Page 1

‫מפגש תרבויות‬

‫אמנים ישראלים‬ ‫מארגנטינה‬

‫‪Jerusalem‬‬

‫ירושלי ם‬ ‫‪23.12.08-11.12.08‬‬


‫מפגש תרבויות‬ ‫אמנים ישראלים מארגנטינה‬ ‫‪Israeli Artists from Argentina‬‬

‫‪Jerusalem‬‬

‫ירושלי ם‬ ‫‪ 2 3 . 1 2 . 0 8 - 1 1 . 1 2 . 0 8‬‬

‫‪Skizza‬‬ ‫‪Club-Gallery‬‬

‫משרד לקליטת העלייה‬ ‫משרד החינוך התרבות והספורט‬

‫מנחות הפרויקט ואוצרות התערוכה‪ :‬מרינה גנקינה ומרינה שלסט‬ ‫ארגון‪ :‬אנטולי שלסט‪ ,‬ישעיהו לנדה‪ ,‬יוסף שלסט‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬אלי זינגר‬ ‫עיצוב גרפי והפקה‪ :‬אלי רטנר‪www.EliRatner.com ,‬‬

‫© כל הזכויות שמורות‪ ,‬ירושלים ‪ — 2008‬תשס"ט‬


‫תוכן‬ ‫‪4‬‬

‫אודות הפרויקט‬ ‫ ‬

‫‪5‬‬

‫אמנים ישראלים מארגנטינה‬ ‫ ‬

‫קוני דואק‪Connie Duek/‬‬

‫‪8‬‬

‫ ‬

‫ליליאנה חלמן‪Liliana Gelman/‬‬

‫‪10‬‬

‫ ‬

‫קוני חנין סילברמן‪Connie Janin Silberman/‬‬ ‫ ‬

‫טלי טפליצקי‪Taly Teplitzky/‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪14‬‬

‫ ‬

‫קאצ'ו מון‪Cacho Mon/‬‬

‫‪16‬‬

‫ ‬

‫סוסנה מונסטירסקי‪Susana Monastirsky/‬‬ ‫ ‬

‫סרחיו מלינוב‪Sergio Malinow/‬‬ ‫ ‬

‫‪18‬‬ ‫‪20‬‬


‫אודות הפרויקט‬ ‫מאת מרינה גנקינה‪ ,‬אוצרת התערוכה‪ ,‬מבקרת אומנות‬ ‫"אומנים ישראלים מארגנטינה" הינה התערוכה הרבעית המתקיימת במסגרת הפרויקט "מפגש‬ ‫תרבויות"‪ ,‬הנערך במועדן הגלריה "סקיצה" מאז סתיו ‪ .2007‬אנחנו מתכננים סדרה גדולה של תערוכות‪,‬‬ ‫שבכל אחת מהן תוצג יצירתם של האמנים ממקומות שונים מתפוצות ישראל; בסיכומו של הפרויקט‬ ‫מתוכנן לקיים תערוכה משותפת גדולה וייצוגית‪.‬‬ ‫הרעיון של הפרויקט הופיע אצל האוצרות מרינה גנקינה ומרינה שלסט בעקבות כמה הנחות יסוד‪.‬‬ ‫הראשונה שבהן הינה העובדה הידועה לכול שההיסטוריה ובעיותיה של האמנות הישראלית תואמת‬ ‫במידה רבה את אלה של מדינת ישראל ככלל‪ .‬כל גל של עלייה הביא אתו גם סגנון של אסכולה אמנותית‬ ‫משלו וגם רעיונות כלליים רבים בתחום התרבות אשר שלטו בתקופות אלה בארצות מוצאם של‬ ‫אמנים‪.‬‬ ‫כזאת הייתה השפעתם של האמנות הרוסית ושל הרעיונות הציוניים בתחילת המאה ה‪ ,20-‬כאשר בוריס‬ ‫ש"ץ הקים את בצלאל‪ ,‬בית הספר המקצועי הראשון לאמנויות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בשנות ה‪ ,20-‬הגיעה תורת‬ ‫האמנות האירופית המודרניסטית‪ ,‬בייחוד זה של אסכולת פאריס הקשורה ליצירתם של ציירים כמו‬ ‫ראובן רובין‪ ,‬ישראל פלדי‪ ,‬נחום גוטמן ואחרים‪ .‬בשנות ה‪ ,30-‬בעקבות העלייה מגרמניה‪ ,‬האמנות הארץ‪-‬‬ ‫ישראלית מצאה את עצמה נתונה תחת השפעה חזקה של האמנות הגרמנית‪ ,‬ובראש ובראשונה בתחומי‬ ‫אדריכלות (אסכולת באוהאוס) וגרפיקה‪.‬‬ ‫כל התופעות הללו נחקרו היטב ומתוארות בפרטי פרטים בספרות של חקר האמנות‪ .‬ואילו בכל הנוגע‬ ‫לאמנות הישראלית שבמחצית השנייה של המאה ה‪ ,20-‬הרי שכאן המצב הוא שונה לגמרי — וזוהי הסיבה‬ ‫השנייה להופעת הפרויקט שלנו‪.‬‬ ‫קבוצת "אופקים חדשים" שקמה ב‪ 1948-‬סימנה מגמה חדשה — לעמוד בשורה עם האמנות המערבית‪.‬‬ ‫במהלך המחצית השנייה של המאה הזו הפכה המגמה לשולטת‪.‬‬ ‫היו לכך סיבות רבות‪ ,‬הן פנים‪-‬ישראליות והן כלל‪-‬עולמיות‪ ,‬ודי עם נמנה אחדות מהן‪ ,‬גם אם אין הן‬ ‫היחידות‪ ,‬כמו התגברות הדרגתית של אידיאולוגיה פוסט‪-‬ציונית בישראל עצמה וכן התפתחותם של‬ ‫תהליכים כלל‪-‬עולמיים שהביאו כיום לתופעת הגלובליזציה‪.‬‬ ‫קשה אפוא היה לדבר על חקר רציני של מה שאירע באמנות הישראלית במחצית השנייה של המאה‬ ‫ה‪ ,20-‬כלומר לאחר קום המדינה‪ :‬אילו מסורות‪ ,‬איזו מערכת סגנונית ואילו רעיונות הביאו עמם אמנים‪-‬‬ ‫עולים מן הארצות השונות‪ ,‬ואם כן‪ ,‬באיזו דרך בדיוק ובאיזו מידה? ומאידך גיסא‪ ,‬כיצד השפיעה הסביבה‬

