פרויקט "דרך ארץ" מסע בעקבות הזיכרון עמ' 14
www.eyz.org.il
עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גליון • 127נובמבר • 2011חשון תשע"ב • אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון •כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת
שנת הלימודים תשע"ב במערכת החינוך בעמק :אנשים ,נתונים ,פרויקטים ותוכניות לעתיד • עמ' 11-5
מחזור
פ"ז ויצו נהלל ביום הראשון ללימודים
ארבעה דורות מושב העובדים הראשון חגג תשעים להיווסדו • עמ' 12
חלום יוסף
פרויקט הכדורגל במנשיה זבדה • עמ' 20
חדשות דבר ראש המועצה
מרשתים את העמק בקרוב יחלו לפעול קווי תחבורה ציבוריים חדשים ברחבי העמק
תושבי עמק יזרעאל היקרים, החלה שנה חדשה בשמחת חזרתו של גלעד שליט לביתו .נקווה שתר בינה הבשורות הטובות בשנה זו. בקיץ האחרון פרצה מחאת אלפי הצעירים על יוקר המחיה ,מצוקת הדיור ודרישה לצדק חברתי .גם בר חבי העמק ,הצטרפו אלפים לעצרות ולהפגנות .נמשיך לעמוד לצידם, לתמוך במאבקיהם הצודקים ולדאוג להורדת מחירי הדיור שיאפשרו לב נינו לשוב לעמק. בחודשים אלה עלה גם מאבק הר פתנים בכוונתה של הממשלה להוריד את מחירי המטרה של החלב והמועצה נרתמה לסייע להם במאבקם הצודק. לשמחתנו ,הממשלה החליטה לדחות את יישום התכנית. אנו משקיעים את מירב משאבי המועצה בחינוך הפורמאלי והבל תי פורמאלי והישגי מערכת החינוך רבים .פתיחת שנת לימודים במועצה גדולה כשלנו היא משימה מורכבת ועמדנו בה בהצלחה וללא תקלות. גם השנה גדלה המועצה בכאלף נפש, ומאתיים וחמישים תלמידים חדשים נוספו למערכת החינוך .נמשיך לח תור למצוינות כדי שבוגרי מערכת החינוך יהיו אזרחים סקרנים ,מעור בים ,דוברי עברית עשירה ,בעלי ער כים של אהבת האדם והארץ. אני מודה לעובדי המועצה על עבודתם המסורה .הישגינו זכו להכ רה כשהשנה הוענקו לנו שני פרסים: פרס שר החינוך למחלקת נוער מצ טיינת ופרס שר הפנים לניהול תקין ואיזון תקציבי. בשבועות הקרובים ,אמורה הממשלה לקבל החלטה בדבר מיקומו של שדה תעופה בין לאומי משלים לנתב"ג .המועצה מתנגדת בכל תוקף להקמתו במינחת מגידו .אנו תומכים בהחלטה להקים את השדה בדרום הארץ .בשבועות הספורים שנותרו למאבקנו בהחלטת הממשלה אפגש עם שרים ועם חברי כנסת כדי לה בטיח את ההחלטה הרצויה. ציינו השנה מלאת מאה שנים להתיישבות העברית בעמק ופנינו למאה השנים הבאות. בברכת שנה טובה ,גשומה ומבורכת אייל בצר ראש המועצה
המועצה פועלת נמרצות להפעלתם של מספר קווי אוטובוס ציבוריים חדשים ברחבי המועצה" .קיים צורך אמיתי בקווי תחבורה ציבוריים בתחום המועצה ",אומר סגן ראש המועצה עידו דורי" .העמק פרוש על שטח עצום ,ולאור הגידול באוכלוסייה והתרח בות פעילות הפנאי והחינוך הבלתי פורמלי, העומס על ההורים הולך וגדל". הרעיון הבסיסי הוא הפעלת קווים שיובילו מהיישובים ללב המועצה -מזרע, נהלל ויפעת ,שם פועלים בית האמנויות, הבריכה האזורית ,מגרשי הספורט ,אולם אזורי ועוד .לבקשת המועצה הקצה משרד התחבורה חברת תכנון ,שתסייע בגי בוש קווי התחבורה בעמק .כל המזכירים ביישובי העמק נתבקשו להגדיר את צרכי הישובים ,וכך נקבעו הקווים העיקריים: מצפון המועצה יעבור אוטובוס ,דרך צומת המוביל ,לנהלל ולמזרע ובחזרה .חלק מהאוטובוסים האלה יעברו בדרך גם בגב עת אלה ובתמרת .ממערב המועצה )גוש
אלונים( יגיע קו ללב המועצה .קו שלישי יעבור בין המרחביות לעפולה" .יש לנו כבר לוח שעות מגובש ,אבל נפרסם אותו רק אחרי שמשרד התחבורה יאשר את הוצאת הפרויקט אל הפועל .בעיקרון אנחנו מתמ קדים בשעות אחר הצהריים והערב ,מתוך התייחסות בעיקר לנוער שמגיע לחוגים, אבל אם נראה שיש צורך בנסיעות גם בש עות הבוקר נשקול גם את זה .חשוב להדגיש שבשלב זה אנחנו מחכים לתשובה ממשרד התחבורה ,אבל אנו מעריכים שהבקשות שלנו מספיק מנומקות כדי שיקבלו אותן". בנוסף לשלושת הקווים האלה פועלת המועצה לעיבוי הקו שמביא את תושבי עין דור ,גזית ואחוזת ברק לעפולה .זה קו קיים, והכוונה היא להגדיל את מספר הנסיעות בקו הזה לארבע פעמים ביום. קו נוסף ,שכבר פועל כיום ובעצם יצא לדרך לפני התוכנית הנוכחית ,הוא קו של חברת "אומני אקספרס" ,המסיע את תוש בי מערב המועצה )אזור גוש אלונים ,כפר
יהושע ועוד( לטבעון. דורי מדגיש כי הקווים החדשים חייבים להיות אטרקטיביים ,יעילים ואמינים" .הם צריכים להיות זולים מספיק כדי שלא יע מיסו הוצאה משמעותית נוספת על ציבור המשתמשים; הם צריכים להיות מלאים יח סית ,אחרת הם לא ישתלמו לקבלן המבצע; והם צריכים להיות מדויקים מבחינת לוחות הזמנים .אלה תנאים הכרחיים ,שאם לא ית קיימו עלולים משרד התחבורה והקבלן המ בצע להפסיק את השירות הזה". דורי מבהיר כי האישורים ממשרד התח בורה אינם סוף פסוק" .ברור לנו שתידרש כאן עבודת הטמעה לא פשוטה .קשה לש נות הרגלים ,ותושבי העמק התרגלו להסיע את ילדיהם בעצמם .לכן חשוב שנזכור שזה אינטרס משותף של כולנו .חשוב שיהיה כאן שיתוף פעולה כולל -מצד המבוגרים, ההורים ,הנוער והילדים .כי כאמור ,אם האוטובוסים יהיו כמעט ריקים ,השירות לא יהיה כדאי מבחינה כלכלית ולכן יופסק".
הכל תקין המועצה זכתה בפרס משרד הפנים לניהול כספי תקין לשנת .2010 ראש המועצה אייל בצר, גזבר המועצה דני עייק ומנכ"ל המועצה דן תנחומא קיב לו את הפרס משר הפנים אלי ישי ומשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ ,בטקס שהתקיים בבנייני האומה בירושלים. המועצה זכתה בפרס ההצ טיינות ,בסך ₪200,000על ניהול כספי תקין וניהול תקין.
מימין לשמאל – גזבר המועצה דני עייק ,ראש המועצה אייל בצר ,שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי
פיצולי נחלות :החלטות חדשות ב 28ביולי התקיים במועצה כנס בנו שא החלטות מינהל מקרקעי ישראל, בעקבות הכרעת בג"ץ בנושא .מדובר בהחלטות בעלות רלוונטיות עצומה לה רחבות בקיבוצים ,לבנייה חדשה במוש בים ולסוגיית שיוך הדירות ,ואולם המ ליאה במועצה היה מלא עד אפס מקום. בחודש יוני דחה בג"ץ את עתירת האגו דה לצדק חלוקתי ,שביקשה לבטל את החלטת המינהל המעניקה לקיבוצים ול מושבים זכויות קניין על קרקעות המדינה. ההחלטה מאפשרת למושבניקים לבנות בית שני ושלישי בחלקת המגורים ,לפצל את המגרש הבסיסי ולמכור לצד שלישי
)לא בן ממשיך( את החלק המפוצל .בנוסף, ניתן יהיה לקיים במגרש פעילויות לא חק לאיות לצורכי פרנסה .לקיבוצים מעניקה ההחלטה אפשרות לשיוך דירות ,ואף למ כירתן של הדירות בעתיד לאנשים אחרים. עפרי דגני ,מהנדסת הוועדה המקו מית "יזרעאלים" ,פתחה את יום העיון בהסבר על המהלכים התכנוניים הנג זרים מההכרעה ,המאשרת את החלטות המינהל 979ו " .1101ההכרה של בג"ץ בהחלטות אלה מעניקה לראשונה זכויות קניין לחברי קיבוץ ",הסבירה דגני" .זו בהחלט סיבה לשמחה ,אבל חשוב להבין שכדי ליישם את ההחלטות הללו נדרש
כאן הליך תכנוני מורכב ".דגני הציגה תוכניות שנוסחו בכמה מיישובי המועצה על בסיס ההחלטות האמורות ,והדגישה כי כל תכנון עדיין כפוף לאילוצי תמ"א .35רו"ח בועז מקלר הציג היבטים כלכ ליים ומיסויים ,ועוה"ד עמית יפרח ומיכי דרורי הציגו את הבעייתיות שבהחלטות, ואת אפלייתו של המגזר החקלאי לעומת המגזר העירוני .עו"ד דרורי אמר כי שתי ההחלטות הרלוונטיות ) 751ו " (979מה לכות במתווה בעייתי דומה :אפליה לרעה מול העיר והמושב; הסדר כספי נוקשה; 'הלאמת' שטחי מגורים בקיבוץ; וניסיון להפוך את הקיבוץ ליישוב קהילתי".
כתיבה ועריכה :יצהר ורדי • הפקה וייזום :דורון שחם -דוברת המועצה • צילום :ישראל פרץ ,שאול רחמים ואלון לויטה • לתגובות ,הערות והארות • dorons@eyz.org.il :עיצוב גרפי :סטודיו
2
נובמבר 2011חשון תשע"ב
מול השלטון המרכזי
חשמל ירוק
האתגר :התאמת תשתיות היישובים בעמק לצמיחה הדמוגרפית המהירה
עד סוף השנה ,תסתיים התקנתן של עשר מערכות סולאריות 50 ,קילו- וואט כל אחת ,על גגות מבני הציבור והחינוך של המועצה .החברה שהפאנלים בבעלותה תשלם למועצה שכר דירה על השימוש בגגות. בתמונה :הפאנלים על אולם הספורט בנהלל
אופניים על קו המים בחודשים האחרונים נכנסה המוע־ צה להילוך גבוה בקידום מסלול רכי־ בה לאופני כביש סביב אגם כפר ברוך. לשם כך איגמה המועצה משאבים יחד עם רשות ניקוז קישון (תחת ניהולו של חיים חמי) ,וחברת מקורות לתכנון מפו־ רט של התוכנית. מדובר במסלול באורך 3,200מטר, שיהיה חלק מקומפלקס נרחב יותר - מבואה מנהלתית להתארגנות ,תחנת מידע ועוד" .כל סוף שבוע אנחנו שו־ מעים על פגיעות ברוכבי אופניים
מיטב הנוער
על הכבישים ,ונחיצותם של פתרונות כאלה ,שמרחיקים אותם מהכביש ברו־ רה מאליה ",אומר עידו דורי .כאן אנחנו מדברים על אתר שנמצא כשעה ממרכז הארץ ,ויאפשר לרוכבים לעשות בו ספורט בנוף יפה ,וליהנות מהשירותים שיהיו כאן בקומפלקס התיירותי". בחודש אוגוסט הודיע שר התחבו־ רה ,ישראל כץ ,על מינוי ועדה שתג־ בש פתרונות למניעת פגיעות ברוכבי הכביש ,ודורי מקווה שהפרויקט החדש יהווה מודל להתמודדות עם בעיה זו.
מחלקת הנוער של עמק יזרעאל קיבלה את הפרס ליחידת נוער מצטיינת ארצית מבין המועצות האזוריות .בהחלטתה כתבה ועדת הפרס ,בין השאר ,כי אחוז המשתתפים בפעילויות הנוער גבוה במיוחד ,כי מתקיים כאן חינוך לערכים כגון ציונות ,מעורבות ואחריות חברתית וסיוע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ,וכי ראש המועצה פועל להקצאת המשאבים הדרושים .בתמונה :שר החינוך גדעון סער מעניק את הפרס לסגנית ראש המועצה חנה פרידמן ,למנהלת מחלקת הנוער מיה בירמן ולנציג הנוער דקל שלגי.
נובמבר 2011חשון תשע"ב
מדי שנה נוספים ליישובי המוע־ צה כ־ 1,200תושבים -מספר השקול ליישוב חדש .זהו תהליך מבורך וחסר תקדים ,אבל חשוב להבין את השלכו־ תיו ,ביניהן מחסור במבני ציבור וחינוך, לרבות שטחים ציבוריים ,ועומס בלתי סביר על גני הילדים ,מעונות היום ,בתי הספר והתשתיות הקיימות ביישובים הוותיקים -כבישים ,מדרכות וכיו"ב. לעתים ,בעקבות הרחבה ביישוב ,מוכפל מספר המשתמשים באותן תשתיות .לכן חשוב מאוד ,כאשר נבנית הרחבה ,לש־ דרג את תשתיות היישוב הוותיק ,שאינן יכולות לשאת בנטל בתנאים החדשים. חשוב להדגיש כי המועצה והיישובים הם שמשביחים את המקום ,והצלחתם בכך היא הסיבה לנהירה של תושבים חדשים לעמק .המדינה ,שנהנית מתה־ ליך זה ,מתנערת לחלוטין מאחריותה כלפי התושבים ומטילה על המועצה את מלוא האחריות לאותו שידרוג תשתיות. במונחים תקציביים ,המדינה "מסרבת" לצייד את המועצה בכלים הנדרשים להתמודדות עם הצמיחה הדמוגרפית והפיתוח המואץ הנגזר ממנה .במצב זה מתקשה המועצה לענות על הביקוש לדיור בעמק ,ולהתאים את מבני הציבור ואת שאר התשתיות לצמיחה הדמוגר־ פית על פי הסטנדרטים המתבקשים. ראש המועצה ,אייל בצר ,כיצד מתמודדת המועצה עם מצב עניינים זה? ראשית ,מיפינו את המקורות הכס־ פיים הפוטנציאליים: .1היטלי פיתוח. .2חלף היטלי השבחה -ממינהל מק�ר קעי ישראל. .3החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המאפשרות גבייה ממשתכנים על חשבון דמי ההיוון. בהתאם למקורות הללו אנו פועלים
כדלקמן: המועצה פועלת נמרצות לחוקק חוק עזר לפיתוח שצ"פים (שטחים ציבו־ ריים) ביישובים. אני פועל נמרצות לחקיקה המבטלת את תוספת 21לחוק התכנון והבנייה תוספת המצמצמת ל־ 10%בלבד אתהכנסות המועצה מדמי ההיוון .ביטול התוספת יאפשר למועצה לקבל כ־50% מדמי ההיוון לטובת פיתוח התשתיות ביישובים. מסמך שגיבשה המועצה ,בעזרת חברת ייעוץ חיצונית ,הביא לפריצת דרך בנושא הגבייה ממשתכנים חדשים. מסמך זה לבדו הוביל לקבלת החלטות 1180ו־ 1223במועצת מקרקעי ישראל. החלטות אלה מאפשרות למועצה לג־ בות ,בשלב זה ,כ־ ,₪20,000על חשבון דמי ההיוון ,מכל משתכן חדש לצורך: שידרוג תשתיות ותיקות ,מבני ציבור וחינוך ופיתוח שצ"פים .המועצה מצי־ דה מתחייבת להעביר ליישובים 50% מהסכומים המתקבלים ממנהל מקרק־ עי ישראל בדמות חלף היטלי השבחה, וזאת במטרה לאפשר ליישובים לפתח ולשדרג את התשתיות האמורות .בכך נוצר מקור תקציבי משמעותי מאוד, שיאפשר ליישובים לבצע את השיפו־ רים החיוניים הללו. "לסיכום ,המועצה מברכת על הצ־ מיחה וההתפתחות ביישובים ,תהליך שהוא "סם חיים" לעמק .עם זאת ,כל יישוב שעומד לבצע הרחבה חייב לבחון היטב את תשתיות היישוב ואת מבני הציבור שעומדים לרשותו כדי שיוכל לתת מענה הולם לקצב הצמיחה הצפוי. המועצה מצידה תמשיך לפעול בנחי־ שות וללא פשרות בנושא הנ"ל ,וזאת מתוך הכרה ברורה שאלה הכלים היחי־ דים שיאפשרו לנו לתת מענה לצרכים ההולכים וגדלים של תושבינו".
3
קהילה
כוחה של קהילה על חשיבותו של החוסן החברתי והקהילתי בצמצום נזקיהם של אירועי מצבי חירום "מצב חירום" הוא הגדרה כוללת לספק־ טרום רחב של סיטואציות ,ביניהן מלחמות, תאונות ושריפות .כאשר מדובר במצבי חירום אנו נוטים להתייחס ,באופן כמעט בלעדי ,להיבט הבטחוני :הגנה ,חילוץ ,טי־ פול בפצועים .אתי גפן ,מנהלת מחלקת הרווחה ,מסבירה את השינוי התפיסתי הע־ מוק שהתרחש בשנים האחרונות בעניין זה: "כיום אנחנו מבינים שחוסן חברתי וקהילתי הוא מרכיב בצמצום נזקיהם של ארועי חירום .במצבים כאלה חשובה מאוד ההתארגנות החברתית והקהילתית :הפע־ לה מסודרת של מערכי החינוך ,קשר עם הקשישים באוכלוסייה ,המשך של פעילות הנוער וכו' .וחשוב לא פחות ,עידכון התוש־ בים במתרחש ובתגובה הנדרשת מהם .ילד שיודע שהגן יפעל מחר ,למרות המלחמה, הוא ילד רגוע יותר; תושב שיודע שהפס־ קת החשמל תסתיים תוך חצי שעה מתפקד יותר טוב; קשיש שמעודכן בטלפון על המ־ תרחש לא ירגיש שהוא מנותק וחסר אונים". לאור התפיסה החדשה החלו לפעול במועצה "מכלולים" ,שבמסגרתם מרוכזת העבודה בתחומים השונים :אוכלוסייה ,תי־ פעול ,הנדסה ומשק .העבודה במכלול פי־ רושה שאין נתק בין ההיבטים השונים של הפעילות .מכלול אוכלוסייה ,למשל ,מכיל את הגורמים השונים הנוגעים לתושבים באופן ישיר :רווחה ,חינוך ,שירות פסיכו־ לוגי ,סב־יום ,נוער ,חינוך בלתי פורמלי ומועצה דתית .המכלול מנוהל על ידי חנה פרידמן ,סגנית ומ"מ ראש המועצה.
אוטונומיה יישובית מרכיב נוסף בתפיסה הוא יכולתו של כל יישוב ,בנפרד ,לנקוט פעולות ולהשפיע על מהלכו של הארוע ועל השלכותיו הע־ תידיות" .במקרה של ארוע חירום לאומי פועלת המועצה במקצועיות ובמיומנות, על סמך ההכשרה המתמדת הנערכת במו־ עצה בכל התחומים .עם זאת ,באירוע אזו־ רי מוגבלת המועצה במתן מענה לכל אחד מהיישובים .כאן נכנסת לפעולה ההנהגה היישובית ,המקבלת החלטות מתוך הכרות עם כל אחד ואחד מהתושבים". לדברי גפן הומחשו המגבלות האלה בשריפה הגדולה בכרמל" .המועצה האזו־ רית תפקדה שם מצוין ,אך בשל הפריסה הגיאוגרפית (שמאפיינת את כל המוע־ צות האיזוריות) ,ומכיוון שלא היתה גישה ליישובים ,מי שתפס פיקוד על המתרחש ביישובים אלה היו התושבים עצמם .עיד־ כון האוכלוסייה ,ההיערכות לפינוי ,הבלי־ מה הראשונית של האש -כל זה נעשה על ידי התושבים המקומיים ,והמועצה התמק־ דה במשימות האזוריות .סיירנו שם אחרי השריפה ,והתברר לנו שהיישובים שספגו את הנזק הגדול ביותר הם יישובים שבהם צוותי החירום אינם מתפקדים כראוי".
