iton ishi 02 by Ron Zafrir

‫ִע ּת ֹון ִאי ׁ ִשי‬ ‫מה שאהבנו‬ ‫כל‬

‫ִ ּב ִ ּיבי‪ ,‬עד כאן‪.‬‬ ‫אנחנו מזמינים אתכם להצטרף‪.‬‬ ‫אם אתם ששייכים לצד שלנו של המתרס הפוליטי‪ ,‬הכלכלי והחברתי‪,‬‬ ‫אתם מוזמנים לשלוח אלינו חומרי מערכת‪ ,‬פרסומים או כל חומר אחר‪,‬‬ ‫אותו נשבץ באחד מהגיליונות הבאים שנפיק‪.‬‬ ‫לא יתפרסמו חומרים שאינם עולים בקנה אחד עם דעותינו ואמונתנו‪.‬‬ ‫את זמננו וכספנו אנו משקיעים בהפצה לקהלים חדשים בתקווה‬ ‫שהחשיפה הקבועה שלהם לחומרים שאתם מייצרים ומעלים לרשת‪,‬‬ ‫תשפיע ותשנה את דפוסי התנהלותם והצבעתם בבחירות‪.‬‬ ‫תודתנו שלוחה לביבי נתניהו‪ ,‬שבלעדיו לא היינו נמצאים כאן היום‪ .‬בשל‬ ‫זלזולו הגובר באזרחי המדינה‪ ,‬בשל אחריותו למצבנו המחמיר מיום ליום‬ ‫ובשל חרדתנו מהעתיד שהוא מביא עלינו‪ ,‬החלטנו לנסות ולתרום את‬ ‫חלקנו הצנוע בשינוי המיוחל‪.‬‬

‫‪http://goo.gl/fl7kC‬‬ ‫‪http://www.voteright.co.il‬‬

‫נשמח לשמוע את דעתכם וכמובן הינכם מוזמנים לעזור בהפצת הגיליון‬ ‫לחבריכם בפייסבוק‪ ,‬בטוויטר‪,‬ברשימת האימיילים ובכל דרך אחרת‪.‬‬

‫‪https://www.facebook.com/SelfEmployedRights‬‬

‫הנמיכה קומתו ב‪ 4-‬וחצי ס"מ‪ .‬רופאו‬ ‫עזב את הארץ ולאחרונה ראו אותו‬ ‫עובד בנגריה מכאנית בפינלנד‪.‬‬ ‫מקומו בתיאטרון הקאמרי הוא שורה‬ ‫‪ 20‬כסא ‪."6‬‬

‫בין השירים החדשים שהושמעו‬ ‫במהלך הערב‪" :‬אל תעברי ילדה‬

‫המבקרים הרעיפו על הלהקה החדשה שלל תשבוחות‪" :‬זוהי להקה מבריקה…‬ ‫במינימום של דרמטיזציה‪ ,‬תנועה וסממנים חזותיים אחרים‪ ,‬כשהם מתבססים בעיקר‬ ‫על הרמוניה קולית וחן אישי‪ ,‬היוצר מיד קשר בלתי‪-‬אמצעי עם הקהל‪ ,‬מגישים‬ ‫השלושה ערב מענג שכל צליל וכל תנועה בו מחושבים ומתואמים להפליא"‪.‬‬

‫■ שלישית גשר הירקון‪:‬‬ ‫תרבות זמר חדשה בארץ‬ ‫על בימת מועדון הלילה היפואי‬ ‫"החמאם"‪ ,‬עלו שלושה זמרים‬ ‫צעירים‪ ,‬חברי "שלישיית גשר‪-‬‬ ‫הירקון"‪ .‬מי שלא הכיר עדיין את‬ ‫השלושה יכול היה להתוודע אליהם‬ ‫בקריאת התוכניה‪ ,‬שחוברה בהומור‬ ‫על ידי דן בן‪-‬אמוץ וחיים חפר‪:‬‬

‫איש העליה השניה והשלישית‪.‬‬ ‫אשתו הראשונה הכירה את אשתו‬ ‫השניה בכנס הסורגות בשטוקהולם‪.‬‬ ‫בגלל חזותו המיוחדת עבר יהורם‬ ‫ניתוח פלאסטי שכתוצאה ממנו‬

‫לבד ברחוב" ‪ -‬פזמון חינוכי הבא‬ ‫להתריע על הסכנה שבשוטטות;‬ ‫"איזה יום יפה" ‪ -‬קריאות‬ ‫רחוב שלוקטו בשקדנות על ידי‬ ‫המשורר חיים חפר‪ ,‬וחוברו לשיר‬ ‫על ידי המוח האלקטרוני במכון‬ ‫ויצמן; "איפה הפרחים?" ‪-‬‬ ‫המשורר שואל איפה הפרחים? איפה‬ ‫הנערות? איפה הגברים? איפה‬ ‫הצבאות? איפה הקברים? ומי שיודע‬ ‫את התשובה מתבקש לשלוח אותה‬ ‫למערכת‪"...‬‬

‫מומלץ‪ .‬ערב שכולו הרמוניה קולית‬ ‫וחן אישי‪.‬‬ ‫)כתב והביא לדפוס‪ :‬ניסים סבח(‬

‫"אריק איינשטיין ‪ -‬בן למשפחה‬ ‫תימנית ידועה מעדן‪ .‬הגיע ארצה‬ ‫ב'מרבד הקסמים' הפרוש כיום‬ ‫בלשכתו של ראש–הממשלה לשעבר‬ ‫מר משה שרת‪ ...‬בני אמדורסקי ‪ -‬מוכר‬ ‫בחוגי האינסטלטורים כדוד הבריא‬ ‫מתוך ה'דודאים'‪ .‬השיר האהוב עליו‬ ‫ביותר הוא 'ערב של שושנים' שעלה‬ ‫לו בסך הכל ‪ 150‬ל"י והכניס לו עד‬ ‫היום כ‪ 12-‬אלף ל"י באופן רשמי‪.‬‬ ‫התאהב באשתו במבט ראשון לאחר‬ ‫שנודע לו שאביה הוא בעל 'עלית'‪,‬‬ ‫'עסיס' וצמיגי 'אליאנס'‪ .‬השתתף‬ ‫במצעד הפזמונים של קול–ישראל‬ ‫בתור מחלק תה והתחבב מאוד על‬ ‫הזמרים‪ ...‬יהורם גאון ‪ -‬יליד הארץ‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪23‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח‬

‫>>> לדעתם של כמה וכמה פרשנים‪,‬‬ ‫הדוגמה הבולטית לכך היא האומה הגרמנית‪.‬‬ ‫מסיבות שונות‪ ,‬פיגרה אחרי שאר האומות‬ ‫המפותחות‪ .‬אומות אחרות התאחדו ויסדו‬ ‫מדינות חזקות‪ ,‬שעה שגרמניה נשארה‬ ‫מפולגת‪ .‬אומות אחרות‪ ,‬קטנות ממנה‪,‬‬ ‫כבשו להן אימפריות עולמיות‪ ,‬שעה‬ ‫שגרמניה נשארה בלי שטחים מעבר לים‪.‬‬ ‫תחת להבין את הסיבות לכך ולשפר את‬ ‫דרכיה‪ ,‬פיתחה לעצמה גרמניה תסביך‬ ‫לאומי והחלה להיות תוקפנית ודורסנית‪.‬‬ ‫לבסוף הצליחה להשניא עליה את כל‬ ‫שאר העולם ולהתמוטט במלחמה העולם‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫אז הפך התסביך למחלת־רוח דוהרת‪.‬‬ ‫אדולף היטלר‪ ,‬הפסיכופאת הגאוני‪ ,‬השתלט‬ ‫על המדינה שייחלה לו‪.‬‬ ‫זוהי‪ ,‬כמובן‪ ,‬דוגמה קיצונית‪ .‬אך היא‬ ‫מראה לאן יכולה להוביל אורגיה לאומית‬ ‫של רחמנות־עצמית ושל "שפוך חמתך על‬ ‫הגויים"‪.‬‬

‫ברית־המועצות נשאר ידידת ישראל ‪ -‬עד‬ ‫אשר השתלבה ישראל במחנה המערב‪,‬‬ ‫בעוד שבארצות ערב קמו מישטרים אנטי־‬ ‫מערביים‪.‬‬ ‫דוגמה זו מוכיחה כי ישראל אינה שונה‬ ‫מכל מדינה בעולם‪ :‬היא מסוגלת לרכוש גם‬ ‫ידידים וגם אויבים על־סמך שיקולים של‬ ‫אינטרס פוליטי‪ .‬מעשים מסויימים רוכשים‬ ‫ידידים מסויימים ואויבים מסויימים‪.‬‬ ‫מכאן שתפקידה של ההנהגה הפוליטית‬ ‫של ישראל ‪ -‬כמו של אלבאניה ובוליביה‬ ‫ופאקיסטאן וכל מדינה אחרת ‪ -‬הוא לגבש‬ ‫מדיניות שתרכוש מכסימום של ידידים‪,‬‬ ‫ולמנוע עד כמה שאפשר רכישת אויבים‪.‬‬ ‫השאר הוא ענין של כשרון‪.‬‬ ‫איך אפשר לעשות זאת כאשר מניחים‬ ‫מראש שאין הבדל בין ישראל הריבונית‬ ‫לבין עדה מיסכנה‪ ,‬שנרדפה עד צוואר‪,‬‬ ‫ושבכל דור ודור עמדו לכלותה? איך אפשר‬ ‫לגבש מדיניות כאשר השרים וחברי־הכנסת‬ ‫בטוחים‪ ,‬בעומק ליבם‪ ,‬כי ממילא כל הגויים‬ ‫שונאים אותנו ומבקשים להשמידנו‪.‬‬

‫★★★‬ ‫★ ★‬ ‫החלטת מועצת־הבטחון היתה‪ ,‬בלי ספק‪,‬‬ ‫חד־צדדית מאד‪ .‬זכאים אנו להתווכח‬ ‫עמה‪ .‬יכולים אנו לשלול אותה ‪ -‬ולא נהייה‬ ‫הראשונים או האחרונים‪ .‬אך ויכוח זה חייב‬ ‫להיות ענייני‪ ,‬פוליטי‪ .‬והשלילה חייבת‬ ‫להיות הגיונית‪.‬‬ ‫ההחלטה מהווה ‪ -‬קודם כל ועל לכל ‪-‬‬ ‫כשלון מדיני ממדרגה ראשונה‪ .‬כשלון זה‬ ‫מחייב ביקורת עצמית נוקבת‪ ,‬בדיקת טיב‬ ‫ההנהגה שהובילה לכך‪ ,‬הסקת מסקנות‬ ‫מדיניות מרחיקות־לכת‪.‬‬ ‫כל זה לא יקרה אם נשקע‪ ,‬תחת זאת‪,‬‬ ‫באורגיה של רחמים־על־עצמנו‪ ,‬לפי מיטב‬ ‫המסורת היהודית‪ .‬יתכן שאורגיה כזאת‬ ‫תגרום לנו הנאה‪ .‬יתכן מאד שהיא תביא‬ ‫רווחה והצלה להנהגה הכושלת‪.‬‬ ‫אך כמו כל אורגיה‪ ,‬היא תעלה ביוקר‪.‬‬ ‫★‬

‫ִע ּתוֹ ן ִאי ׁ ִשי‬ ‫נם‬ ‫פרסום חי‬

‫נותנים לכם ‬ ‫לא תקחו?!‬ ‫יש לכם מאמר‪ ,‬צילום‪ ,‬הודעה‪ ,‬פרסום‬ ‫או חומר אחר שאתם מעוניינים‬ ‫בהפצתו ! שלחו אלינו לעִתּוֹןאִישִׁ י‬ ‫ונפרסמו בחינם*‪.‬‬ ‫אתה עצמאי או בעל עסק קטן‬ ‫ומעוניין להגיע לקהל נוסף ללא‬ ‫השקעה כספית?‬

‫הפרסום בעִתּוֹןאִישִׁ י‬ ‫חינם לכולם!*‬ ‫*איננו מתחייבים לפרסם כל חומר או מודעה שיגיעו אלינו‪.‬‬ ‫הפרסום יעשה לפי שיקול דעתנו בלבד‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫אין זה נכון שכל הגויים שנאו תמיד‬ ‫את ישראל החדשה‪ .‬נכון ההיפך‪ :‬ישראל‬ ‫החדשה קמה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הודות לכך‬ ‫שלמעלה משני־שלישים מחברות האו"ם‬ ‫חייבו את הדבר בהצבעתם‪ .‬יתר על כן‪:‬‬ ‫הודות לכך ששתי המדינות החשובות‬ ‫ביותר בעולם שיתפו בעניין זה פעולה‬ ‫ בפעם הראשונה והאחרונה בתולדות‬‫האו"ם‪.‬‬ ‫כדאי לזכור זאת‪ .‬כדאי שבעתיים לזכור‬ ‫את הסיבות‪ .‬ברית־המועצות‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שהיתה תמיד אנטי־ציונית קיצונית‪,‬‬ ‫הצביעה למען הקמת ישראל וסיפקה לה‬ ‫את נשק־ההצלה בשעתה הקשה ביותר‪.‬‬ ‫מדוע? בגלל סיבה פוליטית מובהקת‪.‬‬ ‫מלחמת־השיחרור העברית שיכנעה את‬ ‫סטאלין המנוח שהמדינה העברית אמנם‬ ‫תביא לסילוק הצבא הבריטי מארץ ישראל‪.‬‬ ‫האינטרס הסובייטי גבר על כל סנטימנט‪.‬‬

‫אורי אבנרי )הנידון‪ ,‬תאריך הופעה אינו ידוע(‬

‫שהסב‪ ,‬אחת לשנה‪ ,‬ליד הנרות הדולקים של‬ ‫שולחן־הסדר‪ ,‬והתפלל ליום נקם ושילומים‪.‬‬ ‫לבו היה מלא פחדים וחששות‪ .‬אך הוא ינק‬ ‫בטחון כלשהו מן הידיעה שבכל דור ודור‬ ‫קמו לכלותנו‪ ,‬ובכל זאת החזיק מעמד‪.‬‬ ‫כך הפך הסדר לביטוי עליון של עדה־ללא־‬ ‫מולדת‪ ,‬עדה נרדפת שנאלצה להתפלל‬ ‫לקדוש־ברוך־הוא שיצילנה‪ ,‬מאחר שלא‬ ‫יכלה להציל את עצמה‪ .‬בעדה‪ ,‬שאין לה‬ ‫מדינה‪ ,‬באה התפילה במקום המדיניות‪.‬‬ ‫רוח ההגדה היתה טבעית בפזורה‪ .‬במדינת‬ ‫ישראל היא הופכת לאסון‪.‬‬ ‫★★★‬ ‫דומני שזו ההוכחה הטובה ביותר לנכונות‬ ‫הטענה שהשמענו פעמים כה רבות‪ :‬שיש‬ ‫למתוח קו מפריד ברור בין העבר היהודי‬ ‫לבין ההווה הישראלי‪ .‬שהאומה העברית‪,‬‬ ‫שהקימה את מדינת ישראל‪ ,‬אינה המשך‬ ‫ההיסטוריה היהודית‪ ,‬אלא התחלה חדשה‪.‬‬ ‫שכל המנסה להעמיס על הגוף החדש את‬ ‫עומס המסורות וההשקפות של הפזורה‬ ‫היהודית‪ ,‬חוטא חטא שלא יכופר‪.‬‬ ‫כי הנה יושב הילד העברי ליד הנרות‬ ‫המסורתיים‪ ,‬ולומד את התורה הישנה‪:‬‬ ‫שבכל דור ודור עומדים לכלותנו‪ .‬שכל‬ ‫הגויים וכל הממלכות עושים יד אחת‬ ‫ומבקשים לאכול את ישראל ולהחריב את‬ ‫נווהו‪ .‬שהננו דומים לכיבשה חסרת־אונים‪,‬‬ ‫המוקפת עדת זאבים טורפניים‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬כאשר מתחוללת פרשת־נוקייב‪,‬‬ ‫וכאשר מחליטה מועצת־הבטחון פה־אחד‬ ‫לגנותנו‪ ,‬שוב אין האדם העברי שואל את‬ ‫עצמו‪ :‬שמא שגינו? שמא יש צד שני‬ ‫למטבע? שמא לא הסברנו את עמדתנו‬ ‫כראוי? שמא אין מדיניותנו נבונה? שמא‬ ‫לא פעלנו כראוי כדי לכבוש ידידים בעולם?‬ ‫שמא לא עשינו די הצורך כדי לקנות אחיזה‬ ‫בעולם הערבי? שמא יש להחליף את‬ ‫המנהיגים שהביאונו למצב־ביש זה?‬ ‫לא‪ .‬האדם העברי‪ ,‬אשר פסוקי ההגדה‬ ‫היהודית חרוטים על לוח לבו עוד משחר‬

