Iton nov11

‫פרויקט "דרך ארץ"‬ ‫מסע בעקבות הזיכרון‬ ‫עמ' ‪14‬‬

‫‪www.eyz.org.il‬‬

‫עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גליון ‪ • 127‬נובמבר ‪ • 2011‬חשון תשע"ב‬ ‫• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון‬ ‫•כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת‬

‫שנת הלימודים תשע"ב במערכת החינוך בעמק‪ :‬אנשים‪ ,‬נתונים‪ ,‬פרויקטים ותוכניות לעתיד • עמ' ‪11-5‬‬

‫מחזור‬

‫פ"ז ויצו נהלל ביום הראשון ללימודים‬

‫ארבעה דורות‬ ‫מושב העובדים הראשון חגג‬ ‫תשעים להיווסדו • עמ' ‪12‬‬

‫חלום יוסף‬

‫פרויקט הכדורגל‬ ‫במנשיה זבדה • עמ' ‪20‬‬

‫חדשות‬ ‫דבר ראש המועצה‬

‫מרשתים את העמק‬ ‫בקרוב יחלו לפעול קווי תחבורה ציבוריים חדשים ברחבי העמק‬

‫תושבי עמק יזרעאל היקרים‪,‬‬ ‫החלה שנה חדשה בשמחת חזרתו‬ ‫של גלעד שליט לביתו‪ .‬נקווה שתר ‬ ‫בינה הבשורות הטובות בשנה זו‪.‬‬ ‫בקיץ האחרון פרצה מחאת אלפי‬ ‫הצעירים על יוקר המחיה‪ ,‬מצוקת‬ ‫הדיור ודרישה לצדק חברתי‪ .‬גם בר ‬ ‫חבי העמק‪ ,‬הצטרפו אלפים לעצרות‬ ‫ולהפגנות‪ .‬נמשיך לעמוד לצידם‪,‬‬ ‫לתמוך במאבקיהם הצודקים ולדאוג‬ ‫להורדת מחירי הדיור שיאפשרו לב ‬ ‫נינו לשוב לעמק‪.‬‬ ‫בחודשים אלה עלה גם מאבק הר ‬ ‫פתנים בכוונתה של הממשלה להוריד‬ ‫את מחירי המטרה של החלב והמועצה‬ ‫נרתמה לסייע להם במאבקם הצודק‪.‬‬ ‫לשמחתנו‪ ,‬הממשלה החליטה לדחות‬ ‫את יישום התכנית‪.‬‬ ‫אנו משקיעים את מירב משאבי‬ ‫המועצה בחינוך הפורמאלי והבל ‬ ‫תי פורמאלי והישגי מערכת החינוך‬ ‫רבים‪ .‬פתיחת שנת לימודים במועצה‬ ‫גדולה כשלנו היא משימה מורכבת‬ ‫ועמדנו בה בהצלחה וללא תקלות‪.‬‬ ‫גם השנה גדלה המועצה בכאלף נפש‪,‬‬ ‫ומאתיים וחמישים תלמידים חדשים‬ ‫נוספו למערכת החינוך‪ .‬נמשיך לח ‬ ‫תור למצוינות כדי שבוגרי מערכת‬ ‫החינוך יהיו אזרחים סקרנים‪ ,‬מעור ‬ ‫בים‪ ,‬דוברי עברית עשירה‪ ,‬בעלי ער ‬ ‫כים של אהבת האדם והארץ‪.‬‬ ‫אני מודה לעובדי המועצה על‬ ‫עבודתם המסורה‪ .‬הישגינו זכו להכ ‬ ‫רה כשהשנה הוענקו לנו שני פרסים‪:‬‬ ‫פרס שר החינוך למחלקת נוער מצ ‬ ‫טיינת ופרס שר הפנים לניהול תקין‬ ‫ואיזון תקציבי‪.‬‬ ‫בשבועות הקרובים‪ ,‬אמורה‬ ‫הממשלה לקבל החלטה בדבר מיקומו‬ ‫של שדה תעופה בין לאומי משלים‬ ‫לנתב"ג‪ .‬המועצה מתנגדת בכל תוקף‬ ‫להקמתו במינחת מגידו‪ .‬אנו תומכים‬ ‫בהחלטה להקים את השדה בדרום‬ ‫הארץ‪ .‬בשבועות הספורים שנותרו‬ ‫למאבקנו בהחלטת הממשלה אפגש‬ ‫עם שרים ועם חברי כנסת כדי לה ‬ ‫בטיח את ההחלטה הרצויה‪.‬‬ ‫ציינו השנה מלאת מאה שנים‬ ‫להתיישבות העברית בעמק ופנינו‬ ‫למאה השנים הבאות‪.‬‬ ‫בברכת שנה טובה‪ ,‬גשומה‬ ‫ומבורכת‬ ‫אייל בצר‬ ‫ראש המועצה‬

‫המועצה פועלת נמרצות להפעלתם של‬ ‫מספר קווי אוטובוס ציבוריים חדשים ברחבי‬ ‫המועצה‪" .‬קיים צורך אמיתי בקווי תחבורה‬ ‫ציבוריים בתחום המועצה‪ ",‬אומר סגן ראש‬ ‫המועצה עידו דורי‪" .‬העמק פרוש על שטח‬ ‫עצום‪ ,‬ולאור הגידול באוכלוסייה והתרח ‬ ‫בות פעילות הפנאי והחינוך הבלתי פורמלי‪,‬‬ ‫העומס על ההורים הולך וגדל‪".‬‬ ‫הרעיון הבסיסי הוא הפעלת קווים‬ ‫שיובילו מהיישובים ללב המועצה ‪ -‬מזרע‪,‬‬ ‫נהלל ויפעת‪ ,‬שם פועלים בית האמנויות‪,‬‬ ‫הבריכה האזורית‪ ,‬מגרשי הספורט‪ ,‬אולם‬ ‫אזורי ועוד‪ .‬לבקשת המועצה הקצה משרד‬ ‫התחבורה חברת תכנון‪ ,‬שתסייע בגי ‬ ‫בוש קווי התחבורה בעמק‪ .‬כל המזכירים‬ ‫ביישובי העמק נתבקשו להגדיר את צרכי‬ ‫הישובים‪ ,‬וכך נקבעו הקווים העיקריים‪:‬‬ ‫מצפון המועצה יעבור אוטובוס‪ ,‬דרך‬ ‫צומת המוביל‪ ,‬לנהלל ולמזרע ובחזרה‪ .‬חלק‬ ‫מהאוטובוסים האלה יעברו בדרך גם בגב ‬ ‫עת אלה ובתמרת‪ .‬ממערב המועצה )גוש‬

‫אלונים( יגיע קו ללב המועצה‪ .‬קו שלישי‬ ‫יעבור בין המרחביות לעפולה‪" .‬יש לנו כבר‬ ‫לוח שעות מגובש‪ ,‬אבל נפרסם אותו רק‬ ‫אחרי שמשרד התחבורה יאשר את הוצאת‬ ‫הפרויקט אל הפועל‪ .‬בעיקרון אנחנו מתמ ‬ ‫קדים בשעות אחר הצהריים והערב‪ ,‬מתוך‬ ‫התייחסות בעיקר לנוער שמגיע לחוגים‪,‬‬ ‫אבל אם נראה שיש צורך בנסיעות גם בש ‬ ‫עות הבוקר נשקול גם את זה‪ .‬חשוב להדגיש‬ ‫שבשלב זה אנחנו מחכים לתשובה ממשרד‬ ‫התחבורה‪ ,‬אבל אנו מעריכים שהבקשות‬ ‫שלנו מספיק מנומקות כדי שיקבלו אותן‪".‬‬ ‫בנוסף לשלושת הקווים האלה פועלת‬ ‫המועצה לעיבוי הקו שמביא את תושבי עין‬ ‫דור‪ ,‬גזית ואחוזת ברק לעפולה‪ .‬זה קו קיים‪,‬‬ ‫והכוונה היא להגדיל את מספר הנסיעות‬ ‫בקו הזה לארבע פעמים ביום‪.‬‬ ‫קו נוסף‪ ,‬שכבר פועל כיום ובעצם יצא‬ ‫לדרך לפני התוכנית הנוכחית‪ ,‬הוא קו של‬ ‫חברת "אומני אקספרס"‪ ,‬המסיע את תוש ‬ ‫בי מערב המועצה )אזור גוש אלונים‪ ,‬כפר‬

‫יהושע ועוד( לטבעון‪.‬‬ ‫דורי מדגיש כי הקווים החדשים חייבים‬ ‫להיות אטרקטיביים‪ ,‬יעילים ואמינים‪" .‬הם‬ ‫צריכים להיות זולים מספיק כדי שלא יע ‬ ‫מיסו הוצאה משמעותית נוספת על ציבור‬ ‫המשתמשים; הם צריכים להיות מלאים יח ‬ ‫סית‪ ,‬אחרת הם לא ישתלמו לקבלן המבצע;‬ ‫והם צריכים להיות מדויקים מבחינת לוחות‬ ‫הזמנים‪ .‬אלה תנאים הכרחיים‪ ,‬שאם לא ית ‬ ‫קיימו עלולים משרד התחבורה והקבלן המ ‬ ‫בצע להפסיק את השירות הזה‪".‬‬ ‫דורי מבהיר כי האישורים ממשרד התח ‬ ‫בורה אינם סוף פסוק‪" .‬ברור לנו שתידרש‬ ‫כאן עבודת הטמעה לא פשוטה‪ .‬קשה לש ‬ ‫נות הרגלים‪ ,‬ותושבי העמק התרגלו להסיע‬ ‫את ילדיהם בעצמם‪ .‬לכן חשוב שנזכור שזה‬ ‫אינטרס משותף של כולנו‪ .‬חשוב שיהיה‬ ‫כאן שיתוף פעולה כולל ‪ -‬מצד המבוגרים‪,‬‬ ‫ההורים‪ ,‬הנוער והילדים‪ .‬כי כאמור‪ ,‬אם‬ ‫האוטובוסים יהיו כמעט ריקים‪ ,‬השירות לא‬ ‫יהיה כדאי מבחינה כלכלית ולכן יופסק‪".‬‬

‫הכל תקין‬ ‫המועצה זכתה בפרס משרד‬ ‫הפנים לניהול כספי תקין‬ ‫לשנת ‪.2010‬‬ ‫ראש המועצה אייל בצר‪,‬‬ ‫גזבר המועצה דני עייק ומנכ"ל‬ ‫המועצה דן תנחומא קיב ‬ ‫לו את הפרס משר הפנים אלי‬ ‫ישי ומשר האוצר ד"ר יובל‬ ‫שטייניץ‪ ,‬בטקס שהתקיים‬ ‫בבנייני האומה בירושלים‪.‬‬ ‫המועצה זכתה בפרס ההצ ‬ ‫טיינות‪ ,‬בסך ‪ ₪200,000‬על‬ ‫ניהול כספי תקין וניהול תקין‪.‬‬

‫מימין לשמאל – גזבר המועצה דני עייק‪ ,‬ראש המועצה אייל בצר‪ ,‬שר האוצר יובל‬ ‫שטייניץ ושר הפנים אלי ישי‬

‫פיצולי נחלות‪ :‬החלטות חדשות‬ ‫ב ‪ 28‬ביולי התקיים במועצה כנס בנו ‬ ‫שא החלטות מינהל מקרקעי ישראל‪,‬‬ ‫בעקבות הכרעת בג"ץ בנושא‪ .‬מדובר‬ ‫בהחלטות בעלות רלוונטיות עצומה לה ‬ ‫רחבות בקיבוצים‪ ,‬לבנייה חדשה במוש ‬ ‫בים ולסוגיית שיוך הדירות‪ ,‬ואולם המ ‬ ‫ליאה במועצה היה מלא עד אפס מקום‪.‬‬ ‫בחודש יוני דחה בג"ץ את עתירת האגו ‬ ‫דה לצדק חלוקתי‪ ,‬שביקשה לבטל את‬ ‫החלטת המינהל המעניקה לקיבוצים ול ‬ ‫מושבים זכויות קניין על קרקעות המדינה‪.‬‬ ‫ההחלטה מאפשרת למושבניקים לבנות‬ ‫בית שני ושלישי בחלקת המגורים‪ ,‬לפצל‬ ‫את המגרש הבסיסי ולמכור לצד שלישי‬

‫)לא בן ממשיך( את החלק המפוצל‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫ניתן יהיה לקיים במגרש פעילויות לא חק ‬ ‫לאיות לצורכי פרנסה‪ .‬לקיבוצים מעניקה‬ ‫ההחלטה אפשרות לשיוך דירות‪ ,‬ואף למ ‬ ‫כירתן של הדירות בעתיד לאנשים אחרים‪.‬‬ ‫עפרי דגני‪ ,‬מהנדסת הוועדה המקו ‬ ‫מית "יזרעאלים"‪ ,‬פתחה את יום העיון‬ ‫בהסבר על המהלכים התכנוניים הנג ‬ ‫זרים מההכרעה‪ ,‬המאשרת את החלטות‬ ‫המינהל ‪ 979‬ו ‪" .1101‬ההכרה של בג"ץ‬ ‫בהחלטות אלה מעניקה לראשונה זכויות‬ ‫קניין לחברי קיבוץ‪ ",‬הסבירה דגני‪" .‬זו‬ ‫בהחלט סיבה לשמחה‪ ,‬אבל חשוב להבין‬ ‫שכדי ליישם את ההחלטות הללו נדרש‬

‫כאן הליך תכנוני מורכב‪ ".‬דגני הציגה‬ ‫תוכניות שנוסחו בכמה מיישובי המועצה‬ ‫על בסיס ההחלטות האמורות‪ ,‬והדגישה‬ ‫כי כל תכנון עדיין כפוף לאילוצי תמ"א‬ ‫‪ .35‬רו"ח בועז מקלר הציג היבטים כלכ ‬ ‫ליים ומיסויים‪ ,‬ועוה"ד עמית יפרח ומיכי‬ ‫דרורי הציגו את הבעייתיות שבהחלטות‪,‬‬ ‫ואת אפלייתו של המגזר החקלאי לעומת‬ ‫המגזר העירוני‪ .‬עו"ד דרורי אמר כי שתי‬ ‫ההחלטות הרלוונטיות )‪ 751‬ו ‪" (979‬מה ‬ ‫לכות במתווה בעייתי דומה‪ :‬אפליה לרעה‬ ‫מול העיר והמושב; הסדר כספי נוקשה;‬ ‫'הלאמת' שטחי מגורים בקיבוץ; וניסיון‬ ‫להפוך את הקיבוץ ליישוב קהילתי‪".‬‬

‫כתיבה ועריכה‪ :‬יצהר ורדי • הפקה וייזום‪ :‬דורון שחם ‪ -‬דוברת המועצה • צילום‪ :‬ישראל פרץ‪ ,‬שאול רחמים ואלון לויטה • לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪ • dorons@eyz.org.il :‬עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו‬

‫‪2‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫מול השלטון‬ ‫המרכזי‬

‫חשמל ירוק‬

‫האתגר‪ :‬התאמת תשתיות היישובים בעמק‬ ‫לצמיחה הדמוגרפית המהירה‬

‫עד סוף השנה‪ ,‬תסתיים התקנתן של עשר מערכות סולאריות‪ 50 ,‬קילו‪-‬‬ ‫וואט כל אחת‪ ,‬על גגות מבני הציבור והחינוך של המועצה‪ .‬החברה‬ ‫שהפאנלים בבעלותה תשלם למועצה שכר דירה על השימוש בגגות‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬הפאנלים על אולם הספורט בנהלל‬

‫אופניים על קו המים‬ ‫בחודשים האחרונים נכנסה המוע־‬ ‫צה להילוך גבוה בקידום מסלול רכי־‬ ‫בה לאופני כביש סביב אגם כפר ברוך‪.‬‬ ‫לשם כך איגמה המועצה משאבים יחד‬ ‫עם רשות ניקוז קישון (תחת ניהולו של‬ ‫חיים חמי)‪ ,‬וחברת מקורות לתכנון מפו־‬ ‫רט של התוכנית‪.‬‬ ‫מדובר במסלול באורך ‪ 3,200‬מטר‪,‬‬ ‫שיהיה חלק מקומפלקס נרחב יותר ‪-‬‬ ‫מבואה מנהלתית להתארגנות‪ ,‬תחנת‬ ‫מידע ועוד‪" .‬כל סוף שבוע אנחנו שו־‬ ‫מעים על פגיעות ברוכבי אופניים‬

‫מיטב הנוער‬

‫על הכבישים‪ ,‬ונחיצותם של פתרונות‬ ‫כאלה‪ ,‬שמרחיקים אותם מהכביש ברו־‬ ‫רה מאליה‪ ",‬אומר עידו דורי‪ .‬כאן אנחנו‬ ‫מדברים על אתר שנמצא כשעה ממרכז‬ ‫הארץ‪ ,‬ויאפשר לרוכבים לעשות בו‬ ‫ספורט בנוף יפה‪ ,‬וליהנות מהשירותים‬ ‫שיהיו כאן בקומפלקס התיירותי‪".‬‬ ‫בחודש אוגוסט הודיע שר התחבו־‬ ‫רה‪ ,‬ישראל כץ‪ ,‬על מינוי ועדה שתג־‬ ‫בש פתרונות למניעת פגיעות ברוכבי‬ ‫הכביש‪ ,‬ודורי מקווה שהפרויקט החדש‬ ‫יהווה מודל להתמודדות עם בעיה זו‪.‬‬

‫מחלקת הנוער של עמק יזרעאל קיבלה את‬ ‫הפרס ליחידת נוער מצטיינת ארצית מבין המועצות האזוריות‪ .‬בהחלטתה‬ ‫כתבה ועדת הפרס‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי אחוז המשתתפים בפעילויות הנוער גבוה‬ ‫במיוחד‪ ,‬כי מתקיים כאן חינוך לערכים כגון ציונות‪ ,‬מעורבות ואחריות‬ ‫חברתית וסיוע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים‪ ,‬וכי ראש המועצה פועל‬ ‫להקצאת המשאבים הדרושים‪ .‬בתמונה‪ :‬שר החינוך גדעון סער מעניק‬ ‫את הפרס לסגנית ראש המועצה חנה פרידמן‪ ,‬למנהלת מחלקת הנוער‬ ‫מיה בירמן ולנציג הנוער דקל שלגי‪.‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫מדי שנה נוספים ליישובי המוע־‬ ‫צה כ־‪ 1,200‬תושבים ‪ -‬מספר השקול‬ ‫ליישוב חדש‪ .‬זהו תהליך מבורך וחסר‬ ‫תקדים‪ ,‬אבל חשוב להבין את השלכו־‬ ‫תיו‪ ,‬ביניהן מחסור במבני ציבור וחינוך‪,‬‬ ‫לרבות שטחים ציבוריים‪ ,‬ועומס בלתי‬ ‫סביר על גני הילדים‪ ,‬מעונות היום‪ ,‬בתי‬ ‫הספר והתשתיות הקיימות ביישובים‬ ‫הוותיקים ‪ -‬כבישים‪ ,‬מדרכות וכיו"ב‪.‬‬ ‫לעתים‪ ,‬בעקבות הרחבה ביישוב‪ ,‬מוכפל‬ ‫מספר המשתמשים באותן תשתיות‪ .‬לכן‬ ‫חשוב מאוד‪ ,‬כאשר נבנית הרחבה‪ ,‬לש־‬ ‫דרג את תשתיות היישוב הוותיק‪ ,‬שאינן‬ ‫יכולות לשאת בנטל בתנאים החדשים‪.‬‬ ‫חשוב להדגיש כי המועצה והיישובים‬ ‫הם שמשביחים את המקום‪ ,‬והצלחתם‬ ‫בכך היא הסיבה לנהירה של תושבים‬ ‫חדשים לעמק‪ .‬המדינה‪ ,‬שנהנית מתה־‬ ‫ליך זה‪ ,‬מתנערת לחלוטין מאחריותה‬ ‫כלפי התושבים ומטילה על המועצה את‬ ‫מלוא האחריות לאותו שידרוג תשתיות‪.‬‬ ‫במונחים תקציביים‪ ,‬המדינה "מסרבת"‬ ‫לצייד את המועצה בכלים הנדרשים‬ ‫להתמודדות עם הצמיחה הדמוגרפית‬ ‫והפיתוח המואץ הנגזר ממנה‪ .‬במצב זה‬ ‫מתקשה המועצה לענות על הביקוש‬ ‫לדיור בעמק‪ ,‬ולהתאים את מבני הציבור‬ ‫ואת שאר התשתיות לצמיחה הדמוגר־‬ ‫פית על פי הסטנדרטים המתבקשים‪.‬‬ ‫ראש המועצה‪ ,‬אייל בצר‪ ,‬כיצד‬ ‫מתמודדת המועצה עם מצב עניינים‬ ‫זה?‬ ‫ראשית‪ ,‬מיפינו את המקורות הכס־‬ ‫פיים הפוטנציאליים‪:‬‬ ‫‪ .1‬היטלי פיתוח‪.‬‬ ‫‪ .2‬חלף היטלי השבחה ‪ -‬ממינהל מק�ר‬ ‫קעי ישראל‪.‬‬ ‫‪ .3‬החלטות מועצת מקרקעי ישראל‪,‬‬ ‫המאפשרות גבייה ממשתכנים על‬ ‫חשבון דמי ההיוון‪.‬‬ ‫בהתאם למקורות הללו אנו פועלים‬

‫כדלקמן‪:‬‬ ‫המועצה פועלת נמרצות לחוקק חוק‬ ‫עזר לפיתוח שצ"פים (שטחים ציבו־‬ ‫ריים) ביישובים‪.‬‬ ‫אני פועל נמרצות לחקיקה המבטלת‬ ‫את תוספת ‪ 21‬לחוק התכנון והבנייה‬ ‫ תוספת המצמצמת ל־‪ 10%‬בלבד את‬‫הכנסות המועצה מדמי ההיוון‪ .‬ביטול‬ ‫התוספת יאפשר למועצה לקבל כ־‪50%‬‬ ‫מדמי ההיוון לטובת פיתוח התשתיות‬ ‫ביישובים‪.‬‬ ‫מסמך שגיבשה המועצה‪ ,‬בעזרת‬ ‫חברת ייעוץ חיצונית‪ ,‬הביא לפריצת‬ ‫דרך בנושא הגבייה ממשתכנים חדשים‪.‬‬ ‫מסמך זה לבדו הוביל לקבלת החלטות‬ ‫‪ 1180‬ו־‪ 1223‬במועצת מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫החלטות אלה מאפשרות למועצה לג־‬ ‫בות‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬כ־‪ ,₪20,000‬על חשבון‬ ‫דמי ההיוון‪ ,‬מכל משתכן חדש לצורך‪:‬‬ ‫שידרוג תשתיות ותיקות‪ ,‬מבני ציבור‬ ‫וחינוך ופיתוח שצ"פים‪ .‬המועצה מצי־‬ ‫דה מתחייבת להעביר ליישובים ‪50%‬‬ ‫מהסכומים המתקבלים ממנהל מקרק־‬ ‫עי ישראל בדמות חלף היטלי השבחה‪,‬‬ ‫וזאת במטרה לאפשר ליישובים לפתח‬ ‫ולשדרג את התשתיות האמורות‪ .‬בכך‬ ‫נוצר מקור תקציבי משמעותי מאוד‪,‬‬ ‫שיאפשר ליישובים לבצע את השיפו־‬ ‫רים החיוניים הללו‪.‬‬ ‫"לסיכום‪ ,‬המועצה מברכת על הצ־‬ ‫מיחה וההתפתחות ביישובים‪ ,‬תהליך‬ ‫שהוא "סם חיים" לעמק‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל‬ ‫יישוב שעומד לבצע הרחבה חייב לבחון‬ ‫היטב את תשתיות היישוב ואת מבני‬ ‫הציבור שעומדים לרשותו כדי שיוכל‬ ‫לתת מענה הולם לקצב הצמיחה הצפוי‪.‬‬ ‫המועצה מצידה תמשיך לפעול בנחי־‬ ‫שות וללא פשרות בנושא הנ"ל‪ ,‬וזאת‬ ‫מתוך הכרה ברורה שאלה הכלים היחי־‬ ‫דים שיאפשרו לנו לתת מענה לצרכים‬ ‫ההולכים וגדלים של תושבינו‪".‬‬

‫‪3‬‬

‫קהילה‬

‫כוחה של קהילה‬ ‫על חשיבותו של החוסן החברתי והקהילתי בצמצום נזקיהם של אירועי מצבי חירום‬ ‫"מצב חירום" הוא הגדרה כוללת לספק־‬ ‫טרום רחב של סיטואציות‪ ,‬ביניהן מלחמות‪,‬‬ ‫תאונות ושריפות‪ .‬כאשר מדובר במצבי‬ ‫חירום אנו נוטים להתייחס‪ ,‬באופן כמעט‬ ‫בלעדי‪ ,‬להיבט הבטחוני‪ :‬הגנה‪ ,‬חילוץ‪ ,‬טי־‬ ‫פול בפצועים‪ .‬אתי גפן‪ ,‬מנהלת מחלקת‬ ‫הרווחה‪ ,‬מסבירה את השינוי התפיסתי הע־‬ ‫מוק שהתרחש בשנים האחרונות בעניין זה‪:‬‬ ‫"כיום אנחנו מבינים שחוסן חברתי‬ ‫וקהילתי הוא מרכיב בצמצום נזקיהם של‬ ‫ארועי חירום‪ .‬במצבים כאלה חשובה מאוד‬ ‫ההתארגנות החברתית והקהילתית‪ :‬הפע־‬ ‫לה מסודרת של מערכי החינוך‪ ,‬קשר עם‬ ‫הקשישים באוכלוסייה‪ ,‬המשך של פעילות‬ ‫הנוער וכו'‪ .‬וחשוב לא פחות‪ ,‬עידכון התוש־‬ ‫בים במתרחש ובתגובה הנדרשת מהם‪ .‬ילד‬ ‫שיודע שהגן יפעל מחר‪ ,‬למרות המלחמה‪,‬‬ ‫הוא ילד רגוע יותר; תושב שיודע שהפס־‬ ‫קת החשמל תסתיים תוך חצי שעה מתפקד‬ ‫יותר טוב; קשיש שמעודכן בטלפון על המ־‬ ‫תרחש לא ירגיש שהוא מנותק וחסר אונים‪".‬‬ ‫לאור התפיסה החדשה החלו לפעול‬ ‫במועצה "מכלולים"‪ ,‬שבמסגרתם מרוכזת‬ ‫העבודה בתחומים השונים‪ :‬אוכלוסייה‪ ,‬תי־‬ ‫פעול‪ ,‬הנדסה ומשק‪ .‬העבודה במכלול פי־‬ ‫רושה שאין נתק בין ההיבטים השונים של‬ ‫הפעילות‪ .‬מכלול אוכלוסייה‪ ,‬למשל‪ ,‬מכיל‬ ‫את הגורמים השונים הנוגעים לתושבים‬ ‫באופן ישיר‪ :‬רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬שירות פסיכו־‬ ‫לוגי‪ ,‬סב־יום‪ ,‬נוער‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי‬ ‫ומועצה דתית‪ .‬המכלול מנוהל על ידי חנה‬ ‫פרידמן‪ ,‬סגנית ומ"מ ראש המועצה‪.‬‬

‫אוטונומיה יישובית‬ ‫מרכיב נוסף בתפיסה הוא יכולתו של כל‬ ‫יישוב‪ ,‬בנפרד‪ ,‬לנקוט פעולות ולהשפיע‬ ‫על מהלכו של הארוע ועל השלכותיו הע־‬ ‫תידיות‪" .‬במקרה של ארוע חירום לאומי‬ ‫פועלת המועצה במקצועיות ובמיומנות‪,‬‬ ‫על סמך ההכשרה המתמדת הנערכת במו־‬ ‫עצה בכל התחומים‪ .‬עם זאת‪ ,‬באירוע אזו־‬ ‫רי מוגבלת המועצה במתן מענה לכל אחד‬ ‫מהיישובים‪ .‬כאן נכנסת לפעולה ההנהגה‬ ‫היישובית‪ ,‬המקבלת החלטות מתוך הכרות‬ ‫עם כל אחד ואחד מהתושבים‪".‬‬ ‫לדברי גפן הומחשו המגבלות האלה‬ ‫בשריפה הגדולה בכרמל‪" .‬המועצה האזו־‬ ‫רית תפקדה שם מצוין‪ ,‬אך בשל הפריסה‬ ‫הגיאוגרפית (שמאפיינת את כל המוע־‬ ‫צות האיזוריות)‪ ,‬ומכיוון שלא היתה גישה‬ ‫ליישובים‪ ,‬מי שתפס פיקוד על המתרחש‬ ‫ביישובים אלה היו התושבים עצמם‪ .‬עיד־‬ ‫כון האוכלוסייה‪ ,‬ההיערכות לפינוי‪ ,‬הבלי־‬ ‫מה הראשונית של האש ‪ -‬כל זה נעשה על‬ ‫ידי התושבים המקומיים‪ ,‬והמועצה התמק־‬ ‫דה במשימות האזוריות‪ .‬סיירנו שם אחרי‬ ‫השריפה‪ ,‬והתברר לנו שהיישובים שספגו‬ ‫את הנזק הגדול ביותר הם יישובים שבהם‬ ‫צוותי החירום אינם מתפקדים כראוי‪".‬‬

