פורים

בכל חגי ישראל יש דרישה חד־משמעית ולפיה עלינו לחוות את החג כהתנסות עכשווית. מהי ההתנסות שאדם מתנסה בפורים? הוא נפגש עם גיבורי המגילה. .1 הוא מתחפש לאדם אחר וחווה חוויה של "נהפוך הוא". .2 הוא שמח בעצמו ומשמח את זולתו בסעודה, במשלוח מנות ובמתן מתנות לאביונים. .3 חג הפורים הוא החג היחיד שיש לו ספר שלם בתנ"ך המספר את סיפורו. סיפור החג הוא סיפור המתאר את חייו של עם החי בגלות ואת יחסיו עם רודפיו — מדוע הוא נרדף וכיצד הוא ניצל.

: "נורית נקמה בפורים" מאת יפרח חביבעולם השיח של הספרות : הבנת הרובד הגלוי והסמוי בסיפור; קריאה מדויקת, מוטעמת ומפרשת של חלקים מהסיפור. מטרות הקשר בין הסיפור למגילת אסתר. אמצעי ספרותי: דימוי. כתיבת תשובות ענייניות; האזנה ממוקדת לדברי אחרים והשתתפות בשיחה. מיומנויות:

: עולם השיח היהודי מובאות ממגילת אסתר על קביעת החג לדורות. .1 הרמב"ם — על מצוות הדאגה לעניים בחג: סעודת פורים ומשלוח מנות. .2 : הבנת הסיבה לקביעת החג. ערכים חברתיים בחג.מטרות .3 לדברי אחרים והשתתפות בשיחה. כתיבת תשובות ענייניות; האזנה ממוקדת מיומנויות:

: המורה תקרא לפני התלמידים המתקשים את הסיפור "נורית נקמה בפורים". התלמידים הערה ישחזרו את הסיפור ורצוי לעבוד עמם גם על העשרת הלשון בשעה שתלמידי הכיתה האחרים עוסקים בסיפור בקבוצות העבודה.

זהו סיפור ריאליסטי. זמן התרחשותו הוא חג הפורים, מקום התרחשותו הוא מושבה, שסביבתה כפרית, ונושאו לקוח מההווי של חבורת ילדים. כבר הכותרת "נורית נקמה בפורים" מעגנת את הסיפור בחג הפורים, ובדיעבד נבין, שהכותרת רומזת כאן מראש לאירוע המרכזי, נִ קמת נורית, שאירע בו, ועליו יסופר בסיפור זה. רמיזה זו הנמצאת בתודעת הקורא מלכתחילה מכוונת את הקריאה, ועם סיומה כדאי שנשאל את עצמנו: האם תרמה הכוונה מראש זו להנאתנו מהסיפור או גרעה ממנה?

הדובר מספר את הסיפור בגוף ראשון רבים, ונוקט בדרך כלל בזווית הראייה של ילד — אחד מהחבורה ושותף למעשיה. אבל הסיפור נסב על ימי ילדותו של הדובר, ואנו נראה כיצד באה לידי ביטוי גם זווית הראייה של הדובר הבוגר, אם בסמוי ואם בגלוי. לסיפור שלושה חלקים עיקריים: א. תיאור ההווי, שהתקיים מדי שנה בחבורת הילדים בחג הפורים; ב. סיפור האירוע המיוחד, שאירע באחד מימי הפורים; ג. סוף דבר, ובו הסברים לאירוע ולתוצאותיו.

