Between Two Points catalog

Between Two Points

Between Two Points Litvak Contemporary, Dec 2022 Participating artists: Kristina Chan, Elad Kopler, Yonatan Ron Daniella Sheinman, Amir Tomashov Curator: Hadas Glazer

Catalogue editors: Orit Ephrat-Moscovitz, Hadas Glazer Design: Moria Bachar English translation: Sivan Raveh Photography: Youval Hai Measurements are given in centimeters, height x length

Litvak Contemporary 3 Shvil Hamifal Street, Tel Aviv 66535, ISRAEL +972-3-7163897 www.litvakcontemporary.com © 2022 All rights reserved to Litvak Contemporary, Tel Aviv

Between Two Points Hadas Glazer The geometric axiom that determines that only a single straight line passes between two points was formulated by the ancient Greek mathematician Euclid. As a young child, I hoped to dispute this rigid notion, by imagining two points and stretching lines between them. I discovered that there are plenty of broken or crooked lines, I charted maps with winding paths and passages between points, but a straight line was not to be found.

Apart from being a geometric principle, the axiom contains a graphic description that has a notional dimension concerning origin and destination and the road between them. The pen charting a line on paper creates the outline of a path, yet also creates a partition and borderline.

The works in the exhibition are set in the midst between the graphic representation of space and layered and tactile images that evoke a sense of place and time. The contrasts between line – space, map – territory, abstract and figurative representation evoke a dialectic language.

This language seeks to look beyond the surface of the image to the feelings and sensations beneath the immediate appearance of the mapped image and give it depth and meaning. The space, which both the artists and the viewers contemplate and into which they pour

their emotions and recollections, creates meaningful imaginary places.

Amir Tomashov creates boxes that contain minutely detailed interpretations of architectural plans, drawings and images. He continues to develop his interest in a dystopian world of collective post-trauma and urbanism.

Tomashov treats architectural plans as if they were plans for the destruction that is intricately involved in the concept of construction. As far as he’s concerned, the current urban fabric must be conserved and “fossilized” before all memory of it is gone. His meticulous, detailed work includes quotes from blueprints, grids, systematic numeration and even newspaper photos and paper-cuttings. The result is a capsule of both destruction and conservation which glorifies the constantly changing urban aesthetics.

Kristina Chan’s work is based on narrative and memory.

Topographics is a series of abstracted coastlines exploring the places she has lived and worked. The presentation of the works seeks to resemble an archeological finding or a precious object. They reflect the passage of time and erosion of memory. The works are created using a technique called electro forming. Traditionally a jewelry-making technique, the engravings are carved into the copper with electrical

currents (rather than by flattening or wax modeling), a technique that allows her to achieve a very slight object that is both strong and sturdy, like a piece of jewelry or archeological finding. This creates an extremely strong but thin object.

art on display taking a secondary role. The painting bridges the relationship between the physical and the virtual experience, which in turn creates an opposition between the splendor of the museum and the sense of volatility and fragility of the space.

Elad Kopler presents a deeply dense painting whose multiple layers of color create an emphasized tactility.

Entry into the abstract painting can happen at any point on the canvas, without a clear understanding whether it is a point of beginning or an ending. The architectonic dimension and the grid at the base layers of the painting serve to balance the bold, overflowing colors.

Daniella Sheinman’s monochrome works are created with black graphite on white, raw canvas. Her visual language seems completely abstract, yet at the same time it is a representation of internal processes that happen in the human body. The images are “photographs” of the human brain that is made up of trillions of cells that form neuronic lines and networks. Within the rhizomic spreading image she seeks to speak about the human spirit as an “open code” that contains all the spectrum of human emotions.

The dialog of black and white, full and empty, reflects the battle ground between humans and the environment. The complicated wiring connects places and events burnished in the memory into emotions and describes the conflict/ harmony through which people form their relations with themselves, with others and with the world.

