צידה לדרך מגזין אגודת מורי הדרך אפריל 2016

‫אגודת מורי הדרך בישראל אפריל ‪2016‬‬

‫צידה לדרך‬ ‫מגזין של אגודת מורי‬ ‫הדרך בישראל‬

‫עורך ראשי‪ :‬ינאי עוזיאל‬ ‫עורך גרפי‪ :‬רם מנשה‬ ‫תרומת תמונות‪:‬‬ ‫אורית גררו‬ ‫‪www.gimelorit.com‬‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫שוש מץ‬ ‫כותבים‪:‬‬ ‫ינאי עוזיאל‬ ‫מוטי אפרתי‬ ‫אילן שחורי‬ ‫משה אנטמן‬ ‫נחום שגיב‬ ‫להצטרפות לאגודה‬ ‫מועדון המטיילים‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫דבר היו"ר בני כפיר ‪3‬‬ ‫‪Israel - Small but Outstanding‬‬ ‫מנוע צמיחה לתיירות כולה לא רק בזמן משבר! ‪6‬‬ ‫יהודים ומתגיירים בערב הקדומה מוטי אפרתי ‪7‬‬ ‫על האיש ‪ -‬משה קסטל ‪ -‬ביוגרפיה ‪20‬‬ ‫הפילוג בהגנה והקמת ארגון ב‪ ,‬ינאי עוזיאל ‪29‬‬ ‫פלמחים ושפך השורק ‪ -‬ד"ר נחום שגיב ‪43‬‬ ‫שמונים שנה למרד )הערבי( הגדול ‪ -‬משה אנטמן ‪52‬‬ ‫דרושים מתנדבים צידה לדרך ‪63‬‬ ‫החומה הנסתרת של תל אביב ‪ -‬אילן שחורי ‪64‬‬ ‫דרושים מתנדבים‪ :‬לזכרם‪ ,‬מועדון תרמיל ‪67‬‬ ‫יד לחבר תומכים במיזמים של חברי האגודה ‪68‬‬ ‫הנכם מוזמנים לכתוב למגזין בכל נושא ‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ומאמרי דעה‪,‬‬ ‫הכנות מסלול‪ ,‬תצלומים‪ ,‬ושתפו אותנו בחוויותיכם‪.‬‬ ‫‪magazineitga@gmail.com‬‬ ‫לפרסום במגזין‬ ‫ניתן לפנות למחלקת פרסום בכתובת‬ ‫‪magazineitga@gmail.com‬‬ ‫לכול המגזינים לחץ כאן‬ ‫נהנתם מהמגזין ? נשמח לשמוע את דעתכם בסקר קצר‬ ‫כל הזכויות שמורות )‪(c‬‬ ‫המגזין פותח באדיבות פלטפורמה ‪google slides‬‬

‫‪2‬‬

‫דבר היו"ר‪ ,‬מר בני כפיר​‬ ‫​בפתח דבריי‪ ,‬ברצוני לברך את ציבור מורי הדרך‬ ‫מכל העדות והדתות‪ ,‬החוגגים את חגי האביב‪.‬‬ ‫​‬ ‫אגודת מורי הדרך בישראל‪ ,‬יצאה לדרך עם מגזין "צידה לדרך" בפורמט אינטרנטי‪ ,‬מגזין‬ ‫שכולו בסימן ירוק של שמירת הסביבה וחסכון בנייר‪.‬‬ ‫​‬ ‫המגזין יוצא בסימן ‪ 80‬שנה לפרעות המרד הערבי‪ ,‬שהחל באפריל ‪ 1936‬ובכך עוסק המאמר‬ ‫המלומד של מורה הדרך משה אנטמן שבו מיצה את עבודתו האקדמית באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫​‬ ‫​דוקא בימים אלה‪ ,‬שבהם יש המנסים לזרוע פחד וטרור ברחובותינו‪ ,‬אנו מורי הדרך נושאים‬ ‫את דגלנו וקוראים לכולם לבוא וליהנות מיופייה של ארצנו ולבקר באתרים ולתור ביפו‪,‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬בנצרת ובעכו ובשאר ערי ארצנו המקסימות‪.‬‬ ‫למרות ימים קשים אלה‪ ,‬כולנו עוסקים במקצוע ייחודי הדורש מאיתנו לאזור עוז וסבלנות כדי‬ ‫לעבור את התקופות הקשות ולעבוד קשה כדי לשרוד ולקוות שנגיע לימים יפים כפי שכבר‬ ‫ידענו‪.‬‬ ‫הנהלת האגודה ממשיכה לעשות ולדאוג לכל מורי הדרך בישראל‪.‬‬ ‫האגודה ממשיכה את תהליך המחשוב‪ .‬הוקם אתר אינטרנט חדיש ומתאים לצורכי המדיה של‬ ‫כולנו‪ .‬שודרגו המחשבים במשרד כדי שנוכל לטפל בצרכי החברים באופן טוב ויעיל יותר‪.‬‬ ‫​‬ ‫הנכם מוזמנים לכתוב למגזין בכל נושא‪ ,‬מאמרים‪ ,‬מאמרי דעה‪ ,‬הכנות מסלול ותצלומים‪ .‬שתפו‬ ‫אותנו בחוויותיכם‪.‬‬ ‫​‬ ‫בני כפיר‪ -‬יו"ר‬ ‫אגודת מורי הדרך בישראל‬ ‫‪3‬‬

‫אחוזת יסמין מלון בוטיק בראש פינה‬ ‫בראש פינה‪ ,‬מול נוף ים כנרת התכול והרים הנושקים לשמיים‪ ,‬ניצבת אחוזת יסמין המרהיבה‪.‬‬ ‫באחוזה חמש סוויטות גדולות ומרווחות בעיצוב שקט ונעים‪ .‬אנו דאגנו לכל פרט ופרט באירוח‬ ‫המשרים מיד שלווה ונינוחות יחד עם שירות ומקצועיות‪ .‬אנו מארחים זוגות‪ ,‬משפחות עם ילדים‬ ‫וקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫לראש פינה סיפור מרתק על חזון‪ ,‬עליה‪ ,‬הפרחת שממה‪ ,‬מאבקים עקשיים וסוף טוב‪ .‬ראש פינה מציעה‬ ‫אתרי בילוי‪ ,‬גלריות‪ ,‬מוזאונים‪ ,‬פסטיבלים ומסעדות לצד אתרי טבע רבים ואטרקציות מגוונות‪.‬‬ ‫לפרטים והזמנות‪054-6149887 :‬‬ ‫‪jasmine.mansion@gmail.com‬‬ ‫‪www.jasminehouse.co.il‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪www.facebook.com/JasmineMansion‬‬

Israel - Small but Outstanding

Photographer and Editor: Eyal Bartov Additional Photographs: Samuel Magal After Effects: Gili Ittah Original Music: Israel Kasif 5

‫תיירות הפנים – מנוע צמיחה לתיירות כולה לא רק בזמן משבר!‬ ‫תיירות פנים איתנה היא הבסיס לתיירות כולה‪ ,‬מכיוון שהיא מניחה יסוד לענפי תעשיית התיירות‬ ‫דוגמת מלונות‪ ,‬מסעדנות‪ ,‬אתרי תיירות‪ ,‬אטרקציות ועוד‪ .‬כאשר אלה פעילים באופן סדיר‬ ‫לשביעות רצון הלקוחות‪ ,‬נוצרת תשתית לשגשוגה של התיירות הנכנסת‪ ,‬שהרי לתיירים המגיעים‬ ‫ממתינים שירותים מפותחים ומעודכנים‪ .‬התיירות הנכנסת היא ענף מאזן לתיירות היוצאת‪ ,‬מכיוון‬ ‫שהמטוסים מגיעים מלאים ויוצאים מלאים מהארץ‪.‬‬ ‫על בסיס תפישה זו‪ ,‬התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל פועלת בשנה האחרונה‬ ‫ליצור ולהעמיק את שיתופי הפעולה בין כל הענפים‪ ,‬מתוך מטרה לשלב כוחות ויכולות‪,‬‬ ‫התמחויות וקשרים‪ ,‬לחיזוק מעמדה של תיירות הפנים‪ ,‬לטובת התיירות כולה‪.‬‬ ‫ההתאחדות היא עמותה המאגדת ומייצגת את רוב משרדי הנסיעות בישראל ואלפי יועצי תיירות‬ ‫בכל התחומים‪ ,‬ופועלת לטובת חבריה בהיבטים אסטרטגיים מערכתיים‪ .‬ההתאחדות חתומה על‬ ‫הקוד האתי הגלובלי לתיירות‪ ,‬מקפידה על רמה מקצועית נאותה של העובדים בענף הנסיעות‪ ,‬וכן‬ ‫מנהלת מרכז הכשרה ותיק בתחומי נסיעות התיירות‪.‬‬ ‫אני מזמינה אתכם לעקוב אחר העדכונים שלנו בעמוד ההתאחדות בפייסבוק‪ ,‬וליצור איתנו קשר‬ ‫לבחינת אפשרויות נוספות לשיתופי פעולה לטובת התיירות בישראל‪.‬‬ ‫בברכת אביב שמח‪,‬‬ ‫חני סובול‬ ‫מנכ"לית‬

‫‪6‬‬

‫יהודים ומתגיירים בערב הקדומה‬ ‫בעקבות המאמרים שיצאו לאחרונה בתקשורת על חפירות שבהן נתגלו עדויות לישובים‬ ‫משמעותיים של יהודים בחצי האי ערב‪ ,‬דבר שכיום‪ ,‬מביך אפילו את תושבי הממלכה הסעודית‪,‬‬ ‫אני מביא לכם כאן קטעים מפרי עטיהם של חוקרי אסלם שונים ‪ ,‬אשר להם ולנו זו הייתה עובדה‬ ‫מוגברת מימים ימימה‪.‬‬ ‫ראוי לציין שההיסטוריה טרום איסלמית בחצי האי ערב די לוטה בערפל ‪,‬אמיתי או מכוון ‪ .‬אך‬ ‫הכותבים המוסלמיים והלא מוסלמיים‪ ,‬הרבו לכתוב עליה‪.‬‬ ‫מפה מוסלמית עתיקה‬

‫‪7‬‬

‫אמנם יש לציין כי הספרות האסלאמית העתיקה והקלאסית עשירה בחיבורים היסטוריוגרפיים רבי‬ ‫ערך ורבי כרך‪ ,‬כגון ספרי "התאריך" של טברי‪ ,‬יעקובי‪ ,‬דינורי‪ ,‬בלאד'ורי‪ ,‬וכו' וכו'‪ ,‬חיבורים‬ ‫השופכים אור רב על דברי ימיה של ערב בכל הדורות ומכל הבחינות‪ .‬כמו כן עשירה ספרות זו‬ ‫בסוג הספרותי הידוע בשפה הערבית בשם "אלאדב"‪ .‬לדוגמה אזכיר את הספר המפורסם כתאב‬ ‫אלאע'אני לאבו אלפרג' אלאצפהאני )מת בשנת ‪ ( 967‬המהווה יצירה בעלת ערך רב לא רק‬ ‫מבחינת המחקר בתולדות הספרות הערבית והשירה הטרום‪-‬אסלאמית )שירת "הג'אהליה" או‬ ‫"תקופת הבערות"( והשירה האסלאמית הקלאסית‪ ,‬אלא גם מתוך אספקלריה היסטורית‪-‬מדעית‬ ‫מובהקת‪.‬‬

‫כתאב אלאע'אני מהוה מעין אנציקלופדיה ענקית בת ‪ 21‬כרכים‪ ,‬ממש אוצר בלום של ידע היסטורי‬ ‫על תולדות שבטי ערב מקדמת דנא‪ ,‬חייהם‪ ,‬נדודיהם‪ ,‬מלחמותיהם‪ ,‬שאיפותיהם וגעגועיהם‪ ,‬אורח‬ ‫חייהם והשקפת עולמם‪ ,‬מקור לא אכזב להכרת ההווי של הבדווים והשבטים הנודדים‪ ,‬שיצירתם‬ ‫הפיוטית היא הפנקס האוצר בתוכו את כל חכמת חייהם ותכלית ידיעותיהם של ילדי המדבר‪ ,‬בה‬ ‫התחילה ובה נגמרה מלאכת יומו של הבדווי‪ ,‬ובה אנו מוצאים ביטוי נעלה להלך רוחו ונשמתו וגם‬ ‫ביחס לראשית התיישבותם של יהודים על אדמת ערב אנו מוצאים בכתאב אלאע'אני )כרך י"ט‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ( 94‬את האגדה האפיינית כדלקמן‪:‬‬ ‫"ג'עפר בן סעד מוסר בשם אלעמארי כי תושבי העיר אלמדינה בדורות הקדומים‪ ,‬לפני‬ ‫שהשתקעו בתוכה בני ישראל‪ ,‬היו נמנים על האומה העתיקה הידועה בשם "אלעמאליק" )=‬ ‫עמלק(‪ .‬הם פרו ורבו ויעצמו מאד ותמלא ארץ אלחג'אז אותם‪ .‬ברם הם היו אנשי חמס ושוד‬ ‫ועליהם נמנו השבטים כדלקמן‪ :‬בני הף‪ ,‬בני סעד‪ ,‬בני אלאזרק ובני מטרוק‪ .‬ומלך חג'אז בימים‬ ‫ההם היה איש אחד מזרע עמלק ושמו אלארקם‪ ,‬ומקום מושבו היה בשטח הארץ שבין תימא‬ ‫לבין פדך‪ .‬היה היו להם לשבטי עמלק המון דקלי תמרים‪ ,‬שדות מזרע וכל טוב‪ .‬ויהי בשלוח‬ ‫משה בן עמרם עליו השלום את גייסותיו להלחם בעמלק )השוה שמות י"ז‪ ,‬ח‪--,‬ט"ז( ויזהירם‬ ‫לבלתי השאיר מהם שריד ופליט‪ .‬צבאות ישראל שמו פניהם לעבר הג'אז וילחמו בעמלק‪,‬‬ ‫ואללה נתן את עמלק בידם וישמידוהו כליל וישאירו בחיים אך ורק בן אחד של המלך‬ ‫אלארקם‪ ,‬בחור יפה תואר ויפה מראה‪ ,‬ולא מצאו עוז בנפשם להרגו‪ ,‬אלא החליטו להביאו אל‬ ‫משה רבנו על מנת שיעשה בו כאוות נפשו‪ .‬ויהי בשובם לארץ אלשאם )= א"י וסוריה(‬ ‫וישמעו כי משה בן עמרם כבר הלך לעולמו‪ .‬כשבני ישראל שמעו שהחיילים השאירו שריד‬ ‫אחד מהעמלקי ויכעסו מאד ויאמרו להם‪" :‬הרי זוהי הפרת חוק ממש! הלא צוויתם לבלתי‬ ‫השאיר שריד מהם‪ ,‬ובשם אללה לא תכנסו אתנו לא"י לעולם! " אז החליטו החיילים לחזור‬ ‫לארץ חג'אז ולהתיישב בעיר אלמדינה‪ .‬ואלה החיילים הם הם ראשוני המתיישבים היהודים‬ ‫בעיר זו‪ ,‬וישתרעו על פני העיר כולה‪ ,‬על טירותיה ונחלותיה‪ ,‬גניה ושדותיה‪ ,‬וישהו בה ימים‬ ‫רבים‪".‬‬ ‫אגדה זו מזכירה לנו גם מעשי שאול המלך במלחמתו עם אגג מלך עמלק )שמואל א'‪ ,‬פרק ט"ו(‪ .‬ברם‬ ‫הרקע הגיאוגרפי של ארץ חג'אז חשוב ביותר‪ .‬מכתאב אלאע'אני אנו גם קוראים כי ‪:‬‬ ‫‪8‬‬

‫"היהודים באו לחצי אי ערב גלים גלים‪ .‬גל אחד הגיע לחג'אז בימי רדיפות היוונים‪ ,‬ואחרי כן‬ ‫השתלטה רומי על בני ישראל בארץ אלשאם וידכאום ויהרגום ויאנסו את נשותיהם‪ .‬אז עזבו‬ ‫השבטים היהודיים‪ ,‬בני נצ'יר‪ ,‬בני קוריט'ה ובני בהדל את א"י בברחם מפני הרומיים ויתחברו‬ ‫אל אחיהם היהודים שהשתקעו מזמן בחג'אז‪ .‬הם בחרו להם את האיזור הפורה והמשובח של‬ ‫שני הנחלים בוטחאן ומחזור‪ ,‬איזור השופע מים מתוקים ועשיר באילנות ובעצי פרי‪ .‬בני נצ'יר‬ ‫התיישבו בבוטחאן ואילו בני קוריט'ה ובני בהדל התיישבו במחזור‪ ,‬בועאת ובסמואת‪ .‬בעיר‬ ‫ית'רב )שעם הופעת האיסלאם נקראה בשם "אלמדינה"( השתכן קיבוץ יהודי גדול שהצטיין‬ ‫בייחוסו‪ ,‬אצילותו‪ ,‬עושרו וגבורתו "‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו בצדק כי "לא היגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים"‬ ‫)מס' פסחים פ"ז‪ ,‬ב(‪ .‬אורח חייהם של יהודי צפון ערב משך את תשומת לבם של שכניהם הערבים‪,‬‬ ‫עובדי האלילים‪ .‬אגב יש להדגיש כי הקיבוץ היהודי‪ ,‬או יותר נכון שבטי ישראל שבערב הצפונית‬ ‫הצטיינו גם בידיעת התורה שבכתב והתורה שבע"פ‪ ,‬והיו ביניהם תלמידי חכמים מובהקים שהשפיעו‬ ‫השפעה עצומה על השכנים הערביים‪ ,‬ואלה האחרונים עברו לחיק היהדות והתגיירו‪ .‬גם בתקופה‬ ‫יותר מאוחרת‪ ,‬בסוף המאה הששית וראשיתה של המאה השביעית לספה"נ מצא במדינה נביא‬ ‫האיסלאם קרקע פורה לתורתו המונותיאיסטית שהושפעה בהרבה מתורת ישראל‪ ,‬בה בשעה שבעיר‬ ‫מכה השקועה בעבודת אלילים לא מצא אוזן קשבת לתורתו‪ .‬השבטים היהודיים הצטיינו גם בשיטת‬ ‫השקאות שדות המזרע‪ ,‬בשמירה על חוקי היתר ואיסור וענייני כשרות‪ ,‬ובעיקר בחוקי הטהרה‬ ‫והטומאה שהשפיעו לטובה על בריאות הגוף‪ .‬הם בנו את טירותיהם על גבעות ולא בעמקים‪ ,‬מקום‬ ‫שם שררה הקדחת‪ .‬היהודים היו גם חלוצים במלחמתם נגד כל סוגי מחלות מדבקות‪ .‬שכניהם‬ ‫הערבים היו כה מושפעים מאורח חייהם של היהודים עד שמסופר ‪ ,‬שאשה ערביה אחת ששיכלה את‬ ‫כל ילדיה ‪,‬אשר מתו ממחלות שונות נדרה נדר כי אם אללה יחננה ויעניק לה עוד ילדים הרי היא‬ ‫תגדלם ותחנכם כיהודים‪ .‬זה אגב הפך למטבע לשון ששאיפה של כל אם ערביה בתקופת הג'אהליה‬ ‫היא ‪,‬שיהודים יגדלו את ילדיה‪.‬‬ ‫ברם יש להדגיש כי עלינו להתייחס לחומר הערבי העשיר בזהירות מרובה‪ ,‬כי ההיסטוריונים‬ ‫הערביים הצטיינו ככל אנשי המזרח בדמיונם המזהיר‪ ,‬וחסר היה להם חוש ביקורת מדעית כל שהוא‪,‬‬ ‫ובעצם התנהגו כמו שהתנהג אבי ההיסטוריונים‪ ,‬הרודוטוס‪ ,‬ושירבבו הרבה דברי הבאי‪ ,‬גוזמאות‪,‬‬ ‫בדיות‪ ,‬הזיות‪ ,‬סיפורי מעשיות ואגדות לתוך חיבוריהם‪ .‬אולם מאידך גיסא יש לציין כי ספריהם‬ ‫המלאים וגדושים חומר פולקולרי חשובים ביותר להכרת ההווי והאגדות של אותו העם שהם‬ ‫מתארים‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫לאושרנו חשף לנו המעדר הארכיאולוגי בשנים האחרונות חומר חשוב השופך אור רב על דברי ימי‬ ‫ערב בתקופה הטרום‪-‬אסלאמית בכלל ועל תולדות כנסת ישראל ושבטי ישראל בערב בפרט‪ .‬בעיקר‬ ‫נתגלו מקורות חדשים להכרת תולדות הממלכה החימיארית בדרום ערב וכן גם לידיעת הגרים‬ ‫והמתייהדים בחבל ארץ זה‪ .‬ככה למשל‪ ,‬נמצאו בעקבות החפירות בבית שערים העתיקה בשנים‬ ‫‪ 1936 - 1937‬בבית הקברות המרכזי אולם בן ארבעה חדרים ובהם מקמורות קטנות‪ .‬בייחוד‬ ‫חשובים הציורים והכתובות המעידים כי אולם זה היה מיועד לקברי נגידי ושועי החמיארים‪ ,‬ז‪.‬א‪.‬‬ ‫המתייהדים והגרים מתימן‪ .‬קברי החמיארים שנמצאו בבית שערים הם התעודה העתיקה ביותר‬ ‫המעידה על עצם קיומו של ישוב יהודי בחמיאר‪ ,‬בסוף המאה השניה ומחציתה הראשונה של המאה‬ ‫השלישית לסה"נ‪ .‬קברים אלה מעידים גם כמאה עדים על הקשר הנפשי האמיץ שבין מתייהדים‬ ‫וגרים אלה של חמיאר לבין ארץ ישראל ‪.‬‬ ‫מתוך המקורות העומדים לרשותנו אנו למדים כי במאה החמישית והשישית לספירה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫בתקופה הסמוכה להופעת האיסלאם )עליה מרבים המקורות הערביים להרחיב את הדיבור( הייתה‬ ‫קיימת תסיסה חזקה בקרב השבטים הערביים עובדי האלילים‪ .‬מורגשת כמיהה עזה לערכים דתיים‬ ‫חדשים‪ ,‬ערגה מובהקת וכיסופים לשינוי ערכים‪ ,‬לאמונה חדשה‪ ,‬אמונה מונותיאיסטית מובהקת‪,‬‬ ‫אמונה באל עליון‪ ,‬קונה שמים וארץ‪ ,‬מתוך כמה וכמה‪ ,‬כתובות אנו למדים כי היהדות השפיעה‬ ‫השפעה עצומה על שבטים ערביים שונים‪ .‬ככה למשל על השפעתה של היהדות מעידה הכתובת‬ ‫משנת ‪ 564‬למניין החימיארים‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬משנת ‪ 449‬לספה"נ‪ ,‬כתובת שהתקין המלך שרחבאל יעפור בן‬ ‫אבוכרב אסעד‪ ,‬לזכר תיקון הסכר המפורסם של מארב‪ .‬בכתובת זו נזכר בפעם הראשונה "אלוהים‬ ‫בעל השמים והארץ"‪ .‬כתובת אחרת‪ ,‬שגילה החוקר הידוע גלאזר ושעוררה עניין רב בעולם המדע‪,‬‬ ‫מתחילה במלים אלה‪:‬‬ ‫"ברך ותברך שם רחמנן דבשמין ויסראל ואלההמו רב יהד" וכו' ז‪.‬א‪" :.‬יבורך ויתברך שם הרחמן‪,‬‬ ‫אשר בשמים‪ ,‬וישראל ואלוהיהם‪ ,‬אדון יהודה" וכו'‪.‬‬ ‫פרופ' ח‪ .‬ז‪ .‬הירשברג בספרו המצוין‪" ,‬ישראל בערב" )ת"א‪ ,‬תש"ו‪ ,‬עמ' ‪ ( 72‬מדגיש כי "מי שציווה‬ ‫לחרות את הכתובת הזאת היה בלי ספק גר חמיארי שעדיין לא התרגל למחשבה כי הרחמן הוא‬ ‫אלוהיו שלו‪ ,‬ולפיכך נקרא הרחמן בכתובת‪" ,‬אלוהי ישראל‪ ,‬אדון יהודה"‪.‬הכתובות החמיאריות‬ ‫מדברות לעתים קרובות על "הרחמן" )השוה הביטוי של חז"ל‪":‬רחמנא"(‪ ,‬כגון "הרחמן ישמע את‬ ‫חמד הכשדי ואת חיו ואשתו וילדיו" וכו'‪ .‬בכתובת אחרת נמצא הביטוי‪" :‬בעזרתו וסעדו של הרחמן‪,‬‬ ‫אדון השמים והארץ"‪ .‬הירשברג )שם‪ ,‬עמ' ‪ ( 71‬כתב כי‪:‬‬ ‫‪10‬‬

