אגודת מורי הדרך בישראל אפריל 2016
צידה לדרך מגזין של אגודת מורי הדרך בישראל
עורך ראשי :ינאי עוזיאל עורך גרפי :רם מנשה תרומת תמונות: אורית גררו www.gimelorit.com עריכה לשונית שוש מץ כותבים: ינאי עוזיאל מוטי אפרתי אילן שחורי משה אנטמן נחום שגיב להצטרפות לאגודה מועדון המטיילים
תוכן עניינים: דבר היו"ר בני כפיר 3 Israel - Small but Outstanding מנוע צמיחה לתיירות כולה לא רק בזמן משבר! 6 יהודים ומתגיירים בערב הקדומה מוטי אפרתי 7 על האיש -משה קסטל -ביוגרפיה 20 הפילוג בהגנה והקמת ארגון ב ,ינאי עוזיאל 29 פלמחים ושפך השורק -ד"ר נחום שגיב 43 שמונים שנה למרד )הערבי( הגדול -משה אנטמן 52 דרושים מתנדבים צידה לדרך 63 החומה הנסתרת של תל אביב -אילן שחורי 64 דרושים מתנדבים :לזכרם ,מועדון תרמיל 67 יד לחבר תומכים במיזמים של חברי האגודה 68 הנכם מוזמנים לכתוב למגזין בכל נושא ,מאמרים ,ומאמרי דעה, הכנות מסלול ,תצלומים ,ושתפו אותנו בחוויותיכם. magazineitga@gmail.com לפרסום במגזין ניתן לפנות למחלקת פרסום בכתובת magazineitga@gmail.com לכול המגזינים לחץ כאן נהנתם מהמגזין ? נשמח לשמוע את דעתכם בסקר קצר כל הזכויות שמורות )(c המגזין פותח באדיבות פלטפורמה google slides
2
דבר היו"ר ,מר בני כפיר בפתח דבריי ,ברצוני לברך את ציבור מורי הדרך מכל העדות והדתות ,החוגגים את חגי האביב. אגודת מורי הדרך בישראל ,יצאה לדרך עם מגזין "צידה לדרך" בפורמט אינטרנטי ,מגזין שכולו בסימן ירוק של שמירת הסביבה וחסכון בנייר. המגזין יוצא בסימן 80שנה לפרעות המרד הערבי ,שהחל באפריל 1936ובכך עוסק המאמר המלומד של מורה הדרך משה אנטמן שבו מיצה את עבודתו האקדמית באוניברסיטת חיפה. דוקא בימים אלה ,שבהם יש המנסים לזרוע פחד וטרור ברחובותינו ,אנו מורי הדרך נושאים את דגלנו וקוראים לכולם לבוא וליהנות מיופייה של ארצנו ולבקר באתרים ולתור ביפו, בירושלים ,בנצרת ובעכו ובשאר ערי ארצנו המקסימות. למרות ימים קשים אלה ,כולנו עוסקים במקצוע ייחודי הדורש מאיתנו לאזור עוז וסבלנות כדי לעבור את התקופות הקשות ולעבוד קשה כדי לשרוד ולקוות שנגיע לימים יפים כפי שכבר ידענו. הנהלת האגודה ממשיכה לעשות ולדאוג לכל מורי הדרך בישראל. האגודה ממשיכה את תהליך המחשוב .הוקם אתר אינטרנט חדיש ומתאים לצורכי המדיה של כולנו .שודרגו המחשבים במשרד כדי שנוכל לטפל בצרכי החברים באופן טוב ויעיל יותר. הנכם מוזמנים לכתוב למגזין בכל נושא ,מאמרים ,מאמרי דעה ,הכנות מסלול ותצלומים .שתפו אותנו בחוויותיכם. בני כפיר -יו"ר אגודת מורי הדרך בישראל 3
אחוזת יסמין מלון בוטיק בראש פינה בראש פינה ,מול נוף ים כנרת התכול והרים הנושקים לשמיים ,ניצבת אחוזת יסמין המרהיבה. באחוזה חמש סוויטות גדולות ומרווחות בעיצוב שקט ונעים .אנו דאגנו לכל פרט ופרט באירוח המשרים מיד שלווה ונינוחות יחד עם שירות ומקצועיות .אנו מארחים זוגות ,משפחות עם ילדים וקבוצות קטנות. לראש פינה סיפור מרתק על חזון ,עליה ,הפרחת שממה ,מאבקים עקשיים וסוף טוב .ראש פינה מציעה אתרי בילוי ,גלריות ,מוזאונים ,פסטיבלים ומסעדות לצד אתרי טבע רבים ואטרקציות מגוונות. לפרטים והזמנות054-6149887 : jasmine.mansion@gmail.com www.jasminehouse.co.il 4 www.facebook.com/JasmineMansion
Israel - Small but Outstanding
Photographer and Editor: Eyal Bartov Additional Photographs: Samuel Magal After Effects: Gili Ittah Original Music: Israel Kasif 5
תיירות הפנים – מנוע צמיחה לתיירות כולה לא רק בזמן משבר! תיירות פנים איתנה היא הבסיס לתיירות כולה ,מכיוון שהיא מניחה יסוד לענפי תעשיית התיירות דוגמת מלונות ,מסעדנות ,אתרי תיירות ,אטרקציות ועוד .כאשר אלה פעילים באופן סדיר לשביעות רצון הלקוחות ,נוצרת תשתית לשגשוגה של התיירות הנכנסת ,שהרי לתיירים המגיעים ממתינים שירותים מפותחים ומעודכנים .התיירות הנכנסת היא ענף מאזן לתיירות היוצאת ,מכיוון שהמטוסים מגיעים מלאים ויוצאים מלאים מהארץ. על בסיס תפישה זו ,התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל פועלת בשנה האחרונה ליצור ולהעמיק את שיתופי הפעולה בין כל הענפים ,מתוך מטרה לשלב כוחות ויכולות, התמחויות וקשרים ,לחיזוק מעמדה של תיירות הפנים ,לטובת התיירות כולה. ההתאחדות היא עמותה המאגדת ומייצגת את רוב משרדי הנסיעות בישראל ואלפי יועצי תיירות בכל התחומים ,ופועלת לטובת חבריה בהיבטים אסטרטגיים מערכתיים .ההתאחדות חתומה על הקוד האתי הגלובלי לתיירות ,מקפידה על רמה מקצועית נאותה של העובדים בענף הנסיעות ,וכן מנהלת מרכז הכשרה ותיק בתחומי נסיעות התיירות. אני מזמינה אתכם לעקוב אחר העדכונים שלנו בעמוד ההתאחדות בפייסבוק ,וליצור איתנו קשר לבחינת אפשרויות נוספות לשיתופי פעולה לטובת התיירות בישראל. בברכת אביב שמח, חני סובול מנכ"לית
6
יהודים ומתגיירים בערב הקדומה בעקבות המאמרים שיצאו לאחרונה בתקשורת על חפירות שבהן נתגלו עדויות לישובים משמעותיים של יהודים בחצי האי ערב ,דבר שכיום ,מביך אפילו את תושבי הממלכה הסעודית, אני מביא לכם כאן קטעים מפרי עטיהם של חוקרי אסלם שונים ,אשר להם ולנו זו הייתה עובדה מוגברת מימים ימימה. ראוי לציין שההיסטוריה טרום איסלמית בחצי האי ערב די לוטה בערפל ,אמיתי או מכוון .אך הכותבים המוסלמיים והלא מוסלמיים ,הרבו לכתוב עליה. מפה מוסלמית עתיקה
7
אמנם יש לציין כי הספרות האסלאמית העתיקה והקלאסית עשירה בחיבורים היסטוריוגרפיים רבי ערך ורבי כרך ,כגון ספרי "התאריך" של טברי ,יעקובי ,דינורי ,בלאד'ורי ,וכו' וכו' ,חיבורים השופכים אור רב על דברי ימיה של ערב בכל הדורות ומכל הבחינות .כמו כן עשירה ספרות זו בסוג הספרותי הידוע בשפה הערבית בשם "אלאדב" .לדוגמה אזכיר את הספר המפורסם כתאב אלאע'אני לאבו אלפרג' אלאצפהאני )מת בשנת ( 967המהווה יצירה בעלת ערך רב לא רק מבחינת המחקר בתולדות הספרות הערבית והשירה הטרום-אסלאמית )שירת "הג'אהליה" או "תקופת הבערות"( והשירה האסלאמית הקלאסית ,אלא גם מתוך אספקלריה היסטורית-מדעית מובהקת.
כתאב אלאע'אני מהוה מעין אנציקלופדיה ענקית בת 21כרכים ,ממש אוצר בלום של ידע היסטורי על תולדות שבטי ערב מקדמת דנא ,חייהם ,נדודיהם ,מלחמותיהם ,שאיפותיהם וגעגועיהם ,אורח חייהם והשקפת עולמם ,מקור לא אכזב להכרת ההווי של הבדווים והשבטים הנודדים ,שיצירתם הפיוטית היא הפנקס האוצר בתוכו את כל חכמת חייהם ותכלית ידיעותיהם של ילדי המדבר ,בה התחילה ובה נגמרה מלאכת יומו של הבדווי ,ובה אנו מוצאים ביטוי נעלה להלך רוחו ונשמתו וגם ביחס לראשית התיישבותם של יהודים על אדמת ערב אנו מוצאים בכתאב אלאע'אני )כרך י"ט ,עמ' ( 94את האגדה האפיינית כדלקמן: "ג'עפר בן סעד מוסר בשם אלעמארי כי תושבי העיר אלמדינה בדורות הקדומים ,לפני שהשתקעו בתוכה בני ישראל ,היו נמנים על האומה העתיקה הידועה בשם "אלעמאליק" )= עמלק( .הם פרו ורבו ויעצמו מאד ותמלא ארץ אלחג'אז אותם .ברם הם היו אנשי חמס ושוד ועליהם נמנו השבטים כדלקמן :בני הף ,בני סעד ,בני אלאזרק ובני מטרוק .ומלך חג'אז בימים ההם היה איש אחד מזרע עמלק ושמו אלארקם ,ומקום מושבו היה בשטח הארץ שבין תימא לבין פדך .היה היו להם לשבטי עמלק המון דקלי תמרים ,שדות מזרע וכל טוב .ויהי בשלוח משה בן עמרם עליו השלום את גייסותיו להלחם בעמלק )השוה שמות י"ז ,ח--,ט"ז( ויזהירם לבלתי השאיר מהם שריד ופליט .צבאות ישראל שמו פניהם לעבר הג'אז וילחמו בעמלק, ואללה נתן את עמלק בידם וישמידוהו כליל וישאירו בחיים אך ורק בן אחד של המלך אלארקם ,בחור יפה תואר ויפה מראה ,ולא מצאו עוז בנפשם להרגו ,אלא החליטו להביאו אל משה רבנו על מנת שיעשה בו כאוות נפשו .ויהי בשובם לארץ אלשאם )= א"י וסוריה( וישמעו כי משה בן עמרם כבר הלך לעולמו .כשבני ישראל שמעו שהחיילים השאירו שריד אחד מהעמלקי ויכעסו מאד ויאמרו להם" :הרי זוהי הפרת חוק ממש! הלא צוויתם לבלתי השאיר שריד מהם ,ובשם אללה לא תכנסו אתנו לא"י לעולם! " אז החליטו החיילים לחזור לארץ חג'אז ולהתיישב בעיר אלמדינה .ואלה החיילים הם הם ראשוני המתיישבים היהודים בעיר זו ,וישתרעו על פני העיר כולה ,על טירותיה ונחלותיה ,גניה ושדותיה ,וישהו בה ימים רבים". אגדה זו מזכירה לנו גם מעשי שאול המלך במלחמתו עם אגג מלך עמלק )שמואל א' ,פרק ט"ו( .ברם הרקע הגיאוגרפי של ארץ חג'אז חשוב ביותר .מכתאב אלאע'אני אנו גם קוראים כי : 8
"היהודים באו לחצי אי ערב גלים גלים .גל אחד הגיע לחג'אז בימי רדיפות היוונים ,ואחרי כן השתלטה רומי על בני ישראל בארץ אלשאם וידכאום ויהרגום ויאנסו את נשותיהם .אז עזבו השבטים היהודיים ,בני נצ'יר ,בני קוריט'ה ובני בהדל את א"י בברחם מפני הרומיים ויתחברו אל אחיהם היהודים שהשתקעו מזמן בחג'אז .הם בחרו להם את האיזור הפורה והמשובח של שני הנחלים בוטחאן ומחזור ,איזור השופע מים מתוקים ועשיר באילנות ובעצי פרי .בני נצ'יר התיישבו בבוטחאן ואילו בני קוריט'ה ובני בהדל התיישבו במחזור ,בועאת ובסמואת .בעיר ית'רב )שעם הופעת האיסלאם נקראה בשם "אלמדינה"( השתכן קיבוץ יהודי גדול שהצטיין בייחוסו ,אצילותו ,עושרו וגבורתו ". חז"ל אמרו בצדק כי "לא היגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתווספו עליהם גרים" )מס' פסחים פ"ז ,ב( .אורח חייהם של יהודי צפון ערב משך את תשומת לבם של שכניהם הערבים, עובדי האלילים .אגב יש להדגיש כי הקיבוץ היהודי ,או יותר נכון שבטי ישראל שבערב הצפונית הצטיינו גם בידיעת התורה שבכתב והתורה שבע"פ ,והיו ביניהם תלמידי חכמים מובהקים שהשפיעו השפעה עצומה על השכנים הערביים ,ואלה האחרונים עברו לחיק היהדות והתגיירו .גם בתקופה יותר מאוחרת ,בסוף המאה הששית וראשיתה של המאה השביעית לספה"נ מצא במדינה נביא האיסלאם קרקע פורה לתורתו המונותיאיסטית שהושפעה בהרבה מתורת ישראל ,בה בשעה שבעיר מכה השקועה בעבודת אלילים לא מצא אוזן קשבת לתורתו .השבטים היהודיים הצטיינו גם בשיטת השקאות שדות המזרע ,בשמירה על חוקי היתר ואיסור וענייני כשרות ,ובעיקר בחוקי הטהרה והטומאה שהשפיעו לטובה על בריאות הגוף .הם בנו את טירותיהם על גבעות ולא בעמקים ,מקום שם שררה הקדחת .היהודים היו גם חלוצים במלחמתם נגד כל סוגי מחלות מדבקות .שכניהם הערבים היו כה מושפעים מאורח חייהם של היהודים עד שמסופר ,שאשה ערביה אחת ששיכלה את כל ילדיה ,אשר מתו ממחלות שונות נדרה נדר כי אם אללה יחננה ויעניק לה עוד ילדים הרי היא תגדלם ותחנכם כיהודים .זה אגב הפך למטבע לשון ששאיפה של כל אם ערביה בתקופת הג'אהליה היא ,שיהודים יגדלו את ילדיה. ברם יש להדגיש כי עלינו להתייחס לחומר הערבי העשיר בזהירות מרובה ,כי ההיסטוריונים הערביים הצטיינו ככל אנשי המזרח בדמיונם המזהיר ,וחסר היה להם חוש ביקורת מדעית כל שהוא, ובעצם התנהגו כמו שהתנהג אבי ההיסטוריונים ,הרודוטוס ,ושירבבו הרבה דברי הבאי ,גוזמאות, בדיות ,הזיות ,סיפורי מעשיות ואגדות לתוך חיבוריהם .אולם מאידך גיסא יש לציין כי ספריהם המלאים וגדושים חומר פולקולרי חשובים ביותר להכרת ההווי והאגדות של אותו העם שהם מתארים. 9
לאושרנו חשף לנו המעדר הארכיאולוגי בשנים האחרונות חומר חשוב השופך אור רב על דברי ימי ערב בתקופה הטרום-אסלאמית בכלל ועל תולדות כנסת ישראל ושבטי ישראל בערב בפרט .בעיקר נתגלו מקורות חדשים להכרת תולדות הממלכה החימיארית בדרום ערב וכן גם לידיעת הגרים והמתייהדים בחבל ארץ זה .ככה למשל ,נמצאו בעקבות החפירות בבית שערים העתיקה בשנים 1936 - 1937בבית הקברות המרכזי אולם בן ארבעה חדרים ובהם מקמורות קטנות .בייחוד חשובים הציורים והכתובות המעידים כי אולם זה היה מיועד לקברי נגידי ושועי החמיארים ,ז.א. המתייהדים והגרים מתימן .קברי החמיארים שנמצאו בבית שערים הם התעודה העתיקה ביותר המעידה על עצם קיומו של ישוב יהודי בחמיאר ,בסוף המאה השניה ומחציתה הראשונה של המאה השלישית לסה"נ .קברים אלה מעידים גם כמאה עדים על הקשר הנפשי האמיץ שבין מתייהדים וגרים אלה של חמיאר לבין ארץ ישראל . מתוך המקורות העומדים לרשותנו אנו למדים כי במאה החמישית והשישית לספירה ,ובעיקר בתקופה הסמוכה להופעת האיסלאם )עליה מרבים המקורות הערביים להרחיב את הדיבור( הייתה קיימת תסיסה חזקה בקרב השבטים הערביים עובדי האלילים .מורגשת כמיהה עזה לערכים דתיים חדשים ,ערגה מובהקת וכיסופים לשינוי ערכים ,לאמונה חדשה ,אמונה מונותיאיסטית מובהקת, אמונה באל עליון ,קונה שמים וארץ ,מתוך כמה וכמה ,כתובות אנו למדים כי היהדות השפיעה השפעה עצומה על שבטים ערביים שונים .ככה למשל על השפעתה של היהדות מעידה הכתובת משנת 564למניין החימיארים ,ז.א .משנת 449לספה"נ ,כתובת שהתקין המלך שרחבאל יעפור בן אבוכרב אסעד ,לזכר תיקון הסכר המפורסם של מארב .בכתובת זו נזכר בפעם הראשונה "אלוהים בעל השמים והארץ" .כתובת אחרת ,שגילה החוקר הידוע גלאזר ושעוררה עניין רב בעולם המדע, מתחילה במלים אלה: "ברך ותברך שם רחמנן דבשמין ויסראל ואלההמו רב יהד" וכו' ז.א" :.יבורך ויתברך שם הרחמן, אשר בשמים ,וישראל ואלוהיהם ,אדון יהודה" וכו'. פרופ' ח .ז .הירשברג בספרו המצוין" ,ישראל בערב" )ת"א ,תש"ו ,עמ' ( 72מדגיש כי "מי שציווה לחרות את הכתובת הזאת היה בלי ספק גר חמיארי שעדיין לא התרגל למחשבה כי הרחמן הוא אלוהיו שלו ,ולפיכך נקרא הרחמן בכתובת" ,אלוהי ישראל ,אדון יהודה".הכתובות החמיאריות מדברות לעתים קרובות על "הרחמן" )השוה הביטוי של חז"ל":רחמנא"( ,כגון "הרחמן ישמע את חמד הכשדי ואת חיו ואשתו וילדיו" וכו' .בכתובת אחרת נמצא הביטוי" :בעזרתו וסעדו של הרחמן, אדון השמים והארץ" .הירשברג )שם ,עמ' ( 71כתב כי: 10
