City of the future

‫‪áéáà ìú úèéñøáéðåà‬‬ ‫‪çåøä éòãîì äèìå÷ôä‬‬ ‫‪íãàä úáéáñìå äéôøâåàéâì âåçä‬‬

‫עבודה בקורס "עיר העתיד – ייצוגים של נוף עירוני עתידי"‬

‫השוואת ייצוגי עיר‬ ‫העתיד בין קבוצת‬ ‫סטודנטים לאיור‬ ‫לקבוצה הטרוגנית‬ ‫בחינת העושר הייצוגי והשפעת‬ ‫ההבדל בטכניקת הציור‬

‫‪úøåô øéîà ø"ã :äöøî‬‬ ‫‪èéðøâ àéâ :ùéâî‬‬ ‫‪.æ.ú‬‬ ‫‪2007 èñåâåà – 'á øèñîñ‬‬ ‫‪úéðâåøèä äöåá÷ ,23 ïá ,øåàéì‬‬

‫תוכן העבודה‬ ‫מבוא ‪2 ..........................................................................................‬‬ ‫מה למדיום האיור ולייצוגי עיר העתיד? ‪3 ...........................................‬‬ ‫ביטויים סגנוניים ותוכניים של הצגת עיר העתיד באיור מקצועי ‪5 ...........‬‬ ‫רקע תיאורטי‪ :‬יצירה והתבססות של ייצוג עתידי ‪7 ...............................‬‬ ‫מאיירים כיוצרי ייצוג עיר העתיד ‪11 ....................................................‬‬ ‫בסיס ההשוואה בין הקבוצות והנחות מוקדמות ‪13 ................................‬‬ ‫מתודולוגיה ורקע תיאורטי נלווה לבחינת‬ ‫ייצוגי עיר העתיד באמצעות משימת ציור ‪14 .........................................‬‬ ‫פירוט הבדיקות וניתוח ממצאיהן ‪16 ....................................................‬‬ ‫מגוון הקטגוריות ותת‪-‬קטגוריות ‪17 ..................................‬‬ ‫מתאר עירוני צורני‪-‬פונקציונלי ‪17 ..................‬‬ ‫מתאר עירוני אנושי ‪18 .................................‬‬ ‫מידת הפירוט בתוך כל קטגוריה ‪19 ................‬‬ ‫מספר הקטגוריות השונות שהוצגו ‪22 .............‬‬

‫ביטוי הגזמה ‪23 ..........................................................‬‬ ‫שילוב סימבוליזציה לסוגיה ‪25 ........................................‬‬ ‫רכיבי ומאפייני הייצוג המקובלים במדיה ‪25 .....‬‬ ‫רכיבי ומאפייני ייצוג עירוני שמרני ‪28 ..............‬‬ ‫תפיסות‪ ,‬גישות‪ ,‬מגמות‬ ‫ו"רכיבים אקטואליים"‪30 ...............................‬‬

‫בדיקות‪-‬חתך רוחביות ממוקדות ‪35 ....................................................‬‬ ‫שילוב מספר תרחישים‪ ,‬ספקולציות ואפשרויות ‪35 .............‬‬ ‫הצגת מספר מוקדים‪/‬מרחבי‪-‬משנה נפרדים ‪36 .................‬‬ ‫רמות התייחסות מרחבית שונות ומקבילות ‪37 ..................‬‬ ‫הצגת נימוקים מוגדרים ‪38 ............................................‬‬ ‫המצב התקופתי‪/‬זמני‪/‬עונתי בו מוצגת עיר העתיד ‪40 .........‬‬

‫‪61‬‬

‫תפיסת הפוטנציאל העתידי ‪41 .......................................‬‬ ‫ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה להבעה רעיונית בכתב ‪42 .......‬‬ ‫התרשמות מצורת הביטוי הכללית בציורים ‪44 ...................‬‬ ‫השוואת היקף המערכת העירונית בציורים ‪45 ...................‬‬ ‫ספירת מספר האלמנטים השונים ‪46 ...............................‬‬ ‫קוהרנטיות המציאות החלופית המוצגת ‪48 .......................‬‬ ‫איזון בין ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי ‪49 .............................‬‬ ‫ביטוי השפעת החברה על המרחב‬ ‫ביחס להשפעת המרחב על החברה ‪51 ............................‬‬ ‫שילוב מספר רמות התייחסות חברתית ‪51 .......................‬‬ ‫ביטוי מערכות שירותים‪ ,‬גופים‬ ‫ציבוריים ומערכים תפקודיים‪-‬כלכליים ‪52 ..........................‬‬ ‫דיון ומסקנות ‪53 ...............................................................................‬‬ ‫הצעות למחקר עתידי בתחום ‪57 ..........................................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪60 ................................................................................‬‬ ‫ציורי עיר העתיד שיצרו נחקרים מקבוצת הסטודנטים לאיור ‪61 ...............‬‬ ‫ציורי עיר העתיד שיצרו נחקרי הקבוצה ההטרוגנית ‪69 ..........................‬‬

‫‪62‬‬

‫מבוא‬ ‫"אל תגידו יו יבוא‪ ,‬הביאו את היו "‪ .‬אד החי ומתקיי בהווה נוכח לדעת‪ ,‬בהזדמנויות‬ ‫ובנסיבות כאלה ואחרות‪ ,‬שבעתיד הרחוק עוד מאה שנה נניח ככל הנראה כבר לא יזכה עוד‬ ‫להמשי ולהתהל על פני האדמה‪ .‬מגבלה אנושית שכזו‪ ,‬שלא נותר אלא להכיר בה ולחיות איתה;‬ ‫לפיכ ‪ ,‬עולה השאלה מה פוטנציאל העתיד שלנו מה הדבר המתקד ביותר שנזכה לראות‬ ‫ולחוות במהל חיינו בתחומי החיי השוני ומה טיב ההיצע שיהיה ביכולת לספק לנו כל עוד‬ ‫אנו רשומי כחברי פעילי במועדו הזה‪.‬‬ ‫אול ‪ ,‬הא האד אכ מכיר במגבלות הזמ ובחוסר הנגישות של אותו עתיד רחוק‪ ,‬שחורג‬ ‫במידה זו או אחרת מתוחלת החיי הצפויה לו? לא בהכרח‪ .‬נראה‪ ,‬שבני אד ‪ ,‬מטיב ‪ ,‬נוטי ‬ ‫להתגבר על מגבלות‪ ,‬ובמידה מסוימת זה המצב ג במקרה הזה‪ .‬מסתבר שזו אפילו תכונה‬ ‫אנושית הטבועה בנו‪" :‬היכולת לחזות את העתיד ולצפות לו‪ ,‬לתכנ תוכניות לקראתו ולארג ‬ ‫אפשרויות עתידיות‪ ,‬מייצגת את אחת התכונות המאפיינות ויוצאות הדופ של האד "‪ ,‬אומרי ‬ ‫חוקרי העתיד ]‪ .[9‬אז א ‪ ,‬מבחינתנו‪ ,‬היו כנראה אינו צפוי לבוא‪ ,‬אפשר לנסות ו"להביא את‬ ‫היו "‪.‬‬ ‫עבודה זו תבח את תפיסת העתיד האנושית באופ מצומצ יחסית‪ ,‬ותתמקד בתפיסת עתיד ‬ ‫של מרחבי עירוניי להל ‪" :‬עיר העתיד"‪ .‬מכלולי עירוניי עשויי להיראות כפסגת היצירה‬ ‫האנושית א משו שה מרכזי בתוכ פסגות יצירה אנושיות רבות ומגוונות אחרות‪ ,‬וא ‬ ‫משו שה התבססו כמנגנו קיומי אנושי בסיסי‪ ,‬וספק א העול יכול היה לשאת כמות כה‬ ‫ניכרת של אוכלוסייה ללא המער העירוני‪ ,‬כמו ג להתקד ולהתפתח בתחומי רבי אחרי ‪.‬‬ ‫העבר האורבני כתוב‪ ,‬מתועד ומתויק היטב בספרי ההיסטוריה‪ ,‬הגיאוגרפיה והסוציולוגיה‪.‬‬ ‫ההווה העירוני נדו ונדוש עד בלי די‪ .‬והעתיד? העיסוק בו צבר תאוצה רבה ב ‪ 50‬השני האחרונות‬ ‫והוא מתחיל לזכות במקו משלו‪ .‬בכמה מקרי זה א' מקו של כבוד; בני האד צופי שפסגת‬ ‫היצירה הזו תמשי ותלווה את העול ג בעתיד‪ ,‬ותפיסה זו מתאפשרת באמצעות יצירת ייצוגי ‬ ‫קוגניטיביי הממירי את העירוניות המוכרת לנו למצב צבירה עתידי‪ .‬בהכללה גסה‪ ,‬נית ‬ ‫להבחי בשלוש קבוצות של יוצרי ייצוגי כאלה‪ (1) :‬מעצבי משפיעי כמו אדריכלי ומתכנני‬ ‫ערי אשר מהווי ישות מבצעת שבפעולתה עשויה להביא לשינוי ועיצוב תוכני‪ ,‬צורני ופונקציונלי‬ ‫מסוי של עירוניות עתידית‪ ,‬ובמידה מסוימת ג להתחיל לייש בהווה את מה שה מצפי ‬ ‫למצוא בעתיד‪ (2) ,‬יוצרי מדיה וביניה סופרי ‪ ,‬קולנועני וציירי יוצרי ייצוגי עירוניי ‬ ‫עתידיי רעיוניי המנסי לספק לקהל הרחב חומר למחשבה לגבי דמותה העתידית של סביבת‬ ‫מחיית המוכרת‪ (3) ,‬הקהל הרחב ניזו מייצוגיה של יוצרי המדיה ומחדשנות של "המעצבי ‬ ‫המשפיעי "‪ ,‬א יכול ג ליצור ייצוגי עירוניי עתידיי משלו‪ ,‬שה עצמאיי במידה זו או‬ ‫אחרת‪ .‬בתו כ ‪ ,‬נית לזהות קבוצה נוספת של ישויות הוגות‪ ,‬כמו עתידני ‪ ,‬אשר שייכי לכאורה‬ ‫לקבוצת יוצרי המדיה‪ ,‬א ג רואי עצמ במידת מה כ"מעצבי משפיעי "‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫יישוב עירוני ב זמננו נראה בעיני רבי כדבר כמעט מוב מאליו‪ ,‬אול הוא אינו אלא מעשה‬ ‫ידי אד – תוצר אנושי מלאכותי ותוצר הבנייה חברתית ותרבותית‪ ,‬ויש להניח שכ ימשי להיות‬ ‫ג בעתיד‪ .‬כ ‪ ,‬שלמעשה‪ ,‬כל אחד מיוצרי הייצוגי העירוניי ובכלל זה האד מהשורה הוא‬ ‫"מעצב משפיע"‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬או בעל פוטנציאל להשפעה כזו; עבודה זו מנסה להשוות בי ‬ ‫שתי קבוצות של יוצרי ייצוגי עירוניי עתידיי "קבוצה הטרוגנית" המייצגת את הקהל הרחב‬ ‫וקבוצה מובחנת של סטודנטי במסלול איור במחלקה לעיצוב גרפי ב"שנקר" – בית ספר גבוה‬ ‫להנדסה ועיצוב‪ .‬הסטודנטי ‪ ,‬כמו "הישויות ההוגות"‪ ,‬עשויי להיתפס כקבוצת ביניי ‪ ,‬הפע ‬ ‫בי "הקהל הרחב" לבי "יוצרי המדיה"‪ ,‬שכ ה עדיי אינ יוצרי מנוסי ואי ה מתמחי ‬ ‫באופ ייעודי בביטוי ייצוגי עתידיי ; השוואה זו נעשתה תו התייחסות למכניז הקוגניטיבי‬ ‫של יצירת הייצוג וביחס להבדלי ביכולת ה"אומד " של השינוי העתידי‪ .‬הבדיקה נערכה‬ ‫באמצעות השוואת ציורי שיצרו נחקרי משתי הקבוצות‪ ,‬כשבתו כ ‪ ,‬נעשה ניסיו לקבוע הא ‬ ‫ההבדלי בי הקבוצות נובעי מטכניקה טובה יותר של ציור והמחשה בקרב הסטודנטי לאיור‬ ‫או שה מצביעי ג על עושר ייצוגי רחב יותר בקבוצה זו‪ ,‬וזאת בהתא למספר הנחות מוצא‬ ‫שיוצגו בהמש ‪.‬‬

‫מה למדיום האיור ולייצוגי עיר העתיד?‬ ‫"איור" )‪ (Illustration‬איננו "ציור"‪ .‬לא מדובר באמנות לש אמנות‪ ,‬כי א ביצירה מתוכננת‬ ‫בעלת תכלית שימושית מוגדרת‪ .‬איור הינו המחשה רעיונית ויזואלית שנועדה להעביר לצופה מסר‬ ‫ברור‪ ,‬להציג בפניו פריטי מידע ותמונה שלמה‪ ,‬בהירה ומלאה ולעורר אצלו תחושה מוגדרת;‬ ‫לצור העברת הנרטיב‪ ,‬המסרי ‪ ,‬התחושות והאווירה משתמש המאייר ביכולותיו ובכישוריו‬ ‫ובאמצעי אמנותיי חזותיי שוני ‪ ,‬נפוצי יותר או פחות – בהתא למטרת האיור‪ ,‬לקהל‬ ‫היעד ולהנחיות שהתקבלו ממזמי העבודה‪ .‬בתו כ באי לביטוי סגנונו האישי של היוצר‬ ‫ותחושותיו האישיות‪ ,‬כמו ג תפיסות קוגניטיביות שונות שהתבססו אצלו‪.‬‬ ‫בהשוואה למדיומי אחרי המבטאי את ייצוגי עיר העתיד של יוצריה ‪ ,‬כמו ספרות‪,‬‬ ‫קולנוע‪ ,‬קומיקס‪ ,1‬משחקי וידאו או סדרות טלוויזיה‪ ,‬הנרטיב המתאפשר באיור הוא מוגבל יחסית‬ ‫בהיקפו – מבחינת רצ' האירועי ‪ ,‬פרקי הזמ ופרטי ההתרחשות והתהליכי שנית לדחוס לאיור‬ ‫בודד‪ .‬לכאורה‪ ,‬זהו חסרו מסוי בהשוואה למדיומי אחרי הנחשבי רחבי יריעה‪ ,‬א בכ ‬ ‫טמו ג יתרונו וייחודו של האיור – האיור יוצר הקפאת תמונה המותירה את הסיטואציה‬ ‫בנקודת השיא‪ .‬הוא מנצל את העוצמה הקיימת באובייקט ויזואלי ואת השפעתה על הצופה‪.‬‬ ‫לעיתי ‪ ,‬נדרשי מהצופה )למרות שזכה לחשיפה מעטה יחסית( פענוח ופרשנות של הסיטואציה‬ ‫והוא א' נדרש להשלי בעצמו את ההתרחשות המוצגת בפניו‪ ,‬את התמונה הרחבה ואת‬ ‫השתלשלות הענייני ‪.2‬‬ ‫‪ 1‬לרוב נחשב הקומיקס נגזרת של מדיום האיור – אני בחרתי להתייחס אליו כמדיום נפרד העומד בפני עצמו‪ .‬כך גם לגבי‬ ‫אנימציה )קולנוע‪ ,‬סדרות טלוויזיה(‪.‬‬ ‫‪ 2‬לא תמיד הצופה יודע מראש שהוא מתבונן באיור שמתאר את עיר העתיד – למשל‪ ,‬כשהאיור עומד בפני עצמו‪ ,‬ללא שם‪,‬‬ ‫כותרת או הסבר נלווה‪ .‬גם זה דבר שעליו לפענח‪ ,‬לעיתים‪ ,‬בעצמו‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫האיור‪ ,‬כאמור‪ ,‬הינו מדיו שימושי ויישומי‪ .‬עיר העתיד מופיעה בו בצורות שונות‪ ,‬בפורמטי ‬ ‫שוני ובמסגרות שונות – בי היתר‪ ,‬נעשה שימוש באיורי עיר העתיד בעטיפות ספרי ודיסקי ‪,‬‬ ‫ספרי מאוירי )בעיקר ספרי ילדי ‪ ,‬ז'אנר ה ‪ ,(Pulp Fiction‬מודעות וכרזות‪ ,‬וכ כאיור הנלווה‬ ‫לכתבות ומאמרי בעיתוני ובכתבי עת‪ ,‬איור שערי מגזיני ‪ ,‬איור כחלק מעיצוב אתרי אינטרנט‬ ‫ואיור ‪ Storyboard‬המשמש לתכנו עלילת סרטי ופרסומות‪ .‬ישנ ג איורי המופקי ‬ ‫כפרויקט אישי עצמאי במסגרת לימודי איור או במסגרת אחרת‪ ,‬ומוצגי לעיתי באתרי‬ ‫האינטרנט של המאיירי ‪ .‬אלה נחשבי ‪ ,‬לכאורה‪ ,‬כמבטאי סגנו יצירה חופשי ואישי יותר‪.‬‬ ‫איור מופק כיו בטכניקות ידניות‪ ,‬טכניקות ממוחשבות או שילוב בי השתיי ‪ .‬נראה כי‬ ‫לאור השני התפתחה זיקה בי האיור המסורתי להמחשה ויזואלית לסוגיה‪ ,‬ובכלל זה הדמיות‬ ‫אדריכליות‪ ,‬משחקי וידאו‪ ,‬סביבות וירטואליות‪ ,‬מציאות מדומה ויישומי תלת ממד‪ .‬הדבר נכו ‬ ‫במיוחד לאיורי המציגי את עיר העתיד‪ .‬ע זאת‪ ,‬איורי אלה אינ בהכרח אמורי ‪ ,‬מנסי ‬ ‫או מתיימרי להיראות ריאליסטיי ‪ ,‬וה א' עשויי להיראות לא מציאותיי באופ מובהק‪.‬‬ ‫השליטה בכ היא ביד היוצר‪.‬‬ ‫בדומה ליוצרי בתחומי מדיה אחרי העוסקי בעיר העתיד‪ ,‬נית למצוא ג מאיירי ‬ ‫מתמחי המתמקדי בתחו או מאיירי שתיאורי עתידיי ה אחת מהתמחויותיה ‬ ‫הקבועות‪ .‬מאיירי כאלה עובדי בקביעות ע גורמי שוני ‪ ,‬כדוגמת מגזי ה " ‪Popular‬‬ ‫‪ ;"Science‬כמו ספרי וסרטי מתקופות שונות שהציגו ערי עתיד מגוונות‪ ,‬נית לבחו ולאפיי ‬ ‫ג איורי של עיר העתיד לאור ההיסטוריה ]‪ ,[5‬לזהות תהלי אבולוציוני מסוי ‪ ,‬את השפעת ‬ ‫של גורמי תקופתיי ואת השתנות והשתרשות תפיסות שונות‪.‬‬ ‫בבחינת סוגי המופעי השוני של איורי ‪ ,‬נית לראות כי במקרי רבי ‪ ,‬וא' ברוב המקרי ‪,‬‬ ‫האיור אינו עומד בפני עצמו בי א מדובר בעטיפה לספר או באיור לכתבה‪ .‬במקרי אלה‪,‬‬ ‫האיור אינו אלא אדפטציה של המאייר לתיאור‪/‬נרטיב עתידי מסוי של יוצר אחר – עיתונאי‪,‬‬ ‫סופר‪ ,‬במאי וכו'‪ .‬ע זאת‪ ,‬לא אחת נותר פתח רחב למדי לרעיונותיו ולתפיסתו של המאייר – ג ‬ ‫א הדבר תלוי ביכולתו להביא זאת לידי ביטוי‪.‬‬ ‫דוגמא מעניינת למקומו של מאייר בתהלי יצירה של ייצוג עתידי המשות' לו וליוצר אחר‬ ‫)במקרה זה – במאי(‪ ,‬נית למצוא בספרו של סקוט בוקטמ "האד האורבני והמרחב המדומה"‬ ‫המציע עיו בסרט "‪ "Blade Runner‬של הבמאי רידלי סקוט ]‪ .[2‬לדברי סקוט‪" ,‬בלייד ראנר" הוא‬ ‫"סרט המתרחש בעוד ארבעי שנה‪ ,‬שנעשה בסגנו מלפני ארבעי שנה"‪ .‬הצירו' הזה ניכר לאור ‬ ‫כל הסרט – החל מהנרטיב וכלה בעיצוב ובצילו ]‪.[2‬‬ ‫לפי בוקטמ ‪" ,‬הרגישות האמנותית של סקוט עצמו מילאה תפקיד רב חשיבות בהתפתחות‬ ‫הפרויקט‪ :‬הוא היה מסוגל לשרבט סקיצות מועילות שהיה בה כדי להנחות את הכותבי ‪ ,‬את‬ ‫המעצבי ואת אמני ה ‪" ."...Storyboard‬טווח רחב של מקורות שימש אותו לעיצוב צורתה של‬ ‫‪4‬‬

‫עירו העתידית‪ :‬תחריטי של הוגארת וציורי של ורמיר‪ ,‬ה ‪ Lower East Side‬של ניו יורק‬ ‫בצילומיו של ג'ייקובס ריס‪ ,‬חלומות הליל האורבניי של אדוארד הופר והמדע הבדיוני הבארוקי‬ ‫הראיות הנפרדות האלה‪ ,‬שיעצב‬ ‫ִ‬ ‫של ‪ .Heavy Metal‬מה שנדרש היה אמצעי כלשהו שיאחד את‬ ‫עתיד קרוב מספיק כדי שיהיה אפשר לגעת בו" ]‪.[2‬‬ ‫"סיד מיד )‪ ,(Mead‬מעצב מסחרי ותעשייתי וחסיד נלהב של מדע בדיוני‪ ,‬נשכר לשמש‬ ‫'הפוטוריסט החזותי' של 'בלייד ראנר'‪ .‬מיד ברא דברי מדמיונו במש עשרות שני עבור‬ ‫תאגידי אמריקאיי שוני ‪...‬ואחר כ כמעצב וכמאייר עצמאי‪ .‬במהל הקריירה שלו הוא עיצב‬ ‫ימי של מטוסי ג'מבו פרטיי ‪ .‬עבודתו הקולנועית הראשונה‬ ‫מכוניות‪ ,‬יאכטות‪ ,‬מועדוני לילה ותַ פְ נִ ִ‬ ‫היתה עיצוב המבנה המסיבי של הוויאג'ר ל'מסע בי כוכבי ' מ ‪ .1979‬ע זאת‪' ,‬בלייד ראנר' הציע‬ ‫משהו שונה‪ :‬הזדמנות לנחש כיצד ייראה עול עתידי לפרטי פרטיו‪ ,‬עול שנותר מעוג בחוויה‬ ‫גופנית חיונית‪' .‬תמצית עבודתי'‪ ,‬כותב מיד‪' ,‬היא מעורבות בתרחיש השל ; עול רעיונות שהיה‬ ‫לחפ‪ 4‬ותרגו הפנטזיה לעובדה חזותית'" ]‪.[2‬‬ ‫"ההפקה שכרה את מיד רק כדי שיעצב את כלֵי הרכב של 'בלייד ראנר'‪ ,‬והוא ניסה לעשות זאת‬ ‫בהתבסס על הבנתו את הטכנולוגיה של המציאות בסרט‪ ,‬את התנאי החברתיי כלכליי ואת‬ ‫אישיות של הדמויות‪ .‬הסקיצות המפוארות של מיד‪ ,‬שכללו סביבות פוטוריסטיות‪ ,‬שכנעו את‬ ‫סקוט להפקיד אותו ג על סצנות הרחוב ועל התפנימי ‪ .‬סקוט התפעל מכ שהספקולציות של‬ ‫מיד נותרו מעוגנות בעקרונות הנדסיי מתקבלי על הדעת; הוא סיפק לסרט מעו' חזותי מאחד‬ ‫וממושמע" ]‪.[2‬‬

‫ביטויים סגנוניים ותוכניים של הצגת עיר העתיד‬ ‫באיור מקצועי‬ ‫עבודה זו אמנ אינה מתמקדת במאיירי מתמחי ומקצועיי ובתוצריה המוגמרי ‬ ‫והמגובשי ‪ ,‬כי א בסטודנטי לאיור הנמצאי עדיי בשלבי התמקצעות ופיתוח סגנו אישי –‬ ‫ע זאת‪ ,‬לאחר שבחנתי עשרות איורי של עיר העתיד שנעשו על ידי יוצרי מקצועיי ‪ ,‬בחרתי‬ ‫להציג מספר דוגמאות של עבודותיה ולסקור כמה מאפייני בולטי וייחודיי ‪ ,‬ביחס להיבטי ‬ ‫רעיוניי וויזואליי ‪:3‬‬

‫האיורים מופיעים בנספח המצורף ומוספרו בספרות רומיות ‪ -‬ההפניות אליהם נעשו בהתאם‬

‫תקופה – איורי שוני מציגי ערי עתיד בתקופות שונות – בעתיד הקרוב והרחוק‪ .‬לעיתי ‬ ‫נעשה תיארו על ידי היוצר‪ ,‬ולעיתי זו סוגיה שנותרת פתוחה לפרשנות מצד הצופי ‪ .‬המאיירי ‬ ‫מציעי רמות שונות של תחזית וייצוג עתידי‪ (1) :‬נקודתית – התמקדות ברכיבי עתידיי ‬ ‫בודדי ‪ (2) ,‬אזור מסוי בתו העיר‪ (3) ,‬ייצוג רחב – כלל עירוני; ברוב המקרי ‪ ,‬מוצג באיור שלב‬ ‫ביניי אחד בחייה של עיר העתיד‪ ,‬שאינו מוגדר באופ ברור ומפורש כלומר‪ ,‬מתואר שלב קבוע‬ ‫וכללי למדי – ובכל מקרה‪ ,‬כמעט ולא מוצג באיור נתו מעבר בי שלבי ‪ .‬ע זאת‪ ,‬לעיתי מוצג‬ ‫‪ 3‬כלומר‪ ,‬ללא התייחסות לתהליך הקוגניטיבי המתבטא בכך‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫שלב מתקד או שלב של דעיכה עירונית‪ .‬במקרה כזה לא יוצג‪ ,‬בדר כלל‪ ,‬המצב שקד לו או‬ ‫המצב הצפוי לאחר מכ ‪ .‬יתכ שהדבר קשור למגבלת היק' היריעה של מדיו האיור‪.‬‬

‫לעיתי ‪ ,‬ישנה זיקה מסוימת לעבר – שימוש באלמנטי ‪ ,‬סגנונות ארכיטקטוניי ]‪ [II‬ועוד –‬ ‫ובכלל זה‪ ,‬החזרת דברי שחלפו מהעול ]‪ .[IV‬כ ישנ "רליקטי " – שאריות ושרידי מההווה‬ ‫אות בוחרי המאיירי להשאיר בעיר העתיד )מבני ואמצעי תחבורה שוני ‪ ,‬לדוגמא(‪,‬‬ ‫ובמקרי מסוימי קיימת התייחסות לייצוגי עתידיי מהעבר שהתממשו במציאות ]‪;[I,VI‬‬ ‫במקרי אחרי ‪ ,‬נית למצוא איור עתידני של ההווה – זו לא עיר עתיד העומדת בפני עצמה‪ ,‬אלא‬ ‫סגנו איור עתידי המשמש לתיאור סביבה עירונית בהווה‪ ,‬שימוש באמצעי ביטוי המקני לעיר‬ ‫ההווה נופ עתידי‪ ,‬הטמעה והדגשה של אלמנטי עתידיי או כמו עתידיי בסביבה עירונית‬ ‫מוכרת – וכל זה כאשר ברור לצופה שההתרחשות המתוארת היא כא ועכשיו ]‪.[VII-XVIII‬‬

‫סגנו האיור – באיורי עיר העתיד נעשה‪ ,‬לעיתי ‪ ,‬שימוש באיזו מסוי בי צבעוניות‬ ‫ריאליסטית וצבעוניות שאינה ריאליסטית ]‪ ,[XXIV ,XX‬א לרוב הצבעוניות הריאליסטית היא‬ ‫השלטת באיורי ‪ .‬לעיתי מופיע האיור בסגנו רישו המדמה שרבוט‪ ,‬מתווה או סקיצה –‬ ‫ליצירת אופי של המחשה קונספטואלית בלתי מחייבת‪ .‬בחלק מהאיורי בולט ניסיו לשימוש‬ ‫בתאורה ליצירת אווירה )אזורי חשוכי ואזורי בוהקי ‬ ‫בשקיפות ומרק מתכתי כסו' או פלסטי באובייקטי שוני ]‪.[XXII‬‬

‫]‪XXI, XXIII‬‬

‫‪ ,([XIX,‬וכ שימוש‬

‫מרחב ופעילות – לרוב ההתמקדות היא במרחב החיצוני‪ ,‬בחלל פתוח – ופחות במבט פנימי‬ ‫בתו חללי סגורי ]‪ .[XXIX, XXX‬מבחינת פעילות במרחב‪ ,‬לא פע אי כלל בני אד ויש רק‬ ‫תנועה וריחו' ]‪ .[XXV, XXVI‬במקרי שוני ‪ ,‬נעשה ניסיו להמחיש את מהירות התנועה ]‪,[XXVIII‬‬ ‫ארעיות‪ ,‬אי יציבות ותזזיתיות‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫רקע תיאורטי‪ :‬יצירה והתבססות של ייצוג עתידי‬ ‫העיסוק בייצוגי עיר העתיד בעבודה זו נעשה בהקשר של חקר תפיסה )קוגניציה( מרחבית‬ ‫במסגרת תחו הגיאוגרפיה הקוגניטיבית‪ .‬כפי שיוסבר בהמש ‪ ,‬ישנ מספר גישות ותת ‬ ‫דיסציפלינות של הגיאוגרפיה הקוגניטיבית המתקשרות ליצירה וביטוי של ייצוגי אלה‪ ,‬והדבר‬ ‫נוגע ג לדיסציפלינות שונות שמחו‪ 4‬לתחו הגיאוגרפיה‪.‬‬ ‫העתיד ‪ (2003) Passig‬עושה שימוש במושג "מוטת זמ עתיד" )‪ (Future-Time-Span‬לתיאור‬ ‫תודעה קוגניטיבית של האד ההוגה את העתיד‪ .‬לפיו‪ ,‬תודעה רפלקטיבית זו מאופיינת בתפיסת‬ ‫ההמשכיות של הזמ והמאורעות המתרחשי בו בטווחי הולכי וגדלי ‪ ,‬והיא מאפשרת לדמות‬ ‫ולהמחיש את המשמעויות והתוצאות ארוכות הטווח של ההתרחשויות – זאת מתו מטרה לשינוי‬ ‫התנהגות בהווה בהתא להמשגה המתקבלת של העתיד ]‪ .[10‬בחברה מודרנית‪ ,‬הזמ הוא חלק‬ ‫מהמשימה לצבור הישגי ‪ ,‬ותמונת העתיד נדרשת כדי להתקיי בסביבה המונעת בידי הזמ ‪ .‬לכ ‬ ‫מצטרפת תובנה שלפיה כל הנעשה בהווה ישפיע על העתיד; זו תפיסה מערבית לינארית של‬ ‫ההתקדמות לעבר העתיד‪ ,‬על א' שקיימות ויתכנו תפיסות זמ נוספות‪ ,‬שבה העתיד‪ ,‬מקומו‬ ‫וההתקדמות אליו נתפסי בצורה שונה ]‪.[10‬‬ ‫האד ‪ ,‬מצידו‪ ,‬מסוגל לפרו‪ 4‬את מרחב הזמ הקרוב תו שימוש במעו' מחשבתי‪ ,‬גמישות‪,‬‬ ‫יצירתיות‪ ,‬כושר תמרו וראייה רחבה של אירועי ‪ ,‬ובכ ביכולתו לנווט לעתיד מודע יותר ]‪ .[10‬זו‬ ‫פעולה שהיא מנטלית לא פחות מאשר היא קוגניטיבית; מבחינה תפיסתית‪ ,‬מוטת זמ עתיד היא‬ ‫חשיבה פרספקטיבית רב כיוונית המאפשרת להבי את התרחישי בעבר‪ ,‬לזהות את הכוחות‬ ‫המולידי את המגמות לשינוי בהווה‪ ,‬ולהערי את התמורות וההשלכות העתידיות שלה בעתיד‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬נדרש צור בהיערכות לבלתי צפוי‪ ,‬לצרכי שוני ומורכבי העשויי להתעורר בעתיד‬ ‫ולקצב התפתחויות שונה מההווה ]‪.[10‬‬ ‫ביחס להמשגה וייצוג של העתיד‪ ,‬נית להבחי בי יכולת אישית אינטואיטיבית – שהיא זו‬ ‫הנבדקת בעבודה שלפניכ – לבי כלי מסודרי ומבוקרי שוני המקדמי זאת באופ ‬ ‫מלאכותי ]‪ .[10‬במידה רבה‪ ,‬אפשר לקשר את הקטגוריה הראשונה לזר "מעצבי העתיד" בחקר‬ ‫העתיד‪ ,‬הגורס שאי זה מתפקיד של חוקרי עתיד לערו תחזיות‪ ,‬אלא עליה לעזור לפרטי ‬ ‫לעצב בעצמ דימויי עתידיי או חזו עתידי משות'‪ ,‬הנובע מתו התבונה הקולקטיבית שלה ‬ ‫]‪ ;[10‬תהלי חשיבה מוטה זמ עתיד יכול להתקיי אצל כל אד ובמידה רבה נית לפיתוח‬ ‫בדרכי שונות ובאמצעי שוני ‪ ,‬באופ עצמאי או מונחה‪ ,‬מודע ובלתי מודע‪.4‬‬ ‫התהלי הקוגניטיבי המאפשר ליצור ייצוגי פנימיי של עיר עתידית נסמ במידה רבה‪,‬‬ ‫כמעט בלעדית‪ ,‬על תפיסת המציאות של בני אד ‪ .‬המידע הנקלט בחושיה עובר עיבוד מיידי‬ ‫הכולל פרשנות – המציאות נקלטת כפי שהאד מבי אותה ]‪ .[4‬טיעו מקובל הינו שהנו' העתידי‬ ‫המשתק' בייצוגי של עיר העתיד ניזו ‪ ,‬למעשה‪ ,‬ממציאות החיי המוכרת בהווה‪ ,‬ומשק' סביבת‬ ‫‪ 4‬יכולת פיתוח זו היא משמעותית ביחס לבדיקה ההשוואתית האמפירית שנערכה בעבודה זו‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מחייה ונופי מוכרי ‪ .‬ההיגיו מאחורי טיעו זה הוא ההנחה שלפיה א ייצוגי העתיד היו כוללי ‬ ‫אלמנטי ואירועי אשר לחלוטי אינ ידועי ומוכרי לנו‪ ,‬לא היה ביכולתנו להבי אות ‪.‬‬ ‫יתרה מכ ‪ ,‬מאחר ובני אד ה אלה היוצרי את ייצוגי עיר העתיד‪ ,‬נראה שאי ביכולת ליצור‬ ‫ייצוגי נו' עתידי בטרמינולוגיות שכלל אינ מוכרות לה ]‪.[6‬‬ ‫תפיסת המציאות‪ ,‬שהיא הבסיס לכל ייצוג מרחבי באשר הוא‪ ,‬כוללת כאמור ג פרשנות‪.‬‬ ‫באופ כללי‪ ,‬נית לומר שהתפיסה משלבת בי מקורות המזיני אותה לבי עיבודי מידע אישיי ‬ ‫שוני שמבצע כל אד ע המידע אליו נחש'‪ .‬המקורות כוללי ‪ (1) :‬התנסות אישית חושית‬ ‫ובלתי אמצעית )מה שאינו אפשרי ואינו רלוונטי ביחס לעיר העתיד – א חשיפה למגוו גירויי ‬ ‫עירוניי בהווה עשויה לבוא לביטוי במכניז יצירת הייצוג‪ ,‬כפי שיפורט בהמש (‪ (2) ,‬מקורות‬ ‫משניי ומאגרי מידע – כמו ספרות‪ ,‬מפות ואיורי – זהו פירוש ועיבוד שנעשה כבר על ידי אד ‬ ‫אחר – א הוא זוכה לפרשנות נוספת על ידי מי שנחש' אליו‪ (3) ,‬התנסות קיבוצית – חלק‬ ‫מהאינטראקציה של הפרט ע הסובבי אותו – היוצרת מאגר‪/‬בסיס ידע משות' לקבוצה‬ ‫)‪ – [4] (Common Reservoir‬בי היתר על סמ שיתו' מידע הנוגע למקורות המשניי ]‪.[5‬‬ ‫עיבודי המידע כוללי ‪ ,‬בי היתר‪ ,‬ג סיווגי מידע – כמו "סדרי העדפה אסתטיי "‪ :‬יכולת‬ ‫שיפוט‪ ,‬הערכה והבחנה של הפרטי – המושפעת‪ ,‬בי היתר‪ ,‬ממורכבות הנו' ומיכולת הבנתו‬ ‫וההתקשרות אליו‪ .‬זה מאפשר לסווג מרחבי שוני בדרגות שונות‪ ,‬וחופ' לתפיסות הרווחות‬ ‫בציבור‪ Porteous .‬מבחי ‪ ,‬לפיכ ‪ ,‬בי נופי מועדפי אסתטית ונופי דחויי ; דוגמא נוספת‬ ‫לסיווג עשויה להיות "ערכי מוסריי " הבאי לביטוי בייצוג המציאות – הבחנה בי מה שהוא‬ ‫מוסרי ומה שנית לראותו כלא מוסרי‪ ,‬בהתא לקריטריוני מקובלי שוני – כמו רווחת‬ ‫הפרט‪ ,‬דאגה לאוכלוסיות חלשות‪ ,‬יכולת השפעה של הפרט על סביבתו‪ ,‬אקולוגיה ובריאות‬ ‫הציבור‪ .‬כ באה לביטוי הערכה של טיב המרחב והפעילות המתקיימת בו ]‪.[4‬‬ ‫ממד נוס' בעיבוד המידע וביצירת הייצוג הוא הממשק המתקיי בי שאיפות ותקוות אישיות‬ ‫לבי המרחב העירוני – שאיפות אלה מתורגמות לייצוגי של נו' מועד' – ונגזרות‪ ,‬או שאינ ‬ ‫נגזרות‪ ,‬מהמציאות הנוכחית – ובכלל זה‪ ,‬טיפול בתחלואי ההווה ופתרונות למגרעותיו; קיי ג ‬ ‫מצב הפו בו מתבסס הייצוג המעובד על חששות ופחדי – בצורה דומה של התממשקות למרחב‬ ‫העירוני‪ ,‬כפי שקיימת ע השאיפות והתקוות‪ .‬עיר העתיד מיוצגת‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬בפרמטרי של‬ ‫פחד וחשש ובאמצעות אלמנטי מפחידי ‪ ,‬כאוטיי ומנוכרי המבטאי דעיכה עירונית‬ ‫וחברתית ואובד שליטה ]‪ ;[4‬מאפייני אלה של הייצוג מוכיחי כי הפרשנות והעיבוד שעושי ‬ ‫הפרטי ה סובייקטיביי במידה רבה – וע זאת‪ ,‬מתקיי ומתבטא ג מכנה משות'‪ ,‬כאשר‬ ‫ההבחנה האמורה בי ייצוג חיובי ושלילי היא אחת מהדרכי המקובלות לזהותו ולהעריכו‪.‬‬ ‫ייצוג עירוני המתבסס בקרב הציבור הרחב מיוצג כתמונה דינמית הצפה ונוצרת במוח כתוצאה‬ ‫מגירוי‪ .‬זו הסתכלות בתצורה של מעי מבט רחב‪ ,‬כמו מציאותי‪ ,‬ולא כמפה; תפיסת המציאות‬ ‫בכלל ותפיסת העיר בפרט נסמכות על מבנה קטגורי הבא לביטוי ג בייצוג המרחבי אשר מורכב‬ ‫מקטגוריות‪ .‬מבנה קטגורי זה מאורג באופ היררכי‪ ,‬כאשר ההגדרות והתכונות הבסיסיות של‬

