Zida laserch 07 2016

Page 1

‫אגודת מורי הדרך בישראל‪,‬גליון מס' ‪ ,4‬יולי ‪2016‬‬


‫צידה לדרך‪4 -‬‬ ‫מגזין של אגודת מורי‬ ‫הדרך בישראל‬

‫עורך ראשי ינאי עוזיאל‬ ‫אילן שחורי‬ ‫ייעוץ‬ ‫עורך טכני ואינטרנט‪:‬‬ ‫רם מנשה‬ ‫תמונת דף שער‪ :‬צילם ינאי‬ ‫עוזיאל‪ -‬גן הפסלים עין‬ ‫הוד‪.‬‬ ‫הגהה לשונית‪ :‬מוניקה‬ ‫רבוטניקוף‬ ‫תרומת תמונות‪:‬‬ ‫אורית גררו‬ ‫‪www.gimelorit.com‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫עמ'‪5-33 :‬‬ ‫עמי תמיר‪ :‬שנת הארבה‬ ‫יבגני דימנשטיין‪ :‬זהירות על הראש! מותם‬ ‫עמ'‪39-42 :‬‬ ‫של אבימלך ופירוס‬ ‫עמ'‪45-52 :‬‬ ‫אילן שחורי‪ :‬בתי ורשה של תל אביב‬ ‫עמ'‪53 :‬‬ ‫פתרון חידת מקום גיליון ‪3‬‬ ‫עמ'‪57-60 :‬‬ ‫טיפ שיווק מהמערכת‬ ‫ינאי עוזיאל‪ :‬מקום יפה ‪ -‬כפר אמנים‬ ‫עמ'‪61-64 :‬‬ ‫עין הוד‬ ‫עמ'‪65 :‬‬ ‫דרושים‬

‫הנכם מוזמנים לכתוב למגזין בכל נושא ובכל שפה!!!‬ ‫מאמרים‪ ,‬ומאמרי דעה‪ ,‬הכנות מסלול‪ ,‬תצלומים‪ .‬שתפו אותנו‬ ‫בחוויותיכם!‬ ‫‪magazineitga@gmail.com‬‬ ‫לפרסום במגזין ניתן לפנות למחלקת פרסום בכתובת‬ ‫‪magazineitga@gmail.com‬‬ ‫לכל המגזינים לחץ כאן‬ ‫נהנתם מהמגזין? נשמח לשמוע את דעתכם בסקר קצר‬ ‫כל הזכויות שמורות )‪(c‬‬

‫להצטרפות לאגודה‬ ‫מועדון המטיילים‬ ‫‪2‬‬

‫המגזין פותח באדיבות פלטפורמה ‪google slides‬‬


3


4


‫שנת הארבה‪ /‬עמי תמיר ‪ -‬מורה דרך‬ ‫עמי תמיר‪:‬‬ ‫המחבר הינו איש ידיעת הארץ‪ ,‬מורה דרך מוסמך בעל תואר שני בביולוגיה וחינוך‪.‬‬ ‫מדריך בקורסים להכשרת מורי דרך ומלמד אותם את תחום עולם החי והצומח של ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬מרצה ומדריך בקתדרת עממית לומדת‪ ,‬מערכת החינוך‪ ,‬צה"ל ומסגרות לימוד‬ ‫והעשרה נוספות‪.‬‬ ‫לאחרונה יצא ספרו הראשון‪" :‬פרחי ארץ הקודש ‪ -‬מדריך לפרחי ארצנו בראי הנצרות"‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫שנת הארבה‬ ‫אביב ‪1915‬‬ ‫בדיוק היום לפני מאה שנים‪ ,‬התעוררה ארץ ישראל אל הגדולה שבמכות הארבה הזכורות בעת החדשה‪.‬‬ ‫היה זה בסוף חודש פברואר ‪ ,1915‬כשבעה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כאשר בתוך‬ ‫דקות ספורות השחירו השמים מענני להקות ארבה שהסתירו את קו הרקיע מאופק לאופק‪ .‬באחת פשטו‬ ‫מאות מיליוני החגבים הזעירים על השדות המוריקים של מושבות יהודה והנגב‪ ,‬מאיימים לכלות אותם‬ ‫ולזרוע בהם שממה‪ .‬אנשי המושבות שמנו באותה עת כמה עשרות אלפי תושבים‪ ,‬גויסו ע"י השלטון‬ ‫העות'מני להילחם ב"פולש" שבעוד חודשיים יזכירו אותו בליל הסדר כשיספרו על יציאת מצרים‪" .‬המכה‬ ‫השמינית" הפכה עתה לאמיתית ומוחשית והעצימה את קשיי השעה של היישוב היהודי שממילא כבר‬ ‫הספיק לחוות את עולו ונחת זרועו של השליט התורכי העושק‪.‬‬

‫ארבה בוגר במעוף – ‪Wikimedia commons - Public domain‬‬

‫‪6‬‬


‫הארבה הוא בעל חיים צמחוני הניזון מתוצרי עולם הצומח‪ .‬בניגוד לחרקים רבים שהתמחו באכילת סוגי‬ ‫צמחים מסוימים‪ ,‬וייתרה מכך‪ ,‬בהימנעות מצמחי רעל שעלולים לסכן אותם‪ ,‬לא כך אצל הארבה‪ ,‬שאיננו‬ ‫בוחל כמעט בשום צמח‪ ,‬יהיה רעיל ככל שיהיה‪ .‬האגרונום המפורסם ד"ר מלך זגורודסקי כתב בספרו "ספר‬ ‫השקדים" שהצמח היחיד שמסוגל להרעיל את הארבה הוא קיקיון ולכן הוא ממליץ לנוטעים לפזר סביב‬ ‫המטעים שיחי קיקיון‪ ,‬לקדם את פני הרעה בשנים הבאות‪ .‬אם לא די בכך כשסיים את אכילת העלווה‬ ‫הירוקה עובר הארבה ממנה אל קליפות העץ‪ .‬במתקפת הארבה הגדולה של שנת ‪ 1915‬נצפו להקות שלאחר‬ ‫שכילו עצים שלמים עברו לכרסם עצי בניין‪ ,‬בגדים ולמעשה כל דבר עשוי תאית )צלולוז(‪ .‬בכדי להבין את‬ ‫עוצמת הנזק נספר כי מנת המזון הדרושה לפרט בוגר עומדת על שלושה גרם מזון ליום‪ ,‬זוהי כמות השווה‬ ‫למשקל גופו‪ .‬לשם הדגמה‪ ,‬בנחיל ארבה המכסה שדה ששטחו קילומטר רבוע אחד מצויים בממוצע‬ ‫כחמישים מיליון פרטים‪ .‬אם כל אחד מהם יזלול שלושה גרם בלבד‪ ,‬הנזק הצפוי לשדה יעמוד על מאה‬ ‫וחמישים טון חומר ירוק‪ .‬היות וכידוע כמויות הפרות והירקות קטנות בהרבה מהמשקל הזה‪ ,‬ברור שרוב‬ ‫מסלול הנדידה שלהם הוא בכיוון כללי מדרום צפונה‪ ,‬דרך מצרים ומדבר סיני‪ .‬הארבה נישא ברוח וממעט‬ ‫עד כמה שרק ניתן במשק כנפיים כדי לחסוך באנרגיה‪ .‬במהלך הזלילה מזדווגים החגבים וכל נקבה מטילה‬ ‫לאדמה כ–‪ 70‬ביצים‪ .‬רובו של מזון הארבה מגיע מעלים וקליפות העצים‪ .‬להקות הארבה מגיעות לישראל‬ ‫מאפריקה‬

‫נקבות ארבה מטילות ביצים בקרקע – ‪Wikimedia commons - Public domain‬‬

‫‪7‬‬


‫אם נניח שבכל מטר רבוע בשדה הפתוח מטילות את ביציהן ‪ 1000‬נקבות‪ ,‬אזי מתוך החורים יצוצו ‪ 70,000‬חגבים‬ ‫שבקעו מהביצים והם עדיין חסרי יכולת תעופה אך עם תיאבון גדול‪ .‬המשמעות היא שמשדה של מאה דונם יוצאת‬ ‫עתה תהלוכה רגלית של ‪ 7‬מיליון חגבים לעבר השדה הירוק הבא‪ ,‬שבגלל הצפיפות הם נאלצים לעלות אחד על השני‬ ‫ונישאים ב"זרם ארבה" כמו לבה שנשפכת מהר געש‪ .‬זהו מחזה מבעית שכמוהו רואים בדרך כלל רק בסרטים אך מי‬ ‫שחווה את הדרמה הזו לא יישכח אותה במהרה‪.‬‬

‫אהרון אהרונסון‬ ‫העות'מנים ובראשם מושל מחוז סוריה )שארץ ישראל בתחומה( ג'מאל פחה‪ ,‬הבינו היטב את עומק הצרה שנחתה‬ ‫עליהם בזמן ובמקום הכי פחות מתאימים מבחינתם‪ ,‬ויצאו עם תכנית פעולה מערכתית שנועדה למזער את נזקי‬ ‫הארבה בארץ‪ .‬התכנית קראה להשיב מלחמה ערה ולהילחם בחירוף נפש כנגד הייצור הזללן‪ ,‬טרם יידרדר המצב‬ ‫למחוזות שאת סופן מי יישורנו‪ .‬ג'מאל פחה מינה שורה של פקידים תורכים בעלי שררה מחצרו‪ ,‬שייעצו לו כיצד יש‬ ‫לנהוג בשעת משבר‪ .‬היועצים הללו נאמנים ככל שיהיו היו חסרים את הידע האגרונומי המוכח מחד‪ ,‬ואת המנהיגות‬ ‫האינטימית עם היישוב בארץ ישראל מאידך‪ ,‬שכל כך נדרש בשעה זו על מנת שניתן יהיה לזכות בשיתוף פעולה עם‬ ‫בני המושבות להדברת המזיק‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫הוראות השעה של אהרון אהרונסון למלחמה בארבה‬


‫ג'מאל פחה מינה את האגרונום הנודע מזיכרון יעקב‪ ,‬אהרון אהרנסון כראש המטה מטעמו למלחמה בארבה‪ ,‬שעל אף‬ ‫גילו הצעיר‪ ,‬בן שלושים ושמונה בסך הכל‪ ,‬כבר זכה לתהילת עולם ושמו הלך לפניו בארצות הלבנט‪ .‬מעבר לידע‬ ‫מוכח התרשם השליט המקומי עמוקות מהביטחון העצמי שהפגין אהרונסון במפגשים עם אנשי השלטון העות'מני‬ ‫ותפס אותו כאיש בר לבב‪ .‬באופן מיוחד הרשימה את השליט התקיף וההפכפך העובדה שאהרונסון‪ ,‬בניגוד גמור‬ ‫לאנשי החנופה שנהג לפגוש בחצרו‪ ,‬לא חסך ממנו את הביקורת הקשה שהייתה לו כבר אז כנגד "שלטון הבקשיש"‬ ‫המושחת שג'מאל פחה עצמו היה בשר מבשרו‪ .‬עם מינויו של אהרונסון כמפקד משימתי ראשי למלחמה בארבה בכל‬ ‫שטחי ארץ ישראל‪ ,‬סוריה ולבנון‪ ,‬הוא קיבל סמכויות צבאיות הנדרשות מן התפקיד‪ ,‬לרבות תנועה חופשית בסמוך‬ ‫למחנות צבא עות'מנים ברחבי הארץ )אף כי לדעת אהרונסון הסמכויות הללו לא תמיד כובדו והגיבוי שקיבל מג'מאל‬ ‫היה בעיקר מן השפה אל החוץ ולא עמד בסיכומים הכתובים(‪ .‬אחת הסיבות להתפטרותו של אהרונסון כעבור כמה‬ ‫חודשים הייתה חוסר שביעות רצונו מהאמצעים שדרש לצורך מילוי משימת ההדברה ושלדבריו תוקצבו בסופו של‬ ‫דבר לא מקופת הממשל אלא מכיסם הדל של המתיישבים‪ ,‬דבר שהעלה את חמתו‪.‬‬

‫ניסיונות הדברה באמצעות להביורים ‪American Colony in Jerusalem, Library of congress -‬‬

‫‪9‬‬


10


‫וכך תיאר את האירוע במילותיו המחנך כרמי‪..." :‬פקודת הרוממות יצאה מעם השליט‪ ,‬שעל כל איש ואישה‬ ‫בכפרים לצאת לשדות‪ ,‬ובעזרת מזלגות וכפות לחטט באדמה התחוחה‪ ,‬להוציא ממנה את אשכולות הביצים‪,‬‬ ‫שהטיל הארבה‪ .‬על כל איש למלא בהם שק מלא ולהמציאו לשוטר‪ ,‬שיימצא למטרה זו בכל כפר‪ .‬והוא ישרוף‬ ‫את הביצים‪ ,‬ובא לציון גואל‪ ."...‬אולם כוונות לחוד ומעשים לחוד‪ .‬לא רחק היום בו מראה בני המושבות המחטטים‬ ‫בעפר‪ ,‬שולפים ביצי חגבים ומביאים אותם בשקים לשוטר המקומי‪ ,‬עורר בוז ולעג מצד שכניהם הערבים‪ .‬היהודים‬ ‫למדו מהר את נפש השוטר התורכי ובמקום שק ביצי חגבים שלשלו לכיסו בישקליק אחד שהיה מספיק כדי לזכות‬ ‫אותם בקבלה כתובה על עמידה בדרישות הפחה‪ .‬השוטר שלף ללא היסוס את הפנקס ורשם שפלוני אלמוני מילא את‬ ‫כל חובותיו למולדת בהשמדת הארבה‪.‬‬

