Issuu on Google+

áéáà ìú úèéñøáéðåà çåøä éòãîì äèìå÷ôä íãàä úáéáñìå äéôøâåàéâì âåçä

"‫עבודת רפרט בקורס "סוגיות באקלים ובעיות הסובב‬

‫השפעות זיהום אוויר‬ ‫על בריאותם של ילדים‬ ‫ רגולציה ותקינה‬,‫ממד מרחבי‬

flickr.com/photos/nvh :‫מקור התמונה‬

øè'öåô ããåò ø"ã :äöøî èéðøâ àéâ :ùéâî .æ.ú 2007 èñåâåà – 'á øèñîñ

16


‫תוכן‬ ‫מבוא ‪1 ................................................................................................‬‬

‫ההשפעה הבריאותית‪ :‬הבחנה פיזיולוגית בין ילדים ומבוגרים ‪1 ................‬‬

‫סוגי פגיעות מזיהום אוויר‪ :‬ממד מרחבי של‬ ‫חשיפה למזהמים וטווח משך ההשפעה על הבריאות ‪2 ..............................‬‬

‫מגמות וכיוונים בחקר השפעות זיהום אוויר על ילדים ‪3 .............................‬‬

‫מדיניות תקינה ורגולציה של זיהום אוויר להגנה על בריאות ילדים ‪5 ...........‬‬

‫סתירה בין עמידה בתקני זיהום אוויר ושיעורי תחלואה אזוריים בפועל ‪8 .....‬‬

‫דיון ומסקנות ‪9 ....................................................................................‬‬

‫ביבליוגרפיה ‪12 .....................................................................................‬‬

‫‪15‬‬


‫מבוא‬

‫‪-‬‬

‫בשני האחרונות גוברת המודעות לסכנות בטיחותיות ובריאותיות האורבות לילדי‪ ,‬תו‬

‫הבחנה בי גורמי סיכו בפני הבית ומחו לבית‪ .‬כוויות‪ ,‬חנק‪ ,‬נפילה מגובה‪ ,‬טביעה ובליעת רעלי ה‬ ‫סכנות גלויות ומוחשיות‪ ,‬הניתנות למניעה‪ .‬כ ג בטיחות של ילדי בכבישי‪ ,‬במתקני משחקי‬ ‫ובמוסדות חינו ]‪ .[8‬זיהו אוויר הוא סכנה מסוג שונה – לא פע הוא אינו גלוי ומוחשי ובמרבית‬ ‫המקרי יכולת השפעת ופעולת של ההורי להגנת ילדיה מפני זיהו היא מוגבלת‪ ,‬כשחשיפת‬ ‫הילדי אליו קיימת ה מחו לבית וה בתוכו‪.‬‬ ‫ההשפעה הבריאותית של מזהמי אוויר תלויה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬במצבו הפיזי וברגישותו של האד הנחש"‪ .‬לצד‬ ‫חולי וקשישי‪ ,‬נחשבת ג אוכלוסיית הילדי כפגיעה וכרגישה יותר מהממוצע ]‪ .[22‬עבודה זו מציגה‬ ‫את השפעות זיהו האוויר על בריאות ילדי ותינוקות ואת המחקר בתחו ‪ $‬מנקודת‪$‬מבט סביבתית‪$‬‬ ‫גיאוגרפית ‪ $‬ובוחנת את הצור בחקיקה ורגולציה שעניינ מניעת מקרי תחלואה ומוות הנובעי מחשיפה‬ ‫למזהמי אוויר בתקופת הילדות וא" לפני כ‪ ,‬במהל ההיריו – וזאת תו התייחסות לממד המרחבי של‬ ‫חשיפת הילדי לזיהו‪ ,‬לאפשרויות ניטור אזוריות ומקומיות וליעילות של מערכות תקני ואכיפה‬ ‫קיימות‪.‬‬ ‫ההשפעה הבריאותית‪ :‬הבחנה פיזיולוגית בין ילדים ומבוגרים‬

‫‪-‬‬

‫תחילה אעסוק בממד הבריאותי‪$‬‬

‫רפואי של פגיעת הזיהו‪ .‬החשיפה לזיהו אוויר היא נשימתית בעיקרה ולכ מערכת הנשימה היא‬ ‫הנפגעת העיקרית ]‪ .[22‬בהשוואה למבוגרי‪ ,‬קיימת בקרב ילדי רגישות בריאותית מוגברת לזיהו‬ ‫אוויר‪ ,‬והדבר נובע משתי סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬קצב הנשימה וחילו" החומרי של ילדי ותינוקות ‪ $‬ביחס למשקל גופ ולשטח הפני של ריאותיה‬ ‫‪ $‬גבוה יותר מזה של מבוגרי‪ ,‬ובשל כ גדול יותר ג שיעור החשיפה היחסית שלה למזהמי ]‪ .[2‬ה‬ ‫נושמי יותר אוויר ליחידה של משקל גו" ולכ ה שואפי כמות משמעותית יותר של זיהו ]‪.[23‬‬ ‫)‪ (2‬דרכי הנשימה של ילדי צרות יותר מאלו של מבוגרי ולכ גירויי או דלקות הנגרמי מזיהו אוויר‬ ‫אשר יגרמו רק לתגובה קלה בקרב מבוגרי‪ ,‬עלולי לגרו לחסימה או הפרעה קשה בדרכי הנשימה של‬ ‫ילדי ]‪ .[2‬במקביל‪ ,‬ילדי ג נוטי יותר ממבוגרי לנשו דר הפה‪ ,‬ועל‪$‬כ מסנני באפקטיביות נמוכה‬ ‫יותר חומרי מזהמי ]‪.[23‬‬ ‫בנוס"‪ ,‬ישנה משמעות לפעילות והתנהגות המרחבית של ילדי באזורי מזוהמי‪ :‬הפעילות הפיזית‬ ‫של ילדי מחו לבית בדר‪$‬כלל רבה וממושכת יותר ביחס למבוגרי ]‪ .[23‬מזהמי שוני‪ ,‬כמו כספית‬ ‫ועופרת‪ ,‬ה כבדי ונמצאי בסמו לקרקע‪ .‬לאור קומת הנמוכה של הילדי‪ ,‬ה קרובי יותר‬ ‫למזהמי כאלה וכ לצינורות‪$‬מפלט של כלי‪$‬רכב ]‪ .[4] [23‬דוגמא נוספת לכ היא רמות האוזו הקרקעי‬ ‫הגבוהות יחסית בעונת הקי‪ ,‬שבה רבה פעילות הילדי מחו לבית ]‪ .[2‬במהל משחק בחו חשופי‬ ‫ילדי ג ללכלו המכיל מזהמי‪ ,‬וכ ג בזיהו המצטבר באבק הביתי – בשני המקרי קיימת סכנת‬ ‫בליעה והגעת הזיהו למערכת העיכול ]‪.[4‬‬ ‫בשל גיל הצעיר של הילדי ובשל ההשפעות ארוכות הטווח של חלק מהמזהמי ומש החשיפה הארו‬ ‫שלה‪ ,‬עולה ההסתברות שיחלו במחלות הנגרמות מחשיפה ממושכת ]‪ .[2‬כמו כ‪ ,‬בדומה לחולי‬

‫‪1‬‬


‫וקשישי‪ ,‬המערכת החיסונית של ילדי חלשה יותר ]‪ .[22‬זיהו האוויר מכיל ג אלרגני רבי והדבר‬ ‫נקשר לנטיית המוגברת של ילדי לסבול מאלרגיות ]‪.[4‬‬ ‫סוגי פגיעות מזיהום אוויר‪ :‬ממד מרחבי של חשיפה למזהמים וטווח משך ההשפעה‬ ‫ההבריאות‬

