Issuu on Google+

‫קוֹמְ פּוֹז ִיצְיה ‪016‬‬


‫כ‬

‫ל היו‬

‫פי ב‬

‫מגזין‬

‫אח ד‬

‫‪4‬‬

‫‏‪ Lois Greenfield‬שהעניקה לנו‬ ‫ראיון למהדורה שלפניכם אמרה‬ ‫שהקסם שהיא מוצאת בצילום הוא‬ ‫היכולת של הצלם לעצור את הזמן‬ ‫וליצור תמונה שתעביר לצופה תחושה‬ ‫של תנועה בתמונה סטטית‪ .‬הראיון הזה‬ ‫גרם לנו להיזכר בקסם הראשוני שיש‬ ‫במצלמה‪.‬‬ ‫ניסיתם לדמיין עולם בלי תמונות? עולם שיש‬ ‫בו רצף אחיד בין עבר לעתיד מבלי יכולת‬ ‫לעצור שניות ולהשאיר אותן מונצחות לעד‪.‬‬ ‫אנחנו נולדנו לתוך המהפכה הזאת‪ ,‬ורואים אותה‬ ‫הרבה פעמים כמציאות טריוויאלית אבל אם‬ ‫תחשבו על זה שנייה תגלו שהחיים שלנו השתנו‬ ‫לגמרי תודות לצילום והיכולת הזאת‪ ,‬לעצור את‬ ‫הזמן‪ ,‬גם מאה שנים לאחר המצאת המצלמה מפליאה‬ ‫אותנו כל פעם מחדש‪ Lois .‬מעדיפה לעצור רקדנים‬ ‫במעופם‪ Tim Tadder ,‬מקפיא ספורטאים לפרסומות‪,‬‬ ‫עמוס נחום מצלם כרישים במעמקי הים‪ ,‬דניאל ארינאס‬ ‫בחר דווקא להנציח את הזמן שעמד מלכת בקובה‪ .‬וזה‬ ‫אולי היופי של הכול יופי שמרוכז כולו במגזין צילום אחד‪.‬‬ ‫תהנו!‬

‫שלכם‪,‬‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עורך ראשי‪ ,‬מגזין קומפוזיציה‬

‫‪24‬‬

‫‪120‬‬

‫קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה‬ ‫גליון ‪ – 016‬ינואר ‪2011‬‬ ‫עורך ראשי‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עריכה בפועל‬ ‫תומר יעקבסון‬

‫‪78‬‬

‫עריכה גראפית‪ ,‬עיצוב ועימוד‬ ‫אדם שול‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫מעין מוריוסף‬

‫‪62‬‬

‫שיווק ומכירות‬ ‫גדי אהד‪ ,‬גיא פריבס‬ ‫רכזת מערכת‬ ‫מיטל שחור‬ ‫פרסום ואדמיניסטרציה‬ ‫מגזין קומפוזיציה‬ ‫משתתפים‬ ‫לוייס גרינפילד‪ ,‬טים טאדר‪ ,‬תומר יעקבסון‪ ,‬יגאל‬ ‫גיאת‪ ,‬כפיר בלוטין‪ ,‬עמוס נחום‪ ,‬גיא פריבס‪ ,‬סיוון‬ ‫אסקין‪ ,‬אודי תירוש‪Andre du plessis, Joao Carlos ,‬‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫רועי גליץ בע”מ‬ ‫כתובת המערכת‬ ‫הרקון ‪ ,4‬רמת גן‪52521 ,‬‬ ‫טלפון ‪077-4090280‬‬ ‫פקס ‪077-4090281‬‬ ‫מייל ‪info@composition.co.il‬‬ ‫אתר ‪www.composition.co.il‬‬ ‫צילום שער‪Lois Greenfield :‬‬

‫© הודעת זכויות יוצרים‬ ‫כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין‬ ‫קומפוזיציה‪ ,‬למו”ל רועי גליץ בע”מ‪ ,‬לצלמים‬ ‫ולכותבי הכתבות‪ .‬לפני כל שימוש החורג‬ ‫מקריאה‪ ,‬הדפסה לשימוש אישי ושיתוף עם‬ ‫חברים למטרת קריאה‪ ,‬חובה ליצור קשר עם‬ ‫הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש‬ ‫מראש‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לפרסם‪,‬‬ ‫לערוך‪ ,‬להפיץ וכיו”ב ללא אישור‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪84‬‬

‫העשיריה הפותחת‬ ‫בחיפוש אחר ה‪ LOOK-‬החדש‬ ‫תומר יעקבסון מראיין את טים טאדר‬

‫הצלמת של הנוסע בזמן‬ ‫ראיון עם לוייס גרינפילד‬

‫ביקור במוזיאון‬ ‫דניאל ארינאס‬

‫‪Jao Carlos‬‬ ‫כתבה‪ :‬סיוון אסקין‬

‫תפוס את הכריש‬ ‫ראיון עם עמוס נחום‬

‫‪110‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪172‬‬

‫צללים לבנים‬ ‫כתב וצילם‪ :‬לירון שמעוני‬

‫פורטפוליו‬

‫‪Andre Du Plessis‬‬

‫כל העולם במה‬ ‫כתב וצילם‪ :‬כפיר בלוטין‬

‫‪Self Made Man‬‬ ‫ראיון עם אודי תירוש‬

‫צייר לי תמונה‬ ‫מאת‪ :‬גיא פריבס‬

‫‪Time is money‬‬ ‫מאת‪ :‬יגאל גיאת‬


200 5

1/250

f4

Canon EOS-1Ds Mark III

‫לאתר‬

Tim Tadder 4


‫לאתר‬ 7

Oren shved

Exorcism

6


‫לאתר‬ 9

lior patel

Market 8


200 11

1/30

f13

NIKON D40X

‫לאתר‬

Efraim Moskovics

Rebecca 10


800 13

1/500

f14

Canon EOS 5D Mark II

‫לאתר‬

Adrian Donoghue

a path to somewhere 12


200 15

1/1000

f8

NIKON D5000

‫לאתר‬

Yair Garfinkel 14


‫לאתר‬ 17

Uri oren 16


100 19

1/250

f11

Canon EOS 5D Mark II

‫לאתר‬

Didi Daboush 18


‫עכשיו בישראל !!!‬ ‫חברות ציוד צילום הטובות בעולם‬ ‫חברת פוטו מד בע"מ גאה להציג את החברות הבאות‪:‬‬ ‫‪ - Think Tank photo‬תיקי הצילום הטובים בעולם‪.‬‬ ‫‪ - Benro‬חצובות קרבון ואלומיניום המספקות את התמורה‬ ‫הטובה ביותר בין מחיר לביצועים‪.‬‬ ‫‪ - Clik Elite‬תיקי צילום לשטח עשויים מחומרים קלים‪,‬‬ ‫מאווררים ועמידים ביותר‪.‬‬ ‫‪ - Markins‬ראשיים כדוריים הטובים בעולם בעלי יחס של‬ ‫משקל לכושר נשיאה הגדול ביותר‪.‬‬ ‫ניתן להשיג אצל היבואן ובקרוב בחנויות המובחרות‪.‬‬

‫אתר הבית‪www.photomad.co.il :‬‬

‫‪20‬‬

‫‪Edd Carlile‬‬ ‫‪Gerin‬‬ ‫‪Ben-David Yosef‬‬

‫לאתר‬ ‫לאתר‬

‫‪Nikon D-300‬‬

‫‪f/4‬‬

‫‪1/3200‬‬

‫‪200‬‬


200

1/125

f6.3

NIKON D90

‫לאתר‬

Yossi Shaany-Yarom 22


‫ראיון‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫‪r‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪Tim‬‬

‫בחיפוש אחר‬ ‫‪ LOOK‬החדש‬ ‫ה‪-‬‬ ‫‪er‬‬

‫‪ Tim Tadd‬עו‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫אי‬ ‫פו‬ ‫ר‬ ‫של הסטודיו הנוצ‬ ‫ץ‬ ‫ש‬ ‫לו‬ ‫הוא תלה עליהם‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫או‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫מו‬ ‫ל‬ ‫נו‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫קי‬ ‫מ‬ ‫מג‬ ‫רות‪.‬‬ ‫עובר תמונה ת‬ ‫זינים‪ ,‬ספרי צילו‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ונ‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫ה‪,‬‬ ‫יו‬ ‫מ‬ ‫רי‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ני‬ ‫ל‬ ‫ם‪ .‬הוא‬ ‫ר‬ ‫התאורה‪ ,‬הגוונים‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫עי‬ ‫בו‬ ‫עיון חדש‪ .‬רעיון ש‬ ‫ד‪,‬‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫עז‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫תו‬ ‫ה‬ ‫הו‬ ‫שי‬ ‫א‬ ‫גי‬ ‫יו‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫לו‬ ‫ל להיוולד מחדש‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬


‫כבר כמה זמן שפשוט נמאס לו‪ .‬הלוק הזה שהוא פיתח‪ ,‬שהפך‬ ‫להיות סימן ההיכר שלו ושהועתק על ידי עשרות צלמים‬ ‫ברחבי העולם‪ ,‬פשוט כבר לא עושה לו את זה יותר‪.‬‬ ‫"תפסת אותי בשלב מעניין בקריירה שלי" הוא אומר לי בשיחת‬ ‫טלפון כנה במיוחד‪" .‬אני מרגיש בסוג של צומת בקריירה שלי‪,‬‬ ‫אני רוצה לשנות את השבלונה שנכנסתי אליה לפני חמש שנים‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬


‫ואני בדיוק מחפש את הדבר הבא‬ ‫בשבילי‪ .‬אני מנסה לברר עם עצמי מה‬ ‫אני מנסה להגיד ואיך אני יכול להגיד‬ ‫את זה בדרך חדשה ושונה‪ ,‬באופן‬ ‫משמעותי ממה שאני עושה היום"‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אתם יכולים לקרוא לזה צרות‬ ‫של עשירים‪ .‬בחמש שנים האחרונות‬ ‫‪ Tim Tadder‬הגשים את כל השאיפות‬ ‫המקצועיות שלו בתור צלם מסחרי‪,‬‬ ‫וגם כאלו שלא היו לו כלל‪ .‬כשחברות‬ ‫כמו אדידס‪ ,‬נייק או מיקרוסופט‬ ‫עומדות בתור בשביל שיצלם את‬ ‫הקמפיין הבא שלהן‪ ,‬כשהצרכים‬ ‫הבסיסיים שלו מסופקים לגמרי‬ ‫ונקודת הנוחות נעשית מרופדת מדי‪,‬‬ ‫הוא התחיל פשוט לדאוג‪:‬‬ ‫"אחרי שאתה מצליח‪ ,‬אתה פשוט‬ ‫מתמודד עם סוג אחר של בעיות‪ .‬אתה‬ ‫צריך לחשוב כל הזמן איך להישאר‬ ‫רעב‪ ,‬לנסות למצוא את התשוקה‬

‫‪28‬‬

‫‪29‬‬


‫מחדש ולא להיות רגוע מדי‪ .‬מה שמפחיד אותי זה שיכול‬ ‫להיות שהאמירה הזאת‪ ,‬שהעבודות הכי טובות של האומן‬ ‫נעשות לפני שהוא התפרסם‪ ,‬יכול להיות שהיא נכונה‪ ,‬אני‬ ‫מקווה שזה לא באמת ככה"‪.‬‬ ‫הוא נולד לתוך עולם הצילום‪ :‬אבא שלו היה צלם מקומי‬ ‫וטים עזר לו כבר מגיל צעיר‪.‬‬ ‫"למדתי ממנו המון והוא עדיין מקור ההשראה העיקרי‬ ‫שלי‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבל אני חושב שבעיקר למדתי ממנו איך‬ ‫לנהל עסק‪ .‬הצילום וכל מה שקשור בו היה סביבי כל‬ ‫הזמן‪ ,‬ממש מהרגע שאני זוכר את עצמי‪ ,‬אבל התחייבתי‬ ‫אליו לחלוטין בחיי הבוגרים רק שסיימתי את ה‪ MA-‬שלי‬ ‫בצילום מאוניברסיטת אוהיו‪".‬‬ ‫הוא החל את דרכו כצלם ספורט עבור עיתונים ומגזינים‪,‬‬ ‫ונקודת המפנה הייתה באחד ממשחקי הכדורגל שצילם‪.‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪31‬‬


‫"עמדתי בתא קטן וצפוף עם עוד ‪ 2‬צלמים‪ ,‬לידנו היו‬ ‫עוד עשרות צלמים שכולם כיוונו את המצלמה לאותו‬ ‫כיוון‪ .‬הרגשתי פתאום מאוד מוגבל‪ ,‬לא יכולתי להסתובב‬ ‫ולמצוא זווית מיוחדת‪ ,‬מה אני יכול לעשות בשביל לקבל‬ ‫את התמונה שלי‪ ,‬שאלתי את עצמי איך אני יכול לייחד‬ ‫את עצמי מכל החבורה במצב כזה? הבנתי שאני צריך‬ ‫לשנות את הכול ולהתחיל לבנות מההתחלה משהו‬ ‫חדש"‪.‬‬ ‫ההשראה הראשונית לשינוי נבעה מאתלט קטוע רגל‪,‬‬ ‫שהוא ראה באחד הטריאטלונים שצילם‪" .‬ראיתי אותו‬ ‫מתמודד‪ ,‬וחשבתי שזה שהנה נושא מעניין לצילום‪,‬‬ ‫ולמזלי תפסתי אותו בסוף המרוץ והוא הסכים‪ .‬אחרי‬ ‫‪32‬‬

‫שצילמתי אותו‪ ,‬התחלתי לשים לב שאנשים מגיבים לתמונה‬ ‫הזאת והחלטתי שאני רוצה עוד כאלו‪ .‬התחלתי פשוט לאסוף‬ ‫נושאים חדשים ולצלם אותם באותו האופן מבחינה טכנית‪.‬‬ ‫כשהיו לי מספיק דוגמאות התחלתי להפיץ ולקדם את‬ ‫התמונות האלו באינטרנט‪ ,‬והטלפון התחיל לצלצל‪".‬‬ ‫הוא לא חלם שחמש שנים מאוחר יותר הוא יהיה אחד מצלמי‬ ‫הפרסומות העסוקים בסביבה‪ .‬ההפקות שלו נראות כמו הפקה‬ ‫של סרט באורך מלא‪ ,‬הקמפיינים גדולים‪ ,‬שונים ומאתגרים‬ ‫והוא מעסיק חבורה של מקצוענים שמכירה אותו ואת דרך‬ ‫העבודה שלו‪.‬‬ ‫"התפקיד הכי חשוב של הצלם זה להעביר את המסר של‬ ‫‪33‬‬


‫התמונה בדרך החזקה ביותר‪ .‬הוא צריך לשאול‬ ‫עצמו מה הוא רוצה להגיד עם התמונה שלו‪ ,‬ולדעת‬ ‫איך להגיע לזה מהר ובזמן אמת‪ .‬כשיש לך לקוח‪,‬‬ ‫לוחות זמנים ויעדים ברורים‪ ,‬אתה חייב להיות מיומן‬ ‫ומתורגל בשביל להצליח פעם אחר פעם לשלוט‬ ‫באומנות שלך‪ .‬אתה לא יכול להתאמן על דברים‬ ‫חדשים תוך כדי העבודה עצמה‪ ,‬אתה צריך לעשות‬ ‫את זה לפני שהעבודה הזאת מתחילה‪ .‬אני היום‬ ‫במצב שבו הלקוחות יודעים מה הם הולכים לקבל‬ ‫ממני כשהם פונים אליי‪ ,‬ואני עובד קשה בשביל‬ ‫להצליח לספק את הציפיות ממני פעם אחר פעם‪".‬‬ ‫"זאת גם אחת הבעיות שלי היום" הוא נאנח‪" .‬בגלל‬ ‫הלוק המובחן הזה שיצרתי בעבודות שלי בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬לקוח שמתקשר אלי ורוצה לשכור את‬ ‫הזמן שלי רוצה לקבל ממני את מה שהוא ראה בתיק‬ ‫העבודות שלי‪ .‬לך תסביר לו שאני רוצה לעשות משהו‬ ‫חדש‪ ,‬שאני מחפש שינוי‪ .‬על זה בדיוק אני עובד‬ ‫עכשיו‪ ,‬כמו שאמרתי לך‪ .‬אני רוצה שהלקוח שלי‬ ‫בעוד חצי שנה יגיע כי הוא ראה משהו חדש ממני‪,‬‬ ‫משהו שלא מזכיר את מה שהוא רואה היום בתיק‬ ‫העבודות שלי‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫‪35‬‬


‫את האמת? אני בעצמי עוד לא יודע איך‬ ‫זה ייראה‪ ,‬אולי זה יהיה בכלל עבודה‬ ‫בשחור לבן? אני אפילו לא יודע מה יהיה‬ ‫הנושא של התמונה הזאת‪ .‬צילמתי כבר‬ ‫בקריירה המון ספורטאים למשל‪ ,‬והיום‬ ‫אני שואל את עצמי היום את מי עוד אני‬ ‫רוצה לצלם? מה עדיין לא עשיתי"‪.‬‬ ‫"באופן כללי אני מעדיף לצלם ‪on‬‬ ‫‪ ,location‬ותמיד אני מתלהב יותר‬ ‫כשהצילומים מתבצעים בחוץ‪ .‬אתה אף‬ ‫פעם לא ממש יודע מה יקרה בלוקיישן‬ ‫חיצוני‪ ,‬וכשאתה משתמש בתאורה‬ ‫מלאכותית בצילומים שלך‪ ,‬אתה יכול‬ ‫לקבל שליטה ולנצל את הלוקיישן הזה‬ ‫טוב יותר‪ ,‬כדי שיתאים לחזון שלך בתור‬ ‫אמן‪ .‬פתאום‪ ,‬באמצע העבודה‪ ,‬אתה‬ ‫רואה אלמנט שלא חשבת עליו‪ .‬פתאום‬ ‫השמיים מקבלים צבעים ועננים שלא היו‬ ‫‪36‬‬

