בחרי נ. פדלון אקוויולנטים בבחינת צעד המצאתי

‫אברהם בחרי נ' משה פדלון‬

‫עא ‪433/82‬‬ ‫פ"ד לט)‪533 (3‬‬

‫ערעור אזרחי מס' ‪433/82‬‬ ‫‪1.‬אברהם בחרי‬ ‫‪2.‬משה דולב‬ ‫נגד‬ ‫‪1.‬משה פדלון‬ ‫‪2.‬שמעון טרדימן‬ ‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים‬ ‫]‪[15.8.85‬‬ ‫לפני השופטים א' ברק‪ ,‬ג' בך‪ ,‬ש' נתניהו‬

‫חוק הפטנטים‪ ,‬תשכ"ז‪ ,1967-‬ס"ח ‪ ,148‬סעיפים ‪)17 ,5 ,4 ,3‬א()‪182. ,(1‬‬ ‫מיני‪-‬רציו‪:‬‬ ‫* פטנטים – צעד המצאתי – כתנאי להכרה באמצאה ככשירת פטנט‬ ‫המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה נגד המשיבים בגין הפרת פטנט‪ .‬בית‬ ‫המשפט המחוזי דחה את תביעתם‪ ,‬על‪-‬אף קביעתו כי הפטנט אכן הופר‪ ,‬עקב העדר‬ ‫התקדמות המצאתית בפטנט‪ ,‬שכן פורסם כבר ב‪1920 -‬פטנט דומה בגרמניה‪ .‬מכאן‬ ‫הערעור‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון פסק‪:‬‬ ‫א‪ ( 1) .‬אפילו כשהאמצאה היא חדשה‪ ,‬אין היא "כשירת פטנט"‪ ,‬אם אין בה התקדמות‬ ‫המצאתית‪.‬‬ ‫)‪ ( 2‬הקביעה‪ ,‬כי התקדמות פלונית נראית או אינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע‬ ‫ממוצע‪ ,‬אינה קביעה עובדתית גרידא‪ ,‬אלא היא מסקנה‪ ,‬שבית המשפט מסיק מחומר‬ ‫הראיות שלפניו‪.‬‬ ‫)‪ ( 3‬אין חובה על בית המשפט לשמוע עדים מומחים בשאלה‪ ,‬אם בעל מקצוע ממוצע היה‬ ‫רואה את ההמצאה כמובנת מאליה‪.‬‬ ‫)‪ (4‬תורת האקוויוואלנטים היא חלק משאלת ההתקדמות ההמצאתית‪.‬‬ ‫)‪ (5‬הצלחה מסחרית היא כלי עזר בהערכה‪ ,‬אם הייתה התקדמות המצאתית‪ ,‬אך רשאי‬ ‫בית המשפט להגיע למסקנה‪ ,‬כי חרף ההצלחה המסחרית אין בפטנט התקדמות‬ ‫המצאתית‪.‬‬

‫פסקי‪-‬דין של בית המשפט העליון שאוזכרו‪:‬ב‬ ‫]‪ [1‬ע"א ‪ 689/69‬תריסול בע"מ נ' קובובי‪ ,‬פ"ד כה)‪75. (1‬‬ ‫]‪ [2‬ע"א ‪ 259/71‬רוטשילד נ' מישליבורסקי‪ ,‬פ"ד כו)‪317. (2‬‬ ‫]‪ [3‬ע"א ‪ 528/61‬גרינבלד נ' "סי‪-‬בי" בע"מ‪ ,‬פ"ד טז ‪2.490‬‬ ‫פסקי‪-‬דין של בית המשפט המחוזי שאוזכרו‪:‬ו‬ ‫]‪ [4‬ע"ש )ת"א( ‪ 501/80‬רוזנטל נ' רשם הפטנטים‪ ,‬פ"מ תשמ"ד )‪441. (3‬‬ ‫]‪ [5‬ת"א )ת"א( ‪ 2051/69‬אינטקו אסטבלישמנט נ' ספשה ואח’‪ ,‬פ"מ תשל"ג‬ ‫)עט( ‪240.‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק שלישי ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪21‬‬ ‫תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317131915-613af4e37224457588d35e7b39330c73.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫אברהם בחרי נ' משה פדלון‬

