[Title will be auto-generated]

‫קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה ‪ 001‬‬

‫‪2‬‬

‫ין קו‬ ‫מפוזי‬

‫ציה!‬

‫‪3‬‬

‫קהל‬ ‫הקוראים‬ ‫היקר‪,‬‬

‫ברכ‬

‫ות ל‬

‫כבוד‬

‫הגליו‬

‫ן הר‬ ‫אשו‬ ‫ן של‬

‫מגז‬

‫שמח‬ ‫אני‬ ‫לבשר על עידן‬ ‫בתחום‬ ‫חדש‬ ‫הצילום בישראל‪,‬‬ ‫מגזין חדש נולד!‬ ‫כן כן‪ ,‬אותו מגזין‬ ‫שאתם קוראים ממש‬ ‫ברגע זה – קומפוזיציה‪.‬‬ ‫בעולם הצילום שלנו‬ ‫אין כרגע אף מגזין צילום‬ ‫ראוי לשמו ועל כן אנחנו‬ ‫מרימים את המגזין הראשון‬ ‫שיהיה המקיף ביותר בתחומו‬ ‫ובעיקר הינו מתנה לקהילת‬ ‫הצלמים בישראל – חינם‪.‬‬ ‫במגזין קומפוזיציה תיזכו לקרוא‬ ‫כתבות מעוררות התפעלות על‬ ‫צלמים בארץ ובחו”ל בעבודתם‪ ,‬תגלו‬ ‫טכניקות חדשות של צילומים‪ ,‬תמצאו‬ ‫ביקורות על מצלמות חדשות עם‬ ‫השוואות ותהנו מהטורים הקבועים של‬ ‫הצלמים המובילים בתחומם בארץ‪ ,‬טורים‬ ‫בהם הם יחשפו את שיטות הצילום שלהם‬ ‫ויחשפו את תפיסת עולמם בהינף מקלדת‪.‬‬ ‫המגזין יהיה מגזין על גבי האינטרנט בלבד‪,‬‬ ‫מתוך ראיית ערך הסביבה כערך עליון ועל‬ ‫מנת לאפשר לכל צלם וחובב צילום לקרוא‬ ‫בזמנו החופשי ובאופן מיידי את המגזין על גבי‬ ‫המסך‪ .‬שילוב של האינטרנט המהיר עם המסכים‬ ‫האיכותיים שמלווים את כולנו הפכו פלטפורמה זו‬ ‫לאידאלית‪ ,‬ידידותית לצלם ולסביבה ועל כך בחרנו‬ ‫בה‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים להרשם למגזין על מנת לקבל את הגליון‬ ‫החודשי ישירות לתיבת הדואר שלכם בצורה אוטומטית‬ ‫ולהתעדכן במתרחש בעולם הצילום ממקור ראשון על‬ ‫ידי הכותבים והמדריכים הטובים בארץ‪ ,‬באופן ובפורמט‬ ‫שתמיד רציתם‪.‬‬ ‫שתפו מגזין זה עם חבריכם הצלמים וחובבי הצילום על מנת‬ ‫שכולנו נוכל להנות מהכתבות והתכנים של המגזין‪ ,‬לקרוא‬ ‫ולהחכים מטכניקות חדשות ולהתעדכן בחדשות עולם הצילום‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים להציע רעיונות לתכנים שתרצו לקרוא‪ ,‬לשתף‬ ‫בצילומים מיוחדים ב”כוכב עולה” – פינת הצילומים שלכם‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו‪ ,‬אני מאחל למגזין החדש השקה מוצלחת‪ ,‬ודרך צלחה‬ ‫בהמשך‪ ,‬שתדע רק צילומים טובים וכתבות מרתקות וקהל קוראים‬ ‫איכותי ונאמן‪ .‬בהצלחה‪.‬‬ ‫בברכת דרך צלחה‪,‬‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עורך ראשי מגזין קומפוזיציה‬

‫‪4‬‬

‫קּוֹמְ פּוֹז ִיצְיה‬

‫‪22‬‬

‫גליון ‪ – 1‬מאי ‪2009‬‬ ‫עורך ראשי‬ ‫רועי גליץ‬ ‫עריכה‬ ‫תומר יעקבסון‬ ‫עריכה גראפית‪ ,‬עיצוב ועימוד‬ ‫סטודיו אדם שול‬ ‫פרסום ואדמיניסטרציה‬ ‫מגזין קומפוזיציה‬

‫‪32‬‬

‫‪38‬‬

‫משתתפים‬ ‫רועי גליץ‪ ,‬גלעד בנארי‪ ,‬אלון קירה‪ ,‬פליקס לופה‪,‬‬ ‫איליה שלמייב‪ ,‬תומר יעקבסון‪ ,‬ואדים סיגלוב‪ ,‬גדי‬ ‫אהד‪ ,‬יונתן ניר‪ ,‬ניר גייגר‪ ,‬גיל עזורי‪ ,‬חגי נתיב‬ ‫הוצאה לאור‬ ‫רועי גליץ בע”מ‬ ‫כתובת המערכת‬ ‫הרקון ‪ ,4‬רמת גן‪52521 ,‬‬ ‫טלפון ‪077-4090280‬‬ ‫פקס ‪077-4090281‬‬

‫‪4‬‬

‫מייל ‪info@composition.co.il‬‬ ‫אתר ‪www.composition.co.il‬‬ ‫צילום שער‬ ‫פיני סילוק – כתבת נושא‬

‫העשיריה הפותחת‬

‫צלם בקצב של ‪BPM 145‬‬ ‫תומר יעקבסון מראיין את פיני סילוק‬

‫‪22‬‬

‫‪32‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪58‬‬ ‫צילום בעלי חיים בטבע‬

‫טכניקות שטח מעשיות ‪ -‬איליה שלמייב‬

‫הודו על אופנוע‬

‫יומן מסע ‪ -‬חגי‬

‫צילום רחוב בזוית אישית‬ ‫פליקס לופה‬

‫הודעת זכויות יוצרים ©‬ ‫כל זכויות היוצרים במגזין זה שמורות למגזין‬ ‫קומפוזיציה ולכותבי הכתבות‪ .‬לפני כל שימוש‬ ‫החורג מקריאה‪ ,‬הדפסה לשימוש אישי ושיתוף‬ ‫עם חברים למטרת קריאה‪ ,‬חובה ליצור קשר‬ ‫עם הנהלת המגזין ולקבל אישור כתוב ומפורש‬ ‫מראש‪ .‬למען הסר ספק‪ ,‬אין להעתיק‪ ,‬לפרסם‪,‬‬ ‫לערוך‪ ,‬להפיץ וכיו”ב ללא אישור‪.‬‬

‫יצירה‪ ,‬חיקוי ומה שבינהם‬ ‫ואדים סיגלוב‬

‫כשרון?‬

‫גלעד בנארי‬

‫‪60‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪74‬‬

‫צילום טבע בישראל‬ ‫רועי גליץ‬

‫לצלם סיפור‬ ‫יונתן ניר‬

‫הגיגים על מקרו‬

‫למה אצלי בבית לא מגרשים זבובים‬ ‫אלון קירה‬

‫בפוקוס‬

‫‪ - Nikon D90‬יוסי קרמר‬

‫תאורה מעשית‬ ‫תומר יעקבסון‬

‫טריפ | הדר סולומון | ‪ | hadarsolo@gmail.com‬ישראל | אולימפוס ‪560UZ | F/2.8 | ISO 125‬‬

‫בעולם הדבורים |‬

‫נדב דב בורצקי | ‪ | nadavdov.deviantart.com‬ישראל | ניקון ‪ | D200‬טוקינה ‪ 90‬מ”מ | ‪ISO 400 | 1/1250‬‬

‫הדייג ועוזריו | גיל עזורי | ‪ | www.gilazouri.com‬ישראל | פוג’י ‪ | S2‬ניקון ‪| F/2.8 | 1/45 | ISO 400 17-55‬‬

‫‪F/2.8‬‬

‫‪ | beyrout-photography.com‬לבנון‬ ‫סרור |‬ ‫בעולםאמרתי‬ ‫‪ | nadavdov.deviantart.com‬ישראל |‬ ‫בורצקי |‬ ‫בכרדב‬ ‫לך || נדב‬ ‫הדבורים‬

‫ניקון ‪ | D200‬טוקינה ‪ 90‬מ"מ | ‪iso 400 | 1/1250‬‬

F/2.8 | F/4 | 1/1350 | ISO 400 70-200 ‫ | ניקון‬D300 ‫ | ישראל | ניקון‬www.liorsusana.com | ‫ | ליאור סוסנה‬Alone

‫דוד וגוליית |‬

‫ויקטור קינה | ‪ | victor.china@gmail.com‬ישראל | קוניקה ‪ | 7D‬מינולטה ‪ 28-85‬מ”מ | ‪F/3.5 | 1/30 | ISO 200‬‬

‫מרתף היקב |‬

‫ישראל פיכמן | ‪ | www.pbase.com/israelfi‬ישראל | ניקון ‪ | D200‬ניקון ‪ 12-24‬מ”מ ‪F/4 | F/9 | ISO 100‬‬

‫הרי את‪| ...‬‬

‫אופיר קפון | ‪ | www.ofirkapon.com‬ישראל | קנון ‪ | 1D Mk3‬קנון ‪F/2.8 | F/22 | 1/160 | ISO 100 24-70‬‬

‫ארנבון |‬

‫אנטה ווז’ניאק | ‪ | szuwar.deviantart.com‬פולין | ניקון ‪ | D80‬סיגמא ‪F/4-5.6 | F/4 | 1/30 | ISO 100 10-20‬‬

‫אם למדת מספיק על צילום כדי להבין‬ ‫שיש לך עוד הרבה מה ללמוד‪ ,‬הקורס‬ ‫הזה הוא בשבילך‪ .‬קורס צילום מתקדם‬ ‫נועד לפתוח בפניכם עדשה רחבה לכל‬ ‫מה שידע מתקדם בצילום יכול לאפשר‪:‬‬ ‫להקטין מרחבים ונוף לקוטר של צמצם‬ ‫קטן‪ ,‬להרגיש את הקסם של הרחוב‪,‬‬ ‫להקפיא ולתעד רגעים בזמן‪ ,‬לגעת טבע‬ ‫ולתת לטבע לגעת בך‪ ,‬למצוא את האור‬ ‫הנכון לכל פינה חשוכה‪ ,‬למצוא את‬ ‫עצמך דרך התמונות שרק אתה יודע‬ ‫לצלם‪ .‬בסופו של הקורס תתקדמו לנקודה‬ ‫שהעולם יראה את נקודת המבט שלכם‬ ‫בתמונות שתצלמו‪ .‬קורס צילום מתקדם‬ ‫נותן ידע בסיסי במבחר גדול של תחומים‬ ‫ואפשרויות ונועד לצלם שעדיין מחפש‬ ‫את הכיוון הנכון ורוצה ללמוד מהכל‪.‬‬

‫תתקדם‬ ‫קורס צילום מתקדם‬

‫גליץ‬ ‫בית‪-‬ספר לצילום‬

‫פיה |‬

‫ניר גייגר | ‪ | high_hopes.photolight.co.il‬ישראל | קנון ‪ | 350D‬סיגמא ‪F/4-5.6 | F/4 | ISO 400 10-20‬‬

‫גליץ‪ ,‬ביה“ס לצילום‬ ‫הרקון ‪ 4‬רמת גן ‪52521‬‬

‫‪23‬‬

‫‪22‬‬

‫תומר יעקבסון‬

‫בקצב‬

‫צלם‬

‫של‬

‫‪145‬‬ ‫‪BPM‬‬

‫‪25‬‬

‫‪24‬‬

‫בשביל להבין את מידת הכישרון של פיני סילוק את צריכים‬ ‫קצת דמיון מודרך‪:‬‬

‫תלחצו כאן‬

‫כדי לשמוע את המוסיקה שתתחיל‬ ‫להתנגן לכם ברמקולים והנה אתם ב‪.1998‬‬

‫תגבירו אותה קצת‪.‬‬ ‫עכשיו תדמינו ילד בשם פיני סילוק יושב בחדרו בנתניה מסתכל‬ ‫על עוד חוברת קומיקס להשראה ומאזין למוסיקה שב‪ 1988‬הייתה‬ ‫נחשבת לאסורה על פי "החוק לביטים אסורים"‪.‬‬

‫מוסיקה שמפוצצת לו את המוח‪.‬‬

‫הוא מאזין לה חזק‪ .‬ממש חזק‬

‫‪ .‬הדמויות בקומיקס‬

‫קופצות החוצה מהדף ומתחילות להתעופף בחדר כולן‬ ‫בקומפוזיציה מושלמת‪ ,‬מרחפות לכיוון התקרה‪ ,‬ונעצרות שם‪,‬‬

‫מסתכלות עליו למטה‪.‬‬ ‫הוא כבר לבוש לצאת מהבית לתל אביב‪ .‬לרחוב אלנבי בתל‬ ‫אביב ליתר דיוק‪ .‬מספר ‪ ,58‬אם אתם מתעקשים‪ .‬המוסיקה שם‬ ‫הרבה יותר חזקה ויש שם אולי את האנשים הכי יפים בעולם‬ ‫והכול טוב ויפה‪ ,‬הבעיה היחידה היא שהוא ילד בן ‪ 16‬והוא‬ ‫לא יכול להיכנס לשם עם הקומיקס שלו על פי "חוק לילדים‬ ‫אסורים" בשעת מסיבה‪.‬‬

‫אבל נראה לו שהפעם הוא יכנס‪.‬‬ ‫הוא מביא איתו את המצלמה שלו והבטיחו לו שהוא יכול‬ ‫לצלם איתה כי התמונות שהוא צילם שם בפעם הקודמת היו‬ ‫התמונות הטובות ביותר שהם ראו של המועדון‪.‬‬ ‫אחרי שעה הוא בפנים עם המצלמה הקטנה שלו ומתחיל‬ ‫לרקוד‪ .‬דמויות הקומיקס שנכנסו איתו בלי שאף אחד ראה‬ ‫התחילו לרקוד גם הם איתו‪ .‬בהתחלה הם היו לידו ואחר כך‬ ‫הם התחילו לטפס למעלה עד שהם הגיעו לתקרת המועדון‪.‬‬ ‫עכשיו תפקחו עיניים ותסתכלו בתמונה הבאה במשך ‪ 3‬דקות‪:‬‬

‫זה בעצם סיפור על אהבה למוסיקה ודמויות מצוירות באותה מידה שזה‬ ‫סיפור על היכולת המופלאה להנציח אותה‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪26‬‬

‫ואתה חייב להתחבר‪ .‬ופיני בן השש‬ ‫בשביל לצלם תמונות כאלו בתוך‬ ‫סביבת עבודה כמו מועדון אלנבי ‪ 58‬עשרה לא היה מחובר לסצנת‬ ‫אתה חייב להבין קודם כל איפה אתה המועדונים הוא היה חלק בלתי נפרד‬ ‫ממנה ונראה שאחרי שהדיי הבאסים‬ ‫נמצא ולהתחבר למקום טוטלית‪:‬‬ ‫בטרק האחרון יתחלפו באופנה‬ ‫להכיר כל פינה חשוכה‪ ,‬להכיר כל‬ ‫מוסיקלית אחרת התמונות שהוא‬ ‫טרק‪ ,‬להבין על מה אתה יכול לתפס‬ ‫בלי ליפול‪ ,‬מתי המוסיקה תעלה ומתי צילם שם‪ ,‬ילד עם מצלמה פשוטה‪,‬‬ ‫יהיו מה שיישאר בתודעה של הדורות‬ ‫היא תרד‪ .‬מי יהרוג אותך אם תדחוף‬ ‫הבאים כדימוי החזותי המרשים‬ ‫לו פלש לפנים ומתי זה זמן טוב‬ ‫ביותר לזמן ולמקום בו שבו הן צולמו‪.‬‬ ‫ללכת לשירותים‪:‬‬ ‫הישג מרשים לילד עם מצלמה‪.‬‬

‫העולם אוהב ילדי פלא וההצלחה‬ ‫שלו הייתה כמעט מיידית‪ .‬התמונות‬ ‫שהוא הוציא מסצנת המועדונים‪,‬‬ ‫תיעוד מרשים של תרבות ריקוד‬ ‫וסגנון חיים הודפסו בעיתונים‪,‬‬ ‫שודרו בטלוויזיה והוצגו בתערוכות‪.‬‬ ‫לעולם היה קשה להישאר אדיש‬ ‫לכישרון ולנושאי הצילום המיוחדים‬ ‫שלו‪ ,‬זאת לא הייתה פרובוקציה‬ ‫זולה או גימיק חולף זה היה פשוט‬ ‫יפה‪.‬‬

‫אחת הסיבות שהתמונות שלו כל‬ ‫כך חזקות היא כי הוא צילם את מה‬ ‫שכל צלם צריך לדעת לצלם הכי טוב‬ ‫לדעתי וזה אומר לצלם את מה שהוא‬ ‫אוהב‪ .‬ונראה לי‪ ,‬מהכרות קצרה מאוד‬ ‫איתו‪ ,‬שהמוסיקה האלקטרונית היא‬ ‫בעצם האהבה הראשונה שלו‪.‬‬ ‫המצלמה הייתה כרטיס כניסה פעם‬ ‫והיום הוא כבר לא צריך אותה בשביל‬ ‫להיכנס למסיבות בכלל‪ .‬הוא כבר בן‬

‫‪ 26‬ואחד הצלמים החדשנים של‬ ‫דורו כלומר הוא יכול ללכת לאיזו‬ ‫מסיבה שבא לו‪.‬‬ ‫ונראה לי שהוא הולך להמון‬ ‫מסיבות‪ .‬הוא בילה לאחרונה‬ ‫ימים סוערים עם סקזי בצילומים‬ ‫לאלבום החדש שלו וגם צילם אותו‬ ‫באותו שוונג כפורטרט לתערוכה‬ ‫החדשה שלו‪ .‬זאת הייתה מסיבה‬ ‫בפני עצמה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪28‬‬

‫העבודה שלו היום שונה מאוד מהתמונות‬ ‫שפרסמו אותו בעבר‪ .‬מושפע מטרנדים‬ ‫חדשניים ומטכניקות פוטושופ שהוא לומד‬ ‫ברשת ומשכלל לבד פיני כבר לא "רק" צלם‬ ‫אלא יותר אמן דיגיטלי‪ .‬הצילום המסחרי של‬ ‫ימנו הרי כבר לא מסתפק בתמונות "רגילות"‬ ‫ופיני מספק את הסחורה‪.‬‬ ‫בואו ניקח את הקמפיין שהוא עשה למכבי תל‬ ‫אביב בכדורגל‪.‬‬

‫איך הגעת לתוצאה הזאת?‬ ‫זה היה פרויקט בתקציב מינימאלי‪ ,‬הזמנו את‬ ‫כולם אלי לסטודיו‪ ,‬ומרחנו את כל השחקנים‬ ‫בשמן חמניות‪ ,‬לכלכנו אותם בבוץ ממגרש‬ ‫כדורגל והשפרצנו עליהם מים עם שפריצר‪..‬‬ ‫השחקנים לא ידעו מה קורה אתם והיו בהלם‬ ‫מוחלט‪ ,‬הם היו בטוחים שהם באים לסתם‬ ‫צילומים‪ ..‬צילמתי את כולם על רקע לבן ואז‬ ‫התחילה העבודה האמיתית בעריכה‪.‬‬

‫אני מדבר על ‪ 12‬שעות לתמונה אחת‪ .‬בקושי‬ ‫ישנתי באותו זמן אבל התוצאה יצאה מגניב אז‬ ‫זה היה שווה‪.‬‬

‫אתה יכול לפרט קצת על הטכניקה של‬ ‫הצילום והעיבוד?‬ ‫השתמשתי בשלושה מקורות אור לצילום‪.‬‬ ‫שניים מאחור ואחד גדול מלפנים‪ .‬בעריכה‬ ‫הוספתי טקסטורות שאני מצלם בנפרד (קירות‬ ‫מלוכלכים‪ ,‬שלוליות) בשכבה נפרדת‪ ,‬הוספתי‬ ‫גם אלמנטים שקניתי באימאג' בנק לרקע‪ ,‬אני‬ ‫אחר כך עובר על התמונה עם מברשות עם‬ ‫צורות שונות‪ Dodge ,‬ו ‪ Burn ,shadows‬ו‬ ‫‪ Highlight‬קצת תיקונים עם מסכות וזהו פחות‬ ‫או יותר‪.‬‬

‫העבודה שלך השתנתה עם השנים‪..‬‬ ‫היום מרבית הזמן בעבודה שלי בצילומים‬

‫‪31‬‬

‫‪30‬‬

‫מעריץ כבר מזמן‪ ,‬הספר שלו נמצא‬ ‫מעל שולחן העבודה שלי ואני‬ ‫מסתכל בו המון‪.‬‬

‫אם לא היית צלם‪ ,‬מה היית רוצה‬ ‫להיות?‬ ‫(בלי לחשוב‪ .DJ )...‬אני מנגן בעצמי‬ ‫לאחרונה ומתאמן על זה פעם‬ ‫בשבוע‪ .‬מוסיקה היא האהבה הגדולה‬ ‫שלי מעבר לצילום‪.‬‬

‫בימים אלו מציג פיני תערוכת‬ ‫צילומים בגלריית ‪ ZOA‬שבה‬ ‫הוא מצלם ‪ DJs‬ישראלים צילומי‬ ‫פורטרט‬

‫מסחריים היא בעריכה‪ ,‬החשיפה כבר לא מעניינת אותי כל כך‪ ,‬אני יודע מה אני רוצה‬ ‫שיצא בסוף והתמונה המצולמת היא עוד חומר גלם בתוצאה הסופית‪ .‬שהתחלתי‬ ‫להיכנס לעסק המסחרי הרבה מהצלמים הוציאו תמונות שגרתיות ומשעממות‪ ,‬אני‬ ‫מחפש יותר רגש ותנועה עם מניפולציות מחשב‪ ,‬ליצור אפקט ‪ WOW‬ועניין‪.‬‬

