הקיץ עשינו בעיקר מסיבות‪ .‬בנובמבר‬ ‫הופעה על הגג של הלהקה "דוקטור ג'אז"‬ ‫התחלנו עם השיעורים למתחילים ואחר כך המסיבה‪.‬‬ ‫חוויית סווינג מטורפת ברוח שנות ה‪!20-‬‬ ‫הכל קרה די מהר ככה שהרבה טוב עוד לפנינו‪.‬‬ ‫חלק מהכיף בארוע זה גם להתלבש קצת‬ ‫מי המורה?‬ ‫(לא חובה) והכניסה ‪ 30‬ש"ח‬ ‫איתי‪ :‬ליהי קרני‪ .‬ליהי רוקדת סווינג כבר ‪ 7‬שנים ומלמדת הארוע גם מתאים למי שאוהב מוסיקת סווינג ולא‬ ‫קבוע בתל אביב בארגון הסווינג הקהילתי מדיה הופ‪.‬‬ ‫בהכרח לרקוד‪ .‬אז אתם מוזמנים גם פשוט להגיע‬ ‫היא מלמדת שם וגם מדריכה את הקורס מורים העתידי ולהינות מהמוסיקה‪ ,‬מהאווירה והאנשים‪.‬‬ ‫לשאלות ופרטים נוספים על סווינג על הגג‪-‬‬ ‫שבו אני לומד להיות מורה‪ .‬בד"כ אנחנו מלמדים יחד‬ ‫פייסבוק‪Rooftop Hop - Jerusalem Swing :‬‬ ‫על הגג‪.‬‬ ‫‪and Blues‬‬ ‫אף פעם לא רקדתי סווינג‪ ...‬זה מתאים גם לי?‬ ‫איתי‪054-222-9778 :‬‬ ‫איתי‪ :‬בטח! השיעורים הם שיעורים למתחילים ככה‬ ‫שאם לא למדת – זה בדיוק בשבילך‪ .‬וגם אם היית‬ ‫בשיעורים קודמים יש מה לבוא שוב‪ .‬בכל שיעור לומדים‬ ‫קצת דברים שונים ככה ששווה להגיע כמה פעמים לשיעוריי מתחילים כדי ללמוד יותר‪ .‬אחרי השיעורים יש‬ ‫מסיבה שמתאימה לכל הרמות‪ .‬מי שמתחיל יכול לתרגל את מה שלמד‪ .‬ולרקדנים מתקדמים זו הזדמנות‬ ‫לתרגל‪ ,‬להכיר ולרקוד עם רקדנים חדשים‪.‬‬ ‫לומדים תוך כדי תנועה‬ ‫שקמה‪ :‬אני למדתי לרקוד מהמסיבות עצמן ולא בהכרח משיעורים‪ .‬פשוט הגעתי למסיבות ואנשים שונים‬ ‫שרקדתי איתם לימדו אותי‪...‬‬ ‫ומה אם אני כבר רוקדת הרבה זמן ואני דווקא מתקדמת?‬ ‫איתי‪ :‬כרגע אנחנו ממליצים לבעלי נסיון להגיע למסיבה‪ .‬ברגע שתהיה קבוצה קבועה של מתקדמים אנחנו‬ ‫נרצה לפתוח קבוצה מתקדמת‪.‬‬ ‫אהבתי מגניב! לאן ומתי לבוא?‬ ‫הגג של בניין כלל‪ ,‬כל יום ראשון‪.‬‬ ‫‪ 21:15‬שיעור מתחילים‬ ‫‪ 22:00‬מסיבה‬ ‫(‪ 20‬ש"ח לאחד מהם או ‪ 30‬לכל הערב ‪ -‬כיסוי עלויות המקום והמורה‪)...‬‬

‫לרכל עם הרוכל‬ ‫| אדירחי הברמן‪-‬ברונז‬

‫יצאנו לשוק לשאול את גדולי השכונה ‪ -‬המוכרים בבאסטות‪ ,‬מה הרגעים הכי מוארים‪ ,‬יפים‬ ‫ומשמחים בחיי השוק‪.‬‬

‫"‬

‫אמא שלי הייתה עושה סופגניות בסיר בצורות של חיות [‪ ]...‬היא גם מחלקת אוכל‬ ‫לעניים‪ .‬יש לה עגלה וכל השוק תורם לה אוכל‪ ,‬שאותו היא מחלקת‪ .‬כל יום דופקים לה‬ ‫בדלת המון אנשים‪ .‬ממש אשת חסד‪ .‬היא גדולה ממני ב‪ 14‬שנה! אני הבן הראשון שלה‬ ‫ואנחנו חברים טובים‪.‬‬

‫"‬

‫יוסי אברהמי – מרכז הקטניות‪ ,‬נולד ברחוב עובדיה סומך‪ ,‬בן ‪ ,61‬בעל החנות ‪ 40‬שנה‬

‫"‬

‫כבר הרבה הרבה שנים ח'ברה מסתובבים ומחלקים סופגניות‬ ‫לכל הצרכנים‪ .‬זה מאוד יפה!‬

‫"‬

‫איציק שמעון – ‪ 40‬שנה עובד‪ ,‬איציק פירות וירקות‬

‫"‬

‫רגע האור שלי בשוק הוא כשיש הרבה מטיילים! אני‬ ‫אוהבת לראות אותם‪ .‬יהודים שלנו! שמחים‪ ,‬צוחקים‪,‬‬ ‫מחכים בתור למסעדות‪.‬‬

‫"‬

‫עליזה בן יאיר – פירות וירקות האגס ‪13‬‬

‫"‬

‫חנוכה בשוק זה תמיד דבר שמח‪ .‬אני אספר לך על חנוכה‬ ‫לא פה‪ .‬חנוכה שעברתי לפני ‪ 43‬שנה‪ .‬היינו בתעלת סואץ והמצב‬ ‫היה קשה מאוד‪ .‬המצרים עמדו לתקוף אותנו‪ ,‬ממש על סף מלחמה‬ ‫חדשה‪ .‬הסתובבנו עם מסכות גז ומזרקים בכיסים‪ .‬זה היה ב‪24/12/73‬‬ ‫והגיע חנוכה‪ .‬באו חב"דניקים והביאו חנוכיות וסופגניות‪ .‬הם אמרו לנו‪:‬‬ ‫''חברה‪ ,‬ממה יש לכם לפחד? גברנו עליהם בערב יום כיפור ואנחנו ‪100‬‬ ‫ק''מ מהתעלה!'' הביקור שלהם מילא אותנו שמחה כזאת והדלקנו‬ ‫חנוכיות‪ .‬אבל מה זה חנוכיות? כל הדרך מאיסמעיליה ועד מפרץ סואץ‬ ‫היתה מוארת‪ .‬מראה כזה לא תראה לעולם! לא במחנה יהודה ולא בניו‬ ‫יורק‪ .‬את זה לא תשמע מאף אחד‪.‬‬ ‫ ‬

‫"‬

‫אלי בן נעים – החנות של אלי‪ 60 ,‬שנה בשוק‪ ,‬יליד עירק‬

‫"‬

‫הרגע הכי שמח בחיים שלי זה כשאחי הקטן רוני נולד בזאכו‪ ,‬כורדיסטן‪ .‬השמחה השנייה‬ ‫שהייתה זה היום ההולדת של הקטנצ'יק אלחנן‪ .‬הוא הפתיע אותנו והכניס לכיכר פה ‪ 250‬איש!‬ ‫השמחה הכי גדולה שלנו‪ .‬זה קרה בתקופה שעבדתי בשוק ועשינו המון אוכל‪ ,‬שתיה‪ ,‬על האש‪.‬‬ ‫כל יום אנחנו מדליקים פה פתיליות לחימום של האוכל‪ .‬זה החנוכה שלנו‪ .‬אור גדול!‬ ‫שבי שרפלר – טבח בעזורה ‪ 5‬שנים גדל בנחלאות‬

‫"‬

‫"‬

‫כל האירועים שיש כאן באזור בחסות העירייה‪ ,‬עושים טוב! זה‬ ‫טוב לאנשים‪ ,‬הם יוצרים אוירה טובה‪ .‬למשל‪ ,‬בסביבות ט''ו בשבט‬ ‫מגיעים לפה כל מני נגנים וצוותים של כינורות‪ ,‬הם עושים הרבה‬ ‫שמח‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬וריקודים‪ .‬אני חושב שצריך לעודד את זה‪ ,‬צריך‬ ‫להרים את הרוח של האנשים‪.‬‬