‫עא ‪433/82‬‬ ‫פ"ד לט)‪533 (3‬‬

‫פסקי‪-‬דין אנגליים שאוזכרו‪:‬נ‬ ‫‪[6] Technograph printed circuits ltd. v. Mils and rockley (electronics) Ltd. 346 R.p.c.‬‬ ‫‪[1972] .‬‬ ‫‪[7] General tire and rubber company v. Firestone tyre and.rubber com. Ltd. 457 R.p.c.‬‬ ‫]‪[1972‬‬ ‫ערעור על פסק‪-‬דינו של בית המשפט המחוזי בבאר‪-‬שבע )השופט א' לרון( מיום‬ ‫‪6.2.82‬בת"א ‪ .* 236/79‬הערעור נדחה‪.‬‬ ‫‪-------------‬‬‫* פ"מ תשמ"ג )‪89. (1‬‬ ‫א' גבריאלי ‪ -‬בשם המערערים;‬ ‫י' ברין ‪ -‬בשם המשיבים‪.‬‬

‫פסק­ דין‬ ‫השופט א' ברק‪:‬ב המערערים הם בעליו של פטנט ישראלי להתקן נעילה‪ ,‬שעל‬ ‫פיו הם מייצרים ומפיצים התקנים ומנעולים‪ ,‬הידועים בשם "רב בריח"‪ .‬לטענתם‪,‬‬ ‫מייצרים ומפיצים המשיבים התקן דומה )"רב זרועות"(‪ ,‬המהווה הפרה של הפטנט‪.‬‬ ‫בתביעה בגין הפרת הפטנט‪ ,‬שהגישו המערערים נגד המשיבים‪ ,‬ביקשו פיצויים‬ ‫בשל ההפרה וצו מניעה כנגד המשך הפרה בעתיד‪ .‬הערכאה הראשונה )השופט א'‬ ‫לרון( קבעה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי הפטנט אכן הופר‪ .‬עם זאת נדחתה התביעה‪ ,‬שכן‬ ‫נקבע‪ ,‬כי טענת ההגנה של המשיבים‪ ,‬לפיה אין חידוש ואין התקדמות המצאתית‬ ‫בפטנט‪ ,‬בדין יסודה‪ .‬שכן פורסם כבר ב‪1920 -‬פטנט דומה בגרמניה )ת"א )ב"ש(‬ ‫‪ .(*236/79‬מכאן הערעור שלפנינו‪.‬‬ ‫תיאור הפטנטים‬ ‫‪ 2.‬הפטנט של המערערים עניינו "‪ ...‬התקן נעילה‪ ...‬המורכב משלושה עד‬ ‫ארבעה בריחים מוארכים‪ ...‬שקצותיהם הפנימיים מחוברים בציר‪ ...‬לגלגל שיניים‪...‬‬ ‫כאשר הבריחים‪ ,‬בעיקר של דבר‪ ,‬ניצבים האחד לשני וכשגלגל השיניים האמור‬ ‫אליו הם מחוברים משולב‪ ...‬ומסובב על‪-‬ידי גלגל שיניים נוסף‪ ...‬המורכב על‬ ‫ומופעל בעזרת מנעול צילינדר שניתן להפעלה על‪-‬ידי מפתח משני צידיו כאשר על‬ ‫גבי גלגל השיניים הראשון‪ ,‬אליו מחוברים הבריחים‪ ,‬מורכב פין המותאם לשקע‬ ‫במשטח שאליו מחובר ההתקן המיועד לעצור ולמנוע את המשך תנועת גלגל‬ ‫השיניים"*‪ .‬ההתקן מאפשר סגירה ופתיחה בלבד‪ ,‬באמצעות סיבוב מפתח‪ ,‬של‬ ‫ארבעה בריחים‪ ,‬בארבעה כיוונים שונים הנדחקים ונמשכים על‪-‬ידי סיבוב גלגל‬ ‫השיניים‪ ,‬שאליו הם מחוברים‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך נועלים או פותחים את הדלת‪ ,‬שבה הוא‬ ‫מורכב‪ .‬הפטנט הגרמני דומה לפטנט הישראלי‪ .‬כל המרכיבים העיקריים של‬ ‫הפטנט‪ ,‬גלגל שיניים אחד המופעל על ידי מפתח המסובב גלגל שיניים שני‬ ‫והמושך ודוחק ארבעה בריחים ניצבים‪ ,‬מצויים גם בפטנט הגרמני‪.‬‬ ‫הבדלים בין הפטנטים‬ ‫‪ 3.‬בטיעוניהם לפני בית המשפט המחוזי ניסו המערערים להצביע על הבדלים‬ ‫בין הפטנט הגרמני לבין הפטנט הישראלי‪ .‬הם הצביעו על שני הבדלים‪ ,‬אשר‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪22‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317131915-613af4e37224457588d35e7b39330c73.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫אברהם בחרי נ' משה פדלון‬

