סמטאות - גליון 2

‫גיליון מס' ‪2‬‬ ‫מאי ‪ ,2015‬אייר תשע”ה‬

‫ח לא ו ת‬ ‫של נ‬ ‫א ודא‬ ‫ה מ גז י ן נ ו ת ו ה‬ ‫ת ‪ ,‬אומ‬ ‫לתרבו‬

‫שירים וסיפורים מהמגירה‬ ‫*‬ ‫כשביאליק פגש את אגריפס‬

‫פתאום הכל צועק עלי ‪ /‬דביר שרעבי‬

‫ַא ְּת ֹלא ְּת ִהי ּכְ ַד ְּפנָ ּה ‪ /‬אורן יניב אגריפס‬

‫רֹוטט‪,‬‬ ‫צֹועק ָע ַלי‪ַ :‬ה ַּמזְ גָ ן ָה ֵ‬ ‫ִּפ ְתאֹום ַהּכֹל ֵ‬ ‫ַה ָּשׁעֹון ַה ְּמ ַת ְק ֵּתק‪ַ ,‬הּכִ ֵּסא ַהּנִ גְ ָרר‪ֶ ,‬מ ֶתג ָהאֹור‬ ‫יצי ַה ִּמ ָּטה‬ ‫ֶׁשּנִ ְד ָלק‪ֶּ ,‬ב ֶרז ַה ַּמיִ ם ֶה ָחלּוד‪ְ ,‬ק ִפ ֵ‬ ‫ית‬ ‫בּורים‪ּ .‬כְ ֶׁש ָהיִ ָ‬ ‫יסי ַה ַחּלֹון ַה ְּשׁ ִ‬ ‫חֹור ִקים‪ְּ ,‬ת ִר ַ‬ ‫ַה ְ‬ ‫ּקּומקּום ָׁש ַרק ּכְ ֶׁש ֵהכִ ין ָק ֶפה ִל ְׁשנֵ ינּו‪.‬‬ ‫ֶּפה ַרק ַה ְ‬

‫ַא ְּת ֹלא ְּת ִהי ּכְ ַד ְּפנָ ּה ָּבּה נָ ַעץ ַא ְפ ָלטֹון‪,‬‬ ‫ָאף ָאנִ י ֹלא ֶא ְרּדֹף ַא ֲח ָריִ ְך ּכְ ַא ְפֹולֹון‪.‬‬ ‫ַא ְּת ְּת ִהי ָח ְפ ִׁשּיָ ה ּכְ ַאּיֶ ֶלת ֶּפ ֶרא‪,‬‬ ‫ּיֹוצא ָל ִראׁשֹונָ ה ִמן ַהּכֶ ֶלא‪.‬‬ ‫אֹו ּכַ ְּדרֹור ַה ֵ‬ ‫ָאנּוד ֵא ָליִ ְך ֵח ֵרׁש ּכְ ָע ֶלה ּנִ ַדף‪,‬‬ ‫ּזֹוע ֶקת ֵא ָליִ ְך ִמן ַה ַּדף‪.‬‬ ‫ׁשּורה ַה ֶ‬ ‫אֹו ּכְ ָ‬ ‫עֹולה ִמן ַה ֶצ ַדף‪,‬‬ ‫ַא ְּת ְּת ִהי ּכְ ונּוס ָה ָ‬ ‫ָאף ָאנִ י ָּבְך ָאחּוס ּכְ ִמ ְק ַלט ְלנִ ְר ַּדף‪.‬‬ ‫ּקֹוצים נִ ְׁשּכַ ב‬ ‫ֵּבין ַה ִׁשּ ֳּב ִלים וְ ַה ִ‬ ‫ּוּכׁשיַ ֲע ֶלה ַהח ֶֹׁשְך וְ יִ ּפֹול ּכֹוכָ ב‪,‬‬ ‫ֹאהב‪.‬‬ ‫נְ ַב ֵּקׁש‪ְׁ ,‬שנֵ ינּו‪ַ ,‬ה ְלוַ אי‪ּ ,‬כִ י ַרק נ ַ‬ ‫סֹוער‪,‬‬ ‫ּוכְ מֹו ְּבאֹותֹו יֹום ח ֶֹרף ּגָ ׁשּום‪ֵ ,‬‬ ‫ּבֹוער‪,‬‬ ‫ֵעת ָל ַח ְׁש ְּת ֵאת ְׁש ֵמְך וְ ַח ְׁש ִּתי ֵ‬ ‫רֹוצה ִל ְרצֹות ַא ֵחר‪,‬‬ ‫ְּת ִֹודי ְּב ָפנַ י‪ֶׁ ,‬ש ֵאינֵ ְך ָ‬ ‫יׁשית ֵמ ֵעינָ י ְּת ַמ ֵהר‪.‬‬ ‫ִּוד ְמ ָעה ֲח ִר ִ‬ ‫ירֹותיִ ְך ְל ָב ִבי יִ ְפ ַרח‪,‬‬ ‫ּול ְּד ִק ָ‬ ‫ְ‬

‫*‬

‫כתבתם שיר או סיפור ובא לכם‬ ‫להוציא אותו מהמגירה?‬ ‫אל תתביישו! שלחו לנו למייל‪:‬‬ ‫‪simtaotmagazine@gmail.com‬‬

‫תיאור חדר ילדות ‪ /‬נעה כ”ץ שבזי‬ ‫חדר הילדות שלי חשוך‪ ,‬רטוב‪ ,‬חם‪ ,‬וקצת צפוף אבל חייתי שם בשמחה ובענווה כמו חרק מתחת לאבן‪.‬‬ ‫אהבתי להצמיד את האוזן לטבור ולהאזין למה שקורה בחוץ‪ ,‬לפעמים כשהוא גירד בבטן זה דגדג וצחוקי הדהד‪.‬‬ ‫האקוסטיקה גם כן‪ ,‬לא הייתה הכי טובה; בלילה קולות הקיבה המעכלת היו לי כשיר ערש‪ ,‬אבל תמיד הייתי‬ ‫סקרן לגבי העולם שבחוץ‪ .‬לא קיבלתי חדר אמיתי משלי‪ ,‬כמו כל הילדים הנורמליים‪ ,‬ששמעתי את צחוקם‬ ‫העמום מעבר לדפנות‪ ,‬קיבלתי את זה‪ ,‬מקום קטן בעולם בחלל הבטן של סנג'ו‪ ,‬אח שלי‪.‬‬ ‫זה קשה להיות התאום שלא שרד‪ .‬אנשים לא מכבדים תאומים שלא שורדים‪ .‬אומרים שזה מראה על חולשה‪,‬‬ ‫אבל אני לא חלש‪ .‬יש לי מחשבות מעצימות ושאיפות גבוהות לצאת לעולם ולנסות להפיק מהסיפור הזה תועלת‬ ‫כלשהי‪ .‬איזו תועלת יכולה לצאת מגוש של עור שנראה קצת כמו תרנגול מרוט מכונס בתוך עצמו‪ ,‬בוכה בחשכה‬ ‫האדומה של הבטן‪ ,‬את שואלת‪ ,‬אבל אני מאמין בעצמי ואני לא אוהב את הגישה שלך לסיטואציה שלי‪.‬‬ ‫אני לא מתלונן‪ ,‬מה פתאום‪ ,‬החיים לימדו אותי צניעות מהי‪ ,‬אני צריך להעריך את מה שיש לי‪ ,‬אך בכל זאת‬ ‫חיכיתי שנים שסנג'ו פשוט ילך להיבדק‪ ,‬ציפיתי לרגע המיוחל הזה שאני אצא לחופשי‪ ,‬שסוף סוף איוולד‪.‬‬ ‫חוץ מזה‪ ,‬אני דואג לסנג'ו‪ .‬לבחור יש בטן עצומה! למה הוא לא חושב שמשהו שם לא בסדר?‬ ‫אומרים שתאומים יכולים להעביר מסרים אחד לשני‪ ,‬אז בעטתי לו בבטן‪.‬‬ ‫לקחו את סנג'ו לבית החולים‪ .‬הרופאים חשבו שהוא מטומטם‪ .‬אני גם חשבתי‪ ,‬אבל הוא אח שלי‪ ,‬אני אוהב אותו‪.‬‬ ‫עשו לנו אולטרסאונד ובפעם הראשונה בחיי מישהו שם לב אליי‪ .‬נפנפתי לשלום וחייכתי‪ ,‬זה הרגע שלי לזרוח!‬ ‫אבל נראה שכולם נגעלו ממני‪ .‬נעלבתי‪.‬‬ ‫אני מכוער‪ ,‬אני חסר תועלת‪ ,‬נטל על אחי‪ .‬התכנסתי בתוך עצמי עוד יותר מאשר קודם והתמלאתי ברחמים‬ ‫עצמיים‪ .‬כל השאיפות שלי בחיים התפוגגו ברגע אחד‪ ,‬כשהוציאו אותי כבר לא היה לי אכפת‪ ,‬הייתי אפאתי‬ ‫לגמרי‪ ,‬כבוי‪ .‬הם חשבו שאני מת‪ ,‬פסולת אנושית‪ .‬ופשוט זרקו אותי לפח המיוחד הזה של המזרקים והתחבושות‬ ‫המשומשות‪ ,‬כאילו נפלתי לתהום בתוך תהום‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫תוכן ה‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ט‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫שירים וסיפורים מהמגירה‬ ‫נועה כותבת‬