‫‪37‬‬


‫בתכנון המקורי‪ ,‬והתמונה משתנה בהתאם‪,‬‬ ‫בדרך כלל לטובה‪.‬‬ ‫אני תמיד משתמש בתאורה מלאכותית‪,‬‬ ‫ובדרך כלל אנחנו מביאים אתנו את התאורה‬ ‫שלנו לאן שאנחנו הולכים‪ .‬ברוב הפעמים‬ ‫אנחנו מצלמים אקשן וצריכים להקפיא‬ ‫דמויות בתנועה‪ ,‬והתאורה המלאכותית‬ ‫שאנחנו משתמשים בה מאפשרת את זה‪.‬‬ ‫חשוב לי להוסיף שלפני שאני צלם‪ ,‬אני קודם‬ ‫כל אבא ובעל‪ .‬מאז שנולדו הילדים שלי הכול‬

‫‪38‬‬

‫‪39‬‬


41

40


‫השתנה אצלי‪ ,‬ובעיקר סדרי העדיפויות‪ .‬אני‬ ‫באמת מעדיף להיות בבית כל זמן שאני יכול‪.‬‬ ‫אני אומנם הרבה בדרכים ומצלם במקומות‬ ‫רחוקים‪ ,‬אבל אני מנסה לכפר על זה בזמן‬ ‫איכות כשאני בסביבה‪ .‬למזלי‪ ,‬אני מקבל תמיכה‬ ‫מלאה מאשתי‪ ,‬שהייתה שם גם שהזמנים היו‬ ‫יותר קשים‪ .‬הילדים גם שינו את הדרך שבה‬ ‫אני מצלם‪ ,‬לפני שהם נולדו צילמתי עם שימוש‬ ‫בהרבה צללים והיום אני מאיר את התמונות‬ ‫שלי בצורה שונה לגמרי‪ .‬יש היום הרבה אור‬ ‫בתמונות שלי‪ ,‬ופעם הן היו הרבה יותר חשוכות‪.‬‬ ‫זה הרבה בזכותם‪".‬‬

‫‪42‬‬

‫‪43‬‬


‫של‬ ‫הצלמת‬ ‫הנוסעיצוריבזמןהפרא‬ ‫ארץ‬ ‫סדרה מאת ‪Jonas Carmhagen‬‬

‫תומר יעקבסון מראיין את ‪Lois Greenfield‬‬

‫במשך ‪ 25‬השנה האחרונות היא חוקרת את תנועת הרקדנים בניו יורק‪ .‬ההשראה‬ ‫שלה מגיעה תמיד מרגע הקסם הזה שבו בלחיצת כפתור‪ ,‬הזמן נעצר לו ומפסל‬ ‫באוויר גוף שהיה בתנועה‪ ,‬הוקפא והונצח לראווה בתנוחה בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫"המטרה שלי היא לא לצלם תמונה שאני יכולה לראות עם העיניים שלי‪ ,‬אלא‬ ‫להמשיך לחקור ולגלות את הפוטנציאל שגלום בעצירת תנועה וליצור בדיעבד‬ ‫תמונות שלא יכולתי לדמיין בכלל לפני שהצילומים החלו‪ .‬אני רוצה שהצופה‬ ‫בתמונות שלי ישאל את עצמו איך הרקדן הביא את עצמו לתנוחה הזאת?‬ ‫מאיפה הוא הגיע ואיך הוא מתכוון לנחות?" ככל הנראה אתם תשאלו את‬ ‫עצמכם בדיוק את השאלות הללו ברגע הראשון שתראו את התמונות ש‪Lois-‬‬ ‫‪ Greenfield‬מצלמת‪.‬‬

‫כשהיא התחילה את דרכה כצלמת‪,‬‬ ‫בשנות השישים של האלף הקודם‪,‬‬ ‫היא בכלל רצתה להיות צלמת של‬ ‫"‪ ,"National Geographic‬ובשביל להגיע‬ ‫למטרה הנכספת היא התחילה לצלם‬ ‫עבור עיתונים באזור בוסטון‪ ,‬כשנושאי‬ ‫הצילום שלה כוללים מגוון רחב של‬ ‫נושאים‪ ,‬מאסירים בבתי סוהר ועד הופעות‬ ‫רוק‪.‬‬ ‫חלק מהנושאים הללו היו הופעות ריקוד של‬ ‫להקות מחול‪ ,‬והיא מצאה את עצמה מכוונת‬ ‫את המצלמה לרקדנים בכמה חזרות גנרליות‪,‬‬ ‫כשבהתחלה לא היה לה ממש מושג ממשי‬ ‫כיצד לצלם את ההופעות הללו והיא התקשתה‬ ‫להסתגל לתנאי התאורה המשתנים על הבמה‬ ‫ולתנועות הבלתי צפויות של הרקדנים‪.‬‬ ‫כשהיא חזרה להתגורר בניו–יורק‪ ,‬היא כבר‬ ‫הייתה יותר בשליטה והיא ניסתה לצלם‬ ‫כמה שיותר חזרות גנרליות עבור העיתונים‬ ‫המקומיים‪ .‬לאט לאט היא הבינה שהיא מאוד‬ ‫מתחברת לסוג הצילום הזה ובייחוד לנושאים‬ ‫המרקדים והגמישים שבו‪ .‬ב‪ 1980-‬היא פתחה‬ ‫את הסטודיו הראשון שלה והתחילה לגלות‬ ‫את הפוטנציאל שיש בצילום רקדנים בסביבה‬ ‫מבוקרת‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫‪45‬‬


‫כל מה שקרה מאותו הרגע‪ ,‬הוא פרק מפואר ואסטטי‬ ‫במיוחד בתולדות ההיסטוריה של צילום התנועה‬ ‫והריקוד‪ .‬השילוב בין חשיבה מקורית‪ ,‬שימוש‬ ‫חדשני בבדים מתנופפים‪ ,‬מראות מעוותות לרעיונות‬ ‫וקומפוזיציות עוצרות נשימה‪ ,‬הפכו את גוף העבודה‬ ‫של ‪ Lois Greenfield‬לסטנדרט חדש ומקור השראה‬ ‫לדורות שלמים של צלמים שנולדו בעקבותיה‪.‬‬ ‫בין עוד יום בסטודיו‪ ,‬הרצאות בכל העולם‪ ,‬צילומי‬ ‫פרסומת והפקה של יומן השנה המסורתי שלה‪ ,‬היא‬ ‫מצאה את הזמן לראיון מעניין במיוחד‪.‬‬ ‫האם רקדת בעצמך בעבר?‬ ‫"אף פעם לא ממש רציתי להיות רקדנית בעצמי‪ ,‬אבל‬ ‫למדתי ריקוד כשהייתי ילדה קטנה‪.‬‬ ‫אני מצלמת עבור הרבה מאוד לקוחות מתחום הריקוד‬ ‫והגעתי למסקנה שהחוקים והתנועות של הבלט‬ ‫המסורתי יותר מוגבלים‪ ,‬כנושא צילום‪ ,‬בהשוואה‬ ‫למחול המודרני‪.‬‬ ‫מה שאני מחפשת‪ ,‬כשאני מצלמת רקדנים‪ ,‬זה לתפוס‬ ‫את הדרכים היצירתיות של הנושאים שלי‪ ,‬ליצור‬ ‫תנועה שתוכל לעבור לצופה בתמונה סטטית‪ .‬למרות‬ ‫שריקוד מטבעו הינו נושא צילום פוטוגני מאוד‪ ,‬אני‬ ‫מוצאת שיש מתח מובהק בין השניים‪ .‬המתח הדינמי‬ ‫הזה בין ריקוד לצילום הוא מה שמעניין ומרגש אותי‬ ‫בעשייה שלי‪.‬‬ ‫בגלל שאני לא מגיעה מעולם הריקוד אין בי שום‬ ‫רצון ליצור תמונות שלוכדות את מה שהקהל יכול‬ ‫לראות בהופעה של רקדנים על הבמה‪ .‬במקום זאת‬ ‫אני מעוניינת ליצור תמונות שעצרו רגע מיוחד שיכול‬ ‫להתקיים רק בתמונה בודדת‪".‬‬

‫‪46‬‬

‫‪47‬‬


‫האם הכרת והושפעת מהעבודה של ‪Brbara Morgan‬‬

‫כשהתחלת לצלם רקדנים?‬ ‫"הכרתי את התמונות שהיא צילמה‪ ,‬בהן את ‪Martha‬‬

‫‪ ,Graham‬אבל התחלתי ממש להתעניין בעבודות‬ ‫שלה כשהתחלתי לצלם רקדנים בעצמי‪ .‬אני זוכרת‬ ‫שהושפעתי לא רק מאיך שהיא צילמה רקדנים אלא‬ ‫בעיקר מכך שהיא העבירה את תהליך הצילום של‬ ‫הריקוד לסביבה מבוקרת‪ .‬באותה תקופה כתבתי‬ ‫הרבה על צילום ואפילו ראיינתי אותה‪.‬‬ ‫לאחר כמה שנים‪ ,‬בהשראתה של ברברה‪ ,‬התחלתי‬ ‫לצלם רקדנים ובדיוק כמוה‪ ,‬הזמנתי את הרקדנים‬ ‫לסטודיו‪ ,‬לתוך לאווירה מבוקרת‪ .‬שלא כמוה‪ ,‬לא‬ ‫הייתי מעוניינת לתעד את הריקוד עצמו‪ ,‬אלא עבדתי‬ ‫עם הרקדנים כחומר גלם שעזר לי להגשים את החזון‬ ‫האסתטי המתפתח שלי בתור צלמת‪.‬‬ ‫אפשר להגיד שבכל מה שקשור להשראה לצילום‬ ‫עצמו‪ ,‬הייתי מושפעת יותר מצלמים כגון ‪Duane‬‬ ‫‪ Michals‬ו‪".Max Waldman-‬‬ ‫את תמיד יודעת כיצד לביים את הרקדנים שאת‬ ‫מצלמת או שאת מבקשת מהם לאלתר בזמן‬ ‫הצילומים?‬ ‫"אני אף פעם לא מגיעה לצילומים עם רעיון מקובע‪,‬‬ ‫וכמעט תמיד הסשן מורכב מהרבה אלתורים‪ .‬לפעמים‬ ‫יש לי איזשהו קונספט שאני מתחילה איתו או שיש‬ ‫לי מעין שאלה כגון 'מה יקרה אם אני אשפוך קמח‬ ‫על דמות שקופצת באוויר?'‪ .‬המוטיבציה שלי איננה‬ ‫לשחזר תמונה שיש לי בראש‪ ,‬אלא לנסות ולחקור את‬ ‫הפוטנציאל שיש ברגעים מיוחדים שלא יכולתי אפילו‬ ‫לדמיין לפני שהצילומים החלו‪".‬‬

‫‪48‬‬

‫‪49‬‬


‫האם יש לך ניסיון בצילומי חוץ‪ ,on location ,‬או שכל‬ ‫הצילומים שלך מתבצעים בסטודיו?‬ ‫"התחלתי את דרכי בעולם הצילום כצלמת עיתונאית‪,‬‬ ‫ומצאתי את עצמי הרבה פעמים בסביבת עבודה שבה‬ ‫לא הייתה לי שליטה בכלל על תאורה או רקעים וכו'‪.‬‬ ‫עם הזמן‪ ,‬כשהתחלתי לצלם עבודות מסחריות‪ ,‬מצאתי‬ ‫את עצמי בלוקיישנים שונים‪ ,‬בעיקר בתוך מבנים‪,‬‬ ‫שאליהם הכנסתי את אמצעי התאורה שלי‪".‬‬

‫‪50‬‬

‫מהתבוננות בתמונות שלך נראה שהם צורכות הרבה‬ ‫מקום לצילום‪..‬כמה מרחב את צריכה בשביל לצלם‬ ‫בדרך כלל?‬ ‫"מרחב הצילום שאני זקוקה לו אינו גדול במיוחד‪,‬‬ ‫הרוחב של הרקע שאני משתמשת בו הוא ‪ 7.5‬מטר‬ ‫והגובה הינו ‪ 3‬מטר‪ .‬הקפיצות של הרקדנים בתמונות‬ ‫שלי נראות מאוד גבוהות‪ ,‬אבל האמת היא שאני תמיד‬ ‫מבקשת מהם לא לקפוץ כל כך גבוה!"‬

‫‪51‬‬


‫עד כמה חשובה מהירות הפלאש בתמונות שלך?‬ ‫"מהירות הפלאש בתמונות שלי היא קריטית‪ .‬אני‬ ‫משתמשת בפלאשים מסוג ‪ Broncolor‬שמאפשרים‬ ‫הבזקה במהירות של ‪ 1/2000‬של שנייה‪ .‬מהירות‬ ‫ההבזקה הזאת מאפשרת את הקפאת התנועה‬ ‫המהירה של הרקדנים‪.‬‬ ‫רוב האנשים חושבים שאני עוצרת את התנועה של‬ ‫הרקדנים בעזרת מהירות תריס או ‪ ISO‬גבוהים‪ ,‬אבל‬ ‫האמת היא שהפרמטרים הללו חשובים בעצירת‬ ‫תנועה בצילומים בתאורה טבעית ולא בצילומים‬ ‫בסטודיו‪".‬‬ ‫רב האנשים חושבים שאני עוצרת את התנועה של‬ ‫הרקדנים בעזרת מהירות תריס או ‪ ISO‬גבוהים אבל‬ ‫האמת היא שהפרמטרים הללו חשובים בעצירת‬ ‫תנועה בצילומים בתאורה טבעית ולא בצילומים‬ ‫בסטודיו‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫‪53‬‬


‫כמה תמונות נדרשות לך בדרך כלל על מנת לתפוש‬ ‫קפיצות של רקדנים? כמה זמן לוקח סשן טיפוסי איתך?‬ ‫"הזמן האידיאלי מבחינתי הוא פחות מ‪ 4-‬שעות‪ ,‬וזאת‬ ‫מפני שזמן קצוב שכזה גורם לי לנסות מעט רעיונות ולא‬ ‫מאפשר לי להתפזר יותר מדי‪ .‬בימי צילום מלאים יש‬ ‫בדרך כלל יותר מדי דברים שאני מנסה לעשות‪ ,‬והתוצאה‬ ‫היא שאני עוברת מרעיון לרעיון יותר מדי מהר בכדי‬ ‫להספיק‪.‬‬ ‫בנוגע לשאלה כמה תמונות אני בדרך כלל צריכה על מנת‬ ‫לתפוס קפיצות כמו שאני רוצה‪ ,‬אז למרות שאני בדרך‬ ‫כלל מבקשת מהרקדנים לחזור על אותו תרגיל שוב ושוב‪,‬‬ ‫מצאתי שאחרי ‪ 10‬פעמים שכאלו התנועה שלהם נראית‬ ‫תבניתית וטיפה שבלונית‪ .‬אני אוהבת שהתמונה תיראה‬ ‫רעננה ודינמית ותשדר מידה מסוימת של ספונטאניות‪".‬‬

‫‪54‬‬

‫‪55‬‬


‫האם את משתמשת בחצובה כשאת מצלמת?‬ ‫"כן‪ ,‬אני כמעט תמיד משתמשת בחצובה‪ ,‬אני כמו‬ ‫השמש שכל הכוכבים מסתובבים סביבי! אני אומרת‬ ‫לרקדנים איפה הם צריכים להיות‪ ,‬אני מכוונת את‬ ‫התאורה לכיוון של התנועה שלהם ושהם מתחילים‬ ‫לזוז‪ ,‬אני הדבר היחיד שנשאר נייח בסטודיו‪".‬‬

‫‪56‬‬

‫‪57‬‬


‫השימוש בבדים \ בגדים בצילומים שלך הוא מאוד‬ ‫מיוחד ומרשים‪ .‬איך זה התחיל? את זוכרת את הרגע‬ ‫שבו הבנת את הפוטנציאל שיש בשימוש שכזה?‬ ‫"האמת היא‪ ,‬שהעניין שלי בשימוש בבדים בתנועה‬ ‫בצילום התחיל כבר בימים הראשונים בקריירה שלי‪,‬‬ ‫כשצילמתי חזרות גנרליות בתיאטרון‪ .‬אני זוכרת‬ ‫שבמקרה צילמתי צעיף של רקדנית‪ ,‬שמהתנועה שלו‬ ‫נראה בצילום כמו קשת מאוד יפה‪ .‬הבנתי אז שהצעיף‬ ‫תחם את מסלול התנועה של הרקדנית ותיאר במעופו‬ ‫את מה שהרקדנית עשתה לפני שהמצלמה צילמה‪.‬‬ ‫צעיפים ובדים מתנפנפים יכולים לשמש צלמים‬ ‫כאמצעי נהדר לתיאור של מסע בזמן ותנועה‪ .‬מה‬ ‫שאני הכי אוהבת בשימוש באמצעים שכאלו הוא‬ ‫שאתה אף לא יודע מה יקרה כשאתה משתמש בהם‪.‬‬ ‫למרות שיש כמה שיטות שבהם ניתן לנסות ולשלוט‬ ‫בתנועה של הבדים הללו‪ ,‬כל פעם זה נראה אחרת‬ ‫ומפתיע בצורה מסוימת‪ ,‬ממש כמו עם הרקדנים‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫בגלל שעבורי התהליך היצירתי הינו דיאלוג שבין‬ ‫שליטה לאלתור‪ ,‬אני מעריכה מאוד את האלמנט הזה‬ ‫בסט‪ ,‬שאינו לגמרי נמצא בשליטה שלי‪ .‬זאת גם אחת‬ ‫הסיבות שאני אוהבת להשתמש במראות בצילומים‬ ‫שלי‪ ,‬שמעבר לכך שהן מספקות יכולת להשתמש‬ ‫בשטחים שמחוץ לפריים ולהכיל אותם בתמונה‪ ,‬הן גם‬ ‫אינן ממש בשליטה שלי ונתונות לחוקי האופטיקה‪".‬‬