‫המלחמה בפולש‬ ‫השלטון התורכי עודד הקמת ועדות אד הוק למניעה ולטיפול בנזקי הארבה כשבראש הועדה היפואית עמדו ד"ר‬ ‫רופין‪ ,‬חיסין והופיין ובראש הועדה הירושלמית עמד הפחה בכבודו ובעצמו‪ .‬פורסמו צווי‪-‬שעה ומדריכי שדה‬ ‫להתגוננות‪" ,‬כך נתגונן בפני הארבה"‪ ,‬שהציגו בפירוט את שיטות ההתגוננות בשפה פשוטה המובנת לכל בר דעת‪,‬‬ ‫ברוח תכנית הפעולה של אהרונסון שקבלה גיבוי מלא של הפחה‪ .‬התכנית כללה מספר שיטות חדשניות שעד כה טרם‬ ‫נעשה בהן שימוש‪ ,‬ביניהן שריפה שיטתית של שדות באמצעות להביורים‪ ,‬שליפה ידנית של ביצי הארבה מן הקרקע‬ ‫)ולא להסתפק בחשיפתן לשמש כפי שהיה עד כה‪ ,‬אלא לרכז אותן ולשרפן באש(‪ .‬הטכנולוגיה המתקדמת ביותר‪,‬‬ ‫שמן הסתם גם דרשה תקציבים מיוחדים לצורך רכש חומרים‪ ,‬הייתה שימוש בפיתיונות רעל‪ .‬את הפיתיונות הכינו‬ ‫מערבוב והספגה של סובין בארסן נוזלי ודי היה בזלילה של מעט סובין כדי לקטול את החרק‪ .‬הפלאחים הערבים‬ ‫השתמשו באותה עת בשיטות גירוש מסורתיות של להקות הארבה‪ ,‬באמצעות‪ :‬הקמת שאון‪ ,‬פיזור עשן ושידוד‬ ‫השדות במחרשות במטרה לחשוף את הביצים לאוויר טרם בקיעתן‪ .‬כמו כן בכפרים הערבים למדו לתעל חגבים לא‬ ‫מכונפים לאחר בקיעה לעבר בורות‪ ,‬שם היו מוחצים אותם ברגלים ומאוחר יותר גם שורפים אותם‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫הכנת פיתיון לחגבים ע"י ערבוב סובין ברעל ארסן נוזלי‬ American Colony in Jerusalem, Library of congress

- ‫צייד ארבה באוויר ע"י פלאחים ערביים‬ ,American Colony in Jerusalem Library of congress

12


‫אנשי המושבות שיכללו את השיטות הללו ע"י חסימה פיזית למעבר החרקים באמצעות קירות עשויים פחי אבץ‪,‬‬ ‫חפירת תעלות מים סביב החלקות החקלאיות ויצירת מלכודות שחלקן אף צוידו במפוחים יונקים‪.‬‬

‫מלכודת מצוידת במפוח יניקה ‪American Colony in Jerusalem, Library of congress -‬‬

‫המאבק בארבה הצליח בצורה נקודתית ולטווח קצר בלבד משום שרק במושבות העבריות אימצו‪ ,‬כבר החל מהגל‬ ‫הראשון של התקפת הארבה‪ ,‬את שיטותיו החדשניות של אהרונסון שחשיבותה העיקרית הייתה באיסוף ידני של‬ ‫ביצים מתוך האדמה ושריפתם טרם בקיעת הדור הבא‪ .‬הפלאחים הערבים התחילו ביישום השיטה בשדותיהם מאוחר‬ ‫מדי‪ ,‬רק כאשר הדור הראשון של החגבים הבנים כבר הספיק לבקוע מהביצים ופשט על כל מה שנותר ירוק‬ ‫מהפלישה הראשונה‪.‬‬

‫‪13‬‬


‫הגלים הבאים היו הרסניים עוד יותר מהראשון‪ ,‬משום שמספרי החגבים בלהקות הגיעו למאות מיליונים‪ .‬אנשי‬ ‫המושבות‪ ,‬שהיו למודי ניסיון מן העבר בהתמודדות עם מכות ארבה‪ ,‬לא זוכרים מספר רב כל כך של גלים שנמשכו‬ ‫ברצף לאורך כמעט שלושה חודשים‪.‬‬

‫בירושלים זוללים חגבים‬ ‫אחד מנחילי הארבה האימתניים הגיע בתחילת חודש מרץ‪ ,‬דווקא מכיוון צפון לעבר הרי יהודה‪ ,‬ופשט לירושלים‪,‬‬ ‫שם הנזק היה עצום‪ .‬הארבה חיסל את כל עתודות הפרות והירקות‪ ,‬ובריחה של יהודים מאימת הרעב היה רק עניין‬ ‫של זמן‪ .‬תוך שבועיים כילה הארבה את עצי העיר הירוקים ואז פנה דרומה לעבר ספר המדבר‪ ,‬שם הוא נאלץ לנחות‪,‬‬ ‫בגלל גשמים שירדו באזור‪ ,‬על גב ההר‪ .‬חקלאי בית לחם סבלו אמנם מהנזק שגרמו היצורים המעופפים לחלקות‬ ‫השדה הקטנות שלהם‪ ,‬אך מאידך שמחו לצרף אותם אל סל המזון שנחשב מזין‪ ,‬ועניני הטעם אומרים גם טעים‬ ‫במיוחד כאשר קולים אותם באש‪ .‬הפלאחים המקומיים אהבו במיוחד את נקבות החגבים‪ ,‬שהיו כבר מלאות בביצים‬ ‫עתירי החלבון‪ .‬בד בבד עם זלילת החגבים עסקו תושבי בית לחם גם באיסוף חגבים בעודם בחיים‪ ,‬אף כי לא היו‬ ‫אמורים זאת על פי צו הפחה‪ ,‬אלא משום שתוגמלו על כך במענק כספי מידי ראש העיר‪ .‬זאת לעומת הכפריים בנפת‬ ‫בית לחם שעליהם חלה חובת עמידה במכסה שנקבעה ע"י מנהל המחוז‪ .‬לאחר שנרשמו‪ ,‬הושלכו שקי החגבים אל‬ ‫בורות מים שלא היו בשימוש וטובעו בהם‪.‬‬

‫נחיל הארבה נחת כאמור במערבה של ירושלים והתקדם לעבר העיר העתיקה כשהוא שוטף את הרחובות ומשאיר‬ ‫מאחוריו חורבן ושממה‪ .‬עצי הגן וכן הצמחייה הטבעית שכיסתה אז את מערבה של ירושלים התחלפה בגזעים‬ ‫וגבעולים שדופים חסרי עלים‪ .‬לא ניתן היה לעצור את השטף והחגבים החלו מטפסים על חומת המצודה תוך שהם‬ ‫חוצים את החפיר מול שער יפו‪ .‬בדיעבד החומה "הצילה" את העיר העתיקה‪ ,‬שהייתה המקום היחיד אליו לא הגיע‬ ‫הפולש‪ ,‬והסיבה לכך שלא הצליחו היצורים הקטנים לעבור לצדה השני של החומה הייתה צוות חירום שגויס עם‬ ‫מטאטאי רחוב ומנע מהם את המשך הטיפוס על החומות‪.‬‬

‫‪14‬‬


‫מסע הארבה בתוך העיר נמשך ארבעה ימים כשהוא מכלה כל פיסה ירוקה‪ ,‬וכשאלה נגמרו עבר על משקופי הדלתות‬ ‫והחלונות העשויים עץ והחל לכרסם גם אותם‪ .‬תושבי ירושלים‪ ,‬שנהגו להשאיר חלונות פתוחים לרוח‪ ,‬נאלצו להגיף‬ ‫אותם מפני הפולשים הקטנים‪ ,‬אך החום בתקופה זו היה בלתי נסבל והחגבים מצאו דרכים לחדור אל הבתים דרך‬ ‫חריצים שהושארו למשבי הרוח‪ .‬התושבים מצאו עצמם מתעוררים בלילות ליצורים שמטפסים עליהם בשנתם‬ ‫והמאבק עמם שהיה לא קל בגלל הרגליים המשוננות שנתפסות היטב בבגד‪ ,‬הסתיים על פי רוב כשהחגבים פולטים‬ ‫מפיהם נוזל שחור שגרם לגירוי קשה בגוף ובעיקר בעיניים‪.‬‬

‫ארבה חודר לבתים דרך משקופי חלונות בירושלים ‪-‬‬ ‫‪American Colony in Jerusalem, Library of congress‬‬

‫אחד הענפים שנפגע בצורה קשה ביותר בירושלים היה ענף שמן הזית שכן עץ היה מועדף על החרק הזללן‪ ,‬ומכת‬ ‫הארבה של שנת ‪ 1915‬גרמה לפגיעה מתמשכת של כמה שנים קדימה בכרמי הזיתים‪ ,‬עד שאלו התאוששו‪ .‬המכה‬ ‫שספג ענף שמן הזית הייתה חמורה במיוחד על רקע היבול הדל בזיתים משנה קודמת שנגרם בעטיה של מחלה‬ ‫שפגעה בעצים‪ ,‬דבר שממילא גרם להאמרת מחירי שמן הזית בירושלים‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫בנק יהב פרסום‬

‫‪16‬‬


‫מקור הירקות והפרות הטריים היחידי של ירושלים היה עתה ביריחו‪ ,‬לשם הגיעו אמנם מספר להקות ארבה אך תנאי‬ ‫הקרקע הקשה והמלוחה אינם מאפשרים שם הטלת ביצים וכך לא התפתח בבקעה דור חדש כמו בשאר המקומות‬ ‫בארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬מחירי הירקות והפרות זינקו לשיאים שרק מי שבכיסו מצויה המאה יכול היה לקנות אותם‪ ,‬והדבר‬ ‫גרם לבריחה ועזיבה המונית של‬

‫העיר‪(12) .‬‬

‫מי ששמח כן לקבל את פני נחילי הארבה בסמטאות ירושלים היו עופות גדולים ובעיקר חסידות‪ ,‬שהייתה אז עונת‬ ‫הנדידה שלהן‪ .‬החסידות ושאר עופות המים הנודדים שמחו לגלות אוצר בלתי נדלה של מזון לא צפוי ונחתו היישר‬ ‫על בתי התושבים בירושלים‪ .‬עופות נוספים שנהנו מן השפע הזה היו כמובן עופות הבית בחצרות הבתים‪ ,‬וביניהן גם‬ ‫התרנגולות המטילות‪ .‬במשך כמה שבועות נאלצו תושבי ירושלים לאכול ביצים שצבע החלמון שלהם היה אדום‪,‬‬ ‫זאת בהשפעת צבע‬

‫החגבים‪(10) .‬‬

‫ארבה נמחץ תחת גלגלי רכב ‪-‬‬ ‫‪American Colony in Jerusalem‬‬ ‫‪Library of congress ,‬‬

‫‪17‬‬


‫מושבות במלחמה‬ ‫גדרה‬ ‫גדרה כמו שאר מושבות יהודה‪ ,‬הייתה מהנפגעות העיקריות של מכת הארבה בשנת ‪ .1915‬לאחר מינויו של‬ ‫אהרונסון לראש המטה למלחמה בארבה‪ ,‬הוא הוזמן ע"י תושבי גדרה למושבה‪ ,‬לראות במו עיניו את הנזק ולארגן‬ ‫את עבודת כוח האדם המקומי‪ .‬מה רבה הייתה ההתרגשות כשלהפתעתו גילה כי במקום כבר המתינו לבואו מאות‬ ‫מבני ירושלים שביקשו לסייע לאחיהם במושבות יהודה‪ .‬אנשי ירושלים ביקשו מהפחה המקומי מדחת ביי‪ ,‬שיאפשר‬ ‫להם לעזוב את העיר )אף כי כאמור גם היא נפגעה מפלישת הארבה(‪ ,‬זאת על מנת להגיע למושבות‪ :‬גדרה‪ ,‬רחובות‪,‬‬ ‫ראשון לציון ונס ציונה שנפגעו בצורה קשה בהרבה‪ .‬הפחה אישר הסעה מיוחדת של מאות גברים בשלוש רכבות‬ ‫מיוחדות שירדו מירושלים והגיעו עד לוד‪ ,‬משם עשו המתנדבים את דרכם ברגל‪ .‬שאר בני ירושלים נשארו בעיר‬ ‫ופעלו בבלימת הפולש‪ .‬ממש באותה דרך תגברו אנשי יפו את המושבה פתח תקוה‪ ,‬שאף היא נפגעה קשה‪ ,‬והעזרה‬ ‫הספונטנית שקיבלו מושבות יהודה מתושבי הערים הדגימה היטב את רוח הערבות ההדדית ששררה אותה עת בקרב‬ ‫היישוב היהודי בארץ‪.‬‬

‫פתח תקוה‬ ‫המושבה פתח תקוה‪ ,‬ערש הפרדסנות בארץ‪ ,‬הייתה מושבה חקלאית ידועה בפרדסיה המניבים‪ .‬חקלאי המושבה ידעו‬ ‫כבר התקפות ארבה מן העבר ואירוע פלישה של נחילי ארבה כל ארבע‪-‬חמש שנים לא נחשב מפתיע עבורם‪.‬‬ ‫הפרדסנים כבר חוו מכות ארבה והם יודעים שיסתלקו כעבור כמה ימים כלעומת שבאו‪ .‬אלא שהתקפת הארבה של‬ ‫העשרה במרץ ‪ 1915‬הייתה שונה לגמרי‪ .‬הפרדסנים קיבלו את ענני הארבה כמקובל‪ ,‬בהקמת שאון מחריש אזנים‬ ‫באמצעות פחים ריקים וסירי בישול‪ ,‬כפי שלמדו משכניהם הערבים‪ .‬אחרי ‪ 12‬יום התרומם הנחיל והסתלק כשהוא‬ ‫משאיר אחריו נזקים לא קטנים‪ ,‬אולם כשהאמינו החקלאים שהכל כבר מאחוריהם‪ ,‬הגיעה בחול המועד פסח התקפה‬ ‫שכמוה לא חוו מעולם‪ .‬הנקבות כבר הספיקו להטיל ביצים מהם בקע כבר הדור הבא‪ ,‬שהיה עצום ורב‪ ,‬אלה חגבים‬ ‫לא מכונפים שזוחלים לכל צמח ירוק בסביבתם‪.‬‬

