Page 1

‫טרזה שרלוטה אטלינגר‬ ‫(פרק מרשימות שכתבה אמי אטלינגר‪ ,‬על שלושת ילדיה)‬ ‫בתנו הבכורה נולדה ב‪ 818188988 -‬בשרלוטנבורג‪ 8‬לפני לידתה התלבטנו בבחירת שם‬ ‫אפשרי‪ ,‬אבל לא הצלחנו להגיע להחלטה‪ 8‬כשהצעתי את השם סופי‪ -‬שרלוטה השיב בעלי‬ ‫היקר‪ :‬אם כך כבר עדיף קייזרדם! (שניהם היו שמות תחנות ברכבת התחתית‪ )888‬לבסוף‬ ‫הסכמנו על השם טרזה שרלוטה‪ ,‬על שם שתי הסבתות המנוחות‪" 8‬ואם בעתיד השמות‬ ‫לא ימצאו חן בעיני הילדה?" שאלתי "אז אני אחטיף לה" ענה בעלי היקר‪8‬‬ ‫למרות שבעבר טיפלתי באחיותיי הקטנות הייתי אז חסרת ניסיון וחסרת ביטחון עצמי‪,‬‬ ‫כך שהתקופה הראשונה הייתה קשה בשבילי‪ 8‬הילדה לא רצתה לאכול‪ ,‬הייתה חיוורת‬ ‫ובכתה בכל פעם שיצאנו מהבית‪ 8‬מאוחר יותר חשבתי שכבר בעגלת התינוקות היא לא‬ ‫הרגישה בטוב‪ ,‬כי גם היום היא לא סובלת נסיעות‪8‬‬ ‫הבית לא ידע מנוחה‪ 8‬חצי מתושבי קרלסרוה באו לבקר אותנו‪ 8‬עם כניסתנו לדירה‬ ‫התעקש בעלי על חדר אורחים גדול עם שתי מיטות‪ 8‬היו לנו המון קרובים וגם הם באו‪:‬‬ ‫ראשונים הגיעו החותנים שלי‪ ,‬מיד אחרי הולדת הבת‪ ,‬הם נשארו ארבעה שבועות‪8‬‬ ‫בעקבותיהם באו כל כך הרבה אורחים‪ ,‬עד שלפעמים ממש לא ידעתי מה לעשות‪8‬‬ ‫יתכן שבגלל זה החלפתי כל כך הרבה עוזרות בית‪ :‬במהלך שלוש שנים החלפתי שבע‬ ‫עוזרות‪ 8‬כאשר באו החותנים שלי שכרתי גם מבשלת לעזרה במטבח‪ 8‬מצאתי אותה‬ ‫באמצעות חברתי הטובה הדוויג מאייר‪ 8‬הדוויג עזרה לי רבות ‪ -‬היא הייתה אמא בעלת‬ ‫נסיון בגידול ארבעה ילדים‪ 8‬בנה לודויג היה גדול בחצי שנה מתרזה‪ 8‬הרבה פעמים‬ ‫נעזרתי בעצותיה‪ ,‬לפעמים בטלפון ולפעמים כשנפגשנו בגן החיות שם טיילנו עם עגלות‬ ‫התינוקות שלנו‪ 8‬העצות שלה התחילו על פי רוב ב"כללים" של אחת הדודות שלה‪:‬‬ ‫דודה אגנס‪ ,‬שהיתה אישה מנוסה‪ ,‬ובעצמה אמא לשמונה ילדים ‪8‬‬