"יש לשער שהחמיארים נהו אחר היהדות לא מתוך נימוקים פוליטיים-חיוביים כדי למצוא חן בעיני הפרסים ,ואף לא מנימוקים שליליים ,כדי להינצל מהנצרות ,שהרי לשם כך יכלו להסתפק בשמירת אמונים לדת אבותיהם ,לאמונה בעת'תר ,ודד ,שמס וכו' ,אלא נטו ליהדות שהתאימה להלך רוחם ולדעותיהם". אולם עלי להדגיש כי המניעים העיקריים להתגיירותם של מלכי בית חימיאר בתימן היו בראש וראשונה מדיניים והם נעוצים במערך הפוליטי של הימים ההם .ביזנץ שאפה להתקיף את פרס ולהשתלט על דרכי המסחר היבשתי והימי עם הודו וסין .התכנית של יוסטיניאנוס קיסר הייתה להתקיף את פרס מכמה וכמה רוחות ,מדרום ,צפון וממערב .ביחס לחזית הדרום הוא ניצל את המדינה הנוצרית החונה על חופו של ים-סוף האפריקאי ,ז.א .את חבש ,על מנת לכבוש את תימן. מדיניותם של מלכי בית חימיאר המתייהדים הייתה כמובן לדחוק את רגלי החבשים הנוצרים מתימן ומשאר ארצות ערב )כגון נג'ראן הנוצרית וכו'( .לשם כך הם גם התגיירו ,כי האלילות על כל פנים לא קסמה להם ביותר ,כפי שהדגשתי לעיל ,והנצרות הייתה מעין התגלמות של ביזנץ ועושה דברה חבש ,ועל כן הייתה שנואה עליהם .מתוך הספר הסורי הקדום "כתבא דחמיריא" אנו למדים כי ליהדות הייתה השפעה עצומה על החימיארים. בספרו המפורסם של אבן השאם ,המיוסד על הביוגרפיה העתיקה ביותר של נביא האיסלאם ,על "הסירה" של אבן אסחאק )מת בשנת 767לספה"נ( אנו מוצאים אגדה אופיינית ומעניינת ביותר על התגיירותו של המלך )= התבע( לבית חמיאר ,אסעד אבו כרב )מלך משנת 385עד 420לספה"נ(. אגדה זו מתארת את אסעד כגיבור ומנצח במסעותיו לפרס ,בה הנחיל תבוסה רבה למצביא הפרסי שיצא להלחם בו .בשובו ממסע ניצחון זה הוא עבר על פני ארץ חג'אז ושם בישרו לו את הבשורה הנוראה כי בנו שנשאר בעיר מדינה כממלא מקומו נרצח ע"י אנשי העיר .הוא החליט אפוא לשפוך זעמו על עיר זו ולהתנקם בתושביה ,להרוס את העיר עד היסוד ולעקור את דקלי תמריה .אנשי מדינה נלחמו במלך אסעד ביום ,ברם בלילה לא נמנעו מלקיים בו מנהג הכנסת אורחים ולהגיש לו סעודה כיד המלך .דבר זה השפיע לטובה על המלך אסעד וחמתו שככה .ויהי כאשר נמשכה מלחמתו של אסעד בבני מדינה ויצאו שני חכמים גדולים )בערבית "אחבאר" = חברים ,תלמידי חכמים( מתוך השבט היהודי של בני קוריט'ה ,ויבאו אל המלך ,ויאמרו אליו:
11
"חלילה לך מלעשות כדבר הזה ולהחריב את העיר ואת תושביה! כי אם תעיז לעשות כן לא יהיה לאל ידנו למנוע את הפורענות הכבדה שתחול על ראשך במהרה". וישאלם המלך" :ולמה זה כך? " ויענו החכמים ויאמרו: "המקום הזה )= העיר מדינה( עתיד להיות מקום מקלטו של נביא אשר יצא באחרית הימים מהארץ הקדושה של בני קורייש אשר במכה .עיר מדינה תהיה מקום מושבו המלך שמע בקולם כי נוכח לדעת ששני החכמים האלה מחוננים בידע רב ,והוא היה מרוצה ממה ששמע מפיהם .אז גמר אומר לקבל עליו את דתם של שני החכמים האלה ולהסיר את המצור ממדינה. שני החכמים נלוו אליו בדרכו לעיר הקדושה מכה". כאן מסופר בפרוטרוט שבני השבט הוד'יל מנסים להשפיע על המלך שיחלל את המקדש של מכה ושישדוד את כל אוצרות הזהב שבו .המלך שואל בעצת שני החכמים היהודים ואלה מזהירים אותו שלא יעיז לעשות כן .כאן באה הפיסקה המענינת ביותר: "כעבור שישה ימים המלך וחילותיו עוזבים את מכה ופניהם לארץ מולדתם תימן .שני החכמים היהודיים ממדינה מלווים אותו בדרכו .כאשר חזר המלך לתימן ויקרא לכל תושבי הארץ לקבל עליהם את דת ישראל .בראשונה סירבו להתייהד .סוף סוף הסכימו בתנאי אחד והוא להתייצב למבחן האש שהיה נהוג בארץ תימן .כפי שמוסרים אנשי תימן אש הייתה קיימת בארצם על פיה היו חורצים משפט לאשורו ,בכל ריב ומצה.
12
האש הייתה אוכלת את הרשע ולא הייתה נוגעת לרעה בצדיק .החמיארים אפוא יצאו לקראת האש ופסיליהם ,ואליליהם בידם ,ושני חכמי ישראל הופיעו כשספרי התורה כרוכים בצוואריהם ככליל תפארת .שני הצדדים התיישבו במקום בו הייתה רגילה האש לצאת ,ויהי בהתלקח האש וישובו החמיארים לאחוריהם מפחד האש ברם אלה שעמדו מסביבם לחצו עליהם והאיצום לחגור עוז ולהתקרב ללוע האש .האש אחזה בחמיארים ואכלה אותם ואת פסיליהם ואת אליליהם ,ואולם שני החכמים נכנסו בשלום ויצאו בשלום ,כשאגלי זיעה יורדים ממצחם ,וספרי התורה עוד תלויים בצוואריהם ,ויהי בראות החמיארים את הפלא הזה ויאותו לקבל עליהם את דת המלך,וככה מצאה לה היהדות מהלכים בתימן". הגם שחותם האיסלאם טבוע על אגדה זו ושלובה בה נבואה על הופעתו של נביא האיסלאם והערצה למקדש שבמכה בכל זאת הגרעין על התגיירותו של מלך החמיארים נעוץ באמת ההיסטורית. אבן אסחאק מביא גם מסורת אחרת והיא כי שני חכמי ישראל ואנשי חמיאר נצטוו ללכת אחרי האש ולהשיבה אל לועה" .התקרבו אנשי חמיאר .ואליליהם בידם אל האש ,ויטו לצדדים ,כי לא יכלו להשיב את האש למקומה ,ומשהתקרבו שני החכמים אל האש ,מתקרבים ומזמרים פסוקים מן התורה ,התחילה האש מתכווצת והולכת ,עד אשר נסוגה ונעלמה בתוך הלוע .אז הריעו אנשי חמיאר לקראת דת החכמים" אגדה זו יסודה בפולקלור הבינלאומי )המוטיב הנפוץ אצל העמים" ,מבחן באש" ,ערך של מוטיבים אגדיים מיסודו של החוקר ס .תומפסון( .כדאי גם לציין כי במבחן האש של אברהם אבינו לפי המדרש בראשית רבה ל"ח ,י"ט ,אנו מוצאים את המוטיב של "שני צדדים או שני יריבים" ,אברהם מצד אחד ,והרן אחיו מאידך .הרן היה עומד ומהסס .הוא החליט בלבו :אם אברהם ינצח אז אגיד שאני שייך למאמינים באברהם ,ואם נמרוד ינצח "אנא אמר דמנמרוד אנא" .כיון שירד אברהם לכבשן האש וניצול אמרין ליה )להרן( :דמאן את? א"ל :נמן דאברהם אנא" .נטלוהו והשליכוהו לאורו נחמרו בני מעיו ,ויצא ומת על פני תרח אביו". אם כן אנו למדים כי מצבם של שני חכמי ישראל באגדה הערבית כמצבו של אברהם אבינו ,ומצבם של החמיארים באגדה הערבית כמצבו של הרן ...האגדה על אברהם אבינו היוצא שלם מכבשן האש נמצאת לא רק באגדת ישראל אלא גם בקוראן )סורה כ"א ; 69 ,כ"ט ; 23ל"ז ( 95ובספרות המוסלמית העשירה .הנוסח של הקראן חדר אחר כך לאגדת ישראל של ימי הבינים .אבן אסחאק מספר גם כן כי לאנשי חמיאר היה מקדש משלהם ושמו "ריאם" .פולחן ה"ריאם היה נפוץ מאוד אצל עובדי האלילים בתימן. 13
שני החכמים היהודים שנזכרו לעיל אמרו אל המלך אסעד שהתייהד" :השטן מסית את בני עמך לעבודת אלילים" .המלך נתן להם רשות לעשות במקדש "ריאם" כטוב בעיניהם .שני החכמים הוציאו מהמקדש כלב שחור וישחטוהו,ואחר כך הרסו את המקדש. אחת התקופות המעניינות ביותר וגם הסוערות והדראמטיות ביותר בתולדותיה של דרום ערב היא תקופת שלטונו של המלך המתייהד האחרון לבית חמיאר ,הלא הוא יוסף ד'ו נואס .האגדה הערבית כפי שהיא מסופרת ע"י אבן אסחאק הנ"ל מדגישה שלפני עלות ד'ו נואס על כס המלוכה מצבה של ממלכת החמיארים היה בכל רע .המלך שקדם לד'ו נואס היה אדם מושחת ,לא מבית המלוכה ,והיה כולו משועבד לחבשים ,למעשה משל אז בארץ מפקד חיל-המצב החבשי .המלך היה שטוף זימה ,היה עושה מעשה אנשי לוט והיה נוהג לקרוא את הצעירים מזרע המלוכה למשתה יין ולבסוף היה הורגם במרמה כדי שלא יעמדו לו לרועץ בשאיפתם לעלות על כס המלוכה .פעם אחת הזמין אליו את העלם הנבון ויפה התואר ,הלא הוא ד'ו נואס בן התבע )=המלך( אסעד .כשהגיע אליו שליח המלך הבין ד'ו נואס כי המלך זומם נגדו מזימה ,על כן ,לקח אתו סכין חדה שהחביאה בתוך נעלו .כשהמלך עמד לרצוח את ד'ו נואס ,הלה שלף את סכינו וידקרהו וימיתהו .ככה שיחרר ד'ו נואס את בני חמיאר מעול המלך העריץ ולאות תודה המליכוהו שבטי תימן עליהם. ברם תפקידו של המלך ד'ו נואס היה קשה ביותר.
14
עליו היה להכניס סדר במדינה ,לאחד את הרוזנים ,והשועים ששאפו לשלטון עצמי ,ובראש וראשונה לגרש את הכובשים הזרים ,הלא הם החבשים ששלטו אז בתימן בעזרת ביזנץ .אולם בלב ערב ,בצפון מזרחה של המדינה החמיארית היהודית עמד לו לרועץ מרכז נוצרי גדול שבנג'ראן שהיווה מעין "גייס חמישי" בארץ ערב ,כי תפקידו היה לחתור מתחת אושיותיה של המדינה היהודית בתימן .מסופר כי ":השמועה על התגיירות החמיארים הגיעה אל מדינות הנוצרים ועוררה פחד ודאגה .המושלים חששו שהתפשטות היהדות עלולה לסכן את נתיב הארחות היחיד שנשאר לסוחרי ביזנץ במסחרם עם הודו ,ובקרב הכמרים הנוצרים התלקחה אש הקנאה הדתית .הפוליטיקה והדת התאחדו ,והשתמשו בסיפורים על רדיפת נוצרים כבאמתלה נוחה ומניע למסע כיבוש נגד המדינה החמיארית )אם כי סופרים נוצרים מאותה תקופה מודים שהסיבה למלחמה הייתה כלכלית(. אז הקיץ הקץ על המלכה החמיארית-היהודית והארץ נשתעבדה לחבשים הנוצרים" .תקופת שלטונו של ד'ו נואס זכתה להארה רבה במקורות יווניים חילוניים ודתיים )בכתבי סופרי הכנסיה הנוצרית כגון אצל יעקב "הקטן" מסרוג" ,אגרת נג'ראן" ,בהימנונו של יוחנן פסלטיס ,ב"קורות הנסטוריאנים" ,בחיבורו של סופר אלמוני בלשון הסורית ,כתבא דחמיריא ,חבור הכולל חומר מעניין ביותר ,באיגרתו של שמעון מבית ארשם ,ההגמון של כת המונופיסטים בעיר חירה ,בתרגום החבשי של האגדה על חארת הקדוש ,ובעוד כמה וכמה אגדות וסיפורים ביוונית ,ברומית ,בסורית ובערבית. פרופ' ח .ז. הירשברג נתן לנו סקירה מדויקת של החומר העשיר הזה )ישראל בערב ,עמ' " : 99-75מקורות לתקופת ד'ו נואס"( .שנאת ישראל מפעפעת ועוברת כחוט השני בכל החומר האגדי הזה .כל הסופרים משתדלים להפריז במספר הקורבנות שנפלו בנג'ראן ,במעשי הזוועה של המלך היהודי ד'ו נואס .בצדק מדגיש הירשברג כי" :הספרות הנוצרית מתארת את המלחמה ביושבי נג'ראן כמסע נגד הדת הנוצרית ומאמיניה ,אבל לאמיתו של דבר לא הייתה זו מלחמה דתית נגד העדה הנוצרית ,אלא ניסיון אחרון להכריח חלק מן האזרחים ,שהתקשרו מסיבות שונות עם ממלכה זרה ,לקבל עליהם את מרות המדינה ושלטונה החוקי".הסופרים הערביים כרגיל הכניסו הרבה דברי הבאי לתוך תיאוריהם. כנקודת מוצא משמשת עבורם פרשה אחת )סתומה במקצת( שבספר הקוראן .בסורה פ"ה ,ד' וכו' נאמר" :מות לאנשי השוחה! שוחת האש בת המוקדה כאשר הם ישבו עליה ,והם עדים באשר עשו במאמינים" וכו'.היסטוריונים אחדים כגון אבן אסחאק ,השאם אלכלבי ,דינורי וכו' רואים בפסוקי קוראן אלה רמיזה למעשי ד'ו נואס בנג'ראן. 15
הם כמובן הולכים בעקבות פרשנים מוסלמים רבים של הקוראן .לעומת זאת מביא פרשן הקוראן המפורסם טברי שלל של אגדות הקשורות לדעתו לפסוקים אלה ,אגדות שאין להן כל קשר לפרשת ד'ו נואס ורדיפות הנוצרים בנג'ראן. מנקודת ראות הנושא העיקרי שלנו על גרים בערב חשוב ביותר הדו"ח שנמסר לנו ע"י ההיסטוריון הערבי דינורי )מת בשנת 895לספה"נ( .הוא מספר כי בימי המלך הפרסי קבאד' בן פירוז ) 531- ( 488מת רביע בן נצר הלח'מי ,והמלוכה בתימן חזרה לשושלת החמיארים .אז עלה על כס השלטון ד'ו נואס ,ושמו היה זורעה בן זיד מצאצאי חמיר בן שבא .לפי דינורי ,ובהתאם לדברי סופרים אחרים )כגון אבן קותיבה בספרו כתאב אלמעארף ,עמ' ; 311אבו אלפרג' אלאצפהאני בספרו כתאב אלאע'אני ,כרך כ' ,עמ' 8וכו' נקרא ד'ו נואס ככה על שם התלתלים שהיו יורדים מראשו .דינורי אף מדגיש כי שני תלתלים הסתלסלו מעל ראשו ,וזה ,כמובן ,מזכיר לנו את האגדה המפורסמת על אלכסנדר מוקדון ,המכונה במקורות הערביים ד'ו אלקרנין ),,בעל שתי הקרנים" ,השוה קוראן ,סורה י"ח 82 ,וכו'( .על כל פנים כל המקורות הערביים משקיפים על השם ד'ו נואס כעל כינוי .שמו הפרטי היה לדעת דינורי זורעה ,ואחרי התגיירותו קיבל את השם יוסף .בהתחלה ,לפני התייהדותו היה זורעה ובני עמו עובדים לאש .דבר זה מזכיר לנו את האגדה שנמסרה לעיל על האש בתימן ,וה" מבחן באש" .גם כאן מדגיש דינורי כי הפולחן של האש היה מפותח בתימן ו"מן האש היה יוצא עמוד והיה מתפשט ומגיע למידת שלש פרסאות ,אחר כך היה העמוד שב אל מקום מוצאו" .בתימן נמצאו אז יהודים שאמרו אל ד'ו נואס":אדוננו המלך! אין טעם שתעבוד לאש ,כי הלא דבר אפסי הוא! אם תעבור לחיק היהדות אנו נכבה את האש ואז תראה במו עיניך כי אין ממש בעבודה זרה".המלך ד'ו נואס הסכים להתייהד בתנאי שהיהודים יצליחו לכבות את האש .בניגוד לאגדת ההתגיירות של המלך אסעד הנזכרת לעיל בה מסופר ששני חכמי ישראל כרכו את ספרי התורה בצוואריהם ,הרי כאן מודגש ע"י דינורי כי היהודים הביאו ספר תורה וקראו בו ,ומכוח הקריאה בספר התורה התחיל עמוד האש להצטמצם ,והם לא פסקו מלקרוא בתורה עד שהאש כובתה כליל. ונחזור לענייננו .כשד'ו נואס ראה את המופת הזה מיד התגייר וכמו כן ציווה על בני עמו לקבל עליהם את היהדות .ד'ו נואס היה כל כך קנאי בנידון זה עד שהוציא פקודה כי כל מי שלא יתייהד יוצא להורג .לדברי דינורי אף נמצאו סרבנים כאלה בתימן שהוצאו להורג .אחר כך פנה ד'ו נואס אל המרכז הנוצרי בנג'ראן ודרש מאנשי נג'ראן לקבל עליהם את היהדות .אלה מיאנו לשמוע בקולו ואז חפר ד'ו נואס חפירות והכניס אש לתוכן ובמדורות אלה שרף את תושבי נג'ראן .על דבר מאורע זה של "החפירות" גילה אללה את אוזן מוחמד בסורה פ"ה ,בה נזכרים "אנשי החפירות". 16
