Issuu on Google+


,ęĕĤčē ęĞ ġđēč ĘđėČĘ ĦĥģčĚ ĕĦčĥė ĘĢČ ĘėČĦĥ ĕČĜĦč ěė ĦĤĚđČ ĕĜČ

ĘĒĚ Ęĥ ēčĔĚĐ ĐĚĕĝģĚ ĐĥČ ,ĘĒĚ ĦČ ęĥ ĕĦĥĎĠ ĐĘĥ ĕĦĕčĐđ ěĔģĐ ēčĔĚč ĐĜĕĦĚĚĐ ĘĢĕĜĥĐ ĦČ ĘđėČĘ ĐĕĘČ ęĕĞĕĎĚĐ ęĕďĘĕĘ ,ĦđĜĕďĞč ĘčđĔĚ ,ĕĤĔ :ĐĜĕėĚ ČĕĐĥ ęĕĞĔĐ .ĐčĐČ ěđĚĐ ęĞ ĐĥĞĜđ ĖĕēĘ čĤĞ ĤēČĘđ čĐđČđ ęē Ėđĕēč ęĕĘčģĦĚ ęĕďĘĕĐ ĦčĐđČ ĕĦč ĞđďĚ ĕĦĜčĐ ĘĒĚ ęĞ ĤĢģ ěĚĒ ĐĤĕđđČĐ - ĐĕĦđĤčē ęĞ ěČėĘ ĞĕĎĐĘ .ĥČĤĐ ĘĞ ČĚČ ĦČ ěĕČđ ĦĕĦĕčđ ĦĕĚĕĔĜĕČ đĐĥĚĘ đĜĘĢČ ĖĠĐ ĘĒĚ ĘĢČ ĤđģĕčĐ ĐĘĢČ ĦĘėđČ ĕĦč Ğđčĥč ęĞĠ .Ğđčģ ĐēđĤČ ĘĒĚ ĘĢČ ĐĜĕĚĒĚ ĕĜČĥ ęĕĚĕ ĥĕđ ,ĥČĐ ĘĞ ğđĞ ĐĒē ,ĘĢĕĜĥ :ĐēĠĥĚĐ ĘėĘ ĘėĐđ ęĕĕĤĔ ęĕĔĘĝ ĤēčĚ ,Đģđĥģĥ .ĥĠĜ ĘėĘ ęĕđđĥ ęĕĤĕēĚč

ďĜđĚ ĘĢĕĜĥ 55 ĘģďĐ 'ēĤ 054-5656885 'Đ-'Č :ęĕĚĕč ēđĦĠ ęĕĕĤĐĢč 2 ďĞ Ĥģđčč 8 :ĦđĞĥĐ ěĕč 25

‫דפי שרונה‬

ĕĜč ,ĕĠđĎč ęĤđĒ ĕČģđĤĚ ęďĥ ĦđĤĚĘ ĕĜČ ."ĐĕĜĘđĠ ČĚČ" ĕĜČĥ ęĕĤĚđČ ĕĦēĠĥĚ ĐĒč ĥĕ - ĦĚČĐ ĘĞ ĦđďđĐĘđ ,ĦčĘĞĜ ČĘ Ęė ĦđĎČđď - ĦđĕĜĘđĠ ĦđĐĚČ đĜĘđė .đĐĥĚ ĕĦđĜčĥė .đĜĕďĘĕč ĤčđďĚĥė ďēđĕĚč - ěĚĒĐ ĕĘĥ ĐĜĔģĐĥė ďēđĕĚčđ ,ĦđĤĎč ĘĕĎĘ đĞĕĎĐ ĦčĕĔēĘ ĐėĤďč ĥĕčėĐ ĦČ ĦđĢēĘ ĐĘēĐ ĦđĘģč ďĤĠĕĐĘ ēĕĘĢČĥ ĕĦĜĚČĐ ,ęĕĕĜĕčĐ .ĕčĥ ĦđĕĜĘđĠĐĚ ěĚĒĐ ĞĕĎĐĥ ĕĦđČ ĐďĚĕĘĥ ĕĦč đĒ ĐĦĕĐ ĘđėČĘ ęĞĠ ĕďĚ ĐĘ ĤĥĠČČĥ ,ġēĘ ĤĤēĥĘ .ęĕďđĚĕĘĐ ęđĕ ęđĕĝč ĦđĤčē ęĞ ġđēč ēčĔĚč ęĕĤĕĝĐ ĘđĚ ĐĠ ĦĤđĞĠ ĕĦďĚĞ ĘėČĦ ĕĦčĥ ĐďčđĞĐ ĦČ ĘėĞĘ ĕĦĕĥģĦĐđ ĦđĦĥĤč ĥĎđĚĐ ČĕĤč ČĘđ ďčđĞĚ ěđĒĚ ?čĤĝČ ĕĦĚ ďĞ ,ĦČĒ ęĞ ďēĕ .ĤĕĐĚĐ ěđĒĚĐ ĤđĝČ ,ďēĕč ĘđėČĘ ęĕėĘđĐ ęĕĤčēĐ Ęė ęČ .ĐĜĚĚ ĦČĒ ĞđĜĚĘ ĕĘ ęĕďĞđĝ ĐĕĤčēđ ĕĦč đč ęđģĚĘ ĕĦėĘĐ .ĤĠĝĐ Ħĕč ĘđĚ ĥĚĚ ,ęĞĠ ĕďĚ ęčĕĘ ĦČ


‫ מלאו את הטופס ושלחו‬,‫ לחצו כאן‬.‫פרסמו מודעות לוח חינם אונליין‬

!ĕĘĥ ĦđČģĥĚĐ ĦđĜē ē"ĥ 79 đĘč 6 + ęđĜĕĔĘĠ ĐĢĕĔĤđē ē"ĥ 179 ĐĕĜ'ĢĕĘđĔĝ ĤĔĕĘ 2

179 ĝčĕĥ ĤĔĕĘ 1 ē"ĥ 189 ĤĔĕĘ ĘčĕĕĘ ģĘč ē"ĥ 169 ĐĘĕĕČ ģĤĞ 3

('ēĕ 2-Ę ĘčĎđĚ) ē"ĥ

.ęĝĤĠĘ ĤđĝČĥ ĤĕēĚč - ĐĕďĜĘĜĕĠ ĤĔĕĘ 2

077-4505355 | ďĜđĚ ĘĦ ,57 ĘģďĐ ģđčģčĐ 15:00-09:00 'đ ,21:00-10:00 'Đ ,20:00-10:00 'ď ,20:00-12:00 'Č :ĐēĕĦĠ ĦđĞĥ ‫דפי שרונה‬

24


‫לחשוף או לא לחשוף זאת השאלה‪...‬‬ ‫ננסה לתת תשובה לשאלה המציקה לכל בעל גור חדש‪ :‬מתי ואיך רצוי לחשוף את הגור‬ ‫לכלבים אחרים? לתשובה  היבט וטרינרי והיבט התנהגותי‪ .‬זה המקום בוא המאלפים‬ ‫והווטרינרים חלוקים בדעתם‬

‫| תומר מילשטיין‬

‫רפואית הכלב צריך להימנע מפגישה עם כלבים עד גיל ‪14‬‬ ‫שבועות לפחות‪ .‬אבל כרגיל החיים מסובכים הרבה יותר‪...‬‬

‫הצד הווטרינרי‬ ‫גורי כלבים בדומה לבני אדם נולדים עם חיסוניות אימהית‪ .‬הצד ההתנהגותי‬ ‫חיסוניות זו מאפשרת להם לשרוד את השבועות והחודשים‬ ‫הראשונים לחייהם מבלי לחלות‪ .‬הגור מקבל נוגדנים מאימו‬ ‫המגיעים ברובם דרך השלייה וחלקם הקטן עובר דרך החלב‬ ‫הראשון )קולוסטרום(‪ .‬כך שכלבה שאינה מחוסנת מעבירה‬ ‫פחות נוגדנים לגורים והם חשופים יותר למחלות‪.‬‬ ‫החיסוניות האימהית היא זמנית‪ .‬הנוגדנים בגופו של הגור‬ ‫מתפרקים ומאבדים מתפקודם‪ .‬החיסוניות האימהית הופכת‬ ‫ללא אפקטיבית בין ‪ 6-16‬שבועות‪ .‬זאת הסיבה שאנו מחסנים‬ ‫במספר חיסוני משושה בחודשים הראשונים לחיי הגורים‪.‬‬ ‫כאשר אנו נותנים חיסון משושה בזמן שהחיסוניות האימהית‬ ‫עדיין קיימת הנוגדנים שעברו לגור מהאם הורסים את החיסון‬ ‫ומערכת החיסון של הגור לא מגיבה‪ ,‬כך שהחיסון אינו יעיל‪.‬‬ ‫הסיבה למספר חיסונים היא הניסיון "לקלוע" לרגע בוא‬ ‫החיסוניות האימהית מאבדת מכוחה וכך למנוע תקופה בה הגור‬ ‫חשוף למחלות‪.‬‬ ‫במרפאה שלי נהוג לתת חיסון חלקי )פרוו‪+‬כלבלבת( בגיל ‪6‬‬ ‫שבועות ובגיל ‪ 12 ,8‬ו‪ 16-‬שבועות חיסון משושה מלא‪ .‬זו שיטה‬ ‫ארוכה אך בטוחה ולכן הגור לא נחשב כמחוסן עד כשבועיים‬ ‫אחרי החיסון המלא השני )בגיל ‪ 14‬שבועות(‪.‬‬ ‫פגישה עם כלבים אחרים או שהייה במקום שהיו בו כלבים‬ ‫עלולה להוביל להדבקה של הגור במחלות קשות‪ .‬מבחינה‬

‫מישהו יודע כלבית? כנראה שלא‪ .‬לגרום לכלב לגדול בסביבה‬ ‫אנושית בלבד זה כמו לתת לתינוק לחיות בלהקת זאבים‪.‬‬ ‫כלבים צריכים ללמוד שפה‪ .‬הם צריכים להבין את התנועות‪ ,‬את‬ ‫התוקפנות‪ ,‬את הכניעה‪ ,‬את החיבה וגם את המשחק‪ .‬אנחנו‬ ‫לבד לא יכולים למלא את צרכיהם החינוכיים‪ .‬כלב שלא יחשף‬ ‫לכלבים אחרים בזמן יהיה כלב בודד‪ ,‬לעיתים תוקפן‪ ,‬לעיתים‬ ‫פחדן ובעיקר יהפוך את חיי בעליו לקשים‪.‬‬

‫מותר ואסור?‬ ‫חשוב לשמור על איזון נכון‪ .‬אין לסגור את הגור בכלוב עד שיהיה‬ ‫מחוסן אבל בו זמנית צריך לשמור עליו מפני מחלות‪.‬‬ ‫אסור‪ :‬כדי מאוד לא להפגיש עם גורים אחרים‪ ,‬בייחוד עם גורים‬ ‫שאינם מחוסנים‪ .‬אין לקחת את הגור ל"גינות כלבים" גם אם אין‬ ‫שם כלבים כשאתם מגיעים‪ .‬הווירוסים עמידים ויכולים להדביק‬ ‫את הגור גם לאחר תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫מותר‪ :‬להפגיש את הגור עם כלבים בוגרים ומחוסנים בסביבה‬ ‫נקייה‪ .‬לצאת לטיולים קצרים בעיקר על אספלט ולהימנע‬ ‫מצעידה על חול‪.‬‬ ‫לכל שאלה אתם מוזמנים להתקשר ‪.077-50-20-790‬‬ ‫לתגובות לחצו כאן‬ ‫‪.www.telmondvet.co.il‬‬ ‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪23‬‬


‫סמדר ויט‬

‫ָה ֹיה ָה ָיה‬ ‫ַּפ ַעם ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫ְרחוֹ ָקה‬

‫כשמוֹנד ה‬ ‫היה‬ ‫אלפרד‬

‫לתגובות לחצו כאן‬

‫‪22‬‬

‫•‬

‫דפי שרונה‬

‫כשאלפרד מונד רכש את אדמות תלמונד הוא חלם על מיזם עיסקי‬ ‫שיכניס הרבה כסף‪ .‬יהודים הרבה יש? יש‪ .‬בתים הרבה יש? אין‪ .‬ארנק‬ ‫גדוש מזומנים וחברים עשירים יש? יש‪ .‬קשרים בממשלה )הבריטית(‬ ‫יש? יש‪ .‬ועלהדרך אפשר גם להיות ציוני ואוהב ארץ ישראל‬