‫עא ‪433/82‬‬ ‫פ"ד לט)‪533 (3‬‬

‫לדעתם יש בהם לגרום לידי כך שהפטנט הישראלי הוא אמצאה שהיא חדשה וגם‬ ‫שיש בה התקדמות המצאתית‪ .‬ההבדל הראשון הוא‪ ,‬כי בפטנט הגרמני מדובר על‬ ‫שימוש במפתח ללא כל ציון מיוחד‪ ,‬ואילו בפטנט הישראלי השימוש הוא במנעול‬ ‫צילינדר‪ ,‬המפעיל את ההתקן‪ .‬ההבדל השני הוא‪ ,‬כי בפטנט הגרמני אין גלגל‬ ‫שיניים שאליו מחוברים הבריחים‪ ,‬אלא יש בגלגל השיניים שקעים בצורת רשתות‪,‬‬ ‫שבתוכם נעים הבריחים בעזרת פינים‪ ,‬המחוברים לקצוות הפנימיים של הבריחים‬ ‫מצד אחד ושצדם האחר משוקע בתוך השקעים האמורים שבתוך גלגל השינים‬ ‫שבתוכו הם נעים‪ .‬הערכאה הראשונה קבעה‪ ,‬כי חרף הבדלים אלה אין הפטנט‬ ‫הישראלי בר‪-‬תוקף‪ ,‬שכן אין בו חידוש ואין בו התקדמות המצאתית‪ .‬נפנה לכל‬ ‫אחד מהבדלים אלה‪ ,‬ולטענות המערערים בגינם בערעור שלפנינו‪.‬‬ ‫‪-------------‬‬‫* שם‪ ,‬בעמ' ‪92.‬‬ ‫הבדל ראשון‪:‬ו צילינדר‬ ‫‪ 4.‬כפי שראינו‪ ,‬הפטנט הישראלי מבוסס על מנעול צילינדר‪ ,‬ואילו הפטנט‬ ‫הגרמני אינו מתייחס באופן מיוחד ומפורש למנעול צילינדר‪ .‬חרף שוני זה קבעה‬ ‫הערכאה‪ ,‬כי אין בפטנט הישראלי כל חידוש או התקדמות המצאתית‪ .‬בערעור‬ ‫שלפנינו מעלה בא‪-‬כוח המערערים טענות שונות כנגד קביעתה של הערכאה‬ ‫הראשונה‪ ,‬כי אין בפטנט הישראלי כל חידוש‪ .‬נוכל להשאיר טענות אלה בצריך‬ ‫עיון‪ ,‬שכן נחה דעתנו‪ ,‬כי צדקה הערכאה הראשונה‪ ,‬כי אין בפטנט הישראלי משום‬ ‫התקדמות המצאתית‪.‬‬ ‫התקדמות המצאתית‬ ‫‪ 5.‬חוק הפטנטים תשכ"ז‪)1967 -‬להלן ‪ -‬החוק(‪ ,‬קובע‪ ,‬כי עילה‪ ,‬שניתן על פיה‬ ‫להתנגד למתן פטנט‪ ,‬תשמש הגנה טובה בתביעה של הפרת פטנט )סעיף ‪.(182‬‬ ‫החו ממשיך וקובע‪ ,‬כי אחת העילות להתנגדות למתן פטנט היא‪ ,‬כי האמצאה אינה‬ ‫"כשירת פטנט" )סעיף ‪)17‬א()‪ .((1‬על‪-‬פי החוק אמצאה היא "כשירת פטנט"‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪ ,‬אם יש בה התקדמות המצאתית )סעיף ‪ .(3‬נמצא‪ ,‬כי אמצאה שאין בה‬ ‫התקדמות המצאתית אינה "כשירת פטנט"‪ ,‬והדבר מהווה הגנה טובה בתביעה על‬ ‫הפרת פטנט‪ .‬החוק מגדיר התקדמות המצאתית בזו הלשון )סעיף ‪:(5‬נ‬ ‫"התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו‬ ‫לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו‪ ,‬לפני תאריך‬ ‫הבקשה‪ ,‬בדרכים האמורות בסעיף ‪."4‬‬ ‫מכאן‪ ,‬שאפילו אמצאה היא חדשה‪ ,‬אין היא "כשירת פטנט" אם אין בה‬ ‫התקדמות המצאתית )ראה א' ח' זליגסון‪ ,‬יסודות דיני זכות יוצרים‪ ,‬סימני מסחר‪,‬‬ ‫פטנטים ומדגמים )מפעל השכפול‪ ,‬תשכ"ג( ‪.(145‬‬ ‫‪ 6.‬בהתייחסו לשאלת ההתקדמות ההמצאתית קבע בית המשפט‪ ,‬כי "השאלה‬ ‫היא איפוא אם בעל מקצוע ממוצע בתחום זה שלפניו היה מוצג הפטנט הגרמני‬ ‫הכולל שימוש במפתח היה חושב ומעלה בדעתו כדבר מובן מאליו את השימוש‬ ‫במפתח ומנעול מסוג צילינדר"‪ .‬על שאלה זו משיב בית המשפט בחיוב‪ ,‬באמרו‪:‬ב‬ ‫"לדעתי כל בעל מקצוע ממוצע בארץ שלפניו היה מוצג השרטוט של‬ ‫הפטנט הגרמני שבו לא צויין במפורש השימוש במנעול צילינדר היה‬ ‫מיוזמתו ובאופן אוטומטי חושב על אפשרות זו‪ ,‬והעובדה שהממציא של‬ ‫הפטנט הגרמני בגרמניה של שנת ‪1920‬לא חשב על כך אין בה כדי‬ ‫לשנות מסקנה זו בתנאי החיים של היום במדינת ישראל"‪.‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק שלישי ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪23‬‬ ‫תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317131915-613af4e37224457588d35e7b39330c73.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫אברהם בחרי נ' משה פדלון‬