‫אתה תמיד יודע מה אתה רוצה בתוצאה הסופית?‬ ‫לא‪ .‬ובמקרים שאני לא יודע זה גם נראה ככה‪ .‬אתה צריך תמיד נקודת ייחוס‬ ‫(‪ )Reference‬וזה הוויז'ואל שאתה רוצה להשיג בסופו של דבר‪ .‬אם אין לי זה כבר על‬ ‫ההתחלה אז התוצאה פחות טובה‪.‬‬

‫מאיפה אתה מקבל השראה? את נקודת הייחוס הזאת?‬ ‫גוגל תמונות‪ .‬אני מקיש מילה שנראית לי מתאימה לנושא ומתחיל לאסוף וויז'ואלים‬ ‫שנראים לי טוב‪ ,‬בסוף מתחילה להתגבש אצלי התמונה שאני רוצה להגיע אליה‪.‬‬ ‫אני גם מסתובב הרבה בחנויות של מגזינים וקומיקס‪ .‬קומיקס בכלל השפיע עלי מאז‬ ‫שהייתי ילד‪ ,‬ואני בטוח שהתמונות שלי והעמדה מושפעות משם‪ .‬אתה גם יכול להוסיף‬ ‫את הסרט ‪ X MAN‬לרשימה‪..‬‬

‫אתה מעדיף לצלם באולפן או בחוץ?‬ ‫בחוץ‪ .‬אני מעדיף סביבה אורבנית מלוכלכת‪ .‬כמה שיותר מלוכלך ומוזנח יותר טוב‬ ‫מבחינתי‪.‬‬

‫אתה מצלם עדיין בשביל הכיף?‬ ‫כל הזמן‪ .‬אני מסתובב עם ה‪ Panasonic LX3‬עלי כל הזמן‪ .‬אחלה מצלמה שנכנסת‬ ‫לכיס ואני ממש ממליץ עליה‪ .‬אני מצלם איתה בדרך כלל באור טבעי ואם צריך אני‬ ‫מפעיל את הפלאש המובנה של המצלמה‪.‬‬

‫איזה עדשה היית לוקח לאי בודד?‬ ‫‪ 50‬מ"מ ‪ 1.8‬או ‪50‬מ"מ ‪ 1.4‬ללא ספק‪ .‬העדשה האהובה עלי ואני ממליץ לכל אדם‬ ‫שמצלם‪ ,‬מתחיל או מתקדם שתהיה לו אחת כזאת בתיק‪.‬‬

‫את מי הייתי רוצה לצלם?‬ ‫(חושב‪ )...‬את אנדי וורהול‪ .‬גם את דיוויד לאשפל לא הייתי מתנגד ‪ J‬את לאשפל אני‬

‫"כל דמות משקפת את הסגנון‬ ‫המוסיקלי שכל ‪ DJ‬בתמונה מנגן‪.‬‬ ‫ניסיתי להתאים את זה גם בהבעה‬ ‫וגם בצבעים ואני אוהב את התוצאה"‬ ‫הראיון עם פיני גרם לי לחשוב רבות על‬ ‫סוג הצילום המסחרי שהוא עושה היום‪,‬‬ ‫בהתחלה הרעיון של שילוב תמונות‬ ‫מאימג' בנק נשמע לי כחלק מתרבות ה‬ ‫‪ copy paste‬והפחית מההערכה שהייתה‬ ‫לי לעבודות הללו מההיבט של "ההישג‬ ‫הצילומי"‪ .‬ואז נזכרתי בפעם הראשונה‬ ‫שראיתי את הקמפיין של מכבי בעיתונים‬ ‫בזמן אמת‪ ,‬זכרתי את ה‪ WOW‬שנמלט‬ ‫מהפה שלי מבלי ששלטתי בו ואת הזמן‬ ‫שהשקעתי בהתבוננות בתמונות הללו‬ ‫בפה פעור‪.‬‬ ‫אז חלק מהאלמנטים בהן לא צולמו על‬ ‫ידו‪ ,OK ,‬זה היה הרבה יותר מרשים אם‬ ‫זה לא היה ככה אבל הבנאדם ידע מה‬ ‫הוא רוצה‪ ,‬וישב ‪ 12‬שעות על כל תמונה‬ ‫בשביל להשיג את זה ובשורה הסופית‬ ‫הוא הפיק לגמרי לבדו קמפיין שהיה‬ ‫הדבר הכי טוב שקרה למכבי תל אביב‬ ‫בכדורגל השנה‪.‬‬ ‫כנראה שזה לא משנה אם אתה מצלם‬ ‫את זה או מוריד את זה ברשת‪ ,‬אם יש לך‬ ‫רעיון טוב ואתה מוכן להשקיע את כל מה‬ ‫שיש לך כדי להשיג אותו אז עשית את‬ ‫העבודה שלך‪ :‬יצרת את האימג' שחלמת‬ ‫עליו והצופה הושפע מכך בהתאם‪.‬‬ ‫אבל כל זה הוא רק הצד המסחרי של פיני‬ ‫סילוק שמספק ללקוחות שלו סחורה‬ ‫מצולמת לקידום מכירות‪.‬‬ ‫בשאר הזמן הוא מסתובב עם מצלמת‬ ‫פוקט פשוטה בכיס‪ ,‬כמו לפני ‪ 10‬שנים‪,‬‬ ‫ומצלם כל הזמן תמונות שקופצות החוצה‬ ‫ולא משאירות לך הרבה סיכוי להתעלם‬ ‫מהם ולשמחתנו‪ ,‬הוא כנראה יעשה את‬ ‫זה כל החיים שלו כי ככה זה שאתה הדבר‬ ‫האמיתי‪ ,‬אתה פשוט לא יכול להפסיק‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪32‬‬

‫במאמר זה‪ ,‬אחלוק איתכם את נסיוני בתחום‪ ,‬אתן‬ ‫תשובות לשאלות אלה ואחרות ואסביר את עקרונות‬ ‫הצילום של בעלי חיים בסביבתם הטבעית‪.‬‬ ‫לא נתעכב על ציוד צילום העדיף לשימוש בסגנון‬ ‫צילום זה כי אני מניח שרוב רובינו מכירים ויודעים‬ ‫על כך ואם לאו יש המון חומר על הנושא באינטרנט‪,‬‬ ‫לכן אני יוצא מנקודת הנחה שבידינו מצלמת רפלקס‬ ‫דיגיטאלית או פילם עם עדשת טלפוטו ‪ 300 -‬מ"מ‬ ‫ומעלה‪.‬‬ ‫קודם כל לצורך קבלת צילומים חדים ונקיים צריך‬ ‫להימצא קרוב ככל הניתן לנושא המצולם‪ ,‬זה אף חשוב‬ ‫יותר מסוג העדשה בה משתמשים‪ .‬טעות החוזרת על‬

‫צילום‬

‫בעלי חיים‬

‫עצמה של צלמים מתחילים היא להאשים את הציוד‬ ‫שברשותם (לעיתים ציוד משובח ויקר ערך) בקבלת‬ ‫תוצאה לא מספיק טובה‪ .‬לפני מספר שבועות פנה‬ ‫אליי בחור בשאלה לאיזו עדשה כדי לו להחליף את‬ ‫שלו (עדשה מצויינת שמחירה מעל ‪ )$1000‬מכיון‬ ‫שהיא לא מספיק חדה‪ .‬הבחור טען שניסה כבר הכל‬ ‫"צלמתי על חצובה‪ ,‬עם כבל שחרור‪ ,‬עם נעילת מראה‬ ‫ועדיין הציפור לא יוצאת חדה" בקשתי ממנו לשלוח לי‬ ‫קובץ דוגמא מקורי וכך הוא עשה‪ .‬להפתעתי אני רואה‬ ‫בתמונה את הציפור ככתם זעיר במרכז הפריים! בשביל‬ ‫לקבל גודל הגון של ציפור בפריים הבחור חתך אותה‬ ‫מתוך הפריים המקורי ובעצם השאיר פחות מ‪10%-‬‬

‫לא פעם אני נתקל בשאלות של צלמים מתחילים וסתם‬ ‫מתעניינים כמו‪:‬‬ ‫איך התקרבת כל כך לציפור?‬‫איך מצאת אותה?‬‫איך היית שם דווקא ברגע הנכון?‬‫אני מצלם עם אותה העדשה‪ ,‬למה התמונות שלי לא חדות כמו‬‫שלך?‬ ‫או בתגובות כמו‪:‬‬ ‫ניסיתי להתקרב בשקט אבל הבז התעופף לו!‬‫‪-‬עם עדשה שלך אתה בטח מצלם ציפור מקילומטר!‬

‫טכניקות שטח‬ ‫מעשיות‬

‫איליה‬ ‫שלמייב‬

‫בטבע‬

‫שימוש בבגדי הסוואה מלאים‪ ,‬יכול להיות יעיל מאוד בתנאי שטח מתאימים‪ ,‬נסו לאתר אותי בתמונה‬

‫‪35‬‬

‫‪34‬‬

‫משטחו של הפריים המקורי! זהו מתכון גרוע‬ ‫לקבלת צילום חד ואיכותי‪ .‬אם הוא היה מצלם‬ ‫את העוף ממרחק של כ‪ 7-‬מטרים תהיו בטוחים‬ ‫שהוא לא היה ממהר כל כך להחליף את העדשה‬ ‫שברשותו‪.‬‬ ‫אז כמו שאמרנו לא משנה כמה העדשה שלכם‬ ‫ארוכה ‪ -‬קודם כל לצלם מקרוב‪ .‬כאן מתעוררת‬ ‫בעייה‪ :‬איך אפשר לגשת קרוב לבעלי חיים‬ ‫בטבע כאשר הם מטבעם חששנים ושומרים‬ ‫על מרחק בטוח מאיתנו? ישנם מספר שיטות‬ ‫העוזרות לנו במלאכה זאת‪ ,‬והקלה שביניהם‬ ‫היא להשתמש ברכב! גם יונקים וגם בעלי כנף‬ ‫חוששים פחות מכלי רכב מאשר מבני אדם על‬ ‫שתי רגליהם והסיבה לכך פשוטה‪ ,‬הם רגילים‬ ‫שרכבים חולפים על פניהם והם אדישים‬ ‫כלפיהם‪ .‬לכן ברכב נוכל להתקרב לציפור קרוב‬ ‫בהרבה מאשר ברגל‪ .‬בהתחלה כדאי לשמור על‬ ‫מרחק בטוח ולוודא שהאוביקט לא מגלה סימני‬

‫אוהל מסתור – פתרון נוח‬ ‫ושימושי מאוד‬

‫בד בצבעי הסוואה המכסה‬ ‫את הצלם‪ ,‬פתרון זול‪ ,‬פחות‬ ‫קופץ לעין מאוהל או מסתור‬ ‫אך נוח פחות‬

‫עצבנות ואדיש לנוכחותינו‪ ,‬אפשר גם לקחת‬ ‫מספר פריימים‪ ,‬בשלב זה ננסה להתקרב עוד‬ ‫קצת ולצלם וכך הלאה ניתן להתקרב ולצלם‬ ‫בזהירות ובהדרגה‪ ...‬אבל גם השיטה הזאת לא‬ ‫מושלמת ורוב המינים לא יתנו לנו להתקרב עם‬ ‫רכב למרחק צילום מושלם מבחינתינו‪.‬‬ ‫כאן נכנסת לתמונה טכניקה אחרת ‪ -‬שימוש‬ ‫במסתור‪ .‬הקונספט כאן הוא שונה בתכלית‪ ,‬אין‬ ‫אנו יכולים לרדוף אחר העופות מתוך מסתור‬ ‫ולכן אנחנו ממתינים בסבלנות עד שהאובייקטים‬ ‫המיועדים יתקרבו אלינו‪ .‬ישנן שיטות רבות‬ ‫ומגוונות לגרום לעופות להגיע אלינו‪ ,‬הכל‬ ‫בהתאם למין‪ ,‬לעונה‪ ,‬אופי תוואי השטח וכו'‪ .‬רוב‬ ‫השיטות הללו מנצלות את המשיכה של העופות‬ ‫למזון‪ ,‬מים ולצלילים שמפיק המין שמעניין‬ ‫אותנו‪ .‬כאן משחקת היכרותנו עם הנושא שלנו‬ ‫תפקיד חשוב מאוד ויש המון מקום ליצירתיות‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫‪36‬‬

‫רשת הסוואה המכסה את הצלם‬

‫הצילום התחתון צולם מגובה המים‪,‬‬ ‫לעומת זאת הצילום העליון צולם‬ ‫מגובה של כמטר מעל הקרקע‪ ,‬שינוי‬ ‫קל בפרספקטיבה משנה את התוצאה‬ ‫באופן דרמטי‬

‫מן הסתם בחירת מקום טוב להקמת‬ ‫המסתור צריכה להיעשות מראש‬ ‫ולאחר איסוף מודעין אחר הנושא‬ ‫אותו אנחנו מנסים לצלם‪ .‬מסתור‬ ‫מאפשר לנו להיות במרחק נגיעה‬ ‫מציפורים למשל‪ .‬חוש הריח של‬ ‫רוב רובם לא מפותח ולכן הם אינם‬ ‫מבחינות במסתור או לא מסוגלות‬ ‫לקשר בין מסתור לבן אדם והם‬ ‫יכולות להתקרב למרחק של‬ ‫סנטימטרים מהפרצוף שלנו מצדו‬ ‫השני של המסתור‪ .‬רוב צילומיי‬ ‫הטובים יותר צולמו מתוך מסתורים‬ ‫למיניהם‪ .‬בתור מסתור יכול לשמש‬ ‫אוהל פשוט‪ ,‬בד (רצוי בצבעי הסוואה)‬ ‫שאתם מניחים על עצמכם‪ ,‬רשת הסוואה‪ ,‬אוהל מחבוא מיוחד‬ ‫או אפילו ארגז של מקרר חדש‪.‬‬ ‫כל עוד אנחנו מצליחים להעלם מעיני הציפור ולא לקפוץ לה‬ ‫לעין כמשהו שונה ומאיים אזי כל שיטה טובה כאן המקום‬ ‫לציין שציפורים רואות צבעים בשונה מבני אדם ומה שנראה‬ ‫לנו כצבע מוסווה הייטב בשטח לא בהכרח ניראה כך גם‬ ‫בעיניי הציפורים‪ .‬בחירת סוג המסתור נעשית בהתאם לתנאי‬ ‫השטח ומין בעל החיים אותו מתכוונים לצלם‪ .‬למשל אם‬

‫של חצובה‪ ,‬העדשה יושבת על ראש החצובה והוא מוברג‬ ‫ברצוני לצלם עופות מים אני מעדיף לשכב על הקרקע עם‬ ‫לאותה מחבת‪ .‬המחבת שוכב ההפוך על הקרקע ושטחו מקנה‬ ‫כיסוי הסוואה עליי (כמובן בשביל להיות בגובה העיניים עם‬ ‫יציבות לכל הקומבינה‪ ,‬כך נקבל את הגמישות והנוחות של‬ ‫הנושא ועל כך נדבר מאוחר יותר)‪.‬‬ ‫אם עלינו לצלם ציפור היושבת על ענף כלשהו נשתמש באוהל ראש החצובה בגובה אפס מהקרקע‪ .‬שיטה זו יעילה מאוד‬ ‫מוסווה בו נוכל לשבת ואף לעמוד‪ ,‬אם צריך שוב להיות בגובה ובעיקר זולה‪ ,‬כמובן שאם יש לכם כסף מיותר ניתן להשקיע‬ ‫ולקנות מוצרים ייחודיים לנושא הזה ויש בשפע‪.‬‬ ‫אחיד עם הנושא‪ .‬אם אין את התנאים המאפשרים הקמת‬ ‫אוקיי‪ ,‬אז יש לנו ציוד צילום מתאים‪ ,‬אנחנו נחושים לצלם‬ ‫מיסתור ניתן להשתמש בבגדי הסוואה‪ ,‬אנחנו מסתתרים‬ ‫מתוך רכב או מסתור אבל איך ואיכן מוצאים בעלי חיים‪,‬‬ ‫אנחנו צריכים להיות זהירים ‪ -‬לא להרעיש‪ ,‬לא לזוז שלא‬ ‫ציפורים וכו'?‬ ‫לצורך‪ ,‬כאן צריך להזהר כפליים‪ ,‬מכיוון שכל תנועה ניראת‬ ‫על כך ואחרים נדבר במאמרים הבאים שלי‪ ...‬ובינתיים השכמה‬ ‫לעין הפקוחה תמיד של בעל החיים‪.‬‬ ‫בארבע בבוקר וקדימה לשטח‪...‬‬ ‫כאמור תמיד ננסה להיות בגובה העיניים עם הנושא המצולם‪,‬‬ ‫‪http://www.FocusWildlife.com‬‬ ‫נקודת מבט זאת תמיד מעניינת יותר וניראת טוב יותר בסופו‬ ‫‪http://www.WildNatureArt.com‬‬ ‫של דבר‪ .‬ההפרדה שנקבל בין הנושא לרקע במקרה הזה היא‬ ‫מיטבית ולכן הרקע מדגיש את הנושא ולא מתחרה איתו על‬ ‫תשומת לב הצופה‪.‬‬ ‫השימוש בעדשות טלאפוטו ארוכות לצורך צילום בעלי חיים‬ ‫דורש יציבות מירבית ולכן אני מציע להשתמש בחצובה או‬ ‫מונופוד במצבי ישיבה או עמידה במסתור ובכרית קטנה מלאה‬ ‫בשעועית כתמיכה לעדשה למשל בצילום מרכב או צילום‬ ‫ממחבוא בשכיבה‪ .‬ישנן עוד שיטות לייצב מצלמה במצב צילום‬ ‫בשכיבה‪ ,‬למשל להשתמש במחבת קטנה‪ ,‬ללא ידית כאשר‬ ‫במרכזה מוברג בורג עם הברגה סטנדרטית המתאימה לראש‬

‫‪39‬‬

‫‪38‬‬

‫הודו על אופנוע‬ ‫חגי נתיב‬

‫לפניכם יומן מסע מצולם אשר כתבתי כדי לשתף אתכם במה שחוויתי בטיול של זוגתי‪ -‬ליאת‪ -‬ושלי בתת היבשת‬ ‫הודו‪ .‬הטיול התרחש בשנת ‪ 2004‬מפברואר ועד יולי כשאנו חולקים אופנוע אחד‪ .‬זה באמת לא פשוט לסכם חצי‬ ‫שנה של טיול בכתבה כל כך קצרה‪ ,‬אז השמטתי חלק מהחוויות‪ ,‬והתמקדתי בחוויית הטיול שלנו על אופנוע בדרך‬ ‫המיוחדת שבה עשינו אותו‪ .‬אני בטוח שתמצאו בכתוב בצירוף התמונות משהו שיגרה את דמיונכם‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫‪40‬‬

‫לפניכם יומן מסע מצולם אשר כתבתי כדי לשתף אתכם במה‬ ‫שחוויתי בטיול של זוגתי‪ -‬ליאת‪ -‬ושלי בתת היבשת הודו‪ .‬הטיול‬ ‫התרחש בשנת ‪ 2004‬מפברואר ועד יולי כשאנו חולקים אופנוע‬ ‫אחד‪ .‬זה באמת לא פשוט לסכם חצי שנה של טיול בכתבה כל כך‬ ‫קצרה‪ ,‬אז השמטתי חלק מהחוויות‪ ,‬והתמקדתי בחוויית הטיול שלנו‬ ‫על אופנוע בדרך המיוחדת שבה עשינו אותו‪ .‬אני בטוח שתמצאו‬ ‫בכתוב בצירוף התמונות משהו שיגרה את דמיונכם‪.‬‬

‫עובדים‬ ‫לא חשבתי בכלל על טיול בהודו‪ ,‬אני רציתי חבל ארץ נידח‪,‬‬ ‫משהו דוגמת אלסקה‪ ,‬מונגוליה‪ ,‬סיביר‪ ....‬ים המלח אולי‪...‬‬ ‫ואז היא באה אליי עם המשפט הבא‪" :‬אתה יודע? דיברתי‬ ‫כרגע בטלפון עם עמי ושרון (זוג חברים)‪ ,‬הם חזרו מטיול‬ ‫בהודו על אופנוע‪...‬‬ ‫את שאר המשפט כבר לא שמעתי‪ ,‬במוחי כבר דמיינתי את‬ ‫שנינו‪ ,‬מגשימים את החלום שלי‪ -‬טיול על אופנוע‪.‬‬ ‫כל זה קרה בסן‪ -‬פרנסיסקו‪( ,‬שנת ‪ )2003‬גרנו ביחד ועבדנו‬ ‫כדי להחזיר את נזקי הטיול בן השנה לדרום אמריקה (זה‬ ‫שבא אחרי הצבא‪ ,‬אתם יודעים‪)...‬‬ ‫היתה לי עוד סיבה לעבוד כל כך קשה‪- D100 -‬מצלמת‬ ‫רפלקס דיגיטאלית לבית ניקון‪ .‬אז היא היתה הדבר הכי חם‬ ‫בשוק‪ ,‬איתה צילמתי את כל התמונות ביומן המסע הזה‪ ,‬והיא‬ ‫משרתת אותי נאמנה עד כתיבת שורות אלה‪.‬‬ ‫אורזים תיק‬ ‫בארץ‪ ,‬אחרי שחזרנו מארה"ב‪ ,‬הגיע זמן לארגונים אחרונים‪.‬‬ ‫להורים‪ ,‬לא סיפרנו שאנו מתכננים טיול על אופנוע‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע דאגות מיותרות וניסיונות שכנוע כושלים‪ ,‬מה שהפך‬ ‫את כל עניין הסידורים שלפני לקצת יותר בעייתי‪ :‬לך תסביר‬ ‫לאמא למה אתה צריך רישיון בין לאומי לטיול בהודו‪ ,‬ולמה‬ ‫לכל הרוחות התיק שלך שוקל ‪ 30‬קילו!!!‬ ‫אז לכם אני אסביר‪ -‬בתיק היה לי כל דבר שצריך לטיול באופי‬ ‫הזה‪ ,‬שחשבתי שיהיה קשה להשיג בהודו‪ ,‬זה כלל‪ :‬ספר רכב‬ ‫של אנפילד (בולט) שהורדתי מהרשת‪ ,‬כלי עבודה בסיסיים‪,‬‬ ‫כלי שפצור‪ ,‬רצועות ורצ'טים‪ ,‬פק"ל קפה ובישול‪ ,‬חגורת גב‪,‬‬ ‫ועוד דברים‪ ,‬חלקם רגילים לטיול מוצ'ילרים‪ ,‬וחלקם פחות‪...‬‬ ‫את ציוד הצילום‪ ,‬שכלל מצלמה ‪ ,D100‬עדשה ‪ 28-80‬ו‪70- -‬‬ ‫‪ ,300‬חצובה‪ ,‬סוללה אחת וכרטיס חצי ג'יגה (הייתי אז ממש‬ ‫בתחילת הדרך)‬ ‫ארזתי בתיק ‪ NOVA 2 AW‬של ‪.LOWEPRO‬‬ ‫נוחתים בדלהי‬ ‫חוסר אונים‪ .‬זה מה שהרגשנו עת נחתנו בדלהי והגענו אחרי‬