‫‪58‬‬

‫‪59‬‬


‫על מה את עובדת בימים אלו?‬ ‫"מלבד העבודה השוטפת‪ ,‬שכוללת תערוכות‪ ,‬הרצאות‪,‬‬ ‫סדנאות‪ ,‬הפקה של יומן שנה ועבודה מסחרית‪ ,‬אני‬ ‫אתחיל בקרוב לעבוד על המונוגרף (‪)monograph���‬ ‫השלישי שלי ‪.‬‬ ‫משנת ‪ 2003‬ועד ‪ 2007‬שיתפתי פעולה עם תיאטרון‬ ‫הריקוד האוסטרלי ביצירה של מופע שנקרא "‪,"Held‬‬ ‫שהיה מופע ריקוד שהתבסס על הצילומים שלי‪.‬‬ ‫במהלך המופע הייתי מצלמת חלקים ממנו מהבמה‬ ‫עצמה והצילומים היו מועברים‪ ,‬בזמן אמת‪ ,‬לשני‬ ‫מסכים גדולים ליד הבמה כך שהקהל מסוגל לראות‬ ‫את הופעת הריקוד ולחזות ברפרודוקציה שלו באופן‬ ‫מיידי‪ .‬הופענו כבר בהרבה מקומות בעולם עם המופע‬ ‫הזה‪ ,‬והחוויה הזאת פתחה עבורי דרך חדשה לגמרי‬ ‫לחשוב‪ ,‬ליצור ולהציג את התמונות שלי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אני מעורבת בפרויקטים נוספים שאחד מהם‬ ‫הינו שיתוף פעולה עם הרקדן הארגנטינטאי ‪Dario‬‬ ‫‪ Vaccaro‬שנקרא "‪ ,"Projected‬והשני נקרא “‪The 18th‬‬ ‫‪ ,”Parrallel‬שהינו סרט שחוקר את הקשר בין ריקוד‬ ‫לתפילה בתרבויות שונות‪".‬‬

‫‪60‬‬

‫‪61‬‬


‫דניאל ארינאס מצלם דיוקנאות רחוב בקובה‬

‫ביקור במוזיאון‬

‫גם בימים שבהם אנחנו יכולים‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫להוסיף חברים בלחיצת כפתור על העכבר‪,‬‬ ‫הצורך הראשוני ההישרדותי והקדום להיות‬ ‫מוקפים באנשים אמיתיים עדיין קיים בנו‬ ‫ומפגש צפוף עם אנשים לא מוכרים בסביבה‬ ‫חדשה ושונה יכול להפוך לחוויה מאוד‬ ‫אינטנסיבית ומהנה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫‪63‬‬


‫למזלי טיילתי לא מעט בעולם ובכל המקומות שהגעתי אליהם‬ ‫ניסיתי לצלם כמה שיותר דיוקנאות רחוב‪ .‬הנישה הזו בז'אנר‬ ‫צילומי הרחוב היא מאוד ייחודית ומעניינת ומצריכה כישורי‬ ‫צילום שונים מאשר בצילום אורבני או בעבודה בסביבה‬ ‫מבוקרת כמו סטודיו‪.‬‬ ‫בראשית דרכי הסתובבתי עם עדשת ‪ 18-200‬והיא אפשרה לי‬ ‫גמישות רבה ואפשרויות צילום מגוונות אך לאט לאט הרגשתי‬ ‫שאני מאבד משהו בתהליך‪ ,‬הרגשתי שאני "מצרף" באופן טכני‬ ‫מידי דיוקנאות מרחוק בלחיצת כפתור (מזכיר לכם משהו?)‪.‬‬ ‫באותו רגע החלטתי לשים על הגוף את ה ‪ 50mm 1.8‬ואולי‬ ‫זה נשמע דרמטי אבל אני בהחלט יכול להגיד שהצילומים‬ ‫שלי התחלקו ללפני שהייתה לי את העדשה הזו ולאחריה‪.‬‬ ‫אני לא מדבר על הצד הטכני והאיכותי של העדשה הזאת‬ ‫(למרות שהוא מדהים כמובן) אלא אני מתכוון לכך שכל גישת‬

‫‪64‬‬

‫‪65‬‬


‫הצילום שלי ברחוב השתנתה‪ .‬פתאום אני חייב להתקרב וליצור קשר עם הדמות‬ ‫המצולמת‪ ,‬אני חייב לפתוח בשיחה ולהכין את הקרקע לצילום עצמו‪.‬‬ ‫אפשר לדמות את זה ל"התחלה" עם בחור‪/‬ה; יש קצת פרפרים בבטן‪ ,‬יש היסוסים‪,‬‬ ‫מה אומרים‪ ,‬מתי אומרים‪ ,‬איך הוא או היא יגיבו‪...‬‬ ‫המיומנות הזו מצריכה הרבה תרגול אבל התגמול שווה את התוצאה הסופית‬ ‫בפריים‪.‬‬ ‫היום אני יכול לזהות פריימים שבמהלך הצילום שלהם הייתה לי אינטראקציה‬ ‫של הדמות עם הצלם לפני לחיצת הכפתור ואני די משוכנע שאותם פריימים נתנו‬

‫‪66‬‬

‫‪67‬‬


‫יותר אימפקט לצופה בתמונות הללו‪.‬‬ ‫הייתי במקומות נידחים בהם המקומיים רצים‬ ‫אליך ומאוד מתעניינים בך ובמצלמה שלך ‪,‬דבר‬ ‫שהופך את צילומי הפורטרטים שלהם לדבר‬ ‫יותר נגיש וקל‪ ,‬והייתי גם במקומות שהפניית‬ ‫המצלמה לעברם או בקשת רשות לצלמם גררה‬ ‫תגובות נפחדות‪,‬זועמות או חוסר הענות מוחלט‬ ‫ומופגן‬ ‫גן עדן לצלמים‬ ‫בקיץ האחרון התמזל מזלי ונסעתי לטיול בקובה‪.‬‬ ‫היא לא דומה לשום מקום אחר שהייתי בו‪ .‬זה‬ ‫פשוט גן עדן לצלם האורבני‪.‬‬ ‫אני באמת ניסיתי בימים הראשונים לשהותי‬ ‫שם לספוג קצת הסטוריה‪ ,‬ללכת למוזאונים‬ ‫ולהבין את המצב הלא פשוט שהעם הקובני‬ ‫נמצא בו‪ ,‬אך בכל פעם ששהיתי במוזאון הייתי‬ ‫מסתכל החוצה ולא הצלחתי להקשיב להסבריו‬ ‫של המדריך או איבדתי את סבלנותי בלקרוא‬

‫‪68‬‬

‫‪69‬‬


‫את ההסברים על כל מיצג‪ .‬פשוט‬ ‫נמשכתי החוצה אל הרחוב‪.‬‬ ‫אחרי שלושה ימים החלטתי‬ ‫ללכת עם הלב ולקרוא על קובה‬ ‫כשאחזור לארץ (טוב אני מודה‬ ‫בזה‪ ,‬עדיין לא הספקתי לקרוא)‪.‬‬ ‫המוזיאון האמיתי נמצא בקובה‬ ‫בחוץ‪,‬ברחובות; מכוניות משנות‬ ‫ה‪, 50-‬מבנים מתפוררים וחנויות‬ ‫שעמדו מלכת‪ .‬בקיצור תפאורה‬ ‫מושלמת לצילום אורבני‪.‬‬ ‫קובה הדהימה אותי בעודף‬ ‫סובלנות לאחר‪ ,‬אתה רואה ברחוב‬ ‫אנשים מכל הגזעים והצבעים‬ ‫הגרים יחד ‪,‬נשואים אחד לשני‬ ‫ומולידים ילדים מדהימים‪ ,‬שרק‬ ‫נישואי תערובת יכולים להפיק‪.‬‬ ‫המקום היחידי בקובה בו גיליתי‬ ‫סלקציה על פי צבע זה בבית‬ ‫החרושת לסיגרים‪ ,‬שם חייבים‬ ‫להפריד את הסיגרים על פי גוון‬ ‫העלים‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫‪71‬‬


‫כשהייתי בהוואנה‪ ,‬בירת קובה‪ ,‬הרגשתי כאילו‬ ‫אני נמצא בחנות ממתקים אינסופית‪ .‬הרחוב‬ ‫היה הומה אנשים מעניינים שכולם עסוקים‬ ‫בענייניהם מחוץ לביתם‪ .‬אתה יכול לראות‬ ‫אנשים קונים את מצרכיהם‪ ,‬עומדים בתור‬ ‫לקופונים ממשלתיים‪ ,‬מתגלחים‪ ,‬משחקים‪,‬‬ ‫מעשנים וכמובן רוקדים‪ ,‬והכל נעשה בחוץ ‪-‬‬ ‫ממש תיאטרון גדול וססגוני‪.‬‬ ‫היו מצבים שאמרתי לעצמי שאני צריך רק‬ ‫לקחת כסא ולשבת על המדרכה עם המצלמה‬ ‫ואכן עשיתי זאת כמה פעמים‪ ,‬ממש להיות זבוב‬ ‫על קיר קובני‪.‬‬ ‫‪72‬‬

‫‪73‬‬


‫למראית עין ה"משימה" היא קלה אך להבאת‬ ‫פורטרט רחוב בקובה צריך עוד קצת‪.‬‬ ‫הקובנים לא "פראריים"‪ ,‬בקשת רשות או‬ ‫הצבעה על המצלמה לא תספק אותם בשביל‬ ‫להרשות לך לצלם אותם‪ .‬הם אנשים משכילים‬ ‫תרבותיים שיש להם דעה מנומקת כמעט על כל‬ ‫דבר שזז בקובה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫למזלי כשהייתי קטן ההורים דיברו עם הוריהם‬ ‫בלדינו ומאז הספקתי לטייל במדינות דוברות‬ ‫ספרדית וגם לקחת שיעורים פרטיים בספרדית‬ ‫כדיי לשפר את השפה‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫לכן לפני כמעט כל פריים שצילמתי ברחוב‬ ‫פתחתי בשיחה של כמה דקות על עצמי ומה אני‬ ‫חושב על כל מיני דברים שקורים בקובה‪ .‬רק‬ ‫אחרי הפשרת הקרח הזאת זה נפתחה הדלת‬ ‫לצילום הפורטרט המיוחל‪.‬‬ ‫אני יכול להבין אנשים שיגידו שזו עבודה קשה‪,‬‬ ‫אך עם הזמן ועם הגישה הנכונה כל התהליך‬ ‫הזה מרגיש יותר כחוויה אמיתית ונדירה בימינו‬ ‫שהפכה לחלק בלתי נפרד אצלי משיטת הצילום‬ ‫ברחוב‪.‬‬

‫‪75‬‬


‫פוטוטבע מוציאה אתכם למסעות צילום‬ ‫בעולם בהדרכת הצלמים הטובים בארץ‬ ‫ומומחים למקום‬ ‫חוויה לבנה‬ ‫הטיול ללפלנד הוא חוויה יוצאת דופן‪ .‬נחתנו בקור‬ ‫מקפיא ישירות לתוך כל הלבן היפה הזה ושבוע קסום‬ ‫ומלא בהרפתקאות החל‪ .‬אין ספק שהנסיעה בחברת‬ ‫צלמים וחובבי צילום אפשרה ליצירתיות לזרום‪ ,‬חדוות‬ ‫הצילום הורגשה במלואה והתוצאות היפות הן הוכחה‬ ‫לכך‪ .‬תודה על חוויה שלא נשכח עוד הרבה מאד זמן‪ .‬‬ ‫מיכל קדרי‬

‫חשיפה לצפון!‬ ‫בלפלנד נזכרתי בימים שהיה רק ערוץ אחד בטלוויזיה‬ ‫ולא היה הרבה מה לראות‪ ,‬מלבד שלג – הרבה שלג‬ ‫ אבל לפלנד הייתה יותר טובה אפילו מהנוסטלגיה‪.‬‬‫מעבר לארגון המצוין‪ ,‬היה הקור‪ ,‬שהוא חוויה מדהימה‬ ‫בפני עצמה (בשלב מסוים כמעט התפתינו להיכנס‬ ‫בלילה הבהיר להתחמם בחדר הקירור של המלון‬ ‫הסמוך‪ ,‬שהיו בו רק ‪ 18-‬מעלות‪ ,‬כשבחוץ היו ‪)...31-‬‬ ‫והנופים עוצרי הנשימה היוו תענוג בכל יום‪.‬‬ ‫גנגי עזר‬

‫ממליץ בחום לבקר בקור!‬ ‫משהו שפשוט לא תוכלו לשכוח ‪ 7,‬ימים של‬ ‫חוויות מטורפות בקצה העולם!! ‪ 7‬ימים של קור‬ ‫לא רגיל!!! של רגעים בלתי נשכחים! של צילומים‬ ‫נדירים!!‪ ‬בקיצור רק שאתם שם אתם תוכלו להבין‬ ‫על מה אני מדבר‪ ...‬לטוס עם קבוצת צילום מוכשרת‬ ‫במינה שכל רגע מתועד בתמונה ‪ ):‬ביערות המושלגים‬ ‫‪,‬באופנועיי שלג‪,‬במזחלות הכלבים‪,‬במנפצת הקרח‬ ‫הגדולה! פשוט רגעים של פעם בחיים!‬ ‫תודה לגליץ בית הספר לצילום ולרועי בפרט‪ ,‬לחברת‬ ‫אופקים ולמדריך התותח אמנון ‪ ):‬וכמובן לקבוצת‬ ‫הצלמים הנדירה הזו ‪):‬‬ ‫אמיר גרסיה‬

‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪ | info@phototeva.co.il‬טל’ ‪077-4090280‬‬

‫‪www.phototeva.co.il‬‬


‫‏‪Joao Carlos‬‬ ‫ראיון עם מאסטר צעיר‬

‫ראיינה סיוון אסקין‬

‫אחד הדברים שאני אוהבת בניו יורק זה האינספור הזדמנויות לפגוש אנשים‬ ‫מעניינים‪ ,‬ואם כבר אנשים מעניינים אז כמובן צלמים קריאטיביים כאלו‬ ‫שלא יוצא לפגוש כל יום‪ .‬את ג'ואו קרלוס‪ ,‬צלם אופנה‪ ,‬שזכה בתואר צלם‬ ‫המאסטר של הזלבלד לשנת ‪ )Hasselblad) Masters Award 2009‬פגשתי‬ ‫לראשונה בתערוכת צילום בטריבייקה עוד לפני שידעתי מי‬ ‫הוא ובפעם השנייה באתי לפגוש אותו במיוחד בתערוכת‬ ‫צילום בצ'לסי לרגל הוצאת הספר ‪Hasselblad‬‬ ‫‪ ,Masters‬שעל כריכתו מתנוסס צילום‬ ‫שקרלוס צילם‪.‬‬


‫קרלוס שיחד עם עוד תשעה צלמים זכה בתואר ‪ Hasselblad Master‬לאחר שגברו להם על ‪ 3000‬צלמים מכל העולם‬ ‫שהגישו מועמדות לתחרות‪ .‬הוא גאה מאוד בעובדה שהוא הצלם הצעיר ביותר שאי פעם זכה בכבוד הזה‪ .‬התואר‬ ‫הנכסף‪ ,‬שנחשב לאחד מהתארים היותר יוקרתיים בעולם הצילום‪ ,‬ניתן לצלמים שתרמו לאומנות הצילום מבחינת‬ ‫‪80‬‬

‫יצירתיות‪ ,‬קומפוזיציה‪ ,‬קונספט ומיומנויות טכניות‪.‬‬ ‫למרות לוח הזמנים הצפוף של קרלוס‪ ,‬הצלחנו להיפגש איתו לראיון קצר על עבודתו כצלם וללמוד על מקורות‬ ‫ההשראה שלו‪.‬‬ ‫‪81‬‬


‫מה הזיכרון הראשוני שלך בתור יוצר? מה הייתה ההתנסות‬ ‫הראשונה שלך בצילום?‬ ‫תמיד הייתי סקרן לגביי אומנות‪ .‬ההתנסות הראשונה שלי‬ ‫ליצור אומנות הייתה כשגיליתי את הקיר במסדרון הארוך‬ ‫בבית הוריי‪ .‬זה היה עבורי כמו בד קנבס ענק שלא נגמר‪ .‬אני‬ ‫חושב שקשקשתי או ציירתי עליו לפחות שתיים או שלוש‬ ‫פעמים וכל פעם ההורים שלי צבעו בצבע לבן על 'יצירת‬ ‫האומנות' שלי וחוזר חלילה‪ .‬אני חושב שבגיל חמש זו הייתה‬ ‫הפעם הראשונה שביקשתי מתנה לחג המולד וביקשתי‬ ‫מצלמה‪ .‬אימי היקרה קנתה לי מין מצלמת צעצוע מפלסטיק‬ ‫ואני זוכר שהסתכלתי על הצעצוע הזה ואמרתי לאימא שלי‬ ‫'תודה רבה‪ ,‬אבל למצלמה הזאת אין פלאש!' וביקשתי שיקנו‬ ‫לי מצלמה אמיתית‪.‬‬ ‫בתור ילד רציתי להיות מעצב מכוניות‪ ,‬בגיל מאוחר יותר‬ ‫רציתי להיות מאייר ספרי קומיקס ובתקופת התיכון ניגנתי‬ ‫בגיטרה שלי ורציתי להיות רוק סטאר‪ .‬ואז בתקופת הקולג'‬ ‫התחלתי לצייר ורציתי להיות אחד מהציירים הבוהיימים‬ ‫האלו‪ ,‬אבל כנראה שאני בחור יותר מדי מעשי בשביל‬ ‫אורך החיים הבוהיימי‪ .‬בערך בשנה השנייה של הלימודים‬ ‫‪82‬‬