‫עא ‪433/82‬‬ ‫פ"ד לט)‪533 (3‬‬

‫כנגד קביעתו זו של בית המשפט מעלים המערערים שתי טענות עיקריות‪ :‬ו‬ ‫האחת‪ ,‬כי לא הוכח כלל‪ ,‬כי בעל מקצוע ממוצע‪ ,‬אשר היה מבקש למצוא פתרון‬ ‫לבעיה של נעילת דלת‪ ,‬היה מגיע אל הפטנט הגרמני‪ .‬לטענתם‪ ,‬לא די בכך‬ ‫שהפטנט הגרמני פורסם‪ ,‬אלא יש להוכיח‪ ,‬לעניין העדר התקדמות המצאתית‪ ,‬כי‬ ‫בעל מקצוע ממוצע היה אכן מגיע למסמכים‪ ,‬המתארים את הפטנט הגרמני;‬ ‫האחרת‪ ,‬כי על‪-‬מנת לקבוע‪ ,‬כי צירוף הצילינדר להתקן על‪-‬פי הפטנט הגרמני היה‬ ‫מובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע‪ ,‬היה על בית המשפט לשמוע ראיות על כך‪ ,‬ודבר‬ ‫זה לא נעשה‪ .‬אמת‪ ,‬המומים הסכימו‪ ,‬כי הצילינדר היה ידוע לפני הפטנט‪ ,‬אך אין‬ ‫בכך ראיה‪ .‬כי צירופו להתקן על‪-‬פי הפטנט הגרמני היה מובן מאליו‪ ,‬וראיה כזו לא‬ ‫הובאה‪ .‬נבחן כל אחת מטענות אלה בנפרד‪.‬‬ ‫התקדמות המצאתית‪:‬נ "ידיעות שכבר נתפרסמו"‬ ‫‪ 7.‬בא‪-‬כוח המערערים טוען‪ ,‬כי לעניין העדר התקדמות המצאתית )כמשמעותה‬ ‫בסעיף ‪ 5‬לחוק( לא די בכך שהפטנט הגרמני התפרסם )לעניין סעיף ‪4‬לחוק(‪ ,‬אלא‬ ‫יש להמשיך ולהראות‪ ,‬כי בעל מקצוע ממוצע היה מגיע אל פרסום זה‪ .‬אכן‪ ,‬טענה‬ ‫זו רצינית היא‪ ,‬וקיימת סביבה מחלוקת פוסקים במשפט האנגלי‪ .‬ראה‪:‬ב‬ ‫‪technograph printed General;[6] (1972) . Ltd(electronics) circuits ltd v. Mills and‬‬ ‫‪rockley(1972) .blanco white, patents for inventors and the protection of industrial tire‬‬ ‫‪and rubber company v. Firestone tyre and rubber com. Ltd . T.a;[7] t terrell, on the‬‬ ‫‪law of patents;85- 84( 1983,.th ed 5,london) Designs 133( 1982th ed. By w. Aldous,‬‬ ‫‪.(d. Young a watson, s. Phorley 13,london‬‬ ‫נראה לנו‪ ,‬כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה שלפנינו אין לנו צורך לקבוע‬ ‫עמדה בשאלה זו‪ .‬הטעם לכך הוא‪ ,‬כי טענה בעניין זה הועלתה לראשונה רק‬ ‫בסיכומים בכתב מטעם המערערים לפנינו‪ .‬הם לא העלו אותה בטיעוניהם לפני‬ ‫הערכאה הראשונה ואף לא בהודעת הערעור לבית‪-‬משפט זה‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬גם לא‬ ‫הונחה לטענה זו התשתית העובדתית הראויה‪ ,‬ומטעמים אלה דינה להידחות‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי הציגו המשיבים את הפטנט הגרמני‪.