‫‪4‬‬

‫הכשרה מתמדת‪ .‬תרגיל חילוץ במועצה‬

‫תגובה מקומית משולבת‬

‫הרעיון של צוותי חירום ישוביים (צח"י)‬ ‫עלה‪ ,‬ברמה הלאומית‪ ,‬בעקבות מלחמת‬ ‫לבנון השנייה‪" .‬המלחמה‪ ",‬אומרת גפן‪,‬‬ ‫"הבהירה לכולם כמה חשובה התגובה המ־‬ ‫קומית‪ ,‬היישובית‪ ,‬למצבים כאלה‪ ,‬וכמה‬ ‫חשוב שהתגובה הזאת תהיה משולבת ולא‬ ‫רק 'בטחוניסטית'‪ .‬המדינה העבירה למש־‬ ‫רד הרווחה תקציב מיוחד להקמת הצוותים‬ ‫היישוביים המשולבים האלה‪ ,‬וגם אצלנו‬ ‫הוקמו ביישובים רבים צוותי חירום‪".‬‬ ‫לפני כשנתיים ביטלה המדינה את ההק־‬ ‫צאות לצוותי החירום היישוביים‪ ,‬והמועצות‬ ‫האזוריות נאלצות כיום לממן את הכשרות‬ ‫הצוותים האלה באופן עצמאי‪ .‬למרות הפס־‬ ‫קת התקציבים מעודדת המועצה את היישו־‬ ‫בים להקים ולפתח את צוותי החירום‪ ,‬תוך‬ ‫למידה מנסיונן של מועצות באזור הגבול‬ ‫הצפוני ובעוטף עזה‪ .‬כיום‪ ,‬לפי העידכון‬ ‫שבידנו‪ ,‬ישנם צוותי חירום מתפקדים ב־‪13‬‬ ‫מיישובי המועצה‪ :‬בית לחם הגלילית‪ ,‬גבעת‬ ‫אלה‪ ,‬גניגר‪ ,‬דברת‪ ,‬יפעת‪ ,‬מזרע‪ ,‬נהלל‪ ,‬עין‬ ‫דור‪ ,‬ציפורי‪ ,‬גזית‪ ,‬הרדוף‪ ,‬גבת ובלפוריה‪.‬‬ ‫"אנחנו מצדיעים לכל היישובים האלה‬ ‫ולתושבים שלוקחים בהם חלק‪ ,‬אבל ‪13‬‬ ‫צוותים זה כמובן לא מספיק ‪ -‬חשוב מאוד‬ ‫שיהיה צוות חירום מתפקד בכל יישוב‪.‬‬ ‫מקרים כמו השריפה בכרמל מבהירים לנו‬ ‫שלצוותים אלה השפעה מכרעת על תו־‬ ‫צאות הארוע‪".‬‬

‫לפעול בכל המעגלים‬ ‫"בארועי חירום התגובה המקומית היא‬ ‫קריטית‪ ",‬אומר קב"ט המועצה משה אלק־‬ ‫נה‪" ,‬ולכן אנחנו מדגישים כיום את יכול־‬ ‫תם של הגורמים בכל מעגלי ההתארגנות‬ ‫ המועצה‪ ,‬היישוב והמשפחה ‪ -‬לפעול‬‫ביעילות באופן אוטונומי‪ .‬אנשים חוש־‬ ‫בים שאפשר לסמוך על המדינה במצבי‬ ‫חירום‪ ,‬אבל ברור שלמדינה אין משאבים‬ ‫מספקים‪ .‬ניקח לדוגמה את תחום החי־‬ ‫לוץ‪ .‬פיקוד העורף מפעיל ארבעים גדודי‬ ‫חילוץ‪ ,‬וכולם גדודי מילואים‪ .‬יותר מזה‪,‬‬ ‫במצבי חירום מתמקדים הכוחות האלה‬ ‫בערים ‪ -‬בבנייני מגורים גבוהים ובריכוזי‬ ‫אוכלוסייה צפופים ‪ -‬ולא במגזר הכפרי‪.‬‬ ‫לכן חשוב מאוד שנדע לפעול בכל המ־‬ ‫עגלים ‪ -‬בוודאי ברמת המועצה‪ ,‬אבל גם‬ ‫ברמה היישובית והמשפחתית‪ .‬כאן במוע־‬ ‫צה אנחנו משקיעים המון בציוד ובהכשרת‬ ‫אנשים‪ ,‬אבל במצבי חירום היכולת שלנו‬ ‫מוגבלת‪".‬‬ ‫במשרדי מחלקת הביטחון שמורים‬ ‫עשרות מכתבי תודה של אנשים שנעזרו‬ ‫במחלקה‪ ,‬ביניהם מטיילים רבים שחולצו‬ ‫מנחל תבור; בעליו של טרקטור שנג־‬ ‫נב מכפר ברוך והוחזר בשלום; ותושבים‬ ‫שהצליחו למנוע גניבת רשתות מהלול‬ ‫שברשותם הודות למידע מוקדם שקיבלו‬ ‫מהמועצה על החוליה שתכננה את הגני־‬

‫בה‪ .‬תפיסת חוליית גנבים שביצעה שוד‬ ‫בתחנת היוגב‪ ,‬ואיתור אדם שנעלם מבית‬ ‫שערים ‪ -‬אלה עוד שניים מהמבצעים‬ ‫המוצלחים של המחלקה‪.‬‬ ‫"הדבר הכי חשוב בפעילות שלנו הוא‬ ‫האנשים‪ ",‬אומר אלקנה‪" ,‬וכיום יש ‪110‬‬ ‫אנשים במועצה שמקבלים הודעת ‪SMS‬‬ ‫מיידית בכל ארוע חירום‪ ,‬ו־‪ 350‬מתנדבי‬ ‫'מתמי"ד'‪ .‬חוץ מזה יש לנו רשימה של‬ ‫בעלי סוסים וטרקטורונים‪ ,‬שאפשר להז־‬ ‫עיק אותם במידת הצורך‪ .‬ברגע שמדּווח‬ ‫לנו על אדם שנעדר‪ ,‬או מכונית שנגנבה‪,‬‬ ‫או מקרה שריפה‪ ,‬כל האנשים האלה יוד־‬ ‫עים על כך בזמן אמת ועומדים לשירותנו‪".‬‬ ‫אלקנה מבקש להדגיש כי דיווח מיידי‬ ‫על כל ארוע הוא תנאי חיוני לטיפול מהיר‬ ‫ויעיל בבעיה‪" .‬חשוב לנו שכל דבר חריג‬ ‫שקורה במועצה יימסר למוקד שלנו ‪-‬‬ ‫טלפון ‪ .04-6520100‬המוקד שלנו נמצא‬ ‫בקשר עם כל האנשים הרלוונטיים ‪ -‬במו־‬ ‫עצה‪ ,‬ביישובים וגם מחוץ למועצה‪ .‬כאן‬ ‫נעשה התיאום בין כל הגורמים ‪ -‬הכוונה‬ ‫של כוחות למקום הארוע‪ ,‬קישור בין המש־‬ ‫טרה לכוחות החילוץ שלנו‪ ,‬ואפילו דברים‬ ‫'קטנים' כמו פתיחת שער ביישוב‪ ,‬תיאום‬ ‫עם מזכיר הקיבוץ‪ ,‬או טיפול בבעיות תש־‬ ‫תית‪ .‬לדברים האלה יכולה להיות משמ־‬ ‫עות עצומה בזמן חירום‪".‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫רצף חינוכי‪ ,‬חיבור‬ ‫לקהילה‪ ,‬רגישות‬ ‫לשינויים הדמוגרפיים‬ ‫ראיון עם רחל שחורי‪ ,‬מנהלת אגף החינוך במועצה‬

‫"בית הספר כמרכיב משמעותי בקהילה‬ ‫ זהו אחד האתגרים המרכזיים שלנו‪",‬‬‫אומרת רחל שחורי‪ ,‬מנהלת אגף החינוך‪.‬‬ ‫"זאת המשמעות של מערכת חינוך צי ‬ ‫בורית‪ :‬עבודה עם הציבור‪ ,‬עם הקהילה‪.‬‬ ‫מנהל שהוא מנהיג חינוכי אמיתי יודע‬ ‫לנהל דיאלוג מתמשך ומעמיק עם הקהילה‬ ‫ולקרב אותה לבית הספר‪ .‬צריך לזכור‬ ‫שאחרי הכל‪ ,‬יותר מ ‪ 70‬אחוזים מתושבי‬ ‫העמק מחוברים למערכת החינוך כהורים‪,‬‬ ‫מורים ותלמידים‪ .‬לכן אין הצדקה לקיומה‬ ‫של מערכת חינוכית המנותקת מהקהילה‪".‬‬ ‫הדיאלוג בין בית הספר לקהילה הוא‬ ‫אחד היעדים המרכזיים‪ ,‬אשר זוהו בסקר‬ ‫נרחב שנערך לפני שנתיים בהשתתפות‬ ‫כל תושבי המועצה‪" .‬אלה לא אמירות‬ ‫כלליות והצהרתיות‪ ",‬אומרת שחורי‪ ",‬אלא‬ ‫עובדות בשטח‪".‬‬ ‫עם היעדים שהוגדרו במערכת החינוך‬ ‫נמנים החינוך הערכי‪ ,‬המתייחס למורשת‬ ‫העמק והמדינה; פיתוח מערכת רציפה מת ‬

‫חילת הגן ועוד סוף התיכון ‪ -‬דיאלוג בין‬ ‫מסגרות החינוך השונות כך שהמעברים‬ ‫בין שלב לשלב‪ ,‬למשל מגן לכיתה א'‪ ,‬יהיו‬ ‫חלקים ככל האפשר‪ .‬לשם כך אסור שהמ ‬ ‫סגרות האלה יהיו פלנטות נבדלות זו מזו‪.‬‬ ‫יעד נוסף הוא הגדלת יכולת ההכלה של‬ ‫בתי הספר )בעיקר העל יסודיים( את כל‬ ‫תלמידיהם‪" ,‬וכדי להשיגו אנחנו פועלים‬ ‫בצוותים טיפוליים משולבים‪ ,‬הכוללים‬ ‫מנהלים‪ ,‬עובדים סוציאליים‪ ,‬קצין ביקור‬ ‫סדיר ופסיכולוגים‪.‬‬ ‫"חשוב להבין שבשינוי הדמוגרפי העובר‬ ‫על העמק יש‪ ,‬מעבר לעצם הגידול המס ‬ ‫פרי‪ ,‬גם הרחבה של מגוון הדעות בנושאים‬ ‫הקשורים בחינוך‪ .‬זה נכון שגם המתיישבים‬ ‫החדשים רוצים חינוך יזרעאלי‪ ,‬שורשי‪,‬‬ ‫המחובר לאדמה ולערכים‪ ,‬אבל הם דורשים‬ ‫גם יותר הצטיינות והישגים ‪ .‬מנהלי בתי‬ ‫הספר לוקחים בחשבון את הציפיות האלה‪.‬‬ ‫כולנו מבינים שאסור להסתגר בתוך הבו ‬ ‫עה‪ ,‬אלא צריך לרתום את הקולות החדשים‬

‫‪ 90‬שנה‬ ‫‪ 10‬שנים‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫חינוך‬ ‫במספרים‬ ‫‪7,992‬‬ ‫תלמידים במערכת החינוך‬ ‫)כיתות א' עד י"ב(‬

‫‪682‬‬ ‫תלמידים בכיתות א'‬

‫‪12‬‬ ‫בתי ספר יסודיים‬

‫‪5‬‬ ‫בתי ספר תיכוניים‬

‫‪20‬‬

‫שעולים כאן לפיתוח המערכת ולהתחד ‬ ‫שותה‪ .‬המשימה שלנו היא פיתוח של מה ‬ ‫דורה קשובה ומעודכנת של החינוך היז ‬ ‫רעאלי‪".‬‬ ‫"בשנת הלימודים הקרובה נמשיך במ ‬ ‫שימות מוכרות לצד היעדים החדשים‬ ‫שהוזכרו‪ :‬בתי הספר‪ ,‬שכולם בעלי תו תקן‬ ‫ירוק‪ ,‬עוברים לשלב מתקדם יותר ומקב ‬ ‫לים זה אחר זה‪ ,‬תו תקן ירוק מתמיד מהמ ‬ ‫שרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫זוהי אחת הדוגמאות המצוינות של הש ‬ ‫פעת מערכת החינוך על הקהילות‪ :‬ילדים‬ ‫מחנכים את הוריהם לשמירה על איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬ומעודדים מיחזור וקיימות‪ .‬תכ ‬ ‫נית המצוינות‪ ,‬ביחד עם המרכז הישראלי‬ ‫למצוינות‪ ,‬פועלת היום בכל בתי הספר‬ ‫היסודיים במועצה ומאתגרת תלמידים‬ ‫בתחומי המתמטיקה והמדעים‪ .‬כל זאת‬ ‫בסביבה מעודכנת שבה פועל בכל כיתה‬ ‫מערך מתוקשב מתקדם ולכל מורה יש‬ ‫מחשב נייד‪".‬‬

‫רחל שחורי‪,‬‬ ‫מנהלת אגף‬ ‫החינוך במועצה‬

‫לייסוד בית הספר הראשון בעמק‬ ‫ בית הספר היסודי בנהלל‬‫לייסוד בית הספר היסודי "רעים" ‪ -‬שמשית‬

‫חינוך‬

‫‪ 85‬מיליון ש"ח תקציב אגף החינוך לשנת ‪2011‬‬ ‫‪ 3‬מיליון ש"ח הושקעו הקיץ ברחבי העמק בשיפוץ‬ ‫מוסדות החינוך‬

‫מורים חדשים הצטרפו למערכת‬ ‫החינוך בעמק השנה‬

‫‪612‬‬ ‫תלמידים בבית הספר היסודי‬ ‫הגדול בעמק ‪" -‬רעים" ‪ -‬שמשית‬

‫‪1,366‬‬ ‫תלמידים בתיכון הגדול בעמק ‪-‬‬ ‫ויצו נהלל‬

‫‪1,445‬‬ ‫ילדים בגני המועצה‬

‫‪47‬‬ ‫גני מועצה‬

‫‪54‬‬ ‫גננות‬

‫בתי הספר‪:‬‬ ‫מספרי תלמידים‬ ‫רעים ‪ -‬שמשית ‪612‬‬ ‫עמק יזרעאל ‪ -‬גניגר ‪570‬‬ ‫שגיא ‪ -‬שריד ‪389‬‬ ‫אופקים ‪ -‬מרחביה ‪395‬‬ ‫מרחבים ‪ -‬כפר יהושע ‪370‬‬ ‫יחד ‪ -‬גבעת אלה ‪321‬‬ ‫שדה יעקב ‪287‬‬ ‫נתיב ‪ -‬הושעיה ‪415‬‬ ‫יסודי נהלל ‪308‬‬ ‫וולדורף הרדוף ‪540‬‬ ‫אלרואא ‪ -‬מנשיה זבדה ‪245‬‬ ‫ישיבת תקוות יעקב ‪304‬‬ ‫העמק המערבי ‪ -‬יפעת ‪909‬‬ ‫מרכז אלון ‪ -‬אלונים ‪143‬‬ ‫עמקים תבור ‪ -‬מזרע ‪670‬‬ ‫ויצו נהלל ‪1366‬‬ ‫קישון ‪ -‬רמת דוד ‪147‬‬ ‫סה"כ ‪7992‬‬

‫‪5‬‬

‫חינוך‬

‫נחת על‬ ‫הרגליים‬

‫אמיר הרפז‪ ,‬בעבר מפקד בסיס נבטים‪ ,‬סיים ‪ 28‬שנות קבע‬ ‫בחיל האוויר והצטרף לצוות המורים של "העמק המערבי"‬ ‫בתחילת ספטמבר הצטרף אמיר הרפז‬ ‫לצוות המורים של בית הספר "העמק‬ ‫המערבי"‪ ,‬ביפעת‪ .‬הוא בן ‪ ,46‬וזו משרת‬ ‫ההוראה הראשונה שלו‪ .‬התפקיד הקודם‪:‬‬ ‫מפקד בסיס חיל האוויר בנבטים‪.‬‬ ‫מעבר חד‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬אבל פחות ממה שאפשר לחשוב‪.‬‬ ‫יש הרבה דמיון בין הצבא למערכת החי־‬ ‫נוך‪ .‬אנשים תופסים את הצבא כמקום‬ ‫טכנולוגי ולוגיסטי מאוד‪ ,‬שממוקד בה־‬ ‫כנת הפרט והיחידה לאלימות קיצונית‪,‬‬ ‫אבל היומיום הצבאי שונה מאוד מזה‪.‬‬ ‫יחידה צבאית‪ ,‬בחיים השוטפים שלה‪ ,‬היא‬ ‫בעצם מערכת שיש בה אנשים שפועלים‬ ‫למטרה משותפת‪ .‬אם ניקח דוגמאות מחיל‬ ‫האוויר‪ ,‬זאת יכולה להיות טייסת של ‪150‬‬ ‫איש‪ ,‬או בסיס עם ‪ 1,500‬חיילים‪ .‬בכל יחי־‬ ‫דה כזאת‪ ,‬התפקיד של המפקד הוא להניע‬ ‫אנשים בתוך מערכות יחסים לעבר יעד‬ ‫משותף‪ .‬זה לא כל כך שונה מהוראה‪.‬‬ ‫יש כמובן גם הבדלים‪ ,‬בעיקר באופי‬ ‫התקשורת והלמידה‪ .‬בצבא יש לך‪ ,‬כמפ־‬ ‫קד‪ ,‬סמכות ואפשרות להפעיל סנקציות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬במובן מסוים‪ ,‬זה יותר פשוט ‪ -‬אתה‬ ‫נותן הוראות‪ ,‬החיילים עושים‪ .‬במערכת‬ ‫החינוך זה הרבה יותר מסובך‪ ,‬כי צריך‬ ‫לשכנע‪ .‬מורה חייב ליצור כל הזמן אווירת‬ ‫לימוד חיובית ולהוכיח לתלמידים‪ ,‬כל‬ ‫יום מחדש‪ ,‬שכדאי להם להקשיב לו‪.‬‬ ‫זה לא פשוט‪ .‬התלמידים האלה צעי־‬ ‫רים ממך בשלושים שנה‪.‬‬ ‫אין ספק שיש כאן פער מנטלי מסוים‬ ‫ בין דור המורים לדור התלמידים‪ ,‬ובין‬‫הבית לבית הספר‪ .‬אבל אפשר לגשר על‬ ‫הפערים האלה‪ .‬כיום‪ ,‬למשל‪ ,‬מתקיים‬ ‫ביפעת מהלך של מיחשוב הכיתות‪ ,‬וזה‬ ‫חלק חשוב מאוד בגישור על הפער הזה‪.‬‬ ‫השימוש במחשב ישפר לא רק את ההוראה‬

‫‪6‬‬

‫אלא את התקשורת בין מורים לתלמידים‬ ‫ואת הרציפות בין בית הספר לבית‪.‬‬ ‫מה אתה זוכר מבית הספר שלך?‬ ‫נולדתי וגדלתי בקיבוץ הזורע‪ ,‬בלי־‬ ‫נה המשותפת ובחינוך המשותף‪ .‬אשתי‪,‬‬ ‫צפי‪ ,‬גדלה במסגרת דומה ‪ -‬בקיבוץ עין‬ ‫השופט‪.‬‬ ‫טראומטי?‬ ‫בכלל לא‪ .‬כשאתה שם זה כמובן נראה‬ ‫לך הדבר הכי טבעי בעולם‪ ,‬אבל גם במבט‬ ‫לאחור ברור לי שרק הרווחתי מהילדּות‬ ‫בקיבוץ‪ .‬למדתי במוסד החינוכי "שומ־‬ ‫ריה"‪ ,‬ואני זוכר אותו לטובה‪ .‬אני קורא‬ ‫את ההצעות של ועדת החינוך ברוטשילד‬ ‫(מאבק האוהלים)‪ ,‬ורואה שרוב הרעיונות‬ ‫האלה יושמו אצלנו במוסד החינוכי לפני‬ ‫שלושים שנה‪ .‬זה היה חינוך מתקדם‬ ‫מאוד‪ ,‬שהמשיך להתפתח ולהתעדכן‪.‬‬ ‫במוסד החינוכי לא עשו אז בחינות‬ ‫בגרות‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬וזה מעולם לא הפריע לי‪ .‬כדי‬ ‫ללמוד בטכניון הייתי חייב לעשות בחי־‬ ‫נות בפיזיקה ובמתמטיקה‪ ,‬אז עשיתי‪.‬‬ ‫אתה מתנגד לבחינות הבגרות?‬ ‫לא באופן גורף‪ ,‬אבל חשוב לקחת אותן‬ ‫בפרופורציה ולהציב אותן בהקשר רחב‬ ‫יותר‪ ,‬שחורג מהמשימה של העברת ידע‪.‬‬ ‫ובסופו של דבר‪ ,‬בחינות בגרות הן לא‬ ‫דבר קשה במיוחד‪ .‬כל אחד יכול לעבור‬ ‫כל בחינה בהשקעה שבין שלושה שבועות‬ ‫לשלושה חודשים‪ ,‬תלוי בכישורים שלו‬ ‫ובמידת ההשקעה‪.‬‬ ‫‪ 28‬שנים בחיל האוויר‪ ,‬מה זה אומר?‬ ‫חיים מאוד אינטנסיביים ומאתגרים‪,‬‬ ‫עם אנשים מעניינים‪ .‬חיל האוויר הוא‬ ‫מערכת שנותנת למפקדים מרחב השפעה‬ ‫גדול מאוד‪ ,‬הרבה אוטונומיה‪ ,‬ובאותו זמן‬ ‫היא גם מספיק מסודרת כדי לצבור ידע‬

‫ולהתקדם‪ .‬הלוואי על מערכת החינוך‪.‬‬ ‫איך התגלגלתם לעמק‪ ,‬ודווקא לאלון‬ ‫הגליל?‬ ‫חברים שלנו מהצבא הלכו לכאן‪ ,‬והחל־‬ ‫טנו ללכת איתם‪ .‬בנינו את הבית לפני ‪15‬‬ ‫שנה‪ ,‬בשלב שעוד לא היו לנו כל הנתונים‬ ‫לקבל החלטות טובות‪ ,‬אבל כיום ברור לנו‬ ‫שהמקום הזה מתאים מאוד לראש שלנו‪,‬‬ ‫ואנחנו מאושרים כאן‪ .‬לגמרי‪.‬‬ ‫במהלך שירותו הצבאי עשה עשה הרפז‬ ‫תואר ראשון בפיזיקה בטכניון‪ ,‬ותואר שני‬ ‫ במכללה לביטחון לאומי‪ .‬בשנה שעברה‬‫הוא השלים תעודת הוראה בתוכנית לה־‬ ‫סבת אקדמאים שהשתחררו מהצבא ומה־‬ ‫משטרה ‪ -‬מסלול "הטובים בחינוך" של‬ ‫"צוות" (ארגון גימלאי צה"ל) המתקיים‬ ‫בבית ברל‪" .‬זאת היתה קבוצה מגוונת‬ ‫ומעניינת מאוד‪ ,‬ו־‪ 90%‬מהמשתתפים‬ ‫כבר החלו לעבוד השנה בחינוך‪ ".‬הרפז גם‬ ‫מלמד בהתנדבות בבית הספר הדמוקרטי‬ ‫בנהלל ("אסטרונומיה‪ ,‬שעה בשבוע")‪ ,‬שם‬ ‫לומד בנו‪ .‬ביפעת הוא מלמד פיזיקה‪ ,‬אבל‬ ‫ברור לו שהוא רוצה "להתרחב" לתחומים‬ ‫אחרים‪ ,‬ואין לו ספק שבעתיד יהיה גם‬ ‫מחנך‪.‬‬ ‫המפגש עם הנוער לא מאכזב?‬ ‫להיפך‪ .‬המפגש הזה מנפץ המון סטיג־‬ ‫מות ומפריך את התמונה המעוותת שאנ־‬ ‫חנו מקבלים מהתקשורת‪ .‬זה מאוד אופנתי‬ ‫להפיל את כל הצרות על מערכת החינוך‪,‬‬ ‫אבל כשפוגשים את המערכת הזאת מק־‬ ‫רוב‪ ,‬ההפתעה גדולה‪ ,‬והיא חיובית‪.‬‬ ‫אומרים על התלמידים של היום שהם‬ ‫עצלנים ושטחיים‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬זה רק נדמה לנו‪ .‬קצב המידע כיום‬ ‫באמת מקשה להתמקד‪ ,‬אבל בית הספר‬ ‫הוא ההזדמנות להפגיש את הנוער עם‬ ‫מבוגרים שאכפת להם‪ ,‬מבוגרים שחשוב‬

‫להם איך יתפתחו הילדים האלה‪ .‬בית‬ ‫הספר הוא מקום המפגש של הילד עם‬ ‫ילדים אמיתיים ומבוגרים אמיתיים‪ ,‬לא‬ ‫וירטואליים‪ .‬העולם הווירטואלי אמנם‬ ‫מאפשר יצירת קשרים שקשה ליצור‬ ‫בעולם הממשי‪ ,‬אבל הוא מוגבל‪ ,‬כי יש‬ ‫חלקים משמעותיים של המציאות שאינם‬ ‫משתקפים בו‪ .‬בית הספר הוא ההזדמנות‬ ‫לתרגל את הדבר החשוב ביותר שיש לנו‬ ‫בחיים‪ :‬היחסים עם אנשים‪ .‬זו הזדמנות‬ ‫לתרגול מודרך של היחסים החברתיים‪.‬‬ ‫אז מערכת החינוך לא פשטה את‬ ‫הרגל?‬ ‫לא‪ .‬נכון שיש מקום לשיפור‪ ,‬אבל‬ ‫אני ממש לא חושב שהמערכת פשטה‬ ‫את הרגל‪.‬‬ ‫אז למה בעצם הלכת לחינוך?‬ ‫אבא שלי טייס ואמא ‪ -‬מורה‪ .‬במשך‬ ‫‪ 28‬שנה הלכתי בעקבות אבא‪ ,‬וכנראה‬ ‫הגיע הזמן ללכת בעקבות אמא‪ .‬היתה‬ ‫לי קריירה נהדרת בצבא‪ ,‬ואני מקווה‬ ‫שגם השנייה תהיה כזאת‪.‬‬ ‫סיבות נוספות?‬ ‫אני חושב על עבודה בחינוך כבר ‪15‬‬ ‫שנה‪ ,‬ומה שמשמח אותי זה שבנקודת‬ ‫ההחלטה‪ ,‬כלומר בשנה האחרונה‪ ,‬הלכתי‬ ‫עם החלום הזה‪ .‬בכלל‪ ,‬יש כיום טרנד של‬ ‫הליכה לחינוך‪ ,‬ואני שמח עליו מאוד‪.‬‬ ‫יכולת להרוויח יותר בהיי־טק‪.‬‬ ‫זה ברור‪ ,‬אבל יש לי פנסיה מצה"ל‬ ‫שמאפשרת לי לחיות בכבוד‪ ,‬ואני לא‬ ‫צריך יותר‪ .‬הוויתור על עבודה רווחית‬ ‫יותר הוא לא ויתור משמעותי מבחי־‬ ‫נתי‪ .‬אני מפרגן כמובן לכל הטייסים‬ ‫שממשיכים להיי־טק או לאל על‪ ,‬אבל‬ ‫אותי פחות מעניין לפתח ג'וקים ולהיות‬ ‫עשיר‪ .‬אני מעדיף לפתח ילדים ולהיות‬ ‫מאושר‪.‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫כל מורה הוא מחנך‬ ‫דודו גורן‪ ,‬מנהל חדש ב"עמקים־תבור"‪ ,‬מרגיש שבמובן מסוים הוא חזר הביתה‬

‫לפני עשרים שנה עזבתי את הקיבוץ‪,‬‬ ‫והכניסה שלי לכאן היא במובן מסוים‬ ‫חזרה לימים ההם‪ ",‬אומר דודו גורן‪ ,‬המנהל‬ ‫החדש של בית הספר "עמקים־תבור"‪ .‬בע־‬ ‫שורים האחרונים עבד גורן כמורה במוסד‬ ‫החינוכי "שומריה" (שבו למד כנער)‪ ,‬כרכז‬ ‫שכבה וכרכז היסטוריה בבית הספר המ־‬ ‫קיף הרב תחומי בנהריה‪ .‬כמנהל מתנ"ס‬ ‫בכרמיאל‪ ,‬כשליח הסוכנות בניו ג'רזי‬ ‫ועוד‪ .‬ב־‪ 12‬השנים האחרונות הוא מרצה‬ ‫במכללה האקדמית גליל מערבי‪.‬‬ ‫"'בעמקים־תבור' היתה פנימייה‪ ,‬ולמ־‬ ‫רות שהיא כבר לא קיימת‪ ,‬הרוח החבר־‬ ‫תית נשארה‪ ,‬וזה משהו שהיה קיים במוסד‬ ‫החינוכי של פעם‪ .‬לכן השנה הזאת היא‬ ‫בשבילי מין מסע מעניין שמציף המון‬ ‫שאלות‪ ,‬ביניהן הסוגיות הגדולות של‬ ‫מטרת החינוך ואיזה מין חינוך אנחנו רו־‬ ‫צים לראות כאן‪".‬‬ ‫ומה התשובות?‬ ‫קודם כל‪ ,‬חשוב שנזכור תמיד שחינוך‬ ‫הוא משהו גדול בהרבה מלימוד‪ .‬שלפני‬ ‫שתהיה תלמיד טוב במתמטיקה‪ ,‬אנגלית‬ ‫או ספרות חשוב שתהיה בן אדם‪ .‬זה כמו־‬ ‫בן לא סותר ‪ -‬האחריות שלנו להצטיינות‬ ‫אקדמית ולמיצוי כישוריו של כל תלמיד‬ ‫צריכה ללכת יחד עם השאיפה לטפח בו־‬ ‫גרים שיפגינו מעורבות חברתית‪ ,‬כבוד‬ ‫הדדי וסובלנות כלפי האחֵר‪ .‬זה בעצם המ־‬ ‫נדט המוסרי שלנו‪ .‬לכן כל מבוגר שנכנס‬ ‫לכיתה‪ ,‬ולא חשוב אם הוא מורה לפיזיקה‬