‫(אחרי שכבר הצגתי את הציורים שלי בכמה תערוכות‬ ‫יחיד ובקבוצות) הייתה לי תערוכת יחיד גדולה באחד‬ ‫מהמוזיאונים המקומיים והייתי צריך לספק כמה צילומים‬ ‫של הציורים שלי לאחד מהעיתונים המקומיים‪ .‬אני‬ ‫זוכר שביקשתי מאיזה חבר של המשפחה‪ ,‬שהיה צלם‬ ‫במקצועו‪ ,‬שיצלם עבורי את הציורים‪ ,‬אבל בגלל שלא היה‬ ‫לי כסף לשלם לו (למי יש כסף לכאלה דברים בתקופת‬ ‫הקולג'?) החלטתי לעשות זאת בעצמי‪ .‬מכרתי את‬ ‫הגיטרה שלי ובכסף הזה קניתי את המצלמה הראשונה‬ ‫שלי‪ .‬וככה בעצם הכול התחיל‪ ...‬מהר מאוד התאהבתי‬ ‫בפורמט הזה שנקרא צילום ושיניתי את מסלול הלימודים‬ ‫שלי בקולג' מלימוד אומנות ללימודי צילום‪.‬‬

‫ועבור הקריירה שלי‪ .‬עבדתי בשבילו קצת יותר משלוש‬ ‫שנים ועשיתי עבורו כל מה שביקש‬

‫אחר כך באפריל ‪ 2002‬פתחתי יחד עם עוד חבר צלם‪,‬‬ ‫‪ Pedro Davim‬שמו ‪,‬סטודיו משלנו וקראנו לחברה‬ ‫‪ Milkman Studio Production‬במשך שלוש שנים עדיין‬ ‫עבדתי בתור עוזר לצלמים אחרים ובתור פרילאנס‬ ‫לחברות הפקה אחרות‪ .‬זו הייתה תקופה די משמעותית‬ ‫עבורי ועבור הקריירה שלי כי יצרתי לעצמי קשרים‬ ‫והתנסיתי בעבודה לצד צלמים ידועים ומקצועיים‪.‬‬ ‫עבדתי עם למעלה משלושים צלמים כמו לדוגמא ‪Horst‬‬ ‫‪ Diekgerdes‬להפקת אופנה לווג הבריטי‪Fredric Pinet , ,‬‬ ‫‪ Thomas Strogalski‬לצילומים עבור אאודי ומרצדס‪ .‬בו‬ ‫בזמן עדיין עבדתי על פרויקטים אישיים שלי והיה לי‬ ‫מה השיעור הגדול ביותר שלמדת על תרגול האומנות‬ ‫את הסטודיו שלי שפתחתי‪ ,‬כך שאחרי יום עבודה של ‪12‬‬ ‫שלך?‬ ‫שעות על סט צילומים‪ ,‬הייתי חוזר הביתה ויוצא לעבוד‬ ‫תרגול מביא לשלמות‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬תרגול גורם לך לגלות בסטודיו שלי עוד חמש ‪-‬שש שעות‪ .‬זו הייתה תקופה‬ ‫שלא ישנתי בה הרבה‪ ,‬גם לא הייתי צריך לישון הרבה‪ ,‬וזה‬ ‫שאתה צריך להתאמן יותר‪....‬‬ ‫עזר לי לחדד את הכישורים שלי ולהתמקצע‪ .‬מאז כבר‬ ‫הספקתי לטפח לעצמי רשימה של לקוחות כמו משרדי‬ ‫איך למדת צילום? אני חושבת שיש הבדל גדול בין‬ ‫'ללמוד צילום' ובין 'ללמוד לצלם'‪ .‬איך התחילה הקריירה פרסום‪ ,‬עורכי מגזינים וחברות יופי וקוסמטיקה‪.‬‬ ‫שלך בתור צלם?‬ ‫מה היו הקשיים שלך כשהתחלת לצלם?‬ ‫הקריירה שלי התחילה‪ ,‬אני חושב‪ ,‬כשהפכתי להיות עוזר‬ ‫לגלות ולמצוא את הסגנון שיזוהה איתי ולמצוא את‬ ‫צלם ל ‪ ,Joao Palmeiro‬צלם פרסום מאוד ידוע ונחשב‬ ‫בפורטוגל‪ .‬הוא בהחלט היה ההשפעה הכי גדולה עבורי‬ ‫מקומי בשוק המסחרי‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫‪85‬‬


‫איך הצלחת לפתח את הסגנון שלך ואיך אתה מגדיר אותו?‬ ‫את האמת‪ ,‬חלק גדול מהסגנון שלי הוא תוצאה של חשיפה‬ ‫של שנים לכל מיני גירויים חזותיים‪ .‬אני לא חושב שיש לי סגנון‬ ‫מוגדר‪ ,‬אני אוהב רומנטיקה ופנטזיה‪ ,‬אבל אני חושב שהסגנון‬ ‫שלי מתפתח ומשתנה תמיד עם הזמן‪.‬‬ ‫עם איזה אמן אתה הכי מזדהה?‬ ‫אני לוקח השראה מהרבה מקורות שונים‪ .‬יש כל כך הרבה‬ ‫אמנים שנותנים לי השראה אבל לפעמים זה גם יכול להיות‬ ‫אימאג' אחד שמשפיע עליי‪ .‬אם אני צריך לנקוב בשמות של‬ ‫אמנים אז הרשימה שלי תכלול את ‪Meisel, Klein, Roversi, Solve‬‬ ‫‪Sundsbo, Mario Testino, Lebowitz, Weber, Ritts, Demarchelier,‬‬

‫‪ ,Avedon, Newton, Adams, Sabastiao Salgado‬ועוד‪ .‬ההשפעות‬ ‫שלי מתחום הקולנוע הם קובריק‪ ,‬גודאר‪ ,‬דיוויד לינץ'‪ ,‬היצ'קוק‪,‬‬ ‫יאנוש קמינסקי‪ ,‬כריסטופר דויל‪ ,‬ומתחום הציור האמנים‬ ‫הגדולים בעיניי הם ‪Caravaggio, Sorrola, Gustave Courbet,‬‬ ‫‪ Vermer‬והרשימה עוד ממשיכה‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫‪87‬‬


‫מה הרעיון או המוטיב החשוב ביותר בצילום שלך?‬ ‫אני אוהב לספר סיפורים באמצעות הצילומים שלי‪ .‬אני אוהב‬ ‫לחשוף את האנשים ולהביא את הרגשות שלהם לידי ביטוי‬ ‫בתמונות‪.‬‬ ‫אולי נקרא לזה 'רגשות בתמונות'?‬ ‫כן‪' ,‬רגשות בתמונות' זה שם טוב‪ .‬זה בעצם מה שהופך את‬ ‫הצילום לכל כך חי ואינטנסיבי‪.‬‬ ‫אילו איכויות או תכונות‪ ,‬לפי דעתך‪ ,‬צריכות להיות באמן‪ ,‬כדי‬ ‫שייחשב לאמן טוב?‬ ‫היכולת לחדש כל הזמן‪ ,‬מסירות‪ ,‬התמדה‪ ,‬היכולת להעביר רגש‬ ‫או רעיון באמצעות מדיום אומנותי וחזותי ומעל הכל‪ ,‬לא להיות‬ ‫מושפע מביקורת לועגת‪ .‬היכולת להתעלם מזה ולהאמין באמת‬ ‫הפנימית שלך כאמן‪ .‬היא יכולת נדרשת לדעתי‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫‪89‬‬


‫האם אתה מצלם כל יום?‬ ‫אם אני צריך לצטט את ‪ :Avedon‬שאמר‪":‬אם עובר יום בלי‬ ‫שעשיתי משהו שקשור לצילום אני מרגיש שהזנחתי מרכיב‬ ‫חיוני בקיום שלי‪ ,‬ממש כאילו ששכחתי להתעורר בבוקר‪".‬‬ ‫אז אני עובד כל הזמן‪ ,‬כל היום‪ ,‬כמה שצריך‪.‬‬ ‫האם יש לך לעיתים מחסום יצירתי?‬ ‫לפעמים‪ ,‬כמו לכל אחד אני מניח‪.‬‬ ‫איך אתה יוצא מזה?‬ ‫אני שוקע בצפייה במשהו מרשים מבחינה חזותית‪ .‬זה יכול‬ ‫להיות סרט‪ ,‬הצגה‪ ,‬תערוכה או תמונה של צלם אחר‪.‬‬ ‫מה מעורר אותך מבחינה קריאטיבית?‬ ‫אני אוהב כל מיני השפעות מתקופת הבארוק‪ ,‬מהתקופה הניאו‬ ‫קלאסית ומרומנטיקה‪ .‬החופש ליצור מה שאני רוצה באופן‬ ‫קריאטיבי זה הדבר שהכי מעורר אותי ומדרבן אותי קדימה‪.‬‬ ‫ומה מדכא אותך? מה מדכא את היצירתיות שבך?‬ ‫מגבלות‪ .‬הגבלות‪ .‬כל דבר שמדכא את חופש היצירה‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫‪91‬‬


‫סדנת צילום‬ ‫במרוקו בהדרכת‬ ‫דודו בנצור‬ ‫הצטרפו לדודו לחוויה בלתי נשכחת בין‬ ‫הדיונות‪ ,‬השבטים הברבריים‪ ,‬הסמטאות‬ ‫והשווקים מלאי הצבע‪.‬‬ ‫האם העבודה שלך השתנתה עקב ההתפתחויות‬ ‫האחרונות בעולם הצילום? מעבר לדיגיטל‪ ,‬תוכנות‬ ‫עיצוב חדשות?‬

‫מאוד רוצה לראות תוצאות מיידיות‪ ,‬אבל המקצוע‬ ‫דורש ממני לפעמים להיות סבלני‪.‬‬ ‫איזו עצה אתה יכול לתת לאומנים מתחילים?‬

‫כן בהחלט! כל התחום של ה‪ Post Production -‬יש‬ ‫לו יותר מקום והשפעה על הצילום שלי‪ .‬לפני זה‪,‬‬ ‫הייתי מאוד גאה בעצמי שהתמונה נראית טוב במסך‬ ‫של המצלמה‪ .‬הייתי מאוד נאמן לפילם ולפולארויד‪.‬‬ ‫אבל היום‪ ,‬העבודה שלי התקדמה והשתנתה בגלל כל‬ ‫השינויים הדיגיטליים ויש לי את היכולת ואת הכלים‬ ‫ליצור דברים אחרת הודות לכל התוכנות והמידע שיש‬ ‫כרגע בתעשייה‪.‬‬

‫להיות נאמן לעצמך‪ ,‬להיות נאמן לחזון שלך ולהיות‬ ‫סבלני לקצב ההתפתחות של האומנות שלך ולצמיחה‬ ‫שלך כאמן‪.‬‬ ‫מה התוכניות לעתיד?‬

‫אני מסתובב הרבה בעולם ומעביר סדנאות צילום‬ ‫אופנה‪ .‬סדנאות תאורה‪ ,‬קונספט ואיך לפרוץ ולשווק‬ ‫מה הייתה 'עקומת הלמידה' הקשה ביותר שלך כאמן? את עצמך בתור צלם‪ .‬אני מאוד אוהב להעביר את‬ ‫הסדנאות האלו‪ .‬זו עבודה קשה אבל אני פוגש כל יום‬ ‫סבלנות והתמדה להמשיך עם האומנות שלי‪ .‬קשה לי‬ ‫הרבה אנשים מעניינים שנלהבים ללמוד וזה מדרבן‬ ‫עם סבלנות‪ ,‬אני ממש לא טוב בדחיית סיפוקים ואני‬ ‫אותי להמשיך לעשות את מה שאני אוהב‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫מסלול המסע בן ‪ 12‬הימים מותאם במיוחד לצלמים‪,‬‬ ‫וכולל את האתרים – קזבלנקה‪ ,‬מולאי אידריס‪ ,‬שפשוואן‪,‬‬ ‫פס‪ ,‬האטלס התיכון ונאת המדבר מסקי‪ ,‬מרזוגה‪ ,‬ריסאני‪,‬‬ ‫זגורה‪ ,‬אמזרו‪ ,‬הדיונות בטינפו‪ ,‬וורזזאת‪ ,‬הרי האטלס‪,‬‬ ‫קניון הדאדס‪ ,‬איט בין אדו‪ ,‬טיזין טיצ'קה ומרקש‪.‬‬ ‫מעבר להדרכה האיכותית שמנו דגש על רמת כלכלה‬ ‫גבוהה ומלונות ממדרגה ראשונה‪.‬‬ ‫מדריך המסע דודו בנצור הוא מהמנוסים והמוכרים בארץ‪.‬‬ ‫צילומיו וכתבותיו התפרסמו במגזינים גיאוגרפיים רבים‪.‬‬ ‫‪ 20‬לאפריל עד ‪ 1‬מאי ‪ 2490 ,2011‬דולר‪.‬‬

‫לפרטים והרשמה לחצו כאן‬


‫תפוס‬ ‫את‬ ‫הכריש‬ ‫ראיון עם עמוס נחום‬

‫נסו לדמיין את הסיטואציה הבאה‪ :‬קפצתם למים עם ציוד הצלילה‬ ‫והצילום שלכם‪ ,‬כמאה מטר מדוב קוטב גדול במיוחד‪ .‬הדוב‪ ,‬שהרגיש‬ ‫שלא ממש בא לו להצטלם‪ ,‬מתחיל בשחייה עצבנית לכיוון שלכם‪.‬‬ ‫אתם נזכרים שקראתם שדובים לא יורדים בדרך כלל לעומק מתחת‬ ‫ל‪ 10-‬מטר‪ ,‬ואתם מתחילים לצלול לעומק בניסיון לברוח‪ .‬הדוב לא‬ ‫ממש שמע על זה שהוא לא צולל לעומק‪ ,‬וממשיך להתקרב ולשלוח‬ ‫את הטפרים שלו לכיוון הגב שלכם‪ .‬באיזשהו שלב המרחק שלו מכם‬ ‫הוא כמה סנטימטרים‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬רק בעומק של ‪ 25‬מטר‪ ,‬אחרי‬ ‫מרדף מתיש‪ ,‬החיה העצבנית מתחילה להתרחק מכם‪.‬‬ ‫נשמע לכם מפחיד בטרוף? לעמוס נחום‪ ,‬מהצלמים התת‪-‬ימיים‬ ‫הידועים בעולם‪ ,‬זה היה רק עוד יום בעבודה‪ ,‬והעובדה שהוא לא‬ ‫הצליח לצלם את אותו דוב קוטב באותו יום‪ ,‬רק מדרבנת אותו‬ ‫להצליח בפעם הבאה‪.‬‬ ‫"לא הרבה אנשים צילמו תמונה כזאת מתחת למים‪ ,‬רוב הצלמים‬ ‫משתמשים במצלמה שמותקנת על עמוד בשביל לצלם את הדובים‬ ‫הללו‪ .‬אני לא אוהב לצלם ככה‪ ,‬אני אוהב להיות קרוב למצולמים‬ ‫שלי" הוא אומר לנו בראיון מיוחד‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫‪95‬‬


‫מפגשים מהסוג המימי‬ ‫"תמיד היה בי רצון להיות עצמאי‪,‬‬ ‫רציתי לעשות דברים שעדיין לא‬ ‫נעשו‪ ,‬והאתגר תמיד היה לראות עולם‬ ‫ולעשות דברים חדשים‪ .‬המטרה שלי‬ ‫היא לא האנרדנלין בפני עצמו‪ ,‬אלא‬ ‫להיות ליד החיה‪ .‬לחכות לה‪ ,‬ללמוד‬ ‫אותה‪ ,‬לנבא את ההתנהגות שלה‬ ‫ולהביא את עצמך למצב שבו אפשר‬ ‫לצלם תמונה שעדיין לא צולמה‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫בעיניי יש את האומנות שבה אתה יוצר‬ ‫תמונות משלך‪ ,‬והיא נבדלת מפעולה‬ ‫שבה רק תיעדת את המציאות‪".‬‬ ‫"בכל מה שקשור בעולם התת‪-‬ימי‪ ,‬יש‬ ‫המון מיתוסים שמקורם בעיקר בבורות‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬האויב הגדול ביותר של הפחד‬ ‫הוא הידע‪.‬‬

‫קח למשל את הכריש הלבן‪ :‬יש לחיה‬ ‫הזאת מוניטין גרוע מאוד‪ ,‬שהגיע‬ ‫בעיקר מסרטים כמו "מלתעות" והרבה‬ ‫אגדות וסיפורי מעשיות שאין להם‬ ‫ביסוס אמתי במציאות‪ .‬אבל כשאתה‬ ‫במים‪ ,‬מול היצור הענק הזה‪ ,‬אתה מגלה‬ ‫שאלו חיות מאוד צפויות‪ ,‬שניתן לשחות‬ ‫לידן מבלי להסתכן יותר מדי‪ ,‬וכמובן‬ ‫לצלם אותן ממש מקרוב‪.‬‬

‫‪97‬‬


‫אני תמיד מנסה לחדש ולצלם בצורה‬ ‫שלא צילמו לפניי‪ .‬למשל‪ ,‬במשך‬ ‫שנים‪ ,‬אנשים צילמו כרישים לבנים‬ ‫קופצים כשהמצלמה הייתה במאוזן‪ .‬כל‬ ‫התמונות שראיתי בהן כריש לבן קופץ‬ ‫היו מאוזנות‪ ,‬ולכן רציתי לצלם אותם‬ ‫קופצים במאונך‪ ,‬מהסיבה הפשוטה‬ ‫שלא ראיתי תמונה שכזו בעבר‪.‬‬ ‫כשזה הצליח‪ ,‬זה היה משהו חדש ואחר‪,‬‬ ‫וזאת אחת הסיבות שהתמונה הזאת‬ ‫הינה אחת התמונות המפורסמות שלי‪.‬‬ ‫אם תשים לב‪ ,‬בפה של הכריש יש דמה‬ ‫‪98‬‬

‫של כלב ים שאנחנו זרקנו למים‪ ,‬לשם‬ ‫אנחנו מתפקסים לפני הקפיצה‪ ,‬דרך‬ ‫אגב‪.‬‬ ‫אני אתן לך עוד דוגמהץ ראיתי ואהבתי‬ ‫מאוד את התמונה שצילם צלם נהדר‬ ‫בשם ‪ .Flip Nicklin‬הוא צילם ליוויתן‬ ‫מסוג '‪ .'fin whale‬התמונה צולמה בזמן‬ ‫שקיעה מדהימה‪ ,‬מסביב היו שמיים‬ ‫מקסימים‪ ,‬והסנפיר היה מחוץ למים‬ ‫כמו בהזמנה מראש‪ .‬תמונה מדהימה‬ ‫לכל הדעות‪.‬‬