‬‬ ‫המערערים לא טענו באותו שלב‪ ,‬או בכל שלב אחר בבית המשפט המחוזי‪ ,‬כי‬ ‫הפטנט הגרמני אינו בבחינת ידיעה שכבר פורסמה לעניין ההתקדמות ההמצאתית‪.‬‬ ‫נהפוך הוא‪:‬ו בכל מהלכיהם בערכאה הראשונה הם מתייחסים לפטנט הגרמני תוך‬ ‫שהם מבקשים להראות את ההבדל שבינו לבין הפטנט הישראלי‪ .‬לעניין זה הובאה‬ ‫עדותו של מומחה מטעם המערערים‪ ,‬אשר נועדה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להראות‪ ,‬כי יש‬ ‫בפטנט הישראלי התקדמות המצאתית‪ .‬גם בסיכומיהם בכתב לפני הערכאה‬ ‫הראשונה אין המערערים תוקפים את פרסומו של הפטנט הגרמני לענין‬ ‫ההתקדמות ההמצאתית‪ ,‬וכל שנטען על‪-‬ידיהם הוא דבר ההבדלים בין שני‬ ‫הפטנטים‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬יש לצאת מתוך ההנחה‪ ,‬כי המערערים לא חלקו על כך‪,‬‬ ‫שהפטנט הגרמני הוא בבחינת ידיעה שכבר נתפרסמה‪ ,‬ולא ניתן להם לשנות‬ ‫מעמדתם זו בשלב כה מאוחר‪.‬‬ ‫התקדמות המצאתית‪:‬נ ראיות בדבר המובן מאליו לבעל מקצוע‬ ‫‪ 8.‬טענתם השנייה של המערערים לעניין הצילינדר היא‪ ,‬כי על‪-‬מנת לקבוע‪,‬‬ ‫שצירוף צילינדר להתקן על‪-‬פי הפטנט הגרמני היה מובן מאליו לבעל מקצוע‬ ‫ממוצע‪ ,‬זקוק השופט לראיה על כך‪ ,‬וכזאת לא הייתה לפניו‪ .‬לטענתם‪ ,‬העדים‬ ‫המומחים אמנם הסכימו ביניהם‪ ,‬כי הצילינדר היה ידוע לפני הפטנט‪ ,‬אך בכך אין‬ ‫לדעתו ראיה‪ ,‬כי צירופו להתקן על‪-‬פי הפטנט הגרמני היה מובן מאליו‪ ,‬ובלא ראיה‬ ‫אין בית המשפט רשאי להחליט על כך‪ .‬טענה זו אין בידי לקבלה‪ .‬הקביעה‪ ,‬כי‬ ‫התקדמות פלונית נראית או אינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע‪,‬‬ ‫אינה קביעה עובדתית גרידא‪ ,‬אלא היא מסקנה‪ ,‬שבית המשפט מסיק מחומר‬ ‫הראיות שלפניו )ראה ע"ש )ת"א( ‪ ,[4] 501/80‬בעמ' ‪ .(451‬את הראיות יש‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪24‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317131915-613af4e37224457588d35e7b39330c73.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫אברהם בחרי נ' משה פדלון‬