4
הכשרה מתמדת .תרגיל חילוץ במועצה
תגובה מקומית משולבת
הרעיון של צוותי חירום ישוביים (צח"י) עלה ,ברמה הלאומית ,בעקבות מלחמת לבנון השנייה" .המלחמה ",אומרת גפן, "הבהירה לכולם כמה חשובה התגובה המ־ קומית ,היישובית ,למצבים כאלה ,וכמה חשוב שהתגובה הזאת תהיה משולבת ולא רק 'בטחוניסטית' .המדינה העבירה למש־ רד הרווחה תקציב מיוחד להקמת הצוותים היישוביים המשולבים האלה ,וגם אצלנו הוקמו ביישובים רבים צוותי חירום". לפני כשנתיים ביטלה המדינה את ההק־ צאות לצוותי החירום היישוביים ,והמועצות האזוריות נאלצות כיום לממן את הכשרות הצוותים האלה באופן עצמאי .למרות הפס־ קת התקציבים מעודדת המועצה את היישו־ בים להקים ולפתח את צוותי החירום ,תוך למידה מנסיונן של מועצות באזור הגבול הצפוני ובעוטף עזה .כיום ,לפי העידכון שבידנו ,ישנם צוותי חירום מתפקדים ב־13 מיישובי המועצה :בית לחם הגלילית ,גבעת אלה ,גניגר ,דברת ,יפעת ,מזרע ,נהלל ,עין דור ,ציפורי ,גזית ,הרדוף ,גבת ובלפוריה. "אנחנו מצדיעים לכל היישובים האלה ולתושבים שלוקחים בהם חלק ,אבל 13 צוותים זה כמובן לא מספיק -חשוב מאוד שיהיה צוות חירום מתפקד בכל יישוב. מקרים כמו השריפה בכרמל מבהירים לנו שלצוותים אלה השפעה מכרעת על תו־ צאות הארוע".
לפעול בכל המעגלים "בארועי חירום התגובה המקומית היא קריטית ",אומר קב"ט המועצה משה אלק־ נה" ,ולכן אנחנו מדגישים כיום את יכול־ תם של הגורמים בכל מעגלי ההתארגנות המועצה ,היישוב והמשפחה -לפעולביעילות באופן אוטונומי .אנשים חוש־ בים שאפשר לסמוך על המדינה במצבי חירום ,אבל ברור שלמדינה אין משאבים מספקים .ניקח לדוגמה את תחום החי־ לוץ .פיקוד העורף מפעיל ארבעים גדודי חילוץ ,וכולם גדודי מילואים .יותר מזה, במצבי חירום מתמקדים הכוחות האלה בערים -בבנייני מגורים גבוהים ובריכוזי אוכלוסייה צפופים -ולא במגזר הכפרי. לכן חשוב מאוד שנדע לפעול בכל המ־ עגלים -בוודאי ברמת המועצה ,אבל גם ברמה היישובית והמשפחתית .כאן במוע־ צה אנחנו משקיעים המון בציוד ובהכשרת אנשים ,אבל במצבי חירום היכולת שלנו מוגבלת". במשרדי מחלקת הביטחון שמורים עשרות מכתבי תודה של אנשים שנעזרו במחלקה ,ביניהם מטיילים רבים שחולצו מנחל תבור; בעליו של טרקטור שנג־ נב מכפר ברוך והוחזר בשלום; ותושבים שהצליחו למנוע גניבת רשתות מהלול שברשותם הודות למידע מוקדם שקיבלו מהמועצה על החוליה שתכננה את הגני־
בה .תפיסת חוליית גנבים שביצעה שוד בתחנת היוגב ,ואיתור אדם שנעלם מבית שערים -אלה עוד שניים מהמבצעים המוצלחים של המחלקה. "הדבר הכי חשוב בפעילות שלנו הוא האנשים ",אומר אלקנה" ,וכיום יש 110 אנשים במועצה שמקבלים הודעת SMS מיידית בכל ארוע חירום ,ו־ 350מתנדבי 'מתמי"ד' .חוץ מזה יש לנו רשימה של בעלי סוסים וטרקטורונים ,שאפשר להז־ עיק אותם במידת הצורך .ברגע שמדּווח לנו על אדם שנעדר ,או מכונית שנגנבה, או מקרה שריפה ,כל האנשים האלה יוד־ עים על כך בזמן אמת ועומדים לשירותנו". אלקנה מבקש להדגיש כי דיווח מיידי על כל ארוע הוא תנאי חיוני לטיפול מהיר ויעיל בבעיה" .חשוב לנו שכל דבר חריג שקורה במועצה יימסר למוקד שלנו - טלפון .04-6520100המוקד שלנו נמצא בקשר עם כל האנשים הרלוונטיים -במו־ עצה ,ביישובים וגם מחוץ למועצה .כאן נעשה התיאום בין כל הגורמים -הכוונה של כוחות למקום הארוע ,קישור בין המש־ טרה לכוחות החילוץ שלנו ,ואפילו דברים 'קטנים' כמו פתיחת שער ביישוב ,תיאום עם מזכיר הקיבוץ ,או טיפול בבעיות תש־ תית .לדברים האלה יכולה להיות משמ־ עות עצומה בזמן חירום".
נובמבר 2011חשון תשע"ב
רצף חינוכי ,חיבור לקהילה ,רגישות לשינויים הדמוגרפיים ראיון עם רחל שחורי ,מנהלת אגף החינוך במועצה
"בית הספר כמרכיב משמעותי בקהילה זהו אחד האתגרים המרכזיים שלנו",אומרת רחל שחורי ,מנהלת אגף החינוך. "זאת המשמעות של מערכת חינוך צי בורית :עבודה עם הציבור ,עם הקהילה. מנהל שהוא מנהיג חינוכי אמיתי יודע לנהל דיאלוג מתמשך ומעמיק עם הקהילה ולקרב אותה לבית הספר .צריך לזכור שאחרי הכל ,יותר מ 70אחוזים מתושבי העמק מחוברים למערכת החינוך כהורים, מורים ותלמידים .לכן אין הצדקה לקיומה של מערכת חינוכית המנותקת מהקהילה". הדיאלוג בין בית הספר לקהילה הוא אחד היעדים המרכזיים ,אשר זוהו בסקר נרחב שנערך לפני שנתיים בהשתתפות כל תושבי המועצה" .אלה לא אמירות כלליות והצהרתיות ",אומרת שחורי ",אלא עובדות בשטח". עם היעדים שהוגדרו במערכת החינוך נמנים החינוך הערכי ,המתייחס למורשת העמק והמדינה; פיתוח מערכת רציפה מת
חילת הגן ועוד סוף התיכון -דיאלוג בין מסגרות החינוך השונות כך שהמעברים בין שלב לשלב ,למשל מגן לכיתה א' ,יהיו חלקים ככל האפשר .לשם כך אסור שהמ סגרות האלה יהיו פלנטות נבדלות זו מזו. יעד נוסף הוא הגדלת יכולת ההכלה של בתי הספר )בעיקר העל יסודיים( את כל תלמידיהם" ,וכדי להשיגו אנחנו פועלים בצוותים טיפוליים משולבים ,הכוללים מנהלים ,עובדים סוציאליים ,קצין ביקור סדיר ופסיכולוגים. "חשוב להבין שבשינוי הדמוגרפי העובר על העמק יש ,מעבר לעצם הגידול המס פרי ,גם הרחבה של מגוון הדעות בנושאים הקשורים בחינוך .זה נכון שגם המתיישבים החדשים רוצים חינוך יזרעאלי ,שורשי, המחובר לאדמה ולערכים ,אבל הם דורשים גם יותר הצטיינות והישגים .מנהלי בתי הספר לוקחים בחשבון את הציפיות האלה. כולנו מבינים שאסור להסתגר בתוך הבו עה ,אלא צריך לרתום את הקולות החדשים
90שנה 10שנים
נובמבר 2011חשון תשע"ב
חינוך במספרים 7,992 תלמידים במערכת החינוך )כיתות א' עד י"ב(
682 תלמידים בכיתות א'
12 בתי ספר יסודיים
5 בתי ספר תיכוניים
20
שעולים כאן לפיתוח המערכת ולהתחד שותה .המשימה שלנו היא פיתוח של מה דורה קשובה ומעודכנת של החינוך היז רעאלי". "בשנת הלימודים הקרובה נמשיך במ שימות מוכרות לצד היעדים החדשים שהוזכרו :בתי הספר ,שכולם בעלי תו תקן ירוק ,עוברים לשלב מתקדם יותר ומקב לים זה אחר זה ,תו תקן ירוק מתמיד מהמ שרד להגנת הסביבה. זוהי אחת הדוגמאות המצוינות של הש פעת מערכת החינוך על הקהילות :ילדים מחנכים את הוריהם לשמירה על איכות הסביבה ,ומעודדים מיחזור וקיימות .תכ נית המצוינות ,ביחד עם המרכז הישראלי למצוינות ,פועלת היום בכל בתי הספר היסודיים במועצה ומאתגרת תלמידים בתחומי המתמטיקה והמדעים .כל זאת בסביבה מעודכנת שבה פועל בכל כיתה מערך מתוקשב מתקדם ולכל מורה יש מחשב נייד".
רחל שחורי, מנהלת אגף החינוך במועצה
לייסוד בית הספר הראשון בעמק בית הספר היסודי בנהלללייסוד בית הספר היסודי "רעים" -שמשית
חינוך
85מיליון ש"ח תקציב אגף החינוך לשנת 2011 3מיליון ש"ח הושקעו הקיץ ברחבי העמק בשיפוץ מוסדות החינוך
מורים חדשים הצטרפו למערכת החינוך בעמק השנה
612 תלמידים בבית הספר היסודי הגדול בעמק " -רעים" -שמשית
1,366 תלמידים בתיכון הגדול בעמק - ויצו נהלל
1,445 ילדים בגני המועצה
47 גני מועצה
54 גננות
בתי הספר: מספרי תלמידים רעים -שמשית 612 עמק יזרעאל -גניגר 570 שגיא -שריד 389 אופקים -מרחביה 395 מרחבים -כפר יהושע 370 יחד -גבעת אלה 321 שדה יעקב 287 נתיב -הושעיה 415 יסודי נהלל 308 וולדורף הרדוף 540 אלרואא -מנשיה זבדה 245 ישיבת תקוות יעקב 304 העמק המערבי -יפעת 909 מרכז אלון -אלונים 143 עמקים תבור -מזרע 670 ויצו נהלל 1366 קישון -רמת דוד 147 סה"כ 7992
5
חינוך
נחת על הרגליים
אמיר הרפז ,בעבר מפקד בסיס נבטים ,סיים 28שנות קבע בחיל האוויר והצטרף לצוות המורים של "העמק המערבי" בתחילת ספטמבר הצטרף אמיר הרפז לצוות המורים של בית הספר "העמק המערבי" ,ביפעת .הוא בן ,46וזו משרת ההוראה הראשונה שלו .התפקיד הקודם: מפקד בסיס חיל האוויר בנבטים. מעבר חד. נכון ,אבל פחות ממה שאפשר לחשוב. יש הרבה דמיון בין הצבא למערכת החי־ נוך .אנשים תופסים את הצבא כמקום טכנולוגי ולוגיסטי מאוד ,שממוקד בה־ כנת הפרט והיחידה לאלימות קיצונית, אבל היומיום הצבאי שונה מאוד מזה. יחידה צבאית ,בחיים השוטפים שלה ,היא בעצם מערכת שיש בה אנשים שפועלים למטרה משותפת .אם ניקח דוגמאות מחיל האוויר ,זאת יכולה להיות טייסת של 150 איש ,או בסיס עם 1,500חיילים .בכל יחי־ דה כזאת ,התפקיד של המפקד הוא להניע אנשים בתוך מערכות יחסים לעבר יעד משותף .זה לא כל כך שונה מהוראה. יש כמובן גם הבדלים ,בעיקר באופי התקשורת והלמידה .בצבא יש לך ,כמפ־ קד ,סמכות ואפשרות להפעיל סנקציות. לכן ,במובן מסוים ,זה יותר פשוט -אתה נותן הוראות ,החיילים עושים .במערכת החינוך זה הרבה יותר מסובך ,כי צריך לשכנע .מורה חייב ליצור כל הזמן אווירת לימוד חיובית ולהוכיח לתלמידים ,כל יום מחדש ,שכדאי להם להקשיב לו. זה לא פשוט .התלמידים האלה צעי־ רים ממך בשלושים שנה. אין ספק שיש כאן פער מנטלי מסוים בין דור המורים לדור התלמידים ,וביןהבית לבית הספר .אבל אפשר לגשר על הפערים האלה .כיום ,למשל ,מתקיים ביפעת מהלך של מיחשוב הכיתות ,וזה חלק חשוב מאוד בגישור על הפער הזה. השימוש במחשב ישפר לא רק את ההוראה
6
אלא את התקשורת בין מורים לתלמידים ואת הרציפות בין בית הספר לבית. מה אתה זוכר מבית הספר שלך? נולדתי וגדלתי בקיבוץ הזורע ,בלי־ נה המשותפת ובחינוך המשותף .אשתי, צפי ,גדלה במסגרת דומה -בקיבוץ עין השופט. טראומטי? בכלל לא .כשאתה שם זה כמובן נראה לך הדבר הכי טבעי בעולם ,אבל גם במבט לאחור ברור לי שרק הרווחתי מהילדּות בקיבוץ .למדתי במוסד החינוכי "שומ־ ריה" ,ואני זוכר אותו לטובה .אני קורא את ההצעות של ועדת החינוך ברוטשילד (מאבק האוהלים) ,ורואה שרוב הרעיונות האלה יושמו אצלנו במוסד החינוכי לפני שלושים שנה .זה היה חינוך מתקדם מאוד ,שהמשיך להתפתח ולהתעדכן. במוסד החינוכי לא עשו אז בחינות בגרות. לא ,וזה מעולם לא הפריע לי .כדי ללמוד בטכניון הייתי חייב לעשות בחי־ נות בפיזיקה ובמתמטיקה ,אז עשיתי. אתה מתנגד לבחינות הבגרות? לא באופן גורף ,אבל חשוב לקחת אותן בפרופורציה ולהציב אותן בהקשר רחב יותר ,שחורג מהמשימה של העברת ידע. ובסופו של דבר ,בחינות בגרות הן לא דבר קשה במיוחד .כל אחד יכול לעבור כל בחינה בהשקעה שבין שלושה שבועות לשלושה חודשים ,תלוי בכישורים שלו ובמידת ההשקעה. 28שנים בחיל האוויר ,מה זה אומר? חיים מאוד אינטנסיביים ומאתגרים, עם אנשים מעניינים .חיל האוויר הוא מערכת שנותנת למפקדים מרחב השפעה גדול מאוד ,הרבה אוטונומיה ,ובאותו זמן היא גם מספיק מסודרת כדי לצבור ידע
ולהתקדם .הלוואי על מערכת החינוך. איך התגלגלתם לעמק ,ודווקא לאלון הגליל? חברים שלנו מהצבא הלכו לכאן ,והחל־ טנו ללכת איתם .בנינו את הבית לפני 15 שנה ,בשלב שעוד לא היו לנו כל הנתונים לקבל החלטות טובות ,אבל כיום ברור לנו שהמקום הזה מתאים מאוד לראש שלנו, ואנחנו מאושרים כאן .לגמרי. במהלך שירותו הצבאי עשה עשה הרפז תואר ראשון בפיזיקה בטכניון ,ותואר שני במכללה לביטחון לאומי .בשנה שעברההוא השלים תעודת הוראה בתוכנית לה־ סבת אקדמאים שהשתחררו מהצבא ומה־ משטרה -מסלול "הטובים בחינוך" של "צוות" (ארגון גימלאי צה"ל) המתקיים בבית ברל" .זאת היתה קבוצה מגוונת ומעניינת מאוד ,ו־ 90%מהמשתתפים כבר החלו לעבוד השנה בחינוך ".הרפז גם מלמד בהתנדבות בבית הספר הדמוקרטי בנהלל ("אסטרונומיה ,שעה בשבוע") ,שם לומד בנו .ביפעת הוא מלמד פיזיקה ,אבל ברור לו שהוא רוצה "להתרחב" לתחומים אחרים ,ואין לו ספק שבעתיד יהיה גם מחנך. המפגש עם הנוער לא מאכזב? להיפך .המפגש הזה מנפץ המון סטיג־ מות ומפריך את התמונה המעוותת שאנ־ חנו מקבלים מהתקשורת .זה מאוד אופנתי להפיל את כל הצרות על מערכת החינוך, אבל כשפוגשים את המערכת הזאת מק־ רוב ,ההפתעה גדולה ,והיא חיובית. אומרים על התלמידים של היום שהם עצלנים ושטחיים. לא ,זה רק נדמה לנו .קצב המידע כיום באמת מקשה להתמקד ,אבל בית הספר הוא ההזדמנות להפגיש את הנוער עם מבוגרים שאכפת להם ,מבוגרים שחשוב
להם איך יתפתחו הילדים האלה .בית הספר הוא מקום המפגש של הילד עם ילדים אמיתיים ומבוגרים אמיתיים ,לא וירטואליים .העולם הווירטואלי אמנם מאפשר יצירת קשרים שקשה ליצור בעולם הממשי ,אבל הוא מוגבל ,כי יש חלקים משמעותיים של המציאות שאינם משתקפים בו .בית הספר הוא ההזדמנות לתרגל את הדבר החשוב ביותר שיש לנו בחיים :היחסים עם אנשים .זו הזדמנות לתרגול מודרך של היחסים החברתיים. אז מערכת החינוך לא פשטה את הרגל? לא .נכון שיש מקום לשיפור ,אבל אני ממש לא חושב שהמערכת פשטה את הרגל. אז למה בעצם הלכת לחינוך? אבא שלי טייס ואמא -מורה .במשך 28שנה הלכתי בעקבות אבא ,וכנראה הגיע הזמן ללכת בעקבות אמא .היתה לי קריירה נהדרת בצבא ,ואני מקווה שגם השנייה תהיה כזאת. סיבות נוספות? אני חושב על עבודה בחינוך כבר 15 שנה ,ומה שמשמח אותי זה שבנקודת ההחלטה ,כלומר בשנה האחרונה ,הלכתי עם החלום הזה .בכלל ,יש כיום טרנד של הליכה לחינוך ,ואני שמח עליו מאוד. יכולת להרוויח יותר בהיי־טק. זה ברור ,אבל יש לי פנסיה מצה"ל שמאפשרת לי לחיות בכבוד ,ואני לא צריך יותר .הוויתור על עבודה רווחית יותר הוא לא ויתור משמעותי מבחי־ נתי .אני מפרגן כמובן לכל הטייסים שממשיכים להיי־טק או לאל על ,אבל אותי פחות מעניין לפתח ג'וקים ולהיות עשיר .אני מעדיף לפתח ילדים ולהיות מאושר.
נובמבר 2011חשון תשע"ב
כל מורה הוא מחנך דודו גורן ,מנהל חדש ב"עמקים־תבור" ,מרגיש שבמובן מסוים הוא חזר הביתה
לפני עשרים שנה עזבתי את הקיבוץ, והכניסה שלי לכאן היא במובן מסוים חזרה לימים ההם ",אומר דודו גורן ,המנהל החדש של בית הספר "עמקים־תבור" .בע־ שורים האחרונים עבד גורן כמורה במוסד החינוכי "שומריה" (שבו למד כנער) ,כרכז שכבה וכרכז היסטוריה בבית הספר המ־ קיף הרב תחומי בנהריה .כמנהל מתנ"ס בכרמיאל ,כשליח הסוכנות בניו ג'רזי ועוד .ב־ 12השנים האחרונות הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי. "'בעמקים־תבור' היתה פנימייה ,ולמ־ רות שהיא כבר לא קיימת ,הרוח החבר־ תית נשארה ,וזה משהו שהיה קיים במוסד החינוכי של פעם .לכן השנה הזאת היא בשבילי מין מסע מעניין שמציף המון שאלות ,ביניהן הסוגיות הגדולות של מטרת החינוך ואיזה מין חינוך אנחנו רו־ צים לראות כאן". ומה התשובות? קודם כל ,חשוב שנזכור תמיד שחינוך הוא משהו גדול בהרבה מלימוד .שלפני שתהיה תלמיד טוב במתמטיקה ,אנגלית או ספרות חשוב שתהיה בן אדם .זה כמו־ בן לא סותר -האחריות שלנו להצטיינות אקדמית ולמיצוי כישוריו של כל תלמיד צריכה ללכת יחד עם השאיפה לטפח בו־ גרים שיפגינו מעורבות חברתית ,כבוד הדדי וסובלנות כלפי האחֵר .זה בעצם המ־ נדט המוסרי שלנו .לכן כל מבוגר שנכנס לכיתה ,ולא חשוב אם הוא מורה לפיזיקה
המנדט המוסרי שלנו .דודו גורן
או ללשון ,הוא מבחינתי מחנך ,לא קבלן ביצוע. בית הספר הזה נמצא בתהליך גידול משמעותי .איך זה ישפיע עליו? גיליתי כאן בית ספר מצוין ,עם דגש חברתי חזק ורמה לימודית מרשימה ,וח־ שוב לי שנצליח לשמר את כל זה למרות העליה במספר התלמידים .השנה ,בפעם הראשונה ,יש כאן רכזי שכבות ,שמאפש־ רים לנו להמשיך לטפל במורים ובתלמי־ דים באופן אישי ורציני. כבר השנה גדלנו ב־ 123תלמידים -
עליה של יותר מ־ - 20%אבל זה לא מפ־ חיד אותי .זה תהליך שמוכתב מלמעלה, אבל הוא הזדמנות להיפתח לחברה היש־ ראלית ,וההיפתחות הזאת היא יעד חשוב מאוד. המוסד החינוכי היה מסגרת נהדרת לג־ דול בה אבל גם בועה כמעט מוחלטת .אני, כנער ,פגשתי אוכלוסייה דתית בפעם הראשונה רק אחרי שהתגייסתי לצה"ל. "עמקים־תבור" הוא לא בועה .הוא פתוח לקהילה ומחובר אליה ,ואני מדבר על קהילת העמק אבל גם על החברה היש־ ראלית כולה .בשנים האחרונות ,למשל, הצטרפו לבית הספר תלמידים דתיים ,וזה מחייב אותנו לדאוג לאוכל כשר בטיולים. זה דורש מאיתנו מאמץ מסוים ,אבל מב־ חינתי זאת התנסות מצוינת בהכנסת אורחים .אני מתכוון בהחלט להמשיך את תהליך ההיפתחות הזה. אומרים שהדור הולך ופוחת. מי שאומר את זה לא יודע על מה הוא מדבר .יש לי ילדים בגילים האלה ()20 ,17 ואני מכיר את הנוער מצוין .יש לנו נוער איכותי ,רציני ,רהוט ומודע לזכויותיו, נוער שהוא הרבה יותר אינטליגנטי מכפי שאני הייתי בגילו .מספיק להסתכל על השין־שינים ,על הצעירים שהולכים לסיירות ועל פרויקטים התנדבותיים כמו פרויקט "דרך ארץ" (ראו עמ' - )14כדי להבין שהדיבורים האלה לא מחוברים למציאות.
