מדור: חגים

כל מה שאנחנו יודעים על העולם נודע לנו דרך חמשת החושים שלנו. החושים שלנו מאפשרים לנו ללמוד איך העולם נראה, להאזין לאנשים ולצלילים שונים, לגעת בדברים, להרגיש טעם וריח. החושים המרכזיים הם הראייה, השמיעה והמגע. אנשים יכולים להסתדר בלי חוש ריח )תתרנים( ובלי חוש טעם. כולנו חווים זאת לפעמים כשאנחנו מצוננים מאוד. אבל ללא האפשרות לראות, לשמוע ולגעת קשה להבין את העולם הסובב אותנו. כל אחת מן המוגבלויות הללו מספיקה כדי לגרום לאדם קשיים עצומים. נדמה כי צירוף של שתיים מהן ביחד יכול לחסל את הרצון ואת היכולת של האדם לחיות. סיפורה של הלן קלר מוכיח את ההפך.

המדור משלב בין חגים שמקורם בתורה, כגון ראש השנה, סוכות, פסח ושבועות, לבין חגים שנקבעו במועדים מאוחרים יותר בידי תיקוני חכמים )ל"ג בעומר, חנוכה(. בנוסף, מביא המדור ממועדי ישראל שנקבעו בתקופה קרובה מאוד לזמננו )מיום העצמאות ועד יום הזיכרון ליצחק רבין(.

היצירות שנאספו למדור זה פורשות מגוון עשיר של סוגות ספרותיות: ציטוטים מן המקורות היהודיים הקדומים: מקרא, משנה, ספר המקבים, הגדה של פסח, תפילות ועוד; סיפורים חסידיים )"סוכה רחבת ידיים", "במה עלינו לדקדק"(; עדויות של ניצולי שואה ושל משפחות ששכלו את יקיריהן במלחמות ישראל; שירים מאת כותבים בני זמננו )"שלום חבר" מאת יענקלה רוטבליט; "אחי הצעיר יהודה" מאת אהוד מנור(, וקטעי מידע עדכניים )כגון בנושא שרפת יערות, בהקשר לט"ו בשבט(, ועוד.

תחת ראש הפרק המיועד לכל חג מוצעים במדור זה מבחר טקסטים המתארים את מקורות החג ואת מנהגיו השונים. יש לציין, כי הן היצירות שנבחרו והן הטקסטים הנלווים וההפעלות המוצעות במד"ל, מעמיקים את הבנת התלמידים בנושאים הקשורים לחגים )לדוגמה, תרבות יוון ומושג ההתייוונות בחברה היהודית בהקשר לחג החנוכה(.

בנוסף, המדור מעמיק את ההיכרות עם נושאים שטופלו במדורים השונים במקראה, והבאים גם כאן לידי ביטוי: הנושא האקולוגי, שעלה במדור "ישראל שלנו", מטופל כאן מזווית אחרת, בהקשר לט"ו בשבט; היחסים בין אדם לחברו עולים מן היחס לאושפיזין בסוכה )"סוכה רחבת ידיים"(, ועוד.

"לקריאה במקורות תרומה נכבדה לחינוך הלשוני והתרבותי של התלמידים. היא מפגישה את התלמידים עם שימושים ייחודיים בלשון על רבדיה ההיסטוריים" )61-67)מתוך תכנית הלימודים עמודים