‫עא ‪433/82‬‬ ‫פ"ד לט)‪533 (3‬‬

‫להגיש לפני בית המשפט בדרך המקובלת‪ ,‬אך את המסקנה מסיק בית המשפט‬ ‫עצמו‪ .‬אין היא עניין לעדים מומחים ‪ -‬אם כי אלה עשויים לעתים לסייע‪:‬ב ראה‬ ‫‪ terrell, supra, at-148‬אלא עניין היא לבית המשפט עצמו‪.‬‬ ‫כפי שאמר השופט ח' כהן בע"א ‪ ,[1] 689/69‬בעמ' ‪:83‬ו‬ ‫"כשלעצמי‪ ,‬לא שוכנעתי שהיה בפטנט ‪ 7795‬הנדון משום "צעד‬ ‫אמצאתי"; כשאתה‪ ,‬ולו גם הדיוט בעל בלי הכשרה מקצועית‪ ,‬משווה‬ ‫תריס זה עם התריסים הנעים שקדמו לו לפי הפטנטים הקודמים‪ ,‬בעל‬ ‫כרחך תגיע למסקנה כי 'בעל מלאכה ממוצע'‪ ,‬כלשונו של העד וולפמן‪,‬‬ ‫יוכל בלי כל קושי‪ ,‬ובפרט בלי כל התאמצות רוחנית או דמיונית‪,‬‬ ‫להרכיב את התריס החדש הנדון כאן‪ .‬גם בלעדי עדות מומחה‪ ,‬ועל פי‬ ‫מראה העיניים בלבד‪ ,‬ניתן היה לקבוע שלא היה בפטנט החדש משום‬ ‫חידוש‪ ,‬אלא מושתת היה על הידע שהיה נחלת כלל בעלי מקצוע‬ ‫התריסים עוד לפני הגשת הבקשה למתן הפטנט"‪.‬‬ ‫על גישה זו חזר בית‪-‬משפט זה פעמים מספר )ראה ע"א ‪ ,[2] 259/71‬בעמ'‬ ‫‪ ,( 320‬והיא אומצה על‪-‬ידי בתי המשפט המחוזיים )ראה ת"א )ת"א( ‪,[5] 2051/69‬‬ ‫בעמ' ‪ .(246‬היטיב להביע זאת השופט ברנזון בע"א ‪ ,[3] 528/61‬בעמ' ‪,2493‬‬ ‫באמרו‪:‬נ‬ ‫"‪ ...‬השאלה אם היה בפטנט מסויים משום צעד המצאתי כלשהו איננה‬ ‫שאלה של עובדה גרידא אלא מסקנה עובדתית המתבססת על כל‬ ‫חומר הראיות שהיה בפני בית‪-‬המשפט‪."...‬‬ ‫נמצא‪ ,‬כי אין חובה על בית המשפט לשמוע עדים מומחים בשאלה‪ ,‬אם בעל‬ ‫מקצוע ממוצע היה רואה את ההמצאה כמובנת מאליה‪ .‬רשאית הייתה איפוא‬ ‫הערכאה הראשונה להגיע למסקנתה‪ ,‬למרות שלא נגבתה עדות בקשר לשאלה‬ ‫ספציפית זו‪.‬‬ ‫הבדל שני‪:‬ב צורת החיבור‬ ‫‪ 9.‬עד כה עמדתי על ההבדל הראשון שבין שני הפטנטים‪ ,‬שעניינו הצילינדר‪.‬‬ ‫אעבור עתה להבדל השני שבין שני הפטנטים‪ ,‬שעניינו צורת החיבור‪ .‬בעניין זה‬ ‫ציינה הערכאה הראשונה )ראה פיסקה ‪ 3‬לעיל(‪ ,‬כי ההבדל בין שני הפטנטים הוא‬ ‫בכך‪" ,‬שבפטנט הגרמני אין גלגל שיניים שאליו מחוברים הבריחים אלא יש בגלגל‬ ‫השיניים שקעים בצורת קשתות שבתוכם נעים הבריחים בעזרת פינים המחוברים‬ ‫לקצוות הפנימיים של הבריחים מצד אחד ושצידם השני משוקע בתוך השקעים‬ ‫האמורים שבתוך גלגל השיניים ונעים בתוכם"‪ .‬הערכאה הראשונה דחתה את‬ ‫חשיבותו של הבדל זה באמרה‪:‬ו‬ ‫"גם בענין זה אין בפטנט הישראלי כל ניצוץ רעיוני או המצאתי חדש‬ ‫לעומת הפטנט הגרמני‪ .‬העיקר במרכיב זה של הפטנט הוא בחיבור‬ ‫הבריחים על גבי או בעזרת ציר לגלגל השיניים שעל‪-‬ידי סיבובו הם‬ ‫נדחפים או נמשכים בארבעה כיוונים ניצבים‪ .‬חיבור זה מושג באמצעות‬ ‫פינים שסביבם נוצרת תנועת הציר‪ .‬אפשר לחבר את הפינים לגלגל‬ ‫השיניים ואז הבריחים נעים סביבם ואפשר לחבר את הפינים לבריחים‬ ‫ואז הסיבוב מושג כשהם נעים בתוך השקעים שבגלגל השיניים‪ .‬אך‬ ‫מבחינה ענינית אין בכך הבדל עקרוני או חידוש‪ ...‬השוני הוא בבחינת‬ ‫מה שמכונה בדיני הפטנטים שיפור של בעל מלאכה היוצר מרכיב‬ ‫אקויולנטי‪ ,‬אך אינו מהווה התקדמות המצאתית כשעיקר הצרוף‬ ‫והפעולה התוצאתית זהים לחלוטין ורק דרך החיבור שונה"‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬הערכאה הראשונה נזקקה ל"תורת האקוויוואלנטים" )אמצעים‬ ‫טכניים שווים‪:‬נ ראה זליגסון‪ ,‬בספרו הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ ;149‬ד' פריימן‪ ,‬פטנטים )גל‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק שלישי ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪25‬‬ ‫תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317131915-613af4e37224457588d35e7b39330c73.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫אברהם בחרי נ' משה פדלון‬