‫‪8‬‬

‫הקטגוריה )מכנה משות' אב טיפוס‪ ,‬דמיו משפחתי( קבועות ואינ משתנות‪ ,‬א תצורת ותכולת ‬ ‫של קטגוריות עשויה להשתנות ]‪ .[4‬הקטגוריות משלבות בי תופעות נצפות לבי אלמנטי ‬ ‫מופשטי שוני ]‪.[5‬‬ ‫זהות הקטגוריות המתקיימות בייצוגי עיר העתיד ובכלל זה‪ ,‬מבנה ותפקוד נגזרת מכ ‬ ‫שייצוגי אלה מבוססי ‪ ,‬כפי שנאמר‪ ,‬על מציאות ההווה‪ .‬מציאות מוכרת זו עוברת "השלכה‬ ‫קדימה" אל העתיד ]‪ .[4‬עובדה זו ניכרת ג בייצוגי שיוצריה סבורי שהעיר בעתיד תהיה שונה‬ ‫לחלוטי מהיו – ג ש נית לזהות קטגוריות מוכרות )כל עוד לא מדובר בייצוג פנטסטי חסר‬ ‫כל עיגו במציאות(‪.‬‬ ‫כדי להבי את משמעות של הקטגוריות ביצירת הייצוג ובביסוס זיקה בינו לבי ההווה‪ ,‬נית ‬ ‫להתייחס להבחנתו של ‪ Portugali‬בי ייצוג ספציפי )‪ (Specific‬וייצוג קטגורי )‪.(Categorical‬‬ ‫הראשו מתייחס לעיר נתונה מסוימת על בסיס ההיכרות עמה בעקבות שהייה והתנסות‪ ,‬ואילו‬ ‫ייצוג קטגורי מתייחס לעיר באופ כללי‪ .‬יש כמה דברי שנוכל לדעת ולהגיד על כל עיר שהיא‪ ,‬ג ‬ ‫א לא ביקרנו בה מעול וללא ידע מוקד כלשהו‪ ,‬וזאת לאור דמיו מסוי בקטגוריות בי ‬ ‫הערי ובהתא לציפיותיו של האד למצוא בכל עיר אלמנטי מרחביי מסוימי המשתייכי ‬ ‫לקטגוריות אלה ]‪ – [4‬הדבר מתקשר‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ג לחמשת האלמנטי של ‪The Image ") Lynch‬‬ ‫‪ ("of the City‬אות נוטי בני אד לזהות במרחב העירוני‪ .‬הייצוג הקטגורי נסמ במידה רבה‬ ‫על היכרות קודמת ע ערי שונות – אמצעית ובלתי אמצעית; נית לומר כי ייצוגי עיר העתיד ה ‬ ‫קטגוריי במידה רבה‪ ,‬ובכ משתלבות ההערכות להתפתחות חיובית ולהתפתחות שלילית‪ .‬זו‬ ‫העתקה והשלכה של מציאות מוכרת שהקטגוריות שלה ממשיכות להתקיי ולקיי מער יחסי‬ ‫גומלי ביניה ‪.‬‬ ‫מאפיי נוס' של קטגוריה הוא היותה פתוחה לקליטת מידע ורעיונות חדשי – יכולת‬ ‫התחדשות מתמדת‪ ,‬עדכו שוט' והוספת רכיבי מסוג חדש‪ ,‬כחלק ממערכת גומלי דינמית ע ‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫מכניז העתקת המציאות אל העתיד – השלכה והמרה של המציאות המוכרת לתקופת זמ ‬ ‫אחרת דורשות עריכת שינויי מסוימי – זהו תהלי של הוספת גווני פרשניי לאותה מציאות‪,‬‬ ‫כאשר היק' השינויי נובע מאופי וממידת הפרשנות‪ .‬זוהי פרשנות סובייקטיבית המזינה את‬ ‫ייצוגי עיר העתיד ונובעת מניסיונו‪ ,‬ידיעותיו‪ ,‬אמונותיו‪ ,‬תקוותיו וחששותיו של האד ‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫ניזו הייצוג ג מדימוי קולקטיבי רחב יותר שאליו חשו' הפרט ]‪.[4‬‬ ‫ביחס לגישות המרכזיות בתחו הקוגניציה המרחבית‪ ,‬נראה כי השימוש במציאות ההווה‬ ‫ליצירת ייצוגי עיר העתיד אינו עולה בקנה אחד ע "הגישה האקולוגית" של ‪ ,Gibson‬משו ‬ ‫שהיא מצריכה תנועה פיזית במרחב וביסוס ייצוג באמצעות קשר בלתי אמצעי בי המרחב‬ ‫והחושי )חשיבות לקלט ויזואלי התוא לתנועה בשטח( – דבר שאינו אפשרי לאור חוסר היכולת‬ ‫לנוע פיזית במרחבי עתידיי ‪ ,‬והיא ג אינה מתאימה לתיאור תהליכי קוגניטיביי מורכבי ‬

‫‪9‬‬

‫של עיבוד מידע; ג גישת "הקוגניטיביז הקלאסי" אינה מתאימה לתיאור התהלי – גישה זו‬ ‫מתייחסת לאגירה וקידוד של מידע באופ סימבולי‪ ,‬בצורת אייקוני האגורי בזיכרו – אלה ה ‬ ‫אייקוני בתצורת הווה ולא בתצורת עתיד‪ ,‬ולא נית לעשות בה שימוש ישיר ביצירת ייצוגי ‬ ‫המשני במידה רבה את צורת ואופיי של אייקוני אלה ]‪.[4] [6‬‬ ‫הגישה הקוגניטיבית שנמצאה כמתאימה ביותר לתיאור מכניז העתקת המציאות לעתיד היא‬ ‫גישת ‪ .(Synergetic Inter-Representation Network) SIRN‬לפי גישה זו‪ ,‬נית לראות בייצוג‬ ‫שנוצר "פרמטר סדר" – שהיווצרותו היא תוצר אינטראקציה בי מידע פנימי קיי )כמו מחשבות‪,‬‬ ‫רעיונות והתנסויות( לבי מידע חדש שהתקבל מ הסביבה באמצעות החושי ‪ .‬זהו "הייצוג‬ ‫השליט"‪ ,‬הדומיננטי‪ ,‬ה"משעבד" את המערכת עד לכניסת מידע חדש‪ .‬פרמטר הסדר של ייצוג‬ ‫העתיד התפתח בתהלי המכונה "‪ – "Prospective Memory‬זיכרו המתייחס לפעולה עתידית –‬ ‫שבו אנו חושבי ועושי דברי בעתיד כתוצאה מקישור אסוציאטיבי בי רמז‪/‬גירוי ) ‪Cue‬‬ ‫‪ (dependent‬שאנו מקבלי מ הסביבה‪ ,‬לבי אות מטעני אישיי קודמי ]‪ .[4] [6‬בכ משתלב‬ ‫ג שימוש שעושה האד בתובנות מולדות המצביעות על "פוטנציאל" במתיחת העיר הקיימת‬ ‫לעתיד ]‪.[5‬‬ ‫מרכיב נוס' של המכניז המתרג אלמנטי ואירועי מתו הזיכרו האנושי‪ ,‬בשילוב הרמז‬ ‫הסביבתי מההווה‪ ,‬לייצוג הכולל מאפייני צורניי ותפקודיי עתידיי הוא מהל של מניפולציה‬ ‫ אותה מפעיל הפרט על עצמו ועל אחרי במטרה להאמי שאלמנטי ואירועי שנחוו בעבר‬ ‫ובהווה הופכי למייצגי עתיד‪ .‬מניפולציה זו כוללת שני מחוללי ‪ (1) :‬הגזמה‪ (2) ,‬סימבוליזציה‪.‬‬ ‫אלה מופעלי על כל אלמנט מרחבי ומלבישי אותו בכסות של ייצוג עתידי‪ .‬ההגזמה נעשית‬ ‫כאשר אי משני את זהותו והגדרתו של אלמנט מסוי )שמירת מסגרת חיצונית(‪ ,‬א משני את‬ ‫התוכ הפנימי ו‪/‬או צורתו – במקרה כזה‪ ,‬למרות שההגדרה אינה משתנה‪ ,‬חל שינוי של המשמעות‬ ‫– לדוגמא‪ :‬בניי שמשני את צורתו ו‪/‬או המתאר הפנימי שלו‪ .‬הבניי נראה אחרת ומתאי ‬ ‫לשימושי אחרי ‪ .‬אמצעי זה משמש פעמי רבות בז'אנר המדע הבדיוני‪ ,‬שעה שרכיבי עירוניי ‬ ‫מתוארי בצורה בה הגדרת נותרת בעינה ושואבת ממציאות מוכרת א צורת והמשמעות‬ ‫המיוחסת לה משתני ויוצרי רוש שמדובר בעיר השייכת לעתיד ]‪ .[6‬לעיתי תתכ הגזמה‬ ‫ניכרת יותר – בה ג המסגרת החיצונית משתנה‪ ,‬כמו במקרה של עיוותי צורה מוחלטי ‪ ,‬א ‬ ‫הזהות הכוללת נשמרת – האלמנט המרחבי והקטגוריה ]‪.[4‬‬ ‫מנוע הסימבוליזציה במסגרת המניפולציה היוצרת את ייצוגי עיר העתיד איננו עצמאי‬ ‫לחלוטי ‪ ,‬ומשתמש ג הוא בהגזמה מסוימת‪ .‬יוצרי הייצוגי משתמשי בסימבולי )סמלי (‬ ‫ומיתוסי מההווה והעבר‪ ,‬תו שינוי זמ ומיקו ‪ .‬הסימבולי ה אמצעי להעברת אווירה‬ ‫ותחושות‪ ,‬כאשר ההגזמה באה לביטוי בקיטוב המשמש להדגשת הסימבול‪ .‬הסימבוליזציה היא‬ ‫האמצעי המבטא את המטעני האישיי של בוני הייצוג )בניית ייצוגי סמנטיי (‪ ,‬כאשר ראייה‬ ‫סובייקטיבית ואסוציאטיבית זו של העתיד עשויה להתייחס לעתיד אישי או לעתיד קולקטיבי ]‪,[4‬‬ ‫והמקורות לכ עשויי ג ה להיות תפיסות רווחות בציבור או תפיסות אינדיבידואליות במידה‬

‫‪10‬‬

‫זו או אחרת; דוגמאות לסימבוליזציה עשויות להיות איו אקולוגי‪ ,‬איו על המי האנושי‪,‬‬ ‫מאבקי כוחות בי מעמדות ואיומי ביטחוניי ‪.‬‬ ‫עבודה זו מתמקדת בבחינת הבדלי ברוחב עושר הייצוג של עיר העתיד בי קבוצות שונות‪,‬‬ ‫ומטרתה אינה לזהות את טיב של הערכות ותחושות סובייקטיביות המשתלבות בייצוגי – ע ‬ ‫זאת‪ ,‬יצוי כי באמצעות הסימבוליזציה מבטאי הפרטי את עמדותיה ותחושותיה האישיות‬ ‫ביחס לעיר העתיד באופ המאפשר לנתח את הייצוגי בכלי המשמשי לבחינת הערכות‬ ‫ודירוגי של אסתטיקה סביבתית‪ ,‬וכ לבחו את תפיסותיה במונחי של "מקו " ו"אי מקו "‬ ‫)‪ ,(Relph‬המתייחסי ליכולת האנושית להזדהות ע עיר העתיד והנעשה בה ]‪ .[4‬תפיסת העול ‬ ‫הנוכחית של הפרט באה לביטוי בייצוגיו – דוגמא לכ היא קטגוריות אופטימיות בקרב ילדי ‬ ‫המשתנות לקטגוריות ריאליות ופסימיות אצל מבוגרי ]‪.[5‬‬ ‫הממד הסובייקטיבי הזה עשוי להתקשר ג להבחנה רחבה יותר הקיימת בתחו הגיאוגרפיה‬ ‫הקוגניטיבית‪ ,‬המבדילה בי "ידע מרחבי" ו"דימוי סביבתי" – בעוד הראשו מייצג את דרגת הידע‬ ‫המרחבי הקיימת בקרב האוכלוסייה ותצורתו‪ ,‬השני מתייחס לייצוג מנטלי של הסביבה ‬ ‫הערכות‪ ,‬מחשבות והתרשמויות‪ .‬זה ביטוי מגוו ורחב יותר המבוסס על שליפה סלקטיבית‬ ‫מהזיכרו ומשלב ממד חזק של פרשנות ]‪ .[1‬ביחס לייצוגי עיר העתיד‪ ,‬השוני הוא שלא מדובר בידע‬ ‫מרחבי קונפיגורלי‪ ,‬משו שזו תפיסה של מציאות שאינה קיימת ואינה נגישה‪ ,‬ולא נית אלא‬ ‫לשלב בי שני סוגי הייצוגי ‪ ,‬שכ להמשגת עיר העתיד נדרשי אות כלי השותפי ליצירת‬ ‫"הדימוי הסביבתי"‪ .‬לפיכ ‪ ,‬ברור שממד סובייקטיבי מסוי בייצוגי עיר העתיד הוא בלתי נמנע‪,‬‬ ‫וא' הכרחי לעצ קיומ ‪.‬‬

‫מאיירים כיוצרי ייצוג עיר העתיד‬ ‫בתהלי עבודתו של מאייר‪ ,‬בדומה לעבודת של ציירי ‪ ,‬נוצר ומתבסס במוחו ייצוג של‬ ‫האיור‪ ,‬אשר מתורג לשפה חזותית‪ .‬ורדי )‪ (1996‬טוע כי כבר משחר ההיסטוריה נעשו ציורי על ‬ ‫פי זיכרו ולפי התבוננות ריאליסטית במרחב – כלומר‪ ,‬שילוב בי מופעי חזותיי שנאגרו‬ ‫בזיכרו לבי המציאות היומיומית כפי שנחוותה בסביבת המחייה ]‪ .[5‬חוקר האמנות א‪.‬ה‪.‬‬ ‫גומברי משלב בכ ג את אלמנט הפרשנות‪ ,‬כשלטענתו ציירי אינ מציירי את אשר ה ‬ ‫רואי ‪ ,‬משו שראיית את העול מושפעת ג מתיאוריה‪ ,‬אידיאולוגיה ותפיסת עול ‪ ,‬ולפיכ ‬ ‫שהציור אינו מייצג את המציאות האובייקטיבית‪ ,‬אלא מציאות מנטלית סובייקטיבית השואבת‬ ‫מהפרדיגמה התרבותית בה ה חיי ]‪.[5‬‬ ‫הקשר בי שני סוגי המציאות‪ ,‬אובייקטיבית ומנטלית‪ ,‬מושתת על תהלי הפרשנות ]‪ .[5‬ורדי‬ ‫וגומברי סבורי כי העתקת המציאות אינה נאיבית אלא עוברת תהלי פרשני אינטרה פסיכי‬ ‫וסובייקטיבי‪ .‬ורדי גורס כי זהו תהלי דינמי‪ ,‬שעה שההסתכלות על המציאות הקיימת וחקירתה‬ ‫אינ סטטיות‪ ,‬אלא נעשות תו הבנייה ורה קונסטרוקציה של אותה מציאות ]‪.[5‬‬

‫‪11‬‬

‫באופ כללי‪ ,‬נית לומר כי ציורי ‪ ,‬איורי ‪ ,‬סיפורי ‪ ,‬תיאורי קולנועיי ומתארי ‬ ‫ארכיטקטוניי המתארי את עיר העתיד ה כול ביטוי לייצוגי פנימיי קוגניטיביי אשר‬ ‫משותפי לבני האד ‪ ,‬ומהווי ביטוי גרפי‪ ,‬סמנטי‪ ,‬וורבלי או ויזואלי של מכניז העתקת‬ ‫המציאות אל העתיד ]‪ ;[5‬כפי שכבר נאמר‪ ,‬אלה ה תוצרי אינטראקציה בי ייצוג פנימי וניסיו ‬ ‫אישי מצטבר לבי מופעי סביבתיי חיצוניי ]‪.[5‬‬ ‫מאיירי ‪ ,‬כמו סופרי ואנשי קולנוע העוסקי בייצוגי נו' עירוני עתידי‪ ,‬שותפי למעשה ‬ ‫לתקשורת דו סטרית בינ לבי הקהל הרחב‪ .‬ה מזיני ומעשירי אותו בייצוגיה וניזוני ‬ ‫מתפישות‪ ,‬התנסויות וחוויות שלו ליצירת ייצוגי חדשי ]‪ .[5] [6‬קהל הצופי מפרש את האיור‬ ‫ומעשיר את הייצוג הפנימי שלו במידע הנקלט מ האיור‪ ,‬דר הסתכלות פרשנית‪ ,‬כאשר ייצוגיה ‬ ‫החיצוניי ביחס לעיר – בהמש ה חוליה נוספת של אותו תהלי פרשני‪ .‬נית לראות זאת‬ ‫כתוצר הצטברות הפרשנויות השונות באותו ייצוג פנימי; בכ משתלבי השערות‪ ,‬ניחושי ‬ ‫והשלמות )גשטאלט( שה חלק מתפיסת המציאות על ידי בני אד ‪ .‬אלה אוגרי מידע שנקלט‬ ‫בחשיפת למדיות השונות העוסקות בעתיד‪ ,‬ועושי שימוש במידע זה בתהלי הפרשני שמנסה‬ ‫לנחש את אפיונה של עיר העתיד מתו האגור בזיכרונ והתנסויות העבר שלה ]‪ – [5‬שילוב‬ ‫מקורות מידע ראשוניי ומשניי ‪.‬‬ ‫לפי גומברי ‪ ,‬יוצרי חזותיי יכולי להציג את המציאות בשתי דרכי ‪ (1) :‬הצגת פירוט‬ ‫מקסימלי שמטרתו להגיע לשיא הדיוק‪ (2) ,‬העלמת חלק מהפרטי והצגת תמונה חלקית – כדי‬ ‫שהשלמת התמונה תיעשה על ידי הצופה )ניחושי והשערות(‪ .‬לפי פורת‪ ,‬נטיית של רוב הציירי ‬ ‫המקצועיי ‪ ,‬ששליטת בתוצר החזותי גבוהה מאד‪ ,‬היא להציג תמונה חלקית ומרומזת – מעי ‬ ‫הצצה חטופה – הדורשת מהצופה להשלימה בפרשנותו ]‪.[5‬‬ ‫אפיו זה של הציורי והאיורי יוצר רוש של עיר מסתורית‪ ,‬עצומה ובעלת כוחות שקשה‬ ‫להערי את עוצמת ]‪ .[5‬לפי ורדי‪ ,‬קיי פער בי יכולת של ציירי לתאר ממדי פיסיי ‬ ‫ליכולת לתאר התנהגויות אנושיות‪ ,‬שכ אלה פתוחות לפרשנות רבה הרבה יותר בהשוואה‬ ‫למתאר הפיסי‪ .‬נטיית היוצרי היא להתמקד במופע הפיסי‪ ,‬א לפעילות האנושית בתוכו יש‬ ‫משמעות ותרומה להשלמת אותה תמונה חלקית ]‪ ;[5‬מכל מקו ‪ ,‬יוצרי באשר ה – והמאיירי ‬ ‫ביניה – נדרשי לפנות לקהל היעד באמצעות קטגוריות מהמציאות המוכרת לו‪ ,‬וזאת כדי‬ ‫שיוכל להבי את העיר העתידית המוצגת בפניו ]‪ .[4‬לש כ ‪ ,‬עליה ג לבסס זיקה כלשהי בי ‬ ‫האיור לבי מאגר הידע הקיבוצי המשות'‪.‬‬ ‫באשר לתוכ הציורי והאיורי ‪ ,‬הנדלה כאמור מהמציאות המוכרת‪ ,‬נית לזהות בתוכו –‬ ‫במקרי רבי – הסתכלות חדשה‪ ,‬מתמקדת וביקורתית‪ ,‬על רכיביו החמקמקי והבלתי נתפסי ‬ ‫של ההווה ]‪ – [5‬הנעשית‪ ,‬בי היתר‪ ,‬באמצעות מנועי ההגזמה והסימבוליזציה‪ .‬מבקר הספרות‬ ‫‪ Jameson‬סבור כי ז'אנר המדע הבדיוני משק' במידה רבה תת מודע קולקטיבי רחב של החברה‬ ‫האנושית בהווה‪ .‬לפיכ ‪ ,‬הוא אינו מציג באמת את העתיד‪ ,‬אלא הופ את אותו הווה חמקמק‬ ‫לנגיש באמצעות עתיד מדומה ]‪ ;[4‬במקביל‪ ,‬נראה כי זהו תהלי דינמי בו מתפתחי הייצוגי של‬

‫‪12‬‬

‫פרטי ‪ ,‬של קבוצות ושל הכלל לגבי עיר העתיד לאור השני ‪ ,‬תו שימוש באינפורמציה מצטברת‬ ‫והשלכתה לעתיד ]‪ .[4] [5‬בהקשר זה‪ ,‬ניכר כי בנוס' להזנה ההדדית שבי היוצרי והקהל‪ ,‬ישנה‬ ‫ג מערכת השערות‪ ,‬דימויי והתנסויות המתפתחת בי יוצרי ליוצרי אחרי ]‪.[5‬‬ ‫כפי שהוסבר בתחילת העבודה‪ ,‬חשוב לציי כי במקרי רבי מאייר אינו זוכה ליד חופשית‬ ‫ולחופש יצירתי מלאי – בשונה מצייר – בי א מדובר באיור מוזמ שנעשה בהתא לבקשת‬ ‫הלקוח ולהגדרותיו – בכרזה או מודעה‪ ,‬לדוגמא – או באיור המבוסס על תוכ של כתבה בעיתו ‬ ‫)‪ (Editorial Illustration‬ובמקרה של איור עטיפת ספר‪ ,‬המיועדי להביא לביטוי ויזואלי ייצוג של‬ ‫יוצר אחר‪ ,‬וכפופי ג ה לאינטראקציה בי המאייר לבי מזמי העבודה‪ :‬הכותב‪ ,‬העור ‪ ,‬העור ‬ ‫הגרפי וגורמי נוספי ‪ .‬הדבר אינו אומר בהכרח שהייצוג הבא לביטוי באיור אינו ייצוג פרשני‬ ‫אישי של המאייר‪ ,‬או אחד מכמה ייצוגי שוני הקיימי אצלו‪ ,‬א יתכ ג כי האיור ישלב‬ ‫בתוכו רכיבי והשפעות מייצוגיה של אנשי אחרי ‪ ,‬במידה כזו או אחרת‪.‬‬

‫בסיס ההשוואה בין הקבוצות והנחות מוקדמות‬ ‫הבדיקה האמפירית במסגרת עבודה זו מיועדת לבחו הבדלי בי ביטוי ויזואלי לייצוגי עיר‬ ‫העתיד של קבוצת סטודנטי המתמחי בלימודי איור לבי ייצוגי עיר עתיד המבוטאי על ידי‬ ‫קבוצה הטרוגנית‪ ,‬המייצגת לכאורה את הציבור הרחב )לא מדובר במדג מייצג מבחינת‬ ‫היקפו ומבחינת מיו הנחקרי ( – וזאת באמצעות מחקר שטח בהיק' מצומצ ‪ ,‬שפרטיו יובאו‬ ‫בהמש ‪ .‬לאחר שיזוהו ההבדלי ‪ ,‬ייעשה ניסיו להבחי במקור – הא ה נובעי מטכניקה‬ ‫טובה יותר של איור והמחשה או שה מצביעי ג על עושר ייצוגי רחב יותר‪.‬‬ ‫לצור ההשוואה‪ ,‬אבקש לראות בקבוצת הסטודנטי לאיור "קבוצה מובחנת" בעלת רקע‬ ‫וניסיו אישי מוגדרי ‪ .‬מדובר בסטודנטי הנמצאי בסו' שנת הלימודי השלישית מתו ארבע‬ ‫שנות לימוד‪ .‬זהו מסלול התמחות המהווה סינו נוס' על הסינו ללימודי תואר ראשו במחלקה‬ ‫לעיצוב גרפי )כ ‪ 7‬סטודנטי לאיור לומדי בכל מחזור(‪ .‬מטבע הדברי ‪ ,‬יכולת הביטוי הוויזואלי‬ ‫של סטודנטי אלה היא גבוהה‪ ,‬וכ ג יכולת להתמודד ע אתגרי איור מגווני ‪ ,‬מורכבי ‬ ‫ותכופי ]‪.[8‬‬ ‫בדר כלל‪ ,‬מבוצעי בכל קורס באיור כמה פרויקטי במש הסמסטר‪ ,‬ע מספר הגשות‬ ‫ביניי ‪ ,‬וכמה הגשות סופיות‪ .‬הרעיונות וביצועיה מתפתחי במש מספר שבועות‪ ,‬בעבודה‬ ‫כמעט יומיומית‪ ,‬במהלכה מבוצע סיעור מוחות קבוצתי ואישי בצורות שונות‪ ,‬הסטודנט מקבל‬ ‫הנחייה אישית מהמרצי ‪ ,‬יש חיפוש והסתמכות על מקורות השראה )‪ (Reference‬שוני –‬ ‫רעיוניי ווויזואליי ‪ ,‬ולעיתי נעשה מחקר מקדי מסוי כבסיס ליצירת האיור‪ .‬בתהלי ‬ ‫הלימודי הזה בולטי התכנו והמחשבה שמאחורי יצירת האיורי ‪ ,‬כאשר בשלבי הביניי עולי ‪,‬‬ ‫נפסלי ונגנזי רעיונות שוני רבי חלק מגיעי לרמות שונות של סקיצות וא' לשלבי ‬ ‫מתקדמי ‪ .‬בנוס' למקוריות הנדרשת מהרעיו ומהדר בה בחר הסטודנט להמחיש אותו‪ ,‬נית ג ‬ ‫דגש לטיב הביצוע‪ ,‬לטיב השימוש בטכניקה ולמידת ההצלחה בהעברת המסר‪ .‬לפיכ ‪ ,‬קהל היעד‬

‫‪13‬‬

‫וההכוונה אליו ה חלק בלתי נפרד מכל שלב בהכנת האיור; בקורסי השוני מקבלי ‬ ‫הסטודנטי לאיור הנחיות ומשימות הכוללות רמות שונות של חופש פעולה בעוד שלעיתי ‬ ‫חופש הפעולה כמעט בלתי מוגבל‪ ,‬הרי שבמקרי אחרי ההנחיות והדרישות מוגדרות לפרטי‬ ‫פרטי ; יצוי כי התהלי אותו עוברי הסטודנטי הינו קבוצתי במידה רבה במהל התקדמות‬ ‫הפרויקטי לאור הסמסטר‪ ,‬ישנה חשיפה מתמדת של הסטודנטי לשלבי העבודה‪ ,‬לסקיצות‬ ‫ולתוצרי השוני של חבריה ללימודי ‪ .‬הסטודנטי ג משתפי זה את זה בחוות דעת באופ ‬ ‫רצי' וקבוע במהל השיעורי ומחו‪ 4‬לה ]‪ .[8‬במסגרת לימודיה ה עוברי ג אימו מסוי ‬ ‫לפיתוח יכולות של חשיבה המצאתית‪.‬‬ ‫ביחס לרקע התיאורטי שסקרתי בפרקי הקודמי ‪ ,‬הרי שנית לזהות כא שיטת עבודה‬ ‫שלבית מוגדרת ומסודרת – ג א אינה אחידה – בה מביאי לידי ביטוי הסטודנטי לאיור‬ ‫ייצוגי שוני ‪ .‬שיתו' הידע והחשיפה ההדדית בקרב קבוצת הסטודנטי כמוה כיצירת התנסות‬ ‫קיבוצית ובסיס ידע משות' לקבוצה‪ ,‬ויש להניח כי הדבר מחלחל בדרכי שונות ובעוצמות שונות‬ ‫לתו ייצוגיה ; כפי שכבר צוי ‪ ,‬נית דגש להכוונת המסר והבעתו לקהל היעד – א בשונה מהמצב‬ ‫בו ניזו היוצר מקהל היעד בתקשורת דו סטרית‪ ,‬הרי שכא קהל היעד של המאיירי המתחילי ‬ ‫הוא לרוב מדומה‪ ,‬ואילו קהל היעד המזי אות וניזו מה בפועל הוא חבריה ללימודי ‪.‬‬ ‫הנחות והשערות‪:‬‬ ‫הנחה נוספת ביחס לקבוצת הסטודנטי היא שתתכ בקרב רמה גבוהה יותר של חשיפה‬ ‫אישית לתכני מדיה חזותית המבטאי ייצוגי ודימויי עתידיי ‪ ,‬בהשוואה לקהל הרחב בי ‬ ‫א בשעות הפנאי ובי א כחלק מעבודת ע מקורות השראה ובכלל זה‪ ,‬סרטי ‪ ,‬קומיקס‬ ‫ותכני שוני באינטרנט‪ .‬כמו כ ‪ ,‬יתכ שה חשופי יותר מהממוצע ג לאדריכלות ואדריכלות‬ ‫מודרנית‪ ,‬לז'אנר המדע הבדיוני‪ ,‬לסביבות וירטואליות ולזרמי אמנות כמו הפוטוריז ‪ .‬כל אלה‬ ‫עשויי להרחיב את מקורות הייצוג שלה ‪.‬‬ ‫ מסיבות שונות‪ ,‬שחלק הוצגו כא ואחרות יתבררו בהמש ‪ ,‬יתכ שעושר הייצוג של‬ ‫סטודנטי לאיור ביחס לעיר העתיד‪ ,‬כפי שיבוא לביטוי במשימת ציור השוואתית ]פירוט בפרק‬ ‫הבא[‪ ,‬עשוי להיות רחב יותר בהשוואה לעושר הייצוג של הציבור הרחב‪.‬‬ ‫ צפוי שיהיו הבדלי שמקור בטכניקת איור והמחשה טובה יותר ובניסיו מצטבר‪ .‬קיימת‬ ‫אפשרות סבירה שהסטודנטי ינסו להפגי אלתור‪ ,‬מקוריות ואינדיבידואליות‪ ,‬א יתכ שזו תהיה‬ ‫"מתיחה" ו"הרחבה" של ייצוג שאינו בהכרח עשיר מזה של הקהל הרחב‪.‬‬