‫‪18‬‬


‫בהינתן שכל נקבה מטילה מעל ‪ 80‬ביצים‪ ,‬מספר הפרטים שייבקעו ויגיעו לבגרות עשוי להגיע למיליונים‪ .‬היה ברור‬ ‫כי לא ניתן לתת הגנה לכל הפרדסים ולכן הגנו חקלאי פתח תקווה רק על הפרדסים הצמודים למושבה‪ ,‬והשאירו את‬ ‫הפרדסים שמעבר לירקון‪ ,‬מתוך הבנה שהנחל מהווה גבול טבעי בלתי עביר לזחלי החגבים שעדיין בלי יכולת‬ ‫תעופה‪ .‬ואז בחג הביכורים הגיע הגל השלישי שהשמיד את הפרדסים שבתוך המושבה‪ ,‬אלה שזכו להגנה באמצעות‬ ‫תעלות עם מים רותחים ונפט‪ .‬כשכבר ברור היה שלפחות הפרדסים שמעבר לירקון ניצלו‪ ,‬הופתעו הפרדסנים‬ ‫כשגילו שזחלי הארבה יצרו גשר חי על הירקון‪ .‬חלקם שימשו כמצוף ומתו כבר מזמן ואחיהם טיפסו עליהם ועברו‬ ‫לצד השני‪ .‬כך בתוך כמה שעות כיסו נחילי הארבה גם את החלקות שמעבר לנחל )‪ .(2‬בספרו "מהתם להכא"‪ ,‬כותב‬ ‫יחיאל מיכל שלמה זלמן פוחצ'בסקי על הגשרים הללו‪..." :‬בזמן נדידתם זה אין כוח בעולם שיכול לעמוד נגדם‪.‬‬ ‫בחוצפה יתרה לא מתחשבים עם שום דבר העומד על דרכם‪ ,‬ושום סכנה לחייהם אינה חשובה להם‪ .‬באש‬ ‫ובמים עוברים בלי מעצור‪ .‬כמה שנאבדים אין ]בכך[ כלום‪ ,‬אבל העִקר שהם בוראים תכף גשר לאחרים‪.‬‬ ‫קומוניסטים היותר מסוכנים שאפשר למצוא בעולם‪ ,‬שנותנים גם נפשם בעד‬

‫הכלל‪(7) "...‬‬

‫זקני המושבה פתח תקוה יודעים לספר על חבריהם שנפטרו מעגמת נפש לאחר האירוע בו איבדו את כל רכושם ופרי‬ ‫עמל של שנים‪ ,‬ועל אחרים שאושפזו במוסדות לחולי נפש )‪.(2‬‬

‫‪19‬‬


20


‫חדרה‬ ‫אחת המושבות שנפגעה בצורה קשה ביותר ממכת הארבה בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה חדרה‪ .‬במוזיאון‬ ‫החאן בחדרה שמורים מסמכים שתיעדו את הלך הרוחות במושבה‪ ,‬שנדרשה למאמץ עבודה יוצא דופן‪ .‬המסמך‬ ‫הראשון תחת הכותרת "אזהרה!" מציג את התקיפות חסרת הפשרות בה נדרשו תושבי המושבה לגיוס כללי למלחמה‬ ‫בארבה ובו נכתב‪..." :‬על פי הפקודה האחרונה של הקימקם בחיפה מחויבים להשתתף בציד הארבה כל תושבי‬ ‫המקום‪ :‬אנשים‪ ,‬נשים וטף‪ ,‬מחויב כל אחד ואחד מתושבי המושבה להימצא בשעה ‪ 5‬לפנות בוקר בברכת‬ ‫אתא‪ ,‬ולעבוד שם עד תתרומם השמש והארבה יעוף‪ .‬מי שלא יימלא את הפקודה היה צפוי לעונש‪ :‬קנס של ‪1‬‬ ‫לי"ת או חמישה ימי ישיבה במאסר‪ .‬כדי לפקח על העוסקים במלאכה נשלחו למושבה "‪ 24‬ז'נדרמים"‪ .‬אותו‬ ‫האיש שהם ימצאו במושבה בזמן העבודה אצל הארבה – הרשות בידם להכותו‪ ,‬לאוסרו וכו' – ולפיכך יזהר‬ ‫כל איש למלא אחר הפקודה הנ"ל ולא – יתחייב בנפשו‪"...‬‬

‫פקודת גיוס לאנשי המושבה חדרה –‬ ‫באדיבות ארכיון מוזיאון החאן חדרה‬

‫‪21‬‬


‫מורה דרך יקר שלום רב‪,‬‬ ‫אנו סיגל וחנן סברנסקי‪ ,‬הבעלים של בוטיק סברנסקי ליהלומים ותכשיטים‪,‬‬ ‫הנמצא בלב בורסת היהלומים‪ ,‬מודים לכל אלו שהגיעו ומגיעים אלינו לביקור עם התיירים‪.‬‬ ‫הביקור אצלנו הוא חוויה תיירותית מיוחדת במינה‪ ,‬אותה יצרנו במיוחד עבור התיירים שלכם‪.‬‬ ‫אז מה מצפה לאורחים שלכם ?‬ ‫‪-‬‬

‫כניסה לאולם המסחר )ניתן לצפות בעסקאות בזמן אמת(‪,‬‬

‫‪-‬‬

‫ביקור במוזיאון היהלומים‬

‫‪-‬‬

‫סשן גמולוגי תמציתי ואינטליגנטי אצלנו בבוטיק‪.‬‬

‫היהלומים שלנו מגיעים ישירות מהמכרות‪ ,‬יד ראשונה‪ ,‬ומלוטשים על ידינו כאן בארץ‪ .‬אנו חותכים את פערי‬ ‫התיווך ומאפשרים לתייר לרכוש ישירות מהיצרן במחירים אטרקטיביים‪ .‬התכשיטים בקולקציות שלנו כולם‬ ‫עבודת יד ומשובצים יהלומים ואבני חן יקרות‪ ,‬מעוצבים ומיוצרים על ידינו אישית כאן בארץ מתחילתם ועד‬ ‫סופם‪.‬‬ ‫הכניסה אלינו לבורסה נעשית בתיאום מראש‪.‬‬ ‫מארחים גם בסופ"ש ובשעות לא שגרתיות כולל בחצות‬ ‫מומלץ להגיע להתרשמות והיכרות לפני שמביאים אורחים‪.‬‬ ‫לאורחים שלכם מובטחת חווית קנייה בלתי נשכחת‪.‬‬

‫באהבה לכולכם‪,‬‬ ‫סיגל וחנן סברנסקי‬ ‫לתאום ביקור ‪ -‬סיגל‪054.397.9098 :‬‬

‫‪22‬‬


‫מסמך נוסף המתחיל בהצגת האירוע‪..." :‬כידוע לדאבוננו הגדול‪ ,‬שזה יותר משלושה שבועות שהמשחית פשט‬ ‫באדמת מושבתנו ובסביבותיה‪ ,"...‬מופנה בחודש ניסן תרע"ו על ידי כמה מתושבי חדרה אל וועד המושבה‪ ,‬בו הם‬ ‫מתריעים על כך שמלאכת "צייד הארבה" התישה אותם והם מבקשים להחליף אותם במתנדבים אחרים מבני המקום‪.‬‬ ‫המכתב מתאר את דרישת רשויות השלטון התורכי לאספקת כוח אדם לטיפול בהדברת נזקי הארבה במושבה‪ ,‬כפי‬ ‫שנעשה בשאר המושבות‪ .‬המכתב ממשיך בהצגת הקשיים ותואנות התושבים‪..." :‬בתור מתנחלים ואיכרים‬ ‫במושבתנו‪ ,‬כשהודיעו לנו שאנחנו מחויבים ללכת בתור משגיחים בהשמדת הארבה‪ ,‬קיבלנו עלינו באהבה‬ ‫ובתודה את התפקיד הנ"ל בדעתנו שמחויבים אנו ללכת להשמיד את המשחית הנורא‪ ,‬בחשבנו שהמלחמה‬ ‫בארבה תאריך ימים אחדים‪ ,‬והנה כבר יותר משבועיים שאנחנו עובדים יותר מיכולתנו ועכשיו הננו כבר‬ ‫עייפים‪ ,‬יגעים וחולים ומוכים באכזריות נוראה! ומובן שאי אפשר לנו להמשיך את העבודה הנ"ל במצב‬ ‫שכזה‪ .‬כפי שהודענו למעלה‪ ,‬שאי אפשר לנו להמשיך את העבודה להבא מסיבת עייפות וחולנות… הננו‬ ‫מציעים פה קנדידטים אחרים שיוכלו למלא מקומנו‪."...‬‬

‫נלחמים בארבה במושבה‬ ‫חדרה – באדיבות ארכיון‬ ‫מוזיאון החאן חדרה‬

‫‪23‬‬


‫רחובות‬ ‫שיטות ההדברה בהן נקטו‪ ,‬לעצתו של אהרונסון‪ ,‬חקלאי מושבות‪-‬יהודה היו מגוונות וקטלניות יותר‪ .‬הפרדסנים‬ ‫שסבלו יותר מכולם חפרו סביב הפרדסים תעלות היקפיות ומילאו אותן מים‪ .‬עם הגעת נחילי הארבה לפרדס‪ ,‬מנעו‬ ‫מהם החקלאים מלהתיישב על העצים והטביעו אותם בתעלות לאחר שנדחקו אל שולי הפרדס‪ .‬במקומות אחדים‬ ‫הקיפו החקלאים את הפרדס בפלטות פח גבוהות שמנעו באופן חלקי חדירה של להקות ארבה שהגיעו בגובה נמוך‪.‬‬ ‫היו מושבות בהן מצאו פתרונות יצירתיים יותר ועטפו את צמרות העצים בבד כילה המשמש למיטות של תינוקות‪.‬‬ ‫החגבים שנשארו תלויים מבחוץ על הבד‪ ,‬נאכלו עד מהרה על ידי ציפורים שנדדו לכאן באביב‪ .‬אולם לא בכל‬ ‫המקרים הצליחו למנוע מהחגבים להתיישב על העץ ולזלול אותו‪ .‬מראה העצים היה כלאחר שריפה‪ ,‬שלדים ערומים‬ ‫של גזעים וענפים שחורים ללא עלווה‪ .‬עצים שהושקו וטופלו מיד לאחר מכת הארבה‪ ,‬הצליחו להתאושש כעבור‬ ‫שניים או שלושה חודשים וחזרו לחיים‪ .‬וכך תיאר במילותיו סמילנסקי הסופר והפרדסן‪ ,‬איש רחובות‪ ,‬את שראו‬ ‫עיניו‪..." :‬נחילי החגב עלו מן המדבר והשמידו כל ירק מניצן צנונית ועד פרדס בוגר‪ .‬מרחוק‪ ,‬מן המושבה ומן‬ ‫הכרמים‪ ,‬עולים ונשמעים קולות הדפיקות בפחים‪ ...‬הכורמים יצאו למלחמתם‪ ...‬צחוק מר עולה על השפתיים‪.‬‬ ‫מה הן מאות הידיים של בני המושבה מול רבבות‪ ,‬רבבות המיליארדים הללו‪ ...‬הללו כחול הים הם‪ ...‬אשר לא‬ ‫ייספרו‪.(6) "...‬‬

‫אהרונסון המליץ גם על הדברה באמצעות להביורים ועל הקמת שאון באמצעות סירי בישול במטרה להבריח את‬ ‫הפולש משדות מעובדים‪ ,‬בתים ורחובות‪ .‬על פי השיטה הזו‪ ,‬מתעלים את החגבים הצעירים הלא מכונפים‪ ,‬שזה עתה‬ ‫בקעו‪ ,‬לעבר תעלות ומשפכים שחופרים להם בעוד מועד‪ ,‬שם יוטבעו במים או יישרפו‪ .‬כמות החגבים שנחתו על‬ ‫הקרקע הייתה כה גדולה עד כי במקרים מסוימים שכבת חגבים של כמה סנטימטרים כיסתה את השטח עד כי לא ניתן‬ ‫היה להבחין בתוואי הרחובות ובשולי כבישים‪ .‬רוכבי סוסים ובעלי עגלות נדרשו לנסיעה איטית וזהירה במיוחד‬ ‫בכבישים שם נמחצו תחת גלגלי העגלות אלפי החגבים שהפכו לעיסה חלקה ומסוכנת‪ .‬יש תיעוד לכך שעם הגעת‬ ‫נחילי הארבה להרי יהודה‪ ,‬נאלצה הרכבת לעצור במקומה לכמה שעות על גבי המסילה במטרה לשמור על בטחון‬ ‫הנוסעים ומחשש שהנהג יאבד שליטה על הקטר‪.‬‬