‫ילדותו‪ ,‬אומר לעצמו‪ :‬הנה‪ ,‬מה הפלא? כל‬ ‫הגויים שונאים אותנו! כולם אנטישמים!‬ ‫כולם רוצים לכלותנו! אנחנו עומדים לבדנו‪,‬‬ ‫עם לבדד ישכון! מובן מאליו כי הזאבים‬ ‫הערביים רוצים לכלותנו!‬ ‫נעים מאד להסיק מסקנות אלה‪ .‬שהרי הן‬ ‫מטהרות אותנו למפרע מכל אשמה‪ .‬איננו‬ ‫צריכים לפשפש במעשינו‪.‬‬ ‫נוח מאד להאמין בהן‪ .‬שהרי הן פוטרות‬ ‫אותנו מראש מן הצורך לנהל מדיניות‪,‬‬ ‫לפעול למען יצירת עובדות פוליטיות‬ ‫חדשות‪ ,‬לרכוש בני־ברית‪ ,‬להבקיע בקיעים‬ ‫בחומת אויבינו‪ .‬אם כולם זוממים לכלותנו‪,‬‬ ‫אם מן השמיים הוא ‪ -‬מה הטעם לפעול‬ ‫ולהתאמץ?‬ ‫ויש בכך גם הנאה נפשית כלשהי‪ .‬טוב‬ ‫להיווכח כי אמת ישנה‪ ,‬אותה למדנו‬ ‫עוד בילדותנו‪ ,‬מתאשרת מחדש‪ .‬מכאן‬ ‫התופעה‪ ,‬עליה יכולנו לעמוד לא פעם בימים‬ ‫האחרונים ‪ -‬שיהודים טובים רבים מפיקים‬ ‫מעין הנאה פרברסית‪ ,‬מאסוכיסטית ממש‪,‬‬ ‫מן העובדה שכל הגויים גינו אותנו פה־אחד‪.‬‬ ‫בבחינת‪" :‬הה! מה אמרנו תמיד? הנה אתם‬ ‫רואים מה פרצופם של הגויים! קדמונינו‬ ‫צדקו בהחלט!"‬

‫★★★‬ ‫הנאה פרברסית מסוג זה ידועה היטב‬ ‫לפסיכולוגים‪ .‬נכתבו על כך ספרים מלומדים‪,‬‬ ‫הגדושים דוגמות מן החיים‪.‬‬ ‫ישנו טיפוס של אדם הנהנה מכשלונותיו‪.‬‬ ‫אדם כזה אומר לעצמו‪" :‬כל העולם רודף‬ ‫אותי‪ ,‬כי אני טוב מכולם‪ .‬לכן רוצים כולם‬ ‫לחסל אותי"‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬איש כזה צודק תמיד‪ .‬המורים בבית‬ ‫הספר מחלקים לו ציונים רעים‪ .‬המפקדים‬ ‫בצבא דופקים אותו‪ .‬המנהלים במקומות‬ ‫העבודה מסלקים אותו תדיר‪ .‬אשתו בוגדת‬ ‫בו‪ .‬ילדיו שונאים אותו‪ .‬לעולם אין האיש‬ ‫מצליח להיקלט במקום כלשהו‪.‬‬ ‫הפסיכולוגים אומרים שהאיש מביא‬ ‫את כל הפורענויות על עצמו‪ ,‬מפני שהוא‬ ‫מרגיש בנחיתותו ופוחד מפני מלחמת־‬ ‫הקיום‪ .‬הוא מכין לעצמו תירוצים מראש‪.‬‬ ‫אין זה נעים להודות‪" :‬נכשלתי!" נעים יותר‬ ‫להאמין‪" :‬הכשילו אותי בזדון"‪.‬‬ ‫על כל יוצר האיש עצמו‪ ,‬בצורה בלתי־‬ ‫מודעת‪ ,‬את הנסיבות המביאות לכשלונו‪,‬‬ ‫והמצדיקות את שגעונו‪.‬‬ ‫תופעות כאלה ידועות גם בחיי האומות‪<<< .‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪21‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח*‬

‫והיא שעמדה‪...‬‬ ‫כאשר מחליטות הטובות שבידידותינו בעולם לגנותנו‪ ,‬אין הישראלי שואל את עצמו‪ :‬שמא שגינו? שמא יש צד שני‬ ‫למטבע? שמא לא הסברנו את עמדתנו כראוי? שמא אין מדיניותנו נבונה? שמא לא פעלנו כראוי כדי לכבוש תמיכה‬ ‫בעולם? שמא לא עשינו די הצורך כדי לקנות אחיזה בעולם הערבי? שמא יש להחליף את המנהיגים שהביאונו למצב ‬ ‫ביש זה? לא‪ .‬הישראלי‪ ,‬אשר פסוקי ההגדה היהודית חרוטים על לוח לבו עוד משחר ילדותו‪ ,‬אומר לעצמו‪ :‬הנה‪ ,‬מה‬ ‫הפלא? כל הגויים שונאים אותנו! כולם אנטישמים! כולם רוצים לכלותנו! אנחנו עומדים לבדנו‪ ,‬עם לבדד ישכון!‬

‫המקרה העיוור הוביל אותי‪ ,‬בערב הסדר‪,‬‬ ‫לקבוצת כינרת‪ .‬ישבתי בקצה חדר־האוכל‪,‬‬ ‫הקשבתי למקהלה המצויינת של המשק‪,‬‬ ‫דיפדפתי בהגדה־של־פסח המיוחדת‬ ‫לקבוצה זו‪ .‬מסורת יפה היא‪ ,‬שכל קיבוץ‬ ‫מחבר לעצמו הגדה לפי טעמו‪ ,‬לרוב בחוברת‬ ‫משוכפלת‪.‬‬ ‫באמצע הטכס המרהיב‪ ,‬אחרי שהזנתי‬ ‫את עיני בציורים היפים שעל הקירות‬ ‫ובפניהם השזופים של בני המשק הוותיק‪,‬‬ ‫נתקבל מבטי בציור בעמוד שלפני‪ .‬הוא‬ ‫הראה כבש תמים וחסר־אונים‪ ,‬המוקף‬ ‫זאבים השוחרים לטרף‪.‬‬ ‫הציור בא‪ ,‬כמובן‪ ,‬לקשט את אחד‬ ‫הפסוקים המרכזיים של ההגדה‪:‬‬ ‫"והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬שלא אחד‬ ‫בלבד עמד עלינו לכלותנו‪ ,‬אלא שבכל דור‬ ‫ודור עומדים עלינו לכלותנו‪ ,‬והקדוש־ברוך־‬ ‫הוא מצילנו מידם"‪.‬‬ ‫איני יודע מדוע ‪ -‬אולי בשל היותנו על‬ ‫גדות הכינרת‪ ,‬קרובים לאורות הרומזים‬ ‫של כפר נוקייב ‪ -‬נזכרתי בדיון שהתנהל‬ ‫לפני ימים מעטים במליאת הכנסת‪ .‬דיון זה‬ ‫נועד להגיב פה־אחד על החלטת מועצת‬ ‫הבטחון‪ .‬הוא היה כולו ואריאציה על נושא‬ ‫זה‪ :‬ששכנינו קמים עלינו לכלותנו‪ ,‬שעמי‬ ‫העולם כולו מסייעים בידם‪ ,‬שמועצת־‬ ‫הבטחון היא סמל הרשע‪ ,‬שאין לנו ידיד ורע‬ ‫עלי אדמות‪.‬‬ ‫וההמשך הישיר‪:‬‬ ‫שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו! כי אכל‬ ‫את יעקוב ואת נווהו הישמו! שפוך עליהם‬ ‫זעמך‪ ,‬וחרון־אפך ישיגם! תרדוף באף‬ ‫ותשמידם מתחת שמי אדוני! כי יום נקם‬ ‫לאדוני‪ ,‬שנת שילומים לריב ציון!"‬ ‫★★★‬ ‫חברי הכנסת ‪ -‬מלבד קומץ הערבים‬ ‫הם כולם יהודים טובים‪ .‬כולם ‪ -‬אף‬ ‫הקומוניסטים שבהם ‪ -‬גדלו בבתים‬ ‫יהודיים‪ .‬כולם קיימו‪ ,‬בימי ילדותם‪ ,‬את‬ ‫מיצוות הסדר‪ .‬הם ישבו ליד השולחן‬ ‫והקשיבו לפסוקים‪ ,‬בשנים המכריעות של‬ ‫עיצוב נפשם‪ ,‬בשעה שהיו נוחים יותר מבכל‬ ‫גיל אחר לקלוט רשמים ולספוג השקפות‪.‬‬ ‫הסדר של פסח הוא טכס החודר למעמקי‬ ‫הנפש‪ .‬מסופקני אם יש טכסים רבים‬ ‫בעולם ‪ -‬טכסי דת‪ ,‬אומה‪ ,‬צבא או שבט ‪-‬‬ ‫המחוננים בכוח־השפעה כה עצום‪ .‬מחברי‬ ‫הטכס הצטיינו בהבנה פסיכולוגית מפליאה‪.‬‬ ‫כל החושים ‪ -‬חוש הראייה‪ ,‬חוש השמיעה‪,‬‬ ‫חוש הטעם‪ ,‬חוש הריח וחוש המישוש ‪-‬‬ ‫נוצלו להנחלת חווייה מרכזית אחת‪ .‬אדם‬ ‫שהשתתף בסדר ‪ -‬ולוא פעם אחת בילדותו‬ ‫ לא ישכחנו לעולם‪.‬‬‫הסדר אינו טכס ריק‪ .‬אין הוא בא להנחיל‬ ‫חווייה לשמה‪ .‬מטרתו העיקרית היא‬ ‫להטביע בלב הילד )ולרענן מדי שנה( את‬ ‫השקפת־העולם היסודית של היהדות‪ .‬שני‬ ‫הפסוקים שהזכרתי הם עמודי־התווך של‬

‫השקפת־עולם זו‪ :‬בכל דור ודור עומדים‬ ‫עלינו לכלותנו‪ ,‬וכל הגויים אכלו את יעקוב‬ ‫והחריבו את נווהו‪.‬‬ ‫השקפה זו טבועה עמוק בלב כל יהודי‪,‬‬ ‫בלב המנהיגים וחברי־הכנסת‪ .‬דרושה רק‬ ‫החלטה אחת של מועצת־הבטחון של‬ ‫האו"ם כדי שתאחד את הכנסת מקיר אל‬ ‫קיר‪.‬‬ ‫★ ★‬ ‫★‬

‫קשה להאשים את מחברי ההגדה על‬ ‫הכללת שני הפסוקים בהגדה של פסח‪.‬‬ ‫כי במשך אלפיים שנה יכול היה באמת‬ ‫להידמות ליהודים בארצות הפזורה‬ ‫האירופית כי בכל דור קמים כל הגויים‬ ‫לכלותם‪.‬‬ ‫גורלו של מיעוט זר מר תמיד‪ .‬ההתעללות‬ ‫בזרים היתה תמיד ‪ -‬והינה גם כיום ‪-‬‬ ‫הספורט הלאומי החביב של כל האומות‪ .‬כל‬ ‫שלטון הנתון בצרה מבקש להסיח את זעם‬ ‫ההמונים ולשסותם במיעוט כלשהו‪ .‬כל‬ ‫רודן‪ ,‬השולח את ידו אל השלטון המוחלט‪,‬‬ ‫מתרץ זאת מטעמי בטחון ‪ -‬בטחון כלפי‬ ‫חוץ‪ ,‬או בטחון כלפי פנים‪.‬‬ ‫ואילו היהודים היוו באירופה לא רק‬ ‫מיעוט‪ ,‬אלא גם גוף זר ‪ -‬עדה בעולם של‬ ‫אומות‪ ,‬גוף כל־עולמי בעולם של גופים‬ ‫מולדתיים‪ .‬על כן היוו כמו הצוענים‪ ,‬שעיר־‬ ‫לעזאזל אידיאלי‪.‬‬ ‫קל להבין‪ ,‬איפוא‪ ,‬לרוחו של היהודי‬

‫בעין‬ ‫בוחנת‬ ‫על המשמר‪,‬‬ ‫‪ 7‬במרץ ‪1951‬‬

‫אימתי "בטחון‬ ‫המדינה" שקול‬ ‫כנגד הכול?‬ ‫"בטחון המדינה שקול כנגד הכול" ‪ -‬כך‬ ‫מכתיר "דבר" את נאומו של בן־גוריון בעד‬ ‫שירות הבנות הדתיות בצבא‪ .‬פירוש הדבר‪,‬‬ ‫ששיחרורן של הבנות הדתיות מהשירות‬ ‫מסכן את בטחון המדינה‪ .‬האמנםכך הוא‬ ‫הדבר רק במארס ‪ .1951‬האמנם רק עכשיו‬ ‫מרגיש הצבא שלנו חסרון בכוח־אדם?‬ ‫ומה היה המצב ב‪ ,1948-‬ב‪ 1949-‬ו‪?1950-‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬שאז לא היה צורך בשירותן הצבאי‬ ‫של כל הנשים‪ ,‬או שאז בטחון המדינה לא‬ ‫היה שקול כנגד הכול‪ .‬עד צד האמת מסתבר‬ ‫מכאן‪ ,‬כי גם ענייני הבטחון משועבדים‬ ‫אצלנו לענייני הקואליציה‪ .‬כאשר בן־גוריון‬ ‫נמצא בריב זמני עם החזית הדתית ‪" -‬בטחון‬ ‫המדינה שקול כנגד הכול"‪ ,‬אך כאשר בן־‬ ‫גוריון נמצא בברית עם החזית הדתית‪ ,‬קיום‬ ‫הברית והקואליציה הוא הקודם לכול‪) .‬יונתן‬ ‫גרינבוים(‬

‫*‬ ‫סבי ואבי הורישו לי ארגזי‬ ‫חוברות וצילומים ישנים‪ .‬בחלקרטון מלאים בגזרי עיתונים‪,‬‬ ‫המחבר ומקום הפרסום‪ .‬קם ניתן לאתר את שם‬ ‫באח‬ ‫ככולם קטעים שיש הנאה צרורים ‪ -‬אין סימן מזהה‪ .‬רובם‬ ‫פה‬ ‫בק‬ ‫ריא‬ ‫תם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫עמו‬ ‫נשבץ‬ ‫דים אלה‬ ‫לפר מדי פעם זכרונות שלא נס‬ ‫ליחם )ונשמח לקבל חומר‬ ‫סום במדור(‪.‬‬

‫שליחיהם‪ .‬הבנתי את העלבון שהעתון גרם‬ ‫לה‪ ,‬ולחברתה‪ .‬כלום אלה מבוהלות ומפחדות‬ ‫מיריה בודדת במאבק למען תיאשר היריה‬ ‫בודדת ויוצאת־דופן‪ ,‬למען לא תכלה עוד‬ ‫החרב‪ ,‬אלא נזכה לקצור שיבלים?… )כוכבא(‬

‫גם ערבים חייבים‬ ‫בשמירת שבת‬ ‫בית־הספר הערבי ברמלה משמש גם ילדים‬ ‫מלוד‪ ,‬שאינם מוצאים את הכיתות המתאימות‬ ‫בבית־הספר המקומי‪ .‬במשך מחצית שנה‬ ‫נסעו תלמידי לוד באוטובוס מיוחד לרמלה ‪-‬‬ ‫גם בשבת‪ ,‬שהוא יום לימוד בבית־הספר‬ ‫הערבי‪.‬‬ ‫לפני שבועות מיספר חדל האוטובוס מלבוא‬ ‫בשבתות ‪ -‬ושישים תלמידים מתבטלים‬ ‫מלימודיהם‪.‬‬ ‫וערביי לוד שואלים‪ :‬האם מצוות שמירת‬ ‫השבת עד לביטול הלימודים ‪ -‬מוטלת בתחום‬ ‫שלטון ישראל גם על לא־יהודים? )י‪.‬וו‪(.‬‬

‫בגדי‪-‬השבת‬ ‫שהתימנים חיפשו‬ ‫ב"משביר לצרכן"‬ ‫בערב שבת‪ ,‬בשעות הצהרים‪ ,‬נכנסה משפחת‬ ‫עולי־ תימן ל"משביר לצרכן" בבאר שבע‪ .‬הם‬ ‫ביקשו מאת הפקיד למכור להם בגדי שבת‬ ‫תמורת נקודותיהם‪ .‬הפקיד ניגש לאיצטבות‬ ‫והוריד מכנסים יפים וחולצה טובה והגישם‬ ‫לקונים‪ .‬אך התימנים חזרו על בקשתם וטענו‬ ‫כי הם רוצים רק בגדי־שבת ולא מכנסי צמר‬ ‫וחולצות טובות‪ .‬כשראה הפקיד‪ ,‬שאינו תופס‬ ‫את בקשתם של הקונים‪ ,‬קרא למנהל הסיף‬ ‫והלה ביקש מהתימנים שיגשו לאצטבות‬ ‫ויבחרו להם את בגדי־השבת הדרושים להם‪.‬‬ ‫ניגשו הקונים ואחרי חיפושים התעכבו ליד‬ ‫אצטבה אחת מלאה פיז'מות והצביעו עליהן‪:‬‬ ‫"את אלה אנו רוצים; אלה הם בגדי־שבת‬ ‫מתאימים בשבילנו"‪ .‬משניתן להם מבוקשם‪,‬‬ ‫עזבו התימנים את החנות‪ ,‬כשחבילת פיז'מות‬ ‫ברשותם וברק־שמחה בעיניהם… )ע(‬