‫‪-‬‬

‫על‪---‬‬

‫באופ כללי‪ ,‬נית לערו חלוקה מסוימת בי השפעות זיהו אוויר הפוגעות בילדי במהל‬

‫שנות ילדות באופ קבוע או מזדמ‪ ,‬לבי השפעות המחמירות בעיות ומחלות קיימות‪ ,‬וכ קיימת פגיעה‬ ‫מתמשכת העלולה ללוות את הילד ג במהל חייו הבוגרי‪ ,‬וא" להביא לאובד שנות חיי ]‪ .[1‬בנוס"‪,‬‬ ‫כיו ידוע כי תתכ ג פגיעה בילודי כתוצאה מחשיפה למזהמי עוד במהל ההיריו ]‪ ;[2‬חלוקה‬ ‫אפשרית נוספת של השפעות זיהו האוויר על ילדי נוגעת לדפוסי החשיפה המרחביי לזיהו והשפעת‬ ‫על מגוו ועוצמת הפגיעות המתגלות בקרב‪.‬‬ ‫ברוב המדינות מהווה זיהו האוויר את הסיבה השכיחה ביותר לבריאות לקויה בקרב ילדי הנובעת‬ ‫ממקור סביבתי‪ .‬ביתר המדינות‪ ,‬הוא מדורג כסיבה השנייה‪ ,‬אחרי מי מזוהמי ]‪ .[2‬עלייה בשיעור של‬ ‫‪ 1%‬בסיכו לתמותת ילדי נגרמת בשל בעיות נשימה שמקור בחשיפה לזיהו אוויר ]‪ ,[2‬א זה רק "קצה‬ ‫הקרחו" של חומרת הבעיה‪ ,‬שכ השלכות בעיית החשיפה לזיהו ה רחבות הרבה יותר‪ :‬כתוצאה‬ ‫מהחשיפה נגרמי התקפי אסתמה קשי‪ ,‬גידול בתופעות של שיעול‪ ,‬התקררויות‪ ,‬ברונכיטיס )דלקת‬ ‫סימפונות(‪ ,‬זיהומי חריפי בדרכי הנשימה התחתונות‪ ,‬מוות נשימתי ונזק לתפקודי ריאה של ילדי‪.[2] 1‬‬ ‫מחקרי שנערכו באירופה מראי שהופעת זיהומי חמורי בדרכי הנשימה גבוהה ב‪ 50%$‬בילדי‬ ‫החיי באזורי מזוהמי בהשוואה לילדי המתגוררי באזורי שרמת הזיהו בה היא הנמוכה‬ ‫ביותר ]‪ .[2‬בסקר אפידמולוגי שהשווה בי ילדי באזור רמת חובב לילדי ביישובי המרוחקי ‪ 20‬ק"מ‬ ‫ויותר מהמקו‪ ,‬נמצא פער בשיעור התחלואה הכרונית במערכת הנשימה העליונה ]‪ ;[4‬מחקרי אחרי‬ ‫זיהו כי חשיפה ארוכת‪$‬טווח של מערכת הנשימה לזיהו אוויר‪ ,‬כמו זו הקיימת אצל ילדי‪ ,‬עלולה לגרו‬ ‫לפגיעה שאינה חולפת ג כאשר זיהו האוויר פוחת ]‪.[22‬‬ ‫תפקוד ריאה ירוד נגר ‪ $‬בי היתר ‪ $‬לאור חשיפה לזיהו אוויר‪ ,‬כאשר תפקודי ריאה בקרב מבוגרי‬ ‫קשורי לטיב תפקודי הריאה בגיל ההתבגרות‪ ,‬כ שהתפתחות תפקודי הריאה בילדות חשובה בקביעת‬ ‫הרמה של תפקודי ריאה בבגרות ]‪ .[2‬מחקרי שבחנו התפתחות תפקודי ריאה בילדי‪ ,‬הראו שמגורי‬ ‫באזורי שבה רמות זיהו אוויר גבוהות קשורי לתפקודי ריאה נמוכי יותר ]‪ .[2‬חשיפה ניכרת‬ ‫לזיהו אוויר מתקשרת לליקויי בולטי בתפקודי הריאה ]‪.[2‬‬ ‫התפתחות איברי ורקמות של תינוקות וילדי רגישה יותר לנזק הנגר מחדירת חומרי מזהמי‬ ‫מסוימי לגו" בהשוואה להתפתחות רקמות ואיברי בקרב מבוגרי ]‪ .[2‬כיו ידוע כי כ‪80%$‬‬ ‫מהתפתחות הריאות נעשית לאחר הלידה ועד הבגרות‪ ,‬ובתקופה זו הריאה רגישה לזיהו סביבתי ]‪.[27‬‬ ‫השפעה על הריו וילודי‪ :‬מחקר שנער בבעלי‪$‬חיי הראה שחשיפה למזהמי בעת ההיריו או מייד‬ ‫לאחריו‪ ,‬עלולה לגרו להתפתחות ריאה פגומה ]‪ .[2‬בנוס"‪ ,‬ישנ הוכחות לקשר מובהק בי זיהו אוויר‬ ‫‪ 1‬חשיפה לאוזון‪ ,‬שהוא תוצר של זיהום אוויר‪ ,‬גורמת לכ‪ 28,000-‬מקרים של סימפטומים בדרכי הנשימה בילדים בגילאי ‪,7-14‬‬ ‫המהווים ‪ 20%‬מאוכלוסיית הילדים בקבוצת גיל זו בתל אביב ]‪.[3‬‬

‫‪2‬‬


‫ותמותה ינקותית‪ ,‬בראש ובראשונה כתוצאה ממוות נשימתי בתקופה שלאחר הלידה ]‪ .[2‬קיימי ג‬ ‫ממצאי המצביעי על סכנה מבית‪ :‬מתא בי תסמונת "מוות בעריסה" לבי עישו של ההורי וחוסר‬ ‫אוורור ]‪.[4‬‬ ‫אסתמה‪ :‬מחקר שנער בישראל על‪$‬ידי פרופ' ב‪$‬ציו גרטי‪ ,‬מנהל מחלקת אשפוז ילדי בביה"ח שניידר‬ ‫לרפואת ילדי )‪ ,(Garty et al., 1998‬בנושא גורמי התחלואה של ילדי באסתמה‪ ,‬מצא מתא גבוה‪,‬‬ ‫בעל מובהקות סטטיסטית‪ ,‬בי נוכחות מזהמי אוויר כמו תחמוצות חנק וגופרית דו‪$‬חמצנית לבי שיעור‬ ‫תחלואת ילדי באסתמה באזור גוש ד ]‪ .[22‬גור נוס" המגביר התקפי אסתמה בילדי הוא זיהו אוויר‬ ‫חלקיקי מכלי רכב ]‪ .[22‬החמרה כזו נגרמת ג לאור חשיפה לריכוזי אוזו‪ ,‬חומרי הדברה וחומרי‬ ‫אורגניי נדיפי ]‪ .[15‬ג עש סיגריות הנכנס לריאות מחרי" את המצב הכרוני דלקתי בו נמצאות דרכי‬ ‫הנשימה בשל האסתמה ]‪ ;[9‬דו"ח משרד הבריאות מחודש מר האחרו מצא כי שיעור הילדי החולי‬ ‫באסתמה ביישובי עירוניי בישראל )בכיתות ח'( הוא ‪ 6.7%‬בהשוואה ל‪ 5.4%$‬ביישובי כפריי ]‪.[18‬‬ ‫השלכות זיהו האוויר בילדי אינ מוגבלות למערכת הנשימה בלבד‪ .‬חשיפה לעופרת‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬פוגעת‬ ‫במוח ובמערכת העצבי – גורמת לקשיי בריכוז ולירידה ברמת האינטליגנציה‪ .‬הצטברות עופרת בגו"‬ ‫ותחילת הנזק המוחי עלולי להתרחש כבר אצל עוברי ]‪ ;[4‬חשיפה לתחמוצות חנק עשויה להקטי את‬ ‫עמידות הגו" בפני חיידקי וזיהומי ]‪ ;[4‬שני מחקרי הראו‪ ,‬שבקרב ילדי המתגוררי במרחק כמה‬ ‫מאות מטרי מכבישי סואני‪ ,‬עולה השכיחות של סוגי סרט שוני‪ ,‬ובה לוקמיה‪ .‬נמצא שאצל ילדי‬ ‫הגרי במקומות אלה‪ ,‬רמת הבנז בד גבוהה ב‪ 70%$‬מזו שנרשמה בקבוצת הביקורת )הבנז ידוע כחומר‬ ‫מסרט( ]‪ .[17‬דוגמא נוספת היא עלייה בלידת בנות לעומת בני באזורי הנגועי בדיאוקסיני )‪,(DLCs‬‬ ‫שבה עולה ג שכיחות של הפרעות בתפקוד בלוטת‪$‬התריס בתינוקות ]‪.[21‬‬ ‫מגמות וכיוונים בחקר השפעות זיהום אוויר על ילדים‬

‫‪-‬‬

‫בנוס" להבחנה בי ילדי ומבוגרי‪,‬‬

‫מתפתחת התייחסות ג לשונות בתו אוכלוסיית הילדי עצמה‪ :‬ידוע כי קיי פער בשכיחות האסתמה‬ ‫בי בני ובנות – יחס של ‪ 2‬ל‪ 1$‬ההול ומצטמצ ע ההתבגרות ]‪ ,[13‬וא" מתהפ לקראת גיל ‪ .[15] 15‬זה‬ ‫אינו נובע ישירות מהזיהו‪ ,‬א עשוי להביא להתייחסות שונה לקבוצות אלה; עוד נמצא כי חשיפה‬ ‫לדיאוקסיני משפיעה על הבגרות והבשלות המינית של ילדות בגיל מוקד ]‪ .[21‬דו"ח האיגוד הקנדי‬ ‫למע בריאות הילד מ‪ 2007$‬מציי כי בני נמצאי בסיכו מוגבר מבחינת שכיחות סרט‪ ,‬אסתמה‪,‬‬ ‫הפרעות התנהגותיות ולימודיות ופגמי מולדי מסוימי‪ .‬הסיבות לכ אינ ברורות במלוא‪ ,‬והוצעו‬ ‫כמה הסברי ‪ $‬הבדלי גנטיי‪ ,‬פיזיולוגיי והורמונליי בי שני המיני‪ ,‬ובתו כ הסברי של השפעות‬ ‫חשיפה סביבתית ]‪ ;[15‬מחלת הסרט‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מתפתחת לרוב לאחר תקופת חביו ממושכת‪ ,‬ויתכ שיש‬ ‫תרומה לחשיפה לגורמי סביבתיי בתקופת הילדות המוקדמת וא" במש ההיריו‪ .‬לפי הדו"ח הקנדי‪,‬‬ ‫יתכ שיש תפקיד ג לחשיפת ההורי עצמ לגורמי אלה לפני הכניסה להריו‪ ,‬ובמהלכו‪ ,‬שכ לחשיפה‬ ‫כזו בתקופה בה יש חלוקת תאי מהירה ‪ $‬כמו בזמ התפתחות העובר ברח ‪ $‬עשויה להיות השפעה רבה‪.‬‬ ‫זה עדיי אינו מסביר את ההבדל בי המיני; באשר לאסטמה‪ ,‬יש הרואי את מקור השוני בכ‬ ‫שבהשוואה לבנות‪ ,‬בני נולדי ע דרכי אוויר צרות יותר‪ ,‬ביחס לגודל ריאותיה‪ ,‬וכ קיימת אצל‬ ‫נטייה גבוהה יותר למחלות אלרגניות העשויות לחשו" אות בהמש לפיתוח אסטמה; לגבי הגידול הניכר‬ ‫בהפרעות נוירו‪$‬התפתחותיות והתנהגותיות בבני‪ ,‬ישנ מגוו הסברי ‪ $‬הורמונליי‪ ,‬גנטיי‪,‬‬ ‫התפתחותיי ונוירולוגיי ‪ $‬בנוס" לעופרת‪ ,‬שהוזכרה קוד לכ‪ ,‬חשודי בכ ג חומרי הדברה שוני‬ ‫‪3‬‬