‫המנדט המוסרי שלנו‪ .‬דודו גורן‬

‫או ללשון‪ ,‬הוא מבחינתי מחנך‪ ,‬לא קבלן‬ ‫ביצוע‪.‬‬ ‫בית הספר הזה נמצא בתהליך גידול‬ ‫משמעותי‪ .‬איך זה ישפיע עליו?‬ ‫גיליתי כאן בית ספר מצוין‪ ,‬עם דגש‬ ‫חברתי חזק ורמה לימודית מרשימה‪ ,‬וח־‬ ‫שוב לי שנצליח לשמר את כל זה למרות‬ ‫העליה במספר התלמידים‪ .‬השנה‪ ,‬בפעם‬ ‫הראשונה‪ ,‬יש כאן רכזי שכבות‪ ,‬שמאפש־‬ ‫רים לנו להמשיך לטפל במורים ובתלמי־‬ ‫דים באופן אישי ורציני‪.‬‬ ‫כבר השנה גדלנו ב־‪ 123‬תלמידים ‪-‬‬

‫עליה של יותר מ־‪ - 20%‬אבל זה לא מפ־‬ ‫חיד אותי‪ .‬זה תהליך שמוכתב מלמעלה‪,‬‬ ‫אבל הוא הזדמנות להיפתח לחברה היש־‬ ‫ראלית‪ ,‬וההיפתחות הזאת היא יעד חשוב‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫המוסד החינוכי היה מסגרת נהדרת לג־‬ ‫דול בה אבל גם בועה כמעט מוחלטת‪ .‬אני‪,‬‬ ‫כנער‪ ,‬פגשתי אוכלוסייה דתית בפעם‬ ‫הראשונה רק אחרי שהתגייסתי לצה"ל‪.‬‬ ‫"עמקים־תבור" הוא לא בועה‪ .‬הוא פתוח‬ ‫לקהילה ומחובר אליה‪ ,‬ואני מדבר על‬ ‫קהילת העמק אבל גם על החברה היש־‬ ‫ראלית כולה‪ .‬בשנים האחרונות‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫הצטרפו לבית הספר תלמידים דתיים‪ ,‬וזה‬ ‫מחייב אותנו לדאוג לאוכל כשר בטיולים‪.‬‬ ‫זה דורש מאיתנו מאמץ מסוים‪ ,‬אבל מב־‬ ‫חינתי זאת התנסות מצוינת בהכנסת‬ ‫אורחים‪ .‬אני מתכוון בהחלט להמשיך את‬ ‫תהליך ההיפתחות הזה‪.‬‬ ‫אומרים שהדור הולך ופוחת‪.‬‬ ‫מי שאומר את זה לא יודע על מה הוא‬ ‫מדבר‪ .‬יש לי ילדים בגילים האלה (‪)20 ,17‬‬ ‫ואני מכיר את הנוער מצוין‪ .‬יש לנו נוער‬ ‫איכותי‪ ,‬רציני‪ ,‬רהוט ומודע לזכויותיו‪,‬‬ ‫נוער שהוא הרבה יותר אינטליגנטי מכפי‬ ‫שאני הייתי בגילו‪ .‬מספיק להסתכל על‬ ‫השין־שינים‪ ,‬על הצעירים שהולכים‬ ‫לסיירות ועל פרויקטים התנדבותיים כמו‬ ‫פרויקט "דרך ארץ" (ראו עמ' ‪ - )14‬כדי‬ ‫להבין שהדיבורים האלה לא מחוברים‬ ‫למציאות‪.‬‬

‫עושים תקשורת‬ ‫"זה בית ספר נהדר‪ ,‬אינטימי‪ ,‬עם‬ ‫אוריינטציה תרבותית וחיבור לטבע‬ ‫ומשהו של פעם‪ ",‬אומרת אוריין צ'פלין‪,‬‬ ‫המלמדת כאן כבר ‪ 14‬שנה במגמת‬ ‫התקשורת‪ .‬צ'פלין ושותפיה ‪ -‬המורים‬ ‫יפתח שבח וחן שלח ‪ -‬מובילים כאן את‬ ‫אחת ממגמות התקשורת הטובות בארץ‪.‬‬ ‫"לימודי התקשורת מתחילים בכיתה י'‪,‬‬ ‫ובמהלך הזמן בוחר כל תלמיד בכיוון‬ ‫הספציפי המעניין אותו‪ ",‬היא מסבירה‪.‬‬

‫ימים כלילות‬

‫נגה בן יעקב‪ ,‬מורה לאמנות‪ ,‬הצ־‬ ‫טרפה לצוות "עמקים־תבור" לפני‬ ‫כשנתיים‪" .‬יש כאן צוות מורים‬ ‫שמשקיע בתלמידים ימים כלילות‬ ‫ וזאת לא קלישאה‪ .‬האווירה בחדר‬‫המורים חמה‪ ,‬משפחתית ואינטימית‪,‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫"זאת מגמה דוקומנטרית‪ ,‬והשיעורים‬ ‫שלי מחוברים מאוד לאקטואליה‪ .‬כל‬ ‫שיעור מתחיל בדיון בארועים מהחד־‬ ‫שות‪ ,‬ונמשך בקישור שלהם לתיאוריות‬ ‫בתקשורת‪".‬‬ ‫פרויקט הגמר במגמת התקשורת הוא‬ ‫סרט דוקומנטרי‪ ,‬ורבים מהסרטים שנעשו‬ ‫כאן הוצגו בפסטיבלי הקולנוע בירושלים‬ ‫ובחיפה ובפסטיבל דוקו־אביב‪ .‬בוגרים‬ ‫רבים ממשיכים מכאן ליחידות תקשורת‬

‫וזה משפיע על האווירה בכל בית‬ ‫הספר‪ .‬יש כאן אמונה בכך שב־‬ ‫ראש ובראשונה עלינו לחנך את‬ ‫תלמידינו להיות בני אדם חוש־‬ ‫בים‪ ,‬ערכיים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬אוהבי אדם‪,‬‬ ‫ורק אח"כ באים הציּונים‪".‬‬

‫שונות בצה"ל (גלי צה"ל‪ ,‬דובר צה"ל‪,‬‬ ‫יחידת ההסרטה ועוד)‪" .‬כיום‪ ,‬בגלל הבי־‬ ‫קוש הרב‪ ,‬אנחנו מקיימים לפעמים מב־‬ ‫חני קבלה‪ ",‬אומרת צ'פלין‪" .‬המטרה היא‬ ‫לבחור לא את גאוני הדור אלא נערים‬ ‫שיש להם סקרנות‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬כישורי‬ ‫ביטוי ויכולת לעבוד בצוות‪ .‬אנחנו לא‬ ‫מורים רגילים‪ ,‬ובגלל אופיו של המקצוע‬ ‫נוצרים כאן יחסים מיוחדים בינינו לבין‬ ‫התלמידים‪".‬‬

‫תנו לנוער‬ ‫לדבר‬ ‫"בהתחלה רציתי ללמוד כאן‬ ‫בגלל החברֹות שלי‪ ,‬אבל שמ־‬ ‫עתי גם שזה בית ספר מעולה‬ ‫בקטע החברתי ‪ -‬אין אלימות‬ ‫וקללות‪ ,‬ואין ילדים שחוש־‬ ‫בים שמותר להם לעשות הכל‬ ‫לאחרים‪ .‬אין כאן דבר כזה‬ ‫שמישהו ישב בצד ולא ישחק‪.‬‬ ‫ויש כאן המון חוגים והעשרה‪.‬‬ ‫בשיעורי תקשורת‪ ,‬למשל‪ ,‬אנ־‬ ‫חנו רואים סרטים‪ ,‬מדברים על‬ ‫אקטואליה‪ .‬ממש מעניין כאן‪".‬‬ ‫(בר‪ ,‬כיתה ז'‪ ,‬אחוזת ברק)‬ ‫"יש כאן המון דגש על הפ־‬ ‫עילות החברתית ‪ -‬יש לנו‬ ‫טיולים‪ ,‬פעילויות‪ ,‬חוגים‪,‬‬ ‫מסיבות‪ .‬המבנה של בית הספר‬ ‫מתאים לזה ‪ -‬הכל פתוח ומזמין‬ ‫לצאת בהפסקות‪ .‬כולם משח־‬ ‫קים עם כולם‪ .‬אבל גם בלי־‬ ‫מודים יש המון השקעה‪ ,‬ורמה‬ ‫גבוהה‪( ".‬ניב‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬מושב‬ ‫מרחביה)‬ ‫"זה בית ספר מדהים עם‬ ‫מורים מעולים‪ ,‬ויש הרבה חו־‬ ‫גים ‪ -‬כדורסל‪ ,‬כדורעף‪ ,‬ניווט‪.‬‬ ‫המורים לספורט ממש מצוינים‪,‬‬ ‫וזה נהדר להכיר כאן ילדים‬ ‫ממקומות אחרים‪( ".‬עילם‪,‬‬ ‫כיתה ז'‪ ,‬גזית)‬ ‫"עברנו לכאן מבית הספר‬ ‫ברמת ישי‪ ,‬וב'עמקים־תבור'‬ ‫הרבה יותר כיף ‪ -‬פתוח‪ ,‬עם‬ ‫מרחבים ואווירה מעולה‪ ,‬והמו־‬ ‫רים פחות קשים ויותר משו־‬ ‫חררים איתנו‪ .‬אבל זה לא על‬ ‫חשבון הרמה הלימודית‪ .‬אני‬ ‫לומד כאן פיזיקה ומדעי המח־‬ ‫שב‪ ,‬והרמה ממש גבוהה‪( ".‬ניסן‪,‬‬ ‫כיתה י'‪ ,‬רמת ישי)‬

‫עבודותיהן של יובל עוז‬ ‫(תל עדשים) ומאי מימון‬ ‫(בלפוריה)‪ ,‬תלמידות‬ ‫במגמת האמנות‪ ,‬הוצגו‬ ‫בתערוכת "תלמידים‬ ‫נבחרים" באוניברסיטת‬ ‫חיפה‪ .‬מימין‪" :‬מנדלה"‬ ‫של יובל עוז‪ .‬משמאל‪:‬‬ ‫"אובססיה" של מאי מימון‬

‫‪7‬‬

‫חינוך‬

‫העמק‬ ‫לדבר בשפת המוזיקה‪ :‬על פרויקט "בית ספר מנגן" בעמק יזרעאל‬ ‫"הילדים האלה מדברים את שפת‬ ‫המוזיקה‪ .‬הם מבינים מה זה מקצב‪ ,‬מה‬ ‫זה לחן‪ ,‬מה זה עיבוד‪ .‬הם יודעים לנתח‬ ‫את ההתאמה בין לחן ומלל של שיר‪,‬‬ ‫על סמך ידע מוזיקלי אמיתי‪ ,‬ולא מס־‬ ‫תפקים באמירות אמוציונליות כמו 'זה‬ ‫מקסים' או 'לא אהבתי'‪ .‬זה פירושה של‬ ‫אוריינות מוזיקלית‪".‬‬ ‫לאה זית‪ ,‬מנהלת פרויקט בית ספר‬ ‫מנגן במועצה‪ ,‬יודעת על מה היא מד־‬ ‫ברת; אלה הילדים שהיא עובדת איתם‬ ‫בשלוש השנים האחרונות‪ ,‬במסגרת‬ ‫הפרויקט‪ .‬הפרויקט מתקיים ברבים‬ ‫מבתי הספר היסודיים בעמק‪ ,‬ובאחד‬ ‫מהם ‪" -‬רעים" בשמשית ‪ -‬הוא פועל‬ ‫במתכונת של ניסוי‪ ,‬ופירושו של דבר‬ ‫ליווי מקצועי ותקציבי של משרד‬ ‫החינוך (גף ניסויים)‪.‬‬ ‫"כמעט בכל בתי הספר מתקיימים‬ ‫שיעורי נגינה במסגרת יום הלימודים‪,‬‬ ‫וכל ילד לומד נגינה בכלי כלשהו לפ־‬ ‫חות במשך שנתיים‪ .‬אנחנו מעודדים‬ ‫לימודים של כלים תזמורתיים ‪ -‬כלי‬ ‫קשת וכלי נשיפה‪ .‬המועצה קונה את‬ ‫הכלים‪ ,‬וההורים משלמים רק דמי‬ ‫שימוש על ההשאלה‪ .‬הרבה מהילדים‬ ‫ממשיכים אחר כך בלימודי מוזיקה‬ ‫במסגרת פרטנית ‪ -‬בבית האמנויות או‬ ‫בשלוחות שלו בהושעיה ובשמשית‪".‬‬ ‫מה המשמעות של "ניסוי"?‬ ‫הניסוי הזה הוא בעצם פיילוט‪ ,‬והכ־‬ ‫וונה היא שבמסגרת הזאת נפתח כאן‬ ‫מודל של חינוך מוזיקלי שבהמשך יופץ‬ ‫למערכת החינוך כולה‪ .‬בתי ספר רבים‬ ‫בארץ משתתפים בפרויקט 'בית ספר‬ ‫מנגן'‪ ,‬אבל מה שקורה ב'רעים' הוא‬ ‫חסר תקדים‪ .‬הניסוי שמתקיים שם בא‬ ‫לבחון דרכים לשלב את שפת המוזיקה‬ ‫בתוכנית הלימודים‪ .‬לא מדובר בכך‬ ‫שכשלומדים את סיפור דוד וגוליית‬ ‫אז משמיעים את "גוליית" של להקת‬ ‫כוורת‪ ,‬אלא בעבודה מעמיקה שמקנה‬ ‫לילדים אוריינות מוזיקלית והזדמנות‬ ‫לממש את האוריינות הזאת‪".‬‬

‫‪8‬‬

‫בית הספר "רעים" – שמשית מציג‪ :‬אופרה בנושא המשל‪2011 ,‬‬

‫מה זאת אומרת אוריינות מוזיקלית?‬ ‫זאת אומרת שכבר בכיתה א' אנחנו מתחי־‬ ‫לים לעבוד על מיומנויות בסיסיות של נגי־‬ ‫נה ושירה‪ ,‬כמו מקצבים ומנגינות‪ ,‬ובכיתה ג'‬ ‫כל הילדים מנגנים על כלי כלשהו ‪ -‬חלי־‬ ‫לית‪ ,‬כינור או צ'לו‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל תלמידי ג'־ד'‬ ‫לומדים דרבוקה בשילוב השפה הערבית‪.‬‬ ‫הילדים שלנו לומדים את שפת המוזיקה ‪-‬‬ ‫תווים‪ ,‬מקצבים‪ ,‬מיומנויות של נגינה ושירה‪,‬‬ ‫והבנה של הקשר בין מילה לצליל‪ ,‬כלומר‬ ‫בין טקסט ללחן‪ .‬לפני שנתיים‪ ,‬למשל‪ ,‬למדה‬ ‫שכבה ו' ב"רעים" על אלתרמן‪ ,‬ובמסגרת‬ ‫זאת הלחינו הילדים‪ ,‬בכמה קבוצות‪ ,‬את‬ ‫השיר "ירח"‪ .‬אחר כך נערך דיון בשיר‪ ,‬תוך‬ ‫התייחסות לאותו קשר בין מילים ללחן‪ .‬יש‬ ‫כאן שיעור בביקורתיות‪ ,‬וחשוב לנו שכל מי‬ ‫שמתבטא יביא נימוקים שמבוססים על ני־‬

‫מודל חדש של‬ ‫חינוך מוזיקלי‬ ‫פרויקט "בית ספר מנגן" הולך‬ ‫ומתרחב בהתמדה‪ ,‬וכיום הוא פועל‬ ‫בבתי הספר הבאים‪" :‬מרחבים ‪ -‬כפר‬ ‫יהושע" (כלי אורף‪ ,‬חליליות‪ ,‬דר־‬ ‫בוקה‪ ,‬קלרינט‪ ,‬חליל צד וכינור);‬ ‫"אופקים" מרחביה (כלי אורף‪ ,‬חלי־‬ ‫ליות‪ ,‬כינור וצ'לו); יסודי "נהלל"‬ ‫(כלי אורף וחליליות); "שגיא ‪-‬‬ ‫שריד" (כלי אורף‪ ,‬חליליות‪ ,‬כינור‪,‬‬

‫צ'לו ודרבוקה); "יחד ‪ -‬גבעת אלה"‬ ‫(כלי אורף‪ ,‬חליליות‪ ,‬קלרינט וחליל‬ ‫צד); "נתיב ‪ -‬הושעיה" (כלי אורף‪,‬‬ ‫חליליות‪ ,‬כלי הקשה‪ ,‬קלרינט‪ ,‬חליל‬ ‫צד וסקסופון‪ .‬השנה נבדקת אפשרות‬ ‫להוסיף כינור); "רעים ‪ -‬שמשית"‬ ‫(כלי אורף‪ ,‬חליליות‪ ,‬כלי נשיפה־‬ ‫חליל צד‪ ,‬קלרינט‪ ,‬חצוצרה‪ ,‬בריטון‪,‬‬ ‫טרומבון‪ ,‬כינור‪ ,‬צ'לו ודרבוקה)‪.‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫תוח מוזיקלי‪ ,‬ולא תגובות אמוציונליות כמו‬ ‫"משעמם" או "נהניתי"‪.‬‬ ‫היבט מרכזי נוסף הוא השילוב של צוות‬ ‫ההוראה בעבודה המוזיקלית‪ .‬המחנכים הם‬ ‫חלק בלתי נפרד מכל תהליך כזה‪ ,‬ברמת‬ ‫התוכן והעומק‪ .‬זאת לא עבודה קלה‪ .‬מכיוון‬ ‫שמדובר בבית ספר ניסויי הם נדרשים לח־‬ ‫קור את עצמם‪ ,‬לתעד את מה שהם עושים‪,‬‬ ‫ולהסיק כל הזמן מסקנות‪ .‬הרעיון הוא להש־‬ ‫ביח כל הזמן את שיטות העבודה‪ ,‬לעודד את‬ ‫הילדים להביע את עצמם ולהשתתף בכתיבה‬ ‫ובהלחנה‪ .‬בפרויקט האופרה זה בולט במיוחד‪.‬‬ ‫מהו הפרויקט הזה?‬ ‫מדי שנה מעלה שכבה ד' ב"רעים" אופרה‬ ‫מקורית שכל כולה ‪ -‬טקסט ולחן ‪ -‬יצירה של‬ ‫התלמידים‪ .‬בשנה הראשונה הועלתה אופרה‬ ‫בנושא ההתיישבות בעמק‪ ,‬ובשנה שעברה ‪-‬‬ ‫בנושא המשל‪ .‬עכשיו אנחנו נכנסים לשנה‬ ‫השלישית‪ ,‬והנושא ייבחר מתוך תוכנית‬ ‫הלימודים של השכבה‪.‬‬ ‫למופעים האלה קודמת עבודת הכנה רבה‪.‬‬ ‫בשיתוף עם סל תרבות נכנסים זמרי האופרה‬ ‫הישראלית לכיתות ומסבירים לילדים מהי‬ ‫אופרה ‪ -‬מהם ליברית‪ ,‬אריה‪ ,‬דואט‪ ,‬טרצט‪.‬‬ ‫בזכות הכיתה המתוקשבת אפשר לראות‬ ‫קטעי אופרה‪ ,‬ואנחנו עורכים בכל כיתה‬ ‫צפייה אנליטית ‪ -‬הילדים והזמרים מנתחים‬ ‫את הדמויות‪ ,‬מדברים על העלילה‪ ,‬מנסים‬ ‫להבין את ההבדל בין אופרה לבין שירת‬ ‫מקהלה‪.‬‬ ‫בשליש השני עובדת השכבה על הליב־‬ ‫רית ‪ -‬הטקסט‪ .‬זה תהליך שדורש מהילדים‬ ‫המון בגרות‪ ,‬כי הם צריכים לנמק את ההח־‬ ‫לטות שלהם‪ ,‬להפגין ביקורת עצמית‪ ,‬וב־‬ ‫סופו של דבר גם לעשות עבודת עריכה‬ ‫מעמיקה ‪ -‬לקצץ מה שמיותר ולהחליט מה‬ ‫מתוך הטקסט מתאים להלחנה‪ .‬אחד העק־‬ ‫רונות החשובים מבחינתי הוא האוטונומיה‬ ‫של הילדים בהחלטות האלה‪ .‬מה שהילדים‬ ‫רוצים זה קדוש‪ ,‬ולכן חשוב מאוד שהדיאלוג‬ ‫יתנהל בין הילדים ועל ידם‪ ,‬גם אם אנחנו‬ ‫כמבוגרים נורא רוצים להתערב ו'לתקן' את‬ ‫אופרה בנושא מאה שנות‬ ‫התיישבות בעמק‪2010 ,‬‬

‫מה שהם עושים‪.‬‬ ‫לאחר השלמת הליברית מתחילים‬ ‫הילדים לעבוד על הלחן ‪ -‬על סמך‬ ‫כשרונם ועל בסיס הידע המוזיקלי‬ ‫שרכשו מאז כיתה א'‪.‬‬ ‫בסופו של דבר כל הילדים עולים‬ ‫על הבמה‪ ,‬וזה כלל ברזל אצלנו‪ .‬אין‬ ‫כאן מופע של "כוכבים" אלא פרויקט‬ ‫של כולם‪ .‬לפעמים‪ ,‬כדי לשתף יותר‬ ‫ילדים‪ ,‬אנחנו אפילו מחלקים תפקיד‬ ‫בין כמה ילדים‪.‬‬ ‫בצד הפרויקטים הגדולים מת־‬ ‫קיימים תהליכים מינוריים יותר אבל‬ ‫מפתיעים לא פחות‪ .‬לדוגמה ‪ -‬לימוד‬ ‫תנ"ך באמצעות מוסיקה‪.‬‬ ‫איך עושים את זה?‬ ‫בכיתות ה' חיברנו את המוזיקה‬ ‫ללימוד הנושא של מות שאול‪ .‬עבדנו‬ ‫על מקצבים‪ ,‬עוצמה ואלמנטים מוזי־‬ ‫קליים נוספים‪ ,‬והיו ילדים שהלחינו‬ ‫את הקינה‪ .‬דבר דומה נעשה בכתות‬ ‫ב' עם סיפור המבול‪ ,‬עם אלתורים‬ ‫מוזיקליים‪ .‬דוגמה אחרת היא שיעור‬ ‫מדעים‪ ,‬שבו הוציאו הילדים גיטרות‬ ‫וכינורות והתחילו לבדוק את ההשפעה‬ ‫של מתיחות המיתר ואורכו על הצליל‪.‬‬ ‫יש כאן בהחלט גם יוזמות שמגיעות‬ ‫מהילדים‪.‬‬ ‫ומה התוכניות לשנה הנוכחית?‬ ‫בשנה הזאת אולי נצליח לעמוד‬ ‫באתגר של הכנסת המוזיקה ללימודי‬ ‫החשבון‪ .‬אני מאמינה שחיבור נכון בין‬ ‫שני התחומים האלה יכול להעשיר‬ ‫משמעותית את החוויה הלימודית‪.‬‬ ‫אתגר נוסף הוא להכניס את המוזיקה‬ ‫גם לחטיבות הביניים‪ .‬יש המון ילדים‬ ‫שרוצים להמשיך את הקו המוזיק־‬ ‫לי הזה שהתחלנו איתם ביסודי‪ ,‬וגם‬ ‫ההורים לוחצים מאוד‪ .‬בבית הספר בי־‬ ‫פעת כבר מנגנים במסגרת יום הלימו־‬ ‫דים‪ ,‬ואנחנו מקווים שתחום המוזיקה‬ ‫יתפתח ויתעצם בשנים הבאות‪.‬‬

‫הכיתה‬ ‫המתוקשבת‬ ‫בשישה בתי ספר כבר הותקנו בכיתות מחשבים‬ ‫ניידים ומקרנים‪ ,‬ההופכים אותן לכיתות חכמות •‬ ‫"השינוי הזה מייעל ומעשיר את עבודת ההוראה‪",‬‬ ‫אומרת זמירה ריץ' מבית הספר "יחד" ‪ -‬גבעת אלה‬ ‫"פרויקט התיקשוב משדרג את‬ ‫השיעורים באופן משמעותי‪ ",‬אומרת‬ ‫זמירה ריץ' אוחנה‪ ,‬רכזת התיקשוב‬ ‫בבית הספר "יחד" בגבעת אלה‪" .‬הוא‬ ‫הופך את השיעור לחוויה מאוד חזו־‬ ‫תית‪ ,‬ועוזר לנו להמחיש את נושאי‬ ‫הלימוד‪".‬‬ ‫הפרויקט‪ ,‬שבמסגרתו הופכות הכי־‬ ‫תות ל"כיתות חכמות" המצוידות במ־‬ ‫חשב נייד ובמקרן‪ ,‬מתקיים כיום בבתי‬ ‫הספר רעים‪ ,‬אופקים‪ ,‬מרחבים‪ ,‬נתיב‪,‬‬ ‫יחד ובית הספר היסודי נהלל‪ ,‬והוא‬ ‫יורחב בשנים הקרובות לשאר בתי‬ ‫הספר במועצה‪" .‬פתאום הכל נמצא מול‬ ‫העיניים‪ ",‬אומרת זמירה‪" .‬בלימוד הנ־‬ ‫דסה‪ ,‬למשל‪ ,‬הציוד הזה פוטר את המו־‬ ‫רה משרטוט על הלוח‪ ,‬שהוא תהליך‬ ‫ממושך ולא מדויק‪ .‬המחשב יכול לע־‬ ‫זור בכל מקצוע ‪ -‬באמצעות מצגות או‬ ‫כניסה לאתרי אינטרנט בזמן השיעור‪.‬‬ ‫"השנה נכנסנו‪ ,‬במסגרת הפרויקט‪,‬‬ ‫לתהליך של הקמת אתרי כיתה‪ ,‬וכבר‬ ‫עכשיו יש לנו המון פידבקים מצוינים‬ ‫מההורים‪ ,‬שמתעדכנים באתר ויכולים‬ ‫לדעת מה למדו הילדים שלהם‪ ,‬מהם‬ ‫שיעורי הבית ומה הארועים הצפויים‪.‬‬ ‫השינוי הזה אמנם מגדיל משמעותית‬ ‫את עומס העבודה‪ ,‬אבל כיום ברור‬ ‫לכל המורות שלנו כמה הוא מייעל‬ ‫ומעשיר את עבודת ההוראה ואת האפ־‬ ‫קטיביות של השיעור‪".‬‬ ‫בשנה שעברה נערך בעמק פרויקט‬ ‫"המדריך למטייל בעמק יזרעאל"‪,‬‬ ‫שבמסגרתו עבדו שישה בתי ספר על‬ ‫לימוד וירטואלי שיתופי של ההסטו־‬ ‫ריה והגיאוגרפיה בעמק‪ .‬בסוף התה־‬

‫ליך התקיים משחק למטייל בעמק‬ ‫יזרעאל ("חפש את המטמון") מקוון‪,‬‬ ‫שבו השתתפו בתי הספר‪" :‬יחד" בגב־‬ ‫עת אלה‪ ,‬יסודי נהלל‪" ,‬אופקים" במר־‬ ‫חביה‪" ,‬מרחבים" בכפר יהושע‪" ,‬רעים"‬ ‫בשמשית ו"נתיב" בהושעיה‪.‬‬ ‫"הלמידה והשימוש במחשב עלו מד־‬ ‫רגה בעקבות התקנת העמדות והמק־‬ ‫רנים‪ ",‬מספרת ריקי גרשון צורן‪ ,‬מורה‬ ‫בבית הספר "שגיא" בשריד‪" ,‬ואפשר‬ ‫לחוש בהתלהבות המשותפת של המו־‬ ‫רים והתלמידים מהחידוש הטכנולוגי‬ ‫הזה שפרץ את גבולות המידע‪".‬‬ ‫גם דינה בלסקי‪ ,‬רכזת התיקשוב‬ ‫בבית הספר "רעים" בשמשית‪ ,‬אומ־‬ ‫רת שהפרויקט חולל שינוי משמעו־‬ ‫תי באופן ההוראה בכיתות‪" .‬המחשב‬ ‫הוא שפה מרכזית בחייהם מחוץ לבית‬ ‫הספר‪ ,‬והלימוד המתוקשב מכניס את‬ ‫השפה הזאת לכיתה‪ .‬ולא פחות חשוב‬ ‫ המחשב 'מדבר' גם לילדים שקשה‬‫להם יותר‪ ,‬כי הוא מפעיל חושים שו־‬ ‫נים‪ ,‬והלמידה נעשית יותר משמעו־‬ ‫תית ומעניינת‪ .‬המערכת הזאת עוזרת‬ ‫לנו מאוד לתת מענה לשונּות בין הת־‬ ‫למידים"‪.‬‬ ‫"התיקשוב מכניס חיים לשיעור‬ ‫ומחבר את הילד לנושא‪ ,‬כי המחשב‬ ‫הוא חיבור מאוד חזק לעולם שלו‪.‬‬ ‫ולא פחות חשוב ‪ -‬הוא מפעיל חושים‬ ‫שונים‪ ,‬והלמידה נעשית יותר משמ־‬ ‫עותית ומעניינת‪ .‬חשוב להבין שהמ־‬ ‫חשב אינו 'שלי' אלא של כל הכיתה‪,‬‬ ‫וגם הילדים עובדים עליו‪ .‬בהנדסה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬ילד אחד יושב עם המחשב וילד‬ ‫אחר מצייר במד זווית על הלוח‪".‬‬

‫שיעור בכיתה מתוקשבת בבית הספר "מרחבים" ‪ -‬כפר יהושע‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫‪9‬‬