‫מתודולוגיה ורקע תיאורטי נלווה לבחינת ייצוגי‬ ‫עיר העתיד באמצעות משימת ציור‬ ‫מער המחקר גובש על סמ שיעורי הקורס‪ ,‬הרקע התיאורטי שהוצג ויוצג כא וכ בהתא ‬ ‫לבדיקה אמפירית איכותנית של ‪ 325‬ציורי של עיר העתיד שבח פורת )‪ (2001‬במסגרת עבודת‬ ‫‪14‬‬

‫מאסטר‪ .‬ש נערכה השוואה מסוימת בי ציורי שנעשו על ידי הקהל הרחב וציורי שיצרו‬ ‫ציירי מקצועיי ‪ .[5] 5‬הבדיקה שערכתי התבססה ג על התרשמותי מציורי הנחקרי שהוכנו‬ ‫עבור עבודה זו ומהמידע שמסרו לי וכ על ההנחות המוקדמות שהועלו בתחילת המחקר‪.‬‬ ‫לצור ההשוואה בי שתי הקבוצות‪ ,‬נבחרה מתודולוגיה של משימת ציור השוואתית זהה‬ ‫המיועדת לבחו את הביטוי לייצוג הקוגניטיבי הפנימי של הנחקרי ‪ ,‬משתי הקבוצות‪ ,‬לגבי עיר‬ ‫העתיד‪ .‬בנוס' לציור‪ ,‬כלל השאלו ג שלב נוס' של דיווח עצמי )‪ (Self-Report‬בו התבקשו‬ ‫הנחקרי לציי הסברי כתובי לציור שיצרו‪ .‬ההנחה היתה שההסברי יכללו לעיתי ג ‬ ‫פרשנות אישית וכ תוספות שונות‪.‬‬ ‫לפי פורת‪ ,‬ציורי עיר העתיד‪ ,‬בי א ה נעשי על ידי הציבור הרחב או ציירי מקצועיי ‪,‬‬ ‫כוללי תכונות המאפיינות מפה קוגניטיבית‪ .‬בי היתר‪ ,‬ה כוללי אלמנטי שהותירו רוש ‬ ‫עמוק על המציירי ואת האלמנטי הזכורי ביותר‪ ,‬וכ ה מציגי סימבוליקה‪ ,‬טופולוגיה‬ ‫וסידור מרחבי המשתלבי ע מודל מנטלי מעודכ שמבוסס על הייצוג הפנימי העדכני ביותר שיש‬ ‫למצייר ביחס לעיר העתיד ]‪ .[5‬בכ משולבי אלמנטי המספקי אינפורמציה רבה ולכ עשויה‬ ‫להיות לה תרומה ביצירת ציור מוב ובהיר של עיר העתיד ]‪.[5‬‬ ‫במסגרת ניסוח משימת הציור‪ ,‬נעשה ניסיו ליצור משימה שתאפשר השוואה אופטימלית בי ‬ ‫שתי הקבוצות‪ ,‬ותהיה זהה ככל שנית לשתיה ‪ .‬בד בבד‪ ,‬היה צור בנטרול מסוי של התנאי ‬ ‫בה רגילי הסטודנטי לאיור ליצור‪ ,‬כפי שהוצגו בפרק הקוד ‪ ,‬ובמידה מסוימת נדרשה ג ‬ ‫השוואת רמה של המשימה באופ שינטרל חלק מהיתרונות של הסטודנטי על פני הקהל הרחב‪.‬‬ ‫שתי הקבוצות קיבלו הנחיה פשוטה‪" :‬נסו לדמיי עיר עתידית כפי שתיראה בעוד כ ‪ 100‬שנה‬ ‫ואת האופ שבו היא פועלת ומתקיימת"‪"...‬כעת‪ ,‬קחו ד' ‪ A4‬ונסו לצייר אותה במש מספר‬ ‫דקות"; לקבוצה ההטרוגנית הובהר ש"הרעיו חשוב יותר מהביצוע‪ .‬אי להיעזר במקורות‬ ‫השראה כלשה במהל המשימה"‪ .‬לקבוצת הסטודנטי הוסבר כי "מבחינת ביצוע‪ ,‬אי צור ‬ ‫בהשקעה שמעבר לרמת סקיצה )איור בסיסי וראשוני(‪ .‬אי להיעזר ברפרנס ובמקורות השראה"‪.6‬‬ ‫שלב הדיווח העצמי הופיע בשתי הקבוצות‪" :‬לבסו'‪ ,‬הוסיפו הסברי כתובי על גבי הציור‬ ‫שיצרת "‪.‬‬ ‫לפי גישת ‪ ,SIRN‬נית לראות את "הרמז הסביבתי"‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬בבקשת החוקר ובהנחיה‬ ‫לנחקר; חקר העתיד בספרות המקצועית מתמקד ב ‪ 5‬טווחי עתיד‪ :‬מיידי‪ ,‬קצר‪ ,‬בינוני‪ ,‬ארו ‬ ‫וארו מאד – האחרו מתייחס ל ‪ 50‬עד ‪ 100‬שנה מההווה ]‪ ,[10‬והוא זה שנבחר לבדיקה זו‪ .‬ייצוג‬

‫‪ 5‬הציבור הרחב נבדק באמצעות משימת ציור בעוד הציירים המקצועיים נבדקו שם באמצעות ציורים קיימים שיצרו בעבר;‬ ‫בדיקה זו התייחסה לשוני בין קבוצות שונות – נבדלות ורבגוניות‪ ,‬מבחינה אתנית‪ ,‬גילאית‪ ,‬לאומית וכו'‪ .‬מצאתי בכך מקור‬ ‫תוקף מסוים להשוואה הנערכת כאן‪.‬‬ ‫‪ 6‬התייעצתי בניסוח עם סטודנט לאיור הלומד ב"שנקר" ]‪.[8‬‬

‫‪15‬‬

‫עיר העתיד נבח ביחס לעתיד הרחוק‪ ,‬וזאת משו שבעתיד הקרוב צפוי שהשפעת המציאות‬ ‫המוכרת תהיה דומיננטית מאד‪ .‬השפעה זו עשויה להיחלש לאור זמ בהמש ‪.‬‬ ‫הנחקרי בשתי הקבוצות לא קיבלו הסברי נוספי כלשה בשעה שציירו‪ .‬ג כאשר ביקשו‬ ‫הכוונה נוספת זאת בניסיו למנוע הטיה מכל סוג; ביחס לסטודנטי לאיור‪ ,‬הכוונה הראשונית‬ ‫היתה להגביל את זמ ביצוע המשימה‪ ,‬א לבסו' הוחלט לציי זמ ביצוע בלתי מוגדר של "מספר‬ ‫דקות" עבור שתי הקבוצות; כדי לנטרל את שלב התכנו המוקד לו מורגלי הסטודנטי ‪ ,‬בחרתי‬ ‫שלא ליידע מראש את הנחקרי בשתי הקבוצות לגבי נושא המחקר‪ ,‬וכ נית ג דגש לביצוע‬ ‫מיידי של המשימה לאחר קריאת ההנחיות; בנוס' לכ ‪ ,‬הממד הקבוצתי האמור של הסטודנטי ‬ ‫נוטרל ג הוא‪ ,‬שעה שכל אחד מה ביצע בגפו את המשימה ונחקר בנפרד‪ .‬כמו כ ‪ ,‬כפי שנית ‬ ‫לראות בניסוח המשימה‪ ,‬נמנע מה לעשות שימוש במקורות השראה חיצוניי כלשה ‪ ,‬ה ‬ ‫הוגבלו לטכניקה ידנית והתבקשו להגיע לרמת סקיצה בלבד – בשונה מהדרישה המקובלת מה ‬ ‫ליצור איור מוגמר‪ .‬ה ג לא קיבלו הנחייה כלשהי הנוגעת לקהל יעד‪.‬‬ ‫משימת הציור נועדה לשמש בסיס למחקר איכותני‪ .‬הנחת המוצא לעניי זה היא שיש קשר‬ ‫מסוי בי משתני וגורמי שוני לבי הייצוג המתבטא בציורי ‪ ,‬אול כחלק מאופיו ומאפיונו‬ ‫של מחקר איכותני‪ ,‬יתכ קושי בזיהוי קשר חד ערכי וביכולת לבודד את המשתני ואת השפעת ‪,‬‬ ‫וכ יתכנו גורמי שהשפיעו זה על זה; ניתוח הציורי יכול להיעשות ג כניתוח אמנותי וכניתוח‬ ‫פסיכולוגי‪ ,‬א לא לכ נית הדגש במקרה זה‪.‬‬ ‫לציורי הנחקרי נערכו בדיקות השוואתיות כלליות וממוקדות שונות – כפי שיפורטו ויוסברו‬ ‫בפרק הבא‪ .‬את הבדיקות נית לחלק לארבע קבוצות‪ (1) :‬אפיו התוכ המבוטא בציורי ורוחב‬ ‫היריעה – ובכלל זה‪ ,‬השוואת אלמנטי המצביעי על זמ העתיד ולא ההווה בציור‪ (2) ,‬התחקות‬ ‫אחר מקורות הייצוג של היוצרי – משמעות ותרומת ביחס לעושר הייצוגי של עיר העתיד‪(3) ,‬‬ ‫בחינת צורת הביטוי ומידת המניפולציה שנעשתה‪ (4) ,‬מקומה של טכניקת הציור והשפעתה על‬ ‫ביטוי הייצוגי ‪ ;7‬חלק מהבדיקות משתייכות ליותר מקבוצה אחת‪.‬‬

‫פירוט הבדיקות וניתוח ממצאיהן‬

‫‪ -‬כולל הצגת מסקנות‬

‫ראשוניות ומסקנות ביניים‬ ‫את משימת הציור ביצעו ‪ 12‬נחקרי – מתוכ ‪ 5‬סטודנטי במסלול איור ב"שנקר" )גיל‬ ‫ממוצע‪ (24 :‬ו ‪ 7‬נחקרי נוספי )‪ 2‬בני נוער‪ 3 ,‬צעירי ו ‪ 2‬מבוגרי ( המהווי "קבוצה‬ ‫הטרוגנית" )ביקורת( )ועשויי לכלול ציירי חובבי בדרגות שונות של ניסיו (‪ .‬כל הנחקרי ‬ ‫שייכי למגזר העירוני‪.‬‬ ‫לצור ההתייחסות והניתוח‪ ,‬מוספרו ציורי הנחקרי באופ הבא‪ :‬ציורי שיצרו סטודנטי ‬ ‫לאיור מוספרו באותיות ‪ A-E‬והציורי של הקבוצה ההטרוגנית מוספרו באותיות א' ז'‪ .‬בנוס'‪,‬‬ ‫‪ 7‬הפרק "דיון ומסקנות" ישוב ויתייחס לארבע קבוצות אלה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫נעשה שימוש במספור פנימי לכל אחד מתוצריו של אותו נחקר – בעיקר במקרי בה הציור‬ ‫וההסבר הכתוב מופיעי בשני דפי נפרדי )לדוגמא‪ ,‬ג ‪ ,1‬ג ‪ .(2‬יצוי כי אחת הסטודנטיות )‪(E‬‬ ‫יצרה ‪ 3‬ציורי על דפי נפרדי )‪ – (E-1, E-2, E-3‬לצור הניתוח‪ ,‬אתייחס אליה כיחידה אחת‬ ‫וכביטוי אחד לייצוג עיר העתיד שלה; לשיפור נוחיות הקריאה‪ ,‬המסקנות העיקריות של ההשוואה‬ ‫בי הקבוצות‪ ,‬בכל בדיקה ובדיקה‪ ,‬סומנו בצבע כחול‪ .‬הצעות לבדיקות המש ובדיקות נוספות‬ ‫מופיעות בצבע ירוק‪.‬‬ ‫בדיקת ייצוגי הקטגוריות‬ ‫הרכב של ייצוגי עיר העתיד השוני מקטגוריות מאפשר למיי את הייצוגי של כמה וכמה‬ ‫יוצרי בהתא לקטגוריות המופיעות בה ‪ .‬הקטגוריות הבאות לביטוי בייצוגי עיר העתיד‬ ‫משלבות בי מתווה פיסי‪/‬צורני של העיר ורכיביה לבי רגשות ועמדות סובייקטיביות )פ רגשי( של‬ ‫היוצר כלפי העיר‪ .‬נית לזהות בייצוגי אבות טיפוס צורניי שוני ‪ ,‬כמו ג כאלה המייצגי ‬ ‫גישות מובילות ]‪ .[5‬בהתא לורדי‪ ,‬מציע פורת לסווג את קטגוריות עיר העתיד בציורי לשתי‬ ‫קבוצות עיקריות‪ (1) :‬קטגוריות העוסקות במתאר צורני‪ (2) ,‬קטגוריות העוסקות בפעילות‬ ‫אנושית‪ .‬אי הכרח ששתי הקבוצות יבואו לביטוי בציור‪ ,‬ותתכ התמקדות בנו' צורני בלבד ]‪.[5‬‬ ‫בהירות הקטגוריות‪ ,‬אפיונ והגדרת מעידה‪ ,‬לפי פורת‪ ,‬על קיומו של מושג ברור ומוגדר של‬ ‫עיר עתידית בקרב בני נוער והאוכלוסייה הבוגרת ]‪ ;[5‬במרבית הציורי שבדק‪ ,‬נית לזהות‬ ‫מערכת יחסי מרחבית המתקיימת בי הקטגוריות ושואבת את מקורותיה והגיונה ממציאות‬ ‫ההווה ומייצוגי מוכרי של ערי עתיד – וההיגיו הזה ממשי ומתקיי ג בציורי המציגי ‬ ‫תפיסות חדשניות של מתאר עירוני‪ .‬הדבר מתאפשר‪ ,‬בי היתר‪ ,‬לאור אותה יכולת התחדשות‬ ‫המאפיינת את הקטגוריות ]‪ ;[5‬עוד נית לראות כי במרבית סרטי המדע הבדיוני‪ ,‬שה בעלי מגוו ‬ ‫אפשרויות וויזואלית נרחב ביותר ולבטח רחב יותר מאיור – מציגי לרוב קטגוריות מובנות‬ ‫ונתפסות של נו' עירוני ]‪ .[5‬לפיכ ‪ ,‬סביר להניח כי מידת הופעת של קטגוריות חריגות בייצוגי ‬ ‫אינה מתאימה לשמש כפרמטר השוואתי בי הקבוצות‪.‬‬ ‫ תחילת בחרתי לזהות את מגוו הקטגוריות ותת קטגוריות שנית למצוא בציורי שיצרו‬ ‫נחקרי משתי הקבוצות‪ .‬הקטגוריות אות חיפשתי בציורי ‪ ,‬ביחס למתאר העירוני הצורני ‬ ‫פונקציונלי‪ ,‬ה ‪ (1) :‬בנייני ‪ (2) ,‬רחובות וזיקת למתאר העירוני‪ (3) ,‬מערכות תחבורה‪ (4) ,‬סביבת‬ ‫העיר – ובכלל זה זיקתה לסביבה טבעית או אחרת והתערבות אנושית בסביבה הטבעית‪(5) ,‬‬ ‫מטרדי עירוניי )וכ התייחסות להיעדר ‪ .‬הכוונה למטרדי הפוגעי בעיר העתיד ולא אזכור‬ ‫למטרדי ההווה(‪ (6) ,‬תכסית עירונית ארעית דינמית – שאינה ממד קבוע בנו' העירוני – כמו‬ ‫פרסו חוצות‪ ,‬מערכות תאורה‪ ,‬אמצעי תחבורה ופעילות מסחרית‪ (7) ,‬שטחי פתוחי ‪ ,‬צמחייה‬ ‫ומוקדי פנאי )או התייחסות להיעדר (‪ (8) ,‬מנגנוני ויסות‪ ,‬הכוונה ושליטה בעיר )הכוונה לויסות‬ ‫תחבורה‪ ,‬תנועה‪ ,‬אנרגיה והשפעת מפגעי לא כולל מערכות הגנה‪ ,‬מערכי ארגו חברתי‪/‬שליטה‬ ‫באוכלוסייה ומדיניות תכנו עירוני(‪ (9) ,‬התקני ורכיבי עירוניי שמטרת המפורשת היא‬ ‫להתמודד ע תנאי חדשי ותנאי אי ודאות העשויי להתקיי בעתיד )ביחס לאיומי ‬ ‫פוטנציאליי שאינ קיימי או אינ מרכזיי בייצוג – ובכלל זה חברתיי (‪ (10) ,‬מקורות‬

‫‪17‬‬

‫ומערכות אנרגיה‪ (11) ,‬ממד מפלסי של העיר; יצוי כי לצור הבדיקה‪ ,‬ראיתי ה בציור וה ‬ ‫בדיווח העצמי שכתבו הנחקרי יחידה אחת‪ ,‬שחלקיה משלימי זה את זה‪.‬‬ ‫ממצאי ‪ (1) :‬אצל כל ‪ 12‬הנחקרי מופיעה קטגוריית הבנייני ‪ (2) ,‬שלושה מהנחקרי ובה ‬ ‫סטודנט אחד לא כללו רחובות או שלא התייחסו אליה ‪ (3) ,‬מערכות תחבורה הופיעו אצל ‪10‬‬ ‫מהנחקרי ונעדרו אצל נחקר אחד בכל אחת משתי הקבוצות‪ (4) ,‬סביבת העיר – בהתא להגדרת‬ ‫סעי' ‪ – 5‬הופיעה אצל שניי מהסטודנטי ושני נחקרי מהקבוצה השנייה‪ (5) ,‬מטרדי עירוניי ‬ ‫נזכרי אצל ‪ 3‬סטודנטי ו ‪ 4‬נחקרי מהקבוצה ההטרוגנית‪ (6) ,‬תכסית עירונית ארעית דינמית‪:‬‬ ‫ערכתי הבחנה בי אמצעי תחבורה – המופיעי אצל ‪ 4‬סטודנטי ו ‪ 6‬נחקרי בקבוצה השנייה ‬ ‫לבי יתר מרכיבי התכסית המופיעי אצל ‪ 2‬סטודנטי ו ‪ 2‬נחקרי נוספי ‪ (7) ,‬שטחי פתוחי ‪,‬‬ ‫צמחייה ומוקדי פנאי בעיר קיימי בציוריה של ‪ 2‬סטודנטי ו ‪ 6‬מחברי הקבוצה הנוספת‪(8) ,‬‬ ‫מנגנוני ויסות‪ ,‬הכוונה ושליטה בעיר קיימי אצל ‪ 3‬מהסטודנטי ואצל כל שבעת הנחקרי ‬ ‫בקבוצה ההטרוגנית‪ (9) ,‬התקני עירוניי שייעוד לשמש מענה לתנאי חדשי ותנאי אי ודאות‬ ‫בעתיד – אינ מופיעי אצל הסטודנטי ‪ ,‬א מופיעי אצל ‪ 4‬מנחקרי הקבוצה האחרת‪(10) ,‬‬ ‫מקורות ומערכות אנרגיה‪ :‬הופיעו אצל סטודנט אחד ו ‪ 3‬נחקרי שאינ סטודנטי ‪ (11) ,‬ממד‬ ‫מפלסי של העיר ניכר אצל ‪ 4‬מהסטודנטי ו ‪ 3‬מחברי הקבוצה השנייה; בסיכו כללי‪ ,‬נית לראות‬ ‫כי התייחסויות לאחת עשרה הקטגוריות שהוגדרו מופיעות בציורי הסטודנטי ב ‪ 48%‬מהמקרי ‬ ‫ואצל הקבוצה ההטרוגנית ב ‪ .62%‬יצוי כי הופעת שטחי ירוקי ומרחבי פנאי‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬עשויה‬ ‫להתקשר להחלטת היוצר לגבי דימוי חיובי‪/‬שלילי של העיר‪ ,‬ובנוס' – במרבית המקרי ‪ ,‬קשה‬ ‫לקבוע מדוע קטגוריות מסוימות לא נכללו או לא זכו להתייחסות והא מדובר בהחלטה מודעת‪.‬‬ ‫יש להניח כי ג שמחליטי להשמיט רכיבי מעיר העתיד הבסיס הוא קטגוריאלי‪.‬‬

‫ בדיקה מקבילה של זיהוי קטגוריות נערכה ג ביחס לקטגוריות מתאר עירוני אנושי‪(1) :‬‬ ‫פעילות אנושית אינדיבידואלית )שאינה תנועה במרחב(‪ (2) ,‬פעילות אנושית קבוצתית )שאינה‬ ‫תנועה במרחב‪ ,‬אינה בחירת מגורי ואינה פוטנציאל פעילות במתק שבו לא מתוארת פעילות(‪,‬‬ ‫)‪ (3‬תנועה אנושית פעילה במרחב )ממונעת ובלתי ממונעת ובכלל זה התייחסות להיעדר תנועה או‬ ‫היעדר יכולת‪/‬פוטנציאל תנועה א לא למערכות תחבורה ולאמצעי תחבורה שאינ פעילי (‪(4) ,‬‬ ‫מערכות שלטוניות‪ (5) ,‬מעמדות חברתיי ‪ (6) ,‬אמצעי הגנה על הביטחו האישי והקבוצתי )כולל‬ ‫הגנה מסיכוני סביבתיי (‪ (7) ,‬החלטות מערכות שלטוניות‪/‬מנהליות המשפיעות על חיי היומיו ‬ ‫)פרט לתכנו ואיזור(‪ (8) ,‬מדיניות תכנו עירוני ואיזור )‪) (Zoning‬פרט לבנייה לגובה(‪ (9) ,‬התקני ‬ ‫טכנולוגיי אישיי )פרט לאמצעי תחבורה(‪ (10) ,‬התקני טכנולוגיי ציבוריי לשימוש עצמי‬ ‫)כמו מעליות‪ ,‬פרט לאמצעי תחבורה(‪ (11) ,‬תקשורת בי אישית ואמצעי תקשורת )או ביטוי‬ ‫להיעדר (‪ (12) ,‬שירותי ומסחר‪.‬‬ ‫ממצאי ‪ (1) :‬פעילות אנושית אינדיבידואלית מופיעה אצל שלושה מהנחקרי – מתוכ שני‬ ‫סטודנטי ‪ (2) ,‬פעילות אנושית קבוצתית הופיעה אצל ‪ 2‬מהסטודנטי ו ‪ 3‬נחקרי מהקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‪ (3) ,‬תנועה אנושית פעילה במרחב נכללה בציוריה של ‪ 4‬סטודנטי ו ‪ 5‬נחקרי ‬

‫‪18‬‬

‫אחרי ‪ (4) ,‬קטגוריה של מערכת שלטונית ניכרת בייצוגיה של ‪ 2‬סטודנטי ו ‪ 2‬מחברי הקבוצה‬ ‫השנייה‪ (5) ,‬מעמדות חברתיי ניכרי בציוריה של ‪ 4‬סטודנטי ונחקר אחד מהקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‪ (6) ,‬אמצעי הגנה על הביטחו האישי והקבוצתי‪ :‬הופיעו אצל ‪ 3‬סטודנטי ו ‪ 2‬נחקרי ‬ ‫שאינ סטודנטי ‪ (7) ,‬ביטוי להחלטות מערכות שלטוניות‪/‬מנהליות המשפיעות על חיי היומיו ‬ ‫הופיע אצל סטודנט אחד ו ‪ 4‬נחקרי בקבוצה האחרת‪ (8) ,‬מדיניות תכנו עירוני ואיזור‪ :‬התקיימו‬ ‫אצל ‪ 3‬סטודנטי ו ‪ 6‬נחקרי בקבוצה ההטרוגנית; )‪ (9‬התקני טכנולוגיי אישיי נמצאי ב ‪2‬‬ ‫מציורי הסטודנטי וב ‪ 2‬מציורי הקבוצה השנייה‪ (10) ,‬התקני טכנולוגיי ציבוריי לשימוש‬ ‫עצמי – הופיעו אצל ‪ 2‬סטודנטי ולא הופיעו כלל בקבוצה ההטרוגנית‪ (11) ,‬תקשורת ואמצעי‬ ‫תקשורת הופיעו אצל נחקר אחד בקבוצה ההטרוגנית ונחקר נוס' בקבוצת הסטודנטי ‪ .‬ביטוי‬ ‫מסוי להיעדר אפשרויות תקשורת בי אישית נמצא אצל סטודנט נוס' ]‪ (12) ,[E‬שירותי ‬ ‫ומסחר נית למצוא אצל סטודנט אחד ו ‪ 4‬נחקרי בקבוצה הנוספת; בבחינת תריסר קטגוריות‬ ‫המתאר העירוני האנושי שנבדקו‪ ,‬נית לראות כי אצל הסטודנטי לאיור היו אליה התייחסויות‬ ‫ב ‪ 47%‬מהמקרי ואצל הקבוצה ההטרוגנית ב ‪ .36%‬ג כא יתכ ‪ ,‬שההתייחסות למתאר האנושי‬ ‫היא חלק מביטוי ייצוג חיובי‪/‬שלילי של עיר העתיד‪ .‬הכללת אלמנטי שוני ‪ ,‬כמו התקני ‬ ‫טכנולוגיי ‪ ,‬עשויה להיות חלק מתפיסת העיר‪ ,‬א היעדרה של קטגוריה מעי זו אינו מעיד‬ ‫כשלעצמו על עושר ייצוג מדולל יותר‪ ,‬בהנחה שהייצוג עשוי לכלול ביטוי עשיר בקטגוריות אחרות‪.‬‬

‫מידת הפירוט בתו‪ #‬כל קטגוריה‬ ‫ביחס לכל אחת מהקטגוריות שאותרו וזוהו‪ ,‬נעשתה בדיקה של מידת הפירוט שהציג כל נחקר‬ ‫בכל קטגוריה‪ .‬כמדד לעושר הייצוג‪ ,‬נית דגש למגוו המופעי השוני ‪ ,‬הנבדלי והייחודיי ‬ ‫שכוללת הקטגוריה בציור נתו ; הבסיס לבדיקה זו הוא הגדרת הפרוטוטייפ )אב טיפוס( עליו‬ ‫מושתתת הגדרת הקטגוריה העירונית בייצוג‪ .‬לפי ‪ ,Portugali‬הפרוטוטייפ הוא הדג המוביל‬ ‫והבולט בקטגוריה‪ ,‬ובכ קובע את אופיה ]‪ .[5‬זהו דג הכולל את מרבית התכונות של קטגוריה‬ ‫מסוימת – המכנה המשות' המקי' ביותר ]‪ .[4‬פרוטוטייפ יכול להיות בעל אופי שמרני וצורה‬ ‫שמרנית‪ ,‬א פרוטוטייפ הוא ג הגור המאפשר ליצור ייצוג שהוא חדשני‪ ,‬ייחודי ושונה‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת מוב והגיוני – שכ נכללות בו תכונות הקטגוריה; הבדיקה שערכתי מנסה לבחו בכל ייצוג‬ ‫מצויר מה מספר האלמנטי השוני שנבחרו לבטא קטגוריה מסוימת‪ – 8‬לא מדובר רק בהבדל‬ ‫צורני אלא בהבדל תוכני ממשי – לדוגמא‪" :‬טרמינל תחבורה" ו"פארק מיחזור" כשני פריטי ‬ ‫נבדלי )ביחס לאותו נחקר( בקטגוריית "מנגנוני ויסות‪ ,‬הכוונה ושליטה בעיר"‪ .‬המכנה המשות'‪,‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬הוא הדגש הנית למיקו הפונקציות האלה בשטח העיר‪ ,‬שילוב במערכות שינוע‬ ‫רחבות יותר‪ ,‬הגדרת כפונקציות ציבוריות כלל עירוניות או כלל אזוריות כאלמנטי הפועלי ‬ ‫במסגרת מדיניות רגולציה של השלטו המקומי‪ ,‬והיות גור המיועד לתת מענה לעומסי ‬ ‫ולתפקוד יומיומי של עיר‪ .‬חלק מתכונות אלה משותפות לקטגוריה כולה )הכוללת‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ג ‬ ‫רמזורי ‪ ,‬מער איזו אקולוגי‪ ,‬פיצול רשת הרכבות ומערכות לאנרגיה חלופית( – ואחרות‬ ‫ייחודיות לייצוג מסוי ‪.‬‬

‫‪ 8‬במקרים מעטים נכלל אותו אלמנט ביותר מקטגוריה אחת‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫ מידת פירוט בקטגוריות מתאר עירוני צורני פונקציונלי‪:‬‬ ‫התייחסויות‬ ‫לקטגוריה‬ ‫בקרב‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫ממוצע מספר‬ ‫אלמנטים‬ ‫נבדלים‬ ‫בקטגוריה –‬ ‫בקרב‬ ‫הסטודנטים‬

‫התייחסויות‬ ‫לקטגוריה‬ ‫בקרב‬ ‫הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫ממוצע מספר‬ ‫אלמנטים‬ ‫נבדלים‬ ‫בקטגוריה –‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬

‫נחקרים‬ ‫שהציגו את‬ ‫מספר‬ ‫האלמנטים‬ ‫הנבדלים‬ ‫הגדול ביותר*‬

‫בניינים‬

‫‪5‬‬

‫‪1.6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫ה'‪ ,6 -‬ג' ‪,4 -‬‬ ‫ו' ‪3 - E ,4 -‬‬

‫רחובות וזיקתם‬ ‫למתאר העירוני‬

‫‪4‬‬

‫‪1.2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1.1‬‬

‫‪ 5‬נחקרים‬ ‫הציגו ‪2‬‬ ‫אלמנטים‬

‫מערכות תחבורה‬

‫‪4‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫ו' ‪ ,4 -‬ג' ‪3 -‬‬

‫סביבת העיר‬

‫‪2‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.6‬‬

‫ה' ‪3 -‬‬

‫מטרדים עירוניים‬

‫‪3‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫ה' ‪2 - E ,3 -‬‬

‫אמצעי‬ ‫תחבורה‬

‫‪4‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫ו' ‪ ,4 -‬ג' ‪3 -‬‬

‫תכסית‬ ‫ארעית‪-‬‬ ‫דינמית‬

‫‪2‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪2-D‬‬

‫שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫צמחייה ומוקדי‬ ‫פנאי‬

‫‪2‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫ו' ‪,2 - C ,7 -‬‬ ‫ג' ‪ ,2 -‬ד' ‪2 -‬‬

‫מנגנוני ויסות‪,‬‬ ‫הכוונה ושליטה‬ ‫בעיר‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪7‬‬

‫‪2.4‬‬

‫ג' ‪ ,5 -‬ד' ‪4 -‬‬

‫תיאור‬ ‫הקטגוריה‬

‫תכסית‬

‫התקנים‬ ‫להתמודדות עם‬ ‫תנאים חדשים‬ ‫ותנאי אי‪-‬ודאות‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫ה' ‪ ,3 -‬ג' ‪2 -‬‬

‫מקורות ומערכות‬ ‫אנרגיה‬

‫‪1‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0.43‬‬

‫‪2-D‬‬

‫ממד מפלסי של‬ ‫העיר‬

‫‪4‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0.9‬‬

‫ג' ‪,2 - A ,3 -‬‬ ‫‪ ,2 - C‬ד' ‪2 -‬‬

‫‪2.83‬‬

‫‪0.75‬‬

‫‪4.58‬‬

‫‪1.39‬‬

‫‪-‬‬

‫ממוצע כללי‬

‫דוגמאות‬ ‫לאלמנטים‬ ‫שציינו‬ ‫נחקרים**‬ ‫תעשייה‬ ‫במגדלים ]ג'[‪,‬‬ ‫מבנים על‬ ‫העצים ]ז'[‬ ‫מעבר ישיר‬ ‫מפתח הבית‬ ‫לרכבת ]‪,[E‬‬ ‫שבילי אופניים‬ ‫]ו'[‬ ‫מנהרות‬ ‫נסיעה‬ ‫סולאריות‬ ‫]‪ ,[D‬נהר ]ו'[‬ ‫עיר תת‪-‬ימית‪,‬‬ ‫ניצול מחצבים‬ ‫בקרקעית הים‬ ‫]ה'[‬ ‫ריכוזי עוני ]‪,A‬‬ ‫‪ ,[C‬צפיפות‬ ‫]ב'‪ ,‬ז'[‪ ,‬זיהום‬ ‫]ג'‪ ,‬ו'[‬ ‫מטוס מבוסס‬ ‫חיישנים ]א'[‪,‬‬ ‫רחפות ]ו'[‬ ‫פרסומות ]‪,[D‬‬ ‫תאורה‬ ‫מלאכותית ]ו'[‬ ‫לונה פארק‬ ‫]‪ ,[C‬אזור‬ ‫קיט‪ ,‬טיילת‪,‬‬ ‫מוזיאון‪ ,‬אגם‬ ‫]ו'[‬ ‫מסלולי תנועה‬ ‫ורמזורים‬ ‫באוויר ]ג'[‪,‬‬ ‫טרמינל‬ ‫תחבורה ]ו'[‬ ‫מקלטים‬ ‫ומפקדות תת‪-‬‬ ‫קרקעיות ]ג'[‪,‬‬ ‫ניצול מחצבים‬ ‫ימיים ]ו'[‬ ‫אנרגיה‬ ‫סולארית ]‪,D‬‬ ‫א'‪ ,‬ד'‪ ,‬ה'[‬ ‫‪ 3‬מפלסי‬ ‫תחבורה‬ ‫ובנייה ]ג'[‬

‫* האות העברית‪/‬לועזית מייצגת את זהות הנחקר )כפי שהוסבר( והמספר מייצג את מספר האלמנטים הנבדלים‬ ‫שהציג ** בחירת הדוגמאות אינה מעידה על השוואת טיבן לדוגמאות שהציגו נחקרים אחרים‬

‫‪20‬‬

‫‪-‬‬

‫ מידת פירוט בקטגוריות מתאר עירוני אנושי‪:‬‬ ‫התייחסויות‬ ‫לקטגוריה‬ ‫בקרב‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫ממוצע מספר‬ ‫אלמנטים‬ ‫נבדלים‬ ‫בקטגוריה –‬ ‫בקרב‬ ‫הסטודנטים‬

‫התייחסויות‬ ‫לקטגוריה‬ ‫בקרב‬ ‫הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫ממוצע מספר‬ ‫אלמנטים‬ ‫נבדלים‬ ‫בקטגוריה –‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬

‫נחקרים‬ ‫שהציגו את‬ ‫מספר‬ ‫האלמנטים‬ ‫הנבדלים‬ ‫הגדול ביותר*‬

‫פעילות אנושית‬ ‫אינדיבידואלית‬

‫‪2‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪2-E‬‬

‫פעילות אנושית‬ ‫קבוצתית‬

‫‪2‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0.6‬‬

‫ו' ‪2 -‬‬

‫תנועה אנושית‬ ‫פעילה במרחב‬

‫‪4‬‬

‫‪1.2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1.7‬‬

‫ב' ‪ ,3 -‬ג' ‪3 -‬‬

‫מערכות‬ ‫שלטוניות‬

‫‪2‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪ 4‬נחקרים‬ ‫הציגו אלמנט‬ ‫אחד‬

