3 2011

‫נשארים‬ ‫בסביבה‬ ‫על המהפכה‬ ‫האקולוגית במועצה‬ ‫וביישוביה‬ ‫● עמ' ‪18‬‬

‫‪www.eyz.org.il‬‬

‫עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גליון ‪ • 126‬מרץ ‪ • 2011‬אדר ב' תשע"א‬ ‫• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון‬ ‫•כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת‬

‫התוכנית ארוכת הטווח בחינוך יוצאת לדרך‬

‫'‪4‬‬ ‫עמ‬

‫נוטעים עתיד‬ ‫תלמידות מבית הספר "יחד" ‪ -‬גבעת אלה‬

‫‪100‬‬ ‫באפייה‬

‫מנגנים‬ ‫שלום‬

‫נבחרה‪ :‬עוגת המאה‬ ‫לעמק • עמ' ‪8‬‬

‫פלסטינאים ובני‬ ‫העמק מנגנים יחד‬ ‫באירופה ● עמ' ‪7‬‬

‫עליית הנוער‬

‫המד"בים של העמק מדברים‬ ‫על הנוער היזרעאלי ● עמ' ‪12‬‬

‫בונים‬ ‫את העמק‬

‫פרויקטים חדשים‬ ‫ביישובים • עמ' ‪3‬‬

‫חדשות‬ ‫דבר ראש המועצה‬

‫תושבי עמק יזרעאל היקרים‪,‬‬ ‫אוכלוסיית עמק יזרעאל גדלה כל‬ ‫שנה ואנחנו מתארגנים לשירותה‬ ‫בתנאים המיטביים‪ .‬בשנה הקרו־‬ ‫בה נסיים את ביצוע תכנית החומש‬ ‫ליישובים‪ ,‬עליה הכרזנו בשנת ‪.2006‬‬ ‫במסגרת התוכנית שודרגו ונבנו מבני‬ ‫ציבור‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬מועדוני נוער‪,‬‬ ‫כבישים ועוד‪ .‬תנופת הפיתוח בעמק‬ ‫ממשיכה וכבר בחודשים הקרובים‬ ‫נתחיל לבצע תוכנית חומש נוספת‬ ‫לבינוי ולשדרוג מוסדות החינוך‬ ‫בעמק‪.‬‬ ‫אנו שואפים להקנות לילדינו חינוך‬ ‫המשלב את העמקת הידע וטיפוחו‬ ‫עם חינוך לערכים‪ ,‬לאהבת המולדת‬ ‫ולשמירה על איכות הסביבה‪.‬‬ ‫במערכת החינוך משמרים את מו־‬ ‫רשת העבר‪ ,‬אך גם פועלים לפיתוח‬ ‫בתי־הספר ברוח הקידמה הטכנולו־‬ ‫גית והפדגוגית ושואפים למצוינות‪.‬‬ ‫במסגרת ציון מאה שנים לחידוש‬ ‫ההתיישבות העברית בעמק‪ ,‬מת־‬ ‫קיימות פעילויות שונות בבתי־הספר‬ ‫ובגנים‪ .‬אנו מאפשרים לכל תלמידי‬ ‫מערכת החינוך בעמק לבקר השנה‬ ‫במוזיאון לראשית ההתיישבות בי־‬ ‫פעת בהתאם לתכנית הלימודים‪.‬‬ ‫על אף חוסר היציבות מול הש־‬ ‫לטון המרכזי‪ ,‬אנחנו מתכננים‬ ‫ומקדמים תוכניות רב־שנתיות‬ ‫בכל התחומים‪ ,‬לרווחת התושבים‪.‬‬ ‫אנו ממשיכים להפעיל את השפעתנו‬ ‫על משרד התחבורה ומע"צ לקידום‬ ‫הרחבת כביש ‪ 75‬מצומת נהלל ועד‬ ‫רמת־ישי לדו־מסלולי‪ ,‬ולהסדרת‬ ‫הכניסות ליישובים; מערך התחבורה‬ ‫הציבורית תוגבר לאחרונה והובטח‬ ‫לנו שהעבודות לסלילת רכבת העמק‬ ‫יחלו השנה‪.‬‬ ‫שנת המאה מצויינת באירועים‬ ‫ברחבי העמק‪ .‬בפסטיבל 'חלב ודבש'‬ ‫תשע"א יתקיים באמפי ויצו נהלל‬ ‫המחודש אירוע מיוחד ‪ -‬מופע‬ ‫קהילתי "העמק הוא חלום"‪ .‬כל‬ ‫תושבי המועצה מוזמנים להשתתף‪.‬‬ ‫פנינו למאה השנים הבאות ‪-‬‬ ‫נמשיך לטפח ולשמור את הקיים‪,‬‬ ‫לפתח‪ ,‬לצמוח ולשגשג‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫אייל בצר‬ ‫ראש המועצה‬

‫אושר תקציב המועצה לשנת ‪2011‬‬ ‫למרות הקיצוצים הדרסטיים בתמיכה הממשלתית זהו התקציב‬ ‫הגדול ביותר בתולדות המועצה‪ 225 :‬מיליון שקלים‬