‫כשאני התכוננתי לצלם את ה‪Blue-‬‬

‫‪ ,whale‬התמונה ההיא ש‪ Flip-‬צילם‬ ‫הייתה בראש שלי‪ ,‬ולא רציתי לצלם‬ ‫תמונה זהה אלא ליצור משהו חדש‪,‬‬ ‫משהו שעדיין לא ראו‪ .‬כשהתקרבנו‬ ‫אל הלוויתן‪ ,‬במקום לבקש מהסקיפר‬ ‫לכוון את הסירה שבה היינו להגיע אל‬ ‫הלוויתן מהצד‪ ,‬ביקשתי ממנו לנסות‬ ‫להתקרב אל הלוויתן מאחור‪ ,‬ממש‬ ‫מכיוון הזנב‪ ,‬בשביל ליצור תמונה‬ ‫מיוחדת עם עדשה רחבה‪".‬‬ ‫‪99‬‬


‫‪100‬‬

‫אתה ידעת שהתמונה תהפוך‬ ‫לקלאסיקה מייד אחריי הצילום?‬

‫מאיפה אתה מקבל רעיונות?‬

‫"כן‪ ,‬אני תמיד יודע שאני מצלם תמונה‬ ‫שיש לה פוטנציאל להיות אייקונית‪ .‬זה‬ ‫משהו שפיתחתי עם הניסיון‪".‬‬

‫"את רוב הרעיונות שלי אני תמיד מקבל "פחד זה חלק מהעניין‪ ,‬ואני מתייחס‬ ‫דווקא כשאני מסתכל על עבודות של‬ ‫אליו כאינדיקציה לצורך להישאר ערני‬ ‫צלמים מז'אנרים שונים כל הזמן‪ ,‬ומנסה ולהתרכז במה שאני מנסה לעשות‪ .‬אני‬ ‫להתעדכן ולקבל השראה ורעיונות‬ ‫מעדיף להתייחס לפחד בדרך הזאת‬ ‫חדשים לצילומים שלי‪".‬‬ ‫במקום להיכנע לו‪ ,‬מה שיכול לגרום‬

‫לי אישית זה נראה מפחיד מאוד כל‬ ‫מה שאתה עושה שם בים‪...‬‬

‫‪101‬‬


‫לאיבוד עשתונות‪.‬‬ ‫בעבודה מסוג כזה ההתרגשות‬ ‫אף פעם לא נגמרת‪ ,‬אתה פשוט‬ ‫אף פעם לא יודע מה אתה הולך‬ ‫לראות‪ ,‬וזה מרגש ומפתיע בכל‬ ‫פעם מחדש‪".‬‬

‫‪102‬‬

‫ספר לנו קצת על תהליך העבודה‬ ‫שלך‬ ‫"הכול מתחיל ונגמר במחקר שצריך‬ ‫לעשות לפני הצילומים‪ .‬אם אני‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מתכנן לצלם חיה שאני לא‬ ‫מכיר ואין לי אתה ניסיון‪ ,‬אני מנסה‬ ‫לראות איך צילמו אותה כבר‪ .‬אני‬ ‫גם קורא על אותה חיה בשביל‬ ‫לנסות ללמוד כמה שיותר‬ ‫דברים שנוגעים לה‪.‬‬ ‫אני מצלם עם‬ ‫ציוד של‬

‫‪ Canon‬ב‪ RAW-‬וגם ב‪ ,JPEG-‬אני‬ ‫ממש לא מומחה בפוטושופ ועושה‬ ‫תיקונים קלים שמסתכמים בתיקון‬ ‫של האיזון לבן של התמונה ועוד‬ ‫שינויים קלים‪.‬‬ ‫בעבודות מוזמנות אני פשוט בוחר‬ ‫את התמונות שנראות לי הכי טוב‪,‬‬ ‫ושולח את אותן תמונות למגזינים‬ ‫ברזולוציה נמוכה‪ .‬כשהם בוחרים‬ ‫את התמונות שהם רוצים לפרסם‪,‬‬ ‫אני שולח להם את קובץ ה‪, RAW-‬‬ ‫והם כבר עושים מה שהם רוצים עם‬ ‫התמונה והעיבוד שלה‪".‬‬

‫‪103‬‬


‫איך המעבר לצילום דיגיטלי השפיע‬ ‫עליך?‬ ‫"השינוי המשמעותי ביותר מבחינתי‬ ‫הוא העובדה שאני יכול לצלם היום‬ ‫הרבה יותר זמן מתחת למים‪ ,‬שכן בימי‬ ‫‪104‬‬

‫הפילם הייתי יורד‪ ,‬מצלם משהו כמו‬ ‫‪ 35‬תמונות‪ ,‬ואז הייתי צריך לעלות‬ ‫למעלה בשביל להחליף סרט צילום‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אפשר להגיד שבעקבות המעבר‬ ‫לצילום דיגיטלי הפכתי להיות הרבה‬ ‫יותר פרודוקטיבי‪".‬‬

‫אתה מרגיש את השינוי שעובר על‬ ‫העיתונות הכתובה?‬ ‫" מצב העיתונות הכתובה נמצא בירידה‬ ‫תלולה‪ ,‬מנקודת המבט שלי‪ .‬נתחיל מזה‬ ‫שהאיכות של הדפים שמשתמשים‬ ‫‪105‬‬


‫בהם על מנת לחסוך כסף נמוכה מאוד‪,‬‬ ‫והיא רק יורדת עם הזמן‪ .‬העיתונים‬ ‫והמגזינים כבר לא מוכנים לקנות‬ ‫תמונות נדירות או יקרות‪ ,‬מרבית‬ ‫העורכים מעדיפים לרכוש תמונות‬ ‫זולות ויחסית פשוטות‪ .‬באופן כללי‬ ‫‪106‬‬

‫עולם הצילום הוא שוק מוז‪,‬ר שבו‬ ‫הקונה מכתיב למוכר את המחיר‪.‬‬ ‫אני יכול גם לדווח שיש ירידה גדולה‬ ‫מאוד בכל מה שקשור במכירת תמונות‬ ‫דרך ‪." Stock photography‬‬

‫ספר קצת על מסעות הצילום שלך‬ ‫בעולם‬ ‫"המסעות הללו החלו בשנות השמונים‪.‬‬ ‫הכול התחיל מכך שלא היה לי מספיק‬ ‫כסף בשביל ללמוד צילום בצורה‬

‫מסודרת‪ ,‬וחשבתי שאם אני אפתח‬ ‫חברה שתארגן מסעות צילום‪ ,‬אני אוכל‬ ‫גם לצלם בשביל תיק העבודות שלי וגם‬ ‫להרוויח קצת כסף‪.‬‬ ‫החברה התחילה מסיורים רק בים‬

‫סוף‪ ,‬עם ג'יפים ליעדים בכל העולם‪.‬‬ ‫בעשור אחד הוצאתי כ‪ 1500-‬צלמים‬ ‫למסעות צילום שכאלו‪ .‬עם הזמן‬ ‫היעדים התרחבו ל‪ 15-‬מקומות שונים‬ ‫בעולם‪ .‬היום אני מוביל צלמים לצלם‬ ‫דובי קוטב בקנדה‪ ,‬לווייתנים בנורווגיה‬

‫ובארגנטינה‪ ,‬אריות ים באנטרקטיקה‪,‬‬ ‫כרישים בגלפגוס‪ ,‬כרישים לבנים‬ ‫במקסיקו ועוד‪ .‬אני עובד קשה כדי‬ ‫לשמור על מוניטין‪ ,‬והאחריות שלי‬ ‫היא לספק לצלם מפגש קרוב עם מה‬ ‫שהובטח לו לפני הנסיעה‪.‬‬ ‫‪107‬‬


‫סדנת צילום‬ ‫דוקומנטרי במצרים‬ ‫בהדרכת אדי גרלד‬ ‫מדריך הסדנה אדי גרלד הוא אחד‬ ‫מהצלמים הדוקומנטריים המוערכים‬ ‫בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫בין השאר צילם אדי את מצרים עבור המהדורות‬ ‫הבין לאומיות של ה‪ ‪Lonely Planet‬ -‬ה ‪‪ Rough Guides‬ -‬‬ ‫ו ‪.‪Eyewitness‬ -‬‬ ‫בסדנה זו נתמקד בקהיר‪ ,‬נבקר בפירמידות גיזה‪,‬‬ ‫ניסע לוואדי נטרון ולמנזרים‪ ,‬נשוט על הנילוס‪,‬‬ ‫נצלם בשווקים אוטנטיים ועוד‪.‬‬ ‫הצטרפו לסדנת צילום דוקומנטרי מיוחדת במינה‬ ‫עם צלם מהשורה הראשונה‪.‬‬ ‫תאריכים ‪ 23-28‬לפברואר ‪2011‬‬

‫לפרטים והרשמה לחצו כאן‬

‫העיקרון להצלחה של העסק שלי‬ ‫הוא לשמור על רמה אחידה ולחדש‬ ‫כל הזמן‪ .‬עוד עקרון שאני משתדל‬ ‫לשמור עליו הוא שכל סיור יתרכז‬ ‫בחיה ספציפית‪ ,‬בלי להתפזר להרבה‬ ‫כיוונים שונים‪.‬‬ ‫אנשים מכל הסוגים באים לסיורים‬ ‫שלי‪ ,‬שמה שמשותף להם זה האהבה‬

‫‪108‬‬

‫למים ולצילום‪ .‬כל מה שצריך זה‬ ‫להרגיש נוח במים‪ .‬אבל כל אחד‬ ‫שיודע לצלם ולצלול יכול לצאת‬ ‫לטיולים‪ .‬יש עוד דרישה אחת‪ ,‬וזאת‬ ‫יכולת כלכלית‪ ..‬הטיולים הללו‬ ‫יקרים‪ ,‬והמחיר שלהם נע בין ‪20,000‬‬ ‫ל‪ 25,000-‬דולר למשתתף‪".‬‬

‫מה היית עושה אם לא היית מצלם?‬ ‫"אם לא הייתי צלם הייתי כנראה‬ ‫מובטל‪ .‬אני לא יודע או לא רוצה‬ ‫לעשות שום דבר אחר‪".‬‬


‫צללים לבנים‬

‫בשנתיים וחצי האחרונות מוצאים עצמם‬ ‫הלבקנים בטנזניה קורבן לאלימות‬ ‫מילולית ופיזית קשה במיוחד והם עומדים‬ ‫בפני בעיה קיומית של ממש‪ .‬בשל שונותם‪,‬‬ ‫אפופה דמות הלבקנים מסתורין ומיתוסים‬ ‫שונים נקשרים בשמם "הלבקנים הם בעלי‬ ‫כוחות מיוחדים‪ ,‬הם אינם מתים לעולם‪,‬‬ ‫הם פשוט נעלמים"‪ ,‬סיפר לי אדם מבוגר‬ ‫שפגשתי בשוק העיירה בוקומבה‪" .‬ילדת‬ ‫מפלצת ולא בן אנוש" אמר אביה של חסן‬ ‫רמדאני בת ה‪ 10-‬לאמה עם לידתה ולאחר‬ ‫מכן נטש את הבית‪.‬‬

‫כתב וצילם‪ :‬לירון שמעוני‬

‫ראשי ארגון לבקני טנזניה טוענים כי רדיפתם‬ ‫מבוצעת בהוראת רופאי אליל הממלאים בחברה‬ ‫הטנזנית תפקיד חברתי חשוב מאחר והם נתפסים‬ ‫כמתווכים בין העולם הארצי לישויות אלוהיות ויש‬ ‫ביכולתם לפשט ולהסביר תופעות על טבעיות‪.‬‬ ‫לרופאי האליל הטנזנים שם של בעלי כוחות‬ ‫מיוחדים המסוגלים לפתור כל בעיה ו"מטופלים"‬ ‫ממזרח אפריקה כולה מגיעים להיוועץ בהם‪.‬‬ ‫לבקנות היא מחלה תורשתית חוצת תרבויות‬ ‫הנגרמת בשל פגם גנטי המונע מתאי הגוף‬ ‫המכונים מלנוציטים לייצר את הפיגמנט מלנין‬ ‫המעניק לגוף את צבעו ומגן על תאי הגוף מפני‬ ‫קרינת השמש‪.‬‬ ‫היעדר הפיגמנט אצל הלבקנים מתבטא בגוון עור‬ ‫חיוור‪ ,‬בשיער בלונדיני ובצבע עיניים ורדרד הנובע‬ ‫מהשתקפות נימי הדם במקום‪ .‬בישראל ובמדינות‬ ‫המערב עומד יחס הלבקנים בקרב האוכלוסייה על‬ ‫כ‪ 1:20,000 -‬בני אדם אך בטנזניה מסיבה שאינה‬ ‫ידועה לחוקרים את הנושא‪ ,‬קיים אחוז הלבקנים‬ ‫הגבוה בעולם העומד על יחס של כ‪.1:2500 -‬‬ ‫מיקומה הגיאוגרפי של טנזניה בסמוך לקו המשווה‬ ‫גורם לנזק בלתי הפיך בתאי גופם של תושביה‬ ‫הלבקנים הסובלים מקרינה אולטרה סגולה חזקה‬ ‫במיוחד‪ .‬כתוצאה מהיעדר המלנין השומר גם‬ ‫על אלסטיות העור ומונע את הזדקנותו‪ ,‬סובלים‬ ‫הלבקנים מהופעת קמטים בגיל צעיר‪ ,‬רבים מהם‬ ‫מאבדים את מאור עיניהם ואחרים לוקים בסרטן‬ ‫‪110‬‬

‫‪111‬‬


‫העור ומתים עוד לפני שמלאו להם ‪.30‬‬ ‫נתקלתי לראשונה במצוקת הלבקנים בטנזניה‬ ‫בשידור של ה ‪ BBC‬לפני כשנה וחצי‪ ,‬אני זוכר‬ ‫שהייתי מזועזע מהקלות שבה נלקחים חיי אדם‬ ‫למטרת מאגיה שחורה‪ .‬הפוטוגניות של הלבקנים‬ ‫בסביבה השחורה קסמה לי מצד אחד אך מצד‬ ‫שני רדפו אותי התמונות של הלבקנים שרואיינו‬ ‫לכתבה וידעתי שאני חייב להיות שם ולראות אותם‬ ‫במו עיני ובנוסף למצוא דרך לסייע להם‪ .‬כך נולד‬ ‫הרעיון של פרויקט "צללים לבנים"‪.‬‬ ‫לצילומים קדם תהליך ארוך ומייגע של קבלת‬ ‫אישורים‪ .‬לא כל אחד יכול להגיע ולצלם נושא‬ ‫רגיש כל כך ורק בסיוע קונסוליית הכבוד של‬ ‫טנזניה בישראל הצלחתי לקבל את האישורים‬ ‫המתאימים‪ .‬לבסוף קיבלתי ויזת צלם המאשר לי‬ ‫להתחיל בעבודה אך גם כאשר היה המסמך בידי‬ ‫הייתי צריך לגשת איתו אל ראש כל מחוז בו רציתי‬ ‫לצלם ולקבל אישור גם ממנו‪ .‬בכל מקום אליו‬ ‫הגעתי בזבזתי זמן יקר על בירוקרטיה רק בכדי‬ ‫לזכות בכמה שעות טהורות של צילום‪ .‬כשאני‬ ‫פוגש את המצולמים שלי‪ ,‬חשוב לי לדעת מי הם‪,‬‬ ‫בני כמה הם וכיצד הם מרגישים במצב אליו נקלעו‪.‬‬ ‫המצולם מרגיש שאני מתעניין בו ולכן קבלת‬ ‫האישור לצילום לא מהווה בעיה אף פעם‪.‬‬


‫מבחינה טכנית לא פשוט לצלם באפריקה‪ ,‬אור‬ ‫השמש עוצמתי במיוחד ומאפשר טווח זמני עבודה‬ ‫מוגבל ביותר‪ .‬הקונטרסט בין גוון עורם החיוור‬ ‫של הלבקנים לבין חבריהם השחורים גם הוא‬ ‫יוצר בעייתיות אך כמעט לכל מגבלה יש פתרון‪.‬‬ ‫כעיתונאי אני מחויב להעביר מידע בצילומים‬ ‫ובטקסט ולכן אמנותית חשוב היה שהדמויות לא‬ ‫רק יצטלמו טוב אלא שיביאו עמן סיפור מעניין‪,‬‬ ‫זה יכול להיות משפט שאמרו לי או קורות חייהם‬ ‫שיתלוו אל הצילום וייצרו שילוב מושלם‪.‬‬ ‫לרוב תקשרתי עם המצולמים באמצעות‬ ‫מתורגמנים אך לעיתים נאלצתי להסתמך על יחסי‬ ‫אנוש ולתקשר באמצעות תנועות גוף והבעות פנים‪.‬‬ ‫התגובות לצילומים הן מעורבות‪ ,‬אך מרבית‬ ‫האנשים פשוט סקרנים‪ .‬הדמות של אדם בעל גוון‬ ‫עור לבן ותווי פנים אפריקאים הוא כמעט בלתי‬

‫ביקרתי בבית משפחה שחיה בכפר קטן במחוז‬ ‫מוואנזה שלחופי אגם ויקטוריה‪ .‬ב‪ 21-‬לינואר‬ ‫‪ 2008‬פרצו אלמונים אל הבקתה הצנועה של‬ ‫משפחת עמנואל‪ ,‬חטפו את מרים הלבקנית בת‬ ‫ה‪ 5-‬וקטעו את שתי רגליה‪ .‬תושבי האזור הם‬ ‫בני שבט הסוקומה שנוהגים לקבור את מתיהם‬ ‫בתוך הבית ובתמונה יושב סב המשפחה בסמוך‬ ‫למיטתו אשר תחתיה קבורה מרים‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫‪115‬‬