‫חינוך‬

‫"גם העליה לאוטובוס‬ ‫היא שיעור תרבותי"‬

‫על פרויקט "סל תרבות" החושף ילדים ונוער לקשת רחבה של תחומי אמנות‬

‫הקריקטו‬ ‫בבית הס ריסט ארקדיי צ'וקון‬ ‫פר‬ ‫"י‬ ‫חד‬ ‫‬‫גבעת אלה"‬

‫אפרים סידון בספרייה‬ ‫בבית הספר היסודי נהלל‬

‫"לעודד את הילדים לצרוך אמנות‬ ‫וללמד אותם איך עושים את זה ‪ -‬זאת המ־‬ ‫טרה שלנו‪ ",‬מסבירה אולגה אלטס‪ ,‬המרכזת‬ ‫את פעילות 'סל תרבות' במועצה‪" .‬אנחנו‬ ‫מתייחסים לאמנות כאל עניין חשוב שמצ־‬ ‫ריך לימוד ‪ -‬ממש כמו מתמטיקה‪ ,‬פיזיקה‬ ‫או אנגלית‪".‬‬ ‫איך יוצרים בתלמידים סקרנות לאמ־‬ ‫נות?‬ ‫ילדים הם אוכלוסייה סקרנית‪ ,‬ובמפ־‬ ‫גשים השונים אנחנו רואים שככלל‪ ,‬הם‬ ‫מאוד מתעניינים במה שהם פוגשים‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬ברור לי שלא כל אחד מתחבר לכל‬ ‫יצירה ולכל מופע‪ ,‬ולכן אי אפשר לגעת‬ ‫תמיד בכולם‪ .‬אבל אם ארוע נגע ללבו של‬ ‫ילד אחד‪ ,‬אז יש הצדקה לקיומו‪.‬‬ ‫מבחינתי‪ ,‬גם העלייה לאוטובוס‪ ,‬בדרך‬ ‫למופע‪ ,‬היא שיעור תרבותי‪ :‬איך אומרים‬ ‫שלום לנהג‪ ,‬איך יושבים באוטובוס‪ ,‬איך‬ ‫נכנסים לאולם תרבות‪ ,‬וכמובן איך מתנה־‬ ‫גים באולם ‪ -‬בלי מסטיקים‪ ,‬בלי הפרעות‬ ‫ועם הרבה הקשבה וכבוד לשחקנים שעל‬ ‫הבמה וגם לחברים שיושבים סביבך‪.‬‬ ‫לפעמים קורים דברים שלא היינו רוצים‬ ‫שיקרו ‪ -‬בעיקר בגילאים הסוערים ‪ -‬אבל‬ ‫אנחנו לומדים מכל דבר‪.‬‬ ‫את מי אתם פוגשים במסגרת סל תר־‬ ‫בות?‬ ‫המון אנשים ומופעים ויצירות‪ .‬יש לנו‬

‫‪10‬‬

‫בחירה מתוך מגוון עצום‪ ,‬בכל תחומי‬ ‫האמנות‪ ,‬ואנחנו פוגשים אמנים ישראלים‬ ‫שמצליחים בכל העולם‪ .‬בספרות‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫רוני סומק‪ ,‬טהא מוחמד עלי‪ ,‬לאה איני‬ ‫ושלומית כהן־אסיף‪ .‬במוסיקה ‪ -‬התזמורת‬ ‫הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬האופרה היש־‬ ‫ראלית‪ ,‬חן צימבליסטה‪ ,‬שלומי שבן וערן‬ ‫צור‪ .‬במחול ‪ -‬להקות בת שבע‪ ,‬ורטיגו‪,‬‬ ‫להקת המחול הקיבוצית ולהקת ענבל פי־‬ ‫נטו‪ .‬בקולנוע ‪ -‬הבמאי תומר הימן ואורי‬ ‫רביד‪ .‬אלה דוגמאות בודדות מתוך רשימה‬ ‫ארוכה של אמנים‪ ,‬להקות וגופים שאנחנו‬ ‫יכולים לבחור מתוכם‪ .‬ישראל היא מעצמה‬ ‫תרבותית כיום‪ ,‬ולצערי‪ ,‬רוב האנשים כאן‬ ‫לא יודעים ולא מודעים לזה‪ .‬אם‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫התערוכה הנוכחית במוזיאון חיפה היתה‬ ‫מתקיימת בווינה‪ ,‬אין לי ספק שהיה תור‬ ‫ארוך בכניסה‪.‬‬ ‫האם כל זה מתרחש בשעות הלימודים?‬ ‫כן‪ .‬כאמור‪ ,‬מדובר בחלק מהחינוך הפו־‬ ‫רמלי ולכן גם הארועים עצמם‪ ,‬וגם ההכ־‬ ‫נה המוקדמת ‪ -‬הכל מתבצע בתוך שעות‬ ‫הלימוד‪ .‬זה מתאפשר רק בזכות ההכרה‬ ‫של מנהלי בתי הספר בחשיבות של המ־‬ ‫פעל הזה‪ .‬המנהלים והמורים הם שותפים‬ ‫ממשיים ופעילים בתהליכים‪.‬‬ ‫החינוך מתחיל מגיל צעיר‪ :‬כשהילד‬ ‫נכנס לגן מלמדים אותו איך מסתכלים‬ ‫בציור וכיצד בנויה תזמורת‪ ,‬ועד סוף‬

‫התיכון הוא יבקר במוזיאון לאמ־‬ ‫נות‪ ,‬ישמע קונצרט תזמורתי‪ ,‬יבקר‬ ‫בתיאטרון רפרטוארי וייפגש עם‬ ‫יוצרים רבים מכל תחומי האמנות‪.‬‬ ‫בפעילות "סל תרבות" מש־‬ ‫תתפים בסביבות ‪ 8,300‬תלמי־‬ ‫דים‪ ,‬שכ־‪ 1,300‬מתוכם הם ילדי‬ ‫גן‪ .‬ילדי הגנים יבקרו השנה בג־‬ ‫לריה בטבעון ויראו מופעים שו־‬ ‫נים‪ .‬בתי הספר היסודיים ייהנו‬ ‫מתיאטרון הקרון‪ ,‬שלישיית‬ ‫אדלר‪ ,‬להקת ענבל ועוד‪ ,‬ובפני‬ ‫כיתות ז'־י"ב יופיעו בין השאר‬ ‫להקת ורטיגו‪ ,‬האופרה היש־‬ ‫ראלית ותיאטרון החאן‪.‬‬ ‫כמה משלמים ההורים?‬ ‫התשלום השנתי נע בין‬ ‫‪( ₪ 79‬לילדי הגנים) ל־‪( ₪ 176‬לתלמידי‬ ‫תיכון)‪ .‬תמורת הסכום הזה נחשפים התל־‬ ‫מידים לפחות לחמישה ארועים בשנה‪ ,‬וב־‬ ‫רוב המקרים גם יותר‪ .‬אם לוקחים בחשבון‬ ‫שכרטיס רגיל למופע של בת שבע‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫עולה ‪ 120‬או ‪ 140‬שקל‪ ,‬ברור שהתשלום‬ ‫השנתי הזה הוא באמת סכום סמלי ויש כאן‬ ‫סבסוד עמוק מאוד‪.‬‬ ‫מהו ארוע מוצלח מבחינתך?‬ ‫ארוע שקורה בו משהו משמעותי לילד‪.‬‬ ‫חשוב לי שיהיה לילדים חופש ביטוי אמי־‬ ‫תי‪ .‬שהם לא יחששו לומר שהם לא אהבו‬

‫מפגש בלתי פורמלי לקראת‬ ‫קונצרט של הפילהרמונית‬

‫את המופע‪ ,‬שהאמנות הזאת לא טובה או‬ ‫לא מעניינת ‪ -‬העיקר שיידעו לנמק‪ ,‬לדבר‬ ‫בשפת האמנות‪ .‬אחר כך‪ ,‬כשהם יעמדו מול‬ ‫תמונה במוזיאון חיפה או תל אביב או ניו‬ ‫יורק‪ ,‬הם יידעו לומר לעצמם למה הם‬ ‫אוהבים אותה או למה היא מרגיזה אותם‪.‬‬ ‫כי הם יהיו צרכני אמנות בוגרים ואינט־‬ ‫ליגנטיים‪ ,‬עם טעם אישי מפותח ומורכב‪,‬‬ ‫וזה העיקר מבחינתי‪.‬‬ ‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫הירוקים‬ ‫בתי הספר "מרחבים" ‪ -‬כפר יהושע ו"נתיב" ‪-‬‬ ‫הושעיה הם בתי הספר הראשונים בעמק שזכו‬ ‫בתואר "ירוק מתמיד" מהמשרד להגנת הסביבה‬

‫רותי הראל היא מורה למדעים וליהדות‬ ‫בבית הספר "נתיב" בהושעיה‪ ,‬דורית שילדן‬ ‫היא מורה לחינוך גופני בבית הספר "מרח־‬ ‫בים" בכפר יהושע‪ .‬בנוסף למקצועות ההוראה‬ ‫האלה מובילות שתיהן את התהליך הסביבתי‬ ‫בבתי הספר שלהן‪ ,‬ובאחרונה זיכתה פעילותן‬ ‫את בתי הספר האלה בתעודות "ירוק מתמיד"‬ ‫מטעם המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬ ‫"בהושעיה התחלנו עם העניין הירוק‬ ‫לפני כחמש שנים‪ ,‬ואני נכנסתי לזה ממש‬ ‫חזק‪ ",‬מספרת רותי‪" .‬בתור התחלה הכנס־‬ ‫תי את העניין הסביבתי הביתה ‪ -‬בהפרדת‬ ‫אשפה‪ ,‬במיחזור ובשימוש בכלי אוכל במ־‬ ‫קום שקיות‪ .‬כי אני מאמינה שדוגמה אישית‬ ‫חשובה יותר מכל הרצאה והסבר‪".‬‬ ‫במסגרת הפעילות הירוקה בהושעיה נפ־‬ ‫רצה בשנים האחרונות מערכת של שבילים‬ ‫סביב היישוב‪ ,‬והשבילים סומנו בתיאום עם‬ ‫קק"ל‪ .‬בתחילת הדרך נפרץ "שביל הזעתר"‬ ‫בשוליים הצפון־מערביים של היישוב‪ ,‬במט־‬ ‫רה לבלום תוכניות לבנייה ביער אלוני הת־‬ ‫בור הנמצא שם‪" .‬לשמחתי‪ ,‬הרעיון חילחל‬ ‫היטב ביישוב‪ ,‬והוחלט שבחמישים השנים‬ ‫הבאות לא תבוצע בנייה באזור ההוא‪ .‬יש כאן‬ ‫מסר חשוב‪ :‬הקרקע שייכת לכולם‪ ,‬לא רק‬ ‫לנו‪ .‬כיום כבר יש לנו חמישה שבילים‪ ,‬שמ־‬

‫תוחזקים על ידי התלמידים והיישוב‪".‬‬ ‫פינת החי מחומרים בשימוש חוזר היא‬ ‫מקור נוסף לגאווה‪ .‬יש כאן בריכת ברווזים‪,‬‬ ‫שמימיה מתנקים ב"אגן ירוק" (פרויקט של‬ ‫כיתה ו')‪ ,‬ופינת ליטוף שפתוחה לכל התו־‬ ‫שבים‪ .‬החיות ניזונות משאריות האוכל של‬ ‫הילדים (ומה שנשאר אחריהן ממשיך לקו־‬ ‫מפוסט) וממזון קנוי שממומן על ידי הבק־‬ ‫בוקים שאוספים הילדים (‪ ₪ 3,000‬בשנה)‪.‬‬ ‫"חשובה לנו הניראּות של העשייה‪ .‬פינת‬ ‫החי נמצאת בכניסה לבית הספר ומושכת‬ ‫ילדים בשעות אחר הצהריים ובשבתות‪.‬‬ ‫הפסולת הממוינת נמצאת באותו אזור‪.‬‬ ‫עבודות האמנות‪ ,‬מחומרים ממוחזרים‪ ,‬מו־‬ ‫צגות בבניין בית הספר ומחוצה לו‪ .‬הדברים‬ ‫הללו חשופים לעיני הקהילה‪ ,‬וכך נוצרת‬ ‫השפעה חיובית של בית הספר על היישוב‪,‬‬ ‫ואפשר לראות את זה בדברים רבים ‪ ,‬בי־‬ ‫ניהם פינת המיחזור היישובית הגדולה‬ ‫מסוגה במועצה‪ ,‬שהפכה לאתר מתקדם‬ ‫מאוד‪ ,‬שיישובים אחרים באים ללמוד ממנו‪.‬‬ ‫"יש כאן שיתוף פעולה מצוין בתוך בית‬ ‫הספר‪ ,‬בזכות "הצוות הירוק" שלנו‪ ,‬שכולל‬ ‫את הילה בן דוב‪ ,‬מיכל נולינגר‪ ,‬חיה מדי‬ ‫וחנן רוסו‪ .‬חשוב לי שהכל ייעשה באווירה‬ ‫נעימה‪ ,‬למרות שאי אפשר להצליח בחינוך‬

‫סביבתי ללא עקשנות ודבקות במטרה‪ .‬אני‬ ‫לוקחת הכל בהומור‪ ,‬גם כשאני שומעת את‬ ‫הילדים אומרים זה לזה‪' ,‬הנה רותי באה‪ ,‬בואו‬ ‫נפריד אשפה‪ '.‬בסופו של דבר מתפתחת‬ ‫כאן שפה סביבתית חדשה‪ ,‬והילדים מביאים‬ ‫אותה הביתה‪".‬‬

‫כפר יהושע‪ :‬דו קיום סביבתי‬ ‫ב"מרחבים" מתקיימים‪ ,‬לצד הפעילות‬ ‫הסביבתית השוטפת (מיון פסולת למיחזור)‪,‬‬ ‫כמה פרויקטים גדולים ומתמשכים בדגש‬ ‫על טיפוח מנהיגות סביבתית בקרב הילדים‪.‬‬ ‫בבית הספר פועלת קבוצת "מנהיגות ירוקה"‬ ‫המובילה את הנושא הסביבתי בבית הספר‪.‬‬ ‫במסגרת פרויקט אימוץ שמורת אלוני‬ ‫אבא‪ ,‬בהובלת רשות הטבע והגנים‪ ,‬פועלים‬ ‫ילדי "מרחבים" יחד עם ילדי כעביה לטיפוח‬

‫השמורה ולנקיונה‪ .‬במסגרת פרויקט מוזיאון‬ ‫עין דור מתקיימת פעילות דומה בשיתוף‬ ‫ילדי מנשיה זבדה‪" .‬אלה שני פרויקטים אשר‬ ‫משלבים דו קיום עם הנושא הסביבתי‪ ,‬וכיום‬ ‫אנחנו רואים ניצנים של דיאלוג בין הילדים‪,‬‬ ‫וזה יעד חשוב מאוד בנוסף לעניין הירוק‪",‬‬ ‫אומרת דורית שילדן‪ ,‬המרכזת את החינוך‬ ‫הסביבתי בבית הספר‪" .‬השנה אנחנו נכנסים‬ ‫לפרויקט חדש‪' ,‬שקוף לסביבה' ‪ -‬פעילות‬ ‫באזור הקישון ‪ -‬וממשיכים בפרויקט של‬ ‫הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות‪ ,‬שבו‬ ‫אנחנו מעורבים כבר כמה שנים‪".‬‬ ‫ב"מרחבים" פועלת גם קבוצת מנהיגות‬ ‫ירוקה‪ ,‬הפועלת ללא הרף להטמעת אורח‬ ‫חיים מקיים בתחומי בית הספר ובשיתוף‬ ‫הקהילה‪ ,‬לצד פרויקט של היכרות עם ציפו־‬ ‫רי הבר בסביבת המגורים‪.‬‬

‫אל תתמודדו עם קשיים לבד‬ ‫מרכז לטיפול קבוצתי בילדים והורים מופעל במועצה על ידי המחלקה‬ ‫לשירותים חברתיים – רווחה והשירות הפסיכולוגי ונותן מענה לקשיים ובעיות‬

‫לעיתים אנו מזהים אצל ילדינו קושי‬ ‫המתבטא ביחסים חברתיים עם קבוצת בני‬ ‫גילו‪ .‬קושי כזה יכול להופיע בעת שי־‬ ‫נויים‪ ,‬מעברים‪ ,‬משברים‪ ,‬בשל טמפרמנט‬ ‫של הילד‪ ,‬ויוצר מעגל של צבירת כישלו־‬ ‫נות הפוגעת בביטחון ובדימוי העצמי עד‬ ‫להימנעות או תוקפנות ביחסים חברתיים‪.‬‬ ‫"המרכז לטיפול קבוצתי בילדים‬ ‫והורים" פותח את שנת הפעילות החמישית‬ ‫עם מגוון קבוצות לילדים‪ ,‬קבוצות להורים‬ ‫וקבוצה משותפת המיועדת לשיפור הקשר‬ ‫והתקשורת בין הורה לילד‪.‬‬ ‫ג' אימא של ע' ביקשה לצרף את בתה‬ ‫בת ה־ ‪ 8‬לקבוצה לפיתוח מיומנויות‬ ‫חברתיות לאחר ששמה לב כי הילדה‬ ‫היפה והמוכשרת שלה‪ ,‬שמרבה לשחק‬ ‫עם אחיותיה בבית‪ ,‬מתלוננת על כך‬ ‫ש"הילדים בכיתה אינם משחקים עמה"‬ ‫ולדברי המחנכת "היא נמצאת לבד בה־‬ ‫פסקות‪ ,‬עומדת ליד הילדים מבלי לפנות‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫אליהם ובצפייה שהם ייצרו עמה קשר"‪.‬‬ ‫לאחר ‪ 20‬מפגשים בקבוצה‪ ,‬במפגש‬ ‫מסכם שנערך בבית הספר ניכרו התוצאות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫"אמא‪ :‬מאז הצטרפותה של ע' לקבוצה‬ ‫חל שינוי משמעותי‪" :‬כשהיא משחקת עם‬ ‫חברים בבית‪ ,‬המשחק ביניהם זורם ללא‬ ‫צורך שלי להתערב"‪.‬‬ ‫"בחברה‪ ,‬היא מוכנה להתפשר ולשחק‬ ‫במשחקים שאחרים מציעים‪ ,‬ובעקבות זאת‬ ‫גם משחקים אחר כך במשחקים שהיא מצי־‬ ‫עה‪ .‬עד לא מזמן אם לא שיחקו במה שה־‬ ‫ציעה‪ ,‬נפגעה מכך ולא הצטרפה למשחק"‪.‬‬ ‫מחנכת‪" :‬בחודשים האחרונים‪ ,‬חל שיפור‬ ‫אצל ע' ‪ ,‬היא משתתפת במשחק בהפסקות‬ ‫ולא נשארת לבד כפי שהיה בעבר‪ ,‬יש לה‬ ‫מספר חברים בכיתה והיא שמחה ונהנית"‪.‬‬ ‫פסיכולוגית‪ " :‬הקבוצה תרמה מאוד‬ ‫ל־ ע' בכך שהיוותה בשבילה מקום בטוח‬ ‫בו היא יכולה להביע את הקנאה והכעסים‬

‫ושמה זרקור על הכוחות‪ .‬בנוסף הקבוצה‬ ‫תרמה ל ע' בנושא של הגמישות המתבטאת‬ ‫גם בבית וגם בכיתה‪".‬‬ ‫דלית רויטר‪ ,‬מרכזת המרכז‪ ,‬מסבירה‪:‬‬ ‫"אנחנו קובעים לכל ילד המשתתף בקבו־‬ ‫צה יעדים מדידים המאפשרים לנו לעקוב‬ ‫אחר התקדמותו‪ .‬בשנת תשע"א הושגו‬ ‫כ־‪ 84%‬מהיעדים שהוצבו בקבוצות לפיתוח‬ ‫מיומנויות חברתיות‪".‬‬ ‫במשוב שהתקבל ממנהלי בתי ספר‬ ‫נכתב כי במרבית המקרים‪ ,‬נצפה שינוי‬ ‫חיובי ביותר בתפקודם החברתי של יל־‬ ‫דים שהשתתפו בקבוצות‪ ,‬בכיתה‪ ,‬בהפ־‬ ‫סקות ובפעילות החברתית‪ .‬כמו כן צוינה‬ ‫החשיבות הרבה שיש למפגשים המער־‬ ‫כתיים שמתקיימים בבית הספר בהש־‬ ‫תתפות‪ :‬ההורים‪ ,‬המחנכת‪ ,‬פסיכולוגית‬ ‫בית הספר ומנחי הקבוצה‪ .‬מטרת המפ־‬ ‫גשים לאפשר תקשורת ישירה ותומכת‬ ‫בהישגי הילד והצפת הקשיים עליהם יש‬

‫להמשיך ולעבוד בהמשך‪.‬‬ ‫במרכז‪ ,‬המופעל על ידי המחלקה לשרו־‬ ‫תים חברתיים־רווחה והשירות הפסיכולוגי‪,‬‬ ‫מתקיימות קבוצות מסוגים שונים‪ .‬קבוצות‬ ‫הילדים כוללות קבוצות לפיתוח מיומנויות‬ ‫חברתיות באמצעות מוסיקה‪ ,‬תנועה‪ ,‬הבעה‬ ‫ויצירה וקבוצה של אחים לילדים עם צר־‬ ‫כים מיוחדים‪ .‬קבוצות ההורים כוללות‬ ‫עיסוק בנוכחות הורית משמעותית‪ ,‬הורים‬ ‫גרושים‪ ,‬הורים לילדים עם הפרעות קשב‬ ‫וריכוז‪ ,‬הורים לילדים עם פחדים משמעו־‬ ‫תיים‪ ,‬הורים לילדים עם הפרעות תקשורת‪,‬‬ ‫ומשפחות חד הוריות ללא דמות אב‪ .‬קבו־‬ ‫צות המשותפות לילדים והוריהם פועלות‬ ‫בטבע‪ ,‬ועוסקות בקשר ובתקשורת בין יל־‬ ‫דים והורים‪ ,‬באמצעות "טבע־תרפיה"‪.‬‬ ‫למידע נוסף‪ ,‬אנא בקרו באתר המועצה‬ ‫‪ www.eyz.org.il‬תחת הכותרת‪ :‬קהלי‬ ‫יעד ‪ -‬המרכזים הטיפוליים‪ .‬עו"ס דלית‬ ‫רויטר ‪ -‬טלפון‪04-6520066/7 :‬‬

‫‪11‬‬

‫הסטוריה‬

‫סוגרים מעגל‪:‬‬

‫נהלל‪ ,‬סיכום ביניים‬ ‫אבני דרך בתולדות מושב העובדים הראשון‪ ,‬החוגג ‪ 90‬שנה להיווסדו‬

‫ביום שישי‪ 2 ,‬בספטמבר‪ ,‬התכנסה קהילת‬ ‫נהלל‪ ,‬יחד עם אורחים רבים‪ ,‬לחגוג ‪ 90‬שנה‬ ‫לייסוד המושב‪ .‬הארוע נפתח באזכרה לאנשי‬ ‫נהלל שהלכו לעולמם בתשעים השנים הללו‪,‬‬ ‫והסתיים במופע החגיגי "לוח לבנו ‪ -‬עיגול‬ ‫חיינו" (כתיבה ובימוי ‪ -‬עידו דגני)‪ .‬במה־‬ ‫לך היום התקיימו סיורים במושב‪ ,‬והמבקרים‬ ‫הוזמנו להתרשם מתערוכת הצילומים בבית‬ ‫העם‪ ,‬בתצוגת תמונות מבית הספר‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫"היום‪ ,‬בעיגול המיוחד שלנו‪ ,‬גדלים בני‬ ‫דור חמישי באותה חלקת משק שבחרו סבי־‬ ‫סביהם‪ ",‬אמר ראש המועצה אייל בצר‪" .‬סבא‬ ‫וסבתא שלי ‪ -‬שפרה לבית שטורמן וישראל‬ ‫בצר ‪ -‬עלו עם ראשוני המתיישבים לנהלל‪.‬‬ ‫היום גדלים נכדי במשק סבי־סבתם ‪ -‬דבורה‬ ‫ושמואל דיין ‪ -‬שגם הם היו במייסדי נהלל‪".‬‬ ‫אריק נחמקין‪ ,‬יליד ‪ ,1925‬זוכר היטב את‬ ‫ילדותו במושב‪" .‬כילדים היינו פראי אדם‪.‬‬ ‫כשהגיע אלינו מורה לאנגלית גירשנו אותו‬ ‫ לא היינו מוכנים ללמוד אנגלית‪ ,‬שסימ־‬‫לה את המנדט הבריטי שמירר את חיינו‪ .‬גם‬ ‫למורים האחרים היינו עושים עניינים‪ ,‬ואני‬ ‫זוכר איך המורה יצחק צציס היה מתגנב עם‬ ‫הסרגל ומוריד לנו אותו על היד‪".‬‬ ‫"במונחים של היום היינו עניים‪ ,‬מתחת‬ ‫לקו העוני‪ ,‬אבל אנחנו כמובן לא ידענו את‬ ‫זה‪ .‬מכיוון שגרנו במושב היה תמיד מה לא־‬ ‫כול‪ .‬לכל אחד היה זוג נעליים אחד‪ ,‬אבל לא‬ ‫העלינו על דעתנו שזה לא מספיק‪ .‬בגדים היו‬ ‫לי מספיק‪ ,‬כי אמא שלי ידעה לתפור היטב‪".‬‬

‫שבעה באוהל הראשון‬

‫הכל התחיל בח' אלול תרפ"א ‪11.9.1921 -‬‬ ‫ בהתיישבות בגבעת הכיבוש‪" .‬הם היו‬‫שבעה באוהל הראשון בנהלל‪ ",‬כתב לימים‬ ‫דוד גולן‪ .‬ויעקב אורי כתב‪" :‬הגענו לדרך‬ ‫הפונה לכפר מהלול‪ ,‬עלינו על הגבעות‬ ‫הסמוכות לכביש והשקפנו על פני העמק‪.‬‬ ‫האדמה עשתה רושם יפה בצבעה ובצמ־‬ ‫חייתה‪ .‬במרכזה התרוממה רמה רחבת ידיים‬

‫מכונת הדייש‪1932 ,‬‬

‫לא־גבוהה וסגלגלה‪ ,‬מסביב לה נחלי מים‪".‬‬

‫דת חדשה‬

‫"המייסדים היו אנשים שמרדו בבית‬ ‫אבא ואימצו דת חדשה‪ ,‬דת העבודה‪.‬‬ ‫התנ"ך שימש להם מורה דרך לאומי‪,‬‬ ‫לא דתי‪ .‬לימים‪ ,‬כשהצטרפו הוריהם של‬ ‫המייסדים למושב‪ ,‬הובא למושב רב תימני‬ ‫צעיר בשם זכריה הכהן‪ ,‬שהצליח לתפוס‬ ‫כאן מקום משמעותי בזכות חוכמת חיים‪,‬‬ ‫פתיחות ובעיקר הומור‪ ,‬והצליח לבנות כאן‬ ‫גם חיים דתיים‪ ".‬כך הסביר עופר אבידוב‪,‬‬ ‫שהדריך את המבקרים והתושבים בחג הת־‬ ‫שעים‪.‬‬

‫עיגול על שום מה?‬

‫האדריכל ריכארד קאופמן‪ ,‬שתכנן את‬ ‫המושב‪ ,‬הסביר לימים את הרציונל התכ־‬ ‫נוני‪" :‬צריך היה לישב כאן בבת אחת מספר‬ ‫קבוע מראש של משפחות מתיישבים‪...‬‬ ‫תנאים אלה‪ ,‬השונים ביסודם‪ ,‬גרמו לא רק‬ ‫לצורת כפר השונה מזו של הכפר המסור־‬ ‫תי‪ ,‬אלא גררו אחריהם‪ ,‬שאף המסתכל מן‬ ‫הצד צריך היה לשנות את מושגי היופי‬

‫המקובלים‪ ,‬ולהסתגל לצורות חדשות‪".‬‬

‫הייעוד‬

‫ב־‪ 1923‬נוסד במושב בית הספר החקלאי‬ ‫לצעירות‪ ,‬שהכשיר עולות חדשות וילידות‬ ‫הארץ לעבודה חקלאית‪" .‬סוף סוף הגעתי‬ ‫הביתה‪ ,‬לארץ ישראל‪ ",‬כתבה חנה סנש אר־‬ ‫בעה ימים אחרי שהגיעה לנהלל‪" .‬אינני שו־‬ ‫כחת לרגע שאני משקיפה על הכל מנקודת‬ ‫ראות אידאלית ושעוד נכונו לי ימים קשים‪.‬‬ ‫מטרת חיי‪ ,‬יעודי‪ ,‬הם שקושרים אותי לארץ‪,‬‬ ‫ברצוני לא לחיות סתם אלא למלא יעוד‪ .‬אבל‬ ‫הן כל מי שחי כאן ממלא יעוד‪".‬‬

‫פיגוע‬

‫בכ"ד כסלו תרצ"ג (‪ 22‬בדצמבר ‪,)1932‬‬ ‫ערב חג החנוכה‪ ,‬נזרק מטען צינור לצריף‬ ‫שבו התגוררה משפחת יעקבי‪ ,‬ושניים מבני‬ ‫המשפחה נהרגו ‪ -‬דוד בן השמונה ואביו יוסף‪.‬‬ ‫הפיגוע בוצע על ידי כנופיית עז־א־דין אל‬ ‫קאסם‪.‬‬ ‫"זה היה פיגוע על רקע דתי־לאומני‪,‬‬ ‫לא טריטוריאלי‪ ",‬מסביר עפר אבירן‪ ,‬איש‬ ‫נהלל‪ ,‬שהדריך גם הוא את המבקרים ביום‬

‫החג‪" .‬הוא לא היה הפיגוע הראשון‪ ,‬אבל‬ ‫ברור שמטרתו היתה לפגוע בנהלל כסמל‬ ‫ההתיישבות החלוצית כאן‪".‬‬ ‫לנוכח המצב הבטחוני הקימו אנשי נהלל‬ ‫בשנת ‪ 1929‬את "ועד גוש נהלל" ‪ -‬גוף בט־‬ ‫חוני‪ ,‬בראשות צבי יהודה‪ ,‬שמטרתו‪ :‬הגנת‬ ‫נהלל והעמק‪ .‬מהגוף הזה התפתחה בשנות‬ ‫הארבעים המועצה האזורית נהלל‪ ,‬בראשות‬ ‫ישראל בלוך‪ ,‬שהפכה לימים למועצה האזו־‬ ‫רית עמק יזרעאל‪.‬‬

‫שנות פיתוח‬

‫בשנת ‪ 1936‬העניקה קרן היסוד הלוואות‬ ‫בתנאים טובים לכל המשפחות‪ ,‬והמשקים‬ ‫גדלו והתבססו‪ .‬כדי לקבל את ההלוואות‬ ‫האלה נדרשו אנשי המושב למשכן רכוש‬ ‫מסוגים שונים ‪ -‬מחרשות‪ ,‬בתי שימוש‪ ,‬פרות‬ ‫ועוד‪.‬‬

