גיליון | 01מרץ 2011
כלבים
בתל אביב
my magazine המגזין הנפוץ ביותר לחיות מחמד בישראל
המקומות והפארקים
השכונתיים שבהם הכלבים הכי אוהבים לטייל ולהפגש בעיר ללא הפסקה
החתול ששיגע אותי
כל חתול מחמד “משגע” את בעליו ,אבל האם חתולים יכולים “באמת“ לגרום לשינויים פסיכולוגים אצל בעליהם?
מוזרים ומשונים
הדבר הכי משוגע שעשיתי עם חיית המחמד שלי
ממצרים באהבה הסיפור על המשפחת מוריס מאילת והתנין שמיתגורר איתם
חיות מחמד בעבודה
לא הולך
אחריו
כעיוור מאת :ג’סיקה ובר | צילום :משפחת לוי
03
ר
חיות מחמד בעבודה
יצ’י רק בן שנתיים וחצי והוא כבר עובד בעבודה רצינית שדורשת כזאת למדי, הכשרה מהותית של שנתיים כדי להתחיל ,כזאת שעלולה לסכן חיי אדם .הוא קם כל יום בחמש בבוקר, נוסע מבת ים לגבעת שמואל בשני אוטובוסים ,חוצה כבישים ,עובר בין מכשולים ועוזר לאדם בוגר בן 51לנהל חיים עצמאיים .רי’צי ,הוא לברדור המשמש ככלב נחייה ותפקידו לעזור לחיים לוי ,יו”ר בדימוס ,של “אגודת העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה” ,לנהל חיים בלתי מוגבלים למרות עיוורונו.
אליו .בקורס ,חיים נדרש להישאר בהדרכה קבוצתית כחודש במקום האימון אשר כולל תחילה טיולים עם רצועה ללא רתמה כך שהכלב יתרגל לבעליו החדשים כשלאט לאט מוסיפים את הרתמה ומסבכים מסלולי הליכה עד הטמנת הידיעה בכלב כי האדם החדש הינו הסמכות העליונה ועליו להישמע רק לו. ייעוד כלב נחייה לאדם עיוור הוא לא דבר של מה בכך .אדם המעוניין להיעזר בכלב נחייה צריך לפנות לאחד מבתי הספר לאימון כלבי
כלבי הנחייה נולדים לתוך עבודתם, וכבר בשנה הראשונה לחייהם הם גדלים במשפחה אומנת שעוברת הדרכה ומלמדת את הכלב לציית להוראות בסיסיות כמו לעשות את צרכיו מחוץ לבית .לאחר תקופה של כ- 18חודשים ,מתחיל הכלב אימון באחד משני בתי הספר המוכרים לאימון כלבי נחייה בארץ ,האחד במושב בית עובד והשני בקיבוץ צבעון .ההדרכה צמודה למאמן ונמשכת כחמישה חודשים ,בה לומד הכלב מיומנויות נוספות המאפשר לו להוביל אדם עיוור מבלי שיתקל במכשולים בדרך ,להתעלם מגירויים ולהימנע מהפרעות .הדרך הזאת, מובילה לחודש נוסף של אימון ,הפעם בליווי העיוור אליו מיועד הכלב המיומן. האדם העיוור מקבל את כלב הנחייה בחינם ,אך עלות הכשרתו של כלב נחייה מוערכת בכ 18 –17 -אלף דולר, כאשר משרד העבודה והרווחה ומשרד הביטחון משתתפים בסכום קרוב ל- ₪ 55.000מתוך עלות ההכשרה. את יתר החובות משלימות עמותות כגון “המרכז הישראלי לכלבי נחייה” ו”עיניים מנחות לעיוור” הממומנות על ידי תורמים. חיים לוי ואישתו טובה הם הורים לשני ילדים בוגרים בני 16ו ,22-כיום הוא מתמלל ראיונות בעזרת תוכנה מדברת במחשב ואחראי על המרכזיה ב”מלם מערכות מידע” שבגבעת שמואל .ניתן לומר שהוא מנוסה בכל הקשור לכלבי נחייה ,שכן נעזר בשלושה כלבים לפני ריצ’י .בכל אימוץ ,עליו לעבור קורס חדש לשם העברת סמכות מהמאמן הקודם,
נחייה או למרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים, ולהמצא מתאים לשימוש בעזרה כגון זו ,דבר שעלול לקחת מספר חודשים. לאחר בדיקת ההתאמה ישנו הליך שידוך שבו המבקש נשאל להעדפתו לגבי הכלב .ממש בדומה לשידוך רומנטי ,המבקש נשאל אם הוא מעדיף כלב גבוה או נמוך ,זכר או נקבה ,בעל הליכה מהירה או איטית ,בעל מזג אנרגטי או רגוע ובהתאם לבקשותיו מנסים להתאים עד כמה שניתן את הכלב החדש לבעליו ,כך שיוכלו לנהל יחסים נעימים וידידותיים בחייהם המשותפים ,יחסים הנמשכים כשבע שנים או יותר .