‫"יש לשער שהחמיארים נהו אחר היהדות לא מתוך נימוקים פוליטיים‪-‬חיוביים כדי למצוא חן‬ ‫בעיני הפרסים‪ ,‬ואף לא מנימוקים שליליים‪ ,‬כדי להינצל מהנצרות‪ ,‬שהרי לשם כך יכלו‬ ‫להסתפק בשמירת אמונים לדת אבותיהם‪ ,‬לאמונה בעת'תר‪ ,‬ודד‪ ,‬שמס וכו'‪ ,‬אלא נטו ליהדות‬ ‫שהתאימה להלך רוחם ולדעותיהם"‪.‬‬ ‫אולם עלי להדגיש כי המניעים העיקריים להתגיירותם של מלכי בית חימיאר בתימן היו בראש‬ ‫וראשונה מדיניים והם נעוצים במערך הפוליטי של הימים ההם‪ .‬ביזנץ שאפה להתקיף את פרס‬ ‫ולהשתלט על דרכי המסחר היבשתי והימי עם הודו וסין‪ .‬התכנית של יוסטיניאנוס קיסר הייתה‬ ‫להתקיף את פרס מכמה וכמה רוחות‪ ,‬מדרום‪ ,‬צפון וממערב‪ .‬ביחס לחזית הדרום הוא ניצל את‬ ‫המדינה הנוצרית החונה על חופו של ים‪-‬סוף האפריקאי‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬את חבש‪ ,‬על מנת לכבוש את תימן‪.‬‬ ‫מדיניותם של מלכי בית חימיאר המתייהדים הייתה כמובן לדחוק את רגלי החבשים הנוצרים מתימן‬ ‫ומשאר ארצות ערב )כגון נג'ראן הנוצרית וכו'(‪ .‬לשם כך הם גם התגיירו‪ ,‬כי האלילות על כל פנים‬ ‫לא קסמה להם ביותר‪ ,‬כפי שהדגשתי לעיל‪ ,‬והנצרות הייתה מעין התגלמות של ביזנץ ועושה דברה‬ ‫חבש‪ ,‬ועל כן הייתה שנואה עליהם‪ .‬מתוך הספר הסורי הקדום "כתבא דחמיריא" אנו למדים כי‬ ‫ליהדות הייתה השפעה עצומה על החימיארים‪.‬‬ ‫בספרו המפורסם של אבן השאם‪ ,‬המיוסד על הביוגרפיה העתיקה ביותר של נביא האיסלאם‪ ,‬על‬ ‫"הסירה" של אבן אסחאק )מת בשנת ‪ 767‬לספה"נ( אנו מוצאים אגדה אופיינית ומעניינת ביותר על‬ ‫התגיירותו של המלך )= התבע( לבית חמיאר‪ ,‬אסעד אבו כרב )מלך משנת ‪ 385‬עד ‪ 420‬לספה"נ(‪.‬‬ ‫אגדה זו מתארת את אסעד כגיבור ומנצח במסעותיו לפרס‪ ,‬בה הנחיל תבוסה רבה למצביא הפרסי‬ ‫שיצא להלחם בו‪ .‬בשובו ממסע ניצחון זה הוא עבר על פני ארץ חג'אז ושם בישרו לו את הבשורה‬ ‫הנוראה כי בנו שנשאר בעיר מדינה כממלא מקומו נרצח ע"י אנשי העיר‪ .‬הוא החליט אפוא לשפוך‬ ‫זעמו על עיר זו ולהתנקם בתושביה‪ ,‬להרוס את העיר עד היסוד ולעקור את דקלי תמריה‪ .‬אנשי‬ ‫מדינה נלחמו במלך אסעד ביום‪ ,‬ברם בלילה לא נמנעו מלקיים בו מנהג הכנסת אורחים ולהגיש לו‬ ‫סעודה כיד המלך‪ .‬דבר זה השפיע לטובה על המלך אסעד וחמתו שככה‪ .‬ויהי כאשר נמשכה מלחמתו‬ ‫של אסעד בבני מדינה ויצאו שני חכמים גדולים )בערבית "אחבאר" = חברים‪ ,‬תלמידי חכמים( מתוך‬ ‫השבט היהודי של בני קוריט'ה‪ ,‬ויבאו אל המלך‪ ,‬ויאמרו אליו‪:‬‬

‫‪11‬‬

‫"חלילה לך מלעשות כדבר הזה ולהחריב את העיר ואת תושביה! כי אם תעיז לעשות כן לא‬ ‫יהיה לאל ידנו למנוע את הפורענות הכבדה שתחול על ראשך במהרה"‪.‬‬ ‫וישאלם המלך‪" :‬ולמה זה כך? "‬ ‫ויענו החכמים ויאמרו‪:‬‬ ‫"המקום הזה )= העיר מדינה( עתיד להיות מקום מקלטו של נביא אשר יצא באחרית הימים‬ ‫מהארץ הקדושה של בני קורייש אשר במכה‪ .‬עיר מדינה תהיה מקום מושבו המלך שמע‬ ‫בקולם כי נוכח לדעת ששני החכמים האלה מחוננים בידע רב‪ ,‬והוא היה מרוצה ממה ששמע‬ ‫מפיהם‪ .‬אז גמר אומר לקבל עליו את דתם של שני החכמים האלה ולהסיר את המצור ממדינה‪.‬‬ ‫שני החכמים נלוו אליו בדרכו לעיר הקדושה מכה"‪.‬‬ ‫כאן מסופר בפרוטרוט שבני השבט הוד'יל מנסים להשפיע על המלך שיחלל את המקדש של מכה‬ ‫ושישדוד את כל אוצרות הזהב שבו‪ .‬המלך שואל בעצת שני החכמים היהודים ואלה מזהירים אותו‬ ‫שלא יעיז לעשות כן‪ .‬כאן באה הפיסקה המענינת ביותר‪:‬‬ ‫"כעבור שישה ימים המלך וחילותיו עוזבים את מכה ופניהם לארץ מולדתם תימן‪ .‬שני‬ ‫החכמים היהודיים ממדינה מלווים אותו בדרכו‪ .‬כאשר חזר המלך לתימן ויקרא לכל תושבי‬ ‫הארץ לקבל עליהם את דת ישראל‪ .‬בראשונה סירבו להתייהד‪ .‬סוף סוף הסכימו בתנאי אחד‬ ‫והוא להתייצב למבחן האש שהיה נהוג בארץ תימן‪ .‬כפי שמוסרים אנשי תימן אש הייתה‬ ‫קיימת בארצם על פיה היו חורצים משפט לאשורו‪ ,‬בכל ריב ומצה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫האש הייתה אוכלת את הרשע ולא הייתה נוגעת לרעה בצדיק‪ .‬החמיארים אפוא יצאו לקראת‬ ‫האש ופסיליהם‪ ,‬ואליליהם בידם‪ ,‬ושני חכמי ישראל הופיעו כשספרי התורה כרוכים‬ ‫בצוואריהם ככליל תפארת‪ .‬שני הצדדים התיישבו במקום בו הייתה רגילה האש לצאת‪ ,‬ויהי‬ ‫בהתלקח האש וישובו החמיארים לאחוריהם מפחד האש ברם אלה שעמדו מסביבם לחצו‬ ‫עליהם והאיצום לחגור עוז ולהתקרב ללוע האש‪ .‬האש אחזה בחמיארים ואכלה אותם ואת‬ ‫פסיליהם ואת אליליהם‪ ,‬ואולם שני החכמים נכנסו בשלום ויצאו בשלום‪ ,‬כשאגלי זיעה יורדים‬ ‫ממצחם‪ ,‬וספרי התורה עוד תלויים בצוואריהם‪ ,‬ויהי בראות החמיארים את הפלא הזה ויאותו‬ ‫לקבל עליהם את דת המלך‪,‬וככה מצאה לה היהדות מהלכים בתימן"‪.‬‬ ‫הגם שחותם האיסלאם טבוע על אגדה זו ושלובה בה נבואה על הופעתו של נביא האיסלאם והערצה‬ ‫למקדש שבמכה בכל זאת הגרעין על התגיירותו של מלך החמיארים נעוץ באמת ההיסטורית‪.‬‬ ‫אבן אסחאק מביא גם מסורת אחרת והיא כי שני חכמי ישראל ואנשי חמיאר נצטוו ללכת אחרי האש‬ ‫ולהשיבה אל לועה‪" .‬התקרבו אנשי חמיאר‪ .‬ואליליהם בידם אל האש‪ ,‬ויטו לצדדים‪ ,‬כי לא יכלו‬ ‫להשיב את האש למקומה‪ ,‬ומשהתקרבו שני החכמים אל האש‪ ,‬מתקרבים ומזמרים פסוקים מן‬ ‫התורה‪ ,‬התחילה האש מתכווצת והולכת‪ ,‬עד אשר נסוגה ונעלמה בתוך הלוע‪ .‬אז הריעו אנשי חמיאר‬ ‫לקראת דת החכמים" אגדה זו יסודה בפולקלור הבינלאומי )המוטיב הנפוץ אצל העמים‪" ,‬מבחן‬ ‫באש"‪ ,‬ערך של מוטיבים אגדיים מיסודו של החוקר ס‪ .‬תומפסון(‪ .‬כדאי גם לציין כי במבחן האש של‬ ‫אברהם אבינו לפי המדרש בראשית רבה ל"ח‪ ,‬י"ט‪ ,‬אנו מוצאים את המוטיב של "שני צדדים או שני‬ ‫יריבים"‪ ,‬אברהם מצד אחד‪ ,‬והרן אחיו מאידך‪ .‬הרן היה עומד ומהסס‪ .‬הוא החליט בלבו‪ :‬אם אברהם‬ ‫ינצח אז אגיד שאני שייך למאמינים באברהם‪ ,‬ואם נמרוד ינצח "אנא אמר דמנמרוד אנא"‪ .‬כיון שירד‬ ‫אברהם לכבשן האש וניצול אמרין ליה )להרן(‪ :‬דמאן את? א"ל‪ :‬נמן דאברהם אנא"‪ .‬נטלוהו‬ ‫והשליכוהו לאורו נחמרו בני מעיו‪ ,‬ויצא ומת על פני תרח אביו"‪.‬‬ ‫אם כן אנו למדים כי מצבם של שני חכמי ישראל באגדה הערבית כמצבו של אברהם אבינו‪ ,‬ומצבם‬ ‫של החמיארים באגדה הערבית כמצבו של הרן‪ ...‬האגדה על אברהם אבינו היוצא שלם מכבשן האש‬ ‫נמצאת לא רק באגדת ישראל אלא גם בקוראן )סורה כ"א‪ ; 69 ,‬כ"ט ‪ ; 23‬ל"ז ‪ ( 95‬ובספרות‬ ‫המוסלמית העשירה‪ .‬הנוסח של הקראן חדר אחר כך לאגדת ישראל של ימי הבינים ‪ .‬אבן אסחאק‬ ‫מספר גם כן כי לאנשי חמיאר היה מקדש משלהם ושמו "ריאם"‪ .‬פולחן ה"ריאם היה נפוץ מאוד אצל‬ ‫עובדי האלילים בתימן‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫שני החכמים היהודים שנזכרו לעיל אמרו אל המלך אסעד שהתייהד‪" :‬השטן מסית את בני עמך‬ ‫לעבודת אלילים"‪ .‬המלך נתן להם רשות לעשות במקדש "ריאם" כטוב בעיניהם‪ .‬שני החכמים‬ ‫הוציאו מהמקדש כלב שחור וישחטוהו‪,‬ואחר כך הרסו את המקדש‪.‬‬ ‫אחת התקופות המעניינות ביותר וגם הסוערות והדראמטיות ביותר בתולדותיה של דרום ערב‬ ‫היא תקופת שלטונו של המלך המתייהד האחרון לבית חמיאר‪ ,‬הלא הוא יוסף ד'ו נואס‪ .‬האגדה‬ ‫הערבית כפי שהיא מסופרת ע"י אבן אסחאק הנ"ל מדגישה שלפני עלות ד'ו נואס על כס‬ ‫המלוכה מצבה של ממלכת החמיארים היה בכל רע‪ .‬המלך שקדם‬ ‫לד'ו נואס היה אדם מושחת‪ ,‬לא מבית המלוכה‪ ,‬והיה כולו‬ ‫משועבד לחבשים‪ ,‬למעשה משל אז בארץ מפקד חיל‪-‬המצב‬ ‫החבשי‪ .‬המלך היה שטוף זימה‪ ,‬היה עושה מעשה אנשי לוט‬ ‫והיה נוהג לקרוא את הצעירים מזרע המלוכה למשתה יין‬ ‫ולבסוף היה הורגם במרמה כדי שלא יעמדו לו לרועץ‬ ‫בשאיפתם לעלות על כס המלוכה‪ .‬פעם אחת הזמין אליו את‬ ‫העלם הנבון ויפה התואר‪ ,‬הלא הוא ד'ו נואס בן התבע‬ ‫)=המלך( אסעד‪ .‬כשהגיע אליו שליח המלך הבין ד'ו נואס כי‬ ‫המלך זומם נגדו מזימה‪ ,‬על כן‪ ,‬לקח אתו סכין חדה שהחביאה‬ ‫בתוך נעלו‪ .‬כשהמלך עמד לרצוח את ד'ו נואס‪ ,‬הלה שלף את‬ ‫סכינו וידקרהו וימיתהו‪ .‬ככה שיחרר ד'ו נואס את בני חמיאר‬ ‫מעול המלך העריץ ולאות תודה המליכוהו שבטי תימן עליהם‪.‬‬ ‫ברם תפקידו של המלך ד'ו נואס היה קשה ביותר‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫עליו היה להכניס סדר במדינה‪ ,‬לאחד את הרוזנים‪ ,‬והשועים ששאפו לשלטון עצמי‪ ,‬ובראש וראשונה‬ ‫לגרש את הכובשים הזרים‪ ,‬הלא הם החבשים‬ ‫ששלטו אז בתימן בעזרת ביזנץ‪ .‬אולם בלב ערב‪ ,‬בצפון מזרחה של המדינה החמיארית היהודית עמד‬ ‫לו לרועץ מרכז נוצרי גדול שבנג'ראן שהיווה מעין "גייס חמישי" בארץ ערב‪ ,‬כי תפקידו היה לחתור‬ ‫מתחת אושיותיה של המדינה היהודית בתימן‪ .‬מסופר כי ‪":‬השמועה על התגיירות החמיארים הגיעה‬ ‫אל מדינות הנוצרים ועוררה פחד ודאגה‪ .‬המושלים חששו שהתפשטות היהדות עלולה לסכן את נתיב‬ ‫הארחות היחיד שנשאר לסוחרי ביזנץ במסחרם עם הודו‪ ,‬ובקרב הכמרים הנוצרים התלקחה אש‬ ‫הקנאה הדתית‪ .‬הפוליטיקה והדת התאחדו‪ ,‬והשתמשו בסיפורים על רדיפת נוצרים כבאמתלה נוחה‬ ‫ומניע למסע כיבוש נגד המדינה החמיארית )אם כי סופרים נוצרים מאותה תקופה מודים שהסיבה‬ ‫למלחמה הייתה כלכלית(‪.‬‬ ‫אז הקיץ הקץ על המלכה החמיארית‪-‬היהודית והארץ נשתעבדה לחבשים הנוצרים"‪ .‬תקופת שלטונו‬ ‫של ד'ו נואס זכתה להארה רבה במקורות יווניים חילוניים ודתיים )בכתבי סופרי הכנסיה הנוצרית‬ ‫כגון אצל יעקב "הקטן" מסרוג‪" ,‬אגרת נג'ראן"‪ ,‬בהימנונו של יוחנן פסלטיס‪ ,‬ב"קורות‬ ‫הנסטוריאנים"‪ ,‬בחיבורו של סופר אלמוני בלשון הסורית‪ ,‬כתבא דחמיריא‪ ,‬חבור הכולל חומר מעניין‬ ‫ביותר‪ ,‬באיגרתו של שמעון מבית ארשם‪ ,‬ההגמון של כת המונופיסטים בעיר חירה‪ ,‬בתרגום החבשי‬ ‫של האגדה על חארת הקדוש‪ ,‬ובעוד כמה וכמה אגדות וסיפורים ביוונית‪ ,‬ברומית‪ ,‬בסורית ובערבית‪.‬‬ ‫פרופ' ח‪ .‬ז‪.‬‬ ‫הירשברג נתן לנו סקירה מדויקת של החומר העשיר הזה )ישראל בערב‪ ,‬עמ' ‪" : 99-75‬מקורות‬ ‫לתקופת ד'ו נואס"(‪ .‬שנאת ישראל מפעפעת ועוברת כחוט השני בכל החומר האגדי הזה‪ .‬כל‬ ‫הסופרים משתדלים להפריז במספר הקורבנות שנפלו בנג'ראן‪ ,‬במעשי הזוועה של המלך היהודי ד'ו‬ ‫נואס‪ .‬בצדק מדגיש הירשברג כי‪" :‬הספרות הנוצרית מתארת את המלחמה ביושבי נג'ראן כמסע נגד‬ ‫הדת הנוצרית ומאמיניה‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר לא הייתה זו מלחמה דתית נגד העדה הנוצרית‪ ,‬אלא‬ ‫ניסיון אחרון להכריח חלק מן האזרחים‪ ,‬שהתקשרו מסיבות שונות עם ממלכה זרה‪ ,‬לקבל עליהם את‬ ‫מרות המדינה ושלטונה החוקי"‪.‬הסופרים הערביים כרגיל הכניסו הרבה דברי הבאי לתוך תיאוריהם‪.‬‬ ‫כנקודת מוצא משמשת עבורם פרשה אחת )סתומה במקצת( שבספר הקוראן‪ .‬בסורה פ"ה‪ ,‬ד' וכו'‬ ‫נאמר‪" :‬מות לאנשי השוחה! שוחת האש בת המוקדה כאשר הם ישבו עליה‪ ,‬והם עדים באשר עשו‬ ‫במאמינים" וכו'‪.‬היסטוריונים אחדים כגון אבן אסחאק‪ ,‬השאם אלכלבי‪ ,‬דינורי וכו' רואים בפסוקי‬ ‫קוראן אלה רמיזה למעשי ד'ו נואס בנג'ראן‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫הם כמובן הולכים בעקבות פרשנים מוסלמים רבים של הקוראן‪ .‬לעומת זאת מביא פרשן הקוראן‬ ‫המפורסם טברי שלל של אגדות הקשורות לדעתו לפסוקים אלה‪ ,‬אגדות שאין להן כל קשר לפרשת‬ ‫ד'ו נואס ורדיפות הנוצרים בנג'ראן‪.‬‬ ‫מנקודת ראות הנושא העיקרי שלנו על גרים בערב חשוב ביותר הדו"ח שנמסר לנו ע"י ההיסטוריון‬ ‫הערבי דינורי )מת בשנת ‪ 895‬לספה"נ(‪ .‬הוא מספר כי בימי המלך הפרסי קבאד' בן פירוז ) ‪531-‬‬ ‫‪ ( 488‬מת רביע בן נצר הלח'מי‪ ,‬והמלוכה בתימן חזרה לשושלת החמיארים‪ .‬אז עלה על כס השלטון‬ ‫ד'ו נואס‪ ,‬ושמו היה זורעה בן זיד מצאצאי חמיר בן שבא‪ .‬לפי דינורי‪ ,‬ובהתאם לדברי סופרים אחרים‬ ‫)כגון אבן קותיבה בספרו כתאב אלמעארף‪ ,‬עמ' ‪ ; 311‬אבו אלפרג' אלאצפהאני בספרו כתאב‬ ‫אלאע'אני‪ ,‬כרך כ'‪ ,‬עמ' ‪ 8‬וכו' נקרא ד'ו נואס ככה על שם התלתלים שהיו יורדים מראשו‪ .‬דינורי אף‬ ‫מדגיש כי שני תלתלים הסתלסלו מעל ראשו‪ ,‬וזה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מזכיר לנו את האגדה המפורסמת על‬ ‫אלכסנדר מוקדון‪ ,‬המכונה במקורות הערביים ד'ו אלקרנין )‪,,‬בעל שתי הקרנים"‪ ,‬השוה קוראן‪ ,‬סורה‬ ‫י"ח‪ 82 ,‬וכו'(‪ .‬על כל פנים כל המקורות הערביים משקיפים על השם ד'ו נואס כעל כינוי‪ .‬שמו‬ ‫הפרטי היה לדעת דינורי זורעה‪ ,‬ואחרי התגיירותו קיבל את השם יוסף‪ .‬בהתחלה‪ ,‬לפני התייהדותו‬ ‫היה זורעה ובני עמו עובדים לאש‪ .‬דבר זה מזכיר לנו את האגדה שנמסרה לעיל על האש בתימן‪ ,‬וה"‬ ‫מבחן באש"‪ .‬גם כאן מדגיש דינורי כי הפולחן של האש היה מפותח בתימן ו"מן האש היה יוצא עמוד‬ ‫והיה מתפשט ומגיע למידת שלש פרסאות‪ ,‬אחר כך היה העמוד שב אל מקום מוצאו"‪ .‬בתימן נמצאו‬ ‫אז יהודים שאמרו אל ד'ו נואס‪":‬אדוננו המלך! אין טעם שתעבוד לאש‪ ,‬כי הלא דבר אפסי הוא! אם‬ ‫תעבור לחיק היהדות אנו נכבה את האש ואז תראה במו עיניך כי אין ממש בעבודה זרה"‪.‬המלך ד'ו‬ ‫נואס הסכים להתייהד בתנאי שהיהודים יצליחו לכבות את האש‪ .‬בניגוד לאגדת ההתגיירות של המלך‬ ‫אסעד הנזכרת לעיל בה מסופר ששני חכמי ישראל כרכו את ספרי התורה בצוואריהם‪ ,‬הרי כאן‬ ‫מודגש ע"י דינורי כי היהודים הביאו ספר תורה וקראו בו‪ ,‬ומכוח הקריאה בספר התורה התחיל עמוד‬ ‫האש להצטמצם‪ ,‬והם לא פסקו מלקרוא בתורה עד שהאש כובתה כליל‪.‬‬ ‫ונחזור לענייננו‪ .‬כשד'ו נואס ראה את המופת הזה מיד התגייר וכמו כן ציווה על בני עמו לקבל‬ ‫עליהם את היהדות‪ .‬ד'ו נואס היה כל כך קנאי בנידון זה עד שהוציא פקודה כי כל מי שלא יתייהד‬ ‫יוצא להורג‪ .‬לדברי דינורי אף נמצאו סרבנים כאלה בתימן שהוצאו להורג‪ .‬אחר כך פנה ד'ו נואס אל‬ ‫המרכז הנוצרי בנג'ראן ודרש מאנשי נג'ראן לקבל עליהם את היהדות‪ .‬אלה מיאנו לשמוע בקולו ואז‬ ‫חפר ד'ו נואס חפירות והכניס אש לתוכן ובמדורות אלה שרף את תושבי נג'ראן‪ .‬על דבר מאורע זה‬ ‫של "החפירות" גילה אללה את אוזן מוחמד בסורה פ"ה‪ ,‬בה נזכרים "אנשי החפירות"‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫ישנן נוסחאות רבות על מלחמתו של ד'ו נואס באנשי נג'ראן‪ .‬לפי גירסת השאם אבן אלכלבי‬ ‫הנמצאת אצל טברי הרי יהודי אחד מבני נג'ראן בשם דוס פנה למלך היהודי‪ ,‬ד'ו נואס החמיארי‬ ‫בתלונה נגד אנשי נג'ראן על שהרגו את שני בניו באכזריות רבה‪ .‬ד'ו נואס החליט להתנקם בנוצרי‬ ‫נג'ראן ולקנא את קנאת היהדות‪ ,‬על כן יצא למלחמה באנשי נג'ראן ויעש בהם כליה‪ .‬איש אחד‬ ‫מתושבי נג'ראן הצליח להמלט ולהגיע למלך חבש‪ .‬כמובן והוא תיאר בהרחבה את מעשי ד'ו נואס‬ ‫והראה לו גם אונגליון שנשרף במקצת באש‪ .‬מלך חבש כתב לקיסר ביזנץ וביקש הרבה ספינות‬ ‫ועזרה צבאית‪ ,‬והלה מילא את בקשתו‪.‬‬ ‫לפי גרסתו של אבן אסחאק שלח מלך חבש שבעים אלף חיילים ובראשם המפקד אריאט‪ ,‬וציווה‬ ‫ציוהו להרוג שליש מהגברים‪ ,‬להחריב שליש מארץ תימן ולקחת בשבי שליש הנשים והילדים‪ .‬ד'ו‬ ‫נואס אסף את כל חילותיו מבין שבטי תימן ויצא לקרב המכריע שהתחולל בשפלה שעל שפת הים‬ ‫)בחופה של חמיאר(‪ .‬בראש החמיארים עמדו חוץ מד'ו נואס גם אותם השועים והחורים שתמכו‬ ‫במלך היהודי‪ .‬ידם של החבשים הייתה על העליונה בקרב זה והחמיארים נחלו תבוסה נוראה‪ .‬לפי‬ ‫גירסת טברי )בספרו ההיסטורי‪ ,‬כרך א' עמ' ‪ ( 927‬ושאר ההיסטוריונים‪ .‬כאשו ד'ו נואס ראה שמצב‬ ‫העניינים הוא בכל רע אז היפנה את סוסו לעבר הים וצלל לתוכו‪ ,‬ומאז נעלמו עקבותיו‪.‬השמועה על‬ ‫תבוסה זו עשתה רושם רב בקרב תפוצות ישראל‪ .‬אמונה חזקה נשתמרה בלבות בני הדור כי באחד‬ ‫הימים יופיע שוב המלך היהודי הגיבור יוסף ד'ו נואס ויגאל את עמו מעול זרים ומשעבוד גלויות‪.‬‬ ‫שאיפות הגאולה נקשרו באמונת העם באישיותו המזהירה של יוסף ד'ו נואס‪.‬‬ ‫ראינו לעיל כי המלך התימני הראשון שהתייהד עשה זאת בהשפעת חכמי היהודים מבני קוריט'ה‬ ‫אשר בעיר מדינה‪ .‬חוקרים שונים‪ ,‬כגון גלאזר והומל סבורים כי גם בצפונה של ערב הייתה קיימת‬ ‫מדינה של מתייהדים כבר במאה השלישית והרביעית לספה"נ‪ .‬מרכז המדינה היה בתימא‪ ,‬בח'יבר‬ ‫וגם במדינות החוקר המצוין פרופ' ח‪ .‬ז‪ .‬היישברג סבור כי העובדות ההיסטוריות אין בהן כדי לבסס‬ ‫את ההשערה על קיום מדינה יהודית או מדינה מתייהדת בצפון ערב‪ ,‬אף על פי שיש להודות כי‬ ‫רמזים שונים מעידים שתנועה מונותיאיסטית הייתה קיימת בקרב הערבים בצפון" )ישראל בערב‪,‬‬ ‫עמ' ‪ .( 49‬לדעתי אין כל ספק כי היהודים השפיעו השפעה עצומה על כל השבטים החונים בחצי אי‬ ‫ערב ורבים מבני השבטים האלה ומבתי האבות קבלו עליהם את היהדות‪ ,‬ואף נלחמו בגבורה עלאית‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫לסיכום הנושא‪:‬‬ ‫מחקרים רבים נכתבו על תולדותיהם של היהודים והמתגיירים בחצי האי ערב‪ .‬ניכר כי המלחציים‬ ‫שהפעילו עובדי האלילים מצד אחד והביזנטים מצד שני‪ ,‬הניעו שבטים שונים לבחור באלטרנטיבה‬ ‫של הדת היהודית‪ .‬לפעמים‪ ,‬כאות מחאה ומרד במוסכמות‪ ,‬או בתוך עניין אמתי‪ .‬העדויות לגבי‬ ‫תנועה זו או השפעה זו כמו שהבאתי למעלה נמצאים בכתובים או במסורות הקדומות של תושבי‬ ‫חצי האי ערב‪ .‬ורלוונטיות עדיין בימנו אלו‪ ,‬כאשר ניסיונות ההכחשה‪ ,‬וההשתקה של המורשת‬ ‫והתרבות היהודית קיימים עד היום‪.‬‬ ‫רשומות ובילביוגרפיה‪:‬‬ ‫‪.1‬מאיר יעקוב קיסטר ‪:‬‬ ‫מחקרים בהתהוות האיסלם‪.‬‬ ‫‪ .2‬גולדהיצר‪-‬הסטוריה של האסלם‪.‬‬ ‫‪ .3‬הטבח בבני קורייטה –קיסטר‪.‬‬ ‫‪ .4‬היעלמותם של יהודי המדבר‬ ‫מזוז‪ ,‬חגי )ד"ר( אב‪-‬יולי תש"ע‪ , 2010-‬גליון ‪ 4‬סגולה‬ ‫תכלת תקשורת‪.‬‬ ‫כתב מוטי אפרתי‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫נפתח בצומת בית קמה חניון בלעדי לאוטובוסים עם כניסה נפרדת‪,‬לפני‬ ‫הכניסה לתחנת הדלק של פז‪.‬‬ ‫בצמוד לחניון נפתח מרכז מסחרי חדש‪ ,‬שכולל שירותים ציבוריים‬ ‫מרכז קניות שיצטרף למרכז הקיים כלול‪:‬‬ ‫חניות אוכל ‪ -‬פיצה וגלידה‪,‬שווארמה‪,‬חנות ממתקים‪,‬‬ ‫חנות של מוצרי ים המלח ובהמשך יפתח פלאפל ומסעדה‪.‬‬ ‫לצפיה במפה של בגוגל‬