‫נתפס בעיניים מערביות‪ ,‬זה מה שהופך אותם בעיני‬ ‫למושא צילום מושלם‪.‬‬

‫‪ ‬פאולה פייפרמן‬

‫‪116‬‬

‫בשונה מצלמים אחרים‪ ,‬אני חושב שלצלם אסור להיות‬ ‫מנותק רגשית ולאורך כל העבודה הזכרתי לעצמי‬ ‫שמאחורי כל אובייקט עומד אדם שנמצא במצוקה‬ ‫נפשית ופיזית קשה מאוד‪ .‬פגשתי בילד בן שנתיים שחי‬ ‫בנפרד מבני משפחתו בבית מחסה מאובטח‪ ,‬בילד בן‬ ‫שמונה שבנוסף להיותו לבקן‪ ,‬עיוור וחולה סרטן העור‪,‬‬ ‫סובל גם מתסמונת דאון‪ .‬פגשתי באדם בן גילי‪ ,‬אב ל‪4-‬‬ ‫ילדים שגידול סרטני גדול אוכל את בשרו‪ ,‬הוא לא‬

‫הצליח לגייס ‪ 10$‬לכרטיס אוטובוס שייקח אותו אל‬ ‫בית החולים לסרטן המרוחק ‪ 700‬קילומטרים מביתו‬ ‫ועכשיו כבר מאוחר מדי בכדי להצילו‪ .‬אלה אנשים‬ ‫שהפחד‪ ,‬הכאב והמוות הם חלק משגרת יומם‪.‬‬ ‫אני מתכוון לשוב לטנזניה בחודש פברואר ‪2011‬‬ ‫לפתיחת תערוכת "צללים לבנים" במוזיאון הלאומי‬ ‫של טנזניה‪ .‬בטקס פתיחת התערוכה יהיו נוכחים‬ ‫שגרירי מדינות שונות מרחבי העולם וכולי תקווה‬ ‫שהצילומים יעוררו בהם רצון לסייע ללבקנים‬ ‫במדינה‪.‬‬

‫‪117‬‬


119

118


‫פורטפוליו‬

‫‪Andre du Plessis‬‬ ‫הניסיון שלי בצילום התחיל בגיל חמש שבו ראיתי ציור שמדגים איך אפשר לבנות‬ ‫מצלמת קאמרה אובסקורה מקופסת קרטון וניר אלומיניום‪ ,‬בניתי קופסא כזאת‬ ‫וצילמתי את התמונה הראשונה שלי שהנציחה את הבית שגרנו בו באותה תקופה‪.‬‬ ‫כשפיתחתי את הסרט בחנות המוכר התעניין בי ונתן לי ספרים שמלמדים כיצד‬ ‫אפשר לפתח את התמונות לבד בבית ומאותו רגע הצילום הפך להיות חלק בלתי‬ ‫נפרד מהחיים שלי‪.‬‬ ‫נולדתי בדרום אפריקה והמפגש עם מגוון האנשים השונים במדינה הזו תרם רבות‬ ‫להתפתחות שלי‪ .‬למדתי רפואה באוניברסיטת ‪ Pretoria‬ולאחר עבודה ביוון וקנדה‬ ‫מצאתי את מקומי בלונדון שבה עד היום יש לי מרפאה פרטית‪ .‬אני בטוח שהניסיון‬ ‫שצברתי כרופא עוזר לי מאוד בתחביב הצילום שלי שכן העבודה כרופא דורשת‬ ‫סובלנות בעבודה מול החולים ויותר מהכול מצריכה אותי לרכוש את האמון שלהם‪.‬‬ ‫אני חושב שהמיומנות הזו עוזרת לי מאוד במציאת דרכי גישה למצולמים שלי כיום‪.‬‬ ‫בכל פעם שהזמן מאפשר לי אני יוצא לצלם‪ .‬מה שמניע אותי בעיקר חוסר הידיעה‬ ‫לאן המסע הזה ייקח אותי‪ ,‬ואפשר להגיד שהתמכרתי להתרגשות לפני כל יציאה‬ ‫לרחוב‪.‬‬ ‫אני בדרך כלל מצלם בסופי שבוע ובימים חופשיים ובוחר לי שכונה מסוימת‬ ‫להסתובב בה‪ ,‬אין לי תוכנית מוגדרת ואני מנסה להישאר כמה שיותר פתוח ומוכן‬ ‫להזדמנויות צילום שנכרות בדרכי‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫‪121‬‬


Andre du Plessis | ‫פורטפוליו‬

123

122


Andre du Plessis | ‫פורטפוליו‬

125

124


Andre du Plessis | ‫פורטפוליו‬

127

126


Andre du Plessis | ‫פורטפוליו‬

129

128


Andre du Plessis | ‫פורטפוליו‬

131

130


Andre du Plessis | ‫פורטפוליו‬

133

132


‫העולם‬

‫אומנויות הבמה הן לכאורה סביבה מושלמת עבור צלמים‪ :‬ההופעות מעוצבות ומוארות על‬ ‫מנת להראות נהדר‪ ,‬המופיעים בהן הם בדרך כלל פרפורמרים מרשימים מקצועיים מדויקים‬ ‫ובהרבה פעמים יפים‪ ,‬והבמה עצמה בדרך מורמת לראווה מעל כולם‪ .‬אז איך זה שבפועל‬ ‫מרבית התמונות שמתקבלות הן תמונות חשוכות‪ ,‬מטושטשות או משעממות? לפניכם עשרה‬ ‫טיפים שיעזרו לכם בפעם הבאה שתמצאו עצמכם מנסים לשפר את תמונות ההופעה שלכם‪.‬‬

‫טקסט ו‬

‫תמונו‬ ‫ת‪ :‬כפיר‬

‫‪134‬‬

‫בולוטין‬

‫‪135‬‬


‫דעו מה אתם מצלמים‬

‫‪1‬‬ ‫‪136‬‬

‫אפשר ורצוי להתכונן למופעים‪ .‬כדאי‬ ‫להגיע להופעת מוסיקה אחרי שמכירים‬ ‫את השירים‪ ,‬ואפשר לחזור ולראות הופעה‬ ‫שנייה‪ .‬זה לא יהיה אותו דבר‪ ,‬אבל הגיוני‬ ‫שתרגישו נוח יותר מאשר בראשונה‪ .‬אם‬ ‫עולה בידיכם לראות חזרה גנרלית של‬ ‫הצגת תיאטרון או מופע מחול זה מצוין‬ ‫ בניגוד למוסיקה מופעים אלו חוזרים‬‫על עצמם בדיוק כמעט מכני והרגעים‬ ‫להם אתם מחכים ניתנים לחיזוי מדויק‪.‬‬ ‫אם יש באפשרותכם לדבר עם האמנים‬ ‫לפני המופע ולשמוע מהם מה החוויה‬ ‫שהם מנסים להעביר‪ ,‬לקרוא את התוכניה‬ ‫ואפילו להתבונן בתמונות הרשמיות‬ ‫שצולמו למופע זה – הכול יכול להוסיף‬ ‫להתבוננות ולתמונה הסופית שלכם‪.‬‬

‫‪137‬‬


‫אל תלחמו בתאורת הבמה‪ ,‬נצלו אותה לטובתכם‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪138‬‬

‫הטעות הקלאסית היא להניח שבהופעות חשוך‬ ‫מדי מכדי לצלם‪ .‬למעט מקרים קיצוניים של‬ ‫הופעות בכוכים או במרתפים מחתרתיים (או‬ ‫צילום של יצירות אפלות בהם החשכה היא‬ ‫בחירה אומנותית מכוונת) הבמה שתצלמו תהיה‬ ‫מוארת באופן שמאפשר צילום תוך שימוש ב‪ISO‬‬ ‫גבוה ו‪/‬או עדשות מהירות‪.‬‬ ‫במרבית האולמות שמכבדים את עצמם היא‬ ‫גם תמיד תהיה מוארת במקצועיות ובטעם טוב‪.‬‬ ‫בהופעות מחול ותיאטרון ובהופעות המוסיקה‬ ‫הגדולות יש לתאורת הבמה תפקיד מרכזי‬ ‫בחזון האומנותי של המופע כולו והיא במרבית‬ ‫המקרים תוכננה בקפידה‪ .‬הטריק הוא קודם כל‬ ‫להבין את תאורת המקום ולהתאים את המצלמה‬ ‫ואת עצמכם בהתאם‪ .‬במרבית המקרים מד‬ ‫האור של המצלמה הדיגיטלית שלכם יאפשר‬ ‫לכם ליצור תמונות חשופות היטב‪ .‬בעידן שבו‬ ‫צילומים בערכי איזו גבוהים הופכים לאפשריים‬ ‫גם במצלמות זולות יחסית האתגר הזה הופך‬ ‫לקל יותר ויותר ומאפשר לכם להתרכז יותר‬ ‫בקומפוזיציה שלכם‪.‬‬ ‫צריך לזכור שהשימוש בפלאש ישיר שמורכב‬ ‫על המצלמה ישיג את ההיפך הגמור וימחק כל‬ ‫האפקט שתאורת הבמה כוונה אליו והתמונה‬ ‫שתופק תהייה תמונה שטוחה מבחינת התאורה‬ ‫ומאד לא טבעית או אסתטית‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬התאימו את עצמכם ואת‬ ‫הציוד שלכם היטב לתנאים הסביבתיים שלכם‬ ‫והצילומים שלכם יתמלאו צבעים‪ ,‬דרמה‬ ‫ואותנטיות‪.‬‬

‫‪139‬‬


‫היו ערוכים לתפוס רגעים חומקים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫אני מנחש שאני לא מחדש לכם שאני אגיד לכם שבכדי לצלם את הרגע הנכון החיישן צריך‬ ‫להיות חשוף כאשר הרגע מתרחש‪ .‬אם נמתין כדי לראות את הרגע בשאיפה להגיב אליו ואז‬ ‫להספיק גם לצלם אותו‪ ,‬הסיכויים לתפוס אותו היטב‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬הם כנראה קלושים ביותר‪.‬‬ ‫במהלך מופע נחשפים אל הצלם אלפי רגעים נהדרים‪ ,‬סמויים יותר או פחות‪ ,‬כולם כאחד‬ ‫נשלפים במפתיע ונעלמים בן רגע‪ .‬אין סיבה להיות מופתע‪ .‬כאשר ניגשים לצלם מופע יש‬ ‫לצפות שכך יהיה‪ ,‬ולהיות ערוכים לתפוס כמה שיותר הפתעות‪ .‬זה אומר עין במצלמה כמעט‬ ‫תמיד‪ ,‬פוקוס מכוון‪ ,‬נתוני חשיפה מכוונים‪ ,‬פריים מגובש‪ ,‬וכן‪ ,‬גם את חצי הלחיצה על המחשף‬ ‫כבר אפשר ללחוץ‪ .‬וכך תמתינו‪ .‬יהיה קשה מאד להפתיע אתכם במצב שכזה‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫‪141‬‬


‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪142‬‬

‫בחרו בתבונה היכן למקם את עצמכם‬ ‫אם אתם מצלמים בישיבה מתוך הקהל‪ ,‬מקום מושבכם חייב להיבחר לאחר מחשבה ובתיאום עם‬ ‫שאיפותיכם ויכולות הציוד והעדשות שברשותכם‪ .‬אין טעם לשבת בשורה הראשונה‪ ,‬לנטרל כל‬ ‫שימוש בעדשת הטלה‪-‬פוטו שהבאתם ולהגביל עצמכם רק לעדשה הרחבה שלכם‪ ,‬ולהיפך‪ .‬גם‬ ‫אין היגיון בלשבת בפינת הבמה ולקבל רק תמונות פרופיל‪ .‬מחול ותיאטרון בייחוד הן אומנויות‬ ‫פרונטאליות‪ ,‬וכך גם מעוצבות הבמה והתפאורה שלהן‪ .‬במבט מן הצד רואים את אחורי הקלעים‪,‬‬ ‫פנסים וכבלים‪ ,‬וקשה יותר לצלם תמונה עם רקע נקי ללא אלמנטים מסיחים‪.‬‬ ‫חשוב להקפיד גם על גובה השורה – תמיד תשאפו להיות בגובה העיניים עם האנשים על הבמה‪ ,‬לא‬ ‫להביט עליהם מלמעלה ולא לצלם מתחתם אל תוך הנחיריים‪ .‬בהופעת מוסיקה ודאו שיהיה לכם‬ ‫קשר עין עם כל הנגנים על פי המיקרופונים המוכנים על הבמה‪ ,‬התופים והמגברים‪ ,‬המסמנים בגדול‬ ‫את עמדות הנגנים טרם עלייתם לבמה‪.‬‬ ‫חבל לפספס תמונות טובות בגלל תכנון לקוי ומרושל‪.‬‬

‫השתמשו במגוון של אורכי מוקד‬ ‫אם צילמתם ‪ 200‬תמונות עם עדשה מסוימת כשאתם משתמשים באותו אורך מוקד רפרוף מהיר בין‬ ‫התמונות שלכם ייתן את ההרגשה שהן כולן מאד דומות‪ ,‬או לפחות משדרות מראה אחיד שחוזר על‬ ‫עצמו‪ .‬עבור עין מקצועית הרושם הזה עלול גם להתקבל גם מצפייה בסט נבחר של ‪ 5‬תמונות‪.‬‬ ‫לכן מאד חשוב לגוון בין קומפוזיציות הדוקות לרחבות‪ ,‬בין תמונות קרובות ואינטימיות למבט‪-‬על‬ ‫מזווית ואורך מוקד שונים‪ .‬מומלץ לתרגל באופן קבוע את הדבר הבא‪ :‬בכל פעם שמצאתם פריים‬ ‫שאתם אוהבים וצילמתם אותו כבר‪ ,‬אל תשנו כלום מבחינת החשיפה והמיקום שלכם‪ ,‬רק תשנו את‬ ‫אורך המוקד שלכם ותצלמו שוב את אותה הסצנה שהפעם תראה שונה לגמרי כתוצאה מהשינוי‬ ‫באורך המוקד של העדשה‪.‬‬ ‫לא פעם תיווכחו שגיליתם פריים טוב יותר מזה המקורי שצילמתם‪ ,‬או פריים נוסף שהינו טוב‬ ‫ומעניין באותה המידה‪.‬‬

‫‪143‬‬


‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪144‬‬

‫להתפקס שוב ושוב ושוב ושוב ושוב‪...‬‬ ‫כמה תמונות יכלו להיות תמונת השנה אם רק היו בפוקוס‪ ?..‬הופעות זזות מהר‪ ,‬ואתם צריכים‬ ‫להתאים את מהירות הפעולות שלכם למתרחש‪ .‬מומלץ לנסות ולהתפקס מחדש עם כל צעד של‬ ‫האדם על הבמה‪ ,‬ואף עם כל הטיית ראש‪ .‬כי פוקוס או יותר מחסור בו הוא דיל‪-‬ברייקר‪.‬‬ ‫ניתן להיעזר ביכולות המצלמה לעקוב אחרי עצמים בתנועה‪ ,‬אבל מאחר ועל זה תקום או תיפול‬ ‫התמונה‪ ,‬אני לא רואה איזו סיבה יש להתעצל ולא לכייל את הפוקוס פעמים רבות ככל האפשר‬ ‫לכשיגיע הרגע המכריע‪ ,‬בהפתעה ולשבריר שנייה‪ ,‬התמונה החדה שתתפסו תהיה שווה את כל‬ ‫המאמץ‪.‬‬

‫חישבו איך התמונה תראה מחר‬ ‫בתמונות שלכם יצפו בתנאים אחרים לגמרי מאלו שצילמתם בהם‪ :‬במשרד תחת ניאון‪ ,‬באוטובוס‬ ‫על האיי‪-‬פון‪ ,‬באמצע שיעור באוניברסיטה‪ ,‬או תוך כדי שארוחת הערב בתנור והילדים רבים‪.‬‬ ‫הקולות‪ ,‬הדרמה‪ ,‬הווליום‪ ,‬האנשים והאנרגיות שחוויתם בעצמכם בשעת הצילום וההופעה לא‬ ‫עוברים למתבוננים בתמונות הדוממות שלכם‪ .‬תמיד תזכירו לעצמכם ‪ -‬לפני הרכבת הקומפוזיציה‬ ‫והצילום עצמו שהתמונה היא עולם בפני עצמו‪ ,‬ושהמתבונן קורא אותה מאפס ללא ידע מוקדם אור‬ ‫רקע כלשהו‪ .‬לכן‪ ,‬אתם נדרשים לתעל את המתבונן בתמונה לחוות חוויה שכל מה שהוא יודע עליה‬ ‫אמור להימצא בצילום שמוצג לו‪.‬‬ ‫או במילים אחרות‪ ,‬להציג בפניו שילוב של אלמנטים ויזואליים באופן כזה אשר יגרום לו להרגיש‬ ‫משהו כלפי התמונה‪ ,‬אחרת זו סתם עוד תמונה‪ ,‬מהופעה כלשהי‪.‬‬ ‫סגירת המעגל שבין צילום תמונה לבין הפענוח של חווית הצפייה בה לאחר מעשה היא חשובה‬ ‫ביותר בכל ג'אנר של צילום‪ .‬מטרתו של הצלם המיומן היא לדעת לפני צילום התמונה כיצד לצלם‬ ‫אותה באופן כזה שיספר בבהירות את מה שהתרחש במציאות ויובן היטב ומיד על ידי אנשים‬ ‫שמתבוננים בתמונה בסביבה ניטראלית וללא מידע נוסף ‪.‬‬