‫מעמדות‬ ‫חברתיים‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪2-A‬‬

‫אמצעי הגנה על‬ ‫הביטחון האישי‬ ‫והקבוצתי‬

‫‪3‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪ ,2 - A‬ג' ‪2 -‬‬

‫תיאור‬ ‫הקטגוריה‬

‫החלטות מערכות‬ ‫שלטוניות‪/‬‬ ‫מנהליות‬ ‫המשפיעות על‬ ‫חיי היומיום‬

‫‪1‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0.8‬‬

‫ה' ‪3 -‬‬

‫מדיניות תכנון‬ ‫עירוני ואיזור‬

‫‪3‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1.7‬‬

‫ג' – ‪ ,3‬ד' ‪3 -‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.3‬‬

‫‪1-E‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2-D‬‬

‫‪~2‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0.3‬‬

‫ה' ‪2 -‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1.1‬‬

‫ו' ‪ ,4 -‬ג' ‪2 -‬‬

‫‪2.33‬‬

‫‪0.60‬‬

‫‪2.58‬‬

‫‪0.61‬‬

‫‪-‬‬

‫התקנים‬ ‫טכנולוגיים‬ ‫אישיים‬ ‫התקנים‬ ‫טכנולוגיים‬ ‫ציבוריים לשימוש‬ ‫עצמי‬ ‫תקשורת בין‪-‬‬ ‫אישית ואמצעי‬ ‫תקשורת‬ ‫שירותים ומסחר‬ ‫ממוצע כללי‬

‫דוגמאות‬ ‫לאלמנטים‬ ‫שציינו‬ ‫נחקרים**‬ ‫שהייה ברחוב‬ ‫]‪ ,[C‬צפייה‬ ‫במסך בבית‬ ‫]‪ ,E‬א'[‬ ‫חוזרים‬ ‫מהעבודה‬ ‫]‪ ,[E‬מרכז‬ ‫פנאי ]ד'‪ ,‬ו'[‪,‬‬ ‫קומונה ]ז'[‬ ‫שימוש‬ ‫במעלית ]‪,D‬‬ ‫‪ ,[E‬באופניים‬ ‫וברגל ]ב'[‬ ‫שליטה בידי‬ ‫ג'וקים ]‪,[B‬‬ ‫מפקדות ]ג'[‪,‬‬ ‫מגדל‪-‬עין ]‪[E‬‬ ‫משכנות עוני‬ ‫ו‪Gated -‬‬ ‫‪Community‬‬ ‫]‪ ,[A‬מעמד‬ ‫העובדים ]‪[E‬‬ ‫חומה‪ ,‬שער‬ ‫]‪ ,[A‬התקן‬ ‫אישי לזיהוי‬ ‫]‪ ,[C‬מקלט ]ג[‬ ‫הגבלת ילודה‬ ‫]ז'[‪ ,‬הקמת‬ ‫מושבות ]ה'[‪,‬‬ ‫מסלולי תנועה‬ ‫באוויר ]ג'[‬ ‫בניית עיר על‬ ‫מושב ]‪,[E‬‬ ‫הרחקת‬ ‫תיעוש ]ג'‪ ,‬ו'[‬ ‫מסנן גז רעיל‬ ‫]‪ ,[E‬קיר מסך‬ ‫]‪ ,E‬א'[‬ ‫מעלית ]‪,[D‬‬ ‫מעליות‬ ‫מרחפות ]‪[E‬‬ ‫אנטנות ]‪,D‬‬ ‫ה‪ ,‬ז'[‪ ,‬מרכז‬ ‫תקשורת ]ה'[‬ ‫מרכז רפואי‪,‬‬ ‫שדרת חנויות‬ ‫ומסעדות ]ו'[‬

‫* האות העברית‪/‬לועזית מייצגת את זהות הנחקר )כפי שהוסבר( והמספר מייצג את מספר האלמנטים הנבדלים‬ ‫שהציג ** בחירת הדוגמאות אינה מעידה על השוואת טיבן לדוגמאות שהציגו נחקרים אחרים‬

‫‪21‬‬

‫‪-‬‬

‫השתקפות הפער בי הקבוצות בממצאי הבדיקה )ממוצע כללי( מחזק את עצ ההבחנה בי ‬ ‫שני סוגי המתארי העירוניי צורני פונקציונלי ואנושי‪ .‬בחירת הקטגוריות והגדרת נעשתה על ‬ ‫ידי‪ ,‬ויתכ שחוקר אחר היה מבצע בחירות אחרות‪ ,‬ע תוצאות שונות – א נראה שהמגמה הבאה‬ ‫לביטוי היא בולטת וברורה‪ .‬לא נית להתעל מהפער שבי הקבוצות בהתייחסות לקטגוריות‬ ‫המתאר הצורני פונקציונלי‪ ,‬כמו ג הפער במספר "האלמנטי הנבדלי " שפורטו בכל אחת‬ ‫מקטגוריות אלה‪ .‬על רקע זה‪ ,‬נראה כי יש ג משמעות ותוק' לפער המצומצ שהתגלה בי ‬ ‫הקבוצות במתאר העירוני האנושי‪ ,‬וכ ג לדמיו במידת פירוט האלמנטי שנמצאה בקטגוריות‬ ‫מסוג זה‪ .‬עוד נראה כי הממצאי יכולי להעיד ג על הנושאי לה ניתנת תשומת הלב של‬ ‫הנחקרי גור העשוי להצביע במקרי מסוימי על עושר הייצוג לדוגמא‪ :‬ממוצע אלמנטי ‬ ‫נבדלי של ‪ 0.8‬בקטגוריית "אמצעי הגנה על הביטחו האישי והקבוצתי" בקבוצת הסטודנטי ‬ ‫לעומת ממוצע של ‪ 0.4‬בקבוצה השנייה‪ ,‬או הפער ההפו הקיי ביחס למערכות תחבורה‬ ‫ול"מנגנוני ויסות‪ ,‬הכוונה ושליטה בעיר"‪ .‬ההשוואה הנוכחית אינה יורדת לרמה כזו של פירוט‬ ‫ואינה מדרגת את ער הקטגוריות השונות ותרומת לייצוג‪ ,‬א נבדק מספר המקרי בה היה‬ ‫פער לטובת כל קבוצה בשני סוגי המתארי ‪ :‬במתאר הצורני פונקציונלי היה פער לטובת הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית ב ‪ 10‬קטגוריות ופער הפו ב ‪ 2‬קטגוריות בלבד‪ ,‬במתאר האנושי היה פער לטובת‬ ‫הסטודנטי ב ‪ 7‬קטגוריות ופער לטובת הקבוצה ההטרוגנית ב ‪ 5‬קטגוריות‪.‬‬ ‫מספר הקטגוריות השונות שהציגו הנחקרי בציוריה ‬ ‫בהמש לאיתור וזיהוי ‪ 24‬הקטגוריות‪ 9‬השונות בציורי הנחקרי ‪ ,‬נערכה ספירה של מספר‬ ‫הקטגוריות השונות המופיעות אצל כל מצייר – בשתי הקבוצות‪ .‬בממוצע הופיעו אצל נחקר‬ ‫מקבוצת הסטודנטי לאיור ‪ 12.4‬קטגוריות בהשוואה ל ‪ 12.6‬קטגוריות בממוצע בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‪ .‬הממוצע של כל ‪ 12‬הנחקרי עומד על כ ‪ 12.5‬קטגוריות פר נחקר‪ .‬בהתייחס להבחנה‬ ‫בי קטגוריות מתאר עירוני צורני פונקציונלי לקטגוריות מתאר עירוני אנושי‪ ,‬הרי שבסיווג‬ ‫הראשו נכללו ‪ 6.8‬קטגוריות בממוצע בקבוצת הסטודנטי בעוד הקבוצה ההטרוגנית כללה ‪8.1‬‬ ‫קטגוריות בממוצע‪ .‬בקטגוריות המתאר העירוני האנושי‪ ,‬עמד הממוצע בקבוצת הסטודנטי על‬ ‫‪ 5.6‬קטגוריות והממוצע בקבוצה האחרת עמד על ‪ ;4.4‬נחקר ‪ E‬הוא שהציג את מספר הקטגוריות‬ ‫הגדול ביותר – ‪ – 21‬ואחריו מדורג נחקר ה'‪ ,‬שהתייחס ל ‪ 17‬קטגוריות )מתו ‪ .(24‬נחקרי ‪ ,C‬ג' ו ‬ ‫ד' התייחסו כל אחד ל ‪ 15‬קטגוריות‪ .‬מנגד‪ ,‬הנחקרי שכללו בציוריה את מספר הקטגוריות‬ ‫הנמו ביותר ה ‪ 5 – B‬קטגוריות ו ז' – ‪ 6‬קטגוריות‪.‬‬ ‫נראה כי ספירה זו מאששת את הפער הידוע בי הקבוצות בקטגוריות המתאר הצורני ‬ ‫פונקציונלי‪ ,‬א במקביל מבליטה את יתרונה של קבוצת הסטודנטי בקטגוריות המתאר האנושי‬ ‫ פער שלא היה כה בולט בממוצע מספר ההתייחסויות והאלמנטי ‪ .‬ע זאת‪ ,‬מספירה מרוכזת‬ ‫של כלל הופעת קטגוריות בציורי )מתאר אנושי‪+‬צורני פונקציונלי(‪ ,‬מתגלה שהפער הכללי‬ ‫במספר הקטגוריות פר נחקר בי שתי הקבוצות הוא מצומצ מאד )‪ .(0.2‬יתכ אפוא שנתוני ‬ ‫אלה מצביעי על התמקדות נושאית שונה בציורי שיצרו הסטודנטי אשר הציגו מתאר עירוני‬ ‫אנושי עשיר יותר‪ ,‬לעומת הקבוצה ההטרוגנית שהתמקדותה הנושאית פחות ממוקדת ולרוב‬ ‫‪ 9‬כולל פיצול קטגוריית "התכסית העירונית הארעית‪-‬דינמית" לשתיים‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫שילבה במקביל בי מתאר צורני פונקציונלי ומתאר אנושי‪ .‬על הסיבות ל"התמקדות נושאית" זו ‬ ‫ראה בהמש ‪.‬‬

‫ביטוי הגזמה‬ ‫לאחר שנבח טיב של הקטגוריות ומקומ בביטויי הייצוגי של עיר העתיד בציור‪ ,‬נעשתה‬ ‫סקירה של שילובי מנועי המניפולציה במסגרת יצירת ייצוגי העתיד שביטאו הנחקרי ‪ :‬תחילה‬ ‫מידת ההגזמה‪ ,‬ובהמש סימבוליזציה; המטרה‪ ,‬בשני המקרי ‪ ,‬היא לבחו באיזו קבוצה עושר‬ ‫הפירוט בהגזמה ובסימבוליזציה רב ורחב יותר ואיזו משתיה יותר מרחיקת לכת – זאת משו ‬ ‫שיכולת התמרו והשליטה הזו עשויה לבטא יכולת הבעה מקורית‪/‬חדשנית מסוימת‪ ,‬שיש בה כדי‬ ‫להעיד על עושר ייצוגי‪.‬‬

‫ בדיקת ההגזמה נעשתה על סמ איתור מאפייני ההגזמה והעיוות כפי שה מבוטאי ‬ ‫במסגרת קטגוריות רחבות‪ ,‬מקיפות וכלליות יחסית אשר התקיימו במרבית ציורי הנחקרי ‬ ‫)וזוהו בבדיקות הקודמות( – ליצירת בסיס השוואתי‪ .‬בתו כ ‪ ,‬נעשה ניסיו לאתר ולאפיי את‬ ‫אות מקרי בה מדובר ב"הגזמה ניכרת" )שינוי מסגרת חיצונית‪ ,‬עיוותי צורה מוחלטי וכו'(‪.‬‬ ‫השוואות מידת ההגזמה נעשו‪ ,‬בי היתר‪ ,‬על סמ קריטריוני שמקור בניתוחי המדיה שנערכו‬ ‫בקורס ובממצאי הבחינה של פורת לציורי נחקרי ]‪ – [5‬כמו הרצ' והמדרג בי מידת השמרנות‬ ‫למידת החדשנות‪ ,‬וההבחנה בי החפיפה הייצוגית והאפיוני השגורי לבי ייצוגי "מפתיעי "‬ ‫)ייחודיי ‪ ,‬מוקצני ‪ ,‬חורגי מהגדרות מקובלות ו"בלתי שגרתיי "(; כ התקיי ממד השוואתי‬ ‫של מידת ההגזמה אצל נחקר מסוי בהשוואה ליתר הנחקרי ‪.‬‬

‫באופ כללי‪ ,‬התייחסה בדיקת ההגזמה לאות אלמנטי שבחרו הנחקרי לכלול ולשלב‬ ‫בציוריה ‪ ,‬כמו ג לאופ בו עשו זאת‪ .‬כמה דוגמאות לקריטריוני באמצעות הוערכו אופי ואופ ‬ ‫השילוב וההצגה של האלמנטי ה ‪ (1) :‬מידת ההשפעה של תופעה והיקפה‪ (2) ,‬שיעור השתנות‬ ‫המער החברתי ביחס להווה‪ (3) ,‬הקצנת מיקו האד במרחב העירוני‪ (4) ,‬היגיו בקשר בי ‬ ‫אלמנטי ‪ (5) ,‬טווח‪/‬היק' ההשפעה של אלמנט‪ (6) ,‬דומיננטיות ומרכזיות של גור ‪/‬תהלי במכלול‬ ‫המתואר‪ (7) ,‬ריאליות יחסי קנה המידה‪ (8) ,‬סימטריה ואיזו במתאר העירוני‪ (9) ,‬ההיגיו ‬ ‫בפרופורציות האלמנטי ‪.‬‬

‫הטבלה הבאה מציגה את הביטויי הנחשבי כמבטאי "הגזמה" כפי שהופיעו בכל אחת מ ‬ ‫הקטגוריות‪ ,‬ובתו כ ישנה הבחנה בי שינוי‪/‬עיוות תוכ פנימי לשינוי‪/‬עיוות צורני וכ מוצגי ‬ ‫ביחס לכל קטגוריה מספר המקרי שאובחנו כ"הגזמה ניכרת" בכל אחת משתי הקבוצות‪:‬‬

‫‪23‬‬

‫שינוי‪/‬עיוות‬ ‫תוכן פנימי‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור*‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫שינוי‪/‬עיוות‬ ‫תוכן פנימי‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית*‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫שינוי‪/‬עיוות‬ ‫צורני‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור*‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫בניינים‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫רחובות וזיקתם‬ ‫למתאר העירוני‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫מערכות תחבורה‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫מטרדים עירוניים‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫שטחים פתוחים‪,‬‬ ‫צמחייה ומוקדי‬ ‫פנאי‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫מנגנוני ויסות‪,‬‬ ‫הכוונה ושליטה‬ ‫בעיר***‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫קטגוריות‬ ‫בהן נבדקה‬ ‫ההגזמה‬

‫ממד מפלסי‬ ‫של העיר‬ ‫תנועה אנושית‬ ‫פעילה במרחב‬

‫הגזמה‬ ‫ניכרת**‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬

‫שינוי‪/‬עיוות‬ ‫צורני‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית*‬

‫הגזמה‬ ‫ניכרת**‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫)‪ 7‬נחקרים(‬ ‫‪1‬‬

‫אמצעי הגנה על‬ ‫הביטחון האישי‬ ‫והקבוצתי‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫מדיניות תכנון‬ ‫עירוני ואיזור‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫סה"כ‬

‫‪7‬‬

‫‪11‬‬

‫‪16‬‬

‫‪14‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫‪1.4‬‬

‫‪1.6‬‬

‫‪3.2‬‬

‫‪2‬‬

‫ממוצע לנחקר‬ ‫אחוז הגזמה‬ ‫ממוצע מסך‬ ‫‪29.7%‬‬ ‫‪44.2%‬‬ ‫‪19.4%‬‬ ‫‪18.6%‬‬ ‫ההתייחסויות****‬ ‫לקטגוריות אלה‬ ‫* מספר הנחקרים שניתן לזהות בציוריהם הגזמה מסוג זה **הגזמה ניכרת עשויה לנבוע מגורמים נוספים פרט‬ ‫לתוכן וצורה; גם כאשר ההגזמה הניכרת היא ביותר ממאפיין אחד‪ ,‬היא נספרה פעם אחת בלבד *** כהגדרת‬ ‫סעיף ‪ 8‬בסקירת קטגוריות המתאר הצורני‪-‬פונקציונלי **** כפי שהופיעו בשתי הטבלאות הקודמות )לדוגמא‪:‬‬ ‫‪ 42%‬מסך ההתייחסויות למנגנוני ויסות‪ ,‬הכוונה ושליטה בקבוצה ההטרוגנית כללו שינוי‪/‬עיוות תוכן פנימי(‬

‫נית לראות כי ביחס להגזמה מסוג שינוי‪/‬עיוות תוכ פנימי‪ ,‬הפער בי שתי הקבוצות הוא‬ ‫מצומצ יחסית )‪ 0.2‬או ‪ ,(0.8%‬וא' נוטה לטובת הקבוצה ההטרוגנית‪ .‬ע זאת‪ ,‬ישנו פער ניכר‬ ‫בשינוי‪/‬עיוות הצורני לטובת הסטודנטי לאיור )‪ 1.2‬או ‪ .(14.5%‬פער זה יכול לנבוע בחלקו‪,‬‬ ‫כביכול‪ ,‬מטכניקת הציור הטובה יותר של הסטודנטי ; ביחס למינו מקרי של "הגזמה ניכרת"‪,‬‬ ‫הפער בי הקבוצות קט ‪ ,‬שכ הגזמה כזו אפשרית לדעתי ג ללא צור בשליטה טובה‬ ‫מהממוצע בטכניקות ציור‪/‬איור‪ .‬במוב זה‪ ,‬אי יתרו מובהק לעושר הייצוגי באחת הקבוצות;‬ ‫כמה מהבדיקות הבאות ינסו לבודד את השפעת טכניקת הציור ואת הזיקה בינה לבי ביטויי עושר‬ ‫ייצוגי‪ ,‬ואילו בדיקות אחרות ינסו לזהות הבדלי בהערכות ובתפיסות הנחקרי ביחס להיק'‬ ‫השינוי העתידי‪ ,‬כפי שהוא נתפס על יד מה שעשוי להיות בסיס להגזמה‪ .‬כדאי לזכור כי הגזמה‬ ‫היא ג אחד ממאפייניו הבולטי של ז'אנר המדע הבדיוני ]‪ – [4‬ולכ יתכ שבמידה מסוימת היא‬ ‫‪24‬‬

‫חלחלה לייצוגי הנחקרי כחלק מחשיפת למדיומי שוני – זה אינו סותר את עושר הייצוג‪ ,‬א ‬ ‫עשוי לערער לעיתי את מקוריותו‪.‬‬ ‫ התייחסות נוספת להופעת הגזמה בשתי הקבוצות‪ ,‬נית למצוא ג במסגרת בדיקת הביטוי‬ ‫של תפיסות‪ ,‬גישות ומגמות במנוע הסימבוליזציה – בסעי' הבא‪.‬‬ ‫שילוב סימבוליזציה לסוגיה‬ ‫כפי שהוסבר ברקע התיאורטי‪ ,‬הסימבוליזציה עשויה להישע ב"יצירת העתיד" ג על תפיסות‬ ‫קיימות‪ ,‬גישות רווחות מוכרות ועל תרחישי ידועי – ובתו כ ‪ ,‬כאלה שמקור במדיה‬ ‫המבטאת ייצוגי עתידיי או כאלה שמקור מחו‪ 4‬למדיה העתידית א התבססו והתקבעו בה‬ ‫לאור השני ‪ .‬בהגדרת הבדיקות נעזרתי בסקירת ובחינת המדיה שנעשו בקורס )סרטי מדע‬ ‫בדיוני‪ ,‬ספרות עתידנית ספקולטיבית‪ ,‬ציור‪ ,‬אמנות ותפיסות אדריכליות תכנוניות עתידיות(‪ .‬כל‬ ‫אלה יכולי להתייחס לממדי צורניי של העיר‪ ,‬א ג תפקודיי ‪ ,‬חברתיי ואישיי ‪ .‬השימוש‬ ‫בה על ידי מי שהתבקשו לבטא את ייצוגי עיר העתיד – בציור‪ ,‬לדוגמא – הוא כאמצעי ליצור‬ ‫ביטוי נהיר ומוכר של עיר עתידית‪ ,‬כבסיס רעיוני לביטוי האישי וכאמצעי יעיל להעברת מסרי ‬ ‫]‪ .[4‬יצוי ‪ ,‬שהכוונה כא אינה לסוגי השוני של ערי הנזכרי במדיומי השוני )כמו עיר ‬ ‫אנכית‪ ,‬עיר בי וערי אוטופיה(‪ ,‬אלא לאפיוניה הכלליי רחבי דומיננטיי של ערי עתיד אלה‪,‬‬ ‫וכ נעשה ניסיו שלא לעסוק באלמנטי המיועדי במובהק לביטוי תחושת "מקו " ו"אי ‬ ‫מקו "‪ ,‬ועל כ עשויי להופיע או שלא להופיע בייצוגי מסוימי ‪.‬‬ ‫ רכיבי ומאפייני הייצוג המקובלי במדיה אות חיפשתי בציורי הנחקרי ה ‪(1) :‬‬ ‫קטגוריית בנייני ענק )בולטי על פני כל המרחב‪ ,‬לא בנייה לגובה(‪" (2) ,‬תהו עירונית"‪(3) ,‬‬ ‫"חומת בנייני " החוסמת את המבט‪ (4) ,‬ערי צפות‪/‬מרחפות בחלל‪ (5) ,‬עיר בי ‪ (6) ,‬בינוי תת ‬ ‫קרקעי‪ (7) ,‬מעברי עיליי ‪ (8) ,‬מערכות תעבורה רב מפלסיות‪ (9) ,‬תנועה במרחב האנכי‪(10) ,‬‬ ‫ערי מוגנות על ידי כיפה‪/‬חופה‪ (11) ,‬תיאור חשו ‪/‬אפל של סביבת העיר‪ (12) ,‬סרבול במבנה‬ ‫העירוני‪ (13) ,‬התפוררות והידרדרות עירונית‪ (14) ,‬דעיכה סביבתית אקולוגית )ג מחו‪ 4‬לעיר(‪,‬‬ ‫)‪ (15‬התפשטות והתרחבות הערי ; )‪ (16‬עיר מכונה )ריבוי אלמנטי מכאניי או שהעיר עצמה‬ ‫היא מנגנו ממוכ (‪ (17) ,‬חיי עצמאיי של העיר שאינ תלויי בפרט וביטול מעמדו ומקומו‪,‬‬ ‫)‪ (18‬התעצמות מקומ של אלמנטי פיזיי מבניי בעיר בחיי הפרט )ממשקי שוני (‪(19) ,‬‬ ‫טכנולוגיות שעדיי לא קיימות במציאות‪ (20) ,‬מרחב מגורי קומפקטי ומצומצ ; )‪ (21‬עיר העתיד‬ ‫כתוצר תהלי חברתי‪ (22) ,‬סגרגציה מפלסית‪/‬אנכית‪ (23) ,‬שליטת חברה אוטופית אליטיסטית‬ ‫בעיר‪ (24) ,‬עימות בני אד ע דמויי אד או אנשי מתוגברי גנטית‪/‬טכנולוגית‪ (25) ,‬פעילות‬ ‫אלימה בעיר‪ (26) ,‬שררה ואיו מצד "אח גדול"‪ (27) ,‬אלמנטי תומכי חיי )או היעדר (‪(28) ,‬‬ ‫אלמנטי שנועדו לשפר את איכות החיי האנושית )לא קיומיי (‪ (29) ,‬ביטוי תופעות דמוגרפיות ‬ ‫התיישבותיות‪.‬‬ ‫הטבלה הבאה מציגה את מספר הרכיבי והמאפייני הדומי לייצוגי ערי עתיד במדיה‪ ,‬כפי‬ ‫שביטאו הנחקרי השוני בציוריה ‪ .‬במקביל‪ ,‬נבדק היכ נעשה שימוש ייחודי ברכיבי אלה על ‬ ‫ידי המצייר‪:‬‬

‫‪25‬‬

‫מספר* ביטויים‬ ‫בציורי קבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫שימוש ייחודי‬ ‫ברכיב‪/‬מאפיין ‪-‬‬ ‫בקרב‬ ‫הסטודנטים**‬

‫מספר* ביטויים‬ ‫בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫שימוש ייחודי‬ ‫ברכיב‪/‬מאפיין ‪-‬‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית**‬

‫בנייני‪-‬ענק‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫"תהום עירונית"‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫"חומת בניינים"‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪] 1‬ג'[‬

‫עיר צפה‪/‬מרחפת בחלל‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫]‪[?E‬‬

‫]‪[?E‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫בינוי תת‪-‬קרקעי‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪] 1‬ה'[‬

‫מעברים עיליים‬

‫‪3‬‬

‫‪[C] 1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫תעבורה רב‪-‬מפלסית‬

‫‪2‬‬

‫‪[D] 1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪] 1‬ג'[‬

‫תנועה במרחב האנכי‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪-‬‬

‫כיפה‪/‬חופה להגנה‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪] 1‬ה'[‬

‫תיאור חשוך‪/‬אפל של‬ ‫סביבת העיר***‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫סרבול במבנה העירוני‬

‫‪3‬‬

‫‪[E ,D] 2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪] 1‬ז'[‬

‫התפוררות והידרדרות‬ ‫עירונית‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫דעיכה אקולוגית‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪[E] 1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪[E] 1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪4‬‬

‫‪[E ,D] 2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫מרחב מגורים קומפקטי‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪] 1‬ז'[‬

‫עיר העתיד כתוצר‬ ‫תהליך חברתי‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪4‬‬

‫‪] 2‬ו'‪ ,‬ז'[‬

‫סגרגציה מפלסית‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫פעילות אלימה בעיר‬

‫‪1‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫שררת "אח גדול"‬

‫‪3‬‬

‫‪-‬‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪[D] 1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪] 1‬ה'[‬

‫רכיב ‪ /‬מאפיין ייצוג‬ ‫הדומה למדיה‬

‫עיר בים‬

‫התפשטות והתרחבות‬ ‫העיר‬ ‫עיר‪-‬מכונה‬ ‫חיים עצמאיים של העיר‪,‬‬ ‫ביטול הפרט‬ ‫מקומם של אלמנטים‬ ‫מבניים בחיי הפרט‬ ‫טכנולוגיות שעדיין לא‬ ‫קיימות במציאות‬

‫שליטת חברה אוטופית‬ ‫אליטיסטית בעיר‬ ‫עימות בנ"א עם דמויי‪-‬‬ ‫אדם‪ /‬מתוגברים גנטית‬

‫אלמנטים תומכי חיים‬ ‫אלמנטים משפרי איכות‬ ‫חיים אנושית‬ ‫תופעות דמוגרפיות‪-‬‬ ‫התיישבותיות‬ ‫סה"כ‬

‫‪4‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪-‬‬

‫‪2‬‬

‫‪-‬‬

‫‪5‬‬

‫‪] 2‬ב'‪ ,‬ה'[‬

‫‪56‬‬

‫‪9‬‬

‫‪56‬‬

‫‪11‬‬

‫* הנתון מתייחס למספר הנחקרים בקבוצה שביטאו בציוריהם את רכיב‪/‬מאפיין הייצוג ** קביעת הייחודית‬ ‫נעשתה על‪-‬פי החלטתי – ובהתאם לסקירת המדיה בקורס‪ .‬שימוש ייחודי אינו מעיד בהכרח על הגזמה‪-‬ניכרת‬ ‫*** הציורים לא נצבעו והדבר יכול להשפיע על הופעה וביטוי של מאפיין זה‬

‫‪26‬‬

‫לאחר זיהוי רכיבי ומאפייני הייצוג הדומי לרכיבי ומאפייני הנפוצי במדיה הכתובה‬ ‫והחזותית‪ ,‬נערכה ספירה של הופעותיה אצל כל מצייר – בכל אחת מהקבוצות‪ .‬בממוצע הופיעו‬ ‫אצל כל נחקר מקבוצת הסטודנטי לאיור ‪ 11.4‬רכיבי ומאפייני ייצוג הדומי למדיה בהשוואה‬ ‫ל ‪ 8‬רכיבי ומאפייני בממוצע בקרב הקבוצה ההטרוגנית‪ .‬הממוצע של כל ‪ 12‬הנחקרי עומד על‬ ‫‪ 9.3‬רכיבי ‪/‬מאפייני פר נחקר; נחקר ‪ E‬הציג את מספר הרכיבי ‪/‬מאפייני הגדול ביותר – ‪17‬‬ ‫)כזכור‪ ,‬הוא ג הציג את מספר הקטגוריות הגדול ביותר – ‪ .(21‬אחריו מדורג נחקר ה'‪ ,‬שכלל ‪14‬‬ ‫רכיבי ומאפייני )מתו ‪ .(29‬נחקר ‪ C‬התייחס ל ‪ 12‬רכיבי ומאפייני והנחקרי ‪ D ,A‬ו ז'‬ ‫הציגו ‪ 10‬רכיבי ‪/‬מאפייני כל אחד‪ .‬מנגד‪ ,‬הנחקרי שכללו בציוריה את מספר‬ ‫הרכיבי ‪/‬מאפייני הנמו ביותר ה נחקר ד' – ‪ 3‬רכיבי ‪/‬מאפייני ונחקר א' – ‪ ;5‬במבט כולל‬ ‫על נתוני אלה‪ ,‬נית לומר שהסתמכות או ביטוי המדיה והשראתה בקבוצת הסטודנטי לאיור‬ ‫גבוהי יותר מאשר בקבוצה ההטרוגנית – ע זאת‪ ,‬בכל קבוצה יש כמה נחקרי ע מספר‬ ‫רכיבי נמו )‪ (3 8‬ואחרי ע מספר רכיבי גבוה )‪ ,(10 17‬ובס הכל בשתי הקבוצות‪5 :‬‬ ‫נחקרי ו ‪ 7‬נחקרי ‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬

‫הטבלה מראה כי למרות היקפו המצומצ של המדג ‪ ,‬בקרב ‪ 12‬הנחקרי שנבדקו קיי גיוו ‬ ‫גדול יחסית וביטוי רחב של רכיבי ומאפייני ‪ .‬רכיבי ומאפייני אלה מייצגי ‪ ,‬במידה כזו או‬ ‫אחרת של נאמנות‪ ,‬את השפעת מקורות הייצוג על המציירי והציורי )חדירת "סכמות מוכנות‬ ‫מראש" לייצוגי ‪ ,‬כהגדרת ‪ .([5] Relph‬זה האומד הבלעדי המשמש למטרה זו במחקר זה‪ ,‬שכ ‬ ‫לא נעשו בדיקה ישירה של חשיפה אישית למדיה או בדיקת מקורות ההשפעה שהובאו לביטוי‬ ‫במהל משימת הציור‪ .‬ביחס לעושר הייצוג‪ ,‬הרי שהממצאי עשויי לשק' את מספר מקורות‬ ‫הייצוג של כל אחת מ הקבוצות‪ ,‬אבל סביר להניח שיש משמעות לשימוש אותו עושה בה הנחקר‬ ‫בפועל‪ .‬לאור זאת‪ ,‬בדקתי הא נעשה שימוש ייחודי ברכיבי ומאפייני אלה על ידי המציירי ‬ ‫או שה הופיעו במשמעות המקובלת‪/‬המקורית ]בטבלה[‪ .‬בהתא להתרשמותי‪ ,‬נראה כי שימוש‬ ‫ייחודי קיי ב ‪ 16%‬מהמקרי בקבוצת הסטודנטי וב ‪ 19%‬מהמקרי בקבוצה ההטרוגנית ‬ ‫וביחס למספר הנחקרי השונה בשתי הקבוצות נראה כי זהו שיעור דומה‪ ,‬ולפיכ אינו מעיד על‬ ‫פער בעושר הייצוג‪.‬‬

‫ בדיקה מפורטת יותר יכולה לבחו הא יש בהימנעות משימוש ברכיבי שגורי ומוכרי ‬ ‫אלה כדי להעיד על מקוריות הייצוג בציור‪ ,‬ולזהות כיצד משלי הנחקר באופ עצמאי את התיאור‬ ‫העירוני אותו הוא יוצר‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫ בדומה לרכיבי ולמאפייני התורמי ליצירת ייצוג עתידני‪ ,‬נית למצוא ג רכיבי ‬ ‫ומאפייני של ייצוג עירוני שמרני של עיר העתיד שה קולקטיביי ו‪/‬או שואבי ממקורות‬ ‫משניי שוני ‪ ,‬ובמידה מסוימת אלה ה ג אות אלמנטי אשר לא עברו מניפולציה ניכרת‬ ‫להשלכת לעתיד או א' לא עברו כלל מניפולציה )עיוות והגזמה(‪ .‬נית ג לראות בכ היפו ‬ ‫מסוי של הרכיבי והמאפייני שנבחנו קוד לכ או את היעדר במכלול המבטא עיר עתידית;‬ ‫בחרתי לבחו מספר ביטויי כאלה בקרב שתי קבוצות הנחקרי ‪ ,‬על סמ דוגמאות לייצוגי ‬ ‫עירוניי שמרניי שהוצגו בקורס‪ ,‬אצל פורת )‪ (2001‬ובציורי עצמ ‪:‬‬

‫)‪ (1‬מיקו העיר בסביבה יבשתית רגילה‪ (2) ,‬התייחסות לקו האופק והצגתו‪ (3) ,‬ניסיו להציג‬ ‫עיר הכוללת את כל מרכיביה‪ (4) ,‬קנה מידה דומה של מרבית המבני ולכל היותר שני קני מידה‬ ‫בולטי )ללא מגה מבני (‪ (5) ,‬מתאר עירוני סימטרי ומאוז ‪ (6) ,‬ריבוי קווי ישרי וזוויות ישרות‬ ‫במתאר העירוני‪ (7) ,‬מבנה מסורתי של רשת רחובות‪ (8) ,‬רחוב עירוני מודגש ומובח – ישר לרוב‬ ‫ומוצמד לבנייני ‪ (9) ,‬איזור )‪ (10) ,(Zoning‬מתאר עירוני קלאסי שגרתי של פיזור פונקציות‬ ‫ושירותי ‪ (11) ,‬מרכז עיר אחד‪ ,‬מוגדר וברור‪ (12) ,‬ריכוזי נקודתיי של הצפיפות העירונית‪(13) ,‬‬ ‫חלוקה לרבעי ושכונות; )‪ (14‬צורניות ארכיטקטונית מסורתית ושגרתית בחזית המבני ‪(15) ,‬‬ ‫סיגנו אחיד של הבנייה‪ (16) ,‬היעדר אלמנטי בעלי מתאר חדשני וחריג‪ (17) ,‬ריבוי מבני ‬ ‫שצורת מרובעת או שואפת למרובעת‪ (18) ,‬פיזור אחיד של חלונות‪ (19) ,‬גגות שטוחי ‪(20) ; 10‬‬ ‫היעדר אלמנטי טכנולוגיי חדשניי ‪ (21) ,‬מכוניות ממונעות רגילות על כבישי ו‪/‬או רכבות‬ ‫עיליות‪/‬תחתיות רגילות )באופ בלעדי או לצד אמצעי תחבורה מתקדמי יותר(‪ (22) ,‬כלי תעופה‬ ‫הקיימי ומוכרי בהווה‪ (23) ,‬היעדר תחבורה אווירית‪ (24) ,‬תנועה ממונעת על פני הקרקע בלבד‪,‬‬ ‫)‪ (25‬הותרת אלמנטי הנחשבי כבר היו למיושני והחלו לחלו' מהעול )עמודי אנטנה על‬ ‫גגות‪ ,‬עש הנפלט ממכוניות(; )‪ (26‬תיאור פעילויות שגרה אופייניות להווה )לא כולל פעילויות‬ ‫פנאי(‪ (27) ,‬התייחסות לטובת הכלל )ג א בכיתוב בלבד(‪ (28) ,‬חלוקה )מעמדית( של קבוצות‬ ‫אוכלוסייה השואבת מההווה‪.‬‬

