בשנת ,8981כאשר נפטר חמי ,עזב בעלי את מקום עבודתו בבית החרושת & Lỏwe Coונענה להזמנת בן דודו פרידריך אטלינגר לעבוד בבית החרושת למוצרי עור Herrmann & Ettlingerבדורלך8 לכן עברנו בתחילת 8981לקרלסרוה 8נסענו לשם ברכבת בקרון שינה 8כל המשפחה קיבלה את פנינו בשמחה 8בן אחי פאול אלזס ,שהיה בעצמו עדיין ילד ,שמח מאוד לפגוש את בת דודתו החדשה 8הוא קיבל את פניה עם בי-בה-בו ,מין בובת סמרטוטים עם פנים מעוותות ,שידעה גם לעשות תנועות 8טרזה נבהלה כל כך ,עד שבמשך ימים לא יכלה להירגע 8המטפלת החדשה של הילדה ,פאני ,הסתדרה איתה היטב8 נכנסנו לבית החדש בבנין של קופת החולים ונשארנו אצל סבתא אטלינגר עד שגמרו לשפץ את הדירה הנחמדה שלנו8 טרזה או – כמו שהיא ביטאה את שמה -רטה ,היתה המותק של כולם 8הסבתא קראה לה "דג זהב" 8היא היתה חיננית מאוד ,עם עיניים חומות ושיער בלונדיני בהיר מאוד ועור לבן ועדין8 כאשר היא הייתה בת שלוש פרצה המלחמה האיומה ,מלחמת העולם הראשונה ,ששינתה את חיינו מקצה לקצה 8לפני כן היו לנו בקרלסרוה תמיד הרבה אורחים 8הוריי ואחיותיי רצו לראות את מעוננו החדש 8שלוש מחמש אחיותיי הספיקו גם לחזור הביתה בעוד מועד( 8חמש אחיותי הן ומשפחותיהם ,כולם ניספו כולן בשואה)8 טרזה ,שהיתה עדיין ילדה קטנה ,היתה מזועזעת מהאירועים הגדולים 8למרות הכל היתה לה ילדות יפה 8היא העריצה את אבא שלה 8כעת ,משנולד גם אחיה לאופולד ,היא אהבה לספר עליו לאביה במכתבים שהיא הכתיבה 8תמיד היתה מסיימת ב 888ברכה ונשיקה וסוף 8פעם שאלה באופן מפתיע :אבא ,האם אתה מגולח? בערב התפללה תמיד בשביל אביה ובשביל אלה שנמצאים בקרבתה:
סבתא ברטה
ודודה לינה 8כאשר אביה בא פעם לחופשה ,היא אמרה שבשבילו כבר לא צריך להתפלל8