עושים תקשורת "זה בית ספר נהדר ,אינטימי ,עם אוריינטציה תרבותית וחיבור לטבע ומשהו של פעם ",אומרת אוריין צ'פלין, המלמדת כאן כבר 14שנה במגמת התקשורת .צ'פלין ושותפיה -המורים יפתח שבח וחן שלח -מובילים כאן את אחת ממגמות התקשורת הטובות בארץ. "לימודי התקשורת מתחילים בכיתה י', ובמהלך הזמן בוחר כל תלמיד בכיוון הספציפי המעניין אותו ",היא מסבירה.
ימים כלילות
נגה בן יעקב ,מורה לאמנות ,הצ־ טרפה לצוות "עמקים־תבור" לפני כשנתיים" .יש כאן צוות מורים שמשקיע בתלמידים ימים כלילות וזאת לא קלישאה .האווירה בחדרהמורים חמה ,משפחתית ואינטימית,
נובמבר 2011חשון תשע"ב
"זאת מגמה דוקומנטרית ,והשיעורים שלי מחוברים מאוד לאקטואליה .כל שיעור מתחיל בדיון בארועים מהחד־ שות ,ונמשך בקישור שלהם לתיאוריות בתקשורת". פרויקט הגמר במגמת התקשורת הוא סרט דוקומנטרי ,ורבים מהסרטים שנעשו כאן הוצגו בפסטיבלי הקולנוע בירושלים ובחיפה ובפסטיבל דוקו־אביב .בוגרים רבים ממשיכים מכאן ליחידות תקשורת
וזה משפיע על האווירה בכל בית הספר .יש כאן אמונה בכך שב־ ראש ובראשונה עלינו לחנך את תלמידינו להיות בני אדם חוש־ בים ,ערכיים ,מוסריים ,אוהבי אדם, ורק אח"כ באים הציּונים".
שונות בצה"ל (גלי צה"ל ,דובר צה"ל, יחידת ההסרטה ועוד)" .כיום ,בגלל הבי־ קוש הרב ,אנחנו מקיימים לפעמים מב־ חני קבלה ",אומרת צ'פלין" .המטרה היא לבחור לא את גאוני הדור אלא נערים שיש להם סקרנות ,מוטיבציה ,כישורי ביטוי ויכולת לעבוד בצוות .אנחנו לא מורים רגילים ,ובגלל אופיו של המקצוע נוצרים כאן יחסים מיוחדים בינינו לבין התלמידים".
תנו לנוער לדבר "בהתחלה רציתי ללמוד כאן בגלל החברֹות שלי ,אבל שמ־ עתי גם שזה בית ספר מעולה בקטע החברתי -אין אלימות וקללות ,ואין ילדים שחוש־ בים שמותר להם לעשות הכל לאחרים .אין כאן דבר כזה שמישהו ישב בצד ולא ישחק. ויש כאן המון חוגים והעשרה. בשיעורי תקשורת ,למשל ,אנ־ חנו רואים סרטים ,מדברים על אקטואליה .ממש מעניין כאן". (בר ,כיתה ז' ,אחוזת ברק) "יש כאן המון דגש על הפ־ עילות החברתית -יש לנו טיולים ,פעילויות ,חוגים, מסיבות .המבנה של בית הספר מתאים לזה -הכל פתוח ומזמין לצאת בהפסקות .כולם משח־ קים עם כולם .אבל גם בלי־ מודים יש המון השקעה ,ורמה גבוהה( ".ניב ,כיתה י' ,מושב מרחביה) "זה בית ספר מדהים עם מורים מעולים ,ויש הרבה חו־ גים -כדורסל ,כדורעף ,ניווט. המורים לספורט ממש מצוינים, וזה נהדר להכיר כאן ילדים ממקומות אחרים( ".עילם, כיתה ז' ,גזית) "עברנו לכאן מבית הספר ברמת ישי ,וב'עמקים־תבור' הרבה יותר כיף -פתוח ,עם מרחבים ואווירה מעולה ,והמו־ רים פחות קשים ויותר משו־ חררים איתנו .אבל זה לא על חשבון הרמה הלימודית .אני לומד כאן פיזיקה ומדעי המח־ שב ,והרמה ממש גבוהה( ".ניסן, כיתה י' ,רמת ישי)
עבודותיהן של יובל עוז (תל עדשים) ומאי מימון (בלפוריה) ,תלמידות במגמת האמנות ,הוצגו בתערוכת "תלמידים נבחרים" באוניברסיטת חיפה .מימין" :מנדלה" של יובל עוז .משמאל: "אובססיה" של מאי מימון
7
חינוך
העמק לדבר בשפת המוזיקה :על פרויקט "בית ספר מנגן" בעמק יזרעאל "הילדים האלה מדברים את שפת המוזיקה .הם מבינים מה זה מקצב ,מה זה לחן ,מה זה עיבוד .הם יודעים לנתח את ההתאמה בין לחן ומלל של שיר, על סמך ידע מוזיקלי אמיתי ,ולא מס־ תפקים באמירות אמוציונליות כמו 'זה מקסים' או 'לא אהבתי' .זה פירושה של אוריינות מוזיקלית". לאה זית ,מנהלת פרויקט בית ספר מנגן במועצה ,יודעת על מה היא מד־ ברת; אלה הילדים שהיא עובדת איתם בשלוש השנים האחרונות ,במסגרת הפרויקט .הפרויקט מתקיים ברבים מבתי הספר היסודיים בעמק ,ובאחד מהם " -רעים" בשמשית -הוא פועל במתכונת של ניסוי ,ופירושו של דבר ליווי מקצועי ותקציבי של משרד החינוך (גף ניסויים). "כמעט בכל בתי הספר מתקיימים שיעורי נגינה במסגרת יום הלימודים, וכל ילד לומד נגינה בכלי כלשהו לפ־ חות במשך שנתיים .אנחנו מעודדים לימודים של כלים תזמורתיים -כלי קשת וכלי נשיפה .המועצה קונה את הכלים ,וההורים משלמים רק דמי שימוש על ההשאלה .הרבה מהילדים ממשיכים אחר כך בלימודי מוזיקה במסגרת פרטנית -בבית האמנויות או בשלוחות שלו בהושעיה ובשמשית". מה המשמעות של "ניסוי"? הניסוי הזה הוא בעצם פיילוט ,והכ־ וונה היא שבמסגרת הזאת נפתח כאן מודל של חינוך מוזיקלי שבהמשך יופץ למערכת החינוך כולה .בתי ספר רבים בארץ משתתפים בפרויקט 'בית ספר מנגן' ,אבל מה שקורה ב'רעים' הוא חסר תקדים .הניסוי שמתקיים שם בא לבחון דרכים לשלב את שפת המוזיקה בתוכנית הלימודים .לא מדובר בכך שכשלומדים את סיפור דוד וגוליית אז משמיעים את "גוליית" של להקת כוורת ,אלא בעבודה מעמיקה שמקנה לילדים אוריינות מוזיקלית והזדמנות לממש את האוריינות הזאת".
8
בית הספר "רעים" – שמשית מציג :אופרה בנושא המשל2011 ,
מה זאת אומרת אוריינות מוזיקלית? זאת אומרת שכבר בכיתה א' אנחנו מתחי־ לים לעבוד על מיומנויות בסיסיות של נגי־ נה ושירה ,כמו מקצבים ומנגינות ,ובכיתה ג' כל הילדים מנגנים על כלי כלשהו -חלי־ לית ,כינור או צ'לו .בנוסף ,כל תלמידי ג'־ד' לומדים דרבוקה בשילוב השפה הערבית. הילדים שלנו לומדים את שפת המוזיקה - תווים ,מקצבים ,מיומנויות של נגינה ושירה, והבנה של הקשר בין מילה לצליל ,כלומר בין טקסט ללחן .לפני שנתיים ,למשל ,למדה שכבה ו' ב"רעים" על אלתרמן ,ובמסגרת זאת הלחינו הילדים ,בכמה קבוצות ,את השיר "ירח" .אחר כך נערך דיון בשיר ,תוך התייחסות לאותו קשר בין מילים ללחן .יש כאן שיעור בביקורתיות ,וחשוב לנו שכל מי שמתבטא יביא נימוקים שמבוססים על ני־
מודל חדש של חינוך מוזיקלי פרויקט "בית ספר מנגן" הולך ומתרחב בהתמדה ,וכיום הוא פועל בבתי הספר הבאים" :מרחבים -כפר יהושע" (כלי אורף ,חליליות ,דר־ בוקה ,קלרינט ,חליל צד וכינור); "אופקים" מרחביה (כלי אורף ,חלי־ ליות ,כינור וצ'לו); יסודי "נהלל" (כלי אורף וחליליות); "שגיא - שריד" (כלי אורף ,חליליות ,כינור,
צ'לו ודרבוקה); "יחד -גבעת אלה" (כלי אורף ,חליליות ,קלרינט וחליל צד); "נתיב -הושעיה" (כלי אורף, חליליות ,כלי הקשה ,קלרינט ,חליל צד וסקסופון .השנה נבדקת אפשרות להוסיף כינור); "רעים -שמשית" (כלי אורף ,חליליות ,כלי נשיפה־ חליל צד ,קלרינט ,חצוצרה ,בריטון, טרומבון ,כינור ,צ'לו ודרבוקה).
נובמבר 2011חשון תשע"ב
תוח מוזיקלי ,ולא תגובות אמוציונליות כמו "משעמם" או "נהניתי". היבט מרכזי נוסף הוא השילוב של צוות ההוראה בעבודה המוזיקלית .המחנכים הם חלק בלתי נפרד מכל תהליך כזה ,ברמת התוכן והעומק .זאת לא עבודה קלה .מכיוון שמדובר בבית ספר ניסויי הם נדרשים לח־ קור את עצמם ,לתעד את מה שהם עושים, ולהסיק כל הזמן מסקנות .הרעיון הוא להש־ ביח כל הזמן את שיטות העבודה ,לעודד את הילדים להביע את עצמם ולהשתתף בכתיבה ובהלחנה .בפרויקט האופרה זה בולט במיוחד. מהו הפרויקט הזה? מדי שנה מעלה שכבה ד' ב"רעים" אופרה מקורית שכל כולה -טקסט ולחן -יצירה של התלמידים .בשנה הראשונה הועלתה אופרה בנושא ההתיישבות בעמק ,ובשנה שעברה - בנושא המשל .עכשיו אנחנו נכנסים לשנה השלישית ,והנושא ייבחר מתוך תוכנית הלימודים של השכבה. למופעים האלה קודמת עבודת הכנה רבה. בשיתוף עם סל תרבות נכנסים זמרי האופרה הישראלית לכיתות ומסבירים לילדים מהי אופרה -מהם ליברית ,אריה ,דואט ,טרצט. בזכות הכיתה המתוקשבת אפשר לראות קטעי אופרה ,ואנחנו עורכים בכל כיתה צפייה אנליטית -הילדים והזמרים מנתחים את הדמויות ,מדברים על העלילה ,מנסים להבין את ההבדל בין אופרה לבין שירת מקהלה. בשליש השני עובדת השכבה על הליב־ רית -הטקסט .זה תהליך שדורש מהילדים המון בגרות ,כי הם צריכים לנמק את ההח־ לטות שלהם ,להפגין ביקורת עצמית ,וב־ סופו של דבר גם לעשות עבודת עריכה מעמיקה -לקצץ מה שמיותר ולהחליט מה מתוך הטקסט מתאים להלחנה .אחד העק־ רונות החשובים מבחינתי הוא האוטונומיה של הילדים בהחלטות האלה .מה שהילדים רוצים זה קדוש ,ולכן חשוב מאוד שהדיאלוג יתנהל בין הילדים ועל ידם ,גם אם אנחנו כמבוגרים נורא רוצים להתערב ו'לתקן' את אופרה בנושא מאה שנות התיישבות בעמק2010 ,
מה שהם עושים. לאחר השלמת הליברית מתחילים הילדים לעבוד על הלחן -על סמך כשרונם ועל בסיס הידע המוזיקלי שרכשו מאז כיתה א'. בסופו של דבר כל הילדים עולים על הבמה ,וזה כלל ברזל אצלנו .אין כאן מופע של "כוכבים" אלא פרויקט של כולם .לפעמים ,כדי לשתף יותר ילדים ,אנחנו אפילו מחלקים תפקיד בין כמה ילדים. בצד הפרויקטים הגדולים מת־ קיימים תהליכים מינוריים יותר אבל מפתיעים לא פחות .לדוגמה -לימוד תנ"ך באמצעות מוסיקה. איך עושים את זה? בכיתות ה' חיברנו את המוזיקה ללימוד הנושא של מות שאול .עבדנו על מקצבים ,עוצמה ואלמנטים מוזי־ קליים נוספים ,והיו ילדים שהלחינו את הקינה .דבר דומה נעשה בכתות ב' עם סיפור המבול ,עם אלתורים מוזיקליים .דוגמה אחרת היא שיעור מדעים ,שבו הוציאו הילדים גיטרות וכינורות והתחילו לבדוק את ההשפעה של מתיחות המיתר ואורכו על הצליל. יש כאן בהחלט גם יוזמות שמגיעות מהילדים. ומה התוכניות לשנה הנוכחית? בשנה הזאת אולי נצליח לעמוד באתגר של הכנסת המוזיקה ללימודי החשבון .אני מאמינה שחיבור נכון בין שני התחומים האלה יכול להעשיר משמעותית את החוויה הלימודית. אתגר נוסף הוא להכניס את המוזיקה גם לחטיבות הביניים .יש המון ילדים שרוצים להמשיך את הקו המוזיק־ לי הזה שהתחלנו איתם ביסודי ,וגם ההורים לוחצים מאוד .בבית הספר בי־ פעת כבר מנגנים במסגרת יום הלימו־ דים ,ואנחנו מקווים שתחום המוזיקה יתפתח ויתעצם בשנים הבאות.
הכיתה המתוקשבת בשישה בתי ספר כבר הותקנו בכיתות מחשבים ניידים ומקרנים ,ההופכים אותן לכיתות חכמות • "השינוי הזה מייעל ומעשיר את עבודת ההוראה", אומרת זמירה ריץ' מבית הספר "יחד" -גבעת אלה "פרויקט התיקשוב משדרג את השיעורים באופן משמעותי ",אומרת זמירה ריץ' אוחנה ,רכזת התיקשוב בבית הספר "יחד" בגבעת אלה" .הוא הופך את השיעור לחוויה מאוד חזו־ תית ,ועוזר לנו להמחיש את נושאי הלימוד". הפרויקט ,שבמסגרתו הופכות הכי־ תות ל"כיתות חכמות" המצוידות במ־ חשב נייד ובמקרן ,מתקיים כיום בבתי הספר רעים ,אופקים ,מרחבים ,נתיב, יחד ובית הספר היסודי נהלל ,והוא יורחב בשנים הקרובות לשאר בתי הספר במועצה" .פתאום הכל נמצא מול העיניים ",אומרת זמירה" .בלימוד הנ־ דסה ,למשל ,הציוד הזה פוטר את המו־ רה משרטוט על הלוח ,שהוא תהליך ממושך ולא מדויק .המחשב יכול לע־ זור בכל מקצוע -באמצעות מצגות או כניסה לאתרי אינטרנט בזמן השיעור. "השנה נכנסנו ,במסגרת הפרויקט, לתהליך של הקמת אתרי כיתה ,וכבר עכשיו יש לנו המון פידבקים מצוינים מההורים ,שמתעדכנים באתר ויכולים לדעת מה למדו הילדים שלהם ,מהם שיעורי הבית ומה הארועים הצפויים. השינוי הזה אמנם מגדיל משמעותית את עומס העבודה ,אבל כיום ברור לכל המורות שלנו כמה הוא מייעל ומעשיר את עבודת ההוראה ואת האפ־ קטיביות של השיעור". בשנה שעברה נערך בעמק פרויקט "המדריך למטייל בעמק יזרעאל", שבמסגרתו עבדו שישה בתי ספר על לימוד וירטואלי שיתופי של ההסטו־ ריה והגיאוגרפיה בעמק .בסוף התה־
ליך התקיים משחק למטייל בעמק יזרעאל ("חפש את המטמון") מקוון, שבו השתתפו בתי הספר" :יחד" בגב־ עת אלה ,יסודי נהלל" ,אופקים" במר־ חביה" ,מרחבים" בכפר יהושע" ,רעים" בשמשית ו"נתיב" בהושעיה. "הלמידה והשימוש במחשב עלו מד־ רגה בעקבות התקנת העמדות והמק־ רנים ",מספרת ריקי גרשון צורן ,מורה בבית הספר "שגיא" בשריד" ,ואפשר לחוש בהתלהבות המשותפת של המו־ רים והתלמידים מהחידוש הטכנולוגי הזה שפרץ את גבולות המידע". גם דינה בלסקי ,רכזת התיקשוב בבית הספר "רעים" בשמשית ,אומ־ רת שהפרויקט חולל שינוי משמעו־ תי באופן ההוראה בכיתות" .המחשב הוא שפה מרכזית בחייהם מחוץ לבית הספר ,והלימוד המתוקשב מכניס את השפה הזאת לכיתה .ולא פחות חשוב המחשב 'מדבר' גם לילדים שקשהלהם יותר ,כי הוא מפעיל חושים שו־ נים ,והלמידה נעשית יותר משמעו־ תית ומעניינת .המערכת הזאת עוזרת לנו מאוד לתת מענה לשונּות בין הת־ למידים". "התיקשוב מכניס חיים לשיעור ומחבר את הילד לנושא ,כי המחשב הוא חיבור מאוד חזק לעולם שלו. ולא פחות חשוב -הוא מפעיל חושים שונים ,והלמידה נעשית יותר משמ־ עותית ומעניינת .חשוב להבין שהמ־ חשב אינו 'שלי' אלא של כל הכיתה, וגם הילדים עובדים עליו .בהנדסה, למשל ,ילד אחד יושב עם המחשב וילד אחר מצייר במד זווית על הלוח".