‫‪4‬‬


‫הישראלית על אותם האמנים העולים — ולא מדובר כאן רק על האמנות הישראלית אלא מכלול חייה של‬ ‫המדינה החדשה הזו עבורם‪ ,‬ארץ בעלת עבר עתיק והווה ייחודי‪.‬‬ ‫ברצוננו לחקור את התופעות הללו‪ ,‬אך אין בכוונתנו לעשות זאת בתוך "דממת חדרי מחקר" כי אם‬ ‫במגרשי תערוכות‪ ,‬וזאת על מנת לאפשר לא רק למומחים וחוקרים אלא לקהל הרחב של באיי התערוכה‬ ‫— לצפות‪ ,‬להשוות ואולי‪ ,‬אנו מקווים‪ ,‬גם להבין ולהעריך טוב יותר דברים שלפני כן ייתכן ונראו כמשהו‬ ‫זר או פשוט לא מוכר‪ .‬גם אמנים עצמם‪ ,‬אחרי שיראו את עצמם בתוך ההקשר של תרבותה רבת‪-‬הפנים‬ ‫של ישראל‪ ,‬יוכלו לראות בראייה חדשה את אמנותם הם‪ .‬וייתכן והדבר יוכל להוות בסיס להיווצרותן‬ ‫של מגמות חדשות באמנות הישראלית — כי הרי מאז ומעולם מפגשי התרבויות השונות הולידו פירות‬ ‫נפלאים‪ .‬ובמקרה שלנו אין מדובר רק על מפגש‪ :‬כאן מתרחשת אינטראקציה עמוקה‪ ,‬חדירה הדדית בין‬ ‫ניסיון העבר מזה לבין השפעתה איתנה ומעמיקה של ישראל‪ ,‬הווייתה ואווירתה; וכל זה נשען על הבסיס‬ ‫המשותף של התרבות היהודית והזהות היהודית‪.‬‬

‫אמנים ישראלים מארגנטינה‬ ‫מאת מרינה שלסט‪ ,‬אוצרת התערוכה‬ ‫ מר בורחס‪ ,‬יורשן של אילו תרבויות אתה רואה את‬‫עצמך?‬ ‫ אני? של כולן‪ ...‬אבל קודם כל‪ ,‬לדעתי‪ ,‬אלה אם יוון‬‫וישראל‪ .‬אבל‪ ...‬למה בעצם לפסול ארצות אחרות? למה‬ ‫לוותר על סין ויפן?‬ ‫חורחה לואיס בורחס‪ ,‬מתוך הראיון עם אנטוניו קאריסו‬