‫הממצאי מוצגי בטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪ 10‬הנחקרים הם כולם ישראלים וגגות שטוחים הם מאפיין בולט של סביבת ההווה העירונית שלהם‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫מספר* ביטויים‬ ‫בציורי קבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫מספר* ביטויים‬ ‫בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫מיקום העיר בסביבה יבשתית‬ ‫רגילה‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫התייחסות לקו האופק והצגתו‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬

‫מתאר עירוני סימטרי ומאוזן‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫ריבוי קווים ישרים וזוויות ישרות‬ ‫במתאר העירוני‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫מבנה מסורתי של רשת רחובות‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫רחוב עירוני מודגש ומובחן – ישר‬ ‫לרוב ומוצמד לבניינים‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫איזור )‪(Zoning‬‬

‫‪0‬‬

‫‪5‬‬

‫מתאר עירוני קלאסי‪-‬שגרתי של‬ ‫פיזור פונקציות ושירותים‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫מרכז עיר אחד‪ ,‬מוגדר וברור‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫ריכוזים נקודתיים של הצפיפות‬ ‫העירונית‬

‫‪0‬‬

‫‪5‬‬

‫חלוקה לרבעים ושכונות‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫צורניות ארכיטקטונית מסורתית‬ ‫ושגרתית בחזית המבנים‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫סיגנון אחיד של הבנייה‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫פיזור אחיד של חלונות‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫גגות שטוחים‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫כלי תעופה הקיימים ומוכרים בהווה‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫היעדר תחבורה אווירית‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫תנועה ממונעת על הקרקע בלבד‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫התייחסות לטובת הכלל‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫חלוקה של קבוצות אוכלוסייה‬ ‫השואבת מההווה‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪[9.6] 48‬‬

‫‪[13] 91‬‬

‫רכיב ‪ /‬מאפיין ייצוג‬ ‫שמרני לכאורה‬

‫ניסיון להציג עיר הכוללת את כל‬ ‫מרכיביה‬ ‫קנה‪-‬מידה דומה של מרבית‬ ‫האלמנטים או ‪ 2‬קני‪-‬מידה‬

‫היעדר אלמנטים בעלי מתאר‬ ‫חדשני וחריג‬ ‫ריבוי מבנים שצורתם מרובעת או‬ ‫שואפת למרובעת‬

‫היעדר אלמנטים טכנולוגיים‬ ‫חדשניים‬ ‫מכוניות ממונעות רגילות על‬ ‫כבישים ו‪/‬או רכבות עיליות‪/‬תחתיות‬ ‫רגילות‬

‫הותרת אלמנטים הנחשבים כבר‬ ‫היום למיושנים וחולפים מהעולם‬ ‫תיאור פעילויות שגרה אופייניות‬ ‫להווה‬

‫סה"כ ]ממוצע לנחקר[‬

‫* מספר הנחקרים בקבוצה שניתן לזהות בציוריהם את רכיב‪/‬מאפיין הייצוג‬

‫‪29‬‬

‫הדוגמאות שנבחרו כרכיבי ומאפייני שמרניי בבדיקה הנוכחית מציגות רמות שונות של‬ ‫שמרנות "פוטנציאלית"‪ .‬חשוב להסתכל על התמונה הכללית‪ ,‬שכ לכל רכיב‪/‬מאפיי בודד‬ ‫משמעות נמוכה יחסית בפני עצמו‪ .‬בי ממוצעי הנחקרי בשתי הקבוצות‪ ,‬קיי פער של ‪3.4‬‬ ‫רכיבי ‪/‬מאפייני ‪ .‬זה אינו דבר של מה בכ ‪ ,‬ונראה כי האפיו השמרני ניכר יותר בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‪ .‬ע זאת‪ ,‬ייצוג שמרני אינו מעיד באופ וודאי על עושר ייצוגי מצומצ של עיר העתיד‬ ‫– משו אצל נחקרי מסוימי הוא חלק מתפיסה לפיה "לא צפוי שינוי מהותי" בעוד ‪ 100‬שנה‬ ‫]נחקר ו'[‪ .‬בה בעת‪ ,‬לעיתי מתעוררת השאלה הא הוא נובע מקושי למתוח ולהשלי לעתיד את‬ ‫ההווה המוכר ולחרוג ממנו כאשר הדבר נדרש‪.‬‬

‫ תפיסות‪ ,‬גישות‪ ,‬מגמות ו"רכיבי אקטואליי " – בנוס' לסימבולי שנזכרו ונסקרו‬ ‫כמבוססי מדיה וכחלק ממאגר סימבולי תיאוריי ‪/‬צורניי קולקטיבי של עתיד והווה‪ ,‬ישנ ג ‬ ‫סימבולי שמוזני מתו תפיסות רווחות בציבור ומנגזרותיה האינדיבידואליות ]‪ .[4‬זה אמצעי‬ ‫התייחסות לעתיד אישי וקולקטיבי המבוטאי ‪ ,‬בי היתר‪ ,‬באמצעות ההמרה לעתיד של‬ ‫סימבולי אלה והגזמת – כאשר לפי ‪ ,Jameson‬הביקורת שלנו על ההווה מתורגמת לרוב‬ ‫לחזונות אפוקליפטיי ביחס לעתיד ]‪ ;[4‬קיי ג ממד של "רכיבי אקטואליי " מההווה‬ ‫הקרוב הבאי לביטוי בייצוגי באמצעות מנוע הסימבוליזציה – דוגמא לכ עשויה להיות ציורו‬ ‫של נחקר ‪ B‬המציג עיר לאחר הפצצה גרעינית איראנית‪ ,‬שהוקצנה לכדי השמדת המי האנושי‪.‬‬ ‫הוא משלב בכ תפיסה נוספת – זו "עיר של ג'וקי " – בהתא לסברה )ולמיתוס( לפיה‬ ‫אוכלוסיית המקקי תשלוט בעול במקרה שמרבית היצורי החיי האחרי לא ישרדו שואה‬ ‫גרעינית; סוגיה נוספת‪ ,‬שככל הנראה זכתה למרכזיות בייצוגי מסיבה דומה‪ ,‬היא ההתחממות‬ ‫הגלובלית שהשלכותיה הולכות ומתבררות כיו המוצגת כגור מרכזי בייצוגיה של שלושה‬ ‫נחקרי ‪ :‬נחקר ב'‪ ,‬נחקר ה' ונחקר ז'‪.‬‬

‫בחרתי לנסות לאתר את התפיסות והגישות הבאות לביטוי בציורי הנחקרי ‪ ,‬ובהמש לסווג ‬ ‫ולפענח ‪ .‬על פניו‪ ,‬נראה כי בשתי הקבוצות נית לזהות ביטוי מגוו ורב לסימבולי אלה‪.‬‬ ‫הסימבולי שזוהו‪ 11‬בציורי ה כדלקמ ‪ (1) :‬הקצנת פערי חברתיי וסיכוניה‪ (2) ,‬התמוססות‬ ‫הסולידריות החברתית והקשרי הבי אישיי ‪ (3) ,‬נסיגת מוסד המשפחה והפחתה בריבוי הטבעי‪,‬‬ ‫)‪ (4‬שליטה‪/‬בקרה מוגברת על הפרט ואורח חייו ופגיעה בפרטיות‪ (5) ,‬אחידות ניכרת בי פרטי ‬ ‫וקבוצות וצמצו הביטוי האישי‪ (6) ,‬שלטו טוטליטארי‪ (7) ,‬התמוטטות מער השליטה הקיי ‪,‬‬ ‫)‪ (8‬איו בטחוני – קיומי‪ (9) ,‬צפיפות‪/‬פיצו‪ 4‬אוכלוסי ‪ (10) ,‬צמצו מרחב המחייה של‬ ‫הפרט‪/‬האוכלוסייה‪ (11) ,‬ניוו גופני‪/‬נפשי של הפרט‪ (12) ,‬יתר תשומת לב לאיכות החיי ‪ ,‬שעות‬ ‫הפנאי ושטחי פתוחי ; )‪ (13‬היעדר שטחי פנויי וציפו' בנייה‪ (14) ,‬הגברת הבנייה לגובה‪(15) ,‬‬ ‫‪ 11‬הגדרת התפיסות והגישות נסמכת אמנם על הופעתן בפועל בציורים הנבדקים עצמם ‪ -‬דבר העשוי ליצור הטיה מסוימת ‪ -‬אך‬ ‫יש משמעות לכמות הגישות והתפיסות שכללו נחקרי הקבוצות השונות בציוריהם ולסיווגן הנושאי )בהמשך(‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫עומס תחבורתי‪ (16) ,‬קשיי תנועה וגישה בעיר; )‪ (17‬היעדר שטחי פתוחי ‪/‬ירוקי ‪ (18) ,‬זיהו ‬ ‫אוויר מוגבר‪/‬קיצוני‪ (19) ,‬הידלדלות משאבי טבע וצמצו ‪/‬אובד מקורות אנרגיה‪ (20) ,‬אפקט‬ ‫החממה והתחממות כדור האר‪ – 4‬והשלכותיה ‪ :‬עליית מפלס הי ‪ ,‬הצפה כלל עולמית וצמצו ‬ ‫שטח היבשות‪ (21) ,‬התערערות תנאי המחייה הטבעיי ‪ :‬פגעי מזג אוויר‪ ,‬חו ‪ (22) ,...‬התערבות‬ ‫מלאכותית מוגברת בסביבה‪ (23) ,‬מודעות סביבתית גבוהה‪ (24) ,‬שינוי מהותי מחייב של אורח‬ ‫החיי הנדרש להמש קיו אנושי‪ (25) ,‬נטישת ערי קיימות ויצירה מחדש של עיר אקולוגית ‬ ‫ידידותית )אוטופית‪ ,‬חזרה למקורות(‪ (26) ,‬שחזור מלאכותי של תנאי המחייה הטבעיי ‪(27) ,‬‬ ‫אנרגיות חלופיות‪/‬אלטרנטיביות‪ (28) ,‬בניי חכ ‪ ,‬אקולוגי‪ ,‬חסכוני באנרגיה‪ (29) ,‬הסתמכות גוברת‬ ‫על מחשוב וטכנולוגיה‪ (30) ,‬יעילות טכנולוגית משופרת; )‪ (31‬חוסר וודאות סכנה עתידית‬ ‫אפשרית א לא מוגדרת‪ (32) ,‬הכחדה מוחלטת של המי האנושי‪ (33) ,‬יכולת ההישרדות האנושית‬ ‫)תרומת הישגי מדעיי וכו'(‪ (34) ,‬ניצול החלל החיצו לצרכי אנושיי ‪.‬‬

‫מקומ של התפיסות והגישות בציורי הנחקרי מהקבוצות השונות מוצג בטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪31‬‬

‫מספר* ביטויים בציורי‬ ‫קבוצת הסטודנטים‬ ‫לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫הקצנת פערים חברתיים וסיכוניה‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫התמוססות הסולידריות החברתית והקשרים הבין‪-‬אישיים‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫נסיגת מוסד המשפחה והפחתה בריבוי הטבעי‬ ‫שליטה‪/‬בקרה מוגברת על הפרט ואורח חייו ופגיעה‬ ‫בפרטיות‬ ‫אחידות ניכרת בין פרטים וקבוצות וצמצום הביטוי האישי‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫שלטון טוטליטארי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫התמוטטות מערך השליטה הקיים‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫איום בטחוני – קיומי‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫צפיפות אוכלוסין‪ ,‬פיצוץ אוכלוסין‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫צמצום מרחב המחייה של הפרט‪/‬האוכלוסייה‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫ניוון גופני‪/‬נפשי של הפרט‬ ‫יתר תשומת‪-‬לב לאיכות החיים‪ ,‬שעות הפנאי ושטחים‬ ‫פתוחים‬ ‫היעדר שטחים פנויים וציפוף בנייה‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫הגברת הבנייה לגובה‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫עומס תחבורתי‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫קשיי תנועה וגישה בעיר‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫היעדר שטחים פתוחים‪/‬ירוקים‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫זיהום אוויר מוגבר‪/‬קיצוני‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫הידלדלות משאבי טבע וצמצום‪/‬אובדן מקורות אנרגיה‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫אפקט החממה והתחממות גלובלית ‪ -‬והשלכותיהם‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫התערערות תנאי המחייה הטבעיים‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫התערבות מלאכותית מוגברת בסביבה‬

‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫מודעות סביבתית גבוהה‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫שינוי מהותי מחייב של אורח החיים להמשך קיום אנושי‬ ‫נטישת ערים קיימות ויצירה מחדש של עיר אקולוגית‪-‬‬ ‫ידידותית‬ ‫שחזור מלאכותי של תנאי המחייה הטבעיים‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫אנרגיות חלופיות‪/‬אלטרנטיביות‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫בניין חכם‪ ,‬אקולוגי‪ ,‬חסכוני באנרגיה‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫הסתמכות גוברת על מחשוב וטכנולוגיה‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫יעילות טכנולוגית משופרת‬ ‫חוסר וודאות – סכנה עתידית אפשרית‪/‬צפויה‪ ,‬אך לא‬ ‫מוגדרת‬ ‫הכחדה מוחלטת של המין האנושי‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫יכולת ההישרדות האנושית‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫ניצול החלל החיצון לצרכים אנושיים‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫תפיסה ‪ /‬גישה ‪ /‬מגמה ‪ /‬סברה‬

‫מספר* ביטויים בציורי‬ ‫הקבוצה ההטרוגנית‬

‫‪[12.1] 85‬‬ ‫‪[9.4] 47‬‬ ‫סה"כ ]ממוצע לנחקר[‬ ‫* מספר הנחקרים בקבוצה שניתן לזהות בציוריהם ביטוי לתפיסה‪ ,‬גישה‪ ,‬מגמה או סברה מסוימת‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫ההפרש בי הסטודנטי לקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬עומד על ‪ ,2.7‬לטובת האחרונה‪ .‬נתו זה מלמד כי‬ ‫בעוד בקרב הסטודנטי לאיור ניכר שיעור גבוה יותר של הסתמכות או ביטוי המדיה והשראתה‪,‬‬ ‫בייצוגי הקבוצה ההטרוגנית מזוהה הסתמכות רבה יותר על תפיסות‪ ,‬גישות‪ ,‬מגמות וסברות‬ ‫הרווחות בציבור‪ ,‬ובאופ כללי‪ ,‬נית לראות כי תפיסות וגישות אלה ה נפוצות יחסית אצל שתי‬ ‫הקבוצות‪.‬‬

‫ הצעה לבדיקות המש ‪ :‬בכמה מקרי ‪ ,‬יתכ כי ביחס לעושר הייצוג‪ ,‬יש משמעות מסוימת‬ ‫לייחודיות )‪ (Unique‬של תפיסה‪ ,‬גישה‪ ,‬מגמה או סברה המופיעה אצל נחקרי בודדי ‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫יתכ כי ישנה משמעות ג לתפיסות והגישות שבוטאו במספר גדול של ציורי תפיסות שה ‬ ‫"פופולאריות"‪ .‬בדיקה אינדיבידואלית של נחקרי יכולה לבחו את המקרי בה תפיסות‬ ‫וגישות אלה כמעט אינ מופיעות בציורי ולזהות מה נכלל ש במקומ ‪.‬‬

‫הטבלה הבאה מציגה סיווג קטגורי של התפיסות‪ ,‬הגישות‪ ,‬המגמות והסברות שביטוייה ‬ ‫אותרו בציורי הנחקרי ‪ .‬לצד החלוקה הנושאית קטגורית‪ ,‬נערכה ג הבחנה בי סימבוליזציה‬ ‫העושה שימוש בתפיסה‪/‬גישה‪/‬מגמה‪/‬סברה כביטוי להצגת בעיה או במסגרת של הצעת‬ ‫פתרו ‪/‬מענה לבעיה‪ .‬בנוס' נבדק הא עשה הנחקר שימוש בהגזמה במסגרת ביטוי התפיסות‬ ‫והגישות שנזכרו בייצוג שצויר‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫סיווג‬ ‫התפיסה‪/‬‬ ‫הגישה‪/‬‬ ‫המגמה *‬ ‫חברתית –‬ ‫שלטונית‬

‫מספר‬ ‫ביטויים**‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬ ‫בסוגריים‪:‬‬ ‫שימוש‬ ‫בהגזמה‬

‫מספר‬ ‫ביטויים**‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬ ‫בסוגריים‪:‬‬ ‫שימוש‬ ‫בהגזמה‬

‫הצגה כבעיה‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור‬ ‫) ‪ 5‬נחקרים(‬

‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫‪[5] 7‬‬

‫‪[2] 4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫הצגה כבעיה‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬

‫הצעת‬ ‫פתרון‪/‬מענה‬ ‫בקבוצת‬ ‫ההטרוגנית‬

‫הצעת‬ ‫פתרון‪/‬מענה‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫) ‪(5‬‬

‫דמוגרפית‬ ‫) ‪(2‬‬

‫רמת הפרט‬ ‫) ‪(3‬‬

‫אורחות חיים‬ ‫) ‪(2‬‬

‫מצב העיר‬ ‫ופיתוח עירוני‬ ‫)כולל תחבורה(‬

‫‪[1] 3‬‬

‫‪[3] 5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫‪[4] 5‬‬

‫‪[3] 3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪[2] 2‬‬

‫‪[4] 5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪[4] 7‬‬

‫‪[6] 13‬‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪12‬‬

‫) ‪(4‬‬

‫סביבתית –‬ ‫מקומית***‬

‫‪[2] 6‬‬

‫‪[6] 15‬‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪15‬‬

‫) ‪(5‬‬

‫סביבתית –‬ ‫עולמית***‬

‫‪[0] 2‬‬

‫‪[7] 8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫‪8‬‬

‫) ‪(3‬‬

‫טכנולוגיה‬ ‫) ‪(4‬‬

‫איום קיומי –‬ ‫בטחוני ואחר‬

‫‪[4] 9‬‬

‫‪[4] 15‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪9‬‬

‫‪15‬‬

‫‪[3] 3‬‬

‫‪[0] 2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫) ‪(3‬‬

‫יכולת‬ ‫התמודדות‬ ‫אנושית‬

‫‪[2] 3‬‬

‫‪[9] 15‬‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪12‬‬

‫]‪[27‬‬ ‫‪57.4%‬‬

‫]‪[44‬‬ ‫‪51.7%‬‬

‫‪32‬‬

‫‪26‬‬

‫‪27‬‬

‫‪76‬‬

‫) ‪(4‬‬

‫סה"כ ****‬ ‫‪ %‬הגזמה‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪68%‬‬ ‫‪ %‬מסך ביטויים‬ ‫* בסוגריים‪ :‬מספר התפיסות‪ ,‬הגישות‪ ,‬המגמות והסברות שסווגו תחת הקטגוריה ** מספר הנחקרים בקבוצה‬ ‫שניתן לזהות בציוריהם ביטוי לתפיסה‪ ,‬גישה‪ ,‬מגמה או סברה מסוימת‪ .‬עיבוד לנתוני הטבלה הקודמת‬ ‫*** הביטוי ל"התערערות תנאי המחייה הטבעיים" פוצל בין סיווג סביבתי‪-‬מקומי וסיווג סביבתי‪-‬עולמי – בהתאם‬ ‫למקרה המוצג בציורים **** כאשר סה"כ ביטויים לקבוצה )מהטבלה הקודמת(‪ :‬סטודנטים – ‪ ,47‬הטרוגנית –‬ ‫‪85‬‬ ‫‪-‬‬

‫בעוד שנתוני הטבלה הקודמת וממצאי בדיקת המאפייני השמרניי עשויי ליצור רוש כי‬ ‫ייצוגי הקבוצה ההטרוגנית מושתתי על רכיבי פשוטי ‪ ,‬בסיסיי ‪ ,‬רווחי ונפוצי ‪ ,‬הבדיקות‬ ‫שבטבלה זו מנסות לזהות הא ‪ ,‬ועד כמה‪ ,‬אופ ביטוי רכיבי אלה בציורי והשימוש שנעשה‬ ‫בה בפועל ה מגווני וייחודיי ‪ ,‬והא יש בה כדי להעיד על ייצוג עשיר; ההנחה היא שמי‬ ‫שהציג "מענה‪/‬פתרו לבעיה" עשוי לבטא בכ עושר ייצוגי רחב יותר במוב זה‪ ,‬יש יתרו ‬ ‫משמעותי )‪ (32%‬לקבוצה ההטרוגנית‪ .‬עוד ניכרת נטייה ברורה של הסטודנטי לאיור להציג את‬ ‫הגישות והתפיסות כ"בעיה" )פער של ‪ 38%‬בהשוואה לקבוצה השנייה(‪ .‬אמנ גישות אלה עוסקות‬ ‫לרוב במקור בגורמי בעייתיי או בעלי פוטנציאל בעייתי‪ ,‬א נראה כי שיעור של ‪ 68%‬מעיד‬ ‫כנראה ג על הסבה מסוימת שעשו נחקרי אלה לנגזרותיה של הגישות והתפיסות המופיעות‬

‫‪34‬‬

‫בציוריה ‪ .‬עיוות זה עשוי להעיד ג הוא על עושר ייצוגי מסוי ‪ .‬שני הנתוני ממחישי ומדגישי ‬ ‫את השוני והבידול שבי הקבוצות; חשוב לציי כי לעיתי הוצגו באותו ציור ג הבעיה וג ‬ ‫הפתרו – מדובר ב ‪ 22%‬מהמקרי – בקבוצת הסטודנטי לאיור הגיע שיעור זה ל ‪25.5%‬‬ ‫ובקבוצה ההטרוגנית הוא עמד על ‪ .20%‬זה מדד מובהק לייצוג עשיר יותר ונראה כי הסטודנטי ‬ ‫לאיור מובילי בו‪ .‬בנוס'‪ ,‬מטבע הדברי ‪ ,‬ישנ מגמות המתקשרות ומשויכות יותר ל"פתרונות"‪,‬‬ ‫כמו הגברת בנייה לגובה והוספת שטחי פתוחי ‪ ,‬ואחרות מתקשרות יותר לממד בעייתי‪ ,‬כמו‬ ‫זיהו אוויר וצמצו מרחב המחייה‪ ,‬למרות שבשני המקרי יתכ היפו תפקידי )כמו פתרו ‬ ‫לזיהו או בעיה ע בנייה לגובה(‪.‬‬ ‫ניסיו נוס' לבדוק את עושר הייצוג המתבטא בהטמעת הגישות והתפיסות בציורי הוא‬ ‫באמצעות זיהוי מקרי בה עשו הנחקרי שימוש בהגזמה באופ בו ביטאו בציוריה את‬ ‫התפיסה‪ ,‬הגישה או המגמה‪ .12‬ההשערה היא כי שימוש בהגזמה כמחולל שינוי ברכיבי מוכרי ‬ ‫עשוי להעיד על תפיסה הקיימת בקרב הנחקרי ביחס להיק' השינוי העתידי אשר עצ קיומה‬ ‫הוא עדות לייצוג עשיר‪ .‬נראה כי השימוש בהגזמה היה רחב בשתי הקבוצות מעל ‪50%‬‬ ‫מהמקרי אול אצל הסטודנטי נעשה בכ שימוש מעט רחב יותר )ב ‪.(5.7%‬‬ ‫ בדיקה נוספת יכולה להתייחס ג לחלחול וביטוי של היבטי גלובליזציה‪ ,‬מגמות נדל"ניות‬ ‫שונות‪ ,‬פרבור לסוגיו וגישות של "עירוניות מתחדשת" )‪.(Urban Renewal‬‬ ‫ בדיקה אינדיבידואלית של נחקרי עשויה לנסות ולזהות את הזיקה והקשר בי השילובי ‬ ‫השוני של גישות‪ ,‬תפיסות וסברות אשר הציג כל נחקר דוגמא לכ היא נחקר ‪ B‬שהציג קשר‬ ‫תוצאתי ושילב בתוכו כמה וכמה גישות‪ ,‬או נחקר ו' ששילב מספר רכיבי מכלול עירוני שה נגזרת‬ ‫של תרחיש משולב שהציג )העדפת איכות חיי המביאה לשינוי בסביבת המחייה ובאורח החיי ‬ ‫ולשינוי דמוגרפי‪ ,‬ולכ נדרשי מתקני עירוניי ייעודיי כמו מרכז רפואי גדול לחיות מחמד(‪.‬‬

‫בדיקות חת‪ #‬רוחביות ממוקדות‬ ‫לאחר שניתחתי את ציורי עיר העתיד באמצעות בחינת הקטגוריות‪ ,‬ההגזמה והסימבוליזציה‪,‬‬ ‫בחרתי לעשות שימוש במספר בדיקות נוספות‪ ,‬שעיקר בדיקת חת רוחבית ממוקדת יותר –‬ ‫לבחינת עושר הייצוג לפי כמה קריטריוני שנקבעו ויוצגו להל ‪ ,‬וכ נעשו בדיקות לזיהוי השפעת‬ ‫השוני בטכניקת הציור בי שתי הקבוצות‪:‬‬

‫ אותר שילוב של כמה תרחישי ‪ ,‬ספקולציות ואפשרויות – שוני ונפרדי – באותו ציור‪.‬‬ ‫בנוס' זוהו מקרי בה שילבו הנחקרי תרחישי סותרי ‪ ,‬אלטרנטיביי וחלופיי )זה לזה(;‬ ‫בקבוצת הסטודנטי לאיור‪ ,‬שילבו ‪ 3‬נחקרי בי מספר תרחישי – ‪ 2‬סטודנטי )‪ (D ,B‬שילבו‬ ‫תרחיש אחד בדיווח העצמי ותרחיש נוס' בציור עצמו – ובסה"כ ‪ 2‬תרחישי לנחקר‪ .‬נחקר נוס'‬ ‫‪ 12‬כאן לא נערכה ההבחנה בין "הגזמה" ו"הגזמה ניכרת"‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫)‪ (E‬שילב ‪ 4‬תרחישי – ‪ 2‬בטקסט ו ‪ 2‬בציור; בקבוצה ההטרוגנית שילבו ‪ 2‬סטודנטי )א'‪ ,‬ב'( שני‬ ‫תרחישי – אחד בטקסט ואחד בציור‪ ,‬נחקר אחד )ה'( שילב ‪ 3‬תרחישי )‪ 2‬בציור‪ 1 ,‬בטקסט( ו ‪2‬‬ ‫נחקרי נוספי )ה'‪ ,‬ז'( שילבו ‪ 4‬תרחישי כל אחד – לפי החלוקה הבאה‪ 2 :‬בציור‪ 2 ,‬בטקסט ו ‪1‬‬ ‫בציור‪ 3 ,‬בטקסט; רק נחקר אחד )א'(‪ ,‬המשתיי לקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬שילב ‪ 2‬תרחישי סותרי ;‬ ‫בכל אחת משתי הקבוצות היו ג שני נחקרי שהתמקדו בתרחיש אחד בלבד‪ .‬הנתוני רוכזו‬ ‫בטבלה הבאה‪:‬‬ ‫קבוצה הטרוגנית )‪ 7‬נחקרים(‬

‫קבוצת הסטודנטים לאיור )‪ 5‬נחקרים(‬

‫מספר‬ ‫תרחישים‬

‫מספר‬ ‫הופעות‬ ‫השילוב‬

‫הופעת‬ ‫תרחישים‬ ‫בציור*‬

‫הופעת‬ ‫תרחישים‬ ‫בדיווח‬ ‫העצמי*‬

‫שילוב‬ ‫תרחישים‬ ‫סותרים‬

‫מספר‬ ‫הופעות‬ ‫השילוב‬

‫הופעת‬ ‫תרחישים‬ ‫בציור*‬

‫הופעת‬ ‫תרחישים‬ ‫בדיווח‬ ‫העצמי*‬

‫שילוב‬ ‫תרחישים‬ ‫סותרים‬

‫‪ 2‬תרחישים‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 3‬תרחישים‬

‫‪0‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 4‬תרחישים‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5/7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3/5‬‬ ‫סה"כ‬ ‫* המספר מתייחס למספר הופעות מתוך סך התרחישים שהציגו הנחקרים‪ ,‬ולא למספר הנחקרים )לדוגמא‪:‬‬ ‫הופעת ‪ 2‬מתוך ‪ 4‬תרחישים בציור‪ ,‬כשהיתר מופיעים בדיווח העצמי(‬

‫הממצאי שבטבלה אינ מספקי תמונה השוואתית חד משמעית ביחס לשתי הקבוצות‪.‬‬ ‫יתכ שגודל המדג הוא מעט בעייתי במקרה זה‪ .‬לכל היותר‪ ,‬ישנו יתרו קל לקבוצה ההטרוגנית‬ ‫שהציגה מעט יותר ציורי שבה ‪ 3‬ו ‪ 4‬תרחישי בהנחה שמספר גדול יותר של תרחישי מעיד‬ ‫על ייצוג עשיר יותר ג א ‪ ,‬לעיתי ‪ ,‬פחות מגובש; נעשתה כא ג בדיקה מסוימת של השפעת‬ ‫הטכניקה ויכולת הביטוי ביחס לצורת הופעת התרחישי ‪ ,‬ולפיה נראה כי אי נטייה ברורה‬ ‫לביטוי בכתב או בציור בא' אחת מהקבוצות; גודל המדג אינו מאפשר להכריע ג ביחס לשילוב‬ ‫"תרחישי סותרי "‪ .‬ביחס לכ ‪ ,‬ההנחה היתה ששילוב כזה עשוי להעיד על עושר ייצוגי‪.‬‬ ‫ בדיקה מתקדמת יכולה לזהות באיזו מידה מכוו התרחיש להתרחשות הצפויה בזמ הקרוב‬ ‫או כזו העשויה להתרחש בטווח זמ מוגדר‪ ,‬ובאלו מקרי התרחישי העתידיי ה תיאורטיי ‬ ‫במובהק ומנותקי מההווה‪ .‬בדיקה נוספת תוכל לבחו את צורת האיזו בי תרחיש מוביל לבי ‬ ‫תרחישי משניי ‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בציורי ‪.‬‬

‫ מספר מוקדי ‪/‬מרחבי משנה נפרדי ונבדלי – בנוס' למוקד ההתרחשות המרכזי‪:‬‬ ‫בדיקה זו מתייחסת במידה רבה להיק' היריעה המוצגת בציורי הנחקרי ‪ .‬הדבר עשוי להעיד על‬ ‫רצו וניסיו להציג תמונה כללית‪ ,‬שלמה ומקיפה של עיר‪ ,‬א ג על רוחב התפיסה של מכלול‬ ‫רכיבי העיר והתצורה הרחבה של המרחב העירוני; מוקדי ומרחבי מסוג זה הופיעו אצל כל‬ ‫הסטודנטי ‪ ,‬א רק אצל ‪ 3‬מחברי הקבוצה ההטרוגנית; אצל הסטודנטי ‪ ,‬נכללו ‪ 2‬מרחבי משנה‬ ‫אצל ‪ 3‬סטודנטי ומרחב משנה אחד אצל שניי נוספי ‪ .‬בקרב הקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬הופיעו ‪2‬‬ ‫מרחבי משנה אצל נחקר אחד ומרחב משנה אחד הופיע אצל שני נחקרי אחרי ‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫הופעות* בקבוצת‬ ‫מספר מוקדים‪/‬מרחבי‬ ‫הסטודנטים לאיור‬ ‫משנה נפרדים‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5/5‬‬ ‫סה"כ‬ ‫* מספר הנחקרים שכללו והציגו זאת בציוריהם‬

‫הופעות* בקבוצה‬ ‫הטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3/7‬‬

‫כפי שהוסבר‪ ,‬בהתא למספר מרחבי המשנה שהוצגו‪ ,‬נראה כי התצורה המוצגת בציורי‬ ‫הסטודנטי רחבה יותר מזו שהוצגה בציורי הקבוצה ההטרוגנית‪ .‬יתכ שהדבר מושפע‪ ,‬במידה‬ ‫כזו או אחרת ג מטיב טכניקת הציור א לא באופ מוחלט‪ .‬במקביל‪ ,‬נראה כי אצל כל ‪12‬‬ ‫הנחקרי לא הוצגו בציורי יותר מ ‪ 2‬מרחבי משנה נפרדי ‪.‬‬ ‫ בדיקה זו התייחסה להפרדה פיזית בי המרחבי השוני ‪ .‬בדיקת המש יכולה להתייחס ג ‬ ‫להפרדה שהיא פונקציונלית בעיקרה‪ ,‬וכ לבחו את הזיקה בי שני סוגי ההפרדה‪.‬‬ ‫ בדיקה נוספת יכולה להתמקד ג בצורת הביטוי התלת ממדי של הערי המצוירות‪ ,‬שתבחי ‬ ‫בי עיר המוצגת כשטוחה ודו ממדית לבי עיר בה מוצגות מספר שכבות עומק‪ .‬זו נדרשת להיות‬ ‫בדיקה בסיסית‪ ,‬שכ יש להניח שיכולת ציור טובה מאפשרת ביטוי תלת ממדי טוב יותר דבר‬ ‫שייצור הטיה לטובת הסטודנטי ‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬יתכ שהבחנה בי התרחשות רקע להתרחשות‬ ‫בקדמת הציור‪ ,‬עשויה להעיד על ייצוג מקי' יותר‪ ,‬ובעיקר מגובש ומובנה‪ ,‬וכ נראה כי השוואת‬ ‫מספר האלמנטי והרכיבי המוצגי בקדמה וברקע עשויה ג היא להיות בעלת משמעות‪.‬‬