‫עא ‪433/82‬‬ ‫פ"ד לט)‪533 (3‬‬

‫אור‪ .(74 (1979 ,‬ועל פיה קבעה‪ ,‬כי עניין לנו בשתי דרכי חיבור חלופיות שוות‬ ‫ערך‪ ,‬המובילות לאותה תוצאה‪ ,‬ושאין בהן‪ ,‬על‪-‬כן‪ ,‬התקדמות המצאתית‪.‬‬ ‫‪ 10.‬כנגד גישתה זו של הערכאה הראשונה טוענים המערערים‪ ,‬כי השופט לא‬ ‫יכול היה להגיע למסקנותיו ללא שמיעת ראיות‪ .‬טענה זו לא נוכל לקבל‪ .‬תורת‬ ‫האקוויוואלנטים היא חלק משאלת ההתקדמות ההמצאתית )ראה פריימן‪ ,‬בספרו‬ ‫הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ ,( 34‬וכפי שראינו‪ ,‬בית המשפט רשאי להגיע למסקנותיו בסוגיה בלא‬ ‫עדות עליה‪ ,‬ובלבד שתתבסס על חומר הראיות שהיה לפניו‪.‬‬ ‫מטרת הפטנטים‬ ‫‪ 11.‬עד כה עמדתי על שני הבדלים )צילינדר‪ ,‬צורת החיבור( בין הפטנטים‪.‬‬ ‫טוענים המערערים‪ ,‬כי בין הפטנטים קיים הבדל נוסף‪ ,‬בכך שמטרתם שונה‪ .‬בעוד‬ ‫שמטרתו העיקרית של הפטנט הגרמני‪ ,‬לטענת המערערים‪ ,‬היא הכנס הבריחים‬ ‫אל תוך הדלת על‪-‬מנת לחזק את הדלת עצמה )כאשר מנגנון הנעתם של הבריחים‬ ‫הוא עניין טפל לחלוטין בפטנט הגרמני(‪ ,‬הרי מטרתו העיקרית של הפטנט‬ ‫הישראלי היא התקן הנעילה כאשר מנגנון פתיחתם וסגירתם של הבריחים הוא‬ ‫עיקר העניין‪ .‬נמצא‪ ,‬כי לפי הטענה עיקרו של הפטנט הגרמני הוא חיזוק הדלת‬ ‫מפני שבירה‪ ,‬ואילו עיקרו של הפטנט הישראלי הוא נעילת הדלת בפני פתיחה‪.‬‬ ‫על‪-‬פי גישה זו‪ ,‬יש בשוני זה כדי להצדיק ראייתו של הפטנט הישראלי כתקף‪ .‬לא‬ ‫נוכל לקבל קו טיעון זה‪ ,‬ולו מהטעם‪ ,‬כי הוא מועלה לפנינו לראשונה‪ .‬בערכאה‬ ‫הראשונה עמדו המערערים על ההבדלים בין הפטנטים‪ ,‬אך לא כללו בהם את עניין‬ ‫המטרות‪ .‬גם בסיכומיהם בכתב לפני הערכאה הראשונה לא מופיעה טענה זו‪ .‬אין‬ ‫לה זכר בהודעת הערעור‪ .‬די בכך כדי לדחותה‪ .‬מכיוון שכך‪ ,‬אין לנו צורך לבחון את‬ ‫הטענה לגופה‪.‬‬ ‫הצלחה מסחרית‬ ‫‪ 12.‬כפי שראינו‪ ,‬הערכאה הראשונה פסקה‪ ,‬כי אין בפטנט הישראלי משום‬ ‫התקדמות המצאתית בהשוואה לפטנט הגרמני‪ .‬במסגרת זו נתנה הערכאה‬ ‫הראשונה דעתה לכך‪ ,‬שההתקן הישראלי זכה להצלחה מסחרית גדולה‪ ,‬ואילו‬ ‫בפטנט הגרמני לא נעשה שימוש מסחרי‪ .‬אומר בית המשפט‪:‬ב‬ ‫"‪ ...