Yonatan Ron’s painting depicts museum exhibition spaces which viewers observe simultaneously from numerous viewpoints. The origins of his images are virtual museum tour images and photos that are distorted by the camera or software – a cubist effect created by a technological glitch.

The multiple viewpoints in each painting are analogous to the overwhelming sensation viewers feel while visiting the museums themselves and induce an all-encompassing experience. In his work Ron translates the glitch into a painting created with traditional techniques and focuses on the corporal experience of viewers in space, with the

Elad Kopler Untitled, 2021 Acrylic and oil on canvas 175 x 155

Inquire

Kristina Chan Topographics 3, 2015 Electroformed Copper 24 x 23

Inquire

Kristina Chan Topographics 1, 2015 Electroformed Copper 30 x 24

Inquire

Kristina Chan Topographics 4, 2015 Electroformed Copper 30 x 24

Inquire

Kristina Chan Topographics 2, 2015 Electroformed Copper 30 x 24

Inquire

Kristina Chan Topographics 5, 2015 Electroformed Copper 32 x 24

Inquire

Yonatan Ron Untitled, 2022 Oil on wood 80 x 110

Inquire

Yonatan Ron Tour at the Ufizzi, 2022 Oil on wood 70 x 122

Inquire

Yonatan Ron Four Corners, 2022 Oil on wood 45 x 109

Inquire

Amir Tomashov Exposed landscape no.25c, 2021 Graphite on paper 101.5 x 101.5

Inquire

Amir Tomashov Scaffoldings no.27d [dyptich], 2021 Graphite, ink, marker, crayons and collage on cardboard 23 x 38 x 7

Inquire

Amir Tomashov Scaffoldings no.27k, 2021 Graphite, ink, marker, crayons and collage on cardboard 15 x 38 x 7

Inquire

Amir Tomashov Scaffoldings no.27e, 2021 Graphite, ink, marker, crayons and collage on cardboard 15 x 23 x 7

Inquire

Amir Tomashov Exposed Landscape no.11h + no.11g (3 parts) , 2021 Paper cutout 52 x 42 each

Inquire

Daniella Sheinman Brain Storm 3, 2021 Graphite on canvas 70 x 100

Inquire

Daniella Sheinman Brain Storm 1, 2021 Graphite on canvas 110 x 260

Inquire

‫אלעד קופלר מציג ציור בעל דחיסות עמוקה‪ ,‬הנוצרת מריבוי‬ ‫של שכבות צבע היוצרות חומריות מודגשת‪ .‬הכניסה אל‬ ‫ציורו האבסטרקטי יכולה לקרות בכל נקודה על הקנבס‪ ,‬בלי‬ ‫הבנה ברורה אם זוהי נקודת התחלה או נקודת סיום‪ .‬המימד‬ ‫הארכיטקטוני והגריד העומד בבסיס הדימוי משמש מעין‬ ‫משקולת מאזניים לצבעוניות העזה והמתפרצת‪.‬‬ ‫בציוריו של יונתן רון מופיעים חללים מוזיאליים‪ ,‬בהם המתבונן‬ ‫צופה באופן סימולטני במספר פרספקטיבות שונות‪ .‬המקור‬ ‫לדימויים שלו לקוח מסיורים וירטואליים שהם בעלי עיוות‬ ‫כלשהו שיצרה המצלמה או התוכנה – מעין אפקט קוביסטי‬ ‫הנוצר בגלל גליץ’ טכנולוגי‪ .‬ריבוי נקודות המבט בכל ציור משול‬ ‫לתחושת ההצפה שאוחזת במבקר בזמן שהותו במוזיאון עצמו‪,‬‬ ‫ומביאה לחוויה עוטפת ומציפה בו זמנית‪ .‬בציור מתרגם רון את‬ ‫הגליץ’ לציור הנעשה בטכניקות מסורתיות‪ ,‬ומתמקד בחוויה‬ ‫הגופנית של הצופה בחלל‪ ,‬בעוד האמנות המוצגת משנית לה‪.‬‬ ‫הציור מגשר בין החוויה הגופנית לזו הווירטואלית‪ ,‬המייצרות‬ ‫הנגדה בין ההוד והפאר של המוזיאון אל מול תחושת חוסר‬ ‫היציבות והפירוק של החלל‪.‬‬ ‫עבודותיה המונוכרומטיות של דניאלה שינמן מצוירות בגרפיט‬ ‫שחור על גבי בדים לבנים וחשופים‪ .‬שפתה החזותית נדמית‬ ‫אבסטרקטית לחלוטין‪ ,‬אך בה בעת היא מהווה ייצוג לתהליכים‬