‫‪3-4‬‬

‫סמטת האומנות‬

‫‪5- 6‬‬

‫‪7- 8‬‬

‫דמויות בין הסמטאות‬

‫‪9-10‬‬

‫איפה אני?‬

‫‪11‬‬

‫פילוסופיה שכונתית‬

‫מפה נושאית‬

‫‪12‬‬

‫אירועים בנחלאות‬

‫‪13-14‬‬ ‫נחלאות של פעם‬

‫חיות בסמטאות‬ ‫שלא תגידו לא ידענו‬

‫נחלאות מאחלת‬

‫‪15-16‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪19-2 0‬‬

‫‪21‬‬

‫פ(נ)ינה בנחלאות‬

‫‪22‬‬ ‫‪ 20‬שאלות‬ ‫צהבת שכונתית‬ ‫סמטתאבון‬

‫מאחורי הסמטאות‬

‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬

‫מי אנחנו? מרב‪ ,‬גלעד‪ ,‬משי‪ ,‬שרון‪ ,‬אבישי‪ ,‬דניאל‪ ,‬אוולין ודלית‪.‬‬ ‫מה אנחנו? סטודנטים (חוץ מגלעד) בבצלאל ובאוני’ העברית‪.‬‬ ‫מה הקשר בינינו? חברים בקבוצת “עושים שכונה“ בנחלאות‪ ,‬מטעם “רוח חדשה“‪.‬‬ ‫למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים? בתור חבר’ה צעירים שגרים בנחלאות ואוהבים את‬ ‫השכונה‪ ,‬רצינו לעשות משהו שיחבר את תושבי השכונה למקום‪ .‬בנחלאות יש אינסוף יוזמות‬ ‫חברתיות‪ ,‬תרבותיות ואומנותיות והחלטנו לתת במה לכל אלה ועוד‪ ,‬במגזין זה‪.‬‬ ‫אנו שואפים שהמגזין ייכתב בעזרתכם ‪ -‬התושבים! אז עזרו לנו לרחרח בין הסמטאות‪ ,‬לכתוב‪,‬‬ ‫לתעד ולפרסם את מה שמעניין אתכם‪ .‬קריאה נעימה‪ ,‬מערכת מגזין “סמטאות”‪.‬‬ ‫■ ■עריכת תוכן‪ :‬מרב פניגשטיין‬

‫■ ■איור וצילום‪ :‬משי קופלביץ’‪ ,‬רות אוחנה‪ ,‬דלית פרי‬

‫■ ■כתיבה‪ :‬שרון אזגי‪ ,‬תומר פלח‪ ,‬אילון בדר‪ ,‬יעל המי‪ ,‬אבישי קהלני‬ ‫■ ■מימון ופרסום‪ :‬גלעד שמואלי‪ ,‬דניאל חזקיהו‪ ,‬אוולין גרבר‬

‫■ ■עריכה ועיצוב גרפי‪ :‬דלית פרי ‪dalitperi@gmail.com -‬‬

‫*‬

‫איור‪ :‬משי קופלביץ’‬

‫רקדתי לבדי‪ ,‬מחייכת לחולפים על פני‪ ,‬רואה בהם צורות‪ .‬הרגשתי שאני חיה‪ ,‬ושזה מגיע לי‪.‬‬ ‫לאחרונה אני די עם עצמי‪ ,‬מתבוססת במחשבות ומשתפת רק אותי‪ ,‬החברה הכי טובה שלי‪.‬‬ ‫כמה קשרים עם החברים והחברות מהבית התרופפו והתאדו להם לאיטם‪ ,‬וזה דווקא התאים לי‪.‬‬ ‫אני מאבדת עניין במרבית המפגשים החברתיים שאני הולכת אליהם‪ ,‬כבר בדקות הראשונות‪.‬‬ ‫הסיפורים הם אותם סיפורים‪ ,‬והכל נראה אותו דבר‪ .‬כבר הרבה זמן שאני מחפשת משהו אחר‪ ,‬שונה‪.‬‬ ‫הייתי צמאה אז חזרתי לג’וש שחיבק את אלכס ושניהם שמחו לראותי “היי נועה‪ ,‬אהוו אר יו ?”‬ ‫הבנתי מהם שאנדרו עסוק עם ישראלית‪-‬אפרו אמריקאן ושאני כנראה עדיין עסוקה בלהיות עם‬ ‫עצמי‪ .‬המוזיקה עלתה‪ ,‬ושלושתנו התחלנו להרים ידיים‪ ,‬שוב בהנהגתו של ג’וש‪ .‬רקדנו וצעקנו את‬ ‫מילות הפזמון האמריקאי שהפתיעו בתוך כל הטכנו שנשפך על רצפת המועדון‪ ,‬היה לי כייף איתם‬ ‫ואיתי‪ .‬אנדרו הופיע כי זיהה ששמח אצלנו‪ .‬הרמנו ידיים במין מעגל כזה שצועק וגועש באמצע‬ ‫המסיבה ועושה חיקויים אחד של השני‪ .‬פתאום ממש לא היה אכפת לי שמישהו שמכיר אותי יעבור‪,‬‬ ‫להיפך‪ ,‬רציתי‪ .‬הצמדתי את כפות רגליי חזק לרצפת המועדון‪ ,‬לנצור‪ .‬כנגד כל החיפושים אחר נקודת‬ ‫אור עתידית שתשפיע על חיי אני יודעת בתוך תוכי שאני אדם מאושר ומלא חיים‪ .‬אני לא זוכרת‬ ‫בדיוק מתי‪ ,‬אבל אלכס משכה את כולנו החוצה בטענה שזה הזמן לראות את הים של יפו‪.‬‬ ‫עלינו ארבעתנו למונית שהורידה אותנו בקצה הטיילת‪ ,‬חלצתי נעליים כמוהם ופשוט רצתי לחוף‪.‬‬ ‫נהנתי מזה‪.‬‬

‫שמש של בוקר חיממה את גופנו‪ .‬נעים האוויר שמגיע מן הים‪ ,‬האוויר במקום הכי נמוך בתל אביב‬ ‫הוא אותו אוויר‪ ,‬אבל כאן‪ ,‬לא נמוך‪ .‬שכבנו על החול‪ ,‬מתנשפים‪ ,‬צוחקים ובוהים בשמים‪ .‬הבטן של‬ ‫ג’וש הייתה לי לקרקע יציבה‪ .‬נשענתי עליה עם כל כובד ראשי ועצמתי עיניים‪ .‬מה התחזית להמשך‬ ‫השבוע‪ ,‬נועה? נפרדתי מהמשפחה החדשה שלי‪ ,‬שהבטיחה לבקר בג’רוזלם בהמשך השבוע‬ ‫והחלפתי איתם פרופילים‪.‬‬ ‫צללית של עצמי הביטה בי מבעד למראה של המונית‪ ,‬עיניים רחבות וכהות יותר החליפו את עיניי‪.‬‬ ‫אולי אלה בכלל עיניו של האריתראי הצעיר שיושב במושב שלפני‪ .‬מה זה משנה של מי העיניים‪,‬‬ ‫כולנו כאן בודדים באותה מונית‪ .‬אני צמאה ועייפה‪ ,‬אך אין סיכוי שאצליח להירדם עכשיו‪ .‬יש לי חיים‬ ‫מלאים‪ ,‬עשירים‪ .‬אני בחורה חברותית‪ ,‬מעניינת‪ ,‬זורמת וחיה‪ .‬לא הכל זה שיעמום‪ ,‬בדידות ודריכה‬ ‫אינסופית במקום‪ .‬אני נועצת את כפות רגליי ברצפת המונית‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫נועה כותבת‬