תקופת תפקידו של כלב הנחייה ,תמה כשהוא אינו יכול לשמש עוד לעזר לאדם העיוור ובגיל עשר בערך הוא יוצא לפנסיה ומועבר למשפחה אומנת אחרונה, לעיתים אותה משפחה שאימנה אותו בתחילת דרכו. ריצ’י ,כמו כל כלב נחייה אחר ,מאומן להקשיב לבעליו .הוא אינו יודע מתי הרמזור ירוק ומתי מותר לחצות כבישים ,או לאן בדיוק ללכת אלא אם זה מקום קבוע אליו הולך חיים עם ריצ’י כל יום .חיים צריך לומר לריצ’י מתי לפנות ימינה או שמאלה ,מתי להמשיך קדימה או לחזור אחורה ומתי לחצות את הכביש .חיים יודע כיוון שהוא שומע את רעשי התנועה ובמקרה של שיפוט מוטעה מצידו
והגעת תנועה בלתי צפויה ,ריצ’י יסרב לחצות ויסיט את גופו אחורה. כאשר חיים מבקש להגיע למקום יעד חדש ולא מוכר ,הוא מחפש תחילה אחר הוראות הכוונה ,כמו כל אדם אחר .באמצעות שיחה קצרה עם מקום היעד הוא מברר לאן בדיוק עליו להגיע וכיצד הכי מהיר ונוח ,לפי זה ולפי עזרה מעטה מאנשים הנמצאים בקרבת המקום ,חיים מבין את הכיוונים ומדריך
את ריצ’י בכמה הוראות פשוטות .ריצ’י מעביר את חיים בין מכשולים ,כך שזה אפילו לא מודע לסכנות שבדרך“ :אנחנו אפילו לא מודעים לכמה שהכלב מציל אותנו ,לפעמים הכלב עובר מכשולים רציניים שאני לא מודע אליהם כי הוא עוקף אותם מבלי שאצטרך להרגיש” מספר חיים ומהנהן בראשו בהערכה, “לפעמים ריצ’י עוצר או חוזר אחורה וכך הוא בעצם מודיע לי שיש סכנה ושלא ניתן לעבור כעת ,מול מדרכות או אזורים רעועים הוא מאט או נעצר ואז אני מושיט רגל קדימה ובודק מה יש שם” ,מערכת היחסים בין העיוור לכלבו היא סימביוטית לחלוטין ,האחד מטפל ואף תלוי בשני. “רוב האנשים לא ממש מודעים לכמה שכלב נחייה מהווה בשביל העיוור הכוונה” ,מסביר חיים“ ,הם נוטים להעלב כשמבקשים מהם לא ללטף את הכלב כי הם לא מבינים כמה העיוור צריך שהכלב יהיה מרוכז ,לפעמים הם אפילו לא מבקשים וניגשים ללטף ישר. צריך להבין שאם אדם יבוא ויתחיל ללטף את ריצ’י הוא חד משמעית מסכן את החיים שלי .בסופו של דבר ,כלב
my magazine
magazine
04 my
חיות מחמד בעבודה הוא יצור חי שנמשך לגירויים וברגע שאדם יתייחס אליו ,הכלב יצא מריכוז וירצה בתשומת הלב ,במיוחד כלבים ידידותיים כמו הלברדור”. כלב הלברדור הוא אכן כלב ידידותי במיוחד ,היותו ממושמע וסובלני מעניק לו פוטנציאל גבוה לאילוף; יחד עם חברו ,הגולדן רטריבר ,גזע ידידותי אף הוא ,שאינו נוטה כלל לאופי תוקפני או טריטוריאלי ,מהווים כלבי הנחייה הנפוצים ביותר.
“אנחנו לא מודעים לכמה שהכלב מציל אותנו ,הכלב עובר מכשולים רציניים שאני לא מודע אליהם” ישנה חוסר מודעות גדולה בחברה הישראלית כיום בדבר כלבי נחייה במרחבים ציבוריים .נוצרים מצבים בהם לא מאפשרים לעיוור להיכנס עם כלבו לקניונים ,מסעדות ,בתי קפה ,מוניות ועוד למרות שעל פי חוק מותר לכלב להיכנס למקומות ציבוריים הכוללים אף תאטרונים ובתי מלון ונסיעות חינם בתחבורה ציבורית הכוללת גם מוניות ומטוסים .חיים נתקל פעמים רבות במקרים שבהם לא נתנו לו לעבור עם כלבו במקום ציבורי
05
my magazine
או לנסוע במונית ,ולעיתים ,זהו שיקול מכריע של אדם עיוור המתלבט בין בחירה בכלב נחייה או שימוש במקל נחייה במקום. כיום ,יש בארץ כ 32,000-עיוורים לפי הרישום הממשלתי ,ורק כ 210-מתוך כלל העיוורים הרשומים משתמשים בכלבי נחייה .לא כל העיוורים הרשומים הם עיוורים מוחלטים אשר צריכים את עזרתו של כלב הנחייה אך רבים מאלו שמתאימים להשתמש בכלב ,משתמשים במקל כעזר.