‫"‬

‫אפי ורפי – א‪.‬ר‪ .‬דגים ‪ 20‬שנה בעסק‬

‫‪06‬‬

‫איפה אני ?‬ ‫| דניאלה מ‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫י ֹו ׁ ֶשבֶ ת ָּב ַר ֶּכבֶ ת‪,‬‬ ‫הַ ִּפ ְּק ִחית ִמ ְתקָ ֶרבֶ ת‪.‬‬ ‫ְ ּכמ ֹו אלפקה ל ֹועֶ סֶ ת מַ ְס ִטיק‪,‬‬ ‫צִ ּ ָפ ְרנֶיהָ ְ ּבנו ּי ֹות ְּפל ְַס ִטיק‪.‬‬ ‫"כ ּ ַָפ ָרה‪ַּ ,‬כ ְר ִטיס"‪,‬‬ ‫א ֹומֶ ֶרת לִ י ּ‬ ‫ְמסַ דֶּ ֶרת לְ עַ צְ מָ ּה ת'ריס‪.‬‬ ‫ְמפ ֹוצֶ צֶ ת ָּבל ֹון‪,‬‬ ‫ח ֹו ׁ ֶשבֶ ת לְ עַ צְ ִמי "צַ 'אנְס אַ חֲ ר ֹון"‪..‬‬ ‫אֲ נִי דּ ֹופֶ קֶ ת ִריצָ ה‪,‬‬ ‫א ֹו ִתי ִהיא מַ ּ ִ ׂ‬ ‫שי ָגה‪.‬‬ ‫ִמ ְ ּצלִ יחָ ה א ֹו ִתי ל ַָּבלו ּם‪,‬‬ ‫סמאללה‪ ,‬זֶה הָ יָה חֲ ל ֹום‪..‬‬

‫קוראים כותבים‬

‫הרפתקאות הרכבת הקלה‬

‫| גבריאלה גלייזר‪ ,‬נחלאות‬

‫‪6‬‬

‫זו לא הדת שלי‪,‬‬ ‫הדת שאתם אומרים בשמה דברי הסתה‪.‬‬ ‫זה לא הרב שלי‪,‬‬ ‫למרות שהוא הרב של העיר שלי‪.‬‬ ‫אתם לא אבא שלי‪,‬‬ ‫למרות שאתם נראים בדיוק כמוהו‪.‬‬ ‫כי אבא שלי רב‪,‬‬ ‫אמיתי‪,‬‬ ‫איש דת‪,‬‬ ‫ואמת‪-‬‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫אבל הוא גם איש של שלום‪,‬‬ ‫ואהבה‪,‬‬ ‫וקבלה‪.‬‬ ‫ואתם‪,‬‬ ‫אתם לא חלק מהדת שלי‪,‬‬ ‫כי הדת שלכם חשוכה‪,‬‬ ‫ולא רואה את האחר כאדם מולה‪.‬‬ ‫והדת שלי‪,‬‬ ‫שאני גדלתי עליה‪,‬‬ ‫אז הרב עמאר‬ ‫הוא לא חלק ממנה‪.‬‬ ‫אבל אני כן‪,‬‬ ‫וגם אבא שלי‪.‬‬ ‫אתם תצאו לי מהראש‪,‬‬ ‫כי אנחנו לא תועבה‪,‬‬ ‫ואתם‪ ,‬בצד הלא נכון של המהפכה‪.‬‬ ‫| צליל רייך‪ ,‬מבקרת‬

‫‪.1‬רחוב הכרמל ‪.2‬רחוב נוב ‪.3‬גן התות ‪.4‬חיים עראקי ‪.5‬רחוב אילת ‪.6‬מכבסת הבועה‬ ‫‪.7‬רמה ‪.8‬רחוב בית יעקב‬

‫‪08‬‬

‫ומוכרח אדם‬ ‫ואף כל יצור חי בעולם‬ ‫לעצור ולשאול עצמו‬ ‫מה מפעים לבו‬ ‫מה מחזק נפשו‬ ‫מה משביע רוחו‬ ‫וכיצד יזין שכלו‪.‬‬ ‫כשהדרך‪-‬‬ ‫פשוטה כקשת‬ ‫והמציאות‪-‬‬ ‫צלולה כמים‬ ‫מה עוד נותר למלא‪,‬‬ ‫אם לא את הבפנים?‬ ‫וגם אם בגוף חשוך‪,‬‬ ‫תמיד ניתן להדליק‬ ‫את האור‪...‬‬ ‫רק צריך למצוא‬ ‫את המתג הנכון‪.‬‬ ‫| איזה גבי אחת‬

‫אור יכול להיות דבר ממש מבאס‪.‬‬ ‫כמו למשל‪ ,‬אורות גבוהים של אוטו שבא מולך‪,‬‬ ‫שמסנוורים אותך בלילה בכביש חשוך;‬ ‫אור של מקרר ששכחת לכבות לפני שבת‬ ‫ואז אתה צריך למצוא עובד זר שיעשה לך‬ ‫ג'סטה ויכבה אותו‪.‬‬ ‫או‪ ,‬אור שמגיח מהחלון ומעיר אותך מוקדם‬ ‫בבוקר‬ ‫דווקא ביום שבו תכננת לקום מאוחר‪.‬‬ ‫שלא לדבר על ענבל אור‪.‬‬ ‫ועכשיו זה הקטע שבו אני אמור להגיע לפואנטה‬ ‫ולכתוב ש"אבל אור יכול להיות גם דבר נפלא"‬ ‫וכו' וכו'‪.‬‬ ‫אבל לא בא לי‪.‬‬ ‫במקום זה‪ ,‬בא לי שאתם בעצמכם תחשבו‪,‬‬ ‫בזמן שתדליקו את החנוכייה‪,‬‬ ‫אילו נקודות אור יש לכם בחיים שלכם‪,‬‬ ‫שמסנוורות את כל קווי הבאסה שביניהן‪.‬‬ ‫ואולי גם תיזכרו בדבר הזה שקראתם עכשיו‪.‬‬ ‫חג שמח (‪:‬‬ ‫| אלרואי פרייס‪ ,‬שבזי‬

‫‪09‬‬

‫שים ת'אות‬ ‫| כפיר ב‪.‬‬

‫מאוזן‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪. 6‬‬ ‫‪. 7‬‬ ‫‪. 8‬‬ ‫‪. 9‬‬ ‫‪. 10‬‬ ‫‪. 11‬‬

‫חלקיק אור‬ ‫הפיץ אור‬ ‫הנר עמו מדליקים את נרות החנוכה‬ ‫פס אור הנע בשמים‬ ‫דיודה פולטת אור‬ ‫מאפיית פיתות האגדית בשוק‪ ,‬בת יותר מ‪ 80-‬שנה‪.‬‬ ‫אור רב‬

‫מאונך‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪. 3‬‬ ‫‪. 5‬‬ ‫‪. 9‬‬

‫קרן אור‬ ‫אור בהיר‬ ‫חג נוצרי בדצמבר‬ ‫מנהיג המכבים‬ ‫מאכל לחג החנוכה‬

‫‪10‬‬

‫גברת עם סלים‬

‫| הדר ולטר‬ ‫ ‬

‫ע"ש שלום דורון‬

‫כשהבנתי שנושא הגיליון הראשון של 'סמטאות' יהיה "אור" ‪ -‬ברור היה לי שעליי לחפש א‪/‬נשים ויוזמות‬ ‫שמצליחות להפיץ אור‪ ,‬לקרב לבבות וליצור אווירה מיוחדת בשכונה‪ .‬אז‪ ...‬התחלתי לגשש‪ .‬רציתי להכיר‬ ‫ולהבין ‪ -‬מה צומח כאן ממש לידינו‪" ,‬מתחת לאף"‪ ,‬בנחלאות?‬ ‫עצה של חבר הובילה אותי הישר לקבוצה מיוחדת מאוד של צעירים וצעירות‪ ,‬המתקבצת בכל יום חמישי‬ ‫בשעות אחר‪-‬הצהריים ‪,‬בין ‪ ,17:00-19:00‬במטרה אחת‪ :‬לעזור לקשישים ולקשישות לסחוב סלים בשוק מחנה‬ ‫יהודה‪.‬‬