‫ רמות התייחסות שונות ומקבילות באותו ציור – הכוונה לרמות ההתייחסות המרחביות‬ ‫אות הדגיש הנחקר בציורו‪ ,‬שה למעשה קטגוריות מרחביות בסיסיות המבחינות בי סוגי‬ ‫מרחבי עירוניי בקני מידה שוני ‪ ,‬המוכלי זה בזה‪ (1) :‬רמת העיר‪ (2) ,‬רמת השכונה‪/‬האזור‪,‬‬ ‫)‪ (3‬רמת הבניי ‪ (4) ,‬רמת הדירה‪ .‬הבדיקה בחנה את טיב ההתייחסות לרמות אלה בכל ציור וציור‪,‬‬ ‫כשהכוונה היא לאפיו צורני ותוכני נקודתי‪ ,‬מפורט ורחב יחסית‪ .‬במקרה של רמת הבניי –‬ ‫לדוגמא – לא די בשילוב בנייני בעיר‪ ,‬אלא בהתייחסות לתוכנ ולנעשה בתוכ ‪ .‬במקרה של רמת‬ ‫העיר הכוונה לתיאור מרחב עירוני של ‪ ,‬נרחב ומקי' יחסית; מתו כ התאפשר לבדוק אילו‬ ‫מבי ארבע רמות ההתייחסות האמורות באו לידי ביטוי בציורי השוני ‪ ,‬ולראות בכ פרמטר‬ ‫השוואתי‪.‬‬

‫ממצאי הבדיקה מופיעי בטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪37‬‬

‫רמות‬ ‫התייחסות‬ ‫רמת העיר‬ ‫רמת השכונה‪/‬אזור‬ ‫רמת הבניין‬

‫התייחסות* בקבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫התייחסות* בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫רמת הדירה‬ ‫‪1‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪9‬‬ ‫* מספר הנחקרים שהתייחסו לרמה זו בציוריהם‬

‫‪2‬‬ ‫‪14‬‬

‫בממוצע‪ ,‬כל נחקר בקבוצת הסטודנטי התייחס ל ‪ 1.8‬רמות מרחביות בהשוואה ל ‪ 2‬רמות‬ ‫בממוצע בקבוצה ההטרוגנית‪ .‬זה פער זניח בי הקבוצות‪ .‬רק שני נחקרי )‪ E‬ו ג'( התייחסו ל ‪3‬‬ ‫רמות ושבעה נחקרי נוספי התייחסו ל ‪ 2‬רמות כל אחד; התייחסות לרמת הדירה היא מדד‬ ‫נוס' לעושר ייצוגי‪ ,‬א ג בו נראה דמיו יחסי בי הנחקרי ; הפער הבולט ביותר בי הקבוצות‬ ‫הוא ברמת העיר בקבוצה ההטרוגנית ניכרת נטייה לתיאור מרחב עירוני רחב ומקי' יותר‪ .‬הא ‬ ‫זה מעיד על עושר הייצוג העירוני? יתכ ‪ ,‬א הערכתי היא שהדבר נובע מצורת התייחסות מרחבית‬ ‫שונה הקיימת בכל אחת מהקבוצות ע התמקדויות שונות‪ .‬מדובר אמנ בקטגוריות בסיסיות‪,‬‬ ‫שנית לצפות למצוא לפחות שתיי מה בכל ייצוג‪ ,‬א עצ הופעת של קטגוריות מסוימות בחלק‬ ‫מהמקרי עשויה להיות מושפעת מהחלטות שקיבל הנחקר ביצירת הציור – כמו פורמט הציור‬ ‫שנבחר‪ ,‬נקודת המבט ועוד‪.‬‬

‫ הצגת נימוקי מוגדרי ‪ ,‬ובכלל זה שילוב הערכות והסבר ‪ – 13‬בדיקה זו ממשיכה‪ ,‬במוב ‬ ‫מסוי ‪ ,‬את בדיקת ביטויי התרחישי השוני ‪ ,‬א היא מתמקדת בדיווח העצמי הטקסטואלי‬ ‫בלבד‪ ,‬ומנסה לזהות את המקרי בה הנחקרי מצאו לנכו לפרט את שיקוליה ולהצדיק –‬ ‫במידה מסוימת יש בכ כדי להעיד על תפיסה רחבה ומקיפה יותר‪ ,‬ואולי ג יותר מגובשת‪ ,‬של‬ ‫אפיוני עיר עתידית וכ על ניסיו לקשור ולשלב בי אפיוני שוני ליצירת איזו עירוני יעיל‬ ‫ומכלול מתפקד והגיוני; בדיקה משנית במסגרת זו מנסה לזהות ג ניתוח פרשני מקורי שהציגו‬ ‫נחקרי למגמות מוכרות קיימות‪ .14‬דבר זה עשוי לבטא תפיסה‪/‬עמדה אישית מסוימת שהתבססה‬ ‫אצל אותו נחקר )ומקורותיה שוני ומגווני ( או עיבוד ייחודי שעשה לצור ביטוי הייצוג שלו‬ ‫במחקר זה; הנחקרי ‪ ,‬כזכור‪ ,‬התבקשו לכלול "הסברי כתובי " לצד הציור‪ ,‬א לא נדרש מה ‬ ‫לנמק ‪.‬‬

‫‪ 13‬לא נעשתה בדיקה מקבילה של היקף שילוב הערכות לא‪-‬מבוססות ‪ -‬בין היתר לאור קושי לזהותן ולהתחקות אחר‬ ‫מקורותיהן‪.‬‬ ‫‪ 14‬בדיקה זו התבססה הן על הביטוי הטקסטואלי והן על הביטוי המצויר‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫מספר ביטויים *‬ ‫בקבוצת הסטודנטים‬ ‫לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫נימוקים מוגדרים‬

‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫הצגת הערכות והסברן‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫הסברים‪ ,‬נימוקים‬ ‫ופרשנות‬

‫מספר ביטויים *‬ ‫בקבוצה ההטרוגנית‬

‫סה"כ הסברים‬ ‫ונימוקים בקבוצה‬ ‫מספר נחקרים שכללו נימוק‬ ‫‪7/7‬‬ ‫‪3/5‬‬ ‫מוגדר ו‪/‬או הערכה מוסברת‬ ‫ניתוח מקורי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫למגמות מוכרות **‬ ‫* מספר הנחקרים שכללו הסבר‪ ,‬נימוק או פרשנות מסוג זה בתיאוריהם‪ .‬יתכן יותר‬ ‫מנימוק בודד אצל אותו נחקר וכן הכללת נימוק לצד הערכה מוסברת ** הכוונה‬ ‫אינה בהכרח להגזמה – אלא לפרשנות חדשה‪/‬שימוש "מפתיע"‪ ,‬שאינם רק בצורת‬ ‫ההצגה בציור; המקוריות לא נבדקה בהשוואה ליתר הנחקרים אלא למקוריות באופן‬ ‫כללי‪ ,‬גם בהתייחס לייצוגי עיר העתיד הנפוצים במדיה‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫נית לראות כי ההסברי והנימוקי בלטו יותר בקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬כאשר בקבוצה זו ישנה‬ ‫נטייה לבטא "נימוקי מוגדרי "‪ ,‬ואילו הסטודנטי נטו להציג "הערכות" ולהסביר ‪" .‬הערכה"‬ ‫היא פחות חד משמעית מ"נימוק" ובוודאי בהשוואה ל"נימוק מוגדר"‪ .‬יש בה איכות מסוימת‬ ‫שאי בה הותרת פתח לאפשרויות נוספות א ג זהירות ושמרנות; באופ כללי‪ ,‬אפשר‬ ‫לראות בנימוקי ‪ ,‬בהערכות ובהסברי ג ניסיו לקשור בי התיאור העתידי למקובלות ההווה‪.‬‬ ‫לעיתי ‪ ,‬זה עשוי להעיד אולי על הערכת פוטנציאל שינוי )והשתנות( עתידי מצומצ יחסית ]ראה‬ ‫בדיקה נפרדת[‪ .‬ביחס לפער בי הקבוצות‪ ,‬יש לזכור כי ברוב המקרי הביטוי הטקסטואלי של‬ ‫נחקרי הקבוצה ההטרוגנית היה רחב יותר בהשוואה למאיירי ‪ ,‬ועל כ נכללו בו יותר הסברי ‬ ‫ונימוקי ‪ .‬להערכתי‪ ,‬זה נגזר מהבדלי הטכניקה‪ ,‬שכ היוצרי השוני בשתי הקבוצות בחרו‬ ‫מה לנמק ולהסביר ומה להותיר לפרשנות הצופה מתו הציור‪ .‬למרות הסתייגויות אלה‪ ,‬העובדה‬ ‫שכל חברי הקבוצה ההטרוגנית הציגו הסברי ונימוקי עשויה לשק' עושר ייצוגי רחב לפחות‬ ‫ברמת הקבוצה‪.‬‬ ‫נמצא ג כי לקבוצה ההטרוגנית יתרו מסוי ‪ ,‬קט ‪ ,‬ב"ניתוח מקורי למגמות מוכרות"‪ .‬הדבר‬ ‫עשוי להצביע על עושר ייצוגי בקבוצה זו א מטבע הדברי ‪ ,‬יתכ מצב בו הפרשנות המקורית‬ ‫הזו אינה אלא השלכה של תפיסות רווחות שונות‪ ,‬שאמנ אינ מקושרות בהווה למגמות‬ ‫המוכרות אליה שויכו בציור‪ ,‬א ה ידועות ונפוצות בפני עצמ ‪ .‬כ ישנה אפשרות שבפרשנות‬ ‫ובניתוח המקוריי למגמה המוכרת‪ ,‬ביטא הפרט תפיסה אישית אינדיבידואלית שהיא מרכזית‬ ‫ומהותית מבחינתו‪ ,‬והתבססה אצלו מזה זמ ‪ ,‬והיא מבוטאת ע או בלי קשר ישיר למשימה‬ ‫המאופיינת שהתבקש לבצע כא ‪ .‬לאור שתי אפשרויות אלה‪ ,‬יתכ שלא בהכרח נית לדעת מה‬ ‫מידת המחשבה שהושקעה בפועל בפרשנות המגמה העתידית האמורה ומה מקורותיה‪ .‬ע זאת‪,‬‬ ‫האפשרות הראשונה‪ ,‬של פרשנות מקורית למגמה מוכרת באמצעות תפיסה רווחת ונפוצה‪ ,‬עשויה‬ ‫בכל זאת להעיד לעיתי על עושר ייצוגי שהוא ייחודי לתפיסת עיר העתיד‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫ המצב התקופתי‪/‬זמני‪/‬עונתי בו מוצגת עיר העתיד הנחקרי התבקשו לתאר את עיר‬ ‫העתיד בעוד ‪ 100‬שנה‪ ,‬וכ ה עשו‪ .‬ע זאת‪ ,‬עולה השאלה הא העיר הנתונה מוצגת בציוריה ‬ ‫כשהיא במצב סטטי קבוע‪ ,‬שאינו מאופיי תקופתית‪ ,‬או שמוצג בציור שלב מסוי בחייה של עיר‬ ‫העתיד – כלומר‪ ,‬תיאור שאינו על תקופתי‪ ,‬אלא תקופתי במפורש‪ .‬תיאור שלב כזה בחיי העיר‬ ‫עשוי‪ ,‬לכאורה‪ ,‬להצביע במידת מה על עושר ייצוגי רחב יותר‪ ,‬שכ נדרשת יכולת תמרו מסוימת‬ ‫בהצגת עיר כזו ובמתיחת מאפייניה לתיאור מתאי )אדפטציה(; כללתי בבדיקה זו התייחסות‬ ‫תיאורית לעונות שנה ולשעות היממה – א אלה מוצגות בנפרד מהאפיו התקופתי המרכזי של‬ ‫העיר‪.‬‬

‫תיאור תקופה‪/‬‬ ‫זמן‪ /‬עונה‬

‫מספר ביטויים *‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫מספר ביטויים *‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫תיאור תקופתי‬ ‫התייחסות למועד השינוי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הבולט שעברה העיר –‬ ‫ביחס להווה‪/‬לרגע המתואר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תיאור שעות היממה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫תיאור עונות השנה‬ ‫תיאור מצב התחדשות‪/‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השתנות פעילה של העיר‬ ‫)מצב לא‪-‬סטטי( **‬ ‫תיאור על‪-‬תקופתי‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מובהק***‬ ‫* מספר הנחקרים שאפיינו את תיאור העיר באופן תקופתי ** תהליך הנמצא‬ ‫בעיצומו ‪ -‬כמו בניין חדש המתווסף לעיר )‪ (E‬או מגמת שינוי מתמשכת פעילה‬ ‫)א'‪ ,‬ז'( *** תיאור שאינו מאפשר כלל להבין את השלב בחיי העיר‬

‫תוצאות הבדיקה מצביעות על כ שבקבוצה ההטרוגנית נטו הנחקרי במידה רבה ל"תיאור‬ ‫תקופתי"‪ ,‬שכמעט אינו קיי בקבוצת הסטודנטי לאיור אצל נית א' להבחי ב ‪ 2‬מקרי של‬ ‫"תיאור על תקופתי מובהק"‪ .‬ההערכה היא שיתכ ויש בממצאי אלה כדי להעיד על עושר ייצוגי‬ ‫רחב בקבוצה ההטרוגנית; יצוי כי "תיאור על תקופתי מובהק" הוא לכאורה התעלמות מהממד‬ ‫התקופתי‪ ,‬א יתכ שזו יצירת עיר שיכולה להתקיי בכל זמ ‪ ,‬בכל מצב – וג זו תפיסה‬ ‫לגיטימית‪ .‬יתכ שזה מתקשר ג למידת היציבות או הארעיות‪/‬השתנות שבחר הנחקר להציג‬ ‫בתיאור העיר; יצוי כי בשתי הקבוצות מרבית הביטוי התקופתי נעשה בתיאור הכתוב ומיעוטו‬ ‫בהמחשה ויזואלית‪ .‬הממצאי לגבי תיאור עונות שנה ושעות היממה מראי כי בשתי הקבוצות‬ ‫אי לכ התייחסות פרט לסטודנט אחד‪.‬‬ ‫כאשר בוחני את "התיאור התקופתי" שנכלל בציורי ‪ 5‬מהנחקרי )‪ ,B‬ב'‪ ,‬ה'‪ ,‬ו'‪ ,‬ז'(‪ ,‬נית ‬ ‫לראות כי אצל כל החמישה בולט תיאור של עיר חדשה‪ ,‬הנמצאת בשלב ראשוני יחסית – עיר‬ ‫שהוקמה מחדש‪ ,‬לאחר שהערי הקיימות נהרסו או ננטשו‪ .15‬זהו ממצא מעניי – א המדג אינו‬ ‫גדול ומגוו מספיק כדי לקבוע עד כמה התיאור הזה בולט בייצוג הקולקטיבי‪ .‬מנגד‪ ,‬למרות‬ ‫‪ 15‬בנוסף לדמיון בבסיס הרעיוני של התיאור התקופתי‪ ,‬אצל שלושה מנחקרי הקבוצה ההטרוגנית יש דמיון גם בגורם הנסיבתי‬ ‫‪" -‬אפקט החממה"‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫שלעיתי תוארה דעיכה עירונית מסוימת‪ ,‬לא הוצגה אצל א' נחקר עיר בסו' ימיה – כתיאור‬ ‫תקופתי מובח ‪ .‬עוד נית לראות כי למרות ש ‪ 5‬נחקרי כללו תיאור תקופתי בציוריה ‪ ,‬הרי שרק‬ ‫אצל אחד מה ישנה התייחסות למועד השינוי הבולט ביותר שעברה העיר )ז'( – כל היתר מציגי ‬ ‫אמנ עיר חדשה‪ ,‬אול לא ברור מתי נוצרה ועד כמה היא ממשיכה להתפתח‪ .‬היות והדבר הופיע‬ ‫אצל נחקר אחד בלבד קשה לראות בו פרמטר השוואתי‪.‬‬ ‫ תפיסת הפוטנציאל העתידי ]‪ [5‬של עיר העתיד – נעשה ניסיו לבדוק עד כמה צופי ‬ ‫הנחקרי שהעיר תשתנה ותתפתח בעתיד‪ ,‬כשהכוונה היא להערכה אישית שונה של השפעת טווח‬ ‫הזמ בי ההווה לבי נקודת הזמ העתידית שבה מתוארת העיר‪ .‬נית לבחו זאת‪ ,‬כמוב ‪ ,‬בהתא ‬ ‫למידת ההגזמה שהציגו הנחקרי בשתי הקבוצות ולמגוו תרחישיה – וזה כבר נעשה – א ג ‬ ‫כבדיקה כללית נפרדת של כל ציור וציור ושל הסברי הנחקרי ; בחרתי לדרג את הציורי ‪ ,‬בעיקר‬ ‫על סמ התיאורי המילוליי הנלווי לה ‪ ,‬ובחלוקה מעט גסה‪ ,‬ל ‪ 3‬דרגות שינוי פוטנציאלי‪(1) :‬‬ ‫לא צופה שינוי מהותי – "בער כמו היו " ]נחקר ‪" ,[A‬לא ישתנה הרבה מאד בעוד מאה שנה"‬ ‫]נחקר ו'[‪ (2) ,‬שינוי בינוני‪/‬חלקי‪ (3) ,‬שינוי ניכר – בו מרבית הפרמטרי השתנו משמעותית‪,‬‬ ‫ולעיתי עד כדי שינוי אבולוציוני המגדיר מחדש את העיר כולה; בדיקה נוספת בהקשר זה היא‬ ‫זיהוי המש‪ #‬מגמות קיימות כגור שינוי עיקרי‪/‬מוביל של עיר העתיד‪ ,‬בהשוואה להתבססות‬ ‫והשפעה של גור זר חדש "במשוואה"‪.‬‬

‫תפיסת הפוטנציאל‬ ‫העתידי‬

‫מספר ביטויים *‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫מספר ביטויים *‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫לא צופה שינוי מהותי‬ ‫שינוי בינוני‪/‬חלקי‬ ‫שינוי ניכר‬ ‫המשך מגמות קיימות‬ ‫‪4/7‬‬ ‫‪4/5‬‬ ‫כגורם שינוי עיקרי‪/‬מוביל **‬ ‫* מספר הנחקרים שביטאו דרגת פוטנציאל זו בהתייחסויותיהם או שהדבר עולה‬ ‫מתוך ציוריהם ** לפיכך‪ ,‬נחקר אחד בקבוצת הסטודנטים ו‪ 3-‬נחקרים בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית שילבו בתיאוריהם גורם זר‪/‬חדש ובעל השפעה מורגשת‪ .‬זאת בעוד‬ ‫מגמות קיימות מסוימות ממשיכות להתקיים ולהשפיע‪.‬‬

‫על רקע הממצאי שהתקבלו‪ ,‬מתעורר קושי מסוי להכריע ובכל זאת‪ ,‬נראה שביטוי‬ ‫פוטנציאל של "שינוי ניכר" בקבוצה ההטרוגנית שנבדקה אינו נופל מזה שבקבוצת הסטודנטי ‬ ‫לאיור‪ .‬להערכתי‪ ,‬ישנה אפשרות לקשר בי תפיסת פוטנציאל עתידי של "שינוי ניכר" או "שינוי‬ ‫בינוני‪/‬חלקי" לבי עושר הייצוג העתידי‪ ,‬א בהתפלגות הנוכחית לא נראה שקיי פער משמעותי‬ ‫בי הקבוצות; ביחס ל"המש מגמות קיימות כגור שינוי עיקרי‪/‬מוביל" בייצוגי הנחקרי ‪ ,‬הרי‬ ‫שבדיקה זו נועדה לזהות את מידת השמרנות המבוטאת במסגרת הערכת השינוי העתידי וכחלק‬ ‫מתפיסת הפוטנציאל העתידי עצמו הממצאי מלמדי שבמידה מסוימת‪ ,‬מרכזיות הביטוי של‬ ‫המש מגמות קיימות בולטת יותר בייצוגי הסטודנטי לאיור‪ ,‬א לא בפער ניכר מאד‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫ לדעתי‪ ,‬בתפיסת הפוטנציאל העתידי המוצגת בציורי ‪ ,‬עשוי להיות ממד של החלטה מודעת‬ ‫ומחושבת‪ ,‬שכ לעיתי שאלו עצמ הנחקרי עד כמה ירחיקו לכת‪ .‬כלומר‪ ,‬לבסו' בחרו לייש ‬ ‫תרחיש אחד מתו ידיעה שיש אפשרות שהדברי יהיו שוני בצורה ניכרת‪ .‬זה תלוי ג במידה בה‬ ‫בחרו לאמ‪ 4‬את מחשבת ובהעזת לאלתר‪ .‬הבדיקה של הופעת התרחישי עשויה להשלי מעט‬ ‫את התמונה‪.‬‬

‫ בדיקה מקיפה יותר של תפיסת הפוטנציאל יכולה לבחו ג ביטויי להערכת כוח הפיתוח‬ ‫והבינוי האנושי‪ ,‬הערכת טיב של יכולות התמודדות אנושיות‪ ,‬ובכלל זה ג הכרה במגבלותיו של‬ ‫האד ‪.‬‬

‫ מתעוררת השאלה הא צרי לדעת ג "מה לא להציג"‪ ,‬מה לא לכלול בעיר העתיד‪ ,‬אילו‬ ‫סוגיות להותיר פתוחות ונטולות מענה‪/‬פתרו ‪.‬‬

‫ ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה להבעה רעיונית בכתב באופ כללי‪ ,‬נית להבחי כי בקרב‬ ‫קבוצת המאיירי קיי פחות תיאור טקסטואלי נלווה במסגרת הדיווח העצמי‪) 16‬פרט לנחקר ‪.(E‬‬ ‫דוגמא קיצונית לכ היא נחקר ‪ B‬שכלל שורת טקסט אחת בלבד‪ ,‬כשמהצד השני – בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית נית למצוא נחקר )ו'( שרוב הביטוי שלו היה כתוב ולא מצויר; ע זאת‪ ,‬כדי לראות‬ ‫מה טיב ההבדלי בצורות הביטוי בי שתי הקבוצות‪ ,‬נעשתה בדיקה מפורטת‪ .‬יש לציי כי הדבר‬ ‫כבר בוצע באופ חלקי במסגרת בדיקת התרחישי ‪ ,‬בדיקת נימוקי הנחקרי ובדיקת "התיאור‬ ‫התקופתי"; בבדיקה הנוכחית בחרתי לבדוק את הבדלי ביטוי ההבעה באמצעות אות עשרה‬ ‫סיווגי ששימשו לבחינת ביטויי התפיסות והגישות בבדיקת הסימבוליזציה‪ ,‬וה כוללי מבחר‬ ‫מקי' ומייצג יחסית של תחומי שביטאו רוב הנחקרי ‪ .‬הנחת המוצא של הבדיקה היא שהבדלי ‬ ‫באופ הביטוי הרעיוני‪ ,‬החזותי והכתוב‪ ,‬עשויי ללמד אותנו על מקומה והשפעתה של טכניקת‬ ‫ציור טובה כמו זו הקיימת אצל הסטודנטי לאיור ביחס לביטוי העושר הייצוגי של עיר העתיד‬ ‫על ידי הנחקרי ‪ .17‬דהיינו לזהות הא והיכ טכניקה משופרת כזו עשויה לתרו לביטוי רחב‬ ‫ועשיר יותר‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫שתי קבוצות הנחקרים התבקשו לכלול "הסברים כתובים" וכל ‪ 12‬הנחקרים עשו זאת‪ ,‬אך בצורות שונות ובהיקפים שונים‪.‬‬

‫‪ 17‬הנחה נוספת היא שאמצעי הביטוי שבהם השתמש הנחקר הם במידה רבה תוצר ברירת‪-‬מחדל מושרשת ואינטואיטיבית שלו‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫סוגי‬ ‫תיאורים‬ ‫רעיוניים‬

‫ביטוי‬

‫ביטוי‬

‫משולב***‬

‫משולב***‬ ‫ציור‪+‬מלל‬

‫ביטוי*‬

‫ביטוי*‬

‫ביטוי*‬

‫ביטוי*‬

‫בכתב‬

‫בכתב‬

‫בציור‬

‫בציור‬

‫לא ביטאו‬ ‫כלל**‬

‫לא ביטאו‬ ‫כלל**‬

‫ציור‪+‬מלל‬

‫סטודנטים‬ ‫לאיור‬

‫קבוצה‬ ‫הטרוגנית‬

‫סטודנטים‬ ‫לאיור‬

‫קבוצה‬ ‫הטרוגנית‬

‫סטודנטים‬ ‫לאיור‬

‫קבוצה‬ ‫הטרוגנית‬

‫סטודנטים‬ ‫לאיור‬

‫קבוצה‬ ‫הטרוגנית‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫חברתיים‪-‬‬ ‫שלטוניים‬

‫דמוגרפיים‬ ‫רמת‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הפרט‬ ‫אורחות‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חיים‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מצב העיר‬ ‫סביבה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מקומית‬ ‫סביבה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫עולמית‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫טכנולוגיה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫איום קיומי‬ ‫יכולת‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫התמודדות‬ ‫אנושית‬ ‫‪12‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‬‫‬‫ממוצע‬ ‫‪1.7‬‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‬‫‬‫לנחקר‬ ‫ממוצע‬ ‫‪2.6/7‬‬ ‫‪2.9/5‬‬ ‫לקבוצה‬ ‫* מספר הנחקרים שביטאו בציוריהם תיאור‪/‬י רעיון‪/‬ות מסיווג זה בצורת ביטוי זו ** מתוך ‪ 5‬נחקרים בקבוצת‬ ‫הסטודנטים ו‪ 7-‬נחקרים בקבוצה ההטרוגנית *** הכוונה לשילוב בין ביטוי חזותי וביטוי כתוב של רעיונות‬ ‫מאותו סיווג – לא בהכרח אותו רעיון‪ .‬נתון זה מופיע כאן במקביל להופעתם הנפרדת של ביטוי בכתב ושל ביטוי‬ ‫בציור בעמודות המתאימות – לכן‪ ,‬נחקר שהציג בציורו "ביטוי משולב" יוסיף ערך של ‪ 1‬לכל שלוש העמודות‬

‫תת בדיקה של צורות הביטוי מוצגת בטבלה שלהל ‪ .‬כא נבדקה מידת השימוש הכולל שנטה‬ ‫לעשות כל אחד מהנחקרי בכל אחת משלוש צורות הביטוי )ציור‪ ,‬מלל וביטוי משולב(‪:‬‬

‫מידת השימוש‬ ‫בצורות הביטוי‬

‫מספר ביטויים בציוריו של אותו נחקר ‪-‬‬ ‫בקבוצת הסטודנטים לאיור* )‪ 5‬נחקרים(‬

‫מספר ביטויים בציוריו של אותו נחקר –‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬ ‫בקבוצה ההטרוגנית*‬

‫‪ 5‬ומעלה‬

‫‪ 5‬ומעלה‬

‫‪1-2‬‬

‫ביטוי בכתב**‬

‫‪2‬‬

‫ביטוי בציור**‬

‫‪4‬‬

‫ביטוי משולב**‬ ‫)ציור‪+‬מלל(‬

‫‪3‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪80%‬‬

‫‪60%‬‬

‫‪3-4‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪20%‬‬

‫‪1-2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫‪28%‬‬

‫‪57%‬‬

‫‪86%‬‬

‫‪3-4‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪28%‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪42%‬‬

‫* זהו עיבוד של ממצאי הבדיקה הקודמת – הביטויים החזותיים והמילוליים‪ ,‬בשני המקרים‪ ,‬מתייחסים לאותם‬ ‫סיווגי תיאורים רעיוניים‪ .‬בכל עמודה מופיע מספר הנחקרים שהציגו ביטויים בהיקף זה ** האחוז המוצג הוא‬ ‫שיעור הנחקרים שהציגו היקף מסוים של ביטויים מתוך סך הנחקרים בקבוצה‬

‫‪43‬‬

‫הטבלה הראשונה מציגה את הפער הידוע והמוחשי בביטוי הכתוב בי שתי הקבוצות )‪.(2.2‬‬ ‫הדבר בולט ג בשיעור הסטודנטי הגדול יותר אשר לא ביטאו כלל רעיונות תיאוריי ‬ ‫מקטגוריות אלה‪ .‬מעניי יותר לגלות שהפער בביטוי מצויר הוא נמו ומצומצ מאד ‪0.2‬‬ ‫בממוצע‪ ,‬לטובת הסטודנטי ‪ .‬פער קט מאד )‪ ,0.1‬לטובת הסטודנטי ( נית לראות ג במקרי ‬ ‫בה הציגו הנחקרי "ביטוי משולב" )מילולי ומצויר( באותה קטגוריה ש נית היה לצפות‬ ‫ששיעור הביטוי המשולב של הקבוצה ההטרוגנית יהיה גבוה יותר‪ ,‬שכ היא תתמו בכיתוב‬ ‫באות תיאורי שתתקשה להציג בציור‪.‬‬ ‫הטבלה השנייה מתמקדת ברמת הנחקר הבודד בכל קבוצה וקבוצה‪ .‬הפער במידת הביטוי‬ ‫בכתב בי הקבוצות הופ מוחשי יותר בקבוצה ההטרוגנית נעשה בכ שימוש ניכר ובקבוצת‬ ‫הסטודנטי נראה שהשימוש נמו ‪ .‬ג הפער בביטוי בציור‪ ,‬לטובת קבוצת הסטודנטי ‪ ,‬מתחדד ‬ ‫א נית לראות כי בשתי הקבוצות מספר הביטויי המצוירי פר נחקר אינו עולה על ‪ .2‬מתגלה‬ ‫ג כי "ביטוי משולב" קיי אצל מרבית הנחקרי בשתי הקבוצות ג א היקפו אינו גבוה‬ ‫בשתיה ‪.‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬כי ישנ דברי אות קל ונוח יותר‪ ,‬לכול ‪ ,‬לבטא בטקסט כמו היבטי ‬ ‫סביבתיי עולמיי ואחרי קל יותר לבטא בציור – דוגמת אמצעי טכנולוגיי ‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬ ‫זה לא נגזר בהכרח מהבדל בי הקבוצות או מצביע עליו‪ .‬לעיתי ‪ ,‬יש ג מקו לשיקול דעת באופ ‬ ‫הצגת הרכיבי כמו ההבחנה בי טכנולוגיה חשופה וטכנולוגיה נסתרת‪ .‬כמו כ ‪ ,‬צורת ההסבר‬ ‫הכתוב הנלווה לציור שונה בי אנשי שוני – חלק יתארו בשני האופני את אות דברי ‪,‬‬ ‫ואחרי יוסיפו באחד מה פירוט שאינו קיי בשני לכ חשוב להתמקד דווקא באות מקרי ‬ ‫בה הביטוי הרעיוני נעשה באמצעי אחד בלבד‪ .‬במוב זה‪ ,‬וביחס לעושר הייצוג‪ ,‬נית להבחי כי‬ ‫מרבית המקרי בה הוצגו "‪ "3 4‬ו "‪ 5‬ומעלה" ביטויי בציורי הנחקרי היו בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית‪ ,‬בצורה של ביטוי בכתב לפיכ ‪ ,‬ההבדל בטכניקת הציור אינו גור אשר יש בו כדי‬ ‫להגביל את ביטויי הייצוג העירוני העתידי ברמה הרעיונית ג א הביטוי בפועל אינו נעשה‬ ‫בציור א ‪ ,‬כפי שיוסבר בהמש ‪ ,‬יתכ שהדבר מגביל דווקא את הצגת הביטוי הרעיוני של קבוצת‬ ‫הסטודנטי ‪.‬‬

‫ בנוס' לניתוח הכמותי מספרי שהוצג כא ‪ ,‬נית להתייחס ג להתרשמות מצורת הביטוי‬ ‫הכללית הקיימת בכל ציור וציור‪ ,‬כיחידה עצמאית שלמה על ס מרכיביה )המצוירי (‪ .‬ההגדרות‬ ‫"קבוצה מובחנת" ו"קבוצה הטרוגנית" נקבעו באופ שרירותי למדי‪ ,‬עוד בטר יצרו הנחקרי ‬ ‫השוני את ציוריה ‪ ,‬א מהתרשמותי מהציורי ‪ ,‬לאחר שהצטברו בידי‪ ,‬התברר כי הגדרות‬ ‫קבוצתיות אלה ה קולעות למדי ג ביחס לתוצריה של כל אחת מקבוצות‪ .‬בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית נית להבחי במגוו תיאורי וסגנוני רחב מאד ה מבחינת אופ התיאור ותכניו וה ‬ ‫בטכניקת הציור וההבעה‪ :‬נחקר א' ריכז מספר אלמנטי נפרדי ואת השתנות העתידית‬ ‫הצפויה‪ ,‬נחקר ב' שכפל שלושה אלמנטי דומי ליצירת סביבה שלמה ומבוזרת של מקבצי ‬ ‫עירוניי ‪ ,‬נחקר ג' דחס לעמוד אחד מרחב עירוני צפו' ורב רבדי בצורה אופקית ואנכית‬

‫‪44‬‬

‫במקביל‪ ,‬נחקר ד' הציג מתאר עירוני סכמאטי קווי ובסיסי שהוא יחידה אחת א ג מחבר בי ‬ ‫יחידות נפרדות‪ ,‬נחקר ה' יצר מבט רחב על העיר וסביבתה החיצונית תו ציור מוקפד ודייקני של‬ ‫רכיבי העיר‪ ,‬נחקר ו' ביטא את ייצוג עיר העתיד בצורת מתווה‪/‬מתאר הכולל שרטוט חלוקה‬ ‫מפורטת לפונקציות ולאזורי כאשר אמצעי הביטוי המייצג אות הוא טקסטואלי בעיקרו ‬ ‫כיתוב בכל אזור ואזור ואילו הציור עצמו מציג את המורפולוגיה העירונית והתבנית האזורית‬ ‫הצורנית במעי מבט על‪ ,‬כשהרכיבי המצוירי היחידי ה עצי לאור הטיילת‪ .‬נחקר ז'‪,‬‬ ‫מצידו‪ ,‬הפתיע בציור המפגי יכולות טכניות ואמנותיות מרשימות‪ ,‬שלבטח לא נפלו מאלה‬ ‫שהציגה קבוצת הסטודנטי לאיור‪ .‬הציור שיצר דומה לקבוצה זו ג במוב נוס'‪ ,‬שיוצג מייד‪.‬‬ ‫על רקע מגוו זה‪ ,‬קל היה להבחי במכנה המשות' המנוגד שניכר בציורי קבוצת הסטודנטי ‬ ‫לאיור ההבדל בי הקבוצות בצורת הביטוי הכללית‪ ,‬כפי שאני רואה אותו‪ ,‬נגזר בראש ובראשונה‬ ‫מהפורמט השונה והמצומצ יותר בו בחרו להתרכז בציוריה חברי קבוצה זו‪ .‬נראה כי ה בחרו‬ ‫בהצגה והמחשה של רעיו מרכזי אחד בכל ציור וההתמקדות בו השפיעה ה על היק' היריעה‬ ‫המצוירת כפי שנית לראות ג בבדיקות אחרות וה על אופי הפירוט הנקודתי‪ .‬מרכזיותו של‬ ‫רעיו זה מבוטאת הלכה למעשה בשטח המוקדש לתיאורו מתו ס שטח הציור )וזה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫השוני בפורמט(‪ .‬במוב זה‪ ,‬ישנו דמיו מסוי בי קבוצה זו לבי נחקר ז' בקבוצה ההטרוגנית‪.18‬‬ ‫ההתמקדות והביסוס הנרטיביי האלה נובעי ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬משיטת העבודה השגורה של המאיירי ‪,‬‬ ‫כפי שהוצגה‪ ,‬כמו ג מהציפייה הכללית המופנה אליה להצגת מסר ויצירת אווירה למרות‬ ‫שלא התבקשו לכ במשימה זו‪ ,‬ומניסיונ להציג תוצר שהוא של ומוגמר‪ ,‬ויתכ שבכ צומצ ‬ ‫מרחב הביטוי האינטואיטיבי )החופשי( שלה ‪ ,‬בהשוואה לזה שניכר בקבוצה ההטרוגנית אשר‬ ‫במרבית הציורי הציגה פיצול רעיוני ומה שעשוי להיראות כגיבוב מסוי א בחלק מהבדיקות‬ ‫עשוי להתפרש ג כייצוג עשיר יותר‪ .19‬ביחס לנחקר ז'‪ ,‬נראה שקיי אמנ דמיו לסטודנטי ‬ ‫בצורת ההתמקדות התיאורית בציור א מבחינת העברת המסר ויצירת האווירה‪ ,‬נדמה כי לא‬ ‫ביטא זאת באופ מודגש‪ ,‬בהיר ומוקפד כפי שעשו הסטודנטי )בי היתר‪ ,‬משו שלא צייר את‬ ‫הפעילות האנושית עצמה(‪ .‬דוגמא זו עשויה להמחיש כי "טכניקת הציור" יכולה לכלול כמה וכמה‬ ‫רבדי שוני ולהדגיש את הפרמטרי לפיה קבוצת הסטודנטי נחשבת לקבוצה מובחנת שהיא‬ ‫ג בעלת תכונות משותפות המייחדות ומגדירות אותה‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬תכונות אלה ג משפיעות על‬ ‫האופ בו בא לביטוי עושר הייצוג שלה ‪.‬‬