ישנן נוסחאות רבות על מלחמתו של ד'ו נואס באנשי נג'ראן .לפי גירסת השאם אבן אלכלבי הנמצאת אצל טברי הרי יהודי אחד מבני נג'ראן בשם דוס פנה למלך היהודי ,ד'ו נואס החמיארי בתלונה נגד אנשי נג'ראן על שהרגו את שני בניו באכזריות רבה .ד'ו נואס החליט להתנקם בנוצרי נג'ראן ולקנא את קנאת היהדות ,על כן יצא למלחמה באנשי נג'ראן ויעש בהם כליה .איש אחד מתושבי נג'ראן הצליח להמלט ולהגיע למלך חבש .כמובן והוא תיאר בהרחבה את מעשי ד'ו נואס והראה לו גם אונגליון שנשרף במקצת באש .מלך חבש כתב לקיסר ביזנץ וביקש הרבה ספינות ועזרה צבאית ,והלה מילא את בקשתו. לפי גרסתו של אבן אסחאק שלח מלך חבש שבעים אלף חיילים ובראשם המפקד אריאט ,וציווה ציוהו להרוג שליש מהגברים ,להחריב שליש מארץ תימן ולקחת בשבי שליש הנשים והילדים .ד'ו נואס אסף את כל חילותיו מבין שבטי תימן ויצא לקרב המכריע שהתחולל בשפלה שעל שפת הים )בחופה של חמיאר( .בראש החמיארים עמדו חוץ מד'ו נואס גם אותם השועים והחורים שתמכו במלך היהודי .ידם של החבשים הייתה על העליונה בקרב זה והחמיארים נחלו תבוסה נוראה .לפי גירסת טברי )בספרו ההיסטורי ,כרך א' עמ' ( 927ושאר ההיסטוריונים .כאשו ד'ו נואס ראה שמצב העניינים הוא בכל רע אז היפנה את סוסו לעבר הים וצלל לתוכו ,ומאז נעלמו עקבותיו.השמועה על תבוסה זו עשתה רושם רב בקרב תפוצות ישראל .אמונה חזקה נשתמרה בלבות בני הדור כי באחד הימים יופיע שוב המלך היהודי הגיבור יוסף ד'ו נואס ויגאל את עמו מעול זרים ומשעבוד גלויות. שאיפות הגאולה נקשרו באמונת העם באישיותו המזהירה של יוסף ד'ו נואס. ראינו לעיל כי המלך התימני הראשון שהתייהד עשה זאת בהשפעת חכמי היהודים מבני קוריט'ה אשר בעיר מדינה .חוקרים שונים ,כגון גלאזר והומל סבורים כי גם בצפונה של ערב הייתה קיימת מדינה של מתייהדים כבר במאה השלישית והרביעית לספה"נ .מרכז המדינה היה בתימא ,בח'יבר וגם במדינות החוקר המצוין פרופ' ח .ז .היישברג סבור כי העובדות ההיסטוריות אין בהן כדי לבסס את ההשערה על קיום מדינה יהודית או מדינה מתייהדת בצפון ערב ,אף על פי שיש להודות כי רמזים שונים מעידים שתנועה מונותיאיסטית הייתה קיימת בקרב הערבים בצפון" )ישראל בערב, עמ' .( 49לדעתי אין כל ספק כי היהודים השפיעו השפעה עצומה על כל השבטים החונים בחצי אי ערב ורבים מבני השבטים האלה ומבתי האבות קבלו עליהם את היהדות ,ואף נלחמו בגבורה עלאית עליה. 17
לסיכום הנושא: מחקרים רבים נכתבו על תולדותיהם של היהודים והמתגיירים בחצי האי ערב .ניכר כי המלחציים שהפעילו עובדי האלילים מצד אחד והביזנטים מצד שני ,הניעו שבטים שונים לבחור באלטרנטיבה של הדת היהודית .לפעמים ,כאות מחאה ומרד במוסכמות ,או בתוך עניין אמתי .העדויות לגבי תנועה זו או השפעה זו כמו שהבאתי למעלה נמצאים בכתובים או במסורות הקדומות של תושבי חצי האי ערב .ורלוונטיות עדיין בימנו אלו ,כאשר ניסיונות ההכחשה ,וההשתקה של המורשת והתרבות היהודית קיימים עד היום. רשומות ובילביוגרפיה: .1מאיר יעקוב קיסטר : מחקרים בהתהוות האיסלם. .2גולדהיצר-הסטוריה של האסלם. .3הטבח בבני קורייטה –קיסטר. .4היעלמותם של יהודי המדבר מזוז ,חגי )ד"ר( אב-יולי תש"ע , 2010-גליון 4סגולה תכלת תקשורת. כתב מוטי אפרתי.
18
נפתח בצומת בית קמה חניון בלעדי לאוטובוסים עם כניסה נפרדת,לפני הכניסה לתחנת הדלק של פז. בצמוד לחניון נפתח מרכז מסחרי חדש ,שכולל שירותים ציבוריים מרכז קניות שיצטרף למרכז הקיים כלול: חניות אוכל -פיצה וגלידה,שווארמה,חנות ממתקים, חנות של מוצרי ים המלח ובהמשך יפתח פלאפל ומסעדה. לצפיה במפה של בגוגל
19
על האיש -הצייר משה קסטל -ביוגרפיה )באדיבות מוזיאון הצייר משה קסטל במעלה אדומים( משה קסטל ,נולד בירושלים בשנת 1909לאביו, הרב יהודה קסטל ולאמו רחל בת יוסף אנקונה. משפחת קסטל הגיעה לארץ מהעיירה קסטיליה שבספרד ב .1492 -בני המשפחה התיישבו במרוצת השנים בחברון ,בעזה ובירושלים .האב היה תלמיד חכם ,מיומן בכתיבת ספרי תורה, והתפרנס גם מעיצוב כיסויי משי מעוטרים לספרי תורה ופרוכות לארונות קודש בבתי כנסת .הוא פתח תלמוד תורה לבני העדה הספרדית בשכונת נחלת שבעה ולאחר מכן גם בשכונת הבוכרים, לשם עברה המשפחה שאת ביתה הקימה בפאתי השכונה .משה קסטל למד בילדותו בתלמוד התורה של אביו בשכונת הבוכרים לואחר כך למד בבית הספר לבנים.
בהיותו בן 13,התקבל ללימודים בבית הספר לאמנות "בצלאל" בניהולו של בוריס שץ .הוא למד בו שלוש שנים מ 1921 -עד .1925הוא היה צייר מוכשר וציוריו הוצגו בתערוכת אמני ארץ ישראל ,שהתקיימה במגדל דוד בירושלים. הלימודים ב"בצלאל" לא סיפקו למשה קסטל הצעיר את הידע הטכני שחפץ בו ,בעיקר ,ציור בצבעי שמן. הצייר שמואל בן דוד ,שהיה מורהו של קסטל ואהוב עליו מאד ,הפציר בו לנסוע לפריס .בן דוד ,שלמד בפריס באקדמיה לאמנות' ז'וליין' ,היה ,כנראה ,זה שהמליץ לקסטל ללמוד בה. 20
משה הצעיר הביע בפני הוריו את רצונו לנסוע לפריס ,אביו סירב לבקשה וכתוצאה מכך היה משה במצוקה נפשית וגופנית .אימו ,רחל ,הייתה זו שהשפיעה על אביו להיענות לבקשתו ,כדבריו" :אמי אמרה לאבי -תן לו לנסוע ,הוא חולה ,הוא משוגע על פריס .בסוף נתנו לי לנסוע " .קסטל הגיע לצרפת בספינת משא שהפליגה מיפו לבירות ומשם דרך קפריסין לצרפת .הימצאו של אחיו ,יוסף בפריס ,הקלה על קליטתו בה. בימיו הראשונים הסתובב לבוש בהידור ,חבש כובע שחור ,ענב עניבה שחורה ,כי חשב שכך נראה אמן .עד מהירה פשט בגדים אלה ונעשה ,כדבריו ,כמו "קלושאר" .משה קסטל השתלם באקדמיה הממשלתית לאמנות 'ז'וליין' ,באקדמיה החופשית 'שומייר' ובמוזיאון ה'לובר' .ב'לובר' ישב מול יצירותיהם של רמברנדט ,ולאסקז ,דלקרואה וקורבה והעתיק את תמונותיהם ,תוך שימת לב לטכניקה של הנחת שכבות הצבע על הבד. שם למד ,כדבריו" :שהאמנות אינה סימבולית ,אלא חומרית ,החומר הוא העיקר ,השמת הצבע, השמת שכבות על התמונה ,זה עיקר העיקרים". קסטל עבד לפרנסתו בשעות היום ובערב צייר .הסטודיו הראשון שלו היה באזור 'מונפרנס' בפריס, בחצר קטנה ,שהייתה משותפת לו ולפסל ג'קומטי ,שהתפרסם ברבות הימים. במאי 1927ערך את תערוכתו הראשונה ,בחסות ההתאחדות העולמית של צעירים עבריים ובחסות הסנטור ז'וסטין גודאר .התערוכה נערכה באולם המרכזי של ההתאחדות בפריס באזור 'סאן דני'. זאב ז'בוטינסקי ,שהה באותה עת בפריס ושמע על הגעתו של צייר צעיר מירושלים ,והחליט לבוא לבקרו ולעודדו וכתב את המבוא לקטלוג התערוכה. יצירותיו של קסטל הוצגו בסלונים חשובים בפריס :סלון הסתיו ,סלון גלרי דה פרנס ,סלון מנטי ובגלרי זבורובסקי ,שלזכותה נזקף גילויים של אמנים ידועים כמודיליאני ,סוטין ,אוטרילו ואחרים. זבורובסקי הוא זה שהמליץ למשה קסטל לחתום את יצירותיו בשם קסטל בלבד ולהשמיט את "משה" .הגלריה החשובה ביותר עבור קסטל הייתה גלרי ז'אק ,עימה חתם הסכם לשלוש שנים, לפיו תרכוש ממנו הגלריה את כל יצירותיו. בשנים 1930 – 1929הוצגו יצירותיו בתערוכות מיוחדות שנערכו בלונדון. בשנת 1931הוצגו יצירותיו בתערוכה קבוצתית שנערכה בוורשה ,בסלון דורוז'ני. בשנת 1933ערך תערוכת יחיד בטכניון שבחיפה. 21
בשנת 1936בא לחופשה נוספת והתגורר בתל אביב .הוא שכר מרתף קטן שהיה שייך לצייר יוסף זריצקי והפך אותו לסטודיו .קסטל ,שרכש בפריס מיומנות בציור בעזרת צבעי שמן לימד את זריצקי ,שצייר עד אז בצבעי מים ,את יסודות הציור בצבעי שמן .גם הצייר מנחם שמי היה מתלמידיו. ב 1936יזם תערוכה ראשונה של אמני אסכולת פריס והביא לראשונה לתל אביב תמונות של סוטין ,קיסלינג ,שאגאל ואחרים. וה.14 - בשנת 1937ערך סיור לימודי באיטליה לשם הכרת יצירות האמנות של מאות ה13 - עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתקרבות צבא הגרמני לפריס ,חזר ב 1940 -לארץ ישראל .הוא רצה לגור בחברון אבל בבואו לא גרו יהודים בעיר כתוצאה מהפוגרום ב .1929 -הוא החליט לגור בצפת ,עיר הזוהר והקבלה ,בה התגוררו במאות הקודמות בני משפחתו. בשנים ,1946 ,1942ערך תערוכות יחיד במוזיאון תל אביב. בשנת 1946זכה בפרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול. הקמת קבוצת "אופקים חדשים" באפריל 1948ייסד יחד עם יוסף זריצקי ,יחזקאל שטרייכמן, מרסל ינקו ואמנים אחרים את קבוצת האמנים ,שקראה לעצמה "אופקים חדשים". קבוצה זו פרשה מאגודת האמנים הארץ ישראלית כמחאה על ההחלטות שהתקבלו באסיפתה בדבר זהות האמנים שיצירותיהם הועדפו לתצוגה בתערוכה שיזמה אגודת האמנים .היזמה לפרישה הייתה של קסטל וכתב הפרישה ,שנכתב על נייר פירמה של קפה "כסית" בו התכנסו הפורשים ,נכתב בכתב ידו ובה ההחלטה להקים אגודה חדשה. על השהות בפריס אמר קסטל" :פריס הייתה לי באופן מיוחד קרש קפיצה לעצמיות שלי" .בשנותיו הראשונות בפריס לא שכח את נופי ארץ ישראל ואת הווי עדותיה והם הופיעו כנושא חשוב ביצירותיו .הוא מספר בזיכרונותיו שצייר פעם בחורות ואמר למבקר אמנות ידוע ,שראה את הציור, שהוא צייר בחורות צרפתיות .המבקר אמר לו" :אלה אינן בחורות צרפתיות ,אלה בחורות ירושלמיות". 22
בשנת 1934בא קסטל לארץ ישראל לחופשת מולדת. הגישה האמנותית המרכזית של "אופקים חדשים" הייתה העדפת אלמנטים אמנותיים אוניברסליים על פני אלמנטים מקומיים .הקבוצה אימצה את היסודות של האמנות המופשטת האירופית ,בעיקר אלו שבאו לידי ביטוי באמנותם של פיקאסו ובראק. משה קסטל הוסיף לסגנון האקספרסיבי המופשט מוטיבים מזרחיים ,בהשפעת מה שכונה "אמנות כנענית" .יצירותיו המאוחרות כוללות אלמנטים כגון אותיות הא"ב הקדום .קסטל השתתף בתערוכה הראשונה של "אופקים חדשים" שנערכה במוזיאון תל אביב בשנת .1948באותה שנה השתתף גם בביאנלה ה 24 -שנערכה בוונציה. הניסיון הראשון שלו ליצור יצירות אמנות להצבה במוסדות ציבור נערך ב ,1948 -שנה בה עיצב מספר יצירות עבור מנזר טרה סנטה בטבריה. בשנת ,1949נשא לאשה את בלהה לבית באומן. בשנת 1950ערך תערוכת יחיד בגלריה כץ בתל אביב. בשנת 1952הציג לראשונה בארה"ב בגלריה פייגל בניו יורק והשתתף בתערוכה קבוצתית, שנערכה ב"קארנגי אינטרניישונל" בפיטסבורג. ב ,1953 -השתתף בתערוכה קבוצתית של אמנים ישראליים שנקראה "ארץ התנ"ך" ,שנערכה במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק ובמוזיאונים אחרים בארה"ב .כמו כן ,השתתף בתערוכה "שבעה ציירים מישראל" ,שהוצגה בבוסטון. ב 1954 -השתתף בתערוכה קבוצתית שנערכה במוזיאון קולג' סמית בנורת'המפטון מסצ'וסטס. ב 1955 -הציג יחיד במוזיאון ת"א תערוכת ציורים,שהוגדרה ע"י העיתונות כתערוכת ציורים אבסטרקטיים .קסטל התנגד נמרצות להגדרה זו .הוא ראה בציוריו ביטוי לרגשותיו ,לפנימיותו : "אתה עושה ונותן מה שיש בתוכך". ב 1955 -עיצב ציור קיר גדול במלון "אכדיה" וציור קיר למשרדי "אל-על" בניו יורק ,ברוקפלר סנטר. ב 1956 -עיצב חלונות צבעוניים לבית הכנסת באוניה "ישראל". ב 1957 -צייר ציור קיר באוניה "ירושלים". ב 1958 -זכה ב" פרס יום העצמאות של ישראל")פרס מלך( .בשנה זו יצר ציור קיר באודיטוריום ע"ש צ'רצ'יל בטכניון שבחיפה .כמו כן הוצג בתערוכת העשור בירושלים ציור זכוכית" :פנינו לעתיד". 23