שיעור בכיתה מתוקשבת בבית הספר "מרחבים" -כפר יהושע
נובמבר 2011חשון תשע"ב
9
חינוך
"גם העליה לאוטובוס היא שיעור תרבותי"
על פרויקט "סל תרבות" החושף ילדים ונוער לקשת רחבה של תחומי אמנות
הקריקטו בבית הס ריסט ארקדיי צ'וקון פר "י חד גבעת אלה"
אפרים סידון בספרייה בבית הספר היסודי נהלל
"לעודד את הילדים לצרוך אמנות וללמד אותם איך עושים את זה -זאת המ־ טרה שלנו ",מסבירה אולגה אלטס ,המרכזת את פעילות 'סל תרבות' במועצה" .אנחנו מתייחסים לאמנות כאל עניין חשוב שמצ־ ריך לימוד -ממש כמו מתמטיקה ,פיזיקה או אנגלית". איך יוצרים בתלמידים סקרנות לאמ־ נות? ילדים הם אוכלוסייה סקרנית ,ובמפ־ גשים השונים אנחנו רואים שככלל ,הם מאוד מתעניינים במה שהם פוגשים .מצד שני ,ברור לי שלא כל אחד מתחבר לכל יצירה ולכל מופע ,ולכן אי אפשר לגעת תמיד בכולם .אבל אם ארוע נגע ללבו של ילד אחד ,אז יש הצדקה לקיומו. מבחינתי ,גם העלייה לאוטובוס ,בדרך למופע ,היא שיעור תרבותי :איך אומרים שלום לנהג ,איך יושבים באוטובוס ,איך נכנסים לאולם תרבות ,וכמובן איך מתנה־ גים באולם -בלי מסטיקים ,בלי הפרעות ועם הרבה הקשבה וכבוד לשחקנים שעל הבמה וגם לחברים שיושבים סביבך. לפעמים קורים דברים שלא היינו רוצים שיקרו -בעיקר בגילאים הסוערים -אבל אנחנו לומדים מכל דבר. את מי אתם פוגשים במסגרת סל תר־ בות? המון אנשים ומופעים ויצירות .יש לנו
10
בחירה מתוך מגוון עצום ,בכל תחומי האמנות ,ואנחנו פוגשים אמנים ישראלים שמצליחים בכל העולם .בספרות ,למשל, רוני סומק ,טהא מוחמד עלי ,לאה איני ושלומית כהן־אסיף .במוסיקה -התזמורת הפילהרמונית הישראלית ,האופרה היש־ ראלית ,חן צימבליסטה ,שלומי שבן וערן צור .במחול -להקות בת שבע ,ורטיגו, להקת המחול הקיבוצית ולהקת ענבל פי־ נטו .בקולנוע -הבמאי תומר הימן ואורי רביד .אלה דוגמאות בודדות מתוך רשימה ארוכה של אמנים ,להקות וגופים שאנחנו יכולים לבחור מתוכם .ישראל היא מעצמה תרבותית כיום ,ולצערי ,רוב האנשים כאן לא יודעים ולא מודעים לזה .אם ,למשל, התערוכה הנוכחית במוזיאון חיפה היתה מתקיימת בווינה ,אין לי ספק שהיה תור ארוך בכניסה. האם כל זה מתרחש בשעות הלימודים? כן .כאמור ,מדובר בחלק מהחינוך הפו־ רמלי ולכן גם הארועים עצמם ,וגם ההכ־ נה המוקדמת -הכל מתבצע בתוך שעות הלימוד .זה מתאפשר רק בזכות ההכרה של מנהלי בתי הספר בחשיבות של המ־ פעל הזה .המנהלים והמורים הם שותפים ממשיים ופעילים בתהליכים. החינוך מתחיל מגיל צעיר :כשהילד נכנס לגן מלמדים אותו איך מסתכלים בציור וכיצד בנויה תזמורת ,ועד סוף
התיכון הוא יבקר במוזיאון לאמ־ נות ,ישמע קונצרט תזמורתי ,יבקר בתיאטרון רפרטוארי וייפגש עם יוצרים רבים מכל תחומי האמנות. בפעילות "סל תרבות" מש־ תתפים בסביבות 8,300תלמי־ דים ,שכ־ 1,300מתוכם הם ילדי גן .ילדי הגנים יבקרו השנה בג־ לריה בטבעון ויראו מופעים שו־ נים .בתי הספר היסודיים ייהנו מתיאטרון הקרון ,שלישיית אדלר ,להקת ענבל ועוד ,ובפני כיתות ז'־י"ב יופיעו בין השאר להקת ורטיגו ,האופרה היש־ ראלית ותיאטרון החאן. כמה משלמים ההורים? התשלום השנתי נע בין ( ₪ 79לילדי הגנים) ל־( ₪ 176לתלמידי תיכון) .תמורת הסכום הזה נחשפים התל־ מידים לפחות לחמישה ארועים בשנה ,וב־ רוב המקרים גם יותר .אם לוקחים בחשבון שכרטיס רגיל למופע של בת שבע ,למשל, עולה 120או 140שקל ,ברור שהתשלום השנתי הזה הוא באמת סכום סמלי ויש כאן סבסוד עמוק מאוד. מהו ארוע מוצלח מבחינתך? ארוע שקורה בו משהו משמעותי לילד. חשוב לי שיהיה לילדים חופש ביטוי אמי־ תי .שהם לא יחששו לומר שהם לא אהבו
מפגש בלתי פורמלי לקראת קונצרט של הפילהרמונית
את המופע ,שהאמנות הזאת לא טובה או לא מעניינת -העיקר שיידעו לנמק ,לדבר בשפת האמנות .אחר כך ,כשהם יעמדו מול תמונה במוזיאון חיפה או תל אביב או ניו יורק ,הם יידעו לומר לעצמם למה הם אוהבים אותה או למה היא מרגיזה אותם. כי הם יהיו צרכני אמנות בוגרים ואינט־ ליגנטיים ,עם טעם אישי מפותח ומורכב, וזה העיקר מבחינתי. נובמבר 2011חשון תשע"ב
הירוקים בתי הספר "מרחבים" -כפר יהושע ו"נתיב" - הושעיה הם בתי הספר הראשונים בעמק שזכו בתואר "ירוק מתמיד" מהמשרד להגנת הסביבה
רותי הראל היא מורה למדעים וליהדות בבית הספר "נתיב" בהושעיה ,דורית שילדן היא מורה לחינוך גופני בבית הספר "מרח־ בים" בכפר יהושע .בנוסף למקצועות ההוראה האלה מובילות שתיהן את התהליך הסביבתי בבתי הספר שלהן ,ובאחרונה זיכתה פעילותן את בתי הספר האלה בתעודות "ירוק מתמיד" מטעם המשרד להגנת הסביבה. "בהושעיה התחלנו עם העניין הירוק לפני כחמש שנים ,ואני נכנסתי לזה ממש חזק ",מספרת רותי" .בתור התחלה הכנס־ תי את העניין הסביבתי הביתה -בהפרדת אשפה ,במיחזור ובשימוש בכלי אוכל במ־ קום שקיות .כי אני מאמינה שדוגמה אישית חשובה יותר מכל הרצאה והסבר". במסגרת הפעילות הירוקה בהושעיה נפ־ רצה בשנים האחרונות מערכת של שבילים סביב היישוב ,והשבילים סומנו בתיאום עם קק"ל .בתחילת הדרך נפרץ "שביל הזעתר" בשוליים הצפון־מערביים של היישוב ,במט־ רה לבלום תוכניות לבנייה ביער אלוני הת־ בור הנמצא שם" .לשמחתי ,הרעיון חילחל היטב ביישוב ,והוחלט שבחמישים השנים הבאות לא תבוצע בנייה באזור ההוא .יש כאן מסר חשוב :הקרקע שייכת לכולם ,לא רק לנו .כיום כבר יש לנו חמישה שבילים ,שמ־
תוחזקים על ידי התלמידים והיישוב". פינת החי מחומרים בשימוש חוזר היא מקור נוסף לגאווה .יש כאן בריכת ברווזים, שמימיה מתנקים ב"אגן ירוק" (פרויקט של כיתה ו') ,ופינת ליטוף שפתוחה לכל התו־ שבים .החיות ניזונות משאריות האוכל של הילדים (ומה שנשאר אחריהן ממשיך לקו־ מפוסט) וממזון קנוי שממומן על ידי הבק־ בוקים שאוספים הילדים ( ₪ 3,000בשנה). "חשובה לנו הניראּות של העשייה .פינת החי נמצאת בכניסה לבית הספר ומושכת ילדים בשעות אחר הצהריים ובשבתות. הפסולת הממוינת נמצאת באותו אזור. עבודות האמנות ,מחומרים ממוחזרים ,מו־ צגות בבניין בית הספר ומחוצה לו .הדברים הללו חשופים לעיני הקהילה ,וכך נוצרת השפעה חיובית של בית הספר על היישוב, ואפשר לראות את זה בדברים רבים ,בי־ ניהם פינת המיחזור היישובית הגדולה מסוגה במועצה ,שהפכה לאתר מתקדם מאוד ,שיישובים אחרים באים ללמוד ממנו. "יש כאן שיתוף פעולה מצוין בתוך בית הספר ,בזכות "הצוות הירוק" שלנו ,שכולל את הילה בן דוב ,מיכל נולינגר ,חיה מדי וחנן רוסו .חשוב לי שהכל ייעשה באווירה נעימה ,למרות שאי אפשר להצליח בחינוך
סביבתי ללא עקשנות ודבקות במטרה .אני לוקחת הכל בהומור ,גם כשאני שומעת את הילדים אומרים זה לזה' ,הנה רותי באה ,בואו נפריד אשפה '.בסופו של דבר מתפתחת כאן שפה סביבתית חדשה ,והילדים מביאים אותה הביתה".
כפר יהושע :דו קיום סביבתי ב"מרחבים" מתקיימים ,לצד הפעילות הסביבתית השוטפת (מיון פסולת למיחזור), כמה פרויקטים גדולים ומתמשכים בדגש על טיפוח מנהיגות סביבתית בקרב הילדים. בבית הספר פועלת קבוצת "מנהיגות ירוקה" המובילה את הנושא הסביבתי בבית הספר. במסגרת פרויקט אימוץ שמורת אלוני אבא ,בהובלת רשות הטבע והגנים ,פועלים ילדי "מרחבים" יחד עם ילדי כעביה לטיפוח
השמורה ולנקיונה .במסגרת פרויקט מוזיאון עין דור מתקיימת פעילות דומה בשיתוף ילדי מנשיה זבדה" .אלה שני פרויקטים אשר משלבים דו קיום עם הנושא הסביבתי ,וכיום אנחנו רואים ניצנים של דיאלוג בין הילדים, וזה יעד חשוב מאוד בנוסף לעניין הירוק", אומרת דורית שילדן ,המרכזת את החינוך הסביבתי בבית הספר" .השנה אנחנו נכנסים לפרויקט חדש' ,שקוף לסביבה' -פעילות באזור הקישון -וממשיכים בפרויקט של הדברה ביולוגית באמצעות תנשמות ,שבו אנחנו מעורבים כבר כמה שנים". ב"מרחבים" פועלת גם קבוצת מנהיגות ירוקה ,הפועלת ללא הרף להטמעת אורח חיים מקיים בתחומי בית הספר ובשיתוף הקהילה ,לצד פרויקט של היכרות עם ציפו־ רי הבר בסביבת המגורים.
אל תתמודדו עם קשיים לבד מרכז לטיפול קבוצתי בילדים והורים מופעל במועצה על ידי המחלקה לשירותים חברתיים – רווחה והשירות הפסיכולוגי ונותן מענה לקשיים ובעיות
לעיתים אנו מזהים אצל ילדינו קושי המתבטא ביחסים חברתיים עם קבוצת בני גילו .קושי כזה יכול להופיע בעת שי־ נויים ,מעברים ,משברים ,בשל טמפרמנט של הילד ,ויוצר מעגל של צבירת כישלו־ נות הפוגעת בביטחון ובדימוי העצמי עד להימנעות או תוקפנות ביחסים חברתיים. "המרכז לטיפול קבוצתי בילדים והורים" פותח את שנת הפעילות החמישית עם מגוון קבוצות לילדים ,קבוצות להורים וקבוצה משותפת המיועדת לשיפור הקשר והתקשורת בין הורה לילד. ג' אימא של ע' ביקשה לצרף את בתה בת ה־ 8לקבוצה לפיתוח מיומנויות חברתיות לאחר ששמה לב כי הילדה היפה והמוכשרת שלה ,שמרבה לשחק עם אחיותיה בבית ,מתלוננת על כך ש"הילדים בכיתה אינם משחקים עמה" ולדברי המחנכת "היא נמצאת לבד בה־ פסקות ,עומדת ליד הילדים מבלי לפנות
נובמבר 2011חשון תשע"ב
אליהם ובצפייה שהם ייצרו עמה קשר". לאחר 20מפגשים בקבוצה ,במפגש מסכם שנערך בבית הספר ניכרו התוצאות הבאות: "אמא :מאז הצטרפותה של ע' לקבוצה חל שינוי משמעותי" :כשהיא משחקת עם חברים בבית ,המשחק ביניהם זורם ללא צורך שלי להתערב". "בחברה ,היא מוכנה להתפשר ולשחק במשחקים שאחרים מציעים ,ובעקבות זאת גם משחקים אחר כך במשחקים שהיא מצי־ עה .עד לא מזמן אם לא שיחקו במה שה־ ציעה ,נפגעה מכך ולא הצטרפה למשחק". מחנכת" :בחודשים האחרונים ,חל שיפור אצל ע' ,היא משתתפת במשחק בהפסקות ולא נשארת לבד כפי שהיה בעבר ,יש לה מספר חברים בכיתה והיא שמחה ונהנית". פסיכולוגית " :הקבוצה תרמה מאוד ל־ ע' בכך שהיוותה בשבילה מקום בטוח בו היא יכולה להביע את הקנאה והכעסים
ושמה זרקור על הכוחות .בנוסף הקבוצה תרמה ל ע' בנושא של הגמישות המתבטאת גם בבית וגם בכיתה". דלית רויטר ,מרכזת המרכז ,מסבירה: "אנחנו קובעים לכל ילד המשתתף בקבו־ צה יעדים מדידים המאפשרים לנו לעקוב אחר התקדמותו .בשנת תשע"א הושגו כ־ 84%מהיעדים שהוצבו בקבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות". במשוב שהתקבל ממנהלי בתי ספר נכתב כי במרבית המקרים ,נצפה שינוי חיובי ביותר בתפקודם החברתי של יל־ דים שהשתתפו בקבוצות ,בכיתה ,בהפ־ סקות ובפעילות החברתית .כמו כן צוינה החשיבות הרבה שיש למפגשים המער־ כתיים שמתקיימים בבית הספר בהש־ תתפות :ההורים ,המחנכת ,פסיכולוגית בית הספר ומנחי הקבוצה .מטרת המפ־ גשים לאפשר תקשורת ישירה ותומכת בהישגי הילד והצפת הקשיים עליהם יש
להמשיך ולעבוד בהמשך. במרכז ,המופעל על ידי המחלקה לשרו־ תים חברתיים־רווחה והשירות הפסיכולוגי, מתקיימות קבוצות מסוגים שונים .קבוצות הילדים כוללות קבוצות לפיתוח מיומנויות חברתיות באמצעות מוסיקה ,תנועה ,הבעה ויצירה וקבוצה של אחים לילדים עם צר־ כים מיוחדים .קבוצות ההורים כוללות עיסוק בנוכחות הורית משמעותית ,הורים גרושים ,הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ,הורים לילדים עם פחדים משמעו־ תיים ,הורים לילדים עם הפרעות תקשורת, ומשפחות חד הוריות ללא דמות אב .קבו־ צות המשותפות לילדים והוריהם פועלות בטבע ,ועוסקות בקשר ובתקשורת בין יל־ דים והורים ,באמצעות "טבע־תרפיה". למידע נוסף ,אנא בקרו באתר המועצה www.eyz.org.ilתחת הכותרת :קהלי יעד -המרכזים הטיפוליים .עו"ס דלית רויטר -טלפון04-6520066/7 :
11
הסטוריה
סוגרים מעגל:
נהלל ,סיכום ביניים אבני דרך בתולדות מושב העובדים הראשון ,החוגג 90שנה להיווסדו
ביום שישי 2 ,בספטמבר ,התכנסה קהילת נהלל ,יחד עם אורחים רבים ,לחגוג 90שנה לייסוד המושב .הארוע נפתח באזכרה לאנשי נהלל שהלכו לעולמם בתשעים השנים הללו, והסתיים במופע החגיגי "לוח לבנו -עיגול חיינו" (כתיבה ובימוי -עידו דגני) .במה־ לך היום התקיימו סיורים במושב ,והמבקרים הוזמנו להתרשם מתערוכת הצילומים בבית העם ,בתצוגת תמונות מבית הספר ,ועוד. "היום ,בעיגול המיוחד שלנו ,גדלים בני דור חמישי באותה חלקת משק שבחרו סבי־ סביהם ",אמר ראש המועצה אייל בצר" .סבא וסבתא שלי -שפרה לבית שטורמן וישראל בצר -עלו עם ראשוני המתיישבים לנהלל. היום גדלים נכדי במשק סבי־סבתם -דבורה ושמואל דיין -שגם הם היו במייסדי נהלל". אריק נחמקין ,יליד ,1925זוכר היטב את ילדותו במושב" .כילדים היינו פראי אדם. כשהגיע אלינו מורה לאנגלית גירשנו אותו לא היינו מוכנים ללמוד אנגלית ,שסימ־לה את המנדט הבריטי שמירר את חיינו .גם למורים האחרים היינו עושים עניינים ,ואני זוכר איך המורה יצחק צציס היה מתגנב עם הסרגל ומוריד לנו אותו על היד". "במונחים של היום היינו עניים ,מתחת לקו העוני ,אבל אנחנו כמובן לא ידענו את זה .מכיוון שגרנו במושב היה תמיד מה לא־ כול .לכל אחד היה זוג נעליים אחד ,אבל לא העלינו על דעתנו שזה לא מספיק .בגדים היו לי מספיק ,כי אמא שלי ידעה לתפור היטב".
שבעה באוהל הראשון
הכל התחיל בח' אלול תרפ"א 11.9.1921 - בהתיישבות בגבעת הכיבוש" .הם היושבעה באוהל הראשון בנהלל ",כתב לימים דוד גולן .ויעקב אורי כתב" :הגענו לדרך הפונה לכפר מהלול ,עלינו על הגבעות הסמוכות לכביש והשקפנו על פני העמק. האדמה עשתה רושם יפה בצבעה ובצמ־ חייתה .במרכזה התרוממה רמה רחבת ידיים
מכונת הדייש1932 ,
לא־גבוהה וסגלגלה ,מסביב לה נחלי מים".
דת חדשה
"המייסדים היו אנשים שמרדו בבית אבא ואימצו דת חדשה ,דת העבודה. התנ"ך שימש להם מורה דרך לאומי, לא דתי .לימים ,כשהצטרפו הוריהם של המייסדים למושב ,הובא למושב רב תימני צעיר בשם זכריה הכהן ,שהצליח לתפוס כאן מקום משמעותי בזכות חוכמת חיים, פתיחות ובעיקר הומור ,והצליח לבנות כאן גם חיים דתיים ".כך הסביר עופר אבידוב, שהדריך את המבקרים והתושבים בחג הת־ שעים.
עיגול על שום מה?
האדריכל ריכארד קאופמן ,שתכנן את המושב ,הסביר לימים את הרציונל התכ־ נוני" :צריך היה לישב כאן בבת אחת מספר קבוע מראש של משפחות מתיישבים... תנאים אלה ,השונים ביסודם ,גרמו לא רק לצורת כפר השונה מזו של הכפר המסור־ תי ,אלא גררו אחריהם ,שאף המסתכל מן הצד צריך היה לשנות את מושגי היופי
המקובלים ,ולהסתגל לצורות חדשות".
הייעוד
ב־ 1923נוסד במושב בית הספר החקלאי לצעירות ,שהכשיר עולות חדשות וילידות הארץ לעבודה חקלאית" .סוף סוף הגעתי הביתה ,לארץ ישראל ",כתבה חנה סנש אר־ בעה ימים אחרי שהגיעה לנהלל" .אינני שו־ כחת לרגע שאני משקיפה על הכל מנקודת ראות אידאלית ושעוד נכונו לי ימים קשים. מטרת חיי ,יעודי ,הם שקושרים אותי לארץ, ברצוני לא לחיות סתם אלא למלא יעוד .אבל הן כל מי שחי כאן ממלא יעוד".
פיגוע
בכ"ד כסלו תרצ"ג ( 22בדצמבר ,)1932 ערב חג החנוכה ,נזרק מטען צינור לצריף שבו התגוררה משפחת יעקבי ,ושניים מבני המשפחה נהרגו -דוד בן השמונה ואביו יוסף. הפיגוע בוצע על ידי כנופיית עז־א־דין אל קאסם. "זה היה פיגוע על רקע דתי־לאומני, לא טריטוריאלי ",מסביר עפר אבירן ,איש נהלל ,שהדריך גם הוא את המבקרים ביום
החג" .הוא לא היה הפיגוע הראשון ,אבל ברור שמטרתו היתה לפגוע בנהלל כסמל ההתיישבות החלוצית כאן". לנוכח המצב הבטחוני הקימו אנשי נהלל בשנת 1929את "ועד גוש נהלל" -גוף בט־ חוני ,בראשות צבי יהודה ,שמטרתו :הגנת נהלל והעמק .מהגוף הזה התפתחה בשנות הארבעים המועצה האזורית נהלל ,בראשות ישראל בלוך ,שהפכה לימים למועצה האזו־ רית עמק יזרעאל.