‫בין כל הארצות של אמריקה הלטינית ארגנטינה נחשבת למדינה האירופאית ביותר‪ ,‬והיהודית ביותר‪.‬‬ ‫מהגרים מאירופה החלו להתיישב בארץ הזו במחצית השנייה של המאה ה‪ .16-‬היהודים הגיעו לארגנטינה‬ ‫בשלושה גלי הגירה‪ .‬במשך שנים רבות הקהילה היהודית של ארגנטינה הייתה מהמשגשגות שבקהילות‬ ‫אמריקה הלטינית‪.‬‬ ‫רבות מבין המשפחות היהודיות מכובדות בבואנוס איירס מוצאן מאנוסי פורטוגל‪ .‬בגל ההגירה השני של‬ ‫סוף המאה ה‪( 19-‬בעיקר ממזרח אירופה) הופיעו בארגנטינה גם בוקרי גאוצ'ו יהודיים‪.‬‬ ‫המאה ה‪ 20-‬הביאה לכאן יהודים מכל רחבי אירופה‪ ,‬אלה שנמלטו מפני הפוגרומים והנאצים‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫שיעורם של בעלי המקצועות החופשיים בקרב נציגי הקהילה היהודית רב כל כך עד כי לעיתים היעדרם‬ ‫של השורשים היהודיים אצל העוסקים בתחומים אלה נראה מוזר‪ .‬במסתו הקצרה "אני יהודי" כתב‬ ‫בורחס‪ ,‬שאינו יהודי כלל‪ ,‬את הדברים הבאים‪" :‬כל פעם ‪ ...‬נהניתי להציג את עצמי בתור יהודי‪ .‬אבל‪...‬‬ ‫בדומה לשירים ללא מילים של מנדלסון‪ ,‬נותרה יהדותי מוסיקה ללא מלל"‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 1948‬רבים מיהודי ארגנטינה עלו לישראל — מי מטעמים ציוניים ומי שנישא על גלי משברים‬ ‫כלכליים‪.‬‬ ‫ההיסטוריה זו של יהודי ארגנטינה‪ ,‬שהובאה כאן בשיא הקיצור‪ ,‬מוצאת את ביטויה בקורות חייהם של‬ ‫הציירים העולים משתתפי התערוכה‪.‬‬ ‫בזכות מפעלו של הברון הירש אשר הציל המוני יהודים מאימת הפוגרומים‪ ,‬הגיעו לארגנטינה בתחילת‬ ‫המאה ה‪ 20-‬משפחותיהם של סרג'יו מלינוב (אודסה)‪ ,‬קאצ'ו מון (אודסה‪ ,‬קייב)‪ ,‬טלי טפליצקי (אוקראינה)‪.‬‬ ‫חלק ממשפחתה של קוני חנין הגיעה מסוריה בעוד שחלקה האחר מקורו מגליציה‪ .‬המשפחה של סוזנה‬ ‫מונסטירסקי נמלטה מאיטליה מפני הנאצים‪ .‬חלק ממשפחתה של קוני דואק שורשיה מסוריה‪ ,‬החלק‬ ‫האחר מגיע מרומניה‪ .‬ליליאן חלמן יודעת בוודאות רק קו משפחתי אחד‪ ,‬זה שהגיע מפולין בשנת ‪.1924‬‬ ‫מה אפוא מאפיין אותם בתור ציירים שגדלו והתחנכו בארגנטינה?‬ ‫"מהי המסורת התרבותית הארגנטינית? אני בטוח שהמסורת שלנו הנה המכלול של כל מה שנצבר‪ ,‬ואני‬ ‫גם מאמין‪ ,‬שיש לנו יותר זכויות על המסורת הזו משיש לכל אומה אחרת"‪ ,‬כותב בורחס‪" ,‬אנו חשים את‬ ‫שייכותנו לכל בעיה אירופית‪ ,‬כאשר אנחנו מקבלים זאת ללא סוג של הכנעה‪ ,‬במשוחררּות אשר יכולה‬ ‫לתת וכבר נותנת תוצאות פוריות ביותר"‪.‬‬ ‫אין ספק שהקרקע התרבותית המשותפת לכל אמני ארגנטינה היא אותה "משוחררּות" שצוינה ע"י‬ ‫בורחס ואשר נולדה כתוצאה מכל אותן השפעות שונות ומגוונות שבהשראתן אירעה התגבשותה של‬ ‫ארץ זו‪ .‬אצל האמנים המוצגים בתערוכה‪ ,‬משוחררות זו באה לידי ביטוי בראש וראשונה בשימוש החופשי‬ ‫שהם עושים בחומר‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬טלי טפליצקי‪ ,‬בוגרת בצלאל זה לא מכבר‪ ,‬עובדת בטכניקה של אוריגאמי‪ .‬אלא שלהבדיל מהטכניקה‬ ‫היפאנית המסורתית אין היא עושה את מוצריה מנייר אלא מפלסטיק שקוף‪ .‬כל אחת מיצירותיה היא פרי‬ ‫חישוב מתמטי מוקפד‪ .‬הן הכובע נטול המשקל העשוי מכנפי פרפרים‪,‬הן ה"דרקון" הדומה יותר לברבור‬ ‫והן אותה קונסטרוקציה שקופה‪ ,‬שרק מי שמכיר את מסורת ארצה יוכל לזהות בה כלי לשתיית חרבה‪-‬‬ ‫מאטה‪ .‬בהיותו נטול התוקף הפונקציונאלי‪ ,‬הופך כלי זה לסמל שברירי של תרבות הגאוצ'ו ההולכת‬ ‫ונעלמת‪ ...‬המבוצע בטכניקה יפאנית מסורתית‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫כשהיא עובדת בפלסטיקה הזעירה משתמשת סוזנה מונסטירסקי‪ ,‬למרבה ההפתעה‪ ,‬בטכניקה של‬ ‫עיסת‪-‬נייר‪ .‬החספוס וההכללה שיש לפסלים פרי יצירתה הופכים אותם לחינניים ומרגשים‪.‬‬ ‫המונוטייפים הצבעוניים של קוני דואק‪ ,‬שבוצעו עוד לפני עלייתה ארצה‪ ,‬משלבים בתוכם איכויות של‬ ‫תחריטים ושל ציור‪ .‬מבעד לכתמי הצבע המרווחים‪ ,‬אקווארליים כמעט‪ ,‬נובעים במתווה דק קוויהם של‬ ‫דגים‪ ,‬של ספינות ופרחים‪...‬‬ ‫קונטקסט חשוב נוסף לאמנות החזותית הארגנטינית בעשורים האחרונים הנו הספרות‪ .‬שמותיהם של‬ ‫בורחס‪ ,‬קורטאסר‪ ,‬סאבאטו‪ ,‬קזארס ואוקאמפו תרמו רבות לתהילתה של התרבות הארגנטינית‪ .‬הכרתה‬ ‫של החברה הארגנטינית בערכה של המלה הכתובה השפיעה השפעה רבה על האמנות החזותית‪.‬‬ ‫צילומיה של ליליאן חלמן ממחישים את המגמה הזו‪ .‬כל סדרתה "הספרייה" הנה ציטוט ישיר מבורחס‪:‬‬ ‫יש כאן הכנעה מוחלטת בפני ספר ומִּלה לצד יחס מיסטי לגמרי כלפיהם‪ .‬עבודות אלה‪ ,‬שנוצרו כבר כאן‬ ‫בארץ‪ ,‬הנן בבחינת ניסיון להתמודד עם מציאות לשונית חדשה שהסתערה עליה‪.‬‬ ‫בתרבות הארגנטינית של המאה ה‪ 20-‬ישנם מוטיבים חזקים מאוד של מטאפיזיקה קדומה‪ .‬אצל האמנים‬ ‫המוצגים בתערוכה זו נוספת על מוטיבים אלה גם ראייה מיסטית יהודית‪ .‬בדפי הגרפיקה של קוני חנין‪,‬‬ ‫דימויים קדמוניים הנובעים ממעמקים נפרסים במעין עיטור שטיח‪ .‬דמויות נשים וקמעות‪ ,‬מזבחים‬ ‫ודיוקנאות‪ ,‬פֶטישים וטוטמים — כל אלה הנם חפצים לסגידה ומיגור כאחד‪.‬‬ ‫בעבודותיו של קאצ'ו מון ניתן לחוש בהתנגשות שבין פילוסופיה למיסטיקה‪ .‬דמויותיו ממוקמות‬ ‫במרחבים מופשטים‪ .‬מרכיבים צמחיים מעניקים למרחבים אלה אסוציאציה עם גן העדן‪ ,‬אבל המישור‬ ‫המעוות של לוח שחמט ממחיש איזו דואליות כלל‪-‬עולמית שיש בה כדי להרוס מיד את דמותו של אותו‬ ‫פרדס בראשיתי‪ .‬במרחבו האידיאלי של הגן לא היה מקום לטוב ולרע‪ ,‬לחיים ולמוות הנבדלים זה מזה‪.‬‬ ‫סביר יותר להניח אפוא שכאן מגיעים אנו למרחב של חלום‪ ,‬לעולם מורכב ועל‪-‬מציאותי‪.‬‬ ‫לדידי יוצר סוריאליסטי‪ ,‬חיזיון של חלום הנו בשורה ממעמקי התת‪-‬מודע‪ .‬ביוון העתיקה כינו זאת‬ ‫‪ — phantasma‬מעין גשר בין הנפש לבין העולם החיצון‪ .‬מונח זה מיטיב לשקף את המצב בו שרוי‬ ‫הגיבור הצעיר באנימציה של סרחיו מלינוב‪ .‬סרטו מבוסס על דימויים של דאלי ושל ניקי דה סן פל (דאלי‪,‬‬ ‫"התעקשות הזיכרון"‪ ,)1931 ,‬ועל רקע עיר הנצח מגביר הדבר עוד ביתר שאת את הסוריאליסטיות של‬ ‫האירועים המתרחשים‪.‬‬ ‫כל האמנים המוצגים בתערוכה הנם עולים חדשים‪ .‬כיום הם עוברים תהליך לא פשוט של התאמה‬ ‫והשתלבות‪ .‬כמו כולנו גם הם ילמדו בחלוף זמן לדבר בשפתה של המציאות החדשה‪ ,‬אבל ללא ספק‬ ‫ימשיכו וישמרו ביצירתם את אותה האינטונציה הארגנטינית היחידה במינה‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫קוני דואק‬ ‫‪Connie Duek‬‬ ‫נולדה בארגנטינה‪ ,‬התגוררה בפלורידה‪ ,‬ארה"ב וכן במכסיקו סיטי‪ ,‬מכסיקו‪ .‬מאז‬ ‫‪ 2006‬בארץ‪ .‬גרה ויוצרת בירושלים‪ .‬למדה אמנויות ותולדות האמנות במוסדות‬ ‫שונים כגון ‪ Universidad Iberoamericana‬והמרכז החופשי לאמנות‬ ‫(‪ )Centro Libre de Arte‬במכסיקו סיטי וכן בקורסי השלמה במקצועות‬ ‫כגון תדפיסים‪.‬‬ ‫השתתפות בתערוכות‪ — 2000 :‬מרכז הצעירים היהודים‪ ,‬מכסיקו סיטי‪ ,‬מכסיקו; ‪ — 2002‬תערוכת קידום‬ ‫אמנות מכסיקו‪ ,‬מכסיקו סיטי‪ ,‬מכסיקו; ‪ — 2005‬גלריית הצעירים‪ ,‬מכסיקו סיטי‪ ,‬מכסיקו; ‪ — 2007‬מרכז‬ ‫התרבות ירושלים‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫‪ . 1-4‬ללא כותרת‪ .1998 .‬מונוטייפים‬ ‫‪ . 5‬ללא כותרת‪ .1998 .‬תגליף‬

‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬


2

9


‫ליליאנה חלמן‬ ‫‪Liliana Gelman‬‬ ‫נודלה ב‪ 1959-‬בבואנוס איירס‪ .‬מאז ‪ 2002‬גרה ויוצרת בחיפה‪ .‬ליליאנה‬ ‫אדריכלית‪ ,‬בוגרת האוניברסיטה של בואנוס איירס ועבדה בתור מעצבת‪ .‬לימדה‬ ‫מורפולוגיה ועיצוב גראפי באוניברסיטת בואנוס איירס ובמכללות אחרות‪ ,‬ובה‬ ‫בעת השתתפה בסמינרי מחקר בתחומים של איור וכתיבה‪ .‬במקביל למדה‬ ‫ציור בסדנת חואן דופו בבואנוס איירס‪ .‬ב‪ 1998-‬התחילה להשתמש בצילום‬ ‫כאמצעי ביטוי אמנותי תוך שימוש בציוד פשוט מאוד והשתתפה הפרויקטים‬ ‫של הוצאה‪-‬לאור‪.‬‬ ‫תערוכות יחיד‪ — 2005 :‬הספרייה הלאומית‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; ‪— 2003‬‬ ‫'סימנים של כתיבה'‪ ,‬גלריית המגדלור‪ ,‬יפו; ‪ — 2000‬גלריית ברודרסון‪-‬מרטינס‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה;‬ ‫‪ — 1993‬מרכז התרבות רקולטה‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1992‬גלריה מרחינאליה‪ ,‬בואנוס איירס‪,‬‬ ‫ארגנטינה‪.‬‬ ‫תערוכות קבוצתיות נבחרות‪ — 2004 :‬גלריית פינומנה‪ ,‬סיאטל‪ ,‬ארה"ב; גלריית מסאדה‪ ,‬פורטלנד‪,‬‬ ‫ארה"ב; מוסיאון יאנקו‪-‬דאדא‪ ,‬עין הוד‪ ,‬ישראל; ‪ — 2003‬גלריית סינק‪ ,‬דנוור‪ ,‬ארה"ב; 'פוטו‪-‬‬ ‫אספנה'‪ ,‬מדריד‪ ,‬ספרד; גלריית ‪ ,EFTI‬מדריד וולנסיה‪ ,‬ספרד; גלריית צפון‪ ,‬חיפה‪ ,‬ישראל; גלריית‬ ‫‪ ,G.O.ArtGallery‬חיפה‪ ,‬ישראל; ‪ — 2001‬גלריית ברודרסון‪-‬מרטינס‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנתיה; ‪,1998‬‬ ‫‪ — 1997‬תיאטרון האודיטוריום‪ ,‬מר דל פלאטה‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1993-1997‬מרכז התרבות ריקול ֶטה‪ ,‬בואנוס‬ ‫איירס‪ ,‬ארגנטינה‪.‬‬ ‫פרסים‪ — 1992 :‬פרס פרדריקו לאנוס‪ ,‬הקרן הלאומית לאמנויות של ארגנטינה‪ ,‬בואנוס איירס‪,‬‬ ‫ארגנטינה; ‪ 1991‬פרס בלאדס‪' ,CAYC ,‬הרודס‪-‬באמנות'‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; פרס ירושלים‪,‬‬ ‫מרכז התרבות ריקולטה‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; פרס בהצטיינות‪ ,‬האגודה העברית של ארגנטינה‪,‬‬ ‫'הרודס‪-‬באמנות'‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה‪.‬‬