‫מושבה תל מונד הוקמה בשנת ‪ ,1929‬כחלק‬ ‫ממיזם עסקי‪ .‬הרעיון היה לרכוש קרקעות בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כדי לפתות את המוני היהודים שהגיעו‬ ‫מהגולה‪ .‬האיש מאחורי הרעיון היה סר אלפרד מונד‪,‬‬ ‫הברון מלצ'ט הראשון המוכר גם בשם לורד מלצ'ט‪.‬‬ ‫משפחת מונד‪ ,‬משפחה יהודית של תעשיינים‬ ‫ואישי ציבור שהתגוררה באנגליה במאות ה‪ 19-‬וה‪-‬‬ ‫‪ .20‬אביו של אלפרד‪ ,‬ד"ר לודוויג מונד‪ ,‬נולד בגרמניה‪,‬‬ ‫היגר לאנגליה והפך למדען וממציא בתחום הכימיה‪.‬‬ ‫הוא ייסד חברה לתעשייה כימית והפך בעקבות‬ ‫המצאותיו לתעשיין מצליח בבריטניה‪.‬‬ ‫אלפרד מונד המשיך את עסקי הניקל של אביו‬ ‫ופיתח אותם בהצלחה‪ .‬מונד הקים את חברה הענק‬ ‫"התעשיות הכימיות הקיסריות" )‪Imperial‬‬ ‫‪ ,(ICI ,Chemical Industries‬שהפכה לאחת‬ ‫החברות הגדולות בעולם והפכה את אלפרד מונד‬ ‫לגדול העשירים באנגליה‪.‬‬ ‫אלפרד מונד‪ ,‬בנו של לודוויג‪ ,‬חונך כנוצרי ושפת‬ ‫האם בה דיבר הייתה גרמנית‪ .‬הוא נישא ב‪1894-‬‬ ‫לוויולט גצה‪ ,‬אף היא ממוצא יהודי‪ ,‬וילדיהם אווה‬ ‫והנרי הוטבלו וחונכו כאנגליקנים‪.‬‬ ‫את פעילותו הפוליטית החל במפלגה הליברלית‬ ‫באנגליה ובשנת ‪ 1906‬נבחר מטעמה לבית הנבחרים‬ ‫הבריטי‪ .‬בזמן מלחמת העולם הראשונה הואשם‬ ‫בהיותו בוגד גרמני ויהודי למרות שלא ניהל את חייו‬ ‫כיהודי‪ .‬למרות זאת הוא התקדם בסולם הפוליטי‬ ‫וב‪ 1916-‬כיהן כשר העבודה והרווחה‪ .‬ב‪ 1921-‬מונה‬ ‫לשר הבריאות‪ ,‬תפקיד בו כיהן כשנה‪ .‬ב‪1928-‬‬ ‫הצטרף למפלגה השמרנית וקיבל תואר אצולה‬ ‫"הברון הראשון מלצ'ט"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1917‬בגיל ‪ ,50‬החל מונד לגלות את יהדותו‪.‬‬ ‫הוא הביע בפומבי את תמיכתו ברעיון הציוני עם‬ ‫כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים‪ ,‬וזאת בהשפעת‬ ‫ידידו חיים ויצמן‪.‬‬

‫ב‪ 1922-‬ביקר לראשונה בארץ עם ויצמן והיה בין‬ ‫המשקיעים שגייס פנחס רוטנברג להקמת מפעל‬ ‫החשמל שלו‪ .‬בשובו מהביקור היה לנשיא הקרן‬ ‫הציונית הבריטית‪ ,‬ועסק בשמה במשא ומתן‬ ‫עם ממשלת בריטניה‪ .‬הוא עסק בגיוס תרומות‬ ‫להגשמת החזון הציוני‪ ,‬מונה כחבר בחבר הנאמנים‬ ‫הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫וכיהן כנשיא הראשון של הטכניון עם פתיחתו‪.‬‬ ‫הוא תרם סכומי כסף רבים מהונו הפרטי למטרות‬ ‫ציוניות‪ .‬ב‪ ,1928-‬החליט לממן את פסל האריה‬ ‫השואג‪ ,‬כדי שתהיה מצבה לזכרו של טרומפלדור‬ ‫וחבריו בתל‪-‬חי‪.‬‬ ‫באותה שנה שיכנע מונד בעלי הון בריטיים לא‬ ‫יהודים להשקיע ברכישת קרקעות בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ביוזמתו הוקמה "חברת מטעי ארץ ישראל"‪ ,‬שרכשה‬ ‫קרקעות‪ ,‬נטעה פרדסים והציעה לרכישה חלקות‬ ‫מעובדות ליהודי העולם‪ .‬בשנת ‪ 1929‬רכשה החברה‬ ‫‪ 2,500‬דונם קרקעות חקלאיות מידי בעליהן הערבים‬ ‫באזור השרון‪ ,‬מצפון לכפר סבא‪ .‬עוד באותה שנה‬ ‫החלו עבודות הכשרת הקרקע לנטיעה והוקם מחנה‬ ‫הצריפים הראשון על הגבעה במרכז האזור שנקרא‬ ‫"מחנה תל מונד"‪.‬‬ ‫מונד נפטר באנגליה ב‪ 27-‬בדצמבר ‪ ,1930‬בגיל ‪,62‬‬ ‫זמן קצר לאחר עלייתה על הקרקע של ההתיישבות‬ ‫שיזם‪ .‬בשנת ‪ 1931‬נבנו בתי הקבע הראשונים‬ ‫ביישוב ובניהם בית הלורד מונד‪.‬‬ ‫ילדיו של אלפרד מונד‪ ,‬הנרי ואווה‪ ,‬הלכו בעקבות‬ ‫אביהם ושניהם התגיירו ב‪ .1933-‬הנרי מונד‪ ,‬הברון‬ ‫השני מלצ'ט‪ ,‬כיהן כיושב ראש הסוכנות היהודית‪,‬‬ ‫כיו"ר חברת החשמל וחברת מטעי ארץ ישראל‬ ‫)בעלת אדמות תל מונד( וכנשיא מכבי העולמי‪ .‬הבת‬ ‫אווה )חווה( נישאה לג'ראלד אייזקס‪ .‬היא כיהנה‬ ‫כנשיאת הקרן הציונית הבריטית ועמדה בראש‬ ‫הסניף הבריטי של הקונגרס הציוני העולמי‪.‬‬


‫"כן‪ ,‬אחד‪ ,‬בבטן‪".‬‬ ‫איך אמא מגיעה למסקנה שצריך לעשות לילדה קעקוע‬ ‫ליום ההולדת?‬ ‫"שיגעתי אותה‪ ,‬לא עזבתי אותה‪ ,‬עד שהיא הבינה שזהו"‪.‬‬ ‫איפה יש לך קעקועים?‬ ‫"בקרסול‪ ,‬ברגל השניה למטה‪ ,‬בירך‪ ,‬בבטן התחתונה‪,‬‬ ‫בצלעות‪ ,‬בצד הבטן‪ ,‬ארבעה בגב‪ ,‬אחד בזרוע‪ ,‬אחד‬ ‫בזרוע השניה‪ ,‬שניים בכתף הקדמית‪ ,‬אחד מאחורי האוזן‪,‬‬ ‫אחד באצבעות‪ ,‬אחד ביד‪ ,‬אחד נוסף איפה שחותמים‬ ‫במסיבות"‪.‬‬ ‫ואיזה הכי כאב?‬ ‫"בגב כף הרגל‪ ,‬ואני מתה לעשות עוד אחד בדיוק במקום‬ ‫הזה ברגל השניה‪ ,‬אין לי אומץ‪ ,‬אבל אני יודעת שאני‬ ‫אעשה אותו‪".‬‬ ‫מה היה הקעקוע הראשון שלך?‬ ‫"הכי גדול‪ ,‬בגב‪ ,‬טרייבל‪ ,‬היינו כמה שעות בסטודיו של‬ ‫הקעקועים‪ ,‬מלא חברים מתל‪-‬מונד‪ ,‬בסוף אחד החברים‬ ‫אמר לי‪ :‬נו תעשי את זה‪ ...‬אז עשיתי"‪.‬‬ ‫איזה קעקוע את הכי אוהבת?‬ ‫"את הנוצה על הזרוע‪ ,‬את הפרחים ואת שמות האחיינים‬ ‫שלי"‪.‬‬ ‫איזה האחרון?‬ ‫"על היד‪ ,‬השם של האחיין שלי‪ ,‬עשיתי את השם שלו על‬ ‫הגב‪ ,‬ואז שינו לו את השם‪ ,‬אז עשיתי קאבר על הקעקוע‬ ‫הישן וכתבתי את השם החדש על האצבעות"‪.‬‬ ‫יש עוד קעקועים בדרך?‬ ‫"בטח"‪.‬‬ ‫כמה? עד שהכל יהיה מכוסה?‬ ‫"אין לזה סוף‪ ,‬זה ממכר"‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫"נגעת נסעת‪ ,‬או שמישהו עושה קעקוע אחד ופה זה‬ ‫נגמר‪ ,‬או שזו התמכרות‪ ,‬כל קעקוע שאני עושה אמא שלי‬ ‫אומרת לי שהיא תעיף אותי מהבית‪ ,‬מזל שהיא אוהבת‬ ‫אותי"‪.‬‬ ‫אמא שלך? זו שעשתה לך את הקעקוע הראשון?‬ ‫"כן‪ ,‬היא אומרת שזה כבר מוגזם"‪.‬‬ ‫למה את מכורה? לכאב? לאיך שזה נראה?‬ ‫"לא‪ ,‬לא סובלת את הכאב‪ ,‬אני שותה ‪ 40‬טיפות‬ ‫אופטלגין לפני שאני עושה קעקוע‪ ,‬אוהבת את התוצאה"‪.‬‬ ‫את לא חושבת שיום אחד תתחרטי על זה?‬ ‫"לא! יש מי שאוהב לקנות בגדים‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬נעליים‪,‬‬ ‫תיקים‪ ,‬אני אוהבת ללכת לעשות קעקוע!"‬

‫אבל כל מה שאמרת עד עכשיו אפשר להוריד ולזרוק‪,‬‬ ‫קעקוע לא‪ .‬ואיך כל זה מסתדר עם כל הקטע של האמונה‬ ‫באל?‬ ‫"הדת לא מכתיבה לי‪ ,‬אני לא אומרת להם מה לרשום‬ ‫בספר‪ ,‬הם לא יגידו לי מה לצייר על הגוף‪ ,‬יש לי קעקוע‬ ‫אחד שכתוב בו ‪ ,…only god can judge me‬זה עונה לך‬ ‫על השאלה? "‬ ‫לא מפחיד אותך מה יעשו עם כל זה אחרי שתלכי‬ ‫מהעולם?‬ ‫"לא אכפת לי‪ ,‬אני אהיה כבר מתה גם ככה‪ .‬שיורידו כל‬ ‫מה שצריך‪ ,‬אני מוכנה לתרום את כל האיברים שלי אחרי‬ ‫שאני אמות‪ .‬אלוהים אוהב אותי גם ככה"‪.‬‬ ‫עשית את כולם באותו מקום?‬ ‫"אחד בחולון‪ ,‬אחד בנתניה – זה הראשון‪ ,‬כל השאר‬ ‫בכפר סבא‪ ,‬אצל יוני"‪.‬‬ ‫את עושה להם גם חידושים?‬ ‫"יש לי כמה קאברים‪ ,‬אבל לא מחדשת"‪.‬‬ ‫במשך כל הראיון הזה עומדת לצידנו עדן‪ ,‬בת הזוג‬ ‫הנצחית של שחף‪ .‬היכן שרואים את שחף‪ ,‬רואים גם את‬ ‫עדן‪ .‬הן בלתי נפרדות‪ ,‬אני שואלת אותה מה דעתה על‬ ‫העניין‪:‬‬ ‫"מגניב‪ ,‬אני בעד‪ ,‬זה סקסי רצח"‪.‬‬ ‫כמה שיותר יותר טוב?‬ ‫"כמה שיעשה לה טוב‪ ,‬שתעשה"‪.‬‬ ‫ואם מחר תהיה מכוסה עד לצוואר?‬ ‫"לא‪ ,‬יש גבול‪ ,‬היא גם לא תגיע לשם"‪.‬‬