‫הפרויקט‪ ,‬שזכה לשם "גברת עם סלים"‪ ,‬מציע מעין "סחר חליפין" מרגש ומכבד; בתמורה לעזרה‬ ‫שהצעירים והצעירות מעניקים לקשישים ולקשישות בסחיבת סלי השוק הכבדים ‪ -‬מקבלים הם מהמבוגרים‬ ‫עצה לחיים‪ ,‬מתכון‪ ,‬סיפור או פשוט חיוך שמאיר את הלב לקראת השבת‪ .‬בכך‪ ,‬למעשה‪ ,‬נוצרות היכרויות‬ ‫בין האוכלוסיות‪ ,‬הקשר הבין‪-‬דורי מתחזק ומתהדק‪ ,‬שני הצדדים נהנים ומרגישים שהם יוצאים נשכרים‬ ‫מהפרויקט והשכונה הופכת למקום טוב ונעים יותר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬העסקה הזו היא בעצם מתן עזרה‬ ‫פיזית בתמורה לקצת כוח נפשי מהקשישים‪.‬‬ ‫רציתי לדעת‪ ,‬איך הכל התחיל? מאיפה הגיע הרעיון? שיחה עם מייסד הפרויקט יקיר פרטוש הבהירה לי‬ ‫כי‪ ,‬תאמינו או לא‪ ,‬ניתן לקשור את הדבר לרצף צירופי מקרים‪..‬‬ ‫והרי הסיפור‪ :‬לפני כ ‪ 7-‬שנים יקיר‪ ,‬באותה תקופה סטודנט בעיר‪ ,‬הבחין באישה מבוגרת סוחבת לבדה‬ ‫ובקושי רב שני שקים ענקיים; לאחר שהציע לה את עזרתו בסחיבת הסלים ולאחר שזו נעתרה לכך ‪ -‬יקיר שם‬ ‫לב שהוא עצמו לא מצליח להרימם מפאת כובד משקלם (!) ולכן‪ ,‬נאלץ מעט לגרור את השקים על המדרכה‪,‬‬ ‫עד לביתה של האישה; כשהוריד את השקים בביתה‪ ,‬הוא החליט להתעניין ולשאול את האישה‪" :‬למה לא‬ ‫ביקשת עזרה"? תשובתה‪" ,‬כי לא נעים לי‪ ,"..‬הייתה בדיעבד נקודת המפתח להכל‪ ,‬מפני שהיא בעצם הביאה‬ ‫אותו לתובנה שקיימת חשיבות קריטית לנראות של אלו שמעוניינים לעזור בעבור אלו שירצו להיעזר‪.‬‬ ‫זמן לא רב לאחר מכן‪ ,‬ובאופן מקרי לחלוטין‪ ,‬יקיר ראה מודעה תלויה‪" :‬אם יש לך רעיון חברתי בוא אלינו‪;"..‬‬ ‫מפני שהוא לא ראה את עצמו כאדם שמקים דברים ‪ -‬הוא לא חשב שדווקא הרעיון שלו‪ ,‬צעירים עם תלבושת‬ ‫בולטת יעזרו למבוגרים לסחוב סלים בשוק מחנה יהודה‪ ,‬יתקבל‪ ,‬אך בכל זאת החליט להציעו ‪.‬‬ ‫המודעה‪ ,‬כך התברר לימים‪ ,‬הייתה מטעמם של ארגון "הלל ישראל" ארגון שמטרתו לחזק זהות יהודית‬ ‫ולהעמיק תחושת שייכות יהודית של סטודנטים ישראליים באמצעות חשיפה‪ ,‬העמקה והיכרות עם מגוון‬ ‫קהילות יהודיות הקיימות בעולם כיום‪ .‬הרעיון נמצא כמתאים על ידי הארגון ‪ -‬ובעזרת תמיכתם והובלתם החל‬ ‫לרקום עור וגידים; "הלל" ירושלים עזרו וסייעו להוציא לפועל את היוזמה שלו לאורך כל הדרך‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫תחילה‪ ,‬הושקע הזמן בלמידה ובהתחקות אחר ההרגלים של קהל היעד הפוטנציאלי‪ .‬הפתעה ציפתה‬ ‫לבודקים‪ ,‬כאשר התגלה כי היום המרכזי בו קשישים רבים מבצעים קניותיהם הוא לא יום שישי כפי שנהגו‬ ‫תחילה לחשוב ‪ -‬אלא דווקא ימי רביעי‪/‬חמישי‬ ‫כמו כן ‪ ,‬בנוסף לפרסום של היוזמה בדרכים שונות – נעשתה גם פנייה לבעלי הבאסטות בשוק‪ ,‬בכדי שאלו‬ ‫יכירו את הפרויקט‪ .‬פנייה זו‪ ,‬התבררה לימים כצעד חכם; אם בתחילת הדרך חששה האוכלוסייה המבוגרת‬ ‫וחשדה בכוונת המתנדבים (וזאת מפני שעוד לא הכירה את הפרויקט) ‪ -‬בעלי הבאסטות התערבו לטובתם‪,‬‬ ‫המליצו על הפרויקט והרגיעו את הקשישים (הרוכלים‪ ,‬למשל אמרו לקשישה‪" :‬די‪ ,‬גברת‪ ,‬הם משפחה אל‬ ‫תפחדי‪ ,‬תני להם לסחוב")‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬לאחר בדיקות רבות‪ ,‬היערכויות ומחשבה עמוקה – הפרויקט יצא לדרך‪ .‬תחילה ‪ ,‬הקונספט כולו‬ ‫הושתת על מעגל חברים‪ ,‬מעין "חבר מביא חבר"‪( .‬לדוגמא‪ :‬הלוגו שעל החולצות הזוהרות שהמתנדבים‬ ‫לובשים עוצב ע"י חברה של חברים) ולאט לאט החלה היוזמה להתרומם‪ .‬המתנדבים? התמידו והגיעו בכל‬ ‫שבוע לבושים בחולצות הזוהרות‪.‬‬ ‫זמן מה לאחר מכן נראה היה כי אכן ישנו צורך אמיתי בפרויקט‪ .‬התברר שישנם קשישים שמתאימים את‬ ‫זמני הקניות לזמני ההתנדבות של החבר'ה הצעירים‪ .‬הצדדים החלו ללמוד אחד את השני ולבטוח אלו באלו‪.‬‬ ‫בנוסף ‪ -‬הפרויקט השתכלל; תובנות מהמתנדבים בשטח הובילו לכך שסחיבת הסלים תהא בתמורה לסיפור‬ ‫או טיפ לחיים ואז‪ ,‬כאשר כל צד באינטראקציה נותן מעצמו משהו ‪ -‬התחושה נעימה יותר והקשישים לא‬ ‫מרגישים נזקקים‪.‬‬

‫בהמשך‪ ,‬עם סיום התואר של המתנדבים הסטודנטים וכשהחלה הנוכחות להידלל ‪ ,‬היחידה להתנדבות‬ ‫של עיריית ירושלים סיפקה מתנדבים לפרויקט ‪ -‬תלמידים שעושים "מחויבות אישית"‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬שבע שנים מאז תחילת הפרוייקט‪ ,‬יש תלמידים שמתנדבים לצד הסטודנטים ומהווים כוח מדהים‬ ‫בעשייה בשטח‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אגב‪ ,‬יוזמת "גברת עם סלים" התרחבה לערים נוספות בארץ כדוגמת קרית שמונה ובאר שבע בשל‬ ‫צורך שעלה בשווקים נוספים בארץ‪.‬‬ ‫משיחה עם רכזת הפרויקט יערה שטיימברג עולה כי בממוצע מגיעים כל יום חמישי ‪ 12‬צעירים לעזור‬ ‫בסחיבת הסלים ואף כיום‪ ,‬לדבריה‪ ,‬הפרויקט התרחב ונוצר גם מעגל של סטודנטים מלגאים‪ .‬יערה מספרת‬ ‫שיש ערך מוסף למעשה ‪" :‬זה מעבר לסחיבת סלים‪ .‬המטרה היא לחזק את הקשר הבין דורי‪ ,‬כל מה שקורה‬ ‫שמעבר לסחיבת סלים – זה מעולה‪ "..‬כמו כן‪ ,‬ציינה הרכזת כי הפרויקט מתאפשר הודות לתרומתה של קרן‬ ‫דליה ואלי הורביץ‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬נדמה כי רוח הפרויקט משתמרת גם לאחר שבע שנים‪ .‬חפשו את המתנדבים והמתנדבות בעלי‬ ‫החולצות הזוהרות בכל יום חמישי בין ‪ 17:00-19:00‬בשוק מחנה יהודה‪ ,‬השוק הפתוח‪.‬‬ ‫הם יקבלו אתכם בברכה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ 5‬יוזמות מוארות‪ .‬מתחילים‪:‬‬