‫)מבוססי ארס‪ ,‬לדוגמא( ודיאוקסיני ‪ $‬ככל הנראה‪ ,‬אלה מחמירי את הבעיות הקיימות אצל בני‪,‬‬ ‫כחלק מפגיעת במערכת העצבי ובמוח; בני ג סובלי מפגמי מולדי שכיחי יותר בהשוואה‬ ‫לבנות‪ ,‬כאשר הופעת פגמי במערכת הרבייה של בני )במיוחד היפוספדיאס ואש טמיר( במדינות‬ ‫מתועשות נמצאת בעלייה בעשורי האחרוני‪ .‬ב‪ 60%$‬מהמקרי הסיבה לכ אינה ידועה‪ ,‬א ביחס‬ ‫להיפוסדיאס ידוע כי שכיחותו עולה עקב חשיפה לדיאוקסיני וחומרי הדברה ולאור מגורי בסמו‬ ‫לאתרי פסולת ]‪ .[15‬לכ מצטרפת חשיפה סביבתית לכימיקלי נוספי שמקור אינו רק בזיהו אוויר‪.‬‬ ‫בנוס" להבחנה בי המיני‪ ,‬תת‪$‬קבוצות נוספות הזוכות להתייחסות בהקשר של זיהו אוויר ה ילדי‬ ‫הסובלי מאסתמה‪ ,‬סיסטיק‪$‬פיברוזיס ומחלות כרוניות אחרות ]‪ .[2‬נית לשער כי המש המחקר בתחו‬ ‫יחדד בידול בי קבוצות גיל שונות של ילדי‪ ,‬וכי תתרחב ההבחנה בי ילדי ותינוקות‪ .‬קבוצה נוספת‬ ‫הראויה להתייחסות מיוחדת היא ילדי נכי ומוגבלי בתנועת‪.‬‬ ‫מחקרי ומאמרי שוני מבקשי לקשור בי השלכות זיהו האוויר על ילדי לבי אי‪$‬שוויו מרחבי‬ ‫הנובע ממקו מגוריה והסטטוס הסוציו‪$‬אקונומי של משפחת‪ ,‬וכחלק מסיכויי החיי של קבוצות‬ ‫אוכלוסייה שונות‪ .‬אי ספק שמגורי באזור ירוד הסמו למקורות זיהו ה בעייתיי ומסוכני ‪ $‬ע‬ ‫זאת‪ ,‬בעוד קיי הבדל מובהק בי חשיפת ילדי העיר והכפר ובי ילדי במדינות ובערי בדרגות פיתוח‬ ‫שונות‪ ,‬השפעות הזיהו בי אזורי שוני באותה עיר אינ נבדלות באופ חד‪$‬משמעי‪ .‬דוגמא לכ היא‬ ‫מגורי לאור צירי תנועה או נסיעת ילדי במכוניות הוריה‪ ,‬כמו ג ניידות הזיהו ופיזור ריכוזיו‬ ‫באוויר‪ .‬במדינות וערי מסוימות‪ ,‬מצב הזיהו בפרברי טוב יותר מאשר בערי – א סוגי האוכלוסייה‬ ‫המתגוררי באזורי אלה משתני ממקו למקו; נראה כי נית לבחו את ההיבט החברתי הזה ג‬ ‫במסגרת בחינת שיקולי נדל"ניי המנחי הורי ומשפחות )כמו מגמת "החזרה לעיר"( וכחלק מבחינת‬ ‫טיב שיתופי הפעולה בי רשויות באזורי השוני‪.‬‬ ‫נית להערי‪ ,‬כי אחד הכיווני הנוספי הצפויי להמשי ולהתפתח הוא אפיו מגוו סביבות שונות‬ ‫ביחס למינו חשיפת ילדי לזיהו ולהשפעותיה – החל משכונות‪ ,‬בתי מגורי וחדרי‪$‬ילדי )בהתחשב‬ ‫במרחק מכבישי(‪ ,‬דר מוסדות חינו ומרחבי פנאי ומשחק‪ ,2‬ועד לתוואי התנועה של ילדי בעיר‬ ‫)תחבורה ציבורית‪ ,‬מכוניות ההורי‪ ,‬הליכה לבית הספר‪ ,‬רכבת תחתית‪ .(...‬בדיקה מפורטת של מרחבי‬ ‫אלה תלמד על טיב‪ ,‬וכ תזהה את הגורמי המשפיעי עליה ותאפשר לשיי את הפגיעה בילדי‬ ‫למקורות נקודתיי בה נית יהיה לטפל‪) 3‬דוגמא לכ עשויה להיות מחקר שנער בדרו קליפורניה‬ ‫בילדי הגרי בקרבת כביש ראשי‪ ,‬והצביע על גזי הפליטה ממכוניות כאחראי ישירי לפגיעה‬ ‫בהתפתחות הריאות – ילדי שגדלו במרחק חצי‪$‬קילומטר או פחות מכביש ראשי סבלו מיכולת נשימה‬ ‫נמוכה משמעותית בהשוואה לילדי הגרי בסביבה דלילת מכוניות‪ ,‬והדבר ניכר ג בילדי שנחשבו‬ ‫‪ 2‬מרחבים המשמשים לכך בפועל ‪ -‬לא רק מרחבים שתוכננו‪ ,‬נקבעו והוגדרו ככאלה )‪ .(Churchman, 2003‬הדבר מושפע גם מגודל‬ ‫היישוב ומהיצע ומגוון השטחים הפתוחים הקיימים בו‪.‬‬ ‫‪ 3‬ניתן לחשוב על כמה בדיקות והשוואות פשוטות יחסית בין סביבות ובאותה סביבה‪ ,‬שעשויות לספק ממצאים בעלי משמעות‪ :‬השוואת‬ ‫ילדים להורים גרושים שחייהם מתפצלים במהלך השבוע בין שני בתים )בסביבות שונות( עם ילדים המתגוררים בקביעות באותה‬ ‫סביבה; השוואת ילדים המתגוררים בסמוך לבית הספר לעומת ילדים מרוחקים ממנו ‪ -‬כלומר‪ ,‬ילדים הנמצאים ב"סביבת אוויר" אחת‬ ‫או יותר מאחת; השוואת מצב הילד בחופשת הקיץ לעומת שנת הלימודים )כאן נכנסים עוד פרמטרים‪ ,‬כמו רמת פעילות ומזג האוויר‪,‬‬ ‫אך עשויה להיות לכך משמעות כאשר סביבת בית הספר נחשדת כמזוהמת(; מעקב אחר השפעת מעבר מהגן לבית הספר‪ ,‬מהחטיבה‬ ‫לתיכון ‪ -‬בקרב ילד או קבוצת ילדים; השוואה בין ילדים המתגוררים באותו בניין‪ -‬בין היתר גם להוכחת פגיעה נקודתית באוכלוסייה;‬ ‫ניסיון לזיהוי מכנה משותף בקרב אחים הגרים וישנים באותו חדר לעומת אחים המתגוררים בחדרים שונים בדירה )במדגם גדול(‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫בריאי ]‪ .([17‬בדיקה כזו יכולה לספק בסיס להגדרת מסלולי‪ ,‬מרחבי ושעות שהייה בחו הבטוחי‬ ‫לילדי ותתרו למיפוי מדויק יותר של מפגעי אפשריי וליכולות ההתראה מפניה‪ .‬הרחבת רזולוציות‬ ‫הבדיקה‪ 4‬תאפשר ג להציע תחזיות ולבחו תכניות מוצעות שונות להוספה או הוצאה של מפגעי זיהו‬ ‫אוויר אזוריי ולהקמת מתקני בה אמורי לשהות ילדי; כיוו מחקרי נוס" הצפוי להתפתח מאופיי‬ ‫בקנה‪$‬מידה שונה‪ :‬השפעת שינויי גלובליי על הרמה המקומית ‪ $‬כמו האפשרות שהחרפת התחממות‬ ‫כדור‪$‬האר תביא לעלייה בסופות חול ואבק שתפגע בחולי כרוניי ובילדי‪ ,‬וכ תיתכ אינטראקציה‬ ‫בי שינויי האקלי לזיהו אוויר מקומי‪ ,‬אשר תחרי" את השפעת הזיהו ]‪.[3‬‬ ‫מדיניות תקינה ורגולציה של זיהום אוויר להגנה על בריאות ילדים‬