ב 1959 -ייצג את ישראל בביאנלה של סן פאולו בברזיל וזכה בה בפרס הגדול. ב 1960 -השתתף בתערוכה קבוצתית בסלון "ריאליטה נובל" בפריס. ב 1963 -השתתף בתערוכה שנערכה לכבוד אסכולת פריס בגלריה שארפנטייה בפריס .באותה שנה השתתף בתערוכה קבוצתית שהתקיימה בגלריה לפבר בניו יורק .בגלרית לפבר הציג באותה שנה תערוכת יחיד. ב 1964 -השתתף בתערוכה גדולה של אמני ישראל ,שהוצגה בארה"ב במוזיאונים שונים. ב 1965 -קיים תערוכת יחיד בגלריה פלינקר בפריס. ב 1966 -השתתף בתערוכות קבוצתיות שנערכו בבלגיה ,בארה"ב ובשווייץ. בשנת 1966יצר את אחת מיצירותיו המונומנטליות הגדולות – "שיר תהילה לירושלים" ,ציור שנעשה מבזלת והוצב במשכנה החדש של הכנסת בירושלים .ירושלים הייתה בשבילו מקור ראשי לעבודתו כדבריו" :ירושלים נמצאת בתוך דמי!" ודברים נוספים ":ירושלים בשבילי היא הילדות שלי ,הרקע לחומר ולצבע שאני שם על הבד .כאן חקוקים ציורי – בתוך האבן ,בחרכים ,בכל מקום שאני עובד בו זה נמצא מתחת לראשי". בשנים 1972 – 1965ייצר מספר ליטוגרפיות אצל מורלו בפריס. בשנים ,1971 – 1970יצר שני ציורי קיר גדולים מבזלת לאולם הטקסים במשכן נשיאי ישראל בירושלים ":כותל תהילה לירושלים" ו "מגילת הזהב". בשנים 1973 – 1971הוצגו יצירותיו בירידי אמנות בשווייץ. ב 1973 -צייר ציורי קיר גדולים בביתם של סיר אייזיק וולפסון ורעייתו במכון וייצמן ברחובות. באותה שנה נערכה תערוכה רטרוספקטיבית גדולה של יצירותיו במוזיאון תל אביב. ב 1977 -הוצגו יצירותיו בתערוכה בג'אנוס גלרי בוושינגטון. ב 1979 -השתתף בתערוכות קבוצתיות במוזיאון תל אביב ובמוזיאון לאמנות מודרנית בו הוצגה תערוכה לציון שלושים שנה ל"אופקים חדשים" .באותה שנה הוצגו יצירותיו בגלריה דרזדנר בטורונטו. 24
ב 1980 -הציג יצירותיו בגלריה אנגל בניו יורק ובתערוכה קבוצתית שנערכה במוזיאון היהודי בניו יורק – "אמנים מישראל."1980 – 1920 , ב 1982 -הציג יצירותיו בגלריות אנגל בירושלים ות"א. ב 1984 -נערכה בכנסת בירושלים תערוכה לציון ששים שנות יצירתו .באותה שנה הפיק שרות הסרטים הישראלי סרט לכבודו בשם "דיוקנו של אמן". ב 1986 -עיצב לראשונה בעולם ,עבור החברה הממשלתית למדליות ,מדליה שכללה שתי ליטוגרפיות מקוריות משני צדדיה" :מצפים למשיח" ו"אהבת עולם". ב 1987 -יצר תבליט קיר גדול מימדים ברחבת בורסת היהלומים ברמת גן – "יחד שבטי ישראל'. באותה שנה השתתף בתערוכה שנערכה במוזיאון רמת גן סביב הנושא עקידת יצחק. ב 1988 -הוצגו יצירותיו בתערוכת "דור תש"ח באמנות ישראל" שנערכה במוזיאון ארץ ישראל. באותה שנה יצא לאור אלבום ליטוגרפיות ותחריטים תבליטיים "מחווה למשה קסטל" ,שנדפס בדפוס מורלו בפריס .באותה שנה עיצב שני ציורי קיר גדולים באולם קסטל שבמלון הייאט ריג'נסי בירושלים .האחד" ,ונהרו אליו עמים" ,והשני " מלכי ירושלים". ב -1988 -השתתף בתערוכה שנערכה במוזיאון הרצליה –"העם בונה ארץ". ב 1989 -תערוכת מחווה ליובל ה 80 -של משה קסטל ,במוזיאון באר שבע לאמנות ישראלית .1989 משה קסטל נפטר בתל אביב ב .1991 -יצירותיו מוצגות כיום במוזיאון קסטל הנושא את שמו, שהוקם ע"י רעייתו בלהה ,במעלה אדומים. 2010מוקם מוזאון משה קסטל למידע נוסף: וויקפדיה אתר האינטרנט של המוזיאון התחברו אלינו בפייסבוק מוזיאון הצייר משה קסטל www.castelmuseum.co.il 02-5357000 לתאום קבוצות ואירועים :ענת אוראל .050-5885004 25
26
27
28
הפילוג בהגנה והקמת ארגון ב ,ינאי עוזיאל ההתיישבות בא"י מהעלייה השניה ואילך היתה תוך התארגנות מחתרתית של העם היושב בציון. אותן קבוצות שהתארגנו חוו את הפרעות ואת המשטרים המדכאים והחליטו כי הדרך היחידה שהעם היהודי ישמור על עצמו היא על ידי שמירה עצמית. התפתחות ארגוני המגן היו בהתאם למצב הפוליטי בארץ .התקופה שבין 1921ועד 1928נתפסה על ידי ממשלת המנדט כתקופה שקטה ,כוחות הצבא צומצמו והאחריות עברה למשטרה .בתקופה זו הישוב היהודי לא חש מאוים ,פעילות ארגון ההגנה התנהלה לתוך גסיסתו האיטית של הארגון. ההסתדרות אשר היתה אחראית על ההגנה ועל העומד בראשה היתה עסוקה בנושאים אחרים, הטשטוש והשקט לכאורה לא גרם לאף גורם בישוב לראות את אשר עמד להתחולל .התזמון בצד הערבי היה מעולה בין אם כוונו הדברים לכך ובין אם היתה זו התלהמות והתארגנות ספונטנית, הנציב סר ג'ון צ'נסלור היה באותה עת בלונדון ,כך גם מפקד המשטרה שהיה בחופשה. חברי הוועד הציוני נעדרו מהארץ .עם פרוץ המאורעות בשנת 1929לא היתה יכולת להשתלט על הפורעים ,ארגון ההגנה היה מבולבל ולא היו מספיק אנשים שיכלו להגיב בזמן אמת על המאורעות .היה צורך לתת מענה אמיתי לפרעות בעזרת כוח מאורגן ומנוהל היטב ,שני דברים שלא היו קיימים בארגון ההגנה .בסופו של תהליך התסיסה בשנת 1931פרשה קבוצת מפקדים בראשם אברהם תהומי והקימו את ארגון ב' שעד מהרה קיבל את שמו אצ"ל " :ארגון צבאי לוחם". מהגדודים העבריים ועד הגנה הופעתו של היהודי החדש המשיב בכוח על כוח ,עומד על כבודו ומגן כשהוא חמוש על האינטרסים הלאומיים היה דימוי שתאם את האתוס הציוני. עיקרי תורת ההגנה של כוח המגן בארץ נשאבו מהפעילות האקטיביסטית של צעירי העלייה השנייה ,ארגונים אלה היו הביטוי לגוף ארגוני ביישוב ולמגמה של שילוב ערך הכוח באתוס הציוני, למען מימוש היעדים הציונים בארץ ישראל.
29
רבות נכתב על זאב ז'בוטינסקי ,בצדק רב ,זאב ז'בוטינסקי השפיע רבות על כוח המגן בארץ ,הוא נולד באודסה בשנת 1880בגיל 18הפך לכתב בענייני חוץ ובשנת 1912הוסמך כמשפטן. בעקבות פרעות קישינב "התמכר" לארגון ההגנה העצמית ולאחר מכן לפעילות הציונית ,נודע כנואם נלהב .במהפכת התורכים הצעירים נשלח לתורכיה כידי לסקר את המאורעות .בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיע לכלל דעה שגורל הקיסרות העות'מנית נחרץ וגמל בליבו על הקמת גדודי צבא עבריים שיעמדו לצידן של מעצמות ההסכמה ,ישתתפו בכיבוש א"י ויכוננו בה בכוח הזכות ההיסטורית ומעשי הכיבוש את המדינה היהודית העצמאית .בשנת 1914נסע ז'בוטינסקי למצרים ופגש שם את יוסף טרומפלדור עמו הוא פיתח תוכנית לאיסוף גדודי מתנדבים עבריים מגולי א"י אשר יעמידו את עצמם לרשות המשלה הבריטית להשתתף בשחרור א"י. בן גוריון ובן צבי ,עסקני א"י ,נפגשו עם יוסף טרומפלדור במחנה האימונים באלכסנדריה ומחו בפניו על הרפתקנותו המסוכנת ועל סכנת החורבן שהגדוד עשוי להמיט על הישוב בארץ ישראל מידי התורכים .בשנת 1917התפרסם בעיתון הלונדוני הרשמי דבר יסוד "הגדוד היהודי" ,לאחר תום הקרבות ועם הסתמנות איבתם של הפקידים הבריטים לרעיון הציוני גברה ההכרה כי קרב קיצם של הגדודים היהודים ,החשש מפני הפרעות העלה את הצורך בחישול כלים והכשרת כוח אדם להגנה עצמית .קבוצות המגן צמחו מתוך היישובים ,ביזמתם של וועדים זמניים. ב 1918 -נוסד ביזמת ד"ר מ.אידר וזאב ז'בוטינסקי שרות מודיעין שפעל מטעם וועד הצירים ובראשם ל.י שניאורסון .בשנת 1918הוקמה בגליל על ידי משרד המושבות הגליל מדור מיוחד בשם המחלקה לסידורי ההסתדרות להתעמלות וספורט שטיפלה למעשה בארגונן ובהכשרתן של יחידות המגן .לאחר מכן קם באזור ועד מיוחד לענייני הגנה בשם מוסווה ,בראשו נחמני יוסף מוותיקי השומר .בחיפה קם וועד הגנה מקומי בראשות ד"ר ארתור בירם .בירושלים שימשה אגודת מכבי הסוואה לניצנים הראשונים של ההגנה .גיבושו וקידמו של כוח ההגנה המאורגן בירושלים עודד את וועד הצירים ואת ז'בוטינסקי בכיוון ייסוד ארגון צבאי על יסוד הנהגה מרכזית וסניפים ארציים הכפופים לה
30
עד מהרה התנגד ז'בוטינסקי לרעיון ההגנה ,מתן נשק בידי אנשים שלא אומנו במשמעת ,זו אשליה מסוכנת 2000 ,חיילים יהודים יעשו על היישוב הערבי רושם חזק ,יותר מ 10000 -יהודים מזויינים .הוא תבע לגיטימציה של ארגון ההגנה מטעם ממשלת המנדט " כוח בלתי חוקי שאין לו רישיון מטעם הממשלה ,אינו יכול להיות מזויין ומאומן כהלכה) ...לכן( צריכים אנו לדרוש שההגנה תאושר אישור חוקי" .הערכותיו של ארגון ההגנה אומתו במאורעות .1929 מהשקט ועד הסערה השקט ששרר בארץ לאחר מאורעות 1921היווה לבריטים אות להקטנת הכוחות ,המפקד האווירי של המזרח התיכון הורה למפקדת חיל האוויר המלכותי ) (RAFהאחראית לבטחון בארץ ישראל להקטין את כוחות הצבא הבריטי .עד שנת 1925הוקטן חיל המצב הבריטי בארץ ובעבר הירדן לשלושה גדודי חיל רגלים ושלושה גדודי פרשים ותותחנים ,הוצאות אחזקתו של הצבא צומצמו ועמדו על שש מאות אלף ליס"ט .בשנת 1926הוצא מהארץ הכוח הצבאי הסדיר האחרון .ענייני בטחון הפנים עברו למשטרה ,לחיל הספר וליחידת מכוניות המשוריינות של חיל האוויר .יחד עם תהליך הקטנת הכוחות החלו בצעדים להשקטת הרוחות וליחסים חדשים עם ערביי א"י. משנת 1922ועד לשנת 1928שרר שקט בארץ ומגמת הצמצומים בכוחות בארץ המשיכה. המופתי של ירושלים ניצל את המתיחות בין היהודים והערבים בעניין הסטטוס קוו סביב הכותל המערבי ,מאבק שהחל בסתיו 1928האץ תהליך חברתי ופוליטי שהביא בסופו של דבר להתפרצות המהומות באוגוסט .1929הכתובת היתה על הקיר אולם הבריטים ומנהיגי הישוב לא הטיבו להעריכה ,הנציב העליון סר ג'ון צ'נסלור היה באותה עת בלונדון ,מפקד המשטרה ארתור מאורוגדטו היה בחופשה .גם חברי הוועד הציוני היהודי בראשותו של קולונל קיש ,נעדרו מהארץ. כוח המשטרה שעמד לרשות הממשלה היה קטן ביותר ,חלש ומפוזר .ההפתעה היתה מוחלטת ,ביום שישי 23באוגוסט תקפו ערבים מוסתים יהודים ברחבי הארץ בלא כל הבחנה .הפרעות נמשכו עד ה 3 -בספטמבר. הטלטלה שעברה על השלטון הבריטי בעקבות המאורעות בארץ התבטא במאמץ להשיב את הסדר על כנו ככל שניתן ,לשם כך התמנתה וועדה בראשותו של וולטר שאו אשר הגישה את מסקנותיה ב- 31במרס . 1931
31
המשבר בהגנה לאחר מאורעות תרפ"ט מאורעות תרפ"ט ,1929 ,מצאו את ארגון ההגנה מפורר וחלש .ערב פרוץ המאורעות נעדרו מהארץ המנהיגים היהודים בכללם גם האחראים כביכול על ענייני הבטחון ,זאת בשל השתתפותם בכינוס בקונגרס הציוני בבזל . התסיסה הפנימית בין מפקדי ההגנה ,בינם לבין עצמם ובינם לבין מוסדות הסתדרות העובדים הכללית הובילה למשבר חמור בהגנה ,ממנה הדרך למרד מפקדים ולפרישתם מההגנה היתה קצרה ומהירה. נשאלת השאלה האם אכן רצו הפורשים לפרוש או שמא מהלך האירועים ואווירת השינוי בארגון הולידה את הצורך בשינוי בתפיסות בארגון .מכל מקום במעשיהם הם גרמו לאחרים להסיק מסקנות פזיזות ולהובילם בעל כורחם למהלך של פרישה. משנת 1922ענייני ההגנה רוכזו בידי יוסף הכט אשר במסירות רבה פעל כמרכז ההגנה .שנים אלה נודעו כשנים בהם מוסדות ההסתדרות היו אדישים לנעשה בהגנה ,כל ההחלטות ואופי הפעולות בארגון נעשו על ידי איש אחד ,יוסף הכט ,איש לא דרש ממנו דו"ח על פעולותיו ולא העמיד לרשותו מנגנון ותקציב כספי .עד למאורעות לא שררה בקרב מנהיגי הישוב ההכרה כי במקרה של התקפות ,מוטלת האחריות להבטחת שלומו של היישוב על ההגנה ללא עזרת כוחות הממשלה. ז'בוטינסקי ביטל לחלוטין את הצורך בקיומו של ארגון בלתי לגאלי ואת אפשרות קיומו ,ויצמן תמך בארגון ההגנה .אחרים כמו דב הוז ואליהו גולומב ראו בו הכרח. בשנת 1925נסחו רשמית את מטרות ארגון ההגנה ועגנו אותה בחוקת ההגנה בה נאמר " ההגנה על הישוב והתכוננות למיליציה עממית" ,מיליציה בניגוד לגדודים .חוקה זו איחדה אמנם את שני המחנות בהגנה אך לא תאמה את דעות החברים .דוד ניב בספרו מציין פעולות מבצעיות שבוצעו על ידי אנשי ההגנה בירושלים ומכנה אותם כקבוצת שוליים. פעולות אלה כללו :תכנון התנקשות בחייו של רונלד סטורס ב 1920 -על ידי חברי השומר, התנקשות אשר לא יצאה אל הפועל .התנקשות בחייו של תאופיק ביי אשר נקשרת בשמו של ירחמיאל לוקצ'ור ב 1923 -מחברי השומר ורצח דה האן 1924הנקשר בשמו של אברהם תהומי.
32
ההסתדרות וההגנה מקורות שונים מדגישים ומבליטים את חלקה של הסתדרות העובדים הכללית בתפקידה להגנת הישוב בקנה מידה ארצי .הנהלת הסוכנות הטילה על בא כוחה ,הקולונל קיש ,לדאוג להרחבת ההגנה ולשיתוף ישובים נוספים ,אולם יכולתה הכספית של הסוכנות היהודית היתה מוטלת בספק כשזה הגיע למעשה ,יוסף הכט הציג תקציב מינמלי של 2448לירות א"י ,כספים אלה לא סופקו וחוסר האונים של הסוכנות העלה רעיונות שונים מצד אנשים שונים. גם ההסתדרות ביקשה לעשות בדק בית בהגנה ויוסף הכט חש פגיעה בסמכויותיו ולא היה מוכן להתערבות כלשהיא מצד ההסתדרות ,זאת למרות שמקור סמכותו נבע מההסתדרות שכן כחבר מרכז ההגנה ההסתדרותי שנבחר בראשית שנות העשרים ,דאג למסור דו"ח על עבודתו למזכיר ההסתדרות. יוסף הכט התנגד לפיקוח הציבורי וביקש להשאיר את השליטה הממשית על ענייני ההגנה בידי מפקדיה בלבד. ההסתדרות דגלה במסירת הפיקוח לארגונים לאומיים כללים .מגמה זו נתקלה בהתנגדותו של יוסף הכט ומספר מפקדים נוספים. הניגודים לא היו רק בין יוסף הכט וההסתדרות אלא גם בין חבריו ,זאת סביב השאלה האם ההגנה היא ארגון עצמאי שמפקדיו מתנים את דרכו ופעולתו וצועדים בראש ,או שאין ההגנה אלא זרועו המגינה של הישוב וכפופה למרות מוסדותיו תוך שינוי תפיסות יסוד וגישות. הפילוג: בראשית שנת 1930התכנסו ראש ההגנה בתל אביב :יוסף הכט ,אליהו גולומב ,שאול מאירוב, מאיר רוטנברג ,יעקב פת ,אברהם בכר ,אברהם תהומי ,יוסף רוכל ואחרים ,אליהו גולומב דיבר על הצורך לשנות את דרכי הנהלת הארגון וליצור מפקדה רבת משתתפים שתפעל בהדרכת מוסדות הציבור .הדיון היה בהחלט אקטואלי על פי צו השעה והשאלה שהתנוססה באוויר ללא הרף היתה , האם יש צורך בסמכות ציבורית על ההגנה או לא?