‫יוזמות מוארות‬

‫והרי לפניכם ולפניכן יוזמות ברוכות‪ ,‬שכל אחת מהן נוגעת בנישה אחרת‪ :‬בעלי חיים‪,‬‬ ‫טבע וסביבה ‪ ,‬צרכנות ‪ ,‬בישול ודיור‪.‬‬ ‫על פניו ‪ -‬המון שוני בין האחת לאחרת‪...‬אבל‪ ,‬יש ביניהן מכנה משותף אחד גדול ‪:‬‬ ‫כולן עושות טוב‪ .‬כולן נוגעות לרווחת הזולת‪ .‬ולא פחות חשוב‪ :‬כולן ממש כאן‪,‬‬ ‫בשכונה‪.‬‬

‫קואופרטיב "בשותף" הוא התאגדות המזון‬ ‫השיתופית הגדולה בירושלים‪ ,‬ומהגדולות בארץ‪.‬‬ ‫המיזם מציע אלטרנטיבה חברתית ושוויונית‬ ‫להתמודדות עם יוקר המחיה‪ :‬למעשה‪ ,‬הבעלים‬ ‫שלו הם גם החברים עצמם וגם הצרכנים בחנות‪,‬‬ ‫וכן בנוסף ‪ -‬כל ההחלטות בו מתקבלות בצורה‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬שקופה ושיתופית‪.‬‬ ‫| הדר ולטר‬ ‫הקואופרטיב‪ ,‬אשר הוקם בשנת ‪ 2012‬ברוח‬ ‫המחאה החברתית של קיץ ‪ ,2011‬מעודד צרכנות‬ ‫הוגנת‪ ,‬מתמקד בקניות מיצרנים ומספקים קטנים וכן מצליח‬ ‫לאפשר חווית קנייה זולה משמעותית עבור הצרכן‪.‬‬ ‫ההרכב האנושי בו כולל ‪ 400‬חברים המגיעים ממגוון רחב‬ ‫של אוכלוסיות בירושלים ומקיימים קהילה פעילה החותרת לשלב בין‬ ‫צדק חברתי‪ ,‬אחריות הדדית‪ ,‬וסולידריות במרחב העירוני‪.‬‬

‫שריפות הענק שהתפשטו בכל רחבי הארץ בסוף חודש‬ ‫נובמבר‪ ,‬יצרו ‪ ,‬מלבד הנזק הרב ‪ ,‬גם הירתמות וסולידריות‬ ‫חברתית‪ .‬נדמה היה שתושב אחד הגיב באופן מהיר למצב;‬ ‫מאיר כהן החליט להעיר את השכונה בתאריך ה‪ 24.10.16-‬עם‬ ‫פוסט שפרסם בקבוצת הפייסבוק "נחלאות"‪ .‬מטרתו של מאיר‬ ‫הייתה לתווך בין צעירים מחיפה שנקלעו למציאות השריפות ‪-‬‬ ‫לבין צעירים מהשכונה שירצו לארח אותם‪ ,‬ובכך למעשה ליצור‬ ‫לצפוניים סופשבוע אדיר שיפצה על הרגשות הקשים‪ .‬מאיר ציין‬ ‫שההיענות של השכנים בשכונה שמחה אותו מאוד‪ .‬האמת? גם‬ ‫אותנו‪.‬‬

‫מיקום‪ :‬בניין כלל ‪ ,‬קומה ‪C2‬‬ ‫שעות הפתיחה של החנות‪:‬‬ ‫ראשון ‪19:30-21:30‬‬ ‫שני‪ ,‬שלישי‪ ,‬רביעי ‪16:30-21:30‬‬ ‫חמישי ‪ - 13:30‬חצות‬ ‫שישי ‪8:30-16:30‬‬

‫לפני הסופות היו מי שחשבו על בעלי החיים והתחילו להירתם‬ ‫למענם; לקראת סוף נובמבר‪ ,‬פרסמה מאיה בנבנישתי‬ ‫פוסט בקבוצת הפייסבוק "נחלאות" על כוונתה ליצור‬ ‫פגישת‪-‬תושבים לצורך הכנת "מקלטים" שיגנו על‬ ‫חתולי הרחוב מפני הגשם‪ .‬במהלך דצמבר עתידה‬ ‫קבוצת הנרתמים להיפגש ולהתחיל במלאכה‪ .‬יישר‬ ‫כוח‬

‫‪13‬‬

‫דבר טוב קורה ברחוב באר שבע (ליד מספר ‪ :)40‬הגינה הקהילתית‪.‬‬ ‫מדובר ביוזמה שפועלת משנת ‪ 2008‬במסגרת פרויקט הגינות הקהילתיות‬ ‫של עיריית ירושלים בשיתוף המנהל הקהילתי; בשנות ההקמה השתתף "גרעין‬ ‫דבש" במלאכה (גרעין שנת השירות של החברה להגנת הטבע) ולאורך כל‬ ‫השנים הייתה היוזמה משותפת גם לתושבים המקומיים מן הרחובות הסמוכים‪.‬‬ ‫שיחה עם נתנאלה גליקשטיין המרכזת את פעילות המתנדבים‬ ‫בגינה‪ ,‬מלמדת כי בקרב אנשים רבים בשכונה קיים הצורך לחוות טבע‬ ‫בתוך נחלאות‪ ,‬לגעת באדמה‪ ,‬לטפח אותה ולהפיק תוצרת שתיחשב‬ ‫"משהו משלהם"‪.‬‬ ‫על‪-‬פי תוכנית עבודה מסודרת ‪ -‬הדבר למעשה מתאפשר; אחת‬ ‫לשבוע נפגשים מתנדבים ומתנדבות בגילאים שונים בכדי לנטוע‬ ‫ולדבר על נושאים שקשורים לעונה ולתקופה‪ .‬הגינה למעשה מגבירה‬ ‫את תחושת הקירוב והקהילתיות בין התושבים‪.‬‬ ‫אז מה בגינה?‬ ‫ערוגת תבלינים‪ ,‬נוריות‪ ,‬וכלניות; כבר בסוף נובמבר נשתלו עמודי תותים‪.‬‬ ‫בנוסף – בקרוב עתידים להישתל שורשים‪ ,‬עלים ופקעות משום שעונה זו נחשבת‬ ‫לעונת הירקות הירוקים (חסה‪ ,‬ברוקולי‪ ,‬סלרי וכו')‪.‬‬ ‫עוד מסתבר שלפני כ‪ 100-‬שנים‪ ,‬בדיוק‬ ‫במקום בו הגינה הקהילתית מצויה ‪ -‬היה את‬ ‫ה"תנור השכונתי"; תנור בו נהוג היה לשים‬ ‫את המאכלים המסורתיים של כל עדה‪...‬‬ ‫הסיפור אומר כי היו מתבלבלים במאכלים‬ ‫וזה למעשה נהיה "המעורב הירושלמי"‪.‬‬

‫בתחילת אוקטובר התקיים ערב מיוחד מאוד‪ :‬ערב‬ ‫בישול אוכל אריתריאי בחצר ווינר בנחלאות‪ .‬הערב‬ ‫התקיים ביוזמת מוקד הסיוע של עיריית ירושלים והובל‬ ‫ע"י הגברת מברת‪ ,‬תושבת מרכז העיר שהגיעה לארץ‬ ‫ישראל לפני ‪ 9‬שנים‪ .‬לסדנא הצטרפו תושבי השכונה‬ ‫שנהנו משלוש שעות של טכניקת בישול מרשימה‪,‬‬ ‫ניחוחות מעוררי תאבון‪ ,‬וכמובן שגם‪ ,‬לבסוף‪,‬‬ ‫מארוחה טעימה שהשאירה טעם של עוד‪.‬‬ ‫התוצאות לפניכם‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫חפשו את האור‬ ‫| אדירחי הברמן‪-‬ברונז‬

‫כולנו יודעים כמה מקומות מיוחדים שיש בשכונה‪ .‬חלקנו גם יודע לספר על חלקם סיפורים‪ ,‬אבל את רובם אנחנו עוד לא‬ ‫מכירים‪ .‬לשם כך – לפניכם‪/‬ן סיור בנושא אור‪ ,‬שבתוכו‪ ,‬כמה מקומות ציון בשכונה שכל נחלאותי צריך להכיר‪ .‬לכל מקום יש‬ ‫נקודת אור שבה קרה משהו משמעותי‪ .‬אדם שהלך נגד הזרם‪ ,‬פעל למען הקהילה או שפשוט חי עם הצדק האישי שלו‪ .‬מי‬ ‫שמכיר את הסיפורים‪ ,‬וגם מי שלא מכיר‪ ,‬בוודאי חש את ההשפעות העדינות שלו במארג השכונה‪ .‬התכוננו להתפנק קצת!‬ ‫לצאת ולנשום קצת אויר‪ ,‬להרגע מעבודה ולימודים‪ ,‬ולחוות את הבית שלנו‪.‬‬