‬אך אין בכך כדי לשנות את המסקנה המשפטית הנובעת מכך שלא נתקיימו‬ ‫כל היסודות הדרושים לתקפותו של הפטנט הישראלי‪ ...‬לדעתי‪ ,‬לא יכול להיות כל‬ ‫ספק שההצלחה המסחרית המרשימה אין מקורה בשינויים כביכול שהנהיגו‬ ‫התובעים‪ *"...‬לטענת המערערים‪ ,‬בית המשפט לא נתן משקל ראוי לשיקול זה של‬ ‫הצלחה מסחרית‪.‬‬ ‫אף טענה זו לא נוכל לקבל‪ .‬אמת הדבר‪ ,‬הצלחה מסחרית היא כלי עזר‬ ‫בהערכה‪ ,‬אם הייתה התקדמות המצאתית‪ ,‬אך רשאי בית המשפט להגיע למסקנה‪,‬‬ ‫כי חרף ההצלחה המסחרית אין בפטנט התקדמות המצאתית )ראה‪:‬ו ע"א ‪259/71‬‬ ‫]‪ ,[2‬בעמ' ‪ ;321‬זליגסון‪ ,‬בספרו הנ"ל‪ ,‬בעמ' ‪ .(150‬הערכאה הראשונה נתנה‬ ‫דעתה לשאלה זו‪ ,‬ולאחר ששקלה את מכלול הנסיבות‪ ,‬הגיעה למסקנה‪ ,‬שלמרות‬ ‫ההצלחה המסחרית של הפטנט הישראלי אין בו התקדמות המצאתית‪ .‬שיקול‪-‬דעת‬ ‫זה נראה לנו ראוי‪ ,‬ואין כל יסוד להתערבותנו‪.‬‬ ‫‪ 3.‬בטענותיהם האחרות של המערערים לא ראינו ממש‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬כי אנו‬ ‫דוחים את הערעור‪ .‬המערערים יישאו בהוצאות המשיבים‪ ,‬לרבות שכר טרחת עורך‬ ‫הדין‪ ,‬בסכום כולל של שני מיליון שקל‪ .‬סכום זה יישא ריבית והצמדה עד‬ ‫לתשלומו בפועל‪.‬‬ ‫השופט ג' בך‪ :‬אני מסכים‪.‬‬ ‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק שלישי ‪ ,‬תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬ ‫‪26‬‬ ‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317131915-613af4e37224457588d35e7b39330c73.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬

‫אברהם בחרי נ' משה פדלון‬

‫עא ‪433/82‬‬ ‫פ"ד לט)‪533 (3‬‬

‫השופטת ש' נתניהו‪ :‬אני מסכימה‪.‬‬ ‫‪ 5129371‬הוחלט כאמור בפסק‪-‬דינו של השופט ברק‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬כ"ח באב תשמ"ה )‪.(15.8.85‬‬ ‫‪-------------‬‬‫* שם‪ ,‬בעמ' ‪98.-97‬‬

‫פסקי‪-‬דין‪ ,‬כרך לט‪ ,‬חלק שלישי ‪,‬‬

‫המאגר המשפטי הישראלי‬

‫‪27‬‬ ‫תשמ"ה‪/‬תשמ"ו ‪1985‬‬

‫‪nevo.co.il‬‬

‫‪/mnt/conversion/splitting/120317131915-613af4e37224457588d35e7b39330c73.file‬‬

‫נבו הוצאה לאור בע"מ‬