‫בנות כאלה‬ ‫אינן נבהלות‬ ‫"היכן החבר‪-‬העיתונאי שכתב עלינו כי‬ ‫היינו מבוהלים?!" ‪ -‬במלים אלו התפרצה־‬ ‫התייצבה בימים אלה בחורה צעירה לחדר‬ ‫מערכת "על המשמר" בירושלים‪ ,‬וחינה‬ ‫הרענן מעלה זעף‪ .‬עלי להודות‪ ,‬שאם באותו‬ ‫נבהל מישהו‪ ,‬וודאי לא היתה זאת היא‪ .‬הריהי‬ ‫אחת משתי הבחורות שהתחמקו ליד הכנסת‬ ‫מידי המשטרה בשעה שהדביקו כרוזים‪,‬‬ ‫ושוטר ירה אחריהן מאקדוחו‪" .‬לא היינו‬ ‫מבוהלות‪ ,‬אלא התנהגנו בדיוק כמו שצריך‪.‬‬ ‫התנסינו בשעות יותר קשות…"‪ .‬צל עבר‬ ‫על פניה הצעירות‪ ,‬והיא השתתקה‪ .‬ראיתי‬ ‫בדש־בגדה שתי שיבלים וחרב‪ ,‬זכר לשנות־‬ ‫נעורים שהוקדשו למאבק־מחתרת נגד‬ ‫שליטי הספר הלבן ולמלחמת־שיחרור נגד‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪19‬‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫קטעים מהעבר שהספקנו לשכוח*‬

‫ילדים בורחים מפחד התפוצצות למראה האניה הבוערת‪ .‬צילום‪ :‬בנו רותנברג‬

‫בגין‪" :‬לא תהיה מלחמת אחים"‬ ‫לפנינו עמד איש צעיר‪ ,‬שהעיד על עצמו‬ ‫שהוא בן ‪ ,35‬על פניו הרזים והמצומקים‬ ‫בלטו משקפיים שחורות‪ ,‬גדולות‪ ,‬ושפם‪.‬‬ ‫שערות‪ ,‬שהיו פזורות‪ ,‬ירדו בעצבנות על‬ ‫מצחו‪.‬‬ ‫הוא הציג את עצמו‪" :‬אני מנחם בגין‪"...‬‬ ‫כך‪ ,‬בכל הפשטות‪ ,‬בתוך חדר קטן וצר‪,‬‬ ‫ליד שולחן עץ מכוסה נייר עטיפה זול‪ ,‬עמד‬ ‫האיש שכל האימפריה הבריטית רדפה‬ ‫אחריו והציעה את הפרס הגדול ביותר בעד‬ ‫ראשו‪ .‬האיש‪ ,‬שרק מדינת ישראל יכלה‬ ‫להוציאו מן המחתרת‪.‬‬ ‫אלא שהפעם הוא איים במחתרת חדשה‪...‬‬ ‫והיתה זו האכזבה הגדולה ביותר לרבים‪,‬‬ ‫רבים‪ ,‬שרצו לראות אחרת את סיום פרשת‬ ‫המחתרת מתקופת המנדט‪ .‬לא כך תארנו‬

‫‪18‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫לעצמנו את מסיבת העיתונאים הראשונה‬ ‫עם ראש האצ"ל‪.‬‬ ‫הפגישה נערכה בחצות הלילה‪ ,‬לאחר שני‬ ‫ימי מתיחות טרגית בישוב‪ ,‬לאחר שנשפך‬ ‫דם משני הצדדים‪ ,‬ובצל עשן של אנית נשק‬ ‫בוערת‪.‬‬ ‫הוא דיבר דברים קשים מאוד במסיבה זו‪.‬‬ ‫הטיח אשמות חמורות ‪ -‬ואם הוקמה ועדה‬ ‫פרלמנטרית לבירור העניין‪ ,‬היא בוודאי‬ ‫תברר את האשמות הללו של בגין‪.‬‬ ‫אבל בסוף המסיבה השמיע באזנינו מפקד‬ ‫האצ"ל משפט אחד‪ ,‬שהשאיר מועקה בלב‪:‬‬ ‫"בפעם הראשונה בחיי אינני יודע מה עלי‬ ‫לעשות"‪.‬‬ ‫זו היתה הודעה גלויה‪ ,‬גלויה אולי יותר‬ ‫מדי והיא ציינה את הטרגדיה הנוראה שיש‬

‫במלחמת יהודים ביהודים‪ .‬ולא רק אנו‪,‬‬ ‫העתונאים‪ ,‬אלא גם חבריו של בגין‪ ,‬שנוכחו‬ ‫באותה מסיבה‪ ,‬הרגישו בזעזוע הפנימי הכבד‬ ‫שעבר באותם רגעים בלבו של האיש‪ .‬בפעם‬ ‫הראשונה בחייו עליו להחליט על עמדתו‬ ‫ומקומו לא במלחמת היהודים בבריטים‪ ,‬אלא‬ ‫במלחמת יהודים ביהודים‪ .‬הוא זכר בוודאי‬ ‫למה נחרב בית המקדש ‪ -‬וחרדה עלתה בו‪...‬‬ ‫והוא ביקש את העיתונאים שלא ללחוץ עליו‬ ‫יותר בשאלות‪.‬‬ ‫"תנו לי להרגע קצת‪ ,‬לישון ולנוח‪ ,‬אני צריך‬ ‫עוד לחשוב‪ .‬הרבה לחשוב‪"...‬‬ ‫וכעבור יום נודעה החלטתו‪ :‬לא תהיה‬ ‫מלחמת אחים‪ .‬אצ"ל הניח את נשקו‬ ‫בתחומי ישראל )קטע מדיווח שהופיע‬ ‫ב"העולם הזה"(‪.‬‬

‫"עשן הזמן" אינו גלריה ואין בו קירות‬ ‫לבנים וריקים שעליהם אפשר לתלות‬ ‫תמונות בסדר מופתיי‪ .‬זה מאתגר‪ .‬מעולם‬ ‫לא ערכתי תערוכת רישומים למרות שזו‬ ‫המדיה המידית שלי‪ ,‬הטבעית‪ ,‬הזורמת‬ ‫מקצות האצבעות אל הציפורן או המכחול‪.‬‬ ‫כוונתי לרישום בקו ובעיקר לאותן הדמויות‬ ‫הקופצות לדף מבי שידעתי על קיומן לפני‬ ‫שהתגלמו‪ .‬במשך שנים נהגתי לרשום‬ ‫בפנקסים וכמעט שלא להביט אחורה‪.‬‬ ‫בפרוץ ימי האינטרנט התחלתי להעלות‬ ‫רישומים לרשת אך גם זה לא הביא אותי‬ ‫לחשיבה מכלילה ובוחנת על הרישומים‬ ‫שלי‪ .‬בשנה האחרונה עלו בדעתי כל מיני‬ ‫רעיונות ומאווים לדרך שבה אני רוצה‬ ‫להציג את הרישומים שתעניק משמעות‬ ‫להצגתם מחוץ לצג‪.‬‬ ‫הרישומים; ציפורן וטוש על נייר‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪17‬‬

‫קווים לדמותה‬

‫מה שמלפנים ומה שמאחור‬ ‫אני רוצה להראות דבר מה‬ ‫נולדה בפולין‪ .‬גדלה בוורולצב ובבית שמש‪ .‬גרה‬ ‫בבאר שבע‪ .‬עוסקת בציור‪ ,‬צילום ‪ ,‬הדפס ובכתיבה‬ ‫‪http://2nd-ops.com/shulamitd/?p=3543‬‬

‫‪16‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫שולמית דוידוביץ' | פברואר ‪| 2013‬‬

‫‪http://2nd-ops.com/shulamitd/?p=3543‬‬

‫לאחר ימים רבים שבהם התרכזתי‬ ‫בפוליטיקה אני שבה להתמקד ביצירה‪.‬‬ ‫אמנם בימים שבהם עסקתי בענייני‬ ‫הבחירות לא פסקתי מצילום ומעבודה‬ ‫במחשב אך תקופה ארוכה נמנעתי‬ ‫מרישום בציפורן מפני שלא מצאתי זמן‬ ‫לפנות את ערמות החפצים שנערמו על‬ ‫שולחן הכתיבה‪ ,‬שעליו אני נוהגת לרשום‪.‬‬ ‫שולחן זה מלווה אותי מילדותי המאוחרת‬ ‫בבית שמש‪.‬‬ ‫יכול להיות שלולא הציע לי צחי מ"עשן‬

‫הזמן" לערוך תערוכה של רישומים )אחרי‬ ‫פסח( הייתי ממשיכה לרעות בשדות‬ ‫הפוליטיקה כשאני מפזרת לכל רוח‬ ‫סטטוסים נחרצים על ח"כ זה או אחר מפני‬ ‫שהדבר מחבר אותי אל הקולקטיב ואילו‬ ‫היצירה מבודדת ומאלצת אותי להקשיב‬ ‫בעיקר לעצמי‪ .‬טוב לי שבזכות האינטרנט‬ ‫אני זוכה לחלוק באופן רציף‪ ,‬את מעשה‬ ‫עם האחרים‪ .‬איני עושה במה שמכונה‬ ‫המציאות‪ .‬אפשרות כזו קיימת אך "זה יותר‬ ‫מדי בשבילי"‪.‬‬

‫לזה‪ ,‬ומבלי לחוש שהוא נכשל מעצם זה שכל הילדים‬ ‫האחרים בכיתה מצליחים לעשות משהו שהוא לא‪ .‬אותו‬ ‫כנ"ל לגבי חשבון‪ .‬ילד שהולך עם הוריו למכולת ירצה‬ ‫לדעת איך עושים חשבון ולמה נותנים עודף בסכום כזה‬ ‫ולא אחר‪.‬‬

‫~ כפייה מול חופש ~‬

‫בית ספר בגרסתו של החינוך הממלכתי בישראל הוא‬ ‫בית כלא מנטלי‪ .‬לא פחות‪ .‬עזבו את זה שחופש התנועה‬ ‫של הילדים מוגבל )חייבים להיות בבית ספר‪ ,‬חייבים‬ ‫להיות בכיתה‪ ,‬חייבים לשבת ליד השולחן(‪ .‬עזבו את זה‬ ‫שמלמדים אותם דברים שלא מעניינים אותם )ילד אחד‬ ‫מתעניין בגיאוגרפיה ולא סובל שיעורי היסטוריה‪ ,‬אחר‬ ‫מתעניין במתמטיקה אבל סובל בספרות(‪ .‬עזבו את כל‬ ‫זה‪ .‬בואו נישאר רק עם הילד שיושב ליד השולחן בזמן‬ ‫שיש שיעור שפשוט לא מעניין אותו‪.‬‬ ‫האם הילד הזה חופשי לחשוב על מה שבא לו? האם‬ ‫הילד הזה חופשי לחלום בהקיץ? האם הילד הזה חופשי‬ ‫להמציא משהו שיעשה טוב בעולם? האם הילד הזה‬ ‫חופשי להלחין סימפוניה‪ ,‬או לפתור חידה מתמטית או‬ ‫לפנטז על חברות עם הילדה עם הצמות שיושבת מולו?‬ ‫לא‪ ,‬הוא לא‪ .‬כי תיכף יש בוחן פתע ליד הלוח‪.‬‬

‫~ ציונים ~‬

‫‪.Don't get me started‬‬

‫~ לעשות כמה שפחות ~‬

‫מה שאינו שבור‪ ,‬אין צורך לתקן‪.‬‬ ‫הילדים שלנו הם בסדר גמור כמו שהם‪ .‬אין צורך‬ ‫לעצב‪ ,‬אין צורך לתעל‪ ,‬אין צורך להכתיב‪ .‬כמה שפחות‬ ‫להתערב בחייהם זה אומר יותר אותנטיות‪ ,‬יותר חיבור‬ ‫פנימי‪ ,‬יותר הבנה שלהם מי הם ומה הם‪.‬‬ ‫המשימות החינוכיות היחידות שאני רואה להורים‪/‬‬ ‫מורים‪/‬מחנכים זה הכוונה‪ .‬מה מותר‪ ,‬מה אסור‪ ,‬מה‬ ‫הנורמות להתנהגות‪ .‬עלינו רק לתת דוגמא אישית שלנו‬ ‫ברוח הערכים שלנו‪ .‬כל השאר – מסתדר מעצמו‪.‬‬

‫~ כלים לחיים ~‬

‫רק ידע מלמדים בבית ספר כיום‪ .‬אף אחד לא מעלה על‬ ‫דעתו לדבר עם ילדים על איך מתמודדים עם אתגרים‬ ‫למשל‪ .‬איך נותנים מקום לרגשות‪ .‬מה עושים עם כעס‬ ‫או עם פחד‪ .‬כי כל זה לא חשוב הרי‪ .‬העיקר שידעו לפתור‬ ‫משוואה ריבועית‪.‬‬

‫~ להכין את הילד לחיים? ~‬

‫סליחה‪ ,‬אני רק שאלה‪ :‬האם החיים מתחילים רק בגיל ‪18‬‬

‫שצריך להתכונן אליהם כל הזמן? מה עם החיים כשאתה‬ ‫בן ‪ 6‬או בן ‪ ?13‬זה לא נחשב חיים?‬

‫~ היפרדות מהמשפחה? ~‬

‫אחד העיוותים הגדולים ביותר הוא ההכרח להורה‬ ‫עובד להיפרד בכל בוקר מילדו ולשעות ארוכות‪ ,‬כל יום‪,‬‬ ‫לפעמים כמעט כל היום )כשמדובר על צהרון או על‬ ‫יום לימודים ארוך(‪ .‬אנשים אחרים )בעצם( מגדלים את‬ ‫הילד רוב היום )כל יום(‪ .‬ביום שאחרי המהפכה – זה לא‬ ‫יהיה הכרח‪.‬‬

‫~ אז מה כן? ~‬

‫ביום שאחרי המהפכה אני מדמיינת מרכזי העשרה‬ ‫וחברה‪ .‬במרכזים האלה יהיו חונכים בתחומי ידע‬ ‫והתנסות שונים‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬קריאה‪/‬כתיבה‪ ,‬בישול‪,‬‬ ‫אנגלית‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬אמנות‪ ,‬ספורט‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬ ‫דרמה‪ ,‬נגרות‪ ,‬כתיבה יוצרת‪ ,‬אזרחות וכו'‪ .‬כל ילד יוכל‬ ‫לבחור מה מעניין אותו‪ .‬מי שיבוא ללמוד משהו – זה יהיה‬ ‫כי זה מעניין אותו‪.‬‬ ‫ובנוסף‪ ,‬במרחב הזה‪ ,‬יהיה מקום להורים לעבוד‪.‬‬ ‫ההורים שעובדים היום במשרד מול מחשב‪ ,‬יוכלו לפתוח‬ ‫את הלפטופ שלהם שם‪ ,‬ולעבוד כשהם לא רחוקים‬ ‫מהילדים שלהם ונגישים‪ .‬הם גם יוכלו לצאת לפגישות‪.‬‬ ‫אבל לא יהיה הכרח בהפרדה מלאכותית כל בוקר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בכל מקום עבודה יכולים לקום מרכזי‬ ‫העשרה כאלה לילדים‪ .‬וכך נשמר הקשר בין ההורה‬ ‫לילד שלו במהלך היום‪ ,‬ובינתיים הילד נחשף לגירויים‬ ‫אינטלקטואלים ולחיי חברה עשירים‪.‬‬ ‫‪.Win-Win‬‬ ‫ביום שאחרי המהפכה‪ ,‬ילדים יוכלו לגדול כשהם‬ ‫יודעים מי הם‪ ,‬מה מעניין אותם‪ ,‬מה הם אוהבים‪ ,‬במה‬ ‫הם מוכשרים‪ .‬ביום שאחרי המהפכה ילדים יוכלו לגדול‬ ‫בסביבה של גירוי אינטלקטואלי וחברתי לצד אהבה‬ ‫הורית זמינה וביטחון‪ .‬ביום שאחרי המהפכה אף ילד לא‬ ‫ירגיש צורך לשיר‪."!We don't need no education" :‬‬ ‫ביום שאחרי המהפכה ילדים יוכלו לגדול חופשיים‪ .‬וכמה‬ ‫שהחברה כולה תרוויח מזה אז‪.‬‬ ‫ביום שאחרי המהפכה‪.‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫‪http://j14.org.il/articles/43898‬‬

‫תּוֹוא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪15‬‬

‫ביום שאחרי המהפכה‬ ‫מאת אור לי ברלב | ‪ 17‬בפברואר ‪| 2013‬‬

‫‪http://j14.org.il/articles/43898‬‬

‫בפוסט הזה אני אנסה לפרק את מגדל הקלפים של כל מיני אמונות על חינוך שגדלנו עליהן‪ ,‬ואנסה‬ ‫לבנות מגדל חדש של חופש ואהבה בחינוך‬ ‫‪https://www.facebook.com/orly.barlev‬‬

‫בפוסט הזה לא‬ ‫המצאתי אף‬ ‫גלגל‪ .‬מרבית‬ ‫מהרעיונות‬ ‫האלה נהגו‬ ‫כבר לפניי‪,‬‬ ‫חלקם אף‬ ‫פורטו באריכות‬ ‫במגוון ספרים‬ ‫ומאמרים‪,‬‬ ‫חלקם גם‬ ‫מיושמים‬ ‫הלכה למעשה‬ ‫במסגרות חינוך‬ ‫אלטרנטיביות‬ ‫בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫מהרעיונות‬ ‫האלה גם נידונו‬ ‫בהרחבה באתר‬ ‫הקהילתי‬ ‫"באופן טבעי"‬ ‫)וזה הזמן‬ ‫להמליץ עליו‬ ‫לכל הורה(‪.‬‬ ‫אבל בעיקר‬ ‫אני יכולה‬ ‫לומר שאת‬ ‫הבסיס לתפיסה‬ ‫החינוכית‬ ‫שלי גיבשתי‬ ‫בזכות בנותיי‪,‬‬ ‫אשר בכל‬ ‫יום מלמדות‬ ‫אותי שכל מה‬ ‫שילדים באמת‬ ‫צריכים זה‬ ‫דוגמא אישית‪,‬‬ ‫חופש ואהבה‪.‬‬ ‫כל השאר –‬ ‫מסתדר מעצמו‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫כ‬

‫ולנו היינו פעם תלמידים בבית ספר‪ .‬כולנו שרנו בגרון‬ ‫ניחר ומוחה‪."!We don't need no education" :‬‬ ‫כולנו הברזנו מבית ספר או חלמנו להבריז )וקינאנו‬ ‫באלה שהיה להם אומץ להבריז(‪ .‬כולנו הבנו כבר אז‬ ‫שמשהו דפוק עד היסוד‪ .‬ואלה מבינינו שהפכו להורים‪,‬‬ ‫מרגישים גם היום עד כמה הסידור הזה שנקרא "מערכת‬ ‫החינוך בישראל" לא סביר ולא הגיוני‪.‬‬ ‫בפוסט הזה‪ ,‬על היום שאחרי המהפכה בתחום‬ ‫החינוך‪ ,‬אני לא אכתוב על יום לימודים ארוך‪ ,‬אני לא‬ ‫אכתוב על כיתות יותר קטנות‪ ,‬אני גם לא אכתוב על‬ ‫חינוך חינם מגיל שלושה חודשים‪ .‬זו לא המחאה שלי‪ ,‬זו‬ ‫לא המהפכה שלי‪ .‬בפוסט הזה אני אנסה לפרק את מגדל‬ ‫הקלפים של כל מיני אמונות על חינוך שגדלנו עליהן‪,‬‬ ‫ואנסה לבנות מגדל חדש של חופש ואהבה בחינוך‪.‬‬

‫~ היסטוריית בתי הספר ~‬

‫בתי הספר קמו במהפכה התעשייתית כבייביסיטר‬ ‫לילדים בעת ששני הוריהם יצאו לעבוד‪ .‬כל משנה‬ ‫פדגוגית כלשהי שהתפתחה אחר כך להצדקת בתי‬ ‫הספר‪ ,‬יושבת קודם כל על העובדה שיש צורך שמישהו‬ ‫ישמור על הילדים כשהוריהם עובדים‪ .‬בואו נזכור את זה‪.‬‬

‫~ אחריות ~‬

‫מורתי לחיים )וחברתי האהובה( ‪ Orna Shifron‬אמרה‬ ‫לי פעם משפט שלא אשכח‪ :‬האחריות ללמידה של‬ ‫הילד אינה בידי ההורים‪ .‬היא בידי הילד עצמו‪ .‬האמת‬ ‫היא שאם חושבים על זה‪ ,‬זה עניין פשוט למדי‪ :‬למידה‬ ‫היא עניין פנימי‪ .‬למידה היא הפנמה אישית‪ .‬וככזו – לעד‬ ‫היא באחריותו של הלומד‪ .‬הרי אפשר להכריח ילד לשנן‬ ‫)היינו בסרט הזה – וכמה מאיתנו זוכרים היום את כל‬ ‫מה שהכריחו אותנו לשנן אז?( ומצד שני אפשר לעמוד‬ ‫מול כיתה עם שלל אטרקציות ופעלולים כדי למשוך את‬ ‫תשומת הלב של הילדים‪ .‬אבל השורה התחתונה תהיה‬ ‫בכל מקרה זהה‪ :‬לא ניתן להיכנס למוחו של ילד ולצרוב‬ ‫בתוכו את המידע שחפצנו ללמדו‪.‬‬

‫~ סקרנות ~‬

‫סקרנות היא עניין מולד‪ .‬אין שום צורך "לעודד סקרנות"‪,‬‬ ‫כפי שמופיע בכל מניפסט מתגאה של משרד החינוך‪.‬‬ ‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫כל מה שצריך זה פשוט לא לכבות אותה‪ .‬משרד החינוך‬ ‫בישראל מצטיין במשך עשרות שנים בדיכוי הסקרנות‬ ‫המולדת‪.‬‬

‫~ לסמוך ~‬

‫כשהיינו ילדים אף אחד לא סמך עלינו‪ .‬כל הזמן אמרו‬ ‫לנו מה אנחנו צריכים לעשות וללמוד‪ .‬העניין הזה –‬ ‫שלא ניתן לסמוך על הילדים להיות אחראים ללמידה‬ ‫שלהם – עומד בסיס מערכת החינוך בישראל ובבסיס‬ ‫הנורמות ההוריות הנהוגות בתרבות שלנו‪ .‬אבל אם‬ ‫עושים מהפיכה קטנה רק בעניין הזה לבדו‪ ,‬מגלים דברים‬ ‫מפתיעים‪ :‬ילדים רוצים ללמוד‪ .‬כל הזמן‪ .‬כל מיני דברים‪.‬‬ ‫ואם נותנים להם את החופש הזה‪ ,‬הם לומדים הרבה יותר‬ ‫ממה שאפשר לדמיין או לקוות‪.‬‬

‫~ עניין ~‬

‫כדי ללמוד משהו באמת‪ ,‬להפנים ולהשתמש בו כבסיס‬ ‫ללימוד מעמיק יותר‪ ,‬אנחנו חייבים לגלות עניין‪ .‬ללא‬ ‫עניין – אין לימוד אמיתי‪ ,‬אין הפנמה של ממש‪ .‬האם‬ ‫מישהו שואל את הילדים היום מה מעניין אותם ללמוד?‬

‫~ ידע ~‬

‫בבסיס התפיסה החינוכית של משרד החינוך עומדת‬ ‫ההנחה שיש ידע מסוים שכל ילד צריך לדעת‪ .‬הידע‬ ‫הזה הוא ידע שרירותי שמישהו )שלא מכיר את הילדים‬ ‫שלכם‪ ,‬או אלה שיהיו לכם( החליט עליו‪ .‬היום )יותר‬ ‫מתמיד( אפשר לראות שאין צורך בזה‪ .‬הידע הקיים‬ ‫בעולם הוא כל כך נרחב‪ ,‬שזה ממש עוול לצמצם אותו‬ ‫לתחום מסוים שמישהו החליט עליו‪ .‬אפשר פשוט‬ ‫לתת לילד לבחור )תסכימו איתי שאדם שבחר בילדותו‬ ‫להעמיק דווקא בלימוד בישול למשל‪ ,‬ולימים פתח‬ ‫מסעדה מצליחה ויצא לו שם של שף עולמי‪ ,‬אף אחד‬ ‫לא יחשוב שהוא לא סיפור הצלחה‪ ,‬גם אם הוא לא יודע‬ ‫את משפט פיתגורס(‪.‬‬

‫~ אוריינות וחשבון ~‬

‫ילד שחי בסביבה שבה קוראים וכותבים – ירצה ללמוד‬ ‫זאת גם מעצמו‪ ,‬וזאת מבלי שיהיה צורך להכריח אותו‬ ‫לעשות זאת‪ .‬זה גם יבוא בדיוק ברגע שבו יהיה בשל‬

‫חברים‪ ,‬אני צריך אתכם‪,‬‬ ‫תעזרו לי להעביר את זה‬ ‫הלאה?‬ ‫לפרויקט "שף מכל הלב"‬ ‫אני מחפש עוד בתי קפה‬ ‫ומסעדות שיהיו מוכנים‬ ‫לארח אפילו זוג‪ ,‬רק זוג‬ ‫אחד של ניצולי שואה‪.‬‬ ‫מתי שהם יבחרו‪ ,‬לא‬ ‫בשעות עומס‪ ,‬אני רוצה שנוציא אותם קצת‬ ‫מהבית ונעשה להם שעתיים של כיף ביום עם‬ ‫אוכל טוב ואוירה טובה! תעזרו לי לעשות מזה‬ ‫משהו גדול!‬ ‫רפי טל‬ ‫‪https://www.facebook.com/RafiTal.co.il‬‬

‫ִע ּת ֹון ִאי ׁ ִשי‬ ‫סום חינם‬ ‫פר‬

‫יש לכם מאמר‪ ,‬צילום‪ ,‬הודעה‪ ,‬פרסום או חומר אחר‬ ‫שאתם מעוניינים בהפצתו ! שלחו אלינו לעִתּוֹןאִישִׁ י‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪13‬‬

‫תמונת‬

‫מצב‬ ‫חברתית‬ 2012

2012 ĤčĚĢď | | | ĝČĕĔČąĤđĜđģ ĕĦČ | ĕģĝĤĕčĝ ĐĚĘĥ Ĥ"ď

http://www.adva.org

ĦđďĤđĚĘđ ĦđĕĘĞĘ ďēđĕĚč ĥĕĎĤ ,ěđĐĚ ĐčĕĔĕĐ ĘėĚ ĤĦđĕ .ěđĐĐ ĕģđĥ Ęĥ 1,500ąė - ěđĕĘĞĐ ěđĕĠĘČĐ ęĞ ĐēĕĚĢĐ ěĘĐĘĥ ęĕĥĤĦč ĎĢđĕĚĐ - Ħĕč ĕģĥĚ ęĕĤĕėčĐ ęĕĘĐĜĚĐ Ħčėĥ ĕďĕ ĘĞ čĕčČ ĘĦÃ ĦĚĕĥĤč ĦđĘđĘėĐ ĦđĤčēč ĐĦĕĐ 2010ąč ęĐĘĥ ĤėĥĐ ĦđĘĞĥ ,Â25 .2001 Ęĥ đĒĚ ĖĤĞĘ 2.7 ĕĠ ĐĐđčĎ ĕė ,ďđĞ ĤĚđĘ ěĦĕĜ ĤĦđĕ ĕĜĘĘđė ĔčĚč ęĕĕĚđģĚ ęĕĤčĥĚ - ĦĕĘėĘėĐ ĐģĕĚĜĕďĐ ĐēĕĚĢč ĦđďĤđĚđ ĦđĕĘĞ ,ęĕĕĚĘđĞđ ěđĐĐ ĕĘĞč čĤģč ďēđĕĚč ĦĠģĦĥĚ ,ĐēĕĚĢ Ęĥ ĦđĠđģĦč :ĦđĐđčĎĐ ĦđĝĜėĐĐđ ;ĐĕĕĝđĘėđČĐ ĘĘėĚ ĤĦđĕ ęĕģĒēĦĚ ĐĘČ ,ĦđďĕĤĕ ęĕđđē ęĐ ĤčĥĚ Ęĥ ĦđĠđģĦč .ěđĐĐ ģđĥĚ ęĐĕĦđĝĜėĐč ďđēĕĕč

‫פירות הצמיחה מחלחלים‬ ‫מעלה מעלה יותר מאשר מטה‬ ĕģĥĚ Ęĥ ĐĝĜėĐĐ ,ĥĕĘĥėč ĎÂĚĦĐ ĘďĎ ěđČĚĐ ČĘĘ) ěđĕĘĞĐ ěđĤĕĥĞč ĦĕčĐ ĐĠđģĦĐ čđĤč ĘĘė ĐĘďĎ ČĘ (ěđĕĘĞĐ ĐĝĜėĐĐ đĘĕČđ ;(5%ąč ĐĜĔģ ČĕĐ 2011ąč) ĐĤĚĥ ĕĥĕĥĐ ěđĤĕĥĞč ĦĕčĐ ĕģĥĚ Ęĥ ĦđĜĥč ĔĞĚĘ) ĦđčĕĢĕ ĘĞ ČĕĐ ęĎ .(ĐĜĔģ ČĕĐ ěĐčĥ ,ĐĕĕĜĥĐ ĐďČĠĕĦĜĕČĐ

ĦĔĘĥĐ ĦĕĘėĘėąđĤģĚĐ ĐĝĕĠĦĐ ĦđģđĢĚĘ ěđĤĦĠĐ ĕė ĦĝĤđĎ ĘČĤĥĕč ĐĝĕĠĦ .ĦĕĘėĘė ĐēĕĚĢč ĕđĢĚ ĦđĕĦĤčēĐ ęĕĘēĘēĚ ĐēĕĚĢĐ ĦđĤĕĠĥ ĐēĕĜĚ đĒ .ĐĕĕĝđĘėđČĐ Ħđčėĥ ĘėĘ Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ĥēĤĦĐĥ ĐĚ ĦČ ĎĕĢĚ ěĘĐĘĥ ęĕĥĤĦĐ ĖĘĐĚč ĦĕčĐ ĕģĥĚ Ęĥ ĦđĝĜėĐĐ ęđēĦč ĞčĤČč ĦČĒđ 2011-2001 ęĕĜĥĐ ĤĥĞ ěđĤĕĥĞĐ :ĦĕĘČĤĥĕĐ ĐĤčēĐ Ęĥ Ħđčėĥ ęĞ ĦĕčĐ ĕģĥĚ ĦČ ěČė ĎĢĕĕĚĐ ,ĕĥĕĥĐ ČĘĘ ěđĕĘĞĐ ěđĤĕĥĞĐ ;ĦĞĢđĚĚ ĐĝĜėĐ ęĕĘĐĜĚĐđ ;ěđĕĘĞĐ ěđČĚĐ ;ěđĕĘĞĐ ěđČĚĐ ,ĐĝĤđčč ęĕĤēĝĜĐ ęĕďĕĎČĦč ęĕĤĕėčĐ .ěđĕĘĞĐ ěđĕĠĘČĐ ĦČ ěČė ęĕĎĢĕĕĚĐ

ĦĕčĐ ĕģĥĚ Ęĥ ĐĝĜėĐĐ ,ĦČĒ ĦĚđĞĘ ĦđĜĥč ďđČĚ ĐĜĔģĥ ,ěđĕĘĞĐ ěđČĚč đďĤĕ ĐėĘĐĚčĥ) ĐĕĕĜĥĐ ĐďČĠĕĦĜĕČĐ ĔĞĚĘ ĐĕĕĝđĘėđČĐ Ęė Ęĥ ĦđĝĜėĐĐ 2003 ĤēČĘ ĐĘďĎ ,(ęĕĤĕėčĐ ęĕĘĐĜĚĐ ĕĜĠĘ ,ĒđēČĐ ĦđďđģĜ 20%ąėč 2010 ďĞđ ěđČĚĐ ĕė ěĕĕĢĘ ĥĕ .2011ąč ĐģĚĔĢĐĥ Ęĥ) Ħĕč ĕģĥĚ 15,000ąė - ěđĕĘĞĐ ČđĐ đĕĦđĝĜėĐĚ ĤėĕĜ ģĘēĥ - (ęĕĤĕėĥ

đėĘĐĚčĥ ,ěđĤēČĐ ĤđĥĞč ĕė ĦđČĤĘ ěĦĕĜ

2011-2001 ,‫תמ"ג והכנסה שנתית למשק בית בישראל‬ 240 220 200 180 160

‫משקי בית שבראשם‬ ‫ בעשירונים‬,‫ה‬/‫שכיר‬ ‫ ועלות‬,‫ומאונים נבחרים‬ ‫שכר של מנהלים בכירים‬ ‫בתאגידים שברשימת‬ "25 ‫"תל אביב‬

‫עשירון עליון ללא‬ ‫מאון עליון‬ 6 ‫עשירון‬ ‫מאון עליון‬ ‫ מיליוני ש"ח‬- ‫תמ"ג‬ ‫שכר מנהלים‬

140 120

‫צמיחה לפי‬ ,‫אינדיקטורים‬ 2011-2001

100

100=2001 ‫מדד‬

2001

2002

2003

2004

2005

2006

2007

2008

2009

2010

2011

100

102

101

‫עשירון עליון‬ ‫ללא מאון עליון‬

100

101

100

6 ‫עשירון‬

100

117

100

102

‫מאון עליון‬

100

101

106

112

118

125

130

132

138

145

‫תמ"ג‬

100

103

145

197

261

210

224

208

269

‫נ‬.‫א‬

‫שכר מנהלים‬

:‫הערות‬ .2011 ‫ כל הנתונים שלעיל חושבו במקור במונחים שנתיים ובמחירי‬.1 ‫ שהוא העשירון העליון של‬,‫ המאון העליון‬- ‫ עשירון עליון ללא מאון עליון; השני‬,‫ האחד‬:‫ נתוני העשירון העליון חולקו לעשרה עשירונים מהם נבנו שני משתנים‬- (10 ‫ עשירון עליון )עשירון‬.2 .‫העשירון העשירי‬ .‫ ההכנסה של העשירון השישי ושל העשירון העליון ללא מהמאון העליון הינה הכנסה כספית ברוטו בש“ח של משקי בית של שכירים‬.3 .‫ לפרסם סדרה זו‬2011 ‫ הפסיק ב‬2010-2001 ‫ שממנו לקוחים הנתונים לשנים‬,‫ מוסף גלובס‬.4 .‫ שנים שונות‬,‫ מוסף שכר מנהלים‬,‫ שנים שונות; גלובס‬,‫ קבצי סקרי הכנסות‬,‫ שנים שונות; הלמ“ס‬,‫ שנתון סטטיסטי לישראל‬,‫ עיבוד של מרכז אדוה מתוך הלמ“ס‬:‫מקורות‬

www.voteright.co.il •

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ִ ‫ִע‬

•

‫על העולם הערבי ועל הרשעות והטמטום שבכיבוש‬ ‫הישראלי‪".‬‬ ‫גם הבלוג הכל שקרים מדווח על המעצר של סבאענה‪,‬‬ ‫וגם הוא מעלה איורים שלו‪" ,‬כדי לסייע לחוקרים לחשוף‬ ‫את המזימות האפלות להן שותף סבאענה" – הם כותבים‬ ‫בעקצנות מרירה‪" -‬קיבצנו אוסף קריקטורות פרי מכחולו‬ ‫המושחז – שבאמצעותו‪ ,‬ודאי יתברר בסוף‪ ,‬ניסה לדקור‬ ‫חיילים חפים מפשע )או משהו כזה("‪.‬‬ ‫וברשותכם‪ ,‬אני רוצה לצרף את מקבץ הקריקטורות‬ ‫החביבות עלי‪ ,‬וכנראה פחות חביבות על שלטונות‬ ‫הביטחון שלנו‪:‬‬ ‫חופש הדיבור‬