33
יוסף הכט התנגד לכל שינוי! לעומתו אליהו גולומב ושאול מאירוב צידדו בצורך בהקמת מפקדה ארצית שתפעל בהדרכת מוסדות הציבור .לאור התנגדותו של יוסף הכט לכל שינוי נאלצה ועדת הביטחון של הועד הלאומי להדיחו מתפקידו ולמנות תחתיו מפקדה פריטטית )מפקדה המורכבת מנציגים שווים משני המחנות וללבן את המחלוקות( בה השתתפו במספר שווה באי כוח ההסתדרות והאזרחים .בעקבות הדחתו של יוסף הכט נוצרו פלגים בתוך הנהגת ההגנה .כנגד הקבוצה שהתלכדה סביב יוסף הכט צצה ועלתה קבוצה מלוכדת היטב עוד מימי צעירותם באודסה ,כאשר השלטון הסובייטי החל ברדיפות נגד הציונים ואסר על הגירה מרוסיה ,קם הארגון המחתרתי אשר החליט להילחם בשלטון במגמה לאפשר הגירת המוני יהודים וא"י . תהומי היה בין המארגנים יחד עם חבריו בהם גם אליהו בן חורין נודעה הקבוצה כ"הקבוצה האודסאית" שהיתה חדורת רוח מיליטריסטית ,קבוצה זו לא הצליחה לגרום למהפך המיוחל. אנשי הקבוצה האודסאית עלו ארצה בשנת 1923עבדו בסלילת כבישים ,בניין וחקלאות .כאשר אברהם תהומי עבר לירושלים שם הוא מצא את דרכו להגנה והצטרף לסניף הירושלמי שנחשב כסניף ייחודי משום אופייה של העיר ירושלים .הייתה הקפדה מיוחדת על יחס כבוד כלפי מפקדים, דיוק בהופעה לשיעורים וכ' .ההגנה הקימה שירות מודיעין שליקט מידע על שכנינו הערבים. בשנת 1927נערך קורס למדריכים ובשנת 1927עמדו לרשות הסניף מדריכים בהם :אברהם תהומי ואברהם גיורא שהצטיינו והתבלטו בין חברי הקורס. אברהם תהומי הפך עד מהרה לדמות מרכזית ונמנה בין חברי המרכז אשר יצא מפעם לפעם לפעולות אקטיביסטיות כנגד ערביי העיר או גורמים אנטי ציונים. בין פעולותיו נודעו: .1 .2 .3 34
רצח יעקב דה האן מהוועד האשכנזי בירושלים אשר חצה את הקווים התחרד ופעל פעילות אנטי ציונית. בעקבות המתיחות בין הערבים והיהודים הונח מטען חבלה מאולתר ליד ביתו של השייך הערבי שהתגורר מול הכותל. ניסיון להנחת פצצה בקונסוליה הגרמנית כתגובה על התפרצויות אנטישמיות.
אברהם תהומי נפגש עם ז'בוטניסקי פעמיים בשלהי שנות העשרים .בפגישותיו שוחח עימו על הקמת ארגון צבאי חדש נוסף להגנה ,הפגישה הראשונה נערכה כשתהומי היה מפקד פלוגה בסניף ההגנה בירושלים ,בפגישה זו נדונו שאלות של רכש ודרכים לגיוס הכספים. פגישה זו לא העלתה דבר שכן ז'בוטניסקי היה טרוד בארגון מגבית "קרן עולמית לשם רכישת נשק ומימון הכשרה צבאית לנוער היהודי בעולם" פגישה שניה התקיימה יחד עם אליהו בן חורין , תהומי סבר כי ההגנה למרות היותה ארגון מוכשר הרי היא מותאמת רק לפעולות התגוננות מקומיות ,לדעתו הגיע השעה להקים ארגון צבאי ממש ,עם מפקדים ממדרגה ראשונה ועם תוכנית של התקפה " :על קבוצת מפקדים ליטול יוזמה להשיג אמצעים ולהוציא את הפעולה למרחב ,שכן יש לפקפק ברמת הביצוע של המוסדות האדישים ...." "...אל נשכח שנקודת התורפה בכל מצבינו המדיני נעוצה דוקא במצבינו הפנימי קטסטרופלי כיצד להילחם אם רק אמתית וישרה נכונותינו למלחמה זו -בעד השינוי המדיניות החיצונית ,בה בשעה שפנימיותינו רופפת ומחוסרת דם .תקיפות במדיניות אינה נופלת משמים ,בתורת מתנה בלתי צפויה ,כי אם נשענת על התלכדות פנימית מבוססת על אמונה ומטרה משותפת .הכרזת מלחמה ללא אפשרות לשלוח צבא לחזית ,למה דומה הדבר? למשחק ילדים תפל חסר טעם -משחק בהכרזות מילוליות שאנן מחייבות מאומה ושאין אחריהן ולא כלום" ז'בוטינסקי שדבק בהתנגדותו לכל ארגון בלתי לגלי התנגד לרעיון זה ,אולם התנגדותו נבעה משום שהעיתוי הגרוע שכן בליבו ומחשבותיו היו נתונים באותה עת לנאום שעמד להשמיע בקונגרס הציוני ) הקונגרס הציוני ה 17 -בבזל בנאום זה נדחתה דרישתו להגדיר סופית את מטרתה של הציונות ויצירת רוב יהודי בארץ ישראל משני עברי הירדן( לו ייחס חשיבות רבה. עם הדחתו של יוסף הכט ונסיעתו של זכריהו אוריאלי ,מפקד ההגנה בירושלים לחו"ל לשם קבלת טיפולים רפואיים עקב תאונתו ,החליף אותו אברהם תהומי למפקד ההגנה בעיר כולה.
35
אברהם תהומי המשיך לפעול לגיוס אנשים לארגון ותוך מספר חודשים הוכפל מספר האנשים בארגון והגיע לאלף איש .אורגנו קורסים שמטרתם הייתה להכשיר מדריכים נוספים כדי שאלה יקנו את ההכשרה הנדרשת לחברים חדשים .השכונות בירושלים גויסו כחלק מהמערך הסביבתי , הוחל ברכישת נשק ,תהומי ארגן שירות מודיעין שקיבץ ידיעות על התנהגות הערבים וכוונותיהם, יחד עם שינויי אלה ,דאג תהומי ליחידת פיקוח פנימית שתפקידה היה למנוע הסתננות בלשים וקומוניסטים לשורות הארגון. בתקופה זו השפעתו של תהומי על סגל הפיקוד הייתה גורלית .בשיחות עם חברי סגל הפיקוד טען אברהם תהומי כי צריך להפוך את ההגנה לארגון בעל אופי צבאי ויש צורך במשמעת הנובעת מדרגות וחוקים צבאיים .השקפתו תאמה במידה מסוימת לזו של ז'בוטינסקי ותהומי ראה בז'בוטינסקי את מייצגו של הזרם האקטיביסטי בציונות .ושל הכוח הגלום בו. אברהם תהומי לא הסכים עם דעתו של ויצמן בעניין התפיסה הבריטית וראה בהשקפתו של ויצמן על היחסים שבין המוסדות הציונים לשלטונות הבריטים לא רק מוטעית אלא אף מסוכנת. בתקופה זו תהומי ורובם הגדול של מפקדי ההגנה נמנו כחברי ההסתדרות .בסכסוך עם יוסף הכט , תהומי צידד בעמדת בן גוריון והעדיף את מרות ההסתדרות על מרותו של אחד שאינו כפוף לשום גוף ציבורי .בעניין זה אברהם תהומי היה נאמן לדעותיו בנושא הקמת כוח צבאי מיומן ולוחם אשר יהווה את הבסיס את הבסיס לצבא עתידי של המדינה ,כשזו תקום .דעותיו לא היו זרות ,רבים חשבו באופן דומה. חברי ההנהגה הושפעו מחוג המתנגדים וכתוצאה מכך חששו לנאמנותו לארגון ,הם עקבו אחר יחסיו עם אליהו בן חורין ומידת ההתקרבות לרוויזיוניסטים. הלחשושים בהנהגת ההגנה בירושלים הביאו להתלכדותם של מתנגדי תהומי סביב יוסף רוכל ) אבידר( ,מפקד פלוגה ומדריך שהיה אחראי בימי המאורעות להגנה בעיר העתיקה ,אלה היו דנים בסכנה הרוויזיוניסטית ובדרכים שיש לשמור על סניף ההנהגה בירושלים והחלו עוקבים אחר קשריו של אברהם תהומי עם הרוויזיוניסטים.
36
באותו הזמן נסע בן חורין לארה"ב .אברהם תהומי ביקש חופשה של שישה חודשים כידי לנסוע אף הוא לארה"ב מיד עורר הדבר את חשדם של המלחששים ומיד חשדו כי הסיבה לנסיעה היא נסיעתו של אליהו בן חורין .ממעקב אחר בן חורין ומהתכתבויותיו נודע כי בן חורין נסע לארה"ב על מנת לגייס כסף ונשק נוכח זאת חששו בהגנה כי ידיעות אלה על בן חורין ונסיעתו של תהומי לארה"ב תביא להמשך גיוס חברים ורכישת אמונם של מפקדים נוספים ובעזרתם תשתלט קבוצה זו על ארגון ההגנה ונשקו ויהפכו את ארגון ההגנה לארגון צבאי שיקבע את המשך דרכו ללא תלות כך המרכז .המעקב אחרי בן חורין וניתוח המכתבים של בן חורין העלה לא פעם אסוציאציות ואף פרשנויות שלא היה להם כל בסיס ,למשל כאשר נתקלו במכתבי בן חורין במילה פטנט שיערו כי זו מילת קוד המטרתה להרוס את ההגנה .בכל תקופת התככנות אברהם תהומי עקב גם הוא אחר פעילותם של "נאמני ההסתדרות" ,בשם זה כונתה קבוצת מפקדים בכירים חברי מפאי שבראשם עמד יוסף רוכל ,כאמור המידע שזרם לאברהם תהומי היה דרך אותו ארגון מודיעין שהקים וממנו קיבל ישירות את הדיווחים העכשוויים הרלוונטיים וכך ידע על כל המתרחש בישיבות .בישיבות התריעו על הסכנה הרוויזיוניסטית ועל הצורך לעמוד על המשמר כנגד התפתחות שאינה רצויה. באופן זה ידע המפקד על כל הנעשה וגם ידע על תופעת פתיחת המכתבים של בן חורין ופתיחת מכתביו שלו. סמוך לנסיעתו של אברהם תהומי ויציאת הארץ נודע לאבידר יוסף על ההוראה שקיבל מרדכי מרגולין למסור את הפיקוד על העיר העתיקה והנשק של הפלוגה למפקד אחר ,עקב התערבותו של יוסף אבידר הוראה זו לא יצאה לפועל .התרגיל נודע לאברהם תהומי שביקש להעמיד לדין את אבידר ואת מרגולין .אבידר הודח לשנתיים ומרגולין הודח לשישה חודשים .עם פסק הדין נעמדו באולם המשפט שבעה עשר איש לעמדת דום ועזבו את אולם המשפט ופרשו ממנו יחד עם אבידר . אברהם תהומי דרש ועדה ציבורית שתברר את הטענות שנשמעו כנגדו על ידי "נאמני ההסתדרות", מסקנות הוועדה זיכו את אברהם תהומי מכל אשמה או קשר כנגד ההגנה. כאמור התככנות הפנים הנהגתית בהנהגת ההגנה היא זו שגרמה לכישלון תפקודו של מפקד הארגון.
37
אברהם תהומי יצא לארה"ב אך בפיראוס חלה אי הבנה בינו ובין הקונסול האמריקני שסירב להעניק לו אשרת כניסה לארה"ב ,על האנייה בפיראוס עלתה וועדה רפואית מטעם הקונסוליה של ארה"ב שבדקה את הנוסעים והבחינה בידו הפצועה של תהומי ) פציעה כתוצאה מתאונה שהתרחשה ב- .(1928וועדה זו המליצה לא להעניק לאברהם תהומי אשרת כניסה לארה"ב. אברהם תהומי חזר ארצה וביקש לחזור לתפקידו אולם תשובת המרכז היתה כי לירושלים יש מפקד חדש שמו אברהם איכר והמרכז אינו יכול לשנות החלטה זו. עתה החל מאבק גלוי בין אברהם תהומי לקבוצת יוסף רוכל .חרושת השמועות החלה והחלו לספר כי אברהם תהומי לא נסע לאמריקה אלא לפריס לפגישה עם ז'בוטינסקי .הציגו את אברהם תהומי כסוכנו של ז'בוטינסקי הרוצה להשתלט על ההגנה ולהוציאה מידי ההסתדרות הכללית ,הם גינו את האקטיבסטיות ויחסו זאת לפעולות העבר ,לתקופה בה עמד תהומי כמפקד ירושלים ,כל קבוצה המשיכה לרתום אליה מפקדים ,תהומי גולל את כל מה שנעשה כנגדו כולל פתיחת מכתביו. בפגישתו עם מפקדי הפלוגות בירושלים ,תומכיו ,טען תהומי כי יש טעם למלחמה "רק אם תתנהל עבור רעיון ולא עבור איש או תפקיד .אני מוכן ללחום עבור צבאיות ,שההגנה תיהפך לארגון צבאי ממש ובלתי מפלגתי ,שיושם קץ לשלטון ההסתדרות בהגנה". באפריל 1931לרגל עליית נבי מוסא גוייסו חברים ובתום הגיוס הורה אברהם תהומי להחזיר את הכלים למחסנים .א.תהומי הורה למפקדים הנאמנים לו להביא את הנשקים למקומות מסתור שנקבעו מראש .אנשיו השתלטו על המחסן המרכזי ,מאות כלי נשק הועברו תוך שעות לכוחותיו של א.תהומי. פעולה זו אילצה את נציגי המוסדות ביישוב לבוא במו"מ עם תהומי ונאמניו ,אלה דרשו כי תהומי יוחזר לתפקידו כמפקד ירושלים ,לאחר מו"מ ממושך בו הופעל לחץ על קבוצת המורדים הוחלט כי אין אפשרות אחרת מלבד פרישה והנשק הוחזר כך ששמם הטהור יישמר. מכאן והלאה הפילוג הפך לעובדה.
38
ארגון הצבאי לאומי עם הפילוג בהגנה ופרישתם של תהומי וחבריו מצאו רבים את עצמם מתנגדים לתנועת העבודה. גם אברהם תהומי ושאר חבריו קיוו לחזור לשורות ההגנה וחיפשו דרך חזרה. עבור אברהם תהומי מטרת הקמת הארגון הצבאי הלאומי לא היתה ליצור פילוג נוסף בעל זיקה פוליטית כלשהיא אלא דרך חזרה לארגון כשותפים. בשנת 1931נסע אברהם תהומי לקונגרס בבזל בתקווה למצוא תומכים בקרב ההנהגה הציונית בגולה ,אולם נכונה לו אכזבה גדולה. בחזרתו ארצה החליט על הקמת וועד ידידים מקומי שקיבל על עצמו את הנטל הגיוס הכספי. נערך גיוס כללי בסניפי מרכזי הספורט של מכבי ושל ברית טרומפלדור ,גוייסו סטודנטים בהם דוד רזיאל ,חבר "הסטודנטים הלאומיים" שהיתה קורפורציה של "ברית אל על" ועתיד היה לשמש כמפקד הארגון ובסוף ליפול בשליחות הארגון .יחד עימו גוייס אברהם שטרן חבר בארגון "חולדה" ,אלה השפיעו על ידידיהם באוניברסיטה שהצטרפו לארגון. בשנת 1932בעיתון המצודה הופיע שמו המלא של הארגון " הארגון הצבאי לאומי" )אצ"ל(. היסוד בארגון היה המשמעת הצבאית .הירככיה ברורה ממפקד ראשי העומד בראש ועד איש שורה הנמצא בקצה התחתון של הפרמידה .מעמדו של אברהם תהומי היה גבוה במיוחד וזכה להערכה הן משום תפקידו והן משום אישיותו .כפועל יוצא מן המטרה של "צבא בדרך" היתה שאיפה להביא איחוד מחדש של מסגרות המגן ,אברהם תהומי ראה בפילוג מההגנה מצב זמני תוך תקווה כי יקום איחוד הכוח הצבאי של היישוב. בעיני ההגנה וראשי ההסתדרות לא היה אצ"ל אלא שלוחה של הרוויזיוניסטים שהוחזקו כאחראים לפילוג בהגנה .המחלוקת הפוליטית והפילוג הפנימי ביישוב אשר לווה בשנאה עזה בין שני המחנות חיזקו עוד יותר את מגמת הפיצול.
39
בשנתיים הראשונות לקיומו של האצ"ל גוייסו 300איש .בתקופה זו היו מגעים לאחוד השורות ואלה נודעו כיוזמת "מלצט" ואף נחתם הסכם לאיחוד בין ההגנה ואצ"ל .איחוד זה לא בוצע מעולם. בראשית 1936היה בארגון תקנון שקבע את סולם הפיקוד והאחריות ,המוסד העליון – הוועד המפקח והמרכז מנה 9-15חברים כל אחד היה ממונה על ענף מסויים. כשם שמאורעות 1929היוו את הקטליזטור לפילוג הארגון כך קרה לארגון הצבאי לאומי ב1936 - עם המרד הערבי . במאורעות המרד הערבי ארגוני המגן היו מאורגנים היטב והפיקו את הלקחים ממאורעות תרפ"ט ,1929הטקטיקה היתה הגנה פאסיבית ,תיאום בין ההגנה לאצ"ל. בן גוריון חשב כי קו אקטיבי יכול להשפיע על ממשלת המנדט הבריטי ולגרום להפסקת העלייה ארצה ראשי התנועות הציונות בארץ הבינו כי היישוב צריך לפעול דפלומטית בקרב הבריטים ,גם כאן היו רבים ,בתוך התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ובחו"ל החלה תסיסה שונה שתבעה תגובה על פעולות הערבים .פעילים שונים ביקשו קו אקטיביסטי אלה פירשו את הקו של אברהם תהומי כהססני והעובדה שהוא לא היה רוויזיוניסט תרמה להשמצות נגדו .ההשמצות הגיעו בעיקר מצד בנו של ז'בוטינסקי ,ערי ז'בוטינסקי ,בעקבות התסיסה בארגון התקיימה התייעצות בווינה ואברהם תהומי התבקש להגיע.