‫"לספרים בספריה אין מלים‪ ,‬וכאשר אני פותח אותם הן יוצאות"‬ ‫חורחה לואיס בורחס‪ ,‬השִמחה‬

‫הספרייה‬ ‫בתור עולה מארגנטינה בישראל היה עליי להתמודד עם תהום של חיים במקום בו מדברים שפה לא‬ ‫ידועה‪ .‬התחלתי לצלם את כל העמודים במילון הספרדי‪-‬עברי שלי‪ .‬הצילומים יצרו עולם שבאמצעותו‬ ‫יכולתי לצאת למסע‪ ,‬עולם שי יופי אדיר שאת משמעותו הייתי רוצה לגלות באמצעות האור שבצילומיי‪.‬‬ ‫בעיצומו של אותו גילוי אירע דבר מוזר ביותר‪ :‬יום אחד מצאתי ברחוב כעשרים ספרים עזובים‪ .‬נראה‬ ‫היה שהם שייכים לאותה ספרייה כי הן הודפסו בגרמנית ורובם היו מהדורות יקרות‪-‬ערך מן המאה‬ ‫ה‪ .19-‬מאז המשכתי להציל עוד ועוד ספרים מן הרחובות‪ ,‬בחופים ואף מהאשפה‪.‬‬ ‫כך נוצרה לה ספרייה מוזרה ומיוחדת‪ .‬ספרייה זו מהווה מקלט לאותם ספרים שייתכן ולא ייקראו אבל‬ ‫כאלה שעמודיהם ימשיכו להקנות לחושים את יופיים ואת סיפורי מסעותיהם שלהם‪.‬‬ ‫‪ .1-6‬מתוך הסדרה "הספרייה"‪ .‬הדפסה דיגיטלית (‪)Lambda‬‬ ‫‪10‬‬


1

2

11

3


‫קוני (קונסטנטה) חנין סילברמן‬ ‫‪Connie Janin Silberman‬‬ ‫נולדה ב‪ 1972-‬בארגנטינה‪ .‬מאז ‪ 2000‬חיה ויוצרת בירושלים‪ .‬בין השנים ‪1992‬‬ ‫עד ‪ 1998‬למדה באוניברסיטת בואנוס איירס שם סיימה את החוג לסוציולוגיה‪.‬‬ ‫במקביל למדה במוסדות שונים ללימודי אמנות‪ — 1990-1995 :‬קרמיקה‬ ‫אינדיאנית עם חמר אדום בסטודיו "נרחה" )‪ ,(Nerja‬בואנוס איירס; ‪1992-1995‬‬ ‫— פיסול בטכניקה סינית רקו )‪ — 1992-1994; (Rakú‬לימודי ציור בסטודיו של‬ ‫ריקרדו לחם; ‪ — 1995-1994‬לימודי ציור בסטודיו של ריקרדו ריימן‪.‬‬ ‫השתתפות בתערוכות‪ — 1998 :‬תערוכה של ציור אלטרנטיבי במועדון "אל קודו"‪,‬‬ ‫בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1999‬תערוכה במרכז התרבות "פרה לקופרסיון"‪,‬‬ ‫בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 2003‬תערוכה ב‪ ,CEAS-‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה‪.‬‬ ‫‪ .1-4‬ללא כותרת‪ .1998-2001 .‬סדרה‪ .‬ציור‪ ,‬טכניקה חופשית‬ ‫‪ .5-8‬ללא כותרת‪ .2001-2005 .‬סדרה‪ .‬ציור‪ ,‬טכניקה חופשית‬

‫‪1‬‬ ‫‪12‬‬


2

3 13


‫טלי טפליצקי‬ ‫‪Taly Teplitzky‬‬ ‫נולדה בארגנטינה בשנת ‪ ,1983‬כבר בגיל ‪ 14‬התחילה ללמוד ציור ורישום‬ ‫קלאסיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬למדה באוניברסיטה הלאומית לאומנות (‪.)IANU‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 2002‬עלתה ארצה עם משפחתה‪ ,‬לאחר כ‪ 5-‬חודשים התחילה‬ ‫ללמוד בבצלאל‪.‬‬ ‫אחרי כשנתיים הוריה ירדו חזרה לארגנטינה‪ ,‬דבר שהשפיע על אמנותה וגרם‬ ‫לה להיות הרבה יותר מרוכזת בעצמה ובעולמה הפנימי‪ .‬בצלאל השפיעה‬ ‫בעקיפין על סגנונה האמנותי היות ולרוב לא חלקה עם המרצים את אותו קו מחשבה אמנותי‪.‬‬ ‫באמצע שנה ‪ 2005‬התחילה לעבוד בסטודיו של דוד גרשטיין‪ ,‬דבר שנתן לה סביבה משפחתית ויציבות‬ ‫כלכלית ואפשרו לה לפתח את הפסלים המוצגים בתערוכה זו‪.‬‬ ‫‪ . 1-2‬ללא כותרת‪ .‬אוריגאמי ב‪PPC-‬‬ ‫‪ . 3‬פרחים והנעלים‪ .‬חיתוך לייזר ב‪PVC-‬‬ ‫‪ .4‬העֹול ָם של טלי‪ .‬מיצב‬