‫לתגובות לחצו כאן‬ ‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪21‬‬


‫אדווה אנגל‬

‫מלכת‬ ‫הקעקועים‬ ‫ע‬ ‫בתיה בונה‬

‫לפני שמחליטים‬ ‫לעשות קעקוע‬ ‫על‪-‬פי ההגדרה המילונית של אבן שושן‪ ,‬קעקע הוא ציור‪ ,‬מספר או‬ ‫סמל חרוט בעור הגוף‪ ,‬בעיקר על‪-‬ידי דקירה או צריבה בעור ומריחת‬ ‫המקומות הללו בצבע שאינו יורד או נמחק‪.‬‬ ‫כתובות קעקע היו מקובלות מאוד בתרבויות קדומות בכל רחבי‬ ‫תבל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היהדות אוסרת לחרוט כתובות קעקע על הגוף‪.‬‬ ‫איסור זה הוא אחד מתרי"ג מצוות ומקורו בספר ויקרא י"ט‪ ,‬כ"ח‪:‬‬ ‫"וְ ֶש ֶׂרט לָ נֶפֶ ׁש ל ֹא ִת ְּתנ ּו ִ ּבבְ ַש ְׂרכֶ ם וּכְ תֹבֶ ת ַקעֲ ַקע ל ֹא ִת ְּתנ ּו ָ ּבכֶ ם"‪.‬‬ ‫סיבות שונות גורמות לאנשים לעשות קעקוע‪ .‬הגורמים הנפוצים‬ ‫ביותר הם‪ :‬אמצעי זיהוי‪ ,‬קישוט‪ ,‬סיבות דתיות‪ ,‬השתייכות לקבוצות‬ ‫הסוטות מן הנורמה המקובלת‪ ,‬או אמונה בהשפעה המאגית של‬ ‫כתובת הקעקע‪ .‬הכאב הכרוך בתהליך הקעקוע נתפס‪ ,‬לעיתים‪,‬‬ ‫כאמצעי להפגנת אומץ לב‪.‬‬ ‫כיום כתובות קעקע הן סוג של אופנה‪ ,‬ואנשים משתמשים בכתובת‬ ‫קעקע כקישוט מקובל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬התקשטות בכתובות קעקע‬ ‫יכולה להצביע על סטיה מנורמות מקובלות משום שבמקרים רבים‬ ‫כתובות אלה מסמלות השתייכות לקבוצות או לקטגוריות סוטות‪.‬‬ ‫הסרת קעקוע מסובכת יותר מצריבתו‪ ,‬ולא תמיד ניתן להסירו כך‬ ‫שלא יישארו סימנים לקעקוע‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬אם עלה בכם ההרהור‬ ‫של לעשות קעקוע מומלץ לדעת מספר דברים לפני שמחליטים‪.‬‬

‫מן הרשת בנושא קעקועים‪:‬‬ ‫אתר ישראדוקטור‪:‬‬

‫‪http://www.isradoctor.co.il/blog/blog/default.aspx?id=351&t=%5C‬‬

‫‪• 20‬‬ ‫דפי שרונה‬ ‫דוקטורס‪:‬‬ ‫אתר‬

‫‪/http://doctorsonly.co.il/2013/03/55018‬‬

‫וד מהיותי קטנטונת נחשפתי רבות לקעקועים‪.‬‬ ‫זה קשור לעובדה שנולדתי בעיר השמש הנצחית‪,‬‬ ‫אילת‪ ,‬שם מסתובבים רוב הזמן בבגד ים‪.‬‬ ‫תמיד מצאתי בקעקועים משהו אקזוטי‪ ,‬משהו מרתק‪,‬‬ ‫יפה ובגיל מאוחר יותר אפילו חושני‪ .‬תמיד הידהדה באוזני‬ ‫אזהרתו של אבי‪ ,‬כי באם אחליט לעשות קעקוע הוא‬ ‫יזרוק אותי מהבית‪ ,‬אך מה לעשות ובגיל ‪ 16‬אזהרה שכזו‬ ‫היא בבחינת 'הבה נבדוק עד כמה רחוק הוא ילך עם זה'‪.‬‬ ‫אז הגעתי לסטודיו 'רז לקעקועים' ובחרתי קעקוע גדול‬ ‫ויפה מספיק כדי לבסס את עמדתי‪.‬‬ ‫מיותר לציין שאבי לא זרק אותי מהבית כאשר גילה‬ ‫לאחר כחודשיים שעשיתי קעקוע‪ .‬חטפתי עונש סביר‬ ‫בהחלט וחתמתי את החוויה כחיובית ביותר!‬ ‫בגיל ‪ 25‬החלטתי שלא די לי‪ .‬הוספתי שני קעקועים‬ ‫לאוסף‪ .‬אני יודעת שיש עוד קעקוע אחד שאני חייבת )כן‪,‬‬ ‫פשוט חייבת(‪ ,‬שמשלב את שמות ילדי ובעלי בתוכו‪ .‬עד‬ ‫שלא אעשה אותו לא ארגע‪.‬‬ ‫כאשר חיפשתי מישהו בתל‪-‬מונד שיהיה מוכן לומר‬ ‫משהו על ניסיונו האישי עם קעקועים‪ ,‬לא הייתי זקוקה‬ ‫ליותר משנייה של מחשבה‪ .‬הרי אני מכירה את שחף כהן‪,‬‬ ‫האוחזת במספר שיא של קעקועים המעטרים את גופה‪.‬‬ ‫כל מי שפוגש את שחף מבין שלא מדובר בבחורה‬ ‫רגילה‪ .‬משעמם איתה לא יהיה‪ .‬שחף‪ ,‬שמידת מכנסיה‬ ‫גורמת לכל נערה ממוצעת בגיל ‪ 16‬לקנא‪ ,‬גבוהה וחטובה‪,‬‬ ‫בעלת עיניים בהירות‪ ,‬שפתיים מלאות שלא מפסיקות‬ ‫לחייך ואנרגיות שלא נגמרות לעולם‪ .‬וכן‪ ,‬שכחתי לציין‪,‬‬ ‫על גופה מתנוססים ‪ 18‬קעקועים‪.‬‬ ‫קפצתי לבקר את שחף ולשאול אותה לגבי התופעה‬ ‫המצויירת על גופה‪:‬‬ ‫מתי עשית את הקעקוע הראשון שלך?‬ ‫"בגיל ‪ 15‬קיבלתי את הקעקוע הראשון שלי מתנה ליום‬ ‫ההולדת"‪.‬‬ ‫גם לאמא יש קעקועים?‬


‫לחצו כאן לאתר המועצה‬

‫פגישת עבודה של ראש‬ ‫המועצה עם שר הפנים‬

‫ביום ה' ‪ 28.11.13‬התקיימה לבקשת ראש המועצה‪ ,‬מר‬ ‫רוני גולן‪ ,‬פגישה עם שר הפנים מר גדעון סער‪ .‬במסגרת‬ ‫הפגישה סקר ראש מועצת תל מונד הנכנס את תמונת‬ ‫המצב הכספי הקשה של מועצת תל מונד‪ ,‬שהינה על סף‬ ‫פשיטת רגל‪ ,‬ואת האתגרים הקשים הצפויים לו עם כניסתו‬ ‫לתפקיד‪ .‬שר הפנים הדגיש כי משרד הפנים יתמוך‬ ‫בתהליך תכנית ההבראה המקיפה של מועצת תל מונד‪ ,‬ואף‬ ‫יגבה את ראש המועצה בתהליך ההבראה‪ .‬לשם כך עתיד‬ ‫ראש המועצה להיפגש בימים הקרובים עם נציגי מחוז‬ ‫מרכז של משרד הפנים להתנעת תהליך ההבראה‪.‬‬ ‫‪-ĘĦ čĘč ĞđĜĢđ ěĔģ ęđģĚ ,ĐĠģ ęēĘ Ħĕč‬‬ ‫‪ęĘđĞ ęĕĘĎĚ ęđģĚĘ ęĕĝĜėĜĥė .ďĜđĚ‬‬ ‫‪ęē ĐĠģ ĘĞ ĦčĥĘ ğĕė .ęĕĠČĚ Ęĥ ęĘĥ‬‬ ‫‪đČ ĐģđĦĚ ĐĎđĞ ,ĖĕĤė đďĕĢĘĥė ĘĕčĐĚđ‬‬ ‫‪ĦđĐĚČ ĦĚďģđĚ Ĥģđč ĦĞĥč .ēđĘĚ ĐĠČĚ‬‬ ‫‪ĦđĜēĘđĥĘ čĕčĝĚ ęĕčĥđĕ ,ęĕĜĔģĐ ěĐĕďĘĕđ‬‬ ‫‪ĤĠĝĐ ĦĕčĘ ęĕėĘđĐĐ ęĕďĕĚĘĦ .ęĕĘđĎĞĐ‬‬ ‫‪ęĕĕĤĔ ęĕĠČĚč ęĚĢĞ ĦČ ęĕģĜĠĚ ĖđĚĝĐ‬‬ ‫‪ČĘđ ęđģĚĐ ĘĞ ğđĘēĘ Đĥģ .ĤĥĞ ĦēđĤČĘ‬‬ ‫‪ĘČ ęĕĥĘđĎĐ ęĕĜĕĚĒĚĐ ĦđēĕĤĘ ĦđĦĠĦĐĘ‬‬ ‫‪ęĞ ęđģĚ ĥĠēĚĥ ĕĚĘ ġĘĚđĚ .ĐčēĤĐ‬‬ ‫‪.ĥđĜĥĕĜ Ęĥ ĕĠđĕĘ ĕĠđČ‬‬ ‫‪:(ĤČĥĐ ěĕč) ĞĕĢĚ ĐĠģđ ęēĘ Ħĕč‬‬ ‫‪ĐĔĕē ęēĘ ,ČĘĚ ěđĠĕĥ ęēĘ ,ěĕĚĝđģ ęēĘ‬‬ ‫‪ęĕ'ĢĕđđďĜĝ ,(ĦĢĚē ģĢčĚ ęĕĚēĘĐ Ęė) ĐČĘĚ‬‬ ‫‪.ĦđĕĎđĞđ ĦđĎđĞ ĤēčĚ ,ęĕČĕĤčđ ęĕĕĤĔ‬‬

‫‪ĕĥĕĥ ďĞ ěđĥČĤ :ęĕĚĕč ēđĦĠ‬‬ ‫‪čĤĞč 8 ďĞ Ĥģđčč 8 :ĦđĞĥĐ ěĕč‬‬ ‫‪ďĜđĚ-ĘĦ ,58 ĘģďĐ 'ēĤ‬‬

‫‪077-4106010 :'ĘĔ‬‬

‫בעיית הביוב בשכונת אלי כהן‬

‫ראש המועצה הנכנס החל לטפל בבעיית תשתיות הביוב‬ ‫של שכונת אלי כהן מיד בהיכנסו לתפקיד‪ ,‬כנושא חשוב‬ ‫ודחוף‪ .‬לשם כך התקיימו בשבועיים האחרונים פגישות‬ ‫עבודה עם יו"ר תאגיד המים מעיינות השרון ועם הקבלן‬ ‫המבצע על מנת לקבל הערכת עלויות לביצוע של הפרויקט‬ ‫בהשתתפות קטנה של התושבים ותורמים חיצוניים‪.‬‬

‫תב"ע ‪105‬‬

‫תב"ע ‪ 105‬הינה תכנית בניין עיר שאושרה ופורסמה לפני‬ ‫כשנתיים ע"י שר הפנים והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה‪.‬‬ ‫התכנית כוללת בנייה של כ‪ 1,000 -‬יחידות דיור מסוג‬ ‫צמודי קרקע ומבני גן‪-‬גג‪ ,‬במתחם המזרחי של תל מונד‬ ‫)לכיוון כפר הס(‪ .‬לשם התנעת התכנית וקידום תהליך‬ ‫פיתוח הקרקע‪ ,‬קיים ראש המועצה רוני גולן בתאריך‬ ‫‪ 26.11.13‬מפגש עם בעלי הקרקעות‪.‬‬ ‫במפגש נכחו יו"ר החברה הכלכלית‪ ,‬מהנדס המועצה ראש‬ ‫פרוייקט הפיתוח ואדריכל תכנית הבינוי‪ .‬במפגש הוצגו‬ ‫עיקרי התכנית‪ ,‬הערכות הזמנים‪ ,‬התעריפים והעלויות‬ ‫הצפויות לפיתוח השטח‪.‬‬ ‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪19‬‬