‫מאבקים עם נהג המונית ל"מיין באזאר"‪ ,‬האזור התיירותי‪,‬‬ ‫בו בד"כ אפשר למצוא מידע שימושי לתחילת הטיול‬ ‫וכמובן‪ -‬עוד ישראלים‪...‬‬ ‫התייאשנו מלמצוא אופנוע בדלהי‪ ,‬שלא לדבר על לנהוג‬ ‫בה‪...‬‬ ‫הכל כל כך צפוף‪ ,‬נוהגים בצד שמאל של הכביש‪ ,‬הרחובות‬ ‫צרים‪ ,‬מלוכלכים ומלאי מראות לא נעימים של עוני‬ ‫ומסכנות‪ .‬עם כל הנ"ל למדנו להסתדר בתקופה הבאה‬ ‫עלינו לטובה‪ ,‬אבל בתור התחלה‪ ,‬זהו שוק לא קטן ולוקח‬ ‫זמן לצאת ממנו‪.‬‬ ‫לקחנו רכבת אקספרס לגואה (‪ 42 - )Goa‬שעות נסיעה‪.‬‬ ‫לאחר שהצלחנו להשיג כרטיס לרכבת במאמצים לא‬ ‫קטנים‪ ,‬התברר שהקרון שבו מוקמנו הוא קרון ישיבה‪,‬‬ ‫ללא מזגן‪ ,‬וחלקנו אותו עם הודים רבים ממעמד נמוך‪.‬‬ ‫עדיין היינו בשוק וחששנו מאוד לציוד שלנו ולשעות‬ ‫השינה שלנו בדרך לגואה‪ .‬עברנו לקרון שינה ממוזג‬ ‫וחיכינו שהכרטיסן יגיע‪ .‬שם קיבלו את פנינו הודים‬ ‫מהמעמד הבינוני גבוה ועזרו לנו בכל מחסורנו‪ ,‬כולל‬ ‫שכנוע הכרטיסן לשדרג את הכרטיס שלנו‪ ,‬תוך כדי‬ ‫נסיעה‪ ,‬ותוך מתן שוחד קטן‪ .‬נפרדנו מחמישים דולר‬ ‫בשביל התענוג הזה‪.‬‬ ‫מתניעים‬ ‫בגואה‪ ,‬מדינה קטנה ונוצרית‪ ,‬שהיתה קולוניה פורטוגזית‬ ‫בתוך הודו‪ ,‬פגשנו מיד זוג חברים שלנו‪ ,‬שטיילו על‬ ‫אופנועים‪.‬‬ ‫מייד שאלתי איפה אוכל למצוא אופנוע‪ .‬לא שזו בעיה‬ ‫גדולה‪ ,‬בכל מקום אפשר לראות אופנועים עם שלט‬ ‫"למכירה" (בעברית!!!) ‪ -‬כפי שכבר הבנתי‪ ,‬טיול על‬ ‫אופנוע בהודו זה דבר מאוד נפוץ בין הישראלים‪.‬‬ ‫אחד מהם לקח אותי לראות אופנוע שעמד למכירה‬ ‫מגרמני שהכין אותו לטיול עם חברתו‪ ,‬ברגע שהיא הגיעה‬ ‫הם נפרדו‪ ,‬וכך האופנוע הוצע למכירה‪.‬‬ ‫אחרי בדיקה קצרה והמלצות רבות על הכלי‪ ,‬קנינו אותו!‬ ‫זהו‪ ,‬יש אופנוע‪ ,‬החלום ממש מתחיל להתגשם!‬

‫הסכמנו שלאופנוע צריך להיות שם של אישה והוחלט על‬ ‫"סילביה" בגלל צבעה הכסוף (‪.)SILVER‬‬ ‫לאן נוסעים?‬ ‫הכיוון הכללי שלנו הוא צפונה והוא מוכתב מעונת‬ ‫המונסונים המתחילה בקרוב באזור גואה (התקופה היא‬ ‫סוף פברואר) ומהרצון שלנו להגיע לאזור הררי הנקרא‬ ‫ה"הימלאיה") בו נמצאות הפסגות הגבוהות בעולם‪.‬‬ ‫אחרי כשבועיים של הכנות‪ :‬החלפת שמן‪ ,‬ריפוד ומשענת‬ ‫גב ונסיעות תרגול יומיות‪ ,‬הגיע היום בו צריך "לשחרר‬ ‫קלאץ'" ולנסוע‪ .‬אנחנו החלטנו על יעד קרוב יחסית‪-‬‬ ‫האמפי‪ ,‬חילקנו את הדרך בת ‪ 250‬הקילומטרים לשני ימי‬ ‫רכיבה‪.‬‬ ‫האמפי‬ ‫זו היתה הנסיעה הכי קשה שעשיתי בהודו‪ .‬לא איזנתי‬ ‫את הציוד כמו שצריך‪ 70 .‬קילו ציוד מאחורה‪ 75 ,‬קילו‬ ‫שלי באמצע האופנוע ובינינו יושבת ליאת (שכמובן אסור‬ ‫לי להגיד כמה היא שוקלת‪ ,)...‬לא משאיר מספיק משקל‬ ‫על הגלגל הקדמי‪ -‬מה שהופך את ההיגוי במפלצת הדו‬ ‫גלגלית בת ‪ 400‬הקילוגרמים הזו למאוד לא ידידותי‪(...‬מי‬ ‫שיודע כמה שוקל אנפילד עם מיכל דלק מלא יכול לחשב‬ ‫את משקלה של ליאת)‬ ‫להאמפי הגענו עייפים אך רצוצים‪.‬‬ ‫האמפי זו כבר הודו האמיתית‪ -‬עיר (היום זה כבר די‬ ‫כפר) דתית עם עבר מפואר ועתיקות המעידות על כך‪.‬‬ ‫האמפי מפורסמת בסלעים הענקיים שלה (שמהם בנו את‬ ‫המקדשים ואת העיר שמסביבם) ובנהר שחוצה אותה‬ ‫לשני חלקים ללא גשר‪.‬‬ ‫את הנהר אפשר לחצות בשתי דרכים‪:‬‬ ‫א‪ -‬סוג של רפסודה קעורה בנויה מקש שזור‪ ,‬מצופה‬ ‫בזפת ונעה בעזרת משוט‪ 10-‬רופי לאדם‪ 100 ,‬לאופנוע‬ ‫(כן‪ ,‬מעבירים בזה גם את האופנוע)‬ ‫ב‪ -‬ברגל (מים עד גובה מותניים)‪ -‬חינם! אבל רטוב‪...‬‬ ‫ואפשר לשכוח מהאופנוע‪...‬‬

‫‪43‬‬

‫‪42‬‬

‫ואז צפונה‬ ‫מרגע זה התחלנו להצפין במהירות וחצינו‬ ‫קטע מדברי גדול‪ .‬בצהרי כל יום עצרנו למנוחה‬ ‫של שעתיים שבהן הרכיבה הופכת לסיוט‬ ‫כשאוויר בחום של כ‪ 50 -‬מעלות נושב עלינו‪,‬‬ ‫והמנוע‪ ,‬שמקורר ע"י אוויר בלבד‪ ,‬מוסיף את‬ ‫שלו לחגיגה‪.‬‬ ‫בדרך עברנו כמה מקומות מעניינים‪:‬‬ ‫א‪ -‬שולהפור‪ -‬עיר של מוסלמים‪ .‬היה מאוד‬ ‫מוזר להעביר בה את הלילה‪ ,‬כל העיר מרוצפת‬ ‫במסגדים וסהר אכול בראשם‪ ,‬חוויה מעניינת‬ ‫לישראלים שכמותנו‪.‬‬ ‫ב‪ -‬פונה‪ -‬עיר מודרנית (יש מקדונלד'ס ופיצה‬ ‫האט) גדולה בת ‪ 4.5‬מליון איש ומרכז דתי‬ ‫רוחני להודים ומערביים כאחד(האשראם של‬ ‫אושו)‪ .‬השילוב הזה יוצר מגוון עירוני מעניין‪.‬‬ ‫ג‪ -‬אודייפור‪ -‬העיר הלבנה‪ ,‬זכר לשלטון‬ ‫המהראג'ות במדינת ראג'סטן המדברית‪ .‬העיר‬ ‫מקיפה חמישה אגמים‪ ,‬כאשר במרכזו של אחד‬ ‫מהם שוכן מלון‪ -‬שהוא ארמון לשעבר‪.‬‬ ‫עד פושקאר‬ ‫עברו שלושה שבועות מתחילת הרכיבה‬ ‫ועברנו כמעט ‪ 3000‬ק"מ של דרכים וכבישים‬ ‫משובשים‪ ,‬לפי חישוב מרחקים במפה ושלטים‬ ‫בדרך (ל"סילביה" לא היה ספידומטר)‪ .‬הגיע‬ ‫הזמן להיכנס למוסך‪ ,‬להחליף שוב שמנים‬ ‫ולהכין את האופנוע לרכיבה הררית‪ -‬בדיקת‬ ‫רפידות ברקס‪ ,‬תקינות צמיגים‪ ,‬החלפת‬ ‫מיסבים בגלגל האחורי (כי נשברו מהעומס)‪,‬‬ ‫החלפת כל הכבלים בחדשים (ברקס‪ ,‬קלאץ'‪,‬‬ ‫גז)‪ ,‬ניקוי קרבורטור וכיוונו והכי חשוב‪ -‬מיכל‬ ‫דלק חדש‪ ,‬גדול יותר‪ ,‬בנפח ‪ 20‬ליטר‪ -‬מה‬ ‫שמגדיל את הטווחים בין התדלוקים בכ‪180 -‬‬ ‫ק"מ ומשפר את יציבות האופנוע ע"י תוספת‬ ‫משקל מקדימה‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬שאת כל הטיפולים עשיתי עם‬ ‫המוסכניק וחלק מהם גם עשיתי לבד‪ ,‬כדי‬ ‫להכיר את האופנוע טוב יותר בתנאים‬ ‫סטריליים‪ ,‬שאוכל לתקנו במידת הצורך ועד‬ ‫רמה מסוימת בעצמי‪.‬‬ ‫פושקאר גם היא מקום דתי‪ ,‬ובנויה מסביב‬ ‫לאגם קדוש‪ .‬העיר מלאה בישראלים‪ ,‬ונחשבת‬ ‫למרכז קניות בדים ובגדים הודים שבד"כ‬ ‫נשלחים מייד לארץ‪ ,‬דרך סניף הדואר המקומי‪.‬‬ ‫אנשים טובים באמצע הדרך‬ ‫שמנו פעמינו לאחד משבעת פלאי תבל‪ ,‬הלא‬ ‫הוא‪ -‬ה"טאג' מאהל" שבעיר אגרה‪ ,‬אך בדרך‪,‬‬ ‫עוד חיכתה לנו הפתעה‪:‬‬ ‫לאחר שירדנו מהכביש לדרך עפר משובשת‪,‬‬ ‫כדי להגיע לאיזה כפר נידח וטבע מדהים‬ ‫בסביבתו‪ ,‬נשברו לנו שבעה סיחים בגלגל‬

‫האחורי‪ .‬סיחים שנשברים זו בעיה שליוותה‬ ‫אותנו מתחילת הטיול והיוותה מטרד לא קטן‬ ‫אך גם הפגישה אותנו בדרך מוזרה עם הודו‬ ‫האמיתית והלא מתויירת של צידי הדרכים‪ -‬עם‬ ‫הזמן למדתי להחליף את הסיחים לבד‪ ,‬הבעיה‬ ‫הגדולה התעוררה כשהחישוק של הגלגל החל‬ ‫לעשות שמיניות‪ -‬אז כבר צריך בעל מקצוע‬ ‫ליישור חישוקים‪ ,‬למזלנו‪ ,‬אלו די נפוצים בהודו‪.‬‬ ‫בדרך פגשנו את אשוק‪ -‬איש משפחה נחמד‬ ‫עם טוסטוס‪ ,‬שהתעקש לקחת אותנו עד‬ ‫למקום בו ניתן ליישר את החישוק‪ ,‬ולמרות‬ ‫השעה המאוחרת‪ ,‬נשאר איתנו עד גמר‬ ‫העבודה והזמין אותנו לישון אצלו‪ ,‬עם‬ ‫משפחתו‪ ,‬בטענה (נכונה) שאין מלון ברדיוס‬ ‫גדול מאוד מהעיר‪.‬‬ ‫מה אני אגיד לכם‪ ...‬חוויה מהסרטים! הבחור גר‬ ‫עם אשתו וחמשת ילדיו בדירת שני חדרים‪30 ,‬‬ ‫מטר מרובע‪ ,‬קומה רביעית‪ ,‬ללא חשמל בשעות‬ ‫החשכה וללא מים זורמים‪ .‬למטה‪ -‬בחצר‪,‬‬ ‫שירותים משותפים לכל הבניין וברז אחד‪-‬‬ ‫שזורם בין ‪ 6‬בבוקר ל‪ 8-‬בבוקר (שעתיים‬ ‫בלבד) ובזמן זה‪ ,‬כל דייר צריך למלא מיכל מים‬ ‫הנמצא בדירתו‪ ,‬שיספק את צרכיו ליממה‬ ‫הקרובה‪.‬‬ ‫חיים פשוטים אה?‬ ‫על גג הבניין הוא הכין לנו מזרונים וסדינים‪,‬‬ ‫וביחד עם משפחתו‪ ,‬אכלנו ארוחת ערב הודית‬ ‫אסלית‪ .‬הלכנו לישון מותשים‪ ,‬על בטן מלאה‪,‬‬ ‫לא לפני שהוא צייד אותנו במקל ארוך ללילה‪.‬‬ ‫לנוכח פני המשתאות הוא אמר לי‪" -‬זה בשביל‬ ‫לגרש את הקופים‪ – "...‬הוא ידע טוב על מה‬ ‫הוא מדבר‪...‬‬ ‫רואים הרים באופק‬ ‫מאגרה עלינו צפונה בכביש מספר ‪ .93‬אני זוכר‬ ‫את מספרו משתי סיבות‪:‬‬ ‫א‪ -‬הוא די ארוך‬ ‫ב‪ -‬זה הכביש הסלול הכי משובש שנסענו בו‪-‬‬ ‫מספר הבורות באספלט הוא כנראה ‪ 93‬ל‪10-‬‬ ‫מטר כביש‪ ,‬ורוב הזמן אתה מוצא את עצמך‬ ‫עושה סלאלומים ב‪ 25-30 -‬קמ"ש בין הבורות‪.‬‬ ‫בחרנו לנסוע בכביש זה על מנת לא להיכנס‬ ‫לדלהי עם האופנוע‪ .‬אם זה המחיר שצריך‬ ‫לשלם בשביל לחסוך את צפיפות התנועה‬ ‫בעיר הבירה‪ ,‬אז ניחא‪...‬‬ ‫הכביש לוקח אותנו בדיוק צפונה‪ ,‬תוך שאנו‬ ‫חוצים את עמק הגנגס העצום והמיושב‬ ‫בכפרים וחקלאות רבה‪.‬‬ ‫לאחר שחצינו את הגנגס‪ ,‬שהוא נהר עצום‬ ‫מימדים‪ ,‬התחלנו לטפס במתינות אך בהתמדה‬ ‫תוך שאנו משתוקקים כבר לראות הרים‬ ‫באופק‪ .‬מאז שיצאנו מפושקר‪ ,‬לא ידענו עליות‬

‫‪45‬‬

‫‪44‬‬

‫וירידות‪ ,‬כל הנוף היה מישורי כמעט לחלוטין‪ ,‬כבר‬ ‫היינו צמאים לקצת פיתולים בכביש‪...‬‬ ‫רואים הרים באופק!!! צעקתי לה כנגד הרוח‪ ,‬כמו‬ ‫מלח שרואה יבשה אחרי חציית האוקיינוס‪.‬‬ ‫ההתרגשות היתה גדולה ואני סחטתי עוד קצת את‬ ‫ידית הגז‪ ,‬כדי להאיץ את הגעתנו לשם‪.‬‬

‫את הסדר המרכזי ברישיקש ואנו החלטנו להישאר‬ ‫ולחגוג עם כ‪ 300-‬ישראלים שהתקבצו במקום מאותה‬ ‫סיבה בדיוק‪ .‬האוכל היה קר ולא הספיק לכולם‪ ,‬אבל‬ ‫אפשר להגיד שבשביל החוויה‪ -‬היה שווה‪ .‬ביקשו לא‬ ‫לצלם בזמן הסדר עצמו‪ ,‬ולמרות שהיו כמה פלאשים‬ ‫סוררים בזמן קריאת ההגדה‪ ,‬אני נמנעתי מלצלם‪.‬‬

‫עושים סדר ברישיקש‬ ‫אחרי שטעמנו קצת מההרים המיוערים בצפיפות של‬ ‫איזור אלמורה ונרגענו בעיירת הנופש הנושקת לאגם‬ ‫נייני טל שמנו פעמינו לכיוון רישיקש‪.‬‬ ‫עברנו רק כ‪ 1000-‬קילומטר מהטיפול האחרון אבל‬ ‫אני מנצל את ההזדמנות להחלפת שמנים נוספת‪,‬‬ ‫טיפול כללי באופנוע‪ ,‬החלפת בולמי זעזועים (מחזירי‬ ‫שמן דולפים) וכיוון הקרבורטור מחדש‪ ,‬לאוויר הדליל‬ ‫שנהיה בו מעכשיו ואילך‪ -‬אנחנו בהימלאיה!!!‬ ‫הפעם לא מצאתי מוסכניק שאני סומך עליו אז‬ ‫ביצעתי את העבודה בעצמי‪.‬‬ ‫ברישיקש נשארנו כשבועיים וניצלנו את הזמן ליוגה‪,‬‬ ‫למנוחה וטיולים יומיים קצרים באזור‪ .‬בית חב"ד עשה‬

‫מטפסים בגובה‬ ‫מרגע זה מתחיל החלק השני של הטיול שלנו‪ ,‬וזה‬ ‫מורגש בכמה רבדים‪.‬‬ ‫ לא עוד בגדים קלים בזמן הרכיבה‪ -‬האוויר נהיה‬‫קריר ככל שמטפסים בגובה ואנו שולפים את מעילי‬ ‫הרוח שהיו ארוזים עמוק בתיק וחיכו‬ ‫בקור רוח לקור רוח‪.‬‬ ‫ איזור ההרים מאוכלס בדלילות וצריך לתכנן את‬‫המסלול בקפידה יתרה‪ :‬איפה קונים אוכל‪ ,‬איפה‬ ‫מתדלקים איפה עוצרים לישון וכו'‬ ‫ הכבישים מפותלים ולא תמיד סלולים וכמעט תמיד‪,‬‬‫צד אחד של הכביש יפנה לתהום‪.‬‬ ‫‪ -‬את כל הדרך עד עכשיו עשינו לבד‪ .‬מעכשיו‪ ,‬אנחנו‬

‫עוד יותר לבד‪ -‬לא חולפים על פני‬ ‫אופנועים אחרים‪ ,‬ולא שומעים‬ ‫עברית או אנגלית של תיירים‬ ‫כמעט בכלל‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬אנו נכנסים לחלק מסוכן‬ ‫יותר‪ ,‬בו כל טעות יכולה להיות‬ ‫קטלנית ואין אף אחד שיעזור בעת‬ ‫תקלה‪ .‬אך מפני שלכל מטבע יש‬ ‫שני צדדים‪:‬‬ ‫ הביגוד הנוסף עשוי להגן עלינו‬‫בשעת נפילה (שלא ארעה)‬ ‫ הדלילות בתנועת כלי רכב מקלה‬‫על הנהיגה‪.‬‬ ‫ העובדה שתמיד יש עלינו מזון ‪,‬‬‫מאפשרת לנו חופש רב לעצור‬ ‫בכל מקום שנחפוץ‪.‬‬