ההווי המתואר נתפס בעיני הקורא כשלילי. מופיעה בו הילדה נורית, שהיא למעשה מושא בקטע השני של התעללות מצד הילדים ובמיוחד מצד ראש החבורה, אביתר. אבל בסיפור מובאת זווית הראייה של הילדים, ואלה כפי שנראה, ראו בנורית ילדה "שמגיע לה" שיתנהגו כך כלפיה, ולא ראו במעשי ההתעללות כלפיה התנהגות שלילית. יחד עם זאת הקורא הטוב עשוי להבחין כיצד בסמוי מבקר הכותב הבוגר את התנהגותם זו. הוא עושה זאת, כשבכל אחד מהמאפיינים של נורית, שהדובר הילד תולה בהם את האשמה להתנהגותם, הוא "מחביא" בסמוי גם את אפשרות ביטולה של אשמה זו: .צורתה החיצונית, לפי הילדים, היא דוחה, וכמו מגיע לה בשל כך שתהיה דחויה: היא קטנה, מנומשת, 1 תמיד פרועה, תסרוקתה איומה. אבל הדובר המבוגר חוזר באוזנינו פעמיים על העובדה שהיא קטנה, כאומר: מה אתם רוצים ממנה, בסך הכול היא ילדה קטנה; .התנהגותה נתפסת על ידי הילדים ככנועה, אם כך אפשר ומותר להכניע אותה. אבל היא מובעת בדרך 2 של דימוי: "כרחלה אילמת המובלת לגז." דימוי זה רומז על חוסר האונים שלה, ומכאן גם על חוסר הצדק והעוול שבהתנהגות הבוטה כלפיה; .יש חשד, שהיא הלשינה על ראש החבורה אביתר, וזה במיוחד "נוטר לה טינה" ומתעלל בה ובתחפושתה. 3 אבל, וכאן נאמר ממש במפורש, שכבר נתגלה והוכח ש"ידה לא הייתה במעל", ובכל זאת אביתר וחבריו ממשיכים להתעלל בה, שלא בצדק. הקורא, המתועל על ידי הכותרת, יודע מראש, שנורית תנקום. עכשיו, אחרי המסופר בחלק הראשון, הוא יודע מה הסיבה שבגללה התעורר בנורית הרצון לנקום. של הסיפור, מבטיח שינוי: "כך נמשך הדבר שנים בחלק השני לאירוע המרכזי, המתואר משפט המעבר אחדות, עד שבא יום הפורים הגדול." שהדובר מדווח עליו, לא חל בהווי הילדים, אלא במצב רוחם באותו יום פורים. דבר זה השינוי הראשון, מתואר באמצעות ביטויים רבים, כגון: "רוחנו עגומה, נפשנו ריקה וריקנית, היה זה חג אפור וחסר טעם ולא היה לנו חשק להמשיך בו, ישבנו משמימים. כולם חשו, שאם לא יקרה דבר היוצא מגדר הרגיל, כולם יתפזרו ו'חסל סדר פורים'." הוא אי־הופעתה של נורית. בנושא זה אנו שומעים, לצד דברי הדובר, גם את השיח שמתנהל השינוי השני בין הילדים והמידע נמסר בדיבור ישיר, המרווח את הזמן ומגביר את הדרמטיות של ההתרחשות. הוא שימוש בתפקידים המוכרים ממגילת אסתר, שמתגלים לילדים כמשהו חדש. הם השינוי השלישי

קובעים, שנורית, אם תופיע, תהייה זרש, שתיתלה על עץ. נירה, שהצדיקה את נורית, אם היא לא תשתוק, תהיה המן. )כדאי לשים לב, כי כך משלימים הילדים את שלושת מנהגי החג: קודם שמענו שהם התחפשו בפורים, קיבלו משלוח מנות ושמחו בסעודת פורים. עכשיו אנו שומעים שהם עומדים "ליישם" את המפגש עם סיפור המגילה וגיבוריה.(

מתחילה הדרמה העיקרית בחמש מערכות: הוא יוצא דופן וממנו השינוי הרביעי במרחק מה מהם הזדקרה דמות משונה, ספק דחליל ספק ליצן, שקראה בקול משונה לאביתר. אביתר .1 היה מחופש לשודד ים, תחפושת שיש בה הטרמה אירונית לגורלו בהמשך, ויהיה לה גם תפקיד חשוב בהמשך העלילה. הוא היה בטוח שזו נורית ויצא כהרגלו לכיוון הפחדנית. משעברו חמש עשרה דקות ואביתר לא שב, החלה החבורה, המתבטאת בלשון סלנגית, לתהות מה .2 קורה שם. והנה צץ לידם "אביתר" המחופש כשודד ים ובקול משונה צייץ: "שם — נורית! בואו! נלך להרביץ!" .3 בדיעבד נבין, שבשל התחפושת ובשל נמרצות הדיבור ותוכנו, המתאימים לאביתר מנהיגם, האמינו הילדים שהוא זה העומד לפניהם וכהרגלו מזרז אותם גם הפעם להתעלל בנורית. הילדים מסתערים במכות על הדחליל, שאותו חשבו לנורית, ותיאור פעילותם הוא דינמי, מלא .4 קריאות ומלא שמחה, והוא מנוגד לחלוטין למצבם הסטאטי, העצוב והמשעמם, שבו הם היו נתונים קודם לכן באותו יום. הילדים נדהמים לגלות את אביתר הגדול בתוך תחפושת הדחליל, כשהוא "חבוט, ומרוט ושרוט, .5 בוכה ומתייפח", ואת נורית הקטנה פושטת את תחפושת שודד הים של אביתר, וחושפת כלפיהם פרצוף שחור וטור שיניים "לגלגניות עד אין קץ..". הקורא, המתועל על ידי הכותרת, יודע, שנורית תנקום. בחלק הראשון הוא יודע מה הדבר שיעורר בה את הרצון לנקום. בחלק השני הוא כבר יודע מה הייתה הנקמה. מסביר לאחר זמן, כיצד הצליחה נורית הקטנה לנקום באביתר, שחשב עצמו לגדול. החלק השלישי אפשר לראות שהיא פעלה בחוכמה יתרה: .היא גרמה שכל החבורה 3 .היא פעלה במהירות וביעילות; 2 .היא תכננה מראש את כל תוכנית הנקמה; 1 תסייע לה בנקמתה, ובעצם בכך נקמה גם בהם. .היא הפכה לדברית לילדי הכפר וראשונה 2 .הכירו בה כבת־חיל; 1הסיום מתמצת את תוצאות מעשיה: .אביתר, כהמן במגילה, בא על עונשו והפך כנראה בעל כורחו ל"נושא כליה" של נורית, 3לכל מבצע שהיא עכשיו, כמו מרדכי במגילה, "על הסוס". : של מהפךהוא סיפור הסיפור, למעשה, א. בגורלה של נורית: מילדה חלשה נרדפת על לא עוול בכפה, היא הופכת, לאחר שבאה על גמולה, לחזקה ולמבוקשת; ב. בגורלו של אביתר: מבן חזק ומתעלל שלא בצדק הוא הופך, לאחר שקיבל את עונשו, לבן חלש שהתעללו בו ג. בתפיסת הילדים את נורית מזלזול להערכה. כזכור, "מהפך" הוא עיקרו של הסיפור ההיסטורי, זה שהתרחש לעם ישראל בפורים. לזכר מהפך זה אנו פושטים כל שנה בחג הפורים את בגדי היומיום ומתחפשים למשהו אחר. המהפך הוא גם עיקרו של סיפור זה, שהתאפשר והצליח גם בזכות התחפושת ובחסותה. נעיר, כי המהפך כאן בסיום הוא כה קיצוני, שהוא עשוי להיראות לא אמין.