‫*‬

‫אילון בדר‬ ‫סטודנט לפוליטיקה ותקשורת‪,‬‬ ‫גר ברח’ הנביאים‬

‫הראש עדיין מסוחרר והפה יבש אני נכנסת למונית שירות‪ ,‬ונחשפת לפסיפס אנושי מרשים של‬ ‫עוד תשעה נוסעים שיחד איתי יוצאים מתל אביב לירושלים בשבת בבוקר‪ .‬הדמיון היחידי בינינו הוא‬ ‫בזה שכולנו לא ממהרים לשוב הביתה‪ ,‬זה לא שיש מישהו שמחכה לנו שם ער ומודאג כל הלילה‪.‬‬ ‫הכבישים ריקים‪ ,‬והמונית מפרגנת לעצמה לצאת משירה של מירי מסיקה ולשוט על פני הכביש‪.‬‬ ‫ההגה אוחז בנהג המונית ומשדר שהוא בוטח בו‪ .‬שילוב הרעלים הנוזליים בתוספת הרעלים במצבי‬ ‫צבירה שונים שעקצו את לשוני במהלך הערב‪ ,‬ממשיך לנגן עליי‪ .‬אני ערנית וחדה כמו שלא הייתי‬ ‫מעולם‪ ,‬ואם הנהג רק יציע‪ ,‬אני זורמת מפה למסיבת בוקר במחלף מוצא‪.‬‬ ‫יצאתי למסיבה לבד‪ .‬עשיתי את זה קודם‪ ,‬רק עוד פעם אחת בחיים‪ ,‬בברזיל‪ ,‬כי זאת הייתה מסיבת‬ ‫סלסה שממש רציתי ללכת אליה‪ ,‬וזה לא היה בדיוק לבד אלא עם עוד אוסטרלית שפגשתי בהוסטל‬ ‫שעתיים לפני כן‪ .‬הפעם יצאתי לבד באמת‪ .‬זמן איכות שלי עם עצמי‪ .‬אני גאה בעצמי על האומץ‪.‬‬ ‫כל התקופה האחרונה‪ ,‬החידלון האישי והמציאות‪ ,‬הביאו אותי לגלות בפייסבוק ‪ -‬שבשישי הולכת‬ ‫להיות מסיבה ממש טובה‪ ,‬עם די ג’יי מברלין ועוד אחד מספרד‪ .‬רציתי ללכת ופשוט לרקוד‪ ,‬להתפרק‬ ‫ולחייך‪ .‬אני לא חייבת חברים לצידי‪ .‬להפך‪ ,‬גיליתי שיש תשוקה‪ ,‬בלעשות באמת את מה שבא לך‪.‬‬ ‫ובזה שהיחידה שנשאר לי לדפוק לה חשבון‪ ,‬היא אני‪ .‬אז הלכתי לארוחת ערב אצל השכנים עם עוד‬ ‫כמה חברים‪ ,‬וב‪ 23:06-‬פשוט שלפתי תירוץ שאני עייפה וצריכה לקום מחר ללמוד‪.‬‬ ‫הלכתי לדירה שלי‪ ,‬שתיתי עם עצמי‪ ,‬התלבשתי‪ ,‬התאפרתי ויצאתי‪ .‬הדבר הכי חי שיש בירושלים‬ ‫בלילות שישי‪ ,‬הוא המוניות שירות לתל אביב‪.‬‬ ‫הגעתי למסיבה ב‪ ,01:15-‬זמן טוב להתעורר‪ .‬מוזר שהמועדון נמצא רק שלוש קומות מעל המקום הכי‬ ‫נמוך בתל אביב‪ .‬יש לי חברות שביום מפחדות להסתובב שם‪ .‬אבל אני‪ ,‬ממה יש לי לפחד? נכנסתי‬ ‫למסיבה מלווה בחוסר ודאות‪ ,‬אבל בתוך תוכי ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון עבורי‪ ,‬לפחות‬ ‫הערב‪ .‬הכרתי שלושה אמריקאים‪ ,‬שני בחורים ובחורה‪ ,‬לא מבוהלים יחסית לאמריקאים‪ .‬אהבתי את‬ ‫הסטייל שלהם‪ .‬צחקנו‪ ,‬שתינו ורקדנו‪ .‬היה לי נעים‪ .‬הדיג’יים התחילו לעלות‪ ,‬ואיתם גם האלכוהול‬ ‫ומצב הרוח‪ .‬בשלב מסויים ג’וש המנהיג מביניהם קרא לנו החוצה‪ .‬הלכנו אחריו מחוייכים ומאמינים‪.‬‬ ‫הוא הוציא מין נייר עטיפה מגולגל כמו מתנה מהכיס האחורי של הג’ינס הצמוד והיקר שלו‪ ,‬ואני‬ ‫חייכתי לעצמי שבמציאות זה מרגיש דווקא יותר רומנטי מבסרטים‪ .‬לא חשבתי פעמיים‪ ,‬רציתי‪.‬‬ ‫ג’וש העמיד אותנו במין מעגל והסביר בעדינות‪ .‬לרגע הרגשתי כמו ב‪-‬ח’ שהעמיד אותנו גיא קוברסקי‪,‬‬ ‫כשצבע אותנו בגואש ירוק על הלחיים‪ ,‬חמש דקות לפני שיצאנו למסע ההבטחה בסוף כיתה ט’‪.‬‬ ‫ה‪-‬ח’ של גיא קוברסקי הייתה לא פחות מלאה בפאתוס מההרצאה הזריזה של ג’וש על לשתות‬ ‫הרבה מים בשלוקים קטנים ועל “טייק איט סלוואלי”‪ .‬יש רגעים מעטים בחיי‪ ,‬בהם אני מתרגשת‬ ‫מזה שהנה עוד רגע הולך להתרחש משהו מסעיר‪ .‬אני מצמידה את כפות רגליי לקרקע כדי לנצור‬ ‫את הרגע‪ ,‬ונושמת נשימה עמוקה אחרונה לקראת הסערה‪ .‬איך שאני אוהבת סערות‪.‬‬ ‫לא הרגשתי כלום בשעה הראשונה‪ ,‬שום דבר מיוחד‪ .‬רק השתדלתי לנוע לפי המוזיקה‪ .‬חייכתי‪ ,‬היה‬ ‫לי שמח והרגשה מלאה כזאת‪ .‬אלכס דחפה לי בקבוק מים ליד פעם בעשר דקות‪ ,‬וחייכה חיוך של‬ ‫ילדת ילדי הפרחים של אז‪ ,‬לא הפסיקה להשקות אותי‪ .‬באיזשהו שלב ניגשה אליי בחורה באמצע‬ ‫המסיבה ושאלה “את סטיירטית?” לא שמעתי אותה טוב‪ ,‬וחשבתי שהתכוונה ל‪“-‬את קרייזי?”‬ ‫לא ידעתי מה לענות‪ ,‬זה הביך אותי קצת‪ .‬היא הצמידה את הפה שלה לאוזני והרעידה אותה “את‬ ‫לסבית או לא?” צחקתי‪ .‬אף פעם לא שאלו אותי את זה ככה‪ ,‬ובכלל‪ .‬המשכתי במסיבה קצת לבדי‪.‬‬ ‫צעדתי לחלל אחר שמשום מה לא הגעתי אליו לפני כן‪ ,‬המסדרון שנמשך ממנו‪ ,‬היה אפוף עשן‬ ‫סיגריות‪ ,‬מוסיקה קלה וזוגות מכל המינים‪ .‬מרגיש חי‪ ,‬במקום הכי נמוך בתל אביב‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫אומנות רחוב‬

‫*‬

‫צילום‪ :‬רות אוחנה‬ ‫סטודנטית למדעי המחשב‬ ‫וצילום‪ .‬גרה ברח’ המצפה‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫סמטת האומנות‬

‫‪5‬‬

‫*‬

‫משי קופלביץ’‬ ‫סטודנטית לאנימציה בבצלאל‪,‬‬ ‫גרה ברח’ באר‪-‬שבע‬

‫מישהו עוזר לך?‬ ‫איציק‪ -‬לפני כמה חודשים‪ ,‬בראש השנה‪ ,‬נסעתי‬ ‫לטיול של שבוע בחו"ל אז בקשתי ממנו להחליף‬ ‫אותי‪ ,‬ומאז הוא נשאר כעוזר בסינון ומיון‪.‬‬ ‫אתה חושב שהקבוצה משפיעה על השכונה?‬ ‫לדעתי‪ ,‬לקבוצה ערך רב היום‪ .‬היא מאפשרת יצירת‬ ‫חברויות‪ ,‬תחושה חזקה של שכונתיות וקהילתיות‪.‬‬ ‫הקבוצה יוצרת גם מקום של ביחד‪ ,‬של עזרה‪ ,‬מאמץ‬ ‫ונתינה‪..‬‬ ‫ציפית להצלחה כזאת? כי הרבה אנשים יגידו‬ ‫שהיא הצלחה‪ .‬מה יקרה הלאה?‬

‫אני רוצה גם לנסות להעתיק את המודל הזה‪,‬‬ ‫לעוד שכונות בירושלים‪ .‬פתחתי קבוצות פייסבוק‬ ‫לכל שכונות ירושלים וניסיתי להפיץ אותן אבל‬ ‫זה לא התרומם‪ ,‬אז פתחתי קבוצה של ירושלמים‬ ‫וירושלמיות לכל תושבי ירושלים‪ ,‬שהיא כבר סוג אחר‬ ‫של תערובת אוכלוסייה‪ ,‬וקשה יותר לייצר שם מרחב‬ ‫משותף ולא פח אשפה של דברים‪.‬‬ ‫דרך הקבוצה הזאת‪ ,‬אני שואף לנתב אנשים לקבוצות‬ ‫של השכונות שלהם‪ .‬בעצם הקבוצה הזאת משמשת‬ ‫גם כקבוצה בפני עצמה וגם כמשפך לשכונות הבית‪.‬‬ ‫ולסיום?‬

‫לא ציפיתי כי גם לא תכננתי‪ .‬פתחתי קבוצה‬ ‫בפייסבוק בשביל שיהיה כיף בשכונה‪ .‬זה בעצם תייג‬ ‫אותי לא רק כמי שפתח קבוצת פייסבוק‪ ,‬אלא כמי‬ ‫שמנהל אותה ועובר המון שינויים בעקבותיה‪ .‬אני‬ ‫גדלתי יחד איתה והיא הפכה להיות אחד מהעיסוקים‬ ‫המרכזיים בחיים שלי‪.‬‬ ‫הלאה לגבי נחלאות‪ ,‬התכנון שלי הוא להקים אתר‬ ‫שיהיה מסונכרן עם הפייסבוק ובעצם יעשה סדר‬ ‫בכל הדברים הקבועים‪ .‬להעביר את מה שקורה עד‬ ‫היום בטבלאות וברשימות לתוך אתר אחד‪ .‬בו נרכז‬ ‫את בעלי המקצוע המומלצים על ידי תושבי השכונה‪,‬‬ ‫אירועים ושאלות מידע אשר חוזרות על עצמן‪,‬‬ ‫לממשק נוח יותר‪.‬‬

‫לכוון תמיד לשיח מאפשר ומחבר‪ ,‬זו המטרה של‬ ‫הקבוצות האלה והמטרה האישית שלי‪.‬‬

‫קואופרטיב בשותף מזמין אתכם להתנסות‬

‫חודש מאי פתוח‬ ‫בתאריכים ‪ 10-31.5‬קואופרטיב בשותף פותח את שעריו לציבור הרחב‬

‫וכולם יכולים לקנות ללא הגבלה‬ ‫בואו לבקר בסניף החדש בבית כלל!‬

‫דברו איתנו בפייסבוק ‪facebook.com/Beshutaf.Jeru‬‬ ‫קיראו עלינו באתר ‪www.beshutaf.org‬‬ ‫כיתבו לנו במייל ‪jerucoop@gmail.com‬‬