‫המלחמות הגדולות‬

‫בשנות הארבעים התנדבו רבים מבני‬ ‫נהלל‪ ,‬בחורים ובחורות‪ ,‬לצבא הבריטי‪ ,‬לב־‬ ‫ריגדה ול־‪( ATS‬חיל הנשים)‪ ,‬ובמסגרתם‬ ‫הם לחמו בנאצים‪ .‬לאחר מלחמת העולם‬

‫שאול אלקנה‬

‫להיות דור רביעי בנהלל‬ ‫שמי שאול אלקנה‪ ,‬בן לרותי ומוישלה‪,‬‬ ‫נכד ליפה וביניה‪ ,‬נין ליהודית ויוסקה‪,‬‬ ‫ממייסדי דגניה ונהלל‪.‬‬ ‫להיות דור רביעי בנהלל‪ :‬להכיר‬ ‫בעל פה את כל השמות אשר על קיר‬ ‫הזכרון‪ ,‬לחוש התרגשות בכל פעם‬ ‫שאתה פוסע לתוך חדר ההנצחה‪ ,‬לה־‬ ‫בין ששמות אילו הם בסיס הקיום שלנו‬

‫‪12‬‬

‫במושב ובארץ הזאת‪ ,‬להכיר חלק מה־‬ ‫שמות שעל הקיר גם מבין חבריך לכי־‬ ‫תה‪ ,‬ולא להבין מה מוזר בזה‪ .‬להתפלל‬ ‫בכל ליבך שלא תתווסף לקיר לעולם‬ ‫תמונה נוספת‪.‬‬ ‫לשלוח את הילדים שלך‪ ,‬ילדי הדור‬ ‫החמישי‪ ,‬לאותו גן ילדים שאתה הלכת‬ ‫אליו‪ ,‬שאביך הלך אליו ושסבך הלך‬

‫אליו‪ ,‬להבין עד כמה זה לא טריוויאלי‬ ‫ולהיות מאושר על כך‪.‬‬ ‫לפגוש את הגננת שלך בצרכניה גם‬ ‫בגיל ‪ ,30‬ולראות בעיניה שהיא אוהבת‬ ‫אותך ודואגת לך בדיוק כפי שאהבה‬ ‫ודאגה כשהיית בן ארבע‪.‬‬ ‫למצוא את עצמך על פסגת הר‬ ‫בבוליביה‪ ,‬בקבלת שבת בבית חב"ד‬

‫בבנגקוק‪ ,‬במהלך שמירה בלתי נגמ־‬ ‫רת בצבא או באמצע ישיבת מנהלים‪,‬‬ ‫מזמזם לעצמך פתאום‪ ,‬מבלי משים‪,‬‬ ‫את "נהלל‪ ,‬אני מנהלל‪ ,‬זה מחייב‪ ,‬זה‬ ‫מקרב" האלמותי מחגיגות ה־‪ ,65‬ול־‬ ‫חייך לעצמך בשקט‪...‬‬ ‫מתוך דברים שנשא שאול אלקנה‬ ‫בטקס האזכרה שהתקיים בבוקר החג‪.‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫על סף התהום‬

‫בובלה והעגל‪( 1971 ,‬התמו‬

‫נות באדיבות ארכיון נהלל)‬

‫נשארו כמה מבני נהלל באירופה‪ ,‬במטרה‬ ‫להדריך בני נוער יהודיים ולסייע בהעלאת‬ ‫שארית הפליטה‪.‬‬ ‫עד סוף מלחמת השחרור נפלו ‪ 18‬מבני‬ ‫נהלל‪ ,‬וב־‪ 1951‬הקים הפסל מרדכי כפרי‬ ‫אנדרטה לזכרם‪ .‬עד היום נפלו במלחמות‬ ‫ארבעים מאנשי נהלל‪ ,‬והאחרון הוא סרן‬ ‫צור זרחי‪ ,‬שנפל במלחמת לבנון השנייה‬ ‫(ראו עמ' ‪.)14‬‬

‫רווחה ושבר‬

‫בשנת ‪ 1954‬הגיע דוד בן גוריון משדה‬ ‫בוקר לנהלל‪ ,‬וקרא לחברי המושבים‬ ‫הוותיקים לרדת דרומה ולסייע לעו־‬ ‫לים החדשים בהתבססות בנגב‪ .‬במושבים‬ ‫הוותיקים מכרו משפחות רבות את בעלי‬ ‫החיים‪ ,‬סגרו את המשק החקלאי ויצאו‬ ‫לשליחות‪ .‬התוצאה ‪ -‬עזרה גדולה למוש־‬ ‫בי העולים‪ ,‬אך קיפאון בצמיחה הכלכלית‬ ‫במושבים הוותיקים‪.‬‬

‫חוט שחור‬

‫נקראים לדגל‬

‫התפתחות ענף תרנגולי ההודו‪ ,‬כמו גם‬ ‫הכותנה והפקאן ה"כובשים" את המרח־‬ ‫בים שמסביב‪ ,‬היטיבה בשנות השישים את‬ ‫מצבו הכלכלי של המושב‪ .‬עם זאת‪ ,‬במי־‬ ‫שור האידיאולוגי התגלעו מחלוקות‪ ,‬בין‬ ‫השאר סביב "חוק המושבים" (‪ ,)1965‬שאסר‬ ‫על חברי המושב לעזוב אותו לתקופות‬ ‫ממושכות‪ .‬הסוגייה המרכזית‪ :‬כוחו של הכלל‬ ‫ומרותו מול דרישות הפרט וזכויותיו‪.‬‬ ‫מלחמת יום הכיפורים גבתה את חייהם‬ ‫של שבעה מבני נהלל‪ ,‬ומותם השפיע עמו־‬ ‫קות על מצב רוחה של הקהילה כולה‪" .‬המ־‬ ‫לחמה קשרה בחוט שחור את כל המשפחות‬ ‫בנהלל‪ ",‬מספר עפר אבירן‪" .‬זה היה שכול‬ ‫שעטף את המושב כולו‪ .‬בחתונות ובמסיבות‬ ‫פסקו השירה והריקודים‪ ,‬ושנים רבות חלפו‬ ‫עד שהשמחה חזרה למושב‪".‬‬

‫המשבר הכלכלי של שנות השמונים פגע‬ ‫קשות גם בהתיישבות העובדת‪ .‬ארגון מושבי‬ ‫הצפון פשט את הרגל‪ ,‬ומושב נהלל ‪ -‬שהשקיע‬ ‫בארגון חלק ניכר מהונו ‪ -‬הפסיד הון עתק‪.‬‬ ‫הבנקים סגרו את קווי האשראי וכמה מהמש־‬ ‫קים פשטו את הרגל‪ .‬המשבר‪ ,‬שהגיע לשיאו‬ ‫בסוף שנות השמונים‪ ,‬פורר את עקרון הערבות‬ ‫ההדדית‪ ,‬מאבני היסוד של מושב העובדים‪ ,‬אך‬ ‫לא פגע בסולידריות הקהילתית‪.‬‬

‫ההסדר‬

‫תשע השנים הקשות הסתיימו ב־ ‪,1995‬‬ ‫בהסדר החובות בין הבנקים למושבים ול־‬ ‫קיבוצים (חוק גל)‪ ,‬שמחק נתח משמעותי מן‬ ‫החובות‪.‬‬

‫העתיד‬

‫כיום ישנם בנהלל כ־‪ 25‬משקים חקלאיים‬ ‫פעילים‪ ,‬ביניהם משקים גדולים‪" .‬כל האד־‬ ‫מות שלנו מעובדות‪ ",‬אומר עפר אבירן‪,‬‬ ‫העורך סיורים במושב ובסביבתו‪" .‬אנחנו לא‬ ‫יישוב נדלניסטי ולכן לא היו ולא יהיו כאן‬ ‫הרחבות בסגנון המקובל כיום‪ .‬עם זאת‪ ,‬הגיע‬ ‫הזמן להרחיב את הקהילה‪ ,‬וזו שאלה גדולה‬ ‫איך לעשות את זה‪ .‬הדור הרביעי מתלבט‬ ‫בעניין דרכו במושב ‪ -‬האם לעזוב את הח־‬ ‫קלאות? האם יישארו כמה משקים פעילים‬ ‫שיעסקו בחקלאות מודרנית‪ ,‬טכנולוגית‪,‬‬ ‫שיש בה פוטנציאל רווחי? להפוך למעין‬ ‫ישוב קהילתי־כפרי? ימים יגידו‪".‬‬

‫אייל ירדנאי‬

‫עושה הסטוריה‬ ‫אייל ירדנאי‪ ,‬יליד נהלל (‪ ,)1955‬הוא‬ ‫האחראי למהפכת המיחשוב המתרחשת‬ ‫בארכיון של המושב בשנתיים האחרונות‪.‬‬ ‫המהפכה הזאת נחשפה בחג ה־‪ 90‬בבית‬ ‫העם‪ ,‬שם הוצבו עמדות מחשב שבהן יכלו‬ ‫המבקרים והתושבים לעיין בחומר הסרוק‪.‬‬ ‫איך נולד הרעיון?‬ ‫לפני שנתיים הייתי שותף להכנות חג‬ ‫ה־‪ 88‬לנהלל‪ .‬לצורך הכנת מצגת מצאתי‬

‫"החוויה הכי חזקה בחיים‬ ‫שלי‪ ".‬שתי בריכות המים‬ ‫שנבנו בתחילת דרכו של‬ ‫כץ‬ ‫חשוןסמדר‬ ‫ציור של‬ ‫נובמבר ‪-‬‬ ‫המושב‬ ‫תשע"ב‬ ‫‪2011‬‬

‫את עצמי נובר בחומר הארכיון‪ ,‬ויצאתי‬ ‫ממנו בהחלטה שיש למחשבו‪ .‬הבנתי שיש‬ ‫כאן אוצר היסטורי שקשה מאוד להגיע‬ ‫אליו אם הוא לא ממוחשב‪.‬‬ ‫והתוצאות?‬ ‫עד כה נסרקו ‪ 86‬אלף מסמכים‬ ‫וכ־‪ 3,200‬תמונות‪ ,‬על ידי חברה חיצו־‬ ‫נית‪ .‬שאר העבודה נעשית על ידי קלד־‬ ‫נית בשכר ומתנדבים‪ ,‬וכל החומר הסרוק‬

‫נמצא על השרת ומקבל גיבוי יומי ‪ .‬בנוסף‬ ‫מגובה כל החומר על מיקרופילמים‪.‬‬ ‫ומה הלאה?‬ ‫עיקר העבודה כיום היא המשך קיט־‬ ‫לוג המסמכים‪ .‬בקרוב נעלה את החומר‬ ‫לאינטרנט‪ ,‬כך שכל מורה‪ ,‬תלמיד‪ ,‬חוקר‬ ‫או אדם שמתעניין יוכל לשוטט בארכיון‬ ‫ולעיין בכל מסמך או תמונה אשר יוגדרו‬ ‫כפתוחים לציבור‪.‬‬

‫סמדר כץ‬

‫מאה אהבות‬ ‫בשלושת החודשים שקדמו לחג‬ ‫התשעים היתה סמדר כץ‪ ,‬תושבת‬ ‫נהלל‪ ,‬שקועה במירוץ מטורף וייחודי‪.‬‬ ‫"לקראת חג ה־‪ 90‬פנו אלי המארגנים‬ ‫בהצעה לצייר את כל דיוקנאותיהם‬ ‫של ותיקי נהלל ‪ -‬כל מי שעבר את‬ ‫גיל שבעים‪" .‬היה לי ברור שזה עומד‬ ‫להיות מרתון רציני‪ ,‬כי מדובר במאה‬ ‫אנשים‪ ,‬אבל לא היססתי‪ .‬התחלתי‬ ‫מהמבוגרים ביותר‪ ,‬ביניהם אישה בת‬ ‫מאה‪ ,‬ולאט לאט השלמתי את מאה‬ ‫הדיוקנאות‪ .‬בשעות הבוקר המוקד־‬ ‫מות ובשעות הצהריים‪ ,‬שבהן הוותי־‬ ‫קים נחים‪ ,‬ישבתי במקומות שונים‬ ‫במעגל וציירתי את נופי נהלל‪".‬‬ ‫סמדר‪ ,‬ילידת נהלל ("ילדה‪ ,‬של‬ ‫מי את?" ‪" -‬של וישנבסקי‪ .‬סליחה‪,‬‬ ‫של שחר") נשואה לדני‪ ,‬אדריכל‬ ‫ומוזיקאי‪ ,‬ואמא לעדן‪ ,‬נגה וערי‪ .‬את‬ ‫הקריירה שלה בציור החלה כ"ציירת‬ ‫הכיתה" בבית הספר לנהלל ("סמדר‪,‬‬ ‫גשי ללוח ותציירי סוס")‪ ,‬שם נדונה‬ ‫לוועדת קישוט ‪" -‬עבד נרצע של‬ ‫פלקטים שלמורים אין חשק להכין‪".‬‬ ‫בבגרותה למדה גרפיקה בטכניון‬ ‫("ממה כבר אפשר להתפרנס שהכי‬ ‫קרוב לציור?")‪ ,‬תולדות האמנות‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬וציור בקולג'‬ ‫‪ SVA‬ניו־יורק ובאנגליה‪.‬‬ ‫איזו חוויה השאירו בך שלושת‬ ‫החודשים האלה?‬ ‫זאת היתה החוויה הכי חזקה בחיים‬ ‫שלי‪ .‬הרגשתי כאילו אני עושה אהבה‬ ‫עם האנשים האלה‪ .‬ישבתי מול מאה‬ ‫אנשים שונים‪ ,‬אחד בכל פעם‪ ,‬והקש־‬ ‫בתי להם בזמן שציירתי אותם‪.‬‬ ‫איך הם התנהגו?‬ ‫הם היו דוגמנים נהדרים‪ .‬כולם‬ ‫שיתפו פעולה‪ ,‬וזה לא דבר פשוט‬ ‫לשבת שעה‪ ,‬בעיקר כשאתה מבוגר‪.‬‬ ‫זה היה מוזר?‬ ‫זאת סיטואציה שיוצרת קירבה‬ ‫נדירה מאוד‪ ,‬והאמת היא שלפעמים‬ ‫הדברים שלהם היו כל כך מעניינים‪,‬‬ ‫שלפעמים התחשק לי להפסיק לצייר‬ ‫ולהתחיל לכתוב‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫ציונות‬

‫בדרכם‬

‫צביעת בתים במסגרת‬ ‫"היום הרביעי"‬

‫חמש שנים למסע "דרך ארץ"‪ ,‬המתקיים לזכרם של חללי העמק במלחמת לבנון השנייה‬ ‫ב־‪ 24‬באוגוסט יצא לדרך‪ ,‬בפעם החמי־‬ ‫שית‪ ,‬מסע "דרך ארץ" ובו השתתפו כמא־‬ ‫תיים נערים ‪ -‬מסיימי כיתה י"א מיישובי‬ ‫המועצה ומרמת ישי ‪ -‬וכחמישים מדריכים‬ ‫ואנשי מינהלה‪.‬‬ ‫מפעל "דרך ארץ" המתקיים בשיתוף‬ ‫מחלקת הנוער במועצה הוא מפעל שאותו‬ ‫יזמה‪ ,‬הקימה‪ ,‬מובילה ומדריכה קבוצת‬ ‫צעירים בני העמק לזכר חמשת בני העמק‬ ‫שנפלו במלחמת לבנון השנייה‪ :‬יונתן‬ ‫הדסי ממרחביה‪ ,‬אורן ליפשיץ מגזית‪,‬‬ ‫גלעד שטוקלמן מתמרת‪ ,‬יניב טמרסון‬ ‫מצפורי וצור זרחי מנהלל ‪ -‬יהי זכרם‬ ‫ברוך‪.‬‬ ‫מטרתם של החבר'ה הצעירים היא לה־‬ ‫נחיל לבני הנוער בעמק את אהבת הארץ‬ ‫ואת ידיעת הארץ‪" .‬מפעל "דרך ארץ" הוא‬ ‫יותר מטיול‪ ",‬אומר רותם מור מאלון הג־‬ ‫ליל‪ ,‬שהשתתף במסע‪" .‬הוא שלושה ימים‬ ‫של התנתקות מחיי היום־יום של הריאלטי‪,‬‬ ‫המחשב והאייפון‪ .‬זה מסע שבו אפשר להבין‬ ‫למה אנחנו צריכים לתת מעצמנו למדינה‪,‬‬ ‫איפה החלק שלי בנטל‪ ,‬מהי ציונות ואיפה‬ ‫היא נמצאת אצל כל אחד מאיתנו‪" .‬דרך‬ ‫ארץ" הפך למסע חובה לכל בני הנוער‬ ‫בעמק‪ ,‬שיודעים שאסור לפספס את שלו־‬ ‫שת הימים האלה‪ .‬ההיענות של בני הנוער‬ ‫לעזור גם מעבר למסע עצמו‪ ,‬בפעילויות‬

‫נוספות שקשורות לתרומה לקהילה‪ ,‬מו־‬ ‫כיחה שהדברים שדיברנו עליהם במסע‪,‬‬ ‫והדיונים האינסופיים שהתפתחו בו‪ ,‬חיל־‬ ‫חלו לתוכנו וגרמו לנו לפתוח את הראש‬ ‫קצת מעבר לחיי היום־יום"‪.‬‬ ‫מתן לוין מנהלל הוא שהגה את הר־‬ ‫עיון הזה ‪ -‬טיול לזכר הנופלים ‪ -‬וסחף‬ ‫אחריו חברים נוספים‪" .‬הרעיון שלנו היה‬ ‫לעשות משהו בכיוון של עשייה‪ ,‬שיש בו‬ ‫גם היבט יותר אישי‪ ".‬לוין‪ ,‬והצוות שה־‬ ‫תרקם סביבו‪ ,‬גיבשו בהדרגה את מסג־‬ ‫רת הפרויקט‪ :‬שלושה ימי מסע בסביבות‬ ‫גבול הצפון‪ .‬היום הראשון מתמקד בה־‬ ‫תוודעות לסיפוריהם של הנופלים; היום‬ ‫השני ‪ -‬בירורים בנושאים של זהות‬ ‫יהודית‪ ,‬ציונית ואישית; היום השלישי‬ ‫מתמקד בשאלות של מעורבות חברתית‪.‬‬ ‫"היה לנו ברור שזה יהיה מסע של שאלות ‪-‬‬ ‫למה אנחנו חיים כאן‪ְ ,‬למה אנחנו מחויבים‪,‬‬ ‫למה חשוב להתגייס לצבא ומה פתאום‬ ‫להסתער בקרב‪ ",‬אומר אור יחזקאלי מב־‬ ‫לפוריה‪ .‬אור נמנה עם מייסדי הפרויקט‪,‬‬ ‫והשנה הדריך את הנערים בפעם החמי־‬ ‫שית לצדם של שני אחיו התאומים ‪ -‬ניצן‪,‬‬ ‫שהוביל השנה את המסע‪ ,‬וניב‪ ,‬שהוביל‬ ‫אותו בשנת ‪.2010‬‬ ‫בכל שנה מקבל צעיר אחר מהעמק "מי־‬ ‫נוי" ממייסדי הפרויקט ומוביל את המסע‬

‫באותה השנה‪ .‬ניצן יחזקאלי‪ ,‬שעשה זאת‬ ‫השנה‪ ,‬מספר על פרויקט "היום הרביעי" ‪-‬‬ ‫הרעיון שיצא אל הפועל בשנה האחרונה‪,‬‬ ‫שבמסגרתו "אנחנו מתמקדים בשאלה מה‬ ‫הלאה‪ ,‬מה עושים עם כל הידע‪ ,‬החוויות‬ ‫והמחשבות שהצטברו אצלנו המדריכים‬ ‫ואצל בני הנוער במסע"‪.‬‬ ‫במסגרת "היום הרביעי" נערכו בשנת‬ ‫תשע"א שלושה מבצעים של צביעת בתים‬ ‫של מעוטי יכולת בדיור הציבורי בעפו־‬ ‫לה‪ .‬בכל אחד מהמבצעים האלה השתתפו‬ ‫עשרות בני נוער מהעמק‪" .‬האנשים היו‬ ‫מאושרים‪ ",‬סיפרו המשתתפים‪" .‬הם שמחו‬ ‫שהגענו לפגוש אותם ולעשות למענם‪.‬‬ ‫הם לא שוחחו מזה זמן רב עם בני נוער‬ ‫ופתאום ראינו את החיוך שלהם ‪ -‬שאתה‬ ‫מחייך אליהם והם מחייכים אליך בחזרה‪.‬‬ ‫הפעילות המשותפת הזאת עם המדריכים‪,‬‬ ‫והעובדה שאנחנו קרובים בשכבת הגיל‪,‬‬ ‫גורמת להרגשת שייכות‪ .‬למרות שאנחנו‬ ‫עייפים בימי שישי ובחופשות‪ ,‬אנחנו מגי־‬ ‫עים וזה גורם לנו לרצות לעשות דברים‬ ‫נוספים למען הקהילה"‪.‬‬ ‫"העוצמה של המסע והחיבור שנוצר‬ ‫בין המדריכים הצעירים לתלמידי התיכון‬ ‫נובע מכך שאנו מדברים אל הנוער בגו־‬ ‫בה העיניים ובלי קלישאות‪ ",‬אומרת מורן‬ ‫ניר‪'" .‬דרך ארץ' הוא פרויקט המהווה גאווה‬

‫גדולה לעמק יזרעאל‪".‬‬ ‫"המסע הזה סחף אליו את הנוער‪ ",‬אומר‬ ‫ראש המועצה אייל בצר‪" .‬חבריהם של‬ ‫הנופלים החליטו לא לתת לזיכרון לשקוע‬ ‫בערפילי הזמן‪ ,‬אלא לפעול להעברת זכרם‬ ‫של הנופלים וערכיהם לנוער שלא זכה‬ ‫לפגוש את יונתן‪ ,‬אורן‪ ,‬גלעד‪ ,‬יניב וצור‪".‬‬ ‫בטקס הזיכרון‪ ,‬המתקיים בערב הראשון‬ ‫של המסע נשא דברים יוסי הדסי ממרחביה‪,‬‬ ‫אבא של יונתן ז"ל‪ ,‬בשם המשפחות השכו־‬ ‫לות‪" :‬לפני חמש שנים הבנו את פירושן‬ ‫האמיתי של המילים 'הודעה נמסרה למש־‬ ‫פחתו'‪ .‬עד אז לא ידענו שכאב לב קיים גם‬ ‫מחוץ לשירים‪ .‬לנו המשפחות יש נחמות‬ ‫קטנות‪ ,‬שהן כמו נקודות קטנות של אור‬ ‫בתוך עלטת האבל‪ .‬אחת מהן היא לראות‬ ‫אתכם מתגייסים למפעל החשוב הזה‪ .‬יש‬ ‫לנו גאווה גדולה בכם‪ .‬הפרויקט הזה חשוב‬ ‫מאוד לנוער העמק‪ ,‬אבל גם לנו‪ .‬שוב ושוב‬ ‫אחנו עומדים נפעמים‪ ,‬ואומרים לעצמנו‬ ‫שאם יש חיים אחרי המוות‪ ,‬אם הבנים שלנו‬ ‫יושבים בשמים ומסתכלים עלינו ועליכם‪,‬‬ ‫הם בטח גאים מאוד‪".‬‬ ‫"המדינה זקוקה לכם‪ ,‬אם בשנות השרות‪,‬‬ ‫אם בשרות משמעותי בצבא ובעזרה לקהילה‬ ‫בה אנו חיים‪ .‬זהו הזמן שלכם לקום‪ ,‬לעשות‬ ‫מעשה ולהתחיל לפעול" (יובל רייכר דבר‬ ‫המדריכים ‪ -‬טקס המסע ‪.)2011‬‬

‫חניכים ומדריכים‬ ‫במסע "דרך ארץ"‬

‫‪14‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫שומר‬

‫הזיכרון‬

‫נדב מן קיבל את פרס העמק על פועלו בתיעוד ההיסטוריה המצולמת של עמק יזרעאל‬

‫ראש המועצה אייל בצר (משמאל) וארזה גלס (ביתו של גדעון צימבל ז"ל)‬ ‫מעניקים לנדב מן את הפרס‬

‫בסוף חודש אוקטובר קיבל נדב‬ ‫מקיבוץ מרחביה את פרס העמק ע"ש‬ ‫גדעון צימבל‪ ,‬על פועלו במסגרת‬ ‫"ביתמונה" ‪ -‬פרויקט דיגיטציה של‬ ‫חומר היסטורי מהעמק ומרחבי ארץ‬ ‫ישראל‪ .‬במקביל נפתחת תערוכתו‬ ‫של מן ‪ -‬מבחר מצילומיו של איזי‬ ‫אורלוב ‪ -‬במוזיאון ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הסטודיו של מן נמצא באחד מחד־‬ ‫רי "החצר הישנה" של הקואופורציה‬ ‫במרחביה‪ ,‬מפעל שהיווה את ראשית‬ ‫ההתיישבות בעמק (‪ .)1911‬מן מוכר‬ ‫כיום במידה רבה בזכות הטור השבועי‬ ‫שלו ב־‪" - Ynet‬טיול לעבר ‪ -‬מסע‬ ‫בתמונות אל עברה של ארץ ישראל"‪.‬‬ ‫מזל טוב‪ .‬איך נכנסת לעיסוק‬ ‫הזה?‬ ‫בצעירותי בקיבוץ ריכזתי ענפים‬ ‫והתקדמתי לתפקיד מרכז משק‪.‬‬ ‫בשלב מסוים הרגשתי שזה כבר‬ ‫לא מעניין אותי‪ ,‬ולמדתי הנדסת‬ ‫מכונות‪ .‬אחר כך התגלגלתי לבית‬ ‫הספר "עמקים"‪ ,‬שם לימדתי פיזי־‬ ‫קה‪ ,‬מתמטיקה ומיחשוב ‪ -‬זה היה‬ ‫עידן מחשבי ה־‪ .XT‬במסגרת הזאת‬ ‫עזרתי לתלמידים להכין עבודות‬ ‫ממוחשבות בנושאים הסטוריים‪,‬‬ ‫ושם נדלקתי על הנושא‪ .‬ההסטוריה‬ ‫של ארץ ישראל עניינה אותי תמיד‪,‬‬ ‫אבל פתאום היה לי רעיון ממשי‬ ‫לעיסוק בהיסטוריה‪.‬‬ ‫מה היה הרעיון?‬ ‫הרעיון הבסיסי שלי בהקמת "בי־‬ ‫תמונה" היה להפוך תמונות ישנות‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫לפוסטרים‪ ,‬ולנסות למכור את הפוסטרים‬ ‫לגופים תיירותיים כמו בתי מלון‪ .‬התח־‬ ‫לתי לעבוד על זה‪ ,‬וגם הצלחתי להתפ־‬ ‫רנס‪ ,‬אבל אינתיפאדת אל־אקצה הסבה‬ ‫מהלומה אדירה לתיירות בכלל‪ ,‬ולחלום‬ ‫שלי בפרט‪ .‬אבל לא התייאשתי‪ ,‬אלא שי־‬ ‫ניתי מיקוד ומאז אני עוסק בעיקר בהצלת‬ ‫אלבומים בעלי ערך היסטורי ודיגיטציה‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫והפרנסה?‬ ‫זה נושא קצת כאוב‪ .‬היתה לי החלטה‬ ‫עקרונית לא לגבות כסף מבעלי האוספים‪,‬‬ ‫כי ברור לי שתשלום כזה עשוי למנוע מח־‬ ‫לקם לפנות אלי‪ .‬התוצאה היא שהפעילות‬ ‫הזאת שלי היא התנדבותית‪ ,‬ואני מתב־‬ ‫סס על גיוס כסף מגופים שונים שיכולים‬ ‫להפיק תועלת מהעבודה שלי‪ .‬יד בן צבי‬ ‫ואוניברסיטת חיפה עבדו איתי בעבר‪ ,‬אבל‬ ‫זה הסתיים‪ .‬לאחרונה נוצרו קשרי עבו־‬ ‫דה עם הספרייה הלאומית‪ ,‬ואני מקווה‬ ‫שההתקשרות הזאת תימשך‪.‬‬ ‫פרס העמק משמח אותך?‬ ‫בהחלט‪ ,‬אבל כדי להמשיך להפעיל את‬ ‫"ביתמונה" נחוץ לי סיוע ממשי‪ .‬בעיני זה‬ ‫פרויקט מאוד חשוב‪ ,‬במיוחד לעמק‪ ,‬אבל‬ ‫תודעת השימור בחברה שלנו ירודה מאוד‪.‬‬ ‫שימור ותיעוד אינם דברים שהמדינה רוצה‬ ‫להשקיע בהם‪.‬‬ ‫מה המסר שלך לציבור הרחב?‬ ‫לא לזרוק אלבומים ישנים ולא לקבור‬ ‫אותם‪ .‬כל אלבום כזה הוא אוצר‪ ,‬ואשמח‬ ‫לבוא לסרוק ולתעד כל חומר צילומי הס־‬ ‫טורי שקשור בארץ ישראל‪ ,‬מהמאה ה־‪19‬‬ ‫ועד שנות השבעים‪.‬‬

‫מלחמת העולם הראשונה‪ :1917 ,‬חיילי הטייסת הגרמנית מקימים מאהל בחצר‬ ‫הקואופרציה מרחביה עם מפקדם וולץ (הגבוה מאחור) באדיבות "ביתמונה"‬