‫ הנסיעה לבד‪ ,‬כמו שעשינו עד‬‫עכשיו‪ ,‬מאפשרת לך להתרכז‬ ‫בדרך באופן מוחלט‪ ,‬ללא תלות‬ ‫בקצב של רוכב אחר‪.‬‬ ‫טרק ראשון ‪Nanda Devi -‬‬ ‫התחלנו לנסוע במקביל לגנגס‪,‬‬ ‫לתוך ההרים‪ ,‬לכיוון באדרינאת‬ ‫הנמצאת ליד עמק הפרחים‪-‬‬ ‫‪ . Vally of flowers‬באדרינאת‬ ‫היא אחד מארבעת מקורות הגנגס‬ ‫ומהווה מוקד עליה לרגל‪ .‬אנחנו‬ ‫נסענו לעיר בשם ג'ושימאט‬ ‫הנמצאת כמה עשרות ק"מ לפני‬ ‫באדרינאת‪ .‬הגענו לשם כשבועיים‬ ‫לפני "פתיחת העונה" כך שעולים‬

‫לרגל ותיירים ‪ -‬לא היו‪ ,‬ואנו היינו‬ ‫התיירים היחידים בעיר‪.‬‬ ‫באיזור זה נמצא ההר המקודש‬ ‫להודים‪ -‬נאנדה דווי שפסגתו‬ ‫בגובה ‪ 7871‬מ' והיא הגבוהה בהרי‬ ‫מערב הודו‪ ,‬והשניה בגובהה בהודו‪.‬‬ ‫לאחר יומיים נסיעה בכביש‬ ‫שחלקו דרך עפר משובשת הגענו‬ ‫לעיר ג'ושימאט‪ ,‬שם מצאנו סוכנות‬ ‫טיולים ושכרנו מדריך ופורטר‬ ‫(שיעזור בנשיאת הציוד)‪ ,‬קנינו‬ ‫אוכל ויצאנו לטרק (את האופנוע‬ ‫השארנו בחצר ביתו של המדריך)‪.‬‬ ‫רוב ההליכה בטרק היא מעל גובה‬ ‫‪ 3000‬כשבכל יום חוצים פס‪.‬‬ ‫זה היה הטרק הראשון שלנו בהודו‬

‫והגדרנו אותו כטרק "חזרה לכשירות"‪ ,‬בו נבדוק איך‬ ‫הכושר שלנו בגבהים אלה לאחר שבועות ממושכים‬ ‫של ישיבה על האופנוע‪.‬‬ ‫את הדרך חזרה מהטרק עשינו באוטובוס מקומי‪,‬‬ ‫נסיעה שארכה כ‪ 6-‬שעות (עם פנצ'ר בדרך) בדרכים‬ ‫הרריות‪ .‬נסיעה זו היתה מהמפחידות שעשינו בהודו‬ ‫והבהירה לנו היטב כמה זה טוב לנסוע באופנוע‬ ‫בהודו‪ ,‬למרבה הפלא‪ -‬גילינו שגם הודים חוטפים‬ ‫בחילה ואפילו מקיאים מנסיעה מהירה בדרך‬ ‫מפותלת‪...‬‬ ‫הדובדבן שבקצפת ‪Spiti Vally -‬‬ ‫לאחר ביקור בעוד מקור של הגנגס‪ -‬גנגוטרי‬ ‫(‪ )Gangotri‬ועוד שני טרקים מדהימים בהרי האזור‪,‬‬ ‫המשכנו בדרכים הרריות ולא ראשיות וחצינו את‬ ‫הגבול ממדינת אוטראנצ'אל (‪ )Uttranchal‬למדינת‬ ‫הימשל פראדש (‪ .)Himachal Pradesh‬עצרנו‬ ‫להתרעננות מכמה שבועות לא קלים בהרי‬ ‫אוטראנצ'אל בעיר הנופש שימלה (‪.)Shimla‬‬ ‫יצאנו לדרכנו‪ -‬אל עמק ספיטי‪ .‬עוד בארץ‪ ,‬ראיתי‬ ‫תמונות ממקום זה ורציתי להגיע אליו‪ ,‬הוא סימל‬ ‫בשבילי את ההימלאיה הפראית‪.‬‬ ‫הספיטי נחשב למקום מבודד וקשה להגעה שרק‬ ‫מטיילים מעטים ונועזים מגיעים אליו‪ .‬העמק‬ ‫והדרכים המובילות אליו מיושבים בדלילות ואוטובוס‬

‫מקומי עובר לפעמים‪ ...‬בערך אחת ליום‪ .‬מי שיכול ויש‬ ‫לו הידע והביטחון הדרוש עושה דרך זו על אופנוע‪-‬‬ ‫כמונו‪.‬‬ ‫במקריות די מדהימה‪ ,‬באותו זמן שחצינו את העמק‪,‬‬ ‫פגשנו עוד שלושה אופנוענים ישראלים וזוג ישראלים‬ ‫שהתניידו באוטובוס‪ ,‬נפגשנו מידי פעם בעצירות‪,‬‬ ‫וקטעי דרך מסויימים אף רכבנו יחד‪.‬‬ ‫האופנוענים האחרים הסתכלו עלינו כאילו אנחנו‬ ‫משוגעים כשהבינו שיצאנו לספיטי לבד‪ ,‬עם כל הציוד‬ ‫שלנו וללא חלקי חילוף מיוחדים‪.‬‬ ‫מהם הבנו‪ -‬שרק משוגע יצא לספיטי בהרכבה (מצב‬ ‫בו שני רוכבים על אופנוע אחד)‪ ,‬עם כל כך הרבה‬ ‫משקל‪ ,‬ללא חלקי חילוף‪ .‬אנחנו‪ ,‬ניצלנו את המצב‬ ‫שאנו שניים על אופנוע ופיתחנו "שיטה" לעליות‬ ‫תלולות בהן האופנוע לא סחב‪ .‬בכל פעם שהגענו‬ ‫למצב בו האופנוע מתחיל להיחנק ולא סוחב בעלייה‪,‬‬ ‫אני נעמדתי‪ ,‬בעודי על האופנוע‪ ,‬עם רגל אחת על‬ ‫הרצפה ורגל שנייה בכל הכוח על הברקס האחורי‪,‬‬ ‫עליו יושב כל משקל האופנוע בעליה (קלאץ' לחוץ‬ ‫כמובן)‪ ,‬ליאת היתה יורדת מהאופנוע בזהירות‪,‬‬ ‫ומתחילה לדחוף אותי מאחורה תוך שאני משחרר‬ ‫לאט את הקלאץ' בסל"ד בינוני ומתחיל לטפס עד קצה‬ ‫הקטע התלול‪ ,‬שם הייתי מחכה לה‪ ,‬שתגיע אליי‪,‬‬ ‫מתנשפת בדרך כלל‪ ,‬וממשיכים נסיעה כרגיל‪ .‬הדרך‬ ‫נחשבת מסוכנת ומאתגרת לרכיבה ולא תמיד חוזרים‬ ‫ממנה עם אופנוע במצב נסיעה‪ .‬אנו יצאנו לדרך ללא‬

‫‪47‬‬

‫‪46‬‬

‫הנקודה הכי צפונית בטיול בהודו‪,‬‬ ‫אזהרות והפחדות מיוחדות והיה זה‬ ‫למעטים‪ ,‬היא מסמלת נק' התארגנות‬ ‫המשך ישיר לטיול של כבר למעלה‬ ‫בדרך לעיר הצפונית – לה(‪.)Leh‬‬ ‫משלושה חודשים על אופנוע לבד‪.‬‬ ‫אין מה לומר‪ -‬זה קטע הדרך הרצופה אנו נמנים על הקבוצה השניה‪ ,‬כמו‬ ‫שאפשר לנחש מהכותרת‪.‬‬ ‫המדהים ביותר שנסענו בו בהודו‪.‬‬ ‫הדרך מזמנת לעובר בה נופים עוצרי במנאלי שהינו כשבועיים‪ ,‬בהם‬ ‫נשימה וטבע פראי ‪ 360‬מעלות‪ -‬חוץ טיילנו‪ ,‬נחנו‪ ,‬חיכינו לחברים שרצו‬ ‫לרכב איתנו את הדרך ללה ובעיקר‪-‬‬ ‫מהדרך עליה נוסעים‪.‬‬ ‫חיכינו שהדרך תיפתח‪ -‬בשל גובהה‪,‬‬ ‫הדרך חסומה למשך מרבית חודשי‬ ‫העמק נמצא בקרבה לגבול טיבט ‪,‬‬ ‫השנה ע"י שלגים ופתוחה כ‪4 -‬‬ ‫בשלטון סין‪ ,‬וטיבטים רבים היגרו‬ ‫חודשים בלבד‪ ,‬בהם היא עמוסה‬ ‫אליו במהלך השנים ומאז הכיבוש‬ ‫בשיירות אספקה לעיר הצפונית‬ ‫הסיני בפרט‪ .‬מנזרים טיבטים רבים‬ ‫ולסביבתה‪.‬‬ ‫יושבים בו והאוכל השולט גם הוא‬ ‫ברגע שהתבשרנו שהדרך נפתחה‪,‬‬ ‫טיבטי‪.‬‬ ‫יצאנו לדרכנו היות ותאריך החזרה‬ ‫לארץ כבר החל להתקרב והזמן דחק‪.‬‬ ‫מנאלי‪ -‬לה‬ ‫בכך היינו לאופנועים הראשונים‬ ‫מנאלי(‪ )Manali‬היא עיר נופש‬ ‫צפונית השוכנת בעמק צר הנוצר ע"י שנסעו בדרך בעונה זו והמצב שלה‬ ‫נחל המוזן מהפשרת שלגים מההרים היה גרוע למדי‪ ,‬אך בתור "בוגרי‬ ‫ספיטי"‪ ,‬לא הרגשנו קושי מיוחד‪...‬‬ ‫הגבוהים אשר מקיפים אותה‪.‬‬ ‫אחד הדברים שדורשים מחשבה‬ ‫למטיילים רבים‪ ,‬היא מסמלת את‬

‫לפני היציאה לדרך הוא הדלק‪ -‬אין‬ ‫תחנות דלק בדרך צפונה והמרחק‬ ‫הקטן ביותר בין תדלוק לתדלוק הוא‬ ‫כ‪ 420-‬ק"מ‪ ,‬קצת יותר ממה‬ ‫ש"סילביה" עם מיכל הדלק המוגדל‬ ‫שלה ידעה לעשות‪ ,‬והרבה יותר ממה‬ ‫שכל אנפילד רגיל יכול לעשות‪.‬‬ ‫הפעם השארנו חלק מהציוד שלנו‬ ‫במנאלי היות וידענו שאנו חוזרים‬ ‫לשם ורצינו להוריד משקל‪ .‬גם הפעם‬ ‫לא הצטיידנו בחלקי חילוף‬ ‫והסתמכנו על ערכה לתיקון פנצ'רים‪,‬‬ ‫כלי עבודה ותושיה‪.‬‬ ‫את הרכיבה פרסנו על פני ארבעה‬ ‫ימים כשאת הלילות אנו עושים‬ ‫באוהלים מוכנים מראש שהמקומיים‬ ‫מקימים בכדי לאפשר לנהגי שיירות‬ ‫האספקה להתרענן ולישון בדרך‬ ‫הארוכה והקשה‪ .‬האוהלים מחוממים‬ ‫ע"י תנורי סולר ויש בהם שמיכות‬ ‫עבות ללילה‪.‬‬ ‫קצרה היריעה מלספר על החוויות‬

‫לאדאק(‪ -)Ladak‬חבל הארץ אליו‬ ‫שעברנו בדרך בכתבה זו‪ ,‬אך אנסה‬ ‫משתייכת לה‪ -‬עם עמק הנוברה‬ ‫להעביר את חלקן בתמונות‬ ‫(‪ ,)Nubra Vally‬נופי העמק המדברי‬ ‫המצורפות‪.‬‬ ‫הזה מזכירים את מונגוליה וזהו ביתם‬ ‫של גמלים דו דבשתיים ממש כמו‬ ‫הכי צפון שיש‬ ‫במונגוליה‪ .‬חציית מעבר ההרים הזה‬ ‫הגענו לעיר הצפונית (לה)‪ -‬והיינו‬ ‫אינה דבר של מה בכך‪ -‬אנו ניסינו‬ ‫שם התיירים היחידים במשך מספר‬ ‫לטפס אליו פעמיים וחזרנו על‬ ‫ימים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התברר לנו‬ ‫עקבותינו בגלל מזג אוויר גרוע וקרח‬ ‫שבעקבות גשר שקרס ותוקן רק‬ ‫לאחר מספר ימים‪ ,‬תנועת האופנועים על הכביש עד שהצלחנו בפעם‬ ‫והג'יפים לצפון נחסמה‪ .‬שוב‪ ,‬היתה זו השלישית לעבור אל צידו השני‬ ‫ולהגיע אל עמק הנוברה‪ .‬בעמק‪ -‬חוץ‬ ‫חוויה מיוחדת להיות המערביים‬ ‫היחידים בעיר ולצפות בחיי היומיום מגמלים דו דבשתיים ונופי דיונות של‬ ‫השלווים שלה‪ ,‬לפני שהיא מתעוררת חולות נודדים לצד נהר מוקף הרים‬ ‫לחיים ע"י כל התיירים‪ .‬מצאנו מקום מושלגים קיימת אווירה מיוחדת של‬ ‫נחמד לגור בו ויצאנו לטיולים יומיים איזור גבול למוד קרבות‪ .‬העמק גובל‬ ‫בסין בצפון מזרח ובאפגאניסטאן‬ ‫מסביב לעיר‪.‬‬ ‫בצפון‪ .‬את הכביש לגבול הצפוני של‬ ‫צפונית לעיר‪ ,‬נמצא מעבר ההרים‬ ‫הודו סוגר מחסום צבאי שלא‬ ‫הסלול הגבוה בעולם (לטענת‬ ‫מאפשר לתיירים לעבור והוא‬ ‫ההודים) – "קארדונג‬ ‫הנקודה הצפונית ביותר אליה ניתן‬ ‫לה"(‪ )Khardung La‬בגובה ‪5602‬‬ ‫להגיע בהודו‪.‬‬ ‫מטר‪ .‬המעבר מקשר את‬

‫יום הולדת‬ ‫ב‪ 13/6-‬חל יום ההולדת של ליאת‬ ‫ואנו החלטנו לחגוג אותו בדרך‬ ‫רומנטית‪ .‬רומנטי בראש שלי זה‬ ‫באוהל‪ ,‬עם ארוחה מבושלת על‬ ‫בנזיניה (כן‪ -‬כל הטיול הזה היה מאוד‬ ‫רומנטי )‪ .‬היעד הנבחר ‪ -‬טסו מורירי‬ ‫(‪ )Tso Moriri‬אגם מים מלוחים‬ ‫בגובה ‪ 4500‬מטר‪ .‬ההגעה אליו לא‬ ‫פשוטה וכוללת נסיעה בדרכי עפר‬ ‫עם קטעי עבירות קשה‪ ,‬זאת אומרת‬ ‫שאפשר להגיע אליו בג'יפ‪ ,‬אופנוע או‬ ‫ברגל(הרבה ימי הליכה)‪.‬‬ ‫כ‪ 70 -‬ק"מ מלה‪,‬בכביש צדדי‪ ,‬עוד‬ ‫לפני שהספקנו להרגיש טעמה של‬ ‫דרך עפר‪ ,‬פתאום אני מרגיש את‬ ‫חלקה האחורי של "סילביה" מרקד לי‬ ‫מצד לצד‪ .‬מיד הבנתי שמדובר‬ ‫בפנצ'ר‪ ....‬עצרנו בצד הדרך הצרה‪,‬‬ ‫באמצע שום מקום‪ ,‬כשמצד אחד‬ ‫שלנו מצוק ומצד שני תהום מעל‬ ‫נהר‪ .‬נצמדנו לקיר המצוק והתחלנו‬

‫‪49‬‬

‫‪48‬‬

‫לפרק את הציוד מהסבלים‬ ‫כדי להגיע אל הגלגל האחורי‪.‬‬ ‫פירקתי את הגלגל וחלצתי‬ ‫את הצמיג בזריזות‪ ,‬שלפתי‬ ‫את הפנימית החדשה מארגז‬ ‫הכלים‪ ,‬דחפתי אותה בין‬ ‫הג'נט לצמיג והושבתי אותה‬ ‫במקומה‪ ,‬כולי מלא אדרנלין‬ ‫מהשימוש הראשון‪ ,‬בכל‬ ‫הטיול הזה‪ ,‬בערכת תיקון‬ ‫הפנצ'רים שלי‪.‬‬ ‫התחלתי לנפח במרץ בעזרת‬ ‫משאבת הרגל שסחבתי כל‬ ‫הטיול ללא שימוש‪.‬‬ ‫טינג! נשמע קול שבר מתכתי‪.‬‬ ‫המשאבה נשברה‪ ...‬טוב‪ ,‬לא‬ ‫התייאשתי‪ ,‬שלפתי את‬ ‫ה"פוקסילינה"‪ -‬אצבע דבק‬ ‫אפוקסי להדבקה ותיקון‬ ‫מתכת‪ .‬התחלתי ללוש במרץ‬ ‫בעודי מרגיע את ליאת שכבר‬ ‫החלה להראות סימני דאגה‪.‬‬ ‫מאז שנעמדנו בצד הדרך‪ ,‬לא‬ ‫עבר בה אפילו רכב אחד‪...‬‬ ‫סיימתי "לתקן" את המשאבה‪,‬‬ ‫אך מייד התברר (לאחר חצי‬ ‫שעה של ניפוח סרק) שהיא‬ ‫לא מצליחה לבנות מספיק‬ ‫לחץ בשביל לנפח את‬ ‫הפנימית‪.‬‬ ‫הגיע זמן לעבור לתוכנית ב'‪:‬‬ ‫טרמפים עם הגלגל לפנצ'ר‬ ‫מאכר הקרוב‪ .‬תוכנית‬ ‫בעייתית משהו בהתחשב בזה‬ ‫שמאז שעצרנו לא עבר רכב‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫ארזנו את חפצינו וקיווינו‬ ‫לטוב‪ .‬הסתכלתי לשמיים‬ ‫ואמרתי לאלוהים שאם הוא‬ ‫מסדר לי טרמפ עכשיו‪ ,‬אני‬ ‫מאמין בו‪ .‬תוך זמן קצר הגיע‬ ‫רכב שנסע לכיוון הנכון וגם‬ ‫עצר לנו טרמפ‪ .‬הסתכלתי‬

‫שוב לשמיים ואמרתי לו – לא‬ ‫משנה‪ ,‬הסתדרתי‪ ...‬עלינו עליו‬ ‫עם כל חפצינו ועם גלגל‬ ‫אחורי של אופנוע‪ ,‬והשארנו‬ ‫את "סילביה" עומדת בצד‬ ‫הדרך‪ ,‬בודדה‪ ,‬בלי לדעת מתי‬ ‫נראה אותה שוב‪ .‬נסענו כ‪40-‬‬ ‫ק"מ לעיירה הקרובה שבה‬ ‫היה פנצ'ר מאכר‪ -‬תיקנו לנו‬ ‫את הפנצ'ר וניסינו לתפוס‬ ‫טרמפ חזרה ל"סילביה"‪ .‬זה‬ ‫לא כל כך הצליח לנו‪ -‬כבר‬ ‫היה מאוחר מידי ואף רכב לא‬ ‫נסע לכיוון‪ .‬הקמנו אוהל בצד‬ ‫הכביש והחלטנו שאני אקום‬ ‫מוקדם ואתפוס טרמפ‬ ‫ל"סילביה" רק עם הגלגל‪,‬‬ ‫ארכיב אותו ואחזור לליאת‪.‬‬ ‫בבוקר עליתי על טרמפ‬ ‫שקירב אותי ל"סילביה"‪ ,‬את‬ ‫יתר ‪ 5‬הק"מ עשיתי בהליכה‬ ‫עם גלגל אופנוע על הגב‪-‬‬ ‫ממש לא נוח‪ .‬לבסוף הגעתי‬ ‫אליה וגיליתי שהיא מונחת‬ ‫בדיוק איפה שהשארנו אותה‬ ‫ואף אחד לא נגע בה‪ -‬איזה‬ ‫יופי! הרכבתי את הגלגל‬ ‫וחזרתי לליאת‪ -‬שעוד ישנה‬ ‫לה באוהל‪.‬‬ ‫האם יש דרך טובה מזו לחגוג‬ ‫יום הולדת?‬ ‫הדרך דרומה‬ ‫מועד תחילת הלימודים של‬ ‫ליאת ואיתו מועד הטיסה‬ ‫ארצה הלכו והתקרבו ואנו‬ ‫היינו חייבים להתחיל‬ ‫להדרים‪ .‬ארזנו חפצים‬ ‫ונפרדנו מלה בצער רב‪.‬‬ ‫לשנינו לא היה ספק שאיזור‬ ‫זה‪ ,‬מכל המקומות שהיינו‬ ‫בהם עד עתה‪ ,‬דרש עוד זמן‬ ‫כדי שנמצה אותו‪ .‬השארנו‬