‫‪24‬‬


‫רוחמה‬ ‫החווה החקלאית רוחמה נפגעה קשה ממכת הארבה מן הטעם הפשוט שהיה זה "הכתם הירוק" הראשון בו פגשו‬ ‫נחילי הארבה בנגב‪ ,‬בדרכם מסיני צפונה‪ .‬נחילי ארבה נחתו על החווה החקלאית בתחילת חודש מרץ ‪ 1915‬בשני‬ ‫גלים‪ ,‬ופגעו קשה בכל הגידולים‪ .‬הכל היו מוכנים לקציר יבולי החיטה והשעורה שכבר הזהיבו בשדות‪ ,‬ואז התרחש‬ ‫האסון‪ .‬אנשי החווה עשו מאמץ מרוכז להציל את מה שנותר ולהביאו אל הגורן שבקצה החווה‪ .‬איסוף השיבולים‬ ‫מהשדה היה חיוני ביותר לא רק מן הטעם הכלכלי כי אם גם כדי לאפשר חריש מהיר של השדות‪ ,‬שכן חלק מנקבות‬ ‫החגבים כבר הספיקו להטיל ביצים בקרקע והחריש הקטין משמעותית את אחוזי בקיעת הדור הבא מהביצים באדמה‪.‬‬ ‫בשדות רוחמה השתמשו במגוון שיטות ואמצעים לבלימת היקף הפגיעה‪ :‬הבעירו מדורות במטרה שהעשן יבריח את‬ ‫הפולש‪ ,‬חפרו תעלות סביב העצים וחלקות השדה מתוך מחשבה שחגבים שייפלו לתוכן לא יצליחו להתרומם שוב‪,‬‬ ‫ושם גם קל יותר להשמיד אותם באופן מרוכז‪ .‬אנשי החווה שיצאו אל השטחים שנפגעו רמסו ברגליהם עד כמה שרק‬ ‫יכלו את החגבים על פני הקרקע‪.‬‬

‫נחילי הארבה מגיעים‬ ‫לרחובות –‬ ‫ארכיון לתולדות רחובות‪,‬‬ ‫אוסף קפרא‬

‫‪25‬‬


‫עזרה לא צפויה קיבלו אנשי החווה משכיניהם‪ ,‬חיילי דיוויזיה ‪ 51‬התורכית‪ ,‬שהתמקמו בכניסה לחווה‪ .‬במקרה זה‪,‬‬ ‫הפך הארבה לאויב משותף לשני הצדדים והם לחמו בו יחדיו‪ ,‬זה לצד זה‪ ,‬תוך שיתוף פעולה ביניהם‪ .‬המאמץ‬ ‫המשותף נשא פרי והציל חלק גדול מהיבולים אלא שהשמחה הייתה מוקדמת מדי‪ .‬בתוך שעות ספורות הגיחו מן‬ ‫השמים "ענני ארבה" שהפכו את השמיים לשחורים והתיישבו על מעט הגידולים שנותרו בחווה‪ ,‬וכך מתאר‬ ‫הירשפלד את המחזה הנוראי "‪...‬תוך זמן קצר הפך גן‪-‬עדן שלנו לשממה ולא נשאר ממנו ולו גם עלה ירוק‬ ‫אחד‪ ."....‬אנשי החווה הבינו כי לנוכח מכת הארבה שפקדה אותם‪ ,‬בנוסף לעול המלחמה שממילא גזרה קשיים‬ ‫כלכליים‪ ,‬הולך מצבם ומידרדר‪ ,‬ואצל רבים מהם החלו לכרסם מחשבות לגבי עתיד המקום‪ ,‬האם ניתן יהיה בכלל‬ ‫לשקם ביום מן הימים את החווה שעמדה עתה בשיממונה‪.‬‬

‫הארבה ומחתרת ניל"י‬ ‫אבשלום פיינברג היה בסך הכל בן עשרים וחמש כשמונה ע"י אהרונסון להיות סגנו ויד ימינו למלחמה בארבה‪ ,‬והפך‬ ‫אותו למנהל חוות הניסויים בעתלית‪ ,‬המקום ממנו ניהל את קמפיין המלחמה בארבה ואת פעילות "הפקחים" בשטח‪.‬‬ ‫בתוקף תפקידו זה‪ ,‬ניתנה לאבשלום יד חופשית לגייס כמה עשרות מאנשי המושבות הנאמנים לדרכו‪ ,‬והוא צייד‬ ‫אותם ב"תעודות מעבר חופשי" שהעניק ג'מאל פחה לאהרונסון‪" .‬הפקחים" קיבלו אישור מהשלטונות לסייר על גבול‬ ‫הנגב‪-‬מדבר סיני‪ ,‬דבר שאיפשר תנועה חופשית בסמוך למחנות הצבאיים ולמשמרות החזית התורכיים‪ ,‬ולדלות אגב‬ ‫כך‪ ,‬במשך כמה חודשים‪ ,‬ידיעות בעלות ערך צבאי שלא יסולא מפז‪ ,‬ממקורות שעד כה היו חסומים בפניהם‪ .‬יש‬ ‫לזכור כי רוב שטחה של ארץ ישראל נחשב אז אזור צבאי סגור אך "פקודת היום למלחמה בארבה" שפירסם‬ ‫אהרונסון איפשרה להם כאמור לשוטט לאורך הגבול באין מפריע ותוך כך אספו מידע בעל ערך שחרג מצרכי‬ ‫המלחמה בארבה‪ .‬הם שרטטו‪ ,‬רשמו מפות של מחנות הצבא התורכי ואת צירי התנועה שחיברו ביניהם‪ ,‬הם סימנו‬ ‫במפות את שדות התעופה והמרכזים הלוגיסטיים ודיווחו על תנועות צבא תורכי‪-‬גרמני‪ ,‬על התקדמות סלילת מסילת‬ ‫הרכבת‪ ,‬על המערך הצבאי לאורך מישור החוף ועל ריכוזי הצבא בגבול סיני‪ .‬הפעולות הללו היו בידיעתו ובהנחייתו‬ ‫הישירה של אהרון אהרונסון והם נועדו כמובן לשרת את תנועת המחתרת ניל"י‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫בשלב זה לא חרגה פעילות הקבוצה בחוות עתלית מאיסוף מידע ביטחוני‪ ,‬שבדרך זו או אחרת מצא את דרכו אל‬ ‫השותפים‪ ,‬אנשי המודיעין של הצבא הבריטי במצרים‪ .‬מיותר לציין כי פעילות זו הייתה חשאית גם כלפי הנהגת‬ ‫הישוב היהודי‪ ,‬שגילתה כל העת נאמנות ל"בעל הבית" התורכי‪ .‬כך באחת הפכו פעולות הפיקוח לפעולות ריגול‬ ‫לשמן ולשיתוף פעולה עם הבריטים‪ ,‬שחיל החלוץ שלו כבר חנה בקהיר‪.‬‬

‫אבשלום פיינברג – איסוף ארבה או איסוף מודיעין? –‬ ‫התמונה ממכון ז'בוטינסקי‬

‫בנוסף לאבשלום פיינברג‪ ,‬ששימש כמנהל החווה‪ ,‬מינה אהרונסון מבין עוזריו הבכירים‪ ,‬כמזכירו האישי‪ ,‬את איתן‬ ‫בלקינד‪ .‬הוא אף דאג לכך שבלקינד יועבר באופן מידי ממקום הצבתו במפקדת הארמיה הרביעית שמקום מושבה‬ ‫היה בדמשק‪ ,‬אל מפקדת הקורפוס השמיני בשכם‪ ,‬שהייתה ממונה על "המטה למלחמה בארבה" ושמקום מושבו היה‬ ‫בירושלים‪ .‬במסגרת תפקידו כקצין מנהל למלחמה בארבה‪ ,‬צבר איתן בלקינד ידע וניסיון רב ולכן‪ ,‬כאשר שנה‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1916‬חזר הארבה ופשט על שדות החקלאים בעבר הירדן‪ ,‬הוא מונה‪ ,‬ע"י הממשל התורכי‪,‬‬ ‫כאחראי על אספקת המזון הטרי מגידולים חקלאיים עבור הצבא התורכי‪ ,‬וכן על משלוחים לארץ של חיטה מהחורן‪.‬‬ ‫על אופן תיפקודו במשימה זו‪ ,‬קיבל לימים את מדליית "סהר הברזל" )אות ההצטיינות הגבוהה ביותר שאפשר היה‬ ‫לקבל באותה עת מהתורכים(‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫חברת כפריס‬ ‫חברת "כפריס" נוסדה בשנת ‪ 1969‬וכיום היא החברה הגדולה והמובילה בישראל לעיצוב‪ ,‬ייצור ושיווק של‬ ‫תכשיטי זהב משובצים ביהלומים‪ ,‬אבני חן יקרות וחצי יקרות‪" .‬כפריס" נחשבת למותג ישראלי ובינלאומי‬ ‫של איכות ויופי בתחום התכשיטים המשובצים‪" .‬כפריס" הינה חברה בבורסת יהלומים ברמת גן ומוכרת‬ ‫כסוכנת מורשת לתיעוד יהלומים‪ ,‬מה שמאפשר לה לשווק את יהלומיה ותכשיטיה ישירות לצרכן הסופי‬ ‫ללא פערי תיווך‪ .‬את התכשיטים של כפריס קל לזהות‪ :‬הם מקוריים וייחודיים בעיצובם‪ ,‬בעלי יופי נדיר‬ ‫וברמת איכות גבוהה על סמך תקני איכות ‪ ISO9002‬שהוענקו ל"כפריס" כחברה הראשונה בתחומה‬ ‫בעולם‪ .‬כל תכשיט של כפריס הוא יצירת אומנות המתבססת על דרישות וציפיות של לקוחות‪ .‬הצרכן מקבל‬ ‫לידיו מוצר בעל ערך מוסף שהוא לא רק תכשיט אלא מותג בינלאומי מוכר ומוערך‪.‬‬ ‫"כפריס" שומרת בקפדנות על רמת איכות גבוהה כבר משלב רכישת הזהב‪ ,‬היהלומים ואבני החן‬ ‫הגולמיים‪ ,‬דרך תהליך העיצוב העיבוד והליטוש ועד להצגתו של התכשיט למכירה בסניפים הרשת‪.‬‬ ‫סניפים של חברת כפריס פרוסים ברחבי הארץ‪ ,‬כאשר הפעילות המרכזית הינה ב‪ 3-‬סניפים‪ :‬ירושלים‪,‬‬ ‫טבריה ורמת גן‪ .‬סניף ירושלים כולל בתוכו מוזיאון יהלומים‪ ,‬מופע מולטימדיה‪ ,‬מסעדה‪ ,‬אולם תצוגה‬ ‫ומכירות‪ .‬מרכז המבקרים בטבריה מהווה מפעל לייצור תכשיטים שהינו מהמתקדמים בעולם בייצור‬ ‫תכשיטי זהב ויהלומים המעוצבים על‪-‬ידי מעצבי כפריס‪ .‬המפעל מספק תכשיטים לכל הסניפים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ישנם במקום מוזיאון היהלום‪ ,‬מופע מולטימדיה ואולם תצוגה מרהיב‪.‬‬ ‫מרכז היהלומים של כפריס בבורסת היהלומים ברמת גן ממוקם בלב מרכז הסחר העולמי‪ .‬המרכז הינו‬ ‫מרהיב ומרתק ובו ניתן בנוסף לכל לקבל ייעוץ גמולוגי מקצועי לרכישת יהלום בודד ‪ /‬סוליטר לצורך‬ ‫השקעה ו‪/‬או למטרת שיבוצו בתכשיט שיבחר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקולקציה שמוצגת במרכז היהלומים מייצגת את‬ ‫מגוון הלקוחות המגיע אלינו לסניף מכל חלקי הארץ ומחו"ל‪.‬‬ ‫"אנו רואים בכל לקוח‪ ,‬שותף לדרך ושגריר של כפריס לעתיד"‪ ,‬מסביר מר אלי שירי‪ ,‬מנכ"ל ויו"ר הקבוצה‪.‬‬

‫‪28‬‬


‫באותה שנה פשט הארבה גם לעבר צפונה של סוריה‪ ,‬ועל מנת להתמודד עם הבעיה שם‪ ,‬הושאל בלקינד‪ ,‬שכבר‬ ‫נחשב אז למומחה למלחמה בארבה‪ ,‬למחנה השלישי של הקורפוס‪ ,‬שמקום מושבו היה בחאלב‪ ,‬והוא הפך שם‬ ‫לשלישו של פרופסור גרמני לביולוגיה‪ ,‬אשר עבד בשירות בני‪-‬הברית התורכים ונחשב אז כמומחה בינלאומי‬ ‫למלחמה בארבה‪ .‬שם קיבל בלקינד‪ ,‬מהצבא הגרמני‪ ,‬אות הצטיינות נוספת על פועלו להדברת הארבה‪ ,‬את "אות צלב‬ ‫הברזל"‪.‬‬

‫איתן בלקינד‪ ,‬מזכירו האישי של אהרונסון‬ ‫במטה למלחמה בארבה –‬ ‫מוזיאון המושבה ראשון לציון‬

‫דמות נוספת בעלת חשיבות רבה שגויסה ע"י‬ ‫אהרונסון ל"שירות המלחמה בארבה" הוא אליהו‬ ‫רוניא מזי"א‪ .‬מזי"א היה אגרונום מוסמך שכאזרח עות'מני גויס ע"י השלטונות לצבא התורכי‪ .‬בתוקף מומחיותו זו‪,‬‬ ‫מונה ע"י הבג'ת ביי‪ ,‬אחד מבכירי המפקדים התורכיים אז באזור‪ ,‬כיועץ לאספקת מזון חקלאי עבור החיילים‬ ‫התורכיים שכבר נמצאו בחזית תעלת סואץ‪ ,‬שאף מיהר לספח את מזי"א למטהו‪ .‬במסגרת תפקידו במטה המפקדה‪,‬‬ ‫שימש גם כצנזור‪ ,‬וכך נחשף למסמכים סודיים‪ ,‬ביניהם כאלה המפרטים את "תמונת המצב" מנקודת המבט התורכית‬ ‫בחזית תעלת סואץ‪.‬‬