‫'מפגשישי'‪ :‬תוכנית‬ ‫ייחודית בתלמונד‬ ‫במעמד ראש המועצה רוני גולן ובליווי מנהל‬ ‫מחלקת החינוך אילן הדס‪ ,‬התקיים המפגש‬ ‫השני של "מפגשישי"  תוכנית חדשנית‬ ‫שהחלה לקרום עור וגידים לפני מספר חודשים‪.‬‬ ‫מדובר בתכנית רחבת היקף המלווה השואפת‬ ‫לפתח את הייחוד שבכל תלמיד ואשר גובשה‬ ‫ע"י מנהלי מוסדות החינוך בישוב‪ .‬התכנית‬ ‫זכתה לשבחים מגורמי פיקוח וממנהלת מחוז‬ ‫מרכז במשרד החינוך והוצגה על ידי אילן הדס‬ ‫בפני חבר הכנסת עמרם מצנע‪ ,‬יו"ר ועדת‬ ‫החינוך במפגש שהתקיים בכנסת‪.‬‬ ‫ראש המועצה רוני גולן שבחר להתחיל את‬ ‫הסיורים במערכת החינוך לאחר כניסתו‬ ‫לתפקיד‪ ,‬התרשם ממגוון הפעילויות‪ ,‬מהשיתוף‬ ‫בין כל בתיהספר ומרוח ההתנדבות שבאה‬ ‫לידי ביטוי בעשרות הורים ובמאות תלמידי‬ ‫שכבת י' של החטיבה העליונה שסייעו‬ ‫לתלמידים ולצוותי המורים‪.‬‬ ‫"מדובר בתכנית המיוחדת לנו ששמה אותנו‬ ‫בראש החץ של מערכות החינוך בארץ‪ .‬לכל‬ ‫תלמיד יש שאיפות‪ ,‬חלומות ורצונות והיום הזה‬ ‫הוא מימוש אמיתי וסמלי לתפיסה זו‪ .‬אני מודה‬ ‫לצוותים החינוכיים‪ ,‬לעומד בראשם ולמתנדבים‬ ‫הרבים שעשו עבודה נפלאה שהביאה לשמחת‬ ‫חיים של ילדינו כפי שראיתי בסיורים בין בתי‬ ‫הספר"‪.‬‬ ‫במהלך השנה יתקיימו במספר ימי שישי‬ ‫"קרנבלים" של חוגים בעשרות נושאים‪ .‬כל‬ ‫בתי הספר יהפכו לקמפוס ענק שבו הילדים‬ ‫יבחרו מה ללמוד ואיפה‪ .‬תלמיד יוכל להשתתף‬ ‫בשניים מתוך עשרות מפגשים שיוצעו במגוון‬ ‫רחב של תחומים ונושאים כגון‪ :‬צילום‪ ,‬קישוטי‬ ‫עוגה‪ ,‬אפיה‪ ,‬יוגה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬ברידג'‪ ,‬אומנויות‬ ‫הלחימה‪ ,‬כתב סתרים‪ ,‬ריקוד‪ ,‬אומנות הנאום‪,‬‬ ‫טיפול בבעלי חיים ועוד‪.‬‬ ‫במהלך מספר חודשים ישב צוות חשיבה‬ ‫על ההתארגנות הכלל ישובית להערכות כל‬ ‫הגורמים כולל גורמי המשטרה‪.‬‬ ‫ב'מפגשישי' השני נטלו חלק כ ‪ 1,500‬תלמידי‬ ‫כיתות א'ו'‪.‬‬

‫לתגובות לחצו כאן‬

‫משלחת מארה"ב הגיעה ללמוד בתלמונד‬ ‫ביום שלישי האחרון בקרה בגן הנרקיס שבתלמונד משלחת מניו ג'רסי שבארצות הברית על מנת להתרשם כיצד פועלת התוכנית‬ ‫האמריקאית "‪ "PJ Library‬שנוסדה בארה"ב ע"י קרן הרולד גרינספון ופועלת בארץ בשיתוף האגף לחינוך קדםיסודי במשרד החינוך‪.‬‬ ‫את המשלחת בראשותה של ליסה ליטמן המנהלת הפדגוגית מניו ג'רסי קיבלו ראש המועצה הנבחר רוני גולן ומרכזת גני הילדים‬ ‫במועצה חדוה במני‪ .‬לפני שנתיים נבחרה תלמונד להוביל את הפרוייקט שפועל בכל גני הילדים‪ .‬לאור ההצלחה הרבה החלו יותר‬ ‫ויותר ישובים להכליל את המיזם המבוסס על הטמעת ערכי קריאה כבר בשכבות הגיל הרך‪ .‬גן הנרקיס בניהולה של יפה טולדו והסייעת‬ ‫כרמלה חג'ג' נבחר להציג בפני המשלחת מארה"ב מתנהל המיזם תוך כדי הדגמה של ילדי הגן  בשיר‪ ,‬בסיפור‪ ,‬בריקוד ובמלל‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫•‬

‫דפי שרונה‬


‫לקראת חג החנוכה קיים ביה"ס "אור‬ ‫תורה" פעילות חינוכית לתלמידי ביה"ס‬ ‫ולילדי הגנים בשיתוף עם "מכון המקדש"‬ ‫בירושלים‪ .‬התלמידים פעלו בתחנות‬ ‫יצירה‪ ,‬בהן בנו דגם של בית המקדש‪,‬‬ ‫הפיקו קטורת‪ ,‬שמן בבית הבד‪ ,‬הולבשו‬ ‫בבגדי כהן ע"י "פנחס המלביש"‪.‬‬ ‫ילדי הגנים יצרו עבודות אמנות והשתתפו‬ ‫בהפעלות ספורט‪ .‬ועד ההורים הפעיל‬ ‫תחנות מזון ומוזיקה‪ .‬הארוע‪ ,‬שהתקיים‬ ‫במבנה החדש של בית הספר‪ ,‬זכה‬ ‫למחמאות רבות בשל האווירה החמה‬ ‫והמשפחתית בו הצטיין‪.‬‬

‫שבת אחים‬ ‫גם יחד‬ ‫לרגל עצרת זיכרון למרן עובדיה יוסף ז"ל‬ ‫התקיימה בבית הכנסת "עמנואל" עצרת‬ ‫בהשתתפות קהל רב‪ .‬כיבד את האירוע‬ ‫הרב הראשי לישראל דוד לאו שליט"א‬ ‫שנכנס בימים האחרונים לכהונתו‪.‬‬ ‫בדבריו הדגיש הרב כי עובדיה יוסף היה‬ ‫רבן של כל עם ישראל‪" .‬הוא היה צירוף‬ ‫נדיר של מוח מזהיר‪ ,‬של לב ענק שאהבת‬ ‫ישראל פעמה בקרבו”‪ ,‬אמר והוסיף‪:‬‬ ‫"אם היה בינינו היום היה מבקש שנהיה‬ ‫כאיש אחד‪ ,‬שלא תהיה מריבה בינינו‬ ‫שנזכור כי אחים אנחנו" ‪.‬‬ ‫את הערב אירגן ראש המועצה הדתית‬ ‫יוסי ספיר ונכחו בו רב הישוב שלמה‬ ‫צדוק‪ ,‬הרב עזריאל צדוק‪ ,‬רב הישוב‬ ‫קדימהצורן משה מרדכי טוביאס וראש‬ ‫המועצה הנבחר רוני גולן שהדגיש‬ ‫בדבריו כי יפעל לשמירת הסטטוס‬ ‫קוו בתלמונד וידאג לקירוב הלבבות‬ ‫ולגיבוש התושבים‪.‬‬


‫מוכרחים להיות שמח‬ ‫קבוצת תושבי תלמונד‪ ,‬בעזרת תרומות של עסקים מקומיים‪ ,‬יצאו לבית‬ ‫לווינשטיין כדי לשמח את החולים המאושפזים בו‪" .‬הסיפוק מהנתינה גדולה‬ ‫מהנתינה עצמה"‪ ,‬אומרת נעמי | משה דין‬ ‫"לתת  את הנשמה ואת הלב‪ ,‬לתת  לתת כשאתה אוהב"‪ ,‬אלה מילות השיר שנעמי‬ ‫רבינוביץ‪ ,‬גננת בגן "ילדותי"‪ ,‬אוהבת‪" .‬הנתינה היא דבר קטן‪ ,‬יחסית לסיפוק העצום‬ ‫שאתה מקבל"‪ ,‬אומרת נעמי כשחיוך גדול על פניה‪.‬‬ ‫את הפעילות האחרונה שלה‪ ,‬בבית לווינשטיין‪ ,‬קיימה נעמי בהנחיית עמותת "נפש רוח‬ ‫נשמה"‪" .‬עמותה זו"‪ ,‬היא מספרת‪" ,‬כוללת מתנדבים רבים מכל הארץ‪ ,‬הלוקחים על‬ ‫עצמם לשמח החולים בבתי החולים בארץ בחנוכה ובפורים‪".‬‬ ‫ביום חמישי אחה"צ החלה החגיגה בבית לוינשטיין‪ .‬מאופרות כליצניות )האיפור של‬ ‫ליאת אביבי(‪ ,‬עם תלבושות מתאימות ותחפושת של דובי‪ ,‬הגיעו נעמי רבינוביץ‪ ,‬שחף‬ ‫כהן ועדן זיגדון לבית לווינשטיין‪.‬‬ ‫התרומות שאספה נעמי‪ ,‬סופגניות‪ ,‬חבילות שי‪ ,‬סביבונים וצעצועים חולקו בכל ששת‬ ‫הקומות של בית החולים וברחבת הכניסה‪ .‬אני והאקורדיון היינו אחראים על המוסיקה‬ ‫ועשיית השמח‪.‬‬ ‫חיוכם של החולים ובני משפחותיהם היה השכר האמיתי של כולנו‪ ,‬משתתפי המבצע‪.‬‬ ‫תודתנו שלוחה לתושבי תלמונד ובתי העסק שתרומותיהם איפשרו את הצלחת‬ ‫האירוע‪ :‬כפר השעשועים‪ ,‬הצעצוע‪ ,‬כל בו מורן ולשכבת כיתות א' בבית הספר "נוף‬ ‫ילדות"‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫•‬

‫מפה לשם‬


‫מצעד יוצא דופן בזכות שילוב בני עקיבא והמתנ"ס הקהילתי‪ .‬היה‬ ‫כיף לראות את הצופים מובילים פרוייקט ישובי ולוקחים חלק‬ ‫בפעולה עם הקהילה"‪.‬‬ ‫כיאה לפעילות צופית‪ ,‬ההליכה לוותה במורל צופי מטורף של כל‬ ‫קבוצה‪/‬גדוד‪.‬‬ ‫בסוף המצעד‪ ,‬התרכזו כל המשתתפים בחורשה‪ ,‬בה הופיעו על‬ ‫הבמה להקת פאזה‪ ,‬להקות מהמתנ"ס ולהקת השבט שביצעה בין‬

‫היתר את השיר "כמו אש" שקשור למצעד‪.‬‬ ‫המצעד לא היה יכול להצליח ללא מרכזות השבט‪ ,‬שי עירון ומיכל‬ ‫גולדהירש והמרכזים הצעירים‪ :‬שירי שלף‪ ,‬שיר ארגמן‪ ,‬יובל שקל‪,‬‬ ‫גיא מעוז‪ ,‬יובל קדמון ואסף בנימיני‪ ,‬שדאגו שהכל יתנהל בשלום‬ ‫ושיהיו לפידים לכולם‪ .‬יש לציין גם את פעילי השבט‪ ,‬המדריכים‬ ‫וההורים המתנדבים שדאגו לבטיחות החניכים‪.‬‬ ‫כתב‪ :‬עידו אלרגנד‪ ,‬מטעם צוות קשרי חוץ‪.‬‬


‫מצעד לפידים‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬ה ‪ ,26.11‬רחובות תל מונד התמלאו בהמוני ילדים‬ ‫ונוער‪ ,‬שצעדו בראש מורם עם לפידים בידיהם‪ .‬זהו מצעד‬ ‫הלפידים‪ ,‬שמתנהל ביוזמת שבט פולג מדי שנה‪ .‬היתה זו הפעם‬

‫הראשונה בה נכחו במצעד חניכי שבט פולג והשכב"ג‪ ,‬יחד עם ילדי‬ ‫המתנ"ס ותנועת בני עקיבא‪ .‬אפילו חלק מחניכי שבט לביא‪ ,‬צופי‬ ‫פרדסיה‪ ,‬הגיעו למצעד‪.‬‬ ‫האווירה במצעד הלפידים היא אווירה שאין כמותה  הילדים‬ ‫צחקו‪ ,‬פטפטו ונהנו להחזיק לפיד אמיתי‪ .‬היכן עוד יוכלו להחזיק‬ ‫בלפיד בוער?‬ ‫מרכז השבט הצעיר‪ ,‬יובל קדמון‪ ,‬אמר בסיום המצעד‪" :‬היה השנה‬


‫"כורדי חייב לאכול קובה בערב‬ ‫שבת‪ ,‬כי אם לא‪ ,‬הוא יקום‬ ‫לעבודה כרגיל ביום שבת‪."...‬‬

‫לגודל של חצי ס"מ בערך‪ .‬הגודל לא‬ ‫חייב להיות אחיד זה מה שמעניק את‬ ‫המרקם המיוחד לקובה‪ .‬מוסיפים את‬ ‫הבשר לקערה‪ ,‬סוחטים את הבצל‬ ‫המסונן מהנוזלים ומוסיפים אותו‬ ‫לקערה‪ .‬מוסיפים כמון‪ ,‬פלפל שחור‬ ‫ופפריקה‪ .‬ניתן להוסיף פלפל חריף‪.‬‬ ‫את הסולת מוסיפים לקערה נפרדת עם‬ ‫מעט מלח ומוסיפים מים עד שמרקם‬ ‫הבצק נהיה רך כפלסטלינה‪ .‬נותנים‬ ‫לעיסה לספוג את המים כ‪ 10-‬דקות‪.‬‬ ‫בינתיים מכינים את המרק‪:‬‬ ‫מטגנים בסיר בצל אחד עם סלקים‬