‫‪-‬‬

‫תק )סטנדרט( הוא אמצעי‬

‫להגנה על החברה‪ ,‬ומטרתו לשלוט בחשיפת האוכלוסייה למפגעי המסכני את בריאותה ולהביא‬ ‫לצמצו והפחתת החשיפה לגורמי פגיעה פוטנציאליי‪ .‬תקני סביבתיי נקבעי‪ ,‬בדר‪$‬כלל‪ ,‬על‪$‬ידי‬ ‫רופאי‪ ,‬כלכלני‪ ,‬מדינאי ומומחי איכות הסביבה‪ .‬ניסוח התק כולל ג מקד‪$‬ביטחו המתייחס‬ ‫לקבוצות חלשות ופגיעות‪ ,‬כמו קשישי‪ ,‬חולי‪ ,‬נשי הרות וילדי‪ .‬מרבית התקני המתייחסי לזיהו‬ ‫אוויר כוללי מגבלות על כמות פליטת מזהמי לסביבה‪ ,‬כשהתק משמש אומד לחריגה ולפגיעה‬ ‫פוטנציאלית‪ .‬בניסוח התק קיי ממד מרחבי של טווח השפעה וכ ישנה התייחסות למש הזמ בו‬ ‫נחשפת האוכלוסייה המתגוררת ופעילה בסמו למקור הזיהו‪ ,‬אשר לא בהכרח מודעת לסיכו ואינה‬ ‫עושה שימוש באמצעי מיגו המקובלי במקומות עבודה ]‪ .[5‬לעיתי כולל התק התייחסות להיק"‬ ‫הפגיעה הבריאותית ברמה אזורית – הסתכלות סטטיסטית על "יחידת סיכו" – כמה בני‪$‬אד‬ ‫באוכלוסייה עלולי להיפגע‪ .‬ישנ רמות סיכו שהחברה מוכנה להשלי אית ורמות אחרות שאינה מוכנה‬ ‫לקבל‪ .‬תקני הזיהו ויישומ שוני ממדינה למדינה‪ .‬חלק כוללניי ואחרי מתייחסי באופ פרטני‬ ‫למקורות זיהו ולהרכבי זיהו שוני‪.‬‬ ‫הצטברות הידע על השפעות זיהו אוויר על ילדי ‪ $‬הנזקי הבריאותיי וההשלכות הכלכליות )עלויות‬ ‫חיצוניות – ‪ $ Externalities‬כמו אובד ימי עבודה לאור טיפול בילדי ואשפוז‪ ,‬ועלויות האשפוז( – באה‬ ‫לידי ביטוי בגיבוש התייחסות רגולטיבית ייעודית במדינות שונות בעול‪ :‬בארה"ב נקבע התק הפדראלי‬ ‫לרמות הזיהו באוויר הפתוח על‪$‬סמ שיקולי רפואיי בלבד ומתייחס לריכוז מזהמי‪$‬אוויר שמתחתיו‬ ‫אי נזק בנשימת האוויר‪ .‬אחת ל‪ 5$‬שני יש לעדכ את התק‪ ,‬בהתא למחקרי רפואיי עדכניי‪ .‬התק‬ ‫כולל הוראה המחייבת לחפש אמצעי למניעת חשיפה של אוכלוסייה רגישה‪ .‬בנוס"‪ ,‬הסטנדרט שנקבע‬ ‫לעופרת מבוסס על רגישות אוכלוסיית הילדי בגילאי שנה עד חמש‪ .‬ג בבסיס ההתייחסות לחומר‬

‫‪ 4‬לדוגמא‪ :‬התייחסות לגובה קומת המגורים‪ ,‬הבחנה בין מיקום חזיתי ועורפי של חדר הילדים‪ ,‬אפיון חשיפה לילית לזיהום‪ ,‬תרומתם‬ ‫של שטחים פתוחים מסוגים שונים לטיהור האוויר מאותם מזהמים המסכנים ילדים; המשך בחינת סביבות שונות שטרם נבדקו‬ ‫בהרחבה בהקשר של פגיעה בילדים‪ ,‬ועלולות לסכן אותם ‪ -‬כמו מגורים ליד תחנות דלק‪ ,‬מוסכים וחניונים או מגורים בסביבת שדות‬ ‫תעופה ‪ -‬באתר רשות שדות התעופה מופיע מידע מפורט על איכות האוויר ותחנות הניטור הפועלות מטעם הרשות‪ ,‬אולם אין כל‬ ‫התייחסות לילדים ‪ -‬להבדיל מהמיגון האקוסטי המיושם על‪-‬ידם בבתי ספר ]‪.[10‬‬

‫‪5‬‬


‫חלקיקי )‪ 5(Particulate Matter‬ניכרת מודעות לנזקי המוגברי העלולי להיגר לילדי כתוצאה‬ ‫מחשיפה לחלקיקי אלה ]‪.[2‬‬ ‫חוק ‪ Health Protection Act‬בקליפורניה מתייחס במפורש לילדי ודורש קביעת סטנדרטי שיטתית‬ ‫לכל המזהמי בהתא לס" רגישותה של קבוצת התייחסות זו‪ .‬תפיסה דומה מופיעה ג בחקיקת האיחוד‬ ‫האירופי להערכה וניהול של זיהו אוויר למטרת הפחתת השפעתו על הבריאות והסביבה )‪ ,(1996‬כאשר‬ ‫קביעת הסטנדרטי מתייחסת לקבוצות רגישות‪ .‬באיחוד האירופי ניכרת כיו התקדמות רבה בהגנה על‬ ‫ילדי מפני זיהו שמקורו בתחבורה ועש סיגריות; בבריטניה נחשבת העלייה הניכרת במקרי אסתמה‬ ‫בקרב ילדי כאחת הסיבות המרכזיות שהובילו לקביעת הבסיס החקיקתי המטפל בנושאי איכות האוויר‬ ‫באופ אסטרטגי ]‪.[2‬‬ ‫בישראל נדו כיו "חוק אוויר נקי לישראל" במסגרת ועדת הפני והגנת הסביבה של הכנסת‪ ,‬לאחר‬ ‫שעבר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בדצמבר ‪ .2005‬החוק נועד להג על בריאות אזרחי המדינה‪,‬‬ ‫ובעיקר על קשישי וילדי ]‪ .[4‬ע זאת‪ ,‬בחיפוש שערכתי ב‪ 38$‬עמודי הצעת החוק ]‪ ,[12‬נראה שזו הצעה‬ ‫כללית שאינה כוללת אזכור למלי "ילד" או "ילדי"‪.‬‬ ‫כעת יוצגו כמה מאפשרויות הרגולציה‪ ,‬האכיפה וההתייחסות החוקתית העשויות לשפר את מצב של‬ ‫ילדי הנחשפי לזיהו אוויר‪ .‬חלק מיושמות במדינות שונות בעול ואחרות ה תיאורטיות )המלצות‬ ‫עמותת "הקואליציה לבריאות הציבור"‪:(6‬‬ ‫)‪ (1‬הקמת יחידה לבריאות ילדי – גו" מייע ארצי שישלב בי רשויות בריאות וסביבה לבי סקטורי‬ ‫נוספי ‪ $‬העלאת המודעות‪ ,‬ייעו קבוע למוסדות המדינה‪ ,‬הערכת אפקטיביות הרגולציה הסביבתית ביחס‬ ‫לילדי וקידו מחקר‪ ,‬שירותי ותכניות פעולה‪ .‬רעיו זה מיוש כיו בקליפורניה ]‪.[2‬‬ ‫)‪ (2‬התחשבות ברגישות בריאותית של ילדי בקביעת תקני סביבה – כמתואר לעיל‪ ,‬וכ‪ :‬גישור על פערי‬ ‫ידע באמצעות מחקר‪ ,‬כשבמקביל מקודמת מדיניות העשויה להג על ילדי מפני פגיעות חמורות ובלתי‬ ‫הפיכות; מת מענה לקבוצות מיוחדות בתו אוכלוסיית הילדי‪ :‬חולי אסתמה‪ ,‬סיסטיק‪$‬פיברוזיס‬ ‫ומחלות נשימה אחרות; בבחינת דפוסי חשיפה לזיהו אוויר‪ ,‬יש להתייחס לדפוסי חשיפה של תינוקות‬ ‫וילדי המושפעי בחוסר‪$‬פרופורציה מחשיפה גבוהה לזיהו אוויר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית‪.‬‬ ‫)‪ (3‬התחשבות ברגישות של ילדי בקביעת תכנית לאומית להפחתת זיהו אוויר – קביעת יעדי הפחתה‬ ‫תו הגנה מספקת על בריאות ילדי והותרת מרווח ביטחו‪.‬‬ ‫)‪ (4‬גיבוש רשימת מזהמי המגבירי רגישות ילדי למחלות – קביעת רשימה מוגבלת של עד ‪ 5‬חומרי‬ ‫שזוהו כחומרי העלולי לגרו לרגישות בריאותית בילדי ותינוקות )בפני עצמ‪ ,‬בשילוב חומרי‬