‫זכות להגנה ולבטחון‬

‫סבאענא אינו העיתונאי היחיד במעצר‬ ‫חברתו של סבאענה‪ ,‬מדווחת שפדרצית העיתונאים‬ ‫הבינלאומית ‪ ,IFJ‬גיבתה ביום ראשון ה‪ 22.2.13-‬את‬ ‫קריאת השלוחה המקומית שלה‪ ,‬ארגון העיתונאים‬ ‫הפלסטינאים ‪ PJS‬שמארגנים שביתת שבת מול‬ ‫מחנה עופר ברמאללה בדרישה לשחרור חבריהם‬ ‫העיתונאי עמר אבו ערפא והקריקטוריסט מוחמד‬ ‫סבאענה‪ .‬העיתונאי אבו ערפא כתב סוכנות הידיעות של‬ ‫שהאב‪ ,‬נעצר ב‪ ,21.8.11-‬ומאז הוא נמצא במעצר מנהלי‪,‬‬ ‫שמחודש כל שישה חודשים‪ .‬למרות שהיה אמור‬ ‫להשתחרר ב‪ 19‬לפברואר ‪ ,2013‬המעצר שלו נמשך‪.‬‬ ‫"אנחנו תומכים בדרישת הקולגות הפלסטינאים‬ ‫שלנו לשחרור ערפא וסאבאענה"‪ ,‬אמר ג‘ים בומהלה‪,‬‬ ‫נשיא פדרצית העיתונאים הבינלאומית‪" .‬המעצר שלהם‬ ‫נראה כעוד אמצעי שרירותי שננקט באופן קבוע על ידי‬ ‫כוחות הביטחון הישראלי כנגד עיתונאים פלסטינים"‪.‬‬

‫ונראה לי שאין מתאים יותר לסיים את הפרק האפל‬ ‫הזה מהשורות של תאמר מסאלחה‪:‬‬ ‫מוחמד נכלא‪ ,‬ומכחולו לעת עתה נדם‪ ,‬אך המאבק‬ ‫לא שכח ולא ישכח‪ ,‬ויבוא יום ומוחמד יצא מהכלא‬ ‫וימשיך לצייר באותו יופי ובאותה עדינות ואולי אף יותר‪.‬‬ ‫וכוחות הביטחון הישראלי והממסד הביטחוני ימשיכו‬ ‫לבצע עוולות ולדכא כול אמצעי מאבק לא אלים כמו‬ ‫הבעת דעה‪ ,‬כמו שביתת רעב‪ ,‬כמו הפגנות עממיות‪,‬‬ ‫וכמו מחברת ציור וכמה צבעים המעבירים דעה‪ ,‬רגש‬ ‫ומחשבה‪.‬‬ ‫‪http://2nd-ops.com/esty/?p=78530‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹוא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪11‬‬

‫השלום חזק ממלחמה‬ ‫מאת אסתי סגל |‬

‫‪http://2nd-ops.com/esty/?p=78530‬‬

‫מוחמד סאבאנה )‪ ,(34‬קריקטוריסט של העיתון "אל חיאת"‪ ,‬נעצר כשחזר מביקור בירדן‪ ,‬בשל "מתן שירותים‬ ‫לאוייב"‪ .‬מאז מעצרו לא ניתן לו לפגוש עורך דין‪ ,‬ומשפחתו מאוד מודאגת כי אין לה כל ידיעות ממנו‬

‫"‬

‫השלום מנצח את המלחמה" היא אחת מאין ספור‬ ‫קריקטורות שיצאו ממכחולו השופע של בחור‬ ‫צעיר‪ ,‬בוגר האוניברסיטה האמריקאית‪-‬ערבית בג‘נין‪,‬‬ ‫והאקדמיה לאמנות שברמאללה‪ .‬מודה שאני אישית‬ ‫לא קרועה על הפשטנות והנאיביות של הסוג הזה‬ ‫של אילוסטרציות‪ .‬יש לי נטייה לדברים קצת יותר‬ ‫מתוחכמים – חשבתי כשראיתי‬ ‫אותה לראשונה‪ ,‬ולא ידעתי שיצר‬ ‫אותה אותו קריקטורסיט שמול‬ ‫יצירה אחרת שלו נעתקה נשמתי‬ ‫יום אחד בפייסבוק‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬סיכוי סביר הוא שבתוך‬ ‫שפע הכשרונות שחברי לפייסבוק‬ ‫ממיינים למעני‪ ,‬גם היצירות של‬ ‫מוחמד סבאענה )זהו שמו( היו‬ ‫נשכחות ממני אם לא היה מתגלה‬ ‫לי אתמול כי מאז ה‪ 1-‬לפברואר נדם דף הפייסבוק שלו‪,‬‬ ‫ואתו גם סדרת הקריקטורות שהיה נוהג לפרסם בעיתון‬ ‫אל חיאת אל ג‘דידה כל שבת‪ .‬מה קרה לו נודע לי‬ ‫מתמונת פניו שהעבירה חברה מודאגת שלו בצירוף‬ ‫המילים )בתירגום חופשי שללי מאנגלית(‪:‬‬ ‫מוחמד סאבאנה )‪ ,(34‬קריקטוריסט של העיתון‬ ‫"אל חיאת"‪ ,‬ובעבר איש יחסי הציבור של האוניברסיטה‬ ‫האמריקאית‪-‬ערבית בג‘נין‪ ,‬נעצר ב‪ 16.2.13-‬כשחזר‬ ‫מביקור בירדן‪ ,‬בשל "מתן שירותים לאוייב"‪ .‬מאז מעצרו‬ ‫לא ניתן לו לפגוש עורך דין‪ ,‬ומשפחתו מאוד מודאגת כי‬ ‫אין לה כל ידיעות ממנו"‪.‬‬ ‫קצת בירורים ברשת העלו את העובדה שגם תאמר‬ ‫מסלחה מדווח על כך בבלוג שלו‪:‬‬ ‫"ולאחר שהופיע מול שופט שדן "בכובד ראש‬ ‫ובהגינות" המתבקשים במעצרם של פלסטינים על ידי‬

‫‪10‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫שירותי הביטחון ולאחר שראה את הכותרת המתנוססת‬ ‫של חומר סודי וסכנה ביטחונית‪ ,‬הוא נאות‪ ,‬כפי שכבודו‬ ‫עושה תמיד ובהתאם למסורת השיפוטית בשטחים‬ ‫הכבושים‪ ,‬להאריך את מאסרו של מוחמד סבאענה‬ ‫לתשעה ימים לצורך הבלשני של "השלמת החקירה"‬ ‫בטח בחשד "חמור" של חברות בארגון‪ ,‬ו‪/‬או יצירת קשר‬ ‫ו‪/‬או שימוש אסור בצבעי פסטל אסורים לפי צו אלוף‬ ‫משנה ופקודת שעת חירום"‪.‬‬ ‫דף הפייסבוק של סבאענה נותן מכה נוספת למתבונן‬ ‫למראה התמונה שבחר להעלות על ציר הזמן שלו‪.‬‬ ‫ואין ספק שפניו המסוכנות המיישירות אלינו מבט‬ ‫מתוך הדף שלו מבהירות בדיוק את סכנתו הגדולה‬ ‫לבטחוננו‪ .‬זו כנראה הסיבה שב‪ 18-‬בפברואר האריך‬ ‫בית משפט צבאי את מעצרו בתשעה ימים נוספים‬ ‫"לצורך השלמת החקירה"‪ .‬ועל זה ככל הנראה כבר הגיב‬ ‫סבאענה בעפרונו המסוכן‪:‬‬

‫תאמר מסאלחה שעוקב אחרי יצירתו זמן ארוך ממני‬ ‫מסביר‪:‬‬ ‫"השפעתו של צייר הקריקטורה הפלסטיני נאג‘י‬ ‫אל עלי בולטת אצלו זאת למרות סגנונו השונה מאוד‬ ‫והצבעוני‪ .‬אולי זאת הפשטות‪ ,‬הגיחוך העצמי‪ ,‬הקול‬ ‫המוסרי‪ ,‬והשקט הכואב בהרבה מציוריו הוא זה המצביע‬ ‫יותר מכל על השפעת נאג‘י אל עלי ונוכחותו בציוריו של‬ ‫מוחמד סבאענה‪ ,‬שציוריו נעים בין תמונות אייקוניות‬ ‫נעדרות פאתוס‪ ,‬לבין גיחוך עצמי של אבו פאייק וסבתא‬ ‫פוזיה האיש והאישה הפלסטינים העניים והמרודים‬ ‫המגחכים על הרשות של אבו מאזן‪ ,‬על תנועת החמאס‪,‬‬

‫בין תלמידי תיכונים יהודים‬ ‫ממערב העיר‪ ,‬לבין תלמידי‬ ‫תיכון ערבים ממזרח העיר‬ ‫ומבית צפאפא‪ .‬אז הכרתי את‬ ‫השכונה‪ :‬על חלקה הישראלי‬ ‫)שבו למדו בהתאם לתוכניות‬ ‫משרד החינוך הישראלי‪ ,‬הרוב‬ ‫דוברי עברית‪ ,‬ולתושבים יש‬ ‫תעודות זהות ישראליות‬ ‫רגילות( ועל חלקה הירדני!‬ ‫לשעבר‪ ,‬שסופח לישראל‬ ‫יחד עם סיפוח ירושלים‬ ‫המזרחית )ושם לומדים עד‬ ‫היום לפי תערובת ייחודית‬ ‫של תוכניות משרדי החינוך‬ ‫הישראלי‪ ,‬הירדני והפלסטיני‪,‬‬ ‫ולתושבים יש רק "תעודות‬ ‫תושב"(‪ .‬עד היום מנפנפים לי‬ ‫בחיוך גדול צעירים מהשכונה‬ ‫שאיתם טיילתי בשנות‬ ‫השמונים‪ ,‬יחד עם יהודים‬ ‫בני גילם‪ ,‬בנחל קטלב וכולי…‬ ‫השכונה הפכה למודל לדו!‬ ‫קיום יהודי!ערבי )בדומה‬ ‫לכפר אבו!גוש שממערב‬ ‫לירושלים(‪ .‬עם השנים‬ ‫רכשתי בשכונה חברים !‬ ‫עם חלקם אבלה בחמישי!‬

‫‪http://www.etgar.info/he/exhibition‬‬

‫שישי בטיול ג'יפים…‬ ‫והנה‪ ,‬במקום טדי קולק הרגיש‬ ‫מולך היום ניר ברקת הלאומן‪.‬‬ ‫מזה חודשים החלו דחפורי‬ ‫ענק לקרוע את השכונה‬ ‫לאורכה‪ ,‬במה שהסתבר‬ ‫כהכנה לאוטוסטראדה של‬ ‫‪ 6‬מסלולים ! "כביש ‪! "4‬‬ ‫שתאריך את כביש בגין דרומה‬ ‫עד לגוש עציון‪ 2 .‬חלופות‬ ‫אחרות שנשקלו בעירייה‬ ‫של ניר ברקת ! לטמון את‬ ‫הכביש במנהרה )כפי שנעשה‬ ‫בחלקים של כביש בגין( או‬ ‫לפחות לקרות את הכביש בכל‬ ‫החלק העובר בשכונה – נפסלו‪.‬‬ ‫בכל השכונות היהודיות נבנו‬ ‫כבישים כאלה בשולי השכונה‪,‬‬ ‫ולא קרעו אותן באמצען‪.‬‬ ‫העבודות החלו ללא דיון‬ ‫ציבורי‪ ,‬תוך שינוי תוכניות‬ ‫עבר שהוצגו לתושבים‪ ,‬ותוך‬ ‫עקיפת הליכים הכרחיים של‬ ‫שיתוף הציבור‪ .‬משפחות‬ ‫הופרדו בששה מסלולי כביש‬ ‫מקרובי משפחתם‪ ,‬מחנויות‬ ‫המכולת ומבתי הספר‪.‬‬ ‫התושבים מוחים נגד הפגיעה‬

‫הקשה באיכות החיים‬ ‫בכפר‪ ,‬אולי כדי להקל על‬ ‫מתנחלים מהגדה לנסוע‬ ‫לת"א‪.‬‬ ‫בכיר לשעבר בעיריית‬ ‫ירושלים צוטט במקומון‬ ‫"ידיעות ירושלים"‪" :‬מדובר‬ ‫בשכונה שהיא מודל‬ ‫לדו קיום‪ .‬היו צריכים‬ ‫להתחשב בתושבים‪ ,‬מה‬ ‫גם שבעקבות התוכנית‬ ‫תחצה בית צפאפא על!ידי‬ ‫אוטוסטראדה שתבטל את‬ ‫כל האופי הכפרי שאפיין את‬ ‫המקום במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫נדמה שיש כאן מדיניות‬ ‫ששואפת לפצל את הכפר‬ ‫ולמנוע ממנו להתפשט‬ ‫ולגדול"‪ .‬וקצין משטרה בכיר‬ ‫צוטט שם‪" :‬העירייה דוחפת‬ ‫את המהלך לסלילת הכביש‬ ‫בבית צפאפא‪ ,‬היא מבצעת‬ ‫החלטה שגוייה לדעתי‪.‬‬ ‫יש כאן פוטנציאל אדיר‬ ‫לפיצוץ… מיזם דומה לא היה‬ ‫מתאפשר מעולם בשכונה‬ ‫יהודית‪ .‬העיירה צריכה‬ ‫להפנים שהמחאה הנוכחית‬

‫עלולה להתדרדר בקלות‬ ‫למאבק פוליטי עיקש"‪ .‬העורך‬ ‫של "ידיעות ירושלים" התיישר‬ ‫לפי הקו המתקרנף של עיתון‬ ‫האם‪ ,‬וקבע כותרת‪" :‬פצצה‬ ‫מתקתקת בלב ירושלים"‪,‬‬ ‫ומבהיל את הקוראים בשאלה‬ ‫תמימה ! "האם החמאס‬ ‫ישתלט על המאבק?"…‬ ‫המתכננים ! לדברי ראש העיר‬ ‫"המדינה" ! מואשמים על ידי‬ ‫התושבים שרימו ! בתוכניות‬ ‫ישנות ! גם את מוכתרי הכפר‬ ‫ואפילו את בית המשפט‬ ‫המחוזי‪ .‬היום יגישו עורכי!‬ ‫הדין של הכפר עתירה לבית‬ ‫המשפט העליון‪.‬‬ ‫ניר חסון‪ ,‬כתב "הארץ"‪,‬‬ ‫חשף את הפרשה‪ ,‬ומתמיד‬ ‫במסירות לכסותה‪ .‬אט!אט‬ ‫מצטרפים גם כלי תקשורת‬ ‫אחרים לכיסוי מה שמתברר‬ ‫והולך כעוד "מינהרת הכותל"‬ ‫של נתניהו‪ .‬הערב )יום א'(‬ ‫צפוי גם ערוץ ‪ 2‬לעסוק בנושא‬ ‫באריכות‪.‬‬ ‫עלאא סלמן‪ ,‬צעיר נמרץ‬ ‫ורהוט המועסק כ"מהנדס‬ ‫יודאייקה")…(‪ ,‬שביתו ניצב‬ ‫על שפת הצלקת הנקרעת‬ ‫בשכונה‪ ,‬אסף קבוצת צעירים !‬ ‫ומנהיג את המאבק‪ ,‬בתמיכת‬ ‫ארגונים יהודים – "עיר עמים"‪,‬‬ ‫"במקום" וכו' ! ומנהלות‬ ‫שכונתיות יהודיות שכנות‪.‬‬ ‫הם הקימו על גבעה נישאה‬ ‫בשכונה אוהל מחאה הצופה‬ ‫לעבודות העפר העצומות‪.‬‬ ‫ברחבת האוהל קיימו הפגנה‬ ‫ערבית!יהודית משותפת‪ ,‬ביום‬ ‫שלישי האחרון‪.‬‬ ‫אם הדו!קיום היהודי!ערבי !‬ ‫בירושלים ובכלל ! חשוב לכם‪,‬‬ ‫ואם אתם מתנגדים לפגיעה‬ ‫בתושבים ! הצטרפו למחאה‪.‬‬ ‫‪http://on-the-left-side.org.il/?p=6805‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪9‬‬