שנות פיתוח
בשנת 1936העניקה קרן היסוד הלוואות בתנאים טובים לכל המשפחות ,והמשקים גדלו והתבססו .כדי לקבל את ההלוואות האלה נדרשו אנשי המושב למשכן רכוש מסוגים שונים -מחרשות ,בתי שימוש ,פרות ועוד.
המלחמות הגדולות
בשנות הארבעים התנדבו רבים מבני נהלל ,בחורים ובחורות ,לצבא הבריטי ,לב־ ריגדה ול־( ATSחיל הנשים) ,ובמסגרתם הם לחמו בנאצים .לאחר מלחמת העולם
שאול אלקנה
להיות דור רביעי בנהלל שמי שאול אלקנה ,בן לרותי ומוישלה, נכד ליפה וביניה ,נין ליהודית ויוסקה, ממייסדי דגניה ונהלל. להיות דור רביעי בנהלל :להכיר בעל פה את כל השמות אשר על קיר הזכרון ,לחוש התרגשות בכל פעם שאתה פוסע לתוך חדר ההנצחה ,לה־ בין ששמות אילו הם בסיס הקיום שלנו
12
במושב ובארץ הזאת ,להכיר חלק מה־ שמות שעל הקיר גם מבין חבריך לכי־ תה ,ולא להבין מה מוזר בזה .להתפלל בכל ליבך שלא תתווסף לקיר לעולם תמונה נוספת. לשלוח את הילדים שלך ,ילדי הדור החמישי ,לאותו גן ילדים שאתה הלכת אליו ,שאביך הלך אליו ושסבך הלך
אליו ,להבין עד כמה זה לא טריוויאלי ולהיות מאושר על כך. לפגוש את הגננת שלך בצרכניה גם בגיל ,30ולראות בעיניה שהיא אוהבת אותך ודואגת לך בדיוק כפי שאהבה ודאגה כשהיית בן ארבע. למצוא את עצמך על פסגת הר בבוליביה ,בקבלת שבת בבית חב"ד
בבנגקוק ,במהלך שמירה בלתי נגמ־ רת בצבא או באמצע ישיבת מנהלים, מזמזם לעצמך פתאום ,מבלי משים, את "נהלל ,אני מנהלל ,זה מחייב ,זה מקרב" האלמותי מחגיגות ה־ ,65ול־ חייך לעצמך בשקט... מתוך דברים שנשא שאול אלקנה בטקס האזכרה שהתקיים בבוקר החג.
נובמבר 2011חשון תשע"ב
על סף התהום
בובלה והעגל( 1971 ,התמו
נות באדיבות ארכיון נהלל)
נשארו כמה מבני נהלל באירופה ,במטרה להדריך בני נוער יהודיים ולסייע בהעלאת שארית הפליטה. עד סוף מלחמת השחרור נפלו 18מבני נהלל ,וב־ 1951הקים הפסל מרדכי כפרי אנדרטה לזכרם .עד היום נפלו במלחמות ארבעים מאנשי נהלל ,והאחרון הוא סרן צור זרחי ,שנפל במלחמת לבנון השנייה (ראו עמ' .)14
רווחה ושבר
בשנת 1954הגיע דוד בן גוריון משדה בוקר לנהלל ,וקרא לחברי המושבים הוותיקים לרדת דרומה ולסייע לעו־ לים החדשים בהתבססות בנגב .במושבים הוותיקים מכרו משפחות רבות את בעלי החיים ,סגרו את המשק החקלאי ויצאו לשליחות .התוצאה -עזרה גדולה למוש־ בי העולים ,אך קיפאון בצמיחה הכלכלית במושבים הוותיקים.
חוט שחור
נקראים לדגל
התפתחות ענף תרנגולי ההודו ,כמו גם הכותנה והפקאן ה"כובשים" את המרח־ בים שמסביב ,היטיבה בשנות השישים את מצבו הכלכלי של המושב .עם זאת ,במי־ שור האידיאולוגי התגלעו מחלוקות ,בין השאר סביב "חוק המושבים" ( ,)1965שאסר על חברי המושב לעזוב אותו לתקופות ממושכות .הסוגייה המרכזית :כוחו של הכלל ומרותו מול דרישות הפרט וזכויותיו. מלחמת יום הכיפורים גבתה את חייהם של שבעה מבני נהלל ,ומותם השפיע עמו־ קות על מצב רוחה של הקהילה כולה" .המ־ לחמה קשרה בחוט שחור את כל המשפחות בנהלל ",מספר עפר אבירן" .זה היה שכול שעטף את המושב כולו .בחתונות ובמסיבות פסקו השירה והריקודים ,ושנים רבות חלפו עד שהשמחה חזרה למושב".
המשבר הכלכלי של שנות השמונים פגע קשות גם בהתיישבות העובדת .ארגון מושבי הצפון פשט את הרגל ,ומושב נהלל -שהשקיע בארגון חלק ניכר מהונו -הפסיד הון עתק. הבנקים סגרו את קווי האשראי וכמה מהמש־ קים פשטו את הרגל .המשבר ,שהגיע לשיאו בסוף שנות השמונים ,פורר את עקרון הערבות ההדדית ,מאבני היסוד של מושב העובדים ,אך לא פגע בסולידריות הקהילתית.
ההסדר
תשע השנים הקשות הסתיימו ב־ ,1995 בהסדר החובות בין הבנקים למושבים ול־ קיבוצים (חוק גל) ,שמחק נתח משמעותי מן החובות.
העתיד
כיום ישנם בנהלל כ־ 25משקים חקלאיים פעילים ,ביניהם משקים גדולים" .כל האד־ מות שלנו מעובדות ",אומר עפר אבירן, העורך סיורים במושב ובסביבתו" .אנחנו לא יישוב נדלניסטי ולכן לא היו ולא יהיו כאן הרחבות בסגנון המקובל כיום .עם זאת ,הגיע הזמן להרחיב את הקהילה ,וזו שאלה גדולה איך לעשות את זה .הדור הרביעי מתלבט בעניין דרכו במושב -האם לעזוב את הח־ קלאות? האם יישארו כמה משקים פעילים שיעסקו בחקלאות מודרנית ,טכנולוגית, שיש בה פוטנציאל רווחי? להפוך למעין ישוב קהילתי־כפרי? ימים יגידו".
אייל ירדנאי
עושה הסטוריה אייל ירדנאי ,יליד נהלל ( ,)1955הוא האחראי למהפכת המיחשוב המתרחשת בארכיון של המושב בשנתיים האחרונות. המהפכה הזאת נחשפה בחג ה־ 90בבית העם ,שם הוצבו עמדות מחשב שבהן יכלו המבקרים והתושבים לעיין בחומר הסרוק. איך נולד הרעיון? לפני שנתיים הייתי שותף להכנות חג ה־ 88לנהלל .לצורך הכנת מצגת מצאתי
"החוויה הכי חזקה בחיים שלי ".שתי בריכות המים שנבנו בתחילת דרכו של כץ חשוןסמדר ציור של נובמבר - המושב תשע"ב 2011
את עצמי נובר בחומר הארכיון ,ויצאתי ממנו בהחלטה שיש למחשבו .הבנתי שיש כאן אוצר היסטורי שקשה מאוד להגיע אליו אם הוא לא ממוחשב. והתוצאות? עד כה נסרקו 86אלף מסמכים וכ־ 3,200תמונות ,על ידי חברה חיצו־ נית .שאר העבודה נעשית על ידי קלד־ נית בשכר ומתנדבים ,וכל החומר הסרוק
נמצא על השרת ומקבל גיבוי יומי .בנוסף מגובה כל החומר על מיקרופילמים. ומה הלאה? עיקר העבודה כיום היא המשך קיט־ לוג המסמכים .בקרוב נעלה את החומר לאינטרנט ,כך שכל מורה ,תלמיד ,חוקר או אדם שמתעניין יוכל לשוטט בארכיון ולעיין בכל מסמך או תמונה אשר יוגדרו כפתוחים לציבור.
סמדר כץ
מאה אהבות בשלושת החודשים שקדמו לחג התשעים היתה סמדר כץ ,תושבת נהלל ,שקועה במירוץ מטורף וייחודי. "לקראת חג ה־ 90פנו אלי המארגנים בהצעה לצייר את כל דיוקנאותיהם של ותיקי נהלל -כל מי שעבר את גיל שבעים" .היה לי ברור שזה עומד להיות מרתון רציני ,כי מדובר במאה אנשים ,אבל לא היססתי .התחלתי מהמבוגרים ביותר ,ביניהם אישה בת מאה ,ולאט לאט השלמתי את מאה הדיוקנאות .בשעות הבוקר המוקד־ מות ובשעות הצהריים ,שבהן הוותי־ קים נחים ,ישבתי במקומות שונים במעגל וציירתי את נופי נהלל". סמדר ,ילידת נהלל ("ילדה ,של מי את?" " -של וישנבסקי .סליחה, של שחר") נשואה לדני ,אדריכל ומוזיקאי ,ואמא לעדן ,נגה וערי .את הקריירה שלה בציור החלה כ"ציירת הכיתה" בבית הספר לנהלל ("סמדר, גשי ללוח ותציירי סוס") ,שם נדונה לוועדת קישוט " -עבד נרצע של פלקטים שלמורים אין חשק להכין". בבגרותה למדה גרפיקה בטכניון ("ממה כבר אפשר להתפרנס שהכי קרוב לציור?") ,תולדות האמנות באוניברסיטה העברית ,וציור בקולג' SVAניו־יורק ובאנגליה. איזו חוויה השאירו בך שלושת החודשים האלה? זאת היתה החוויה הכי חזקה בחיים שלי .הרגשתי כאילו אני עושה אהבה עם האנשים האלה .ישבתי מול מאה אנשים שונים ,אחד בכל פעם ,והקש־ בתי להם בזמן שציירתי אותם. איך הם התנהגו? הם היו דוגמנים נהדרים .כולם שיתפו פעולה ,וזה לא דבר פשוט לשבת שעה ,בעיקר כשאתה מבוגר. זה היה מוזר? זאת סיטואציה שיוצרת קירבה נדירה מאוד ,והאמת היא שלפעמים הדברים שלהם היו כל כך מעניינים, שלפעמים התחשק לי להפסיק לצייר ולהתחיל לכתוב.
13
ציונות
בדרכם
צביעת בתים במסגרת "היום הרביעי"
חמש שנים למסע "דרך ארץ" ,המתקיים לזכרם של חללי העמק במלחמת לבנון השנייה ב־ 24באוגוסט יצא לדרך ,בפעם החמי־ שית ,מסע "דרך ארץ" ובו השתתפו כמא־ תיים נערים -מסיימי כיתה י"א מיישובי המועצה ומרמת ישי -וכחמישים מדריכים ואנשי מינהלה. מפעל "דרך ארץ" המתקיים בשיתוף מחלקת הנוער במועצה הוא מפעל שאותו יזמה ,הקימה ,מובילה ומדריכה קבוצת צעירים בני העמק לזכר חמשת בני העמק שנפלו במלחמת לבנון השנייה :יונתן הדסי ממרחביה ,אורן ליפשיץ מגזית, גלעד שטוקלמן מתמרת ,יניב טמרסון מצפורי וצור זרחי מנהלל -יהי זכרם ברוך. מטרתם של החבר'ה הצעירים היא לה־ נחיל לבני הנוער בעמק את אהבת הארץ ואת ידיעת הארץ" .מפעל "דרך ארץ" הוא יותר מטיול ",אומר רותם מור מאלון הג־ ליל ,שהשתתף במסע" .הוא שלושה ימים של התנתקות מחיי היום־יום של הריאלטי, המחשב והאייפון .זה מסע שבו אפשר להבין למה אנחנו צריכים לתת מעצמנו למדינה, איפה החלק שלי בנטל ,מהי ציונות ואיפה היא נמצאת אצל כל אחד מאיתנו" .דרך ארץ" הפך למסע חובה לכל בני הנוער בעמק ,שיודעים שאסור לפספס את שלו־ שת הימים האלה .ההיענות של בני הנוער לעזור גם מעבר למסע עצמו ,בפעילויות
נוספות שקשורות לתרומה לקהילה ,מו־ כיחה שהדברים שדיברנו עליהם במסע, והדיונים האינסופיים שהתפתחו בו ,חיל־ חלו לתוכנו וגרמו לנו לפתוח את הראש קצת מעבר לחיי היום־יום". מתן לוין מנהלל הוא שהגה את הר־ עיון הזה -טיול לזכר הנופלים -וסחף אחריו חברים נוספים" .הרעיון שלנו היה לעשות משהו בכיוון של עשייה ,שיש בו גם היבט יותר אישי ".לוין ,והצוות שה־ תרקם סביבו ,גיבשו בהדרגה את מסג־ רת הפרויקט :שלושה ימי מסע בסביבות גבול הצפון .היום הראשון מתמקד בה־ תוודעות לסיפוריהם של הנופלים; היום השני -בירורים בנושאים של זהות יהודית ,ציונית ואישית; היום השלישי מתמקד בשאלות של מעורבות חברתית. "היה לנו ברור שזה יהיה מסע של שאלות - למה אנחנו חיים כאןְ ,למה אנחנו מחויבים, למה חשוב להתגייס לצבא ומה פתאום להסתער בקרב ",אומר אור יחזקאלי מב־ לפוריה .אור נמנה עם מייסדי הפרויקט, והשנה הדריך את הנערים בפעם החמי־ שית לצדם של שני אחיו התאומים -ניצן, שהוביל השנה את המסע ,וניב ,שהוביל אותו בשנת .2010 בכל שנה מקבל צעיר אחר מהעמק "מי־ נוי" ממייסדי הפרויקט ומוביל את המסע
באותה השנה .ניצן יחזקאלי ,שעשה זאת השנה ,מספר על פרויקט "היום הרביעי" - הרעיון שיצא אל הפועל בשנה האחרונה, שבמסגרתו "אנחנו מתמקדים בשאלה מה הלאה ,מה עושים עם כל הידע ,החוויות והמחשבות שהצטברו אצלנו המדריכים ואצל בני הנוער במסע". במסגרת "היום הרביעי" נערכו בשנת תשע"א שלושה מבצעים של צביעת בתים של מעוטי יכולת בדיור הציבורי בעפו־ לה .בכל אחד מהמבצעים האלה השתתפו עשרות בני נוער מהעמק" .האנשים היו מאושרים ",סיפרו המשתתפים" .הם שמחו שהגענו לפגוש אותם ולעשות למענם. הם לא שוחחו מזה זמן רב עם בני נוער ופתאום ראינו את החיוך שלהם -שאתה מחייך אליהם והם מחייכים אליך בחזרה. הפעילות המשותפת הזאת עם המדריכים, והעובדה שאנחנו קרובים בשכבת הגיל, גורמת להרגשת שייכות .למרות שאנחנו עייפים בימי שישי ובחופשות ,אנחנו מגי־ עים וזה גורם לנו לרצות לעשות דברים נוספים למען הקהילה". "העוצמה של המסע והחיבור שנוצר בין המדריכים הצעירים לתלמידי התיכון נובע מכך שאנו מדברים אל הנוער בגו־ בה העיניים ובלי קלישאות ",אומרת מורן ניר'" .דרך ארץ' הוא פרויקט המהווה גאווה
גדולה לעמק יזרעאל". "המסע הזה סחף אליו את הנוער ",אומר ראש המועצה אייל בצר" .חבריהם של הנופלים החליטו לא לתת לזיכרון לשקוע בערפילי הזמן ,אלא לפעול להעברת זכרם של הנופלים וערכיהם לנוער שלא זכה לפגוש את יונתן ,אורן ,גלעד ,יניב וצור". בטקס הזיכרון ,המתקיים בערב הראשון של המסע נשא דברים יוסי הדסי ממרחביה, אבא של יונתן ז"ל ,בשם המשפחות השכו־ לות" :לפני חמש שנים הבנו את פירושן האמיתי של המילים 'הודעה נמסרה למש־ פחתו' .עד אז לא ידענו שכאב לב קיים גם מחוץ לשירים .לנו המשפחות יש נחמות קטנות ,שהן כמו נקודות קטנות של אור בתוך עלטת האבל .אחת מהן היא לראות אתכם מתגייסים למפעל החשוב הזה .יש לנו גאווה גדולה בכם .הפרויקט הזה חשוב מאוד לנוער העמק ,אבל גם לנו .שוב ושוב אחנו עומדים נפעמים ,ואומרים לעצמנו שאם יש חיים אחרי המוות ,אם הבנים שלנו יושבים בשמים ומסתכלים עלינו ועליכם, הם בטח גאים מאוד". "המדינה זקוקה לכם ,אם בשנות השרות, אם בשרות משמעותי בצבא ובעזרה לקהילה בה אנו חיים .זהו הזמן שלכם לקום ,לעשות מעשה ולהתחיל לפעול" (יובל רייכר דבר המדריכים -טקס המסע .)2011
חניכים ומדריכים במסע "דרך ארץ"
14
נובמבר 2011חשון תשע"ב
שומר
הזיכרון
נדב מן קיבל את פרס העמק על פועלו בתיעוד ההיסטוריה המצולמת של עמק יזרעאל
ראש המועצה אייל בצר (משמאל) וארזה גלס (ביתו של גדעון צימבל ז"ל) מעניקים לנדב מן את הפרס
בסוף חודש אוקטובר קיבל נדב מקיבוץ מרחביה את פרס העמק ע"ש גדעון צימבל ,על פועלו במסגרת "ביתמונה" -פרויקט דיגיטציה של חומר היסטורי מהעמק ומרחבי ארץ ישראל .במקביל נפתחת תערוכתו של מן -מבחר מצילומיו של איזי אורלוב -במוזיאון ארץ ישראל. הסטודיו של מן נמצא באחד מחד־ רי "החצר הישנה" של הקואופורציה במרחביה ,מפעל שהיווה את ראשית ההתיישבות בעמק ( .)1911מן מוכר כיום במידה רבה בזכות הטור השבועי שלו ב־" - Ynetטיול לעבר -מסע בתמונות אל עברה של ארץ ישראל". מזל טוב .איך נכנסת לעיסוק הזה? בצעירותי בקיבוץ ריכזתי ענפים והתקדמתי לתפקיד מרכז משק. בשלב מסוים הרגשתי שזה כבר לא מעניין אותי ,ולמדתי הנדסת מכונות .אחר כך התגלגלתי לבית הספר "עמקים" ,שם לימדתי פיזי־ קה ,מתמטיקה ומיחשוב -זה היה עידן מחשבי ה־ .XTבמסגרת הזאת עזרתי לתלמידים להכין עבודות ממוחשבות בנושאים הסטוריים, ושם נדלקתי על הנושא .ההסטוריה של ארץ ישראל עניינה אותי תמיד, אבל פתאום היה לי רעיון ממשי לעיסוק בהיסטוריה. מה היה הרעיון? הרעיון הבסיסי שלי בהקמת "בי־ תמונה" היה להפוך תמונות ישנות
נובמבר 2011חשון תשע"ב
לפוסטרים ,ולנסות למכור את הפוסטרים לגופים תיירותיים כמו בתי מלון .התח־ לתי לעבוד על זה ,וגם הצלחתי להתפ־ רנס ,אבל אינתיפאדת אל־אקצה הסבה מהלומה אדירה לתיירות בכלל ,ולחלום שלי בפרט .אבל לא התייאשתי ,אלא שי־ ניתי מיקוד ומאז אני עוסק בעיקר בהצלת אלבומים בעלי ערך היסטורי ודיגיטציה שלהם. והפרנסה? זה נושא קצת כאוב .היתה לי החלטה עקרונית לא לגבות כסף מבעלי האוספים, כי ברור לי שתשלום כזה עשוי למנוע מח־ לקם לפנות אלי .התוצאה היא שהפעילות הזאת שלי היא התנדבותית ,ואני מתב־ סס על גיוס כסף מגופים שונים שיכולים להפיק תועלת מהעבודה שלי .יד בן צבי ואוניברסיטת חיפה עבדו איתי בעבר ,אבל זה הסתיים .לאחרונה נוצרו קשרי עבו־ דה עם הספרייה הלאומית ,ואני מקווה שההתקשרות הזאת תימשך. פרס העמק משמח אותך? בהחלט ,אבל כדי להמשיך להפעיל את "ביתמונה" נחוץ לי סיוע ממשי .בעיני זה פרויקט מאוד חשוב ,במיוחד לעמק ,אבל תודעת השימור בחברה שלנו ירודה מאוד. שימור ותיעוד אינם דברים שהמדינה רוצה להשקיע בהם. מה המסר שלך לציבור הרחב? לא לזרוק אלבומים ישנים ולא לקבור אותם .כל אלבום כזה הוא אוצר ,ואשמח לבוא לסרוק ולתעד כל חומר צילומי הס־ טורי שקשור בארץ ישראל ,מהמאה ה־19 ועד שנות השבעים.