‫טעם גדול של עוד‪ ,‬והבטחנו‬ ‫לעצמנו שנחזור לשם בבוא‬ ‫העת‪.‬‬ ‫לא וויתרנו על ביקור בטסו‬ ‫מורירי ושילבנו אותו בתוכנית‬ ‫הנסיעה דרומה‪ -‬למנאלי‪.‬‬ ‫יצאנו לדרך עם הרבה דלק‬ ‫עודף‪ ,‬כדי שיספיק לנו לגיחה‬ ‫לטסו מורירי בלי לשוב ללה‬ ‫בכדי לתדלק‪ .‬הפעם יצאנו עם‬ ‫עוד שני אופנועים‪ -‬רכובים‬ ‫בידי חבר'ה שכבר הכרנו‬ ‫מהספיטי ורכבו איתנו גם‬ ‫לעמק נוברה‪ .‬בכוחות‬ ‫מחודשים‪ ,‬יצאנו לכבוש את‬ ‫הטסו מורירי כשליאת ואני‬ ‫נמשיך ממנו למנאלי‪ ,‬והם‬ ‫יחזרו ממנו ללה‪.‬‬ ‫לאחר דרך מאתגרת ומעניינת‬ ‫מאוד ונסיעה בנופי בראשית‪,‬‬ ‫הגענו לפנות ערב לשפת‬ ‫האגם‪ ,‬שם הקמנו אוהלים‬ ‫ובישלנו ארוחת ערב מפנקת‬ ‫לצד מאהל רועים מקומיים‬ ‫ועדרי הצאן‪ ,‬היאקים והסוסים‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬אחרי טיול‬ ‫רגלי קצר באזור‪ ,‬ארזנו‬ ‫חפצינו ונפרדנו לשלום‬ ‫ממלווינו‪ ,‬שחזרו ללה‪ .‬אנו‬ ‫נסענו בדרך קיצור שבקושי‬ ‫מסומנת במפה לכביש‬ ‫(שאיתו הגענו ללה) המוביל‬ ‫ממנאלי ללה‪ .‬חלק מהדרך‬ ‫היתה עוד יותר מאתגרת‬ ‫מהדרך של אתמול‪ ,‬עם עליות‬ ‫תלולות ומעברי חול עמוקים‪.‬‬ ‫הגענו לכביש ברגשות‬ ‫מעורבים‪ -‬מצד אחד‪ ,‬מאוד‬ ‫נהנינו מה"לבד" של דרכי‬ ‫העפר‪ ,‬מצד שני‪ ,‬טוב לדעת‬ ‫שאם אתה נתקע או משהו‬ ‫חס וחלילה קורה לך‪ -‬אתה‬

‫על כביש שעוברים בו אנשים‪.‬‬ ‫נסענו כמה שיכולנו עד הערב כדי‬ ‫שנוכל להגיע למנאלי כבר ביום‬ ‫שלמחרת‪ .‬חנינו על פיסת קרקע‬ ‫לצד נחל קטן‪ ,‬הקמנו אוהל‪ ,‬בישלנו‬ ‫ארוחת ערב והלכנו לישון‪.‬‬ ‫קמנו לבוקר של ערפל סמיך‪,‬‬ ‫שהתפזר לו מהר כשהתחלנו‬ ‫בנסיעה‪.‬‬ ‫בערך באמצע יום הרכיבה‪ ,‬כ‪120-‬‬ ‫ק"מ ממנאלי‪ ,‬כ‪ 120-‬ק"מ מסוף‬ ‫הטיול‪ ,‬כ‪ 120 -‬ק"מ מהנקודה בה‬ ‫אני מחנה את האופנוע ותולה עליו‬ ‫שלט "למכירה"‪ ....‬אני מרגיש את‬ ‫כבל הקלאץ' מתחיל להקרע‪ ...‬חוט‬ ‫אחרי חוט‪ ,‬בכל העברת הילוך‪,‬‬ ‫הידית הולכת ונהיית רפויה‪ .‬ראיתי‬ ‫שבקצב הזה‪ ,‬מהר מאוד לא ישאר‬ ‫לי כבל קלאץ'‪ ,‬ואני הרי‪ ,‬גיבור‬ ‫גדול‪ -‬עשיתי את כל הודו בלי‬ ‫כבלים חלופיים‪ ...‬לא נשארה לי‬ ‫ברירה‪ ,‬התחלתי להעביר הילוכים‬ ‫ללא קלאץ'‪ ,‬במחשבה שאם יכבה‬ ‫המנוע מסיבה כל שהיא או‬ ‫שאצטרך לעצור עצירה מוחלטת‬ ‫או להניע‪ ,‬עדיף שאוכל להפריד את‬ ‫המנוע מהגלגלים‪ .‬כמובן שלא‬ ‫אמרתי לליאת מילה על זה שנקרע‬ ‫לנו הכבל‪ -‬היינו עוד כ‪ 70-‬ק"מ‬ ‫מהמוסך הקרוב ואני לא רציתי‬ ‫להדאיג אותה סתם‪.‬‬ ‫הגענו למוסך‪ ,‬שהיה דקות לפני‬ ‫סגירה‪ ,‬החלפתי את הכבל באחר‬ ‫והמשכנו בדרכנו‪.‬‬ ‫כשהגענו למנאלי‪ ,‬כל שנשאר לי‬ ‫לעשות זה לחבק את ליאת חזק‬ ‫ולהודות לה על זה שהשתתפה‬ ‫איתי בהגשמת החלום הזה שלי‬ ‫ולברך על זה שסיימנו אותו ללא‬ ‫תאונות‪.‬‬ ‫זוהי הקלה אדירה וסיפוק אדיר עוד‬ ‫יותר לסיים כזה מסע‪ ,‬ומצד שני‬ ‫מתחיל כאן שלב מאוד קשה בו‬ ‫צריך להיפרד‪ ...‬מהאופנוע‪ .‬נמכר!!!‬

‫‪50‬‬

‫צילום רחוב‬ ‫בזווית אישית ‬ ‫פליקס לופה‬

‫‪51‬‬

‫חמש שנים עברו מאז הבנתי‪ ,‬שהצילומים ‪ ,‬אותם התחלתי להעלות ברחבי הרשת‬ ‫באותה התקופה‪ ,‬הם “צילום רחוב“‪ .‬ללא ספק הייתי מחמיץ את הז’אנר המופלא הזה‬ ‫לולא החשיפה המאוחרת שלי לאינטרנט‪ .‬לא לקח לי זמן רב להבין שה”ילד” הזה הוא‬ ‫יתום כאן בארץ ( או לפחות חד הורי) והחלטתי לאמץ אותו בחום‪ .‬מתמונה לתמונה‬ ‫התגלה לי עד כמה מדהים הוא הרחוב ‪ ,‬שופע חוויות אנושיות מרתקות ‪ ,‬בכל פינה‪,‬‬ ‫סמטה‪ ,‬רחוב או שכונה‪ ,‬כלומר בכל מקום בו מצויים בני אדם‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪52‬‬

‫חמש שנים עברו מאז הבנתי‪ ,‬שהצילומים ‪ ,‬אותם‬ ‫התחלתי להעלות ברחבי הרשת באותה התקופה‪,‬‬ ‫הם “צילום רחוב“‪ .‬ללא ספק הייתי מחמיץ את הז’אנר‬ ‫המופלא הזה לולא החשיפה המאוחרת שלי לאינטרנט‪.‬‬ ‫לא לקח לי זמן רב להבין שה”ילד” הזה הוא יתום כאן‬ ‫בארץ ( או לפחות חד הורי) והחלטתי לאמץ אותו‬ ‫בחום‪ .‬מתמונה לתמונה התגלה לי עד כמה מדהים הוא‬ ‫הרחוב ‪ ,‬שופע חוויות אנושיות מרתקות ‪ ,‬בכל פינה ‪,‬‬ ‫סמטה‪ ,‬רחוב או שכונה‪ ,‬כלומר בכל מקום בו מצויים בני‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫חמש שנים עברו ועוד רץ אני אל הרחוב כמו ילד אל‬ ‫מגרש המשחקים‪ .‬הרצון לשחק עם כולם בכל רגע פנוי‬

‫לא דעך עם השנים‪ .‬הרחוב הוא מגרש המשחקים שלי‪,‬‬ ‫והאנשים בו הם “כלי המשחק”‪ ,‬אפשר לומר‪.‬‬ ‫לרחוב חוקים משלו‪ ,‬העוברים והשבים בו הם שותפי‬ ‫הלא מודעים למשחק‪ .‬ב”משחקי” אני שואף לתפסם‬ ‫ולסדרם בקומבינציות שונות‪ ,‬מתוחכמות יותר‪ ,‬או‬ ‫פשוטות‪ ,‬אשר יתאימו לרעיונותיי‪ ,‬לתמונות אשר‬ ‫בדמיוני‪ .‬דמיוני זה הוא המתעקש לשמור על סגנון‬ ‫אישי‪ ,‬אותה טביעת אצבע הייחודית של כל צלם‪...‬‬ ‫סביבת העבודה של צלם הרחוב מורכבת מקבוצות‬ ‫אוכלוסיה שונות ומגוונות‪ ,‬הנמצאות בתנועה מתמדת‪,‬‬ ‫מתחלפות מדי יום‪ ,‬כשלכל אחת מהן כוונה ומטרה‬ ‫משלה‪ .‬ההתמודדות השוטפת והשליטה ב”שפתה”‬

‫של כל קבוצה‪ ,‬או לפעמים אפילו של אדם בודד‪ ,‬היא‬ ‫הכרחית כדי להבין את התנהגות האנשים ואת “חוקי‬ ‫הרחוב” המעצבים אותה‪ .‬זמן רב ‪ ,‬סבלנות חיכוך ומגע‬ ‫רב עם בני אדם שונים ומשונים‪ ,‬נדרשים כדי לתמרן‬ ‫בהצלחה ברחוב‪ ,‬בתוך שטחם הפרטי של בני אדם‪.‬‬ ‫ראייה ייחודית‪ ,‬יכולת ניתוח הסיטואציה ותגובה מהירה‬ ‫הם כלי עבודתו של צלם הרחוב‪ .‬אישיותו‪ ,‬ניסיונו‪,‬‬ ‫חוכמתו וגישתו אל החיים הם ה”נשק” העיקרי עמו‬ ‫הוא יוצא אל הרחוב‪ .‬המשחק כאן אינו טורניר בין‬ ‫שתי קבוצות‪ -‬זה אתה נגד שאר העולם‪ ,‬לבד אך לא‬ ‫בודד‪ ,‬חמוש בקופסה קטנה אחת‪ ,‬שבתוכה אוסף “כלי‬

‫המשחק” המיוחד והנדיר בעולם‪.‬‬ ‫עשרים וחמש שנים עברו מאז קיבלתי את קופסת‬ ‫הפלא הראשונה שלי‪ ,‬ורק עתה אני מבין שכל השנים‬ ‫הללו היו הכנה למה שעוד לפני‪ ,‬מה שטרם עשיתי‪ .‬כל‬ ‫קילומטר שעברתי‪ ,‬כל נעל ששחקתי‪ ,‬כל אדם שהכרתי‪,‬‬ ‫כל תמונה שצילמתי ‪,‬כל מה שחיפשתי‪ ,‬מצאתי‪ ,‬חשבתי‬ ‫והבנתי‪ ,‬כל אלה ועוד הם אבני היסוד שמהן נבנית‬ ‫אישיותו של צלם הרחוב‪ .‬ואישיות זו היא מה שאנו‬ ‫מביאים עמנו אל “שדה המשחק של צילום הרחוב"‪.‬‬ ‫עם אישיות זו‪ ,‬ורק איתה‪ ,‬אנו מתמודדים מול שאר‬ ‫העולם‪ ,‬כשרק קופסה קטנה עם עין זכוכית מלוטשת‪,‬‬

‫‪55‬‬

‫‪54‬‬

‫חוצצת בינינו ובין העולם‪ .‬דרך “עין פלא” זו אנו מביטים בעולם‪,‬‬ ‫מנסים להבינו‪ ,‬מנתחים אותו ומגיבים אליו באינטואיציה הייחודית‬ ‫לכל אחד מאיתנו‪ ,‬על פי ראיית עולמנו האישית‪ ,‬ומנסים להביע את‬ ‫עצמנו דרכה ובאמצעותה‪ .‬והיא המצלמה‪ ,‬בתפקיד חייה אולי האחרון‬ ‫מתאמצת ללכוד עבורנו את רגעי הקסם המופלאים‪ ,‬שמעלים‬ ‫בפנינו דמיוננו ואישיותנו ושהרחוב בנדיבותו מביא ומגיש לנו‪ .‬אין‬ ‫זה חשוב כלל אם שמה של קופסת הקסם הוא‪“ :‬לוכדת החלומות‬ ‫האינדיאנית” או “לוכדת המציאות היפנית”‪ .‬תודו שגם אתם נשביתם‬ ‫בקסמה‪ ,‬צועדים כעיוורים אחרי מנגינת התריס המתוקה‪.‬‬ ‫‪www.felixlupa.com‬‬

‫‪57‬‬

‫‪56‬‬

‫ומה שביניהם‬

‫יצירה חיקוי‬ ‫ואדים סיגלוב‬

‫תלמידים וקוראים יקרים‪ ,‬לכל אורך ההיסטוריה אמנים חיקו או העתיקו‬ ‫עבודות של אמנים אחרים ‪-‬התופעה החלה כבר בימי קדם כשתלמידים‬ ‫העתיקו ממוריהם לרכישת שליטה בטכניקת הרישום‪ ,‬הציור והפיסול‪.‬‬ ‫התופעה העמיקה בסדנאות אמני החצר של הרנסאנס והתרחבה עם‬ ‫התבססות האמנות ופתיחת מוזיאונים ציבוריים אליהם נהרו תלמידי‬ ‫אמנות בכדי להעתיק וללמוד מיצירות המאסטרים הגדולים –תופעה‬ ‫שאנו רואים עד היום במסדרונות הלובר‪ ,‬המטרופוליטן וגם במוזיאונים‬ ‫בארץ‪ .‬מטרת תלמידי האמנות הינה ליצור גרסה דומה כמה שניתן ליצירה‬ ‫המקורית –אם כי לפעמים תוך כדי מתן פרשנות אישית‪.‬‬

‫גם בתחומים יצירתיים אחרים אנו יכולים‬ ‫למצוא חיקויים‪ ,‬למשל בקולנוע‪:‬‬ ‫‪ A Bug’s Life‬ו‪ Antz -‬הם שני סרטי אנימציה‬ ‫ממוחשבת שיצאו לשוק כמעט בו זמנית‬ ‫ועוסקים בהאנשת חרקים‪ .‬במקרה זה‬ ‫ההעתקה ההדדית היא רק נושאית‪-‬רעיונית‬ ‫והיא הובילה לשני סרטים נפלאים אך‬

‫קלאסיים‪ .‬לפעמים העתקה רעיונית היא‬ ‫לא ממש מודעת‪ ,‬חישבו לרגע על הדוגמא‬ ‫הבאה‪ :‬אנו הולכים בקבוצה ואחד מאיתנו‬ ‫רואה משהו מעניין ומצלם אותו‪ .‬אנו‬ ‫רואים אותו מצלם‪ ,‬מתלהבים ומצלמים גם‬ ‫כן‪ .‬האם זוהי העתקה רעיונית? בהחלט‪.‬‬ ‫האם זה "בסדר"? לדעתי התשובה הינה‬

‫‪“The Ghost Window”, Vadim Sigalov, 2006‬‬

‫שונים מאד זה מזה‪ .‬אם נלך צעד נוסף‬ ‫קדימה‪ ,‬העתקה "מתקדמת" ממש משכפלת‬ ‫חומרים ‪ -‬למשל אקורדים שמועתקים על‬ ‫ידי מוסיקאים ‪ -‬במקרה זה החוק קובע‬ ‫מספר מסוים של אקורדים להם מותר‬ ‫להיות זהים בין שיר לשיר ומעבר לכך יש‬ ‫בסיס לתביעה על גנבה אמנותית‪.‬‬ ‫העתקה רעיונית בצילום מקובלת למשל‬ ‫כאשר היא נעשית לצרכי לימוד –מדריך‬ ‫מצלם תמונה לדוגמא ומבקש מתלמידיו‬ ‫לחקות אותה על ידי יצירתה מחדש‬ ‫במצלמות שלהם –ממש כמו תלמידי אמנות‬

‫‪Alfred Stieglitz (American, 1864-1946). Fountain, photograph of sculpture by Marcel Duchamp, 1917.‬‬ ‫‪© Succession Marcel Duchamp, Villiers-sous-Grez, France‬‬

‫חיובית כל עוד הצילום שלנו יהיה שונה‬ ‫משלהם ומיוחד באופיו ‪-‬אחרת נתקל‬ ‫בתופעה המוכרת מיציאה קבוצתית לשטח‬ ‫בה משתתפים רבים חוזרים הביתה עם‬ ‫אותה תמונה בדיוק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הצלמים‬ ‫היצירתיים בחבורה נבדלים מהשאר כי גם‬ ‫בסיטואציה המונית הם מוצאים את הצילום‬ ‫המייחד אותם ‪-‬את האמירה האישית שלהם‪.‬‬ ‫מתי נכון לצלם יצירה של מישהו אחר?‬ ‫לדעתי רק כאשר אנו מוסיפים משהו‬ ‫ויוצרים מהשילוב תמונה חדשה או אמירה‬ ‫ייחודית‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם נצלם גרפיטי‪ ,‬שלט‬

‫חוצות או כרזת רחוב בפני עצמם אולי ניצור‬ ‫תיעוד מעניין‪ ,‬אבל אם נצלמם יחד עם‬ ‫אנשים אשר מתייחסים או מגיבים אליהם‬ ‫הרי יצרנו משהו חדש עם משמעות נוספת‬ ‫ומעניינת‪ .‬בדוגמא המצורפת התלהבתי‬ ‫מחלון מסוגנן שעיצב הארכיטקט גאודי אבל‬ ‫צילום רגיל שלו היה יוצר תוצאה תיעודית‬ ‫בלבד‪ .‬חיכיתי שיתקרבו אנשים אל עברו‬ ‫השני ובו בזמן גם הגיעה אל הצד שלי צלמת‬ ‫מזדמנת – וכך נוצרה בתמונה דינמיקה‬ ‫חדשה וסיפור שונה שלא היה שם קודם‬ ‫לכן‪.‬‬ ‫אי אפשר לדבר על חיקוי והעתקה‬ ‫בלי להזכיר תנועה באמנות שנקראת‬ ‫‪ Readymade‬או ‪- Found Art‬הכוונה היא‬ ‫לשימוש בחומרים קיימים (מוכנים)‬ ‫ובדרך כלל יצירת משמעות חדשה על‬ ‫ידי הוצאתם מהקשרם או שימוש בהם‬ ‫בדרך שונה‪ .‬דוגמא שתמיד תיעבתי היא‬ ‫של מרסל דושאן‪ ,‬ממציא התנועה‪ ,‬אשר‬ ‫לקח משתנה‪ ,‬הציב אותה על כן בתערוכה‬ ‫וקרא לפסל "מזרקה"‪ .‬כאמן יוצר תופעה‬ ‫כזאת הטריפה אותי‪ ,‬אך לאחר שנרגעתי‬ ‫וחשבתי מעט על העניין הבנתי שאמנות‪,‬‬ ‫במיוחד בעולם המודרני‪ ,‬לא בהכרח דורשת‬ ‫כושר יצירה טכני אלא החוזק שלה הוא‬ ‫באמירה המיוחדת והשונה‪ .‬ההבנה הזו‬ ‫לא גרמה לי לאהוב את ה"משתנה" אבל‬ ‫אני חש נוח מספיק בכדי לכתוב עליה‪.‬‬ ‫גם כשאנו מצלמים אנו לעיתים לוקחים‬ ‫משהו קיים מן המציאות ומוציאים אותו‬ ‫מהקשרו‪ -‬למשל הצילום המוכר של ברז‬ ‫מטפטף בו אנו מקפיאים טיפה ומטשטשים‬ ‫את הרקע על ידי עומק שדה רדוד‪ .‬לא‬ ‫ציירנו וגם לא פיסלנו את הברז או הטיפה‪.‬‬ ‫אבל אם התמונה היא מעניינת ומחזיקה את‬ ‫העין שלנו‪ ,‬הרי שבמובן מסוים גם אנחנו‬ ‫יצרנו משהו על ידי שימוש ב ‪.readymade‬‬ ‫התרומה שלנו היא הרעיון והראיה תוך‬ ‫שימוש נכון בטכניקת הצילום‪.‬‬ ‫עד כאן להפעם‪ ,‬מעבר לצילום נגענו מעט‬ ‫באמנות‪ ,‬גישה ליצירה ואמירה אישית‪ .‬אם‬ ‫נושאים אלו מעניינים אתכם אני ממליץ‬ ‫לכם לבדוק את הקורס המתקדם החדש‬ ‫"התפתחות אישית בצילום"‪ .‬להתראות‬ ‫בגיליון הבא וצילום נעים‪ ,‬ואדים‬

‫‪59‬‬

‫‪58‬‬

‫כישרון?‬

‫כישרון זאת מילה חמקמקה‪ ,‬כזאת שמגלמת הרבה‪.‬‬ ‫כל אחד מאיתנו מפעיל מגוון של אסוציאציות‬ ‫לשמע המילה כישרון‪ .‬חלקנו נזכרים מיד בדודה‬ ‫הבשלנית שיש לה כישרון במטבח כמו שאין לאף‬ ‫אחד אחר‪ .‬חלקנו נזכרים בכוכב הכדורגל המוערץ‬ ‫עליהם (אולי ליונל מסי?) והכישרון שלו ברגליים‪.‬‬ ‫חלקנו חושבים על זמר‪ ,‬שחקן‪ ,‬אולי צייר‪ ...‬כישרון‬ ‫מבטא משהו אמורפי שמבדיל בין הטובים לטובים‬ ‫ביותר‪ .‬אנחנו מבדילים בין המובילים בכל תחום‪,‬‬ ‫לכל היתר‪ ,‬באמצעות מה שאנחנו מגדירים כישרון‪.‬‬ ‫מהו אותו "כישרון" חמקמק? האם נולדים עם זה?‬ ‫האם ניתן לפתח את זה?‬ ‫תרשו לי להעלות תיאוריה‪ .‬כולנו מבודלים אחד‬ ‫מהשני בסטים שונים לגמרי של תכונות מקוריות‪,‬‬ ‫ולכל אחד מאיתנו יש "כישרונות" שונים‪ ,‬אלא‬ ‫שכל אחד מאיתנו יכול לתעל את הכישורים שלו‬ ‫באופן אינדיבידואלי לטובת אותה מטרה‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫צילום יצירתי‪ .‬אני לא מתכוון לטעון שאין דבר כזה‬ ‫"כישרון" אלא לטעון שכישרון זאת לא רק יכולת‬ ‫מולדת‪ ,‬אלא שורה של תהליכים ומתודה מסודרת‬ ‫כדי להוציא מעצמך את המקסימום‪ .‬בנוסף‪ ,‬נטיית‬ ‫הלב שלנו‪ ,‬והאמביציה שיש לנו משחקים תפקיד‬ ‫משמעותי‪ ,‬והם למעשה הדלק שמלבה את התהליך‬ ‫לכדי הצלחה‪.‬‬

