חג הפסח זמן חרותנו

ליל הסדר הוא הטקס העתיק ביותר, שהעם היהודי חוגג באינטנסיביות רבה, זה שלושת אלפים שנה. אף שחלו שינויים בטקס החג — תחילה היה "פסח מצרים", לאחריו "זבח פסח" של תקופת המקרא, ואחר כך היתה קריאת ההגדה בימי הגלות; גם היום אנו מקפידים לקיים את מצוות ליל הסדר. בישראל ובארצות אחרות, היהודים — גם אלה שאינם שומרי מצוות — כולם תולים חשיבות רבה בסדר הפסח. כולנו מכירים את התכונה בבית ובמשפחה לקראת הסדר, את עריכת השולחן החגיגי,את ההתכנסות המשפחתית, את צלילי המנגינות לפיוטי הסדר, את צעירי המשפחה המצליחים לשאול בפעם הראשונה את הקושיות, את גניבת האפיקומן ועוד. ההוראה לקיים את ליל הסדר, כבר נזכרת בתורה, ושם נאמר כי ליל הסדר יהיה בחודש הראשון )בתורה נחשב ניסן לחודש הראשון(: .)5"בארבעה עשר לחודש, בין הערביים, פסח לה'" )ויקרא כג, על כל אדם לחגוג את החג כאירוע אישי: "בכל דור ודור, חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא יצא .1 ממצרים" )מתוך ההגדה של פסח(. חינוכי: "והגדת לבנך ביום ההוא" )שמות יג, על ראש המשפחה לנהל את חגיגת פסח, בתור אירוע .2 .)8 ליל הסדר, הוא לילה שכל אדם מישראל מוכרח להתנסות בו, בחוויית החירות. .3 פועל יוצא מכל האמור לעיל הם טקסי החג למיניהם. הישיבה היא ישיבה מרווחת )הסבה( — ישיבה של בני חורין; כל אחד משתתף בקריאת ההגדה. ארבע הקושיות הן פתיחה לאירוע חינוכי שבו התשובות ניתנות על פי רמתו של השואל; נושא השיחה הכללית, הוא היציאה מעבדות לחירות — חירות אישית וחירות לאומית גם יחד. הזיכרון הקולקטיבי מעביר לבנים את משמעותם של שלושת סמלי החג: פסח, מצה, ומרור.

.פסוקים מן התורה.1 .קטע מההגדה של פסח.2 " .במה עלינו לדקדק", סיפור חסידי.3

שירי חירות בכלא דמשק. הבנת משמעות הפסוקים מן התורה. השוואה בין התורה להגדה בנושא פסח, משמעות מטרות: "והגדת לבנך" בסיפור "במה עלינו לדקדק", הצד החברתי בחג הפסח.

"במה עלינו לדקדק" הוא סיפור קצרצר שבא ללמד את הקוראים על חשיבות היחסים שבין אדם לחברו. בסיפור, רבי ישראל מסלנט אינו יכול לפקח על כשרות המצות. הוא מבקש מתלמידיו למלא את מקומו ולפקח. התלמידים מבקשים לקבל מהרב הנחיות ברורות על מה עליהם להקפיד, כדי שהמצות יהיו כשרות. תשובתו של הרב אינה צפויה. הוא לא מדבר על הכשרות אלא על החשיבות העליונה למתן יחס אנושי לעלובי החיים. הסיפור בנוי על הפער בין שאלת התלמידים, שלהוטים להקפיד על כשרות המצות, לבין הרב, שמעמיד במקום ראשון במעלה את היחס לחלשים ולסובלים בחברה. אמנם הקפדה )דקדוק( על כשרות המצות לפסח חשובה, אבל חשוב ממנה יחס הכבוד לאישה שלשה את העיסה במאפייה — ענייה היא ואלמנה. בהלכה כתובים דינים מפורטים ממה להיזהר ועל מה להקפיד בזמן אפיית מצות כשרות לפסח. כגון: להשגיח שהבצק לא יתפח, שעובי המצות יהיה בהתאם לדין, שלא יימצא פרור חמץ במאפייה ועוד. אכילת מצות כשרות לפסח היא מצווה השייכת לקבוצת המצוות שבין אדם למקום. אפשר לבקש מהתלמידים להביא דוגמאות למצוות פסח שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. : למקום אדם שבין למצוות דוגמאות לא ייראה חמץ בכל מושבותיך; אכילת מצות; איסור אכילת חמץ; קריאת ההגדה בליל הסדר ועוד. : לחברו אדם שבין למצוות דוגמאות כל דכפין, כלומר כל מי שאין לו האפשרות לחגוג את ליל הסדר כהלכתו, מוזמן לבוא ולהשתתף בו; "קמחא דפסחא" או בעברית "מעות חיטים" – כסף לקניית קמח חיטים למצות; צריך לגבות מהקהל תרומה בשביל קניית צרכי חג הפסח לעניי העיר בימים הראשונים של חודש ניסן. אפשר להפנות את התלמידים לאינטרנט כדי שילמדו בעצמם את משמעות המצוות.

שערו, מדוע צריך הרב להשגיח על אפיית המצות לפסח? .1 א. מה שאלו התלמידים? .2 ב. למה התכוונו בשאלתם? מה ענה הרב? .3 מה הוא המסר של הסיפור? .4