‫‪8‬‬

‫דמויות בין הסמטאות‬

‫ראיון עם זאביק‬

‫*‬

‫אוולין גרבר‬ ‫סטודנטית להיסטוריה ומדעי המדינה‪,‬‬ ‫גרה באגריפס‬

‫מקים ומנהל קבוצת נחלאות בפייסבוק‪ ,‬קבוצה פעילה ותוססת‪,‬‬ ‫הכוללת כיום ‪ 8300‬חברים‪ ,‬ככל הנראה לא רק מנחלאות‪...‬‬

‫איך עלה הרעיון לפתוח את קבוצת הפייסבוק‬ ‫של נחלאות?‬ ‫אני מתגורר כאן בשכונה ומכיר הרבה אנשים‪ ,‬אבל‬ ‫עדיין הרגשתי שיש עוד רבים שאני לא מכיר‪ .‬תיארתי‬ ‫לעצמי שיהיה נחמד ליצור איזושהי מסגרת שתאפשר‬ ‫להכיר בכיף את השכנים‪ .‬אני חושב שמשם זה‬ ‫התחיל‪ .‬זה היה לפני יותר משלוש שנים‪.‬‬ ‫תמיד אהבתי לחבר בין אנשים‪ ,‬ובין מעגלי החברים‬ ‫השונים שלי‪ .‬חשבתי שיהיה מגניב לעשות משהו‬ ‫בנחלאות שמחבר בין כולם ומאפשר להתייעץ‪,‬‬ ‫לשתף‪ ,‬לשאול ולהכיר‪ .‬השאר היסטוריה‪...‬‬

‫איזו עבודה זה דרש?‬ ‫הייתי צריך לעצב אופי לקבוצה‪ ,‬להציב גבולות‪,‬‬ ‫להגדיר מה טוב ומה לא טוב‪ ,‬מה מותר ומה אסור‪.‬‬ ‫כיום יש המון עבודה שוטפת של סינון תכנים שלא‬ ‫מתאימים‪ ,‬ובעיקר סינון פרסומים למיניהם‪ .‬זה‬ ‫מקום מאוד קורץ לזה‪ ,‬כי יש חשיפה מאוד גדולה‬ ‫לאוכלוסיה שמרוכזת באזור מסוים‪ .‬צריך להתמודד‬ ‫עם זה כל הזמן‪.‬‬

‫איך זה עבד בהתחלה?‬ ‫בהתחלה זו הייתה קבוצה קטנה‪ ,‬בלי כללים והגדרות‪.‬‬ ‫מבחינתי‪ ,‬רק רציתי שיקרה משהו‪ .‬לאט לאט הקבוצה‬ ‫גדלה‪ .‬אני זוכר שהקבוצה הגיעה לאלף חברים‬ ‫והרגשתי שהיא תקועה‪ ,‬שאין התרחשות או מספיק‬ ‫אנשים‪ .‬אפילו חשבתי לחלק פליירים ברחובות‬ ‫כדי להעלות את המודעות‪ .‬חיכיתי שבוע שבועיים‬ ‫ופתאום הקבוצה החלה להמריא‪ .‬פלאי הפייסבוק!‬ ‫כמו שיש לך אבן שפתאום מתחילה להתדרדר‬ ‫במדרון‪ .‬היא זזה כל פעם קצת ועוד קצת במשך‬ ‫חודשים או שנים ופתאום היא מגיעה לאיזושהי‬ ‫נקודה קריטית‪ .‬כנראה שהפייסבוק קיבל חשיפה ועוד‬ ‫אנשים הצטרפו והקבוצה גדלה מאוד‪ -‬הגיעה לנקודה‬ ‫הקריטית‪ .‬מאז היא דורשת הרבה יותר עבודה‪.‬‬ ‫אז מעולם לא חילקת את הפליירים?‬ ‫לא‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫מי מחליט מה מותר ומה אסור?‬ ‫אני לבד מחליט על הנהלים‪ ,‬קובע את החוקים‬ ‫והכללים‪ ,‬מה מותר מה אסור‪ .‬למשל כלל מאוד‬ ‫חשוב אוסר להעלות דעות פוליטיות‪ ,‬דתיות‪ ,‬גזעניות‬ ‫מכל סוג שהוא ‪ -‬לא משנה אם בעד או נגד‪ ,‬אין‬ ‫מקום לשיח כזה בקבוצה‪ .‬גם לא דעות חינוכיות או‬ ‫אידאולוגיות‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫מאחר וזה עלול להתדרדר לאלימות מילולית ולהפוך‬ ‫את המרחב למסוכן ולא נעים‪.‬‬ ‫אפילו אם האחוז יהיה קטן‪ ,‬תיווצר תחושה של סביבה‬ ‫אלימה מילולית וזה ייצור גם שיח כזה‪ ,‬שאנחנו רוצים‬ ‫להתרחק ממנו‪.‬‬

‫ה‬ ‫מדר‬

‫גות‬

‫‪10‬‬ ‫כפ ר ב‬

‫רע ם‬

‫‪ Y‬קפ ה ‪ ,‬נ י ס ים בכ ר‬

‫ניס‬

‫ים‬

‫ב‬

‫כר‬

‫*‬

‫צילום‪ :‬משי קופלביץ’‪ ,‬דלית פרי‬

‫איפה אני ?‬

‫*‬

‫בחן את עצמך בסמטאות‬

‫ניס י‬ ‫פת‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ה יר‬

‫קו ן‬

‫ ‬

‫ ‬

‫צ‬

‫ם ב כר‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫המד‬ ‫רגות‬

‫יס‬

‫י‬

‫םב‬

‫כר‬

‫נ‬

‫‪9‬‬

‫*‬

‫מפה נושאית‬

‫דלית פרי‬ ‫סטודנטית לתקשורת חזותית‪,‬‬ ‫גרה ברח’ כפר ברעם‬

‫והפעם ‪ -‬חנויות יד שנייה!‬ ‫יום שישי ‪16.5‬‬ ‫‪10:00-16:00‬‬ ‫שוק מחנה יהודה‬ ‫נעמי‬ ‫השזיף ‪6‬‬

‫חדש גם ישן‬ ‫השקמה ‪1‬‬

‫חנות עתיקות‬ ‫אגריפס ‪92‬‬

‫סמי עתיקות‬ ‫משיח ברוכוף ‪4‬‬ ‫טרומפלדור‬ ‫ניסים בכר ‪15‬‬ ‫חנות ביתית‬ ‫רבי אריה ‪5‬‬ ‫יום שישי ‪8.5‬‬ ‫‪11:00-16:00‬‬ ‫כפר ברעם‬

‫ חנויות קבועות‬‫ מכירות חד פעמיות‬‫‪12‬‬

‫פילוספיה שכונתית‬

‫‪11‬‬

‫*‬

‫משי קופלביץ’‬ ‫סטודנטית לאנימציה בבצלאל‪,‬‬ ‫גרה ברח’ באר‪-‬שבע‬

‫בתור אדם צעיר לא הייתה לי‬ ‫אפשרות לזהות איפה גבולות‬ ‫האני‪ .‬זאת הייתה סצנה סהרורית‬ ‫עם העמדת פנים שבלבלה אותי‬ ‫מאוד‪ .‬לא מתאים לכל אחד להיות‬ ‫אמן‪ .‬לי אישית לקח המון זמן‬ ‫להפטר מכל הזבל שהאכילו אותי‬ ‫שם‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫כמו מה?‬

‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫אלי קופלביץ‬

‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫היה מטורף!‬ ‫כמו כל מסיבה בבצלאל היא‬ ‫הייתה פרועה‪ .‬רק המוזיקה‬ ‫המטרידה הזאת שיגעה את‬ ‫השכל‪ ,‬אם היה כזה בכלל‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫מי היו החברים שלך אז?‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫בעיקר מהכיתה‪ ,‬אבל תשמעי‬ ‫סיפור‪ ,‬לא יודע אם זה קשור‬ ‫לנושא‪ .‬שנה א‘ התחילה בשביתה‬ ‫של הסטודנטים‪“ .‬המרד הגדול”‬ ‫זה נקרא‪ .‬לא למדנו בכלל כמה‬ ‫חודשים‪ .‬כל הזמן היו ישיבות‬ ‫עם סטודנטים מובילי המרד נגד‬ ‫הממסד‪.‬‬ ‫מיותר לציין שהם היו מסטולים‬ ‫רוב הזמן‪ .‬זאת היתה תקופה שלא‬ ‫ממש עשו אמנות במובן המוכר‬ ‫של המילה‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫איפה אתה השתלבת בכל זה?‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫אני הייתי נער כפרי שלא הבין‬ ‫כלום ממה קורה‪ .‬הרגשתי שנפלתי‬ ‫לאיזה סצינה מסרט שלא ערכו‬ ‫אותו היטב‪.‬‬