‫סיפור בעשרה צלמים‬

‫תחשבו על ‪ 10‬צלמים שיוצאים לצלם ביחד‪ .‬כולם‬ ‫מרוכזים בקרן רחוב אחת‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬ובאותם תנאי‬ ‫תאורה‪ .‬לכאורה יש מגבלה עצומה של הנושאים‬ ‫השונים שהם יכולים לצלם‪ ,‬ועדיין כל אחד יחזור‬ ‫מיום צילומים כזה עם לפחות ‪ 5‬תמונות שאף צלם‬

‫חלק ישימו לב לצבעוניות‪ ,‬חלק ישימו פוקוס על‬ ‫ניסיון לתעד את האווירה בחשיפות ארוכות‪ .‬חלק‬ ‫יחפשו מרכיבים של אנושיות באנשים שעוברים‬ ‫דרך אותה קרן רחוב‪.‬‬

‫אם אין אני לי‬ ‫אם כל אחד מאיתנו היה מודע יותר לצורה שבה הוא‬ ‫מנתח סיטואציה‪ ,‬מודע יותר להבדל בין הצורה שבה‬ ‫הוא חושב לאיך שאחרים חושבים‪ ,‬היה קל יותר‬ ‫לייצר אמירה ייחודית באופן נשלט‪.‬‬ ‫כשנכיר את ההבדלים נוכל לחזק את המרכיבים‬ ‫שהופכים אותנו שונים‪ .‬לשכלל אותם ולהכניס‬ ‫לתוכם מאפיינים שידגישו עוד יותר את צורת‬ ‫החשיבה האינדיבידואלית שלנו‪.‬‬ ‫השלב הבא‪ ,‬אחרי אותה מודעות עצמית‪ ,‬הוא השלב‬ ‫שבו אנחנו מייצרים לעצמנו סגנון מבודל משלנו‪.‬‬ ‫כזה שאחרים יוכלו לזהות מיד שמדובר בעבודה‬ ‫שלנו‪ .‬זה קורה מתוך מודעות והבנה בשילוב עם‬ ‫יישום מתמשך בתנאי צילום שונים‪ .‬אנחנו נגלה‬ ‫על עצמנו איך אנחנו חושבים ומה אנחנו מחפשים‪,‬‬ ‫בשונה מאחרים‪ ,‬כשמצלמים בעיר‪ ,‬בחוף הים‪,‬‬ ‫בלילה‪ ,‬בתוך פאב חשוך‪ ,‬בסטודיו‪ ,‬וכו'‬ ‫כשהתחלתי ללמד תהליכים של צילום יצירתי‪,‬‬ ‫רבים טענו בפני שצילום יצירתי הוא תוצאה של‬ ‫כישרון‪ ,‬וזה לא תהליך שניתן ללמוד אותו‪ .‬טענה‬ ‫חמקמקה‪ ,‬אני מודה‪ ,‬והתלבטתי בה רבות‪ .‬ניסיתי‬ ‫לנתח את התהליך שאני עברתי‪ ,‬ללא כל הכשרה או‬ ‫לימודים‪ ,‬תהליך שהביא אותו לנקודה שבה יש לי‬ ‫סגנון אישי‪ ,‬ורבים מאשימים אותי כבעל "כישרון"‬ ‫בצילום יצירתי‪ .‬לא פשוט לשבור תהליך שקרה לך‬

‫"תחשבו על ‪ 10‬צלמים שיוצאים לצלם ביחד‪ .‬כולם מרוכזים בקרן רחוב אחת‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬ובאותם תנאי‬ ‫תאורה‪ .‬לכאורה יש מגבלה עצומה על הנושאים השונים שהם יכולים לצלם‪ ,‬ועדיין כל אחד יחזור מיום‬ ‫צילומים כזה עם לפחות ‪ 5‬תמונות שאף צלם אחר בחבורה לא צילם‪ .‬איך זה קורה?"‬ ‫גלעד בנארי‬

‫אחר בחבורה לא צילם‪ .‬איך זה קורה?‬ ‫אז מה באמת התהליך שעובר על כל אחד מאותם‬ ‫‪ 10‬צלמים שונים‪ ,‬באותה קרן רחוב?‬ ‫כל אחד מפעיל את סט הכישורים והמאפיינים‬ ‫האינדיבידואלים שלו כדי לייצר אמירה ייחודית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אלה שהתכונות הבולטות שלהם הם דמיון‬ ‫וחשיבה אנליטית יצלמו אבסטרקט‪ .‬יהיה להם קל‬ ‫יותר מאחרים לראות בחלקים מתוך השלם‪ ,‬שלם‬ ‫בפני עצמו‪ .‬הם יזהו טוב יותר מאפיינים גרפים כדי‬ ‫לייצר צורה בחלק מהצורה השלמה‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬אלה שהתכונות הבולטות שלהם הם‬ ‫חשיבה סיפורית יצלמו סיטואציית רחוב‪ .‬הם יתכננו‬ ‫את הרעיון‪ ,‬ובסבלנות יחכו למישהו שיעבור או‬ ‫למשהו שיקרה‪.‬‬

‫באופן ספונטני‪ ,‬ולאורך זמן‪ ,‬לשלבים ומרכיבים‪,‬‬ ‫אבל אני מאמין שכל אחד שיש בו אמביציה לצילום‬ ‫יצירתי‪ ,‬ימצא בעצמו את היכולת הזאת באמצעות‬ ‫המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬אהבה גדולה לצילום האמנותי‬ ‫‪ .2‬אמביציה לאמירה אישית וייחודית (מבחינה‬ ‫אמנותית)‬ ‫‪ .3‬רכישת סט כלים שיעזרו לחשוב "יצירתי"‬ ‫‪ .4‬יישום באמצעות שעות ארוכות של צילום‬ ‫אז נניח שאנחנו כבר מכירים את עצמנו יותר‪ ,‬מהם‬ ‫אותם כלים שיעזרו לנו לחשוב יצירתי?‬ ‫את זה אני אנסה להציג בפניכם במאמר הבא שלי‪.‬‬

‫צילום הטבע בישראל‬ ‫רועי גליץ‬

‫טבע? בישראל?‬

‫כן‪ ,‬מסתבר שגם בארצנו הקטנה יש הרבה‬ ‫מאוד טבע שנמצא מתחת לאף שלנו‪ ,‬רק‬ ‫צריך לדעת לפתוח עיניים‪ ,‬להטות אזניים‬ ‫ולשים לב‪ .‬אמנם לא מדובר בשמורות‬ ‫הענק של אפריקה‪ ,‬יערות הגשם של מרכז‬ ‫אמריקה או בעלי החיים האקזוטיים של‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬אבל כמו כל דבר אישי – זה‬ ‫שלנו ואנחנו נאהב את זה כי זה שלנו‪.‬‬

‫נודדים נודדים‬

‫יונקים?! איזה יונקים בכלל נשארו לנו כאן?‬

‫אמנם זה לא כמו העושר שהיה כאן‬ ‫בימי התנ"ך שם שמענו אפילו על אריות‬ ‫שמסתובבים כאן‪ ,‬אבל עדיין נותר מגוון‬ ‫של יונקים שחיים בסמוך אלינו‪ ,‬רואים‬ ‫ואינם נראים‪ .‬יש טורפים כמו תנים‪,‬‬ ‫שועלים ואפילו זאבים וחבר'ה צמחוניים‬ ‫החל מצבאים ויעלים ועד לחזירי בר‪,‬‬ ‫נימיות ושפנים‪ .‬היכן ניתן לראות אותם?‬ ‫בשטחים פתוחים ברחבי הארץ ואפילו‪,‬‬ ‫לצערינו‪ ,‬בשטחי מגורים בהם אנו פלשנו‬ ‫לטריטוריות שלהם‪ ,‬נוברים בזבל ונדרסים‬ ‫על ידי רכבים‪.‬‬ ‫צלמי הטבע בישראל והאחריות‬ ‫הקולקטיבית‬ ‫אין ספק שכשמדובר על צילום טבע‪,‬‬ ‫ישראל היא בהחלט אימפריה בתחום עם‬ ‫צלמים מעוררי השתאות ברמה בינלאומית‬ ‫עם הרבה גלריות מרשימות וצילומים מעוררי‬

‫שעות הצילום הן‬ ‫מאוד מוגבלות‪ ,‬בערך‬ ‫שעה וחצי אחרי‬ ‫הזריחה ועד שעה וחצי‬ ‫לפני השקיעה‪ .‬זה אומר‬ ‫לקום לפני הזריחה להתמקמות‬ ‫תחת הסוואה (ראו את הכתבה בגליון זה‬ ‫בנושא)‪ ,‬זה אומר לחכות בסבלנות שבעלי‬ ‫החיים יתקרבו אליכם וזה אומר להיות‬ ‫מוכנים לחזור גם בלי כלום הביתה‪ .‬ישנו‬ ‫מגוון עצום של אתרי צילום איכותיים‪:‬‬ ‫בצפון יש לנו את אגמון החולה המדהים‪,‬‬ ‫קרוב יותר יש את בריכות הדגים של מעגן‬ ‫מיכאל ומעיין צבי ואת איזור עמק חפר‪ ,‬ואפילו‬ ‫באיזור השרון ניתן למצוא מגוון עצום ומרשים‪.‬‬ ‫דרומית לגוש דן יש את איזור בית שמש‪,‬‬ ‫השפלה‪ ,‬עין בוקק ומצפה רמון ואיזור אילת‪.‬‬ ‫דרך טובה מאוד לאיסוף מודיעין איכותי היא‬ ‫הפורומים של הצילום ושל הטבע והצפרות‪.‬‬ ‫ככל שתדעו יותר על המקום ועל בעלי החיים‬ ‫שנמצאים בו‪ ,‬תוכלו להיות מוכנים יותר לנושא‪.‬‬

‫איך מצלמים? היכן מצלמים?‬

‫ישראל היא מעצמה מהרבה בחינות‪ ,‬בין‬ ‫יתר היתרונות של מדינתנו הקטנה‪ ,‬אנו‬ ‫יושבים על ציר הגירה ראשי של ציפורים‬ ‫ועופות מ אירופה לאפריקה וחזרה ואנו‬ ‫יכולים לראות זאת בדמות מאות מינים‬ ‫שונים שעוברים דרכנו מדיי סתיו ואביב‬ ‫וחלקן אפילו נשארות לקצת יותר מביקור‬ ‫זריז‪ .‬כמובן שתושבי הקבע אצלנו הם לא פחות‬ ‫מיוחדים ואנחנו יכולים לראותם סביב השנה‪,‬‬ ‫מקננים‪ ,‬מקימים משפחות ודורות של צאצאים‬ ‫ומתפרנסים מאכילת חרקים‪ ,‬תולעים ופירות‪.‬‬ ‫חלקם אנחנו מכירים בשמות ומזהים אותם כמו‬ ‫דרור‪ ,‬עורב דוכיפת ונחליאלי‪ ,‬את חלקם רובנו‬ ‫מכירים בשמות בלבד ומעטים יודעים לזהות‬ ‫את הפשוש‪ ,‬החוחית והסיקסק ועל חלקם‬ ‫אפילו לא שמענו כמו חרטומית‪ ,‬כוס חורבות‬ ‫וזרון‪ ,‬אבל היכרות קצרה עם עולם העופות‬ ‫יגלה תחום מרתק שמלווה אותנו בחיי היום יום‪,‬‬ ‫בחצר של הבית‪ ,‬בנסיעה לעבודה ובכל מרחב‬ ‫פתוח‪.‬‬

‫השתאות‪ .‬שילוב של טכניקה‪ ,‬מחוייבות למטרה‪,‬‬ ‫ציוד איכותי והבנה של התחום הולידו צלמים‬ ‫שקוטפים פרסים בתחרויות בינלאומיות ונהנים‬ ‫מייצוג מרשים בעולם‪ .‬לצלמי הטבע יש אחריות‬ ‫כפולה‪ ,‬מצד אחד אנחנו אחראים להציג את‬ ‫עולם הטבע לכולם‪ ,‬לתעד ולשתף מתוך מטרה‬ ‫לשמר‪ ,‬להציל ולחנך ומצד שני אנחנו צריכים‬ ‫להיזהר לא לפגוע באותו הטבע שאנו מתעדים‬ ‫וזה אומר לא להתקרב לקינים וגוזלים‪ ,‬לא‬ ‫להרוס בתי גידול ולהקפיד לא להשפיע על‬ ‫מהלך הטבע המתועד‪.‬‬

‫בגליונות הבאים‪ ,‬נפרט לכם על טיפים נוספים‬ ‫ומקומות נוספים לצילום בעלי חיים בארץ‬ ‫‪www.galitz.co.il‬‬

‫‪61‬‬

‫‪63‬‬

‫‪62‬‬

‫כדי להמחיש למה אני מתכוון‪ ,‬בחרתי להציג‬ ‫בפניכם היום שני צילומים שצילמתי בפפואה‬ ‫גינאה החדשה במסע צילום שערכתי למדינה‬ ‫המופלאה הזו‪ ,‬ושאודותיו כתבתי ב"מוסף‬ ‫הארץ"‪ ,‬במגזין "‪ "Asian Geographic‬ב"מסע‬ ‫אחר" וב"טבע הדברים"‪.‬‬ ‫את הצילום הראשון צילמתי באי ששמו‬ ‫בוגונוויל‪ .‬אי זה סבל ממלחמת אזרחים קשה‬ ‫שנמשכה ‪ 12‬שנים ארוכות ומדממות‪ .‬הגעתי‬ ‫לבוגונוויל זמן לא רב אחרי שנחתם הסכם‬ ‫השלום בין הכוחות המורדים לבין הממשלה‬ ‫הפפואנית‪ ,‬והייתי התייר השלישי שהגיע לאי‬ ‫הזה באותה השנה‪.‬‬ ‫אחר הצהריים אחד‪ ,‬יצאתי חמוש במצלמתי‬ ‫לסייר ברחבי האי‪ .‬לקראת שקיעה‪ ,‬פגשתי‬ ‫את הילד שאתם רואים בתמונה‪ .‬הוא שכב‬ ‫על גג של סירת דיג שעמדה על גדתו‬ ‫החולית של מפרץ קטן ומקסים‪ ,‬והשקיף‬ ‫אל האופק המאדים‪ .‬העיניים שלו‪ ,‬שראו‬ ‫לא מעט דם ושבכו לא מעט דמעות‪ ,‬הביטו‬ ‫קדימה בחשש אבל גם בתקווה לעתיד‬ ‫טוב יותר‪ .‬מבחינתי‪ ,‬הן סיפרו את הסיפור‬ ‫של האי העצוב הזה בלי מילים‪ ,‬הכי טוב‬ ‫שאפשר‪.‬‬ ‫בדיוק כשהתרומם ללכת משם‪ ,‬צילמתי‬ ‫אותו ‪ -‬אבל לא לפני שהכרתי את הסיפור של‬ ‫האי הזה בפרוטרוט‪ .‬לא לפני שלקחתי על‬ ‫עצמי אחריות וסיכונים אישיים בהגעתי אליו‪.‬‬ ‫לא לפני ששמעתי סיפורים מצמררי שיער‬ ‫מהמקומיים שנפתחו אליי לאט לאט‪ .‬לא לפני‬ ‫שחוויתי מלחמה ושכול בעצמי‪ .‬צילמתי את מה‬ ‫שצילמתי מאחר והייתי גדוש ומלא בתחושה‬ ‫מסויימת‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬את הצילום השני צילמתי בכפר‬ ‫לרייבינה הנמצא באחד מחופי האי ניו איירלנד‬ ‫כ‪ 500-‬ק"מ משם‪ .‬באי זה‪ ,‬אין משמעות לכסף‬ ‫או לזמן‪ .‬תושביו מלאי שמחת החיים‪ ,‬לא‬ ‫יודעים מלחמה מהי‪ ,‬כבר דורות רבים‪ .‬חייתי‬ ‫איתם תקופה‪ ,‬וספגתי את השלווה המדבקת‬ ‫שלהם‪ .‬כששני הילדים הללו‪ ,‬מצאו קרש‬ ‫שנסחף אל החוף זו הייתה עבורם מתנה שאין‬ ‫כמותה‪ .‬הם שיחקו איתו שעות על גבי שעות‪,‬‬ ‫ואני איתם‪ ...‬בחרתי לצלם אותם בתנועה‪,‬‬ ‫במהירות תריס נמוכה ועם מבזק משלים‪...‬‬ ‫אדם אחר‪ ,‬עם מטען אישי אחר‪ ,‬היה מצלם‬ ‫צילומים שונים לחלוטין באותן סיטואציות‬ ‫עצמן‪ ...‬אולי היה מתפעם דווקא מיופיו הבתולי‬ ‫של בוגונוויל‪ ,‬ומעוניים של ילדי ניו איירלנד‪...‬‬ ‫אחרי הכול‪ ,‬כך אני מאמין – המציאות היא כמו‬ ‫מראה למה שבעמקי נשמתנו‪ .‬כך אנו חווים‬ ‫אותה‪ ,‬וכך אנחנו מצלמים אותה‪...‬‬

‫יונתן ניר‬

‫בכל גיליון של "קומפוזיציה"‪ ,‬אחלוק אתכם‬ ‫כאן סיפור או הגיג או רעיון שעלה במוחי‪,‬‬ ‫הקשור באופן כזה או אחר לצילום‪ ,‬ולאופן‬ ‫שבו אני תופס המושג הרחב הזה‪ ...‬לא‬ ‫אכתוב כאן על עניינים טכניים (כמעט‪.)...‬‬ ‫על פי השקפתי‪ ,‬טכניקה היא עניין נרכש‬ ‫שמושם עליו דגש גדול מידי בעולמנו‬ ‫הממוחשב‪ .‬אני מאמין שכשמתמקדים‬ ‫בטכניקה יתר על המידה‪ ,‬נוטים להתעלם‬ ‫מחשיבותם של הרגש‪ ,‬האינטואיציה‪,‬‬ ‫והרוחניות של הצילום‪ ,‬ואני מאמין שדווקא‬ ‫אלה הם הדברים שמביאים את הצלם‬ ‫למקום הנכון‪ ,‬בזמן הנכון‪ ,‬לרגע אחד מכריע‬ ‫של חיבור מופלא עם האובייקט‪ ,‬חיבור‬ ‫שעובר אחר כך דרך הצילום אל המתבונן‪,‬‬ ‫ונוגע בו ישר בלב‪.‬‬ ‫אני כותב לכם את הטור הזה מבית החולים‬ ‫"בני ציון" בחיפה‪ .‬אני נמצא כעת בקומה‬ ‫השמינית הצופה אל מפרץ חיפה‪ ,‬וביום יפה‬ ‫כמו היום‪ ,‬אפשר לראות מכאן בקלות עד‬ ‫לראש הנקרה‪ ...‬מי שמכיר את בית החולים הזה‬ ‫מעלה וודאי חיוך על שפתותיו כעת‪ .‬הוא יודע‬ ‫שבקומה השמינית נמצאת המחלקה השמחה‬ ‫ביותר בבית החולים‪ .‬מחלקת היולדות‪ .‬ואכן‪ ,‬על‬ ‫המיטה לצידי שוכבת בת זוגי האהובה‪ ,‬ועליה‬ ‫מנמנמת ילדתי הראשונה שאפילו שם עדיין‬ ‫אין לה‪ .‬היא בת יומיים וקצת‪ .‬יפה כמו מלאך‪.‬‬ ‫רכה כמו ענן‪ .‬מתוקה כמו סוכרייה על מקל‪.‬‬ ‫ומה הקשר בין זה לבין צילום? לעניות דעתי‬ ‫יש קשר‪.‬‬ ‫כי כשילדתי פוקחת את עיניה‪ ,‬מתבוננת‬ ‫סביב בעולם המטושטש שמקיף אותה‪,‬‬ ‫כשהיא שומעת את צליל קולו של אדם‬ ‫חדש שנכנס אל החדר‪ ,‬או כשחסר לה‬ ‫משהו או לא נוח לה‪ ,‬היא מגיבה באופן הכי‬ ‫ראשוני‪ ,‬הכי טהור‪ ,‬והכי אמיתי שיש‪ .‬ללא‬ ‫מחשבות מציקות‪ ,‬ללא מחסומים‪ ,‬ללא‬ ‫רגשות אשם‪ ,‬או פחדים שנצרבו בתודעתה‬ ‫בעבר‪ ...‬אצלה יש רק הווה‪ .‬רק כאן ועכשיו‪...‬‬ ‫היא רגישה‪ ,‬היא אינטואיטיבית‪ ,‬היא מלאת‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫ובדיוק מהמקום הזה‪ ,‬אני חושב שנכון לצלם‪.‬‬ ‫כי כצלמים‪ ,‬כך אני מאמין‪ ,‬אנחנו לא יותר‬ ‫ממגשרים שמנסים לספר בלי מילים למישהו‬ ‫אחר‪ ,‬על קשר שנוצר בינינו ‪ -‬לבין האובייקט‬ ‫שלנו‪ ...‬אנחנו מנסים להעביר באמצעי וויזואלי‬ ‫את החוויה הפרטית שלנו לאדם אחר‪ ,‬ואני‬ ‫מאמין‪ ,‬שכמה שהחוויה שלנו תהיה יותר‬ ‫מזוככת‪ ,‬עוצמתית וברורה לנו‪ ,‬שכמה שנרגיש‬ ‫אותה עמוק יותר בנשמתנו‪ ,‬שכמה שנהיה יותר‬ ‫כנים עם עצמנו ברגע שבו אנחנו יוצרים את‬ ‫הדימוי המצולם שלנו ‪ -‬כך יחווה ויעריך אותו‬ ‫מי שיתבונן לבסוף בתוצאה‪...‬‬