‫‪ 5‬חלקיקים ממקורות שונים ‪ -‬טבעיים ואנתרופוגניים ‪ -‬המצויים באוויר ונכנסים למערכת הנשימה‪ .‬הסכנה נובעת‪ ,‬בעיקר‪ ,‬מחלקיקים‬ ‫שקוטרם ‪ 2.5‬מיקרומטר ומטה‪ ,‬העלולים לחדור בקלות לאזורים רגישים בריאה ולהפריע בתהליך חילוף ‪ CO2‬בחמצן‪ ,‬וכן מרעילות‬ ‫מסוימת‪ .‬ההשפעה על קבוצות בסיכון ואוכלוסיות חלשות ‪ -‬כמו חולי אסתמה ‪ -‬מהותית יותר‪ ,‬משום שהחלקיקים מגבירים תופעות של‬ ‫שיעול‪ ,‬זיהומים‪ ,‬דלקות וקוצר נשימה; ריכוזם גבוה יותר באזורי תעשייה ובאזורים צפופי תחבורה ]‪.[5‬‬ ‫‪ 6‬העמותה מאגדת כ‪ 20-‬ארגוני סביבה מקומיים וארציים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬רופאים‪ ,‬יועצים‪ ,‬ועדי‪-‬פעולה ותושבים‪ ,‬ומתמקדת‬ ‫בהשפעות בריאותיות של זיהום סביבתי מוגבר באזור חיפה וצפון הארץ‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫אחרי או כאומד להימצאות של חומרי אחרי(‪ .‬כעבור שנתיי מפרסו הרשימה‪ ,‬ייבחנו‬ ‫הסטנדרטי וישופרו אמצעי השליטה ]‪ – [2‬זהו ניסיו לטיפול ממוקד ע יעדי ברורי‪.‬‬ ‫)‪ (5‬הממד המרחבי בתקינה בא לביטוי בניטור ודיגו ייעודיי לאזורי קהילות וילדי – הערכת סיכוני‬ ‫ונזקי נעשית‪ ,‬כאמור‪ ,‬באמצעות מדידה והערכה של חשיפת האוכלוסייה לזיהו‪ ,‬ולכ מצטר" מש‬ ‫החשיפה‪ .‬רשתות ארציות ומקומיות לניטור הזיהו יכולות לשמש לכמה מטרות‪ :‬בחינת עמידה בתק‬ ‫ברמה אזורית ותמיכה בתכניות לשיפור איכות האוויר‪ ,‬אפיו חשיפה למזהמי באזורי צפופי אוכלוסי‪,‬‬ ‫זיהוי אזורי העשויי להיות בעייתיי‪ ,‬מקור נתוני למחקרי בריאותיי )הנערכי‪ ,‬לעיתי‪ ,‬בעקבות‬ ‫שיעורי תחלואה חריגי( ואמצעי לקביעת אזהרה לציבור בעת זיהו חריג‪ .‬על‪$‬כ‪ ,‬פרוסות הרשתות‬ ‫בעיקר בתו ריכוזי אוכלוסייה – נית דגש לניטור בסמו לבתי‪$‬ספר ומוקדי פעילות ופנאי ולהתמקדות‬ ‫באזורי החשופי להשפעת תעשייה ותחבורה‪ .‬חישוב רמת החשיפה משקלל ג נתוני אוכלוסי ויכול‬ ‫להתייחס ג לחלוקת‪$‬גילאי אזורית‪ .‬בנוס"‪ ,‬נית להצליב – במחקר שטח ‪ $‬את נתוני הניטור ע דפוסי‬ ‫התנהגות בה נחשפי ילדי לזיהו במידה חריגה ]‪.[2‬‬ ‫לאור רגישות הבריאותית של ילדי‪ ,‬ישנה חשיבות לניטור מדויק שישק" את רמת הזיהו לה ה‬ ‫חשופי בפועל‪ .‬תחנות ניטור אינ האמצעי היחיד למדידת חשיפה‪ ,‬ונית לשלב ע מדדי נוספי‪ :‬הצבת‬ ‫ציוד ניטור זמני בסמו למקור זיהו נקודתי או בריכוז אוכלוסייה אות נרצה לבדוק‪ ,7‬קטלוג פליטות –‬ ‫ריכוז מידע עדכני על מקורות זיהו ומינו פליטותיה – יסייע באיתור אזורי בה צפוי זיהו ניכר‬ ‫שלא יתגלה ברשת הניטור‪ ,‬מודלי לזיהו אוויר – הערכת רמת הזיהו בהתא למידע זמי על הזיהו‬ ‫ותנאי מטאורולוגיי )התרומה היחסית של מקורות זיהו אזוריי ומקורות מקומיי‪ ,‬תהליכי‬ ‫כימיי באוויר וכו'( ]‪.[2‬‬ ‫השילוב בי אמצעי אלה יכול להועיל‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כאשר ניטור נקודתי )זמני( בסמיכות לקהילה מזהה‬ ‫מקור זיהו בקרבת ילדי – א נמצא קשר ליניארי בינו ובי תחנת הניטור הקבועה באזור‪ ,‬נית‬ ‫להסתמ עליה לצור מעקב מתמש‪ .‬הדבר יעיל כאשר מדובר במזהמי נפוצי שרמת באוויר קבועה‬ ‫יחסית‪ .‬נית ג לשלב את נתוני רשת הניטור במודל ממוחשב שישקלל את משטר הרוחות ויספק צפי‬ ‫זיהו אזורי‪ .‬כאשר מדובר במזה נדיר )"אקזוטי"( שמינונו באוויר אינו גבוה‪ ,‬נית לבדוק את נתוני‬ ‫הפליטה הידועי ממקורות הזיהו ולהתחשב במשטר הרוחות האופייני לאיתור מוקדי בעיתיי‪.‬‬ ‫הערכות אלה מיועדות ג להוכחת זיהו שתאפשר לפעול כנגד יצרני זיהו החורגי מהתק ו‪/‬או‬ ‫מסכני את האוכלוסייה ]‪.[2‬‬ ‫יעילות הניטור היא נגזרת של מרחק תחנת המדידה ממקורות הזיהו ומרחקה מהאוכלוסיות המושפעות‬ ‫מה‪ .‬האמצעי והשיטות שנזכרו עשויי לספק תמונה רחבה ברמה המקומית‪ ,‬א אי להסתפק בה‬ ‫ויש לערו ג בדיקות פנימיות במרחבי בה מבלי ילדי את רוב זמנ – בתי מגורי‪ ,‬בתי ספר וגני‬ ‫ילדי – בעיקר אלה הסמוכי לתעשייה ולצירי תחבורה או נמצאי בכיוו הרוח של פליטותיה ]‪.[2‬‬ ‫בנוס"‪ ,‬נראה כי קיי פוטנציאל ג בחקר חשיפה‪$‬אישית )‪ (Personal Exposure‬ברמת הילד הבודד‪ ,‬תו‬ ‫‪ 7‬בחודש מאי האחרון הכריז המשרד להגנת הסביבה על תכנית שנתית לדיגומי אוויר ב‪ 20-‬מוקדים במפרץ חיפה ‪ -‬סביב המפעלים‬ ‫ובאזורי המגורים ‪ -‬בניסיון לזהות ריכוזי מזהמים שאינם נבדקים באופן שגרתי בתחנות הניטור ולמפות אזורי‪-‬חריגה נקודתיים ]‪;[6‬‬ ‫בדיקה מקיפה ומעמיקה של הנושא והשוואתה לנתוני התחנות הקבועות יוכלו לספק גם אומדן לגבי יעילותן ואמינותן‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫ניסיו להתחקות אחר חשיפתו לזיהו במסגרת מסלול הפעילות היומיומי שלו – א יתכ סרבול מסוי‬ ‫בהצמדת ציוד מדידה לגופו למש שעות‪ .8‬בחינת חשיפה‪$‬אישית של ילדי הסובלי ממחלות נשימה‬ ‫עשויה להיות משמעותית א" יותר‪.9‬‬ ‫)‪ (6‬ההתייחסות המרחבית לזיהו באה לביטוי ג בהתראה ממוקדת למקומות המרכזי פעילות ילדי‪:‬‬ ‫במסגרת מער לחיזוי איכות האוויר הצפויה באזורי שוני‪ ,‬נית לתת התראה‪$‬ממוקדת – כשצפוי‬ ‫זיהו אוויר חריג ‪ $‬למוסדות חינו ולמקומות בה ילדי ותינוקות מבלי זמ ממוש‪ ,‬וכ הנחיות‬ ‫לפעילויות באוויר הפתוח ]‪ .[2‬התראה מוקדמת יכולה לאפשר התחלת טיפול‪$‬מונע בילדי חולי אסתמה‬ ‫מספר ימי לפני החשיפה הצפויה‪ ,‬ועל‪$‬כ יש לשאו" לתחזיות מדויקות ומוקדמות ככל האפשר; ביוני‬ ‫‪ 2005‬החל המשרד להגנת הסביבה בישראל לפרס באמצעי התקשורת תחזית יומית לזיהו אוויר מכלי‬ ‫רכב בגוש ד וצפוי להרחיב זאת ג לאזורי נוספי‪ .‬ההנחיות לציבור מבחינות בי "חולי לב וריאות‪,‬‬ ‫קשישי‪ ,‬ילדי )גילאי ‪ – 0$18‬ג‪.‬ג( ונשי בהריו" לבי "כלל האוכלוסייה )אנשי בריאי(" ונוסחו‬ ‫הוראות לפעילות‪$‬גופנית בבתי ספר בעת זיהו כבד ]‪ .10[5‬כאשר מוסד חינוכי פועל בסמו למקור זיהו‬ ‫ונחש" בקביעות לפליטותיו נדרשת התייחסות שונה ]‪.[19‬‬ ‫סתירה בין עמידה בתקני זיהום אוויר ושיעורי תחלואה אזוריים בפועל‬