‫‪19‬‬

‫על האיש ‪-‬הצייר משה קסטל ‪ -‬ביוגרפיה‬ ‫)באדיבות מוזיאון הצייר משה קסטל במעלה אדומים(‬ ‫משה קסטל‪ ,‬נולד בירושלים בשנת ‪ 1909‬לאביו‪,‬‬ ‫הרב יהודה קסטל ולאמו רחל בת יוסף אנקונה‪.‬‬ ‫משפחת קסטל הגיעה לארץ מהעיירה קסטיליה‬ ‫שבספרד ב‪ .1492 -‬בני המשפחה התיישבו‬ ‫במרוצת השנים בחברון‪ ,‬בעזה ובירושלים‪ .‬האב‬ ‫היה תלמיד חכם‪ ,‬מיומן בכתיבת ספרי תורה‪,‬‬ ‫והתפרנס גם מעיצוב כיסויי משי מעוטרים לספרי‬ ‫תורה ופרוכות לארונות קודש בבתי כנסת‪ .‬הוא‬ ‫פתח תלמוד תורה לבני העדה הספרדית בשכונת‬ ‫נחלת שבעה ולאחר מכן גם בשכונת הבוכרים‪,‬‬ ‫לשם עברה המשפחה שאת ביתה הקימה בפאתי‬ ‫השכונה‪ .‬משה קסטל למד בילדותו בתלמוד‬ ‫התורה של אביו בשכונת הבוכרים לואחר כך למד‬ ‫בבית הספר לבנים‪.‬‬

‫בהיותו בן ‪ 13,‬התקבל ללימודים בבית הספר לאמנות "בצלאל" בניהולו של בוריס שץ‪ .‬הוא‬ ‫למד בו שלוש שנים מ‪ 1921 -‬עד ‪ .1925‬הוא היה צייר מוכשר וציוריו הוצגו בתערוכת אמני‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬שהתקיימה במגדל דוד בירושלים‪.‬‬ ‫הלימודים ב"בצלאל" לא סיפקו למשה קסטל הצעיר את הידע הטכני שחפץ בו‪ ,‬בעיקר‪ ,‬ציור‬ ‫בצבעי שמן‪.‬‬ ‫הצייר שמואל בן דוד‪ ,‬שהיה מורהו של קסטל ואהוב עליו מאד‪ ,‬הפציר בו לנסוע לפריס‪ .‬בן‬ ‫דוד‪ ,‬שלמד בפריס באקדמיה לאמנות' ז'וליין'‪ ,‬היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬זה שהמליץ לקסטל ללמוד בה‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫משה הצעיר הביע בפני הוריו את רצונו לנסוע לפריס‪ ,‬אביו סירב לבקשה וכתוצאה מכך היה משה‬ ‫במצוקה נפשית וגופנית‪ .‬אימו‪ ,‬רחל‪ ,‬הייתה זו שהשפיעה על אביו להיענות לבקשתו‪ ,‬כדבריו‪" :‬אמי‬ ‫אמרה לאבי‪ -‬תן לו לנסוע‪ ,‬הוא חולה‪ ,‬הוא משוגע על פריס‪ .‬בסוף נתנו לי לנסוע "‪ .‬קסטל הגיע‬ ‫לצרפת בספינת משא שהפליגה מיפו לבירות ומשם דרך קפריסין לצרפת‪ .‬הימצאו של אחיו‪ ,‬יוסף‬ ‫בפריס‪ ,‬הקלה על קליטתו בה‪.‬‬ ‫בימיו הראשונים הסתובב לבוש בהידור‪ ,‬חבש כובע שחור‪ ,‬ענב עניבה שחורה‪ ,‬כי חשב שכך נראה‬ ‫אמן‪ .‬עד מהירה פשט בגדים אלה ונעשה‪ ,‬כדבריו‪ ,‬כמו "קלושאר"‪ .‬משה קסטל השתלם באקדמיה‬ ‫הממשלתית לאמנות 'ז'וליין'‪ ,‬באקדמיה החופשית 'שומייר' ובמוזיאון ה'לובר'‪ .‬ב'לובר' ישב מול‬ ‫יצירותיהם של רמברנדט‪ ,‬ולאסקז‪ ,‬דלקרואה וקורבה והעתיק את תמונותיהם‪ ,‬תוך שימת לב‬ ‫לטכניקה של הנחת שכבות הצבע על הבד‪.‬‬ ‫שם למד‪ ,‬כדבריו‪" :‬שהאמנות אינה סימבולית‪ ,‬אלא חומרית‪ ,‬החומר הוא העיקר‪ ,‬השמת הצבע‪,‬‬ ‫השמת שכבות על התמונה‪ ,‬זה עיקר העיקרים"‪.‬‬ ‫קסטל עבד לפרנסתו בשעות היום ובערב צייר‪ .‬הסטודיו הראשון שלו היה באזור 'מונפרנס' בפריס‪,‬‬ ‫בחצר קטנה‪ ,‬שהייתה משותפת לו ולפסל ג'קומטי‪ ,‬שהתפרסם ברבות הימים‪.‬‬ ‫במאי ‪ 1927‬ערך את תערוכתו הראשונה‪ ,‬בחסות ההתאחדות העולמית של צעירים עבריים ובחסות‬ ‫הסנטור ז'וסטין גודאר‪ .‬התערוכה נערכה באולם המרכזי של ההתאחדות בפריס באזור 'סאן דני'‪.‬‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬שהה באותה עת בפריס ושמע על הגעתו של צייר צעיר מירושלים‪ ,‬והחליט לבוא‬ ‫לבקרו ולעודדו וכתב את המבוא לקטלוג התערוכה‪.‬‬ ‫יצירותיו של קסטל הוצגו בסלונים חשובים בפריס‪ :‬סלון הסתיו‪ ,‬סלון גלרי דה פרנס‪ ,‬סלון מנטי‬ ‫ובגלרי זבורובסקי‪ ,‬שלזכותה נזקף גילויים של אמנים ידועים כמודיליאני‪ ,‬סוטין‪ ,‬אוטרילו ואחרים‪.‬‬ ‫זבורובסקי הוא זה שהמליץ למשה קסטל לחתום את יצירותיו בשם קסטל בלבד ולהשמיט את‬ ‫"משה"‪ .‬הגלריה החשובה ביותר עבור קסטל הייתה גלרי ז'אק‪ ,‬עימה חתם הסכם לשלוש שנים‪,‬‬ ‫לפיו תרכוש ממנו הגלריה את כל יצירותיו‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1930 – 1929‬הוצגו יצירותיו בתערוכות מיוחדות שנערכו בלונדון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1931‬הוצגו יצירותיו בתערוכה קבוצתית שנערכה בוורשה‪ ,‬בסלון דורוז'ני‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1933‬ערך תערוכת יחיד בטכניון שבחיפה‪.‬‬ ‫‪21‬‬

‫בשנת ‪ 1936‬בא לחופשה נוספת והתגורר בתל אביב‪ .‬הוא שכר מרתף קטן שהיה שייך לצייר יוסף‬ ‫זריצקי והפך אותו לסטודיו‪ .‬קסטל‪ ,‬שרכש בפריס מיומנות בציור בעזרת צבעי שמן לימד את‬ ‫זריצקי‪ ,‬שצייר עד אז בצבעי מים‪ ,‬את יסודות הציור בצבעי שמן‪ .‬גם הצייר מנחם שמי היה‬ ‫מתלמידיו‪.‬‬ ‫ב ‪ 1936‬יזם תערוכה ראשונה של אמני אסכולת פריס והביא לראשונה לתל אביב תמונות של‬ ‫סוטין‪ ,‬קיסלינג‪ ,‬שאגאל ואחרים‪.‬‬ ‫וה‪.14 -‬‬ ‫בשנת ‪ 1937‬ערך סיור לימודי באיטליה לשם הכרת יצירות האמנות של מאות ה‪13 -‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתקרבות צבא הגרמני לפריס‪ ,‬חזר ב‪ 1940 -‬לארץ ישראל‪ .‬הוא‬ ‫רצה לגור בחברון אבל בבואו לא גרו יהודים בעיר כתוצאה מהפוגרום ב‪ .1929 -‬הוא החליט לגור‬ ‫בצפת‪ ,‬עיר הזוהר והקבלה‪ ,‬בה התגוררו במאות הקודמות בני משפחתו‪.‬‬ ‫בשנים ‪ ,1946 ,1942‬ערך תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1946‬זכה בפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול‪.‬‬ ‫הקמת קבוצת "אופקים חדשים"‬ ‫באפריל ‪ 1948‬ייסד יחד עם יוסף זריצקי‪ ,‬יחזקאל שטרייכמן‪,‬‬ ‫מרסל ינקו ואמנים אחרים את‬ ‫קבוצת האמנים‪ ,‬שקראה לעצמה "אופקים חדשים"‪.‬‬ ‫קבוצה זו פרשה מאגודת האמנים הארץ ישראלית כמחאה על ההחלטות שהתקבלו באסיפתה בדבר‬ ‫זהות האמנים שיצירותיהם הועדפו לתצוגה בתערוכה שיזמה אגודת האמנים‪ .‬היזמה לפרישה הייתה‬ ‫של קסטל וכתב הפרישה‪ ,‬שנכתב על נייר פירמה של קפה "כסית" בו התכנסו הפורשים‪ ,‬נכתב‬ ‫בכתב ידו ובה ההחלטה להקים אגודה חדשה‪.‬‬ ‫על השהות בפריס אמר קסטל‪" :‬פריס הייתה לי באופן מיוחד קרש קפיצה לעצמיות שלי"‪ .‬בשנותיו‬ ‫הראשונות בפריס לא שכח את נופי ארץ ישראל ואת הווי עדותיה והם הופיעו כנושא חשוב‬ ‫ביצירותיו‪ .‬הוא מספר בזיכרונותיו שצייר פעם בחורות ואמר למבקר אמנות ידוע‪ ,‬שראה את הציור‪,‬‬ ‫שהוא צייר בחורות צרפתיות‪ .‬המבקר אמר לו‪" :‬אלה אינן בחורות צרפתיות‪ ,‬אלה בחורות‬ ‫ירושלמיות"‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫בשנת ‪ 1934‬בא קסטל לארץ ישראל לחופשת מולדת‪.‬‬ ‫הגישה האמנותית המרכזית של "אופקים חדשים" הייתה העדפת אלמנטים אמנותיים אוניברסליים‬ ‫על פני אלמנטים מקומיים‪ .‬הקבוצה אימצה את היסודות של האמנות המופשטת האירופית‪ ,‬בעיקר‬ ‫אלו שבאו לידי ביטוי באמנותם של פיקאסו ובראק‪.‬‬ ‫משה קסטל הוסיף לסגנון האקספרסיבי המופשט מוטיבים מזרחיים‪ ,‬בהשפעת מה שכונה "אמנות‬ ‫כנענית"‪ .‬יצירותיו המאוחרות כוללות אלמנטים כגון אותיות הא"ב הקדום‪ .‬קסטל השתתף בתערוכה‬ ‫הראשונה של "אופקים חדשים" שנערכה במוזיאון תל אביב בשנת ‪ .1948‬באותה שנה השתתף גם‬ ‫בביאנלה ה‪ 24 -‬שנערכה בוונציה‪.‬‬ ‫הניסיון הראשון שלו ליצור יצירות אמנות להצבה במוסדות ציבור נערך ב‪ ,1948 -‬שנה בה‬ ‫עיצב מספר יצירות עבור מנזר טרה סנטה בטבריה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1949‬נשא לאשה את בלהה לבית באומן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1950‬ערך תערוכת יחיד בגלריה כץ בתל אביב‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1952‬הציג לראשונה בארה"ב בגלריה פייגל בניו יורק והשתתף בתערוכה קבוצתית‪,‬‬ ‫שנערכה ב"קארנגי אינטרניישונל" בפיטסבורג‪.‬‬ ‫ב‪ ,1953 -‬השתתף בתערוכה קבוצתית של אמנים ישראליים שנקראה "ארץ התנ"ך"‪ ,‬שנערכה‬ ‫במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק ובמוזיאונים אחרים בארה"ב‪ .‬כמו כן‪ ,‬השתתף בתערוכה "שבעה‬ ‫ציירים מישראל"‪ ,‬שהוצגה בבוסטון‪.‬‬ ‫ב‪ 1954 -‬השתתף בתערוכה קבוצתית שנערכה במוזיאון קולג' סמית בנורת'המפטון מסצ'וסטס‪.‬‬ ‫ב‪ 1955 -‬הציג יחיד במוזיאון ת"א תערוכת ציורים‪,‬שהוגדרה ע"י העיתונות כתערוכת ציורים‬ ‫אבסטרקטיים‪ .‬קסטל התנגד נמרצות להגדרה זו‪ .‬הוא ראה בציוריו ביטוי לרגשותיו‪ ,‬לפנימיותו ‪:‬‬ ‫"אתה עושה ונותן מה שיש בתוכך"‪.‬‬ ‫ב‪ 1955 -‬עיצב ציור קיר גדול במלון "אכדיה" וציור קיר למשרדי "אל‪-‬על" בניו יורק‪ ,‬ברוקפלר‬ ‫סנטר‪.‬‬ ‫ב‪ 1956 -‬עיצב חלונות צבעוניים לבית הכנסת באוניה "ישראל"‪.‬‬ ‫ב‪ 1957 -‬צייר ציור קיר באוניה "ירושלים"‪.‬‬ ‫ב‪ 1958 -‬זכה ב" פרס יום העצמאות של ישראל")פרס מלך(‪ .‬בשנה זו יצר ציור קיר באודיטוריום‬ ‫ע"ש צ'רצ'יל בטכניון שבחיפה‪ .‬כמו כן הוצג בתערוכת העשור בירושלים ציור זכוכית‪" :‬פנינו‬ ‫לעתיד"‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫ב‪ 1959 -‬ייצג את ישראל בביאנלה של סן פאולו בברזיל וזכה בה בפרס הגדול‪.‬‬ ‫ב‪ 1960 -‬השתתף בתערוכה קבוצתית בסלון "ריאליטה נובל" בפריס‪.‬‬ ‫ב‪ 1963 -‬השתתף בתערוכה שנערכה לכבוד אסכולת פריס בגלריה שארפנטייה בפריס‪ .‬באותה שנה‬ ‫השתתף בתערוכה קבוצתית שהתקיימה בגלריה לפבר בניו יורק‪ .‬בגלרית לפבר הציג באותה שנה‬ ‫תערוכת יחיד‪.‬‬ ‫ב‪ 1964 -‬השתתף בתערוכה גדולה של אמני ישראל‪ ,‬שהוצגה בארה"ב במוזיאונים שונים‪.‬‬ ‫ב‪ 1965 -‬קיים תערוכת יחיד בגלריה פלינקר בפריס‪.‬‬ ‫ב‪ 1966 -‬השתתף בתערוכות קבוצתיות שנערכו בבלגיה‪ ,‬בארה"ב ובשווייץ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1966‬יצר את אחת מיצירותיו המונומנטליות הגדולות – "שיר תהילה לירושלים"‪ ,‬ציור‬ ‫שנעשה מבזלת והוצב במשכנה החדש של הכנסת בירושלים‪ .‬ירושלים הייתה בשבילו מקור ראשי‬ ‫לעבודתו כדבריו‪" :‬ירושלים נמצאת בתוך דמי!" ודברים נוספים‪ ":‬ירושלים בשבילי היא הילדות‬ ‫שלי‪ ,‬הרקע לחומר ולצבע שאני שם על הבד‪ .‬כאן חקוקים ציורי – בתוך האבן‪ ,‬בחרכים‪ ,‬בכל מקום‬ ‫שאני עובד בו זה נמצא מתחת לראשי"‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1972 – 1965‬ייצר מספר ליטוגרפיות אצל מורלו בפריס‪.‬‬ ‫בשנים ‪ ,1971 – 1970‬יצר שני ציורי קיר גדולים מבזלת לאולם הטקסים במשכן נשיאי ישראל‬ ‫בירושלים ‪":‬כותל תהילה לירושלים" ו "מגילת הזהב"‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1973 – 1971‬הוצגו יצירותיו בירידי אמנות בשווייץ‪.‬‬ ‫ב‪ 1973 -‬צייר ציורי קיר גדולים בביתם של סיר אייזיק וולפסון ורעייתו במכון וייצמן ברחובות‪.‬‬ ‫באותה שנה נערכה תערוכה רטרוספקטיבית גדולה של יצירותיו במוזיאון תל אביב‪.‬‬ ‫ב‪ 1977 -‬הוצגו יצירותיו בתערוכה בג'אנוס גלרי בוושינגטון‪.‬‬ ‫ב‪ 1979 -‬השתתף בתערוכות קבוצתיות במוזיאון תל אביב ובמוזיאון לאמנות מודרנית בו‬ ‫הוצגה תערוכה לציון שלושים שנה ל"אופקים חדשים"‪ .‬באותה שנה הוצגו יצירותיו‬ ‫בגלריה דרזדנר בטורונטו‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫ב‪ 1980 -‬הציג יצירותיו בגלריה אנגל בניו יורק ובתערוכה קבוצתית שנערכה במוזיאון היהודי בניו‬ ‫יורק – "אמנים מישראל‪."1980 – 1920 ,‬‬ ‫ב‪ 1982 -‬הציג יצירותיו בגלריות אנגל בירושלים ות"א‪.‬‬ ‫ב‪ 1984 -‬נערכה בכנסת בירושלים תערוכה לציון ששים שנות יצירתו‪ .‬באותה שנה הפיק שרות‬ ‫הסרטים הישראלי סרט לכבודו בשם "דיוקנו של אמן"‪.‬‬ ‫ב‪ 1986 -‬עיצב לראשונה בעולם‪ ,‬עבור החברה הממשלתית למדליות‪ ,‬מדליה שכללה שתי‬ ‫ליטוגרפיות מקוריות משני צדדיה‪" :‬מצפים למשיח" ו"אהבת עולם"‪.‬‬ ‫ב‪ 1987 -‬יצר תבליט קיר גדול מימדים ברחבת בורסת היהלומים ברמת גן – "יחד שבטי ישראל'‪.‬‬ ‫באותה שנה השתתף בתערוכה שנערכה במוזיאון רמת גן סביב הנושא עקידת יצחק‪.‬‬ ‫ב‪ 1988 -‬הוצגו יצירותיו בתערוכת "דור תש"ח באמנות ישראל" שנערכה במוזיאון ארץ ישראל‪.‬‬ ‫באותה שנה יצא לאור אלבום ליטוגרפיות ותחריטים תבליטיים "מחווה למשה קסטל"‪ ,‬שנדפס‬ ‫בדפוס מורלו בפריס‪ .‬באותה שנה עיצב שני ציורי קיר גדולים באולם קסטל שבמלון הייאט ריג'נסי‬ ‫בירושלים‪ .‬האחד‪" ,‬ונהרו אליו עמים"‪ ,‬והשני " מלכי ירושלים"‪.‬‬ ‫ב‪ -1988 -‬השתתף בתערוכה שנערכה במוזיאון הרצליה –"העם בונה ארץ"‪.‬‬ ‫ב‪ 1989 -‬תערוכת מחווה ליובל ה‪ 80 -‬של משה קסטל‪ ,‬במוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית‬ ‫‪.1989‬‬ ‫משה קסטל נפטר בתל אביב ב‪ .1991 -‬יצירותיו מוצגות כיום במוזיאון קסטל הנושא את שמו‪,‬‬ ‫שהוקם ע"י רעייתו בלהה‪ ,‬במעלה אדומים‪.‬‬ ‫‪ 2010‬מוקם מוזאון משה קסטל‬ ‫למידע נוסף‪:‬‬ ‫וויקפדיה‬ ‫אתר האינטרנט של המוזיאון‬ ‫התחברו אלינו בפייסבוק‬ ‫מוזיאון הצייר משה קסטל ‪www.castelmuseum.co.il 02-5357000‬‬ ‫לתאום קבוצות ואירועים‪ :‬ענת אוראל ‪.050-5885004‬‬ ‫‪25‬‬