‫בשנת ‪ ,8981‬כאשר נפטר חמי‪ ,‬עזב בעלי את מקום עבודתו בבית החרושת & ‪Lỏwe‬‬ ‫‪ Co‬ונענה להזמנת בן דודו פרידריך אטלינגר לעבוד בבית החרושת למוצרי עור‬ ‫‪ Herrmann & Ettlinger‬בדורלך‪8‬‬ ‫לכן עברנו בתחילת ‪ 8981‬לקרלסרוה‪ 8‬נסענו לשם ברכבת בקרון שינה‪ 8‬כל המשפחה‬ ‫קיבלה את פנינו בשמחה‪ 8‬בן אחי פאול אלזס‪ ,‬שהיה בעצמו עדיין ילד‪ ,‬שמח מאוד לפגוש‬ ‫את בת דודתו החדשה‪ 8‬הוא קיבל את פניה עם בי‪-‬בה‪-‬בו‪ ,‬מין בובת סמרטוטים עם פנים‬ ‫מעוותות‪ ,‬שידעה גם לעשות תנועות‪ 8‬טרזה נבהלה כל כך‪ ,‬עד שבמשך ימים לא יכלה‬ ‫להירגע‪ 8‬המטפלת החדשה של הילדה‪ ,‬פאני‪ ,‬הסתדרה איתה היטב‪8‬‬ ‫נכנסנו לבית החדש בבנין של קופת החולים ונשארנו אצל סבתא אטלינגר עד שגמרו‬ ‫לשפץ את הדירה הנחמדה שלנו‪8‬‬ ‫טרזה או – כמו שהיא ביטאה את שמה ‪ -‬רטה‪ ,‬היתה המותק של כולם‪ 8‬הסבתא קראה‬ ‫לה "דג זהב"‪ 8‬היא היתה חיננית מאוד‪ ,‬עם עיניים חומות ושיער בלונדיני בהיר מאוד‬ ‫ועור לבן ועדין‪8‬‬ ‫כאשר היא הייתה בת שלוש פרצה המלחמה האיומה‪ ,‬מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ששינתה‬ ‫את חיינו מקצה לקצה‪ 8‬לפני כן היו לנו בקרלסרוה תמיד הרבה אורחים‪ 8‬הוריי ואחיותיי‬ ‫רצו לראות את מעוננו החדש‪ 8‬שלוש מחמש אחיותיי הספיקו גם לחזור הביתה בעוד‬ ‫מועד‪( 8‬חמש אחיותי הן ומשפחותיהם‪ ,‬כולם ניספו כולן בשואה‪)8‬‬ ‫טרזה‪ ,‬שהיתה עדיין ילדה קטנה‪ ,‬היתה מזועזעת מהאירועים הגדולים‪ 8‬למרות הכל היתה‬ ‫לה ילדות יפה‪ 8‬היא העריצה את אבא שלה‪ 8‬כעת‪ ,‬משנולד גם אחיה לאופולד‪ ,‬היא אהבה‬ ‫לספר עליו לאביה במכתבים שהיא הכתיבה‪ 8‬תמיד היתה מסיימת ב‪ 888‬ברכה ונשיקה‬ ‫וסוף‪ 8‬פעם שאלה באופן מפתיע‪ :‬אבא‪ ,‬האם אתה מגולח?‬ ‫בערב התפללה תמיד בשביל אביה ובשביל אלה שנמצאים בקרבתה‪:‬‬

‫סבתא ברטה‬

‫ודודה לינה‪ 8‬כאשר אביה בא פעם לחופשה‪ ,‬היא אמרה שבשבילו כבר לא צריך להתפלל‪8‬‬


‫היא שיחקה בעיקר עם ילדי החצרן מרטה ואריקה הוטינגר‪ ,‬וגם עם ילדים אחרים‪,‬‬ ‫ביניהם מרטין ומקס קליין‪ 8‬הם "בישלו ושתו קפה" ממערכת כלים לקפה ושיחקו עם‬ ‫בובות‪ 8‬ל"פיליפ" היה בזה תפקיד חשוב‪ 8‬היא קיבלה אותו מתנה לרגל לידת אחיה יחד‬ ‫עם כל האביזרים שנחוצים לטפול בתינוק‪ 8‬היא אפילו הניחה אותו על החזה הקטן שלה‬ ‫ואחר כך שקלה אותו‪ 8‬מאוחר יותר עברו אפילו למשחק של רופא שיניים‪ 8‬הם עשו‬ ‫סתימות מזפת שגירדו מן הסדקים בגג השטוח‪ ,‬כאשר הוא התרכך בשמש‪ 8‬זה לא היה‬ ‫תענוג גדול לרחוץ אותה אחרי כן‪8‬‬ ‫ספור אחד התחיל כך‪" :‬כאשר מרטה צחצחה שיניים עם המברשת שלי‪ "888‬פרושים‬ ‫מיותרים‪8‬‬ ‫אבל סבא‪ ,‬כאן אתה רוצה לרחוץ ידיים? הרי כאן אין מברשת לציפורניים!‬ ‫כאשר דיברה אל הציפורניים שלה בזמן רחיצת הידיים‪ :‬אתכם שניכם הקטנים אני‬ ‫משאירה שחורים‪ 8‬אתם חושבים שאתם יכולים לעמוד כאן עד שתהיו נקיים?‬ ‫כאשר צחקתי על צורת הדיבור שלה היא אמרה‪ :‬כך מדברים אצלנו בשרלוטנבורג‪8‬‬ ‫לפעמים שלחתי אותה לקניות‪ 8‬פעם קנתה בולים וסיפרה לי בשמחה‪ ,‬שהיא כבר הדביקה‬ ‫שני בולים זה לזה‪ 8‬בפעם הבאה ‪ -‬אחרי שאסרתי זאת‪ ,‬הדביקה אותם אל הדלת‪8‬‬ ‫פעם הראתה לי פתק מקושקש‪ 8‬קראתי "‪ 8"Montia‬לתמיהתי מה זה צריך להיות היא‬ ‫ענתה ‪ :‬כך קוראים לאסלה שלנו‪ ,‬זה כתוב בפנים למעלה!‬ ‫היא פשוט ציירה את זה‪ ,‬כי היא עוד לא ידעה לכתוב‪8‬‬ ‫את יודעת אימא‪ ,‬דוד פריץ הוא קטן‪ ,‬ודודה סופי גם היא קטנה מאוד‪ 8‬אם כן‪ ,‬הם עוסקים‬ ‫זעירים‪( 888‬למעשה הם היו מיליונרים)‪8‬‬ ‫היא התחילה ללמוד‬