‫הוראות‪:‬‬ ‫לכל מספר יש אזור מצומצם שבו ניתן למצוא את מה שיש בתמונה‪ .‬לאחר מכן מה שנותר הוא לקרוא ולהנות מהאנשים‬ ‫הגדולים וההיסטוריה המרהיבה שנמצאים ממש מתחת לחנוכיות שלנו‪ .‬לרציניים שישלחו צילום עצמי (''סלפי'' בלעז) מכל‬ ‫נקודה למייל של העיתון‪ ,‬מובטח שיר עם הקדשה בגליון הבא!‬

‫***‬ ‫את נפתלי חן לא תמצאו על המפה‪ ,‬אבל אם תנסו‪ ,‬תמצאו אותו ב‪ naftalichen@gmail.com‬או ‪.054311117‬‬ ‫תגלו שהוא מורה דרך מוסמך‪ ,‬ושחקן תאטרון‪ .‬הוא מדריך טיולי משפחות‪ ,‬וועדי עובדים‪ ,‬טיולי בר מצווה ועוד‪ .‬אבל הכי חשוב‪,‬‬ ‫הוא גם עוזר המון ובצורה נפלאה‪ ,‬בהכנת סיורים בנושא אור בשביל העיתון סמטאות‪ .‬תושבי נחלאות מודים לו על כך מאו‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫בית ארמוזה‬

‫בית רכטמן‬

‫משפחת ארמוזה היא משפחה של קצבים ספרדיים‬ ‫שגרה בשכונה מאז גרוש ספרד‪ .‬מספרים על‬ ‫המשפחה שכל אחד מהם יכל להרים פרה ביד‬ ‫אחת‪ .‬האם הסיפור נכון? אני לא יודע – אבל עלי לא‬ ‫מספרים סיפורים כאלה‪ .‬בשנות השלושים‪ ,‬מחוץ‬ ‫לבית של ארמוזה‪ ,‬ניצב היה בית מרזח לחיילים‬ ‫הבריטים‪ .‬אלו היו שותים‪ ,‬משתכרים‪ ,‬ויוצאים‬ ‫החוצה‪ ,‬להתחיל עם הבנות ולשבור דברים‪ .‬ארמוזה‬ ‫לא חיבב את האווירה‪ ,‬ויום אחד הוא נכנס בבעיטה‬ ‫לדלת בית המרזח לטפל בעניין‪ .‬החיילים‪ ,‬שהכירו‬ ‫את האגדות על כוחו של הקצב‪ ,‬ניסו לחמוק מבעד‬ ‫לדלת אחד אחד‪ .‬ארמוזה דפק באגרופו על השולחן‪,‬‬ ‫הניח ‪ 10‬לירות (שאז היו שווים למשכורת שנתית)‬ ‫ואמר לבעל בית המרזח – "קח את הכסף ועוף לי‬ ‫מהעיניים‪ .‬אני מאוד מצטער‪ ,‬בית מרזח לא‬ ‫יהיה בשכונה שלי‪ ".‬במקום בית המרזח‬ ‫הוא הקים במקום את בית כנסת ''חסד‬ ‫ורחמים''‪ .‬שמדהים ופעיל עד היום‪.‬‬

‫מספר ימים לפני הבחירות של ‪ 1977‬מנחם בגין‬ ‫נושא את אחד הנאומים המפורסמים בתולדות‬ ‫המדינה‪ ,‬נאום הצ'ח'צ'חים‪ .‬בנאום זה הוא יוצא‬ ‫נגד דודו טופז‪ ,‬שערב לפני קרא למזרחים במילות‬ ‫גנאי‪ ,‬ובין השאר ''ש‪.‬ג‪.‬ים''‪ ,‬לעומת הקיבוצניקים‪,‬‬ ‫המפקדים והלוחמים‪ .‬בגין מספר על מאיר פיינשטיין‬ ‫ומשה ברזני‪ ,‬אשכנזי ועירקי‪ ,‬לוחמים‪ ,‬אחים‪ ,‬יהודים‪,‬‬ ‫שהקריבו את חייהם למען בניין המדינה‪ .‬נאום‬ ‫זה היה רגע מפתח בשינוי השליטה האשכנזית‬ ‫שהחזיקה מלפני קום המדינה‪ .‬בית זה היה מקום‬ ‫מגורה של רחל קרמר‪-‬רכטמן‪ ,‬ארוסתו של מאיר‬ ‫פיינשטיין‪ .‬הסיפור שלה‪ ,‬לוחמת אצ''ל שבסוף‬ ‫התחתנה עם לוחם מההגנה‪ ,‬מאיר ומשה עם ‬ ‫החיבור הטרגי שלהם‪ ,‬כל אלו הם סיפורי הקסם של‬ ‫נחלאות‪ .‬דתיים‪ ,‬חילונים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬ספרדים‪ ,‬‬ ‫עשירים‪ ,‬קבצנים‪ ,‬צעירים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬ועוד‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫אז מה צריך למצוא? את שלט ההסבר‬ ‫של משפחת רכטמן‪-‬קרמר‬

‫מה צריך למצוא? את תיבת הדואר של‬ ‫משפחת ארמוזה‬

‫‪3‬‬ ‫גן התות‬ ‫הידעתם? עד שנות החמישים והשישים לא היו מים זורמים בבתים בשכונה! כשירושלים היתה במצור במלחמת‬ ‫העצמאות הוחלט על הקצבת ‪ 10‬ליטר לבן אדם ליום על מנת להתמודד עם המחסור במים (לשם השוואה‬ ‫בתקופה זו אנחנו צורכים כ‪ 220-‬ל‪/‬י!) אבל הקושי גם הוביל להרבה אכפתיות ושכנות טובה בשכונה‪ :‬חלוקת‬ ‫המים הפכה למרכז חברתי וילדים היו עוזרים אחד לשני לסחוב מים לכביסה ולאוכל; וגן התות היה לאחד‬ ‫מהמוקדים החברתיים של השכונה‪ .‬קסמו מוזכר בשירים של יוסי בנאי‪ ,‬טיפקס ועוד‪ .‬כמו שאר השכונה הוא היה‬ ‫במצב מאוד ירוד בשנות ה‪ :70-80‬מסוכן‪ ,‬לא מטופח ומוצף סמים‪ .‬בשנת ‪ 1987‬הגיעה חבורה חרוצה שדחפה‬ ‫את העירייה לשקם את השכונה‪ ,‬לבנות מתנס‪ ,‬למשוך אוכלוסיות חדשות‪ ,‬ולהתחיל להפוך את השכונה למה‬ ‫שאנחנו כל כך אוהבים‪.‬‬ ‫מה צריך למצוא? את בור המים המפורסם של גן התות‬

‫‪16‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫ישיבת עץ החיים‬

‫בית אריה לוין‬

‫שטח זה נקנה להקמת סניף חדש של ישיבת עץ‬ ‫חיים‪ ,‬שעד אז הייתה בעיר העתיקה‪ .‬הרב אריה‬ ‫לוין‪ ,‬שעליו מספרים שהיה אחד מ‪-‬לו' הצדיקים‬ ‫שעליהם נשען העולם‪ ,‬היה משגיח רוחני בישיבה‬ ‫חדשה זו‪ .‬האגדה מספרת שהיה יושב בחדרו‪ ,‬שהיה‬ ‫יותר כמו חצי מרתף‪ ,‬ומביט על הילדים משחקים‬ ‫בחצר הישיבה‪ .‬ממקום השקפתו‪ ,‬היה מוודא שכולם‬ ‫משחקים יפה ובאהבה‪ .‬כל פעם שהייתה מתעוררת‬ ‫קטטה או מריבה‪ ,‬הרב היה יוצא החוצה‪ ,‬תופס את‬ ‫ידיהם ומפייס‪ .‬הוא לעולם לא צעק‪ ,‬לעולם לא נזף‪.‬‬ ‫רק אהבה ולחיצת היד המפורסמת שלו‪.‬‬

‫הרב אריה לוין ירד יום אחד במדרגות ביתו‪ ,‬ממש כאן‪.‬‬ ‫ברגע שהוא יוצא לרחוב‪ ,‬נער מזהה אותו‪ ,‬ובורח לכיוון‬ ‫השני‪ .‬הרב אריה‪ ,‬כעת כבר אדם מבוגר‪ ,‬חשש שאולי‬ ‫פגע או העליב את הנער‪ ,‬רודף אחריו לשאול לשלומו‪.‬‬ ‫בסוף‪ ,‬כשהוא תופס את הנער‪ ,‬הוא שם לו יד על הכתף‬ ‫ושואל אותו למה הוא בורח ממנו‪ .‬הנער‪ ,‬נבוך‪ ,‬עונה‬ ‫שהוא לא רצה שהרב יראה אותו בלי כיפה על הראש‪.‬‬ ‫הרב אריה תופס את ידו של הנער בשתי ידיו ואומר לו‬ ‫'' אתה לא רואה? אדם נמוך אני! ורואה אני‪ ,‬רק עד‬ ‫גובה הלב‪''.‬‬