‫לצלם סיפור‬

‫אני שמח ונרגש לכתוב לכם את הטור הראשון שלי בגיליון‬ ‫הראשון של מגזין "קומפוזיציה"‪ ,‬ומאחל מכאן בהצלחה‬ ‫למוציאים לאור לכותבים ולקוראים‪ .‬מי ייתן ומגזין זה יעשיר‬ ‫ויתרום לידע של כולנו‪ ,‬ויקרב בין קהילת הצלמים בארץ‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫‪64‬‬

‫הגיגים על מאקרו‪ ,‬או למה אצלי בבית לא מגרשים זבובים‪...‬‬ ‫מאת אלון קירה‬ ‫"קסם זה דבר נפלא!" (הארי פוטר)‪.‬‬ ‫ואני אומר‪ :‬מאקרו זה קסם!!‬ ‫כמו קוסם האוחז בידו שרביט רב עוצמה ומתהלך בשביליו‬ ‫המפותלים של עולם הקסם‪ ,‬אני מרגיש את עצמי לעיתים‬ ‫קרובות‪ ,‬כשבידי מצלמה ועדשת מאקרו‪.‬‬ ‫עולם שלם‪ ,‬פראי‪ ,‬עשיר וצבעוני מחכה לי מתחת לאף‪ .‬לא‪ ,‬לא‬ ‫צריך להרחיק לאנטרקטיקה או למחוזות רחוקים באפריקה‪.‬‬ ‫ממש כאן‪ ,‬בגינה שמתחת לבית המשותף‪ ,‬בגן הציבורי הסמוך‬ ‫או בשדה הקוצים שנושק לקצה השכונה מצויים טורפים‬ ‫אכזריים‪ ,‬ציידים מתוחכמים‪ ,‬בנאים אדירים‪ ,‬יצורים שנראים‬ ‫כאילו יצאו זה עתה מסרט מדע בדיוני מופרע במיוחד ועוד לא‬ ‫הזכרתי את המעופפים הקדמונים וטווי הרשתות הקטלניים‬ ‫שהיו משאירים אפילו את ספיידרמן מבויש‪...‬‬ ‫אני חייב להודות שעולם המאקרו השתלט עלי‪ .‬יופיו של‬ ‫הטבע בשילוב טכנולוגיה עדכנית ושלל טכניקות‪ ,‬חלקן ממש‬ ‫על גבול האקזוטיקה‪ ,‬הופכים את התחום הזה לכל כך מרתק‬ ‫בעיני‪ .‬ואולי הכי חשוב – כמעט אינסופי באפשרויות להתפתח‬ ‫בו‪ .‬היכולת לרדת לרזולוציות מפורטות ביותר ולהשיג עושר‬ ‫כמעט בלתי מוגבל של פרטים מנקודת מבט לא יומיומית‪ ,‬הם‬ ‫אלו שעושים את צילום המאקרו לתחום שבו אפשר להשיג‬ ‫ראיה ייחודית על החיים שסביבנו ועל עולם הטבע הקרוב‬ ‫והרחוק‪.‬‬ ‫הגיגים על מאקרו‬

‫למה אצלי‬ ‫בבית לא‬ ‫מגרשים‬ ‫זבובים‬ ‫מאת אלון קירה‬

‫לכן משול בעיני צילום המאקרו לקסם‪ .‬פתאום הקטן הופך‬ ‫לענק‪ .‬השולי לעיקרי‪ .‬הנסתר מתגלה לפתע במימדים בלתי‬ ‫רגילים והלסת נשמטת לנוכח המגוון והיופי!‬ ‫את הבמה שניתנה לי כאן‪ ,‬במגזין קומפוזיציה‪ ,‬אני מתכוון‬ ‫להקדיש‪ ,‬תחילה‪ ,‬לסדרת מאמרים מפורטת בנושא צילומי‬ ‫מאקרו‪ .‬כאן אדון בענייני ציוד ואופטיקה אסביר על הטכניקות‬ ‫השונות המקובלות יותר ומקובלות פחות בתחום צילומי זה‪,‬‬ ‫אעמוד על הבעיות הרבות המתגלות בו ועל הדרכים לפתרונן‪.‬‬ ‫וכמובן כיצד ניתן להתקרב לכל אותם יצורים שברך כלל‬ ‫אנחנו נוטים להשליך עליהם נעל‪ ,‬כשהם חודרים לפרטיותנו‬ ‫ומזהים אותם ברוב המקרים כמזיקים‪ .‬אז זהו‪ ,‬הגלגל עומד‬ ‫להתהפך‪ .‬מעכשיו אנחנו נחדור לפרטיותם ונחשוף אותם‬ ‫במערומיהם‪...‬כן‪ ,‬רובם אינם לבושים וחלקם הגדול אפילו לא‬ ‫נוהג להתגלח כלל!‬ ‫דבר אחד שכדאי לזכור ‪ -‬מאקרו זה לא רק ג'וקים! מגוון רחב‬ ‫מאוד של נושאים צילומיים נכנסים לתוך הקטגוריה הזאת‪.‬‬ ‫החל מפרחים‪ ,‬תכשיטים ואוכל ועד לצילומים טכניים של עצ־‬ ‫מים זעירים וצילומי רפואה של עיניים ושיניים‪...‬מה לא בעצם?‬ ‫דבר שני שכדאי להבהיר‪ ,‬מידי פעם אומרים לי‪ :‬טוב‪ ,‬עם‬ ‫עדשות יקרות וציוד איכותי זה לא בעיה!‬ ‫טעות! ציוד טוב ואופטיקה יקרה לא יחפו על העדר טכניקה‪,‬‬

‫‪66‬‬

‫הבנה וניסיון‪ .‬ובנוסף לכך מסתבר שכמעט כל מצלמה ואפילו‬ ‫הקומפקטיות הפשוטות ביותר מסוגלות בעזרת אמצעי עזר‬ ‫זולים‪ ,‬להניב תוצאות מאקרו מרשימות באיכות מעוררת‬ ‫התפעלות‪.‬‬ ‫את דרכי בעולם הקסם הזה‪ ,‬התחלתי לפני שנים‪ ,‬כשלצידי‬ ‫מצלמת אולימפוס קומפקטית ופשוטה‪ .‬הרצון לחלוב ממנה‬ ‫כל קמצוץ של הגדלה ולהשיג עוד קצת קרבה לאובייקט מבלי‬ ‫להתפשר על האיכות ועל הפרטים‪ ,‬הם שהביאו אותי להבנה‬ ‫שבמאקרו כמעט הכל אפשרי! את הניסיונות הראשונים שלי‬ ‫עשיתי על אובייקטים מזדמנים – מי לא נתקל בזבוב בסלון‬ ‫בחודשי הקיץ הלוהטים‪...‬תמונת פורטרט הזבוב המוצלחת‬ ‫הראשונה שהשגתי‪...‬הפילה אותי! ומאז‪ ,‬כשנכנס אלינו זבוב‬ ‫לבית‪ ,‬הילדים קוראים מייד לאבא‪ .‬אצלנו פותחים לו שולחן‪,‬‬ ‫מתייחסים אליו כאל סלבריטאי‪ ,‬ולאחר שהצטלם היטב מכל‬ ‫זווית אפשרית‪ ,‬מודיעים לו כי בכוונתנו לשבת לארוחת ערב‪.‬‬ ‫אך ממליצים לו לעלות קומה אחת מעלה לביתם של השכנים‪.‬‬ ‫השכנה מלמעלה בשלנית מעולה! הם תמיד מודים לי אחר כך‬ ‫על ההמלצה‪...‬‬ ‫לשאלות ותגובות‪:‬‬ ‫‪allonkira@yahoo.com‬‬

‫‪69‬‬

‫‪68‬‬

‫בפוקוס‪:‬‬

‫‪Nikon D90‬‬ ‫מאת‪ :‬יוסי קרמר (‪)TED‬‬

‫המצלמה הזו הגיעה אלינו על מנת להחליף את ה ‪ D80‬של רעייתי ובאותה הזדמנות‪ ,‬הרצתי לה‬ ‫סדרה קצרה של מבחנים לראות מה נשתנה‪ .‬ה ‪ D80‬היתה אחותה הצעירה של ה ‪ D200‬בתוך אריזה‬ ‫פלסטית עם הרבה מאוד פונקציות משותפות וכמה פונקציות חדשות שאומצו אחר כך על ידי‬ ‫מצלמות מתקדמות יותר של ניקון ‪ -‬כמו ה ‪ D-Lighting‬ועוד‪ .‬יתרונה של ה ‪ D80‬היה ביחס המצויין‬ ‫של מחיר לעומת ביצועים שהיא סיפקה ושרתה את זוגתי תקופה ארוכה‪ .‬מצלמה זו הפכה לנכס צאן‬ ‫ברזל אצל הרבה צלמים ‪ -‬אם כגוף יחיד או כגוף שני שיודעת להפיק צילומים מרהיבים ואיכותיים‪.‬‬ ‫כשלוקחים את שתי המצלמות ביד‪,‬‬ ‫ה ‪ D80‬וה ‪ D90‬נראה כאילו הן זהות‬ ‫לחלוטין והשדרוג הוא רק בשם‬ ‫המצלמה‪.‬‬ ‫מבט קרוב יותר מגלה שזה לא בדיוק‬ ‫כך‪ .‬ההבדלים הם גדולים ונולדים‬ ‫מהרבה הבדלים קטנים‪.‬‬ ‫קודם כל‪ ,‬המסך האחורי של ה ‪D90‬‬ ‫הוא כמו המסך של האחיות הגדולות –‬ ‫ה ‪ ,D3‬ה ‪ D300‬וה ‪ .D700‬גדול‪ ,‬מפורט‬ ‫ומרהיב‪.‬‬ ‫שנית – העינית‪ .‬במבט ראשון היא‬ ‫נראית דומה‪ ,‬אבל בשימוש בה היא‬ ‫כבר נראית אחרת – בהירה‪ ,‬גדולה‬ ‫ומדוייקת‪.‬‬ ‫למצלמה יש ‪ – Live View‬שמגיעים‬ ‫אליו בלחיצת כפתור אחורית‪.‬‬ ‫המראה מורמת והמצלמה הופכת דה‬ ‫פאקטו למצלמת ‪ P&S‬מהבחינה הזו‪.‬‬ ‫האוטופוקוס איטי במצב הזה אבל‬ ‫האפשרות לצלם בזויות משונות‪ ,‬מעל‬ ‫לראש או לקמפז במדוייק צילומים‬ ‫קריטיים מכריעה את הכף לטובתה‪.‬‬ ‫בלחיצה קלה על כפתור ה ‪ OK‬המצוי‬ ‫במרכז חוגת הבקרה מאחור ‪ -‬המצלמה‬ ‫מתחילה לצלם וידיאו‪ .‬ישנם שני‬ ‫מצבים שניסיתי – וידיאו רגיל ווידיאו‬ ‫‪ .HD‬מצב וידיאו ה ‪ HD‬מפיק סרטון‬ ‫מדהים באיכותו‪.‬‬ ‫הנפח שהסרטון זולל גדול למדי כי הוא‬ ‫עובד בשיטת ‪ MJPEG‬שהיא בזבזנית‬ ‫במקום והקובץ לא ניתן לנגינה על ידי‬ ‫כמה ‪ Players‬כמו ה ‪ TVIX‬המשמש‬ ‫אותי כ ‪ JUKEBOX‬לניגון סרטי ‪,HD‬‬ ‫סרטי ‪ DVD‬ואפילו ‪ DIVX‬באיכויות‬

‫מפתיעות לטובה על הטלויזיה שלי‪.‬‬ ‫במאמר מוסגר ‪ -‬נגן כזה המאפשר‬ ‫התקנה של דיסק קשיח בתוכו של‬ ‫‪( 1TB‬שזה ‪ 1000‬ג"ב) ויכול להכיל‬ ‫למעלה מ ‪ 200‬סרטי ‪ DVD‬לא מכווצים‬ ‫להפעלה מיידית – מאוד נוח‪ .‬הוא איננו‬ ‫תומך (כרגע) בפורמט ה ‪.MJPEG‬‬ ‫מה עושים?‬ ‫ישנה תוכנה חינמית הקרויה ‪MPEG‬‬ ‫‪ Streamclip‬המאפשרת המרה קלה‬ ‫ומהירה של הפורמט הזה למה שאתם‬ ‫רוצים‪ .‬למשל‪ ,‬המרה ל ‪ MP4‬אורכת‬ ‫זמן קצר יחסית (אם לא מבקשים‬ ‫לשנות את הרזולוציה – ואפשר לבקש‬ ‫לשנות למשל את הרזולוציה המקורית‬ ‫‪ 720P‬ל ‪ 1080‬אבל זה לוקח זמן ונפח)‬ ‫יוצרת קובץ איכותי שקטן פי ‪ 4‬לפחות‬ ‫מהקובץ המקורי וניתן לנגינה ב ‪TVIX‬‬ ‫וכל תוכנת נגינה אחרת במחשב‪.‬‬ ‫הסאונד הינו מונו ולא סטראופוני‪,‬‬ ‫שזו לדעתי פשלה של ניקון אבל הוא‬ ‫איכותי דיו‪.‬‬ ‫נוספת למצלמה בצד האחורי פונקציה‬ ‫שלא היתה קיימת ב ‪ D80‬עם כפתור‬ ‫הקרוי ‪ INFO‬שמצוי ב ‪ D60‬וב ‪D700‬‬ ‫שמעביר את מה שכתוב בצג ה ‪LCD‬‬ ‫העליון הקטן למסך האחורי הגדול‬ ‫ומאפשר צפייה נוחה בכל הפרמטרים‬ ‫של המצלמה בגדול‪ .‬צג ה ‪ LCD‬הקטן‬ ‫למעלה לא די גדול כדי לראות בקלות‬ ‫למה המצלמה מכוונת‪ .‬מאוד נוח‪.‬‬ ‫למצלמה תפריטים רבים ומפורטים‬ ‫יותר בהשוואה ל ‪ D80‬עם הרבה‬ ‫פונקציות נוספות‪ ,‬אבל לא אכנס‬ ‫אליהם כי מהמפרטים שפורסמו ברשת‬

‫ניתן לראות את כולם‪.‬‬ ‫השליטה באיזו ובאיזון הלובן מצויה‬ ‫באותם כפתורים אחוריים כמו ב ‪D80‬‬ ‫ואליהם אגיע בשלב מאוחר יותר‪.‬‬ ‫המצלמה הינה בת ‪ 12‬מ"פ לעומת ה‬ ‫‪ D80‬שהיתה בת ‪ 10‬מ"פ‪ .‬שדרוג קטן‪,‬‬ ‫אבל לא ממש משמעותי‪.‬‬ ‫המצלמה מהירה בתגובה – הדלקה‪,‬‬ ‫פיקוס‪ ,‬צילום – יותר מאחותה המבוגרת‬ ‫ומתיישרת עם הדור החדש של ניקון‪.‬‬ ‫בלי לאפשר שליטה של המשתמש‪,‬‬ ‫מובנות במצלמה פונקציות מתקדמות‬ ‫המצויות רק במצלמות הגדולות של‬ ‫ניקון – שליטה ב ‪( CA‬עיוותי צבע)‬ ‫ומידה מסויימת של שליטה בהאפלת‬ ‫פינות‪.‬‬ ‫ניתן להרכיב על המצלמה עדשות‬ ‫הידועות לשמצה בעיוותי הצבע שלהן‬ ‫(הילות צבעוניות בשולי התמונה‬ ‫של אלמנטים כהים על רקע בהיר)‬ ‫והמצלמה תסיר אותן לחלוטין‪.‬‬ ‫כשבחנתי את ה ‪ 18-105‬החדשה‬ ‫השתמשתי בהתחלה ב ‪ D90‬והתוצאות‬ ‫היו מוזרות לי למדי‪.‬‬ ‫זו עדשה זולה‪ ,‬ענייה באלמנטי ‪– ED‬‬ ‫הכיצד היא נטולת ‪ CA‬לחלוטין?‬ ‫כשהרכבתי אותה על ה ‪ D200‬עיוותים‬ ‫אלו צצו במלוא הדרם‪ .‬אמנם‪ ,‬הם‬ ‫בכמות קטנה יחסית והעדשה איננה‬ ‫אחת מ"פושעות" ה ‪ CA‬הגדולות‪ ,‬אבל‬ ‫ניתן למצוא אותם‪ ,‬בפרט בפריימים‬ ‫שחשופים ביתר‪.‬‬ ‫על ה ‪ D90‬הם פשוט אינם‪ ,‬נאדא!‬ ‫גם האפלת הפינות הידועה של מספר‬ ‫עדשות של ניקון‪ ,‬ובראשן ה ‪18-200‬‬

‫‪71‬‬

‫‪70‬‬

‫במצב הטלה דוכאה כמעט כליל בצמצם‬ ‫פתוח לרווחה!‬ ‫צמד תוספות מבורכות ביותר‪.‬‬ ‫אני מקווה שבעקבות זאת לא תחדל ניקון‬ ‫להתאמץ ולהוציא לשוק עדשות נטולות ‪CA‬‬ ‫או האפלת פינות‪...‬‬ ‫אני מעריך שלגבי ה ‪ CA‬ישנו אלגוריתם שרץ‬ ‫על הקובץ ומנקה את ההילות הצבעוניות או‬ ‫מובנית במצלמה טבלת עדשות – ‪Look up‬‬ ‫‪ table‬היודעת למחוק אוטומטית ‪ .CA‬לגבי‬ ‫האפלת הפינות‪ ,‬כמעט ואין לי ספק שמובנית‬ ‫במצלמה טבלה שכזו‪.‬‬ ‫יש במצלמה פונקציות מרתקות נוספות –‬ ‫כמו "פיתוח" ‪ RAW‬בתוך המצלמה והפיכת‬ ‫הקובץ ל ‪ JPEG‬מתוקן‪ .‬היכולת מוגבלת‬ ‫בהשוואה לתוכנות חיצוניות כמו ‪ NX‬או ‪ACR‬‬ ‫אבל מספיק טובה לאפשר צילום ‪,RAW‬‬ ‫המרתו ומחיקת הקובץ המקורי מהמצלמה‬ ‫כדי לחסוך מקום‪.‬‬ ‫המצלמה גם השאילה את כלי הפרופילים‬ ‫מאחיותיה הגדולות‪ .‬מובנים במצלמה‬ ‫פרופילי צבע וחשיפה סטנדרטיים יחד עם‬ ‫ה ‪ Portrait‬וה ‪ Landscape‬החדשים עם‬ ‫מקום להוספת פרופילים נוספים‪ .‬אני מעריך‬ ‫שבזמן הקרוב יופיעו באתר של ניקון פרופילי‬ ‫ה ‪ D2X‬הנהדרים שאותם ניתן יהיה להתקין‬ ‫במצלמה (אני אוהב אותם ומשתמש בהם‬ ‫בכל המצלמות שבהן ניתן להתקינם)‪.‬‬ ‫השילוב של העדשה החדשה – ה ‪18-105‬‬

‫והמצלמה מפיק תוצאות עשירות וחדות‪ ,‬כפי‬ ‫שניתן להתרשם בדו"ח המבחן של העדשה‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫ניתן לשנות בכל פרופיל את הפרמטרים כדי‬ ‫להתאים אותם לטעמכם – להוסיף חידוד‪,‬‬ ‫רווייה‪ ,‬בהירות וכ"ו והמצלמה מאפשרת‬ ‫שליטה מוחלטת בכולם כדי לתת למשתמש‬ ‫את התמונות בטעם שהוא הכי אוהב‪.‬‬ ‫למצלמה ‪ 11‬נקודות פוקוס ואחת מוצלבת‬ ‫במרכז‪ .‬כאן ניקון חסכה בהשוואה למצלמות‬ ‫הגדולות יותר‪ .‬רוצים יותר – שלמו יותר‪ .‬כנ"ל‬ ‫בקצב האש שלה "רק" ‪ 4.5‬פריימים לשנייה‬ ‫במהירות הגבוהה‪ .‬ה"רק" הזה נשמע כמו‬ ‫מקלע בינוני‪...‬‬ ‫פונקציה חשובה ביותר המצויה במצלמה זו‬ ‫וברוב המצלמות החדשות של ניקון (חוץ מה‬ ‫‪ )D3‬היא ניקוי חיישן אוטומטי‪ .‬מנסיוני – הוא‬ ‫חוסך למעלה מ ‪ 90%‬מהניקויים שיש לבצע‪.‬‬ ‫תוספת מבורכת ושימושית ביותר‪.‬‬ ‫למצלמה גם ‪ Active D-Lighting‬אפקטיבי‬ ‫מאוד על מנת להעלות אזורי אופל ביום שמש‬ ‫עזה או להאפיל קצת לבנים וכך למתוח את‬ ‫הטווח הדינמי‪ .‬רצוי להשתמש בזה במצבי‬ ‫איזו נמוכים אחרת המצלמה תציף קצת שלג‬ ‫הקבור באזורים הכהים‪.‬‬ ‫ומה עם הדברים הפחות טובים? הכל מצויין?‬ ‫לא!‬ ‫ב ‪ D3‬וה ‪ D700‬מצאתי למשל את מצב‬ ‫המטריקס הכי שימושי‪ ,‬בניגוד למצב‬