מלחמת העולם הראשונה :1917 ,חיילי הטייסת הגרמנית מקימים מאהל בחצר הקואופרציה מרחביה עם מפקדם וולץ (הגבוה מאחור) באדיבות "ביתמונה"
הנמקת פרס העמק לשנת תשע"ב
"מי יספר עלילות העמק" פרס העמק הוענק לנדב מן על תרומתו הייחודית לתיעוד והנצחת ראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל. "העמק הזה רואה מאה שנים ויותר את עבודת האדם והאדמה ",כתבו חברי ועדת הפרס" .מי י ְַר ֶאה לנו את כל אלה ,מי יספר עלילותיו של העמק ולא במלל בלבד אלא במראה עיניים, בתמונה אשר תחזור ותחיה מקומות, אירועים ,אנשים ותקשור חוליה לחו־ ליה בשרשרת הדורות .נדב ַמן ,איש מרחביה ,עוסק מזה שנים בחיפוש המ־ ראות של פעם ,חוקר את שורשי המ־ ראות והצילומים ,לא מסתפק בתמונה אלא חודֶר אל סיפורי הרקע והאנשים ומתמונה אחת נוצר סיפור שלם .וכך הולך ונוצר רצף מרתק של מראות ראשית ההתיישבות בעמק -סיפורן של משפחות ראשונות לדורותיהן, סיפורם של היישובים ,של בתי הספר, של המלחמות". סא"ל גדעון צימבל ז"ל ,שעל שמו פרס העמק ,היה סגן ראש המועצה ונקרא לדגל במלחמת יום הכיפו־ רים והתייצב אל מול הטנקים הסורים היורדים אל הכנרת .גדעון ,בן תל עד־
שים ,בנם של מגיני תל־חי ,הוא דמות מופת של עשיה ופיתוח במושב ובמוע־ צה .והנה בתערוכה שנערכה לאחרונה במוזיאון לראשית ההתיישבות ביפעת והציגה את עבודותיו של נדב ,אחת התמונות המרתקות היתה של גדעון ושלוש אחיותיו בילדותן בתל עדשים. מאחורי תמונה זו עומדת הסטוריה שלמה ,תמונה אחת וסיפור של עולם ומלואו. זו־היא דרך עבודתו של נדב .מן הטייסת הגרמנית במרחביה במלחמת העולם הראשונה ,הקואופרציה ,דרך הסיפור של כפר ילדים לרגלי גבעת המורה ,ועבור לסיפורי המושבים והקי־ בוצים ובתמונות של השמחה ההישג והעצב ,מוסיף נדב עוד סיפור ועוד תצלום וכך קמים לנגד עיננו מחדש מעשיהם של אנשי העמק לדורותיהם. אין זו נוסטלגיה ,זהו תיעוד מרגש של אדם ואדמה שיכול היה להשכח מאיתנו אבל עבודתו החוקרת והבלתי נלאית של נדב מחייה את שהיה ומ־ ציגה אותה לפנינו .וזאת עלינו ועל הדורות הבאים לדעת -כי היה פה מישהו לפנינו".
15
גיל הזהב
"צעד גדול לתוך העולם"
בקורס המחשבים לומדים ותיקי העמק להפסיק לפחד מהמחשב -ולהשתלט עליו "הכל נמצא במחשב ובאינטרנט .אני רואה דברים שבלי האינטרנט לא הייתי רואה בחיים .זה עולם ומלואו ,לא סתם שעשוע .זה כל כך שימושי בחיי היום יום ,שכשיש תקלה במחשב אני מרגי־ שה כאילו נלקח ממני משהו .זה היה צעד גדול קדימה לתוך העולם הזה". במילים אלה מסכמת שרה ,תושבת העמק ופנסיונרית של מערכת החינוך, את קורס המחשבים שעברה במסג־ רת מכללת הוותיקים" .למה נרשמתי לקורס? כי הרגשתי מאוד מתוסכלת. יש לי השכלה אקדמית ,ואני תופסת את עצמי כבן אדם נאור ,אבל לא הר־ גשתי מחוברת לאינטליגנציה העכש־ ווית .רציתי להיות בעניינים ,אפ־טו־ דייט .והיה גם האתגר עצמו -להוכיח לעצמי שאני יכולה. "ראיתי את הנכדים יושבים על המ־ חשב ולא הבנתי כלום .הם היו אומרים לי 'סבתא ,סבתא ,תראי ',ולא יכולתי לעקוב .הכל ממש עף שם .היום אני מבינה. "כשהתחלתי את הקורס אפילו לא היה לי מחשב בבית .הייתי טאבולה
לא מפסיקים ללמוד מכללת ותיקי עמק יזרעאל נכנסה לשנתה התשיעית .מיקי שוהם ,מנהלת המכללה ,מסבירה כי המכללה הוקמה על סמך סקר שנערך בקרב התושבים הוותיקים במועצה" .זיהינו בקרב האוכלו־ סייה הזאת צורך בלימודים ברמה אקדמית .אלה לא לימודים אקד־ מיים לתואר ,אלא לימודים שמט־ רתם העשרה ורכישת מיומנויות". מספר הלומדים גדל משנה לשנה, וכיום הוא עומד על כ־ 600איש. "הפעילות הזאת מיועדת לגילאי 60פלוס ,אבל אנחנו מאפשרים גם לגמלאים יותר צעירים לה־ שתתף .מרבית הקורסים כוללים 30מפגשים ,אם כי יש גם סדרות קצרות יותר .מגוון הקורסים רחב מאוד .בין הקורסים שנפתחו בש־ נים האחרונות -קרימינולוגיה, אדריכלות ותולדות התקשורת". פרטים נוספים באתר המועצה.
16
"מי שמתרגל בבית -מצליח ".נגה פרידר
ראסה .כשנגה אמרה בשיעור הראשון שצ־ ריך לתרגל בבית ,אמרתי לה שאני אתרגל אצל שכנים. "כיום אני רואה את התמורה .רכשתי
שפה אחרת ויכולת לתקשורת בינלאומית. המחשב מאפשר לי להגיע לכל מיני מש־ רדי ממשלה בלי נוכחות פיזית ,להתכתב באופן יומיומי עם בת דודה מקנדה .קי־
בלתי דרכון בלי לצאת מהבית .נרשמתי לקורס בגוש עציון .הקיץ הזמנתי מלונות ברחבי אירופה -הכל דרך האינטרנט ובז־ כותו -וכשחזרתי הכנתי מיד מצגת מהת־ מונות שצילמתי. "הלמידה לא היתה קלה .נגה נהדרת, והשקיעה בלי סוף ,אבל אין שום סיכוי ללמוד אם לא מתרגלים ,המון .זה חיוני בעיקר אצלנו ,המבוגרים ,כי היכולת שלנו קצת מוגבלת .אנחנו חייבים לשחזר, לחזור ,וזה מה שעשיתי .כל יום תרגלתי שעות". "קודם המחשב שלט בי -ועכשיו אני שולט בו ",מספר אחד מבוגרי הקורס. "קודם ממש פחדתי להתקרב למחשב, וכיום אני עובד איתו בעסק שלנו ,יודע לעבוד עם וורד ועם אקסל ,שולח ומקבל דואר אלקטרוני .זה בזכות נגה ,מורה נהד־ רת שממש נתנה את הנשמה". נגה -זוהי נגה פרידר ,המלמדת מחש־ בים במכללת הוותיקים .נגה מודה שלמ־ רות מאמציה ,לא כולם מצליחים להשתלט על המחשב ,אם כי "מי שמחליט לקחת את זה ברצינות ,ומתרגל גם בבית בין המפג־ שים ,מצליח".
סבא אונליין קורס ראשון מסוגו -פייסבוק לסבים ולסבתות -התקיים במכללת ותיקי עמק יזרעאל .בשנת הלימודים שעברה קיימה המועצה ,לראשונה ,קורס "פייסבוק לס־ בים ולסבתות" ,בהשתתפות כ־ 20מוותי־ קי העמק .המרצה ,אפי פדידה ,אומרת ש"הקורס היה להיט ,והרבה משתתפים ביקשו קורס המשך". מה הרעיון? לאפשר לאנשים האלה לשמור על קשר עם ילדיהם ונכדיהם .לעתים ,בשל המרחק הגיאוגרפי או מגבלות פיזיות ,זה ערוץ התקשורת היחיד ולכן הוא חשוב מאוד .בנוסף ,יש כאן פתח ליצירת קש־ רים ולחידוש קשרים מהעבר ,ובאמת - הרבה משתתפים "פגשו" בפייסבוק בני משפחה וחברים מהתיכון ,אחרי עשרות שנים של נתק. מה לימדת שם? ראשית כל ,לימדתי גם מיומנויות אינטרנט בסיסיות ,ושימוש באי־מייל ,כי לחלק מהאנשים לא היתה שום היכרות עם הדברים האלה .בהקשר העיקרי -פייסבוק
לימדתי איך להשתמש באתר ,איך לב־נות דף ,מה זה לייק .אלה דברים שלהרבה מאיתנו נראים נורא ברורים ,אבל אנשים שלא נולדו לזה חייבים ללמוד את זה באופן יותר מובנה. זה קורס שבניתי ממש במיוחד ,בעקבות פניית המועצה ,כי חשוב שאופן הלימוד יתאים לגיל ולרקע של האנשים .למשל, עיסוק בנושאים כמו רגישות בתוך המש־ פחה -כמה חשוב לא להעלות תמונות של נכדים בלי אישור הוריהם ,כי זה עלול לי־ צור חיכוך בתוך המשפחה .וגם כל הנושא של חידוש קשרים -אלה אנשים מבוג־ רים ,שאיבדו הרבה קשרים במהלך השנים, ואיתור של אנשים מהעבר הוא עניין חשוב מאוד עבורם. איך היו התגובות? בסך הכל מצוינות .גם לאנשים שכבר היו רשומים בפייסבוק ,הקורס עזר לתפעל את החשבון ולהשתמש בכלי הזה באופן יעיל יותר .אנשים רבים ביקשו מפגשים נוספים ,והשנה אנחנו שוקלים לקיים קורס המשך.
ממקום בטוח "תמיד רציתי לדעת מה זה פייסבוק ",אומרת נאוה אדמון מת־ מרת ,שהשתתפה בקורס" ,והיה לי חשוב ללמוד את זה ממקום בטוח, כי חששתי לעשות דברים שיחש־ פו אותי במקומות שאני לא רוצה להיחשף בהם. "הקורס היה מצוין .אפי פתחה לנו צוהר לפייסבוק אבל גם לי־ מדה אותנו איך להתגונן -מה לפרסם ואיך לפרסם .יש אנשים מהקורס שלקחו את זה למקום יותר עסקי ושיווקי -ואני 'רואה' כיום בפייסבוק אותם ואת מה שהם עו־ שים .אני עצמי לא ממש פעילה בפייסבוק ,כי אני מהדור הישן ונוח לי יותר בשיחות פנים אל פנים, אבל הטכנולוגיה הזאת כבר לא מאיימת עלי".
נובמבר 2011חשון תשע"ב
היוגבים
ותיקי היוגב נפגשים מדי בוקר במועדון הודות ליוזמה של טובה זמל ,צעירה בת 63
מועדון "רוכבים וותיקים"
טיולי רכיבה ייחודים על אופניים לבני +50
הטיולים מתקיימים אחת לחודש ,בימי שישי בבוקר. ייתכנו שינויים בתאריכים בשל מזג האוויר.
הטיולים כוללים:
מדריך מוסמך מטעם מכללת וינגייט. ביטוח צד ג' ואחריות מקצועית. הובלת האופניים ,התאמת זוגות אופניים תקינים +קסדה. המסלול ילווה ע"י רכב עם סיוע טכני ,עזרה ראשונה, חובש ותגבור במי שתייה. מקומות ברכב לרוכבים "עייפים". על המשתתפים להגיע למקום המפגש ברכבים פרטיים. פירוט המסלולים יינתנו לנרשמים. נדרש אישור רפואי המאשר רכיבה על אופניים. הרכיבה תתבצע עם חברת "אפק בשטח" מאלוני אבא בהדרכתו של סיימון מרקוביץ.
טיולי הרכיבה יתקיימו בתאריכים הבאים: "בתור האחות של המושב טיפלתי בכולם ".טובה )עומדת( והוותיקים במפגש בוקר עם תמר אייל )בחולצה לבנה(
טובה זמל היא האישה הצעירה ביותר כאן, במועדון הוותיקים של מושב "היוגב" .היא רק בת ,63והיא האחראית לפעילות המתקיימת כאן מדי בוקר לרווחתם של ותיקי המושב, בני גילם של הוריה. מדי בוקר ,במשך שעתיים ,נפגשת כאן קבוצת ותיקים ,ילידי 1918ואילך .טובה יושבת איתם ,מדברת איתם ומדריכה אותם בעבודות יצירה שונות -חימר ,ציור ,עבודה עם אצטרובלים ועוד" .מדי פעם מגיע לכאן מרצה מהיישוב ,למשל תמר אייל המקסימה, שהיא מורה לספרות שמתגוררת כאן .ולדן בראון ,אחד הוותיקים שלנו ,יש במפגש מין 'פינה' קבועה שבמסגרתה הוא קורא קטעים מהספר שלו על בית אשל -משם הגיעו חלק ממייסדי היוגב". משתתפי הפורום הזה מגיעים למועדון בסביבות תשע וחצי בבוקר" .אנחנו שותים תה וקפה ,פותחים עיתון ומתווכחים על מה שכתוב ",אומרת טובה" .הם נזכרים בימים עברו וגם על זה מתווכחים .מה שחשוב כאן זה עצם המפגש .יש כאן אנשים שהילדים שלהם באזור ,ויש כאלה שנשארו כאן לבד .לא לכו לם נוח לבקר זה את זה בבית ,והמועדון הוא מקום נעים ומזמין למפגש .הם מאוד אוהבים לבוא ,ועובדה היא שאני באה כל בוקר ואף פעם לא מוצאת את עצמי לבד .ולפעמים באים לכאן גם ילדי הגן ,וזה ממש מחמם את הלב". הכל התחיל כשטובה יצאה לפנסיה ,אחרי שלושים שנות עבודה כאחות ב"העמק" וכא חות של המושב" .כשיצאתי לפנסיה ידעתי שאמשיך לעבוד בעסק שלנו -פרחים וסי דורי פרחים -אבל רציתי משהו נוסף ,משהו לנשמה .אחרי שהורי נפטרו החלטתי להתחיל לעבוד עם האנשים האלה ,ותיקי היוגב ,שהם סוג של הורים חורגים עבורי -בתור האחות של המושב טיפלתי בכולם". "לפני שנה חגגו לי כאן יום הולדת שמו נים ",מספרת רחל ניסן" .זה היה מאוד מרגש בשבילי .אנחנו אנשים מבוגרים ויכולים לה סתובב רק עם קלנועית -מי שאין לו קלנו עית 'מוציא את הלשון' .אז חגגנו כאן ,עם
נובמבר 2011חשון תשע"ב
פרח וכיבוד ,וזה היה מאוד מרגש". משה ופאני שפירא יושבים יחד בקצה השולחן ונזכרים במפגש הראשון ביניהם. "ישבתי בגינה שלי במושב ",מספר משה, "ופתאום נעצרה על המדרכה בחורה צעי נּוסן רה ואמרה שהיא מחפשת את משפחת ֶ )ניסן( כדי למסור להם מכתב מהמשפחה שלהם ברומניה .הסתכלתי עליה טוב, ומאז ועד היום היא כאן איתי". זיוה בורקו ,86 ,עברה את מלחמת העו לם השנייה במסתור ,ותולדותיה בשנים ההן מופיעות בספר שהפיקה בתה ,ציפי קורן ,בשנת " :2004הסאגה לבית בורקו סיפורה של משפחה ".כאשר הגיעה זיוהל"היוגב" היא היתה אחראית על מדידת המגרשים ,ובעלה שלמה השתתף בעבודת הבנייה" .הכל אז נעשה בשמחה .לכל שני חברים היתה פרדה ,לעבודת החקלאות. חיינו בצניעות אבל היינו מאושרים". זיוה זוכרת היטב את החתונות הייחודיות שהתקיימו במושב" .אכלנו סנדוויצ'ים - משולשים כאלה ,עם גבינה ועם נקניק, אני זוכרת אותם עד היום .זה היה טקס מיוחד של הכפר ,עם כתובה מיוחדת, הומוריסטית ,שכתבנו כאן במושב". גם משה שפירא זוכר בגעגוע את הח תונות האלה" .כולם התגייסו ונתנו כתף, אני ואבא של טובה זמל היינו אחראים על הקמת הבמה .באותה תקופה כולם היו שווים .לא היתה טלוויזיה ,ובערבים יש בנו עם שמיכות על הדשא במושב וראינו סרטים ,ולהצגות היינו נוסעים עם המ שאית .היתה אווירה נהדרת .בכלל ,הכל היה אז יותר טוב". "טובה יצרה כאן מרכז נפלא ",אומרת תמי גרופר ,מנהלת תרבות ופנאי בעמו תת ותיקי עמק יזרעאל" .חלק מהאנשים האלה מתקשה להגיע ל"סב יום" ,מרכז היום של המועצה ,וטובה מטפלת בהם היטב .יש לה אוזן קשבת לחידושים בת חום הפעלת הקשישים ,והיא מקפידה לה שתלם מבחינה מקצועית .אנחנו שמחים מאוד להעניק לה ליווי ,ייעוץ והדרכה".
• 27.1.12דרך נוף הכרמל • 24.2.12עמק החולה • 23.3.12דרך נוף מצפה הילה • 20.4.12נחל קישון • 18.5.12נחל תנינים • 15.6.12ציפורי הסוללים
בתאריכים 8-9.12.11נצא לטיול רכיבה מיוחד בדרום מסלול ותמחור הטיול יינתן למעוניינים להירשם. • עלות לרוכב שמגיע עם אופניים אישיים.₪ 100 : • עלות לרוכב שמקבל אופניים.₪ 120 :
פרטים והרשמה:
סיגל אהרון -רכזת בריאות וספורט -בטלפון ( 6520733ניתן להשאיר הודעה)
לשאלות מקצועיות ,יש לפנות לסיימון מרקוביץ 052-2662181 -
טיולי כורסה עם נפתלי הילגר
ימי שלישי ב־ 18:00בבניין הסב יום (עלות הרצאה בודדת)₪ 50 :
" 20.12.11מזרח אחר :אפגניסטן ,פקיסטן וקשמיר" " 17.1.12לוב ודובאי :איפה הכסף?" " 20.3.12אתרי אונסקו :מסע בעקבות האתרים היפים בעולם"
מעבר לרעלה עם דיוויד ניסן ותמר עילם גינדין: בימי שלישי בשעה 18:00 בבניין הסב יום.
עלות הרצאה בודדת₪ 50 :
6.12.11 "תרבות ואומנות בארץ השטיחים" 3.1.12 "מעמד האישה באיראן המודרנית" 7.2.12 " מי אתם האיראנים? מבוא היסטורי - תרבותי -לשוני לאיראן הקדומה" 6.3.12 "מגילת אסתר :היה או לא היה?" 3.4.12 "מאין באנו ולאן אנו הולכים? אמונות ומצוות בדת איראן הקדומה"
17
אנשים בעמק
משפחת
שכזאת
משפחת נוי–מאיר מציפורי הדור המייסד :רחל ומיכה נוי־מאיר רחל :נולדתי בוויילס ,אנגליה ,להורים שהיגרו לשם מרוסיה בתחילת המאה הע־ שרים .הקשר לארץ -דרך תנועת הבונים. שני ההורים שלי היו מורים ,ואנחנו - שלוש האחיות -מורות. ההורים שלי עזבו את אנגליה אחרי שאבא יצא לפנסיה .עזרתי להם לעלות. עדיין הייתי סטודנטית .אחר כך עליתי בעצמי .איך עליתי? נסעתי עד יוון בט־ רמפים ומשם באונייה ,זה לקח חצי שנה. הצטרפתי להורים שלי ולאחיותיי בבית
העמק ,אבל לא רציתי להיות חברת קיבוץ. לא ממש עסקתי בהוראה .תמיד רציתי להיות אוטרקית .self sufficient ,רציתי לגדל דבורים ועוד דברים כאלה ,אבל כיום יש לי עיזה ותרנגולות ,וגם גינה .בחרתי במשק על פני ההוראה. מיכה :הכרנו בחוף הים בשבי ציון ,שם גדלתי .רחל היתה מתנדבת ,ובהמשך עולה חדשה בבית העמק ,והמפגש בינינו בחוף הים לא היה מקרי -אמא שלי הכי־ רה את דודתה של רחל -ליזה איינשטיין, קרובת משפחה של אלברט איינשטיין.