‫מה צריך למצוא? את כתובית האבן שמעל אחת‬ ‫החנויות שמחוץ למתחם הישיבה‪.‬‬

‫‪7‬‬ ‫רחמו‬

‫‪6‬‬ ‫מגדל השעון‪ ,‬בית כנסת זהרי חמה‬

‫‪17‬‬

‫תחילת המאה ה‪ .20-‬מתקין שעון שמש זה הוא השען‬ ‫מפורסם ר' משה לוי שפירא ‪ .‬מספרים עליו שכל מה‬ ‫שהוא ידע במלאכת הרכבת ההשעונים הוא למד‬ ‫מספר של הגאון מווילנה‪ .‬כששמע הסולטן הטורקי‬ ‫על השעון המופלא‪ ,‬מיד ביקש שר' משה יבנה שעון‬ ‫נוסף בכיפת הסלע‪ .‬לאחר שר' משה סירב בטענה‬ ‫שאסור לו לדרוך במקום מפאת קדושת המקום‪,‬‬ ‫הסולטן הבטיח לו אפיריון עם ארבעה סוחבים כדי‬ ‫שיהיה מורם‪ ,‬ולא יצטרך לגעת במקום הקדוש‪ .‬ר'‬ ‫משה חשש לחייו וברח לפתח תקווה‪ ,‬ומשם הסכים‬ ‫להעביר לסולטן תוכניות לבנות את השעון בעצמו‪.‬‬

‫רחמו היה מהמר מובטל שבילה המון ב''קזינו‬ ‫המקומי'' ‪ -‬החמרא‪ .‬כדרך הדברים‪ ,‬במקרים שלא‬ ‫ניתן היה להחזיר את הכסף שחייבים‪ ,‬משלמים היו‬ ‫בספיגת פגיעה גופנית‪ .‬רחמו‪ ,‬שהיה עני וחייב בכסף‪,‬‬ ‫הלך לדבר עם בעל החמרא‪''.‬אין לי כלום‪ ",‬אמר‬ ‫לו‪" ,‬אני מוכן לעבוד בכל דבר‪ .‬רק בבקשה תיתן לי‬ ‫ניסיון‪ ".‬רחמו התחיל בתור ברמן‪ ,‬ומזג משקאות לכל‬ ‫המהמרים‪ .‬אבל בחמרא היה גם ביקוש לאוכל‪ ,‬אז‬ ‫רחמו התחיל להכין מנות אורז ושעועית שהתפרסמו‬ ‫ברחבי העיר‪ .‬מהר מאוד בישוליו הפכו למסעדה‬ ‫וחובותיו הכספיים הפכו לזיכרון‪ .‬אבל ההצלחה לא‬ ‫השכיחה מזכרונו את המצוקה ממנה הגיע‪ ,‬ורחמו‬ ‫בנה חלון מיוחד במטבח מסעדתו דרכו יכל להעביר‬ ‫כל יום מנות לנזקקים‪ .‬עם חלון זה לא ניתן לראות מי‬ ‫הנותן ומי המקבל‪ .‬מעבר לאוכל המדהים שלו‪ ,‬זאת‬ ‫הגדולה האמיתית של רחמו‪.‬‬ ‫מה צריך למצוא? את חלון הצדקה של רחמו‬

‫מתג‬

‫| רעות רייטר‬ ‫"לְ ִה ְתקַ דֵּ ם ִ ּבי ּ ְִדיעָ ה ְ ּברו ָּרה ׁ ֶשי ּ ֵׁש ִ ּב ְּקצֶ ה הָ א ֹור ע ֹוד ִמ ְנהָ ָרה " ‪ -‬רואי רביצקי‬