‫ השוואת היק‪ %‬המערכת העירונית הנכללת בציור‪ :‬נית לראות בחלק גדול מהבדיקות‬ ‫הקודמות‪ ,‬בנוס' לייעודיה הספציפיי ‪ ,‬ג מעי "רשימות מצאי" של אות אלמנטי ורכיבי ‬ ‫תיאוריי אשר זכו או לא זכו להתייחסות בציורי הנחקרי – כמו מערכות אנרגיה‪ ,‬ממד מפלסי‬ ‫ואמצעי תחבורה‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫ובמידה מעטה יותר גם לנחקר ב' ‪ -‬שם יתכן כי התיאור הממוקד והמצומצם נובע גם מעושר ייצוגי מצומצם‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫עוד נראה‪ ,‬כי בקרב הקבוצה ההטרוגנית ישנה גם נטייה לייצוגים חיוביים יותר של עיר העתיד‪ ,‬בהשוואה לקבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור – אך‪ ,‬כפי שהוסבר‪ ,‬הדבר אינו מתקשר לעושר הייצוג‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫הטבלה הבאה מרכזת ומסכמת את נתוני ההשוואה בי הקבוצות מה נית להתרש מהיק'‬ ‫המערכת העירונית המתוארת בכל אחת מה – ביחס להתמקדויות וסיווגי שוני ‪:‬‬ ‫מספר מופעים‪/‬‬ ‫ביטויים*‬

‫מספר מופעים‪/‬‬ ‫ביטויים*‬

‫סטודנטים לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬ ‫‪34‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬

‫קבוצה הטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬ ‫‪55‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪22‬‬

‫‪43‬‬

‫‪30.8‬‬

‫‪29‬‬

‫‪14‬‬

‫‪16.4‬‬

‫‪21.2‬‬

‫‪18.6‬‬

‫השוואות אלמנטים ורכיבים‬ ‫‪ 12‬קטגוריות מתאר עירוני צורני‪-‬פונקציונלי‬ ‫‪ 12‬קטגוריות מתאר עירוני אנושי‬ ‫סימבוליזציה‪ :‬רכיב‪/‬מאפיין הדומה למדיה‬ ‫קיום מוקדים‪/‬מרחבי‪-‬משנה נפרדים‬ ‫רמות התייחסות מרחבית‬ ‫גישות ותפיסות הנוגעות למערכת‬ ‫העירונית**‬ ‫ממוצע כללי לנחקר‬ ‫ממוצע לנחקר ללא מתאר אנושי וללא‬ ‫רכיבי סימבוליזציה דומים למדיה‬ ‫ממוצע לנחקר ללא מתאר צורני‪ ,‬מרחבי‪-‬‬ ‫משנה ורמות התייחסות מרחבית‬

‫‪86‬‬ ‫‪62‬‬ ‫סה"כ קטגוריות )מתאר צורני ‪ +‬אנושי(‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪12.4‬‬ ‫ממוצע כללי של קטגוריות פר‪-‬נחקר‬ ‫* בכל הקבוצה ** מדובר במקבץ גישות ותפיסות מצומצם שעובד מחדש לצורך טבלה‬ ‫זו וכולל שלושה מתוך עשרת הסיווגים המקוריים‪ :‬מצב העיר‪ ,‬סביבה מקומית וטכנולוגיה‬

‫במבט חטו' בטבלה‪ ,‬נית לראות כי היק' המערכת העירונית בציורי הקבוצה ההטרוגנית‪,‬‬ ‫מבחינת מספר אלמנטי קטגוריי ‪ ,‬רחב יותר מאשר בקבוצת הסטודנטי ‪ ,‬וכ ג בתיאור רמות‬ ‫ההתייחסות המרחבית ובגישות ותפיסות הנוגעות למערכת העירונית‪ .‬ע זאת‪ ,‬בחישוב ממוצע‬ ‫פר נחקר‪ ,‬הפער הזה הול ומצטמצ וא' מתהפ בחלק מהמקרי ‪ .‬לסטודנטי יש‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫יתרו מסוי במאפייני סימבוליזציה השאובי מהמדיה וכ ה נטו להתמקד במתאר האנושי‪,‬‬ ‫וג ש התבסס אצל ייצוג יתר‪ .‬כאשר מחושב ממוצע המוציא מהחישוב את שתי השוואות‬ ‫אלה‪ ,‬יש יתרו לקבוצה ההטרוגנית – ומנגד‪ ,‬כאשר מוצאי מהחישוב האלמנטי המרחביי ‬ ‫צורניי ‪ ,‬גדל יתרונה של קבוצת הסטודנטי ‪ .‬יתכ ‪ ,‬לפיכ ‪ ,‬שהיק' המערכת העירונית הנכללת‬ ‫בציורי מתפצל – במוב מסוי – בי מערכת המדגישה ממד מרחבי צורני למערכת עירונית‬ ‫המדגישה מתאר אנושי‪ ,‬שאינו מכלול אלמנטי סטטיי ‪ ,‬אלא שואב מרכיבי מדיה שוני ‬ ‫ומטמיע אות ‪ .‬גור משמעותי נוס' שעשוי ליצור את הפער הזה הוא ההבדל הניכר במידת‬ ‫ה"שמרנות" בי שתי הקבוצות – מספר הביטויי השמרניי הממוצע לנחקר בקבוצה ההטרוגנית‬ ‫הוא ‪ 13‬בהשוואה ל ‪ 9.6‬אצל הסטודנטי לאיור‪ .‬זה עשוי להעיד על קיומ של אלמנטי הנכללי ‬ ‫ומבוססי במערכת העירונית‪ ,‬אשר לא באו לביטוי במסגרת ההשוואות שהוצגו כא ‪ ,‬א יש בה ‬ ‫כדי להרחיב את היק' המערכות העירוניות בציורי הקבוצה ההטרוגנית‪.‬‬ ‫ לאור סוגיות אלה‪ ,‬הוחלט לבצע בנוס' להשוואה זו ג ספירה של מספר האלמנטי ‬ ‫השוני ‪/‬נפרדי שצייר כל נחקר‪ .‬לצור ספירה זו‪ ,‬הוגדר "אלמנט" כרכיב של ‪ ,‬עצמאי‪ ,‬בעל‬

‫‪46‬‬

‫מקו ונוכחות במרחב‪ ,‬שאיננו שכפול והכפלה של רכיב אחר זהה )מבחינת מיקו ופונקציה(;‬ ‫ידגי זאת ציורו של נחקר ‪ A‬שבו אלמנטי עצמאיי מובחני – כמו הבנייני השוני והחומה‬ ‫– א ג שכפול והכפלה של רכיבי – כמו משכנות העוני והמכוניות‪ .‬משכנות העוני שצוירו‬ ‫כוללות‪ ,‬כל אחת‪ ,‬עשרות בתי זהי דחוסי – ועל כ הוחלט למנות אות בצורה של שכונות‬ ‫נפרדות‪ ,‬שכל אחת מה תיחשב אלמנט בפני עצמו – ובס הכל ‪ 4‬אלמנטי ‪ .‬בציור זה מופיעות ג ‬ ‫‪ 11‬מכוניות סכמאטיות זהות – ה נמצאות בשני מוקדי ‪ ,‬ועל כ ייספרו פעמיי ‪ ,‬כ ‪ 2‬אלמנטי ‪.‬‬ ‫ג שכפול הדיירי השבי מעבודת בציור ‪ E‬טופל בצורה דומה – נספרו כאלמנט אחד‪ .‬יצוי כי‬ ‫ההבחנה בי אלמנטי התייחסה ג למגוו צורני ניכר ובולט של טיפוסי בנייה‪.‬‬

‫מספר אלמנטים שונים‪/‬נפרדים‬ ‫בציורי הקבוצה‬ ‫ממוצע מספר אלמנטים לנחקר‬ ‫מספר נחקרים שציירו עד ‪8‬‬ ‫אלמנטים שונים‪/‬נפרדים‬ ‫מספר נחקרים שציירו ‪9-14‬‬ ‫אלמנטים שונים‪/‬נפרדים‬ ‫מספר נחקרים שציירו מעל ‪15‬‬ ‫אלמנטים שונים‪/‬נפרדים‬

‫קבוצת הסטודנטים לאיור‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫קבוצה הטרוגנית‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫‪65‬‬

‫‪68‬‬

‫‪13‬‬

‫‪9.7‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫פער בין‬ ‫הקבוצות‬

‫‪3.3‬‬

‫ממוצע מספר ביטויים בכתב –‬ ‫מטבלה קודמת – לשם השוואה*‬ ‫חיבור ממוצעים )אלמנטים‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪15.1‬‬ ‫‪16.2‬‬ ‫מצוירים וביטויים בכתב( **‬ ‫* שם התייחסה הבדיקה לאופן הביטוי של קטגוריות מסוימות ואילו כאן הספירה היא כללית ** ביחס להיקף‬ ‫תיאור המערכת העירונית‪ ,‬חיבור הממוצעים של שתי הבדיקות הוא‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬מדד מקביל להשוואה‬ ‫הכללית של האלמנטים התוכניים‪-‬קטגוריים שנעשתה בתחילת סעיף זה‬ ‫‪5.4‬‬

‫‪3.2‬‬

‫‪2.2‬‬

‫בניגוד לרוב הבדיקות הקודמות‪ ,‬ספירת האלמנטי התייחסה לרכיבי מצוירי בלבד‪ ,‬מבלי‬ ‫להתייחס לתיאור המילולי הנלווה לציור; הפער בהשוואה הכללית של ממוצע האלמנטי ‬ ‫והרכיבי התוכניי קטגוריי )פר נחקר( בי שתי הקבוצות בתחילת סעי' זה עמד על ‪,1.8‬‬ ‫לטובת קבוצת הסטודנטי ‪ .‬הפער בממוצע מספר האלמנטי המצוירי לנחקר‪ ,‬בבדיקה‬ ‫הנוכחית‪ ,‬הוא ‪ 3.3‬לטובת הסטודנטי ‪ .‬בחרתי להשוות אותו לפער בממוצע מספר הביטויי בכתב‬ ‫בי שתי הקבוצות שנבדק קוד לכ ‪ ,‬על א' שהוא מסתמ על השוואה קטגורית חלקית ולא על‬ ‫סקירה כללית‪ ,‬כפי שנעשה בבדיקה האחרונה‪ .‬הפער ש עמד על ‪ ,2.2‬לטובת הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית; כאשר מחברי יחד את ממוצע שתי הבדיקות – אלמנטי מצוירי וביטויי בכתב‬ ‫)על א' השוני המסוי בהיקפי הבדיקה(‪ ,‬מתקבל פער כללי של ‪ ,1.1‬לטובת הסטודנטי לאיור;‬ ‫נית לראות אפוא כי הפער בממוצע האלמנטי המצוירי הוא הבולט והמוצק ביותר מבי מאזני‬ ‫ההשוואה של שתי הקבוצות‪ ,‬וא' מביא לשמירת יתרו קבוצת הסטודנטי בחיבור הממוצעי ‪.‬‬ ‫אפשר להערי כי הדבר נובע מטכניקת הציור המשופרת והמפותחת של קבוצה זו‪ ,‬א לא באופ ‬ ‫בלעדי‪ ,‬כלומר – זה מקו שבו יתכ פער בעושר הייצוג שאינו נובע בהכרח מיכולת ביטוי‪ .‬לעניות‬ ‫דעתי‪ ,‬פער זה מתחזק בחיבור הממוצעי ‪ ,‬ולכ מחליש את הפער לו זכתה הקבוצה ההטרוגנית‬ ‫בביטוי הכתוב‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫ קוהרנטיות המציאות החלופית המוצגת – כוונתי ב"קוהרנטיות" היא לתחושה‬ ‫שהאלמנטי השוני בציור יוצרי מכלול שהוא מגובש‪ ,‬מובח וייחודי‪ ,‬ושהזיקה ביניה מדודה‬ ‫ומחושבת )אלמנטי המותאמי זה לזה ושואבי זה מזה(‪ .‬בחרתי להתייחס לקוהרנטיות בשני‬ ‫מובני שוני ‪ (1) :‬המכלול המצויר‪ (2) ,‬המכלול המתפקד‪ .20‬זאת משו שיתכ ‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מכלול‬ ‫שמצויר היטב ומציג בבהירות רעיו מגובש א רמת התפקוד האפשרית בו‪ ,‬כמציאות חלופית‪,‬‬ ‫היא מוגבלת יחסית‪ .‬אציי כי אחד מממדי הקוהרנטיות עשוי להיות אפיו המרחב כ"מקו " או‬ ‫כ"אי מקו "‪ ,‬ועד כמה האפיו הזה של וחד משמעי‪ .‬מאחר והעבודה הנוכחית עוסקת בהיק'‬ ‫הייצוג ולא בטיבו הסמנטי‪ ,‬היבט זה לא נבדק באופ נפרד אלא במסגרת הבדיקה של קוהרנטיות‬ ‫"המכלול המצויר"‪.‬‬

‫מאחר ובדיקת הקוהרנטיות משלבת קביעה על סמ התרשמות סובייקטיבית מסוימת מצד‬ ‫החוקר‪ ,‬בחרתי להגביל את הבדיקה‪ ,‬בשני המכלולי ‪ ,‬ל ‪ 3‬דרגות קוהרנטיות )‪ ,(3 ,2 ,1‬המבטאות‬ ‫דירוג בסיסי וכללי של הציורי השוני ‪ .‬החלוקה מוצגת בטבלה‪:‬‬ ‫המכלול המצויר‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור*‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬ ‫‪0‬‬

‫המכלול המצויר‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית*‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬ ‫‪3‬‬

‫המכלול המתפקד‬ ‫בקבוצת‬ ‫הסטודנטים‬ ‫לאיור*‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬ ‫‪2‬‬

‫המכלול‬ ‫המתפקד‬ ‫בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית*‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬ ‫‪1‬‬

‫דרגה ‪ - 2‬בינונית‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫דרגה ‪ – 3‬הגבוהה ביותר‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1.8/3‬‬

‫‪2/3‬‬

‫‪2.3/3‬‬

‫דרגת קוהרנטיות‬

‫דרגה ‪ – 1‬הנמוכה ביותר‬

‫‪2.6/3‬‬ ‫דרגה ממוצעת לנחקר‬ ‫* מספר הנחקרים שציוריהם מתאימים לדרגה זו‬

‫מבחינת "המכלול המצויר"‪ ,‬נית לומר כי יצירת ציור ברור ומוב לצופה ביחס להצגת מרחב‬ ‫עירוני מושפעת ג ממידת שילוב של חמשת האלמנטי הבסיסיי בדימוי עירוני קוגניטיבי‪,‬‬ ‫כפי שהוגדרו על ידי ‪ :Lynch‬צירי – ‪ ,Paths‬צמתי – ‪ ,Nodes‬גבולות‪/‬קצוות – ‪ ,Edges‬אזורי ‬ ‫– ‪ Districts‬ו נקודות ציו – ‪ .[5] Landmarks‬בדקתי את מידת שילוב האלמנטי האלה בציורי‬ ‫שתי הקבוצות‪:‬‬

‫‪ 20‬במסגרת בדיקת "הייצוג העירוני השמרני"‪ ,‬נבדק ניסיונם של המציירים להציג "עיר הכוללת את כל מרכיביה"‪ .‬שם נמצא‬ ‫כי ניסיון זה לא קיים אצל הסטודנטים לאיור‪ ,‬אך הוא קיים אצל ‪ 4‬נחקרים בקבוצה ההטרוגנית‪ .‬לאור זאת‪ ,‬בבדיקה הנוכחית‬ ‫נעשה ניסיון לבחון מכלול מתפקד גם אם אינו כולל‪/‬מציג את מלוא מרכיבי העיר‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫ציורי קבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור*‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫ציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית*‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫צירים ‪Paths -‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫צמתים ‪Nodes -‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫גבולות‪/‬קצוות ‪Edges -‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫אזורים ‪Districts -‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫נקודות‪-‬ציון ‪Landmarks -‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫סה"כ‬

‫‪10‬‬

‫‪14‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫שילוב האלמנטים‬ ‫של ‪ Lynch‬בציור‬

‫ממוצע אלמנטים לנחקר‬ ‫מספר הנחקרים שלא כללו‬ ‫‪1‬‬ ‫אלמנט כלשהו‬ ‫מספר הנחקרים שכללו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 1-2‬אלמנטים‬ ‫מספר הנחקרים שכללו‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ 3-4‬אלמנטים‬ ‫מספר הנחקרים שכללו ‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אלמנטים‬ ‫* מספר הנחקרים שציוריהם כללו אלמנט‪/‬ים מסיווג זה‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬

‫ניכר פער מסוי בקוהרנטיות המכלול המצויר‪ ,‬לטובת הסטודנטי לאיור ויש להניח כי זה‬ ‫נובע מטכניקת הציור הטובה יותר שלה ‪ ,‬ואילו הפער הקט בקוהרנטיות המכלול המתפקד‪,‬‬ ‫לטובת הקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬יכול להעיד על כ שהעושר הייצוגי של עיר העתיד בקבוצה זו אינו‬ ‫נופל מזה שבקבוצת הסטודנטי ‪ ,‬וכי ביכולת לבטא מציאות חלופית ראויה ג א טיב הציור‬ ‫שהציגו נמו יותר; להערכתי‪ ,‬הצגת ביטוי קוהרנטי עשויה להצביע על עושר ייצוגי שהתבסס‬ ‫בקרב הנחקר‪ ,‬א ג על הסתמכות על ייצוג מגובש ומובנה קיי שהפרט נחש' אליו‪ .‬כמדד להיק'‬ ‫העושר הייצוגי‪ ,‬אי הכרח שיש חשיבות להבחנה הזאת‪.‬‬ ‫ביחס לחמשת האלמנטי של ‪ ,Lynch‬נית להערי כי מכלול ייצוגי עשיר צפוי לכלול את‬ ‫האלמנטי האלה‪ ,‬א ה עשויי להשתלב ג בתהלי העתקה בסיסית של המציאות לעתיד‪.‬‬ ‫הטבלה מראה שממוצע האלמנטי לנחקר בשתי הקבוצות הוא זהה )‪ ,(2‬וג התפלגות מספר‬ ‫הנחקרי שכללו ס מסוי של אלמנטי דומה למדי‪ .‬לכל היותר‪ ,‬עולה השאלה הא שלושת‬ ‫נחקרי הקבוצה ההטרוגנית אשר כללו ‪ 3 4‬אלמנטי אכ ביטאו בכ ייצוג עשיר יותר או דווקא‬ ‫ייצוג שמרני השואב מהמציאות‪ .‬בנוס'‪ ,‬להערכתי‪ ,‬נחקרי אשר "לא כללו אלמנט כלשהו"‬ ‫עשויי להעיד על ייצוג דל א ג כא הפער בי הקבוצות אינו משמעותי; ניכר ג גיוו יחסי‬ ‫בהתפלגות מספר האלמנטי בשתי הקבוצות‪.‬‬ ‫ בדיקת המש עשויה להתמקד בטיב האלמנטי בה השתמשו בכל קבוצה ומשמעותו ביחס‬ ‫לעושר הייצוג כמו צורת ההבחנה בי אזורי ובמידת גיוו הביטוי בכל קטגוריה מרחבית כזו‪.‬‬

‫ איזו בי ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי – בהמש להבחנתו של ‪ Portugali‬בי ייצוג עירוני‬ ‫ספציפי לייצוג קטגורי שהוצגה ברקע התיאורטי נעשה ניסיו לזהות מקרי בה נטה הנחקר‬

‫‪49‬‬

‫להציג עיר עתידית שהיא נגזרת של מתווה עירוני קטגורי וכללי‪ ,‬לצד מקרי בה נשע הייצוג‬ ‫העתידי על עיר קיימת ומוגדרת ושולבו בתוכו רכיבי ואלמנטי שה בבחינת ייצוג‬ ‫ספציפי‪ .‬התמקדות בעיר ספציפית ו‪/‬או שיו אזורי גיאוגרפי מוגדר של הייצוג‪,‬‬ ‫עשויי להעיד כביכול על שמרנות מסוימת והיצמדות להווה המוכר‪ ,‬א הדבר‬ ‫עשוי להיות ג פלטפורמה ותשתית להסבה עתידית של העיר תו עיוות והגזמה‬ ‫ניכרי ‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬יתכ ביטוי לייצוג עשיר ומפורט‪.‬‬ ‫נחקר ‪ E‬הציג עיר לחו' "הי התיכו " )הגווע( ומתייחס בתיאורו הכתוב‬ ‫ל"ישראל" של ‪ ,2107‬נחקר ו' הציג יער ושביל אופניי לצד אג "כמו האי‬ ‫בבודפשט"‪ .‬העיוות וההגזמה בתיאורו של נחקר ‪ E‬ניכרי יותר‪ ,‬כשהוא מציג מרחב‬ ‫עירוני מוגז וקריסה של המערכת האקולוגית הימית כולה‪ ,‬בעוד נחקר ו' משתמש‬ ‫באלמנט הספציפי ששילב כדי להציג ולהמחיש דמיו לרכיב מההווה; האיזו ‬ ‫"קטגורי ספציפי" זוכה לביטוי ג בשני מקרי נוספי ‪ :‬בציורו של נחקר ‪ A‬מוצג‬ ‫רובד מעמדי תחתו המלווה בכיתוב‪" :‬שאר העיר‪ ,‬ה'סלאמז'‪ .‬בער כמו אזורי ‬ ‫עניי בערי כיו "‪ ,‬כשהציור תומ בתיאור זה‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬אצל נחקר ה'‪ ,‬נית ‬ ‫לזהות באזור המגורי מבנה המאופיי בחזות ארכיטקטונית מודרנית במבט נוס'‬ ‫מתברר‪ ,‬כי ככל הנראה מדובר בדמותו של גורד שחקי לונדוני חדיש‪30 St Mary ,‬‬ ‫‪) Axe‬מטה תאגיד ‪ ,Swiss Re‬המכונה ג "‪" "The Gherkin‬מלפפו "( ]ראה תמונה[ שהושל ב ‬ ‫‪ 2004‬ונחשב לאלמנט מייצג ומוכר של האדריכלות המודרנית החדשה שהתפתחה בעיר בעשור‬ ‫האחרו ‪ .‬נית לראות בכ דוגמא למה שכיניתי בתחילת העבודה "רליקטי " השארת שאריות‬ ‫ושרידי מההווה במסגרת עיר העתיד‪ .‬כינוי זה נכו למקרה האחרו ‪ ,‬ובמידה מעטה יותר לזה‬ ‫שלפניו‪ .‬את כל ארבעת המקרי יתאר אולי הכינוי "ציטוטי הווה"‪ ,‬במוב של "מובאות"‪ ,‬כאשר‬ ‫בכל המקרי נראה שלא היתה כא מתיחה לעתיד של עיר ספציפית שלמה דוגמת לוס אנג'לס‬ ‫בסרט "בלייד ראנר"‪ .‬עוד נית לזהות כי בשניי מהמקרי נחקרי ‪ A‬ו ו' הועתקו ושולבו‬ ‫אזורי ‪/‬מקטעי עירוניי בשלמות ‪ ,‬ללא מניפולציה מורגשת‪ ,‬א סביבת תורמת לחדשנות‬ ‫שבה ‪ ,‬כמו ג צורת מיקומ במרחב‪.‬‬ ‫מאחר והנחקרי לא נשאלו ישירות לגבי מקורות הזנת הייצוג שלה וזהות האלמנטי ‬ ‫שכללו בציורי ‪ ,‬עולה השאלה למה בחרו בהשארת אלמנטי מסוימי ‪ ,‬ולא אחרי ‪ ,‬ומה‬ ‫תרומת לייצוגיה במקרה של "‪ ,"The Gherkin‬יתכ שאותו נחקר הבחי בחריגותו ובנוכחותו‬ ‫של המגדל בנו' העירוני‪ ,‬כדוגמא בולטת לאדריכלות אולטרה מודרנית‪ ,‬הנחשבת מתקדמת‬ ‫ו"עתידנית" וככזו‪ ,‬שיי אותה לקטגוריה של עירוניות עתידית שהתפתחה אצלו מזה זמ ‪ .‬זה‬ ‫עשוי לבטא ייצוג עשיר ומבוסס‪ ,‬א לא בהכרח מקורי וייחודי; בנוס'‪ ,‬רכיב שנלקח מההווה‬ ‫והוטמע בעתיד עשוי לתרו ליצירת רוש של "מקו " )‪ ,Place‬כהגדרת ‪ .([4] Relph‬מחקר הבודק‬ ‫נחקרי בודדי ולא קבוצות עשוי להתמקד בכ ‪ ,‬ואילו בדיקה קבוצתית מתקדמת יותר יכולה‬ ‫לבחו מה ניזו ומה אינו ניזו ממקורות הייצוג המוכרי לפרטי ‪ .‬זה ללא ספק היבט מעמיק‬ ‫ומעניי של עושר הייצוג‪ ,‬ויתכ שתהיה משמעות לזיהוי נקודות המפגש שבי הווה ועתיד אצל‬

‫‪50‬‬

‫נחקרי שוני ; ע זאת‪ ,‬ביחס לאיזו שבי ייצוג עירוני ספציפי וקטגורי אצל ארבעת הנחקרי ‬ ‫שנזכרו‪ ,‬נראה כי קיי קושי להכריע עד כמה איזו זה אכ מעיד על מידת העושר הייצוגי ברמת‬ ‫הקבוצות‪ .‬הערכתי היא שהמדג הנוכחי קט מכדי שאפשר יהיה לקבל תמונה ברורה בהקשר זה‪.‬‬

‫ ביטוי השפעת החברה על המרחב ביחס להשפעת המרחב על החברה זהו ניסיו לראות‬ ‫מה מידת יכולתו של המצייר לווסת בי שני סוגי ההשפעה‪ :‬עד כמה כל אחד מה מגובש וחד ‬ ‫כיווני‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬ומצד שני עד כמה משולבות זו בזו שתי ההשפעות‪ ,‬במידה ושתיה מגובשות‪.‬‬ ‫ההנחה היא ששילוב שתי ההשפעות עשוי לבטא ייצוג עשיר ומקי' יותר‪ ,‬ואילו ייצוג חד כיווני‬ ‫עשוי להעיד על התעלמות מסוימת מהגור השני‪ ,‬ממקומו ומהשפעתו‪ .‬ע זאת‪ ,‬ייצוג השפעה‬ ‫שהוא חד כיווני א מגובש )כלומר‪ ,‬אחיד‪ ,‬מקי' ושל (‪ ,‬עשוי להעיד ג הוא על ייצוג עשיר‪.‬‬

‫סוגי השפעות‬

‫ביטוי בציורי קבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור *‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫ביטוי בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית *‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫השפעת המרחב‬ ‫על החברה‬ ‫מתוכם ביטוי חד‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫כיווני**‬ ‫מתוכם ביטוי חד‪-‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫כיווני מגובש**‬ ‫השפעת החברה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫על המרחב‬ ‫מתוכם ביטוי חד‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כיווני**‬ ‫מתוכם ביטוי חד‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כיווני מגובש**‬ ‫שילוב שני סוגי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ההשפעות‬ ‫* מספר הנחקרים שביטאו השפעה מסוג זה ‪ -‬בציור ו‪/‬או בכתב ** כל ביטוי‬ ‫חד‪-‬כיווני נספר פעם אחת בלבד‪ ,‬כמגובש או כבלתי‪-‬מגובש‬ ‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫הממצאי מראי נטייה כללית לביטוי מסוג "השפעת חברה על המרחב"‪ ,‬א בקרב הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית ניכרת ג ההשפעה ההפוכה כנראה בשל הנושאי אות בחרו לתאר )השלכות‬ ‫התחממות גלובלית(‪ .‬ביחס לפרמטרי שנקבעו כמבטאי ייצוג עשיר שילוב שני סוגי ההשפעה‬ ‫ו"ביטוי חד כיווני מגובש"‪ ,‬נראה כי בראשו מסתמ יתרו לקבוצה ההטרוגנית ובשני ישנו יתרו ‬ ‫קל לקבוצת הסטודנטי תוצאה זו אינה מאפשרת קביעה חד משמעית לגבי עושר הייצוג בשתי‬ ‫הקבוצות‪.‬‬

‫ שילוב מספר רמות התייחסות חברתיות באותו ציור בחרתי לבדוק זאת בהתא לשלוש‬ ‫רמות יסודיות‪ (1) :‬פרט‪ (2) ,‬קבוצה‪ (3) ,‬חברה‪ .‬ההנחה היא שייצוג עשיר יכלול יותר מרמת‬ ‫התייחסות חברתית אחת‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫ביטוי בציורי קבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור *‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫ביטוי בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית *‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫פרט‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫קבוצה‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫חברה‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1.6‬‬

‫‪1.4‬‬

‫רמת התייחסות‬ ‫חברתית‬

‫ממוצע לנחקר‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שהציגו רמה אחת‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שהציגו ‪ 2‬רמות‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שהציגו ‪ 3‬רמות‬ ‫* מספר הנחקרים שביטאו רמת התייחסות זו ‪ -‬בציור ו‪/‬או בכתב‬

‫ישנו פער קט )‪ (0.2‬בממוצע רמות ההתייחסות החברתית פר נחקר‪ ,‬לטובת קבוצת‬ ‫הסטודנטי לאיור‪ .‬בשתי הקבוצות ישנו שיעור גבוה יחסית של נחקרי שהסתפקו בהצגת רמת‬ ‫התייחסות חברתית אחת בלבד‪ .‬יתרו קל לקבוצה ההטרוגנית קיי במספר הנחקרי שהציגו ‪2‬‬ ‫רמות התייחסות‪ ,‬א בקבוצה זו אי א' נחקר שהציג את כל ‪ 3‬רמות ההתייחסות‪ ,‬ואילו בקרב‬ ‫הסטודנטי קיי נחקר כזה‪.‬‬

‫ יצוי כי בהקשר של רמת הפרט‪ ,‬א ג ביחס לרמת הקבוצה והחברה‪ ,‬ישנה אפשרות לבדוק‬ ‫באופ נפרד וממוקד את מקומו של האד בעיר עד כמה מוגדר ומובח המקו הזה‪ ,‬צורת הצגת‬ ‫הפעילות האנושית קבוצתית והיקפה‪ ,‬האופ בו מצוירות דמויות אנושיות על רקע המרחב העירוני‬ ‫ומשמעות הדר בה ה מוצגות‪ ,‬טווח יכולותיו הפוטנציאליות של האד בעיר )ובכלל זה שליטה‬ ‫והשפעה( וגיוו הפעולות האנושיות המתוארות בציור וטיב ]‪ ;[5‬בחרתי שלא לערו בדיקה נפרדת‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬שכ למדדי אלה יש ממד סמנטי מסוי ‪ ,‬בי היתר כזה המיועד לבטא רוש של‬ ‫"ניכור" או "הזדהות" ביחס לעיר העתיד‪ ,‬ובמידת מה משק' ג תחושות אי ודאות כלפיה‪.‬‬ ‫היבטי סובייקטיביי אלה אינ מצביעי בהכרח על עושר הייצוג‪ ,‬בצורה שתאפשר השוואה בי ‬ ‫נחקרי ‪ .‬ע זאת‪ ,‬בחנתי בסעיפי הבדיקות השוני את עצ ההתייחסות או אי התייחסות‬ ‫למרבית פרמטרי אלה – באופ כללי ומבלי לבחו בפירוט את טיב ההתייחסות‪ .‬כלומר‪ ,‬לא תמיד‬ ‫חשוב מה מקומו של האד בעיר‪ ,‬כל עוד יש לו מקו בעיר והנחקר נת את דעתו לכ ‪.‬‬

‫ מספר מערכות שירותי ‪ ,‬גופי ציבוריי ומערכי תפקודיי כלכליי הבאי לביטוי ‬ ‫בנוס' למערכות שלטוניות ותכנוניות ולתחבורה נית לראות כי ‪ 3‬סטודנטי ו ‪ 2‬נחקרי ‬ ‫מהקבוצה ההטרוגנית לא הציגו כלל מערכות וגופי מסוג זה‪ .‬היתר מופיעי בטבלה‪:‬‬

‫‪52‬‬

‫ביטוי בציורי קבוצת‬ ‫הסטודנטים לאיור *‬ ‫)‪ 5‬נחקרים(‬

‫ביטוי בציורי הקבוצה‬ ‫ההטרוגנית *‬ ‫)‪ 7‬נחקרים(‬

‫כלכלה ומסחר‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫תעסוקה‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫ביטחון והגנה‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫בריאות‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫שירותי פנאי‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫מערכות‪ ,‬גופים‬ ‫ומערכים‬

‫חינוך‬ ‫אנרגיה ואיכות‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫הסביבה‬ ‫‪14‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סה"כ‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שכללו ‪ 1-2‬מערכות‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שכללו ‪ 3-4‬מערכות‬ ‫מספר נחקרים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שכללו ‪ 5‬ומעלה‬ ‫* מספר הנחקרים שביטאו מערכות‪/‬גופים מסוג זה‪ .‬במידה והופיעה יותר‬ ‫ממערכת אחת באותו סיווג‪ ,‬הן נספרו פעם אחת בלבד לכל נחקר‬