‫>>> אפשר‪ ,‬כמובן‪ ,‬להבין למה אנחנו‬ ‫במקום הזה של הקורבן‪ .‬מעטים‬ ‫הם העמים שיש להם טראומה כמו‬ ‫השואה‪ .‬אבל התקומה כבר כאן‪ ,‬כבר‬ ‫די הרבה זמן‪ .‬אנחנו חייבות וחייבים‬ ‫להתחיל להפנים כבר את שלב‬ ‫התקומה‪ ,‬אנחנו לא יכולות ויכולים‬ ‫להשאר רק הקורבן של השואה‪.‬‬ ‫כי שיח של קורבנות לא יכול‬ ‫להיות שיח בונה‪ .‬שום דבר לא יכול‬ ‫לצמוח ממנו‪ .‬אני באתי כדי לשנות‬ ‫את השיח לשיח של העצמה‪ ,‬של‬ ‫תרומה הדדית‪ ,‬של קבלת כל אחת‬ ‫ואחד את האחרת והאחר‪ .‬קבלה‬ ‫אמיתית‪ ,‬מלאה‪ .‬שיח שמוותר על‬ ‫ההתלהמות לטובת שיח של שיתוף‬ ‫פעולה שבונה מקום בטוח‪ .‬ומקום‬ ‫בטוח זה מקום שבו יש לי מקום‬ ‫עבודה בטוח‪ ,‬עם משכורת שממנה‬ ‫אני יכולה לחיות‪ ,‬זה ללכת ברחוב‬ ‫בבטחון שלא יירקו עלי ולא יכו‬ ‫אותי ולא יטרידו אותי ולא ידירו‬ ‫אותי‪ ,‬לא כי אני אשה ולא כי אני‬ ‫שחור‪ ,‬לא כי אני יהודי ולא כי אני‬ ‫לא‪-‬יהודי‪ ,‬לא כי אני ישראלית ולא‬ ‫כי אני לא‪-‬ישראלית‪.‬‬ ‫סבא שלי הציל עשרות אלפי‬ ‫יהודיות ויהודים בשואה‪ ,‬והוא‬ ‫נרצח כאן‪ ,‬במדינת ישראל‪ ,‬לפני‬ ‫שהגיע להיות חבר כנסת‪ ,‬משום‬ ‫שהציל אותן באמצעות משא ומתן‬ ‫שניהל עם הנאצים שרצו להשמיד‬ ‫אותם‪ .‬הוא נרצח למרות שהציל‬ ‫יהודים‪ ,‬משום שעשה את זה בדרך‬ ‫שנראתה לחלק דרך לא נכונה‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫לא מספיק יהודית‪ ,‬לא מספיק‬ ‫ציונית‪ .‬אני באה משושלת מייסדת‪,‬‬ ‫אבל גם משושלת של לא לגמרי‬ ‫במיינסטרים‪ ,‬לא בקונצנזוס‪ .‬של‬ ‫לעשות דברים אחרת‪.‬‬ ‫המקום הזה של לרצות לתקן‬ ‫את העולם הוא הרבה פעמים מקום‬ ‫של חולשה‪ ,‬הזדהות עם מצוקה‬ ‫היא מקום פגיע‪ ,‬לרצות לשמור גם‬ ‫על זכויות בנות ובני אדם שהן לא‬ ‫מהצד שלך ולא בדיוק כמוך עושה‬ ‫אותך עוף מוזר‪ ,‬לא אמין‪ ,‬חשודה‬ ‫ביפי נפש‪ ,‬בשנאה עצמית‪ .‬בישראל‬ ‫פעמים רבות כל ביקורת על המדינה‬ ‫או על האופן שבו אנחנו מתקיימות‬ ‫ומתנהלות מתקבלת כלא פחות‬ ‫ממעשה בגידה‪.‬‬ ‫אבל האמת היא שזה נעשה‬ ‫מתוך מחויבות למקום הזה‪ ,‬מתוך‬ ‫הזדהות עם המקום הזה‪ .‬מתוך רצון‬ ‫לעשות את המקום הזה המקום הכי‬ ‫טוב לחיות בו עבורנו‪ .‬הכי בטוח‪ ,‬הכי‬ ‫מחזק‪ ,‬הכי נעים‪ ,‬הכי ראוי‪ .‬בשביל‬ ‫זה אני כאן‪.‬‬ ‫יותר מזה‪ ,‬היכולת להכיל את‬ ‫האחרות והאחרים‪ ,‬את השוני‬ ‫של מה שסימנו בתור האחרות‬ ‫מאתנו‪ ,‬היא היכולת להכיל את‬ ‫השוני שנמצא בתוך כל אחת‬ ‫ואחד מאיתנו‪ ,‬והיא היכולת לחיות‬ ‫בשלום עם עצמנו‪ .‬רק היכולת‬ ‫להפסיק להדחיק ולדחות מעצמנו‬ ‫את החלקים שסימנו כלא‪-‬אנחנו‪,‬‬ ‫לא‪-‬משלנו‪ ,‬תהפוך אותנו לחברה‬ ‫בריאה ושלמה‪ .‬רק היכולת לקבל‬ ‫את עצמנו ולאפשר לכל אחד‬ ‫מהחלקים שלנו להיות נוכחות‬ ‫ונוכחים במלוא עצמתם ולתרום את‬ ‫מלוא תרומתן תאפשר לנו להיות‬ ‫חברה משגשגת‪ ,‬חברה עם עוצמה‪.‬‬ ‫לשם פנינו צריכות להיות מועדות‪,‬‬ ‫על זה אנחנו צריכות לעבוד‪ .‬בשביל‬ ‫זה אני כאן‪.‬‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫שכונת בית צפאפא בירושלים ‬ ‫דו קיום או כסאח?‬ ‫‪http://on-the-left-side.org.il/?p=6805‬‬

‫מאת נפתלי רז‪ ,‬איש חינוך ומורה!דרך‪,‬‬ ‫מרכז מס"ד ! המחנה הסוציאל!דמוקרטי‬

‫א‬

‫ני בן בית בשכונה הערבית‬ ‫של ירושלים בית צפאפא מזה‬ ‫‪ 30‬שנה‪ .‬ב!‪ 1983‬נעניתי להצעת‬ ‫טדי קולק‪ ,‬ראש עיריית ירושלים‬ ‫המיתולוגי‪ ,‬ליצור תפקיד של‬ ‫"מרכז מפגשי נוער יהודי!ערבי"‪.‬‬ ‫טדי אף אמר לי‪" :‬אתה תהיה‬ ‫עובד העירייה היחיד ללא מיגבלות‬ ‫תקציב – כמה מפגשים שתארגן‪ ,‬כך‬ ‫תקבל תקציב"‪ .‬ארגנתי סדרות של‬ ‫פגישות‪ ,‬בטיולים ובחדרי הכיתות‪,‬‬

‫שלומיאליות ללא מחילה‬ ‫בשנת ‪ ,1959‬בעת היותי סג"מ צעיר‪ ,‬נשלחתי בראש‬ ‫כיתה לסיור "הפגנת ריבונות" בכפר החצוי בית‬ ‫צפפה‪ .‬הכפר היה רחוק למדי מירושלים‪ ,‬היינו כתה‬ ‫של עשרה והרגשנו שם מנותקים לחלוטין מהפלוגה‬ ‫שבעיר‪ .‬הלכנו לאורך גדר החוצה את הכפר שמצידה‬ ‫השני ניצבו לגיונרים חמושים עם כובעם הצבאי‬ ‫שמזדקר עליו חוד‪ .‬ללכת גלוי‪ ,‬בתוך כפר חצוי ועוין‪,‬‬ ‫כאשר הלגיונרים ניצבים מטרים ממך‪ ,‬היה עסק‬ ‫מפחיד למדי‪ .‬ירי על אנשינו‪ ,‬אפילו על אזרחים‪ ,‬לא‬ ‫היה אז חזיון נפרץ‪ .‬בשנת ‪ ,2009‬עשיתי טיול עם זוג‬ ‫אמריקאי בתל מרשה ופגשתי שם טיול בית ספר‬ ‫מלא שמחת נעורים ורעשני כמו שילדים ישראלים‬ ‫יודעים‪ .‬לשאלתי מהיכן הם באים ענו בגאוה גלויה‬ ‫כי הם מבית צפפה‪ ,‬שכונה ירושלמית ישראלית לכל‬ ‫דבר‪ .‬פניתי למורה ושאלתי‪ ,‬האמנם? והוא אישר לי‬ ‫זאת כמובן מאליו ובודאי התפלא שיש כאן בכלל‬ ‫מקום לשאלה‪ .‬באותו רגע לא נתתי דעתי על כך‬ ‫שמאז אותו סיור חלפו כבר חמישים שנה ומן הסתם‬ ‫אפילו המורים אינם מודעים לכך שכפרם היה כפר‬ ‫ירדני עוין‪ ,‬שנחצה לשנים ע"י "הקו הירוק" בהסכמי‬ ‫רודוס מ!‪ .49‬היום לחצות את הכפר ולהביא את‬ ‫תושביו לידי עוינות שנית‪ ,‬נראה לא רק שלומיאליות‬ ‫אלא מעשה אידיוטי ללא מחילה‪.‬‬ ‫יורם קול‬

‫לגזור ולשמור‬

‫ביקשתי ממשה גפני‪ ,‬חבר הכנסת הותיק והמבריק מיהדות התורה‪ ,‬להיות זה שמברך אותי‬ ‫אחרי נאום הבכורה‪ .‬אפשר לצפות בנאום שלו כאן‪http://on.fb.me/Z06igG :‬‬

‫כי הדרת נשים היא רק סימפטום‬ ‫להדרה של מגזרים אחרים‪ .‬באותה‬ ‫צורה בדיוק יש בישראל הדרה של‬ ‫מזרחיות ומזרחיים‪ ,‬של אתיופיות‬ ‫ואתיופים‪ ,‬של ערביות וערבים‪ ,‬של‬ ‫רוסיות ורוסים‪ ,‬של נכות ונכים‪,‬‬ ‫של קשישות וקשישים‪ ,‬של זרים‪,‬‬ ‫של לא יהודים‪ .‬יש הדרה מנגישות‬ ‫לכסף‪ ,‬מנגישות למשפט‪ ,‬מנגישות‬ ‫לאזרחות פעילה‪ .‬יש הדרה של‬ ‫מוחלשות ומוחלשים מזכויות אדם‬ ‫בסיסיות כמו דיור‪ ,‬כמו קיום בכבוד‪.‬‬

‫הנאומים והדיונים בבית הזה‬ ‫מתרכזים בחודש האחרון בכותרת‬ ‫"שוויון בנטל"‪ .‬אבל מי שדורש‬ ‫את ה"שוויון בנטל"‪ ,‬באופן מדהים‪,‬‬ ‫אינם המיעוטים המוחלשים‪ .‬אינם‬ ‫כל אלה שסובלים מהדרה ממוקדי‬ ‫הכח‪ ,‬מהכסף ומהצדק‪ .‬לא עומדים‬ ‫פה העניים ותובעים מבעלי ההון‬ ‫להתחלק אתם בנטל ובמשאבים;‬ ‫לא עומדות כאן הנשים ותובעות‬ ‫שוויון בשכר‪ .‬לא‪ .‬עומדים פה‬ ‫בעלי הכח‪ ,‬בעלי השליטה בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬והם תובעים מהמיעוט‬ ‫שוויון בנטל‪ .‬עולם הפוך‪.‬‬ ‫אף אחד לא תובע שוויון‬ ‫בנטל ההכנסה והתנאים הירודים‬ ‫של עובדות ועובדי הקבלן; אף‬

‫אחד לא תובעת שוויון בנטל‬ ‫הגזענות של יוצאי אתיופיה; אף‬ ‫אחת לא מתנדבת להשתתף‬ ‫בנטל האבטלה של האקדמאיות‬ ‫הערביות‪ .‬רק הפריווילגיים ביותר‬ ‫בחברה דורשים השתתפות בנטל‬ ‫השירות‪ ,‬זה שמביא אותם לעמדות‬ ‫הכח והמפתח בשלטון ובכלכלה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫העניין הוא שאף אחד ואף‬ ‫אחת בחברה הישראלית היום לא‬ ‫מודה בעמדת הכח שלו‪ .‬אף אחד‬ ‫לא לוקח אחריות על מה שעמדת‬ ‫היתרון הזאת נותנת לו‪ .‬מה שהיה‬ ‫צריך לקרות בחברה הישראלית‬ ‫היום הוא שבעלי חברות גדולות‬ ‫ומרוויחות יעלו מיוזמתם את השכר‬ ‫הנמוך בחברות שלהם וישמרו‬ ‫בעצמם על הביטחון התעסוקתי‬ ‫של העובדות והעובדים שלהם‪ .‬מה‬ ‫שהיה צריך לקרות הוא שממשלה‬ ‫עם כלכלה כל כך משגשגת‬ ‫וצומחת תקלוט חזרה את העובדות‬ ‫והעובדים שהפקירה לחסדי‬ ‫קבלנים‪ .‬מה שהיה צריך לקרות‬ ‫הוא שיורשים עשירים יתרמו חלק‬ ‫גדול מירושתם לקרנות ציבוריות‬ ‫שיאפשרו לתושבות ותשבי‬ ‫השכונות הלא‪-‬משוקמות לרכוש‬ ‫השכלה גבוהה‪ .‬שרשויות עשירות‬ ‫יתחלקו במשאבים עם רשויות‬ ‫שכנות עניות יותר‪ ,‬מיוזמתן‪ .‬לא‬ ‫מספיק לדבר על צדק חברתי ועל‬ ‫שוויון‪ :‬לקחת אחריות על המקום‬ ‫הפריווילגי בדיבור על שוויון פירושו‬ ‫ההבנה והנכונות לוותר על חלק‬ ‫ממה שיש לך בשביל שיהיה לאלה‬ ‫שיש להן פחות‪.‬‬

‫הדפיסי )במדפסת הביתית(‬ ‫ושמרי‪ .‬כשאני מחטטת היום‬ ‫במעטפות החומות שהשאירו אחריהם‬ ‫סבי ואבי‪ ,‬ובהם מכתבים אישיים‪ ,‬מסמכים‪,‬‬ ‫רשימות וקטעי עיתונים שאהבו‪ ,‬אני‬ ‫מתחלחלת ‪ -‬מה אני משאירה אחרי ‪-‬‬ ‫פיילים דיגיטליים החבויים אי‬ ‫שם בענן איחסון שמשפחתי‬ ‫לעולם לא תגיע אליו?!‬

‫אבל בישראל של היום שום דבר‬ ‫מזה לא קורה‪ .‬בישראל של היום כולן‬ ‫רבות ורבים מי יותר מקופח‪ ,‬מי יותר‬ ‫סובל ומי יותר מסכן‪ .‬יותר קורבן‪.‬‬ ‫וככל שתחרות הקורבנות מסלימה‬ ‫כך גם ההסתה כלפי האחרים‬ ‫בתחרות מסלימה‪ .‬גם חברי וחברות‬ ‫הבית הזה חטאו בהשתתפות במירוץ‬ ‫הקורבנות וההסתה‪.‬‬ ‫גם ישראל כמדינה לא‬ ‫לוקחת אחריות על המקום החזק‬ ‫והפריווילגי שלה מול שכנינו‪-‬אויבינו‬ ‫הפלשתינים‪ .‬אנחנו המדינה החזקה‪,‬‬ ‫העשירה‪ ,‬הקיימת‪ .‬במקום שנקח‬ ‫את היתרון הזה ונציע שלום אמיתי‪,‬‬ ‫של אמון ושיתוף פעולה‪ ,‬ישראל‬ ‫מתבצרת בהתגוננות תוקפנית‪.‬‬ ‫במקום שנושיט יד לשכנינו שחיות‬ ‫וחיים – באשמתם ובאשמתנו‪ -‬כבר‬ ‫הרבה זמן חיים קשים ביותר‪ ,‬ונעזור‬ ‫להם לבנות את עצמן לטובת כולנו –‬ ‫ישראל החזקה ממשיכה להלחם עם‬ ‫הפלשתיניות על עמדת הקורבן‪<<< .‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫אף אחד‬ ‫לא תובע‬ ‫שוויון בנטל‬ ‫ההכנסה‬ ‫והתנאים‬ ‫הירודים‬ ‫של עובדות‬ ‫ועובדי‬ ‫הקבלן;‬ ‫אף אחד‬ ‫לא תובעת‬ ‫שוויון בנטל‬ ‫הגזענות‬ ‫של יוצאי‬ ‫אתיופיה;‬ ‫אף אחת לא‬ ‫מתנדבת‬ ‫להשתתף‬ ‫בנטל‬ ‫האבטלה של‬ ‫האקדמאיות‬ ‫הערביות‬

‫תּוֹוא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪7‬‬

‫הנאום הראשון שלי‪ .‬מתכוונת לכל מילה‪.‬‬ ‫מירב מיכאלי |‬

‫‪https://www.facebook.com/MichaeliMerav‬‬

‫ב‬

‫בוקר יום רביעי שלושה ביולי‬ ‫‪ ,1944‬עמד יהודי ציוני בחליפה‬ ‫במשרדו של אדולף אייכמן‬ ‫שבבודפשט‪ .‬עצביך נראים לי‬ ‫רופפים‪ ,‬אמר אייכמן לאיש שמולו‪,‬‬ ‫אולי אשלח אותך קצת לנופש‬ ‫באושוויץ‪ .‬היהודי הציוני שמולו‬ ‫לא התבלבל‪ .‬במחווה של שווה‬ ‫בין שווים הוא שלף קופסה מכיסו‬ ‫והדליק לעצמו סיגריה‪.‬‬