‫פרוסים לפרוסות דקות שוות‪ .‬כשהבצל‬ ‫נהיה סגול מוסיפים מים רותחים עד‬ ‫לכיסוי הירקות‪ .‬מבשלים כ‪ 15-‬דקות‬ ‫עד שהסלק מתרכך מעט‪ .‬מוסיפים מים‬ ‫רותחים עד לחצי סיר ומביאים למצב‬ ‫רתיחה‪ .‬מתבלים עם פפריקה אדומה‬ ‫מתוקה‪ ,‬מלח ופלפל לפי הטעם‪ ,‬ומלח‬ ‫לימון לפי הטעם )מומלץ בין כפית‬ ‫לכפית וחצי(‪.‬‬

‫הפינאלה‪ :‬גלגול הקובה‬ ‫טובלים ידיים במים‪ .‬לוקחים כדור‬ ‫מהסולת‪ ,‬מגלגלים ומשטחים על‬ ‫יד אחת‪ .‬עם כפית מניחים מלית על‬ ‫הסולת וסוגרים מכל הצדדים‪ .‬זורקים‬ ‫לתוך המרק בזמן שהוא מבעבע תחת‬ ‫אש גדולה‪ ,.‬מבשלים כ‪ 20-‬דקות‬ ‫ומערבבים מידי פעם כדי שהקובות לא‬ ‫ידבקו לקרקעית הסיר‪.‬‬

‫לתגובות לחצו כאן‬ ‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪13‬‬


‫רון סגל‬

‫רון סגל מגיע למטבח של אדווה כדי לטעום מהקוּבה‬ ‫המסורתי שהיא מכינה‪ ,‬כפי שלימדה אותה סבתא בנו‬

‫קובה בנו במרק סלק‬

‫א‬

‫ני משוגע על קובה ועם יד‬ ‫על הלב‪ ,‬התנדבתי לכתוב‬ ‫טור קולינרי רק כתירוץ להגיע לבית‬ ‫של אדווה ולהתענג על הקובות‬ ‫המפורסמות שלה‪.‬‬ ‫אז איך אדווה‪ ,‬שהינה אשכנזיה‬ ‫מוצהרת‪ ,‬מרשה לעצמה בכלל לפלוש‬ ‫למעוז התבשילים הכורדים? ועוד‬ ‫להוציא תחת ידה בכל שישי קובה‬ ‫מדויק במרקם הנכון ובשילוב התבלינים‬ ‫האותנטי? הייתה לה מורה מעולה ‪-‬‬ ‫חמתה‪ .‬סבתא בנו הייתה האחראית על‬ ‫הבישול בבית המשפחה‪ ,‬ולאורך שנים‬ ‫בישלה קובה לשולחן השבת‪ .‬כששאלתי‬ ‫את אדווה 'למה כל שישי' התשובה‬ ‫הייתה ברורה‪" :‬כורדי חייב לאכול קובה‬ ‫בערב שבת‪ ,‬כי אם לא‪ ,‬הוא יקום לעבודה‬ ‫כרגיל ביום שבת‪."...‬‬ ‫בגלל מצבה הבריאותי של‬ ‫הסבתא‪ ,‬מנהג ארוחות השישי נקטע‬

‫‪12‬‬

‫•‬

‫דפי שרונה‬

‫ועימו הקובה של שישי‪ .‬הבנים החליטו‬ ‫לקחת יוזמה וקבעו סבב אירוח כל יום‬ ‫שישי אצל בן אחר‪ .‬בהתחלה היה ניסיון‬ ‫לגוון את הארוחות אך בסופו של דבר‪,‬‬ ‫כולם השלימו עם העובדה שאי אפשר‬ ‫בלי קובה בנו‪ .‬לאחר קורס תיאורטי‬ ‫ומעשי אותו עברה אדווה בהצלחה‪,‬‬ ‫השרביט הועבר אחר כבוד אליה‪,‬‬ ‫והשאר הסטוריה‪.‬‬ ‫אז הנה המתכון‪ ,‬אבל שימו לב לקאץ' ‪-‬‬ ‫זה לא מתכון של יקה‪-‬פוצים עם מדידה‬ ‫של כמויות מדויקות‪ .‬צריך להוסיף רגש‪,‬‬ ‫כי קובה בנו עושים באהבה או שלא‬ ‫עושים בכלל‪...‬‬ ‫המתכון מספיק לכ‪ 30-‬קובות במרק‪.‬‬

‫המצרכים‪:‬‬ ‫‪ 500‬גרם בשר סינטה או וייסבראטן‬ ‫כרפס‬ ‫‪ 3‬בצל לבן‬

‫‪ 6‬שיני שום‬ ‫‪ 3‬סלק קלופים‬ ‫חצי קילו סולת‬ ‫‪ 2‬כפות רסק עגבניות‬ ‫כמון‬ ‫פפריקה אדומה בשמן‬ ‫פלפל מלח‬ ‫שמן קנולה לטיגון‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫חותכים את הבצל לקטן קטן )עדיפות‬ ‫במעבד מזון(‪ ,.‬שמים במסננת‪ ,‬זורים מלח‬ ‫גס ונותנים לבצל להגיר נוזלים בכיור‪.‬‬ ‫בינתיים חותכים את הבשר לקוביות‬ ‫בגודל ‪ 1-2‬ס"מ‪ .‬מטגנים אותו בשמן‬ ‫קנולה טיגון ארוך עד שהופך שחום‪.‬‬ ‫נותנים להתקרר‪ .‬שוטפים כ‪ 10-‬עלים‬ ‫של כרפס וטוחנים במעבד מזון עם‬ ‫השום‪ .‬שופכים לקערה‪ .‬מכניסים‬ ‫את הבשר למעבד וטוחנים קלות עד‬


‫אותם הורים המתנגדים להליכה עצמאית של הילד‪ ,‬לא‬ ‫מתמקדים כלל ב"פינוק" ילדיהם‪ .‬חלקם אף שואלים את‬ ‫עצמם "למה לא?"‪ ,‬הרי הם נוסעים לעבודה ובית הספר בדיוק‬ ‫במסלול הנסיעה‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬הדעות בנושא חלוקות אך נראה כי יש דבר‬ ‫אחד שאין עליו עוררין‪ .‬מבחינה התפתחותית הראייה‬ ‫המרחבית של ילדים עד גיל ‪ 9‬לא טובה מספיק‪ .‬מחקרים‬ ‫שנערכו בנושא מסבירים כי כדי שילד מתחת לגיל זה יוכל‬ ‫לראות את מה שקורה בצדדיו הוא צריך להניע את ראשו‬ ‫מצד לצד‪") .‬לילדים אין בלמים" ‪http://www.youtube.‬‬ ‫‪ .(com/watch?v=SJRGDcONf00‬כמובן שההבשלה של‬ ‫המערכת הזו אינדיבידואלית לכל ילד בפני עצמו‪ .‬חשוב לזכור‬ ‫כי קיימת חשיבות עצומה לבגרותו הנפשית של הילד ולמידה‬ ‫בה הוא מבין את הסכנות הכרוכות בהליכה עצמאית לבית‬ ‫הספר‪ ,‬ביניהם‪ :‬חציית כביש‪ ,‬התקלות בזרים‪ ,‬שיבושי דרך‬ ‫)בורות‪ ,‬מדרכה משובשת וכו'(‪.‬‬ ‫נראה כי ההחלטה האם לאפשר לילדים ללכת לבית הספר‬ ‫לבד היא אישית )אני בטוחה שאתם לא מופתעים מכך(‬ ‫וכמובן תלויה הן במוכנות הילד מבחינה נפשית והתפתחותית‬ ‫והן במוכנות ההורה לאפשר זאת‪.‬‬ ‫לאלה התוהים איך להתחיל בתהליך "השחרור" של הילדים‬ ‫לעצמאות‪ ,‬אני ממליצה להתחיל בהליכה משותפת במסלול‬ ‫שתקבעו מראש ‪ -‬כזה שיתחשב בכל השיקולים בהם אתם‬ ‫רואים חשיבות )מספר מעברי חצייה‪ ,‬אורך המסלול‪ ,‬טיב‬ ‫המסלול וכו'(‪ .‬לאחר שתעשו את הדרך הזו מספר פעמים‬ ‫עם ילדיכם‪ ,‬הוא ירגיש בטוח יותר בשל היכרותו עם המסלול‪,‬‬ ‫אתם תבטחו בו יותר וכמובן‪ ,‬זו הדרך הטובה ביותר בה תוכלו‬ ‫להגיע להחלטה מתי לאפשר לו עצמאות ‪ -‬בהתאם ליכולות‬ ‫שהפגין "בשטח"‪ ,‬בזמן אמת‪.‬‬

‫לתגובות לחצו כאן‬ ‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪11‬‬


‫ניצן בר‬

‫האם ילדכם צועד לבדו לבית הספר? הליכה משותפת‬ ‫במסלול קבוע תעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה‬

‫בוחרים במסלול בטוח‬

‫א‬

‫ני רוצה שנחזור יחד במכונת הזמן לתקופת בית הספר‬ ‫היסודי‪ .‬את מי מאיתנו הסיעו לבית הספר? מי מאיתנו‬ ‫הלך ברגל לבד? איפה גרתם אז? מה היה המרחק לבית‬ ‫הספר? איך נראתה הדרך? ועכשיו בואו נחזור להיום‪ ,‬ל‪.2013-‬‬ ‫האם ילדים יכולים ללכת לבד לבית הספר?‬ ‫שאלה זו עלתה לאחרונה לסדר היום בעקבות אירועי‬ ‫הטרדה שהתרחשו ביישוב‪ ,‬ולכן יצאתי לבחון מהן העמדות‪,‬‬ ‫משני צידי המתרס‪ ,‬בנוגע לסוגיה זו‪.‬‬ ‫אין ספק כי הליכה באופן עצמאי לבית הספר יכולה לעזור‬ ‫לפתח את תחושת עצמאותו של הילד )וככל הנראה מניעת‬ ‫פינוק או הפחתתו בעיני חלק מהתומכים(‪ .‬תחושת עצמאות זו‬ ‫מביאה עימה בדרך כלל‪ ,‬תחושת מסוגלות שיכולה להשפיע‬ ‫על היבטים אחרים בחייו של הילד‪.‬‬ ‫תחושת העצמאות יכולה לתרום להתפתחות מקבילה של‬ ‫תחושת אחריות אישית‪ .‬ואם נעלה שוב למכונת הזמן נוכל‬ ‫להיזכר כי במקרים רבים‪ ,‬כשהיינו ילדים לא הלכנו לבד לבית‬ ‫הספר אלא בלוויית חברים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הליכה עצמאית מהווה‬ ‫הזדמנות נהדרת לפיתוח כישורים חברתיים בקרב הילדים‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬כל הנושא של בטיחות והמשתמע ממנו "זהירות‬ ‫בדרכים"‪ ,‬הינו כישור חיים הכרחי בימינו‪ .‬היבט חיובי נוסף‬ ‫שעלול להשמע כהלצה‪ ,‬אך אני עומדת מאחוריו במלוא‬ ‫הרצינות ‪ -‬משך זמן ההליכה שיקח לילד להגיע לבית הספר‬ ‫ו‪/‬או חזרה לביתו הוא זמן בו הוא לא ישקע מול הטלוויזיה‬ ‫והמחשב ויהווה פעילות גופנית מועילה‪.‬‬ ‫לצד שלל היתרונות הטמונים בהליכה עצמאית לבית הספר‪,‬‬ ‫כפי שטוענים התומכים בעניין‪ ,‬קיימים גם שיקולי נגד‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה הסכנות הכרוכות בחציית כביש‪ ,‬הסכנות‬ ‫שבהליכה לצד הכביש ועצם העובדה שהורים מעצם היותם‬ ‫הורים הדואגים לילדיהם‪ ,‬חוששים לעיתים להעניק להם את‬ ‫העצמאות הזו‪.‬‬ ‫בואו לא נתייחס לרגע לטיעוני הנגד הברורים מאליהם‬ ‫‪10‬‬

‫•‬

‫דפי שרונה‬

‫ונשוב למכונת הזמן שלנו‪ .‬תל מונד )והעולם כולו( היתה שונה‬ ‫אפילו בעבר הלא רחוק לעומת היום‪ .‬לפני שאנחנו מתרפקים‬ ‫על זיכרונות העבר עלינו לזכור כי כמות הרכבים הפוקדים‬ ‫את הכבישים גדולה במידה משמעותית מבימים עברו‪ .‬גם‬ ‫אופי היישוב השתנה ‪ -‬כולנו יודעים עד כמה התפתחה תל‬ ‫מונד בשנים האחרונות‪ .‬השינוי במימדי היישוב גרם לכך‬ ‫שהמרחק לבית הספר גדל וההליכה עלולה להיות הליכה‬ ‫ארוכה ומעייפת‪ .‬ובואו נודה באמת‪ ,‬התיק של הילדים כבד גם‬ ‫לנו‪ .‬האם בימי הקיץ החמים או בימי החורף הגשומים )למרות‬ ‫שהם מעטים( היינו רוצים לשאת את המשקל הזה על גבינו?‬ ‫ובכלל ‪ -‬הסעת הילדים בבוקר מעניקה לנו זמן איכות עם‬ ‫הילדים‪ ,‬גם אם הוא קצר וערכו לא יסולא בפז‪.‬‬