‫‪29‬‬


‫בתוקף תפקידו כצנזור נדרש מזי"א לקרוא מכתבים רבים של חיילים תורכים המוצבים בסיני‪ ,‬מהם ניתן היה ללמוד‬ ‫רבות על הלך הרוחות ועל כוונות האויב‪ .‬כאשר נחתה מכת הארבה נדרש מזי"א מן הסתם לשתף פעולה עם‬ ‫אהרונסון ולא רחק היום בו הוא גויס לשורותיה של תנועת ניל"י‪ .‬איש הקשר של מזי"א בארץ היה נעמן בלקינד‪,‬‬ ‫אחיו הבכור של איתן בלקינד שהוזכר‪ ,‬שפעל בראשון לציון וריכז משם את פעילות תנועת המחתרת באזור הדרום‪.‬‬

‫אליהו רוניא מזי"א – סודות צבאיים מהחזית‬ ‫התורכית לניל"י – מתוך אתר יזכור של משרד הביטחון‬

‫סוף דבר‬ ‫מכת הארבה של אביב ‪ 1915‬הותירה מאחוריה כיליון שלא‬ ‫נודע כמותו‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬פשיטת נחילי הארבה באה‬ ‫על היישוב לאחר פגעי בצורת כבדה שפקדה את הארץ‬ ‫לאחר החורף השחון של שנת ‪ ,1914‬והוסיפה עליה בהלה‪,‬‬ ‫אימה‪ ,‬רעב ומוות‪ .‬הארבה היכה בארץ כאשר התורכים היו כבר עסוקים בהכנות אחרונות לקראת הירידה לעבר‬ ‫תעלת סואץ‪ ,‬לעצירת הכוחות הבריטיים שחנו על גדת התעלה‪ ,‬כשרוב רובם של מקורות המזון הטרי הירוק חוסלו‬ ‫באחת‪ .‬מחירי מוצרי המזון הטרי‪ ,‬ובעקבותיו גם הקמח והסוכר‪ ,‬זינקו בשיעור של עשרות אחוזים ממחירם הקבוע‪.‬‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬פעילות סוחרי המזון בערים שותקה ואולם הנפגעות העיקריות מפשיטת נחילי הארבה היו מושבות‬ ‫יהודה‪ ,‬הזוכרות את השנה הזו כקשה מבין אלה שידע הישוב היהודי בעת החדשה‪ .‬מרבית היבולים החקלאיים‬ ‫הושמדו כאמור באביב ‪ ,1915‬ואת מעט המזון שנותר במחסנים החרים הצבא התורכי לצרכיו הוא‪ .‬ואם לא די בכך‪,‬‬ ‫הרעב שנגרם כתוצאה ממכת הארבה הגדיל את ממדי הקטל של היישוב היהודי שנבע מהתנכלות חסרת רחמים של‬ ‫פקידים וחיילים תורכים בערים ובמושבות‪ ,‬עם כניסת תורכיה למלחמת העולם הראשונה באזורנו‪ ,‬ובעיקר לאחר‬ ‫גילוי רשת הריגול ניל"י‪.‬‬

‫‪30‬‬


‫פלאחים מוחצים ברגליהם ארבה במלכודת‪,‬‬ ‫סותמים את האף בגלל הריח הבלתי נסבל‬ ‫שעולה מהבור ‪,American Colony in Jerusalem -‬‬ ‫‪Library of congress‬‬

‫חופרי מלכודות מתכסים בארבה שזולל גם את הבגדים ‪-‬‬ ‫‪American Colony in Jerusalem, Library of congress‬‬

‫‪31‬‬


‫אהרונסון מונה ע"י ג'מאל פחה לעמוד בראש המטה למלחמה בארבה וייעץ לנקוט ביד קשה ולהטיל על המתיישבים‪,‬‬ ‫באשר הם‪ ,‬חובות נוקשים ביותר הכוללים גיוס כללי של גברים לצייד ואיסוף מסיבי של חגבים וביצים ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬אולם דרש לא לפגוע בכיסם הפרטי של בני המושבות‪ .‬בסופו של דבר דרישותיו אלה לא מולאו והוא‬ ‫התפטר‪ ,‬לא לפני שצבר מידע סודי בעל ערך מודיעיני רב באמצעות מנהל החווה החקלאית אבשלום פיינברג‪ ,‬מידע‬ ‫שכלל פרטים רבים על התארגנות הצבא התורכי למלחמה בבריטים‪ .‬השלטונות התורכים ידעו להפוך את התפטרותו‬ ‫של אהרונסון להזדמנות וניצלו בצורה צינית את שעת המשבר בשיטתם המוכחת‪ ,‬להפקת רווח קל תוך שהם עושקים‬ ‫את בני המושבות שממילא נשארו חסרי כל אחרי שלהקות הארבה כילו את שדותיהם‪ .‬הם הטילו חובה על כל אדם‪,‬‬ ‫שעבר את גיל חמש‪-‬עשרה לאסוף שישה‪-‬עשר ק"ג ביצי ארבה ליום או להמיר את האיסוף בקנס של לירה תורכית‬ ‫אחת )סכום עתק במונחים של אותם ימים(‪.‬‬ ‫קמפיין ההדברה עליו הכריז ג'מאל פחה אמור היה להיות מתוקצב באופן מלא אולם‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬לא קיבלו אנשי‬ ‫המושבות מהשלטונות כמעט דבר ובסופו של יום כל ההוצאות‪ ,‬עד הגרוש האחרון‪ ,‬נפלו עליהם‪ .‬חישובים שנעשו ע"‬ ‫י הגופים הפיננסיים של היישוב בשיתוף נציגי המתיישבים‪ ,‬הראו כי הוצאות כלל המושבות על המלחמה בארבה‬ ‫בקיץ ‪ 1915‬עמדו על כ–‪ 250,000‬פרנק והנזק המצטבר )לרבות אפשרות שמטעים ופרדסים לא יתאוששו וצריך‬ ‫יהיה לעקור אותם(‪ ,‬שנגרם למושבות כתוצאה מהשמדת היבולים נעמד על לא פחות משני מיליון פרנק‪ .‬המושבות‬ ‫שרדו בסופו של דבר לא בזכות יק"א והברון רוטשילד אלא הודות להלוואה שהתקבלה מאמריקה ושבנק אפ"ק‬ ‫התחייב להחזירה בתוך חמש שנים )‪ .(9‬אחרי הכל תכניותיו ופעילותו של אהרונסון היו רחוקות מהצלחה אך הדבר‬ ‫נובע בעיקר מעוצמת המכה שהפתיעה אפילו את אהרונסון‪.‬‬

‫‪32‬‬


‫ביבליוגרפיה‬ ‫משה סמילנסקי‪ ,‬הארבה בארץ ישראל ‪ ,1915‬בתוך אברהם יערי‪ ,‬זיכרונות ארץ ישראל‪,1949 ,‬‬

‫‪.1‬‬

‫כרך ב' ‪ -‬פרק צ'‬ ‫‪.2‬‬

‫אביעזר שלוש‪ ,‬מי היה אותו אפלבוים? הוצאת רחל בע"מ גינות שומרון‪ 1999 ,‬עמ' ‪212-213‬‬

‫‪.3‬‬

‫פנחס בן צבי גראייבסקי‪ ,‬הארבה בארץ ישראל‪ ,‬תקצ"ח‪-‬תרע"ו‪1928 ,‬‬

‫‪.4‬‬

‫הארבה מכה שנית ‪ -‬סגולה‪ ,‬מגזין ישראלי להיסטוריה גיליון ‪ ,35‬ניסן תשע"ג‪ ,‬אפריל ‪2013‬‬

‫‪.5‬‬

‫אהרון אייזנברג‪ ,‬ספר העלייה הראשונה‪ ,‬מכת ארבה במושבות‪2/5/1899 ,‬‬

‫‪.6‬‬

‫משה סמילנסקי‪ ,‬רחבות‪ ,‬עמ' ‪82 ,45‬‬

‫‪.7‬‬

‫"מהתא להכא"‪ ,‬זיכרונותיו של עובד אדמה‪ .‬בהוצאת יד בן צבי ‪ ,2013‬שער ‪20‬‬

‫‪.8‬‬

‫מרדכי אליאב‪ ,‬ארץ‪-‬ישראל וישובה במאה הי"ט‪ ,‬הוצאת כתר‪ ,1978,‬עמ' ‪438‬‬

‫‪.9‬‬

‫אפרתי נתן‪ ,‬ממשבר לתקווה ‪ :‬היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל במלחמת‪-‬העולם הראשונה‪ ,‬יד בן‬ ‫צבי ‪ ,1991‬עמ' ‪252–251‬‬

‫‪.10‬‬

‫זהר עמר‪ ,‬ארבה והרבה – נזקי הארבה והדברתו בארץ‪-‬ישראל ובסביבתה בעבר ובהווה‪ ,‬אריאל‪,‬‬ ‫‪) 168‬תשס"ה(‪ ,‬עמ' ‪43 – 26‬‬

‫‪Salim Tamari, Year of the Locust: A Soldier’s Diary and the Erasure of Palestine’s‬‬

‫‪11.‬‬

‫‪Ottoman‬‬ ‫)‪Past (Berkeley: University of California Press, 2011‬‬ ‫‪Whiting J.D., Jerusalem Locust Plague, The National Geogrphic Magzine, 28‬‬ ‫‪(1915),‬‬ ‫‪pp.511-550‬‬

‫‪33‬‬

‫‪12.‬‬


‫בפעם הבאה בירושלים… אל תחמיצו ‪....‬‬ ‫בית ‪ MORIAH‬ייפתח מחדש להרצה ב ‪7.7.2016‬‬ ‫‪,‬חברים יקרים‬ ‫אנו שמחים להזמינכם להתרשם במו עיניכם מהמהפך החל בימים אילו בבית היוצר של מותג תכשיטי היוקרה ‪ .‬ברובע‬ ‫‪,MORIAH,‬היהודי בעיר העתיקה‬ ‫‪.‬‬

‫בית ‪ MORIAH‬עבר שיפוץ והרחבה והוא כעת נגיש ישירות ממפלס הרחוב‬ ‫בקומת הכניסה נפתח בית מלאכה בו ניתן להתרשם מתהליכי הייצור החל בחומר הגלם‪ ,‬אבן ירושלים שמקורה בפרויקט‬ ‫‪.‬הסינון שבעמק צורים‪ ,‬דרך העיבוד‪ ,‬חריתה אמנותית וליטוש ועד לשיבוצה בתכשיט יוקרה מעוטרת בזהב ויהלומים‬ ‫בנוסף השלמנו בימים אילו תהליך של מיתוג מחדש לאחר שביצענו סקרי שוק בקרב קבוצות מיקוד של מורי דרך ותיירים‬ ‫‪.‬ואיפיון מדוקדק של קהלי היעד השונים‬ ‫במסגרת המיתוג מחדש בחרנו לוגו חדש‪ ,‬הפקנו חומרים פרסומיים עדכניים ואמצעי המחשה המתארים‬ ‫‪" .‬סיור בן ‪ 3000‬שנה בעקבות אבן ירושלים"‪.‬‬ ‫‪.‬לבקשתכם הרחבנו את תמהיל התכשיטים בקולקציה והגדלנו את מנעד המחירים בהתאמה לכל כיס‬ ‫בית ‪ MORIAH‬ייפתח להרצה במתכונתו החדשה בראש חודש תמוז‪.7.7.2016 ,‬‬ ‫אנו מודים לכל מורי הדרך שפוקדים אותנו בקביעות ותורמים כולם כאחד להצלחה העסקית ולברכה שאנו רואים במקום‬ ‫מדי יום ‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם מורי הדרך שטרם ביקרו במקום עד כה לביקור הכרות וגם אתכם שלא ראינו חודשים ארוכים‬ ‫לביקור מחודש בליווי אישי של מנהל המקום ס'רגיו בוקליס ‪054-3454327‬‬

‫‪34‬‬


‫‪ - MORIAH‬תכשיטי יוקרה מאבן ירושלים מעוטרת בזהב ומשובצת יהלומים‬ ‫ירושלים‪ ,‬העיר הקדושה לשלוש הדתות הייתה מאז ומתמיד מרכז לעם היהודי ומושא געגועיו בגלות‪ .‬עברה‬ ‫המפואר‪ ,‬ההיסטוריה הגועשת וקדושתה העילאית הופכים את ירושלים למרכז רוחני עולמי‪ .‬הר המוריה‪ ,‬הנזכר בתנ"‬ ‫ך‪ ,‬הוא גם המקום בו קיבל על עצמו אברהם לראשונה את האמונה באל אחד וזרע את היסודות לשלושת הדתות‬ ‫הגדולות‪.‬בפסגת הר המוריה מצויה אבן השתיה שעל פי האמונה היהודית ממנה התחיל מעשה בראשית והעולם‬ ‫נברא‪.‬‬ ‫בהשראת ירושלים וסמליותה‪ ,‬קבוצת‪, (IDC (ISRAEL DIAMOND CENTER‬המתמחה בעיצוב‪ ,‬ייצור‬ ‫וסחר של תכשיטי יוקרה ויהלומים‪ ,‬השיקה קולקציית תכשיטי יוקרה מאבן ירושלים מעוטרת בזהב ומשובצת‬ ‫יהלומים –‪ .MORIAH‬זו היא קולקציה ראשונה מסוגה בעולם הרשומה כפטנט הנקראית '‪ 'MORIAH‬על שם 'הר‬ ‫המוריה'‪ ,‬הוא הר הבית‪ ,‬שעליו נבנה בית המקדש בירושלים והוא גם מקור אבני התכשיטים‪.‬לפני מספר שנים ערך‬ ‫הווקף עבודות הרחבה במתחם הר הבית וכמות רבה של שפכי עפר הוצאו מן ההר‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הוקם ב'עמק צורים'‬ ‫שלמרגלות הר הזיתים‪ ,‬אוהל סינון לשפכי העפר מהר הבית ונמצאו עשרות מטבעות‪ ,‬תכשיטים‪ ,‬נרות חרס‪ ,‬אבני‬ ‫פסיפס‪ ,‬שברי חרס‪ ,‬זכוכית ואבנים מהר הבית שמהן עוצבו תכשיטי מוריה‪.‬‬ ‫‪- ''Take a piece of Jerusalem with you‬‬ ‫הסלוגן המלווה את קולקציית ‪ MORIAH‬מבטא את‬ ‫היכולת של כל אדם באשר הוא לקחת איתו 'חתיכה'‬ ‫מירושלים הקדושה והנצחית ולהניחה על לוח ליבו‪.‬‬ ‫כל אחד מתכשיטי ‪ MORIAH‬משדר מסר רב עוצמה מתוך שילוב ייחודי של חומרים המייצגים את עוצמתה‪ ,‬ערכה‬ ‫וקדושתה של ירושלים‪ :‬יהלומים – האבן הקשה והיקרה ביותר בעולם‪ ,‬זהב – האצילה במתכות‪ ,‬ואבן ירושלים –‬ ‫המקום הקדוש ביותר בעולם מזה למעלה מ‪ 3000 -‬שנה‪.‬‬