‫‪145‬‬


‫‪9 8‬‬

‫רמיזה אומנותית עדיפה על ציטוט מפורש‬

‫צילום ההופעה באופן תיעודי – כזה שיכול לשמש כהוכחה בחקירה משטרתית‬ ‫שהמופע אכן התרחש והאנשים אכן היו על הבמה‪ ,‬הוא בהחלט שלב התחלתי‬ ‫מבורך‪ ,‬אך צילומים מרגשים אשר מעידים על התבוננות עמוקה ורגישות נוגעת‬ ‫ללב הם ללא ספק מה שכולם מחפשים‪ .‬גם הצלם וגם האמן המצולם‪.‬‬ ‫זה לא משהו שמדליקים לפני ההופעה ומכבים בסופה ‪ -‬יכולת ההבחנה‪" ,‬העין"‪,‬‬ ‫אצל צלם היא דרך חיים ושל התבוננות מסוימת על העולם שחלקה מונעת‬ ‫מאינסטינקט‪ .‬אבל אם ננסה לכוון את העין שלנו לסיטואציות מיוחדות‪ ,‬באופן‬ ‫שכלתני‪ ,‬ניתן יהיה להגיד שהרבה מן התמונות הללו הם הרגעים שבין לבין‪:‬‬ ‫כשהזמרת עם עצמה בזמן שהגיטריסט עף על הסולו שלו‪ ,‬כשהרקדנים באמצע‬ ‫תנועה מפוזיציה לפוזיציה‪ ,‬או באופן כללי רגעים שהם לכאורה לא משמעותיים‬ ‫או מיוחדים באופן מפורש‪ .‬אפילו מריחה של תנועת ראש של הזמר בין מילה‬ ‫למילה יכולה להתגלות למחרת‪ ,‬על המחשב‪ ,‬כתמונה מעניינת‪.‬‬ ‫צעד ראשון להשגת הרגעים המיוחדים האלו מתחיל ביישום של החוק שאומר‬ ‫לא למחוק תמונות בכלל במהלך המופע! וגם לא באורח פזיז ומהיר כשהגעתם‬ ‫הביתה‪ .‬התמונות ה"מפוספסות" האלו הן לפעמים זהב טהור‪.‬‬ ‫הצעד הבא יהיה להתרגל לצלם באופן משוחרר ואינטואיטיבי ‪ -‬לצלם כשמרגיש‬ ‫נכון גם בלי לדעת למה‪ .‬הרגעים הללו חולפים מתחת לפני השטח אך תת‬ ‫המודע שלנו חש בהם‪ ,‬בעוד שהמודע לא יודע לתמלל נימוק הגיוני למתרחש‪.‬‬ ‫זה טוב‪ ,‬רק צריך לאפשר לזה לקרות‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫התייחסו לתפאורה‬

‫מופע הוא ‪ ,Show‬וככזה לרוב הוא יהיה מאובזר בתפאורה‬ ‫כזאת או אחרת‪ .‬האמנים המציגים והמפיקים של המופע‬ ‫השקיעו בה מחשבה והתכוונות והעיצוב שלה הוא שלוחה‬ ‫של העולם אליו הם מבקשים למשוך את תשומת לבכם‪.‬‬ ‫יש בתפאורה חשיבות רבה‪ ,‬בין אם אסוציאטיבית ובין אם‬ ‫מפורשת למהלך המופע וביסוס הסצנה‪.‬‬ ‫בימת הצגת תיאטרון היא הרי סט לכל דבר‪ ,‬והתפאורה‬ ‫שלה מספרת על הדמויות ומשלימה את הסיפור‪.‬‬ ‫מוסיקאים מעצימים את חווית השירים על ידי עיצוב‬ ‫הבמה‪ ,‬ויצירות מחול‪ ,‬באופן מסורתי‪ ,‬עושות את השימוש‬ ‫המופשט והאסוציאטיבי ביותר בתפאורה‪.‬‬ ‫התייחסות לתפאורה ולמקומו של האמן בתוכה יוסיף גיוון‪,‬‬ ‫צבע ומשמעויות לסט התמונות שלכם‪.‬‬

‫‪147‬‬


‫‪10‬‬

‫כששום דבר אחר לא עובד‬

‫יש הופעות בהן כלום לא עובד‪ :‬התאורה חלשה מאד ו‪/‬או שטוחה ומשעממת‪ ,‬האמנים‬ ‫קפואים ואנמיים‪ ,‬לא ניתן לצלם מקרוב והרקע הוא קיר מתקלף‪ .‬זה קורה‪ ,‬וזה הזמן‬ ‫לאמצעים דרסטיים‪ ...‬בכל הנוגע לחשיפה‪ ,‬אם ממש אין אור אז אין ברירה אלא לעלות‬ ‫ל‪ ISO-‬הגבוה ביותר שהמצלמה מסוגלת לו – עדיף תמונה מגורענת על כלום‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫להאט את מהירות התריס עד לחשיפה התואמת את התנאים‪ ,‬ומכאן לנסות לייצר‬ ‫במזל משהו מעניין כמו מריחות למיניהן‪ .‬זה עובד הכי טוב עם רקדנים אבל גם עם‬ ‫מוסיקאים יכול להצליח מדי פעם‪ .‬אם ניתן להוציא תמונה חדה‪ ,‬נסו לצלם קלוז‪-‬אפים‬ ‫של פנים – לתמונות כאלה תמיד יש פוטנציאל עם מוסיקאים ושחקנים‪ ,‬במחול אפשר‬ ‫לצלם תקריבים של חלקי גוף או חיבורים בין גוף לגוף‪ .‬הכי חשוב‪ :‬לא להילחץ‪ ,‬פשוט‬ ‫להמשיך ולנסות להסתגל ולחלץ מהסיטואציה תמונות שמישות‪.‬‬

‫‪148‬‬

‫כפיר בולוטין הוא צלם הבית של תיאטרון חיפה ובעל פורטפוליו‬ ‫בינלאומי של צילומי מחול‪ ,‬מוסיקה ותיאטרון‪ .‬תמונות הבמה‬ ‫שצילם התפרסמו ברחבי העולם בעיתונים כגון ‪Time Magazine, The‬‬ ‫‪ Guardian, The Independent, Herald Tribune, The Daily Mail‬ועוד‪...‬‬ ‫כפיר מדריך סדנה ללימוד צילום סטילס של אומנויות הבמה‪ ,‬ובה‬ ‫הוא משתף מניסיונו הרב בשיעורים ובהדרכה מעשית‪ .‬לחברי מועדון‬ ‫הצילום של גליץ‪ ,‬כפיר מעביר הרצאה בנושא בשלושה בפברואר‪,‬‬ ‫כמו גם יציאות שטח מעשיות לצילום הפקות אמיתיות המציגות על‬ ‫במות תל אביב‪.‬‬

‫‪149‬‬


‫‪Self‬‬ ‫‪made‬‬ ‫‪man‬‬ ‫תומר יעקבסון מראיין‬ ‫את אודי תירוש‬

‫אי שם בנבכי ה"הרחבה" של מה‬ ‫שהיה פעם קיבוץ גבעת ברנר גר‬ ‫בחור אחד‪ ,‬אודי תירוש קוראים לו‪,‬‬ ‫והוא אחד הבלוגרים המשפיעים‬ ‫ביותר בקהילת הצילום העולמית‪.‬‬ ‫הסיפור המופלא שלו מסמל את‬ ‫תמצית המהפכה התקשורתית‬ ‫שאנחנו חווים בשנים האחרונות‪:‬‬ ‫מהפכה שמאפשרת לאנשים רגילים‬ ‫מהישוב‪ ,‬לחלוק מידע עם שאר‬ ‫העולם‪ .‬אם במקרה יש לאנשים‬ ‫הללו גם מה להגיד אז יש סיכוי‬ ‫ששאר העולם גם יקשיב להם‪ .‬לאודי‬ ‫תירוש‪ ,‬מסתבר‪ ,‬יש הרבה מה להגיד‪.‬‬

‫ההצלחה של ‪ DIY Photography‬בלוג הצילום שלו‪,‬‬ ‫שמוקדש כולו לפתרונות ‪ DIY‬למוצרי צילום‪,‬‬ ‫היא שום דבר פחות ממדהימה ורק לשם המחשה‬ ‫פרובינציאלית הבלוג שלו נקרא בכל חודש על ידי‬ ‫מספר אנשים שהינו כפול מעיתון "הארץ" ו"מעריב"‪.‬‬ ‫ביחד‪.‬‬ ‫‪ ,OK‬יש סיכוי שהמהפכה הזאת נמשכת כבר מספיק‬ ‫זמן כדי שנתון שכזה לא יעיף אתכם מהכסא‬ ‫בפליאה אבל תחשבו על זה שנייה‪ :‬מדובר בבחור‬ ‫אחד שלפני ארבע שנים החליט להתחיל לכתוב‬ ‫בלוג שמוקדש לנושא מקורי וכל מה שהוא היה‬ ‫צריך בשביל לעשות את זה היה למצוא מקלדת‬ ‫נוחה במרתף של הבית שלו‪.‬‬ ‫"זה התחיל לפני קצת יותר מ‪ 4-‬שנים" הוא מספר לי‬ ‫בחיוך על כוס קפה של בוקר‪" ,‬עבדתי באותה תקופה‬ ‫בחברת טקסס אינסטרומנט בתור תכנת וחיפשתי‬ ‫בסך הכול תחביב חדש‪.‬‬ ‫כבר מתקופת השחרור שלי מהצבא הייתי צלם‬ ‫נלהב‪ ,‬צילמתי המון והייתי חלק מהרבה מסגרות‬ ‫צילום בישראל ובייחוד אהבתי מאוד למצוא‬ ‫פתרונות יצירתיים לצלם את התמונות שלי‪.‬‬ ‫חשבתי שזה יכול להיות נחמד ליצור ברשת מקור‬ ‫מידע עשיר ומקורי שאוסף מדריכים שמוקדשים‬ ‫לפתרונות "עשה זאת בעצמך"‪ .‬לא היו אז יותר‬ ‫מידי מקורות מידע שכאלו ובהתחלה לא ידעתי אם‬ ‫הנושאים שאני בוחר לכתוב עליהם בכלל מעניינים‬ ‫מישהו שם בעולם הגדול‪.‬‬ ‫לא דמיינתי לעצמי שארבע שנים אחר כך יקראו את‬ ‫הבלוג שלי ‪ 200,000‬קוראים בחודש ושהבלוג הזה‬ ‫יהפוך למקור ההכנסה העיקרי של המשפחה שלי"‬ ‫"כאמור הייתי די חלוץ בתחום הזה ואנשים‬ ‫‪150‬‬

‫‪151‬‬


‫הגיבו לבלוג בצורה חיובית מאוד כבר‬ ‫מהפוסטים הראשונים שלי אבל את‬ ‫החשיפה הרצינית הראשונה שלי קיבלתי‬ ‫כשהאתר ‪ makezine.com‬שהוא אתר‬ ‫מרכזי שמתעסק עם פתרונות ‪ DIY‬פרסם‬ ‫כתבה עלי‪ .‬רק אז הבנתי שמה שאני‬ ‫כותב מעניין אנשים‪ .‬עם הזמן הבלוג שלי‬ ‫התחיל לתפוס תאוצה ואיתה יותר ויותר‬ ‫מהזמן הפנוי שלי‪ .‬התחלתי להגיע לשעות‬ ‫עבודה לא שפויות שכללו ‪ 12‬שעות‬ ‫בטקסס אינסטרומנט בתוך משרד מול‬ ‫מחשב ואז עוד ‪ 4‬שעות עבודה בלילה על‬ ‫הבלוג מהמרתף‪.‬‬ ‫בהתחלה לא היו באתר קישורים‬

‫מסחריים בכלל אבל אחריי שנתיים‬ ‫שמספר המבקרים באתר עלה התחלתי‬ ‫לשלב פרסומות ותכנים מסחריים עם‬ ‫התוכן הרגיל שלי כשההסכם עם אשתי‬ ‫היה שכל שקל שהבלוג יניב יחזור‬ ‫להשקעה בתחביב הצילום שלי‪.‬‬ ‫במילים אחרות כל הכסף הראשוני‬ ‫שהגיע מהבלוג חזר לדיל אקסטרים!"‬ ‫"באיזה שהוא שלב הגעתי למצב שהייתי‬ ‫צריך לקבל החלטה‪ .‬החיים האישיים‬ ‫והמקצועיים שלי הפכו לעמוסים מדי‪,‬‬ ‫והרגשתי שאני צריך לוותר על משהו‪.‬‬ ‫מצד אחד הייתה לי את העבודה הבטוחה‬

‫הזאת שסיפקה את הצרכים הקיומיים‬ ‫שלי ומצד שני הייתה האהבה שלי‬ ‫לצילום ולכתיבת הבלוג שהלכה ודרשה‬ ‫יותר תשומת לב וזמן טיפוח‪ .‬אחרי‬ ‫התלבטות החלטתי ללכת אחריי הלב שלי‬ ‫וב‪ 2010-‬התפטרתי מהעבודה בתור תכנת‬ ‫והפכתי לבלוגר במשרה מלאה"‬ ‫"ההחלטה המוצהרת שלי הייתה שאני‬ ‫אשקיע חלק מהזמן שלי בכתיבת הבלוג‬ ‫ובשאר הזמן אני אנסה להקדיש לנסות‬ ‫להפוך לצלם מסחרי בעצמי‪ .‬לצערי‬ ‫החלק הזה עדיין לא התגשם אבל מצד‬ ‫שני‪ ,‬בלי שתחזיתי את זה‪ ,‬פתאום הפכתי‬ ‫לייצרן של צילום ציוד‪".‬‬

‫בנו לכם מוצר‬ ‫אודי מספר שהוא התחיל לשים לב‬ ‫שבתור צלם חובב הוא נתקל בהרבה‬ ‫מקרים שאם הוא רוצה להשתמש במוצר‬ ‫צילום כגון רינג פלאש בתמונות שלו‬ ‫עומדות בפניו ‪ 2‬בחירות עיקריות‪:‬‬ ‫או שהוא מנסה להפוך‪ ,‬תוך כדי הדבקות‬ ‫וחיתוכים‪ ,‬מגש פיצה להיות רינג פלאש‬ ‫מאולתר (מה שעובד לא רע דרך אגב‪)...‬‬ ‫או שהוא צריך להיפרד ממאות שקלים‬ ‫שילכו לחשבון הבנק של חברה שפיתחה‬ ‫רינג פלאש "אמיתי"‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הוא פשוט שם לב שיש‬ ‫צורך במוצר ביניים שמורכב מחומרים‬

‫פשוטים ואמינים שיעלה קצת יותר‬ ‫מקרטון של פיצה והרבה פחות ממוצר‬ ‫מקצועי‪.‬‬ ‫"היו לי הרבה רעיונות למוצרים שכאלו‬ ‫שכולם נבעו מצרכים אישיים שלי בתור‬ ‫צלם חובב והתחלתי לחקור את הנושא‬ ‫לעומק כשאני משלב בתהליך מהנדסי‬ ‫מוצר‪ ,‬מעצבים ועורכי דין‪ .‬הרעיון בעצם‬ ‫מסתכם ביצירת אלטרנטיבה למוצרים‬ ‫קיימים שנמכרים בתור קיט להרכבה‬ ‫עצמית‪ .‬משהו בסגנון איקאה לצלמים‪:‬‬ ‫הצלם קונה את חומרי הגלם ואת‬ ‫ההוראות ומרכיב בעצמו באופן פשוט‬

‫מוצר שעובד ויחזיק מעמד לאורך זמן‬ ‫שימוש ממושך יחסית‪.‬‬ ‫מה שמגניב בייצור של אמצעי תאורה‬ ‫לצילום‪ ,‬הוא שבאמת אפשר לעשות‬ ‫אותם לבד מחומרים פשוטים וזולים‬ ‫יחסית‪ ,‬זה לא כמו לייצר עדשה חדשה‬ ‫שבשבילה צריך המון ידע פיזיקלי‬ ‫וחומרים מורכבים‪ .‬לפעמים כל מה‬ ‫שנדרש בשביל לבנות סופטבוקס זה‬ ‫קרטון וגומיות‪.‬‬ ‫עד היום פיתחנו שלושה מוצרים‬ ‫שנמצאים בימים אלו בייצור ואני מקדיש‬ ‫הרבה מהזמן שלי בפיקוח על הפרטים‬

‫צילום‪Megan Abshire :‬‬ ‫‪152‬‬

‫‪153‬‬


‫ילום‬ ‫צ‬ ‫‪Wh‬‬ ‫‪eele‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪Nic‬‬ ‫‪k‬‬

‫הסופיים של הפרויקט הזה‪.‬‬ ‫מהצד נראה שאודי לא נח לרגע‬ ‫ולאחרונה הוא הוציא ספר בפורמט‬ ‫‪ PDF‬שאותו הוא מוכר דרך הבלוג שלו‪:‬‬ ‫מדובר באוסף של מדריכים מעוצבים‬ ‫שחלקם נכתבו על ידו וחלקם על ידי‬ ‫צלמים נוספים שמלמדים בצורה פשוטה‬ ‫טכניקות לייצור של מוצרים ‪ .DIY‬מיזם‬ ‫נוסף שכבר נמכר במאות ברחביי העולם‬ ‫הוא כרטיסי בוקה שמאפשרים לצלמים‬ ‫ליצור אפקטים מרשימים של צביעה‬ ‫באור בעזרת שימוש בקיטים שהוא פיתח‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫"החיים שלי השתנו לגמרי מאז שעזבתי‬ ‫את ה ‪ Day Job‬שלי‪ .‬אני אומנם מתפרנס‬ ‫מכל הפעילויות הללו אבל אני באמת‬ ‫נהנה מכל רגע‪ ,‬הצילום והעולם שמסביבו‬ ‫הוא האהבה הגדולה שלי ואני מוצא‬ ‫הרבה סיפוק מכך שיש הרבה אנשים‬ ‫שמצליחים להגיע לתוצאות מרשימות‬

‫‪154‬‬

‫‪155‬‬


‫כשהם משתמשים במדריכים שאני‬ ‫כתבתי‪ .‬אני מקבל המון מיילים‬ ‫מהרבה קוראים שהקימו סטודיו‬ ‫מתפקד במוסך של הבית שלהם‬ ‫ומקרים מהסוג הזה פשוט נותנים‬ ‫לי הרבה סיפוק ומוטיבציה להמשיך‬ ‫לעשות את מה שאני עושה‪.‬‬ ‫לקראת סיום הקפה ולפני שצילמתי‬ ‫אותו שאלתי אם יש לו געגועים‬ ‫לחיים הקודמים שלו‪ .‬הוא חשב‬ ‫על זה קצת ואמר שיש כל מיני‬ ‫דברים כמו לצאת מהבית לבוש יפה‬ ‫לעבודה‪ ,‬לפגוש את החברים ולאכול‬ ‫ארוחות צהריים מסודרות אבל‬ ‫שהוא לא באמת מתגעגע‪:‬‬