‫מבחינה התפתחותית הראייה‬ ‫המרחבית של ילדים עד גיל ‪ 9‬לא‬ ‫טובה מספיק‬


‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪9‬‬


‫ליאת אביבי‪ ,‬תושבת רחוב החירות‪" :‬כל פעם ששומעים בום‪ ,‬אני רצה החוצה‬ ‫לראות אם יש נפגעים ואם יש צורך בעזרה‪ .‬זה כבר הפך להיות משהו טראומטי"‪.‬‬ ‫בנוכחות נציגת המשטרה במטרה להציב בכיכר את‬ ‫"משמרות הבטיחות"‪.‬‬ ‫נציגת המשטרה דחתה את היוזמה בטענה כי המרחק‬ ‫משער ביה"ס ועד למעבר החצייה הוא ‪ 200‬מ'‪ ,‬בעוד‬ ‫ש"משמרות בטיחות" מוצבות במרחק מירבי של ‪ 100‬מ'‪.‬‬ ‫איילת בק התעקשה וביקשה להתייחס אל המקום באופן‬ ‫חריג ובכל זאת להציב את ה"משמרות"‪ .‬היא הביאה‬ ‫דוגמאות של מצבים חריגים דומים במקומות אחרים‪,‬‬ ‫אולם כל ניסיונותיה העלו חרס‪ .‬תושבים נוספים התגייסו‬ ‫לטפל בבעיה ופנו אל השוטר זאהר‪ ,‬שהציע לקיים פגישה‬ ‫נוספת ולנסות להגיע לפשרה  העיקר שחיי הילדים לא‬ ‫יהיו בסכנה‪.‬‬ ‫לאחר שביקרתי במקום הגעתי למסקנה שלא די בהצבת‬ ‫"משמרות הבטיחות"‪ .‬יש לבנות פסי האטה ואולי אף‬ ‫להגביה ולהבליט את מעברי החציה‪.‬‬ ‫ליאת אביבי‪ ,‬תושבת רחוב החירות‪ ,‬מתגוררת ברחוב מספר‬ ‫שנים‪ .‬היא מספרת כי יש לרחוב שלה פסקול מאוד מיוחד‬ ‫של "בומים"‪ ,‬אחת לכמה זמן‪.‬‬ ‫"כל פעם ששומעים בום‪ ,‬אני רצה החוצה לראות אם יש‬ ‫נפגעים ואם יש צורך בעזרה‪ .‬זה כבר הפך להיות משהו‬ ‫טראומטי"‪.‬‬ ‫מה שגרם לה לפעול בנושא הייתה תאונה של תושבת כפר‬ ‫הס שפנתה מהכיכר לרחוב הרימון‪ .‬משהו השתבש והיא‬ ‫התנגשה בתחנת האוטובוס‪ ,‬במחזורית‪ ,‬עפה לצידו השני‬ ‫של הרחוב ונתקעה בעץ‪.‬‬ ‫"הבנתי שמשהו ממש לא בסדר בכיכר הזו‪ .‬כשמקיפים את‬ ‫הכיכר מבינים מה לא בסדר‪ :‬למגיעים מהכניסה החדשה‬ ‫של תל מונד לכיוון רחוב הפרדס‪ ,‬הכביש כמעט ישר‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬כמעט ואין שדה ראייה ולא יודעים מי מגיע מכיוון רחוב‬ ‫הרימון‪ .‬לאלה המגיעים מכיוון בית הספר "שלנו" )רחוב‬ ‫הרימון( וממשיכים ישר‪ ,‬הדרך בירידה ואין כמעט מה שיאט‬

‫אותם‪ .‬הכניסה לכיוון הרחוב שלי )חירות( מכיוון רחוב‬ ‫הפרדס‪ ,‬היא כמעט כמו יוטרן‪ ,‬זו לא פנייה רגילה‪ .‬הכול‬ ‫בכיכר בעייתי ותשובות כמו 'על הנהגים לנסוע לאט יותר'‬ ‫לא מספקות אותי כהוא זה"‪.‬‬ ‫"הרמתי את הכפפה והעליתי את טענותי לפורומים‬ ‫בפייסבוק‪ .‬הנושא צבר תאוצה‪ .‬לכל כך הרבה אנשים הנושא‬ ‫מפריע‪ .‬פנו אלי בפרטי ועל גבי השרשור של התמונות‪.‬‬ ‫הבנתי שהעניין חייב בטיפול"‪.‬‬ ‫ליאת ותושבים נוספים כתבו לאור ירוק ולמשרד התחבורה‪.‬‬ ‫עד כה הם לא נענו‪ .‬איש לא טרח לאשר את הגעת הפקס‪.‬‬ ‫לאור העובדה שליאת הייתה הראשונה שהגיעה לכיכר‬ ‫לאחר התאונה‪ ,‬פנה אליה בוחן תנועה כדי לקבל ממנה‪,‬‬ ‫באופן אישי‪ ,‬את הדו"ח על התאונה‪:‬‬ ‫"הסברתי לו שלא ראיתי את התאונה בזמן שהיא התרחשה‪.‬‬ ‫אני הגעתי‪ ,‬כרגיל‪ ,‬אחרי הבום‪ .‬אבל הבנתי שהשיחה‬ ‫הטלפונית זו הזדמנות פז‪ .‬הזמנתי אותו לבוא ולראות את‬ ‫הכיכר‪ .‬הוא בא‪ ,‬הלכנו סביב הכיכר‪ ,‬בחנו את כל המצבים‪,‬‬ ‫אפילו התחבאנו מאחורי השיחים כדי לבחון את מהירות‬ ‫הנסיעה של הנהגים כאשר הם נכנסים לכיכר‪ .‬תגובותיו של‬ ‫השוטר למציאות השתנו‪ .‬הוא הבין שקיימת בעיה"‪.‬‬ ‫נכון לרגע זה‪ ,‬הנושא נמצא בידיו של בוחן התנועה‪ .‬ליאת‪,‬‬ ‫שעברה עליה תקופה לא קלה )הירצחה של נאווה חן‪,‬‬ ‫שכנתה ועוד(‪ ,‬לא מצאה זמן להמשיך ולעקוב אחר הנושא‪,‬‬ ‫אך היא מקווה שהוא מטופל ונמצא בידיים טובות‪.‬‬ ‫סיימתי את הסיור עם בנותיי לפני השבת‪ .‬חזרתי הביתה‬ ‫בדיוק להדלקת הנרות וביום השישי הזה החלטתי להקדיש‬ ‫את תפילתי השבועית )בזמן הדלקת הנרות( לתעבורה‬ ‫בתלמונד‪ .‬התפללתי וביקשתי שלא תהיינה עוד תאונות‪,‬‬ ‫ושהאחראים על המצב יבינו שתלמונד התברכה בילדים‬ ‫רבים ויש לשמור על ביטחונם‪ .‬מעברי חצייה‪ ,‬פסי האטה‪,‬‬ ‫ו"משמרות בטיחות" נוספים הם הכרח המציאות‪.‬‬ ‫ואני אמשיך לעקוב ולעדכן‪.‬‬

‫לתגובות לחצו כאן‬

‫‪8‬‬

‫•‬

‫שרונה‬ ‫דדפי שרו‬


‫צילום‪ :‬ליאת אביבי‬

‫תוהה‪ ,‬איך הם חוצים את הכבישים?‬ ‫שמתי לב שבכניסה לרחובות הקטנים בתלמונד קיימות‬ ‫ערוגות הבנויות כאי תנועה שלא ממש ברור מה תפקידן‪,‬‬ ‫אבל הן תופסות חלק ניכר מהכביש ובגללן רק לרכב אחד‬ ‫מתאפשר המעבר בקטע זה‪ .‬מה הטעם בספקערוגות‬ ‫ספקאיתנועה שרק מגבילים את הנסיעה ואולי אפילו‬ ‫מהווים סיכון?‬ ‫ושוב חניית כלי הרכב משני צידי הכביש‪ .‬אני לא מקנא בנהג‬ ‫המשאית המסכן שאמור לפלס את דרכו בין שני הטורים‪.‬‬ ‫לאורך כל הטיול אני מחפש את הירידה שאמורה להיות‬ ‫בשפת המדרכה‪ ,‬זו שמקלה על האם והתינוק שבעגלה‬ ‫)זוכרים שאני חמוש בעגלת בתי?(‪ .‬הירידה הזו לא קיימת‬ ‫במסלול בו צעדתי‪.‬‬

‫צילום‪ :‬ליאת אביבי‬

‫תוך איסוף החומרים לכתבה‪ ,‬אני מגלה שנושא התעבורה‬ ‫בתל מונד מציק לתושבים רבים‪ ,‬חלקם ניסו לעשות‬ ‫מעשה‪.‬‬ ‫איילת בק‪ ,‬הייתה מעורבת בניסיון לשמור יותר על ביטחון‬ ‫כולנו‪ .‬בדיקה שנעשתה העלתה שכמחצית מתלמידי בי"ס‬ ‫"שלנו"‪ ,‬נאלצים לחצות את הכביש בכיכר‪ ,‬בפינת הרחובות‬ ‫הפרדס והרימון )כיכר הידועה לשימצה וגובה מחיר כבד‬ ‫של תאונות דרכים(‪ .‬הכיכר כבר זכתה לשם לא מחמיא‪,‬‬ ‫"כיכר התאונות"‪ .‬שדה הראייה בכיכר מוגבל מאוד בגלל‬ ‫צמחיה וגדרות ובשל המבנה הטופוגרפי שלה‪ .‬המקום‬ ‫מרכזי מאוד ורכבים רבים עוברים בו מכמה כיוונים‪ ,‬עובדה‬ ‫המסבכת את החצייה עוד יותר‪.‬‬ ‫במהלך חודש אוגוסט האחרון התקיימה במקום פגישה‬

‫נציגת המשטרה דחתה את היוזמה בטענה כי המרחק משער ביה"ס ועד למעבר החצייה‬ ‫הוא ‪ 200‬מ'‪ ,‬בעוד ש"משמרות בטיחות" מוצבות במרחק מירבי של ‪ 100‬מ'‪ .‬איילת בק‬ ‫התעקשה וביקשה להתייחס אל המקום באופן חריג ובכל זאת להציב את ה"משמרות"‬ ‫צילום‪ :‬משה דין‬

‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪7‬‬


‫צילום‪ :‬ליאת אביבי‬

‫פיני בנו‬

‫התפתחות מהירה מדי‪ ,‬תיכנון‬ ‫לקוי או התעלמות מכוונת? מדוע‬ ‫אין מספיק מעברי חצייה ופסי‬ ‫האטה ברחובותינו?‬

‫זהירות‪ .‬סיבוב מסוכן‬ ‫ת‬

‫ל מונד שלנו‪ ,‬מושבה גדולה יחסית בשרון‪ :‬קניון‪,‬‬ ‫בנקים‪ ,‬מרכז מסחרי‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬מתנ"ס וכאחד עשר‬ ‫אלף תושבים‪.‬‬ ‫הכול התחיל ב‪ .1929‬הרעיון היה להקים ישוב קטן‪ ,‬בו יגורו‬ ‫עובדי הפרדסים באזור‪ .‬שבעת מבני קבע ראשונים הוקמו‬ ‫ב‪ .1931‬בהמשך הגיעו קבוצת עולים מתימן בזכותם‬ ‫הוקמה שכונת עין יעקב‪ .‬מאוחר יותר הגיעו עולים חדשים‬ ‫נוספים וכך הוקמו גם שכונות אלי כהן‪ ,‬וולפסון ושפירנצק‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1995‬מנו תושבי תל מונד כ‪ 4,500‬נפש‪ ,‬עשור לאחר‬ ‫מכן הם כבר מנו ‪ 8,800‬איש!‬ ‫אין ספק כי תלמונד הינה דוגמא קלאסית להתפתחות‬ ‫וצמיחה מהירה ומשמעותית הדורשת חשיבה ותכנון מוקדם‪.‬‬ ‫האם תכננו את הדברים כיאות? האם חזו את העתיד?‬ ‫החלטתי לצאת לסיור ברחבי המושבה‪ .‬ארזתי את בתי‬ ‫הקטנה אל תוך העגלה )לקול מחאותיה הקולניות של‬ ‫אחותה בת השלוש וחצי שדרשה להצטרף( ויצאתי לטיול‬ ‫שהתחיל ברחוב הרקפת דרך רחוב היסמין בואכה רחוב‬ ‫הדקל )כיכר הבנקים(‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫•‬