‫זה ליל שבת חמים יחסית לדצמבר‪ ,‬תשעה עשר חודשים לפני החתונה של תמר ויואב‪ .‬אם תעמדו על רחוב‬ ‫עזה באחת עשרה ועשרה בערך‪ ,‬תראו את תמר חוזרת לדירה מסעודת שבת אצל יפעת‪ .‬תמר יפיפיה‪ ,‬קשה‬ ‫לפספס‪ .‬קטנטונת‪ ,‬תלתלים בהירים‪ ,‬מופרעים קצת‪ ,‬כאלה שקשה להתאפק לא לגעת‪ .‬היא לובשת את‬ ‫אחת השמלות המשוגעות שלה וז'קט עור קצר ובהיר‪ .‬המגפיים שלה נוקשים על המדרכה בקצב ריקוד‪ .‬היה‬ ‫לה ערב נהדר‪ :‬מלא בצחוק וקלות וחום‪ .‬בדרך חזור מלווה אותה האוויר הירושלמי‪ ,‬צלול וקר‪ .‬תמר אוהבת‬ ‫את הדרך מרחביה לנחלאות‪ ,‬מוכרת כמו הקווים על כף היד ועדיין תמיד מתחבאות בה פינות חדשות‪ .‬היא‬ ‫אוהבת להיזכר באגדה על אוסישקין יורד בוקר בוקר אל השלט הנושא את שמו ומצחצח‪ .‬היא אוהבת ללכת‬ ‫שם דווקא בשבת‪ ,‬כשהרחוב שקט ממכוניות ומלא באנשים יפים‪ ,‬והיא בוודאי אוהבת את האוויר הירושלמי‬ ‫שלה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬לאורך ההליכה‪ ,‬צעד אחר צעד היא מרגישה איך נושרת ממנה התחושה הרגועה‪ ,‬הביתית‪,‬‬ ‫ובמקומה עוטפת אותה בדידות גדולה ומוצקה כמו הר‪ .‬הביטחון והצחוק נוזלים ממנה כמו איפור שעבר זמנו‬ ‫והוא חורץ בלחיים פסי צבע ארוכים של לכלוך‪ .‬אם תעברו ברחוב בצלאל באחת עשרה וחצי תראו איך עייפות‬ ‫מתגנבת לצעדיה‪ ,‬דוחקת את שמחת החיים ואת קצב הריקוד בעקשנות למודת ניסיון‪ .‬עוד זר לבוש לשבת‬ ‫עובר מולה‪ ,‬נושא תבנית ריקה‪ ,‬ועוד זרה בשמלה עם סיר‪ ,‬עוד זרים ועוד זרים ועוד‪ .‬בהבזק ילדותי להדהים‬ ‫ונואש מאד‪ ,‬תמר רוצה את אבא שלה‪.‬‬ ‫אז תמר עוד לא ידעה שיהיה יואב‪ ,‬אתם מבינים‪ .‬היא בטח לא ידעה שתהיה חתונה‪ .‬היא לא ידעה שיהיה‬ ‫איש‪ ,‬שיהיו כתפיים‪ ,‬ואוזניים שיודעות להקשיב‪ .‬לא יכולה היתה לנחש את הקלסתר הרבוע והעיניים היפות‬ ‫להכאיב‪ .‬לא ניתנה לה נבואה בדבר הידיים הגדולות והשיער המבולגן והאופן בו יכרוך את הטלית החדשה‬ ‫סביב שניהם בחופה ‪ - -‬לא‪ .‬אז היא היתה רק תמר‪ ,‬רק לבד‪ ,‬וככל הידוע לה המצב יכול היה להימשך כך גם‬ ‫לנצח‪ .‬או עד גיל ארבעים‪ .‬השנים הבאות עליה נפרשו לפניה רחבות ובהירות וריקות‪ ,‬נקיות מלכלוך ומאור‪,‬‬ ‫והיא ציפתה אליהן ופחדה מהן פי כמה‪.‬‬ ‫שבת זה לא זמן להיות בו לבד‪ ,‬תמר מסובבת את המפתח בדלת הדירה ומתפללת שיש מישהו בפנים‪ .‬הסלון‬ ‫הקטן‪ ,‬המטופח שלהן מואר וחמים וריק‪ .‬נגה? תמר קוראת פנימה‪ ,‬קולה עדין ומבקש‪ .‬רותם? אתן כאן?‬ ‫דממה‪.‬‬ ‫תמר מתיישבת על הספה‪ .‬פתאום היא פוחדת ללכת לישון כשהיא ככה בדירה לבד‪ .‬עוד מעט נגה תחזור‪ ,‬היא‬ ‫מרגיעה את עצמה‪ .‬היא מחפשת ספר לקרוא בינתיים‪ .‬לא מוצאת‪ .‬מחפשת משהו לאכול‪ .‬מוצאת שקית של‬ ‫"מורנו" עם גומי‪ .‬אוכלת שלושה‪ .‬מוציאה אותה שוב ולוקחת עוד חמישה‪ .‬מוציאה אותה שוב‪ ,‬לוקחת לספה‬ ‫וקורעת בשיניים נחש אחר נחש בעצבנות‪ .‬שתחזור כבר נגה שתחזור שתחזור‪.‬‬ ‫אני צריכה לעשות משהו בינתיים‪ ,‬היא חושבת‪ ,‬אני אשתגע מלשבת ככה לחכות‪ .‬היא קמה לשטוף כלים‪.‬‬ ‫אין‪ .‬רוצה להתקשר למישהו‪ .‬אסור‪ .‬לפתוח לפטופ ולגמור כבר את הסמינר הארור‪ .‬אסור‪ .‬לסרוג! תמיד מרגיע‬ ‫אותה לסרוג‪ .‬אסור‪ .‬אסור אסור אסור תמר נושכת את השפתיים ומבינה שהערב הזה לא יגמר טוב‪.‬‬ ‫אם היתה בבית‪ ,‬היתה עכשיו עושה את השאלות של מקור ראשון עם יעלי‪ .‬אחר כך ‪ ,‬כדי שלא ירגישו טוב מידי‬ ‫עם עצמן‪ ,‬גם את השאלות של הארץ‪ .‬אבא היה יושב על הספה לידן והיא היתה יכולה להשעין את הראש על‬ ‫הכרס הרחבה‪ ,‬הרכה‪ .‬או שהיה ישן והנחירות הקצובות‪ ,‬העבות שליוו את ילדותה היו מפעפעות אל הבית‬ ‫מחדר השינה‪ ,‬ממלאות אותו ברוגע מדהים‪ ,‬מרדים‪ .‬אבל היא לא בבית‪ .‬היא כאן והיא לבד והיא משתגעת‬ ‫ואולי היא תכתוב משהו זה ירגיע אותה לכתוב וגם זה לעזאזל אסור‪ .‬מה עושים‪ .‬מה עושים‪ .‬אולי תיקח מהצב־‬ ‫עים של רותם ותצייר קצת‪ .‬לצייר זה טוב לצייר זה מרגיע זה נורמלי‪ .‬לצייר זה אסור בשבת‪ .‬תמר פותחת את‬ ‫הפה לצרוח‪ ,‬ואז מתחרטת ובמקום זה נושכת את השפתיים עד דם‪ .‬יש אולי משהו שאתה כן מרשה לי לע־‬ ‫שות? היא שואלת את אלוהים‪ .‬היא מביטה למעלה כאילו הוא שם יותר מאשר לידה על הספה או בלב שלה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫כאילו הוא איפשהו בכלל‪ .‬תמר מחפשת סימנים לנוכחות בתקרת הכיפה הגבוהה‪ ,‬הנחלאותית‪ ,‬כאילו יפציע‬ ‫אליה מלאך מבין קמטי הטיח הלא‪-‬אחיד‪ .‬וגם אם כן‪ .‬מה הוא כבר יגיד לה‪ .‬מצטער מותק‪ ,‬זה מה יש? סבתא‬ ‫שלך שמרה שבת במחנה השמדה‪ ,‬ואת נשברת מקצת שקט? קצת יציבות‪ ,‬בייב‪ ,‬יגיד המלאך‪ ,‬וייתיישב על‬ ‫כורסת היחיד הכתומה‪ .‬הוא נראה קצת כמו אבישי‪ ,‬המלאך‪ ,‬בתקופה שלו במכינה בעלי כשהם היו בני תשע‬ ‫עשרה והוא היה משוכנע וכריזמטי וחתיך והיא היתה מאוהבת בו וסלדה ממנו באותה המידה‪ .‬היום אבישי אב‬ ‫לשניים והעיניים שלו עייפות אבל המלאך שלה משלב רגל על רגל ומצית סיגריה למרות ששבת כי הוא מלאך‬ ‫ומותר לו והעיניים שלו מתגרות בה‪ .‬אז מה‪ ,‬תמרי‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬שם החיבה האהוב עליה יוצא מבין שפתיו כמו‬ ‫יריקה‪ ,‬קצת קשה אז בורחים?‬ ‫תמר בורחת לחדר‪ .‬את בורחת ממלאכים שאת מדמיינת בסלון שלך זה מדאיג‪ ,‬היא אומרת לעצמה‪ .‬החדר‬ ‫שלה חשוך נורא‪ .‬היא מחבקת את עצמה וזה לא מספיק‪ .‬מתחיל לרדת גשם‪ .‬החושך‪ ,‬במקום להתבהר‬ ‫כשהאישונים שלה מתרגלים‪ ,‬הולך ומתעבה‪ .‬הוא מטשטש את גבולות המתאר שלה ומתחיל לצבוע לה את‬ ‫הבפנים‪ .‬עוד שבעה חודשים ייתיישב לידה בספרייה גבר עם שיער מבולגן ויגיד לה סליחה‪ ,‬יש לך מטען לגל־‬ ‫קסי? אבל עכשיו היא מאבדת את הקצוות שלה והכל בפנים והכל בחוץ שחור‪ .‬תמר רוצה להדליק את האור‪.‬‬ ‫היא אוהבת את אלוהים‪ ,‬והיא לא רוצה לשבור‪ ,‬ובחיים היא לא חיללה שבת גם בצבא כשהיתה כונן מצאה‬ ‫דרכים לשמור‪( .‬אלה מכם שמרימים גבה עכשיו‪ ,‬שליבם לא נשבר בזעזוע‪ ,‬שהדליקו אור בשבת פעמים רבות‬ ‫ולא פגע בהם ברק מהשמיים‪ :‬חשבו על פרה קדושה אחרת‪ ,‬אם נותרה‪ ,‬ודמיינו את צרחתה הקטועה בעודה‬ ‫נשחטת‪ .‬חשבו על טריקת דלת ביציאה מהבית‪ ,‬כזו שמרעידה את קירות התמך‪ .‬אלה מכם שמעולם לא קראו‬ ‫ספר באמבטיה אחרי שכבה האור בסלון‪ ,‬שלא הרגישו פעם את השלווה של היום השביעי מלטפת את העור‬ ‫כמו רוח‪ ,‬שלא הבינו מחדש‪ ,‬שבת אחר שבת‪ ,‬את המילה לנוח‪ :‬דמיינו את שלגיה נוגסת בתפוח‪).‬‬ ‫היא חייבת להרגיש משהו היא חייבת לעשות משהו לא נכון עכשיו כי הכל‪ ,‬הכל לא נכון אז איך יכול להיות‬ ‫שהיא כן‪ .‬עוד תשעה חודשים היא תסרוג כיפה לבנה‪-‬לבנה עם פס תכלת בקצה שתהיה לו לשבת אבל עכשיו‬ ‫היא רוצה להעיר את אלוהים‪ ,‬להזכיר לו שהיא קיימת‪ ,‬לבעוט בישות הזו הנצחית הלא משתנה לזרוק עליה‬ ‫משהו‪ .‬עוד חמישה עשר חודשים הם ישבו בדירה שלו והיא תשאל את מה שהרבה זמן לא העזה והוא יצחק‬ ‫צחוק מלא ושמח והעיניים שלו יהיו מלאות אור ועכשיו תמר רוצה להכאיב למישהו לעצמה עדיף היא רוצה‬ ‫לדרוך על איזה קו בל‪-‬יעבור היא רוצה שלא תהיה דרך למחוק שלא תהיה דרך לחזור‪.‬‬ ‫תמר מתקרבת למתג‪ .‬בהתחלה בהיסוס‪ ,‬אחר כך בכוונה‪ .‬היא – כמה קל! – לוחצת‪ ,‬והפלורוסנט נדלק‪ ,‬נוגהַ‬ ‫מעליה כמו הבנה‪ .‬בחוץ מבזיק ברק מהיר ומאיר את כל השכונה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫| צילום‪ :‬בן טגר‬