40
ז'בוטינסקי טען כי המפלגה הרוויזיוניסטית מסרה לארגון את תנועת הנוער שלה ולכן יש צורך בהסדר שיבטיח לה השפעה מתאימה בהנהלה .משמעות הדרישה היתה מנוגדת להשקפתו של אברהם תהומי שהתנגד למעורבות מפלגתית בתוך הארגון .התנגדותו של תהומי לא הועילה והוא נכנס למלכוד שבעקבותיו נאלץ לחתום על הסכם עם ערי ז'בוטינסקי לטובת פעילות רוויזיוניסטית בארגון ב' ,על פי ההסכם הופיע ז 'בוטינסקי כבעל סמכות כלפי אצ"ל .עם חזרתו של אברהם תהומי ארצה החל במגעים עם ההגנה על איחוד בין שני הארגונים ודרש כתנאי מקדים שולחן עגול ,עמדה זו לא סתרה את עמדתו של ערי ז'בוטינסקי שראה בה אפשרות להקים הנהגה משותפת לשני ההסתדרותיות הציוניות ,הצורך בליכוד היווה מטרה ביישוב ואושיסקין הטיב לבטא זאת בכינוס המפלגות הציוניות בירושלים ,גם בן גוריון הסכים לאיחוד וחיסול ארגון ב' " ...זה מחייב החשת החיסול הארגון השני ,ודרשתי מאושיסקין הקטן שיביא מחר באי כוח ארגון ב' לגמר העניין" .המו" מ שהתקיים עם ארגון ב' היה נתון לדרישות מצד שני הצדדים ,פגישה בדבר האיחוד התנהלה ב20 - למרס 1937בין אברהם תהומי ובן גוריון ,השניים דנו על האיחוד ומרות הסוכנות ,מחסני הנשק ואפשרות צירופם וכן על אישים שונים בארגון ב' שספק היה אם יצטרפו ותביעות שהן חלק מכל מו"מ". ב 11 -באפריל 1937בן גוריון דחק באברהם תהומי לסיים את האיחוד ולהחזיר לו תשובה חיובית או שלילית .בסוף שנת 1937הביא תהומי לאישור של המועצה הארצית של האצ"ל את טיוטת ההסכם לאיחוד עליה הצביעו ברוב קולות .ברור היה לכל הנוכחים כי הסכם זה היה כרוך בפילוג בארגון וההכרעה אם להצטרף או להמשיך בארגון היתה אישית .תהומי טען כי ההגנה משתנה ,זו איננה עוד מילציה עממית אלא גרעין לכוח צבאי ובהצטרפות יוכלו להשפיע מבפנים. ניסיונות האיחוד לא צלחו וקיומו של הארגון הצבאי לאומי הפכה לעובדה.
41
42
ביקור באזור פלמחים ושפך השורק -ד"ר נחום שגיב 5.3.2016 אזור קיבוץ פלמחים ושפך נחל שורק כולל כמה אתרי טבע ,נוף וארכיאולוגיה שאין להחמיץ. להלן הצעת מסלול מגוונת ,העונה המומלצת ,באביב גבעת חומרה .לאורך הכביש המוביל לקיבוץ פלמחים על כביש ) 4311קצת לפני העקול המוביל למעבר מתחת לגשר עליו נמצא הכביש המהיר לאשדוד ואשקלון-כביש (4 נמצאת גבעת חומרה .על גבעת הכורכר הזו פורח בחודש פברואר ועד תחילת מרץ אירוס הארגמן .אירוס הארגמן שייך לקבוצת אירוסים המכונה אירוסי ההיכל בזכות התפרחת הגבוהה שלהם ,מקבוצת אירוסי ההיכל יש בארץ 8מינים אנדמיים -מקומיים .אירוס הארגמן הוא הראשון מבין האירוסים הפורח בסוף החורף ובתחילת האביב.
קבר עגול מהתקופה הכלקוליתית
על גבעת חומרה יש שרידים של בית עשיר ערבי שהתגורר במקום ובסמוך טיפח עצי פרי ושיחי נוי. אירוס הארגמן בולט בצבעים הכהים שלו ,בשל ייחודו ויופיו הפך האירוס להיות לסמל של תנועת הצופים ,לסמלה של החברה להגנת הטבע ולסמל אצולה צרפתי) .מדובר באירוסי ההיכל בלי התייחסות ספציפית(. עם ערב הזכרים מבין הדבורים מתכנסים ללינת לילה ב 3-תאים בולטים הנמצאים בהיקף התפרחת .הטמפרטורה של התאים האלה גבוהה ב 4מעלות מטמפרטורת הסביבה ,הזכרים נכנסים אפוא ללון בתאי הלינה האלה והנקבות בוחרות משום מה לישון בין השיחים והצמחים בסביבה .לקראת בוקר האירוס מסוגל להעלות את הטמפרטורה של התפרחת בעוד 2מעלות על ידי שריפת סוכרים. 43
לפיכך כשהזכר מתעורר עם בוקר הוא מלא אנרגיות ויוצא לחפש לו שותפה למלאכת הרביה הנקבות עוד קפואות למדי והן מקבלות את האורח החמים בסבר פנים יפות.. על הגבעה שרידי בוסתנים מן התקופה שלפני קום המדינה עת משפחה ערבית אמידה התגוררה במקום. גם צבעונים אחדים ונוריות פורחות במקום לקראת סוף פברואר. סלילת מסילת הברזל לתוואי הרכבת מאשדוד ליבנה ות"א בתוואי הקצר והמהיר כרסמה המסילה בשולי הגבעה ועל כן הועברו קני שורש רבים של האירוסים לגבעה הקרובה מאוד לקיבוץ פלמחים. נחל שורק .נחל שורק או בלשונם של ערביי האזור עד להקמת המדינה ,נהר א רובין .הנחל המתואר הוא למעשה נחל אכזב היוצא מאזור ירושלים בקטעהאחרון שלו זה הסמוך לשפך לים )כ (3ק"מ יש מים כל השנה בזכות נביעות של מים מתוקים .המים המתוקים האלה שזרמו בנחל היו מקור מי השתייה לערבים שעלו בעבר לקבר נבי רובין הנמצא בדיונות ממזרח דרום מזרח לחורשת הצנחנים. מאז קום המדינה והתפתחות הערים לאורך האפיק ומפעלי תעשיה שונים שפכו לנחל ביוב ושפכים תעשייתיים וזיהמו אותו. מזה 10שנים ויותר שהנחל נמצא בתהליך של שיקום ואין עוד הזרמה של חומרים מזהמים לערוץ הנחל למעט תקלות או גלישות ממפעלי טיהור הנמצאים בקרבת אפיק הנחל .מאחר ועדיין נותרה בוצה על קרקעית הנחל ,מלאכת הטיהור והחזרת הנחל למצבו הטבעי בו המים נקיים וצלולים תושלם רק עם סילוק הבוצה והעברתה לאתר לסילוק פסולת כמו זה שברמת חובב. אזור השפך של נחל שורק הוכרז כגן לאומי שהכניסה אליו מותרת רק ברגל ,ניתן לטייל בסמוך לנחל בסמוך לריכוזים של קנה ועב קנה ושאר צומח גדות נחלים .רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים קבלה אחריות על האזור כולו לרבות אזור השפך של הנחל ובקרבתו דיונות שלא זוהמו ולא נחפרו. אל הנחל הובאו לפני שנים אחדות צבי מים ממן הצב הרך וכבר נצפו כמה מהם יוצאים אל גדת 44הנחל ליד סכר הסלעים.
אנו נלך לאורך שביל מסומן בצבע שחור ,בהמשך הערוץ לכיוון מערב על עצי האקליפטוס בגדה הצפונית של הנחל לנים בעונת החורף מנובמבר ועד מרץ מאות רבות של קורמורנים ,הקורמורנים מגיעים לארצנו מאוקראינה וממזרח אירופה. הקורמורנים ניזונים מדגי ים וכל בוקר הם חולפים מעל בתי הקיבוץ הקרובים לים בדרכם למלאכת הדיג .אך תמיד ניתן למצוא על עצי האקליפטוס מספר קורמורנים שלא יצאו למלאכת הדייג )שומרי מאהל(. בסבך הקנים הצמוד לנחל מסתתרים בשעות היום עשרות חזירי בר ובלילה הם מגיחים ופושטים על ריכוזי החמציצים באזור וזוללים את פקעותיהם. אנו מתקרבים לרכס הכורכר הקרוב לחוף ממזרח לרכס נמצא מפעל התפלה גדול ששמו ויה מאריס, הוא נחנך בשנת 2007ומייצר היום קצת יותר מ 100מליון קו"ב של מים מותפלים בשנה. תהליך ההתפלה הוא תהליך משולב של סינון וניקוי מי הים המוזרמים לפתח המפעל ודחיסתם בלחץ של 70אטמוספרות כנגד פילטרים -ממברנות מיוחדות ,חצי מן המים לערך יועברו דרך מערכת הסינון המכונה אוסמוזה הפוכה והמים שיצאו יהיו נטולי מלחים או מינרלים אחרים ,אלו המים המותפלים הם נקראים כך כי טעמם מר ותפל וכדי שיהיה ניתן לשתות אותם ולנצל אותם לכל מטרה יש להוסיף להם תמיסות גיר ורק אז הם טעימים וראויים לשימוש.
45
שאר המים שלא עברו את הפילטרים המיוחדים מוחזרים לים עם תוספת המלחים שסוננה מן המים המותפלים .המים האלה נקראים מי רכז והם מוזרמים למרחק של 1200מ' מן החוף. כל התהליך כולו מכניסת מי הים לפתח המפעל עד יציאתם כמים ראויים לשתיה נמשך 20דקות. בקרבת המפעל ועל מדרונות רכס הכורכר פורחים )בעונה המתאימה( עשרות אירוסים שהועברו לכאן מגבעת חומרה. מרכס הכורכר התצפית לכל עבר היא מדהימה מצפון רואים את ראשון מערב ,את בת ים תלוערך רב. עניין שאי כתובות( אביב ,ממש למרגלותינו שפך הנחל לים והחוף הלבן הרחב המשתרע עד לצוק בעלישל והמגדלים שעליו הוקמו המוזיאון הארכיאולוגי אקולוגי בית מרים בקיבוץ פלמחים והמועדון לחבר .אנו נמשיך על הרכס ונראה משמאלנו שכונה חדשה של בתים פרטיים מרשימים ,זו שכונה בה מתגוררות 25משפחות מן היישוב אלי סיני שפונו לפני 10שנים מגוש קטיף .המשפחות האמורות עברו כקבוצה והתקבלו אצלנו לחברות.
מוזיאון בית מרים המוזיאון השייך לקיבוץ פלמחים ,הוקם בסוף שנות ה 60של המאה הקודמת בעקבות פעילותו המתמשכת והפורייה של שמוליק ליפשיץ ממייסדי הקיבוץ שנעשה חובב ארכיאולוגיה ושזכה לתמיכת רשות העתיקות והקיבוץ גם יחד. במוזיאון מוצגים ממצאים ארכיאולוגיים מן האזור כולו מיבנה ועד אזור .המוזיאון החל בשנים האחרונות להקדיש תשומת לב מיוחדת לתחומים של אקולוגיה כלומר שמירה על הסביבה דהיינו חוף הים ,הנחל, הצומח באזור ,בעלי החיים השונים וכן נושא ההתפלה.
46
מכתב בעברית של ימי הבית הראשון שכתב איכר יהודאי )שמוצאו ממלכת יהודה( לממונה עליו שגם הוא מיהודה ובו הוא מתלונן שהוא עבד בקציר בחצר אסם )כנראה שם מקום סמוך( ומילא את כל חובותיו לפתע קם מנהל העבודה שכנראה לא ראה את עבודתו המסורה של האיכר ולקח את בגדו של האיכר ולא החזיר לו את הבגד .מכתב התלונה נרשם על גבי )אוסטרקון( בשער של מצד קטן בשם מצד חשביהו.
במוזיאון כמה פריטים ארכיאולוגיים אפיגרפיים )כלומר נושאי כתובות( בעלי עניין וערך רב. כמו מכתב הקוצר ,
מדובר כנראה במצודה קטנה שהוקמה על ידי המלך המצרי פסמתיך בשנת 620לפני הספירה לערך והחקלאים היהודיים שפעלו במקום עבדו כשכירים בחסות המצרים .מכל מקום הנוכחות היהודאית כאן בסמוך לחוף מהווה חריג ברצף היישובי בממלכת יהודה שהשתרעה עד תחומי השפלה ולדעת רוב החוקרים לא הגיעה עד אזור החוף לפני התקופה החשמונאית .מסתבר שהאיכר שהתלונן על שלקחו את בגדו ולא השיבו לו את הבגד עם רדת הערב הכיר את הציווי המקראי הנזכר בספר שמות כב ,כד-כו אם חבל תחבל שלמת רעך עד בוא השמש תשיבנה לו כי היא כסותה לבדה.........והתלונן לפני הממונה עליו.
מכתב התלונה הזה הוא בעל ערך לאומי ,המקור מוצג במוזיאון ישראל ואילו אצלנו במוזיאון נמצא העתק בלבד.
47
ממצא אפיגרפי )חומר כתוב( נוסף הוא כתובת ביוונית שהתגלתה בנמל יבנה ים הסמוך מדרום לקיבוץ ,מדובר במכתב שכתבו הצידונים ביבנה ים למלך אנטיוכוס החמישי בנו של אנטיוכוס אפיפנס ,הם מבקשים הקלות במיסוי בגין סיוע ימי שהעניקו לאנטיוכוס השלישי אביו של אנטיוכוס הרביעי ואנטיוכוס החמישי מאשר את ההקלות.
עוד ממצא מעניין המוצג במוזיאון הוא עמוד שיש כנראה של כנסייה מן התקופה הביזאנטית שנעשה בו שימוש משני בתקופה הערבית הקדומה .על פי כתובות שהתגלו על עמודי שיש דומים מדובר בפרק זמן בו הישיבה של המוסלמים באזורי החוף נחשבה למעשה הכרוך בסיכון ובהקרבה ,החשש של המוסלמים היה מפני התקפות של ספינות ובהם נוצרים )ביזאנטים( אשר נהגו לקחת בשבי מוסלמים ולשחרר אותם תמורת כופר ,אלה מבין המוסלמים שהתגוררו באזורי החוף נחשבו אמיצים והמוכנים להיות שהידים.
48
קיבוץ פלמחים נוסד בשנת 1949על ידי יוצאי פלמ"ח שביקשו לעסוק בדייג ואכן במשך שנים אחדות חלק ממקימי הקיבוץ יצאו בספינה לדייג מרחקים בחופי תורכיה .הקיבוץ הוקם על גבי דיונות קרחות ושרידים דלים של בוסתנים קרובים לים שנטשו ערביי המקום בשנת .1948 לאחר שנים אחדות עזבו הדייגים את ענף הדייג .מכל מקום ,הקיבוץ גדל והתפתח ,ליד החוף הוקמה טיילת מקסימה ,ההליכה לאורך הטיילת לצד הדשאים הגולשים אל החוף הם חוויה מרגשת ממש. עוד מדרום לקיבוץ הגן הלאומי חוף פלמחים ,גן לאומי חדש בן שנים אחדות בלבד כאן עושים רבות לשמירה על הנקיון,הסדר והשקט באזור ובין השאר גם דואגים לרכז ולשמור על הביצים שמטילות צבות הים המגיעות בחודש מאי ומטילות את ביציהן בחול הרך שם הוא נתון לחסדי תנים, שועלים וציפורים שונות. ממזרח לקיבוץ ומדרום לנחל לא הרחק מחורשת הצנחנים נמצא אתר נוסף היום באזור הדיונות זה האתר נבי רובין .קבר ממלוכי מן המאה ה 15וצמוד אליו מסגד עות'מני. לכאן הגיעו בעבר מוסלמים רבים בתקופת הקיץ לקיים הילולות ליד קברו של ראובן בן יעקב. למעשה העליות האלה לרגל נועדו במקור לכנס גברים רבים יחד בסמוך לאזור החוף במגמה למנוע אפשרות של פלישה צלבנית מחודשת לארץ ואולי גם לרסן אנשי כנופיות ופורעי חוק שפעלו באזור.
49
סיום מגזין
50
נקודת ציון אתר ההנצחה לחללי הפיגוע בצומת בית-ליד נפתח למבקרים האתר הוקם ע"י עמותה שהקימו ההורים השכולים להנצחת הבנים והבנות שנפלו באותו פיגוע נורא שהתרחש לפני 21שנים ,פיגוע כפול ראשון שידעה המדינה בו קיפחו את חייהם 22 צעירים וצעירות 21 ,חיילים ואזרח. כ 500 -מ' מצומת בית-ליד ,בואך מזרחה לכיוון כפר-יונה ,לצד הכביש הראשי ,ניצב האתר. מקום מרשים ומכובד ,הכולל אולם זיכרון בגודל 150מ"ר ,בו הונחו 22פינות זיכרון שהוקדשו לכל אחד מן החללים .לצד האולם ,ניצב אמפיתיאטרון המכיל כ 300-מקומות ישיבה בתוך גן צומח ,במקום מבנה שירותים בעלי 5תאים כולל נגישות לנכים ,ובצמוד לאתר ,מגרש חניה מרווח .במרכז האתר מתנוססת האנדרטה ,יד לנופלים ,המדמה "סולם" המיתמר לגובה 30 מטרים ,עליו "מטפסות" עשרים ושתיים דמויות כמספר הנופלים באסון. למקום חשיבות לכל אוהבי הארץ והטיול בדרכיה ,וגם עבור תיירים ודיפלומטים שבאים לארצנו. את האתר מפעילים מתנדבים שישמחו לארח את המבקרים במקום ,תוך דברי הסבר והקרנת סרטון על האירוע- . האתר פתוח בימים א' -ה' בין השעות 10:00 -14:00 ביום ו' מהשעה .10:00 - 13:00 גופים וארגונים מוזמנים לתאם סיור מראש ,בטלפון 052-5478800 לפרטים נוספים הגר טהר-לב טייב ,דוברת האתר050-323-00-45 : 51
שמונים שנה למרד )הערבי( הגדול משה אנטמן מורה דרך בחודש אפריל ,לפני שמונים ,שנה פרץ "המרד הערבי הגדול" בארץ ישראל מאמר זה בא להאיר את הסיבות לפרוץ המרד ,מהלכי המרד ,והתוצאה העגומה מבחינתם של הפלסטינים תושבי ארץ ישראל. בשנת 1917ניתנה לתנועה הציונית "הצהרת בלפור" עיקרי ההצהרה הבטחה לקמת בית יהודי לעם היהודי בארץ ישראל .שנתיים מאוחר יותר ,מתחיל מאבקם של ערביי ארץ ישראל ברעיון "הבית היהודי" "המרד" של 1936-1939היה שיאו של מאבק זה .במאבקם ביקשו הפלסטינים להשיג שתי מטרות: .1 .2
משיכת תשומת לב בריטניה והעולם הערבי למצוקתם. השגת הכרה בערבים תושבי ארץ ישראל ,כישות לאומית עצמאית.