‫שרונה‬ ‫דפי ש‬

‫הדבר הראשון שמציק לי  חניית כלי הרכב משני צידי‬ ‫הכביש‪ ,‬המגבילה את תנועת המכוניות ומקטינה את‬ ‫השטח הפנוי למכוניות הנוסעות‪.‬‬ ‫בפינת רחוב הנרקיס אני מגלה את מעבר החצייה הראשון‪,‬‬ ‫אולם הוא מאפשר חצייה רק בכיוון אחד של הצומת‪ .‬אנו‬ ‫מטפסים לאיטנו את העליה ותוך כדי שליפת חטיף לקטנות‬ ‫שמלוות אותי‪ ,‬אני פוגש את הגב' עדנה קוליק‪ ,‬המחווה‬ ‫דעתה על העומס בשעות הבוקר‪" :‬ממש אי אפשר לצאת‬ ‫מהבית‪ .‬יש פקק לאורך כל הרחוב"‪ .‬שאלתי את עדנה‬ ‫לדעתה על מעברי החצייה החסרים‪ ,‬והיא סיפרה לי כי‬ ‫ילדיה כבר גדולים‪ ,‬אולם כאשר בתה הקטנה למדה בביה"ס‪,‬‬ ‫אביה נהג ללוות אותה בכל בוקר‪.‬‬ ‫��משכנו את הצעדה )הבנות חיסלו עוד חטיף ולגמו מים(‬ ‫והגענו אל שכונת ה"הרים"‪ ,‬איזור הרחובות מצדה‪ ,‬התבור‪,‬‬ ‫מירון‪ .‬שכונה יפה‪ ,‬הגינות המטופחות של תושבי השכונה‬ ‫מקבלים את פנינו‪" .‬נחמד לגור כאן" אני מהרהר ביני לבין‬ ‫עצמי‪ ,‬ונזכר מדוע הגעתי לכאן‪ .‬אני מעיף מבט ולא מוצא‬ ‫מעבר חציה‪ .‬מה עושים הילדים בבוקר בדרכם לבי"ס? אני‬


‫בקבלת ההחלטות יישמר‪...‬‬ ‫אבל ההצלחה אינה מובטחת‪ .‬המתנגדים יאמרו שכמו אצל‬ ‫כל יהודי טוב‪ ,‬קיימת תמיד האפשרות שהמעורבות תהפוך‬ ‫אט‪-‬אט להתערבות‪ ,‬שהחלטות עלולות להתקבל על סמך‬ ‫שיקולים זרים‪ ,‬אינטרסנטיים ולא ענייניים‪ ,‬או לא להתקבל‬ ‫בכלל‪ ,‬בעיקר בגלל ריבוי המשתתפים בתהליך‪ .‬הרי ידוע‬ ‫שלחמישה יהודים יש עשר דיעות‪ ,‬גם אם שניים מהם לא‬ ‫מרגישים טוב‪...‬‬ ‫סיבה נוספת שעלולה להכשיל את הרעיון היא‪ ,‬כמה לא‬ ‫מפתיע ‪ -‬ה"אגו"‪ .‬העבר מלמד‪ ,‬שכשאנשים מתנדבים לטובת‬ ‫רעיון כלשהו‪ ,‬הרגישות שלהם עולה מדרגה ופוטנציאל‬ ‫הפגיעה או העלבון גבוהים יותר‪ ,‬בבחינת "אני תורם מזמני‬ ‫הפרטי ומהידע שלי והם לא מעריכים את זה"‪ ...‬לפעמים‬ ‫ה'אגו' משחק אצלנו תפקיד מרכזי‪ ,‬ואז ההחלטות שלנו‬ ‫עלולות להיות רגשיות ולא ענייניות במקרה הטוב‪ ,‬או פרישה‬ ‫מהתהליך במקרה הפחות טוב‪.‬‬ ‫כפי שציינתי‪ ,‬בישראל נעשה ניסיון בודד לשתף תושבים‬ ‫בקבלת החלטות ברמה מוניציפאלית‪ ,‬בשנת ‪ ,2005‬אותו ניהלה‬ ‫היחידה לדמוקרטיה השתתפותית במכון "ציפורי"‪ .‬במסגרת‬ ‫הניסיון נערכה במשך כשנה "ועידת אזרחים" שהורכבה מ‪20 -‬‬ ‫תושבי חולון‪ ,‬ואני ביניהם‪ ,‬שהתבקשו לגבש מסמך עקרונות‬ ‫מוסכם למועצת העיר ולעומד בראשה‪ ,‬כיצד ניתן לקדם ולמתג‬ ‫את העיר חולון כ"עיר ילדים"‪.‬‬ ‫בתום תהליך ייחודי‪ ,‬בו לקחנו חלק עם אנשי מקצוע וראשי‬ ‫העיר‪ ,‬תהליך שהיה עתיר בויכוחים‪ ,‬פשרות ורעיונות שעלו‬ ‫ונפלו‪ ,‬הרחבנו את הידע על ערי ילדים בעולם שעברו תהליך‬ ‫דומה והגשנו מסמך שחלק ממסקנותיו אומץ ע"י ראש‪-‬העיר‬ ‫ומועצתו‪ ,‬עובדה שגרמה לסיפוק רב בקרב המשתתפים‬ ‫בתהליך ולהפיכתם באופן מתבקש ל"שגרירים" מרצון של‬ ‫העיריה‪.‬‬ ‫תל‪-‬מונד שונה במהותה מחולון‪ ,‬הקשר כאמור הדוק ואישי‬

‫יותר‪ ,‬מקבלי ההחלטות נגישים לתושבים ברמה יומיומית‪ ,‬מה‬ ‫שהופך את האינטרקציה לרגשית יותר בישוב לעומת העיר‪,‬‬ ‫לטוב ולרע‪ .‬אבל בקצב חיים מהיר כמו שלנו‪ ,‬המגע ההדוק‬ ‫עשוי להפוך אותנו לפחות סובלניים‪ ,‬בעיקר בקרב אלה שלא‬ ‫הצביעו למועמד שנבחר להוביל‪ .‬אנשי הפורומים מצידם‬ ‫דורשים בראש חוצות החלטות ותוצאות אינסטנט‪ ,‬ללא יום‬ ‫אחד של חסד‪ ,‬למרות שכולנו יודעים שאין פתרונות בזק‬ ‫לבעיות שורשיות ומתמשכות‪.‬‬

‫האם שיתוף תושבים יאפשר‬ ‫קבלת החלטות טובה יותר?‬ ‫אין תשובה החלטית‪ ,‬אבל כדי שהיא תוכל להיבדק‪ ,‬על‬ ‫מקבלי ההחלטות בישוב להפגין רצון כן לשתף את התושבים‪,‬‬ ‫לקיים חשיבה ותיכנון מוקדם‪ .‬אם אלה יתקיימו‪ ,‬נשאלת‬ ‫השאלה איזה מודל תאמץ המועצה החדשה והעומד בראשה‪,‬‬ ‫האם ניהול ריכוזי ממוקד מטרה‪ ,‬או ניהול שמבזר סמכויות‪.‬‬ ‫וגם אם יהיה רצון אמיתי של מקבלי ההחלטות לשתף‬ ‫תושבים בתהליך‪ ,‬מי מבטיח שההחלטות שיתקבלו יזכו לאוזן‬ ‫קשבת ויבוצעו?‪...‬‬ ‫מעט הניסיון שנצבר מלמד שחובה להיות ממוקדים בנושא‬ ‫מוגדר ולא אמורפי‪ ,‬על המשתתפים להיות מחויבים לתהליך‪,‬‬ ‫אם כי אין הכרח שיהיה להם ידע מוקדם בנושא עליו יתבקשו‬ ‫להחליט‪ .‬יש צורך לאפיין ולהבהיר את יחסי הכוחות ויחסי‬ ‫הגומלין בין התושבים שישתתפו בתהליך ובין ראשי הישוב‪,‬‬ ‫לצרף לתהליך תושבים שיבטאו את מגוון הדיעות בישוב‬ ‫בנושא שעליו ידונו ולתחום אותו במסגרת זמן‪.‬‬ ‫אם כל אלה ימצאו ביטוי וגם תהיה הסכמה עליהם‪ ,‬לתהליך‬ ‫יהיה סיכוי הוגן להצליח‪.‬‬

‫לתגובות לחצו כאן‬ ‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪5‬‬


‫משה דבי‬

‫שיתוף תושבים בקבלת החלטות ‪ -‬טוב או רע?‬

‫בין תל‪-‬מונד לחולון‬ ‫ה‬

‫בחירות מאחורינו‪ ,‬הרוחות שסערו בתל‪-‬מונד ‪ -‬נרגעו‪,‬‬ ‫המועצה החדשה והעומד בראשה מתחילים להבין את‬ ‫עוצמת האתגרים הפיננסיים והניהוליים הניצבים בפניהם‬ ‫ונדרשים לקבל החלטות תוך כדי תנועה‪ .‬לא תהיה זאת הגזמה‬ ‫לומר שההחלטות של ראש‪-‬המועצה ומועצתו ישפיעו על‬ ‫אורח חיינו וכיסנו לפחות כמו החלטותיו של ראש‪-‬הממשלה‪,‬‬ ‫אם לא יותר‪...‬‬ ‫מותר לשאול בקול רם‪ ,‬אם יהיה זה נכון לשתף את התושבים‬ ‫בקבלת החלטות הנוגעות לעתידנו‪ ,‬או אולי עדיף שנביע את‬ ‫דעתנו רק לאחר שההחלטות יבוצעו‪ ,‬או אולי רק בקלפי בכל‬ ‫‪ 5‬שנים?‪ ...‬הדיעות‪ ,‬מן הסתם‪ ,‬יהיו לכאן ולכאן‪ ,‬אין אמת‬ ‫אבסולוטית‪.‬‬

‫"דמוקרטיה השתתפותית"‪:‬‬ ‫כולם מכירים את כולם‬ ‫בעולם המערבי נעשו כמה ניסיונות לשתף תושבים בקבלת‬ ‫החלטות‪ ,‬מה שחוקרים מכנים "דמוקרטיה השתתפותית"‪.‬‬ ‫דנמרק היתה החלוצה בענין‪ ,‬בה הומצא ונוסה לראשונה מודל‬ ‫של "ועידת אזרחים" בשנות השמונים של המאה הקודמת‪,‬‬ ‫מודל ש"יובא" לארץ ע"י מכון "ציפורי"‪.‬‬ ‫בישראל נעשו בשני העשורים האחרונים שלושה ניסיונות‪,‬‬ ‫בחסות הכנסת‪ ,‬לשתף תושבים בקבלת החלטות ברמה‬ ‫לאומית‪ ,‬בנושאים‪" :‬עתיד התחבורה בישראל"‪" ,‬השפעת‬ ‫האזרחים על השילטון"‪ ,‬ו"עתיד הנגב – לאן?"‪ .‬ברמה‬ ‫העירונית נערכה בישראל "ועידת‪-‬אזרחים" אחת בלבד‪ ,‬כפי‬ ‫שאפרט בהמשך‪ ,‬כך שהניסיון והידע שנצברו אינו גדול כדי‬ ‫לקבוע דיעה נחרצת‪.‬‬ ‫המצדדים יאמרו שבישוב קטן כמו תל‪-‬מונד‪ ,‬שבו כולם‬ ‫מכירים כמעט את כולם‪ ,‬זאת הזדמנות שהסיכון הכרוך בה‬ ‫אינו גדול‪ ,‬כי אין מחלוקת על כנות הכוונות ושההחלטות‬ ‫נוגעות באופן אישי באלה שמקבלים אותן‪ ,‬שלא כמו ברמה‬ ‫‪4‬‬

‫•‬

‫דפי שרונה‬

‫לאומית‪ ,‬שם הדיעה המקובלת ששרים או חברי‪-‬כנסת חיים‬ ‫ב"צוללת"‪ ,‬מנותקים מההוויה ומנשוא החלטותיהם‪.‬‬ ‫הם יאמרו גם שחשוב שתושבים יהיו מעורבים וישפיעו‬ ‫על אופי וניהול חייהם‪ ,‬עובדה שתגרום להם להיות מחויבים‬ ‫ומודעים לתהליכים ותהפוך אותם ל"שגרירים" של המועצה‬ ‫בקרב התושבים הפחות מעורבים‪ .‬הקשר האישי "מחייב"‬ ‫את הנבחר לתת דין וחשבון לאלה שבחרו בו‪ ,‬כי הוא פוגש‬ ‫אותם פנים‪-‬אל‪-‬פנים במרכול ‪ /‬דואר ‪ /‬צופים ‪ /‬בתי‪-‬ספר ‪/‬‬ ‫גני‪-‬ילדים‪ ,‬ולא דרך מדיה חברתית אלקטרונית קרה ומרוחקת‬ ‫כדוגמת ה"פייסבוק"‪.‬‬ ‫רבים מתושבי תל‪-‬מונד שהיו פעילים במטות המועמדים‬ ‫השונים בבחירות האחרונות‪ ,‬נחשפו ליכולות ניהול וידע‬ ‫של תושבים אחרים במגוון תחומים‪ :‬משפט‪ ,‬שיווק‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫פיננסים‪ ,‬ייעוץ אסטרטגי‪ ,‬גיוס תרומות‪ ,‬גיוס יזמים‪ ,‬חזות‪,‬‬ ‫הנדסה‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬מדיה ועוד‪ .‬הדבר אינו נסתר‬ ‫בוודאי מעיניהם של ראשי הישוב הטריים‪ ,‬המודעים לכך‬ ‫שמאגר כזה תחת מטריה מוניציפאלית עשוי לקדם תהליכים‬ ‫ולחסוך עלויות למועצה‪ ,‬שעל מצבה הפיננסי הרעוע אין צורך‬ ‫להכביר במילים‪.‬‬