‫חשבתי שכולם חכמים כל כך ורק‬ ‫אני מתעסק בדבר המיושן הזה‬ ‫שנקרא ציור‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬שוני ריבנאי שהיום הוא‬ ‫הבעלים של משרד פרסום גדול‪,‬‬ ‫היה תולה שלטים שהוא היה‬ ‫מגיע למחלקה ביום מסוים ואז‬ ‫בא עם חליפה ושומרי ראש‪ ,‬מגיש‬ ‫קוקטיילים ועושה סיור במחלקה‬ ‫כאילו הוא שר החוץ או משהו כזה‪,‬‬ ‫וזו הייתה האמנות שלו‪...‬‬ ‫לא הייתה שום מסגרת אמיתית‪.‬‬ ‫רק כאוס ואנשים עם אגו ענק‬ ‫שביקשו תשומת לב‪ .‬היינו יושבים‬ ‫שעות בקפיטריה ומנהלים שיחות‬ ‫מטורללות על האמנות והחיים‪.‬‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫מעוניינת בעוד רכילות בצלאלית‬ ‫או על ירושלים?‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫האמת? הרכילות יותר מעניינת‪.‬‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫נכון‪ ,‬בחיי‪ ,‬קן הקוקייה‪ .‬הבעיה היא‬ ‫שלא באמת אפשר ללמד אמנות‪.‬‬ ‫זה סוג של שטיפת מוח שאין דרך‬ ‫למצוא את הקול הפנימי‪ .‬לקח לי‬ ‫המון שנים לזהות מה אני רוצה‬ ‫ואיך לייצג משהו‪ .‬ממליץ על‬ ‫אריכות ימים‪...‬‬

‫לחשוב שתיאוריות פילוסופיות‬ ‫הן תחליף לתהליך פנימי שלוקח‬ ‫המון זמן‪ .‬לאדם צעיר קשה לזהות‬ ‫את גבולות האני ואז כשמתפרצים‬ ‫לתוך האזור הרגיש הזה בכוח‬ ‫הכול מתפורר‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫ואיך אתה רואה את זה היום ? מה‬ ‫השתנה בתפיסה שלך ובתפיסה‬ ‫בכלל של אמנות?‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫עברתי שינוי ענק‪ .‬אבל זה לקח‬ ‫מאה שנה‪ .‬רק היום אני מרגיש‬ ‫שאני מצייר משהו שבערך משקף‬ ‫איזה עולם פנימי שלי‪ .‬בעבר‪,‬‬ ‫בייחוד בבצלאל לא ידעתי מי אני‬ ‫והתבלבלתי מכל מיני השפעות‪,‬‬ ‫שבתומי‪ ,‬חשבתי שזה אני‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫אז אם היית חוזר אחורה בזמן‬ ‫ורואה את עצמך בתור סטודנט‬ ‫לאמנות שחי בירושלים מה היית‬ ‫אומר לדמות הזאת?‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫אלי‪ :‬תירגע‪ ,‬קח את הזמן‪.‬‬ ‫הלימודים האלה הם פארודיים‬ ‫והסביבה בועתית‪ .‬בסוף מוצאים‬ ‫את הדרך והשלווה הפנימית‪.‬‬

‫‪Seen Tue 17:41pm‬‬

‫‪16‬‬

‫*‬

‫נחלאות של פעם‬

‫שרון אזגי‬ ‫סטודנטית לאומנות בבצלאל‪,‬‬ ‫גרה ברח’ באר שבע‬

‫ראיון עם אלי קופלביץ‪ ,‬אמן‪ ,‬בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל‪ ,‬מתגורר היום בקיבוץ דפנה‪.‬‬ ‫מחשבות על תקופת הלימודים‪ ,‬תהיות על אמנות וגם קצת על המגורים בשכונה‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫היי אלי חשבתי שיהיה מעניין‬ ‫לעשות איתך ראיון בהתכתבויות‬ ‫למגזין‪ ,‬בתור אמן שגר בשנות‬ ‫לימודיו בשכונה‪.‬‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫יאללה‪ .‬למעשה גרתי שנה בערך‬ ‫אצל רחל* בנחלאות‪.‬‬ ‫*רחל רבינוביץ‪ -‬אמנית ובת זוגתו של אלי‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫תאר באיזו מן דירה גרת‪.‬‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫זאת הייתה דירה עם שירותים‬ ‫משותפים בחצר‪ .‬קונגלומרט‬ ‫של פחונים וחורבות כמו מסרט‬ ‫איטלקי ישן‪ .‬צפוף ורעוע‪ ,‬המון‬ ‫כביסה‪ ,‬שטיחים ושמיכות תלויות‬ ‫מכל בליטה אפשרית‪.‬‬ ‫עוני אותנטי‪ ,‬לא כמו זה‬ ‫שמשחזרים היום בכאילו‪ .‬ריח של‬ ‫בישול‪ ,‬תקשורת בצעקות וסחיבות‬ ‫של בגדים מהחבל‪.‬‬

‫שכונת עוני ובכל זאת‪ ,‬אתר נחשק‬ ‫לסטודנטים מבצלאל‪ ,‬כבר אז‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫היו אלמנטים בשכונה שהשפיעו‬ ‫על היצירה שלך? גם בבצלאל קרו‬ ‫דברים מעניינים באותה תקופה‪...‬‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫הוי‪ .‬כלום‪ .‬מה שהשפיע על הציור‬ ‫שלי היו בעיקר חוברות ארטפורום‬ ‫והמוח הקטנוני שלי‪.‬‬ ‫רציתי להיות נורא רגיש ומיוחד‪ .‬די‬ ‫הצלחתי‪ .‬גם האחרים היו כאלה‪.‬‬ ‫כולם נורא רזים וסובלים כאלה‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫אבל ירושלים היא בכל זאת מקום‬ ‫שונה מאוד מקיבוץ דפנה‪.‬‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫אני בכלל ממשמר השרון‪ .‬אני מבין‬ ‫את החיפוש שלך אחר השפעה‬ ‫לוקלית מהעיר המטורללת הזאת‪.‬‬

‫אלי קופלביץ‬

‫‪15‬‬

‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫היא באמת מטורללת‪.‬‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫די קשה לי לחשוב על חצי‬ ‫דבר‪ .‬בצלאל היתה אוטונומיה‬ ‫נרקיסיסטית מנותקת מה"ריל‬ ‫לייף"‪ .‬ובסוגריים‪ ,‬זה דור של נפלטי‬ ‫מלחמת יום כיפור‪ .‬זה אולי אובך‬ ‫מנטאלי שהסתיר אפילו את‬ ‫ירושלים הקדושה‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫אני מבינה‪ .‬אז למרות כל אלה‪,‬‬ ‫בצלאל הייתה בועה מבודדת ללא‬ ‫השפעות?‬ ‫זכורה לך איזו הארה שחווית? לאו‬ ‫דווקא שקשורה לנחלאות שתרצה‬ ‫לשתף?‬ ‫‪Eli Koplevitch‬‬

‫כל התקופה הירושלמית הזאת‬ ‫הייתה מטורללת‪ ,‬עמוסה ברגש‬ ‫והוללות‪ ,‬כל רגע‪ .‬אני זוכר את‬ ‫מסיבת פורים בשנה א‘ במחלקה‬ ‫לאמנות ברחוב ירמיהו ‪ .68‬זאת‬ ‫היתה מסיבה נחשקת שבאו אליה‬ ‫המונים‪ .‬יורם קופרמינץ היה הדי‬ ‫ג’יי‪ .‬היום הוא אמן ידוע ופסיכי‬ ‫עם קבלות‪ .‬כל הלילה הוא שם‬ ‫רק שני שירים בלופ ‪ -‬אחד זה‬ ‫הורה בביצוע הגבעתרון‪ ,‬והשני זה‬ ‫טראג‘די של הבי ג‘יז‪.‬‬ ‫בירושלים היו אז רק שני פאבים>‬ ‫> אז כל בילוי היית פוגש את אותן‬ ‫הדמויות‪ .‬המשוגעים הקבועים‬ ‫שישבו במקומות הקבועים‪.‬‬ ‫לא היו באמת מקומות לפורקן‬ ‫אז הייתי הולך לסרט כל יום‪ .‬ככה‬ ‫ראיתי את קונאן הברבארי‪.‬‬ ‫‪ Sharon Azagi‬‬

‫נשמע שהיה ממש מעניין‪.‬‬

18

‫*‬

‫חיות בסמטאות‬

‫אביגיל ישראלי‬ ‫גרה ברח’ הארנון‬

‫אם הם רק יכלו לדבר או לשורר‪...‬‬ ‫הֹודעֹות ַעל ַה ִּקיר‬ ‫ָ‬ ‫ּכְ ֶׁש ֲאנִ י ִמ ְת ַע ֵּטׁש‬

‫ׂשּוח‬ ‫הֹולְך ִלי ָל ַ‬ ‫ּכְ ֶׁש ֲאנִ י ֵ‬ ‫ּכָ ל ָעמּוד ֲאנִ י ַמּכִ יר‬ ‫לּוח‬ ‫וְ ַל ֲח ֵב ִרים ֶׁש ִלי ֵאין ּגִ יר וְ ַ‬ ‫הֹודעֹות ַעל ַה ִּקיר‬ ‫ַאז ֵהם ַמ ְׁש ִא ִירים ִלי ָ‬

‫ּכְ ֶׁש ֲאנִ י ִּמ ְת ַע ֵּטׁש ‪ -‬זֶ ה ֹלא ִּבגְ ַלל ֶׁשיֵ ׁש ִלי נַ ּזֶ ֶלת‬ ‫ילה‬ ‫ַמ ְב ִה ָ‬ ‫ּדֹולה‬ ‫וְ ַאת ֹלא ְצ ִריכָ ה ְל ַה ִּביט ִּבי ִּב ְּד ָאגָ ה ּכָ ל ּכַ ְך ּגְ ָ‬ ‫ּוב ִריא וְ ֵאין ִלי ׁשּום ַמ ֲח ָלה‬ ‫ֲאנִ י ָחזָ ק ָ‬ ‫לֹומר ָלְך ֵאיזֹו ִמ ָּלה‪...‬‬ ‫רֹוצה ְל ַּד ֵּבר‪ַ ...‬‬ ‫ֲאנִ י ַרק ֶ‬