בשיאו של המאבק ,התרחשו מספר רב של התנגשויות אלימות ברחבי הארץ .רובן המוחלט ביוזמתם של הפלסטינים ,הן הופנו כנגד ביסוס הישוב היהודי והעלייה וכנגד ממשלת המנדט ומוסדות השלטון ,שאפשרו את ביסוס הישוב והקמת הבית היהודי. שנות השלושים המוגדרות כעשור השני למנדט בא"י ,היו שנים של הגדרה מחדש של מדיניות בריטניה ששיאה היה הספר הלבן של .1939ובו הבריטים מגדירים מחדש את מדיניותם בארץ ישראל תוך התנתקות ממדיניות הבית הלאומי .פרסום הספר הלבן ,סיום המרד ותחילת מלחמת העולם השנייה ,מסמלים סיום תקופה ותחילת תקופה חדשה שונה לחלוטין. סיבות למרד בריטניה בשנות ה 30-קיים חשש כבד בבריטניה מעליית כוחן של גרמניה ,ושל איטליה הדיקטטורית ומכוונות ההתפשטות שלהן באפריקה ובאזורים קרובים לתעלת סואץ ,שהייתה נכס אסטרטגי ממעלה ראשונה לבריטניה .כיבוש אתיופיה על ידיי מוסוליני בתחילת 1936וחוסר התגובה של בריטניה לכיבוש .יצר גל של לאומניות במדינות ערב ,אשר מתעצם בתגובה לחולשתה של בריטניה .מנגד ,כתוצאה ממהלכים אלו ,מתקיימת הערכה מחדש במסדרונות השלטון הבריטי לגבי חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון 52
מדינות ערב במחצית שנות ה ,30-גאה גל של לאומיות במדינות הערביות במזרח התיכון גל זה שטף את כל מדינות ערב ,למעט עבר הירדן ,והייתה לו השפעה גם על ההתרחשויות בארץ ישראל .מדינות אלו; מצרים ,עבר הירדן ,עיראק וסוריה זוכות בעצמאות ממדינות המנדט ,בריטניה וצרפת באופן הדרגתי .מדינות ערב העצמאיות ,כתוצאה ממערך יחסיהן עם בריטניה ,הפעילו את השפעתן על מנהיגי המרד בקריאה להפסקת השביתה בארץ ישראל והנכונות של הנהגת הערבים בארץ להיענות לקריאה מדגישה את חשיבותן בעיצוב הסכסוך. פלסטינים עם האצת התהליכים האזוריים ,מתחילה התארגנות פוליטית גם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל. בשנת 1932נוסדה מפלגת "אל-אסתקלאל" -כמפלגה פאן ערבית שראתה בארץ ישראל חלק מסוריה ודרישתה העיקרית הייתה עצמאות לכל המדינות ,בהן יושבים ערבים .המפלגה ראתה במאבק במנדט הבריטי דרך להשגת מטרותיה. המפלגה הראשית של ערביי ארץ ישראל הייתה "המפלגה הערבית הפלסטינית" – מפלגתם של משפחת החוסיינים אשר נוסדה בשנת 1935ומטרותיה העיקריות היו ביטול המנדט והשגת עצמאות לארץ ישראל תוך שמירה על אופייה הערבי וביטול ההבטחה לבית לאומי ליהודים. לערביי ארץ ישראל לא היה מוסד מדיני אחד שייצג אותם .הייצוג נעשה בידי ראשי המפלגות אשר פעלו מידי פעם במשותף מול הממשל האישיות המרכזית בחבורה היה המופתי של ירושלים ,חאג' אמין אל חוסייני ,שמעמדו היה מורם מעצם היותו נשיא המועצה המוסלמית העליונה .מאז תחילת שנות ה 30-גברה ההקצנה של הפלסטינים במאבקם ביהודים וכנגד מדיניות הממשלה .בשלושה מישורים התמקד מאבקם :עליה ,מכירת קרקעות ועבודה עברית .המפלגות שהוקמו על מנת למשוך אליהן קהל אוהדים נזקקו להציג עמדות נוקשות יותר ויותר .רגע השיא הגיע ב 1935עם גלי העלייה היהודית העצומים מאירופה ,כשהגישו נציגי המפלגות הפלסטיניות תזכיר לנציב העליון ובו דרישה להפסקה מיידית של העלייה ,איסור מכירת קרקעות ליהודים והקמת ממשלה דמוקרטית בארץ .כתוצאה מאי שינוי עמדת הממשל הבריטי קצו מנהיגי הערבים בארץ בפעולות מדיניות וסברו כי יש לערב את העולם המוסלמי בסוגיה. 53
הישוב והתנועה הציונית מתחילת שנות ה 30-עלה באופן דרמטי מספר היהודים בארץ ישראל ומספר הדונמים שנרכשו היה רב מתמיד .התשתית הכלכלית התחזקה מאוד ,הישוב היהודי היה מאורגן ומוסדות הישוב שלטו בכל תחומי החיים .כל רובדי הישוב היו מגויסים למאבק הלאומי .מרכיב מרכזי היה ההתארגנות הצבאית של הישוב במסגרת "ההגנה" .נוצר "יש מאיין" ; ארגון חצי צבאי מבוסס חיילים מתנדבים ושרשרת פיקוד שאפשרה לתת מענה בטחוני בכל הארץ.
עלייה ורכישת קרקעות בידי יהודים 1931 – 1936
54
המרד-שלב ראשון שביתה :אפריל – 36אוקטובר 36 באפריל 1936נרצחים שני יהודים ע"י חמושים פלסטינים מתלמידיו של השיח החיפאי עז-א-דין אלקסאם ,באזור טול כרם .כתגובה רצחו חברי ארגון ההגנה ב' שני פועלים פלסטינים בסמוך לפתח תיקווה .בזמן הלוויתם של הפלסטינים שנרצחו תקפו ערביי יפו יהודים שעברו במקום ורצחו תשעה מהם .זו נקודת הפתיחה לתחילת המרד הערבי .במקביל ,ביום ההלוויה מתכנסים בשכם ובירושלים פעילים לאומניים ומכריזים על שביתה כללית שמתפשטת במהירות לכל חלקי הארץ .בכל רחבי הארץ ,בערים ובכפרים התארגנו ועדות לאומיות לפיקוח על השביתה .תוך פרק זמן קצר מאוד הקימו המפלגות הפוליטיות הנהגה משותפת כדי להנהיג את האירועים בצורה מתוכננת .במקביל לשביתה ,התארגנו "חבורות לוחמים חמושות" כדי לתקוף ולפגוע במטרות בריטיות ויהודיות. הועד הערבי העליון יצר הנהגה פוליטית מדינית משותפת לכל ערביי ארץ ישראל וביוזמתו הייתה השביתה לאחד ממוקדיה המרכזיים של המערכה הערבית .השביתה נועדה להקיף את כלל המשק הערבי בכפר ובעיר ולשתק את החיים הסדירים ואת הכלכלה בארץ .עיקר השביתה התנהלה במגזר העירוני ובתחבורה ,במסחר ובמלאכה .בערים הפלסטיניות הייתה שביתה מלאה ואכן החיים התקינים שובשו לחלוטין .במגזר החקלאי כמעט לא הורגשה השביתה ,כיוון שלא הייתה אפשרות להשבית את עבודות השדה .בקרב עובדי המדינה שקיבלו את שכרם ממשלת המנדט ,היה קושי רב לקיים את השביתה .גם במפעלים גדולים לא צלחה השביתה ,למשל בחיפה שבה לא הצליחו הערבים להשבית את נמל חיפה בעקבות היחלצות פועלים יהודים לעבודה בנמל. בפן המזוין נקטו הפלסטינים במהלך התקופה בפעולות טרור כנגד הישוב היהודי ומוקדי השלטון. חבורות הלוחמים תקפו רובעים יהודיים בערים ,ישובים יהודים ברחבי הארץ וקווי תחבורה יהודים. מטרת התקיפה הייתה הטלת מצור על המרכזים היהודים ובידודם זה מזה באמצעות פגיעה שיטתית בתחבורה היהודית .התוקפים הורכבו מחבורות מזוינות של כפריים)עם לא מעט יסודות פליליים(. כשהתברר להנהגה הערבית ובעיקר לקיצוניים שבהם ,שהשלטון הבריטי לא נוטה להיענות לדרישותיהם ,החלו חבורות הלוחמים לתקוף מוסדות שלטון כמו מתקני ממשלה ומשטרה.
55
בפרק זמן קצר מאוד הצליחו חבורות אלו ליצור שליטה על הדרכים .לעזרתם נוסף כוח מתנדבים בן כמאתיים לוחמים ובראשו קצין צבא לשעבר בשם פאוזי קאוקג'י שמתמנה למפקד הראשי של המרד .במשך מספר חודשים נלחם קאוקג'י בצבא הבריטי ,ולאחר מספר מפלות בסוף אוקטובר עזב קאוקג'י את הארץ. סיכום שלב ראשון במרד הצד הפלסטיני –גילה כושר עמידה חברתי שבא לידי ביטוי בששת חודשי השביתה .הם אף הוכיחו יכולת לנהל מלחמת גרילה שהבריטים התקשו להתמודד עימה אך מנגד לא הצליחו הפלסטינים למנוע את העלייה לארץ ישראל או את ביטול הצהרת בלפור ולא הצליחו ליצר הכרזה על עצמאות פלסטין. הצד הבריטי–המאורעות והשביתה פגעו בסמכות הממשלה .הססנותה של הממשלה גרמה לכך שמדינות ערב השכנות הפכו לגורם שנוסף לסכסוך על ארץ ישראל. הצד היהודי– הישוב היהודי התגלה בזמן המרד כמלוכד וממושמע ,הוכיח כושר התגוננות צבאית וסממנים של כוח צבאי סדיר .מבחינה כלכלית היה הישוב חזק וכמעט לא נפגע מהשביתה .שכן היהודים שלטו על חלק ניכר בכלכלה המקומית .החקלאות היהודית סיפקה את רוב צרכי המזון ומפעלי התעשייה העיקריים היו בבעלות יהודים .גם יצור החשמל היה בידי חברה אנגלית-יהודית. המרד שלב שני דיפלומטיה ועדת פיל בחודש מאי1936החליטה ממשלת בריטניה למנות ועדה ממלכתית לחקר שאלת ארץ ישראל .חברי הועדה נבחרו בקפדנות .אנשיה ייצגו תפישות שונות ואינטרסים שונים במערכת הפוליטית בלונדון. היא כללה אנשים שהכירו היטב את מצבם של יהודי אירופה ,מומחים לענייני קרקעות ,מומחים לאסטרטגיה מדינית ומומחים בתולדות האימפריאליזם. בראש ועדת פיל עמד הלורד פיל .הועדה החלה את עבודתה בחודש נובמבר .1936בזמן עבודתה, חשבו חבריה כי השביתה הכללית של הערבים תסתיים ,מנגד דרשו מנהיגי המרד כי בזמן עבודת הועדה תופסק לחלוטין העלייה היהודית לארץ ישראל ולכך לא הסכימה ממשלת בריטניה. 56
חברי הועדה ביקרו בארץ ובזמן שהותם כאן הופיעו בפניה נציגי הישוב היהודי ונציגי הוועד הערבי העליון .היהודים ראו בהקמת הועדה כניעה לפלסטינים וערעור ההבטחה הבריטית להקמת מדינה יהודית .הועדה שמה לה למטרה לחפש פתרון שלא יפגע בהבטחה הבריטית ליהודים .חבריה הבינו שיש ניגוד מוחלט בין מטרות הערבים והיהודים ושאין מקום לפשרה .ועדת פיל הגיעה למסקנה שיש לחלק את הארץ לשתי מדינות .בחודש יולי 1937פורסם דו"ח הועדה. מסקנות ועדת פיל בחלק השלישי והעיקרי של מסקנות הוועדה מציינים חבריה מסקנות שיתרמו בתפיסתם ל"הסדר בר קיימא" מסקנות הוועדה נקבעו בעקבות אוריינטציה שונה של האוכלוסייה ,היהודים באוריינטציה אירופאית והערבים אסיאתית .הצבת גבול מוגדר להיקף העלייה היהודית כשההמלצה הייתה 12.000עולים בשנה לזמן של חמש שנים ,ואיסור מכירת קרקעות ליהודים. תגובות על מסקנות ועדת פיל היהודים – "הישוב": ועדת פיל הציבה בפני ההנהגה היהודית אתגר עקרוני ,מחד הושגה הכרה בעצמאות יהודית מלאה ומנגד צמצום שטח הארץ ,צמצום העלייה ,ובנאום ירושלים שעל פי ,תכנית החלוקה הייתה צריכה להיות בשליטת בריטניה על כ 80-אלף תושבים יהודים . בהודאת הסיכום של הקונגרס הציוני ה 20פורסמה הצהרה שמקבלת את רעיון החלוקה אך לא את החלוקה שהציעה ועדת פיל .בן גוריון קבע כי יש להבחין בין דיבורים לבין דברים והדגיש כי לא הנאמר הוא שקובע ,אלה הנעשה.
57
הערבים: הועד הערבי העליון פרסם גילוי דעת שבו הוא דוחה את המלצות הועדה מבחינה עקרונית .גם מדינות ערב השכנות יצאו כנגד התוכנית .כל מדינה בעקבות פגיעה באינטרסים החשובים לה. בסוריה התכנסה ועדה של נציגים מארצות ערב ומערביי ארץ ישראל ובהצהרת הסיכום שלה נאמר כי ארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד ממולדת הערבים ומדינה יהודית תהווה סיכון גדול לעולם הערבי. המרד :שלב שלישי-חידוש המרד אוקטובר – 1937ספטמבר 1939 המאבק המזוין עם פרסום מסקנות הועדה פרץ גל טרור גדול פי כמה וכמה בעוצמתו ממה שהיה עד כה .ב- 26בספטמבר נרצח נציב הגליל מטעם ממשלת המנדט ,לואיס אנדרוס .הרצח ביטא את ההתנגדות להכללת הגליל בשטחה של המדינה היהודית כפי שקבע וועדת פיל ותמך ברצון להוכיח שאוכלוסיית הגליל לאומנית כתושבי יהודה ושומרון. הרצח הכה בתדהמה את שלטונות המנדט .זה היה הרצח הראשון של פקיד רב דרג ונחשב להכרזה על הסלמה המרד כנגד השלטון הבריטי .בתגובת נגד ,נקטה ממשלת לונדון במספר פעולות :ראשית ,הדיחה את הנציב העליון ארתור ווקופ .בנוסף ,הוציאה ממשלת המנדט את הוועד הערבי העליון מחוץ לחוק .המופתי של ירושלים הודח מתפקידו ונגד חמישה מנהיגים ערביים בולטים הוצאו צווי מעצר ביניהם המופתי של ירושלים .בסופו של דבר הצליח המופתי לחמוק ממאסר וברח מהארץ .לסיום ,הכריזה ממשלת המנדט על משטר צבאי.הצבא הבריטי נקט מדיניות של יד קשה ודיכוי אכזרי של המרד שלא כמו בשנת 1936שבה נקטו הבריטים במדיניות של מגננה .כעת שונתה התפיסה והצבא הבריטי תקף את המורדים ורדף אחריהם למקומות המסתור שלהם ,בוצעו פעולות עונשין כנגד אלו שנחשדו כנותני מקלט למורדים בתי הדין הצבאיים הטילו עונשים כבדים ,לרבות עשרות פסקי דין מות אשר בוצעו מייד והטילו אימה על האוכלוסייה הפלסטינית. 58
הצבא הרס בתים שמהם ירו או התאכסנו המורדים והטיל קנסות קולקטיבים על תושבי הכפרים .תחנות משטרה הוקמו בכפרים הערביים על חשבונם ובמימונם של תושבי הכפרים .למרות פעולותיהם התקיפות של הבריטים נמשך המרד המזוין ואף קיבל אופי של התקוממות המונית.
את השנתיים של המרד המזוין אפשר לחלק ל 3תקופות: .1
אוקטובר – 37יוני 38
בתקופה זו התרכז הטרור במקומות מסוימים ,בעיקר בירושלים .מעשי הטרור בוצעו בעיקר על ידי אנשיו של המופתי וכוונו גם כנגד אלו שהתנגדו להנהגתו. .2
יוני – אוקטובר 38
הטרור מועצם ומתפשט .המורדים משתלטים על כפרים ועיירות בכל רחבי הארץ ,בעיקר בחלקה ההררי .העיר העתיקה בירושלים נמצאת בשליטם כך גם יפו וסביבותיה .כוחות הביטחון הבריטים איבדו למעשה את השליטה במצב. .3
נובמבר – 38ספטמבר 39
הצבא נוקט בפעולות נמרצות כנגד המורדים דבר הגורם להן לפגיעה פיזית ואף פוגע בתשתיות שלה .בשלהי ,1939בא הקץ על המורדים והמרד דועך.