השתיים ארגנו את המפגש ההוא בינינו, וכל השאר הסטוריה. התגוררנו בשבי ציון שלוש שנים ,ושם נולדה בתנו הראשונה איילה .באותה תקו־ פה עבדתי בחוות הזרע ביבור ,אבל רצינו משק משלנו .הבעיה -לא היה לנו כסף. יצאנו לשליחות של שלוש שנים בוונ־ צואלה ,עם שתי בנות ,שם עבדתי בפ־ רויקט חקלאי והצלחנו לצבור כסף .שם נולד לנו הבן הראשון. כשחזרנו ב־ 1980חיפשנו משק חקלאי. התלבטנו בין כמה אופציות ,אבל השטח בצפורי כבש אותנו -הפסטורליות ,הפרי־ חה המדהימה של הברקנים בחודש מרץ .זה היה בעצם שדה בור ,והמושב כולו עוד היה 'זרוק' מאוד .התאהבנו במקום ובמיקום - קצה המושב ,בקרבת האזור שיהפוך לימים לאתר ארכיאולוגי. ישר התחלנו לפתח משק חקלאי -בעי־ קר פרחים ועגבניות לתעשייה .לאט לאט נכנסתי לגידול זרעי מכלוא -הכלאה של זרעים בעבודת יד .אני עובד בשביל חברת זרעים שמספקת לי את הזנים השונים וב־ סוף התהליך הזרעים נמכרים לחקלאים מין חקלאות מתקדמת .זה מה שעשיתימאז .1990יש לי כשמונה דונם של חממות עגבניות לזרעים ,וכ־ 80דונם אבטיחים
ומלונים. בסוף שנות השמונים נכנסתי לתחום של צמחי מרפא יחד עם שותף גידלנו בן חרצית Feverfew -שממנו מייצרים תרופות לכאב ראש .בהתחלה זה נמכר בחמישה דולר ,אבל בעקבות התחרות ירד לדולר .היינו גם בין מגדלי האכיניציאה הראשונים בעולם .הפסקנו בעקבות ירידת המחירים. בשלב מסוים התפרקה השותפות ,וחיפ־ שתי עיסוק שיתאים למשפחה. יש לנו 6ילדים :איילה ,גרה בבית במו־ שב ,עם שתי בנות .נורית ,גרה בהרדוף, עם שני ילדים .אילן ,שמסתובב הרבה בעולם ,הוא מדריך חברתי ב'נעורים' .הוא גם כנר ,שמנגן בלהקת כלייזמרים בעמק. חגי ,בהודו ,לומד בודהיזם .מסתובב הרבה בעולם אבל הוא זה שמפעיל בעונה את בית הבד .הוא גם עסוק כיום בבניית בית קש לחבר ביבנאל .עופר ,נשוי ,כרגע גר כאן .עובד בחברה שעוסקת בשימור ובשי־ חזור של בתים ואתרים הסטוריים ,ופעיל כיום בפרויקטים של שימור בעכו ,בארבל ובאלוני אבא .אסף ,מטייל כבר שנה ,בעי־ קר באפריקה. כולם הלכו לבית הספר לחינוך סביבתי בשדה בוקר .איילה היתה הראשונה ,והיא
משפחת נוי־מאיר, רחל ומיכה עם הבת איילה והנכדה נעה
18
נובמבר 2011חשון תשע"ב
משכה לשם את שאר האחים .זה היה עול כלכלי לא פשוט ,אבל זה בית ספר מעולה. איילה :למדנו בחטיבת הביניים בנה־ לל אבל חיפשנו משהו אחר .תמיד אהבנו טיולים וטבע ,כמו ההורים .הארכיאולוג הראשי באתר צפורי ,פרופ' אהוד נצר ז"ל, סיפר לנו על בית הספר הסביבתי בשדה בוקר ,והתלהבנו .אני התחלתי בכיתה ט' ,וכל האחים באו אחרי .יש שם ילדים מכל הארץ ,מגוון רחב .המון טיולים ,צוות חינוכי מדהים .המון טבע .עד היום אנחנו מטיילים ביחד ,ואת ליל הסדר עושים במ־ דבר פעם בשנתיים. מיכה :בעקבות החינוך שהם קיבלו בשדה בוקר הם התחילו להעיר לי על השימוש בחומרי הדברה -ובגידול זר־ עים משתמשים הרבה בהדברה כי הזרעים חייבים חיטוי .הילדים שלי לא היו מוכנים להיכנס לתחום כזה .לכן חיפשתי משהו שהם ,כ'סביבתניקים' ,יתחברו אליו .זה היה לפני כתשע שנים. בצפורי יש כאלפיים עצים עתיקים וכ־ 200דונם של זיתים נטושים .יחד עם שני שותפים החלטנו להיכנס לתהליך של ייצור שמן זית .חכרנו ישירות את השטח מהמינהל ,והתחלנו לטפל במטעים המוז־ נחים ולשקם אותם .ההחלטה היתה מראש
על איכות טובה ועל גידול אורגני, מתוך מחשבה על מכירה לנישה של אנשים שמבינים בשמן זית. למדנו את התחום תוך כדי תנועה, והתחלנו למכור לאנשים פרטיים, בעיקר במרכז הארץ .בתחילה עבדנו עם בתי בד אחרים ,אבל בהמשך החל־ טנו לבנות בית בד חדש ,בית בד מש־ פחתי קטן ,שמותאם לכמויות שאנחנו מוסקים .קראנו לו "ריש לקיש". זה תהליך שונה מבתי הבד התע־ שייתיים .כאן לא משתמשים במים, שלוקחים מהשמן חלק מהחומרים הת־ זונתיים .השימוש במים יוצר גם פסולת שנקראת 'עאקר' וקשה מאוד להיפטר ממנה -אז גם את זה אנחנו מונעים. אנחנו כותשים את הזיתים באבני רי־ חיים כי ברור לנו שזה מאוד משנה מב־ חינת האיכות והארומה.זה תהליך שלא נוצר בו חום ,בניגוד לבתי בד מסחריים. השותפים נטשו כי זה לא עסק כל־ כלי .אני ממשיך ,בתקווה שיבוא יום וזה יהיה גם כלכלי .לשמחתי זה עסק משפחתי ,והילדים שותפים בו -בעיקר בתקופת המסיק. איילה :בית הבד הפך למרכז מבק־ רים ,ואמא מארחת כאן את האנשים. היא אוהבת לארח ולפגוש אנשים. אנחנו עורכים כאן גם ארועים קהילתיים־יישוביים ,למשל ישיבות של ועדות איכות הסביבה בצפורי, הצגות של הגנים ,פגישות של היחידה הסביבתית של המועצה וערבי הקרנה של סרטים "ירוקים" פעם בחודש. בית הבד שלנו שוכן במבנה הבנוי בשיטה אקולוגית הנקראת straw bale . buildingבעבר זה היה לול תרנגו־ לות ,אבל הפשטנו אותו לגמרי ובנינו אותו מחדש מחבילות קש מצופות בטיח בוץ העשוי מאדמה חרסיתית ,חול וקש גרוס .אחרי מריחת הטיח צבענו את הקירות בשמן זית ,כדי לאטום את הקירות הפנימיים .יש לנו כאן שרו־ תי קומפוסט ומערכת בריכות למיחזור מים -המים שמשמשים להשקית הגינה האורגנית ועצי הזית מסביב לבית הבד. אנחנו גם חברים בארגון WWOOF אנשים מכל העולם שמתנדבים בח־וות אורגניות .אז בעונת המסיק גרים אצלנו מתנדבים כאלה. בנוסף אנחנו מאמצים כבר 4שנים שני נערים ,פליטים אריתראים ,שלו־ מדים בכדורי -בני 17ו־ .18אם לא היו בורחים מאריתריאה ,היו מגויסים למלחמה נגד אתיופיה. אנחנו מחפשים כל הזמן דרכים לעזור לקהילה ולחברה -לא בתרו־ מה בטלפון אלא בעשייה .לכן אנחנו מארחים כאן קבוצות שונות ,למשל אוטיסטים ועיוורים .החלום שלנו הוא שזה יהיה מרכז של עזרה לקהילה .בת־ קופת המסיק יש כאן ארועים משפח־ תיים וקהילתיים .אנשים נשארים כאן שעות ,ומאוד נהנים.
משפחות המעוניינות להשתתף במדור "משפחה שכזאת" מתבקשות לפנות לדוא"ל : dorons@eyz.org.il נובמבר 2011חשון תשע"ב
ראש טוב
אייל כהן מאחוזת ברק זכה בתחרות ה"טכנוראש" בטכניון
קפיצה של 18מטר .אייל עם הוריו ,סבו והיו־יו "טלבץ "2000
אייל כהן מאחוזת ברק זכה במקום הראשון בתחרות ה"טכנוראש" שה־ תקיימה בטכניון .במסגרת התחרות נדרשו המתמודדים להכין יו־יו שאליו קשור חבל באורך 20מטר .כל יו־יו שוחרר בתורו ממרומי המנוף שהוצב בלב הטכניון ,וביצועיו נמדדו על פי כמה קריטריונים ,ביניהם גובה הני־ תור הראשון ומספר הניתורים שגובהם עולה על חמישה מטרים. היו־יו של אייל " -טלבץ ,"2000 ניתר בקפיצה הראשונה ל־ 18מ' ,ולא־ חר מכן טיפס שבע פעמים נוספות לגו־ בה העולה על חמישה מטרים ,והביס את כל המתחרים בפער משמעותי. תחרות "טכנוראש" נערכת בטכניון לזכרו של מי שהגה ,יזם וקיים אותה עד מותו -ניב־יה דורבן ז"ל .ניב־יה, בנם הצעיר של רחל ודוד ואח לליעד, נולד בשנת .1977הוא למד בפקו־ לטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון ,שירת בלהק הציוד של חיל האוויר ,והחל ללמוד לתואר שני בפ־ קולטה להנדסה ביו־רפואית בטכניון. ב־ 8במרץ 2003הוא נרצח בתל אביב, על ידי חייל שיכור שביקש לגנוב את רכבו הצבאי .תחרות ה"טכנוראש" נערכת כיום לזכרו ,על בסיס רשימת הרעיונות שהשאיר אחריו. אייל כהן נולד בנצרת עילית ועבר עם משפחתו לאחוזת ברק בשנת ,1998 אז החל ללמוד בבית הספר התיכון "העמק המערבי" בקיבוץ יפעת" .מב־ חינתנו זה היה מהפך אמיתי ",אומרת גילה ,אמו" .ביפעת הפך אייל מילד שלא אכפת לו מכלום לנער שמתעניין בתחומים רבים ,למשל באסטרונומיה. הוא השקיע יותר ויותר ,בעיקר במ־ קצועות הריאליים .אנחנו לא דחפנו, רק שמחנו לראות את השיפור האדיר".
"אף פעם לא ממש השקעתי בלי־ מודים ",אומר אייל" .הייתי בעיקר עם החבר'ה ,ועשיתי בגרות אבל לא משהו .בכל פעם שהיה צפוי מבחן הייתי מתקשר לאחד החברים שלי בערב שלפנֵי ,ומבקש ממנו לספר לי קצת על מה שצפוי". אייל התעניין מאז ומעולם בעניינים טכניים -מנועים ,מזגנים ,מקררים ועוד" .כבר בגיל צעיר הייתי מפרק מכשירים בבית -כל מה שנפל לי ליד. ל'טכנוראש' ניגשתי לבדי ,אבל קיב־ לתי עזרה עצומה מגדי נויברט ,מסגר וחרט מקיבוץ מסילות .העבודה המ־ דויקת של גדי -הקפדה על סימטריה ועל חיתוך מדויק -תרמה הרבה להצ־ לחה" .בסופו של דבר בנינו מכשיר עם ניצולת אנרגיה של ,90%שזה הישג מדהים .היה כאן אתגר מורכב מאוד, ויחד עם גדי ,והמון שעות עבודה של שנינו ,הצלחתי לעמוד בו". גדי ,איך היה שיתוף הפעולה עם אייל? נהדר .זאת היתה חוויה יוצאת מן הכלל .אייל הוא בחור חכם ונעים הליכות ,והרגשתי ממש כאילו הוא ילד שלי .אמרתי לו כבר בהתחלה: אתה תקבל ממני כל מה שאתה צריך. אני פנסיונר ,שכר לא משלמים לי ,אז אני לא חייב לאף אחד שום דבר .אני לרשותך. חשבת שיש לכם סיכוי? אייל היה אופטימי מהרגע הראשון, ובסוף התהליך היה לו ברור שהוא עומד לנצח. באת לתחרות? לא .אייל הזמין אותי אבל אני אמ־ רתי לו :את כל מה שיכולתי לעשות כבר עשיתי ,למה לי לבלבל לך את המוח?
19
ספורט
לרוץ עם הראש ראיון עם דורון שלמון ,שצלח 212קילומטרים במירוץ "הר לעמק"
הסוליסטים – הארבעה שרצו את "הר לעמק" בשלמותו .מימין לשמאל :קובי אורן ,דורון שלמון ,גלעד קראוז ודוד לויאל
דורון שלמון ,תושב שמשית ,הוא אחד מארבעה רצים שסיימו את מירוץ "הר לעמק" במלואו (רוב המשתתפים רצו במתכונת של מירוץ שליחים). שלמון גדל בעולם הכדורסל ושיחק כנער במכבי חיפה .לפני פחות מע־ שור הוא חזר לספורט -הפעם לריצה. ההתמכרות החדשה הובילה לשינוי תעסוקתי כאשר דורון נטש את תחום השיש ,שבו עסק במשך 17שנה, והקים חנות לציוד ריצה .כמה חוד־ שים אחר כך החל לערוך ריצות לילה לא תחרותיות ( ,)fun runהמתקיימות בלילות של ירח מלא ומושכות אליהן כיום כ־ 400משתתפים. ריצה של 212קילומטר -מה זה אומר? ריצות אולטרה־מרתון (כל מה שהוא יותר מ־ 42קילומטר) הן ריצות מנטליות" .לרוץ עם הראש" -ככה אני מגדיר את זה .נכון שיש כאן אלמנט של כושר ומוכנות גופנית, אבל העיקר הוא הסיבולת המנטלית, היכולת להתגבר על משברים. רצית להוכיח לעולם שדורון של־
20
מון לא נשבר? לא .אני לא רוצה להוכיח לעולם כלום. אני מוכיח דברים רק לעצמי ,לא מתח־ רה באף אחד .בגלל זה אני לא קורא לזה תחרות ,אלא ארוע .אולטרה־מרתונים הם עבורי ארועים שמזמנים לי התמודדות עם עצמי. אתה לא מרגיש שאתה קורע את הגוף? הורס אותו?
לא .אני בהחלט לוקח אותו לקצה ,אבל אני מאוד קשוב לו .זה בולט גם באימונים וגם בארועים עצמם .גם ב"הר לעמק" הקש־ בתי לגוף ,וכשהוא הודיע לי שצריך להוריד קצב ,הורדתי קצב .פעם הייתי נלחם בגוף שלי ,אבל היום אני לא עושה את זה .היום אני מאמין שהגוף יודע. מתי התחלת לרוץ? לפני שמונה שנים עם כמה חבר'ה בשמ־
רצות בעמק במושב היוגב התארגנה לפני שנה קבוצת ריצה לנשים .יעל לביא ,אחת משתי המייסדות ,מספרת" :היתה לשתי־ נו התנסות מסוימת בריצה ,אבל הרגשנו שאנחנו זקוקות למסגרת .החלטנו להקים מסגרת אימון שתתאים גם למתחילות, כאלה שמעולם לא התנסו בריצה .באופן טבעי חיפשנו דווקא מאמנת ,אבל זה לא הסתדר ובסופו של דבר הגענו לדורון". בתחילת האימונים מנתה הקבוצה ארבע נשים ,וכיום היא מונה כ־ 15נשים. "אם מדמייני ם 15נשים רצות אחרי ד�ו
רון ,לא פלא שהוא בורח כל כך רחוק", צוחקת יעל ,ומוסיפה שהקבוצה תשמח לקבל רצות חדשות לשורותיה .לקבוצה כבר יש כיום חולצה אחידה ושם " -רצות בעמק" .האימון הרשמי מתקיים פעם בשבוע ,במשך כשעה ,ויש גם "שיעורי בית" ,כלומר ריצות שכל אחת עושה בז־ מנה החופשי" .אנחנו נשים רגילות לג־ מרי ,לא ספורטאיות מהוללות ולא מכו־ רות לאנדרנלין ,אבל בהדרכה נכונה, ובהתקדמות הדרגתית ומתונה ,אפשר להגיע רחוק".
שית שהתארגנו לרוץ ביחד. חשבת אז שתגיע לאולטרה־מרתון? מה פתאום? זה היה חוג לבטטות־כורסה שהחליטו להזיז קצת את הגוף. ומתי זה נהיה רציני? יוחאי בטשא ,שרץ איתי בחוג ההוא, גרר אותי כעבור שנה לחצי מרתון בית שאן .המירוץ הזה ,בדצמבר ,2003היה אחד הסיוטים הגדולים בחיים שלי. ובכל זאת המשכת. היה ברור לנו שיש לנו רק שתי אופציות: או שתֹולים את הנעליים -או שמארגנים לעצמנו חוויה מתקנת .בחרנו באפשרות השנייה ,ובפברואר 2004השתתפנו בחצי־ מרתון עין גדי .זה היה ארוע מוצלח ,ובהח־ לט חוויה מתקנת. מרתונים זה "פאסה" אחרי שאתה רץ 212קילומטר? לא ,אבל אני אוהב יותר את האולטרה־ מרתון ,שכאמור יש בו יותר "עבודת ראש". עם זאת ,אני כמובן אמשיך לרוץ מרתונים. ומה היעד הבא? עוד לא מצאתי אותו .כרגע הגוף אומר לי שהוא צריך לנוח .ואני ,כמו שאמרתי, מקשיב לו.
נובמבר 2011חשון תשע"ב
הרועה
יוסף ג'ואמיס ,סטודנט מצטיין בטכניון ,חלם על קריירת היי־טק אבל מצא את עצמו בחינוך – וכיום אין לו ספק שזה המקום הנכון עבורו • סיפורו של האיש שלנו במנשיה זבדה "אני מתלהב על הכדורגל .אם יום אחד אני לא משחק כדורגל ,אני משוגע ".כך מצהיר אמיר ,תושב מנשיה זבדה ,בן ,14 כשהוא מחכה ליד מועדון הנוער של הכפר להסעה שתיקח אותו ואת חבריו לאימון כדות רגל בנהלל. מה עוד אתה אוהב לעשות? ללמוד .אני אוהב ללמוד עברית ,ללמוד ערבית .אנגלית לא -זה קשה. ומה תעשה כשתהיה גדול? עורך דין. "זה כיף להיפגש כאן במועדון ,ובעית קר לשחק כדורגל ",אומר מוהנד ,חברו של אמיר" .כאן במועדון אנחנו נפגשים עם יּוסף, והוא גם מאמן אותנו בכדורגל .הוא עושה איתנו המון דברים -סרטים במועדון ,אימוני כושר .לפעמים אנחנו עורכים כאן במועדון משפטים למי שלא התנהג יפה בפעילות". "נכון ",אומר אחמד" .בשבוע שעבר רבתי עם מישהו ,ובמשפט שהיה כאן קיבלתי עונש לתרום למועדון בעבודה כלשהי .אבל זהכיף לבוא לכאן ,לפגוש את החבר'ה ואת יוסף ,ובעיקר לנסוע איתו לאימונים". יוסף -זהו יוסף ג'ואמיס ,ב ן .28מאז ומ�ת מיד אהב כדורגל" .יש לי תשעה אחים ,ואנת חנו נוהגים לומר שיחד עם ההורים יש לנו קבוצת כדורגל פלוס מאמן". יוסף נולד וגדל בזרזיר ,ובגיל תשע החל לרעות את עדר הכבשים של המשפחה" .זה היה בית ספר לחיים .למדתי שאין עדר בלי רועה ,וזה משהו שמלווה אותי עד היום, כאיש חינוך .כל נביאי האיסלאם היו רועים, וזה מקצוע משמעותי מאוד עבורנו ,המוסלת מים .שם ,במרעה ,הייתי מכין שיעורי בית, קורא ,שומע 'דידי לוקלי' .שם למדתי מהן אחריות וסבלנות". וזה מה שהוביל אותך לחינוך? לא מיד .כאמור ,אנחנו עשרה אחים .ארת בעה מאיתנו בוגרי אורנים ,ואחד מהם נשוי לבוגרת אורנים .אני דווקא ניסיתי מסלול אחר -הלכתי ללמוד במסלול הנדסאי אלת קטרוניקה בטכניון ,וסיימתי ב־ .2004אבל חלום ההיי־טק שלי לא התגשם. למה? זה גם מה שאני שאלתי את עצמי .הייתי סטודנט מצטיין ואפילו קיבלתי מלגת הצת טיינות מחברת "אינטל" ,ובאמת זה נראה לי תמוה שלא מצאתי את עצמי בהיי־טק .אולי כי לא עשיתי שרות צבאי כמו שהאחים שלי עשו -אם כי בהחלט תרמתי למדינה כשהתת נדבתי שנתיים במשטרת ישראל .בכל אופן, אני מאמין שהכול לטובה ,ובאמת -יום אחד הגיעה פנייה ממחלקת הרווחה בזרזיר. התחלתי לעבוד עם ילד עם תסמונת דאון. לא היה לי רקע בנושא ,אז קראתי באינטרנט.