26

27

28

‫הפילוג בהגנה והקמת ארגון ב‪ ,‬ינאי עוזיאל‬ ‫ההתיישבות בא"י מהעלייה השניה ואילך היתה תוך התארגנות מחתרתית של העם היושב בציון‪.‬‬ ‫אותן קבוצות שהתארגנו חוו את הפרעות ואת המשטרים המדכאים והחליטו כי הדרך היחידה שהעם‬ ‫היהודי ישמור על עצמו היא על ידי שמירה עצמית‪.‬‬ ‫התפתחות ארגוני המגן היו בהתאם למצב הפוליטי בארץ‪ .‬התקופה שבין ‪ 1921‬ועד ‪ 1928‬נתפסה‬ ‫על ידי ממשלת המנדט כתקופה שקטה‪ ,‬כוחות הצבא צומצמו והאחריות עברה למשטרה‪ .‬בתקופה זו‬ ‫הישוב היהודי לא חש מאוים ‪ ,‬פעילות ארגון ההגנה התנהלה לתוך גסיסתו האיטית של הארגון‪.‬‬ ‫ההסתדרות אשר היתה אחראית על ההגנה ועל העומד בראשה היתה עסוקה בנושאים אחרים‪,‬‬ ‫הטשטוש והשקט לכאורה לא גרם לאף גורם בישוב לראות את אשר עמד להתחולל‪ .‬התזמון בצד‬ ‫הערבי היה מעולה בין אם כוונו הדברים לכך ובין אם היתה זו התלהמות והתארגנות ספונטנית‪,‬‬ ‫הנציב סר ג'ון צ'נסלור היה באותה עת בלונדון‪ ,‬כך גם מפקד המשטרה שהיה בחופשה‪.‬‬ ‫חברי הוועד הציוני נעדרו מהארץ‪ .‬עם פרוץ המאורעות בשנת ‪ 1929‬לא היתה יכולת להשתלט על‬ ‫הפורעים ‪ ,‬ארגון ההגנה היה מבולבל ולא היו מספיק אנשים שיכלו להגיב בזמן אמת על המאורעות‬ ‫‪ .‬היה צורך לתת מענה אמיתי לפרעות בעזרת כוח מאורגן ומנוהל היטב ‪ ,‬שני דברים שלא היו‬ ‫קיימים בארגון ההגנה‪ .‬בסופו של תהליך התסיסה בשנת ‪ 1931‬פרשה קבוצת מפקדים בראשם‬ ‫אברהם תהומי והקימו את ארגון ב' שעד מהרה קיבל את שמו אצ"ל ‪" :‬ארגון צבאי לוחם"‪.‬‬ ‫מהגדודים העבריים ועד הגנה‬ ‫הופעתו של היהודי החדש המשיב בכוח על כוח‪ ,‬עומד על כבודו ומגן כשהוא חמוש על האינטרסים‬ ‫הלאומיים היה דימוי שתאם את האתוס הציוני‪.‬‬ ‫עיקרי תורת ההגנה של כוח המגן בארץ נשאבו מהפעילות האקטיביסטית של צעירי העלייה‬ ‫השנייה‪ ,‬ארגונים אלה היו הביטוי לגוף ארגוני ביישוב ולמגמה של שילוב ערך הכוח באתוס הציוני‪,‬‬ ‫למען מימוש היעדים הציונים בארץ ישראל‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫רבות נכתב על זאב ז'בוטינסקי ‪ ,‬בצדק רב‪ ,‬זאב ז'בוטינסקי השפיע רבות על כוח המגן בארץ‪ ,‬הוא‬ ‫נולד באודסה בשנת ‪ 1880‬בגיל ‪ 18‬הפך לכתב בענייני חוץ ובשנת ‪ 1912‬הוסמך כמשפטן‪.‬‬ ‫בעקבות פרעות קישינב "התמכר" לארגון ההגנה העצמית ולאחר מכן לפעילות הציונית‪ ,‬נודע כנואם‬ ‫נלהב‪ .‬במהפכת התורכים הצעירים נשלח לתורכיה כידי לסקר את המאורעות ‪ .‬בפרוץ מלחמת‬ ‫העולם הראשונה הגיע לכלל דעה שגורל הקיסרות העות'מנית נחרץ וגמל בליבו על הקמת גדודי‬ ‫צבא עבריים שיעמדו לצידן של מעצמות ההסכמה‪ ,‬ישתתפו בכיבוש א"י ויכוננו בה בכוח הזכות‬ ‫ההיסטורית ומעשי הכיבוש את המדינה היהודית העצמאית‪ .‬בשנת ‪ 1914‬נסע ז'בוטינסקי למצרים‬ ‫ופגש שם את יוסף טרומפלדור עמו הוא פיתח תוכנית לאיסוף גדודי מתנדבים עבריים מגולי א"י‬ ‫אשר יעמידו את עצמם לרשות המשלה הבריטית להשתתף בשחרור א"י‪.‬‬ ‫בן גוריון ובן צבי ‪ ,‬עסקני א"י‪ ,‬נפגשו עם יוסף טרומפלדור במחנה האימונים באלכסנדריה ומחו‬ ‫בפניו על הרפתקנותו המסוכנת ועל סכנת החורבן שהגדוד עשוי להמיט על הישוב בארץ ישראל‬ ‫מידי התורכים‪ .‬בשנת ‪ 1917‬התפרסם בעיתון הלונדוני הרשמי דבר יסוד "הגדוד היהודי"‪ ,‬לאחר‬ ‫תום הקרבות ועם הסתמנות איבתם של הפקידים הבריטים לרעיון הציוני גברה ההכרה כי קרב‬ ‫קיצם של הגדודים היהודים‪ ,‬החשש מפני הפרעות העלה את הצורך בחישול כלים והכשרת כוח אדם‬ ‫להגנה עצמית‪ .‬קבוצות המגן צמחו מתוך היישובים‪ ,‬ביזמתם של וועדים זמניים‪.‬‬ ‫ב‪ 1918 -‬נוסד ביזמת ד"ר מ‪.‬אידר וזאב ז'בוטינסקי שרות מודיעין שפעל מטעם וועד הצירים‬ ‫ובראשם ל‪.‬י שניאורסון‪ .‬בשנת ‪ 1918‬הוקמה בגליל על ידי משרד המושבות הגליל מדור מיוחד‬ ‫בשם המחלקה לסידורי ההסתדרות להתעמלות וספורט שטיפלה למעשה בארגונן ובהכשרתן של‬ ‫יחידות המגן‪ .‬לאחר מכן קם באזור ועד מיוחד לענייני הגנה בשם מוסווה ‪ ,‬בראשו נחמני יוסף‬ ‫מוותיקי השומר‪ .‬בחיפה קם וועד הגנה מקומי בראשות ד"ר ארתור בירם‪ .‬בירושלים שימשה אגודת‬ ‫מכבי הסוואה לניצנים הראשונים של ההגנה‪ .‬גיבושו וקידמו של כוח ההגנה המאורגן בירושלים‬ ‫עודד את וועד הצירים ואת ז'בוטינסקי בכיוון ייסוד ארגון צבאי על יסוד הנהגה מרכזית וסניפים‬ ‫ארציים הכפופים לה‬

‫‪30‬‬

‫עד מהרה התנגד ז'בוטינסקי לרעיון ההגנה‪ ,‬מתן נשק בידי אנשים שלא אומנו במשמעת‪ ,‬זו אשליה‬ ‫מסוכנת ‪ 2000 ,‬חיילים יהודים יעשו על היישוב הערבי רושם חזק ‪ ,‬יותר מ‪ 10000 -‬יהודים‬ ‫מזויינים‪ .‬הוא תבע לגיטימציה של ארגון ההגנה מטעם ממשלת המנדט " כוח בלתי חוקי שאין לו‬ ‫רישיון מטעם הממשלה ‪ ,‬אינו יכול להיות מזויין ומאומן כהלכה‪) ...‬לכן( צריכים אנו לדרוש‬ ‫שההגנה תאושר אישור חוקי" ‪ .‬הערכותיו של ארגון ההגנה אומתו במאורעות ‪.1929‬‬ ‫מהשקט ועד הסערה‬ ‫השקט ששרר בארץ לאחר מאורעות ‪ 1921‬היווה לבריטים אות להקטנת הכוחות‪ ,‬המפקד האווירי‬ ‫של המזרח התיכון הורה למפקדת חיל האוויר המלכותי )‪ (RAF‬האחראית לבטחון בארץ ישראל‬ ‫להקטין את כוחות הצבא הבריטי‪ .‬עד שנת ‪ 1925‬הוקטן חיל המצב הבריטי בארץ ובעבר הירדן‬ ‫לשלושה גדודי חיל רגלים ושלושה גדודי פרשים ותותחנים‪ ,‬הוצאות אחזקתו של הצבא צומצמו‬ ‫ועמדו על שש מאות אלף ליס"ט ‪ .‬בשנת ‪ 1926‬הוצא מהארץ הכוח הצבאי הסדיר האחרון‪ .‬ענייני‬ ‫בטחון הפנים עברו למשטרה ‪ ,‬לחיל הספר וליחידת מכוניות המשוריינות של חיל האוויר‪ .‬יחד עם‬ ‫תהליך הקטנת הכוחות החלו בצעדים להשקטת הרוחות וליחסים חדשים עם ערביי א"י‪.‬‬ ‫משנת ‪ 1922‬ועד לשנת ‪ 1928‬שרר שקט בארץ ומגמת הצמצומים בכוחות בארץ המשיכה‪.‬‬ ‫המופתי של ירושלים ניצל את המתיחות בין היהודים והערבים בעניין הסטטוס קוו סביב הכותל‬ ‫המערבי‪ ,‬מאבק שהחל בסתיו ‪ 1928‬האץ תהליך חברתי ופוליטי שהביא בסופו של דבר להתפרצות‬ ‫המהומות באוגוסט ‪ .1929‬הכתובת היתה על הקיר אולם הבריטים ומנהיגי הישוב לא הטיבו‬ ‫להעריכה‪ ,‬הנציב העליון סר ג'ון צ'נסלור היה באותה עת בלונדון ‪ ,‬מפקד המשטרה ארתור‬ ‫מאורוגדטו היה בחופשה‪ .‬גם חברי הוועד הציוני היהודי בראשותו של קולונל קיש ‪ ,‬נעדרו מהארץ‪.‬‬ ‫כוח המשטרה שעמד לרשות הממשלה היה קטן ביותר‪ ,‬חלש ומפוזר‪ .‬ההפתעה היתה מוחלטת‪ ,‬ביום‬ ‫שישי ‪ 23‬באוגוסט תקפו ערבים מוסתים יהודים ברחבי הארץ בלא כל הבחנה‪ .‬הפרעות נמשכו עד‬ ‫ה‪ 3 -‬בספטמבר‪.‬‬ ‫הטלטלה שעברה על השלטון הבריטי בעקבות המאורעות בארץ התבטא במאמץ להשיב את הסדר‬ ‫על כנו ככל שניתן‪ ,‬לשם כך התמנתה וועדה בראשותו של וולטר שאו אשר הגישה את מסקנותיה ב‪-‬‬ ‫‪ 31‬במרס ‪. 1931‬‬

‫‪31‬‬

‫המשבר בהגנה לאחר מאורעות תרפ"ט‬ ‫מאורעות תרפ"ט ‪ ,1929 ,‬מצאו את ארגון ההגנה מפורר וחלש‪ .‬ערב פרוץ המאורעות נעדרו‬ ‫מהארץ המנהיגים היהודים בכללם גם האחראים כביכול על ענייני הבטחון ‪ ,‬זאת בשל השתתפותם‬ ‫בכינוס בקונגרס הציוני בבזל ‪.‬‬ ‫התסיסה הפנימית בין מפקדי ההגנה ‪ ,‬בינם לבין עצמם ובינם לבין מוסדות הסתדרות העובדים‬ ‫הכללית הובילה למשבר חמור בהגנה‪ ,‬ממנה הדרך למרד מפקדים ולפרישתם מההגנה היתה קצרה‬ ‫ומהירה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה האם אכן רצו הפורשים לפרוש או שמא מהלך האירועים ואווירת השינוי בארגון‬ ‫הולידה את הצורך בשינוי בתפיסות בארגון‪ .‬מכל מקום במעשיהם הם גרמו לאחרים להסיק מסקנות‬ ‫פזיזות ולהובילם בעל כורחם למהלך של פרישה‪.‬‬ ‫משנת ‪ 1922‬ענייני ההגנה רוכזו בידי יוסף הכט אשר במסירות רבה פעל כמרכז ההגנה‪ .‬שנים אלה‬ ‫נודעו כשנים בהם מוסדות ההסתדרות היו אדישים לנעשה בהגנה‪ ,‬כל ההחלטות ואופי הפעולות‬ ‫בארגון נעשו על ידי איש אחד‪ ,‬יוסף הכט‪ ,‬איש לא דרש ממנו דו"ח על פעולותיו ולא העמיד‬ ‫לרשותו מנגנון ותקציב כספי‪ .‬עד למאורעות לא שררה בקרב מנהיגי הישוב ההכרה כי במקרה של‬ ‫התקפות ‪ ,‬מוטלת האחריות להבטחת שלומו של היישוב על ההגנה ללא עזרת כוחות הממשלה‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי ביטל לחלוטין את הצורך בקיומו של ארגון בלתי לגאלי ואת אפשרות קיומו‪ ,‬ויצמן תמך‬ ‫בארגון ההגנה‪ .‬אחרים כמו דב הוז ואליהו גולומב ראו בו הכרח‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1925‬נסחו רשמית את מטרות ארגון ההגנה ועגנו אותה בחוקת ההגנה בה נאמר " ההגנה על‬ ‫הישוב והתכוננות למיליציה עממית"‪ ,‬מיליציה בניגוד לגדודים‪ .‬חוקה זו איחדה אמנם את שני‬ ‫המחנות בהגנה אך לא תאמה את דעות החברים‪ .‬דוד ניב בספרו מציין פעולות מבצעיות שבוצעו על‬ ‫ידי אנשי ההגנה בירושלים ומכנה אותם כקבוצת שוליים‪.‬‬ ‫פעולות אלה כללו‪ :‬תכנון התנקשות בחייו של רונלד סטורס ב‪ 1920 -‬על ידי חברי השומר‪,‬‬ ‫התנקשות אשר לא יצאה אל הפועל‪ .‬התנקשות בחייו של תאופיק ביי אשר נקשרת בשמו של‬ ‫ירחמיאל לוקצ'ור ב‪ 1923 -‬מחברי השומר ורצח דה האן ‪ 1924‬הנקשר בשמו של אברהם תהומי‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫ההסתדרות וההגנה‬ ‫מקורות שונים מדגישים ומבליטים את חלקה של הסתדרות העובדים הכללית בתפקידה להגנת‬ ‫הישוב בקנה מידה ארצי‪ .‬הנהלת הסוכנות הטילה על בא כוחה ‪ ,‬הקולונל קיש‪ ,‬לדאוג להרחבת‬ ‫ההגנה ולשיתוף ישובים נוספים‪ ,‬אולם יכולתה הכספית של הסוכנות היהודית היתה מוטלת בספק‬ ‫כשזה הגיע למעשה‪ ,‬יוסף הכט הציג תקציב מינמלי של ‪ 2448‬לירות א"י ‪ ,‬כספים אלה לא סופקו‬ ‫וחוסר האונים של הסוכנות העלה רעיונות שונים מצד אנשים שונים‪.‬‬ ‫גם ההסתדרות ביקשה לעשות בדק בית בהגנה ויוסף הכט חש פגיעה בסמכויותיו ולא היה מוכן‬ ‫להתערבות כלשהיא מצד ההסתדרות‪ ,‬זאת למרות שמקור סמכותו נבע מההסתדרות שכן כחבר‬ ‫מרכז ההגנה ההסתדרותי שנבחר בראשית שנות העשרים ‪ ,‬דאג למסור דו"ח על עבודתו למזכיר‬ ‫ההסתדרות‪.‬‬ ‫יוסף הכט התנגד לפיקוח הציבורי וביקש להשאיר את השליטה הממשית על ענייני ההגנה בידי‬ ‫מפקדיה בלבד‪.‬‬ ‫ההסתדרות דגלה במסירת הפיקוח לארגונים לאומיים כללים‪ .‬מגמה זו נתקלה בהתנגדותו של יוסף‬ ‫הכט ומספר מפקדים נוספים‪.‬‬ ‫הניגודים לא היו רק בין יוסף הכט וההסתדרות אלא גם בין חבריו‪ ,‬זאת סביב השאלה האם ההגנה‬ ‫היא ארגון עצמאי שמפקדיו מתנים את דרכו ופעולתו וצועדים בראש‪ ,‬או שאין ההגנה אלא זרועו‬ ‫המגינה של הישוב וכפופה למרות מוסדותיו תוך שינוי תפיסות יסוד וגישות‪.‬‬ ‫הפילוג‪:‬‬ ‫בראשית שנת ‪ 1930‬התכנסו ראש ההגנה בתל אביב‪ :‬יוסף הכט‪ ,‬אליהו גולומב‪ ,‬שאול מאירוב‪,‬‬ ‫מאיר רוטנברג‪ ,‬יעקב פת‪ ,‬אברהם בכר‪ ,‬אברהם תהומי‪ ,‬יוסף רוכל ואחרים‪ ,‬אליהו גולומב דיבר על‬ ‫הצורך לשנות את דרכי הנהלת הארגון וליצור מפקדה רבת משתתפים שתפעל בהדרכת מוסדות‬ ‫הציבור‪ .‬הדיון היה בהחלט אקטואלי על פי צו השעה והשאלה שהתנוססה באוויר ללא הרף היתה ‪,‬‬ ‫האם יש צורך בסמכות ציבורית על ההגנה או לא?‬