‫הנמקת פרס העמק לשנת תשע"ב‬

‫"מי יספר‬ ‫עלילות העמק"‬ ‫פרס העמק הוענק לנדב מן על‬ ‫תרומתו הייחודית לתיעוד והנצחת‬ ‫ראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫"העמק הזה רואה מאה שנים ויותר‬ ‫את עבודת האדם והאדמה‪ ",‬כתבו‬ ‫חברי ועדת הפרס‪" .‬מי י ְַר ֶאה לנו את‬ ‫כל אלה‪ ,‬מי יספר עלילותיו של העמק‬ ‫ולא במלל בלבד אלא במראה עיניים‪,‬‬ ‫בתמונה אשר תחזור ותחיה מקומות‪,‬‬ ‫אירועים‪ ,‬אנשים ותקשור חוליה לחו־‬ ‫ליה בשרשרת הדורות‪ .‬נדב ַמן‪ ,‬איש‬ ‫מרחביה‪ ,‬עוסק מזה שנים בחיפוש המ־‬ ‫ראות של פעם‪ ,‬חוקר את שורשי המ־‬ ‫ראות והצילומים‪ ,‬לא מסתפק בתמונה‬ ‫אלא חודֶר אל סיפורי הרקע והאנשים‬ ‫ומתמונה אחת נוצר סיפור שלם‪ .‬וכך‬ ‫הולך ונוצר רצף מרתק של מראות‬ ‫ראשית ההתיישבות בעמק ‪ -‬סיפורן‬ ‫של משפחות ראשונות לדורותיהן‪,‬‬ ‫סיפורם של היישובים‪ ,‬של בתי הספר‪,‬‬ ‫של המלחמות‪".‬‬ ‫סא"ל גדעון צימבל ז"ל‪ ,‬שעל שמו‬ ‫פרס העמק‪ ,‬היה סגן ראש המועצה‬ ‫ונקרא לדגל במלחמת יום הכיפו־‬ ‫רים והתייצב אל מול הטנקים הסורים‬ ‫היורדים אל הכנרת‪ .‬גדעון‪ ,‬בן תל עד־‬

‫שים‪ ,‬בנם של מגיני תל־חי‪ ,‬הוא דמות‬ ‫מופת של עשיה ופיתוח במושב ובמוע־‬ ‫צה‪ .‬והנה בתערוכה שנערכה לאחרונה‬ ‫במוזיאון לראשית ההתיישבות ביפעת‬ ‫והציגה את עבודותיו של נדב‪ ,‬אחת‬ ‫התמונות המרתקות היתה של גדעון‬ ‫ושלוש אחיותיו בילדותן בתל עדשים‪.‬‬ ‫מאחורי תמונה זו עומדת הסטוריה‬ ‫שלמה‪ ,‬תמונה אחת וסיפור של עולם‬ ‫ומלואו‪.‬‬ ‫זו־היא דרך עבודתו של נדב‪ .‬מן‬ ‫הטייסת הגרמנית במרחביה במלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪ ,‬הקואופרציה‪ ,‬דרך‬ ‫הסיפור של כפר ילדים לרגלי גבעת‬ ‫המורה‪ ,‬ועבור לסיפורי המושבים והקי־‬ ‫בוצים ובתמונות של השמחה ההישג‬ ‫והעצב‪ ,‬מוסיף נדב עוד סיפור ועוד‬ ‫תצלום וכך קמים לנגד עיננו מחדש‬ ‫מעשיהם של אנשי העמק לדורותיהם‪.‬‬ ‫אין זו נוסטלגיה‪ ,‬זהו תיעוד מרגש‬ ‫של אדם ואדמה שיכול היה להשכח‬ ‫מאיתנו אבל עבודתו החוקרת והבלתי‬ ‫נלאית של נדב מחייה את שהיה ומ־‬ ‫ציגה אותה לפנינו‪ .‬וזאת עלינו ועל‬ ‫הדורות הבאים לדעת ‪ -‬כי היה פה‬ ‫מישהו לפנינו‪".‬‬

‫‪15‬‬

‫גיל הזהב‬

‫"צעד גדול‬ ‫לתוך העולם"‬

‫בקורס המחשבים לומדים ותיקי העמק להפסיק‬ ‫לפחד מהמחשב ‪ -‬ולהשתלט עליו‬ ‫"הכל נמצא במחשב ובאינטרנט‪ .‬אני‬ ‫רואה דברים שבלי האינטרנט לא הייתי‬ ‫רואה בחיים‪ .‬זה עולם ומלואו‪ ,‬לא סתם‬ ‫שעשוע‪ .‬זה כל כך שימושי בחיי היום‬ ‫יום‪ ,‬שכשיש תקלה במחשב אני מרגי־‬ ‫שה כאילו נלקח ממני משהו‪ .‬זה היה‬ ‫צעד גדול קדימה לתוך העולם הזה‪".‬‬ ‫במילים אלה מסכמת שרה‪ ,‬תושבת‬ ‫העמק ופנסיונרית של מערכת החינוך‪,‬‬ ‫את קורס המחשבים שעברה במסג־‬ ‫רת מכללת הוותיקים‪" .‬למה נרשמתי‬ ‫לקורס? כי הרגשתי מאוד מתוסכלת‪.‬‬ ‫יש לי השכלה אקדמית‪ ,‬ואני תופסת‬ ‫את עצמי כבן אדם נאור‪ ,‬אבל לא הר־‬ ‫גשתי מחוברת לאינטליגנציה העכש־‬ ‫ווית‪ .‬רציתי להיות בעניינים‪ ,‬אפ־טו־‬ ‫דייט‪ .‬והיה גם האתגר עצמו ‪ -‬להוכיח‬ ‫לעצמי שאני יכולה‪.‬‬ ‫"ראיתי את הנכדים יושבים על המ־‬ ‫חשב ולא הבנתי כלום‪ .‬הם היו אומרים‬ ‫לי 'סבתא‪ ,‬סבתא‪ ,‬תראי‪ ',‬ולא יכולתי‬ ‫לעקוב‪ .‬הכל ממש עף שם‪ .‬היום אני‬ ‫מבינה‪.‬‬ ‫"כשהתחלתי את הקורס אפילו לא‬ ‫היה לי מחשב בבית‪ .‬הייתי טאבולה‬

‫לא מפסיקים‬ ‫ללמוד‬ ‫מכללת ותיקי עמק יזרעאל‬ ‫נכנסה לשנתה התשיעית‪ .‬מיקי‬ ‫שוהם‪ ,‬מנהלת המכללה‪ ,‬מסבירה‬ ‫כי המכללה הוקמה על סמך סקר‬ ‫שנערך בקרב התושבים הוותיקים‬ ‫במועצה‪" .‬זיהינו בקרב האוכלו־‬ ‫סייה הזאת צורך בלימודים ברמה‬ ‫אקדמית‪ .‬אלה לא לימודים אקד־‬ ‫מיים לתואר‪ ,‬אלא לימודים שמט־‬ ‫רתם העשרה ורכישת מיומנויות‪".‬‬ ‫מספר הלומדים גדל משנה לשנה‪,‬‬ ‫וכיום הוא עומד על כ־‪ 600‬איש‪.‬‬ ‫"הפעילות הזאת מיועדת לגילאי‬ ‫‪ 60‬פלוס‪ ,‬אבל אנחנו מאפשרים‬ ‫גם לגמלאים יותר צעירים לה־‬ ‫שתתף‪ .‬מרבית הקורסים כוללים‬ ‫‪ 30‬מפגשים‪ ,‬אם כי יש גם סדרות‬ ‫קצרות יותר‪ .‬מגוון הקורסים רחב‬ ‫מאוד‪ .‬בין הקורסים שנפתחו בש־‬ ‫נים האחרונות ‪ -‬קרימינולוגיה‪,‬‬ ‫אדריכלות ותולדות התקשורת‪".‬‬ ‫פרטים נוספים באתר המועצה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫"מי שמתרגל בבית ‪ -‬מצליח‪ ".‬נגה פרידר‬

‫ראסה‪ .‬כשנגה אמרה בשיעור הראשון שצ־‬ ‫ריך לתרגל בבית‪ ,‬אמרתי לה שאני אתרגל‬ ‫אצל שכנים‪.‬‬ ‫"כיום אני רואה את התמורה‪ .‬רכשתי‬

‫שפה אחרת ויכולת לתקשורת בינלאומית‪.‬‬ ‫המחשב מאפשר לי להגיע לכל מיני מש־‬ ‫רדי ממשלה בלי נוכחות פיזית‪ ,‬להתכתב‬ ‫באופן יומיומי עם בת דודה מקנדה‪ .‬קי־‬

‫בלתי דרכון בלי לצאת מהבית‪ .‬נרשמתי‬ ‫לקורס בגוש עציון‪ .‬הקיץ הזמנתי מלונות‬ ‫ברחבי אירופה ‪ -‬הכל דרך האינטרנט ובז־‬ ‫כותו ‪ -‬וכשחזרתי הכנתי מיד מצגת מהת־‬ ‫מונות שצילמתי‪.‬‬ ‫"הלמידה לא היתה קלה‪ .‬נגה נהדרת‪,‬‬ ‫והשקיעה בלי סוף‪ ,‬אבל אין שום סיכוי‬ ‫ללמוד אם לא מתרגלים‪ ,‬המון‪ .‬זה חיוני‬ ‫בעיקר אצלנו‪ ,‬המבוגרים‪ ,‬כי היכולת‬ ‫שלנו קצת מוגבלת‪ .‬אנחנו חייבים לשחזר‪,‬‬ ‫לחזור‪ ,‬וזה מה שעשיתי‪ .‬כל יום תרגלתי‬ ‫שעות‪".‬‬ ‫"קודם המחשב שלט בי ‪ -‬ועכשיו אני‬ ‫שולט בו‪ ",‬מספר אחד מבוגרי הקורס‪.‬‬ ‫"קודם ממש פחדתי להתקרב למחשב‪,‬‬ ‫וכיום אני עובד איתו בעסק שלנו‪ ,‬יודע‬ ‫לעבוד עם וורד ועם אקסל‪ ,‬שולח ומקבל‬ ‫דואר אלקטרוני‪ .‬זה בזכות נגה‪ ,‬מורה נהד־‬ ‫רת שממש נתנה את הנשמה‪".‬‬ ‫נגה ‪ -‬זוהי נגה פרידר‪ ,‬המלמדת מחש־‬ ‫בים במכללת הוותיקים‪ .‬נגה מודה שלמ־‬ ‫רות מאמציה‪ ,‬לא כולם מצליחים להשתלט‬ ‫על המחשב‪ ,‬אם כי "מי שמחליט לקחת את‬ ‫זה ברצינות‪ ,‬ומתרגל גם בבית בין המפג־‬ ‫שים‪ ,‬מצליח‪".‬‬

‫סבא אונליין‬ ‫קורס ראשון מסוגו ‪ -‬פייסבוק לסבים‬ ‫ולסבתות ‪ -‬התקיים במכללת ותיקי עמק‬ ‫יזרעאל‪ .‬בשנת הלימודים שעברה קיימה‬ ‫המועצה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬קורס "פייסבוק לס־‬ ‫בים ולסבתות"‪ ,‬בהשתתפות כ־‪ 20‬מוותי־‬ ‫קי העמק‪ .‬המרצה‪ ,‬אפי פדידה‪ ,‬אומרת‬ ‫ש"הקורס היה להיט‪ ,‬והרבה משתתפים‬ ‫ביקשו קורס המשך‪".‬‬ ‫מה הרעיון?‬ ‫לאפשר לאנשים האלה לשמור על‬ ‫קשר עם ילדיהם ונכדיהם‪ .‬לעתים‪ ,‬בשל‬ ‫המרחק הגיאוגרפי או מגבלות פיזיות‪ ,‬זה‬ ‫ערוץ התקשורת היחיד ולכן הוא חשוב‬ ‫מאוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש כאן פתח ליצירת קש־‬ ‫רים ולחידוש קשרים מהעבר‪ ,‬ובאמת ‪-‬‬ ‫הרבה משתתפים "פגשו" בפייסבוק בני‬ ‫משפחה וחברים מהתיכון‪ ,‬אחרי עשרות‬ ‫שנים של נתק‪.‬‬ ‫מה לימדת שם?‬ ‫ראשית כל‪ ,‬לימדתי גם מיומנויות‬ ‫אינטרנט בסיסיות‪ ,‬ושימוש באי־מייל‪ ,‬כי‬ ‫לחלק מהאנשים לא היתה שום היכרות עם‬ ‫הדברים האלה‪ .‬בהקשר העיקרי ‪ -‬פייסבוק‬

‫ לימדתי איך להשתמש באתר‪ ,‬איך לב־‬‫נות דף‪ ,‬מה זה לייק‪ .‬אלה דברים שלהרבה‬ ‫מאיתנו נראים נורא ברורים‪ ,‬אבל אנשים‬ ‫שלא נולדו לזה חייבים ללמוד את זה‬ ‫באופן יותר מובנה‪.‬‬ ‫זה קורס שבניתי ממש במיוחד‪ ,‬בעקבות‬ ‫פניית המועצה‪ ,‬כי חשוב שאופן הלימוד‬ ‫יתאים לגיל ולרקע של האנשים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫עיסוק בנושאים כמו רגישות בתוך המש־‬ ‫פחה ‪ -‬כמה חשוב לא להעלות תמונות של‬ ‫נכדים בלי אישור הוריהם‪ ,‬כי זה עלול לי־‬ ‫צור חיכוך בתוך המשפחה‪ .‬וגם כל הנושא‬ ‫של חידוש קשרים ‪ -‬אלה אנשים מבוג־‬ ‫רים‪ ,‬שאיבדו הרבה קשרים במהלך השנים‪,‬‬ ‫ואיתור של אנשים מהעבר הוא עניין חשוב‬ ‫מאוד עבורם‪.‬‬ ‫איך היו התגובות?‬ ‫בסך הכל מצוינות‪ .‬גם לאנשים שכבר‬ ‫היו רשומים בפייסבוק‪ ,‬הקורס עזר לתפעל‬ ‫את החשבון ולהשתמש בכלי הזה באופן‬ ‫יעיל יותר‪ .‬אנשים רבים ביקשו מפגשים‬ ‫נוספים‪ ,‬והשנה אנחנו שוקלים לקיים קורס‬ ‫המשך‪.‬‬

‫ממקום בטוח‬ ‫"תמיד רציתי לדעת מה זה‬ ‫פייסבוק‪ ",‬אומרת נאוה אדמון מת־‬ ‫מרת‪ ,‬שהשתתפה בקורס‪" ,‬והיה לי‬ ‫חשוב ללמוד את זה ממקום בטוח‪,‬‬ ‫כי חששתי לעשות דברים שיחש־‬ ‫פו אותי במקומות שאני לא רוצה‬ ‫להיחשף בהם‪.‬‬ ‫"הקורס היה מצוין‪ .‬אפי פתחה‬ ‫לנו צוהר לפייסבוק אבל גם לי־‬ ‫מדה אותנו איך להתגונן ‪ -‬מה‬ ‫לפרסם ואיך לפרסם‪ .‬יש אנשים‬ ‫מהקורס שלקחו את זה למקום יותר‬ ‫עסקי ושיווקי ‪ -‬ואני 'רואה' כיום‬ ‫בפייסבוק אותם ואת מה שהם עו־‬ ‫שים‪ .‬אני עצמי לא ממש פעילה‬ ‫בפייסבוק‪ ,‬כי אני מהדור הישן ונוח‬ ‫לי יותר בשיחות פנים אל פנים‪,‬‬ ‫אבל הטכנולוגיה הזאת כבר לא‬ ‫מאיימת עלי‪".‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫היוגבים‬

‫ותיקי היוגב נפגשים מדי בוקר במועדון הודות‬ ‫ליוזמה של טובה זמל‪ ,‬צעירה בת ‪63‬‬

‫מועדון‬ ‫"רוכבים וותיקים"‬

‫טיולי רכיבה ייחודים על אופניים לבני ‪+50‬‬

‫הטיולים מתקיימים אחת לחודש‪ ,‬בימי שישי בבוקר‪.‬‬ ‫ייתכנו שינויים בתאריכים בשל מזג האוויר‪.‬‬

‫הטיולים כוללים‪:‬‬

‫מדריך מוסמך מטעם מכללת וינגייט‪.‬‬ ‫ביטוח צד ג' ואחריות מקצועית‪.‬‬ ‫הובלת האופניים‪ ,‬התאמת זוגות אופניים תקינים ‪ +‬קסדה‪.‬‬ ‫המסלול ילווה ע"י רכב עם סיוע טכני‪ ,‬עזרה ראשונה‪,‬‬ ‫חובש ותגבור במי שתייה‪.‬‬ ‫מקומות ברכב לרוכבים "עייפים"‪.‬‬ ‫על המשתתפים להגיע למקום המפגש ברכבים פרטיים‪.‬‬ ‫פירוט המסלולים יינתנו לנרשמים‪.‬‬ ‫נדרש אישור רפואי המאשר רכיבה על אופניים‪.‬‬ ‫הרכיבה תתבצע עם חברת "אפק בשטח" מאלוני אבא‬ ‫בהדרכתו של סיימון מרקוביץ‪.‬‬

‫טיולי הרכיבה יתקיימו בתאריכים הבאים‪:‬‬ ‫"בתור האחות של המושב טיפלתי בכולם‪ ".‬טובה )עומדת( והוותיקים במפגש‬ ‫בוקר עם תמר אייל )בחולצה לבנה(‬

‫טובה זמל היא האישה הצעירה ביותר כאן‪,‬‬ ‫במועדון הוותיקים של מושב "היוגב"‪ .‬היא רק‬ ‫בת ‪ ,63‬והיא האחראית לפעילות המתקיימת‬ ‫כאן מדי בוקר לרווחתם של ותיקי המושב‪,‬‬ ‫בני גילם של הוריה‪.‬‬ ‫מדי בוקר‪ ,‬במשך שעתיים‪ ,‬נפגשת כאן‬ ‫קבוצת ותיקים‪ ,‬ילידי ‪ 1918‬ואילך‪ .‬טובה‬ ‫יושבת איתם‪ ,‬מדברת איתם ומדריכה אותם‬ ‫בעבודות יצירה שונות ‪ -‬חימר‪ ,‬ציור‪ ,‬עבודה‬ ‫עם אצטרובלים ועוד‪" .‬מדי פעם מגיע לכאן‬ ‫מרצה מהיישוב‪ ,‬למשל תמר אייל המקסימה‪,‬‬ ‫שהיא מורה לספרות שמתגוררת כאן‪ .‬ולדן‬ ‫בראון‪ ,‬אחד הוותיקים שלנו‪ ,‬יש במפגש מין‬ ‫'פינה' קבועה שבמסגרתה הוא קורא קטעים‬ ‫מהספר שלו על בית אשל ‪ -‬משם הגיעו חלק‬ ‫ממייסדי היוגב‪".‬‬ ‫משתתפי הפורום הזה מגיעים למועדון‬ ‫בסביבות תשע וחצי בבוקר‪" .‬אנחנו שותים‬ ‫תה וקפה‪ ,‬פותחים עיתון ומתווכחים על מה‬ ‫שכתוב‪ ",‬אומרת טובה‪" .‬הם נזכרים בימים‬ ‫עברו וגם על זה מתווכחים‪ .‬מה שחשוב כאן זה‬ ‫עצם המפגש‪ .‬יש כאן אנשים שהילדים שלהם‬ ‫באזור‪ ,‬ויש כאלה שנשארו כאן לבד‪ .‬לא לכו ‬ ‫לם נוח לבקר זה את זה בבית‪ ,‬והמועדון הוא‬ ‫מקום נעים ומזמין למפגש‪ .‬הם מאוד אוהבים‬ ‫לבוא‪ ,‬ועובדה היא שאני באה כל בוקר ואף‬ ‫פעם לא מוצאת את עצמי לבד‪ .‬ולפעמים‬ ‫באים לכאן גם ילדי הגן‪ ,‬וזה ממש מחמם את‬ ‫הלב‪".‬‬ ‫הכל התחיל כשטובה יצאה לפנסיה‪ ,‬אחרי‬ ‫שלושים שנות עבודה כאחות ב"העמק" וכא ‬ ‫חות של המושב‪" .‬כשיצאתי לפנסיה ידעתי‬ ‫שאמשיך לעבוד בעסק שלנו ‪ -‬פרחים וסי ‬ ‫דורי פרחים ‪ -‬אבל רציתי משהו נוסף‪ ,‬משהו‬ ‫לנשמה‪ .‬אחרי שהורי נפטרו החלטתי להתחיל‬ ‫לעבוד עם האנשים האלה‪ ,‬ותיקי היוגב‪ ,‬שהם‬ ‫סוג של הורים חורגים עבורי ‪ -‬בתור האחות‬ ‫של המושב טיפלתי בכולם‪".‬‬ ‫"לפני שנה חגגו לי כאן יום הולדת שמו ‬ ‫נים‪ ",‬מספרת רחל ניסן‪" .‬זה היה מאוד מרגש‬ ‫בשבילי‪ .‬אנחנו אנשים מבוגרים ויכולים לה ‬ ‫סתובב רק עם קלנועית ‪ -‬מי שאין לו קלנו ‬ ‫עית 'מוציא את הלשון'‪ .‬אז חגגנו כאן‪ ,‬עם‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫פרח וכיבוד‪ ,‬וזה היה מאוד מרגש‪".‬‬ ‫משה ופאני שפירא יושבים יחד בקצה‬ ‫השולחן ונזכרים במפגש הראשון ביניהם‪.‬‬ ‫"ישבתי בגינה שלי במושב‪ ",‬מספר משה‪,‬‬ ‫"ופתאום נעצרה על המדרכה בחורה צעי ‬ ‫נּוסן‬ ‫רה ואמרה שהיא מחפשת את משפחת ֶ‬ ‫)ניסן( כדי למסור להם מכתב מהמשפחה‬ ‫שלהם ברומניה‪ .‬הסתכלתי עליה טוב‪,‬‬ ‫ומאז ועד היום היא כאן איתי‪".‬‬ ‫זיוה בורקו‪ ,86 ,‬עברה את מלחמת העו ‬ ‫לם השנייה במסתור‪ ,‬ותולדותיה בשנים‬ ‫ההן מופיעות בספר שהפיקה בתה‪ ,‬ציפי‬ ‫קורן‪ ,‬בשנת ‪" :2004‬הסאגה לבית בורקו‬ ‫ סיפורה של משפחה‪ ".‬כאשר הגיעה זיוה‬‫ל"היוגב" היא היתה אחראית על מדידת‬ ‫המגרשים‪ ,‬ובעלה שלמה השתתף בעבודת‬ ‫הבנייה‪" .‬הכל אז נעשה בשמחה‪ .‬לכל שני‬ ‫חברים היתה פרדה‪ ,‬לעבודת החקלאות‪.‬‬ ‫חיינו בצניעות אבל היינו מאושרים‪".‬‬ ‫זיוה זוכרת היטב את החתונות הייחודיות‬ ‫שהתקיימו במושב‪" .‬אכלנו סנדוויצ'ים ‪-‬‬ ‫משולשים כאלה‪ ,‬עם גבינה ועם נקניק‪,‬‬ ‫אני זוכרת אותם עד היום‪ .‬זה היה טקס‬ ‫מיוחד של הכפר‪ ,‬עם כתובה מיוחדת‪,‬‬ ‫הומוריסטית‪ ,‬שכתבנו כאן במושב‪".‬‬ ‫גם משה שפירא זוכר בגעגוע את הח ‬ ‫תונות האלה‪" .‬כולם התגייסו ונתנו כתף‪,‬‬ ‫אני ואבא של טובה זמל היינו אחראים‬ ‫על הקמת הבמה‪ .‬באותה תקופה כולם היו‬ ‫שווים‪ .‬לא היתה טלוויזיה‪ ,‬ובערבים יש ‬ ‫בנו עם שמיכות על הדשא במושב וראינו‬ ‫סרטים‪ ,‬ולהצגות היינו נוסעים עם המ ‬ ‫שאית‪ .‬היתה אווירה נהדרת‪ .‬בכלל‪ ,‬הכל‬ ‫היה אז יותר טוב‪".‬‬ ‫"טובה יצרה כאן מרכז נפלא‪ ",‬אומרת‬ ‫תמי גרופר‪ ,‬מנהלת תרבות ופנאי בעמו ‬ ‫תת ותיקי עמק יזרעאל‪" .‬חלק מהאנשים‬ ‫האלה מתקשה להגיע ל"סב יום"‪ ,‬מרכז‬ ‫היום של המועצה‪ ,‬וטובה מטפלת בהם‬ ‫היטב‪ .‬יש לה אוזן קשבת לחידושים בת ‬ ‫חום הפעלת הקשישים‪ ,‬והיא מקפידה לה ‬ ‫שתלם מבחינה מקצועית‪ .‬אנחנו שמחים‬ ‫מאוד להעניק לה ליווי‪ ,‬ייעוץ והדרכה‪".‬‬

‫• ‪ 27.1.12‬דרך נוף הכרמל • ‪ 24.2.12‬עמק החולה‬ ‫• ‪ 23.3.12‬דרך נוף מצפה הילה • ‪ 20.4.12‬נחל קישון • ‪ 18.5.12‬נחל תנינים‬ ‫• ‪ 15.6.12‬ציפורי הסוללים‬

‫בתאריכים ‪ 8-9.12.11‬נצא לטיול רכיבה מיוחד בדרום מסלול‬ ‫ותמחור הטיול יינתן למעוניינים להירשם‪.‬‬ ‫• עלות לרוכב שמגיע עם אופניים אישיים‪.₪ 100 :‬‬ ‫• עלות לרוכב שמקבל אופניים‪.₪ 120 :‬‬

‫פרטים והרשמה‪:‬‬

‫סיגל אהרון‪ -‬רכזת בריאות וספורט ‪ -‬בטלפון ‪( 6520733‬ניתן להשאיר הודעה)‬

‫לשאלות מקצועיות‪ ,‬יש לפנות לסיימון מרקוביץ ‪052-2662181 -‬‬

‫טיולי כורסה‬ ‫עם נפתלי הילגר‬

‫ימי שלישי ב־‪ 18:00‬בבניין הסב יום‬ ‫(עלות הרצאה בודדת‪)₪ 50 :‬‬

‫‪" 20.12.11‬מזרח אחר‪ :‬אפגניסטן‪ ,‬פקיסטן וקשמיר"‬ ‫‪" 17.1.12‬לוב ודובאי‪ :‬איפה הכסף?"‬ ‫‪" 20.3.12‬אתרי אונסקו‪ :‬מסע בעקבות האתרים היפים בעולם"‬

‫מעבר לרעלה‬ ‫עם דיוויד ניסן ותמר עילם גינדין‪:‬‬ ‫בימי שלישי בשעה ‪18:00‬‬ ‫בבניין הסב יום‪.‬‬

‫עלות הרצאה בודדת‪₪ 50 :‬‬

‫‪6.12.11‬‬ ‫"תרבות ואומנות בארץ השטיחים"‬ ‫‪3.1.12‬‬ ‫"מעמד האישה באיראן המודרנית"‬ ‫‪7.2.12‬‬ ‫" מי אתם האיראנים? מבוא היסטורי ‪-‬‬ ‫תרבותי ‪ -‬לשוני לאיראן הקדומה"‬ ‫‪6.3.12‬‬ ‫"מגילת אסתר‪ :‬היה או לא היה?"‬ ‫‪3.4.12‬‬ ‫"מאין באנו ולאן אנו הולכים?‬ ‫אמונות ומצוות בדת איראן הקדומה"‬

‫‪17‬‬

‫אנשים בעמק‬

‫משפחת‬

‫שכזאת‬

‫משפחת נוי–מאיר מציפורי‬ ‫הדור המייסד‪ :‬רחל ומיכה נוי־מאיר‬ ‫רחל‪ :‬נולדתי בוויילס‪ ,‬אנגליה‪ ,‬להורים‬ ‫שהיגרו לשם מרוסיה בתחילת המאה הע־‬ ‫שרים‪ .‬הקשר לארץ ‪ -‬דרך תנועת הבונים‪.‬‬ ‫שני ההורים שלי היו מורים‪ ,‬ואנחנו ‪-‬‬ ‫שלוש האחיות ‪ -‬מורות‪.‬‬ ‫ההורים שלי עזבו את אנגליה אחרי‬ ‫שאבא יצא לפנסיה‪ .‬עזרתי להם לעלות‪.‬‬ ‫עדיין הייתי סטודנטית‪ .‬אחר כך עליתי‬ ‫בעצמי‪ .‬איך עליתי? נסעתי עד יוון בט־‬ ‫רמפים ומשם באונייה‪ ,‬זה לקח חצי שנה‪.‬‬ ‫הצטרפתי להורים שלי ולאחיותיי בבית‬

‫העמק‪ ,‬אבל לא רציתי להיות חברת קיבוץ‪.‬‬ ‫לא ממש עסקתי בהוראה‪ .‬תמיד רציתי‬ ‫להיות אוטרקית‪ .self sufficient ,‬רציתי‬ ‫לגדל דבורים ועוד דברים כאלה‪ ,‬אבל כיום‬ ‫יש לי עיזה ותרנגולות‪ ,‬וגם גינה‪ .‬בחרתי‬ ‫במשק על פני ההוראה‪.‬‬ ‫מיכה‪ :‬הכרנו בחוף הים בשבי ציון‪ ,‬שם‬ ‫גדלתי‪ .‬רחל היתה מתנדבת‪ ,‬ובהמשך‬ ‫עולה חדשה בבית העמק‪ ,‬והמפגש בינינו‬ ‫בחוף הים לא היה מקרי ‪ -‬אמא שלי הכי־‬ ‫רה את דודתה של רחל ‪ -‬ליזה איינשטיין‪,‬‬ ‫קרובת משפחה של אלברט איינשטיין‪.‬‬

