שיחה
טליה קינן
טליה ,התייחסת לסדרה כמו אל מין קבוצה'' ,חבורה'' של רישומים .האם הרישום הבודד נעשה כחלק ממחשבה כזאת? הקבוצה הזאת של הרישומים נעשתה בזמנים שונים .הרבה פעמים כאשר אני באה לאגד או לתלות כמה רישומים ביחד מתגלים קשרים ונוצרת קבוצה .אבל בזמן שאני מציירת אותם אני מתייחסת אליהם כבודדים .קשה לי לעשות סדרות. זו בעצם השאלה שלי כן אני לא יודעת למה .אני מרגישה שכל רישום הוא מחשבה נפרדת .מעט מאוד פעמים יצא לי לעשות סדרה ,מתוך מודעות של סדרה. זה מעניין כי יש פה הרבה אלמנטים שממש נקראים כסדרה .אם זה הגרעין שיש בבטטה ועל השולחן ,העיגולים שחוזרים או החלוקה של אחת ,שתיים ,שלוש – כמו שקראת לסדרה. זה כאילו מתפקד כמערכת. זה קורה אולי בגלל שכל תקופה ,גם בלי להגיד לעצמי 'אני עושה סדרה' ,יש נושאים ודימויים שנמצאים בתודעה וחוזרים על עצמם .כמו מחשבה שעוברת בראש תקופה מסוימת ואז נעלמת, באותו אופן זה מתרחש עם דימויים וצורות .היום למשל ,ראיתי פה את מחבט השטיחים של השכנה .פתאום קלטתי אותו ואמרתי לעצמי :זה הרישום שאני הולכת לעשות מחר .יש לו צורה כזו גיאומטרית נורא יפה .מחר יבוא עוד רעיון ,מראה או מחשבה וככה לאט-לאט ,בהצטברות, נבנית סדרה .ההתבוננות על ההצטברות מובילה גם היא למחשבות ,שמובילות לשרשרת פעולות. במובן הזה ,יותר משיש פה סדרה ,יש פה מעין מעקב אחרי המחשבה שלך כן מעקב ,מעין אימון או תרגול שנותן למה שקורה עכשיו להתהוות על הדף .כל רישום הוא מחשבה בשבילי ,אני ממש יכולה לזכור את הרגע ממנו הוא נוצר .מאוד התחברתי לפול קליי שאמר שציור הוא קומפוזיציה של מחשבה .כל מחשבה יש לה קצב ,סדר והגיון פנימי משלה, יש כמובן משהו שהוא משותף לכל המחשבות אבל על הגרעין הזה קשה לי להתנסח במילים. מהקּולר למשל ,התחיל מרעיון ש'התקלקל' תוך כדי הרישום ,אבל ֵ הרישום של הילדה ששותה הקלקול צבר את ההיגיון הפנימי החדש שלו )הטעות נמצאת בתוך הקולר .בהתחלה היה על הדף ראש שניסיתי להסתיר .הניסיון 'למחוק' את הראש באמצעות ריבוע שחור היה נדמה לי כמו השתקפות במתכת וכל הסצנה נבנתה סביב זה(. זה בעצם רישום של התהליך עצמו ,כמו תיעוד של התרחשות .רישום שלא מחזיק איזה מבנה-על או קונספט אלא אפשרות של השתנות.