59
פרסום הספר הלבן – סוף המרד הערבי לאחר דיכוי המרד ,פרסמה ממשלת בריטניה את "הצהרת המדיניות" שהיא הספר הלבן של מאי .1939היה זה צעד חד צדדי שהיווה מפנה במדיניותה של בריטניה כלפי הסכסוך. מסקנות "הספר הלבן" היו ● ● ●
בתוך עשר שנים תוקם מדינה פלסטינית עצמאית אך קיומה מותנה בקיום יחסים תקינים בין ערבים ליהודים. תותר עליית יהודים בפרק זמן של חמש שנים ,אך בסיומה לא יהיה מספר היהודים בארץ ישראל גבוה מסך כל האוכלוסייה בארץ. בתום חמש שנים ,אישור לעלית יהודים תהיה בסמכות הערבים.
איסור מכירת קרקעות ליהודים תוצאות המרד שלוש שנים של לחימה ומאורעות דמים הסתיימו .במישור המדיני השיגו הפלסטינים אישור להקמת מדינה ערבית עצמאית אך הפגיעה באוכלוסייה הפלסטינית הייתה קשה .הכלכלה נפגעה קשות, לדוגמא את מיקומו המרכזי של נמל יפו תפס נמל תל אביב ,ורכוש פלסטיני רב ניזוק קשות .רובעי מגורים שלמים נהרסו על ידי הצבא הבריטי כמו ביפו וירושלים .נהרגו אלפי ערבים ,בעיקר על ידי כוחות הביטחון הבריטים אבל גם ב"זכות" פעולות נקם של הערבים .ערבים רבים ברחו מתחומי ארץ ישראל מפחד ידו של השלטון הבריטי .תוך כדי המרד נמשכה העלייה של יהודים לארץ ולא פסקה מכירת הקרקעות .הישוב היהודי התחזק הן בהיבט הכלכלי והן בלכידות החברתית.
60
סיכום ההתקוממות הפוליטית הגדולה שהתחוללה בשנים 1936-1939הייתה נקודת מפנה בולטת ומשמעותית לערביי ארץ ישראל ,ליהודים ולממשלת המנדט בארץ ישראל .מאז שניתנה הצהרת בלפור ליהודים ,לא פסקו ערביי הארץ להתנגד לה ולהבטחת בית יהודי לעם היהודי בארץ ישראל .מנגד ,מדינות ערב סביב ,מקבלות עצמאות ממשלות המנדט בריטניה וצרפת .בשנת 1936 מחליטה ההנהגה הפלסטינית לצאת במאבק מזויין ואלים אשר לווה במעשי טרור ,שלוש שנים של מאבק המלוות בעליות ומורדות רבות ,מסתיימות בדיכוי קשה על ידי הצבא הבריטי .ממשלת בריטניה שהאינטרס העיקרי שלה היה הפניית כוחותיה למלחמה המתרחשת לבוא באירופה ,נקטה בגישה שעיקרה ריצוי את הערבים על חשבון התחייבויותיה הקודמות ליהודים .בסיום המרד נותרה החברה הערבית מרוסקת מבחינה ההגנתית ,חברתית כלכלית וצבאית .ראשי המרד הוגלו, נשפטו ואף הוצאו להורג .ומדינות ערב השכנות הפכו לפטרוניהם של ערביי ארץ ישראל .בניגוד לחברה הערבית ,היהודים יצאו מחוזקים .המרד הדגיש את כוחם ולכידותם של היהודים שהיו תחת הנהגה מלוכדת שגילתה סימני מנהיגות וידעה לקבל החלטות נכונות בראיה לטווח ארוך .למרות כל אלה המרד הופך לציון דרך בהתפתחות הלאומיות הפלסטינית .ההנהגה הפלסטינית הצליחה להעלות את בעיית ארץ ישראל על סדר יומה של האימפריה הבריטית .המרד דחף את ממשלת בריטניה לסגת ממדיניותה הפרו-ציונית ,יש הסבורים כי תוצאות מלחמת 1948הן המשך ישיר לתוצאות סיום המרד ב.1939
עבדל קאדר אל חוסייני )מקור ויקיפדיה(
כתב :משה אנטמן ,מורה דרך. MAלימודי ארץ ישראל .אוניברסיטת חיפה .2016
61
62
צוות מתנדבים צידה לדרך אגודת מורי הדרך מזמינה אתכם להתנדב בצוות פיתוח המגזין דורשים: עריכה גרפית עריכה לשונית תמונות נופים בישראל כותבי תוכן להרשמה ליצור קשר עם המערכת העיתון בכתובת magazineitga@gmail.com
63
החומה הנסתרת של תל אביב /אילן שחורי 08.03.2016 רחוב מאז"ה בלב העיר ,שופע אתרים מרתקים מראשית ימיה של ת"א וגם שנים רבות לפני כן. ממגדל המים המרשים בחלקו המערבי ועד מעונות עובדים א',ב',ג' בצדו המזרחי הגובל עם דרך בגין .אולם לא רחוק משם ,בחצר המפרידה בין בית מספר 61לבית מספר ,63מסתתר אחד האתרים המרתקים בעיר .עדות בודדה ואילמת לאתר תוסס שהיה פעיל במקום 40שנה לפני הקמתה של ת"א ,החוגגת בפסח הקרוב השבוע 107שנים להיווסדה .באחרונה ,לפי פרסומים שונים עתיד לקום במקום פרויקט מגורים חדש ,העשוי למחוק לחלוטין שריד היסטורי זה. מדובר בחומת כורכר היסטורית ,בת למעלה מ 140שנה ,שמעטים בכלל שמים ליבם אליה ומכירים את תולדותיה ,גם בין דיירי הרחוב הסמוכים אליה .חומת הכורכר התמירה והארוכה, המתפוררת בחלקה ,והמגיעה עד רחוב אוליפנט בסמוך לבית הספר לאומניות ,היא החלק הדרומי של חומת ענק שהקיפה במחצית השנייה של המאה ה 19-חווה חקלאית גדולה ששכנה בשטח הנמצא כיום בין הרחוב לינקולן ,דרך מנחם בגין ,אוליפנט ווילסון .בחלק מחצרות בתים ברחובות אלו ,ניתן עדיין למצוא פה ושם שרידים לגן המטעים ולגידולים האדירים שהיו במקום ,בעיקר בדמות עצי שקמה עתיקים ומרהיבים .שטח שנמחק מהזיכרון האורבני עם התפתחותה של ת"א. באזור זה של צפון יפו ,הקרוב למוסררה ולירקון ,היו במחצית השנייה של המאה ה 19-מספר ניסיונות התיישבות וגידולים חקלאיים בעיקר מצד קבוצות נוצריות שהגיעו לא"י מתוך אמונה שהגעתם ופעילותם בארץ הקודש תזרז את חזרתו של ישו. ככל הנראה הראשונים שהקימו משק חקלאי במקום זה היו נזירות איטלקיות ממסדר האחיות הרומיות ,שניסו לפעול ולהתיישב במקום לאחר .1850על פי המפה של תיאודור זנדל מ 1878 נקרא המקום בשם ביארת אל-מג'רב .אין פרטים על פעילותם של הנזירות אך ידוע לפי המחקר, שחווה זו נמכרה ב 1870לטמפלרי קונראד רוהאם שהגיע לפלסטינה בנובמבר 1869והיה בין ראשוני המתיישבים ,במושבה הטמפלרית ביפו .עוד לפני הקמת המושבה הטמפלרית השלישית, שרונה ,טיפחו והגדילו בני משפחת רוהאם את החווה עד פטירתם ב .1872ככל הידוע עסקו בחווה זו בגידול ירקות ,תפוחי זהב ,אפרסקים ומשמשים .במפות של אותה תקופה נקרא המקום בשם חוות רוהאם ) .(Roehm Hof
64
לאחר פטירתם של בני משפחת רוהאם עברה החווה ושטח הפרדס שסביבה לידי יואהן ג`ורג` גינטר ,הטמפלרי ,שהקים בשטח החווה גם מאפייה ,ובנו עימנואל )וילי( המשיך מאוחר יותר את דרכו של אביו ,על ידי הקמת מאפייה ובית קפה טמפלרי בשנות העשרים בשרונה .חוות רוהאם שמאוחר יותר הפכה ל"פרדס גינטר" המשיכה להתקיים עד מלחמת העולם השנייה ובמפות היא מצויינת כ"אדמת גינטר" .ככל הנראה בחלק מהקו העליון החומה שהוקמה סביב החווה ,היתה גם אמת מים לשימושם של אנשי החווה. החל מ 1933החלו הטמפלרים למכור חלק מאדמות החווה דבר שאיפשר את הרחבת שטח ת"א, בין היתר גם על ידי הקמת מעונות העובדים הראשונים בעיר ,ומ 1945מופיעים שטחי החווה כחלק מהשטח המוניציפלי של ת"א וכאזור מגורים .עוד בשנות החמישים נותרו חלק משטחי החווה כשטחים חקלאיים ובעיקר רפתות ומחסנים חקלאיים. חומת הכורכר הארוכה ,השריד היחיד כיום שנותר מהחווה החקלאית הגדולה ,נמצאת כיום במצב תחזוקתי גרוע ביותר .חלקה נהרס וחלקה מתפורר .מי שנרתם בעבר להצלת החומה ולהעלאת המודעות לקיומה הוא מזכיר הממשלה לשעבר עו"ד צבי האוזר ,שטרם מינויו לתפקיד ,חקר את תולדות החומה במסגרת לימודי תעודה באוניברסיטת ת"א בנושא שימור המורשת הבנויה .פינה מיוחדת ,ניסתרת בעיר העברית הראשונה ,המספרת סיפור של כ 170-שנה
65
אוסף משפחת גינטר
אוסף משפחת גינטר
אילן שחורי ,מורה דרך מוסמך ,הוא עיתונאי , 66
מורה דרך וחוקר תולדות תל אביב
דרושים מתנדבים
אגודת מורי הדרך שמחה לספר לכם על פיתוח מחדש של אתר לזכרם אנו נשמח לעזרתכם במגוון תחומים: איסוף מידע,כתיבת תכנים,הגהה,הזנת תכנים לאתר שמואל בר-אל ,יו"ר ועדת ההנצחה למורי דרך שהלכו לעולמם תודה לצביקה בוכמן על פעילותו בנושא ולמתנדבים שהצטרפו להצטרפות ,להתנדבות ,לפניות בנושא יש לפנות באמצעות הדואר האלקטרוני itgamemorial@gmail.comאו למלא טופס הרשמה בקישור זה
אגודת מורי הדרך תשמח לעזרתכם לקידום מועדון תרמיל המועדון שיסייע למטיילים למצוא את הטיול הבא שלהם אנו נשמח לעזרתכם בנושאים הבאים: קידום ברשתות החברתיות,הגעה לקהלי מטיילים גדולים 67כתיבת מסלולי טיולים להצטרפות להתנדבות למלא טופס הרשמה
פינת יד לחבר
68
שמי איזבל ,עליתי לארץ מצרפת .בילדותי גדלתי על סיפורי ארץ ישראל וחלמתי לעלות לארץ .ואכן בהיותי בת 20זכיתי להגשים את החלום ועליתי ארצה בגפי. כיום אני מורת דרך ואם חד הורית לילד מקסים .החלום העכשווי שלי הוא לייצר סדרת ספרים אשר תאפשר לילדים להכיר את הארץ את נופיה על הגוונים שבהם ולאהוב אותה. הספר הראשון עוסק בירושלים. הוצאת הספר לאור כרוכה בעלויות רבות שידי אינה משגת לשאת בהן לבדי. לכן אני מזמינה אתכם להיות שותפים לפרויקט עם ערכים ולתת לילדיכם מתנה נפלאה שתעשיר את הידע אודות ירושלים ותרחיב את אופקיהם בחווית משחק. ללא תמיכתכם אני לא אוכל להוציא לאור את הספר. הספר מיועד לילדים בני 12–3ומציג את האתרים של ירושלים ואת הנוף האנושי שבה באמצעות ציורים מפורטים בהם מופיעות דמויות היסטוריות של העיר ושל המדינה .על הילד לאתר את הדמויות בהתאם לסיפורו של האתר. ככל שמתבוננים בציורים מגלים יותר ויותר דמויות וסיפורים .הילדים הקטנים ביותר יסתפקו בחיפוש אחר הכלב בָּלָ ק )מגיבורי הספר "תמול שלשום" מאת ש" י עגנון( או אחר מורת הדרך )אני עם הצמה הארוכה( והצייר ג'קי .ילדים גדולים יותר יגלו פרטים נוספים .כמו למשל בציור של הכותל:
אנשים מניחים תפילין ,חסידים ,נשים חרדיות עם הרבה ילדים ,נשות הכותל עם טליתותיהן ,תיירים מצלמים ,כמרים בביקור ,ילד בר-מצווה שזורקים עליו סוכריות ,את דוד המלך ,את שלושת הצנחנים מהתמונה של מלחמת ששת הימים ואת הרב גורן תוקע בשופר. הציורים הם העניין המרכזי בספר ,והדמויות המופיעות בהם כוללות רבדים נסתרים רבים. הטקסטים המופיעים לצד הציורים מספקים מידע בסיסי על האתר ומכוונים את ההורה ואת הילד להתבונן בפרטים .לטובת התיירים הספר תורגם לשפות שונות. להלן קטע מתחילתו של הספר: שׁ ַלי ִם ,עִיר הַקּ ֹדֶ שׁ! בְּרוּכִים ַה ָבּאִים לִירוּ ָ שׁ ַלי ִם. ָאָרץֲ .אנִי ַמזְמִינָה אֶתְ כֶם ְל ַטיּ ֵל אִתִּ י ָבּעִיר ָהאֲהוּבָה ָעלַי – י ְרוּ ָ מוֹרת דֶּ ֶר בּ ֶ ֲאנִי אִיזָבֶּלַ , ִיּוּרים שֶׁלּוֹ. שׁלִּי ָבּלָק ְו ַה ַצּיּ ָר גָ'אקִי עִם בְּלוֹק ַהצּ ִ ַלטִּיּוּל י ִ ְצט ְָרפוּ ַה ֶכּלֶב הַשּׁוֹבָב ֶ שׁ ַלי ִם שׁ ַלי ִם הִיא ָהעִיר ַהקְּדוֹשָׁה בְּיוֹתֵ ר ִלשְׁלוֹשׁ הַדָּ תוֹת ַהמּ ְֶר ָכּזִיּוֹת ְבּיִשׂ ְָראֵל? י ְרוּ ָ שׁיּ ְרוּ ָ ַהי ְדַ עְתֶּ ם ֶ שׁנָהְ ,והִיא עִיר הִיא עִיר קְדוֹשָׁה ַליַּהֲדוּתַ ,לנַּצְרוּת ְו ָל ִא ְסלָאם .הִיא בַּת יוֹתֵ ר מִָ 3,000- ָאָרץ וּמ ְֶרכַּז הָעוֹלָם לְאַ ְלפֵי ַמ ֲאמִינִיםְ .בּ ַמ ֲה ַל ַהטִּיּוּל ִירת ה ֶ שׁ ַלי ִם הִיא בּ ַ מִתְ חַדֶּ שֶׁת וּגְדֵ לָה .י ְרוּ ָ שׁגּ ִָרים בָּהְּ .בּכָל עַמּוּד תּוּכְלוּ ְל ַחפֵּשׂ אוֹתָ נוּ יַחַד עִם נַכִּיר אֶת אֲתָ ֵרי ָהעִיר ְואֶת ִמגְוַן ָה ֲאנָשִׁים ֶ שׁיּ ֵשׁ ָלכֶם עֵינַי ִם טוֹבוֹת! שׁלָּהֲּ .אנִי ְמ ַקוָּה ֶ ְטוֹרי ָה ֶ דְּ מוּיוֹת ַרבּוֹת ַהמְאַ ְפי ְנוֹת אֶת ָהעִיר ְואֶת ַההִיס ְ הַכּ ֹתֶ ל הוֹרדוּס כְּדֵ י ְל ַהגְדִּ יל אֶת ַר ֲחבַת הַר ַה ַבּי ִת ְ שׁ ָבּנָה ַה ֶמּ ֶל ֵאַר ַבּעַת קִירוֹת הַתֶּ ֶמ ֶ הַכּ ֹתֶ ל הוּא ֶאחָד מ ְ שּׁנִי הִתְ ַרגְּלוּ ַהיּ ְהוּדִ ים לָבוֹא שׁח ַָרב בֵּית ַה ִמּקְדָּ שׁ ַה ֵ ְו ִלבְנוֹת ֵמחָדָ שׁ אֶת בֵּית ַה ִמּקְדָּ שׁ .מֵאָז ֶ שׁקִּיר זֶה הוּא ַהקָּרוֹב בְּיוֹתֵ ר לְק ֹדֶ שׁ ַהקָּדָ שִׁים ְבּלִי ַלעֲלוֹת ְלהַר ְלהִתְ ַפּלֵּל בַּכּ ֹתֶ ל ַה ַמּע ֲָרבִיִ ,מכֵּיוָן ֶ שׁ ְמּ ַבקּ ְִרים בַּכּ ֹתֶ ל ְרגִילִים ִלכְתּ ֹב פְּתָ קִים עִם ַבּקָּשׁוֹת לֵא הִים ְולִתְ ח ֹב אוֹתָ ם בֵּין ַה ַבּי ִתֲ .אנָשִׁים ֶ שׁבִי ְלכֶם!!! אוּלַי ַפּעַם תִּ זְכּוּ ַלחְגּ ֹג בַּרִ -מ ְצוָה אַ ְבנֵי הַכּ ֹתֶ ל .י ִ ְהי ֶה ָלכֶם ָקשֶׁה ִלמְצוֹא מָקוֹם ִבּ ְ שׁזּ ְָרקוּ עַל יֶלֶד ַהבַּרִ -מ ְצוָה שֶׁמּוֹפִי ַע בַּתְּ מוּנָה. בַּכּ ֹתֶ ל .בֵּינְתַ י ִם תְּ ַחפְּשׂוּ אֶת ַה ֻסּכּ ִָריּוֹת ֶ בברכה, איזבל כהן לתמיכה בפרוייקט לחצו כאן ניתן לתמוך גם באמצעות הפצת הקישור ברשתות חברתיות ,בדואר האלקטרוני 69
70