‫‪35‬‬


‫לב ליבו של הקונספט המנחה את תכשיטי ‪ MORIAH‬הוא מיזוג החומרים היקרים האלה‪ ,‬על הרוחניות והנצחיות‬ ‫הטמונים בהם‪ ,‬לכדי ביטוי אמנותי תוך שימוש בתכשיטים כאמצעי הבעה‪.‬‬ ‫כל תכשיט‪ ,‬מעוצב בעבודת יד קפדנית הוא ייחודי‪ ,‬ומיוצר במהדורה מוגבלת ‪,‬אין ‪ 2‬תכשיטים זהים לעולם‪ .‬כמות‬ ‫הפריטים בכל סדרה נעה סביב הספרה ‪ ,7‬הנחשבת לספרה המיוחדת ביהדות ומייצגת מזל וברכה‪ ,‬היום השביעי‬ ‫בשבוע שמבדיל בין קודש לחול הוא שבת ועוד ‪.‬כל תכשיטי ‪ MORIAH‬ממוספרים ומתועדים בתעודת מקוריות‬ ‫נלווית‪ .‬הזהב והיהלומים הם רק עיטור שנועד להדגיש את אבן ירושלים‪ .‬היהלומים שמשובצים בתכשיטים הם גם‬ ‫סביב הסיפרה ‪ 7 , 7‬נקודות ‪ 77 ,‬נקודות ‪.‬‬

‫עוד לפני השקתה הרשמית של הקולקציה‪ ,‬הייחודיות שבה העניקה את השראתה למספר תכשיטים יחידים מסוגם‬ ‫שנוצרו במיוחד כמתנות עבור מנהיגים ואישים מפורסמים ברחבי העולם‪ .‬תכשיטי ‪ MORIAH‬מעוררים השתאות‬ ‫והתלהבות בקרב יהודים‪,‬נוצרים ומוסלמים כאחד ‪.‬‬ ‫הבעלים של חברת ‪ , IDC‬אבי טביסל‪,‬יליד ירושלים דור שמיני חבר הבורסה ליהלומים מאז ‪ ,1978‬ודור שני‬ ‫למשפחת יהלומנים‪ .‬טביסל החל לעצב ולייצר תכשיטי זהב‪ ,‬יהלומים ותכשיטי פלטינה ובמהרה הפך למהפכן בתחום‪.‬‬ ‫לטביסל ‪ 40‬שנות ניסיון והוא כבר הספיק לעצב ולייצר עיצובים יוצאי דופן מקוריים‪ ,‬חדשניים ומהפכניים‪ .‬ועכשיו‬ ‫כאמור‪ ,‬הוא משיק את הקולקציה החדשה והייחודית של תכשיטי '‪.'MORIAH‬‬ ‫לדברי אבי טביסל ‪,‬תכשיטי ‪ MORIAH‬הינם תכשיטים המשקפים את הבריאה‪ .‬כפי שהאדם מורכב מחומר ורוח‪,‬‬ ‫מגוף ונשמה‪ ,‬כן התכשיט מורכב משילוב של זהב ויהלומים שהינם חומרי הגלם היקרים בעולם‪ ,‬ובליבם משובצת‬ ‫אבן מעיר הקודש ירושלים‪ -‬אשר היא הרוח‪ .‬אבי טביסל מוסיף‪":‬בכל אחד ואחת מאתנו קיים חלק של ירושלים"‪.‬‬

‫‪36‬‬


37


‫אגודת מורי הדרך בישראל יחד עם בית הספר למדריכים ונהיגת שטח‬ ‫פותחים את ההרשמה לקורס מדריכי נהיגת שטח מחזור ‪.2‬‬

‫מטרת הקורס‪:‬‬ ‫להכשיר מדריך נהיגת שטח ומוביל קבוצות ‪.4X4‬‬ ‫להקנות ידע בהערכות מצב משתנות במהלך הובלת רכבי שטח‪.‬‬ ‫לשפר ולחזק את הידע המעשי והתאורטי ברמת הפרט‪.‬‬ ‫לתת כלים מתודיים ויכולת תקשורת בעמידה מול קבוצה‪.‬‬ ‫לתת כלים ארגוניים והפקת אירועים ופעילויות שטח מגוונות‪.‬‬ ‫לשלב בין מורי הדרך בישראל למען תיירות איכותית ומקצועית‪.‬‬ ‫נושאי הלימוד‪:‬‬ ‫בטיחות ושמירת הטבע‪.‬‬ ‫קורס ניווט‪.‬‬ ‫תכנון והכנת מסלול טיול‪.‬‬ ‫קורס חילוץ‪.‬‬ ‫פתרון תקלות בשטח‪ ,‬צמיגים‪ ,‬קשר‪ ,‬שיפורים ומגונים לרכב )ביקור בסדנה(‪.‬‬ ‫פתוח מנהיגות‪ ,‬מתודיות של הדרכה ותקשורת בין אישית‪.‬‬ ‫מיומנות נהיגה בכל סוגי השטח השונים)טרשים‪,‬בוץ‪,‬חולות‪,‬שבילים(‪.‬‬ ‫ועוד‪....‬‬ ‫צוות מדריכים בעלי הסמכה רשמית מהמובילים בתחומם בישראל‪.‬‬ ‫עלות הקורס ‪ 6000‬ש"ח ‪ 250‬שעות לימוד אקדמיות )הלימודים מתקיימים בימי שישי(‬ ‫מועד תחילת הקורס – ‪28/10/2016‬‬ ‫הרשמה לקורס במשרדי אגודת מורי הדרך ‪036186411-‬‬ ‫יקי מיארה – ‪0548014495‬‬ ‫‪ 38‬קורן ‪0522593802 -‬‬ ‫יקי‬


‫זהירות על הראש!‬ ‫מותם של אבימלך ופירוס‬ ‫מאת‪ :‬מורה דרך ‪ -‬יבגני דימנשטיין‬

‫‪39‬‬


‫זהירות על הראש! מותם של אבימלך ופירוס ‪ /‬מאת יבגני דימנשטיין‬

‫פרק ט' בספר שופטים מספר לנו על קורותיו של אבימלך בן גדעון‪ .‬אבימלך נעזר בקשריו‬ ‫המשפחתיים בעיר שכם על מנת לקבל מנכבדי העיר כסף‪ ,‬בו הוא שוכר צבא של "אנשים ריקים‬ ‫ופוחזים"‪ .‬בעזרת שכירי חרב אלה הוא הורג את כל אחיו‪ ,‬בני גדעון‪" ,‬שבעים איש על אבן אחת"‪,‬‬ ‫כשרק הצעיר בבנים‪ ,‬יותם‪ ,‬שורד את הטבח‪ .‬לאחר מכן אנשי שכם ממליכים את אבימלך למלך על‬ ‫שכם וסביבותיה‪ .‬על אירוע זה המשיל יותם את משלו המפורסם )פסוקים ‪ .(7-20‬עם הזמן יחסיו‬ ‫של אבימלך עם בעלי שכם מתקלקלים‪ ,‬הם מורדים בו‪ ,‬וכעונש על כך אבימלך מחריב את שכם‪,‬‬ ‫הורג את תושביה וזורע את הריסות העיר במלח‪ .‬לאחר מכן אבימלך ממשיך בדרכו לעיר מורדים‬ ‫אחרת בשם תבץ )כנראה טובאס של היום‪ ,‬כ‪ 20-‬ק"מ צפונית לשכם(‪ .‬הוא כובש את העיר ותושביה‬ ‫נמלטים אל "מגדל העוז"‪ ,‬המצודה העירונית‪ ,‬שם הם עולים על הגג‪ .‬כשאבימלך מתקרב אל המגדל‬ ‫כדי להציתו‪ ,‬אחת הנשים הנצורות משליכה עליו "פלח רכב"‪ ,‬כלומר את אבן הרכב )העליונה( של‬ ‫הרחיים‪ ,‬ושוברת את גלגלתו‪ .‬אבימלך הגוסס ממהר לקרוא אליו את נושא כליו וזה ממיתו בחרב‪,‬‬ ‫כדי שאנשים לא יאמרו שאישה הרגה את אבימלך )פסוקים ‪ .(50-54‬מסתבר שסיפור יוצא דופן זה‬ ‫שימש דורות רבים כאזהרה לאנשי הצבא לא להתקרב יתר על המידה לחומה נצורה – כך מצטט‬ ‫אותו יואב‪ ,‬כאשר שולח מלאך אל דוד המלך לספר לו על מותו של אוריה החיתי )שמואל ב' י"א‬ ‫‪.(21‬‬ ‫והנה‪ ,‬נראה שסיפור אזהרה זה היה רלוונטי לא רק לארץ ישראל‪ .‬בשנת ‪ 272‬לפנה"ס‪ ,‬כשמונה‬ ‫מאות שנה אחרי אבימלך‪ ,‬מגיע פירוס )‪ (Pyrrhus‬מלך אפירוס )אותו המלך שעל שמו נקרא‬ ‫"ניצחון פירוס"( אל העיר ארגוס שבחצי האי פלופונסוס‪ .‬פירוס וצבאו פורצים אל תוך העיר‬ ‫ומסתבכים בקרב בתוך סמטאותיה הצרות‪.‬‬ ‫‪40‬‬


‫בשלב מסוים פירוס מסתער על אחד ממגני העיר‪ ,‬אשר פצע אותו‪ .‬בקרב צופה מלמעלה אמו‬ ‫הקשישה של אותו הלוחם‪ ,‬שהסתתרה על גג של בית ביחד עם נשים אחרות‪ .‬כשהיא רואה שבנה‬ ‫עומד להיהרג‪ ,‬היא קורעת רעף מן הגג ומשליכה אותו על פירוס בשתי ידיה‪ .‬פירוס חבש קסדה‪ ,‬אך‬ ‫הרעף פוגע בצווארו ומשתק את גופו; הוא נופל מסוסו וטרם הספיק להתאושש‪ ,‬אחד מאנשי העיר‬ ‫כורת את ראשו בחרב‪ .‬כך מצא את מותו מיד אישה אחד המצביאים הגדולים של העולם הקלאסי‪.‬‬ ‫סיפור זה מסופר אצל פלוטרכוס‪ ,‬היסטוריון יווני שחי במאות ה‪ 1-2-‬לספירה‪ ,‬ב"חיי פירוס"‪ ,‬פרק‬ ‫‪ .34‬סיפור דומה על מותו של פירוס מצוי גם אצל פאוסניאס‪ ,‬גיאוגרף יווני שחי במאה ה‪ 2-‬לספירה‬ ‫)ספר ‪ ,(I , XIII :8‬אך הוא מוסיף לעניין גם את גרסתם של תושבי ארגוס‪ ,‬לפיה האלה דמטר‬ ‫בכבודה ובעצמה בדמות אישה' הייתה זו שהרגה את פירוס! מקור קדום יותר בלטינית מספר‬ ‫שפירוס נהרג בקרב בארגוס ע"י אבן שהושלכה מן החומה‪ ,‬ללא ציון המין של משליך ‪ /‬משליכת‬ ‫האבן )פומפיוס טרוגוס‪ ,‬ספר ‪.(XXV, 1:5‬‬ ‫אין ספק שסיפור מותו של פירוס אינו תלוי בסיפור המקראי הקדום יותר‪ ,‬שכן פאוסניאס מזכיר את‬ ‫המסורת המקומית של תושבי ארגוס לגבי האירוע‪ ,‬ואלה‪ ,‬יש להניח‪ ,‬לא הכירו את ספר שופטים‪.‬‬ ‫מדובר‪ ,‬אם כן‪ ,‬בשני אירועים היסטוריים שקיים ביניהם דמיון מקרי‪ .‬אך יש אלמנט מיוחד בשני‬ ‫האירועים‪ ,‬אשר גרם להם להותיר את חותמם בזיכרון הדורות ואף להתפרסם בתור סיפור עם‬ ‫אזהרה ומוסר השכל במסורות המקראית והקלאסית‪ – ,‬וזהו המוות מידיה של אישה‪.‬‬ ‫בשני המקרים מדובר במצביאים גאים‪ ,‬אכזריים והרפתקנים‪ ,‬שסמכו על כוחם הצבאי הרבה יותר‬ ‫מאשר על האל ‪ /‬האלים )ויש לציין כאן את המגמה המורליסטית הבולטת מאוד בחיבוריו‬ ‫הביוגראפיים של פלוטרכוס(‪ .‬על כן‪ ,‬אם מחפשים את הלקח בשני הסיפורים‪,‬‬ ‫‪41‬‬