‫השתיים ארגנו את המפגש ההוא בינינו‪,‬‬ ‫וכל השאר הסטוריה‪.‬‬ ‫התגוררנו בשבי ציון שלוש שנים‪ ,‬ושם‬ ‫נולדה בתנו הראשונה איילה‪ .‬באותה תקו־‬ ‫פה עבדתי בחוות הזרע ביבור‪ ,‬אבל רצינו‬ ‫משק משלנו‪ .‬הבעיה ‪ -‬לא היה לנו כסף‪.‬‬ ‫יצאנו לשליחות של שלוש שנים בוונ־‬ ‫צואלה‪ ,‬עם שתי בנות‪ ,‬שם עבדתי בפ־‬ ‫רויקט חקלאי והצלחנו לצבור כסף‪ .‬שם‬ ‫נולד לנו הבן הראשון‪.‬‬ ‫כשחזרנו ב־‪ 1980‬חיפשנו משק חקלאי‪.‬‬ ‫התלבטנו בין כמה אופציות‪ ,‬אבל השטח‬ ‫בצפורי כבש אותנו ‪ -‬הפסטורליות‪ ,‬הפרי־‬ ‫חה המדהימה של הברקנים בחודש מרץ‪ .‬זה‬ ‫היה בעצם שדה בור‪ ,‬והמושב כולו עוד היה‬ ‫'זרוק' מאוד‪ .‬התאהבנו במקום ובמיקום ‪-‬‬ ‫קצה המושב‪ ,‬בקרבת האזור שיהפוך לימים‬ ‫לאתר ארכיאולוגי‪.‬‬ ‫ישר התחלנו לפתח משק חקלאי ‪ -‬בעי־‬ ‫קר פרחים ועגבניות לתעשייה‪ .‬לאט לאט‬ ‫נכנסתי לגידול זרעי מכלוא ‪ -‬הכלאה של‬ ‫זרעים בעבודת יד‪ .‬אני עובד בשביל חברת‬ ‫זרעים שמספקת לי את הזנים השונים וב־‬ ‫סוף התהליך הזרעים נמכרים לחקלאים‬ ‫ מין חקלאות מתקדמת‪ .‬זה מה שעשיתי‬‫מאז ‪ .1990‬יש לי כשמונה דונם של חממות‬ ‫עגבניות לזרעים‪ ,‬וכ־‪ 80‬דונם אבטיחים‬

‫ומלונים‪.‬‬ ‫בסוף שנות השמונים נכנסתי לתחום‬ ‫של צמחי מרפא יחד עם שותף גידלנו‬ ‫בן חרצית ‪ Feverfew -‬שממנו מייצרים‬ ‫תרופות לכאב ראש‪ .‬בהתחלה זה נמכר‬ ‫בחמישה דולר‪ ,‬אבל בעקבות התחרות ירד‬ ‫לדולר‪ .‬היינו גם בין מגדלי האכיניציאה‬ ‫הראשונים בעולם‪ .‬הפסקנו בעקבות ירידת‬ ‫המחירים‪.‬‬ ‫בשלב מסוים התפרקה השותפות‪ ,‬וחיפ־‬ ‫שתי עיסוק שיתאים למשפחה‪.‬‬ ‫יש לנו ‪ 6‬ילדים‪ :‬איילה‪ ,‬גרה בבית במו־‬ ‫שב‪ ,‬עם שתי בנות‪ .‬נורית‪ ,‬גרה בהרדוף‪,‬‬ ‫עם שני ילדים‪ .‬אילן‪ ,‬שמסתובב הרבה‬ ‫בעולם‪ ,‬הוא מדריך חברתי ב'נעורים'‪ .‬הוא‬ ‫גם כנר‪ ,‬שמנגן בלהקת כלייזמרים בעמק‪.‬‬ ‫חגי‪ ,‬בהודו‪ ,‬לומד בודהיזם‪ .‬מסתובב הרבה‬ ‫בעולם אבל הוא זה שמפעיל בעונה את‬ ‫בית הבד‪ .‬הוא גם עסוק כיום בבניית בית‬ ‫קש לחבר ביבנאל‪ .‬עופר‪ ,‬נשוי‪ ,‬כרגע גר‬ ‫כאן‪ .‬עובד בחברה שעוסקת בשימור ובשי־‬ ‫חזור של בתים ואתרים הסטוריים‪ ,‬ופעיל‬ ‫כיום בפרויקטים של שימור בעכו‪ ,‬בארבל‬ ‫ובאלוני אבא‪ .‬אסף‪ ,‬מטייל כבר שנה‪ ,‬בעי־‬ ‫קר באפריקה‪.‬‬ ‫כולם הלכו לבית הספר לחינוך סביבתי‬ ‫בשדה בוקר‪ .‬איילה היתה הראשונה‪ ,‬והיא‬

‫משפחת נוי־מאיר‪,‬‬ ‫רחל ומיכה עם הבת‬ ‫איילה והנכדה נעה‬

‫‪18‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫משכה לשם את שאר האחים‪ .‬זה היה עול‬ ‫כלכלי לא פשוט‪ ,‬אבל זה בית ספר מעולה‪.‬‬ ‫איילה‪ :‬למדנו בחטיבת הביניים בנה־‬ ‫לל אבל חיפשנו משהו אחר‪ .‬תמיד אהבנו‬ ‫טיולים וטבע‪ ,‬כמו ההורים‪ .‬הארכיאולוג‬ ‫הראשי באתר צפורי‪ ,‬פרופ' אהוד נצר ז"ל‪,‬‬ ‫סיפר לנו על בית הספר הסביבתי בשדה‬ ‫בוקר‪ ,‬והתלהבנו‪ .‬אני התחלתי בכיתה‬ ‫ט'‪ ,‬וכל האחים באו אחרי‪ .‬יש שם ילדים‬ ‫מכל הארץ‪ ,‬מגוון רחב‪ .‬המון טיולים‪ ,‬צוות‬ ‫חינוכי מדהים‪ .‬המון טבע‪ .‬עד היום אנחנו‬ ‫מטיילים ביחד‪ ,‬ואת ליל הסדר עושים במ־‬ ‫דבר פעם בשנתיים‪.‬‬ ‫מיכה‪ :‬בעקבות החינוך שהם קיבלו‬ ‫בשדה בוקר הם התחילו להעיר לי על‬ ‫השימוש בחומרי הדברה ‪ -‬ובגידול זר־‬ ‫עים משתמשים הרבה בהדברה כי הזרעים‬ ‫חייבים חיטוי‪ .‬הילדים שלי לא היו מוכנים‬ ‫להיכנס לתחום כזה‪ .‬לכן חיפשתי משהו‬ ‫שהם‪ ,‬כ'סביבתניקים'‪ ,‬יתחברו אליו‪ .‬זה‬ ‫היה לפני כתשע שנים‪.‬‬ ‫בצפורי יש כאלפיים עצים עתיקים‬ ‫וכ־‪ 200‬דונם של זיתים נטושים‪ .‬יחד עם‬ ‫שני שותפים החלטנו להיכנס לתהליך של‬ ‫ייצור שמן זית‪ .‬חכרנו ישירות את השטח‬ ‫מהמינהל‪ ,‬והתחלנו לטפל במטעים המוז־‬ ‫נחים ולשקם אותם‪ .‬ההחלטה היתה מראש‬

‫על איכות טובה ועל גידול אורגני‪,‬‬ ‫מתוך מחשבה על מכירה לנישה של‬ ‫אנשים שמבינים בשמן זית‪.‬‬ ‫למדנו את התחום תוך כדי תנועה‪,‬‬ ‫והתחלנו למכור לאנשים פרטיים‪,‬‬ ‫בעיקר במרכז הארץ‪ .‬בתחילה עבדנו‬ ‫עם בתי בד אחרים‪ ,‬אבל בהמשך החל־‬ ‫טנו לבנות בית בד חדש‪ ,‬בית בד מש־‬ ‫פחתי קטן‪ ,‬שמותאם לכמויות שאנחנו‬ ‫מוסקים‪ .‬קראנו לו "ריש לקיש"‪.‬‬ ‫זה תהליך שונה מבתי הבד התע־‬ ‫שייתיים‪ .‬כאן לא משתמשים במים‪,‬‬ ‫שלוקחים מהשמן חלק מהחומרים הת־‬ ‫זונתיים‪ .‬השימוש במים יוצר גם פסולת‬ ‫שנקראת 'עאקר' וקשה מאוד להיפטר‬ ‫ממנה ‪ -‬אז גם את זה אנחנו מונעים‪.‬‬ ‫אנחנו כותשים את הזיתים באבני רי־‬ ‫חיים כי ברור לנו שזה מאוד משנה מב־‬ ‫חינת האיכות והארומה‪.‬זה תהליך שלא‬ ‫נוצר בו חום‪ ,‬בניגוד לבתי בד מסחריים‪.‬‬ ‫השותפים נטשו כי זה לא עסק כל־‬ ‫כלי‪ .‬אני ממשיך‪ ,‬בתקווה שיבוא יום‬ ‫וזה יהיה גם כלכלי‪ .‬לשמחתי זה עסק‬ ‫משפחתי‪ ,‬והילדים שותפים בו ‪ -‬בעיקר‬ ‫בתקופת המסיק‪.‬‬ ‫איילה‪ :‬בית הבד הפך למרכז מבק־‬ ‫רים‪ ,‬ואמא מארחת כאן את האנשים‪.‬‬ ‫היא אוהבת לארח ולפגוש אנשים‪.‬‬ ‫אנחנו עורכים כאן גם ארועים‬ ‫קהילתיים־יישוביים‪ ,‬למשל ישיבות‬ ‫של ועדות איכות הסביבה בצפורי‪,‬‬ ‫הצגות של הגנים‪ ,‬פגישות של היחידה‬ ‫הסביבתית של המועצה וערבי הקרנה‬ ‫של סרטים "ירוקים" פעם בחודש‪.‬‬ ‫בית הבד שלנו שוכן במבנה הבנוי‬ ‫בשיטה אקולוגית הנקראת ‪straw bale‬‬ ‫‪ . building‬בעבר זה היה לול תרנגו־‬ ‫לות‪ ,‬אבל הפשטנו אותו לגמרי ובנינו‬ ‫אותו מחדש מחבילות קש מצופות בטיח‬ ‫בוץ העשוי מאדמה חרסיתית‪ ,‬חול וקש‬ ‫גרוס‪ .‬אחרי מריחת הטיח צבענו את‬ ‫הקירות בשמן זית‪ ,‬כדי לאטום את‬ ‫הקירות הפנימיים‪ .‬יש לנו כאן שרו־‬ ‫תי קומפוסט ומערכת בריכות למיחזור‬ ‫מים ‪ -‬המים שמשמשים להשקית הגינה‬ ‫האורגנית ועצי הזית מסביב לבית הבד‪.‬‬ ‫אנחנו גם חברים בארגון ‪WWOOF‬‬ ‫ אנשים מכל העולם שמתנדבים בח־‬‫וות אורגניות‪ .‬אז בעונת המסיק גרים‬ ‫אצלנו מתנדבים כאלה‪.‬‬ ‫בנוסף אנחנו מאמצים כבר ‪ 4‬שנים‬ ‫שני נערים‪ ,‬פליטים אריתראים‪ ,‬שלו־‬ ‫מדים בכדורי ‪ -‬בני ‪ 17‬ו־‪ .18‬אם לא‬ ‫היו בורחים מאריתריאה‪ ,‬היו מגויסים‬ ‫למלחמה נגד אתיופיה‪.‬‬ ‫אנחנו מחפשים כל הזמן דרכים‬ ‫לעזור לקהילה ולחברה ‪ -‬לא בתרו־‬ ‫מה בטלפון אלא בעשייה‪ .‬לכן אנחנו‬ ‫מארחים כאן קבוצות שונות‪ ,‬למשל‬ ‫אוטיסטים ועיוורים‪ .‬החלום שלנו הוא‬ ‫שזה יהיה מרכז של עזרה לקהילה‪ .‬בת־‬ ‫קופת המסיק יש כאן ארועים משפח־‬ ‫תיים וקהילתיים‪ .‬אנשים נשארים כאן‬ ‫שעות‪ ,‬ומאוד נהנים‪.‬‬

‫משפחות המעוניינות להשתתף‬ ‫במדור "משפחה שכזאת"‬ ‫מתבקשות לפנות לדוא"ל ‪:‬‬ ‫‪dorons@eyz.org.il‬‬ ‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫ראש טוב‬

‫אייל כהן מאחוזת ברק זכה בתחרות ה"טכנוראש" בטכניון‬

‫קפיצה של ‪ 18‬מטר‪ .‬אייל עם הוריו‪ ,‬סבו והיו־יו "טלבץ ‪"2000‬‬

‫אייל כהן מאחוזת ברק זכה במקום‬ ‫הראשון בתחרות ה"טכנוראש" שה־‬ ‫תקיימה בטכניון‪ .‬במסגרת התחרות‬ ‫נדרשו המתמודדים להכין יו־יו שאליו‬ ‫קשור חבל באורך ‪ 20‬מטר‪ .‬כל יו־יו‬ ‫שוחרר בתורו ממרומי המנוף שהוצב‬ ‫בלב הטכניון‪ ,‬וביצועיו נמדדו על פי‬ ‫כמה קריטריונים‪ ,‬ביניהם גובה הני־‬ ‫תור הראשון ומספר הניתורים שגובהם‬ ‫עולה על חמישה מטרים‪.‬‬ ‫היו־יו של אייל ‪" -‬טלבץ ‪,"2000‬‬ ‫ניתר בקפיצה הראשונה ל־‪ 18‬מ'‪ ,‬ולא־‬ ‫חר מכן טיפס שבע פעמים נוספות לגו־‬ ‫בה העולה על חמישה מטרים‪ ,‬והביס את‬ ‫כל המתחרים בפער משמעותי‪.‬‬ ‫תחרות "טכנוראש" נערכת בטכניון‬ ‫לזכרו של מי שהגה‪ ,‬יזם וקיים אותה‬ ‫עד מותו ‪ -‬ניב־יה דורבן ז"ל‪ .‬ניב־יה‪,‬‬ ‫בנם הצעיר של רחל ודוד ואח לליעד‪,‬‬ ‫נולד בשנת ‪ .1977‬הוא למד בפקו־‬ ‫לטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל‬ ‫בטכניון‪ ,‬שירת בלהק הציוד של חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬והחל ללמוד לתואר שני בפ־‬ ‫קולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון‪.‬‬ ‫ב־‪ 8‬במרץ ‪ 2003‬הוא נרצח בתל אביב‪,‬‬ ‫על ידי חייל שיכור שביקש לגנוב את‬ ‫רכבו הצבאי‪ .‬תחרות ה"טכנוראש"‬ ‫נערכת כיום לזכרו‪ ,‬על בסיס רשימת‬ ‫הרעיונות שהשאיר אחריו‪.‬‬ ‫אייל כהן נולד בנצרת עילית ועבר‬ ‫עם משפחתו לאחוזת ברק בשנת ‪,1998‬‬ ‫אז החל ללמוד בבית הספר התיכון‬ ‫"העמק המערבי" בקיבוץ יפעת‪" .‬מב־‬ ‫חינתנו זה היה מהפך אמיתי‪ ",‬אומרת‬ ‫גילה‪ ,‬אמו‪" .‬ביפעת הפך אייל מילד‬ ‫שלא אכפת לו מכלום לנער שמתעניין‬ ‫בתחומים רבים‪ ,‬למשל באסטרונומיה‪.‬‬ ‫הוא השקיע יותר ויותר‪ ,‬בעיקר במ־‬ ‫קצועות הריאליים‪ .‬אנחנו לא דחפנו‪,‬‬ ‫רק שמחנו לראות את השיפור האדיר‪".‬‬

‫"אף פעם לא ממש השקעתי בלי־‬ ‫מודים‪ ",‬אומר אייל‪" .‬הייתי בעיקר‬ ‫עם החבר'ה‪ ,‬ועשיתי בגרות אבל לא‬ ‫משהו‪ .‬בכל פעם שהיה צפוי מבחן‬ ‫הייתי מתקשר לאחד החברים שלי‬ ‫בערב שלפנֵי‪ ,‬ומבקש ממנו לספר לי‬ ‫קצת על מה שצפוי‪".‬‬ ‫אייל התעניין מאז ומעולם בעניינים‬ ‫טכניים ‪ -‬מנועים‪ ,‬מזגנים‪ ,‬מקררים‬ ‫ועוד‪" .‬כבר בגיל צעיר הייתי מפרק‬ ‫מכשירים בבית ‪ -‬כל מה שנפל לי ליד‪.‬‬ ‫ל'טכנוראש' ניגשתי לבדי‪ ,‬אבל קיב־‬ ‫לתי עזרה עצומה מגדי נויברט‪ ,‬מסגר‬ ‫וחרט מקיבוץ מסילות‪ .‬העבודה המ־‬ ‫דויקת של גדי ‪ -‬הקפדה על סימטריה‬ ‫ועל חיתוך מדויק ‪ -‬תרמה הרבה להצ־‬ ‫לחה‪" .‬בסופו של דבר בנינו מכשיר עם‬ ‫ניצולת אנרגיה של ‪ ,90%‬שזה הישג‬ ‫מדהים‪ .‬היה כאן אתגר מורכב מאוד‪,‬‬ ‫ויחד עם גדי‪ ,‬והמון שעות עבודה של‬ ‫שנינו‪ ,‬הצלחתי לעמוד בו‪".‬‬ ‫גדי‪ ,‬איך היה שיתוף הפעולה עם‬ ‫אייל?‬ ‫נהדר‪ .‬זאת היתה חוויה יוצאת מן‬ ‫הכלל‪ .‬אייל הוא בחור חכם ונעים‬ ‫הליכות‪ ,‬והרגשתי ממש כאילו הוא‬ ‫ילד שלי‪ .‬אמרתי לו כבר בהתחלה‪:‬‬ ‫אתה תקבל ממני כל מה שאתה צריך‪.‬‬ ‫אני פנסיונר‪ ,‬שכר לא משלמים לי‪ ,‬אז‬ ‫אני לא חייב לאף אחד שום דבר‪ .‬אני‬ ‫לרשותך‪.‬‬ ‫חשבת שיש לכם סיכוי?‬ ‫אייל היה אופטימי מהרגע הראשון‪,‬‬ ‫ובסוף התהליך היה לו ברור שהוא‬ ‫עומד לנצח‪.‬‬ ‫באת לתחרות?‬ ‫לא‪ .‬אייל הזמין אותי אבל אני אמ־‬ ‫רתי לו‪ :‬את כל מה שיכולתי לעשות‬ ‫כבר עשיתי‪ ,‬למה לי לבלבל לך את‬ ‫המוח?‬

‫‪19‬‬

‫ספורט‬

‫לרוץ עם הראש‬ ‫ראיון עם דורון שלמון‪ ,‬שצלח ‪ 212‬קילומטרים במירוץ "הר לעמק"‬

‫הסוליסטים – הארבעה שרצו את "הר לעמק" בשלמותו‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬קובי אורן‪ ,‬דורון שלמון‪ ,‬גלעד קראוז ודוד לויאל‬

‫דורון שלמון‪ ,‬תושב שמשית‪ ,‬הוא‬ ‫אחד מארבעה רצים שסיימו את מירוץ‬ ‫"הר לעמק" במלואו (רוב המשתתפים‬ ‫רצו במתכונת של מירוץ שליחים)‪.‬‬ ‫שלמון גדל בעולם הכדורסל ושיחק‬ ‫כנער במכבי חיפה‪ .‬לפני פחות מע־‬ ‫שור הוא חזר לספורט ‪ -‬הפעם לריצה‪.‬‬ ‫ההתמכרות החדשה הובילה לשינוי‬ ‫תעסוקתי כאשר דורון נטש את תחום‬ ‫השיש‪ ,‬שבו עסק במשך ‪ 17‬שנה‪,‬‬ ‫והקים חנות לציוד ריצה‪ .‬כמה חוד־‬ ‫שים אחר כך החל לערוך ריצות לילה‬ ‫לא תחרותיות (‪ ,)fun run‬המתקיימות‬ ‫בלילות של ירח מלא ומושכות אליהן‬ ‫כיום כ־‪ 400‬משתתפים‪.‬‬ ‫ריצה של ‪ 212‬קילומטר ‪ -‬מה זה‬ ‫אומר?‬ ‫ריצות אולטרה־מרתון (כל מה‬ ‫שהוא יותר מ־‪ 42‬קילומטר) הן ריצות‬ ‫מנטליות‪" .‬לרוץ עם הראש" ‪ -‬ככה‬ ‫אני מגדיר את זה‪ .‬נכון שיש כאן‬ ‫אלמנט של כושר ומוכנות גופנית‪,‬‬ ‫אבל העיקר הוא הסיבולת המנטלית‪,‬‬ ‫היכולת להתגבר על משברים‪.‬‬ ‫רצית להוכיח לעולם שדורון של־‬

‫‪20‬‬

‫מון לא נשבר?‬ ‫לא‪ .‬אני לא רוצה להוכיח לעולם כלום‪.‬‬ ‫אני מוכיח דברים רק לעצמי‪ ,‬לא מתח־‬ ‫רה באף אחד‪ .‬בגלל זה אני לא קורא לזה‬ ‫תחרות‪ ,‬אלא ארוע‪ .‬אולטרה־מרתונים הם‬ ‫עבורי ארועים שמזמנים לי התמודדות עם‬ ‫עצמי‪.‬‬ ‫אתה לא מרגיש שאתה קורע את הגוף?‬ ‫הורס אותו?‬

‫לא‪ .‬אני בהחלט לוקח אותו לקצה‪ ,‬אבל‬ ‫אני מאוד קשוב לו‪ .‬זה בולט גם באימונים‬ ‫וגם בארועים עצמם‪ .‬גם ב"הר לעמק" הקש־‬ ‫בתי לגוף‪ ,‬וכשהוא הודיע לי שצריך להוריד‬ ‫קצב‪ ,‬הורדתי קצב‪ .‬פעם הייתי נלחם בגוף‬ ‫שלי‪ ,‬אבל היום אני לא עושה את זה‪ .‬היום‬ ‫אני מאמין שהגוף יודע‪.‬‬ ‫מתי התחלת לרוץ?‬ ‫לפני שמונה שנים עם כמה חבר'ה בשמ־‬

‫רצות בעמק‬ ‫במושב היוגב התארגנה לפני שנה‬ ‫קבוצת ריצה לנשים‪ .‬יעל לביא‪ ,‬אחת‬ ‫משתי המייסדות‪ ,‬מספרת‪" :‬היתה לשתי־‬ ‫נו התנסות מסוימת בריצה‪ ,‬אבל הרגשנו‬ ‫שאנחנו זקוקות למסגרת‪ .‬החלטנו להקים‬ ‫מסגרת אימון שתתאים גם למתחילות‪,‬‬ ‫כאלה שמעולם לא התנסו בריצה‪ .‬באופן‬ ‫טבעי חיפשנו דווקא מאמנת‪ ,‬אבל זה לא‬ ‫הסתדר ובסופו של דבר הגענו לדורון‪".‬‬ ‫בתחילת האימונים מנתה הקבוצה‬ ‫ארבע נשים‪ ,‬וכיום היא מונה כ־‪ 15‬נשים‪.‬‬ ‫"אם מדמייני ם ‪ 15‬נשים רצות אחרי ד�ו‬

‫רון‪ ,‬לא פלא שהוא בורח כל כך רחוק‪",‬‬ ‫צוחקת יעל‪ ,‬ומוסיפה שהקבוצה תשמח‬ ‫לקבל רצות חדשות לשורותיה‪ .‬לקבוצה‬ ‫כבר יש כיום חולצה אחידה ושם ‪" -‬רצות‬ ‫בעמק"‪ .‬האימון הרשמי מתקיים פעם‬ ‫בשבוע‪ ,‬במשך כשעה‪ ,‬ויש גם "שיעורי‬ ‫בית"‪ ,‬כלומר ריצות שכל אחת עושה בז־‬ ‫מנה החופשי‪" .‬אנחנו נשים רגילות לג־‬ ‫מרי‪ ,‬לא ספורטאיות מהוללות ולא מכו־‬ ‫רות לאנדרנלין‪ ,‬אבל בהדרכה נכונה‪,‬‬ ‫ובהתקדמות הדרגתית ומתונה‪ ,‬אפשר‬ ‫להגיע רחוק‪".‬‬

‫שית שהתארגנו לרוץ ביחד‪.‬‬ ‫חשבת אז שתגיע לאולטרה־מרתון?‬ ‫מה פתאום? זה היה חוג לבטטות־כורסה‬ ‫שהחליטו להזיז קצת את הגוף‪.‬‬ ‫ומתי זה נהיה רציני?‬ ‫יוחאי בטשא‪ ,‬שרץ איתי בחוג ההוא‪,‬‬ ‫גרר אותי כעבור שנה לחצי מרתון בית‬ ‫שאן‪ .‬המירוץ הזה‪ ,‬בדצמבר ‪ ,2003‬היה אחד‬ ‫הסיוטים הגדולים בחיים שלי‪.‬‬ ‫ובכל זאת המשכת‪.‬‬ ‫היה ברור לנו שיש לנו רק שתי אופציות‪:‬‬ ‫או שתֹולים את הנעליים ‪ -‬או שמארגנים‬ ‫לעצמנו חוויה מתקנת‪ .‬בחרנו באפשרות‬ ‫השנייה‪ ,‬ובפברואר ‪ 2004‬השתתפנו בחצי־‬ ‫מרתון עין גדי‪ .‬זה היה ארוע מוצלח‪ ,‬ובהח־‬ ‫לט חוויה מתקנת‪.‬‬ ‫מרתונים זה "פאסה" אחרי שאתה רץ‬ ‫‪ 212‬קילומטר?‬ ‫לא‪ ,‬אבל אני אוהב יותר את האולטרה־‬ ‫מרתון‪ ,‬שכאמור יש בו יותר "עבודת ראש"‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬אני כמובן אמשיך לרוץ מרתונים‪.‬‬ ‫ומה היעד הבא?‬ ‫עוד לא מצאתי אותו‪ .‬כרגע הגוף אומר‬ ‫לי שהוא צריך לנוח‪ .‬ואני‪ ,‬כמו שאמרתי‪,‬‬ ‫מקשיב לו‪.‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫הרועה‬

‫יוסף ג'ואמיס‪ ,‬סטודנט מצטיין בטכניון‪ ,‬חלם על קריירת היי־טק אבל מצא את עצמו בחינוך –‬ ‫וכיום אין לו ספק שזה המקום הנכון עבורו • סיפורו של האיש שלנו במנשיה זבדה‬ ‫"אני מתלהב על הכדורגל‪ .‬אם יום אחד‬ ‫אני לא משחק כדורגל‪ ,‬אני משוגע‪ ".‬כך‬ ‫מצהיר אמיר‪ ,‬תושב מנשיה זבדה‪ ,‬בן ‪,14‬‬ ‫כשהוא מחכה ליד מועדון הנוער של הכפר‬ ‫להסעה שתיקח אותו ואת חבריו לאימון כדות‬ ‫רגל בנהלל‪.‬‬ ‫מה עוד אתה אוהב לעשות?‬ ‫ללמוד‪ .‬אני אוהב ללמוד עברית‪ ,‬ללמוד‬ ‫ערבית‪ .‬אנגלית לא ‪ -‬זה קשה‪.‬‬ ‫ומה תעשה כשתהיה גדול?‬ ‫עורך דין‪.‬‬ ‫"זה כיף להיפגש כאן במועדון‪ ,‬ובעית‬ ‫קר לשחק כדורגל‪ ",‬אומר מוהנד‪ ,‬חברו של‬ ‫אמיר‪" .‬כאן במועדון אנחנו נפגשים עם יּוסף‪,‬‬ ‫והוא גם מאמן אותנו בכדורגל‪ .‬הוא עושה‬ ‫איתנו המון דברים ‪ -‬סרטים במועדון‪ ,‬אימוני‬ ‫כושר‪ .‬לפעמים אנחנו עורכים כאן במועדון‬ ‫משפטים למי שלא התנהג יפה בפעילות‪".‬‬ ‫"נכון‪ ",‬אומר אחמד‪" .‬בשבוע שעבר רבתי‬ ‫עם מישהו‪ ,‬ובמשפט שהיה כאן קיבלתי עונש‬ ‫ לתרום למועדון בעבודה כלשהי‪ .‬אבל זה‬‫כיף לבוא לכאן‪ ,‬לפגוש את החבר'ה ואת‬ ‫יוסף‪ ,‬ובעיקר לנסוע איתו לאימונים‪".‬‬ ‫יוסף ‪ -‬זהו יוסף ג'ואמיס‪ ,‬ב ן ‪ .28‬מאז ומ�ת‬ ‫מיד אהב כדורגל‪" .‬יש לי תשעה אחים‪ ,‬ואנת‬ ‫חנו נוהגים לומר שיחד עם ההורים יש לנו‬ ‫קבוצת כדורגל פלוס מאמן‪".‬‬ ‫יוסף נולד וגדל בזרזיר‪ ,‬ובגיל תשע החל‬ ‫לרעות את עדר הכבשים של המשפחה‪" .‬זה‬ ‫היה בית ספר לחיים‪ .‬למדתי שאין עדר בלי‬ ‫רועה‪ ,‬וזה משהו שמלווה אותי עד היום‪,‬‬ ‫כאיש חינוך‪ .‬כל נביאי האיסלאם היו רועים‪,‬‬ ‫וזה מקצוע משמעותי מאוד עבורנו‪ ,‬המוסלת‬ ‫מים‪ .‬שם‪ ,‬במרעה‪ ,‬הייתי מכין שיעורי בית‪,‬‬ ‫קורא‪ ,‬שומע 'דידי לוקלי'‪ .‬שם למדתי מהן‬ ‫אחריות וסבלנות‪".‬‬ ‫ וזה מה שהוביל אותך לחינוך?‬ ‫לא מיד‪ .‬כאמור‪ ,‬אנחנו עשרה אחים‪ .‬ארת‬ ‫בעה מאיתנו בוגרי אורנים‪ ,‬ואחד מהם נשוי‬ ‫לבוגרת אורנים‪ .‬אני דווקא ניסיתי מסלול‬ ‫אחר ‪ -‬הלכתי ללמוד במסלול הנדסאי אלת‬ ‫קטרוניקה בטכניון‪ ,‬וסיימתי ב־‪ .2004‬אבל‬ ‫חלום ההיי־טק שלי לא התגשם‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫זה גם מה שאני שאלתי את עצמי‪ .‬הייתי‬ ‫סטודנט מצטיין ואפילו קיבלתי מלגת הצת‬ ‫טיינות מחברת "אינטל"‪ ,‬ובאמת זה נראה לי‬ ‫תמוה שלא מצאתי את עצמי בהיי־טק‪ .‬אולי‬ ‫כי לא עשיתי שרות צבאי כמו שהאחים שלי‬ ‫עשו ‪ -‬אם כי בהחלט תרמתי למדינה כשהתת‬ ‫נדבתי שנתיים במשטרת ישראל‪ .‬בכל אופן‪,‬‬ ‫אני מאמין שהכול לטובה‪ ,‬ובאמת ‪ -‬יום אחד‬ ‫הגיעה פנייה ממחלקת הרווחה בזרזיר‪.‬‬ ‫התחלתי לעבוד עם ילד עם תסמונת דאון‪.‬‬ ‫לא היה לי רקע בנושא‪ ,‬אז קראתי באינטרנט‪.‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫הכדורגל הוא שפה‪ .‬יושבים מצד ימין‪ :‬עמאד‪ ,‬רפי‪ ,‬מוהנד‪ ,‬אחמד‪ ,‬אמיר‪ .‬עומדים‬ ‫מצד ימין‪ :‬מוחמד מ'‪ ,‬מוחמד ה'‪ ,‬עסאף‪ ,‬מוחמד ע'‪ ,‬פלאח‪ ,‬יוסף ג'ואמיס (מאמן)‬