אבל הוא נושא את המסרים הסמויים של היצירה: כל מעשה רע, כמו התעללות, צפוי לעונש. אחד מסוגי העונשים הוא נקמה בדרך של "מידה כנגד מידה", דהיינו כפי שהתעללת, יתעללו בך. לפי הסיפור הזה, דרך זו של ענישה היא יעילה ומשיגה תוצאות טובות. הקורא מוזמן לחשוב: האם הוא מקבל מסר זה בשלמותו? האם תמיד ענישה בדרך של נקמה משיגה בות? האם הנקמה היא הדרך הבלעדית לעצירת המעשים הרעים? האם אין דרכים אחרות? תוצאות טו

פורים, חג התחפושות, מאפשר לבחון התנהגות שונה, שאינה אופיינית לדמות מסוימת. כאן מאפשר הסיפור החלפת תפקידים מגדרית, אך עם זאת, חשוב לציין כי נורית משתמשת באמצעים דומים לאלו של אביתר, ושבהם הוא השתמש קודם נגדה. היא "מסדרת" אותו ומשפילה אותו, בהציגה אותו בעליבותו נקודת המפתח כאן ורוכשת לעצמה עמדת כוח בקבוצה. היא פותרת את בעייתה בכוחבפני כולם. )ובשיתוף פעולה שמתוך שתיקה והסכמה( בעת ההתעללות המתמשכת בנורית. בשתיקת הקבוצה היא הקבוצה הולכת עם החזק ואינה מפעילה שיקול דעת מוסרי! הסיפור מצביע על אופייה של הקבוצה, שאינה מגינה על הפרט החלש בתוכה )בנות, נכים, עולים חדשים(, ואינה יוצאת נגד המתעלל. גם בחברה הבוגרת אנו שומעים שוב ושוב על התעללות בנערות ונשים, אך החוק מחייב היום לדווח על כך מיד ולפעול להפסקת הפגיעה. לתלמידים: האם אתם מסכימים עם פעולתה/תגובתה של נורית? האם היתה דרך אחרת לפעול? מה למדו מכך הילדים האחרים על הדרך שבה אפשר להגיע למעמד בכיתה?

שערו על פי הכותרת מה יהיה האירוע המרכזי בסיפור? .1 לסיפור שלושה חלקים: כתבו בקיצור נמרץ מה אירע בכל אחד מחלקי הסיפור. .2 ההווי של חבורת הילדים בחג הפורים: א. אירוע המיוחד שאירע באחד מימי פורים: ב. סוף דבר — הסברים לתוצאות האירוע: ג. האם נכון לתאר את נקמתה של נורית כדרך הנקראת "מידה כנגד מידה"? .3 מה דעתכם, האם ענישה בדרך של נקמה משיגה תמיד את מטרתה? .4 מהן הסכנות בנקמה? .5 הסבירו.מה דעתכם, האם הדרך שנורית פתרה בה את הבעיה היא הדרך היחידה לעשות זאת? .6

.א. השאלה מעולם החי — להתנפל, להסתער מתוך צרחה ולמהר לחטוף את האוכל, כדרכו 1לשאלה ובהשאלה ירכתי סירה, או אונייה. ב. השאלה מעולם הסַ פָּ נות — ירכתיים הם החלק האחורי של העיטשל מגרש המשחקים או ירכתי החצר. ג. השאלה מעולם בעלי המקצוע, נוטר — שומר, מאבטח.