‫כן‪ ,‬למרות‬ ‫שאתם‬ ‫עושים ככל‬ ‫יכולתכם‬ ‫לא לתת לנו‬ ‫דריסת רגל‬ ‫בהחלטות‬ ‫על מלחמה‪,‬‬ ‫במשאים‬ ‫ומתנים‬ ‫על שלום‬ ‫ובהחלטות‬ ‫לגבי מהו‬ ‫בטחון ואיך‬ ‫משיגים‬ ‫אותו‪ ,‬אנחנו‬ ‫בכל זאת‬ ‫האיש הזה היה ד"ר ישראל‬ ‫חלק מהדיון‬ ‫הזה‪ .‬קסטנר‪ .‬כך‪ ,‬באמצעות משא ומתן‬ ‫עם אייכמן ועם קצינים נאצים‬ ‫נוספים‪ ,‬קסטנר הציל עשרות אלפי‬ ‫יהודיות ויהודים מהשמדה‪ .‬אחר כך‬ ‫אני באה עלה לישראל והיה מועמד לכנסת‬ ‫משום‬ ‫מטעם מפא"י‪ .‬רז'ה קסטנר היה‬ ‫שהחשיבה‬ ‫הפמיניסטית סבא שלי‪.‬‬ ‫יש לי זכות גדולה להיות חלק‬ ‫יכולה‬ ‫לעשות שינוי מרצף של דורות שמחויבים למפעל‬ ‫בכל האופן הזה שנקרא מדינת ישראל ולאופן‬ ‫שבו אנחנו שבו הוא מחזיק בו את האנשים‬ ‫חושבות והנשים שהיו פזורה‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫על החברה שאין לנו מקום אחר מלבד המקום‬ ‫והמדינה‪ .‬הזה‪.‬‬ ‫אבל מתוך המקום הזה גם צומחת‬ ‫הביקורת‪ .‬המקום שבו מצד אחד אני‬ ‫חלק משושלת מייסדת‪ ,‬ומצד שני‬ ‫אני אשה‪ .‬אמנם אשה פריווילגית‪,‬‬

‫‪6‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫אשה שהיא הנכדה של‪ ,‬אבל אשה‪.‬‬ ‫אשה שהיא עדיין מיעוט בחברה‬ ‫גברית וצבאית‪ ,‬שבה ערך הגבריות‬ ‫של הצבר היה ערך עליון‪ ,‬המקום‬ ‫הזה הוא המקום שממנו צומחת‬ ‫הביקורת‪ .‬ואני מגיעה לבית הזה‬ ‫מתוך הרגישות הביקורתית הזאת‪.‬‬ ‫אני ממש לא באה בתור קרבן‪.‬‬ ‫אם יש משהו שלמדתי מהסיפור‬ ‫של סבא שלי‪ ,‬זה לא להיות קורבן‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬שאפילו במקום שבו נכתב לו‬ ‫התפקיד של הקורבן האולטימטיבי‪,‬‬ ‫היהודי מול משמיד היהודים הראשי‪,‬‬ ‫הצליח לא להיות קורבן אלא לקחת‬ ‫את גורלו וגורל הקהילה שלו לידיו‪.‬‬ ‫ככה שאנחנו‪ ,‬נשים פמיניסטיות‪,‬‬ ‫לא באות כקורבן‪ .‬אנחנו באות‬ ‫כשוות לכל דבר ועניין‪ ,‬לקחת את‬ ‫גורלנו בידנו ולעצב את מציאות‬ ‫החיים שלנו‪ .‬אבל לא רק את מציאות‬ ‫החיים שלנו‪ ,‬הנשים‪ .‬הרי אין "נשים"‬ ‫בנפרד מגברים; אין "נשים" בנפרד‬ ‫מהעבודה‪ ,‬מהחברה‪ ,‬מהכלכלה‪,‬‬ ‫מהבטחון‪ ,‬מהצבא ומהמלחמה‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬למרות שאתם עושים ככל‬ ‫יכולתכם לא לתת לנו דריסת רגל‬ ‫בהחלטות על מלחמה‪ ,‬במשאים‬ ‫ומתנים על שלום ובהחלטות לגבי‬ ‫מהו בטחון ואיך משיגים אותו‪,‬‬ ‫אנחנו בכל זאת חלק מהדיון הזה‪.‬‬ ‫כי אנחנו נמצאות בעורף ומשלמות‬ ‫את המחיר כשאתם מחליטים על‬ ‫מלחמה בחזית‪ ,‬אנחנו משלמות את‬ ‫המחיר כשילדים נופלים או נפצעים‬ ‫כי אין שלום‪ ,‬אנחנו משלמות את‬ ‫המחיר כשאתם משקיעים חמישית‬ ‫מתקציב המדינה שלנו בתקציב‬ ‫שאיננו משיג בטחון‪.‬‬

‫הבעיה בהדרת נשים בישראל‬ ‫לא מתחילה ולא נגמרת בטקסים‬ ‫בצבא או באוטובוסים‪ .‬הדרת נשים‬ ‫היא כאן‪ ,‬בבית הזה‪ ,‬שבו אנחנו‬ ‫עדיין פחות מרבע ואתם יותר‬ ‫משלושת רבעי מהייצוג‪ .‬ההדרה‬ ‫היא בממשלה‪ ,‬בעמדות המפתח‬ ‫של הכלכלה‪ ,‬באקדמיה‪ ,‬בצה"ל‪.‬‬ ‫אני מגיעה לכאן אחרי שנים‬ ‫ארוכות של פעילות פמיניסטית‪,‬‬ ‫מגיעה אל המקום הזה כפמיניסטית‬ ‫שלא חושבת רק על עשייה למען‬ ‫נשים‪ .‬אני לא באה לכאן כדי לקבץ‬ ‫נדבות ולעזור למיעוט שאני מייצגת‬ ‫אותו‪ .‬אני באה משום שהחשיבה‬ ‫הפמיניסטית יכולה לעשות שינוי‬ ‫בכל האופן שבו אנחנו חושבות‬ ‫על החברה והמדינה‪ .‬כפמיניסטית‬ ‫שלא חושבת רק איך אנחנו‬ ‫כחברה מצילות את הנשים הלא‪-‬‬ ‫פריבילגיות בחברה שלנו‪ ,‬אלא‬ ‫כפמיניסטית ששואלת איך אנחנו‬ ‫כנשים מצילות את החברה שלנו‪.‬‬

‫לפרטים‪http://phrisrael.wordpress.com :‬‬

‫שירצה ללמוד מוזיקה וזה לא יתאפשר לו כי‬ ‫הוריו לא יכולים לממן זאת ‪ -‬זה מוציא אותי‬ ‫מדעתי!!‬ ‫אנא הפיצו ‪ -‬כל מי שיודע‪,‬שומע‪ ,‬מכיר ילד‬ ‫שרוצה ללמוד ‪ -‬כל כלי בעולם ‪ -‬והסיבה‬ ‫שאינו עושה זאת היא חוסר אמצעים ‪-‬‬ ‫תפנו אותו אלי!! אני אדאג שהוא ילמד ‪ -‬אני‬ ‫מכיר מספיק מורים שיקחו חלק בפרויקט‬ ‫הזה ונימצא לו מורה ואני ביניהם ‪ -‬חינם‪.‬‬ ‫העניין רגיש וברור שכרוך במבוכה קלה‬ ‫מצד המשפחה‪ ,‬אבל קיבינימאט ‪ -‬זה לא‬ ‫יכול להיות‪ .‬ילד שלא תיכנס מוזיקה לחייו‬ ‫כי הוריו לא יכולים לממן את זה ‪ -‬שקול‬ ‫מבחינתי לאות קלון לשר החינוך ולשרת‬ ‫התרבות‪ .‬תודה !‬ ‫‪https://www.facebook.com/zivproduct/posts/111388705678507‬‬

‫מעניין כמה יקר אנחנו‬ ‫משלמים על גלידה‬ ‫‪Einat Gootman‬‬

‫הפתעה‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/einat.gootman‬‬

‫‪/http://phrisrael.wordpress.com‬‬

‫הצעת עבודה לקומיקסאים‪:‬‬

‫המאמר ב"גלובס"‪ :‬אישור רשמי של בנק ישראל ליוקר המחיה‬ ‫בהשוואה ל‪ :OECD-‬הישראלים משלמים ‪ 70%‬יותר על‬ ‫מכוניות‪ 44% ,‬יותר על חלב ו‪ 28%-‬יותר על בשר‪.‬‬ ‫‪http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000716818‬‬

‫אתר "העין השביעית" מחפש מאיירים לצורך פרסום טור קומיקס בנושאי תקשורת ‪ -‬אינטרנט‪,‬‬ ‫עיתונות‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬רדיו וכו' וכו'‪ .‬על איך שפועלת התקשורת‪ ,‬על איך שהיא נראית מבחוץ‬ ‫ומבפנים‪ ,‬על העובדים בה‪ ,‬בכירים כזוטרים‪ ,‬על צרכניה ‪ -‬בארץ‪ ,‬בחו"ל‪ ,‬בעבר‪ ,‬בהווה‪ ,‬בעתיד‬ ‫וביקומים מקבילים‪ .‬הכל הולך‪.‬‬ ‫הטור יתפרסם באתר החדש של כתב העת המקוון לביקורת התקשורת‪ ,‬שיושק בקרוב‪.‬‬ ‫לצורך כך אנו מחפשים הצעות לטורים ‪ -‬סקיצות‪ ,‬קומיקסים מוכנים‪ ,‬סטריפים‪ ,‬רעיונות‪,‬‬ ‫תסריטים‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬כיוונים ומאיירים שירצו להשתתף במדור‪ .‬הרעיונות המוצלחים יוזמנו‬ ‫מיוצריהם ויתפרסמו באתר‪ ,‬עם אופציה לפרסום קומיקסים נוספים במדור לאחר מכן‪.‬‬ ‫הקומיקסים שיתפרסמו באתר יתפרסמו בתשלום‪.‬‬ ‫את ההצעות יש לשלוח עד ‪ 15.3‬לכתובת‪itamarbz@gmail.com :‬‬ ‫לאימייל הזה אפשר גם לפנות בשאלות‪.‬‬ ‫אנא הפיצו לכל המעוניין‬ ‫איתמר‬ ‫‪052.4555903‬‬ ‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪5‬‬

‫קצרים‬

‫)המשך(‬

‫מיומנו של נהג מונית‪:‬‬ ‫על חמלה ואהבת האדם‬ ‫‪Assaf Even-Chen‬‬

‫ירושלים בצהרי יום‪ :‬חזון‬ ‫ישעיהו )ליבוביץ'(‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/didi.remez‬‬

‫לא ייתכן כי במדינה‬ ‫המזורגגת הזו יהיה‬ ‫ילד שירצה ללמוד‬ ‫מוזיקה וזה לא‬ ‫יתאפשר לו‬ ‫יו רובינשטיין‬

‫אנא הפיצו‪.‬‬ ‫לאור פתיחת הסטודיו החדש‬ ‫בו אני מלמד פסנתר במרכז תל‬ ‫אביב‪ ,‬בנוסף לסטודיו ברמת‬ ‫החייל בו אני מלמד ולאור‬ ‫ההיענות הרחבה‪ ,‬מצאתי לנכון‬ ‫לתת לשיחת טלפון שקיבלתי‬ ‫מסבתא אחת לגרום לי לפעול‪.‬‬ ‫הסבתא הכל כך רהוטה הזו‪,‬‬ ‫סיפרה לי שנכדתה חולמת‬ ‫ללמוד פסנתר אך בשל המצב‬ ‫הכלכלי הוריה אינם יכולים‬ ‫לאפשר זאת והיא שאלה‬ ‫אם ישנה אפשרות לפיה היא‬ ‫תשלם בלי שההורים יודעים כי‬ ‫הם מסרבים לפרוצדורה הזו‪.‬‬ ‫בהמשך השיחה התברר לי שגם‬ ‫האשה הנחמדה הזו היא חסרת‬ ‫כל ולקחתי החלטה ללמד את‬ ‫נכדתה חינם‪.‬‬ ‫הסבתא סרבה ובסופו של דבר‬ ‫החלטנו שתשלם מחיר סמלי‪.‬‬ ‫ואז קיבלתי החלטה‪ :‬לא ייתכן כי‬ ‫במדינה המזורגגת הזו יהיה ילד‬ ‫‪4‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫הגעתי לכתובת וצפרתי בצופר‪ .‬אחרי שהמתנתי‬ ‫מספר דקות‪ ,‬הלכתי לדלת הדירה ודפקתי…‬ ‫'רק שנייה'‪ ,‬שמעתי קול שברירי וזקן‪ .‬שמעתי‬ ‫גרירת רגליים על הרצפה מעבר לדלת‪ .‬לאחר‬ ‫המתנה ארוכה‪ ,‬הדלת נפתחה‪.‬‬ ‫אישה קטנה בשנות ב‪ 90-‬שלה עמדה לפני‪ .‬היא‬ ‫לבשה שמלה מודפסת וכובע בעל תיתורה‪ ,‬כמו‬ ‫משהו מסרט ישן‪ .‬לצידה הייתה מזוודת ניילון‬ ‫קטנה‪ .‬הדירה נראתה נטושה‪ ,‬כאילו אף אחד‬ ‫לא גר בה כבר שנים‪ .‬כל הרהיטים כוסו בסדינים‬ ‫לבנים‪ .‬לא היו שעונים על הקירות‪ ,‬שום אביזרים‬ ‫על המדפים‪ .‬בפינה עמדה קופסת קרטון מלאה‬ ‫בתצלומים וכלי זכוכית‪.‬‬ ‫'האם תוכל לשאת את המזוודה שלי למונית?'‬ ‫היא שאלה‪.‬‬ ‫לקחתי את המזוודה למונית ואז חזרתי כדי לסייע‬ ‫לקשישה‪ .‬היא לקחה את זרועי ושנינו הלכנו לאט‬ ‫לכיוון המונית‪ .‬כל העת היא הודתה לי על אדיבותי‪.‬‬ ‫'זה כלום'‪ ,‬אמרתי לה‪' ,‬אני רק מנסה להתנהג אל‬ ‫נוסעיי כפי שהייתי רוצה שינהגו באימי‪'.‬‬ ‫'אתה ילד טוב‪ ,'.‬היא ענתה‪.‬‬ ‫כשהגענו למונית היא נתנה לי כתובת ואז ביקשה‪:‬‬ ‫'האם תוכל לנסוע דרך העיר?'‬ ‫'זו לא הדרך הקצרה ביותר‪ ',‬עניתי במהירות‪.‬‬ ‫'אין דבר‪ ,‬לא אכפת לי'‪ ,‬היא ענתה‪.‬‬ ‫'אני בדרך להוספיס‪'.‬‬ ‫הבטתי במראה האחורית‪ .‬עיניה ברקו‪.‬‬ ‫'לא נשארה לי משפחה‪ ',‬היא המשיכה בקול רך…‬ ‫'הרופאים אומרים שלא נשאר לי זמן רב לחיות‪'.‬‬ ‫בשקט רכנתי וכיביתי את המונה‪' .‬באיזו דרך תרצי‬ ‫שאקח אותך?'‪ ,‬שאלתי‪.‬‬ ‫בשעתיים הבאות‪ ,‬נסענו דרך העיר‪ .‬היא הראתה‬ ‫לי את הבניין שבו היא עבדה פעם כמפעילת‬ ‫מעלית‪ .‬נסענו דרך שכונה שבה היא ובעלה‬ ‫התגוררו כשהיו נשואים טריים‪ .‬היא ביקשה‬ ‫שאעצור מול מחסן רהיטים שפעם היה אולם‬ ‫ריקודים שבו רקדה כנערה צעירה‪ .‬מדי פעם היא‬ ‫ביקשה שאאט לפני בניין מסוים או פינה ואז היא‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫ישבה‪ ,‬מתבוננת לתוך החשיכה‪ ,‬לא אומרת דבר‪.‬‬ ‫כשהשמש החלה לחצות את קן האופק‪ ,‬היא‬ ‫לפתע אמרה‪' ,‬אני עייפה‪ ,‬בוא נלך עכשיו‪'.‬‬ ‫נסענו בשתיקה לכתובת שנתנה לי‪ .‬זה היה בניין‬ ‫נמוך‪ ,‬כמו בית מוארך עם שביל גישה שעבר‬ ‫מתחת לקשתות אבן‪ .‬שני אחים יצאו מהבניין‬ ‫ברגע שעצרנו‪ .‬הם היו יעילים ומדויקים‪ ,‬הביטו‬ ‫בכל תנועה שהיא עשתה‪ .‬הם כנראה ציפו לה‪.‬‬ ‫פתחתי את תא המטען ולקחתי את המזוודה‬ ‫הקטנה לדלת‪ .‬האישה כבר הושבה בכיסא גלגלים‪.‬‬ ‫'כמה אני חייבת לך?'‪ ,‬היא שאלה ברוכנה לעבר‬ ‫הארנק שלה‪.‬‬ ‫'כלום'‪ ,‬עניתי‪' .‬אתה צריך להרוויח למחייתך‪ ,'.‬היא‬ ‫ענתה‪.‬‬ ‫'יהיו נוסעים אחרים‪ '.‬עניתי‪.‬‬ ‫כמעט מבלי לחשוב‪ ,‬התכופפתי ונתתי לה חיבוק‪.‬‬ ‫היא נאחזה בי בחוזקה‪.‬‬ ‫'נתת לאישה זקנה רגע קטן של שמחה‪ '.‬היא‬ ‫אמרה‪' .‬תודה לך‪'.‬‬ ‫לחצתי את ידה ופסעתי לעבר אור היום‬ ‫שהתעמעם‪ .‬זה היה הצליל של חיים שנסגרים‪.‬‬ ‫לא אספתי נוסעים נוספים באותו יום‪ .‬נסעתי ללא‬ ‫מטרה‪ ,‬אבוד במחשבותיי‪ .‬במשך שארית היום‪,‬‬ ‫לא יכולתי כמעט לדבר‪.‬‬ ‫מה אם האישה הזו הייתה מקבלת נהג כעוס‪ ,‬או‬ ‫אחד שהיה חסר סבלנות לסיים את המשמרת?‬ ‫מה אם הייתי מסרב לקחת את הקריאה‪ ,‬או‬ ‫שהייתי צופר פעם אחת וממשיך הלאה בלי‬ ‫לגשת לדלת?‬ ‫בסקירה מהירה של חיי‪ ,‬אני לא חושב שעשיתי‬ ‫משהו יותר משמעותי מזה‪ .‬אנו מותנים לחשוב‬ ‫שחיינו סובבים סביב רגעים גדולים‪ ,‬אך רגעים‬ ‫גדולים תופסים אותנו לעתים קרובות כשהם‬ ‫עטופים במה שאחרים יחשיבו כרגעים קטנים‪.‬‬ ‫אנשים אולי לא יזכרו בדיוק מה עשיתם‪ ,‬או מה‬ ‫אמרתם‪ ,‬אך הם תמיד יזכרו כיצד גרמתם להם‬ ‫להרגיש‪) .‬קנט נרבורן(‬ ‫‪https://www.facebook.com/assaf.evenchen‬‬