‫אז מתאים מאוד שהכוח העליון )או הגורל( יפגין את שליטתו על שניהם בצורה האירונית‬ ‫והמשפילה ביותר לאנשי צבא כמותם – מוות גם מיד אישה וגם לא מנשק אמיתי‪.‬‬ ‫שׁ ף ח ְַר ְבּ וּמוֹתְ תֵ נִי פֶּן‪-‬י ֹאמְרוּ לִי ִאשָּׁה‬ ‫על כך מדבר אבימלך עצמו‪ ,‬כשאומר לנושא כליו‪ְ " :‬‬ ‫ה ֲָרגָתְ הוּ"‪.‬‬ ‫ובשלב מסוים פירוס מסתער על אחד ממגני העיר‪ ,‬אשר פצע אותו בקרב צופה מלמעלה‪ ,‬אמו‬ ‫הקשישה של אותו הלוחם‪ ,‬דבר דומה אנו שומעים גם מפי אישה – כשברק בן אבינועם מתנה את‬ ‫יציאתו לקרב מול סיסרא‪ ,‬שר צבאו של יבין מלך כנען‪ ,‬בהצטרפותה של דבורה הנביאה‪ .‬היא אמנם‬ ‫מסכימה לדרישתו‪ ,‬אך בתור עונש על פחדנותו היא מנבאת לברק‪ ,‬שהוא עתיד לאבד את תהילת‬ ‫הניצחון‪ ,‬כי ה' ייתן את סיסרא ביד אישה – ההשפלה האולטימטיבית למצביא! )שופטים ד' ‪.(8-9‬‬

‫‪42‬‬


‫"קומקום קלי הבחירה הטבעית לבישול בשטח"‬

‫קומקום קלי פותח לפני כ ‪ 100‬שנה על ידי פטריק קלי חקלאי ודייג באירלנד‪ .‬מאז ועד היום הקומקום הפך לשותף לדרך של‬ ‫מטיילים‪ ,‬דייגים‪ ,‬חוקרים ושוחרי הרפתקאות רבים ‪ .‬מוצרי קלי ידועים באיכותם‪ .‬לחברה שלושה דגמי קומקום ‪Base :‬‬ ‫‪ Camp, Scout, Trekker‬ומוצרי בישול נוספים‪ .‬כל המוצרים שמיובאים על ידינו עשויים פלדת אל חלד ‪ .‬קומקום קלי עובד‬ ‫על עקרון ניצול ביומסה‪ .‬שימוש בצמחים‪ ,‬עצים וגללי בעלי חיים כחומרי בעירה‪.‬‬ ‫היתרונות של קומקום קלי‪:‬‬ ‫●‬

‫אין דלק או גז שצריך לרכוש‬

‫●‬

‫לא צריך לשאת דלק בדרכים‪.‬‬

‫●‬

‫אין סתימות בקווי דלק כי אין כאלה‪.‬‬

‫●‬

‫אין מצת שיכול להתעקם‬

‫●‬

‫עובד כל פעם מבלי להיכשל אפילו במזג אויר קיצוני‬

‫●‬

‫ניתן לשאת ברכבות‪ ,‬אוניות‪ ,‬ומטוסים‪.‬‬

‫●‬

‫מרתיח מים ומבשל גם יחד בדקות ספורות עם שימוש מועט בדלק טבעי כגון זרדים וענפים‪.‬‬

‫●‬

‫ידידותי סביבה‪ .‬אין מיכל גז שצריך להיפטר ממנו‬

‫●‬

‫להלן איור שמסביר כיצד הקומקום עובד‪:‬‬

‫בקרו אותנו באתר ‪/http://greene.co.il‬‬

‫‪43‬‬


‫"קומקום קלי הבחירה הטבעית לבישול בשטח"‬ ‫הוראות שימוש ואזהרות‪:‬‬ ‫שים לב‪ :‬הפקק נועד לשימוש רק לצורך העברת מים‬ ‫קרים‪ .‬הסר את הפקק ומלא במים‪ .‬אין להרתיח את‬ ‫הקומקום עם הפקק בתוך הפיה של הקומקום‪.‬‬ ‫מלא את הבסיס עם חומר בערה כמו ענפים‪ ,‬נייר עיתון‪,‬‬ ‫ועלים יבשים ואז הנח את בעדינות את הקומקום על‬ ‫הבסיס‪.‬‬ ‫הבער אש דרך החורים בצד הבסיס והעמד מול הרוח‪.‬‬ ‫הכנס חומר בערה נוסף מהארובה )ענפים וכו' קטנים(‬ ‫כשהמים רותחים‪ ,‬השתמש בשתי ידיים להחזיק את‬ ‫ידית הקומקום בזווית של ‪ 90‬מעלות לגוף המרכזי של‬ ‫הקומקום )ראה תמונה ‪ 5‬בעלון ‪ Kelly Kettle‬המצורף(‪.‬‬ ‫אז הרם את הקומקום מהבסיס והנח את הקומקום בצד‪.‬‬ ‫הידית תהיה קרה למגע‪ .‬שים‪/‬מי לב ‪ -‬אין להרים את‬ ‫הידית מעל הארובה בזמן שהקומקום מעל הבסיס‬ ‫והאש דולקת מחשש לכוויה‪.‬‬ ‫השתמש בידית והשרשרת על מנת למזוג את המים‪ .‬אין‬ ‫לאחסן מים בקומקום‪ .‬רוקן את הקומקום אחרי השימוש‬ ‫ואחסן במקום יבש‪ .‬באחסון על הפקק להישאר מחוץ‬ ‫לפיה של הקומקום על מנת לאפשר סירקולציה של אויר‬ ‫דרך תא המים בקומקום‪.‬‬ ‫יש להקפיד תמיד להרחיק ילדים מהקומקום כאשר הוא‬ ‫בשימוש‬ ‫השתמש במים כדי לכבות את האש‬ ‫הרתחת מים בקומקום עם גורם זר‪/‬מפריע בפיית‬ ‫הקומקום עלולה לגרם לכוויה למשתמש או אלו‬ ‫שבסביבת הקומקום‬

‫בקרו אותנו באתר ‪/http://greene.co.il‬‬

‫‪44‬‬


‫פינתו של אילן שחורי‬ ‫בתי ורשה של תל אביב‬

‫‪45‬‬


‫בתי ורשה של תל אביב‬ ‫במקום בו שוכן כיום מטה משטרת מחוז תל אביב הייתה פעם חווה חקלאית שכללה גם שורת‬ ‫מפעלים‪ .‬את החווה החליפה מאוחר יותר מקום לינה לבאי העלייה השנייה‪ .‬בין דיירי החווה‬ ‫ואזור הלינה היו גם אליהו גולומב ויצחק בן צבי‪ ,‬שבחדרו הקטן במקום נוסד ארגון השמירה‬ ‫"בר גיורא"‪.‬‬ ‫מאת אילן שחורי‬

‫‪46‬‬


‫אחד האירועים הדרמטיים בתולדות הציונות התרחש סמוך לרחוב סלמה ‪ 18‬בתל‬ ‫אביב‪ ,‬מקום שנמצא בו כיום מטה משטרת מחוז תל אביב‪ .‬שטח רחב ידיים זה‪ ,‬שידע‬ ‫תהפוכות לא מעטות‪ ,‬החל כחווה חקלאית טמפלרית‪ ,‬אזור התיישבות חסידית וחדרי‬ ‫הארחה בשם "בתי ורשה"‪ .‬החשוב מכול‪ ,‬בשטח זה נוסד ב‪ ,1907-‬בחדרו של יצחק בן‪-‬‬ ‫צבי‪ ,‬לימים נשיא המדינה השני‪ ,‬ארגון השמירה הסודי "בר גיורא"‪.‬‬

‫מטה משטרת מחוז תל אביב ‪ -‬צילום אילן שחורי‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪47‬‬


‫כיום‪ ,‬כמעט ואין זכר לנפתולי העבר המרתקים שעבר שטח זה‪ .‬מעטים מתושבי תל‬ ‫אביב ומהמבקרים באזור אולי יודעים על האירועים הדרמטיים שהתרחשו במקום‪ .‬רק‬ ‫שלט הנצחה קטן הקיים בכניסה למשטרת מחוז תל אביב‪ ,‬שהוצב ביוזמת יעקב‬ ‫פניגשטיין‪ ,‬נכדו של מקים בתי ורשה‪ ,‬מספר בקצרה את סיפור המקום‪.‬‬

‫שלט הנצחה בתי ורשה ‪ -‬צילום אילן שחורי‪.‬‬ ‫תחילת סיפורו של המקום הוא בחווה חקלאית גדולה‪ ,‬אותה הקים בשנות השבעים של‬ ‫המאה ה‪ ,19-‬האיכר גֵאוֹרג קָ אפּוּס‪ .‬קאפוס היה חבר בקהילת הטמפלרים שהגיעה‬ ‫לארץ ישראל ב‪ ,1868-‬מווירטמברג שדרום מגרמניה‪ ,‬בראשותו של כריסטוף הופמן‪.‬‬ ‫תחילה ישבו בחיפה ולאחר שנה‪ ,‬בהגיעה הקבוצה השנייה‪ ,‬התיישבו בצפון יפו יחד עם‬ ‫הופמן עצמו‪ ,‬בשטח שהתפנה על ידי קבוצה של אוונגליסטים אמריקאים‪ ,‬בראשותו של‬ ‫ג'ורג' אדאמס; אלה הגיעו ליפו ב‪ 1866-‬ויסדו את "המושבה האמריקאית"‪ ,‬אך לאחר‬ ‫כשנה התפרקו ורובם נטשו את המקום‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪.‬‬


‫האיכר גֵאוֹרג קָ אפּוּס הגיע ליפו ב‪ ,1871-‬וזמן קצר לאחר מכן החל בפעולה להכשיר‪,‬‬ ‫מדרום מזרח לשטח ההתיישבות של הקבוצה‪ ,‬מעבר לדרך סלמה שחיבר את יפו עם‬ ‫הכפר הערבי הגדול‪ ,‬שטח חווה חקלאית רחבת ידיים‪ .‬החווה ובה פרדס גדול נבנתה‬ ‫במתכונת של חצר סגורה‪ :‬צד אחד היווה את בנייני המגורים של החווה‪ ,‬כעין חומה‪,‬‬ ‫ושני צדדים אחרים היוו את האורווה והמחסנים‪ .‬החזית הרביעית‪ ,‬שהיא החזית הצרה‬ ‫של החצר‪ ,‬נסגרה על‪-‬ידי גדר‪-‬אבן גבוהה ובצדה שער‪ ,‬שהוליך מן הרחוב לחצר המשק‪.‬‬ ‫פניגשטיין הרחיב את הנחלה‪ ,‬ולצד החווה והפרדסים הקים במקום בית כנסת וחדרי‬ ‫אירוח ומגורים‪ ,‬לצד עסקי תעשייה זעירה‪ :‬מפעל שמן‪ ,‬בית חרושת לפקקים‪ ,‬מאפייה‬ ‫ועוד‪ .‬בין הגרים בחווה באותם ימים היה אליהו גולומב‪ ,‬לימים מפקד ההגנה‪ ,‬וגם הוא‬ ‫הועסק במקום‪.‬‬ ‫דייר נוסף שהתגורר באותה תקופה בבתי ורשה לאחר עלייתו לארץ‪ ,‬היה יצחק בן צבי‬ ‫מראשי מפלגת "פועלי ציון"‪ ,‬לימים נשיא המדינה השני‪.‬‬

‫יצחק בן צבי ‪ -‬בתודה מאתר תמונות חופשיות באינטרט‪.‬‬ ‫‪49‬‬


‫חניון בלעדי לאוטובוסים עם כניסה נפרדת‬ ‫לפני הכניסה לתחנת הדלק של פז‪,‬‬ ‫נפתח בצומת בית קמה‪.‬‬ ‫בצמוד לחניון נפתח מרכז מסחרי חדש‪,‬‬ ‫שכולל שירותים ציבוריים‪.‬‬ ‫מרכז קניות שיצטרף למרכז הקיים כולל‪:‬‬ ‫חניות אוכל ‪ -‬פיצה וגלידה‪,‬שווארמה‪,‬חנות ממתקים‪,‬‬ ‫חנות של מוצרי ים המלח‬ ‫פלאפל‬ ‫ומסעדה‪.‬‬ ‫לצפיה במפה של בגוגל‬ ‫נשמח לארח אתכם אצלינו‬ ‫‪50‬‬


‫בחג הסוכות‪ ,‬ב‪ 29-‬בספטמבר ‪ ,1907‬התקיימה בחדרו של בן צבי פגישה סודית בה‬ ‫השתתפו בין היתר‪ :‬ישראל שוחט‪ ,‬ישראל גלעדי‪ ,‬אלכסנדר זייד ויחזקאל חנקין‪ .‬באותה‬ ‫פגישה הוחלט על הקמת ארגון שמירה חשאי בשם "בר גיורא"‪ ,‬על שמו של שמעון בר‬ ‫גיורא‪ ,‬ממנהיגי המרד ברומאים‪ ,‬שתפקידו היה ליטול ולהעביר לידיים יהודיות את‬ ‫השמירה בישובי הגליל התחתון מהצ'רקסים והערבים‪ .‬ססמתו של הארגון הייתה‪" :‬בדם‬ ‫ואש יהודה נפלה‪ ,‬בדם ואש יהודה תקום"‪.‬‬