‫‪-‬‬

‫ועדת מומחי שמינה‬

‫המשרד להגנת הסביבה ביולי ‪ 2006‬לבדיקת איכות האוויר והתחלואה במפר חיפה‪ ,‬בראשות פרופ' יור‬ ‫אבנימל‪ ,‬קבעה כי "רמת זיהו האוויר במפר אינה חורגת מהתקני המקובלי בעול‪ ,‬אול באזור יש‬ ‫עוד" תחלואה שעשוי להיות קשור לזיהו סביבתי"‪ .‬על כ‪ ,‬רואה הוועדה "הכרח לנקוט בפעולות נוספות‬ ‫להקטנת הזיהו ולא להמתי למחקרי נוספי" ]‪ .[20‬הוועדה ערכה השוואה בי נתוני תחנות ניטור‬ ‫בחיפה לנתוני תחלואה ותמותה שהתקבלו ממספר מקורות‪ .‬נמצא כי ריכוזי החלקיקי באזור גבוהי א‬ ‫ריכוזי תחמוצות הגופרית‪ ,‬החנק והאוזו עומדי בתקני המחמירי בעול‪ ,‬בשונה ממצב הזיהו‬ ‫באזור עד שנות ה‪ .80$‬ע זאת‪ ,‬קיי באזור עוד" תחלואה ותמותה בהשוואה לממוצע הארצי‪ .‬התחלואה‬ ‫בסרט גבוהה ב‪ 20%$‬והתמותה מהמחלה גבוהה ב‪ .8%$‬התמותה משב לב גבוהה ב‪ 10$15%$‬מהממוצע‪.‬‬ ‫לפי הוועדה‪ ,‬קיימי אמנ חוסר עקביות וסתירות פנימיות בנתוני‪ ,‬א הדבר אינו מצדיק הימנעות‬ ‫מפעולה דחופה להפחתת הזיהו ]‪.[20‬‬ ‫אחת ההמלצות המרכזיות בדו"ח הוועדה היא קביעת תקני פליטה מוגדרי לכל סוגי המפעלי‪ ,‬שיקבעו‬ ‫מינו חומר מותר לפליטה לכל טו תוצר ‪ $‬כאשר ידוע שבכמה מפעלי ישראלי רמות פליטה אלה‬ ‫גבוהות וחורגות מהמקובל באירופה ]‪ .[20‬הוועדה לא בחנה באופ מפורט תחלואה בילדי‪ ,‬א היא‬ ‫מדגישה את חשיבות הנושא‪ .‬הדו"ח מציג נתוני אשפוז ילדי בגילאי ‪ 0$15‬ביישובי ישראל‪ ,‬לפיה נראה‬ ‫כי שיעור האשפוז ביישובי מחוז חיפה גבוה יחסית‪ ,‬א הדבר אינו חד‪$‬משמעי ו"מחייב בדיקה נוספת"‬

‫‪ 8‬ניתן גם להשוות באופן בסיסי סדר‪-‬יום של ילדים ללא בדיקה מעמיקה של חשיפה אישית‪ .‬מעבר לבחינת מצב הילד וגורמיו‪ ,‬יתכן‬ ‫שתהיה לכך משמעות במדגמים גדולים‪.‬‬ ‫‪ 9‬בנוסף‪ ,‬לא מן הנמנע‪ ,‬שכבר בעתיד הקרוב יפותח התקן‪-‬אישי שילווה את הילד ויזהה שהוא נקלע לסביבה שאינה "בטוחה"‪ ,‬מבחינת‬ ‫איכות האוויר )למשל‪ ,‬באמצעות חישה ישירה של הסביבה או עיגון‪-‬מרחבי ]‪/GPS‬סלולר[ והצלבה עם ניטור מפורט(‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫ברור מה יוכלו הורים לעשות עם המידע הזה‪ ,‬פרט למקרים בהם קיימת רגישות חריגה של הילד‪.‬‬ ‫‪ 10‬יתכן שיש מקום להוספת הנחיות לאוורור כיתות‪ ,‬המלצות לבחינת מערכות מיזוג מטהרות‪-‬אוויר המסננות מזהמים שונים ולפיתוח‬ ‫מנגנונים למיגון מסוים של מוסדות חינוך מפני זיהום תחבורתי )בנוסף לפתרונות יקרים כמו מנהור כביש(‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫)מספר האשפוזי אינו אומד מלא לתחלואה( ]‪ .[1‬המלצות הדו"ח מדגישות את הצור לבחו את‬ ‫תחלואת הילדי וזיקתה לזיהו האוויר במסגרת הקמת מער למעקב אחר תחלואה‪ .‬בנוס"‪ ,‬כולל דו"ח‬ ‫הוועדה נספח ובו הצעת‪$‬מחקר מפורטת ל"סקר תפקודי ריאות ומחלות דרכי נשימה של ילדי בתי הספר‬ ‫במפר חיפה" – הצעה זו כוללת הפצת שאלוני ואימות נתוני ע קופות החולי ובתי החולי‪ ,‬תו‬ ‫התייחסות מפורטת לפרופיל האישי של ילדי ועיגו גיאוגרפי של הממצאי להערכת החשיפה‬ ‫הסביבתית‪ .‬עורכי ההצעה מצייני כי "מחקרי אחרוני באר ובחו"ל מעידי על השפעה של מזהמי‬ ‫האוויר ג בריכוזי הנמוכי שהינ מתחת התק של המשרד להגנת הסביבה" ]‪.[1‬‬ ‫סוגיה זו עשויה אפוא לערער את טיב ומשמעות של תקני מקובלי‪ .‬היא מצטרפת לקושי הקיי‬ ‫בהוכחת קשר‪$‬ישיר מובהק בי גור מזה לבי פגיעה באוכלוסייה‪ .‬בשני המקרי‪ ,‬מדובר בבעיות אכיפה‬ ‫ובמגבלותיה; ההשפעה על התחלואה מריכוזי נמוכי משמעותית יותר בילדי לאור אותה רגישות‬ ‫מוגברת‪ ,‬וכ לאור הבדל בהשפעה פר‪$‬חשיפה בילדי לעומת מבוגרי; נראה כי אי‪$‬הוודאות הנובעת‬ ‫ממצב זה תצרי שימוש במנגנוני תקינה מפותחי ועדכניי יותר‪ ,‬בדומה להצעת הוועדה‪ .‬כמו כ‪ ,‬יתכ‬ ‫שאפשרויות הניטור שנסקרו כא עשויות להשתלב בכ ולתרו להבהרת התמונה‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‬

‫‪-‬‬

‫המודעות להשפעות זיהו האוויר על בריאות של ילדי גוברת‪ ,‬מתפתחת ומתרחבת‬

‫בשני האחרונות‪ .11‬מגוו הסיכוני וחומרת הולכי ומתבהרי‪ ,‬ועבודה זו הציגה רק את הבולטי‬ ‫שבה‪ .‬לכאורה‪ ,‬אלה דברי שלא נית להתעל מה ודורשי פעולה נחושה ומיידית‪ ,‬א בפועל יכולת‬ ‫הפעולה מצומצמת ומוגבלת‪.‬‬ ‫כשבוחני את אפשרויות הפעולה וישימות‪ ,‬נית לראות כי אחת הסיבות לאוזלת היד הזו היא שהנושא‬ ‫מטופל ומקוד במקביל בשני מסלולי נפרדי – מסלול המחקר הרפואי‪$‬סביבתי המספק ממצאי‪,‬‬ ‫עדויות והתראות‪ ,‬מפתח מערכי בדיקה ומעקב‪ ,‬אמצעי ניטור ודרכי התמודדות‪ ,‬ומציע הערכות והמלצות‬ ‫לקביעת מדיניות‪ .‬המסלול השני הוא מנגנוני החקיקה וההסדרה – אות רשויות האמונות על תקינה‪,‬‬ ‫אכיפה ורגולציה במרחבי מאוכלסי בילדי‪ ,‬ובמקביל נדרשות לספק מרחב פעולה לגורמי המזהמי‪.‬‬ ‫המחקר המדעי שות" למאמצי הרשויות לשיפור מצב הילדי ולפיקוח על מקורות הזיהו‪ ,‬מקד את‬ ‫המודעות לנושא ומספק ידע וכלי‪ ,‬א לאור השני התפתחה תלות בהוכחה מחקרית להנעת פעולות‬ ‫תקינה ולקידו מהלכי אכיפה‪ .‬תלות זו עשויה לעכב את הטיפול בסוגיות שבה טר הוכח קשר מובהק‬ ‫וחד‪$‬משמעי בי תופעות הניכרות בשטח לגורמי מזהמי ובסוגיות שהמחקר בה נמצא בעיצומו‪.12‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הרשויות מתקשות לעיתי לממש את המלצות החוקרי ולפעול בנחישות כנגד מזהמי לאור‬ ‫מגבלות בסמכות‪ ,‬עלויות הטיפול והאכיפה‪ ,‬מש הזמ הנדרש לעדכו ורענו תקני ורצונ להימנע‬ ‫מפגיעה במער פעילות כלכלי או אזרחי מתפקד‪ .‬בעיה נוספת נובעת מכ שהסתמכות הרשויות על המדע‬ ‫‪ 11‬לשם השוואה ‪ -‬בספר "‪ "Urbanization and Environment‬שיצא לאור ב‪ ,1972-‬ההתייחסות היחידה לילדים היתה במסגרת‬ ‫הסדרת מסלולים להולכי רגל והתאמת השטחים הפתוחים להעדפותיהם )עמ' ‪ ;[24] (274-275‬בספר " ‪Handbook of‬‬ ‫‪ "Pediatrics‬מ‪ 1983-‬מופיעה התייחסות אחת בלבד לזיהום אוויר )עמ' ‪ - (691‬בהקשר של גורם אלרגני ]‪.[26‬‬ ‫‪ 12‬וכן קיים קושי מסוים לבודד במדויק את השפעת הזיהום מהשפעות גורמים רבים אחרים ‪ -‬לדוגמא באסתמה‪ ,‬המושפעת ‪ -‬בין היתר‬ ‫ מפרמטרים כמו מבנה גוף‪ ,‬רקע משפחתי‪ ,‬ארץ המוצא‪ ,‬גיל האם בהריון‪ ,‬צפיפות דיור‪ ,‬מיקום הילד במשפחה )חשיפה למחלות‬‫זיהומיות שמקורן באחיו( ומקורות אלרגיה תוך‪-‬ביתיים ]‪.[18‬‬