‫ּגַ ם ִלי זֶ ה ָחׁשּוב וַ ֲאנִ י ִאכְ ָּפ ִתי‬ ‫וְ כָ ל ָח ֵבר יָ ָקר ִלי ְמאֹד‬ ‫אטי‬ ‫ימ ַפ ִ‬ ‫ּוב ְׁשכּונָ ה ֲאנִ י מּוּכָ ר וְ ִס ְ‬ ‫ַ‬ ‫הֹודעֹות‬ ‫ָאז ּגַ ם ֲאנִ י ַמ ְׁש ִאיר ָל ֵהם ָ‬

‫רֹוצה‪)...‬‬ ‫"טּיּול" ֲ(אנִ י ּכָ ל ּכַ ך ֶ‬ ‫ּפׁשּוטה ּכְ מֹו‪ִ :‬‬ ‫ָ‬ ‫ִמ ָּלה‬ ‫מֹוצא‬ ‫ֵ‬ ‫ִּדּבּור ָק ָטן ֶׁש ֲאנִ י ְמ ַח ֵּפׂש וְ ֹלא‬ ‫ּפֹוצה‬ ‫ּומ ְׁש ַּת ֵּדל‪ַ ,‬אְך ֶאת ִּפי ֵאינִ י ֶ‬ ‫ֲאנִ י ְמנַ ֵּסה ִ‬ ‫יֹוצא‪...‬‬ ‫ֵאיְך ַא ְס ִּביר?? זֶ ה ָּפׁשּוט ֹלא ֵ‬ ‫קֹול ֶטת‬ ‫יטה ִּבי‪ְ ,‬מ ַל ֶּט ֶפת ֶאת ַּת ְל ַּת ַלי‪ִ ,‬מּיַ ד ֶ‬ ‫וְ ַא ְּת ַמ ִּב ָ‬ ‫יטה ִּבי ְּב ַא ֲה ָבה‬ ‫"רֹוצה ָל ֵצאת ְל ִטּיּול"? ַא ְּת ַמ ִּב ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ׁשֹוא ֶלת‬ ‫וְ ֶ‬ ‫מּורם‬ ‫צּועה ַּב ֵּפה ‪ּ ,‬וְ ברֹאׁש ָ‬ ‫וַ ֲאנִ י ּכְ ַבר ִעם ָה ְר ָ‬ ‫ׁשֹועט ְלכִ וּון ַה ֶּד ֶלת‬ ‫ֵ‬ ‫יֹותר נַ ּזֶ ֶלת!!‬ ‫יֹותר ִעּטּוׁש‪ ,‬וְ ֵאין ֵ‬ ‫וְ ֵאין ֵ‬

‫התחביב שלך‬ ‫המקצוע שלנו‬

‫קֹור ִאים ִלי וַ ֲאנִ י ֹלא עֹונֶ ה‬ ‫ִל ְפ ָע ִמים ְ‬ ‫ּומ ַא ֵּבד ְּב ַקּלּות ּכָ ל ִחּשּׁוב ֶׁשל זְ ַמן‬ ‫ְ‬ ‫ּובינְ ַתּיִ ים ְק ַצת חֹונֶ ה‬ ‫ֲאנִ י ֵמ ִרים ִלי ֶרגֶ ל‪ֵ ,‬‬ ‫רֹואה ֶׁשּפֹה יֵ ׁש ֵמ ֶסר‪ ,‬וְ ַׁשם יֵ ׁש ִס ָּמן‪...‬‬ ‫וְ ֶ‬ ‫מר ָּסן‬ ‫יֹוד ַע ֶׁש ָּבחּוץ ֲאנִ י ִּבכְ ַלל ֹלא ֻ‬ ‫ֲאנִ י ֵ‬ ‫וְ ׁשּום ָּד ָבר ֹלא יַ ֲעזֹור‬ ‫נֶ גֶ ד זֶ ה ֲאנִ י ֲע ַדּיִ ן ֹלא ְמ ֻח ָּסן‬ ‫ָק ֶׁשה ִלי‪ּ ,‬כַ ְך ְס ַתם ְּב ֶׁש ֶקט ַל ֲעבֹור‪.‬‬

‫ה‪10%‬‬

‫למבי אנחה‬

‫מו‬ ‫ז ו* ד ע ה‬

‫נוסד ב‪1959 -‬‬

‫משלוחים חינם!‬ ‫בעלי חיים ציוד ומזון‬

‫רחוב שמאי ‪ 8‬ירושלים‪ ,‬טלפון ‪02-6254020‬‬

‫‪17‬‬

‫בין הסמטאות הקסומות של נחלאות‬ ‫קפה הדרתא מזמין לאתנחתא‬ ‫מקום של שקט‪...‬‬ ‫בואו לשתות‪ .‬ללמוד‪ .‬לנוח‪.‬‬ ‫‪:00‬ימים‬ ‫א‬ ‫‬‫‪ -21‬ה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪16:0‬‬

‫חלבי כשר למהדרין‬ ‫קבוצות לימוד ישיבות צוות אירועים עד ‪ 25‬איש‬ ‫בכל יום‪ ,‬בכל שעה‪ ,‬מכוס קפה ועד לארוחה מלאה‬ ‫מיכל רוזן ‪02-6214770‬‬ ‫מינהל קהילתי לב העיר‪ ,‬אוהל משה ‪ ,42‬נחלאות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫שלא תגידו לא ידענו‬

‫*‬

‫רחלי באום‬ ‫עובדת המנהל הקהילתי‬

‫עדכונים ממינהל קהילתי לב העיר‬ ‫בוקר תרבות ובריאות לגמלאים‬ ‫לפני כחודש נפתחה ביוזמה של מספר תושבים פעילות בוקר תרבות לגמלאים‪ .‬הפעילות מתקיימת בכל יום‬ ‫א’ בשבוע בבית ווינר (רח’ עיניים למשפט ‪ .)1‬בשעה ‪ 10:00‬מתכנסים לקפה וכיבוד וב‪ 10:30-‬מתחילה פעילות‬ ‫(הרצאה‪ ,‬סדנא‪ ,‬סיור‪ ,‬סרט וכו’)‪ .‬תושבי השכונה מוזמנים לקחת חלק בפעילות וגם להשתתף בתכנון המפגשים‪.‬‬

‫קבוצות תושבים‬ ‫זה המקום שלכם להכיר שכנים‪ ,‬ליצור קהילתיות טובה וחזקה‪ ,‬לקחת חלק בפעילויות בשכונה ולהשפיע על‬ ‫מה שקורה פה!‬

‫פעילי חירום‬ ‫הכשרה ראשונה לפעילים במערך החירום השכונתי הסתיימה בהצלחה‪ ,‬והכשרה נוספת יוצאת לדרך בקרוב!‬

‫סיירת קיימות‬ ‫אנו בשלבי הקמת צוות פעילים שנושא איכות הסביבה‪ ,‬קיימות ואקולוגיה ‪ -‬אלה מכם אשר חשוב להם לשפר‬ ‫את הנושאים הללו‪ -‬זה מקומכם!‬

‫קבוצת מובילי תרבות לפיתוח פעילויות ואירועי תרבות לפי בקשת התושבים‬ ‫אנו מזמינים תושבים המעוניינים לקדם ולפתח פעילויות‪/‬אירועי תרבות‪ ,‬המיועדים לקהלים וגילאים שונים‪,‬‬ ‫להצטרף לקבוצה שתפעל במינהל הקהילתי יחד עם רכזת התרבות ועובדת קהילתית כדי לייצר פעילויות‬ ‫נוספות על פי רצון וצרכי התושבים‪ .‬‬ ‫מעוניינים להשתתף בקבוצות התושבים ולקחת חלק פעיל באחת מהן?‬ ‫רוצים לשמוע עוד על הדברים שקורים במרחב?‬ ‫צרו קשר עם עם רחלי ורוני במייל‪kehilatit@levhair.matnasim.co.il. rakazim.levhair@gmail.com :‬‬

‫או בטלפון‪ .02-6214776/02-6214785 :‬או שלחו הודעה בפייסבוק ל”לב העיר נחלאות”‬ ‫עקבו אחרינו בפייסבוק‪“ -‬מינהל קהילתי לב העיר” לעוד חדשות‪ ,‬אירועים ועדכונים על הכל!‬