הפרידה הוא תהליך קשה וכואב; “אחרי תקופה כל כך ארוכה ,מאוד נקשרים לכלב וזה מאוד קשה כשצריך להעביר אותו הלאה” ,אך מספר כי ניתן להישאר בקשר עם המשפחה האומנת אשר מקבלת אותו“ ,תמיד הייתי בקשר עם המשפחות המאמצות בסוף ,הן היו מתקשרות להתייעץ איתי לגבי הכלב ולגבי דברים שהוא אוהב או צריך .הכלבה הקודמת שלי ,חימר, גרה כעת אצל משפחה ברמת גן ואני עוקב ונשאר בקשר איתם”.
ע”פ חיים ,אשר השתמש מגיל עשרים עד גיל עשרים ושבע במקל נחייה, ההבדל הוא בין שמיים לארץ“ .עם מקל ,העיוור הולך הרבה יותר לאט ומהוסס .המקל נתקל בדברים ואז אתה צריך לדעת לעקוף את המכשול”, חיים טוען שאיכות החיים משתפרת באופן משמעותי כאשר נעזרים בכלב נחייה ,כמו גם את ביטחונו העצמי ותדמיתו של האדם העיוור“ :עם כלב
לא ניתן לומר כי חייו של כלב נחייה הם חיים אידאלים שכן הוא עובר מסמכות אחת לאחרת ,וממקום מגורים אחד למשנהו ,אך אין ספק שהוא מוערך
נחייה זה שונה לחלוטין ,אני הולך מהר ועם ביטחון כי אני יודע שהכלב עובר את המכשול ואני לא אהיה מודע אליו .כל ההסתכלות של אנשים על עיוור שהולך עם מקל נחייה מאוד שונה מההסתכלות על אדם שהולך מהר ועם ביטחון”. כמו כל אדם עובד ,גם ריצ’י ייצא לפנסיה בסופו של דבר וחיים יצטרך להיפרד ממנו כמו מכל שאר הכלבים הקודמים שהיו ברשותו .תהליך
בתפקידו ואהוב בכל מקום חדש אליו מגיע .בסופו של יום ,ריצ’י רובץ לו בבית ומקשקש בזנבו ,כמי שיודע כי חייו בעלי ערך עליון.
מוזרים ומשונים
מוזרים ומשונים
מה הדבר
המשונה ביותר
שעשית עם חיית המחמד שלך? מאת :ג’סיקה ובר | צילום :גיתית ברייטברד
15
מחמד :אדם בעל חיית ה ת ברייטברד שם :גיתי מין :נקבה גיל28 : ם :תל אביב גורים נוכחיי מ עיצוב גרפי עיסוק: מחמד :כלב חיית ה פי ברייטברד בארברה/בא שם: מין :נקבה גיל12 : חיים :נהריה מגורים נוכ סוק :מובטלת עי
“ב
יטופים ממושכים ולחישות בה כללה ל יום הראשון של מלחמת אפי טובה’ .משפחתי הגיבה באוזניה ‘ב תי, לבנון השנייה ,משפח כמו ‘צאי מתחת למיטה!’ ,אך באמירות את באפי ואני אספנו פה פעולה ועשינו משמרות אחותי שית בת רתי צינו מנהריה ועברנו לדי רות להתחפרות .באפי רעדה חפ בין התחפ בשכונת הדר שבחיפה. פעם שהייתה אזעקה ,גם החדר וחצי ובכתה כל נפשות בדירה הפצפונת מהטלוויזיה בזמן מהדורת חיינו שש אם זו בקעה לים ממוגנת תחת התקפת טי סוף המלחמה ,פיצינו את והלא החדשות .ב המלחמה .באפי שהייתה אז כפר הנופש ‘נעורים’ ובאפי כל שך למ באפי ב נהגה להאבק בנו כשניסינו סביב עצמה במדשאות בת שמונה, התרוצצה טיול יומי ולאכול ארוחות להוציאה ל מרוב אושר למשך שעות”. חלק שובחות כי ‘דוגלי’ לא היה סובלת מהתקפים פוסט בשר מ כיום באפי רב .הדבר המשונה ביותר, כשהיא שומעת זיקוקים הק ממנות טראומתיים שלב האזעקות והנפילות המתבטאים שב הוא למיניהן ואזעקות כנס מתחת למיטתי הזוגית תחפרויות חוזרות מתחת נהגתי להי ברעידות וה באפי שנטתה להתחפר וללוות את למיטות ומקומות חשוכים. בהלה ,התמיכה הנפשית שם בכל שלחו אלינו את סיפורכם על הדברים המשונים שעשיתם עם חיות המחמד שלכם לאימייל ,info@mypetmagazine.co.ilונפרסם אותם בגיליונות הבאים.
גיתית ואחותה ,שומרות על ברברה בימי מלחמה
my magazine
magazine
16 my