‫פנימיים הקורים בגוף האנושי‪ .‬הדימויים הינם מעין “צילום”‬ ‫פנימי של המוח האנושי הבנוי ממיליארדי תאים המייצרים‬ ‫קווים ורשתות נוירונים‪ .‬בתוך הדימוי הריזומטי והמסתעף היא‬ ‫מבקשת לדבר על הרוח האנושית שהינה “קוד פתוח” המכיל את‬ ‫כל הספקטרום של הרגשות האנושיים‪ .‬הדיאלוג בין השחור ללבן‪,‬‬ ‫המלא והריק‪ ,‬משקף את זירת המאבקים שבין האדם לסביבה‪.‬‬ ‫החווטים הסבוכים מחברים מקומות ואירועים שנצרבו בזיכרון‬ ‫עם רגשות‪ ,‬ומתארים את הקונפליקט‪/‬ההרמוניה שדרכם‬ ‫מתעצבים יחסי האדם עם עצמו‪ ,‬עם אנשים אחרים ועם העולם‬ ‫הסובב אותו‪.‬‬

‫בין שתי נקודות‬ ‫הדס גלזר‬ ‫המשפט ההנדסי אומר כי “דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר‬ ‫אחד”‪ .‬המשפט נקבע ונוסח על ידי המתמטיקאי אוקלידיס עוד‬ ‫ביוון העתיקה‪ ,‬אך אני‪ ,‬כילדה‪ ,‬קיוויתי להפריך את הקביעה‬ ‫הנוקשה הזו‪ .‬ציירתי שתי נקודות בראשי והתחלתי למתוח‬ ‫קווים‪ .‬גיליתי כי קווים שבורים או עקומים ישנם אינספור‪,‬‬ ‫יצרתי בראש מפות עם מסלולים ומעברים פתלתלים בין נקודות‪,‬‬ ‫אך קו ישר שני לא הצלחתי למצוא‪.‬‬ ‫מעבר להיותו חוק הנדסי‪“ ,‬דרך שתי נקודות עובר רק קו ישר‬ ‫אחד” אוצר בתוכו תיאור גרפי בעל מימד רעיוני על מוצא‪ ,‬יעד‪,‬‬ ‫ודרך המתקיימת בניהם‪ .‬העט המשרטטת קו על הדף יוצרת‬ ‫טוואי של מסלול‪ ,‬אך בה בעת יוצרת גם חלוקה ומגדירה קו‬ ‫גבול‪.‬‬ ‫העבודות בתערוכה מצויות בתווך שבין ייצוג המרחב באופן‬ ‫גרפי לבין דימויים מרובדים וטקטיליים (מוחשיים) היוצרים‬ ‫תחושה של מקום וזמן‪ .‬מתוך הניגודים שמוצאם ביחס שבין קו‪-‬‬ ‫מרחב‪ ,‬מפה‪-‬טריטוריה‪ ,‬ייצוג מופשט‪-‬ייצוג פיגורטיבי מתפתחת‬ ‫שפה דיאלקטית‪ .‬שפה זו מבקשת להתבונן אל מעבר לפני השטח‬ ‫של הדימוי אל הזיכרונות‪ ,‬הרגשות והתחושות החבויים מתחת‬ ‫לפני השטח המידיים של הדימוי הממופה‪ ,‬ומעניקים לו עומק‬ ‫ומשמעות‪ .‬המרחב‪ ,‬אליו יוצקים האמנים והמתבוננים גם יחד‬ ‫רגשות וזיכרונות יוצרים מקומות מדומיינים בעלי משמעות‪.‬‬