‫כשנפגשנו בפעם הראשונה הוא ידע שלוש‬ ‫אותיות בערבית‪ .‬תוך תקופה קצרה הוא למד‬ ‫את כל האותיות‪ ,‬וכיום הוא מצליח לקרוא‬ ‫סיפורים שלמים‪ .‬תחושת הסיפוק שלי ‪-‬‬ ‫ושל ההורים שלו ‪ -‬היתה עצומה‪ .‬לאט לאט‬ ‫התחלתי לעבוד עם עוד ילדים‪ ,‬ועשיתי את‬ ‫זה במשך שלוש שנים‪ .‬ב־‪ 2006‬כבר הבנתי‬ ‫שזה הייעוד שלי‪ ,‬ונרשמתי לאורנים‪ .‬אמנם‬ ‫לא היה לי פסיכומטרי‪ ,‬אבל בגלל המלחמה‬ ‫המכללה החליטה על הקלה בדרישות‪ ,‬והתת‬ ‫קבלתי‪ .‬שם למדתי חינוך ‪ -‬למדתי על נוער‬ ‫ועל ילדים חריגים ועל תסמונת דאון ‪ -‬ומאז‬ ‫אני עובד כל השנים עם בני נוער‪ .‬בין השאר‬ ‫ניהלתי בזרזיר את פרויקט "אחרַי לבגרות"‪,‬‬ ‫פרויקט ארצי שמקדם תלמידים מתקשים‬

‫לבגרות של שלוש יחידות בגרות במתמטית‬ ‫קה‪ .‬אלה ילדים שחווים במשך שנים תסכול‬ ‫עצום בלימודים‪ ,‬והצלחה במתמטיקה יכולה‬ ‫לעשות פלאים לביטחון העצמי שלהם‪.‬‬ ‫מה עשית שם בעצם?‬ ‫ביום הראשון הלכתי לבית הספר בכפר‪,‬‬ ‫והתחלתי להסתובב מחוץ לכיתות‪ .‬ראיתי‬ ‫קבוצת בנות ושאלתי אותן‪ ,‬מה אתן עושות‬ ‫כאן? שיעור חופשי‪ ,‬הן אמרו‪ .‬אמרתי להן‬ ‫שגם אני למדתי בבית הספר הזה‪ ,‬ובחיים לא‬ ‫היה לי שיעור חופשי‪ .‬המשכנו לדבר‪ ,‬וככה‬ ‫אספתי ‪ 13‬בנים ובנות‪ ,‬שכמעט לא נכנסו‬ ‫לשיעורים באותה תקופה‪ .‬עבדתי איתם‬ ‫במשך כמה חודשים‪ ,‬והגענו למאה אחוזי‬ ‫הצלחה ‪ -‬כולם עברו את המבחן‪ ,‬וכיום הרוב‬

‫נמצאים בשירות צבאי או בשירות‬ ‫לאומי‪.‬‬ ‫וכשסיימת איתם?‬ ‫בינואר השנה‪ ,‬התפנה התפקיד של‬ ‫רכז מוגנות במנשיה זבדה‪ ,‬מטעם‬ ‫תכנית "עיר ללא אלימות" במועצה‪.‬‬ ‫הגשתי מועמדות והתקבלתי‪ .‬התפת‬ ‫קיד העיקרי של מדריך המוגנות הוא‬ ‫לצמצם את הנשירה הסמויה והגלויה‬ ‫מבית הספר (נשירה סמויה ‪ -‬ילדים‬ ‫הנמצאים פיזית בבית הספר‪ ,‬אבל‬ ‫אינם משתתפים בפועל בלימודים)‪.‬‬ ‫מדריך המוגנות מלווה את הילדים‬ ‫בהסעות‪ ,‬ובמשך היום מסתובב בבית‬ ‫הספר‪ ,‬מאתר תלמידים שאינם נמצאים‬ ‫בכיתות ומסייע להם להשתלב חזרה‪.‬‬ ‫בהמשך הוסיפו לתפקיד הזה שלי את‬ ‫פעילות אחר הצהריים‪ ,‬כך שיש לי‬ ‫המון שעות עם הנערים האלה ‪ -‬גם‬ ‫בבית הספר וגם במועדון ובכדורגל‪.‬‬ ‫מה ההשפעה של הפעילות הזאת?‬ ‫הכדורגל הוא שפה‪ ,‬הכדורגל הוא‬ ‫תרבות‪ .‬נכון שבאימונים אני מלמד‬ ‫אותם מיומנויות בסיסיות של המשחק‪,‬‬ ‫אבל מעבר לזה הכדורגל הוא סבלנות‬ ‫וסובלנות‪ ,‬משמעת‪ ,‬כבוד הדדי‪ .‬אני שם‬ ‫דגש חזק מאוד על המונח משחק קבוצת‬ ‫תי‪ ,‬במיוחד לאור ריבוי המשפחות במנת‬ ‫שיה‪ .‬הפעילות הזאת כבר הניבה פרות ‪-‬‬ ‫הילדים פחות עצבניים‪ ,‬משתפים יותר‬ ‫פעולה אחד עם השני‪ .‬האלימות המילות‬ ‫לית פחתה בצורה דרסטית‪ ,‬והאלימות‬ ‫הפיזית נעלמה לגמרי מהתודעה‪.‬‬

‫בעיטת פתיחה‬ ‫נערי מנשיה קיבלו לאחרונה מדים‬ ‫אדומים והתחילו להתאמן במסגרת‬ ‫מפעלות חינוך וחברה של "הפועל"‬ ‫"יוסף הוא האדם הנכון במקום הנכון‪",‬‬ ‫אומרת מיכל ניר־ארבץ‪ ,‬מנהלת תוכנית‬ ‫"עיר ללא אלימות" במועצה‪" .‬איתרנו‬ ‫אותו בתחילת השנה‪ ,‬והוא עושה עבודה‬ ‫מצוינת עם ילדי מנשיה‪ ,‬כחלק מפרויקט‬ ‫הרחבת שעות מדריך מטעם התוכנית‪.‬‬ ‫באחרונה הוחלט במועצה להעניק‬ ‫למנשיה תשומת לב מיוחדת‪ ,‬ולשם כך‬ ‫הוקם צוות מיוחד בראשות חנה פרידמן‪,‬‬ ‫סגנית ראש המועצה‪ .‬המטרה היא לקדם‬ ‫את היישוב בכל החזיתות‪ ,‬ולכן זהו צוות‬ ‫רב תחומי‪ ,‬הכולל נציגים מהחינוך‪ ,‬מהת‬ ‫רווחה‪ ,‬מהתעסוקה ("מעברים בעמק")‬ ‫ומהביטחון‪.‬‬ ‫"כדי להחיות את מועדון הנוער במנת‬

‫שיה הבאנו לשם כמה פריטים כמו וידיאו‬ ‫וטלוויזיה‪ ",‬מספרת מיכל‪" ,‬אבל יוסף‬ ‫אמר שלא מגיעים לפעילות הזאת מסת‬ ‫פיק ילדים‪ .‬שאלתי אותו מה יכול למת‬ ‫שוך אותם‪ ,‬והוא אמר ‪ -‬כדורגל‪ .‬הלכתי‬ ‫איתו לחנה ולעמירם הלוי‪ ,‬מנהל מחלקת‬ ‫הספורט‪ ,‬והם אישרו הקצאת תקציב לפת‬ ‫עילות ‪ -‬הסעות‪ ,‬כדורים ושאר הציוד ‪-‬‬ ‫וכך התחיל החוג בנהלל‪".‬‬ ‫לילך כהני‪ ,‬רכזת החינוך הבלתי פורת‬ ‫מלי‪ ,‬שמעה על הפעילות והציעה לחבר‬ ‫אותה לפרויקט "מפעלות חינוך וחבת‬ ‫רה" ‪ -‬עמותה חברתית הפועלת בשיתוף‬ ‫הפועל תל אביב (כדורגל)‪ .‬העמותה יוזת‬ ‫מת ומקדמת פעילויות המשלבות ספות‬ ‫רט ופעילות חברתית‪ ,‬תוך טיפוח ערכים‬ ‫כגון סובלנות‪ ,‬הגשמה והזדמנות שווה‪.‬‬ ‫ההשתתפות בפעילות העמותה כרוכה‬

‫בתשלום סמלי ‪ -‬כ־‪ 250‬שקל לשנה ‪-‬‬ ‫ומזכה כל משתתף בכדור‪ ,‬בגדים‪ ,‬תיק‪,‬‬ ‫טורנירים ארציים‪ ,‬כניסה לרוב משחת‬ ‫קי הבית של הפועל ת"א בבלומפילד‬ ‫וצ'ופרים נוספים‪ ,‬כשהדגש העיקרי הוא‬ ‫על המסגרת החינוכית־ספורטיבית‪.‬‬ ‫"שום דבר לא היה מצליח בלי שיתוף‬ ‫פעולה בין כל הצדדים‪ ",‬אומר יוסף‪.‬‬ ‫"היתה כאן דחיפה גדולה של המועצה‪,‬‬ ‫דיאלוג עם מנהלות 'עיר ללא אלימות'‬ ‫בזרזיר ובמועצה האזורית עמק יזרת‬ ‫עאל‪ ,‬סיוע של מחלקת הרווחה במימון‬ ‫ההסעות וקשר עם ועד הכפר במנשיה‪,‬‬ ‫שרואה כמה הפעילות הזאת עושה טוב‬ ‫לכולם‪ .‬רצון טוב ונכונות לשיתוף פעות‬ ‫לה הם תנאים הכרחיים בפעילות הזאת‪,‬‬ ‫כי כמו שאומרים בערבית‪' ,‬אי אפשר‬ ‫למחוא כפיים ביד אחת'‪".‬‬

‫‪21‬‬

‫אנשים בעמק‬

‫תולה את‬ ‫המפתחות‬

‫נהגי ההסעות הפכו במרוצת השנים לחלק מרכזי בחיי הילדים וההורים • אריה לובל נפרד‬ ‫מאוטובוס מספר ‪ 4‬ומשאר נהגי המועצה‪ ,‬שהיו לו למשפחה שנייה במשך ‪ 37‬שנים‬ ‫‪ 37‬שנים עבד אריה לובל כנהג‬ ‫במועצה האזורית עמק יזרעאל‪ .‬מדי‬ ‫ערב היה מכוון את שני השעונים‬ ‫המעוררים )"ליתר ביטחון"(‪ ,‬ובבוקר‬ ‫לוקח את המפתחות ויוצא לדרך‪.‬‬ ‫דורות של תלמידים עלו מדי בוקר‬ ‫על אוטובוס מספר ‪ - 4‬שהפך לסימן‬ ‫ההיכר שלו ‪ -‬בציפייה לחיוכו הרחב‪,‬‬ ‫המוכר של אריה‪.‬‬ ‫בקיץ האחרון יצא אריה לגמלאות‬ ‫והותיר מאחור את האוטובוס הצהוב‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬יהיה לו זמן לבלות‬ ‫במחיצת נכדיו האהובים‪.‬‬ ‫"הכרתי את אריה בשנת ‪ ,2000‬עם‬ ‫כניסתי לעבודה במועצה‪ ",‬מספר נועם‬ ‫גיגי‪ ,‬רכז ההסעות במחלקת התחבו ‬ ‫רה‪" .‬זכיתי להכיר אדם צנוע וחברותי‪,‬‬ ‫שנעים לשוחח איתו בכל נושא‪ .‬אריה‬ ‫אהב את עבודתו‪ ,‬ומעולם לא שמעתי‬ ‫ממנו את המילים 'לא' או 'אחר כך' ‪ -‬הן‬ ‫פשוט לא היו אצלו בלקסיקון‪ .‬המילים‬ ‫שלו היו 'כן‪ ,‬תודה‪ '.‬גם כאשר חלה לא‬ ‫החסיר אריה אפילו יום עבודה אחד‪".‬‬

‫אף מילה בעברית‬

‫אריה עלה לארץ מרומניה בשנת‬ ‫‪ ,1961‬נער בן ‪ ,17‬בן יחיד להוריו‪" .‬לא‬ ‫ידעתי כלום על ישראל ‪ -‬ואף מילה‬ ‫בעברית‪ .‬התחלתי ללמוד באולפן‬

‫בקיבוץ מרחביה‪ ,‬אבל עזבתי כעבור שלו ‬ ‫שה חודשים כדי להתגייס לנח"ל‪ ".‬בגיל ‪19‬‬ ‫וחצי השתחרר מצה"ל‪ ,‬והחל לעבוד כדוור‪.‬‬ ‫ב ‪ ,1970‬אחרי שהוציא רשיון לאוטובוס‪,‬‬ ‫התקבל לעבודה ב"אגד"‪" .‬בימים ההם‬ ‫להיות חבר אגד היה כמו להיות מלך‪ ,‬אבל‬ ‫אני הייתי עובד שכיר זמני‪".‬‬ ‫עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוא‬ ‫נשלח ל ‪ 184‬ימי מילואים שבסיומם חזר‬ ‫לעבודה‪ .‬בשנת ‪ 1974‬קרא לו המנהל דאז‬ ‫והציע לו את הקביעות הנכספת ב"אגד"‪.‬‬ ‫אבל אליה וקוץ בה‪" .‬הקביעות היתה פיתוי‬ ‫גדול‪ ,‬אבל היא הותנתה במעבר לבאר שבע‬ ‫או דימונה‪ .‬גרתי אז בגבעת המורה‪ ,‬ולעבור‬ ‫לדרום לא בא בחשבון מבחינתי כי לא יכו ‬ ‫לתי לעזוב את הוריי המבוגרים לבד‪".‬‬ ‫לאריה לא נותרה ברירה אלא לחפש עבו ‬ ‫דה אחרת‪ .‬באותם ימים‪ ,‬למרבה המזל‪ ,‬נודע‬ ‫לו שבמועצה האזורית 'יזרעאל' ‪ -‬כך נקראה‬ ‫המועצה לפני האיחוד עם המועצה האזורית‬ ‫'קישון' ‪ -‬מחפשים נהג אוטובוס‪" .‬הגעתי‬ ‫לראיון עבודה אצל ראש המועצה דאז‪ ,‬יש ‬ ‫ראל פרדקין‪ ,‬והוא קיבל אותי מיד לעבודה‪.‬‬ ‫קיבלתי מיניבוס חדש ונפרדתי מ'אגד'‪ .‬בדי ‬ ‫עבד ברור לי שזאת היתה החלטה נכונה‪ ,‬כי‬ ‫המועצה האזורית היא מעסיק דואג ותומך‪".‬‬ ‫זמן קצר אחרי שהחל לעבוד במועצה‬ ‫הכיר את רעייתו לידיה‪ ,‬גם היא ילידת רו ‬ ‫מניה‪ .‬בשנת ‪ 1975‬התח ‬

‫הצהובים‬ ‫החדשים שלנו‬

‫תנו השניים‪ ,‬והחודש הם חוגגים ‪ 36‬שנים‬ ‫לנישואיהם‪" .‬כשנולד ליעוז‪ ,‬הבן הבכור‪,‬‬ ‫לא היה לנו רכב פרטי"‪ ,‬מספרת לידיה‪" ,‬אז‬ ‫אריה לקח אותי במיניבוס של המועצה לבית‬ ‫החולים כדי ללדת‪ .‬כעבור שנה וחצי‪ ,‬כש ‬ ‫נולדה לילך‪ ,‬אריה היה במילואים בצאלים‬ ‫והודיעו לו בטלפון שנולדה לו בת"‪ .‬ליעוז‬ ‫כיום הוא נהג אוטובוס במועצה‪ ,‬ולילך עוב ‬ ‫דת כעורכת בעיתון "ידיעות העמק"‪.‬‬ ‫אריה‪ ,‬איך שורדים בעבודה כזאת?‬ ‫"בזכות האהבה למקצוע‪ .‬מקום העבודה‬ ‫תמיד היה המשפחה השנייה שלי‪ .‬זאת מח ‬ ‫לקה קטנה של ‪ 15‬נהגים‪ ,‬ותמיד השתדלנו‬ ‫לעזור אחד לשני‪ .‬כשמישהו נתקל בבעיה‪,‬‬ ‫כולם נחלצו לעזרתו‪ .‬הביטחון הזה‪ ,‬והידי ‬ ‫עה שמקום העבודה דואג לך ואתה מתפרנס‬ ‫ממנו בכבוד‪ ,‬נותן לך המון כוח‪.‬‬ ‫בהרבה תחומים המצב השתפר עם השנים‪.‬‬ ‫קצין הבטיחות‪ ,‬משה פולק‪ ,‬מקפיד מאוד על‬ ‫תקינות האוטובוסים ועל שעות העבודה‬ ‫שלנו‪ ,‬והסדרן נועם גיגי דואג לסידור הוגן‬ ‫של הנסיעות‪ .‬כיום יש גם נהגים מחליפים‪,‬‬ ‫כך שמותר לנו לפעמים להיעדר מהעבודה‪.‬‬ ‫שעות העבודה כיום הרבה יותר נוחות‪.‬‬ ‫ומה השתנה על הכביש?‬ ‫כמות המכוניות והתנהגות הנהגים‪ .‬אחת‬ ‫הבעיות כיום היא הטכנולוגיה ‪ -‬הטלפו ‬ ‫נים הניידים והאס אם אסים‪ ,‬שמוציאים‬ ‫את הנהג מריכוז‪ .‬אני רואה‬

‫על הכביש נהגים ששולחים הודעות‬ ‫וקוראים עיתונים באמצע הנסיעה ‪ -‬זה‬ ‫ממש מפחיד וזה זלזול בחיי אדם‪ .‬אם‬ ‫פעם התאונות היו נגרמות כתוצאה‬ ‫מטעויות אנוש‪ ,‬היום ברוב המקרים הן‬ ‫תוצאה של הסחת דעת בכביש‪.‬‬ ‫אז מה עושים?‬ ‫אם מישהו נוהג בתוקפנות צריך‬ ‫פשוט לוותר‪ .‬אין דרך אחרת‪ .‬צריך‬ ‫לסלק כל מיני מחשבות כמו "אני‬ ‫אראה לו"‪ .‬בתור נהג אני חושב רק על‬ ‫דבר אחד‪ :‬איך להגיע הביתה בשלום‪,‬‬ ‫יחד עם כל הילדים שיושבים מאחורי‪.‬‬ ‫שגם בהם צריך לטפל‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬צריך להקפיד שהם יחגרו‬ ‫חגורות בטיחות‪ ,‬שלא יריבו‪ .‬מכיוון‬ ‫שברוב ההסעות אין מלווים אנחנו‬ ‫נאלצים להיות לא רק נהגים אלא גם‬ ‫הורים ומורים‪ .‬זאת אחריות אדירה‪,‬‬ ‫אבל אני שמח שזאת הייתה העבודה‬ ‫שלי‪ .‬בשנים האחרונות הסעתי יל ‬ ‫דים שההורים שלהם נסעו איתי בתור‬ ‫ילדים‪ ,‬ואני גאה בכך‪ .‬נכנסתי כרווק‬ ‫צעיר למועצה ואני יוצא כסבא לשני‬ ‫נכדים מקסימים‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬אתה אוהב ילדים‪.‬‬ ‫בטח‪ ,‬למי שלא אוהב ילדים אין סי ‬ ‫כוי להחזיק מעמד בעבודה הזאת ‪37‬‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫"אחריות אדירה‪".‬‬ ‫אריה לובל‬

‫מדי יום מסיעה המועצה אלפי תלמידים‬ ‫לבתי הספר‪ ,‬ב ‪ 670‬קוים ברחבי העמק‪.‬‬ ‫בתחילת ספטמבר הצטרפו לצי האוטובו ‬ ‫סים הצהובים של המועצה שני אוטובוסים‬ ‫חדשים בעלות של ‪ 1.2‬מיליון שקלים‬ ‫כל אחד‪ .‬האוטובוסים‪ ,‬מתוצרת חברת‬ ‫‪ SCANIA‬השוודית‪ ,‬עומדים בתקן יורו‬ ‫‪ ,5‬והם מצוידים בחגורות בטיחות‪ ,‬בפנ ‬ ‫סי איתות בולטים וב ‪ 4‬מצלמות בטיחות‬ ‫מיוחדות‪ .‬האוטובוסים החדשים מחליפים‬ ‫אוטובוסים ישנים‪ ,‬בני ‪ 15‬שנה‪ ,‬שהמועצה‬ ‫רכשה בשנת ‪.1996‬‬

‫‪22‬‬

‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫גלריות‬

‫גלריות‬

‫יזרעאליות‬

‫עמותת התיירות בעמקים מזמינה את תושבי העמק לסיור בין גלריות קטנות ומטריפות‪ .‬כל גלריה מיוחדת ושונה‬ ‫מחברתה‪ ,‬והדבר נכון גם לאמניות המציגות בהן‪ .‬מובטחת לכם חוויה יזרעאלית אותנטית של נשים מקומיות‬ ‫העובדות ויוצרות בחומר • לכל אחת מהן סיפור מרתק על היצירות שלה ועל הגלריה שבה הן מוצגות‪ .‬הסיפורים‬ ‫האלה יעניקו לכם חוויה אמיתית‪ ,‬אינטימית ומרגשת ׀ שיר עינב‪ ,‬עמותת התיירות בעמקים‬

‫"לגעת בעור"‬

‫"קרמוניקה"‬

‫אהבתה של נעמה ליצירה ועבודה בחומרים טבעיים הת ‬ ‫חילה בגיל צעיר מאוד‪ ,‬כבר אז הפגינה כשרון גדול‪ .‬מזה‬ ‫‪ 30‬שנה עובדת נעמה בעור‪ ,‬ועבודותיה מוצגות בגלריה‬ ‫שלה בקיבוץ כפר החורש‪ .‬הסטודיו והגלריה של נעמה‬ ‫ממוקמים במבנה גן ילדים ישן‪ ,‬שבו גדלה והת ‬ ‫חנכה עם הגיעה לקיבוץ‪ .‬בסטודיו לא תמצאו‬ ‫חגורות או תיקים‪ ,‬כי אם יצירות בהשראת מוזי ‬ ‫קה וטבע‪ ,‬שיעניקו לכל קיר נוכחות ועוצמה‪ ,‬לצד‬ ‫רוך ותנועה‪ .‬נעמה מספרת כי היצירה העניקה לה‬ ‫מפלט ועזרה לה לשרוד ולהתגבר על הקשיים‬ ‫הרבים שעמם התמודדה בחייה‪ .‬השוני שהפריע‬ ‫לנעמה בילדותה הפך בבגרותה לקסם המופק‬ ‫דרך עבודותיה המוצגות בגלריה‪ :‬דמות אישה‬ ‫אפריקאית לבושה עור‪ ,‬נבל‪ ,‬שושנה בוקעת‬ ‫מבין החוחים‪ ,‬צלילי מוזיקה ועוד יצירות רבות‬ ‫ומגוונות‪ ,‬שאותן מתארת נעמה כ"יצירות מה ‬ ‫נשמה‪ ,‬המאפיינות ייחודיות‪ ,‬שוני ואהבה ליופי‬ ‫הטבע ולתנועה המוסיקלית"‪.‬‬ ‫בפינה קטנה בגלריה מציעה נעמה למכירה תכ ‬ ‫שיטי כסף שגם אותם היא מעצבת בעצמה‪.‬‬

‫כששואלים את מוניקה במה היא עוסקת‪ ,‬היא אינה אומרת‬ ‫שהיא אמנית‪" .‬אני קרמיקאית‪ .‬עבורי זו לא עבודה‪ ,‬זה אורח‬ ‫חיים‪ ".‬כך היא מעידה על עצמה‪ ,‬וניתן לראות ולחוש תפיסה‬ ‫זו במגוון עבודותיה המוצעות למכירה בקרמוניקה‪ .‬את החומר‬ ‫והזיגוגים ליצירות הקרמיקה שלה מפתחת מוניקה בעצמה‪ ,‬תוך‬ ‫דו שיח עם החומר ושילוב של מחקר‪ ,‬ניסוי‪ ,‬טעייה וניסיון של‬ ‫שנים רבות‪ .‬מוניקה שואבת את ההשראה לעבודו ‬ ‫תיה מהטבע והסביבה‪ .‬ניתן לחוש זאת במרקם‬ ‫החומר‪ ,‬בצבעיו ובעיצוב הארץ ישראלי‬ ‫המקורי של עבודותיה‪ .‬בחנות תמצאו‬ ‫שלל כלים שימושיים )אך לא רק( החל‬ ‫מקערות ירקרקות‪ ,‬דרך אגרטלים בצב ‬ ‫עי מדבר ונחושת ועד סדרת צלחות לתלייה‬ ‫עם טקסטורות ייחודיות בהשראת שביל ישראל‪,‬‬ ‫כמו גם תבליטים‪ ,‬צלמיות ועוד‪ .‬הסדנה וחנות‬ ‫הגלריה ממוקמות בלב קיבוץ גבת‪ ,‬במבנה‬ ‫אשר שימש בעבר את שדה התעופה הבריטי‬ ‫הסמוך‪ .‬מוניקה שמחה לספק הסברים אודות‬ ‫ההיסטוריה של המקום‪ .‬בנוסף לעבודותיה‬ ‫הנמכרות בחנות מוניקה מעצבת כלים ופ ‬ ‫ריטים אחרים בהזמנה אישית‪ ,‬לפי צרכי‬ ‫הלקוח‪.‬‬

‫לתיאום ביקור בגלריה‪:‬‬ ‫נעמה תנעמי וויס‪04-6558396 :‬‬ ‫או ‪052-8345689‬‬

‫לביקורים בתיאום טלפוני‪:‬‬ ‫מוניקה הדרי‪04-6549455/756 :‬‬ ‫בכל ימות השבוע ובשבת‪.‬‬

‫"נירה'לה"‬ ‫הגלריה של נירה'לה בבית לחם הגלילית‬ ‫שוכנת במבנה רפת ישן אשר שופץ וחו ‬ ‫דש על ידי בעלה‪ .‬עם הכניסה לגלריה ניתן‬ ‫לחוש באווירה כפרית המש ‬ ‫לבת בין קלאסי למודרני‪.‬‬ ‫לאחר מספר שנים שבהן‬ ‫עסקה בקדרות כתחביב‬ ‫החליטה נירה'לה להג ‬ ‫שים חלום ישן ולפתוח‬ ‫גלריה משלה‪ .‬כששואלים‬ ‫את נירה'לה על הגלריה‪ ,‬קשה לפספס את‬

‫החיוך שעולה על השפתיים ואת האור בעי ‬ ‫ניים‪" .‬המטרה היתה לפתוח מקום של אמנות‪,‬‬ ‫של יצירה‪ ,‬שיהיה בית לאמנים מהשוליים‪",‬‬ ‫היא מסבירה‪ .‬לצד עבודותיהם של האמנים‬ ‫נמכרות גם עבודותיה של נירה'לה ‪ -‬פריטי‬ ‫קרמיקה צבעוניים ועכשוויים‪ .‬את העבודות‬ ‫יוצרת נירה'לה בסטודיו קטן ואותנטי לצד‬ ‫הגלריה‪ .‬ייחודה של הגלריה הוא במפגש הנ ‬ ‫ערך בין המבקרים לאמנים‪ ,‬מפגש שבו יכולים‬ ‫האורחים ליהנות מכוס קפה ועוגה באווירה‬ ‫ביתית ונעימה‪.‬‬

‫הגלריה ‪ -‬חנות ‪ -‬קפה של נירה'לה פתוחה‬ ‫‪ 5‬ימים בשבוע‪ ,‬בימים שלישי עד שבת‪ ,‬שם‬ ‫היא מעבירה גם חוגים וסדנאות למבוגרים‬ ‫בקרמיקה‪ ,‬קדרות ועבודה באובניים‪ .‬המקום‬ ‫מציע גם אפשרות לארח ימי הולדת ואירועים‬ ‫פרטיים‪ ,‬מהם תצאו עם מזכרת מעשה ידיכם‪.‬‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫נירה'לה גרין ‪ 052-8590364‬או ‪.04-9931594‬‬ ‫הגלריה פתוחה בימים ג' ש'‪| 10:00-16:00 ,‬‬ ‫בשישי וערבי חג ‪10:00-15:00‬‬

‫אהבתם? יש לנו עוד הצעות ליום בילוי מקורי בעמק‪ ,‬במקומות שאולי חלפתם על פניהם מבלי להיות מודעים לקסם ולאווירה השוררים בתוכם‪.‬‬ ‫היכנסו ל ‪ http://www.emek-tour.org.il‬או ל ‪ .http://www.facebook.com/Tayarut‬עמותת התיירות בעמקים‪ ,‬טל‪.04-6520013 .‬‬ ‫נובמבר ‪ 2011‬חשון תשע"ב‬

‫‪23‬‬

‫מחלקת הנוער פתחה‬ ‫שנת פעילות חדשה‬

‫לפניכם‪ ,‬על קצה המזלג‪ ,‬זכרונות מהשנה שחלפה‪...‬‬ ‫טיולים‬

‫פעילויות‬

‫סמינרים‬