‫ארגון הסטודיו הביתי בו צולם אודי‬

‫"החיים שאני חי כיום מאפשרים‬ ‫לי ליהנות מכל העולמות – אני גם‬ ‫נהנה ממה שאני עושה וגם עצם‬ ‫העובדה שאני עצמאי מאפשרת לי‬ ‫לפנות הרבה זמן לגידול הילדים‬ ‫שלי ולהשקיע בחיי המשפחה שלי"‬

‫עושים בית‪-‬ספר לצילום‬

‫‪156‬‬


‫מאת גיא פריבס‬ ‫מקור המילה צילום ביוונית (פוטוגרפיה) הינו רישום באור‪ .‬לחיצה על כפתור הצילום גורמת למראה‬ ‫להתרומם‪ ,‬לתריס להיפתח ולחיישן להיחשף לאור‪ .‬כל פיקסל שקולט אור‪ ,‬נצבע בצבע בו הואר‪.‬‬ ‫הפעם רציתי להציג בפניכם ז'אנר מהנה ויצירתי במיוחד שנקרא ציור באור (‪ .)Light Painting‬הרעיון הוא‬ ‫לצלם במקום חשוך עד כמה שניתן כאשר כל האור שנקלט הינו אור אותו יצרנו וכך אנו "מציירים באור"‬

‫צילום‪Matthew Howarth :‬‬ ‫‪158‬‬

‫‪159‬‬


‫ציוד נדרש‬

‫מצלמה‬

‫מקור אור מלאכותי‬

‫עם אפשרות לחשיפה של‬ ‫מספר שניות (כל המרבה‬ ‫הרי זה משובח)‬

‫כל מקור תאורה יכול לשמש‬ ‫אותנו במשימה‪ .‬החל מפנס‬ ‫פשוט דרך סטיק לייט‪,‬‬ ‫זיקוקים או טלפון סלולרי‬ ‫ועד ללוליין שמשחק באש‪.‬‬ ‫מומלץ להביא מקורות‬ ‫תאורה בצבעים שונים‬ ‫לקבלת אפקט ססגוני‪.‬‬

‫פלאש‬ ‫(רצוי אבל לא חובה)‬

‫מקום חשוך‬ ‫חצובה‬ ‫או משטח יציב להצבת‬ ‫המצלמה‬

‫הרבה יצירתיות‬

‫תכנון‬

‫ראשית‪ ,‬נתכנן מה אנחנו רוצים לצייר‪ .‬להבדיל מתמונה שאנחנו מצלמים והבחירה שלנו‬ ‫לרוב מסתכמת בבחירת הדרך שבה אנו רוצים להציג את האובייקט המצולם‪ ,‬פה אנו‬ ‫יוצרים את האובייקט מאפס ונותנים ליצירתיות שלנו חופש מוחלט‪ .‬אל תשכחו שאם‬ ‫אתם רוצים לכתוב משהו‪ ,‬אז צריך לעשות זאת בכתב מראה‪ ,‬פעולה שדורשת תרגול קל‬ ‫אפשרות נוספת היא לכתוב רגיל ולהפוך את התמונה בתוכנת עריכה‪.‬‬

‫צלם‪Tigtab :‬‬ ‫‪160‬‬

‫‪161‬‬


‫על החיישן ובתמונה בפועל‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אם נצלם תמונה חשוכה ונצייר קו עם פנס‬ ‫מול המצלמה נראה פס אור בתמונה‪ .‬בצורה זו ניתן‬ ‫לרשום טקסטים ולצייר ציורים‪ .‬פיקאסו צולם‬ ‫מצייר שור בשיטה דומה כבר בשנת ‪.1949‬‬

‫רקע‬ ‫כעת נבחר האם אנו רוצים להשתמש ברקע בתור חלק מהתמונה או שמא נרצה להעלים אותו‪.‬‬ ‫אם הרקע מעניין‪ ,‬אזי ניתן להשתמש בו ולצייר עליו‪ ,‬או להבליט חלקים מסוימים בו‪ .‬אנחנו נרצה רקע‬ ‫שחור לחלוטין כאשר ניצור תמונה יצירתית או כאשר הרקע פשוט משעמם ונעדיף שהוא יישאר‬ ‫חשוך‪.‬‬ ‫על מנת לראות כיצד יראה הרקע בתמונה הסופית‪ ,‬כל שעלינו לעשות הוא לצלם תמונה אחת ללא‬ ‫שימוש בפנס‪ ,‬עד שנגיע לרמת החשיפה הרצויה מבחינת הרקע‪ .‬לאחר שהרקע מוצג לשביעות רצוננו‪,‬‬ ‫נשתמש באותם פרמטרים (צמצם‪ ,‬תריס ו‪ )ISO-‬על מנת לצלם את התמונה הסופית‪.‬‬

‫צילום‪Matthew Howarth :‬‬ ‫‪162‬‬

‫‪163‬‬


‫דגשים טכניים‬ ‫פוקוס‬

‫‪ISO‬‬

‫בחושך קשה להתמקד עם המצלמה‪ ,‬ולכן נאיר‬ ‫על אובייקט שנמצא במקום בו נרצה לצייר‪,‬‬ ‫נתמקד עליו ואז נעביר את המצלמה למצב של‬ ‫פוקוס ידני‪ .‬המעבר לפוקוס ידני ימנע מהמיקוד‬ ‫להשתנות בין התמונות ויחסוך מאיתנו את‬ ‫המאמץ של המיקוד בהמשך התהליך‪.‬‬

‫נכוון את ה‪ ISO -‬לרמתו הנמוכה ביותר על מנת‬ ‫להשיג חשיפה ארוכה ונקייה‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬כדי‬ ‫שנספיק לצייר‪.‬‬

‫צמצם‬ ‫אם יש לנו שליטה במפתח הצמצם נבחר בצמצם‬ ‫יחסית סגור (לדוגמא ‪ )F/11‬בשביל לאפשר‬ ‫חשיפה ארוכה ולקבל עומק שדה עמוק‪/‬אין סופי‪.‬‬

‫צילום‪Matthew Howarth :‬‬ ‫‪164‬‬

‫‪165‬‬


‫ציור באור‬ ‫הבסיס לציור באור הינו לעמוד מול המצלמה עם מקור האור ולצייר באמצעותו (פעולה משעשעת‬ ‫בפני עצמה)‪ .‬מה שייקלט במצלמה זה הציור שציירתם‪ .‬נסו לצייר לב‪ ,‬פנים‪ ,‬טקסט או כל דבר שעולה‬ ‫על דעתכם‪ ,‬לא לשכוח לכבות את מקור האור במעבר בין האותיות השונות במקרה של טקסט וזאת‬ ‫על מנת למנוע חיבור מיותר כמובן‪.‬‬ ‫ניתן ל"צבוע" מבנים או אנשים‪ .‬איך עושים זאת? בקלות‪ ,‬פשוט מאירים עם הפנס על האובייקט‬ ‫ו"צובעים אותו באור" אותו לאט לאט‪ .‬ניתן ורצוי לצבוע גם על ידי הבזקה באמצעות פלאש חיצוני‪.‬‬ ‫היתרון בפלאש שהוא נותן מכת אור חזקה ומהירה ומקפיא את האובייקט וכמו כן ניתן בקלות לשלוט‬ ‫בעוצמה ובצבע האור שלו‪.‬‬ ‫משחק נוסף הוא שילוב של מספר הבזקות מהירות באמצעות הפלאש‪ .‬כל הבזקה מקפיאה את הדמות‬ ‫במצלמה ובסופו של דבר‪ ,‬בתוצאה הסופית אם נצלם אדם קופץ לדוגמא‪ ,‬נראה את כל שלבי הקפיצה‪.‬‬ ‫לאלו שמחפשים אתגר גדול יותר ניתן לבחור מקום כלשהו כגון גן שעשועים‪ ,‬סלון או מקום אחר‬ ‫ולצלם הרבה תמונות שלו כשהמצלמה על חצובה כאשר בכל תמונה מאירים‪/‬מציירים דבר אחר‬ ‫ולסיום בעזרת פוטושופ‪ ,‬או תוכנת עריכה אחרת‪ ,‬מחברים את כל החשיפות השונות לכדי תמונה אחת‬ ‫שמוארת בצורה מיוחדת‬

‫צילום‪Matthew Howarth :‬‬ ‫‪166‬‬

‫‪167‬‬


‫צאו לדרך!‬ ‫ציור באור היא שיטה וותיקה ונהדרת שתאפשר לכם ליצור תמונות מיוחדות ויצירתיות במיוחד‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים לנסות אותה גם אצלכם בבית ‪ -‬כל מה שצריך זה למצוא מקום חשוך‪ ,‬להניח את‬ ‫המצלמה על מקום יציב‪ ,‬לכבות את הפלאש הפנימי של המצלמה ולצלם בחשיפה ארוכה תוך כדי‬ ‫ציור התמונה הבאה שלכם‪ .‬שיטה זו יכולה להיות גם פתרון נהדר לימים חורפיים שלא בא לכם לצאת‬ ‫מהבית או ללילות חסרי שינה‪.‬‬

‫קישורים‬ ‫‪Light Warfare‬‬ ‫‪Sprint flashlight‬‬ ‫‪Lightpaint Piano Player‬‬ ‫‪Pablo Picasso‬‬

‫צלם‪Tigtab :‬‬ ‫‪168‬‬

‫‪169‬‬


‫‪18‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫שיעורים שיעורי שטח צלמים מרצים‬ ‫הטובים בארץ‬ ‫מעשיים‬ ‫מרתקים‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪2,980‬‬ ‫‪LCD‬‬

‫‪18:30-21:30‬‬

‫‪info@galitz.co.il | www.galitz.co.il | 077-4090280‬‬ ‫צילום‪ :‬איציק חצק‪ ,‬דוגמן יעקב גורדין‪ ,‬תלמידים בקורס מתקדם‬


‫‪Time is money‬‬

‫יום אחד חשבתי לעצמי‪ :‬מה אם אנסה להשיג בצילום אחד שתי תקופות‬ ‫שונות בחייו של אדם‪ ,‬האוחזות באותו קונספט ‪ -‬כסף‪ ,‬משהו שהתלות בו אינה‬ ‫משתנה עם הזמן‪ .‬כתב‪ ,‬אלתר וצילם‪ :‬יגאל גיאת‬

‫החיצוניות של הכסף משתנה‪,‬‬ ‫החיצוניות שלך משתנה‪ ,‬אבל האמת‬ ‫היא שזה רק הזמן שעובר בינתיים‪.‬‬ ‫זמן שממשיך בשלו‪ ,‬על אותו‬ ‫העיקרון‪.‬‬ ‫קונספט כזה לא ממש בעייתי כשזה‬ ‫מגיע לחיבור פריימים בפוטושופ‬ ‫לאחר הצילום‪ ,‬אז החלטתי לאתגר‬ ‫את התהליך בצילום עצמי ויחיד‪ ,‬ללא‬ ‫השתלות או עריכות מורכבות‪ .‬וכך‪,‬‬ ‫למעט חיתוך קטן מלמעלה‪ ,‬חידוד‬ ‫והחשכה כלליים‪ ,‬הצילום המוצג כאן‬ ‫הוא צילום נטו‪ ,‬שמבוצע בתנאים‬ ‫ואלתורים ביתיים‪.‬‬ ‫התחלתי מהכסף‪ .‬שני השטרות‬ ‫מודבקים בדבק סלוטייפ מאחור‬ ‫לאחר שקופלו לחצי (בכל זאת‪,‬‬ ‫""‪ …Time is Money‬חבל לקרוע‪)...‬‬ ‫ואת השטר הישן‪ ,‬שהוא רחב יותר‬ ‫מהחדש‪ ,‬גם גזרתי קצת לאורכו כדי‬ ‫שיתאים לגובה השטר החדש‪.‬‬ ‫החלק העיקרי בעיניי‪ ,‬ביצירת‪  ‬שתי‬ ‫"תקופות" שונות באותו פריים‪,‬‬ ‫הוא צילום תוך שימוש בשני סוגי‬ ‫תאורה שונים‪ ,‬בצבעים שונים ‪-‬‬ ‫תאורה אחת קרה והאחרת חמה‪.‬‬ ‫אם היו לרשותי ספוטים ממוקדים‬ ‫בתנאי סטודיו‪ ,‬כמובן שזה היה‬ ‫מקל על הביצוע‪ .‬אבל‪ ,‬לשמחתי‪,‬‬ ‫נאלצתי להשתמש בגופי תאורה‬ ‫פשוטים‪ ,‬צהובים ‪ -‬מנורות שולחן‬ ‫רגילות‪ .‬מיקמתי מנורה אחת בכל‬ ‫צד‪ ,‬אבל לפני הימנית שלי פרשתי‬ ‫שתי שקיות כחולות פשוטות של‬ ‫מכולת‪ ,‬כך שהיא הקרינה אור יותר‬ ‫‪172‬‬

‫כחלחל‪/‬סגלגל‪ ,‬שיוצר ניגוד והבדלה‬ ‫מהתאורה החמה מהצד השני‪.‬‬ ‫כדי להדגיש את עניין ההפרדה בין‬ ‫שני החצאים‪ ,‬החלטתי גם "להזקין"‬ ‫חצי מפני‪ .‬בהיעדר אבקת טלק‪,‬‬ ‫שנראית לי הכי מתאימה למשימה‪,‬‬ ‫לקחתי שקיק של אבקת אפייה‪,‬‬ ‫ופיזרתי על חצי מהפנים שלי‪.‬‬ ‫ניגשתי למדידות‪ ,‬אבל עדיין‪ ,‬החצי‬ ‫ה"ישן" לא היה "מיושן" מספיק‪ ,‬אלא‬ ‫פשוט צהוב מול כחול‪ ,‬חם מול קר‪.‬‬ ‫בתחילה חשבתי לי שבטח אצטרך‬ ‫להוסיף אח"כ בפוטושופ שריטות‬ ‫ולכלוך כדי להדגיש את החצי הישן‪.‬‬ ‫המחשבה הזאת הייתה קצת מדכאת‪,‬‬ ‫כי הצלחתי עד כאן ללא השתלות‬ ‫וחיבורי תמונות‪ ,‬וממש אשמח לבלות‬ ‫עוד קצת עם המצלמה‪ .‬הייתי חייב‬ ‫פתרון צילומי נטו‪ ,‬ואז‪ ,‬תוך שאני‬ ‫מביט בשתי שקיות הניילון הכחולות‬ ‫וחושב על פתרון הולם‪ ,‬הן ענו לי‪.‬‬

‫חליפה‪ ,‬לבושה רק עד אמצע הדרך‪,‬‬ ‫בעוד החצי השני שלה משתלשל‬ ‫מאחורי‪.‬‬ ‫צילום‪.‬‬ ‫בתפריט ה‪ -RAW‬נתתי פיצוי‬ ‫שלילי נוסף‪ ,‬שהדגיש עוד יותר את‬ ‫הבדלי‪ ‬התאורה‪.‬‬ ‫מבחינת פוטושופ‪ ,‬מדובר כאמור‬ ‫בתיקונים מינוריים‪ ,‬שכללו חיתוך‬ ‫קטן מלמעלה וחידוד כללי‪ ,‬שיחד‬ ‫עם הקונטרסט והחשיפה השלילית‪,‬‬ ‫מפצים על אובדן החדות עקב צילום‬ ‫דרך פילטר שעשוי ממפת שולחן חד‬ ‫פעמית‪ .‬מעבר לאלו אתם מסתכלים‬ ‫על צילום נטו‪.‬‬ ‫בצילום הקטן המצורף ניתן לראות‬ ‫חיתוך שמפריד את שני חצאי‬ ‫הפריים‪ ,‬להמחשת ההבדלים בגיל‬ ‫ובאווירה בין שני החצאים‪ ,‬בצילום‬ ‫אחד‪.‬‬

‫ניילון!‬ ‫לקחתי מפת שולחן שקופה דקיקה‪,‬‬ ‫חד‪-‬פעמית‪ ,‬ומתחתי אותה חזק על‬ ‫חצי מהחדר‪ ,‬ביני לבין המצלמה‪,‬‬ ‫מתוחה‪ ‬ככל האפשר‪ ,‬פילטר חד‬ ‫פעמי משלי‪ .‬את שאריות אבקת‬ ‫האפייה לקחתי בידי ולכלכתי רק‬ ‫חצי מיריעת הניילון‪ .‬למשימה גויס‬ ‫גוף תאורה צהוב שלישי‪ ,‬חלש יותר‪,‬‬ ‫והצבתי אותו לפני היריעה‪ ,‬כדי‬ ‫להקרין אור חלש על הניילון‪ ,‬רק כדי‬ ‫שיבליט את הלכלוך כשכבה נוספת‬ ‫ביני לבין המצלמה‪.‬‬ ‫הרגשתי מוכן‪ .‬זרקתי על עצמי‬

‫בסיום החוויה‪ ,‬החדר כבר הזכיר לי‬ ‫מאוד את מלחמת המפרץ‪ :‬הרבה‬ ‫ניילונים‪ ,‬סרט דביק‪ ,‬גופי תאורה‪,‬‬ ‫אבקה לבנה מפוזרת‪ ,‬ולמניעת תנועת‬ ‫הניילון בעת הצילום‪ ,‬וגם למניעת‬ ‫פדיחות מצד השכנים והרשויות‪,‬‬ ‫דאגתי שהחדר יהיה ממש חדר‬ ‫אטום‪ .‬אני חייב לציין שחלפה לה‬ ‫תהיה בראשי‪ ,‬על כך שזה קצת‬ ‫פרדוקסאלי‪ ,‬שאני נועל דלתות ומגיף‬ ‫תריסים ואוטם חדרים ‪ -‬רק כדי‬ ‫ליצור צילומים שמאוד ארצה לחלוק‬ ‫עם שאר העולם‪.‬‬ ‫‪173‬‬


Composition_016