‫‪19‬‬

‫פ(נ)ינה בנלאות‬

‫*‬

‫דוד זכריה‬ ‫מורה דרך‪ ,‬סטודנט לעיצוב‬ ‫תעשייתי בבצלאל‪ ,‬גר ברח’ הירקון‬

‫שכונת אבן ישראל‬ ‫באחד מימי הקיץ של ראשית המאה שעברה‪ ‬יצא ג'ברא‪ ,‬ערבי נוצרי‪ ‬מהכפר עין כרם לטיול על‬ ‫סוסתו הלבנה‪ .‬כבכל יום רכב לאורכו של רחוב יפו‪ ,‬בחן את העוברים והשבים‪ ,‬חלף על פני הדוכנים‬ ‫של הסוחרים הפלאחים והתגאה בדהירה על סוסתו היפה‪ .‬באחד מאותם ימים‪ ,‬נתקלו עיניו בנערה‬ ‫צעירה ויפה‪ .‬כה יפה ואצילית הייתה עד שנשימתו נעתקה כשהביט בה‪ .‬כה מיוחדת הייתה‪ ,‬עד כי‬ ‫המרחק בין נקישות פרסותיה של סוסתו נדמו לאוזניו כתקתוק שעון הנצח‪...‬‬ ‫אלגרה הייתה יהודיה‪ ,‬בת למשפחת ֵבלֹו‪ ,‬מתושביה הראשונים של שכונת‪ ‬אבן ישראל‪ .‬אביה‪ ,‬נחום‪,‬‬ ‫היה הקברן הראשי של ירושלים‪ .‬ג'ברא‪ ,‬שנשבה בקסמיה של אלגרה‪ ,‬התאהב בה מיד‪ .‬הוא חיזר‬ ‫אחריה בנחישות‪ ,‬והיא‪ ,‬למרות התנגדות הוריה‪ ,‬נענתה לו‪ .‬הם החלו להתראות‪ .‬ג’ברא היה מגיע‬ ‫רכוב על סוסתו הלבנה למחנה יהודה‪ ,‬אוסף את אלגרה‪ ,‬והשניים‪ ,‬בתעוזתם הרבה‪ ,‬היו יוצאים בגלוי‬ ‫לרכיבה ברחוב יפו!‬ ‫אלגרה וג'ברא התעלמו מהתנגדותן הנחרצת של המשפחות ויום אחד נעלמו להם‪ .‬רק לאחר מספר‬ ‫חודשים נודע לשתי המשפחות ‪ -‬זו‪ ‬באבן ישראל‪ - ‬וזו בעין כרם ‪ -‬כי אלגרה וג'ברא נישאו בחשאי‪..‬‬ ‫עם היוודע הדבר‪ ,‬קרע אביה של אלגרה קריעה בדש מעילו‪ ,‬שם אפר על ראשו וישב שבעה על בתו‪.‬‬ ‫אלגרה נחשבה כמתה בקרב בני משפחתה‪ .‬למשפחתו של ג'אבר בעין כרם‪ ,‬לא יכלה להצטרף גם‬ ‫כן‪ ,‬מפני שהייתה יהודיה‪.‬‬ ‫אלגרה וג'ברא חיו הרחק ממשפחותיהם‪ .‬במשך השנים נולדו לשניים שלושה ילדים‪ .‬חלפו להן‬ ‫השנים בטוב‪ ,‬עד שיום אחד שמעה אלגרה כי מת אביה‪ ..‬למחרת ‪ -‬לאחר שנות נתק ארוך‬ ‫ממשפחתה‪ ,‬הופיעה אלגרה עם שלושת ילדיה בביתה הישן וביקשה להצטרף לשבעה‪ ,‬אולם אמה‪,‬‬ ‫רחל‪ ,‬סירבה בכל תוקף להכניסה אל הבית‪ .‬מספרים שאלגרה יצאה מהבית‪ ,‬ישבה למרגלות שער‬ ‫הכניסה יחד עם ילדיה ובכתה עד תם ימי השבעה‪ .‬מאז לא נראתה עוד בשכונה‪.‬‬ ‫שכונת אבן ישראל הקטנה יושבת לה בשקט‪ ‬בין‬ ‫רחובות יפו ואגריפס הסואנים ונמצאת בתפר‬ ‫הצפוני עם מרכז העיר הצפונית ביותר‪.‬‬ ‫המילה אבן מייצגת את מספר יושביה הראשונים‬ ‫בגימטרייה ‪.53 -‬‬ ‫אבן ישראל נבנתה כשכונת חצר ‪ -‬בניינים‬ ‫הסובבים חצר משותפת אשר בה התרכזה‬ ‫הפעילות היומיומית‪ :‬בור מים‪ ,‬חבלי כביסה‪ ,‬תנור‬ ‫משותף‪ ,‬ריכולי השכנים ומפגשי הקהילה‪ .‬בשכונה‬ ‫חיו‪ ‬אלה לצד אלה ספרדים ואשכנזים‪ ,‬שומרי‬ ‫מצוות אדוקים וחלוצים‪-‬אנשי העליה השניה‪.‬‬ ‫בין תושביה הידועים נמנו דוד ילין‪ ,‬יוסף ריבלין‪ ,‬יחיאל מיכל פינס ועוד‪.‬‬ ‫אמנם עברו שנים והתחלפו התושבים‪ ,‬אך מגוון האנשים והאופי השקט והנעים נשמרו תודות למבנה‬ ‫החצר והבתים הסוגרים עליה‪ .‬סביב החצר ניתן למצוא חנויות קטנות ובעלי מלאכה הפועלים בה‬ ‫ועוזרים לשמר את אופיה‪ .‬בחצר נבנה אמפיתיאטרון לרווחת המדריכים‪ ,‬התיירים והתושבים‪.‬‬ ‫לא נותר לנו אלא להסתובב בין הסמטאות הישנות‪ ,‬לשבת בחצר ולדמיין חיים שהיו‪ ,‬זיכרונות של‬ ‫אהבות מסובכות ופשוטות ולהתאהב בעצמינו באבן ואדם‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫נחלאות מאחלת‬

‫*‬

‫יעל המי‬ ‫סטודנטית לחינוך ומדעי‬ ‫המדינה‪ ,‬גרה ברח’ המעלות‬

‫ד”שים ואיחולים לבביים‬ ‫לאחיות רגו וניצ יומולדת שמחה‬ ‫שנה הבאה בחצבה הבנויה‪.‬‬ ‫אוהבת‪ ,‬דקלה‪.‬‬

‫לגיסר‪,‬‬ ‫המון בהצלחה‬

‫לאחותי גלית‪ ,‬‬ ‫אמנם נפרדת מהאוטו שכל כך אהבת‪,‬‬ ‫אבל היי! זכית באיתן הפצפון והקושקושון!‬

‫בסיום השנה‬ ‫הראשונה ללימודים‪.‬‬ ‫אוהבים החברים!‬

‫המון המון מזל טוב ויומולדת שמחחח!‬ ‫דני ‪]:‬‬

‫אילנה ואיתי‪ ,‬‬ ‫הזוג שכבש את העולם‪,‬‬ ‫ועכשיו את נחלאות!!‪ ‬‬ ‫תהנו מהבית המהמם שלכם!‬ ‫תודה שאתם כאלה מארחים נפלאים‪,‬‬ ‫תמיד מרגישים בבית אצלכם!!‬ ‫נשיקות ולחיים‪,‬‬ ‫קרן ואיילת (האחיות המשדכות)‪.‬‬

‫ד"ש לנסיכות של ניסים בכר‬ ‫אתן ‪Formidable‬‬

‫לאבישי‪ ,‬מאחלים לך בהצלחה בדרכך‬ ‫החדשה! אוהבים‪ ,‬קבוצת נחלאות‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫ליעלי‪ ,‬מזל טוב! שתמשיכי לכתוב את פינת הד”שים הלוהטת !!!‪ 11‬אוהבים‪ ,‬השכונתיים‪.‬‬

‫*‬

‫צהבת שכונתית‬

‫צהבת (שלבקת) כץ‬ ‫סטודנטית לתואר שני‬ ‫ברכילות שכונתית‬

‫רצינו שתשלחו תמונות של הגינות הירוקות שלכם‪,‬‬ ‫אבל אתם מתעניינים רק במה שצהוב‪...‬‬ ‫אז פנינו לצהבת!‬

‫*‬

‫בשני האחרון קבוצת תיירים מראשון לציון הרחוקה הגיעו‬ ‫אל שכונתנו לסיור‪ .‬בתום סיור של כשעתיים בשוק הם‬ ‫עצרו לארוחת צהריים קלילה‪ ,‬ושימי מ”פלאפל מולה”‬ ‫דאג לפנק אותם עם כדור פלאפל כמנה ראשונה‪.‬‬

‫הקיץ הגיע למחוזותינו ואיתו הגיעו תיירים רבים שפוקדים‬ ‫את העיר ומסעדותיה‪ .‬למרות העומס‪ ,‬כתבנו הצליח‬ ‫לתפוס את עובדי “עזורה” ברגע נדיר של מנוחה‪.‬‬

‫ובגזרת הספורט‪ -‬טורניר הדומינו המחוזי השנתי התקיים‬ ‫בחודש שעבר באיזור השוק העיראקי‪ .‬בתום גמר מורט‬ ‫עצבים שלקח מעל ‪ 13‬דקות הצליח חיים שאבי‪ ,‬תושב‬ ‫השכונה‪ ,‬לנצח את יריביו במהלך מבריק‪ .‬חיים צפוי לייצג‬ ‫את ירושלים באליפות ישראל שתיערך בחודש יולי בשוק‬ ‫הכרמל בתל אביב‪.‬‬ ‫עוד השבוע קמו תושבי דרום נחלאות לקריאות‬ ‫“אקשן” של במאי הסרטים הידוע ניר ברגמן‪,‬‬ ‫שהגיע לצלם את סרטו הבא בלא אחרת‬ ‫משכונתנו המתפוררת ‪ -‬נחלאות!‬

‫השבוע נצפתה יעל המי (הידועה בכינוייה “יעלי”)‪,‬‬ ‫פעילה בקבוצת “עושים שכונה בנחלאות”‪ ,‬באחד‬ ‫הלילות כשהיא חוגגת את יום הולדתה עם חבריה‬ ‫וחברותיה באחד מן הפאבים המהוללים בשוק‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪ 20‬שאלות‬