‫‪33‬‬

‫יוסף הכט התנגד לכל שינוי! לעומתו אליהו גולומב ושאול מאירוב צידדו בצורך בהקמת מפקדה‬ ‫ארצית שתפעל בהדרכת מוסדות הציבור‪ .‬לאור התנגדותו של יוסף הכט לכל שינוי נאלצה ועדת‬ ‫הביטחון של הועד הלאומי להדיחו מתפקידו ולמנות תחתיו מפקדה פריטטית )מפקדה המורכבת‬ ‫מנציגים שווים משני המחנות וללבן את המחלוקות( בה השתתפו במספר שווה באי כוח ההסתדרות‬ ‫והאזרחים‪ .‬בעקבות הדחתו של יוסף הכט נוצרו פלגים בתוך הנהגת ההגנה‪ .‬כנגד הקבוצה שהתלכדה‬ ‫סביב יוסף הכט צצה ועלתה קבוצה מלוכדת היטב עוד מימי צעירותם באודסה‪ ,‬כאשר השלטון‬ ‫הסובייטי החל ברדיפות נגד הציונים ואסר על הגירה מרוסיה‪ ,‬קם הארגון המחתרתי אשר החליט‬ ‫להילחם בשלטון במגמה לאפשר הגירת המוני יהודים וא"י ‪.‬‬ ‫תהומי היה בין המארגנים יחד עם חבריו בהם גם אליהו בן חורין נודעה הקבוצה כ"הקבוצה‬ ‫האודסאית" שהיתה חדורת רוח מיליטריסטית‪ ,‬קבוצה זו לא הצליחה לגרום למהפך המיוחל‪.‬‬ ‫אנשי הקבוצה האודסאית עלו ארצה בשנת ‪ 1923‬עבדו בסלילת כבישים‪ ,‬בניין וחקלאות‪ .‬כאשר‬ ‫אברהם תהומי עבר לירושלים שם הוא מצא את דרכו להגנה והצטרף לסניף הירושלמי שנחשב‬ ‫כסניף ייחודי משום אופייה של העיר ירושלים‪ .‬הייתה הקפדה מיוחדת על יחס כבוד כלפי מפקדים‪,‬‬ ‫דיוק בהופעה לשיעורים וכ'‪ .‬ההגנה הקימה שירות מודיעין שליקט מידע על שכנינו הערבים‪.‬‬ ‫בשנת ‪1927‬נערך קורס למדריכים ובשנת ‪ 1927‬עמדו לרשות הסניף מדריכים בהם‪ :‬אברהם תהומי‬ ‫ואברהם גיורא שהצטיינו והתבלטו בין חברי הקורס‪.‬‬ ‫אברהם תהומי הפך עד מהרה לדמות מרכזית ונמנה בין חברי המרכז אשר יצא מפעם לפעם‬ ‫לפעולות אקטיביסטיות כנגד ערביי העיר או גורמים אנטי ציונים‪.‬‬ ‫בין פעולותיו נודעו‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪34‬‬

‫רצח יעקב דה האן מהוועד האשכנזי בירושלים אשר חצה את הקווים התחרד ופעל פעילות‬ ‫אנטי ציונית‪.‬‬ ‫בעקבות המתיחות בין הערבים והיהודים הונח מטען חבלה מאולתר ליד ביתו של השייך‬ ‫הערבי שהתגורר מול הכותל‪.‬‬ ‫ניסיון להנחת פצצה בקונסוליה הגרמנית כתגובה על התפרצויות אנטישמיות‪.‬‬

‫אברהם תהומי נפגש עם ז'בוטניסקי פעמיים בשלהי שנות העשרים‪ .‬בפגישותיו שוחח עימו על‬ ‫הקמת ארגון צבאי חדש נוסף להגנה‪ ,‬הפגישה הראשונה נערכה כשתהומי היה מפקד פלוגה בסניף‬ ‫ההגנה בירושלים‪ ,‬בפגישה זו נדונו שאלות של רכש ודרכים לגיוס הכספים‪.‬‬ ‫פגישה זו לא העלתה דבר שכן ז'בוטניסקי היה טרוד בארגון מגבית "קרן עולמית לשם רכישת‬ ‫נשק ומימון הכשרה צבאית לנוער היהודי בעולם" פגישה שניה התקיימה יחד עם אליהו בן חורין ‪,‬‬ ‫תהומי סבר כי ההגנה למרות היותה ארגון מוכשר הרי היא מותאמת רק לפעולות התגוננות‬ ‫מקומיות‪ ,‬לדעתו הגיע השעה להקים ארגון צבאי ממש ‪ ,‬עם מפקדים ממדרגה ראשונה ועם תוכנית‬ ‫של התקפה ‪ " :‬על קבוצת מפקדים ליטול יוזמה להשיג אמצעים ולהוציא את הפעולה למרחב‪ ,‬שכן‬ ‫יש לפקפק ברמת הביצוע של המוסדות האדישים‪ ...." "...‬אל נשכח שנקודת התורפה בכל מצבינו‬ ‫המדיני נעוצה דוקא במצבינו הפנימי קטסטרופלי כיצד להילחם אם רק אמתית וישרה נכונותינו‬ ‫למלחמה זו‪ -‬בעד השינוי המדיניות החיצונית‪ ,‬בה בשעה שפנימיותינו רופפת ומחוסרת דם‪ .‬תקיפות‬ ‫במדיניות אינה נופלת משמים ‪ ,‬בתורת מתנה בלתי צפויה‪ ,‬כי אם נשענת על התלכדות פנימית‬ ‫מבוססת על אמונה ומטרה משותפת‪ .‬הכרזת מלחמה ללא אפשרות לשלוח צבא לחזית‪ ,‬למה דומה‬ ‫הדבר? למשחק ילדים תפל חסר טעם‪ -‬משחק בהכרזות מילוליות שאנן מחייבות מאומה ושאין‬ ‫אחריהן ולא כלום"‬ ‫ז'בוטינסקי שדבק בהתנגדותו לכל ארגון בלתי לגלי התנגד לרעיון זה‪ ,‬אולם התנגדותו נבעה משום‬ ‫שהעיתוי הגרוע שכן בליבו ומחשבותיו היו נתונים באותה עת לנאום שעמד להשמיע בקונגרס‬ ‫הציוני ) הקונגרס הציוני ה‪ 17 -‬בבזל בנאום זה נדחתה דרישתו להגדיר סופית את מטרתה של‬ ‫הציונות ויצירת רוב יהודי בארץ ישראל משני עברי הירדן( לו ייחס חשיבות רבה‪.‬‬ ‫עם הדחתו של יוסף הכט ונסיעתו של זכריהו אוריאלי ‪ ,‬מפקד ההגנה בירושלים לחו"ל לשם קבלת‬ ‫טיפולים רפואיים עקב תאונתו‪ ,‬החליף אותו אברהם תהומי למפקד ההגנה בעיר כולה‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫אברהם תהומי המשיך לפעול לגיוס אנשים לארגון ותוך מספר חודשים הוכפל מספר האנשים‬ ‫בארגון והגיע לאלף איש‪ .‬אורגנו קורסים שמטרתם הייתה להכשיר מדריכים נוספים כדי שאלה‬ ‫יקנו את ההכשרה הנדרשת לחברים חדשים‪ .‬השכונות בירושלים גויסו כחלק מהמערך הסביבתי ‪,‬‬ ‫הוחל ברכישת נשק ‪ ,‬תהומי ארגן שירות מודיעין שקיבץ ידיעות על התנהגות הערבים וכוונותיהם‪,‬‬ ‫יחד עם שינויי אלה ‪ ,‬דאג תהומי ליחידת פיקוח פנימית שתפקידה היה למנוע הסתננות בלשים‬ ‫וקומוניסטים לשורות הארגון‪.‬‬ ‫בתקופה זו השפעתו של תהומי על סגל הפיקוד הייתה גורלית‪ .‬בשיחות עם חברי סגל הפיקוד טען‬ ‫אברהם תהומי כי צריך להפוך את ההגנה לארגון בעל אופי צבאי ויש צורך במשמעת הנובעת‬ ‫מדרגות וחוקים צבאיים‪ .‬השקפתו תאמה במידה מסוימת לזו של ז'בוטינסקי ותהומי ראה‬ ‫בז'בוטינסקי את מייצגו של הזרם האקטיביסטי בציונות‪ .‬ושל הכוח הגלום בו‪.‬‬ ‫אברהם תהומי לא הסכים עם דעתו של ויצמן בעניין התפיסה הבריטית וראה בהשקפתו של ויצמן‬ ‫על היחסים שבין המוסדות הציונים לשלטונות הבריטים לא רק מוטעית אלא אף מסוכנת‪.‬‬ ‫בתקופה זו תהומי ורובם הגדול של מפקדי ההגנה נמנו כחברי ההסתדרות‪ .‬בסכסוך עם יוסף הכט ‪,‬‬ ‫תהומי צידד בעמדת בן גוריון והעדיף את מרות ההסתדרות על מרותו של אחד שאינו כפוף לשום‬ ‫גוף ציבורי ‪ .‬בעניין זה אברהם תהומי היה נאמן לדעותיו בנושא הקמת כוח צבאי מיומן ולוחם אשר‬ ‫יהווה את הבסיס את הבסיס לצבא עתידי של המדינה‪ ,‬כשזו תקום‪ .‬דעותיו לא היו זרות‪ ,‬רבים‬ ‫חשבו באופן דומה‪.‬‬ ‫חברי ההנהגה הושפעו מחוג המתנגדים וכתוצאה מכך חששו לנאמנותו לארגון‪ ,‬הם עקבו אחר‬ ‫יחסיו עם אליהו בן חורין ומידת ההתקרבות לרוויזיוניסטים‪.‬‬ ‫הלחשושים בהנהגת ההגנה בירושלים הביאו להתלכדותם של מתנגדי תהומי סביב יוסף רוכל‬ ‫) אבידר( ‪ ,‬מפקד פלוגה ומדריך שהיה אחראי בימי המאורעות להגנה בעיר העתיקה‪ ,‬אלה היו דנים‬ ‫בסכנה הרוויזיוניסטית ובדרכים שיש לשמור על סניף ההנהגה בירושלים והחלו עוקבים אחר‬ ‫קשריו של אברהם תהומי עם הרוויזיוניסטים‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫באותו הזמן נסע בן חורין לארה"ב ‪ .‬אברהם תהומי ביקש חופשה של שישה חודשים כידי לנסוע‬ ‫אף הוא לארה"ב מיד עורר הדבר את חשדם של המלחששים ומיד חשדו כי הסיבה לנסיעה היא‬ ‫נסיעתו של אליהו בן חורין‪ .‬ממעקב אחר בן חורין ומהתכתבויותיו נודע כי בן חורין נסע לארה"ב‬ ‫על מנת לגייס כסף ונשק נוכח זאת חששו בהגנה כי ידיעות אלה על בן חורין ונסיעתו של תהומי‬ ‫לארה"ב תביא להמשך גיוס חברים ורכישת אמונם של מפקדים נוספים ובעזרתם תשתלט קבוצה זו‬ ‫על ארגון ההגנה ונשקו ויהפכו את ארגון ההגנה לארגון צבאי שיקבע את המשך דרכו ללא תלות כך‬ ‫המרכז‪ .‬המעקב אחרי בן חורין וניתוח המכתבים של בן חורין העלה לא פעם אסוציאציות ואף‬ ‫פרשנויות שלא היה להם כל בסיס‪ ,‬למשל כאשר נתקלו במכתבי בן חורין במילה פטנט שיערו כי זו‬ ‫מילת קוד המטרתה להרוס את ההגנה‪ .‬בכל תקופת התככנות אברהם תהומי עקב גם הוא אחר‬ ‫פעילותם של "נאמני ההסתדרות"‪ ,‬בשם זה כונתה קבוצת מפקדים בכירים חברי מפאי שבראשם‬ ‫עמד יוסף רוכל ‪ ,‬כאמור המידע שזרם לאברהם תהומי היה דרך אותו ארגון מודיעין שהקים וממנו‬ ‫קיבל ישירות את הדיווחים העכשוויים הרלוונטיים וכך ידע על כל המתרחש בישיבות‪ .‬בישיבות‬ ‫התריעו על הסכנה הרוויזיוניסטית ועל הצורך לעמוד על המשמר כנגד התפתחות שאינה רצויה‪.‬‬ ‫באופן זה ידע המפקד על כל הנעשה וגם ידע על תופעת פתיחת המכתבים של בן חורין ופתיחת‬ ‫מכתביו שלו‪.‬‬ ‫סמוך לנסיעתו של אברהם תהומי ויציאת הארץ נודע לאבידר יוסף על ההוראה שקיבל מרדכי‬ ‫מרגולין למסור את הפיקוד על העיר העתיקה והנשק של הפלוגה למפקד אחר‪ ,‬עקב התערבותו של‬ ‫יוסף אבידר הוראה זו לא יצאה לפועל‪ .‬התרגיל נודע לאברהם תהומי שביקש להעמיד לדין את‬ ‫אבידר ואת מרגולין‪ .‬אבידר הודח לשנתיים ומרגולין הודח לשישה חודשים‪ .‬עם פסק הדין נעמדו‬ ‫באולם המשפט שבעה עשר איש לעמדת דום ועזבו את אולם המשפט ופרשו ממנו יחד עם אבידר ‪.‬‬ ‫אברהם תהומי דרש ועדה ציבורית שתברר את הטענות שנשמעו כנגדו על ידי "נאמני ההסתדרות"‪,‬‬ ‫מסקנות הוועדה זיכו את אברהם תהומי מכל אשמה או קשר כנגד ההגנה‪.‬‬ ‫כאמור התככנות הפנים הנהגתית בהנהגת ההגנה היא זו שגרמה לכישלון תפקודו של מפקד הארגון‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫אברהם תהומי יצא לארה"ב אך בפיראוס חלה אי הבנה בינו ובין הקונסול האמריקני שסירב להעניק‬ ‫לו אשרת כניסה לארה"ב ‪ ,‬על האנייה בפיראוס עלתה וועדה רפואית מטעם הקונסוליה של ארה"ב‬ ‫שבדקה את הנוסעים והבחינה בידו הפצועה של תהומי ) פציעה כתוצאה מתאונה שהתרחשה ב‪-‬‬ ‫‪ .(1928‬וועדה זו המליצה לא להעניק לאברהם תהומי אשרת כניסה לארה"ב‪.‬‬ ‫אברהם תהומי חזר ארצה וביקש לחזור לתפקידו אולם תשובת המרכז היתה כי לירושלים יש מפקד‬ ‫חדש שמו אברהם איכר והמרכז אינו יכול לשנות החלטה זו‪.‬‬ ‫עתה החל מאבק גלוי בין אברהם תהומי לקבוצת יוסף רוכל ‪ .‬חרושת השמועות החלה והחלו לספר‬ ‫כי אברהם תהומי לא נסע לאמריקה אלא לפריס לפגישה עם ז'בוטינסקי‪ .‬הציגו את אברהם תהומי‬ ‫כסוכנו של ז'בוטינסקי הרוצה להשתלט על ההגנה ולהוציאה מידי ההסתדרות הכללית ‪ ,‬הם גינו את‬ ‫האקטיבסטיות ויחסו זאת לפעולות העבר ‪ ,‬לתקופה בה עמד תהומי כמפקד ירושלים‪ ,‬כל קבוצה‬ ‫המשיכה לרתום אליה מפקדים‪ ,‬תהומי גולל את כל מה שנעשה כנגדו כולל פתיחת מכתביו‪.‬‬ ‫בפגישתו עם מפקדי הפלוגות בירושלים ‪ ,‬תומכיו‪ ,‬טען תהומי כי יש טעם למלחמה "רק אם תתנהל‬ ‫עבור רעיון ולא עבור איש או תפקיד‪ .‬אני מוכן ללחום עבור צבאיות ‪ ,‬שההגנה תיהפך לארגון צבאי‬ ‫ממש ובלתי מפלגתי‪ ,‬שיושם קץ לשלטון ההסתדרות בהגנה"‪.‬‬ ‫באפריל ‪ 1931‬לרגל עליית נבי מוסא גוייסו חברים ובתום הגיוס הורה אברהם תהומי להחזיר את‬ ‫הכלים למחסנים‪ .‬א‪.‬תהומי הורה למפקדים הנאמנים לו להביא את הנשקים למקומות מסתור‬ ‫שנקבעו מראש‪ .‬אנשיו השתלטו על המחסן המרכזי ‪ ,‬מאות כלי נשק הועברו תוך שעות לכוחותיו‬ ‫של א‪.‬תהומי‪.‬‬ ‫פעולה זו אילצה את נציגי המוסדות ביישוב לבוא במו"מ עם תהומי ונאמניו‪ ,‬אלה דרשו כי תהומי‬ ‫יוחזר לתפקידו כמפקד ירושלים‪ ,‬לאחר מו"מ ממושך בו הופעל לחץ על קבוצת המורדים הוחלט כי‬ ‫אין אפשרות אחרת מלבד פרישה והנשק הוחזר כך ששמם הטהור יישמר‪.‬‬ ‫מכאן והלאה הפילוג הפך לעובדה‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫ארגון הצבאי לאומי‬ ‫עם הפילוג בהגנה ופרישתם של תהומי וחבריו מצאו רבים את עצמם מתנגדים לתנועת העבודה‪.‬‬ ‫גם אברהם תהומי ושאר חבריו קיוו לחזור לשורות ההגנה וחיפשו דרך חזרה‪.‬‬ ‫עבור אברהם תהומי מטרת הקמת הארגון הצבאי הלאומי לא היתה ליצור פילוג נוסף בעל זיקה‬ ‫פוליטית כלשהיא אלא דרך חזרה לארגון כשותפים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1931‬נסע אברהם תהומי לקונגרס בבזל בתקווה למצוא תומכים בקרב ההנהגה הציונית‬ ‫בגולה‪ ,‬אולם נכונה לו אכזבה גדולה‪.‬‬ ‫בחזרתו ארצה החליט על הקמת וועד ידידים מקומי שקיבל על עצמו את הנטל הגיוס הכספי‪.‬‬ ‫נערך גיוס כללי בסניפי מרכזי הספורט של מכבי ושל ברית טרומפלדור‪ ,‬גוייסו סטודנטים בהם‬ ‫דוד רזיאל‪ ,‬חבר "הסטודנטים הלאומיים" שהיתה קורפורציה של "ברית אל על" ועתיד היה לשמש‬ ‫כמפקד הארגון ובסוף ליפול בשליחות הארגון‪ .‬יחד עימו גוייס אברהם שטרן חבר בארגון‬ ‫"חולדה"‪ ,‬אלה השפיעו על ידידיהם באוניברסיטה שהצטרפו לארגון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1932‬בעיתון המצודה הופיע שמו המלא של הארגון " הארגון הצבאי לאומי" )אצ"ל(‪.‬‬ ‫היסוד בארגון היה המשמעת הצבאית‪ .‬הירככיה ברורה ממפקד ראשי העומד בראש ועד איש שורה‬ ‫הנמצא בקצה התחתון של הפרמידה‪ .‬מעמדו של אברהם תהומי היה גבוה במיוחד וזכה להערכה הן‬ ‫משום תפקידו והן משום אישיותו‪ .‬כפועל יוצא מן המטרה של "צבא בדרך" היתה שאיפה להביא‬ ‫איחוד מחדש של מסגרות המגן‪ ,‬אברהם תהומי ראה בפילוג מההגנה מצב זמני תוך תקווה כי יקום‬ ‫איחוד הכוח הצבאי של היישוב‪.‬‬ ‫בעיני ההגנה וראשי ההסתדרות לא היה אצ"ל אלא שלוחה של הרוויזיוניסטים שהוחזקו כאחראים‬ ‫לפילוג בהגנה‪ .‬המחלוקת הפוליטית והפילוג הפנימי ביישוב אשר לווה בשנאה עזה בין שני המחנות‬ ‫חיזקו עוד יותר את מגמת הפיצול‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫בשנתיים הראשונות לקיומו של האצ"ל גוייסו ‪ 300‬איש‪ .‬בתקופה זו היו מגעים לאחוד השורות‬ ‫ואלה נודעו כיוזמת "מלצט" ואף נחתם הסכם לאיחוד בין ההגנה ואצ"ל‪ .‬איחוד זה לא בוצע מעולם‪.‬‬ ‫בראשית ‪ 1936‬היה בארגון תקנון שקבע את סולם הפיקוד והאחריות‪ ,‬המוסד העליון – הוועד‬ ‫המפקח והמרכז מנה ‪ 9-15‬חברים כל אחד היה ממונה על ענף מסויים‪.‬‬ ‫כשם שמאורעות ‪ 1929‬היוו את הקטליזטור לפילוג הארגון כך קרה לארגון הצבאי לאומי ב‪1936 -‬‬ ‫עם המרד הערבי ‪.‬‬ ‫במאורעות המרד הערבי ארגוני המגן היו מאורגנים היטב והפיקו את הלקחים ממאורעות תרפ"ט‬ ‫‪ ,1929‬הטקטיקה היתה הגנה פאסיבית‪ ,‬תיאום בין ההגנה לאצ"ל‪.‬‬ ‫בן גוריון חשב כי קו אקטיבי יכול להשפיע על ממשלת המנדט הבריטי ולגרום להפסקת העלייה‬ ‫ארצה ראשי התנועות הציונות בארץ הבינו כי היישוב צריך לפעול דפלומטית בקרב הבריטים ‪ ,‬גם‬ ‫כאן היו רבים‪ ,‬בתוך התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ובחו"ל החלה תסיסה שונה שתבעה תגובה על‬ ‫פעולות הערבים‪ .‬פעילים שונים ביקשו קו אקטיביסטי אלה פירשו את הקו של אברהם תהומי‬ ‫כהססני והעובדה שהוא לא היה רוויזיוניסט תרמה להשמצות נגדו‪ .‬ההשמצות הגיעו בעיקר מצד בנו‬ ‫של ז'בוטינסקי ‪ ,‬ערי ז'בוטינסקי‪ ,‬בעקבות התסיסה בארגון התקיימה התייעצות בווינה ואברהם‬ ‫תהומי התבקש להגיע‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫ז'בוטינסקי טען כי המפלגה הרוויזיוניסטית מסרה לארגון את תנועת הנוער שלה ולכן יש צורך‬ ‫בהסדר שיבטיח לה השפעה מתאימה בהנהלה‪ .‬משמעות הדרישה היתה מנוגדת להשקפתו של‬ ‫אברהם תהומי שהתנגד למעורבות מפלגתית בתוך הארגון‪ .‬התנגדותו של תהומי לא הועילה והוא‬ ‫נכנס למלכוד שבעקבותיו נאלץ לחתום על הסכם עם ערי ז'בוטינסקי לטובת פעילות רוויזיוניסטית‬ ‫בארגון ב'‪ ,‬על פי ההסכם הופיע ז 'בוטינסקי כבעל סמכות כלפי אצ"ל‪ .‬עם חזרתו של אברהם תהומי‬ ‫ארצה החל במגעים עם ההגנה על איחוד בין שני הארגונים ודרש כתנאי מקדים שולחן עגול‪ ,‬עמדה‬ ‫זו לא סתרה את עמדתו של ערי ז'בוטינסקי שראה בה אפשרות להקים הנהגה משותפת לשני‬ ‫ההסתדרותיות הציוניות ‪ ,‬הצורך בליכוד היווה מטרה ביישוב ואושיסקין הטיב לבטא זאת בכינוס‬ ‫המפלגות הציוניות בירושלים‪ ,‬גם בן גוריון הסכים לאיחוד וחיסול ארגון ב' " ‪ ...‬זה מחייב החשת‬ ‫החיסול הארגון השני‪ ,‬ודרשתי מאושיסקין הקטן שיביא מחר באי כוח ארגון ב' לגמר העניין"‪ .‬המו"‬ ‫מ שהתקיים עם ארגון ב' היה נתון לדרישות מצד שני הצדדים‪ ,‬פגישה בדבר האיחוד התנהלה ב‪20 -‬‬ ‫למרס ‪ 1937‬בין אברהם תהומי ובן גוריון‪ ,‬השניים דנו על האיחוד ומרות הסוכנות‪ ,‬מחסני הנשק‬ ‫ואפשרות צירופם וכן על אישים שונים בארגון ב' שספק היה אם יצטרפו ותביעות שהן חלק מכל‬ ‫מו"מ"‪.‬‬ ‫ב‪ 11 -‬באפריל ‪ 1937‬בן גוריון דחק באברהם תהומי לסיים את האיחוד ולהחזיר לו תשובה חיובית‬ ‫או שלילית‪ .‬בסוף שנת ‪ 1937‬הביא תהומי לאישור של המועצה הארצית של האצ"ל את טיוטת‬ ‫ההסכם לאיחוד עליה הצביעו ברוב קולות‪ .‬ברור היה לכל הנוכחים כי הסכם זה היה כרוך בפילוג‬ ‫בארגון וההכרעה אם להצטרף או להמשיך בארגון היתה אישית‪ .‬תהומי טען כי ההגנה משתנה‪ ,‬זו‬ ‫איננה עוד מילציה עממית אלא גרעין לכוח צבאי ובהצטרפות יוכלו להשפיע מבפנים‪.‬‬ ‫ניסיונות האיחוד לא צלחו וקיומו של הארגון הצבאי לאומי הפכה לעובדה‪.‬‬