‫בעיר ליבק אצל מיקה וגנר‪ ,‬שהיתה בעבר חברתי לספסל‬

‫הלימודים‪ 8‬היא היתה מרוצה מאוד מבתי‪ 8‬כאשר היא שאלה פעם ‪ :‬מה היא השמש?‬ ‫קיבלה תשובה מיידית‪ :‬אשתו של הקדוש ברוך הוא‪ 8‬בקרלסרוה היא התחילה ללמוד‬ ‫בבית ספר "‪ 8"Fichtenschule‬אחר כך עברה לבית ספר אחר‪ ,‬שבו השלימה את בחינות‬ ‫הבגרות‪ 8‬היו לה שם תמיד הרבה חוויות‪ ,‬אבל בלימודים היא לא התאמצה יותר מדי‪8‬‬ ‫פעם היא היתה צריכה להגיש חיבור‪ ,‬שהיה אמור להיות מזמן מוכן‪ ,‬בערב האחרון היא‬


‫לקחה מנורת לילה‪ ,‬כתבה אותו במהירות וכמו תמיד קיבלה ציון טוב‪ 8‬שאלתי‪ :‬למה אני‬ ‫אף פעם לא רואה אותך עושה שעורי בית? היא ענתה ‪ :‬כי את הולכת תמיד לנוח בין‬ ‫השעה שתיים עד שתיים וחצי‪ 8‬את האחים שלה היא 'החזיקה קצר'‪ 8‬היא טענה‪ ,‬שהני‬ ‫נוהגת להתכופף כשדיברה עם ילדים אחרים רק כדי להראות שהיא יותר גבוהה‪ 8‬הני‬ ‫הסמיקה כאשר שמעה זאת‪8‬‬ ‫טרזה היתה רק בת שש עשרה כאשר אביה נפטר‪ 8‬היא היתה תמיד 'נשמה'‪ ,‬הפגינה את‬ ‫אהבתה לי‪ ,‬ועוד יותר לאביה‪ 8‬אחרי מותו היא תמכה בי והיתה לי למשען‪ 8‬היא רצתה‬ ‫להיות עובדת סוציאלית‪ ,‬אבל מבחינה גופנית לא היתה מתאימה לזה‪8‬‬ ‫לכן למדה בנקאות אצל ‪ V.D.R‬שהיו קרובי משפחה שלנו‪ 8‬תמיד הצטערתי בשל כך‬ ‫מאוחר יותר התברר שלימודים אלה עזרו לכולנו‪ 8‬היא נטלה על עצמה תפקיד בקרן‬ ‫הקיימת בקרלסרוה‪8‬‬ ‫עד שהגורל קרע אותה ואת בעלה מכאן‪8‬‬ ‫בגיל שמונה עשרה היא עברה את בחינות הבגרות‪ 8‬לא עלה על דעתי‪ ,‬שהיא כבר מיועדת‬ ‫ללודויג המרדינגר שעדיין לא סיים אז את לימודיו‪ 8‬אני חשבתי שהוא סתם חבר טוב‪8‬‬ ‫בערב קייצי אחד‪ ,‬כשחזרתי עייפה ורטובה הביתה‪ ,‬ביקשה תרזה ממני לבוא לסלון‪ 8‬היא‬ ‫אמרה לי שלודויג נמצא כאן ורוצה להגיד לי משהו‪ 8‬נכנסתי לחדר‪ 8‬לודויג עמד שם לבוש‬ ‫בחולצה עם צווארון פתוח וגרביים עד הברכיים וביקש את ממני את ידה של בתי‪8‬‬ ‫אמרתי לו‪ ,‬בלי הרבה גינונים‪ ,‬שילך הביתה וישתדל שיצא ממנו משהו‪ 8‬הוא לא שמע‬ ‫בקולי ונשאר לארוחת ערב‪ 8‬אחרי כן הוא עזר לי לטפל בשטיחים‪ 8‬זה היה הערב שלפני‬ ‫נסיעתנו לחופשת קיץ‪ ,‬את החופש הזה הוא קלקל לי‪ 8‬מאוחר יותר הוא התפאר בזה שאף‬ ‫פעם נוספת לא ביקש את ידה של טרזה‪ ,‬ובכל זאת הוא קיבל אותה‪8‬‬ ‫שיעור לנימוסים בבית הספר אצל הגב' שמידט‪ :‬הילדים צריכים ללכת הלוך ושוב‪,‬‬ ‫להרכין את הראש ימינה ושמאלה לסירוגין ולומר‪ :‬שלום שלום‪ 8‬בצד ימין – שתיים‪,‬‬ ‫שלוש‪ ,‬שלום שלום בצד שמאל – שתיים‪ ,‬שלוש‪8‬‬ ‫כלל נוסף שנלמד שם‪ :‬אם לאחות הגדולה נפל כדור הצמר בזמן הסריגה‪ ,‬יש למהר‬ ‫להרים לה אותו‪ 8‬את כללי הנימוסים האחרים לדאבוני שכחתי‪8‬‬


‫פעם מצאה המורה לנכון לכנס אותנו‪ ,‬האמהות והבנות‪ ,‬לערב הסברה‪ 8‬גרטה קאהן‬ ‫דיברה על הולדת ילדים‪ ,‬מניין ואיך‪ -‬וכולם התרגשו‪ 8‬כאשר נכנסתי לחדר אמרה אחת‬ ‫האימהות‪ :‬אני תמיד אמרתי לאליזבט שלי שמלאך קטן מביא את הילדים ולא ה‪888‬כן‪ 8‬מי‬ ‫בעצם היה צריך להביא אותם? אני כבר לא יודעת‪ ,‬אבל אני בטוחה שהילדות הקטנות‪,‬‬ ‫שהן בינתיים כבר אימהות בעצמן‪ ,‬שמו לב‪8‬‬ ‫רציתי לספר משהו אחר לגמרי‪ :‬טרזה וליזולטה פייסקוהל החליטו שעלי ללכת לפגישה‬ ‫הזאת עם הגב' פייסקוהל‪ 8‬בהזדמנות זאת הייתה גב' פייסקוהל אמורה ללמד אותי לסרוג‬ ‫אפודה לטרזה‪( 8‬בפעם הראשונה בחיי)‪ 8‬שאלתי איך אזהה את גב' פייסקוהל‪ ,‬שאותה לא‬ ‫ראיתי מעולם‪' 8‬היא לובשת שמלה ירוקה' אמרה ליזולטה‪ 8‬טרזה אמרה‪' :‬שמלה כזאת‬ ‫יכולה ללבוש כל אמא‪ 8‬אבל אם תראי אישה עם שיניים בולטות‪ ,‬זאת היא‪ '8‬לזה הסכימו‬ ‫שתיהן וכך מצאתי את גב' פייסקוהל‪8‬‬

‫(הערת המתרגמת‪ :‬בסוף המכתב כתובים משפטים אחדים בכתב יד‪ ,‬אותם אינני יכולה‬ ‫לפענח)‪8‬‬ ‫‪9‬‬


אמי מספרת על טרזה  
Advertisement
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you