‫‪4‬‬ ‫‪14‬‬


1

2 15


‫קאצ'ו מון‬ ‫‪Cacho Mon‬‬ ‫נולד ב‪ 1952-‬בבואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה‪ .‬מאז ‪ 2002‬חי ויוצר בארץ‪ .‬למד בפקולטה‬ ‫לאדריכלות באוניברסיטת בואנוס איירס‪ ,‬מוריו העיקריים היו הקטור גיופר‪ ,‬קרולינה‬ ‫מוצניק ו‪-‬דיסטפנו קרלוס‪ .‬מאז ‪ 1970‬מקדיש את עצמו לאמנויות פלסטיות ועיצוב‬ ‫תוך התמקדות בתחומים הבאים‪ :‬עיצוב וביצוע של ציורי במקומות ציבוריים‬ ‫ופרטיים‪ ,‬עיצוב במה‪ ,‬תלבושות ומסכות לתיאטרון ולטלוויזיה‪ ,‬הוראה בסדנאות‬ ‫פרטיות‪ .‬חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל‪ .‬חבר בקבוצת האמנים‬ ‫"ארטריה"‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫ציורי קיר‪ :‬מלון שרטון פיחלאר‪ ,‬ארגנטינה; מלון מליה‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה;‬ ‫הבנק המרכזי של רפובליקת ארגנטינה; עיצובי טלוויזיה‪ :‬תוכניות "פנינה שחורה"‪" ,‬מילדי" ואחרות;‬ ‫ציורי קיר במבנים פרטיים בארגנטינה‪ ,‬אורוגוואי וישראל‪.‬‬ ‫תערוכות יחיד נבחרות‪" — 2005 :‬מקלט ‪ 2‬לאמנות"‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ישראל; מגדלי ים התיכון‪ ,‬בת ים‪,‬‬ ‫ישראל; גלריית דיזנגוף‪ ,‬תל אביב ישראל; ‪ — 2004‬מרכז התרבות י"א‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ישראל; ‪ — 2003‬גלריית‬ ‫למאי‪ ,‬מרכז האמנות‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ישראל; ‪ — 2000‬גלריית אלווארו קסטאנינו‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה;‬ ‫‪ — 1999‬גלריית הילדה סולאנו‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1989‬מרכז תרבות "רקולטה"‪ ,‬בואנוס איירס‪,‬‬ ‫ארגנטינה; ‪ 1985‬גלריית ‪ ,V.E.A.‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה‪.‬‬ ‫תערוכות קבוצתיות נבחרות‪ — 2004 ,2003 :‬מרכז "ביג סנטר"‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ישראל; גלריית מרתפי היין‪,‬‬ ‫ראשון לציון ישראל; פסטיבל ‪ ,Trompe Loeil‬לודי‪ ,‬איטלה; ‪ — 2000‬תערוכת הביאנאלה הבינלאומי‬ ‫לאמנות קודש‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; גלריית פילו‪ ,‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; גלריית ‪,Trench‬‬ ‫אונטה דל אסטה‪ ,‬אורוגוואי; ‪ — 1998‬תערוכת הביאנאלה הבינלאומי לאמנות קודש‪ ,‬בואנוס איירס‪,‬‬ ‫ארגנטינה; ‪ — 1986‬ביאנאלה בינלאומי בהוואנה‪ ,‬קובה‪.‬‬ ‫האחיות‪ .2006 .‬צבע אקרילי על בד‬ ‫‪ .1‬‬ ‫פחד הריק‪ .2006 .‬צבע אקרילי על בד‬ ‫‪ .2‬‬ ‫הדלת הגדולה‪ .1998 .‬פסטל יבש על בד‬ ‫‪ .3‬‬ ‫האינקובאטור‪ .2000 .‬צבע אקרילי על בד‬ ‫‪ .4‬‬ ‫קוביית אבן‪ .2000 .‬צבע אקרילי על בד‬ ‫‪ .5‬‬ ‫היסוד החמישי‪ .2000 .‬צבע אקרילי על בד‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .11-7‬מסכות‪ .2006 .‬קרמיקה‬

‫‪16‬‬


5

6

1

17


‫סוסנה מונסטירסקי‬ ‫‪Susana Monastirsky‬‬ ‫נולדה בארגנטינה‪ .‬עלתה ארצה בשנת ‪. 2002‬למדה במסגרות אקדמאיות שונות‬ ‫לתארים חינוכיים‪ ,‬כולל‪ — 1977-1979 :‬ארגון לעידוד אמנויות ‪("Asociacion‬‬ ‫;)”‪ — 1980-82 Estimulo Bellas Artes‬בית הספר האקדמי לפסיכולוגיה‬ ‫חברתית ע"ש פיצקון ריבייר; ‪ — 1982-1984‬אוניברסיטת בואנוס איירס ‪,‬ארגנטינה;‬ ‫‪ — 1985-1988‬שרטוט וציור בסדנאות פרטיות‪.‬‬ ‫תערוכות יחיד‪ — 1991 :‬בית ‪ ,F.O.A.‬בואנוס איירס‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1996‬בית הספר‬ ‫לדרמה ע"ש אסטבן משינה ‪,‬ארגנטינה‪.‬‬ ‫תערוכות קבוצתיות‪ — 1990 :‬בית ספר ליצירתיות במוסיקה‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1992‬בית הספר "סאן‬ ‫קולומבוס"‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1994‬תיאטרון "לה גורה"‪ ,‬ארגנטינה; ‪ — 1995‬בית הספר העירוני ע"ש דומינגו‬ ‫פ‪ .‬סארמיינטו‪ ,‬ארגנטינה‪.‬‬ ‫‪ — 2002-2008‬הוראת אומנות בבתי הספר וחוגים רבים‪ ,‬ארגון תערוכות וסדנאות במקומות שונים‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫‪ 1-4‬ללא כותרת‪ .‬עיסת נייר‬