‫הסמטאות‬ ‫בין שאלות‬ ‫‪20‬‬

‫‪1 .1‬באיזה סיפור בתנ"ך מופיעות לביבות?‬ ‫‪2 .2‬מה מקור השם חנוכה?‬ ‫‪3 .3‬מי כינה לראשונה את חג החנוכה כ"חג האורים"?‬ ‫‪4 .4‬מאיזה צד מדליקים את החנוכיה?‬ ‫‪5 .5‬סה"כ‪ ,‬כמה נרות מדליקים לאורך חג החנוכה?‬ ‫‪6 .6‬ע"פ קביעת חז"ל‪ ,‬מה שם המצוות שהדלקת נרות החנוכייה היא אחת מהן?‬ ‫‪7 .7‬מי כתב את השיר "לכבוד החנוכה"?‬ ‫‪8 .8‬מהי אבוקה?‬ ‫‪9 .9‬בבודהיזם‪ ,‬הבאת הנפש למצב הארה?‬ ‫‪1 010‬דרשתו המפורסמת של בודהה?‬ ‫‪1 111‬שמו של פרח הנושא את שמם של הלוחמים החשמנואים?‬ ‫‪1 212‬מה עומד מאחורי ראשי התיבות מכב"י?‬ ‫‪1 313‬מי היה בר כוכבא?‬ ‫‪1 414‬מי כתב את שיר הילדים המפורסם "בר כוכבא"?‬ ‫‪1 515‬מה הקשר של ר' משה לוי שפירא?‬ ‫‪1 616‬מה מקור "נס פך השמן"?‬ ‫‪"1 717‬הסופגנייה הצפון אפריקאית"?‬ ‫‪1 818‬כיצד נקרא משחק הסביבון ביידיש?‬ ‫‪1 919‬מה מקור הסביבון?‬ ‫‪2020‬מהם "חנוכה געלט"?‬

‫| כפיר ב‪.‬‬

‫תשובות‬

‫שבת‪ ,‬תלמוד בבלי ‪ .17‬ספינג' ‪ .18‬דריידל ‪ .19‬הודו ‪ .20‬דמי החנוכה (ביידיש)‬ ‫ברומאים והנשיא היהודי האחרון בארץ ישראל עד קום המדינה ‪ .14‬לוין קיפניס ‪ .15‬התקין את שעון השמש ‪ .16‬מסכת‬ ‫‪ .8‬לפיד ‪ .9‬נירוונה ‪ .10‬דהרמה ‪ .11‬דם המכבים ‪ .12‬מי כמוך באלים ה' ‪ .13‬המצביא היהודי שהוביל את המרד‬ ‫‪ .1‬אמנון ותמר ‪ .2‬טיהור וחנוכת בית המקדש ‪ .3‬יוסף בן מתיתיהו ‪ .4‬ימין ‪ .6 44 .5‬מצוות דרבנן ‪ .7‬חיים נחמן ביאליק ‬

‫‪21‬‬

‫רוני מרחרחת‬ ‫הסמטאות‬ ‫בין‬

‫היי אני רוני‪ ,‬בת ‪ ,27‬ירושלמית במקור‪ .‬סטודנטית רעבה שאוהבת לאכול‪.‬‬ ‫רוב ימי ידועים לשימצה בקורנפלקס ויוגורט ובמקרים חריגים אני מספיקה‬ ‫לבשל לעצמי אורז לבן בלי כלום עם הרבה מלח‪.‬‬ ‫בקיץ האחרון התארחתי אצל זוג איטלקים בשלני‪-‬על‪-‬חלל שפיתמו אותי עד זוב דם‪ .‬הבנתי‬ ‫שמצבי ממש חמור כשהם ביקשו שאכין להם משהו מקומי ישראלי והכי טוב שהיה לי זה חביתה‬ ‫שקראתי לה שקשוקה ומלפפונים ועגבניות שזכו לכינוי "סלט ישראלי"‪ .‬בארוחה הזאת הלחם‬ ‫נגמר מהר מתמיד‪ ...‬המצב הפך עסק ביש של ממש כשהאיטלקייה רצתה שארגיש בבית והכינה‬ ‫לי פלאפל וחומוס שלא היו מביישים את החומוסיות באזור‪.‬‬ ‫וכך קרה שנסעתי עד לאיטלייה כדי ללמוד להכין פלאפל וחומוס‪.‬‬ ‫הבנתי שהגיע הזמן לשינוי‪.‬‬ ‫רוני מרחרחת היא פינה למתוסכלי בישול ואובדי עצות שרוצים ללכת איתי לאיבוד‬ ‫ברחבי השכונה ולגלות מתכונים חדשים וטעימים פרי יצירת תושבי השכונה‪.‬‬ ‫איך זה עובד? אני מסתובבת לי בשכונה בעקבות אפי המרחרח ללא הרף שמכוון אותי אל‬ ‫המתכון הבא ‪ -‬ואתם אחרי!‬ ‫| רוני גולן‬ ‫לכן‪ ...‬אם במקרה אתם בשלנים שיכולים להושיע נזקקיי ונזקיי בישול‪ ,‬אנא שימו שלט בכניסה‬ ‫"רוני בואי לרחרח" ואולי אגיע גם אליכם‪...‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬מתוסכלים יקרים‪ ,‬אכלני קורנפלקס‪ ,‬וקוני סנדוויצ'ים ‪ -‬לעולם לא מאוחר מדי להתחיל ‪-‬‬ ‫קדימה בעקבות הריח!‬

‫האינג'רה של ְטפו ּטו‬

‫את הפינה שלי החלטתי להתחיל בביקור אצל השכנה ממול‪.‬‬ ‫כבר שנתיים שאני גרה ברחוב זיכרון טוביה ומריחה כל שישי את האינג'רה שלה וטרם צפיתי במחזה ולמדתי‬ ‫אותו לפרטיו‪ .‬חד משמעית הזדמנות ללמוד מיודעי דבר‪.‬‬ ‫הלכתי בעקבות האף‪.‬‬ ‫המטבח של ְטפו ּט ֹו ְמק ֹונֶן מוכן כולו להכנת אינג'רות ‪.‬‬ ‫את האינג'רה מכינים בסה"כ מטֶ ף‪ ,‬מים ומתבלין שנקרא‬ ‫ג ֹומָ ְנזַר שטפוטו טוחנת אצלה בבית‪.‬‬ ‫הקשיים לפשוטי עם כמונו הם‪:‬‬ ‫‪ .1‬סבלנות‪ .‬את הבצק אפשר להשרות אפילו ‪ 10‬ימים (!)‬ ‫‪ .2‬מחבת הפלאים‪ .‬צריך למצוא פתרונות יצירתיים אם אין‬ ‫ככה נראה גומנזר‬ ‫מקום בבית למכונה‪-‬מחבת‪/‬כסף לרכוש אחת כזו‪...‬‬ ‫חום – לפני טחינה‬ ‫צהוב – אחרי טחינה‬ ‫הרי לכם המתכון המדוייק כפי שנמסר לידיי מטפוטו‪:‬‬ ‫•טֶ ף – (‪ 25‬קילו – מה אני אעשה ככה זה בכמויות של טפוטו)‬ ‫•מים – המון ("אני לא מחשבת בכמויות זה לפי תחושת‬ ‫הלישה")‬ ‫•מערבבים טף ומים ולשים‪.‬‬ ‫•מכניסים לדליים ענקיים לטף‪.‬‬ ‫•משרים שם יומים עד שלושה‪-‬עשר ימים‪.‬‬ ‫•במהלך ההשהייה מוציאים פעם אחת‪,‬‬ ‫מכניסים לסיר‪ ,‬מביאים לרתיחה ומחזירים‬ ‫לדלי‪.‬‬ ‫•שלב אחרון‪ :‬מוציאים את בצק הטף שהפך‬ ‫כבר לנוזל‪ ,‬ומכינים את האינג'רה כמו קרפ!‬ ‫המטבח של טפוטו מוכן כולו להכנת אינג'רה (שימו לב לדליי הענק בשביל ה עיסת‪-‬טף)‬ ‫לפני המזיגה הראשונה מפזרים קצת גומנזר‬ ‫על המחבת‪-‬מכשיר‪.‬אח"כ מוזגים כל פעם קצת מהעיסה על המחבת המשומנת (ראו תמונה)‪.‬‬ ‫מחכים דקה כשהמכסה סגור‪ ,‬פותחים ומוציאים ‪ -‬העיסת‪-‬נוזל הופכת לאינג'רה דקיקה‬ ‫ומרהיבה ‪.‬‬ ‫בתיאבון!‬ ‫טיפ לרכישת המוצרים?‬ ‫טפוטו קונה את התבלינים בחנות‬ ‫התבלינים האתיופית שבשוק!‬

‫הידעת?‬ ‫אינג'רה מושלמת לצליאקים‬ ‫וללא‪-‬אוכלי‪-‬גלוטן‪.‬‬

‫טפוטו יוצקת מהעיסת טף‬ ‫למחבת הקסמים‪.‬‬

‫‪22‬‬