‫ישנו יתרו לקבוצה ההטרוגנית ה במגוו סוגי המערכות‪ ,‬הגופי והמערכי השוני ‬ ‫הנכללי בציוריה וה במספר המערכות המופיעות פר נחקר‪ .‬הדבר עשוי להצביע על עושר ייצוגי‬ ‫בקבוצה זו‪ ,‬שכ במוב מסוי למרות מגבלת יריעה ברורה של הציורי יש צור במספר‬ ‫התייחסויות מינימלי למערכות תפקודיות ולמקומ העתידי להמחשת מציאות חלופית שתיראה‬ ‫רציפה ומשכנעת‪ .‬ע זאת‪ ,‬ביטוי כזה עשוי אולי ג להעיד על ייצוג עירוני רחב‪ ,‬שאינו בהכרח‬ ‫ייצוג עירוני עתידי רחב‪.‬‬

‫דיון ומסקנות‬ ‫הבדיקות השונות שערכתי מראות כי בקרב כל הנחקרי משתי הקבוצות יש יכולת לבטא‬ ‫בציור ייצוג של עיר עתידית‪ .‬יש לה מושג כללי מסוי לגבי עיר כזו‪ ,‬וכ ה הביאו לביטוי גישת‬ ‫התייחסות אישית‪.‬‬ ‫בבדיקות שבוצעו במסגרת עבודה זו ביחס להבדלי בעושר הייצוג‪) 21‬סדרת בדיקות שנועדה‬ ‫לאפיו התוכ המבוטא בציורי ורוחב היריעה‪ ,(22‬נית היה לראות שהפער בי הקבוצות בהקשר‬

‫‪ 21‬הגדרת "עושר הייצוג"‪ ,‬כפי שהוצגה בתחילת העבודה ובמהלכה‪ ,‬וכפי שהתבססה בעקבות הבדיקות והממצאים היא רוחב‪,‬‬ ‫היקף ומגוון הביטויים הנכללים בייצוגי עיר העתיד‪ .‬בנוסף‪ ,‬ייצוג עשיר הוגדר ככזה בו מרובים אלמנטים המצביעים על זמן‬ ‫העתיד ולא ההווה‪ .‬יודגש כי המושג "עושר" הוא רב‪-‬משמעי מטבעו וכי בכל בדיקה הפרמטרים המגדירים של ייצוג עשיר היו‬ ‫מעט שונים – פרמטרים אלה מוצגים בסקירת הבדיקה ו‪/‬או לצד הממצאים‪.‬‬ ‫‪ 22‬מופיעה כאן התייחסות לחלוקת סוגי הבדיקות כפי שהוגדרה בסקירת המתודולוגיה )עמ' ‪ – (16‬מסומנים בקו תחתון‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫זה אינו חד משמעי‪ .‬בספירת מגוו ביטויי הקטגוריות‪ ,23‬לדוגמא‪ ,‬התגלה פער קט מאד בי ‬ ‫הקבוצות‪ ,‬א נראה שכל אחת מה התמקדה בקטגוריות מסוג אחר – הסטודנטי לאיור נטו‬ ‫להתמקד במתאר עירוני אנושי והקבוצה ההטרוגנית התמקדה במתאר צורני פונקציונלי;‬ ‫במקביל‪ ,‬במספר לא מבוטל של מקרי ‪ ,‬נראה היה כי בניגוד להשערת המחקר‪ ,24‬העושר הייצוגי‬ ‫המבוטא בציורי הקבוצה ההטרוגנית הוא רחב מזה שביטאו הסטודנטי – לדוגמא בבדיקה של‬ ‫הצעת פתרונות לבעיות המוצגות בציור‪ 25‬ובבדיקת מספר ההסברי והנימוקי ששילבו‬ ‫בתיאוריה ‪ ,26‬וכאמור ג בקטגוריות המתאר הצורני פונקציונלי‪.27‬‬ ‫אחד הפערי הבולטי בי הקבוצות הוא בממוצע מספר האלמנטי המצוירי פר נחקר‪ ,28‬בו‬ ‫קיי יתרו לסטודנטי לאיור‪ ,‬העשוי לנבוע במידת מה מההבדל בטכניקת הציור א ג מרוחב‬ ‫העושר הייצוגי‪ .‬מנגד‪ ,‬בשלוש בדיקות אחרות נמצא יתרו לקבוצה ההטרוגנית‪ :‬בדיקת "התיאור‬ ‫התקופתי"‪ ,29‬רמות ההתייחסות החברתיות‪ 30‬ושילוב "מערכות שירותי ‪ ,‬גופי ציבוריי ‬ ‫ומערכי תפקודיי כלכליי "‪ .31‬יש בכ כדי להמעיט מערכו של יתרו הסטודנטי ‪ ,‬בהסתכלות‬ ‫רחבה‪.‬‬ ‫מקב‪ 4‬בדיקות נוס' שנער התייחס לבחינת צורת הביטוי ומידת המניפולציה שנעשתה – ש ‬ ‫זוהה פער זניח בי הקבוצות בעיוות תוכ פנימי‪ ,‬א פער גדול יחסית בעיוות צורני‪ ,‬לטובת‬ ‫‪33‬‬ ‫הסטודנטי ‪ .32‬קבוצה זו ג נוטה להגזמה רבה מעט יותר בשילוב תפיסות וגישות רווחות‬ ‫במסגרת הציורי ‪ .‬מנגד‪ ,‬נראה כי הקבוצה ההטרוגנית אינה נופלת מקבוצת הסטודנטי לאיור‬ ‫בתפיסת "הפוטנציאל העתידי"‪ .34‬רמה דומה בי הקבוצות התגלתה ג בבדיקת "קוהרנטיות‬ ‫המציאות החלופית המוצגת"‪ – 35‬א ישנו הבדל בסוגי הקוהרנטיות – מכלול מצויר קוהרנטי בלט‬ ‫בקבוצת הסטודנטי בעוד בקבוצה ההטרוגנית בלטה קוהרנטיות המכלול המתפקד‪ .‬זה מעיד כי‬ ‫כושר הציור אינו פוגע ביכולת לבטא מציאות חלופית ראויה בקבוצה ההטרוגנית; בקרב המדג ‬ ‫נמצא ג כי היכולת לשימוש ייחודי ברכיבי ואפיוני שמקור בייצוג קולקטיבי רחב ובמדיה‪,‬‬ ‫קיימת במידה רבה ג אצל הקבוצה ההטרוגנית‪.‬‬ ‫קבוצת בדיקות שלישית נועדה להתחקות אחר מקורות הייצוג של היוצרי ‪ .‬ש נית היה‬ ‫ללמוד כי ההסתמכות על המדיה והשראתה‪ 36‬ניכרי יותר בקבוצת הסטודנטי לאיור‪ ,‬בעוד‬

‫‪ 23‬עמ' ‪17‬‬ ‫‪ 24‬עמ' ‪13‬‬ ‫‪ 25‬עמ' ‪33‬‬ ‫‪ 26‬עמ' ‪38‬‬ ‫‪ 27‬עמ' ‪17‬‬ ‫‪ 28‬עמ' ‪46‬‬ ‫‪ 29‬עמ' ‪40‬‬ ‫‪ 30‬עמ' ‪51‬‬ ‫‪ 31‬עמ' ‪52‬‬ ‫‪ 32‬עמ' ‪23‬‬ ‫‪ 33‬עמ' ‪33‬‬ ‫‪ 34‬עמ' ‪41‬‬ ‫‪ 35‬עמ' ‪48‬‬ ‫‪ 36‬עמ' ‪25‬‬

‫‪54‬‬

‫רכיבי ייצוג עירוני שמרני‪ 37‬בלטו יותר בקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬כשבמקביל ניכרה בה הסתמכות רבה‬ ‫על תפיסות וגישות הרווחות בציבור‪ .38‬ממצאי אלה תואמי את הנחת המוצא לגבי חשיפת‬ ‫המדיה הרבה יותר בקרב הסטודנטי לאיור‪ .‬ע זאת‪ ,‬השימוש שעשו חברי הקבוצה ההטרוגנית‬ ‫באות תפיסות וגישות רווחות בהצעת פתרו לבעיות‪ – 39‬מעיד על עושר ייצוגי; בדיקת "איזו ‬ ‫בי ייצוג ספציפי וייצוג קטגורי"‪ 40‬לא הצליחה לאתר פער בעושר הייצוגי בי הקבוצות; יצוי ג ‪,‬‬ ‫כי במקרי מסוימי היה מעט קשה להכריע מה נובע ממניפולציה ומה מקורו בייצוג עשיר‪.‬‬ ‫מקב‪ 4‬הבדיקות האחרו שואב ישירות משאלת המחקר‪ ,‬וניסה – כאמור – לבחו את מקומה‬ ‫של טכניקת הציור והשפעתה על ביטוי הייצוגי ‪ .‬בדיקה זו ערכה השוואה בי ביטוי כתוב וביטוי‬ ‫מצויר וכ ניסתה לזהות את אות מקומות בה טכניקת ציור משופרת עשויה לבוא לידי ביטוי‬ ‫ולהשפיע על האופ בו מובע הייצוג‪ .‬בחלק מהבדיקות‪ ,‬כמו בבדיקת אופ ביטוי התרחישי ‪ 41‬לא‬ ‫זוהה פער ברור בי הקבוצות‪ .‬בבדיקה המרכזית של נושא זה )"ביטוי רעיוני חזותי בהשוואה‬ ‫להבעה רעיונית בכתב"‪ (42‬מזוהה פער מוצק בביטוי הכתוב הכללי‪ ,‬לטובת הקבוצה ההטרוגנית‪,‬‬ ‫א במקביל נמצא כי הפער הממוצע בביטוי המצויר בי הקבוצות הוא מצומצ מאד‪ .‬הממצא‬ ‫הבולט של הבדיקה הוא שהמקרי בה הופיעו תיאורי רעיוניי נרחבי ‪ ,‬היו בקבוצה‬ ‫ההטרוגנית – ש בוטאו במקרי רבי בכתב‪ ,‬ולפיכ מסתמ כי ההבדל בטכניקת הציור אינו‬ ‫גור אשר יש בו כדי להגביל או לצמצ את ביטויי הייצוג העירוני העתידי ברמה הרעיונית‪.‬‬ ‫ יש לציי ‪ ,‬כי כמה מהבדיקות השונות שנערכו ה בדיקות גישוש ראשוניות ובסיסיות‪ ,‬וזאת‬ ‫כחלק מניסיו לגוו את המתודולוגיה‪ .‬במוב מסוי ‪ ,‬שרשרת הבדיקות נועדה להביא לסינו ‬ ‫ומיקוד‪ :‬נבדקו באמצעותה פרמטרי רבי ‪ ,‬שוני ומגווני בניסיו להגיע לרוש כללי לגבי כל‬ ‫אחת מהקבוצות בכל אחת מהסוגיות‪.‬‬ ‫ ככל הנראה‪ ,‬הממצא החשוב ביותר אינו מגיע מהבדיקות הכמותיות אלא דווקא‬ ‫מ"התרשמות כללית" מצורת הביטוי הקיימת בציורי ‪ – 43‬וע זאת‪ ,‬יש בו כדי להסביר חלק ניכר‬ ‫ממצאי הבדיקות הכמותיות האלה‪ .‬במסגרת התרשמות זו‪ ,‬נית לראות כי צורת ההתייחסות‬ ‫המרחבית השונה הקיימת בכל אחת מהקבוצות‪ ,‬המשפיעה על האלמנטי והרכיבי אשר נכללי ‬ ‫או אינ נכללי בציורי ‪ ,‬היא נגזרת של שוני מהותי אחד בי הקבוצות – התמקדות וביסוס‬ ‫נרטיביי הבולטי בקבוצת הסטודנטי לאיור‪ ,‬בעוד הקבוצה ההטרוגנית מאופיינת במגוו ‬ ‫תיאורי וסגנוני רחב מאד‪ .‬כפי שהוסבר‪ ,43‬נראה כי נית לזהות מכנה משות‪ %‬הקיי בקבוצת‬ ‫הסטודנטי לאיור ואינו קיי בקבוצה ההטרוגנית‪ :‬הסטודנטי התרכזו והתמקדו לרוב‬ ‫בפורמט מצומצ ‪ ,‬תו‪ #‬הצגה‪ ,‬המחשה ופיתוח של רעיו מרכזי אחד בכל ציור‪ .‬בכ ה הגבילו‬ ‫את מרחב הביטוי האינטואיטיבי שלה ‪ ,‬באופ שיצר לעיתי רוש שעושר הייצוג בקבוצת לא‬ ‫‪ 37‬עמ' ‪28‬‬ ‫‪ 38‬עמ' ‪30‬‬ ‫‪ 39‬עמ' ‪33‬‬ ‫‪ 40‬עמ' ‪49‬‬ ‫‪ 41‬עמ' ‪35‬‬ ‫‪ 42‬עמ' ‪42‬‬ ‫‪ 43‬עמ' ‪44‬‬

‫‪55‬‬

‫רק שאינו עולה על הקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬אלא א' דל ומוגבל יותר‪ .‬אפשר שניסיונות שוני שעשו‬ ‫לחידוד המסר הגבילו א' יותר את היריעה‪ .‬השערה נוספת‪ ,‬בעקבות הצפייה בציורי ‪ ,‬היא שיתכ ‬ ‫וההכשרה ליצירת איורי מובני ובהירי לקהל הרחב הביאה לכ שחלק מהסטודנטי לא‬ ‫ביטאו רכיבי ייצוג חדשניי או רכיבי מוגזמי באופ חריג )לא עלה בידי לבסס השערה זו(‪.‬‬ ‫כפי שנאמר‪ ,‬הבחנתי ג בשימוש רב יותר במלל כתוב בקבוצה ההטרוגנית‪ .‬הדבר מאפשר לה ‬ ‫לכלול אלמנטי מבלי לצייר אות ‪ .‬הסטודנטי לאיור נטו פחות לעשות זאת‪ ,‬ובמידת מה‬ ‫השימוש בציור כאמצעי הביטוי המרכזי והיחיד‪ ,‬עשוי היה להגביל את רוחב הביטוי של ייצוגיה ‪.‬‬ ‫נוצר רוש לפיו השוני בצורת הביטוי הוא המקו בו השלכת טכניקת הציור השונה‬ ‫)והמובחנות הקבוצתית‪ (44‬היא הבולטת ביותר‪ ,‬א‪ #‬השפעתה היא על ביטוי עושר הייצוג ‬ ‫בבחינת "הטיה" ולא בהכרח על טיבו של עושר הייצוג עצמו‪ .‬בד בבד‪ ,‬הייצוג הנרחב והמגוו ‬ ‫שביטאה הקבוצה ההטרוגנית אמנ משק' לעיתי עושר ייצוגי א יתכ כי הבסיס השמרני שבו‬ ‫רחב‪ ,‬במקרי מסוימי ‪ ,‬מזה הקיי בקרב הסטודנטי ‪.‬‬ ‫ למרות שנית ללמוד מהמדג הקיי על השוני בדרכי הביטוי הייצוגי של שתי הקבוצות‬ ‫ולהבחי במשמעויותיו נראה כי ביחס למכניז של יצירת ייצוגי עיר העתיד‪ ,‬המדג אינו מקי'‬ ‫די הצור בכדי לזהות או לאפיי דגמי שלמי נפרדי לשתי הקבוצות ביחס לבניית הייצוג‬ ‫ולאופ ההסתמכות על מקורותיו; למרות זאת‪ ,‬נית לומר בוודאות רבה שהדג האוניברסלי‬ ‫המשלב בי קטגוריזציה וסימבוליזציה‪ ,‬בולט ג בקרב הסטודנטי לאיור וכי ג ה נוקטי ‬ ‫בשיטות דומות של העתקת מציאות ההווה לעתיד‪ .‬הפער בצורת הביטוי שהוצג כא הוא‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה‪ ,‬זה שהביא לשוני בתוכ הייצוגי ‪ .‬ישנה אפשרות שבדר זו ביטאו הסטודנטי ג את‬ ‫תחושותיה הסובייקטיביות‪ ,‬ולא יצרו נרטיב שהוא בלתי תלוי‪ ,‬וג זה כידוע מאפיי ‬ ‫אוניברסלי של ייצוגי עיר העתיד‪.‬‬ ‫ אחת השאלות שעלתה בתו הבדיקות היא עד כמה יתכ פער בי ידע כללי רחב ויכולת הבנת‬ ‫תהליכי לבי הייצוג והתפיסה שבאי לביטוי בציור‪ ,‬שהוא מופשט ותמציתי יותר‪ ,‬ומציג תפיסה‬ ‫רחבה בקווי כלליי ‪ .‬יתכ אולי שהמתודולוגיה שנבחרה משימת ציור מביאה להסתמכות‬ ‫רבה יחסית על ההווה‪ ,‬וע זאת‪ ,‬נראה שבכל זאת יש משמעות למכנה משות' ולשוני בי נחקרי ‪,‬‬ ‫כפי שנמצאו‪ .‬מדג רחב יותר‪ ,‬שישווה בי שתי קבוצות אלה וישלב בכ ג התייחסות למקורות‬ ‫הייצוג שלה ‪ ,‬עשוי לספק מענה לסוגיה זו‪.45‬‬ ‫ שאלה נוספת שהתעוררה היא עד כמה הקבוצה ההטרוגנית‪ ,‬ששימשה למחקר זה‪ ,‬אכ ‬ ‫מייצגת את הציבור הרחב הכללי‪ .‬לא הצלחתי למצוא טיעו תומ שיכריע לכא או לכא ; בהקשר‬

‫‪ 44‬כפי שהוצגה בהנחות המוצא של ההשוואה בין הקבוצות‪.‬‬ ‫‪ 45‬פרופ' עידן שגב‪ ,‬חוקר מוח מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬מציג את מושג "המוח היצירתי" ומעריך כי קיים הבדל בין צורת‬ ‫תפקוד מוחם של אמנים לבין מוחו של אדם מהשורה ‪ -‬הבדלים אלה נמצאים כיום בראשית חקירתם‪ ,‬כחלק מביסוס שיתופי‬ ‫פעולה בין אמנים ומדעני מוח ]‪ .[7‬אין ספק שבבדיקה של קבוצות רחבות כדאי יהיה לתת גם לכך את הדעת‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫זה‪ ,‬נית לומר כי החלוקה שנעשתה בעבודה זו לשתי קבוצות היא במידה רבה הכללה‪ ,‬שכ לא‬ ‫היתה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬התייחסות ישירה להבדלי גיל ומגדר‪.‬‬

‫הצעות למחקר עתידי בתחום‬ ‫ בעבודה זו ביצע כל נחקר משימת ציור אחת‪ .‬יתכ שנית לבקש מנחקרי לבצע יותר‬ ‫ממשימת ציור אחת‪ ,‬ולערו השוואה בי התוצרי השוני של כל אחד מה – וזאת כאפשרות‬ ‫נוספת לבחו עד כמה הייצוג עשיר – כלומר‪ ,‬היכ יתגלו מגוו ומקוריות והיכ יתגלו חפיפה‪,‬‬ ‫שכפול ומתיחה של אות רעיונות קבועי ומוגבלי ‪.‬‬ ‫ יתכ שיש מקו לבחו את ייצוגיה של סטודנטי לאיור ג באמצעות שיטת העבודה‬ ‫הרגילה בה ה יוצרי – כפי שפורטה בעבודה – ולא במסגרת משימת ציור מוגבלת בהיקפה‬ ‫המנטרלת את הרגליה ואת יכולותיה ‪ ,‬כפי שנעשתה כא ‪ .‬זאת למרות שבמקרה כזה‪ ,‬לא יהיה‬ ‫מדובר בייצוג פנימי בלבד ותתכ השפעה סביבתית מסוימת‪ .‬במידה ונית היה לבצע זאת‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬כמטלה במסגרת אחד הקורסי באיור ב"שנקר"‪ ,‬יתכ שאפשר היה לבחו בתוצרי‬ ‫הסטודנטי ג את הביטוי להשפעה ההדדית ולמאגר הידע המשות' לקבוצה המתפתח בתהלי ‬ ‫עבודתה‪ .‬כמו כ ‪ ,‬נית יהיה לעקוב אחר שלבי ההתפתחות – משלב הרעיו ‪ ,‬דר סקיצות ושלבי‬ ‫ביניי שוני ‪ ,‬ועד לאיור הסופי‪ .‬כ יתאפשר אולי לזהות את התבססות הייצוג‪ ,‬התפתחותו‬ ‫והתרחבותו‪.‬‬ ‫ משימת איור מוזמ )‪ (Editorial Illustration‬למאיירי או סטודנטי לאיור‪ ,‬במסגרתה‬ ‫יינתנו הנחיות מדויקות ומפורטות יחסית וייבח הביטוי האישי שנות לאותו רעיו נתו כל מאייר‬ ‫ומאייר‪ .‬באמצעות יישו רעיו אחיד‪ ,‬מוגדר ונקודתי‪ ,‬אפשר יהיה לנסות ולבחו את מקומה של‬ ‫הפרשנות האישית של היוצרי השוני במסגרת עבודה מוזמנת ואת הביטוי שמקבל עושר הייצוג‬ ‫של כל אחד מה ביצירה‪ ,‬כמו ג את המכנה המשות' שעשוי להתקיי ביניה ; במידה וכל‬ ‫מאייר יתבקש ליצור יותר מאיור אחד של הרעיו הנתו ‪ ,‬יתכ שהדבר יאפשר בדיקה מעמיקה‬ ‫ומקיפה א' יותר של רוחב הייצוג ועושרו; "הרעיו המוגדר" במשימה מעי זו יכול להיות ברמות‬ ‫פירוט שונות – נית לספק תיאור מקוצר )כמו "מערכת תחבורה ציבורית אווירית בעיר עתידית‬ ‫בעוד ‪ 200‬שנה"( או תיאור סיפורי מפורט‪ ,‬וכ נית לכלול הנחיות שונות הממקדות את התייחסות‬ ‫היוצר להיבטי מסוימי ומצריכות השלמה )‪ (Completion‬שתביא לביטוי מאפייני שוני של‬ ‫הייצוג הפנימי שלו; משימה מעי זו עשויה לדמות עבודה של מאייר מול עור ‪/‬מזמי עבודה‪ ,‬וכ ‬ ‫את התהלי בו מתחברי ייצוגיה לביטוי חזותי אחד‪.‬‬ ‫ משימה של ניתוח איור מוגמר קיי ‪ ,‬או סדרת איורי שיצרו מאיירי מקצועיי על ‬ ‫ידי מאיירי מקצועיי אחרי )או סטודנטי לאיור( כניסיו לבחינת התרשמות ופרשנות של‬ ‫מי שנחשבי כ"צופה מקצועי"‪ .‬נית לראות מה יאבחנו בייצוג – בהתא להנחיות שיקבלו‬ ‫לניתוח‪ .‬בבדיקת ניתוח של מספר מאיירי לאיור נתו ‪ ,‬יתכ שאפשר יהיה ללמוד על הדברי ‬

‫‪57‬‬

‫הזוכי לתשומת לב ‪ ,‬ובמידה מסוימת ג על האופ שבו ה סבורי שייצוגיו הפנימיי של‬ ‫מאייר מבוטאי בעבודתו – דבר העשוי אולי להעיד ג על הביטוי שה עצמ מבצעי ביצירת ‪.‬‬ ‫ בבדיקה הנוכחית התבקשו הנחקרי לדמיי ולצייר את עיר העתיד בעוד כ ‪ 100‬שנה‪ .‬עולה‬ ‫השאלה הא תיארו שונה של המשימה היה מניב תוצאות שונות‪ ,‬שכ לנקודות זמ רחוקות‬ ‫יותר בעתיד עשוי להיות פוטנציאל שינוי גדול יותר ביחס להווה בכפו' לתפיסת הנחקרי את‬ ‫ממד הזמ והשפעתו )מידת המניפולציה‪ ,‬למשל(; כדי לבחו זאת‪ ,‬נית – לדוגמא – לבקש‬ ‫מהנחקר לצייר עיר עתיד בעוד ‪ 100‬שנה‪ ,‬ואחר כ לצייר עיר עתידית נוספת בעוד ‪ 300‬שנה ועיר‬ ‫שלישית בעוד ‪ 500‬או ‪ 700‬שנה – ולבסו'‪ ,‬להשוות את הציורי השוני שיצר נחקר בודד‪ ,‬וכ ‬ ‫לבחו את ביטוי פערי הזמ שהציגו כלל הנחקרי בציוריה ‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת היא לבקש מהנחקרי לצייר "עיר עתידית בתקופה כלשהי" – ולאחר שיבצעו‬ ‫זאת‪ ,‬לשאול אות "באיזו שנה תימצא העיר שציירת"‪ .‬זה בסיס להשוואה נוספת בי תפיסות‬ ‫נחקרי שוני ולהערכת ביטוייה הוויזואליי לתפיסות אלה‪.‬‬ ‫ עולה השאלה הא נית היה לצפות לתוצאות שונות א הייתי מבקש מהנחקרי שיציירו‬ ‫"יישוב" או "סביבת מגורי "‪ ,‬ולא "עיר"‪.‬‬ ‫ תפיסת הצופי המתבונני באיור את הביטוי העתידי המיוצג בו היא נושא בפני עצמו –‬ ‫אול ‪ ,‬כפי שהוסבר‪ ,‬תפיסת היא ג אחד המקורות המזיני את ייצוגי היוצרי )אותה‬ ‫תקשורת דו סטרית(‪ .‬ראשית‪ ,‬נית להציג לה כמה איורי ולראות מה ה מביני ומפרשי ‬ ‫מה ‪ .‬בי היתר‪ ,‬הא ה ישייכו או לא ישייכו אות ל"עיר העתיד"‪ ,‬ועל סמ מה; אפשרות‬ ‫מעניינת נוספת תהיה לבקש מה לדרג סדרה של איורי עיר העתיד לאור ציר זמ ‪ ,‬בכפו'‬ ‫לתפיסת ממד הזמ העתידי והתיארו המבוטאי באיורי השוני )נדרש מדג גדול יחסית(;‬ ‫יתכ שתהיה ג משמעות לבדיקה בה תתבקש קבוצה הטרוגנית לדרג את מידת ההגזמה באיורי‬ ‫עיר העתיד לאחר שיקבלו הסבר קצר ולנמק את דירוגיה ‪.‬‬ ‫ כהגדרת המבוא‪ ,‬מאיירי או סטודנטי לאיור ה "יוצרי מדיה"‪ .‬כש שבחנתי את‬ ‫ייצוגיה ‪ ,‬נית לבחו ג ייצוגי עיר עתיד של בעלי מקצוע‪ ,‬מומחי ואנשי ידע נוספי שיש לה ‬ ‫יכולות ספציפיות לביטוי ועיבוד ייצוגי מרחביי ‪ ,‬כמו ג כאלה שבעבודת השוטפת פיתחו‬ ‫ייצוגי מרחביי ועירוניי רחבי ומקיפי יותר מהממוצע כמו מהנדסי ‪ ,‬אדריכלי ‪,‬‬ ‫מומחי לעיור ועירוניות‪ 46‬או סטודנטי לגיאוגרפיה‪ .‬קבוצה נוספת של אנשי מקצוע שנית לבחו ‬ ‫את ייצוגיה ‪ ,‬ה אלה שבעבודת מתפתחת אצל תפיסה רחבה מהממוצע של ממד הזמ ‪ ,‬כמו‬ ‫ארכיאולוגי ‪ ,‬היסטוריוני ועתידני ‪ ,‬ויתכ שיש ביכולת לצפות ולהערי ‪ ,‬בצורה שונה מהקהל‬ ‫הרחב‪ ,‬את השפעת הזמ ואת ההשתנות הצפויה בעקבותיה בעתיד; ככל הנראה‪ ,‬נית לערו ‬ ‫השוואה בי ייצוגי היוצרי המתמחי האלה‪ ,‬בדרכי שהוצגו כא ובדרכי אחרות‪ ,‬ויתכ שיש‬

‫‪ 46‬הכוונה גם לבעלי התמחות בממד החברתי של העיר )סוציולוגיה עירונית(‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫מקו להשוות ג את ייצוגיה לייצוגי הקהל הרחב‪ ,‬כפי שנעשה ע המאיירי ‪ .‬ע זאת‪ ,‬איני‬ ‫בטוח מה צורת הבדיקה האחידה האופטימלית עבור השוואות מעי אלה‪.‬‬ ‫ מאחר ולאור העבודה נוצר לעיתי רוש שהשוני בטכניקת הציור‪ ,‬בי הקבוצות שנבדקו‪,‬‬ ‫הביא להטיית הביטוי של הייצוג‪ ,‬יתכ שיש מקו להשוות ביניה באמצעות מדיו שיהיה זר ג ‬ ‫למאיירי וג לאד מהשורה‪ ,‬או במדיו אוניברסלי יחסית כמו תיאור סיפורי כתוב‪.‬‬ ‫ יש הסוברי ‪ ,‬כי מסלול האיור ב"בצלאל" פועל בסביבה שהיא "אמנותית" יותר בהשוואה‬ ‫למסלול האיור ב"שנקר" ולמסלול האיור ב"אקדמיה לעיצוב וחינו ויצ"ו חיפה"‪ ,‬הנחשבי ‬ ‫לעיתי כ"מסחריי " יותר – כלומר‪ ,‬ככאלה היוצרי פרויקטי יישומיי ושימושיי "מכווני ‬ ‫שוק"‪ ,‬המיועדי לקהלי יעד מוגדרי ועוסקי פחות בתוצרי קונספטואליי וניסיוניי ‬ ‫המופקי לעיתי ב"בצלאל" – לאור ההבחנה שנערכה במבוא בי "איור" ו"ציור"‪ ,‬יתכ שיש‬ ‫מקו לבדיקה השוואתית של ייצוגי עיר העתיד בי סטודנטי לאיור הלומדי במוסדות השוני ‪,‬‬ ‫שתבח הא וכיצד יכולה להשפיע "סביבה אמנותית" שונה על הייצוגי ‪ ,‬מקורותיה וביטוייה ‪.‬‬ ‫ משו שההשוואה שהתבצעה כא בי שתי הקבוצות לא ניזונה ממידע שנאס' על מקורות‬ ‫הייצוג שלה ‪ ,‬התעוררו מחשבות שונות לגבי סוגי המקורות האפשריי והשפעת ‪ :‬חשיפה‬ ‫תיירותית של הפרט וערי באר‪ 4‬ובעול הנותנות השראה לייצוגי עיר העתיד; אד שנחש'‬ ‫במהל חייו לתהליכי עיור ולערי בדרגות התפתחות שונות‪ ,‬ויכול להערי את יכולת השינוי‬ ‫וההתפתחות של עיר‪ ,‬ובאותה מידה‪ :‬היחשפות האד למהלכי שינוי טכנולוגיי משמעותיי ‬ ‫במהל חייו – בבחינת "התנסויות עתידיות" אישיות שחווה הפרט )בי היתר‪ ,‬נגזר ג מגיל‬ ‫הנחקר(; היכרות הפרטי ע תופעות דמוגרפיות וחברתיות בערי ; בקיאות בהשלכות ובהיקפי‬ ‫המהפכה העירונית הראשונה והמהפכה העירונית בעת החדשה ובתופעת ההגירה מהכפר לעיר –‬ ‫ביחס לאומד פוטנציאל השינוי העתידי; השפעת אורח החיי של הפרט – נוהג במכונית או שאינו‬ ‫נוהג‪ ,‬לדוגמא; מידת הבקיאות של אנשי בטכנולוגיה עכשווית יכולותיה והתפתחויותיה ‬ ‫והכרה בפעולות הגילוי וההמצאה שפיתחו למעשה את ההווה‪.‬‬ ‫מחשבה כללית לגבי מקורות הייצוג‪ ,‬השתנות והתקבעות נוגעת לביטוי "הייצוג הפנימי‬ ‫העדכני ביותר שיש למצייר"‪ ,‬כפי שקיי בייצוגי עיר העתיד ]‪ .[5‬ביחס לסברה כי הסטודנטי ‬ ‫לאיור חשופי יותר למדיה המבטאת דימויי עתידיי ולז'אנר המדע הבדיוני‪ ,‬עולה השאלה‬ ‫היכ יתבטא ההבדל בי חשיפה רחבה מתמשכת לבי הדברי אליה נחש' אד לאחרונה –‬ ‫והא תהיה משמעות להשוואה בי מי מהסטודנטי החשו' לאור זמ לדימויי עתידיי ‪ ,‬לבי ‬ ‫אנשי מהשורה שנחשפו למספר מקורות משניי רק לאחרונה )או כשלב מקדי במסגרת‬ ‫הבדיקה(‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫]‪ [1‬אומר‪ ,‬יצחק )‪ – (2006‬מתו שיעורי הקורס "שיטות מחקר ב'"‪ ,‬סמסטר ב'‪ ,‬תשס"ו‪– 2006 ,‬‬ ‫החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האד ‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [2‬בוקטמ ‪ ,‬סקוט )‪" (2005‬האד האורבני והמרחב המדומה – עיו בסרטו של רידלי סקוט‬ ‫'בלייד ראנר'"‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬ ‫]‪ [3‬ורדי‪ ,‬יגאל )‪" (1996‬מימזיס – הפסיכולוגיה של הציור המודרני"‪ ,‬תל אביב‪ :‬משכל‪.‬‬ ‫]‪ [4‬פורת‪ ,‬אמיר – מתו שיעורי ומצגות הקורס "עיר העתיד – ייצוגי של נו' עירוני עתידי"‪,‬‬ ‫סמסטר ב'‪ ,‬תשס"ז‪ – 2007 ,‬החוג לגיאוגרפיה ולסביבת האד ‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [5‬פורת‪ ,‬אמיר )‪" (2001‬היבטי קוגניטיביי של נו' עירוני עתידי" – עבודת מאסטר בחוג‬ ‫לגיאוגרפיה ולסביבת האד ‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [6‬פורת‪ ,‬אמיר )‪ – (2006‬הרצאה בנושא "פרשנות קוגניטיבית לייצוגי נו' עתידני" בכנס האגודה‬ ‫הגיאוגרפית הישראלית ה ‪ ,47‬חנוכה תשס"ז‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫]‪ [7‬שגב‪ ,‬עיד )‪ (2006‬הרצאה בנושא "המוח היצירתי"‪ ,‬הפקולטה למדעי הטבע‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלי ‬

‫)הרצאה מוקלטת בכתובת‪(switch5.castup.net/frames/huji/20061112_HUJI_PPT :‬‬

‫]‪ [8‬שיחת רקע ע ליר רביב‪ ,‬סטודנט במסלול איור במחלקה לעיצוב גרפי ב"שנקר" – בית ספר‬ ‫גבוה להנדסה ועיצוב‪.‬‬ ‫]‪ – http://www.fumetto.ch [9‬אתר האינטרנט של תחרות ציורי קומיקס בנושא "העתיד"‬ ‫במסגרת פסטיבל הקומיקס הבינלאומי ‪ Fumetto 2007‬בלוצר ‪ ,‬שווי‪.4‬‬ ‫"‪[10] Passig, David (2003) "Future-Time-Span as a Cognitive Skill in Future Studies‬‬ ‫"‪in Futures Research Quarterly", Vol. 19 (4) pp 27-47‬‬

‫‪60‬‬