‫‪1-2‬‬ ‫‪18‬‬


3-4

19


‫סרחיו מלינוב‬ ‫‪Sergio Malinow‬‬ ‫נולד ב‪ 1967-‬במונטווידאו‪ ,‬אורוגוואי‪ .‬חי ולמד בארגנטינה‪ .‬עלה ארצה בשנת ‪.1998‬‬ ‫מתגורר ויוצר בירושלים‪ — 1995 .‬בוגר אוניברסיטת פאראיבה בברזיל (אדריכלות‬ ‫ותכנון ערים)‪ — 1995 .‬בוגר אוניברסיטת בואנוס איירס (‪( )UBA‬לימודי שחזור)‪ .‬בין‬ ‫השנים ‪ 2005 — 1983‬למד ציור‪ ,‬צילום ואנימציה בסדנאות פרטיות שונות בישראל‪,‬‬ ‫בברזיל‪ ,‬באורוגוואי ובארגנטינה‪.‬‬ ‫תערוכות‪ — 1993-1994 :‬אוניברסיטת פאראיבה‪ ,‬ברזיל; ‪ — 1999‬הוועדה לקליטת‬ ‫אמנים מצטיינים‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ישראל; בית ארגנטינה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬ישראל;‬ ‫‪ — 2005‬סינמטק‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ישראל; פסטיבל האנימציה‪ ,‬אוסלו‪ ,‬נורבגיה‪.‬‬

‫סרט אנימציה זה הנו ניסיון להחיות את הערכים הפילוסופיים של אחדים מחלוצי האמנות הגדולים‬ ‫במאה שעברה‪.‬‬ ‫הסרט משלב רעיונות סוריאליסטיים של סלבדור דאלי עם יצירות מסתוריות של ניקי דה סנט פל‬ ‫ומתיך יחד את שתי הגישות האמנותיות הללו במחשבתו של נער ישראלי בירושלים‪.‬‬ ‫חלום ומציאות משולבים יחד באווירה של דימויים סוריאליסטיים‪ .‬הקו המחבר בין שני העולמות הללו‬ ‫מותיר אותנו בתחושה של מבוכה ומציב שאלות בנוגע לממשות של חלומות!‬ ‫באמצעות החייאת יצירותיו של דאלי והפחת רוח חיים בפס המפלצת" (בירושלים) של ניקי דה סנט‬ ‫פל‪ ,‬ניסיתי ליצור מחווה לכישרונותיהם האדירים של אותם אמני עולם גדולים‪ .‬נוסף לכך ניתנה לי‬ ‫האפשרות לחשוף אבן‪-‬דרך חבויה ומרתקת בעיר הזו‪.‬‬ ‫התמדת הזמן‪ .2004 .‬תמונות מתוך סרט האנימציה‬