‫ישראל שוחט ‪ -‬אתר התמונות החופשי באינטרנט‪.‬‬ ‫אחת ההחלטות הראשונות של הקבוצה הייתה לעבור לחוות סג'רה בגליל התחתון‬ ‫ולהתחיל בפעולות שמירה‪ .‬שנתיים מאוחר יותר‪ ,‬בערב פסח‪ ,‬ה‪ 12-‬באפריל ‪,1909‬‬ ‫יסדו חברי בר גיורא במסחה‪ ,‬הלו היא כפר תבור‪ ,‬את ארגון השומר‪ ,‬שעל בסיסו‪ ,‬ביוני‬ ‫‪ ,1920‬הוקם ארגון ההגנה‪.‬‬ ‫במלחמת העולם הראשונה נאלצה משפחת פניגשטיין לנטוש את החווה בפקודת‬ ‫הגירוש של יהודי יפו מצד הטורקים‪ ,‬אך לאחר חזרתם החלו לסבול מהתקפות של‬ ‫‪51‬‬


‫ערבים‪ ,‬בעיקר במאורעות ‪ 1921‬ובפרעות ‪ .1929‬בראשית שנות השלושים עברו בני‬ ‫המשפחה לאחוזה אחרת‪ ,‬והמתחם הושכר לבעלי מלאכה ותעשייה שונים‪ .‬סופה העצוב‬ ‫של החווה והנחלה היה ערב מלחמת השחרור‪ ,‬ב‪ 15-‬באוגוסט ‪ ,1947‬שעה שפורעים‬ ‫ערבים העלו באש את בתי ורשה‪ ,‬והמקום חרב כמעט לחלוטין‪.‬‬ ‫למסיירים במקום ניתן לראות גם כיום כמה משרידיו המפוארים של המקום‪ ,‬חלקי חומה‬ ‫ובניינים הרוסים‪ ,‬וגם חלקו של שער מרהיב‪ ,‬וכמובן גם את שלט ההנצחה אותו יזם‬ ‫נכדו של פניגשטיין‪ ,‬יעקב‪ ,‬שגם פרסם לפני עשור במהדורה משפחתית‪ ,‬את הספר "בתי‬ ‫וורשא"‪ ,‬סיפורה של משפחת פניגשטיין‪ ,‬ממתיישבי יפו בראשית המאה ה‪.20-‬‬

‫צילום האוויר ‪ -‬אוסף אוניברסיטת חיפה‬

‫אילן שחורי‪ ,‬מורה דרך מוסמך‪ ,‬הוא עיתונאי וחוקר תולדות תל אביב‪.‬‬ ‫מפעיל ועורך את האתר להיסטוריה של תל אביב וארץ ישראל בכתובות‪:‬‬ ‫‪www.mytelaviv.co.il‬‬ ‫‪52‬‬


‫פתון חידש מקום ‪ -‬מגליון מס' ‪ 3‬חודש מאי‪:‬‬ ‫מערת אצבע רכס הכרמל‪.‬‬

‫‪53‬‬


54


55


56


‫טיפ שיווקי מטעם המערכת‬ ‫מתחברים ללקוח‬ ‫אתם אוהבים להדריך ולראות מטיילים מרוצים‪...‬‬ ‫השקעתם רבות בלימודים ובקורס מורי דרך ארוך‪...‬‬ ‫סיירתם במאות מקומות‪.‬‬ ‫הנכם יוצאים לסיור הכנה לפני שאתם מובילים מטיילים בשטח חדש עבורכם‪.‬‬ ‫ביטחתם את עצמכם ואת המטיילים בעזרתו של סוכן ביטוח‪.‬‬ ‫השקעתם בשיווק‪.‬‬ ‫השקעתם בפרסום‪.‬‬ ‫כתבתם את התוכן הכי טוב שלכם‪.‬‬ ‫הלקוחות שלכם המטיילים כבר קיבלו את ההחלטה לבוא לטייל עמכם בגלל שהבינו שאתם האדם המתאים להוביל‬ ‫אותם בדרך‪.‬‬ ‫אם בסקר יעלה כי אין לקוח אחד שמעוניין לשלם בכרטיס אשראי הרי הייתי ממליץ לכם לגבות על פי רצונו של‬ ‫הלקוח‪ ,‬אם כי כדאי לכם להמליץ ללקוח לשנות את דרכו ותציעו לו לשלם בכרטיס אשראי אפילו לתת הנחה קטנה‬ ‫למשלמים בכרטיס אשראי‪.‬‬ ‫בסיום הסקר תוכלו להזמין את הגולשים לרשימת התפוצה שלכם על מנת שתוכלו לעדכן את המטיילים באופן מהיר‬ ‫ומידי לקראת כל טיול שלכם‪.‬‬ ‫מהסקר תוכלו להסיק תובנות רבות שבמידה ותפעלו לפיהם תוכלו להיות קרובים יותר למטיילים שלכם‪.‬‬ ‫נסו לכמת בכסף את התועלות שלמדתם במאמר זה האם לדעתכם שווה השרות שבו הנכם מחייבים באמצעות כרטיס‬ ‫אשראי‪.‬‬ ‫אז ניתן לסכם שבאמצעות נתינת האפשרות ללקוח לשלם באמצעות כרטיס אשראי‪:‬‬

‫‪57‬‬


‫טיפ שיווקי מטעם המערכת‬

‫השגנו למטייל‪:‬‬ ‫‪.1‬חיסכון בזמן‪.‬‬ ‫‪.2‬התחיבות לקיים הטיול‪.‬‬

‫השגנו למורה הדרך‪:‬‬ ‫‪.1‬חיסכון בזמן גביה‪.‬‬ ‫‪.2‬התחייבות למטייל לבוא‪.‬‬ ‫‪.3‬חיזוק האשראי של העסק‪.‬‬ ‫‪.4‬הקטנת הסיכון מגנבות בטיול‪.‬‬ ‫חוות דעת על מורה הדרך‪:‬‬ ‫שירות מעולה‪ ,‬משדר אמינות‪ ,‬חוסך זמן‪ ,‬סוגר את העסקה בסיום העבודה‪.‬‬ ‫נשארת לפניכם משימה קטנה‪:‬‬ ‫לאפשר ללקוח לשלם עבור השירות שלכם‪.‬‬ ‫כל מה שעשיתם עד כה הוא נועד‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬למען המטיילים‪ ,‬אז בואו והמשיכו בדרך זו‪.‬‬ ‫כעת הלקוח רוצה לשלם‪.‬‬ ‫מהי הדרך הנוחה עבורו?‬ ‫חלק מן המטילים יעדיפו בהמחאה ובמזומן‪ .‬העניין הוא שתשלום באופן זה פחות מומלץ‪ .‬מדוע ?‬ ‫לאחר קבלת הכסף הנך נדרש להפקיד את הכסף לחשבון‪.‬‬ ‫הכי נוח‪ ,‬לחלק מן המטיילים‪ ,‬לשלם באמצעות כרטיס אשראי‪.‬‬ ‫מדוע כדאי לכם להציע להם לשלם בכרטיס אשראי?‬ ‫‪.1‬חיסכון בזמן‪ ,‬וגוגל ניסחה את זה הכי טוב שאפשר‪:‬‬ ‫״מהירות עדיפה על איטיות״‪ ,‬לפי עיקרון מספר שלוש של גוגל‪.‬‬ ‫חשוב להזכיר כי‪ ,‬כיום‪ ,‬זמן הינו המשאב היקר ביותר שקיים לאדם‪.‬‬ ‫‪.2‬שנית‪ ,‬חשוב ללקוח שאתה תהיה מחוייב ועקבי אליו‪ ,‬הרי זה בדיוק מה שגם אתה רוצה‪.‬‬ ‫‪58‬‬


‫טיפ שיווקי מטעם המערכת‬ ‫וכאשר הלקוח כבר שילם‪ ,‬יהיה לך ולו מאוד קשה לבטל את הטיול‪.‬‬ ‫במקרים חריגים מאוד טבעי שיהיה ביטול עבור הטיול‪.‬‬ ‫כאשר הנכם יוצאים לטיול לחו״ל הנכם משלמים על כל ההוצאות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מראש ובכרטיס אשראי‪.‬‬ ‫אתם לוקחים חופש עבור הטיול והנכם מחוייבים לטיול כפי שהארגון מחוייב אליכם‪.‬‬ ‫חלקכם יטען כי טיול לחו"ל שונה מאוד מן הטיול בישראל‪.‬‬ ‫להשקפתי לטייל בישראל זה המקום האהוב ביותר‪ .‬זה החו״ל המיוחד שלי וכדאי גם לכם להתבונן בדרך זו‪.‬‬ ‫מורה הדרך‪ ,‬העצמאי‪ ,‬הנו עסק קטן לכל דבר ועניין‪ ,‬וכידוע‪ ,‬לעסקים הקטנים נושא האשראי הינו קריטי להישרדות‬ ‫הכלכלית‪ .‬אני אומר לכם מניסיון אישי ועסקי‪ ,‬העוסק בקידום עסקים שאשראי עולה כסף‪ ,‬והרבה כסף‪ ,‬ובאמצעות‬ ‫עלות קטנה מאוד תכלו לקבל גישה למטיילים‪.‬‬ ‫מגוגל למדתי אם תתמקדו במשתמש‪ ,‬כל השאר כבר יבוא מעצמו‪ .‬עיקרון של גוגל מספר אחד‪.‬‬ ‫זהו ציתות מילה במילה מהפילוסופיה של גוגל‪.‬‬ ‫למאמר המלא‬ ‫אז רגע‪ ,‬איך מתמקדים בלקוח? איך יודעים מה ההעדפות שלו?‬ ‫מה שאני נוהג לעשות הינו סקר אינטרנטי‪ ,‬וגם סקר פשוט‪ ,‬עם דף ונייר‪ ,‬יכול לסייע באותה מידה‪.‬‬ ‫הכנתי לכם מספר שאלות שראוי לשאול‪ .‬ישנן שאלות רקע‪ ,‬על מנת להכיר טוב יותר את הלקוח‪ ,‬וישנן שאלות‬ ‫שמסייעות לנו לקבל תשובה ברורה‪ ,‬האם השרות של גביה באמצעות כרטיס אשראי מתאים לנו‪.‬‬

‫‪59‬‬


‫טיפ שיווקי מטעם המערכת‬ ‫שאלות לדוגמא‪:‬‬ ‫האם הנך מעדיף טיולים באמצע השבוע או בסוף השבוע?‬ ‫‬‫האם הנך מעדיף טיול קצר עד ארבע שעות? או טיול ארוך של ‪ 8‬שעות?‬ ‫‬‫מהו התקציב שלדעתך כדאי לשלם עבור טיול ‪ 250 / 200 / 150‬שקל לטיול לאדם?‬ ‫‬‫האם תרצה לשלם בתשלומים?‬ ‫‬‫האם הנך מעדיף ב‪:‬‬ ‫‬‫מזומן? מדוע?‬ ‫‬‫כרטיס אשראי? מדוע ?‬ ‫‬‫המחאות )צ'קים (? ומדוע ?‬ ‫‬‫אגודת מורי הדרך בישראל הצליחה להשיג עבור החברים הטבה ייחודית מחברת ישראכרט‪ :‬חודשיים חינם‪,‬‬ ‫סליקה ללא תשלום בשווי מעורך של ‪ 300‬שקל לחודשיים‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫במאמר זה למדנו איך לחזק את הקשר שלך למטייל‪.‬‬ ‫‬‫משמעות הסקר והיתרונות שלו‪.‬‬ ‫‬‫יתרונות התשלום באמצעות כרטיס אשראי‪.‬‬ ‫‬‫שלבי ביצוע‪:‬‬ ‫א‪.‬כניסה לאתר ‪https://isracardpayware.co.il/joinServiceNew.aspx‬‬ ‫ב‪.‬מילוי פרטי העסק‪ ,‬וכן קוד הטבה למורי הדרך בישראל‪.‬‬

‫לבסוף‪:‬‬ ‫אני מזמין אתכם להתנסות בשירות של חברת ישרכארט התומכת באגודת מורי הדרך בישראל‪.‬‬ ‫להצטרפות‪/https://isracardpayware.co.il :‬‬

‫‪60‬‬


‫מקום יפה‬ ‫כפר האומנים עין הוד‬ ‫מאת‪ :‬ינאי עוזיאל‬

‫‪61‬‬


‫כפר האמנים עין הוד מתפתח ומעודד את היצירה‪.‬‬ ‫טיילת זרועה ביצירות בכניסה לכפר‪ .‬גלריות פתוחות המזמינות את התייר‬ ‫לתייר במקום‪ .‬המקום מתאים גם לקהל הישראלי וגם לקהל המתעניין‬ ‫באומנות‪.‬‬ ‫האמנות מגוונת ויש בה מספר סגנונות ואומנים שונים‪.‬‬ ‫במקום מוזיאון המייצג את אומנות הדאדא ‪ -‬כמה מילים על "דאדא"‪:‬‬ ‫לשנות את העולם באמצעות הוקעת המלחמה‪ ,‬נגד עולם התלוי במסחר ‪-‬‬ ‫מסחר= הכל יש לו ערך חליפי‪ .‬זו מחאה באמצעות האמנות ‪ -‬בדאדא ברלין‬ ‫מתחיל הפוטוקולאז'‪.‬‬ ‫להלן תמונות מהמקום שצילמתי ואני משתף אותם אתכם‪.‬‬ ‫תהינו ‪ ,‬צאו וטיילו‪.‬‬

‫‪62‬‬


63


64


‫צוות מתנדבים צידה לדרך‬ ‫אגודת מורי הדרך מזמינה אתכם להתנדב בצוות פיתוח המגזין‬ ‫דרושים‪:‬‬ ‫כתבות ומאמרים‬ ‫מאמרים בשפה העברית‬ ‫מאמרים בשפה האנגלית‬ ‫מאמרים בשאר השפות‬ ‫מאמרים קצרים‬ ‫פינות למגזין‬ ‫תמונות נופים בישראל‬ ‫כותבי תוכן‬ ‫להרשמה ליצור קשר עם המערכת העיתון בכתובת ‪magazineitga@gmail.com‬‬

‫‪65‬‬


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.