‫*‬

‫אבישי קהלני‬

‫‪ .1‬מיהו ניסים בכר?‬ ‫‪ .2‬איזה סרט ישראלי מוכר צולם באחת החצרות החסידיות בנחלאות?‬ ‫‪ .3‬על איזה אתר בשכונה כתבו "הדג נחש" שיר?‬ ‫‪ .4‬מי מהבאים אינו רחוב בשוק‪ :‬התפוח‪ ,‬השקד‪ ,‬התות‪ ,‬התמר השזיף?‬ ‫‪ .5‬מה מיוחד בהצגה "העיר הזאת" שמועלית בבית מזי"א בשכונה?‬ ‫‪ .6‬מהי השכונה הראשונה שהוקמה בנחלאות?‬ ‫‪ .7‬מה היה שמה המלא של נחלאות בפי התושבים?‬ ‫‪ .8‬מיהי האויבת הגדולה של נחלאות?‬ ‫‪ .9‬לפי מחירון הדירות הירושלמי‪ ,‬מהו מחיר ממוצע למ"ר להשכרה בנחלאות?‬ ‫‪ .10‬מה פירוש השם "ארבעס"?‬ ‫‪ .11‬איזה צדיק התגורר בשכונה בתקופת המנדט הבריטי?‬ ‫‪ .12‬באיזה שיר נאמר כי "דהרנו על ענן עשוי מכריות‪ ‬ובאקדח פקקים הטבענו אוניות"?‬ ‫‪ .13‬איזה מחזה מפורסם מתאר את עלילות נחלאות?‬ ‫‪ .14‬לפי האגדה האורבנית המוכרת‪ ,‬מי קילל את "הבניין המקולל" ברחוב אגריפס?‬ ‫‪ .15‬היכן תמצאו את חבלי הכביסה הכי מיוחדים בשכונה?‬ ‫‪ .16‬כמה מדרגות יש ברחוב המדרגות?‬ ‫‪ .17‬איך קוראים למנהרה בגן סאקר בה נערכות מסיבות השלג?‬ ‫‪ .18‬נא השלימו "השכנה אוהבת לחגוג‪?"...‬‬ ‫‪ .19‬היכן נמצא המנהל הקהילתי השכונתי?‬ ‫‪ .20‬איך קוראים לחתול שהתראיין לגיליון ‪ 1‬של "סמטאות"?‬

‫תשובות‬ ‫‪ .1‬איש חינוך יהודי‪ ,‬היה ממקימי בי“ס אליאנס בירושלים‪“ .2 .‬האושפיזין”‪ ,‬בבתי ראנד‪ .3 .‬גן התות‪.4 .‬‬ ‫התמר‪ .5 .‬כל ההצגה מתרחשת כמחזמר ראפ (פואטרי סלאם)‪ .6 .‬אבן ישראל (סביב האמפיתיאטרון‬ ‫ליד כיכר אגריפס ‪ -‬עליאש)‪“ .7 .‬נחלאות וזכרונות”‪ .8 .‬רחביה‪ ,‬הכל שם נורא מסודר ובורגני‪₪81 .9 .‬‬ ‫ הכי יקר בעיר‪ .10 .‬חומוס ביידיש‪ .11 .‬הרב אריה לוין‪“ .12 .‬אני וסימון ומואיז הקטן”‪ ,‬יוסי בנאי‪.13 .‬‬‫“בוסתן ספרדי” של יצחק נבון‪ .14 .‬הרב שלום שרעבי‪ ,‬ראש ישיבת נהר שלום‪ ,‬לאחר שזה הסתיר לו‬ ‫את אור השמש‪ .15 .‬סוכת שלום‪ 68 .16 .‬מדרגות‪ .17 .‬מנהרת השתינות‪“ .18 .‬השכן לא תמיד‪ .‬אנא‬ ‫התחשבו בו‪ ,‬הוא סאחי”‪ .19 .‬רחוב אוהל משה‪ ,‬קצת מאחורי גן התות‪ .20 .‬ניסו‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫*‬ ‫עוגת גבינה של היודל’ה‬ ‫נגיד והזמינו אתכם לארוחת שישי ושאלתם ״מה להביא?״ והם ענו לכם ״ואללה לא צריך כלום‪ ,‬יש הכל״‪,‬‬ ‫אז הם מתכוונים ל״תדאגו לקינוח״‪ .‬צוות היודל׳ה מפרגן לכם בקינוח שיוציא אתכם מסמר הערב‪ 10( .‬מנות)‬

‫מצרכים‪:‬‬ ‫שטוריזל שקדים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ 100‬גרם חמאה חתוכה לקוביות קטנות‬ ‫•‬ ‫‪ 100‬גרם סוכר‬ ‫•‬ ‫‪ 100‬גרם קמח‬ ‫•‬ ‫‪ 100‬גרם שקדים טחונים‬ ‫•‬

‫לערבב הכול יחד עד להווצרות פירורים לאפות בחום‬ ‫‪ 180‬מעלות עד להזהבה‪ ,‬לערבב כל כמה דקות תוך‬ ‫כדי אפייה שלא יתגבש לגוש‪.‬‬ ‫מוס גבינה‪:‬‬ ‫‪ 500‬גרם גבינת שמנת ‪30%‬‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫‪ 250‬גרם גבינת מסקרפונה‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫מקל וניל‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫‪ 500‬גרם שמנת מתוקה‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫‪ 130‬גרם סוכר‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫• גרם אינסטנט פודינג‬ ‫‪35‬‬ ‫ ‬ ‫תתחילו בלערבב את הגבינות והוניל למסה חלקה ואחידה‪ .‬אח”כ תקציפו שמנת מתוקה‪ ,‬סוכר ואינסטנט פודינג‬ ‫לקציץ יציב ולחבר עם הגבינת בעטיפה ‪.‬בשביל שתצאו בכלל אש הוסיפו קולי פירות יער‪....‬‬ ‫קולי פירות יער‪:‬‬ ‫‪ 200‬גרם פירות יער קפואים‬ ‫•‬ ‫ ‬ ‫• גרם סוכר‬ ‫‪50‬‬ ‫ ‬ ‫תבשלו הכל על האש עד לרתיחה ותורידו מהאש‪ .‬אפשרות להגיש ככה ויש אפשרות לטחון ולסנן אם יש לכם‬ ‫חבר בלי שיניים‪ .‬בשביל שזה יראה מגניב‪ ,‬קחו צנצנת וזלפו חצי כמות מוס גבינה‪ ,‬מעל תוסיפו שטוריזל ותמלאו‬ ‫בעוד מוס גבינה‪ .‬לסיום פנקו למעלה עם קולי פירות יער‪ .‬בתאבון!‬

‫‪26‬‬

‫*‬

‫סמטתאבון‬

‫תומר פלח‬

‫סטודנט למשפטים‪,‬‬ ‫גר ברח’ בן הלל‬

‫מרק הנצנצים של סבתא אסתר‬ ‫מצרכים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בצל גדול‬ ‫•‬ ‫סלרי‬ ‫•‬ ‫•סלקים בינוניים‬ ‫‪3‬‬ ‫• וחצי רסק עגבניות‬ ‫כף‬ ‫•כפות סוכר‬ ‫‪2‬‬ ‫• אבקת מרק עוף‬ ‫כף‬ ‫לימון אחד‬ ‫•‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫חותכים בצל אחד לחתיכות קטנות ומטגנים אותו בסיר גדול על אש בינונית‪ .‬מוסיפים כמה גבעולי סלרי‬ ‫חתוכים (בלי העלים) וממשיכים לטגן עם מכסה סגור עד שהבצל מזהיב‪ .‬בינתיים מרתיחים מים בקומקום‪.‬‬ ‫קולפים וחותכים לקוביות ‪ 3‬סלקים בינוניים‪ ,‬מוסיפים אותם לסיר‪ ,‬ומכסים במים רותחים‪.‬‬ ‫מרתיחים על אש גבוהה לחמש דקות ואחר כך מורידים לאש נמוכה‪ .‬מוסיפים כף וחצי רסק עגבניות‪ ,‬כף וחצי‬ ‫סוכר‪ ,‬כף שטוחה של אבקת מרק עוף‪ ,‬מלח ופלפל‪ .‬אם יש מומלץ גם להוסיף רבע כפית חוויאג'‪ ,‬רבע כפית‬ ‫אגוז מוסקט ומעט כורכום וכמון (יש הכל בשוק!)‪ .‬חותכים את עלי הסלרי שנשארו ומוסיפים גם‪.‬‬ ‫מערבבים היטב ומבשלים על אש קטנה במשך שעה‪ ,‬מומלץ לערבב מידי פעם תוך כדי הבישול‪.‬‬ ‫בסוף הבישול סוחטים לימון שלם לתוך הסיר‪ .‬בתאבון!‬

‫יש לכם גם מתכונים שווים‬ ‫של סבתא? אל תתביישו!‬ ‫שלחו לנו למייל‪:‬‬ ‫‪simtaotmagazine@gmail.com‬‬ ‫‪25‬‬

‫הגיליון הבא של סמטאות הוא‪:‬‬

‫שלכם‬ ‫תושבי נחלאות!‬ ‫מה לשלוח?‬ ‫שירים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬צילומים‪ ,‬אירועים‪,‬‬ ‫מתכונים‪ ,‬רעיונות וכל מה שבא!‬ ‫ואפשר גם פרסומות (בתשלום כמובן)‬

‫לאן לשלוח?‬ ‫‪simtaotmagazine@gmail.com‬‬

‫עד מתי לשלוח?‬ ‫‪10.06.2015‬‬

‫*‬

‫רוצים להתעדכן? ‪ -‬חפשו סמטאות ב‪ -‬‬