‫‪9‬‬


‫מובילה אות לפתרונות טכנוקרטיי נקודתיי – פתרו זיהו שמקורו טכנולוגי באמצעי טכנולוגיי‬ ‫אחרי – ואינה מקדמת בהכרח שינוי יסודי של הדברי ופתרונות ארוכי‪$‬טווח‪ .‬כמו כ‪ ,‬עצ ההסתמכות‬ ‫על תקני המוציאי ידי חובה את המזהמי והרשויות‪ ,‬מתגלה כא כבעייתית‪ .‬זה עשוי א" להיתפס‬ ‫כניצול המדע לצור התחמקות מהתערבות ומנקיטת פעולה‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬שהוועדה בראשה עמד פרופ' אבנימל רואה את הדברי ברוח דומה‪ :‬הוועדה רואה "הכרח לנקוט‬ ‫בפעולות נוספות להקטנת הזיהו ולא להמתי למחקרי נוספי" ומציינת כי "קיימי אמנ חוסר‬ ‫עקביות וסתירות פנימיות בנתוני )שבדקה הוועדה – ג‪.‬ג(‪ ,‬א הדבר אינו מצדיק הימנעות מפעולה דחופה‬ ‫להפחתת הזיהו" ]‪ .[1‬ביחס לרגישות הילדי‪ ,‬יש לכ משמעות רבה עוד יותר‪ ,‬ונראה כי "הקואליציה‬ ‫לבריאות הציבור" מתייחסת לכ בהצעתה לגשר על פערי ידע באמצעות מחקר‪ ,‬כשבמקביל מקודמת‬ ‫מדיניות העשויה להג על ילדי מפני פגיעות חמורות ובלתי הפיכות ]‪.[2‬‬ ‫בנוס"‪ ,‬ביחס לעיסוק המדעי בתחו‪ ,‬נראה כי יש לשאו" לקידו התייחסות לילדי בכל מחקר‪ ,‬דו"ח או‬ ‫סקר הבוח השלכות בריאותיות של זיהו אוויר ברמה מקומית ואזורית‪ .‬דו"ח ועדת אבנימל‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬ ‫נראה כצעד בכיוו הנכו‪ ,‬אבל ג ממחיש את הפעולה שעדיי נדרשת‪ ,‬בי היתר בקרב הגופי המקימי‬ ‫ומנחי ועדות מהסוג הזה‪ ,‬וסביר להניח שג את הצור בהקצאה התקציבית הדרושה לכ‪.‬‬ ‫בנקודת המפגש שבי המדע והרשויות‪ ,‬נית למצוא ג את דעת הקהל ותביעותיה‪ .‬הציבור הרחב שות"‬ ‫ליצירת הזיהו והוא הנפגע העיקרי ממנו‪ .‬יצירת הזיהו שונה מקבוצה לקבוצה וכ ג מידת ההיפגעות‪,‬‬ ‫כמו ג היכולת להתנגדות ולנקיטת פעולה‪ .‬יש להניח‪ ,‬כי מידת מודעות של ההורי לסכנה היא מכרעת‬ ‫ביחס להצלחת המאבק וכ למידת ההגנה לה זוכי הילדי‪.‬‬ ‫בעול אידיאלי‪ ,‬היו בידי ההורי כלי אומד התומכי בקבלת החלטות‪ ,‬שבאמצעות היתה בוחרת‬ ‫המשפחה מקו מגורי אופטימלי המתאי ובטוח לילדיה‪ .‬במציאות הנוכחית‪ ,‬השופעת מפגעי וסכנות‪,‬‬ ‫יש לפעול לכ שלכל הפחות יהיה בידי ההורי מידע על הסיכוני הקיימי ומשמעות‪ ,13‬וכ אפשרות‬ ‫לבחו ולהבי את מצב הסביבה בה גדלי ילדיה‪.‬‬ ‫במקומות שוני מתנהל מול הרשויות והמזהמי מאבק שעיקרו הוכחה ושכנוע‪ ,‬תו ניסיו הדדי לגייס‬ ‫ידע מדעי להוכחת פגיעה או אי‪$‬פגיעה‪ .‬מבחינת המדינה והרשויות‪ ,‬נוצר כשל‪$‬שוק שביכולת להתערב בו‪,‬‬ ‫א רצונ לחולל שינוי במשק ובאורחות חיי שגורי הוא מוגבל‪ .‬על‪$‬רקע סקירת אפשרויות ההסדרה‬ ‫שהוצגה כא‪ ,‬נראה כי אחד הפתרונות האפשריי – שאינו דורש התערבות גסה ‪ $‬עשוי לבוא משיתו"‬ ‫פעולה ממסדי‪$‬מדעי‪ ,‬באמצעות הרחבת דרכי הניטור והמענה הממוקד למרחבי פגיעי – א‪ ,‬מטבע‬ ‫הדברי‪ ,‬ג מצב בו מסווגי בפירוט אזורי לפי איכות האוויר ומידת התאמת לילדי הוא בעייתי‪,‬‬ ‫בעיקר מבחינה חברתית‪ .‬ביטוי מרחבי לכ קיי כבר היו במגמות היציאה מהעיר לפרברי במסגרת‬

‫‪ 13‬בצורה של הסברה מסודרת‪ ,‬מבלי ליצור הפחדה המונית ‪ -‬טענה שהוצגה כלפי "הקואליציה לבריאות הציבור" בדו"ח ועדת‬ ‫אבנימלך ‪ -‬אך גם מבלי להסתיר מידע‪.‬‬

‫‪10‬‬


‫מחזור החיי של משפחות המחפשות סביבה ראויה‪ ,‬בריאה ובטוחה לגידול ילדיה‪ .‬מבחינה מוסרית‪,‬‬ ‫מוטב לשאו" לפתרונות רחבי לאוכלוסיות רחבות‪.14‬‬ ‫בשני האחרונות‪ ,‬נראה כי פעולת התושבי לשיפור איכות חייה אינה עוד מאבק חד‪$‬צדדי בלבד מול‬ ‫הרשויות‪ ,‬משו שהאחרונות אינ מציגות עוד חזית נוקשה ואחידה המתעלמת מתביעות הציבור‬ ‫וקריאותיו‪ .‬במידה רבה‪ ,‬נית לבחו זאת על‪$‬רקע מושג "המשילות העירונית החדשה" המתבסס בערי‬ ‫החשופות לגלובליזציה‪ ,‬ומתו היחלשות המדינה ומוסדותיה והתחזקות הסקטור העסקי והרובד‬ ‫המוניציפאלי‪ .‬בערי אלה מתפתח שילוב של סקטור ממשלי‪ ,‬עסקי ואזרחי בתהליכי עיצוב המדיניות‬ ‫הציבורית ויישומה ]‪ .[16‬הערי שואפות ‪ $‬ונדרשות ‪ $‬להיות אטרקטיביות ‪ $‬ה עבור המגזר העסקי וה‬ ‫בכדי למשו אוכלוסיות איכותיות‪ .‬התחרות בי הערי יוצרת מצב בו עיר מעוניינת להפו ל"מקו שטוב‬ ‫לחיות בו"‪ ,‬וכחלק מכ היא פועלת לצמצו מטרדי סביבתיי ולשיפור איכות הסביבה ואיכות החיי‪.‬‬ ‫זה עשוי להיות פתח לקידו תביעות לשיפור סביבת המחייה של ילדי בעיר‪ 15‬והדבר בא לידי ביטוי ג‬ ‫בהתארגנויות כמו "רשת ערי בריאות" של מרכז השלטו המקומי בישראל‪.‬‬ ‫עוד נית לראות התפתחות של חקיקה המגנה על ילדי מפני זיהו אוויר במדינות שונות בעול‪,‬‬ ‫המספקת תקדימי וגישות מה נית ללמוד – כמו החוק שנוסח בקליפורניה‪ .‬לכאורה‪ ,‬המחוקק‬ ‫והרשויות נדרשי לתת מענה למגוו מזהמי והדבר מביא לריבוי תקני ומגבלות בהיקפי שוני‪ ,‬תו‬ ‫סרבול מסוי ומורכבות באכיפה ‪ $‬א פיתוח מנגנוני תקינה ואכיפה מפותחי ועדכניי ועידוד חלופות‬ ‫לגורמי המזהמי‪ ,‬עשויי אולי לשפר את המצב‪ .‬דוגמא לניסיו כזה עשויה להיות אותו רעיו לקביעת‬ ‫מזהמי לטיפול בעדיפות גבוהה; נראה כי ג התביעה המדינתית מהרשויות לפעול לשיפור המצב‬ ‫בתחומ עשויה לצבור תאוצה ‪ $‬הדבר ניכר בהנחיית היוע המשפטי לממשלה מזוז לפרקליט המדינה‬ ‫ולמשרד להגנת הסביבה ממאי ‪ 2007‬בנוגע למדיניות ההעמדה לדי של רשויות מקומיות בתחו איכות‬ ‫הסביבה ‪ $‬לפיו‪" ,‬הזיהו משפיע על איכות חייה של בני‪$‬אד‪ ,‬פוגע בבריאות הציבור וגור לנזק‬ ‫כלכלי"‪ ,‬ועל‪$‬כ יוחמרו אמצעי האכיפה‪ ,‬וראש רשות או נושאי תפקידי שיזלזלו בחוק ‪ $‬יועמדו לדי ]‪.[14‬‬ ‫בנוס" לכל אלה‪ ,‬אי ספק שנחוצה ג תפנית במידת שיתו" הפעולה בי רשויות מקומיות ויתכ שג‬ ‫בסמכויות איגודי הערי לאיכות הסביבה ]‪.[11‬‬