‫‪41‬‬

42

‫ביקור באזור פלמחים ושפך השורק‪ -‬ד"ר‬ ‫נחום שגיב ‪5.3.2016‬‬ ‫אזור קיבוץ פלמחים ושפך נחל שורק כולל כמה אתרי‬ ‫טבע‪ ,‬נוף וארכיאולוגיה שאין להחמיץ‪.‬‬ ‫להלן הצעת מסלול מגוונת‪ ,‬העונה המומלצת‪ ,‬באביב‬ ‫גבעת חומרה‪ .‬לאורך הכביש המוביל לקיבוץ פלמחים על‬ ‫כביש ‪) 4311‬קצת לפני העקול המוביל למעבר מתחת לגשר‬ ‫עליו נמצא הכביש המהיר לאשדוד ואשקלון‪-‬כביש ‪(4‬‬ ‫נמצאת גבעת חומרה‪ .‬על גבעת הכורכר הזו פורח בחודש‬ ‫פברואר ועד תחילת מרץ אירוס הארגמן‪ .‬אירוס הארגמן‬ ‫שייך לקבוצת אירוסים המכונה אירוסי ההיכל בזכות‬ ‫התפרחת הגבוהה שלהם‪ ,‬מקבוצת אירוסי ההיכל יש בארץ‬ ‫‪ 8‬מינים אנדמיים‪ -‬מקומיים‪ .‬אירוס הארגמן הוא הראשון‬ ‫מבין האירוסים הפורח בסוף החורף ובתחילת האביב‪.‬‬

‫קבר עגול מהתקופה הכלקוליתית‬

‫על גבעת חומרה יש שרידים של בית עשיר ערבי שהתגורר במקום ובסמוך טיפח עצי פרי‬ ‫ושיחי נוי‪.‬‬ ‫אירוס הארגמן בולט בצבעים הכהים שלו‪ ,‬בשל ייחודו ויופיו הפך האירוס להיות לסמל של‬ ‫תנועת הצופים‪ ,‬לסמלה של החברה להגנת הטבע ולסמל אצולה צרפתי‪) .‬מדובר באירוסי ההיכל‬ ‫בלי התייחסות ספציפית(‪.‬‬ ‫עם ערב הזכרים מבין הדבורים מתכנסים ללינת לילה ב‪ 3-‬תאים בולטים הנמצאים בהיקף‬ ‫התפרחת‪ .‬הטמפרטורה של התאים האלה גבוהה ב ‪ 4‬מעלות מטמפרטורת הסביבה‪ ,‬הזכרים‬ ‫נכנסים אפוא ללון בתאי הלינה האלה והנקבות בוחרות משום מה לישון בין השיחים והצמחים‬ ‫בסביבה‪ .‬לקראת בוקר האירוס מסוגל להעלות את הטמפרטורה של התפרחת בעוד ‪ 2‬מעלות‬ ‫על ידי שריפת סוכרים‪.‬‬ ‫‪43‬‬

‫לפיכך כשהזכר מתעורר עם בוקר הוא מלא אנרגיות ויוצא‬ ‫לחפש לו שותפה למלאכת הרביה הנקבות עוד קפואות למדי והן‬ ‫מקבלות את האורח החמים בסבר פנים יפות‪..‬‬ ‫על הגבעה שרידי בוסתנים מן התקופה שלפני קום המדינה עת‬ ‫משפחה ערבית אמידה התגוררה במקום‪.‬‬ ‫גם צבעונים אחדים ונוריות פורחות במקום לקראת סוף‬ ‫פברואר‪.‬‬ ‫סלילת מסילת הברזל לתוואי הרכבת מאשדוד ליבנה ות"א‬ ‫בתוואי הקצר והמהיר כרסמה המסילה בשולי הגבעה ועל כן‬ ‫הועברו קני שורש רבים של האירוסים לגבעה הקרובה מאוד‬ ‫לקיבוץ פלמחים‪.‬‬ ‫נחל שורק‪ .‬נחל שורק או בלשונם של ערביי האזור עד להקמת המדינה‪ ,‬נהר א‬ ‫רובין‪ .‬הנחל המתואר הוא למעשה נחל אכזב היוצא מאזור ירושלים בקטע‬‫האחרון שלו זה הסמוך לשפך לים )כ ‪ (3‬ק"מ יש מים כל השנה בזכות נביעות‬ ‫של מים מתוקים‪ .‬המים המתוקים האלה שזרמו בנחל היו מקור מי השתייה‬ ‫לערבים שעלו בעבר לקבר נבי רובין הנמצא בדיונות ממזרח דרום מזרח‬ ‫לחורשת הצנחנים‪.‬‬ ‫מאז קום המדינה והתפתחות הערים לאורך האפיק ומפעלי תעשיה שונים שפכו‬ ‫לנחל ביוב ושפכים תעשייתיים וזיהמו אותו‪.‬‬ ‫מזה ‪ 10‬שנים ויותר שהנחל נמצא בתהליך של שיקום ואין עוד הזרמה של חומרים מזהמים‬ ‫לערוץ הנחל למעט תקלות או גלישות ממפעלי טיהור הנמצאים בקרבת אפיק הנחל‪ .‬מאחר‬ ‫ועדיין נותרה בוצה על קרקעית הנחל‪ ,‬מלאכת הטיהור והחזרת הנחל למצבו הטבעי בו המים‬ ‫נקיים וצלולים תושלם רק עם סילוק הבוצה והעברתה לאתר לסילוק פסולת כמו זה שברמת‬ ‫חובב‪.‬‬ ‫אזור השפך של נחל שורק הוכרז כגן לאומי שהכניסה אליו מותרת רק ברגל‪ ,‬ניתן לטייל בסמוך‬ ‫לנחל בסמוך לריכוזים של קנה ועב קנה ושאר צומח גדות נחלים‪ .‬רשות שמורות הטבע והגנים‬ ‫הלאומיים קבלה אחריות על האזור כולו לרבות אזור השפך של הנחל ובקרבתו דיונות שלא‬ ‫זוהמו ולא נחפרו‪.‬‬ ‫אל הנחל הובאו לפני שנים אחדות צבי מים ממן הצב הרך וכבר נצפו כמה מהם יוצאים אל גדת‬ ‫‪ 44‬הנחל ליד סכר הסלעים‪.‬‬

‫אנו נלך לאורך שביל מסומן בצבע שחור‪ ,‬בהמשך הערוץ לכיוון מערב על עצי האקליפטוס בגדה‬ ‫הצפונית של הנחל לנים בעונת החורף מנובמבר ועד מרץ מאות רבות של קורמורנים‪ ,‬הקורמורנים‬ ‫מגיעים לארצנו מאוקראינה וממזרח אירופה‪.‬‬ ‫הקורמורנים ניזונים מדגי ים וכל בוקר הם חולפים מעל בתי הקיבוץ הקרובים לים בדרכם למלאכת‬ ‫הדיג‪ .‬אך תמיד ניתן למצוא על עצי האקליפטוס מספר קורמורנים שלא יצאו למלאכת הדייג )שומרי‬ ‫מאהל(‪.‬‬ ‫בסבך הקנים הצמוד לנחל מסתתרים בשעות היום עשרות חזירי בר ובלילה הם מגיחים ופושטים על‬ ‫ריכוזי החמציצים באזור וזוללים את פקעותיהם‪.‬‬ ‫אנו מתקרבים לרכס הכורכר הקרוב לחוף ממזרח לרכס נמצא מפעל התפלה גדול ששמו ויה מאריס‪,‬‬ ‫הוא נחנך בשנת ‪ 2007‬ומייצר היום קצת יותר מ‪ 100‬מליון קו"ב של מים מותפלים בשנה‪.‬‬ ‫תהליך ההתפלה הוא תהליך משולב של סינון וניקוי מי הים המוזרמים לפתח המפעל ודחיסתם בלחץ‬ ‫של ‪ 70‬אטמוספרות כנגד פילטרים‪ -‬ממברנות מיוחדות‪ ,‬חצי מן המים לערך יועברו דרך מערכת‬ ‫הסינון המכונה אוסמוזה הפוכה והמים שיצאו יהיו נטולי מלחים או מינרלים אחרים‪ ,‬אלו המים‬ ‫המותפלים הם נקראים כך כי טעמם מר ותפל וכדי שיהיה ניתן לשתות אותם ולנצל אותם לכל‬ ‫מטרה יש להוסיף להם תמיסות גיר ורק אז הם טעימים וראויים לשימוש‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫שאר המים שלא עברו את הפילטרים המיוחדים מוחזרים לים עם תוספת המלחים שסוננה מן‬ ‫המים המותפלים‪ .‬המים האלה נקראים מי רכז והם מוזרמים למרחק של ‪ 1200‬מ' מן החוף‪.‬‬ ‫כל התהליך כולו מכניסת מי הים לפתח המפעל עד יציאתם כמים ראויים לשתיה נמשך ‪ 20‬דקות‪.‬‬ ‫בקרבת המפעל ועל מדרונות רכס הכורכר פורחים )בעונה המתאימה( עשרות אירוסים שהועברו‬ ‫לכאן מגבעת חומרה‪.‬‬ ‫מרכס הכורכר התצפית לכל עבר היא מדהימה מצפון רואים את ראשון מערב‪ ,‬את בת ים‬ ‫תלוערך רב‪.‬‬ ‫עניין‬ ‫שאי כתובות(‬ ‫אביב‪ ,‬ממש למרגלותינו שפך הנחל לים והחוף הלבן הרחב המשתרע עד לצוק‬ ‫בעלישל‬ ‫והמגדלים‬ ‫שעליו הוקמו המוזיאון הארכיאולוגי אקולוגי בית מרים בקיבוץ פלמחים והמועדון לחבר‪ .‬אנו‬ ‫נמשיך על הרכס ונראה משמאלנו שכונה חדשה של בתים פרטיים מרשימים‪ ,‬זו שכונה בה‬ ‫מתגוררות ‪ 25‬משפחות מן היישוב אלי סיני שפונו לפני ‪ 10‬שנים מגוש קטיף‪ .‬המשפחות האמורות‬ ‫עברו כקבוצה והתקבלו אצלנו לחברות‪.‬‬

‫מוזיאון בית מרים המוזיאון השייך לקיבוץ‬ ‫פלמחים‪ ,‬הוקם בסוף שנות ה‪ 60‬של המאה‬ ‫הקודמת בעקבות פעילותו המתמשכת‬ ‫והפורייה של שמוליק ליפשיץ ממייסדי‬ ‫הקיבוץ שנעשה חובב ארכיאולוגיה ושזכה‬ ‫לתמיכת רשות העתיקות והקיבוץ גם יחד‪.‬‬ ‫במוזיאון מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים מן‬ ‫האזור כולו מיבנה ועד אזור‪ .‬המוזיאון החל‬ ‫בשנים האחרונות להקדיש תשומת לב‬ ‫מיוחדת לתחומים של אקולוגיה כלומר‬ ‫שמירה על הסביבה דהיינו חוף הים‪ ,‬הנחל‪,‬‬ ‫הצומח באזור‪ ,‬בעלי החיים השונים וכן‬ ‫נושא ההתפלה‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫מכתב בעברית של ימי הבית הראשון שכתב איכר‬ ‫יהודאי )שמוצאו ממלכת יהודה( לממונה עליו שגם‬ ‫הוא מיהודה ובו הוא מתלונן שהוא עבד בקציר בחצר‬ ‫אסם )כנראה שם מקום סמוך( ומילא את כל חובותיו‬ ‫לפתע קם מנהל העבודה שכנראה לא ראה את עבודתו‬ ‫המסורה של האיכר ולקח את בגדו של האיכר ולא‬ ‫החזיר לו את הבגד‪ .‬מכתב התלונה נרשם על גבי‬ ‫)אוסטרקון( בשער של מצד קטן בשם מצד חשביהו‪.‬‬

‫במוזיאון כמה פריטים ארכיאולוגיים אפיגרפיים )כלומר נושאי כתובות( בעלי עניין וערך רב‪.‬‬ ‫כמו מכתב הקוצר ‪,‬‬

‫מדובר כנראה במצודה קטנה שהוקמה על ידי המלך המצרי פסמתיך בשנת ‪ 620‬לפני‬ ‫הספירה לערך והחקלאים היהודיים שפעלו במקום עבדו כשכירים בחסות המצרים‪ .‬מכל‬ ‫מקום הנוכחות היהודאית כאן בסמוך לחוף מהווה חריג ברצף היישובי בממלכת יהודה‬ ‫שהשתרעה עד תחומי השפלה ולדעת רוב החוקרים לא הגיעה עד אזור החוף לפני התקופה‬ ‫החשמונאית‪ .‬מסתבר שהאיכר שהתלונן על שלקחו את בגדו ולא השיבו לו את הבגד עם רדת‬ ‫הערב הכיר את הציווי המקראי הנזכר בספר שמות כב‪ ,‬כד‪-‬כו אם חבל תחבל שלמת רעך‬ ‫עד בוא השמש תשיבנה לו כי היא כסותה לבדה‪.........‬והתלונן לפני הממונה עליו‪.‬‬

‫מכתב התלונה הזה הוא בעל ערך לאומי‪ ,‬המקור מוצג במוזיאון ישראל ואילו אצלנו‬ ‫במוזיאון נמצא העתק בלבד‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫ממצא אפיגרפי )חומר כתוב( נוסף הוא‬ ‫כתובת ביוונית שהתגלתה בנמל יבנה ים‬ ‫הסמוך מדרום לקיבוץ‪ ,‬מדובר במכתב‬ ‫שכתבו הצידונים ביבנה ים למלך‬ ‫אנטיוכוס החמישי בנו של אנטיוכוס‬ ‫אפיפנס‪ ,‬הם מבקשים הקלות במיסוי בגין‬ ‫סיוע ימי שהעניקו לאנטיוכוס השלישי‬ ‫אביו של אנטיוכוס הרביעי ואנטיוכוס‬ ‫החמישי מאשר את ההקלות‪.‬‬

‫עוד ממצא מעניין המוצג במוזיאון הוא‬ ‫עמוד שיש כנראה של כנסייה מן התקופה‬ ‫הביזאנטית שנעשה בו שימוש משני‬ ‫בתקופה הערבית הקדומה‪ .‬על פי כתובות‬ ‫שהתגלו על עמודי שיש דומים מדובר‬ ‫בפרק זמן בו הישיבה של המוסלמים‬ ‫באזורי החוף נחשבה למעשה הכרוך‬ ‫בסיכון ובהקרבה‪ ,‬החשש של המוסלמים‬ ‫היה מפני התקפות של ספינות ובהם‬ ‫נוצרים )ביזאנטים( אשר נהגו לקחת‬ ‫בשבי מוסלמים ולשחרר אותם תמורת‬ ‫כופר‪ ,‬אלה מבין המוסלמים שהתגוררו‬ ‫באזורי החוף נחשבו אמיצים והמוכנים‬ ‫להיות שהידים‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫קיבוץ פלמחים נוסד בשנת ‪ 1949‬על ידי יוצאי פלמ"ח שביקשו לעסוק בדייג ואכן במשך שנים‬ ‫אחדות חלק ממקימי הקיבוץ יצאו בספינה לדייג מרחקים בחופי תורכיה‪ .‬הקיבוץ הוקם על גבי‬ ‫דיונות קרחות ושרידים דלים של בוסתנים קרובים לים שנטשו ערביי המקום בשנת ‪.1948‬‬ ‫לאחר שנים אחדות עזבו הדייגים את ענף הדייג‪ .‬מכל מקום ‪,‬הקיבוץ גדל והתפתח‪ ,‬ליד החוף הוקמה‬ ‫טיילת מקסימה‪ ,‬ההליכה לאורך הטיילת לצד הדשאים הגולשים אל החוף הם חוויה מרגשת ממש‪.‬‬ ‫עוד מדרום לקיבוץ הגן הלאומי חוף פלמחים‪ ,‬גן לאומי חדש בן שנים אחדות בלבד כאן עושים‬ ‫רבות לשמירה על הנקיון‪,‬הסדר והשקט באזור ובין השאר גם דואגים לרכז ולשמור על הביצים‬ ‫שמטילות צבות הים המגיעות בחודש מאי ומטילות את ביציהן בחול הרך שם הוא נתון לחסדי תנים‪,‬‬ ‫שועלים וציפורים שונות‪.‬‬ ‫ממזרח לקיבוץ ומדרום לנחל לא הרחק מחורשת הצנחנים נמצא אתר נוסף היום באזור הדיונות זה‬ ‫האתר נבי רובין‪ .‬קבר ממלוכי מן המאה ה ‪ 15‬וצמוד אליו מסגד עות'מני‪.‬‬ ‫לכאן הגיעו בעבר מוסלמים רבים בתקופת הקיץ לקיים הילולות ליד קברו של ראובן בן יעקב‪.‬‬ ‫למעשה העליות האלה לרגל נועדו במקור לכנס גברים רבים יחד בסמוך לאזור החוף במגמה למנוע‬ ‫אפשרות של פלישה צלבנית מחודשת לארץ ואולי גם לרסן אנשי כנופיות ופורעי חוק שפעלו‬ ‫באזור‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫סיום מגזין‬

‫‪50‬‬

‫נקודת ציון‬ ‫אתר ההנצחה לחללי הפיגוע בצומת בית‪-‬ליד נפתח למבקרים‬ ‫האתר הוקם ע"י עמותה שהקימו ההורים השכולים להנצחת הבנים והבנות שנפלו באותו פיגוע‬ ‫נורא שהתרחש לפני ‪ 21‬שנים‪ ,‬פיגוע כפול ראשון שידעה המדינה בו קיפחו את חייהם ‪22‬‬ ‫צעירים וצעירות‪ 21 ,‬חיילים ואזרח‪.‬‬ ‫כ‪ 500 -‬מ' מצומת בית‪-‬ליד‪ ,‬בואך מזרחה לכיוון כפר‪-‬יונה‪ ,‬לצד הכביש הראשי‪ ,‬ניצב האתר‪.‬‬ ‫מקום מרשים ומכובד‪ ,‬הכולל אולם זיכרון בגודל ‪ 150‬מ"ר‪ ,‬בו הונחו ‪ 22‬פינות זיכרון‬ ‫שהוקדשו לכל אחד מן החללים‪ .‬לצד האולם‪ ,‬ניצב אמפיתיאטרון המכיל כ‪ 300-‬מקומות ישיבה‬ ‫בתוך גן צומח‪ ,‬במקום מבנה שירותים בעלי ‪ 5‬תאים כולל נגישות לנכים‪ ,‬ובצמוד לאתר‪ ,‬מגרש‬ ‫חניה מרווח‪ .‬במרכז האתר מתנוססת האנדרטה‪ ,‬יד לנופלים‪ ,‬המדמה "סולם" המיתמר לגובה ‪30‬‬ ‫מטרים‪ ,‬עליו "מטפסות" עשרים ושתיים דמויות כמספר הנופלים באסון‪.‬‬ ‫למקום חשיבות לכל אוהבי הארץ והטיול בדרכיה‪ ,‬וגם עבור תיירים ודיפלומטים שבאים‬ ‫לארצנו‪.‬‬ ‫את האתר מפעילים מתנדבים שישמחו לארח את המבקרים במקום‪ ,‬תוך דברי הסבר והקרנת‬ ‫סרטון על האירוע‪- .‬‬ ‫האתר פתוח בימים א'‪ -‬ה' בין השעות ‪10:00 -14:00‬‬ ‫ביום ו' מהשעה ‪.10:00 - 13:00‬‬ ‫גופים וארגונים מוזמנים לתאם סיור מראש‪ ,‬בטלפון ‪052-5478800‬‬ ‫‬‫לפרטים נוספים‬ ‫הגר טהר‪-‬לב טייב‪ ,‬דוברת האתר‪050-323-00-45 :‬‬ ‫‪51‬‬