‫גיליון שני‬ ‫שלקעִ ּתוֹ ִןאי ׁ ִשי‪ .‬תודה מקרב‪-‬‬ ‫לב למי שיצר‬ ‫קריםשר‪ ,‬ייעץ ותמך ובמיוחד‬ ‫לאנשים הי‬ ‫בשבוע הבא יש שתרמו חומר מערכתי‪.‬‬ ‫של ‪ 15,000‬אימילחיל הגיליון לרשימת תפוצה‬ ‫שאינם חברים ב ים ‪ -‬מרביתם נמנעים‬ ‫פייסבוק‪ .‬כדאי להצטרף‪.‬‬

‫גם אם אצטרך להישאר כאן פאקינג אחרון‬ ‫אני לא מתכוון להיכנע‬ ‫‪Oded Rosen‬‬

‫העולם )והפייסבוק( חוזרים לאותו חרא של פעם‪ ,‬הא? כולם‬ ‫מדברים הפרדה במקום שיתוף פעולה‪ ,‬כולם מדברים על 'מי אשם'‪:‬‬ ‫)מתנחלים! ימנים! שמאלנים! ערבים! אתיופים! חרדים!( במקום‬ ‫לדבר על איך יוצאים יחד מהצרות בלי האשמות הדדיות‪ ,‬כולם חזרו‬ ‫להתייאש בנחת במקום לדבר על התקווה ‪ -‬אז רק רציתי להזכיר לכם‬

‫זה מלחמת עולם‪,‬‬ ‫נראה לי‬ ‫‪Yaron Yadan‬‬

‫התקשר אליי ישראלי שבגיל ‪21‬‬ ‫ירד לארה"ב ואחרי ‪ 42‬שנה חזר‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫הגעתי אליך במקרה דרך‬ ‫היוטיוב‪ ,‬שמעתי את ההרצאה‬ ‫המרתקת שלך‪ .‬תאמר לי‪,‬‬ ‫הנתונים שאתה מביא הם‬

‫אמיתיים? חרדים‪ ,‬דתיים‬ ‫ומוסלמים בגיל הצעיר הם ‪70‬‬ ‫אחוז? כן אמרתי‪ .‬תשמע זה‬ ‫ממש משוגע‪ .‬כשהגעתי לארץ‬ ‫השוק הראשון שלי היה הקקי‬ ‫של הכלבים והצפצופים‪ .‬אבל‬ ‫עכשיו ‪ ,‬אחרי מה שאתה אומר‪,‬‬ ‫אני מבין למה יש קקי ברחובות‪.‬‬ ‫מה אפשר לעשות? שאל‪.‬‬ ‫להפריד מוסדות דת ממדינה‪,‬‬ ‫השבתי‪ .‬תראה‪ ,‬הוספתי‪ ,‬לפיד‬

‫שהיא עדיין כאן‪ .‬ושגם אם אצטרך להישאר כאן פאקינג אחרון בזמן‬ ‫שרחובות העיר ריקים ממפגינים והפייסבוק רק מלא בחתולים‪ ,‬אני‬ ‫לא מתכוון להיכנע‪ .‬לא מתכוון להפסיק להאמין‪ ,‬לא מתכוון להפסיק‬ ‫לחלום‪ ,‬לא מתכוון להפסיק לעשות למען עתיד משותף טוב יותר‬ ‫לכולם‪ .‬ואני יודע שכולכם כאן יחד איתי בזה‪ ,‬ושאין סיכוי שאשאר‬ ‫לבד‪ .‬אז פשוט רציתי להזכיר לכם לא להפסיק לעשות‪ ,‬לא להפסיק‬ ‫לכתוב‪ ,‬לא להפסיק להסביר‪ ,‬ובעיקר לא להכנע‪ .‬העולם הזה לא יכול‬ ‫להרשות לעצמו נשמות טובות שהתייאשו‪.‬‬ ‫‪http://www.youtube.com/watch?v=wXob-S9Jk3I‬‬

‫שאל לפני הבחירות‪ :‬היכן‬ ‫הכסף? ופתאום עסוקו בגיוס‬ ‫חרדים במקום לומר דבר פשוט‪,‬‬ ‫הגיוני ונצרך‪ :‬להפסיק לתקצב‬ ‫במיליארדי שקלים בחורים‬ ‫שעברו את גיל ‪ .18‬כאילו טחו‬ ‫עינו לראות את הדבר הפשוט‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫אתה צודק‪ ,‬אמר‪ .‬זה מלחמת‬ ‫עולם נראה לי‪ ,‬הוסיף‪.‬‬

‫הנה הפרטים‪:‬‬

‫‪https://www.facebook.com/yaron.yadan‬‬

‫‪http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/446/406.‬‬ ‫‪html?hp=1&cat=402‬‬

‫את התמונה הזו‬ ‫כולם צריכים‬ ‫לראות‬ ‫‪Didi Remez‬‬

‫אני מפרסם את זה בתשלום‪.‬‬ ‫את התמונה הזו כולם צריכים‬ ‫לראות‪ .‬שתפו‪ ,‬הורידו ותעלו מה‬ ‫שבא לכם‪ ,‬רק שהיא תופץ‪.‬‬

‫‪• www.voteright.co.il‬‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫•‬

‫‪3‬‬

‫קצרים‬

‫נו‪ ,‬טוב‪ ,‬אלה החברים שלנו‬

‫ככה זה‪.‬‬

‫נו‪ ,‬צנזרו את‬ ‫עצמכם‬

‫המציאות היא לא מה‬ ‫שהתקשורת מקפידה לדווח‪.‬‬ ‫המציאות היא מה שהחברים‬ ‫שלנו מספרים על מה שהיה‬ ‫ועל מה שקורה‪ .‬כדאי להקשיב‪.‬‬ ‫אנחנו לא מייצרים )כמעט(‬ ‫חומר מערכתי‪ .‬רבים‪ ,‬האוחזים‬ ‫בדעות ובעמדות הקרובות‬ ‫לשלנו‪ ,‬מוכשרים מאיתנו‪ .‬יש‬ ‫להם דפי פייסבוק‪ ,‬בלוגים‬ ‫ועיתונים מקוונים ! אליהם‬ ‫הם מעלים רשימות‪ ,‬מאמרים‪,‬‬ ‫תמונות ופיסות מידע חשובות‪.‬‬ ‫הם עסוקים בהכנת החומר‬ ‫ובהעלתו לרשת‪ .‬מעלים‬ ‫ומחכים שקהל הקוראים יגיע‪.‬‬ ‫החומרים האלה חייבים‬ ‫להחשף לקהל גדול יותר‬ ‫ולהגיע לקוראים חדשים‪.‬‬ ‫הממוסדת‬ ‫התקשורת‬ ‫)כמעט כתבנו 'מטעם'(‬ ‫מערפלת‪ ,‬מטשטשת‪ ,‬מספרת‬ ‫חצאי אמיתות במצוות‬ ‫הפוליטיקאים ובעלי ההון‪.‬‬ ‫פעם בשבוע נשתדל להפיק‬ ‫גיליון של "עִיתּוֹןאִישִי"‪ .‬הופעת‬ ‫הגיליון תלווה בפרסום מודעות‬ ‫בגוגל ובפייסבוק ובמשלוח דיוור‬ ‫ישיר ל!‪ 850,000‬תיבות אימייל‪.‬‬ ‫בעזרת הדיוור הישיר‪ ,‬המודעות‬ ‫וההמלצות שלכם )לייקים‬ ‫ושיתופים( נשתדל להרחיב‬ ‫את קהל המבקרים והמנויים‬ ‫באתרים ודפי הפייסבוק‬ ‫שלכם‪ .‬אולי נצליח להשפיע‬ ‫על המציאות בה אנו חיים‪.‬‬ ‫ואז נשלח סוף סוף את הימין‬ ‫)כלכלי!מדיני!חברתי( הביתה‪.‬‬

‫‪Mia Bengel‬‬

‫תצביעו ימין‪ .‬תאכלו כשר‪ .‬גם‬ ‫בפסח‪ .‬תתגייסו למחסומים‪.‬‬ ‫תתלו דגלים‪ .‬תקנו מהתנחלויות‪.‬‬ ‫תשלחו את הילדים לחברון‪.‬‬ ‫אל תדברו על פלסטינים‪ .‬ואף‬ ‫מילה על בניה בשטחים‪ .‬אבל‬ ‫על השואה בטח‪ .‬דברו חופשי‪.‬‬ ‫ותגידו שאחמדיניג׳אד הוא‬ ‫היטלר‪ ,‬כן?! וגם נסראללה‪.‬‬ ‫וגם הייגל‪ .‬ותשלמו מיסים‪.‬‬ ‫עוד הרבה‪ .‬כדי שיהיה לרבנות‬ ‫הצבאית סרטים‪ .‬ומשגיחי‬ ‫כשרות‪ .‬תהיו יהודים טובים‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ממושמעים‪ .‬יעני‪,‬‬ ‫תצייתו ותספרו לעולם איזו וילה‬ ‫בג׳ונגל יש פה‪ .‬שאין כיבוש‪ .‬אין‬ ‫גזענות‪ .‬אין שמאל‪ .‬שפה חיים‬ ‫יהודים בכיף‪ .‬ותפחדו מהמשטר‪.‬‬ ‫ומהכנסת‪ .‬ומשרת התרבות‪.‬‬ ‫ויאללה תסתמו כבר‪ .‬שקט‪ .‬תנו‬ ‫לראות תחרות מלכת היופי‪ .‬כי‬

‫ככה נשים צריכות להיות‪ :‬יפות‪,‬‬ ‫אנורקסיות ומחייכות גם כשהן‬ ‫עשר שעות רצוף על סטילטו‪ .‬כי‬ ‫אחותי‪ ,‬אחי‪ ,‬ככה זה ציונות‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/mia.bengel‬‬

‫מקסים‪ ,‬סוף סוף‬ ‫הצליח לנו!‬ ‫‪Esty Segal‬‬

‫אבו מאזן הסרבן הזה לא‬ ‫הסכים להצטרף למעגל‬ ‫הדמים וזה היה קשה אבל‬ ‫הנה הבערנו את השטח ואנחנו‬ ‫ממשיכים להתסיס אותו על‬ ‫ידי שיתוף הפעולה המרגש עם‬ ‫המתנחלים‪ ,‬ההתעללות הגוברת‬ ‫בפלסטינאים ועוד ועוד כיד‬ ‫הדמיון הטובה עלינו‪.‬‬ ‫ועכשיו אין ברירה וחייבים‬ ‫להקים ממשלה מלאת אחדות‬ ‫לאומית! אין על הראש היהודי‬ ‫שממציא לנו פטנטים‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/estsegal‬‬

‫החלטה מטורפת‬ ‫וחסרת הגיון‬ ‫שלא לקבל את‬ ‫ילדי להוסטל‬ ‫לאוטיסטים בת"א‬ ‫חנה קים‬

‫מאז שכתבתי כאן על ההחלטה‬ ‫המטורפת‪ ,‬חסרת ההגיון‪,‬‬ ‫המוסר והצדק של משרד‬ ‫הרווחה‪ ,‬אלו"ט ועיריית ת"א‬ ‫שלא לקבל את שני ילדי‬ ‫להוסטל החדש לאוטיסטים‬ ‫המוקם בת"א‪ ,‬על אדמה‬ ‫ציבורית יקרה בשיכון בבלי ‪-‬‬ ‫אני מקבלת אין ספור תגובות‬ ‫של הורים עם סיפורים דומים‪.‬‬ ‫אנשים מותשים‪ ,‬מוכים נפשית‪,‬‬ ‫שבמשך השנים חלקם פיתחו‬ ‫גם מחלות קשות‪ ,‬שנאלצים‬ ‫להתמודד לבד עם גידול‬ ‫ילדיהם ועם חוסר‪-‬הוודאות‬ ‫לגבי עתידם‪ .‬מכולם‪ ,‬סיפורה‬ ‫של יוד‪ ,‬הוא אחד הנוראיים‬ ‫ביותר‪ .‬חד‪-‬הורית‪ ,‬חולת‪-‬סרטן‪,‬‬ ‫שוועדת הקבלה להוסטל בת"א‬ ‫דחתה גם את בנה‪ .‬בן נוסף שלה‬ ‫הוא פגוע‪-‬נפש‪ .‬היא מותשת‬ ‫מהכימותרפיה‪ ,‬לא מסוגלת‬ ‫להרדם בלילות גם מהכאבים‬ ‫וגם מהמחשבות מה יקרה‬ ‫לבניה אם תקרוס‪.‬‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬שעה עשר בבקור‪,‬‬ ‫נמל ת"א‪ ,‬קפה "יוליה" )בחלק‬ ‫הדרומי(‪ ,‬נפגש כדי לדון מה‬ ‫עושים‪ .‬ואם משהו יקרה ליוד ‪-‬‬ ‫האחריות תוטל ישירות על שר‬ ‫הרווחה היוצא משה כחלון‪,‬‬ ‫ששמע לפני כשנה על הסיפור‬ ‫מפיה‪.‬‬ ‫‪https://www.facebook.com/hk1957‬‬

‫אתם מוזמנים להצטרף‪ .‬נשמח לקבל מכם חומר מערכתי בצרוף הקישור למקום הופעתו המקורי‪.‬‬ ‫הופעת גיליונות עִ תּוֹןאִ ִישׁי תלווה בפרסום ובדיוור ישיר לציבור הרחב כדי לגרום לקהל גדול‬ ‫יותר להיחשף לחומרים שאתם מייצרים‪ .‬כל רעיון‪ ,‬עצה ועזרה יתקבלו על ידינו בברכה‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫•‬

‫תּוֹןא ִישׁי‬ ‫ִע ִ‬

‫• ‪www.voteright.co.il‬‬

‫ִע ּת ֹון ִאי ׁ ִשי‬ ‫מה שאהבנו‬ ‫כל‬

‫השלום חזק ממלחמה ‪ -‬אסתי סגל | ביום שאחרי המהפכה‬ ‫ אור‪-‬לי ברלב | מתכוונת לכל מילה ‪ -‬מירב מיכאלי‬‫| שכונת בית צפאפא‪ :‬דו‪-‬קיום או כסאח? ‪ -‬נפתלי רז‬

‫בגין‪" :‬לא תהיה מלחמת אחים"‬

‫הפגישה נערכה בחצות הלילה‪ ,‬לאחר שני ימי מתיחות טרגית בישוב‪ ,‬לאחר‬ ‫שנשפך דם משני הצדדים‪ ,‬ובצל עשן של אנית נשק בוערת‬

‫"נכנסתי לחדר‪ .‬בגין ישב ליד השולחן‪ .‬הוא‬ ‫היה עייף ותשוש‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬מנחמק'ה‪ ,‬עזוב‬ ‫אותך מאלטלנה‪ .‬חרה של יאכטה‪ .‬בקושי זזה ויש‬ ‫עליה ריח נורא של אבק שריפה‪ .‬בוא‪ ,‬נתחמק‬ ‫‪01/03/2013‬‬ ‫בחשיכה‪ ,‬כמו שעשינו לחיילים הבריטים שחיפשו‬ ‫אחרינו‪ .‬שבי‪.‬ג'י‪ .‬יחכה‪ ...‬אנחנו צריכים‬ ‫גיליון ‪002 #‬‬ ‫להחליט מי יהיה ראשון ראש ממשלה"‬ ‫על הקיר שלנו השבוע‪ :‬צנזרו את עצמכם‬