‫שבט הצופים "פולג" כדוגמא‪:‬‬ ‫שימוש בידע וברצון הטוב של ההורים‬ ‫דוגמא טובה הקרובה לליבנו היא שבט הצופים "פולג"‪ .‬הגם‬ ‫שזהו אינו מודל מובנה לשיתוף תושבים בקבלת החלטות‪,‬‬ ‫ניכר שהשימוש בידע וברצון הטוב של הורי החניכים‬ ‫לאורך שנים הביא לחיסכון ניכר בעלויות ולקבלת החלטות‬ ‫המבוססות על ניסיון מצטבר וידע מקצועי‪ ,‬שלא לדבר על‬ ‫הרגשת הסיפוק והתרומה לקהילה של ההורים המעורבים‪,‬‬ ‫הגם שהם מחוץ למעגל התפקידים‪ .‬הרצון ליצור "מחוייבות‬ ‫אישית" מיושם בהצלחה בבתי‪-‬הספר התיכוניים והוא עשוי‬ ‫להצליח גם ברמה העירונית‪ ,‬כל עוד עיקרון שיתוף התושבים‬


‫מהתרסקות טוטאלית של‬ ‫הרושם הראשוני שקיבלה‪.‬‬ ‫חיוך ממזרי עלה על פניה‪.‬‬ ‫אגלי זיעה החלו לבצבץ על‬ ‫מצחי‪.‬‬ ‫"תקשיבו‪ ,‬חמודים"‪,‬‬ ‫אמרה רוז בקול רישמי‪,‬‬ ‫שהזכיר לי את מנהל סניף‬ ‫הבנק‪" .‬ביישובים קטנים‪,‬‬ ‫לא הרחובות עושים את‬ ‫המקום‪ ,‬אלא האנשים‬ ‫שגרים בו"‪.‬‬ ‫ורוז יודעת‪ .‬כבר שלושים‬ ‫שנה היא 'תקועה' בעיירה‬ ‫קטנטנה אי‪-‬שם בניו‪-‬ג'רסי‪,‬‬ ‫בין ניו‪-‬יורק לפילדלפיה ואין‬ ‫מאושרת ממנה‪.‬‬

‫‪ .2‬ועכשיו‬ ‫למחמאות‬ ‫בחירות הן זמן מצויין‬ ‫לגלות את האנשים‬ ‫המקיפים אותך‪ .‬אתה‬ ‫מתחבר לקבוצת מתנדבים‬ ‫הפועלים להשגת מטרה‬ ‫זהה והמאמץ המשותף‬ ‫מסיר את המחיצות‪ .‬כל יום‬ ‫מתווספים שמות לרשימת‬ ‫הטלפונים האישית ולאחר‬ ‫שבועיים אתה מרגיש בבית‬ ‫גם כשאתה יוצא לרחוב‪ .‬בין‬ ‫לבין‪ ,‬אתה מתוודע לאלה‬ ‫המשתייכים ל'מחנה השני'‪.‬‬ ‫גם שם אתה פוגש אנשים‬ ‫מקסימים ובשמחה גלוייה‬ ‫אתה מוסיף אותם לרשימת‬ ‫מכריך‪.‬‬

‫‪ .3‬שרונה‬ ‫יוצאת לדרך‬ ‫את האנרגיה החיובית‬ ‫שגילינו כאן אנחנו מגייסים‬ ‫לטובת פרוייקט של אתר‪/‬‬ ‫מגזין המוקדש לתל‪-‬מונד‬ ‫ולתושביה‪.‬‬ ‫אתם מוזמנים לכתוב‪ ,‬לצלם‪,‬‬ ‫לדווח‪ ,‬לראיין‪ ,‬לפרסם‪ ,‬לספר‬ ‫על הילדים ועל ההורים‪,‬‬ ‫על בתי הספר‪ ,‬על מקום‬ ‫העבודה‪ ,‬להיעזר בנו כדי‬ ‫להשיג לקוחות נוספים‬ ‫)הפרסום חינם(‪ ,‬לא לשכוח‬ ‫אותנו כשיש לכם מודעת‬ ‫לוח וכמובן ‪ -‬להחמיא לנו‬ ‫ללא הפסקה‪ .‬הכל נעשה כאן‬ ‫בהתנדבות ובאהבה גדולה‬ ‫והמחמאות שלכם יחזיקו‬ ‫אותנו בחיים‪.‬‬

‫• תשתיות והתקנות גז‬ ‫• מכירת קמינים‬ ‫• נקודות בישול‪ ,‬חימום וגריל‬ ‫• התקנת מחממי מים וקמינים‬ ‫שירות אדיב ואמין מטכנאי רמה ‪2‬‬

‫טלפון‪ 0544340240 :‬פיני‬

‫‪ .4‬מחכים לכם‬ ‫כנסו לאתר‪ .‬זו הדרך‬ ‫המהירה ביותר להגיע אלינו‪.‬‬ ‫שרונה‪ ,‬מה‪-‬זה‪-‬רוצה‬ ‫לעשות כאן שמח…‬ ‫נ‪.‬ב‪ - .‬ואפשר כמובן גם‬ ‫ביקורת‪ .‬ביקורת בונה‬ ‫תצעיד את כולנו קדימה‪.‬‬ ‫| רוני צפריר‬

‫לתגובות לחצו כאן‬ ‫דפי שרונה‬

‫•‬

‫‪3‬‬


‫הבא ‪ ,13.12.13‬בין‬ ‫ביום שישי‪ 14:30-16:0‬יתקיים‬ ‫השעות ‪ 0‬שוב‪ .‬אנחנו נתחלק‬ ‫יום הנקיון בייבי היישוב וננקה את‬ ‫לצוותים ברח וריים בסמוך לבתים‪.‬‬ ‫השטחים הציב פארקים‪ ,‬החורשה‪,‬‬ ‫ננקה גם את ה‬ ‫שבה וכו'(‪ .‬הצטרפו‬ ‫מו‬ ‫מרכזנו‪.‬הלפרטים לחצו כאן‬ ‫אלי‬

‫שישאר בינינו‬ ‫בהצלחה!‬

‫‪ .1‬דודה רוז‬ ‫רוז הגיעה אלינו לביקור‬ ‫שלושה שבועות לאחר‬ ‫שהתמקמנו בביתנו החדש‬ ‫בתל‪-‬מונד‪.‬‬ ‫רוז‪ ,‬הלוא היא דודה רוֹזה‪,‬‬ ‫היתה הראשונה מבני‬ ‫המשפחה שהיגרו לארצות‬ ‫הברית בשנות השבעים‬ ‫הקשות שלאחר מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪.‬‬ ‫מאז ומתמיד מכהנת‬ ‫רוז כמפקחת על צאצאי‬ ‫המשפחה המורחבת‪.‬‬ ‫כשמישהו עובר דירה‪/‬‬ ‫יישוב‪/‬עיר‪/‬ארץ‪ ,‬היא‬ ‫הראשונה להגיע‪ ,‬לבחון‬ ‫בעיניים דקדקניות את‬ ‫הלוקיישן החדש ולהודיע‬ ‫לכל המקורבים אם נחה‬ ‫עליה דעתה‪.‬‬ ‫כשהתמקמנו באפר‪-‬ווסט‪-‬‬ ‫סייד של מנהטן‪ ,‬בדירה‬ ‫הגובלת בקמפוס של‬ ‫אוניברסיטת קולומביה‪,‬‬ ‫‪2‬‬

‫•‬

‫דפי שרונה‬

‫היא התלוננה על המעלית‬ ‫המקרטעת‪ ,‬על מצב‬ ‫משקופי העץ המתקלפים‬ ‫ועל לובנם של אריחי‬ ‫החרסינה במקלחת‪ .‬הליכה‬ ‫קצרה על מדרכות שדירת‬ ‫ברודוויי וארוחת ערב‬ ‫במסעדת מהגרים יוונית‪,‬‬ ‫השכיחו ממנה את הפגמים‬ ‫בדירה ושיחות הטלפון‬ ‫שלה לכל בני המשפחה היו‬ ‫נלהבות למדי‪.‬‬ ‫כך היה גם כשהתמקמנו‬ ‫ביפו העתיקה לפני יותר‬ ‫מעשור שנים‪ .‬היא החמיצה‬ ‫פנים למראה הסורגים‬ ‫השבורים בחלונות הפונים‬ ‫אל הים‪ ,‬זרם המים החלש‬ ‫בצינורות הבית והטיח‬ ‫המתקלף בגלל הלחות‬ ‫והמלח‪ .‬בזכותם של‬ ‫סמטאות האבן הצרות‪,‬‬ ‫רוחות הערב הקרירות‬ ‫וכוסות היין שנמזגו בישיבה‬

‫הלילית בנמל‪ ,‬זכינו בתעודת‬ ‫הכשר משפחתית‪.‬‬ ‫כשעברנו לתל‪-‬מונד ידענו‬ ‫שיש לנו קלף מנצח ביד‪.‬‬ ‫בית מרווח‪ ,‬חדר לכל ילדה‪,‬‬ ‫פינת עבודה לאבא‪ ,‬סטודיו‬ ‫לאמא‪ ,‬גינה עם דשא ועצים‬ ‫מצלים בחזית וחצר אחורית‬ ‫לכלבים‪ .‬כל אלה לא הותירו‬ ‫ספק שהפעם דודה רוז‬ ‫תשגר מסרונים נלהבים לכל‬ ‫עבר דקה לאחר שתחצה את‬ ‫מפתן דלת הכניסה‪.‬‬ ‫וכך היה‪ .‬אי אפשר היה‬ ‫להסיר את חיוך שביעות‬ ‫הרצון מפניה הסמוקות של‬ ‫רוז‪ .‬היא טפחה בחוזקה על‬ ‫כתפנו‪ ,‬צבטה באהבה גדולה‬ ‫את הבנות והשתרעה לכל‬ ‫אורך הספה בסלון‪.‬‬ ‫כשנרגעה‪ ,‬ביקשה שניקח‬ ‫אותה לסיבוב המסורתי‬ ‫שמגלה לה את כל המי‪-‬ומה‬

‫המקיפים אותנו‪ .‬בניו‪-‬יורק‬ ‫היתה זו שדירת ברודוויי‪,‬‬ ‫ביפו היו אלה סימטאות‬ ‫העיר העתיקה וכאן ‪ -‬נו‪,‬‬ ‫ניחשם ‪ -‬רחוב הדקל‪.‬‬ ‫פניה של רוז היו חתומים‬ ‫לאורך כל הנסיעה‪ .‬גם‬ ‫כשחלפנו ליד המרכז‬ ‫והצבענו על המקום בו נבנה‬ ‫מוֹל מסחרי ועל מבנה הדואר‬ ‫הישן היא לא הנידה עפעף‪.‬‬ ‫כשהכרזנו בהתלהבות‪,‬‬ ‫'תראי הנה המתנ"ס'‪ ,‬היא‬ ‫השיבה בהינהון מפוהק‪.‬‬ ‫ליד המכולות האטנו‪ .‬לא‬ ‫ידענו אם לפנות ימינה‬ ‫ולחזור הביתה או להראות‬ ‫לה את הכניסה הדרומית‬ ‫ליישוב‪.‬‬ ‫"נו"‪ ,‬אמרנו לה בהיסוס‪.‬‬ ‫"נו‪ ,‬מה?" היא השיבה‪.‬‬ ‫"מה את אומרת?"‪,‬‬ ‫שאלנו בדאגה‪ ,‬חוששים‬


‫‪06/12/2013‬‬

‫גיליון ‪001‬‬

‫אנשים טובים באמצע‬ ‫הדרך | צועדים עם אש בלב‬

‫מלכת‬ ‫הקעקועים‬

‫ומה כדאי לדעת לפני שמחליטים לצרוב את העור‬

‫בין תלמונד לחולון‪ :‬שיתוף תושבים בקבלת החלטות  טוב או רע? |‬ ‫זהירות‪ .‬סיבוב מסוכן‪ :‬מדוע אין מספיק מעברי חצייה ופסי האטה ברחובותינו‬ ‫| בוחרים מסלול בטוח‪ :‬האם ילדכם צועד לבדו לבית הספר | קוּבה בנו‬ ‫במרק סלק‪ :‬רון סגל מגיע למטבח של אדווה כדי לטעום מהקובה המסורתי‬


דפי שרונה גיליון 001