נובמבר 2011חשון תשע"ב
הכדורגל הוא שפה .יושבים מצד ימין :עמאד ,רפי ,מוהנד ,אחמד ,אמיר .עומדים מצד ימין :מוחמד מ' ,מוחמד ה' ,עסאף ,מוחמד ע' ,פלאח ,יוסף ג'ואמיס (מאמן)
כשנפגשנו בפעם הראשונה הוא ידע שלוש אותיות בערבית .תוך תקופה קצרה הוא למד את כל האותיות ,וכיום הוא מצליח לקרוא סיפורים שלמים .תחושת הסיפוק שלי - ושל ההורים שלו -היתה עצומה .לאט לאט התחלתי לעבוד עם עוד ילדים ,ועשיתי את זה במשך שלוש שנים .ב־ 2006כבר הבנתי שזה הייעוד שלי ,ונרשמתי לאורנים .אמנם לא היה לי פסיכומטרי ,אבל בגלל המלחמה המכללה החליטה על הקלה בדרישות ,והתת קבלתי .שם למדתי חינוך -למדתי על נוער ועל ילדים חריגים ועל תסמונת דאון -ומאז אני עובד כל השנים עם בני נוער .בין השאר ניהלתי בזרזיר את פרויקט "אחרַי לבגרות", פרויקט ארצי שמקדם תלמידים מתקשים
לבגרות של שלוש יחידות בגרות במתמטית קה .אלה ילדים שחווים במשך שנים תסכול עצום בלימודים ,והצלחה במתמטיקה יכולה לעשות פלאים לביטחון העצמי שלהם. מה עשית שם בעצם? ביום הראשון הלכתי לבית הספר בכפר, והתחלתי להסתובב מחוץ לכיתות .ראיתי קבוצת בנות ושאלתי אותן ,מה אתן עושות כאן? שיעור חופשי ,הן אמרו .אמרתי להן שגם אני למדתי בבית הספר הזה ,ובחיים לא היה לי שיעור חופשי .המשכנו לדבר ,וככה אספתי 13בנים ובנות ,שכמעט לא נכנסו לשיעורים באותה תקופה .עבדתי איתם במשך כמה חודשים ,והגענו למאה אחוזי הצלחה -כולם עברו את המבחן ,וכיום הרוב
נמצאים בשירות צבאי או בשירות לאומי. וכשסיימת איתם? בינואר השנה ,התפנה התפקיד של רכז מוגנות במנשיה זבדה ,מטעם תכנית "עיר ללא אלימות" במועצה. הגשתי מועמדות והתקבלתי .התפת קיד העיקרי של מדריך המוגנות הוא לצמצם את הנשירה הסמויה והגלויה מבית הספר (נשירה סמויה -ילדים הנמצאים פיזית בבית הספר ,אבל אינם משתתפים בפועל בלימודים). מדריך המוגנות מלווה את הילדים בהסעות ,ובמשך היום מסתובב בבית הספר ,מאתר תלמידים שאינם נמצאים בכיתות ומסייע להם להשתלב חזרה. בהמשך הוסיפו לתפקיד הזה שלי את פעילות אחר הצהריים ,כך שיש לי המון שעות עם הנערים האלה -גם בבית הספר וגם במועדון ובכדורגל. מה ההשפעה של הפעילות הזאת? הכדורגל הוא שפה ,הכדורגל הוא תרבות .נכון שבאימונים אני מלמד אותם מיומנויות בסיסיות של המשחק, אבל מעבר לזה הכדורגל הוא סבלנות וסובלנות ,משמעת ,כבוד הדדי .אני שם דגש חזק מאוד על המונח משחק קבוצת תי ,במיוחד לאור ריבוי המשפחות במנת שיה .הפעילות הזאת כבר הניבה פרות - הילדים פחות עצבניים ,משתפים יותר פעולה אחד עם השני .האלימות המילות לית פחתה בצורה דרסטית ,והאלימות הפיזית נעלמה לגמרי מהתודעה.
בעיטת פתיחה נערי מנשיה קיבלו לאחרונה מדים אדומים והתחילו להתאמן במסגרת מפעלות חינוך וחברה של "הפועל" "יוסף הוא האדם הנכון במקום הנכון", אומרת מיכל ניר־ארבץ ,מנהלת תוכנית "עיר ללא אלימות" במועצה" .איתרנו אותו בתחילת השנה ,והוא עושה עבודה מצוינת עם ילדי מנשיה ,כחלק מפרויקט הרחבת שעות מדריך מטעם התוכנית. באחרונה הוחלט במועצה להעניק למנשיה תשומת לב מיוחדת ,ולשם כך הוקם צוות מיוחד בראשות חנה פרידמן, סגנית ראש המועצה .המטרה היא לקדם את היישוב בכל החזיתות ,ולכן זהו צוות רב תחומי ,הכולל נציגים מהחינוך ,מהת רווחה ,מהתעסוקה ("מעברים בעמק") ומהביטחון. "כדי להחיות את מועדון הנוער במנת
שיה הבאנו לשם כמה פריטים כמו וידיאו וטלוויזיה ",מספרת מיכל" ,אבל יוסף אמר שלא מגיעים לפעילות הזאת מסת פיק ילדים .שאלתי אותו מה יכול למת שוך אותם ,והוא אמר -כדורגל .הלכתי איתו לחנה ולעמירם הלוי ,מנהל מחלקת הספורט ,והם אישרו הקצאת תקציב לפת עילות -הסעות ,כדורים ושאר הציוד - וכך התחיל החוג בנהלל". לילך כהני ,רכזת החינוך הבלתי פורת מלי ,שמעה על הפעילות והציעה לחבר אותה לפרויקט "מפעלות חינוך וחבת רה" -עמותה חברתית הפועלת בשיתוף הפועל תל אביב (כדורגל) .העמותה יוזת מת ומקדמת פעילויות המשלבות ספות רט ופעילות חברתית ,תוך טיפוח ערכים כגון סובלנות ,הגשמה והזדמנות שווה. ההשתתפות בפעילות העמותה כרוכה
בתשלום סמלי -כ־ 250שקל לשנה - ומזכה כל משתתף בכדור ,בגדים ,תיק, טורנירים ארציים ,כניסה לרוב משחת קי הבית של הפועל ת"א בבלומפילד וצ'ופרים נוספים ,כשהדגש העיקרי הוא על המסגרת החינוכית־ספורטיבית. "שום דבר לא היה מצליח בלי שיתוף פעולה בין כל הצדדים ",אומר יוסף. "היתה כאן דחיפה גדולה של המועצה, דיאלוג עם מנהלות 'עיר ללא אלימות' בזרזיר ובמועצה האזורית עמק יזרת עאל ,סיוע של מחלקת הרווחה במימון ההסעות וקשר עם ועד הכפר במנשיה, שרואה כמה הפעילות הזאת עושה טוב לכולם .רצון טוב ונכונות לשיתוף פעות לה הם תנאים הכרחיים בפעילות הזאת, כי כמו שאומרים בערבית' ,אי אפשר למחוא כפיים ביד אחת'".
21
אנשים בעמק
תולה את המפתחות
נהגי ההסעות הפכו במרוצת השנים לחלק מרכזי בחיי הילדים וההורים • אריה לובל נפרד מאוטובוס מספר 4ומשאר נהגי המועצה ,שהיו לו למשפחה שנייה במשך 37שנים 37שנים עבד אריה לובל כנהג במועצה האזורית עמק יזרעאל .מדי ערב היה מכוון את שני השעונים המעוררים )"ליתר ביטחון"( ,ובבוקר לוקח את המפתחות ויוצא לדרך. דורות של תלמידים עלו מדי בוקר על אוטובוס מספר - 4שהפך לסימן ההיכר שלו -בציפייה לחיוכו הרחב, המוכר של אריה. בקיץ האחרון יצא אריה לגמלאות והותיר מאחור את האוטובוס הצהוב. עכשיו ,סוף סוף ,יהיה לו זמן לבלות במחיצת נכדיו האהובים. "הכרתי את אריה בשנת ,2000עם כניסתי לעבודה במועצה ",מספר נועם גיגי ,רכז ההסעות במחלקת התחבו רה" .זכיתי להכיר אדם צנוע וחברותי, שנעים לשוחח איתו בכל נושא .אריה אהב את עבודתו ,ומעולם לא שמעתי ממנו את המילים 'לא' או 'אחר כך' -הן פשוט לא היו אצלו בלקסיקון .המילים שלו היו 'כן ,תודה '.גם כאשר חלה לא החסיר אריה אפילו יום עבודה אחד".
אף מילה בעברית
אריה עלה לארץ מרומניה בשנת ,1961נער בן ,17בן יחיד להוריו" .לא ידעתי כלום על ישראל -ואף מילה בעברית .התחלתי ללמוד באולפן
בקיבוץ מרחביה ,אבל עזבתי כעבור שלו שה חודשים כדי להתגייס לנח"ל ".בגיל 19 וחצי השתחרר מצה"ל ,והחל לעבוד כדוור. ב ,1970אחרי שהוציא רשיון לאוטובוס, התקבל לעבודה ב"אגד"" .בימים ההם להיות חבר אגד היה כמו להיות מלך ,אבל אני הייתי עובד שכיר זמני". עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוא נשלח ל 184ימי מילואים שבסיומם חזר לעבודה .בשנת 1974קרא לו המנהל דאז והציע לו את הקביעות הנכספת ב"אגד". אבל אליה וקוץ בה" .הקביעות היתה פיתוי גדול ,אבל היא הותנתה במעבר לבאר שבע או דימונה .גרתי אז בגבעת המורה ,ולעבור לדרום לא בא בחשבון מבחינתי כי לא יכו לתי לעזוב את הוריי המבוגרים לבד". לאריה לא נותרה ברירה אלא לחפש עבו דה אחרת .באותם ימים ,למרבה המזל ,נודע לו שבמועצה האזורית 'יזרעאל' -כך נקראה המועצה לפני האיחוד עם המועצה האזורית 'קישון' -מחפשים נהג אוטובוס" .הגעתי לראיון עבודה אצל ראש המועצה דאז ,יש ראל פרדקין ,והוא קיבל אותי מיד לעבודה. קיבלתי מיניבוס חדש ונפרדתי מ'אגד' .בדי עבד ברור לי שזאת היתה החלטה נכונה ,כי המועצה האזורית היא מעסיק דואג ותומך". זמן קצר אחרי שהחל לעבוד במועצה הכיר את רעייתו לידיה ,גם היא ילידת רו מניה .בשנת 1975התח
הצהובים החדשים שלנו
תנו השניים ,והחודש הם חוגגים 36שנים לנישואיהם" .כשנולד ליעוז ,הבן הבכור, לא היה לנו רכב פרטי" ,מספרת לידיה" ,אז אריה לקח אותי במיניבוס של המועצה לבית החולים כדי ללדת .כעבור שנה וחצי ,כש נולדה לילך ,אריה היה במילואים בצאלים והודיעו לו בטלפון שנולדה לו בת" .ליעוז כיום הוא נהג אוטובוס במועצה ,ולילך עוב דת כעורכת בעיתון "ידיעות העמק". אריה ,איך שורדים בעבודה כזאת? "בזכות האהבה למקצוע .מקום העבודה תמיד היה המשפחה השנייה שלי .זאת מח לקה קטנה של 15נהגים ,ותמיד השתדלנו לעזור אחד לשני .כשמישהו נתקל בבעיה, כולם נחלצו לעזרתו .הביטחון הזה ,והידי עה שמקום העבודה דואג לך ואתה מתפרנס ממנו בכבוד ,נותן לך המון כוח. בהרבה תחומים המצב השתפר עם השנים. קצין הבטיחות ,משה פולק ,מקפיד מאוד על תקינות האוטובוסים ועל שעות העבודה שלנו ,והסדרן נועם גיגי דואג לסידור הוגן של הנסיעות .כיום יש גם נהגים מחליפים, כך שמותר לנו לפעמים להיעדר מהעבודה. שעות העבודה כיום הרבה יותר נוחות. ומה השתנה על הכביש? כמות המכוניות והתנהגות הנהגים .אחת הבעיות כיום היא הטכנולוגיה -הטלפו נים הניידים והאס אם אסים ,שמוציאים את הנהג מריכוז .אני רואה
על הכביש נהגים ששולחים הודעות וקוראים עיתונים באמצע הנסיעה -זה ממש מפחיד וזה זלזול בחיי אדם .אם פעם התאונות היו נגרמות כתוצאה מטעויות אנוש ,היום ברוב המקרים הן תוצאה של הסחת דעת בכביש. אז מה עושים? אם מישהו נוהג בתוקפנות צריך פשוט לוותר .אין דרך אחרת .צריך לסלק כל מיני מחשבות כמו "אני אראה לו" .בתור נהג אני חושב רק על דבר אחד :איך להגיע הביתה בשלום, יחד עם כל הילדים שיושבים מאחורי. שגם בהם צריך לטפל. נכון .צריך להקפיד שהם יחגרו חגורות בטיחות ,שלא יריבו .מכיוון שברוב ההסעות אין מלווים אנחנו נאלצים להיות לא רק נהגים אלא גם הורים ומורים .זאת אחריות אדירה, אבל אני שמח שזאת הייתה העבודה שלי .בשנים האחרונות הסעתי יל דים שההורים שלהם נסעו איתי בתור ילדים ,ואני גאה בכך .נכנסתי כרווק צעיר למועצה ואני יוצא כסבא לשני נכדים מקסימים. בקיצור ,אתה אוהב ילדים. בטח ,למי שלא אוהב ילדים אין סי כוי להחזיק מעמד בעבודה הזאת 37 שנה. "אחריות אדירה". אריה לובל
מדי יום מסיעה המועצה אלפי תלמידים לבתי הספר ,ב 670קוים ברחבי העמק. בתחילת ספטמבר הצטרפו לצי האוטובו סים הצהובים של המועצה שני אוטובוסים חדשים בעלות של 1.2מיליון שקלים כל אחד .האוטובוסים ,מתוצרת חברת SCANIAהשוודית ,עומדים בתקן יורו ,5והם מצוידים בחגורות בטיחות ,בפנ סי איתות בולטים וב 4מצלמות בטיחות מיוחדות .האוטובוסים החדשים מחליפים אוטובוסים ישנים ,בני 15שנה ,שהמועצה רכשה בשנת .1996
22
נובמבר 2011חשון תשע"ב
גלריות
גלריות
יזרעאליות
עמותת התיירות בעמקים מזמינה את תושבי העמק לסיור בין גלריות קטנות ומטריפות .כל גלריה מיוחדת ושונה מחברתה ,והדבר נכון גם לאמניות המציגות בהן .מובטחת לכם חוויה יזרעאלית אותנטית של נשים מקומיות העובדות ויוצרות בחומר • לכל אחת מהן סיפור מרתק על היצירות שלה ועל הגלריה שבה הן מוצגות .הסיפורים האלה יעניקו לכם חוויה אמיתית ,אינטימית ומרגשת ׀ שיר עינב ,עמותת התיירות בעמקים
"לגעת בעור"
"קרמוניקה"
אהבתה של נעמה ליצירה ועבודה בחומרים טבעיים הת חילה בגיל צעיר מאוד ,כבר אז הפגינה כשרון גדול .מזה 30שנה עובדת נעמה בעור ,ועבודותיה מוצגות בגלריה שלה בקיבוץ כפר החורש .הסטודיו והגלריה של נעמה ממוקמים במבנה גן ילדים ישן ,שבו גדלה והת חנכה עם הגיעה לקיבוץ .בסטודיו לא תמצאו חגורות או תיקים ,כי אם יצירות בהשראת מוזי קה וטבע ,שיעניקו לכל קיר נוכחות ועוצמה ,לצד רוך ותנועה .נעמה מספרת כי היצירה העניקה לה מפלט ועזרה לה לשרוד ולהתגבר על הקשיים הרבים שעמם התמודדה בחייה .השוני שהפריע לנעמה בילדותה הפך בבגרותה לקסם המופק דרך עבודותיה המוצגות בגלריה :דמות אישה אפריקאית לבושה עור ,נבל ,שושנה בוקעת מבין החוחים ,צלילי מוזיקה ועוד יצירות רבות ומגוונות ,שאותן מתארת נעמה כ"יצירות מה נשמה ,המאפיינות ייחודיות ,שוני ואהבה ליופי הטבע ולתנועה המוסיקלית". בפינה קטנה בגלריה מציעה נעמה למכירה תכ שיטי כסף שגם אותם היא מעצבת בעצמה.
כששואלים את מוניקה במה היא עוסקת ,היא אינה אומרת שהיא אמנית" .אני קרמיקאית .עבורי זו לא עבודה ,זה אורח חיים ".כך היא מעידה על עצמה ,וניתן לראות ולחוש תפיסה זו במגוון עבודותיה המוצעות למכירה בקרמוניקה .את החומר והזיגוגים ליצירות הקרמיקה שלה מפתחת מוניקה בעצמה ,תוך דו שיח עם החומר ושילוב של מחקר ,ניסוי ,טעייה וניסיון של שנים רבות .מוניקה שואבת את ההשראה לעבודו תיה מהטבע והסביבה .ניתן לחוש זאת במרקם החומר ,בצבעיו ובעיצוב הארץ ישראלי המקורי של עבודותיה .בחנות תמצאו שלל כלים שימושיים )אך לא רק( החל מקערות ירקרקות ,דרך אגרטלים בצב עי מדבר ונחושת ועד סדרת צלחות לתלייה עם טקסטורות ייחודיות בהשראת שביל ישראל, כמו גם תבליטים ,צלמיות ועוד .הסדנה וחנות הגלריה ממוקמות בלב קיבוץ גבת ,במבנה אשר שימש בעבר את שדה התעופה הבריטי הסמוך .מוניקה שמחה לספק הסברים אודות ההיסטוריה של המקום .בנוסף לעבודותיה הנמכרות בחנות מוניקה מעצבת כלים ופ ריטים אחרים בהזמנה אישית ,לפי צרכי הלקוח.
לתיאום ביקור בגלריה: נעמה תנעמי וויס04-6558396 : או 052-8345689
לביקורים בתיאום טלפוני: מוניקה הדרי04-6549455/756 : בכל ימות השבוע ובשבת.
"נירה'לה" הגלריה של נירה'לה בבית לחם הגלילית שוכנת במבנה רפת ישן אשר שופץ וחו דש על ידי בעלה .עם הכניסה לגלריה ניתן לחוש באווירה כפרית המש לבת בין קלאסי למודרני. לאחר מספר שנים שבהן עסקה בקדרות כתחביב החליטה נירה'לה להג שים חלום ישן ולפתוח גלריה משלה .כששואלים את נירה'לה על הגלריה ,קשה לפספס את
החיוך שעולה על השפתיים ואת האור בעי ניים" .המטרה היתה לפתוח מקום של אמנות, של יצירה ,שיהיה בית לאמנים מהשוליים", היא מסבירה .לצד עבודותיהם של האמנים נמכרות גם עבודותיה של נירה'לה -פריטי קרמיקה צבעוניים ועכשוויים .את העבודות יוצרת נירה'לה בסטודיו קטן ואותנטי לצד הגלריה .ייחודה של הגלריה הוא במפגש הנ ערך בין המבקרים לאמנים ,מפגש שבו יכולים האורחים ליהנות מכוס קפה ועוגה באווירה ביתית ונעימה.
הגלריה -חנות -קפה של נירה'לה פתוחה 5ימים בשבוע ,בימים שלישי עד שבת ,שם היא מעבירה גם חוגים וסדנאות למבוגרים בקרמיקה ,קדרות ועבודה באובניים .המקום מציע גם אפשרות לארח ימי הולדת ואירועים פרטיים ,מהם תצאו עם מזכרת מעשה ידיכם. ליצירת קשר: נירה'לה גרין 052-8590364או .04-9931594 הגלריה פתוחה בימים ג' ש'| 10:00-16:00 , בשישי וערבי חג 10:00-15:00
אהבתם? יש לנו עוד הצעות ליום בילוי מקורי בעמק ,במקומות שאולי חלפתם על פניהם מבלי להיות מודעים לקסם ולאווירה השוררים בתוכם. היכנסו ל http://www.emek-tour.org.ilאו ל .http://www.facebook.com/Tayarutעמותת התיירות בעמקים ,טל.04-6520013 . נובמבר 2011חשון תשע"ב
23
מחלקת הנוער פתחה שנת פעילות חדשה
לפניכם ,על קצה המזלג ,זכרונות מהשנה שחלפה... טיולים
פעילויות
סמינרים