‫משוקלל המרכז בו נהגתי להשתמש‪ .‬ב‬ ‫‪ D700‬גיליתי כי מצב המטריקס רגיש לנקודת‬ ‫הפוקוס במידה רבה‪ ,‬ויש לקחת זאת בחשבון‬ ‫בשעת החשיפה‪.‬‬ ‫ב ‪ D90‬המצב הקצין ואם חושפים סצנה‬ ‫הכוללת בהירים רבים במצב מדידת אור‬ ‫מטריקס ולא לוקחים את הקריאה מהאזורים‬ ‫הבהירים‪ ,‬הם פשוט נשרפים‪.‬‬ ‫מה לעשות? או לקחת את קריאת האור‬ ‫במצב מטריקס מהאזורים הבהירים יותר או‬ ‫להשתמש בפונקציה חדשה הבנויה בתפריטי‬ ‫המצלמה המאפשרת שליטה נפרדת‬ ‫בחשיפה בכל אחד ממצבי מדידת האור –‬ ‫ספוט‪ ,‬משוקלל מרכז ומטריקס‪ .‬זה מאוד‬ ‫אפקטיבי למנוע שריפה שכזו וניתן למצוע‬ ‫ערך שבאופן גורף יוצר חשיפות נכונות‪.‬‬ ‫כמובן שניתן לבחור בשיטת מדידת אור‬ ‫אחרת ואז אין בעיה‪.‬‬ ‫בניגוד לדוחות המבחן ברשת מצאתי את‬ ‫מצב ה ‪ JPEG‬חד ביותר – וזה כמובן תלוי‬ ‫באופטיקה בה המצלמה נבחנה‪.‬‬ ‫גם במצלמה זו ניקון לא הצליחה להתמודד‬ ‫עם איזון הלובן במצב של נורות להט‪.‬‬ ‫התמונות מתקבלות צהבהבות והדרך היחידה‬ ‫להימנע מזה היא קביעת איזון לובן ידנית‬ ‫(‪ )PRE‬שמתקבלת מדויקת ביותר‪ .‬דוגמאות‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫באיזו גבוה מצאתי את המצלמה דומה מאוד‬ ‫ל ‪ D300‬עם יתרון קל ל ‪ D90‬במצב איזו ‪6400‬‬ ‫וגם זאת נראה מיד‪.‬‬ ‫למצלמה אפשרות לקבל נתונים ממכשיר‬ ‫‪ GPS‬על מנת להוסיף קואורדינטות גלובליות‬ ‫לקובץ ה ‪ EXIF‬כדי שנדע היכן צילמנו כל‬ ‫תמונה על פני הגלובוס‪.‬‬ ‫המצלמה כמובן תומכת ‪ AF‬בכל עדשות‬ ‫ניקון בעלות ה ‪( AF‬יש לה מנוע פנימי בניגוד‬ ‫ל ‪ )D40-D60‬אך איננה מאפשרת מדידת אור‬ ‫אוטומטית דרך עדשות ידניות ישנות‪ ,‬מצב‬ ‫שהיה קיים גם ב ‪ .D80‬ניתן כמובן לעבוד‬ ‫במצב ‪ M‬ועם ההיסטוגרמה לקביעת חשיפה‬ ‫מדוייקת‪ ,‬אך הפעולה הזו יותר מסורבלת‪.‬‬ ‫משהו צריך להשאיר ל ‪ ,D300‬לא?‬ ‫הבה ניתן לדוגמאות לדבר – הרי המצלמה‬ ‫נועדה לצילום ולא לקריאת תפריטים בלבד‪,‬‬ ‫הלא כן?‬

‫נתחיל בבעיית איזון הלובן‪ .‬כשמכוונים את המצלמה לאיזון לובן‬ ‫טונגסטן‪ ,‬היא פשוט לא מתקנת‬

‫מדידת האור משוקללת המרכז מתנהגת דומה לספוט‪ .‬חושפת נכון‬ ‫ו"מצפצפת" על השאר‬

‫צריך לעשות איזון לובן ידני – ‪ – PRE‬ועשיתי את זה על הקיר‪.‬‬ ‫התמונה חזרה לצבעים הטבעיים‪ .‬לשים לב!‬

‫ועוד דוגמה‪ .‬הפרח התקבל חשוף היטב‪ .‬שימו לב לדיוק ולאיכות‬ ‫הצבע של המצלמה בברירת המחדל שלה‪ .‬פשוט מקסים‬

‫בעיית מדידת האור במצב מטריצה מתבטאת בדוגמה הזו היטב –‬ ‫השמים יצאו שרופים‬

‫וצילום אחר במדידה משוקללת מרכז – הצבעים והחשיפה בדיוק כפי‬ ‫שהיו במציאות‪.‬‬

‫‪73‬‬

‫‪72‬‬

‫החדות של המצלמה בצילום ‪ JPEG‬במצב נורמל היא מצויינת‪.‬‬ ‫רחוק למדי מהתיאורים ברשת וזה במצב ברירת המחדל שלה‪.‬‬ ‫את שאר האיכויות הצילומיות של המצלמה ניתן למצוא בדו"ח‬ ‫המבחן על עדשת הקיט שלה – ה ‪ 18-105‬שמופיע באתר זה‪.‬‬ ‫נשאלת כעת שאלת האיזו‪ .‬כיצד היא מגיבה באיזו גבוה ומה קורה‬ ‫לצבע באיזו גבוה?‬ ‫במצלמות אחרות של ניקון‪ ,‬ככל שמעלים את האיזו ומתקרבים‬ ‫לקצה האפשרי‪ ,‬התמונה קצת מאבדת מהצבעוניות שלה והשלג‬ ‫מופיע בעיקר באזורים הכהים עם אופיין שחור‪-‬לבן חזק‪.‬‬ ‫לא כאן‪ .‬התמונה נשארת רוויה במידה טובה אפילו ברמות האיזו‬ ‫הגבוהות ביותר שלה‪.‬התנאי לקבלת תמונות טובות הוא חשיפה‬ ‫נכונה‪ .‬תת‪-‬חשיפה תציף שלג ועל חשיפה תחרוך את התמונה‪.‬‬ ‫מתוך הדוגמאות ניתן לראות שאפשר בלי בעיה לצלם במצלמה‬ ‫באיזו ‪ 1600‬ואפילו באיזו ‪ .3200‬את השימוש באיזו ‪ 6400‬יש לשמור‬ ‫למצבים שממש יש בו צורך‪.‬‬ ‫אין במצלמה זו את דרגת החופש שיש ב ‪ D3‬או ב ‪ D700‬לצלם חופשי‬

‫למבחנים בחרתי מקטע הכולל אזורים בהירים וכהים ומסומן כאן‬ ‫בדוגמה שצולמה באיזו ‪ 200‬במלבן אדום‪ ,‬אותו אני מביא בקרופ של‬ ‫‪ 100%‬להשוואות‬

‫ואותה סצינה שצולמה באיזו ‪ .6400‬התמונה בגודל זה נראית מצויין‪,‬‬ ‫רוויה היטב וקונטרסטית במידה הנכונה‬

‫כעת ניגש לקרופים‪.‬‬

‫‪ISO 200‬‬

‫‪ISO 800‬‬

‫‪ISO 400‬‬

‫‪ISO 1600‬‬

‫‪ISO 3200‬‬

‫‪ ISO 6400‬אחרי טיפול קל ב‪Noiseeware -‬‬

‫‪ISO 6400‬‬

‫ברמות איזו גבוהות‪ ,‬אבל היא מתאימה לכל‬ ‫שימוש כמעט‪.‬‬ ‫יש לציין שמערכת הורדת הרעש המובנית‬ ‫במצלמה נכנסת לפעולה באיזו הגבוה‬ ‫ומרככת את הפרטים בתמונה – כפי שניתן‬ ‫לראות ב"חלונות" הקטנים שבשער שנמוגו‬ ‫כמעט לחלוטין באיזו ‪.6400‬‬ ‫ובשורה התחתונה?‬ ‫המצלמה הזו מעניקה למשתמש מגוון גדול‬ ‫של פיצ''רים חדשים ומשודרגים שלא היו‬ ‫קיימים ב ‪.D80‬‬ ‫היא טובה כמעט בכל פרמטר בהשוואה‬ ‫ל ‪ D80‬ו"גנבה" הרבה פונקציות חדשות‬

‫המצויות במצלמות העלית של ניקון‪ .‬זו‬ ‫מצלמה מעולה לחובבים‪ ,‬המסירה עיוותים‪,‬‬ ‫האפלת פינות‪ ,‬מאפשרת ‪,Active-D-Lighting‬‬ ‫עיבוד ‪ RAW‬בתוך המצלמה‪ ,‬אפשרות‬ ‫לחיבור ‪ ,GPS‬צילום וידיאו‪ ,‬עינית נהדרת‪,‬‬ ‫מסך אחורי נפלא ועוד‪.‬‬ ‫היא יכולה להיות מצלמת כניסה משובחת‬ ‫למתחילים ולשמש כגוף שני למי שיש כבר‬ ‫‪ D300‬או מצלמה גדולה אחרת‪.‬‬ ‫ושאלת השאלות – האם כדאי לשדרג את ה‬ ‫‪ ?D80‬כדאי כן‪ .‬חובה לא‪.‬‬ ‫ה ‪ D80‬היא סוסת עבודה ותיקה שיודעת‬ ‫להפיק תמונות נהדרות ביד אמונה‪.‬‬

‫ה‪ D90-‬היא עייר צעיר שכוחו במתניו‪ ,‬ויודע‬ ‫לרוץ רחוק יותר‪ .‬האם שווה את ההבדל?‬ ‫ההחלטה בידכם‪.‬‬ ‫אני מעריך שבעוד כמה שנים תהיה מצלמה‬ ‫דומה עם ‪ – FF‬זהו הכיוון הנוכחי של ניקון‪,‬‬ ‫אבל תמיד יימצא שימוש גם למצלמה הזו‪.‬‬ ‫רק יש לשים לב למדידת האור כדי‬ ‫שהתמונות שלכם לא "יטוגנו" למוות‬ ‫במדידת מטריצה שגויה‪.‬‬ ‫כתב יוסי קרמר (‪)TED‬‬ ‫‪www.kramery.com‬‬

‫‪75‬‬

‫‪74‬‬

‫אם הייתי צריך לתת לצלם מתחיל עצה אחת למצבים בהם‬ ‫הוא מצלם עם מבזק הייתי אומר לו "לעולם אל תצלם עם‬ ‫המבזק שהוא מחובר על המצלמה"‪ .‬אחוז מכריע מהצלמים‬ ‫שאני רואה בשטח עושים את זה ורובם מפיקים תמונות‬ ‫שנראות "כמו תמונות עם פלאש" כלומר אור דו מימדי‪,‬‬ ‫שטוח ומשעמם‪ .‬תומר יעקבסון‬

‫‪77‬‬

‫‪76‬‬

‫יש המון סיבות למה לא כדאי‬ ‫לנו לצלם עם – על המצלמה‬ ‫והעיקרית מבניהן היא הזווית‬ ‫של האור‪ .‬שהמבזק נמצא‬ ‫על המצלמה האור שלו מגיע‬ ‫בדיוק מכיוון העדשה שלכם‬ ‫ומכך פוגע באופן אחיד‬ ‫באובייקט המצולם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫כמו שאתם יכולים להתרשם‬ ‫מהתרשים מספר ‪ ,1‬לא משנה‬ ‫מה תעשו תמיד‪ ,‬שהמבזק על‬ ‫המצלמה שלכם‪ ,‬האור שפוגע‬ ‫באובייקט הצילום שלכם פוגע‬ ‫בכולו באופן אחיד ומכאן האור‬ ‫שחוזר לעדשה \סנסור שלכם‬ ‫מפיק תמונה בה האובייקט‬ ‫מואר כולו ללא הצללות‪ ,‬ללא‬ ‫עומק ובמילה אחת משעמם‪,‬‬ ‫ובשתי מילים בלי צורה‪.‬‬ ‫וישנה עוד נקודה‪ :‬שאתם‬ ‫מאירים את האובייקט שלכם‬ ‫בצורה הזו אתם לא נותנים‬ ‫שום מרחב של יצירתיות‬ ‫לתאורה שלכם‪.‬‬ ‫אני מתייחס לתאורה שבתמונה‬ ‫כאל שכבת עניין בפני עצמה‬ ‫שלפעמים יותר חשובה‬

‫‪.2‬‬

‫מהאובייקט המצולם עצמו‪.‬‬ ‫אותה תמונה (מבחינת זווית‬ ‫הצילום) תקבל אווירה שונה‬ ‫לחלוטין אם נאיר את נושא‬ ‫התמונה מלמעלה‪ ,‬מהצד או‬ ‫בשלוב של כמה מקורות אור‪.‬‬ ‫בצילום שהמבזק נמצא על‬ ‫המצלמה אתם מוגבלים לגמרי‬ ‫במובן הזה‪ :‬אין שום יצירתיות‬ ‫בתאורה שלכם‪ ,‬אין אמירה או‬ ‫אווירה מיוחדת‪ ,‬יש פשוט אור‬ ‫שמאיר על האובייקט באופן‬ ‫ישיר‪ ,‬זה אולי קל ומהיר אבל‬ ‫זה נראה לבסוף כמו כל דבר‬ ‫שהוא קל ומהיר‬ ‫נקודה נוספת היא עוצמת‬ ‫התאורה‪ .‬שאתם מפעילים‬ ‫את המבזק מהמצלמה שלכם‬ ‫אתם בדרך כלל מפעילים‬ ‫אותו במצב ‪ TTL‬כלומר אתם‬ ‫נותנים למצלמה\מבזק לקבוע‬ ‫את מידת עוצמת המבזק‬ ‫ומכאן את מידת התאורה‬ ‫על האובייקט המצולם‪ .‬גם‬ ‫כאן‪ ,‬זה מהיר וזה קל ומניב‬ ‫תוצאות משעממות בדרך כלל‪.‬‬ ‫אתם נותנים לאמצעי הצילום‬ ‫להכתיב לכם איך תראה‬ ‫התמונה שלכם בסופו של‬ ‫דבר ומשאירים את היצירתיות‬ ‫והחזון שלכם מאחור‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬אני לא בא לרדת עליכם‬ ‫כאן‪ ,‬וגם לא להאשים אתכם‬ ‫במשהו‪ .‬אנחנו כאן כדי לעזור!‬ ‫בימנו‪ ,‬על מנת להפעיל את‬ ‫המבזקים שלכם במרחק‬ ‫מהמצלמה אתם צריכים‬ ‫מספר עזרים פשוטים וזולים‬ ‫שביחס להוצאה הכספית‬ ‫שכרוחה במצלמה \ עדשות‬ ‫היא ממש שולית‪.‬‬ ‫תרשים מספר ‪ 2‬מראה כיצד‬ ‫האור מגיע לעדשה שלכם‬ ‫שאתם מפעילים את המבזק‬ ‫שלכם מרחוק בשביל להבין‬ ‫את זה יותר טוב‪:‬‬ ‫מאותו מערך (מצלמה \‬ ‫אובייקט ) תתקבל תמונה‬

‫אחרת לגמרי רק בגלל‬ ‫שהרחקנו את מקור האור‬ ‫מהמצלמה וכיוונו אותו בזווית‬ ‫אל האובייקט‪.‬‬ ‫שימו לב בעיקר לאזורים‬ ‫שאינם מוארים ישירות ע"י‬ ‫המבזק ומכאן אינם מוחזרים‬ ‫לסנסור \ עדשה שלכם‪.‬‬ ‫כל הצד השמאלי של‬ ‫האובייקט בעצם לא מואר‬ ‫ישירות מה שלבסוף יוצר עומק‬ ‫ו"צורה" בתמונה הסופית‪.‬‬ ‫זה לא אומר שהצד הזה חשוך‬ ‫לגמרי‪.‬אם השתמשנו במקור‬ ‫אור מרוכך אנו נקבל גוונים של‬ ‫אפור שייעלמו בצורה מדורגת‬ ‫לשחור ויהיו מחמיאים ונעימים‬ ‫לעין‪.‬‬ ‫כמובן שבדרך הזו קל לנו‬ ‫מאוד להוסיף עוד מקורות אור‬ ‫להאיר את האובייקט שלנו‪,‬‬ ‫את הרקע שלו‪ ,‬או כל אלמנט‬ ‫שנראה לנו שיכול להוסיף‬ ‫לתמונה הסופית‪ .‬האפשרויות‬ ‫הנן אינסופיות והמגבלה‬ ‫היחידה היא הדמיון והחריצות‬ ‫שלכם‪.‬‬ ‫בואו נסתכל על ההבדלים‬ ‫בתמונות ‪ 3‬ו‪ :4-‬מימין המבזק‬ ‫היה על המצלמה ומשמאל‬ ‫הוא היה ממוקם כמו שמתואר‬ ‫בשרטוט הקודם‪.‬‬ ‫שימו לב להבדלים בתאורה על‬ ‫הצפרדע‪ ,‬תראו את הצל העדין‬ ‫על הפנים שלה מצד שמאל‬ ‫(של הפנים) אתם גם רואים‬ ‫את הצל של כל הצפרדע‪ ,‬צל‬ ‫שאפשר להעלים או לרכך עם‬ ‫מקור תאורה שני או עם זווית‬ ‫תאורה אחרת‪.‬‬ ‫שימו לב גם לרקע השחור‬ ‫של התמונה‪ ,‬מצד ימין אנחנו‬ ‫רואים את ההבזק על הרקע‬ ‫(בגלל הזווית הישירה של‬ ‫האור) ומצד שמאל כל הרקע‬ ‫חשוך לגמרי וזאת בגלל‬ ‫שהתאורה הצידית מאפשרת‬ ‫לנו ביתר קלות להפריד בין‬ ‫הדמות לרקע‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬מקור תאורה חיצוני‬ ‫מאפשר לנו אינספור‬ ‫אפשרויות להאיר את‬ ‫האובייקט שלנו מזוויות שונות‬ ‫ובכך ליצור מראה שונה לגמרי‬ ‫בתמונה הסופית (מספר ‪)5‬‬ ‫(החץ מראה לכם מאיזו זווית‬ ‫מגיע האור לצפרדע)‬

‫‪.4‬‬

‫‪.3‬‬

‫עכשיו לאחר שהבנתם את‬ ‫היתרונות שבצילום עם תאורה‬ ‫מרוחקת מהמצלמה אני רוצה‬ ‫שתביטו בתמונה ‪ 6‬ותנסו להבין‬ ‫מאיפה הגיע האור‪ ,‬מה היו‬ ‫היתרונות בשימוש בתאורה‬ ‫מרוחקת ובייחוד איך התמונה‬ ‫הזאת הייתה נראית אם המבזק‬ ‫היה נמצא על המצלמה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אם אתם רוצים‬ ‫להעלות את רמת התמונות‬ ‫שלכם אל השלב הבא‪ ,‬להתחיל‬ ‫לתכנן ולקבל שליטה מלאה‬ ‫על התוצאה הסופית שלכם‬ ‫תתחילו להשתמש במבזק‬ ‫מרוחק מהמצלמה‪.‬‬ ‫זה קל‪ ,‬זול והשיפור יהיה‬ ‫מורגש מייד‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪.6‬‬

‫אלסקה‬

‫מסע קסום שעוד לא היה כמותו לארץ בתולית‬ ‫ונופים שעוד לא נראו כמותם‪ .‬בשילוב מדריך‬ ‫מקומי דובר עברית ומומחה לחיות בר‪ .‬אנחנו‬ ‫נצלם דובי גריזלי עם גורים צדים סלמון בנהר‪,‬‬ ‫‪ Bald Eagles‬צדים דגים‪ ,‬לווייתנים מזנקים‬ ‫מהמים וכלבי ים משתזפים על סלעים‪ ,‬נצלם‬ ‫מערות כחולות בתוך קרחונים‪ ,‬נחווה את הזוהר‬ ‫הצפוני במלוא הדרו‪ ,‬מפלים ונופים עוצרי‬ ‫נשימה ואינספור בעלי חיים מקומיים‪ .‬הפקת‬ ‫ענק הכוללת טיסות במטוס פרטי למקומות‬ ‫מרוחקים מציווילזציה‪ ,‬שכירת סירת מנוע‬ ‫לצילומי לוויתנים וקרחונים מתרסקים ועוד‪.‬‬ ‫זהו מסע צילום של פעם בחיים שיגשים לכם‬ ‫את החלומות הרחוקים ביותר‪.‬‬

‫נופיה החלומיים‪ ,‬כפריה הציוריים ואנשיה‬ ‫הצבעוניים של רומניה באים לידי ביטוי בכל‬ ‫היבטי החיים בה‪ .‬במסע צילום מרתק זה יעמדו‬ ‫לרשותינו הזדמנויות של פעם בחיים לצלם‬ ‫וללכוד את אותו הקסם בהדרכת בית הספר‬ ‫לצילום ושני צלמים‪-‬מדריכים מדהימים‪.‬‬ ‫במסע צילום זה ישולבו עשרות שעות הדרכה‬ ‫על מגוון עצום של תכנים וטכניקות צילום‪ ,‬לוח‬ ‫זמנים גמיש שמותאם לצרכים של צלמים‪ ,‬כגון‬ ‫התמקמות לקראת שקיעה וזריחה והתאמת לוח‬ ‫הזמנים לאירועים מקומיים שמתרחשים בזמן‬ ‫שהותנו והשאלת ציוד צילום של המדריכים‬ ‫לצורך התנסות בטכניקות צילום חדשות‪.‬‬

‫רומניה‬ ‫גליץ‬ ‫בית‪-‬ספר לצילום‬

‫מסעות הצילום של גליץ‬

‫גליץ‪ ,‬ביה“ס לצילום‬ ‫הרקון ‪ 4‬רמת גן ‪52521‬‬ ‫טל‪077-4090280 .‬‬

‫לפרטים והרשמה ‪052-8220017‬‬