‫אמיר תומשוב מייצר קופסאות ובהן פרשנויות לתוכניות‬ ‫אדריכליות‪ ,‬רישומים ודימויים אדריכליים מפורטים לפרטי‬ ‫פרטים‪ .‬הוא ממשיך את עיסוקו בעולם דיסטופי בו שוררת‬ ‫פוסט‪-‬טראומה קולקטיבית ואורבנית‪ .‬הוא מתייחס לתוכנית‬ ‫אדריכלית כתוכנית של הרס השלובה ברעיון הבניה‪ .‬מבחינתו‬ ‫יש לשמר ו”לפחלץ” את המרקם האורבני העכשווי‪ ,‬לפני שיאבד‬ ‫זכרו‪ .‬עבודתו הדקדקנית והמפורטת מכילה ציטוטים מתוך‬ ‫תוכניות אדריכליות‪ ,‬גרידים‪ ,‬מספור סיסטמתי ואף תצלומים‬ ‫וקטעי עיתונות המשולבים בתוכם‪ .‬יחד התוצאה היא מעין‬ ‫קפסולות של הרס ושימור גם יחד‪ ,‬המאדירות את האסתטיקה‬ ‫האורבנית המשתנה תמידית‪.‬‬ ‫עבודותיה של קריסטינה צ’אן “טופוגרפיות” מבוססות על‬ ‫מיפוי של נרטיבים מתוך הזיכרון‪ .‬כל עבודה הינה דימוי של‬ ‫קו‪-‬חוף המייצגת את אחד מהמקומות בהם צ’אן חייתה ועבדה‬ ‫‪ -‬תיאור אבסטרקטי של זיכרון יחד עם תחושה‪ .‬חומריותן‬‫המתכתית וחסרת השלמות משקפת את חלוף הזמן ואת תהליך‬ ‫התפוררותו של הזיכרון‪ .‬אופן הצגתן של העבודות הופך את‬ ‫הזיכרונות המוטמנים בהן למעין תכשיט נחשק או ממצא‬ ‫ארכאולוגי שיש להגן ולשמור עליו בקפידה פן יהרס‪ .‬העבודות‬ ‫עשויות בטכניקה ייחודית של יצירת תבליט באמצעות זרמי‬ ‫חשמל – טכניקה המשמשת לרוב לייצור תכשיטים‪ .‬בטכניקה‬ ‫זו‪ ,‬החריטות מגולפות בנחושת עם זרמים חשמליים‪ ,‬וכך נוצר‬ ‫אובייקט קל ודק עד מאוד‪ ,‬אך בה בעת גם חזק וגם יציב‪.‬‬

‫בין שתי נקודות‬ ‫דצמבר ‪2022‬‬ ‫אמנים משתתפים‪ :‬אלעד קופלר‪ ,‬דניאלה שינמן‪ ,‬אמיר תומשוב‪ ,‬יונתן רון‪ ,‬קריסטינה צ'אן‬ ‫אוצרת‪ :‬הדס גלזר‬ ‫עורכות קטלוג‪ :‬אורית אפרת מושקוביץ‪ ,‬הדס גלזר‬ ‫עיצוב‪ :‬מוריה בכר‬ ‫תרגום לאנגלית‪ :‬סיון רווה‬ ‫צילום ‪ :‬יובל חי‬ ‫המידות נתונות בסנטימטרים‪ ,‬גובה ‪ x‬רוחב‬

‫© ‪ ,2022‬כל הזכויות שמורות לליטבק קונטמפוררי‬

‫ליטבק קונטמפוררי‬ ‫שביל המפעל ‪ ,3‬תל אביב‪ ,66535 ,‬ישראל‬ ‫‪03-7163897‬‬ ‫‪www.litvakcontemporary.com‬‬