‫‪20‬‬


21


‫מרינה גנקינה‬ ‫חוקרת תולדות האמנות‪ ,‬מבקרת אמנות ואוצרת תערוכות‪.‬‬ ‫נולדה וחיה את רוב חייה במוסקבה‪ .‬בשנת ‪ 1963‬סיימה את לימודיה במחלקה‬ ‫לחקר אמנות בפקולטה להיסטוריה של האוניברסיטה הממלכתית של‬ ‫מוסקבה‪ .‬לאחר מכן עבדה בהנהלת תערוכות ליד משרד התרבות של ברית‬ ‫המועצות‪ .‬השתתפה בארגון תערוכות רבות באולמות התערוכה הגדולים של‬ ‫מוסקבה ובמיון יצירות לאוספי אמנות‪ .‬מרינה חיברה והשתתפה בחיבורם של‬ ‫קטלוגים רבים של אמנות סובייטית‪ ,‬בנוסף לכך המשיכה בפעילות המחקרית‬ ‫המוקדשת לאמנות מערב אירופית מן המאות ה‪ 19-‬וה‪ 20-‬וכן שימשה מרצה לתולדות האמנות‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1968-72‬לימדה לימודי דוקטורט באקדמיה לאמנויות של מוסקבה‪ ,‬במחלקה לאמנות מערב‬ ‫אירופית‪ .‬מאז הייתה קשורה הדוקות‪ ,‬באופן בלתי רשמי כמובן ‪ ,‬עם חוגי האמנות המחתרתיים של‬ ‫מוסקבה ולנינגרד‪ .‬בשנת ‪ 1990‬עלתה ארצה‪ .‬מתגוררת בירושלים‪ .‬בין השנים ‪ 2006-1991‬עבדה בספרייה‬ ‫לאמנות וארכיאולוגיה ובמוזיאון ישראל בירושלים‪.‬‬ ‫מרינה פעילה מאוד בחיי האמנות בארץ‪ .‬בשנת ‪ 93-1995‬הייתה חוקרת במחלקה לאמנות יהודית בת‬ ‫זמננו במרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית‪ .‬מאז ‪ 1993‬משמשת גם יועצת מדעית במערכת של‬ ‫האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית היוצאת לאור בירושלים‪.‬‬ ‫מאז ‪ 1994‬ארגנה ושמשה אוצרת בלמעלה מ‪ 30-‬תערוכות של יצירות אמנים ישראלים בירושלים ובתל‬ ‫אביב‪ .‬בשנים ‪ 2001-2000‬שימשה מנהלת אומנותית של גלריית קו‪-‬ארט [‪ ]Co-art‬בירושלים‪.‬‬ ‫מרינה מעבירה באופן קבוע סדרות של הרצאות בשפה הרוסית בנושאים של אמנות יהודית‪ ,‬אמנות‬ ‫ישראלית‪ ,‬אמנות במאה ה‪ ,20-‬תולדות האדריכלות — בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובהרצליה; כמו כן יוצאת‬ ‫באופן סדיר להרצות בנושאים אלה לסמינרי סטודנטים בריה"מ לשעבר המאורגנים ע"י הסוכנות‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫מרינה מרבה לפרסם‪ ,‬ברוסית‪ ,‬בעברית ובאנגלית‪ ,‬בכתבי עת שונים בארץ‪ ,‬מחברת ועורכת של שורת‬ ‫מאמרים וכן קטלוגים לתערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בישראל‪.‬‬ ‫כיום משמשת מרינה אוצרת במועדון הגלריה "סקיצה" במרכז האמנויות בית אות המוצר הירושלמי‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫מרינה שלסט‬ ‫חוקרת אמנות ואוצרת‪ .‬נולדה בקייב בשנת ‪ .1956‬סיימה את המכללה לאמנות‬ ‫ותעשייה של קייב‪ ,‬המחלקה לעיצוב אמנותי‪ ,‬וכן את המכון לאמנויות של קייב‪,‬‬ ‫המחלקה להיסטוריה ולתורת האמנות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1986‬לאחר אסון צ'רנוביל‪ ,‬עברה עם משפחתה לטשקנט‪ ,‬שם החלה‬ ‫לעבוד הן כאמנית (‪ )1987—90‬וכן כמעצבת ראשית בתיאטרון הבובות של‬ ‫ג'יזק‪ ,‬והן כחוקרת אמנות — בין השנים ‪ 1990—92‬במכון לאמנויות ותיאטרון‬ ‫של טשקנט‪ ,‬בפקולטה לתיאטרון בובות הרצתה בנושאים כגון "יוצר בתיאטרון בובות"‪" ,‬תיאטרון‬ ‫הבובות המסורתי של אסיה המרכזית ותרבות האסלאם"‪ .‬בשנת ‪ ,1992‬יחד עם בעלה הצייר אנאטולי‬ ‫שלסט‪ ,‬פתחה מועדון גלריה ‪ Tortoise and Violin‬שעם הזמן הפכה למועדון דיפלומטים‪ ,‬שם‪,‬‬ ‫נוסף על פתיחות ותערוכות התקיימו באופן קבוע קונצרטים‪ ,‬הצגות‪-‬מיני‪ ,‬דיוני פאנל וכדו'‪ .‬רבים מבין‬ ‫הפרויקטים של אמנות ומוסיקה התקיימו במשותף עם נציגויות של האיחוד האירופי‪ ,‬האו"מ וכן של‬ ‫קרן ג'ורג' סורוס‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 1992-2000‬ביצעה כאוצרת למעלה מ‪ 20-‬פרויקטים של תערוכות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬הגרה עם משפחתה — הבעל ושלושת ילדיהם — לגרמניה‪ ,‬ובין השנים ‪ 2000-2005‬עבדה‬ ‫במוזיאון לודוויג בקובלנץ‪ :‬אוצרת בפרויקט "מקום המפגש — פאריס!" (ציירים רוסיים בפאריס‪1907- ,‬‬ ‫‪ ,)1960‬וכן "אמנים נון‪-‬קונפורמיסטים ממוסקבה"‪ .‬פרויקטים אלה מומשו בשיתוף פעולה עם גלריית‬ ‫טרטיאקוב ומוסיאון לאמנויות ע"ש פושקין במוסקבה‪ ,‬מרכז פומפידו בפאריס‪ ,‬אספני אמנויות פרטיים‬ ‫חשובים‪ .‬כמו כן בין היוזמות ואוצרת בתערוכה "חיפוש אחר פתיל התכלת" (מוסיאון לודוויג‪ ,‬קובלנץ‪,‬‬ ‫והמוסיאון הלאומי‪ ,‬קייב‪ ,‬אוקראינה)‪.‬‬ ‫הרצתה באופן קבוע בנושאי התנ"ך באמנות העולם הן במוסיאון לודביג בקובלנץ והן בקהילות היהודיות‬ ‫בערים בון‪ ,‬טריר‪ ,‬מיינץ וקובלנץ‪.‬‬ ‫ב‪ 2006-‬עלתה מרינה לארץ‪ ,‬ומאז ‪ 2007‬משמשת אצרת תערוכות בגלריית סקיצה‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫"בית אות המוצר הירושלמי" הנו מלכ"ר‬ ‫שמטרתו לקדם את האומנים והאמנות‬ ‫הפלסטית בירושלים‪.‬‬ ‫הבית שוכן בבניין היסטורי קסום על מורדות‬ ‫הגבעה הצופה אל הר ציון וחומות העיר‬ ‫העתיקה‪.‬‬ ‫במקום פועל מרכז ייחודי של אמנים‬ ‫איכותיים היוצרים בתחומים שונים‪ :‬יודאיקה‪,‬‬ ‫קרמיקה‪,‬ציור‪ ,‬צורפות‪ ,‬אמייל‪,‬עץ‪ ,‬אומני זכוכית‪,‬‬ ‫פיסול קרמי ועוד‪ .‬ניתן לצפות באמנים בעת‬ ‫עבודתם ולרכוש מיצירותיהם במקום‪.‬‬ ‫בגלריית הבית נערכות תערוכות אמנים ואנו‬ ‫פועלים להבאת קהל למפגש עם האמנים‬ ‫ויצירותיהם‪.‬‬ ‫פעילות תרבותית בחצר הבית (מוסיקה‬ ‫והרצאות) מושכת קהל למקום ומוסיפה נדבך‬ ‫נוסף לחיי התרבות בעיר‪.‬‬

‫|‬

‫בית אות המוצר הירושלמי ‪" 02-6717430 jeruhous@netvision.net.il‬סקיצה" ‪skizze.gallery@gmail.com 054-8093050‬‬

‫בית אות המוצר הירושלמי‬

‫מועדון‪-‬גלריה "סקיצה"‬ ‫פועל בבית אות המוצר הירושלמי החל ממאי‬ ‫‪ .2007‬תחומי פעילותו של מועדון "סקיצה"‬ ‫מתפרשים על תחומי תרבות שונים‪ :‬ארגון‬ ‫תערוכות‪ ,‬קונצרטים‪ ,‬ערבי מוזיקה ושירה‪,‬‬ ‫הרצאות והקרנות סרטים‪ .‬פעילות זו מתבצעת‬ ‫במסגרת פרויקטים גדולים ביוזמת ובביצוע‬ ‫הצוות של "סקיצה" ובשיתוף פעולה עם הנהלת‬ ‫בית אות המוצר הירושלמי‪.‬‬ ‫"אמנים ישראלים מארגנטינה" הנו המפגש‬ ‫הרביעי מתוך הסידרה "מפגש תרבויות" אשר‬ ‫במסגרתה מוצגים לקהל הרחב עבודות של‬ ‫אמנים‪-‬עולים‪.‬‬

אמנים ישראלים מארגנטינה | מפגש תרבויות  

גלריית סקיצה | Skizze gallery, Jerusalem

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you