‫שמונים שנה למרד )הערבי( הגדול משה אנטמן מורה דרך‬ ‫בחודש אפריל ‪,‬לפני שמונים‪ ,‬שנה פרץ "המרד הערבי הגדול" בארץ ישראל מאמר זה בא להאיר‬ ‫את הסיבות לפרוץ המרד‪ ,‬מהלכי המרד‪ ,‬והתוצאה העגומה מבחינתם של הפלסטינים תושבי ארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1917‬ניתנה לתנועה הציונית "הצהרת בלפור" עיקרי ההצהרה הבטחה לקמת בית יהודי לעם‬ ‫היהודי בארץ ישראל‪ .‬שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬מתחיל מאבקם של ערביי ארץ ישראל ברעיון "הבית‬ ‫היהודי" "המרד" של ‪ 1936-1939‬היה שיאו של מאבק זה‪ .‬במאבקם ביקשו הפלסטינים להשיג‬ ‫שתי מטרות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫משיכת תשומת לב בריטניה והעולם הערבי למצוקתם‪.‬‬ ‫השגת הכרה בערבים תושבי ארץ ישראל‪ ,‬כישות לאומית עצמאית‪.‬‬

‫בשיאו של המאבק‪ ,‬התרחשו מספר רב של התנגשויות אלימות ברחבי הארץ‪ .‬רובן המוחלט‬ ‫ביוזמתם של הפלסטינים‪ ,‬הן הופנו כנגד ביסוס הישוב היהודי והעלייה וכנגד ממשלת המנדט‬ ‫ומוסדות השלטון‪ ,‬שאפשרו את ביסוס הישוב והקמת הבית היהודי‪.‬‬ ‫שנות השלושים המוגדרות כעשור השני למנדט בא"י‪ ,‬היו שנים של הגדרה מחדש של מדיניות‬ ‫בריטניה ששיאה היה הספר הלבן של ‪ .1939‬ובו הבריטים מגדירים מחדש את מדיניותם בארץ‬ ‫ישראל תוך התנתקות ממדיניות הבית הלאומי‪ .‬פרסום הספר הלבן‪ ,‬סיום המרד ותחילת מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬מסמלים סיום תקופה ותחילת תקופה חדשה שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫סיבות למרד‬ ‫בריטניה‬ ‫בשנות ה‪ 30-‬קיים חשש כבד בבריטניה מעליית כוחן של גרמניה‪ ,‬ושל איטליה הדיקטטורית‬ ‫ומכוונות ההתפשטות שלהן באפריקה ובאזורים קרובים לתעלת סואץ‪ ,‬שהייתה נכס אסטרטגי‬ ‫ממעלה ראשונה לבריטניה‪ .‬כיבוש אתיופיה על ידיי מוסוליני בתחילת ‪ 1936‬וחוסר התגובה של‬ ‫בריטניה לכיבוש‪ .‬יצר גל של לאומניות במדינות ערב‪ ,‬אשר מתעצם בתגובה לחולשתה של‬ ‫בריטניה‪ .‬מנגד‪ ,‬כתוצאה ממהלכים אלו‪ ,‬מתקיימת הערכה מחדש במסדרונות השלטון הבריטי לגבי‬ ‫חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון‬ ‫‪52‬‬

‫מדינות ערב‬ ‫במחצית שנות ה‪ ,30-‬גאה גל של לאומיות במדינות הערביות במזרח התיכון גל זה שטף את כל‬ ‫מדינות ערב‪ ,‬למעט עבר הירדן ‪ ,‬והייתה לו השפעה גם על ההתרחשויות בארץ ישראל ‪ .‬מדינות‬ ‫אלו; מצרים‪ ,‬עבר הירדן‪ ,‬עיראק וסוריה זוכות בעצמאות ממדינות המנדט‪ ,‬בריטניה וצרפת באופן‬ ‫הדרגתי‪ .‬מדינות ערב העצמאיות‪ ,‬כתוצאה ממערך יחסיהן עם בריטניה‪ ,‬הפעילו את השפעתן על‬ ‫מנהיגי המרד בקריאה להפסקת השביתה בארץ ישראל והנכונות של הנהגת הערבים בארץ להיענות‬ ‫לקריאה מדגישה את חשיבותן בעיצוב הסכסוך‪.‬‬ ‫פלסטינים‬ ‫עם האצת התהליכים האזוריים‪ ,‬מתחילה התארגנות פוליטית גם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1932‬נוסדה מפלגת "אל‪-‬אסתקלאל"‪ -‬כמפלגה פאן ערבית שראתה בארץ ישראל חלק‬ ‫מסוריה ודרישתה העיקרית הייתה עצמאות לכל המדינות‪ ,‬בהן יושבים ערבים‪ .‬המפלגה ראתה‬ ‫במאבק במנדט הבריטי דרך להשגת מטרותיה‪.‬‬ ‫המפלגה הראשית של ערביי ארץ ישראל הייתה "המפלגה הערבית הפלסטינית" – מפלגתם של‬ ‫משפחת החוסיינים אשר נוסדה בשנת ‪ 1935‬ומטרותיה העיקריות היו ביטול המנדט והשגת עצמאות‬ ‫לארץ ישראל תוך שמירה על אופייה הערבי וביטול ההבטחה לבית לאומי ליהודים‪.‬‬ ‫לערביי ארץ ישראל לא היה מוסד מדיני אחד שייצג אותם‪ .‬הייצוג נעשה בידי ראשי המפלגות אשר‬ ‫פעלו מידי פעם במשותף מול הממשל האישיות המרכזית בחבורה היה המופתי של ירושלים‪ ,‬חאג'‬ ‫אמין אל חוסייני‪ ,‬שמעמדו היה מורם מעצם היותו נשיא המועצה המוסלמית העליונה‪ .‬מאז תחילת‬ ‫שנות ה‪ 30-‬גברה ההקצנה של הפלסטינים במאבקם ביהודים וכנגד מדיניות הממשלה‪ .‬בשלושה‬ ‫מישורים התמקד מאבקם‪ :‬עליה‪ ,‬מכירת קרקעות ועבודה עברית‪ .‬המפלגות שהוקמו על מנת למשוך‬ ‫אליהן קהל אוהדים נזקקו להציג עמדות נוקשות יותר ויותר‪ .‬רגע השיא הגיע ב‪ 1935‬עם גלי‬ ‫העלייה היהודית העצומים מאירופה‪ ,‬כשהגישו נציגי המפלגות הפלסטיניות תזכיר לנציב העליון ובו‬ ‫דרישה להפסקה מיידית של העלייה‪ ,‬איסור מכירת קרקעות ליהודים והקמת ממשלה דמוקרטית‬ ‫בארץ‪ .‬כתוצאה מאי שינוי עמדת הממשל הבריטי קצו מנהיגי הערבים בארץ בפעולות מדיניות‬ ‫וסברו כי יש לערב את העולם המוסלמי בסוגיה‪.‬‬ ‫‪53‬‬

‫הישוב והתנועה הציונית‬ ‫מתחילת שנות ה‪ 30-‬עלה באופן דרמטי מספר היהודים בארץ ישראל ומספר הדונמים שנרכשו היה‬ ‫רב מתמיד‪ .‬התשתית הכלכלית התחזקה מאוד‪ ,‬הישוב היהודי היה מאורגן ומוסדות הישוב שלטו בכל‬ ‫תחומי החיים‪ .‬כל רובדי הישוב היו מגויסים למאבק הלאומי‪ .‬מרכיב מרכזי היה ההתארגנות הצבאית‬ ‫של הישוב במסגרת "ההגנה"‪ .‬נוצר "יש מאיין" ; ארגון חצי צבאי מבוסס חיילים מתנדבים ושרשרת‬ ‫פיקוד שאפשרה לתת מענה בטחוני בכל הארץ‪.‬‬

‫עלייה ורכישת קרקעות בידי יהודים ‪1931 – 1936‬‬

‫‪54‬‬

‫המרד‪-‬שלב ראשון‬ ‫שביתה‪ :‬אפריל ‪ – 36‬אוקטובר ‪36‬‬ ‫באפריל ‪ 1936‬נרצחים שני יהודים ע"י חמושים פלסטינים מתלמידיו של השיח החיפאי עז‪-‬א‪-‬דין‬ ‫אלקסאם‪ ,‬באזור טול כרם‪ .‬כתגובה רצחו חברי ארגון ההגנה ב' שני פועלים פלסטינים בסמוך לפתח‬ ‫תיקווה‪ .‬בזמן הלוויתם של הפלסטינים שנרצחו תקפו ערביי יפו יהודים שעברו במקום ורצחו תשעה‬ ‫מהם‪ .‬זו נקודת הפתיחה לתחילת המרד הערבי‪ .‬במקביל‪ ,‬ביום ההלוויה מתכנסים בשכם ובירושלים‬ ‫פעילים לאומניים ומכריזים על שביתה כללית שמתפשטת במהירות לכל חלקי הארץ‪ .‬בכל רחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬בערים ובכפרים התארגנו ועדות לאומיות לפיקוח על השביתה‪ .‬תוך פרק זמן קצר מאוד‬ ‫הקימו המפלגות הפוליטיות הנהגה משותפת כדי להנהיג את האירועים בצורה מתוכננת‪ .‬במקביל‬ ‫לשביתה‪ ,‬התארגנו "חבורות לוחמים חמושות" כדי לתקוף ולפגוע במטרות בריטיות ויהודיות‪.‬‬ ‫הועד הערבי העליון יצר הנהגה פוליטית מדינית משותפת לכל ערביי ארץ ישראל וביוזמתו הייתה‬ ‫השביתה לאחד ממוקדיה המרכזיים של המערכה הערבית‪ .‬השביתה נועדה להקיף את כלל המשק‬ ‫הערבי בכפר ובעיר ולשתק את החיים הסדירים ואת הכלכלה בארץ‪ .‬עיקר השביתה התנהלה במגזר‬ ‫העירוני ובתחבורה‪ ,‬במסחר ובמלאכה‪ .‬בערים הפלסטיניות הייתה שביתה מלאה ואכן החיים‬ ‫התקינים שובשו לחלוטין‪ .‬במגזר החקלאי כמעט לא הורגשה השביתה‪ ,‬כיוון שלא הייתה אפשרות‬ ‫להשבית את עבודות השדה‪ .‬בקרב עובדי המדינה שקיבלו את שכרם ממשלת המנדט‪ ,‬היה קושי רב‬ ‫לקיים את השביתה‪ .‬גם במפעלים גדולים לא צלחה השביתה‪ ,‬למשל בחיפה שבה לא הצליחו‬ ‫הערבים להשבית את נמל חיפה בעקבות היחלצות פועלים יהודים לעבודה בנמל‪.‬‬ ‫בפן המזוין נקטו הפלסטינים במהלך התקופה בפעולות טרור כנגד הישוב היהודי ומוקדי השלטון‪.‬‬ ‫חבורות הלוחמים תקפו רובעים יהודיים בערים‪ ,‬ישובים יהודים ברחבי הארץ וקווי תחבורה יהודים‪.‬‬ ‫מטרת התקיפה הייתה הטלת מצור על המרכזים היהודים ובידודם זה מזה באמצעות פגיעה שיטתית‬ ‫בתחבורה היהודית‪ .‬התוקפים הורכבו מחבורות מזוינות של כפריים)עם לא מעט יסודות פליליים(‪.‬‬ ‫כשהתברר להנהגה הערבית ובעיקר לקיצוניים שבהם‪ ,‬שהשלטון הבריטי לא נוטה להיענות‬ ‫לדרישותיהם‪ ,‬החלו חבורות הלוחמים לתקוף מוסדות שלטון כמו מתקני ממשלה ומשטרה‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫בפרק זמן קצר מאוד הצליחו חבורות אלו ליצור שליטה על הדרכים‪ .‬לעזרתם נוסף כוח מתנדבים בן‬ ‫כמאתיים לוחמים ובראשו קצין צבא לשעבר בשם פאוזי קאוקג'י שמתמנה למפקד הראשי של‬ ‫המרד‪ .‬במשך מספר חודשים נלחם קאוקג'י בצבא הבריטי‪ ,‬ולאחר מספר מפלות בסוף אוקטובר עזב‬ ‫קאוקג'י את הארץ‪.‬‬ ‫סיכום שלב ראשון במרד‬ ‫הצד הפלסטיני –גילה כושר עמידה חברתי שבא לידי ביטוי בששת חודשי השביתה‪ .‬הם אף הוכיחו‬ ‫יכולת לנהל מלחמת גרילה שהבריטים התקשו להתמודד עימה אך מנגד לא הצליחו הפלסטינים‬ ‫למנוע את העלייה לארץ ישראל או את ביטול הצהרת בלפור ולא הצליחו ליצר הכרזה על עצמאות‬ ‫פלסטין‪.‬‬ ‫הצד הבריטי–המאורעות והשביתה פגעו בסמכות הממשלה‪ .‬הססנותה של הממשלה גרמה לכך‬ ‫שמדינות ערב השכנות הפכו לגורם שנוסף לסכסוך על ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הצד היהודי– הישוב היהודי התגלה בזמן המרד כמלוכד וממושמע‪ ,‬הוכיח כושר התגוננות צבאית‬ ‫וסממנים של כוח צבאי סדיר‪ .‬מבחינה כלכלית היה הישוב חזק וכמעט לא נפגע מהשביתה‪ .‬שכן‬ ‫היהודים שלטו על חלק ניכר בכלכלה המקומית‪ .‬החקלאות היהודית סיפקה את רוב צרכי המזון‬ ‫ומפעלי התעשייה העיקריים היו בבעלות יהודים‪ .‬גם יצור החשמל היה בידי חברה אנגלית‪-‬יהודית‪.‬‬ ‫המרד שלב שני דיפלומטיה‬ ‫ועדת פיל‬ ‫בחודש מאי‪1936‬החליטה ממשלת בריטניה למנות ועדה ממלכתית לחקר שאלת ארץ ישראל‪ .‬חברי‬ ‫הועדה נבחרו בקפדנות‪ .‬אנשיה ייצגו תפישות שונות ואינטרסים שונים במערכת הפוליטית בלונדון‪.‬‬ ‫היא כללה אנשים שהכירו היטב את מצבם של יהודי אירופה‪ ,‬מומחים לענייני קרקעות‪ ,‬מומחים‬ ‫לאסטרטגיה מדינית ומומחים בתולדות האימפריאליזם‪.‬‬ ‫בראש ועדת פיל עמד הלורד פיל‪ .‬הועדה החלה את עבודתה בחודש נובמבר ‪ .1936‬בזמן עבודתה‪,‬‬ ‫חשבו חבריה כי השביתה הכללית של הערבים תסתיים‪ ,‬מנגד דרשו מנהיגי המרד כי בזמן עבודת‬ ‫הועדה תופסק לחלוטין העלייה היהודית לארץ ישראל ולכך לא הסכימה ממשלת בריטניה‪.‬‬ ‫‪56‬‬

‫חברי הועדה ביקרו בארץ ובזמן שהותם כאן הופיעו בפניה נציגי הישוב היהודי ונציגי הוועד הערבי‬ ‫העליון‪ .‬היהודים ראו בהקמת הועדה כניעה לפלסטינים וערעור ההבטחה הבריטית להקמת מדינה‬ ‫יהודית‪ .‬הועדה שמה לה למטרה לחפש פתרון שלא יפגע בהבטחה הבריטית ליהודים‪ .‬חבריה הבינו‬ ‫שיש ניגוד מוחלט בין מטרות הערבים והיהודים ושאין מקום לפשרה‪ .‬ועדת פיל הגיעה למסקנה‬ ‫שיש לחלק את הארץ לשתי מדינות‪ .‬בחודש יולי ‪ 1937‬פורסם דו"ח הועדה‪.‬‬ ‫מסקנות ועדת פיל‬ ‫בחלק השלישי והעיקרי של מסקנות הוועדה מציינים חבריה מסקנות שיתרמו בתפיסתם ל"הסדר בר‬ ‫קיימא"‬ ‫מסקנות הוועדה נקבעו בעקבות אוריינטציה שונה של האוכלוסייה‪ ,‬היהודים באוריינטציה אירופאית‬ ‫והערבים אסיאתית‪ .‬הצבת גבול מוגדר להיקף העלייה היהודית כשההמלצה הייתה ‪ 12.000‬עולים‬ ‫בשנה לזמן של חמש שנים‪ ,‬ואיסור מכירת קרקעות ליהודים‪.‬‬ ‫תגובות על מסקנות ועדת פיל‬ ‫היהודים – "הישוב"‪:‬‬ ‫ועדת פיל הציבה בפני ההנהגה היהודית אתגר עקרוני‪ ,‬מחד הושגה הכרה בעצמאות יהודית‬ ‫מלאה ומנגד צמצום שטח הארץ‪ ,‬צמצום העלייה‪ ,‬ובנאום ירושלים שעל פי‪ ,‬תכנית החלוקה‬ ‫הייתה צריכה להיות בשליטת בריטניה על כ‪ 80-‬אלף תושבים יהודים ‪.‬‬ ‫בהודאת הסיכום של הקונגרס הציוני ה ‪ 20‬פורסמה הצהרה שמקבלת את רעיון החלוקה אך‬ ‫לא את החלוקה שהציעה ועדת פיל‪ .‬בן גוריון קבע כי יש להבחין בין דיבורים לבין דברים‬ ‫והדגיש כי לא הנאמר הוא שקובע‪ ,‬אלה הנעשה‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫הערבים‪:‬‬ ‫הועד הערבי העליון פרסם גילוי דעת שבו הוא דוחה את המלצות הועדה מבחינה עקרונית‪ .‬גם‬ ‫מדינות ערב השכנות יצאו כנגד התוכנית‪ .‬כל מדינה בעקבות פגיעה באינטרסים החשובים לה‪.‬‬ ‫בסוריה התכנסה ועדה של נציגים מארצות ערב ומערביי ארץ ישראל ובהצהרת הסיכום שלה נאמר‬ ‫כי ארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד ממולדת הערבים ומדינה יהודית תהווה סיכון גדול לעולם‬ ‫הערבי‪.‬‬ ‫המרד‪ :‬שלב שלישי‪-‬חידוש המרד‬ ‫אוקטובר ‪ – 1937‬ספטמבר ‪1939‬‬ ‫המאבק המזוין‬ ‫עם פרסום מסקנות הועדה פרץ גל טרור גדול פי כמה וכמה בעוצמתו ממה שהיה עד כה‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 26‬בספטמבר נרצח נציב הגליל מטעם ממשלת המנדט‪ ,‬לואיס אנדרוס‪ .‬הרצח ביטא את‬ ‫ההתנגדות להכללת הגליל בשטחה של המדינה היהודית כפי שקבע וועדת פיל ותמך ברצון‬ ‫להוכיח שאוכלוסיית הגליל לאומנית כתושבי יהודה ושומרון‪.‬‬ ‫הרצח הכה בתדהמה את שלטונות המנדט‪ .‬זה היה הרצח הראשון של פקיד רב דרג ונחשב‬ ‫להכרזה על הסלמה המרד כנגד השלטון הבריטי‪ .‬בתגובת נגד‪ ,‬נקטה ממשלת לונדון‬ ‫במספר פעולות‪ :‬ראשית‪ ,‬הדיחה את הנציב העליון ארתור ווקופ‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוציאה ממשלת‬ ‫המנדט את הוועד הערבי העליון מחוץ לחוק‪ .‬המופתי של ירושלים הודח מתפקידו ונגד‬ ‫חמישה מנהיגים ערביים בולטים הוצאו צווי מעצר ביניהם המופתי של ירושלים‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר הצליח המופתי לחמוק ממאסר וברח מהארץ‪ .‬לסיום‪ ,‬הכריזה ממשלת המנדט על‬ ‫משטר צבאי‪.‬הצבא הבריטי נקט מדיניות של יד קשה ודיכוי אכזרי של המרד שלא כמו‬ ‫בשנת ‪ 1936‬שבה נקטו הבריטים במדיניות של מגננה‪ .‬כעת שונתה התפיסה והצבא הבריטי‬ ‫תקף את המורדים ורדף אחריהם למקומות המסתור שלהם‪ ,‬בוצעו פעולות עונשין כנגד אלו‬ ‫שנחשדו כנותני מקלט למורדים בתי הדין הצבאיים הטילו עונשים כבדים‪ ,‬לרבות עשרות‬ ‫פסקי דין מות אשר בוצעו מייד והטילו אימה על האוכלוסייה הפלסטינית‪.‬‬ ‫‪58‬‬

‫הצבא הרס בתים שמהם ירו או התאכסנו המורדים והטיל קנסות קולקטיבים על תושבי‬ ‫הכפרים‪ .‬תחנות משטרה הוקמו בכפרים הערביים על חשבונם ובמימונם של תושבי‬ ‫הכפרים‪ .‬למרות פעולותיהם התקיפות של הבריטים נמשך המרד המזוין ואף קיבל אופי של‬ ‫התקוממות המונית‪.‬‬

‫את השנתיים של המרד המזוין אפשר לחלק ל ‪ 3‬תקופות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אוקטובר ‪ – 37‬יוני ‪38‬‬

‫בתקופה זו התרכז הטרור במקומות מסוימים‪ ,‬בעיקר בירושלים‪ .‬מעשי הטרור בוצעו בעיקר על ידי‬ ‫אנשיו של המופתי וכוונו גם כנגד אלו שהתנגדו להנהגתו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫יוני – אוקטובר ‪38‬‬

‫הטרור מועצם ומתפשט‪ .‬המורדים משתלטים על כפרים ועיירות בכל רחבי הארץ‪ ,‬בעיקר בחלקה‬ ‫ההררי‪ .‬העיר העתיקה בירושלים נמצאת בשליטם כך גם יפו וסביבותיה‪ .‬כוחות הביטחון הבריטים‬ ‫איבדו למעשה את השליטה במצב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫נובמבר ‪ – 38‬ספטמבר ‪39‬‬

‫הצבא נוקט בפעולות נמרצות כנגד המורדים דבר הגורם להן לפגיעה פיזית ואף פוגע בתשתיות‬ ‫שלה‪ .‬בשלהי ‪ ,1939‬בא הקץ על המורדים והמרד דועך‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫פרסום הספר הלבן – סוף המרד הערבי‬ ‫לאחר דיכוי המרד‪ ,‬פרסמה ממשלת בריטניה את "הצהרת המדיניות" שהיא הספר הלבן של מאי‬ ‫‪ .1939‬היה זה צעד חד צדדי שהיווה מפנה במדיניותה של בריטניה כלפי הסכסוך‪.‬‬ ‫מסקנות "הספר הלבן" היו‬ ‫●‬ ‫●‬ ‫●‬