‫‪ 14‬עם זאת‪ ,‬יתכן אולי שתידרש קביעה מדעית ו‪/‬או ממסדית של אזורים בקנה‪-‬מידה מוגבל שבתקופה נתונה אינם מתאימים לשהיית‬ ‫ילדים‪/‬תינוקות‪ ,‬לאור תנאים חריגים‪.‬‬ ‫‪ 15‬העיר חולון מדגימה מאמצי רשות מוניציפאלית למשוך אוכלוסייה‪ .‬העיר הגדירה עצמה כ"עיר הילדים" ופועלת רבות ליצירת‬ ‫מרחבי פנאי עבור אוכלוסייה זו‪ .‬עם זאת‪ ,‬באתר האינטרנט של העירייה אין אזכור להשפעות זיהום אוויר על ילדים ]‪.[7‬‬

‫‪11‬‬


‫ביבליוגרפיה‬ ‫]‪ [1‬אבנימל‪ ,‬יור )פרופ'( )‪" ,(2006‬זיהו אוויר במפר חיפה – תמונת מצב והמלצות לפעול"‪ ,‬מוסד‬ ‫שמואל‪$‬נאמ והטכניו‬

‫]‪ [2‬איטח‪ ,‬שני וגזית‪ ,‬ארז )‪" (2006‬הרגישות הבריאותית של ילדי ‪ :‬מחקר השוואתי והמלצות‬ ‫מדיניות"‪ ,‬הקליניקה לפרקטיקה ומדיניות סביבתית – אוניברסיטת בר‪$‬איל‪ ,‬הפקולטה למשפטי‬

‫]‪ [3‬אנגרט‪ ,‬אלו )ד"ר( ואילסר‪ ,‬חנו )עו"ד( )‪" (2007‬דו"ח ההתחממות הגלובלית בישראל ‬ ‫האפשרויות‪ ,‬ההשפעות וקווי למדיניות"‪ ,‬אד טבע ודי‪ :‬אגודה ישראלית להגנת הסביבה ‪ $‬עמ' ‪32 ,7‬‬

‫]‪ [4‬אתר האינטרנט של ארגו "אד טבע ודי" ‪http://www.yarok.org.il $‬‬

‫]‪ [5‬אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה – ‪http://www.sviva.gov.il‬‬

‫]‪ [6‬אתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ‪ $‬הודעות הדובר‪" :‬המשרד להגנת הסביבה עור סקר‬ ‫מיפוי מזהמי האוויר במפר חיפה" )‪" ,(21.5.2007‬יצא לדר פרויקט למיפוי איכות האוויר במפר‬ ‫חיפה" )‪(20.6.2007‬‬

‫]‪ [7‬אתר האינטרנט של עיריית חולו ‪http://www.holon.muni.il $‬‬

‫]‪ [8‬אתר האינטרנט של עמותת "בטר" ‪ $‬המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדי ‪$‬‬ ‫‪http://www.beterem.org‬‬

‫]‪ [9‬אתר האינטרנט של עמותת "לנשו" ‪ $‬עמותה ישראלית לחולי אסתמה ‪$‬‬ ‫‪http://www.linshom.org.il‬‬

‫]‪ [10‬אתר האינטרנט של רשות שדות התעופה ‪http://www.iaa.gov.il $‬‬

‫]‪ [11‬הערות איגודי ערי לחוק אוויר נקי ‪ $‬יוני ‪ $ 2007‬תת‪$‬אתר בנושא הצעת חוק אוויר נקי לישראל‬ ‫באתר ועדת הפני ו��גנת הסביבה של הכנסת‪ ,‬אתר האינטרנט של הכנסת‬

‫‪12‬‬


‫]‪ [12‬הצעת חוק אוויר נקי לישראל‪ ,‬הכנסת החמש‪$‬עשרה‪ ,‬התשס"ה – ‪2005‬‬

‫]‪ [13‬וולובי'‪ ,‬בנימי )פרופ'(‪" ,‬שכיחות מחלת האסתמה"‪ ,‬אתר האינטרנט של מרכז שניידר לרפואת‬ ‫ילדי בישראל‬

‫]‪ [14‬זינו‪ ,‬אביר )‪" ,(2007‬מזוז מזהיר‪ :‬ראשי רשויות מזהמות יועמדו לדי "‪24.5.2007 ,ynet ,‬‬

‫]‪ [15‬חיימי‪ ,‬מוטי )ד"ר‪ ,‬מומחה להמטו‪$‬אונקולוגיה בילדי( )‪" ,(2007‬בני מושפעי מהסביבה יותר‬ ‫מבנות"‪ ,‬המרכז לבריאות הילד 'ארמו'‪ ,‬חיפה )טר פורס א מופיע באינטרנט(‬

‫]‪ [16‬מנח‪ ,‬גילה )‪" (2005‬העיר לפתחה של המאה ה‪ "21‬בתו "מחקרי תל אביב‪$‬יפו"‪ ,‬כר ג'‪ ,‬הוצאת‬ ‫דיונו‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬

‫]‪ [17‬מתו פניית מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה למנהלת מחוז תל אביב במשרד החינו‬ ‫בעניי עתיד בית הספר התיכו הול בדרו תל אביב‪ ,‬שלצידו מתוכננת הרחבת מחל" במסגרת נתיבי‬ ‫איילו‪ ,‬שיגביר את עומס התנועה באזור – הנתו צוטט במסגרת דיווח בעיתו "האר" מיו‬ ‫‪.31.12.2006‬‬

‫]‪" [18‬סקר המצאות אסתמה בילדי כיתות ח' בישראל"‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬המרכז הלאומי לבקרת‬ ‫מחלות‪ ,‬משרד החינו‪ ,‬תחו בריאות‪ ,‬המזכירות הפדגוגית‪ ,‬מר ‪ ,2007‬פרסו מס' ‪302‬‬

‫]‪ [19‬ענתבי‪ ,‬טל ורוטי‪ ,‬יהושע )‪" (2000‬התנאי הסביבתיי שבה מתנהלות פעילויות ספורט בבתי‬ ‫הספר באזור הקריות"‪" ,‬בתנועה – כתב‪$‬עת למדעי החינו הגופני והספורט"‪ ,‬כר ה'‪ ,‬חוברת ‪3‬‬

‫]‪ [20‬רינת‪ ,‬צפריר )‪" ,(2006‬הזיהו בחיפה עומד בתק ‪ ,‬א באזור יש עוד‪ $‬תחלואה"‪ ,‬עיתו‬ ‫"האר"‪30.10.2006 ,‬‬

‫]‪ [21‬שה‪ ,‬שלמה )שופט בדימוס( )‪" ,(2004‬חוות דעת על דיאוקסיני ופאוריני "‪ ,‬אתר האינטרנט של‬ ‫נציבות הדורות הבאי בכנסת ישראל‬

‫]‪ [22‬שר"‪ ,‬גאולה )ד"ר(‪ ,‬פלאוט‪ ,‬פנינה )ד"ר( וב‪$‬ארי‪ ,‬אלי )עו"ד( )‪" (1999‬זיהו אוויר מתחבורה‪ :‬סיכו ‬ ‫מצב והצעה למדיניות כוללת"‪ ,‬אד טבע ודי‪ :‬אגודה ישראלית להגנת הסביבה‬

‫‪[23] Churchman, Arza (2003) "Is There a Place for Children in the City?" in "Journal of‬‬ ‫‪Urban Design", Volume 8, Issue 2, pp. 99-111‬‬

‫‪13‬‬


[24] Detwyler, T. & Marcus, M. (1972), "Urbanization and Environment - The Physical Geography of the City", Belmont, California: Duxbury Press

[25] Gauderman, H. Vora, R. McConnell, K. Berhane, F. Gilliland, D. Thomas, F. Lurmann, E. Avol, N. Kunzli, M. Jerrett (2004), "Effect of exposure to traffic on lung development from 10 to 18 years of age: a cohort study" in "The Lancet", Volume 369, Issue 9561, pp. 571-577 W

[26] Henry K. Silver, C. Henry Kempe, Henry B. Bruyn (1983) "Handbook of Pediatrics", Lange Medical Publications

[27] Shannon et al. (2004), "Ambient Air Pollution: Health Hazards to Children - Policy Statement, Committee on Environmental Health" in "Pediatrics", Volume 114 No. 6, December 2004, pp. 1699-1707

‫נספח‬ ‫ בנושא החלטת‬15.7.2005 ‫מצורפת כתבתם של מריאנה אוליצקי ואלי סניור מעיתון "תל אביב" מתאריך‬ ‫קרקעי הממוקמת בחצר בית ספר יסודי‬-‫יפו על הקמת ארובה לפליטת גזים מחניון תת‬-‫עיריית תל אביב‬

14


Air Pollution and Children's Health