‫בתוך עשר שנים תוקם מדינה פלסטינית עצמאית אך קיומה מותנה בקיום יחסים תקינים‬ ‫בין ערבים ליהודים‪.‬‬ ‫תותר עליית יהודים בפרק זמן של חמש שנים‪ ,‬אך בסיומה לא יהיה מספר היהודים בארץ‬ ‫ישראל גבוה מסך כל האוכלוסייה בארץ‪.‬‬ ‫בתום חמש שנים‪ ,‬אישור לעלית יהודים תהיה בסמכות הערבים‪.‬‬

‫איסור מכירת קרקעות ליהודים‬ ‫תוצאות המרד‬ ‫שלוש שנים של לחימה ומאורעות דמים הסתיימו‪ .‬במישור המדיני השיגו הפלסטינים אישור להקמת‬ ‫מדינה ערבית עצמאית אך הפגיעה באוכלוסייה הפלסטינית הייתה קשה‪ .‬הכלכלה נפגעה קשות‪,‬‬ ‫לדוגמא את מיקומו המרכזי של נמל יפו תפס נמל תל אביב‪ ,‬ורכוש פלסטיני רב ניזוק קשות‪ .‬רובעי‬ ‫מגורים שלמים נהרסו על ידי הצבא הבריטי כמו ביפו וירושלים‪ .‬נהרגו אלפי ערבים‪ ,‬בעיקר על ידי‬ ‫כוחות הביטחון הבריטים אבל גם ב"זכות" פעולות נקם של הערבים‪ .‬ערבים רבים ברחו מתחומי‬ ‫ארץ ישראל מפחד ידו של השלטון הבריטי‪ .‬תוך כדי המרד נמשכה העלייה של יהודים לארץ ולא‬ ‫פסקה מכירת הקרקעות‪ .‬הישוב היהודי התחזק הן בהיבט הכלכלי והן בלכידות החברתית‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫סיכום‬ ‫ההתקוממות הפוליטית הגדולה שהתחוללה בשנים ‪ 1936-1939‬הייתה נקודת מפנה בולטת‬ ‫ומשמעותית לערביי ארץ ישראל‪ ,‬ליהודים ולממשלת המנדט בארץ ישראל‪ .‬מאז שניתנה‬ ‫הצהרת בלפור ליהודים‪ ,‬לא פסקו ערביי הארץ להתנגד לה ולהבטחת בית יהודי לעם היהודי בארץ‬ ‫ישראל‪ .‬מנגד‪ ,‬מדינות ערב סביב‪ ,‬מקבלות עצמאות ממשלות המנדט בריטניה וצרפת‪ .‬בשנת ‪1936‬‬ ‫מחליטה ההנהגה הפלסטינית לצאת במאבק מזויין ואלים אשר לווה במעשי טרור‪ ,‬שלוש שנים של‬ ‫מאבק המלוות בעליות ומורדות רבות‪ ,‬מסתיימות בדיכוי קשה על ידי הצבא הבריטי‪ .‬ממשלת‬ ‫בריטניה שהאינטרס העיקרי שלה היה הפניית כוחותיה למלחמה המתרחשת לבוא באירופה‪ ,‬נקטה‬ ‫בגישה שעיקרה ריצוי את הערבים על חשבון התחייבויותיה הקודמות ליהודים‪ .‬בסיום המרד‬ ‫נותרה החברה הערבית מרוסקת מבחינה ההגנתית‪ ,‬חברתית כלכלית וצבאית‪ .‬ראשי המרד הוגלו‪,‬‬ ‫נשפטו ואף הוצאו להורג‪ .‬ומדינות ערב השכנות הפכו לפטרוניהם של ערביי ארץ ישראל‪ .‬בניגוד‬ ‫לחברה הערבית‪ ,‬היהודים יצאו מחוזקים‪ .‬המרד הדגיש את כוחם ולכידותם של היהודים שהיו תחת‬ ‫הנהגה מלוכדת שגילתה סימני מנהיגות וידעה לקבל החלטות נכונות בראיה לטווח ארוך‪ .‬למרות‬ ‫כל אלה המרד הופך לציון דרך בהתפתחות הלאומיות הפלסטינית‪ .‬ההנהגה הפלסטינית הצליחה‬ ‫להעלות את בעיית ארץ ישראל על סדר יומה של האימפריה הבריטית‪ .‬המרד דחף את ממשלת‬ ‫בריטניה לסגת ממדיניותה הפרו‪-‬ציונית‪ ,‬יש הסבורים כי תוצאות מלחמת ‪ 1948‬הן המשך ישיר‬ ‫לתוצאות סיום המרד ב‪.1939‬‬

‫עבדל קאדר אל חוסייני )מקור ויקיפדיה(‬

‫כתב‪ :‬משה אנטמן‪ ,‬מורה דרך‪.‬‬ ‫‪ MA‬לימודי ארץ ישראל‪ .‬אוניברסיטת חיפה ‪.2016‬‬

‫‪61‬‬

62

‫צוות מתנדבים צידה לדרך‬ ‫אגודת מורי הדרך מזמינה אתכם להתנדב בצוות פיתוח המגזין‬ ‫דורשים‪:‬‬ ‫עריכה גרפית‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫תמונות נופים בישראל‬ ‫כותבי תוכן‬ ‫להרשמה ליצור קשר עם המערכת העיתון בכתובת ‪magazineitga@gmail.com‬‬

‫‪63‬‬

‫החומה הנסתרת של תל אביב ‪ /‬אילן שחורי‬ ‫‪08.03.2016‬‬ ‫רחוב מאז"ה בלב העיר ‪ ,‬שופע אתרים מרתקים מראשית ימיה של ת"א וגם שנים רבות לפני כן‪.‬‬ ‫ממגדל המים המרשים בחלקו המערבי ועד מעונות עובדים א'‪,‬ב'‪,‬ג' בצדו המזרחי הגובל עם דרך‬ ‫בגין‪ .‬אולם לא רחוק משם‪ ,‬בחצר המפרידה בין בית מספר ‪ 61‬לבית מספר ‪ ,63‬מסתתר אחד‬ ‫האתרים המרתקים בעיר‪ .‬עדות בודדה ואילמת לאתר תוסס שהיה פעיל במקום ‪ 40‬שנה לפני‬ ‫הקמתה של ת"א‪ ,‬החוגגת בפסח הקרוב השבוע ‪ 107‬שנים להיווסדה‪ .‬באחרונה‪ ,‬לפי פרסומים‬ ‫שונים עתיד לקום במקום פרויקט מגורים חדש‪ ,‬העשוי למחוק לחלוטין שריד היסטורי זה‪.‬‬ ‫מדובר בחומת כורכר היסטורית‪ ,‬בת למעלה מ ‪ 140‬שנה‪ ,‬שמעטים בכלל שמים ליבם אליה‬ ‫ומכירים את תולדותיה‪ ,‬גם בין דיירי הרחוב הסמוכים אליה‪ .‬חומת הכורכר התמירה והארוכה‪,‬‬ ‫המתפוררת בחלקה‪ ,‬והמגיעה עד רחוב אוליפנט בסמוך לבית הספר לאומניות‪ ,‬היא החלק הדרומי‬ ‫של חומת ענק שהקיפה במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬חווה חקלאית גדולה ששכנה בשטח‬ ‫הנמצא כיום בין הרחוב לינקולן‪ ,‬דרך מנחם בגין‪ ,‬אוליפנט ווילסון‪ .‬בחלק מחצרות בתים ברחובות‬ ‫אלו‪ ,‬ניתן עדיין למצוא פה ושם שרידים לגן המטעים ולגידולים האדירים שהיו במקום‪ ,‬בעיקר‬ ‫בדמות עצי שקמה עתיקים ומרהיבים‪ .‬שטח שנמחק מהזיכרון האורבני עם התפתחותה של ת"א‪.‬‬ ‫באזור זה של צפון יפו‪ ,‬הקרוב למוסררה ולירקון‪ ,‬היו במחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬מספר‬ ‫ניסיונות התיישבות וגידולים חקלאיים בעיקר מצד קבוצות נוצריות שהגיעו לא"י מתוך אמונה‬ ‫שהגעתם ופעילותם בארץ הקודש תזרז את חזרתו של ישו‪.‬‬ ‫ככל הנראה הראשונים שהקימו משק חקלאי במקום זה היו נזירות איטלקיות ממסדר האחיות‬ ‫הרומיות‪ ,‬שניסו לפעול ולהתיישב במקום לאחר ‪ .1850‬על פי המפה של תיאודור זנדל מ ‪1878‬‬ ‫נקרא המקום בשם ביארת אל‪-‬מג'רב‪ .‬אין פרטים על פעילותם של הנזירות אך ידוע לפי המחקר‪,‬‬ ‫שחווה זו נמכרה ב ‪ 1870‬לטמפלרי קונראד רוהאם שהגיע לפלסטינה בנובמבר ‪ 1869‬והיה בין‬ ‫ראשוני המתיישבים‪ ,‬במושבה הטמפלרית ביפו‪ .‬עוד לפני הקמת המושבה הטמפלרית השלישית‪,‬‬ ‫שרונה‪ ,‬טיפחו והגדילו בני משפחת רוהאם את החווה עד פטירתם ב ‪ .1872‬ככל הידוע עסקו בחווה‬ ‫זו בגידול ירקות‪ ,‬תפוחי זהב‪ ,‬אפרסקים ומשמשים‪ .‬במפות של אותה תקופה נקרא המקום בשם חוות‬ ‫רוהאם ) ‪.(Roehm Hof‬‬

‫‪64‬‬

‫לאחר פטירתם של בני משפחת רוהאם עברה החווה ושטח הפרדס שסביבה לידי יואהן‬ ‫ג`ורג` גינטר‪ ,‬הטמפלרי‪ ,‬שהקים בשטח החווה גם מאפייה‪ ,‬ובנו עימנואל )וילי( המשיך מאוחר‬ ‫יותר את דרכו של אביו‪ ,‬על ידי הקמת מאפייה ובית קפה טמפלרי בשנות העשרים בשרונה‪ .‬חוות‬ ‫רוהאם שמאוחר יותר הפכה ל"פרדס גינטר" המשיכה להתקיים עד מלחמת העולם השנייה‬ ‫ובמפות היא מצויינת כ"אדמת גינטר"‪ .‬ככל הנראה בחלק מהקו העליון החומה שהוקמה סביב‬ ‫החווה‪ ,‬היתה גם אמת מים לשימושם של אנשי החווה‪.‬‬ ‫החל מ ‪ 1933‬החלו הטמפלרים למכור חלק מאדמות החווה דבר שאיפשר את הרחבת שטח ת"א‪,‬‬ ‫בין היתר גם על ידי הקמת מעונות העובדים הראשונים בעיר‪ ,‬ומ ‪ 1945‬מופיעים שטחי החווה‬ ‫כחלק מהשטח המוניציפלי של ת"א וכאזור מגורים‪ .‬עוד בשנות החמישים נותרו חלק משטחי‬ ‫החווה כשטחים חקלאיים ובעיקר רפתות ומחסנים חקלאיים‪.‬‬ ‫חומת הכורכר הארוכה‪ ,‬השריד היחיד כיום שנותר מהחווה החקלאית הגדולה‪ ,‬נמצאת כיום במצב‬ ‫תחזוקתי גרוע ביותר‪ .‬חלקה נהרס וחלקה מתפורר‪ .‬מי שנרתם בעבר להצלת החומה ולהעלאת‬ ‫המודעות לקיומה הוא מזכיר הממשלה לשעבר עו"ד צבי האוזר‪ ,‬שטרם מינויו לתפקיד‪ ,‬חקר את‬ ‫תולדות החומה במסגרת לימודי תעודה באוניברסיטת ת"א בנושא שימור המורשת הבנויה‪ .‬פינה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬ניסתרת בעיר העברית הראשונה‪ ,‬המספרת סיפור של כ‪ 170-‬שנה‬

‫‪65‬‬

‫אוסף משפחת גינטר‬

‫אוסף משפחת גינטר‬

‫אילן שחורי‪ ,‬מורה דרך מוסמך‪ ,‬הוא עיתונאי ‪,‬‬ ‫‪66‬‬

‫מורה דרך וחוקר תולדות תל אביב‬

‫דרושים מתנדבים‬

‫אגודת מורי הדרך שמחה לספר לכם על פיתוח מחדש של אתר לזכרם‬ ‫אנו נשמח לעזרתכם במגוון תחומים‪:‬‬ ‫איסוף מידע‪,‬כתיבת תכנים‪,‬הגהה‪,‬הזנת תכנים לאתר‬ ‫שמואל בר‪-‬אל‪ ,‬יו"ר ועדת ההנצחה למורי דרך שהלכו לעולמם‬ ‫תודה לצביקה בוכמן על פעילותו בנושא ולמתנדבים שהצטרפו‬ ‫להצטרפות‪ ,‬להתנדבות‪ ,‬לפניות בנושא יש לפנות באמצעות הדואר האלקטרוני‬ ‫‪ itgamemorial@gmail.com‬או למלא טופס הרשמה בקישור זה‬

‫אגודת מורי הדרך תשמח לעזרתכם לקידום מועדון תרמיל‬ ‫המועדון שיסייע למטיילים למצוא את הטיול הבא שלהם‬ ‫אנו נשמח לעזרתכם בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫קידום ברשתות החברתיות‪,‬הגעה לקהלי מטיילים גדולים‬ ‫‪ 67‬כתיבת מסלולי טיולים להצטרפות להתנדבות למלא טופס הרשמה‬

‫פינת יד לחבר‬

‫‪68‬‬

‫שמי איזבל‪ ,‬עליתי לארץ מצרפת‪ .‬בילדותי גדלתי על סיפורי ארץ ישראל וחלמתי‬ ‫לעלות לארץ‪ .‬ואכן בהיותי בת ‪ 20‬זכיתי להגשים את החלום ועליתי ארצה בגפי‪.‬‬ ‫כיום אני מורת דרך ואם חד הורית לילד מקסים‪ .‬החלום העכשווי שלי הוא לייצר‬ ‫סדרת ספרים אשר תאפשר לילדים להכיר את הארץ את נופיה על הגוונים‬ ‫שבהם ולאהוב אותה‪.‬‬ ‫הספר הראשון עוסק בירושלים‪.‬‬ ‫הוצאת הספר לאור כרוכה בעלויות רבות שידי אינה משגת לשאת בהן לבדי‪.‬‬ ‫לכן אני מזמינה אתכם להיות שותפים לפרויקט עם ערכים ולתת לילדיכם מתנה‬ ‫נפלאה שתעשיר את הידע אודות ירושלים ותרחיב את אופקיהם בחווית משחק‪.‬‬ ‫ללא תמיכתכם אני לא אוכל להוציא לאור את הספר‪.‬‬ ‫הספר מיועד לילדים בני ‪ 12–3‬ומציג את האתרים של ירושלים ואת הנוף‬ ‫האנושי שבה באמצעות ציורים מפורטים בהם מופיעות דמויות היסטוריות של‬ ‫העיר ושל המדינה‪ .‬על הילד לאתר את הדמויות בהתאם לסיפורו של האתר‪.‬‬ ‫ככל שמתבוננים בציורים מגלים יותר ויותר דמויות וסיפורים‪ .‬הילדים הקטנים‬ ‫ביותר יסתפקו בחיפוש אחר הכלב בָּלָ ק )מגיבורי הספר "תמול שלשום" מאת ש"‬ ‫י עגנון( או אחר מורת הדרך )אני עם הצמה הארוכה( והצייר ג'קי‪ .‬ילדים גדולים‬ ‫יותר יגלו פרטים נוספים‪ .‬כמו למשל בציור של הכותל‪:‬‬

‫אנשים מניחים תפילין‪ ,‬חסידים‪ ,‬נשים חרדיות עם הרבה ילדים‪ ,‬נשות הכותל עם‬ ‫טליתותיהן‪ ,‬תיירים מצלמים‪ ,‬כמרים בביקור‪ ,‬ילד בר‪-‬מצווה שזורקים עליו סוכריות‪ ,‬את‬ ‫דוד המלך‪ ,‬את שלושת הצנחנים מהתמונה של מלחמת ששת הימים ואת הרב גורן תוקע‬ ‫בשופר‪.‬‬ ‫הציורים הם העניין המרכזי בספר‪ ,‬והדמויות המופיעות בהם כוללות רבדים נסתרים רבים‪.‬‬ ‫הטקסטים המופיעים לצד הציורים מספקים מידע בסיסי על האתר ומכוונים את ההורה ואת‬ ‫הילד להתבונן בפרטים‪ .‬לטובת התיירים הספר תורגם לשפות שונות‪.‬‬ ‫להלן קטע מתחילתו של הספר‪:‬‬ ‫שׁ ַלי ִם‪ ,‬עִיר הַקּ ֹדֶ שׁ!‬ ‫בְּרוּכִים ַה ָבּאִים לִירוּ ָ‬ ‫שׁ ַלי ִם‪.‬‬ ‫ָאָרץ‪ֲ .‬אנִי ַמזְמִינָה אֶתְ כֶם ְל ַטיּ ֵל אִתִּ י ָבּעִיר ָהאֲהוּבָה ָעלַי – י ְרוּ ָ‬ ‫מוֹרת דֶּ ֶר בּ ֶ‬ ‫ֲאנִי אִיזָבֶּל‪ַ ,‬‬ ‫ִיּוּרים שֶׁלּוֹ‪.‬‬ ‫שׁלִּי ָבּלָק ְו ַה ַצּיּ ָר גָ'אקִי עִם בְּלוֹק ַהצּ ִ‬ ‫ַלטִּיּוּל י ִ ְצט ְָרפוּ ַה ֶכּלֶב הַשּׁוֹבָב ֶ‬ ‫שׁ ַלי ִם‬ ‫שׁ ַלי ִם הִיא ָהעִיר ַהקְּדוֹשָׁה בְּיוֹתֵ ר ִלשְׁלוֹשׁ הַדָּ תוֹת ַהמּ ְֶר ָכּזִיּוֹת ְבּיִשׂ ְָראֵל? י ְרוּ ָ‬ ‫שׁיּ ְרוּ ָ‬ ‫ַהי ְדַ עְתֶּ ם ֶ‬ ‫שׁנָה‪ְ ,‬והִיא עִיר‬ ‫הִיא עִיר קְדוֹשָׁה ַליַּהֲדוּת‪ַ ,‬לנַּצְרוּת ְו ָל ִא ְסלָאם‪ .‬הִיא בַּת יוֹתֵ ר מִ‪ָ 3,000-‬‬ ‫ָאָרץ וּמ ְֶרכַּז הָעוֹלָם לְאַ ְלפֵי ַמ ֲאמִינִים‪ְ .‬בּ ַמ ֲה ַל ַהטִּיּוּל‬ ‫ִירת ה ֶ‬ ‫שׁ ַלי ִם הִיא בּ ַ‬ ‫מִתְ חַדֶּ שֶׁת וּגְדֵ לָה‪ .‬י ְרוּ ָ‬ ‫שׁגּ ִָרים בָּהּ‪ְ .‬בּכָל עַמּוּד תּוּכְלוּ ְל ַחפֵּשׂ אוֹתָ נוּ יַחַד עִם‬ ‫נַכִּיר אֶת אֲתָ ֵרי ָהעִיר ְואֶת ִמגְוַן ָה ֲאנָשִׁים ֶ‬ ‫שׁיּ ֵשׁ ָלכֶם עֵינַי ִם טוֹבוֹת!‬ ‫שׁלָּהּ‪ֲ .‬אנִי ְמ ַקוָּה ֶ‬ ‫ְטוֹרי ָה ֶ‬ ‫דְּ מוּיוֹת ַרבּוֹת ַהמְאַ ְפי ְנוֹת אֶת ָהעִיר ְואֶת ַההִיס ְ‬ ‫הַכּ ֹתֶ ל‬ ‫הוֹרדוּס כְּדֵ י ְל ַהגְדִּ יל אֶת ַר ֲחבַת הַר ַה ַבּי ִת‬ ‫ְ‬ ‫שׁ ָבּנָה ַה ֶמּ ֶל‬ ‫ֵאַר ַבּעַת קִירוֹת הַתֶּ ֶמ ֶ‬ ‫הַכּ ֹתֶ ל הוּא ֶאחָד מ ְ‬ ‫שּׁנִי הִתְ ַרגְּלוּ ַהיּ ְהוּדִ ים לָבוֹא‬ ‫שׁח ַָרב בֵּית ַה ִמּקְדָּ שׁ ַה ֵ‬ ‫ְו ִלבְנוֹת ֵמחָדָ שׁ אֶת בֵּית ַה ִמּקְדָּ שׁ‪ .‬מֵאָז ֶ‬ ‫שׁקִּיר זֶה הוּא ַהקָּרוֹב בְּיוֹתֵ ר לְק ֹדֶ שׁ ַהקָּדָ שִׁים ְבּלִי ַלעֲלוֹת ְלהַר‬ ‫ְלהִתְ ַפּלֵּל בַּכּ ֹתֶ ל ַה ַמּע ֲָרבִי‪ִ ,‬מכֵּיוָן ֶ‬ ‫שׁ ְמּ ַבקּ ְִרים בַּכּ ֹתֶ ל ְרגִילִים ִלכְתּ ֹב פְּתָ קִים עִם ַבּקָּשׁוֹת לֵא הִים ְולִתְ ח ֹב אוֹתָ ם בֵּין‬ ‫ַה ַבּי ִת‪ֲ .‬אנָשִׁים ֶ‬ ‫שׁבִי ְלכֶם!!! אוּלַי ַפּעַם תִּ זְכּוּ ַלחְגּ ֹג בַּר‪ִ -‬מ ְצוָה‬ ‫אַ ְבנֵי הַכּ ֹתֶ ל‪ .‬י ִ ְהי ֶה ָלכֶם ָקשֶׁה ִלמְצוֹא מָקוֹם ִבּ ְ‬ ‫שׁזּ ְָרקוּ עַל יֶלֶד ַהבַּר‪ִ -‬מ ְצוָה שֶׁמּוֹפִי ַע בַּתְּ מוּנָה‪.‬‬ ‫בַּכּ ֹתֶ ל‪ .‬בֵּינְתַ י ִם תְּ ַחפְּשׂוּ אֶת ַה ֻסּכּ ִָריּוֹת ֶ‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫איזבל כהן‬ ‫לתמיכה בפרוייקט לחצו כאן‬ ‫ניתן לתמוך גם באמצעות הפצת הקישור ברשתות חברתיות‪ ,‬בדואר האלקטרוני‬ ‫‪69‬‬

70