‫אושר תקציב המועצה לשנת ‪ .2011‬זהו‬ ‫התקציב הגדול ביותר בתולדות המועצה‪:‬‬ ‫‪ 225‬מיליון שקל‪ .‬התקציב הכולל גדל‬ ‫בשלושים מיליון שקל‪ ,‬כתוצאה מהגידול‬ ‫במספר תושבי המועצה‪ .‬בשנ ת ‪ 2010‬נ�ו‬ ‫ספו למועצ ה ‪ 1300‬תושבים‪ ,‬ונרשם ג�י‬ ‫דול דמוגרפי של ‪. 4%‬‬ ‫"המועצה עומדת ביעדיה בתקציב השו־‬ ‫טף‪ ",‬מסביר גזבר המועצה דני עייק‪" ,‬אך‬ ‫תקציב הפיתוח בעייתי מכיוון שבמועצה‬ ‫יישובים ותיקים רבים שהתשתיות בהם‬ ‫ישנות‪ .‬אם אנחנו רוצים לשפר את מצבם‬ ‫הפיזי של היישובים האלה‪ ,‬ולמשוך אנשים‬ ‫חדשים לעמק‪ ,‬חייבים להשקיע גם בפי־‬ ‫תוח‪ .‬המדינה לא ממש עוזרת בזה ‪ -‬היא‬ ‫צמצמה מאוד את מענקי הפיתוח‪ ,‬וכך הת־‬ ‫קציב קטן בזמן שהצרכים גדלים‪.‬‬ ‫כיצד מסייעת המדינה בתקציב?‬ ‫הסיוע של המדינה קטֵן במהירות‬ ‫מדאיגה‪ .‬המדינה תומכת במועצה באמצ־‬ ‫עות מענקי איזון‪ ,‬שניתנים על פי ההפרש‬

‫בין הכנסות להוצאות‪ .‬המענק הזה הצטמק‬ ‫תוך שנים ספורות ביותר מתשעים אחוז ‪-‬‬ ‫מ־‪ 26‬מיליון שקל לפחות משני מיליון‪ .‬כך‬ ‫שבעצם‪ ,‬המדינה מתנערת מאחריות רבה‬ ‫והדבר פוגע בנו‪.‬‬ ‫אם לא מקטינים הוצאות‪ ,‬צריך להגדיל‬ ‫הכנסות‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬והפתרון הקל ביותר מבחינת המו־‬ ‫עצה הוא העלאת מיסים‪ .‬זה אפשרי וגם‬ ‫חוקי‪ ,‬אבל המועצה קיבלה החלטה עקרו־‬ ‫נית שלא להעלות מיסים‪ .‬בתוך המסגרת‬ ‫הזאת אנחנו מנסים להעמיק את הגבייה‪,‬‬ ‫כלומר להביא לכך שכולם ישלמו את‬ ‫המיסים‪ ,‬ואנחנו קרובים כיום ל־‪ 100‬אחוזי‬ ‫גבייה‪ .‬זה חשוב לא רק מבחינת הכנסות‬ ‫המועצה אלא גם כי רק כך מתקיים צדק‪,‬‬ ‫שוויון בנטל‪ .‬אם לא כולם משלמים‪ ,‬המ־‬ ‫שמעות היא שחלק באוכלוסייה מממן חל־‬ ‫קים אחרים‪.‬‬ ‫אז איך מגדילים הכנסות בכל זאת?‬ ‫בעצם נשארת רק אופציה אחת‪ :‬הגד־‬

‫לת ההכנסות באמצעות אזורי תעשייה‪.‬‬ ‫צריך להבין שלאזורי תעשייה יש משמ־‬ ‫עות רחבה יותר ‪ -‬משיכת אנשים לאזור‪,‬‬ ‫שהוא יעד מרכזי שלנו ושל מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אבל הקמה והרחבה של אזורי תעשייה הן‬ ‫תהליך לא פשוט‪ ,‬שכרוך בבירוקרטיה וב־‬ ‫שיתופי פעולה עם רשויות שכנות‪ ,‬שלא‬ ‫תמיד משתפות פעולה‪.‬‬ ‫אז אולי הפיתרון הוא צמצום ההוצאות?‬ ‫זה כמובן הפתרון הקל‪ ,‬אבל אנחנו מק־‬ ‫פידים שלא לצמצם את השירותים הניתנים‬ ‫לתושב‪.‬‬ ‫במה מתמקדות השקעות המועצה?‬ ‫בכל התחומים כמובן‪ ,‬אבל כל התקציב‬ ‫הפנוי הולך לחינוך‪ .‬ההשקעה שלנו בתל־‬ ‫מיד היא מהגבוהות במדינה‪ .‬בשנה שעברה‬ ‫יועדו ‪ 42%‬אחוז מתקציב המועצה לחינוך‪.‬‬ ‫אם מוסיפים לזה את תקציב התרבות‪ ,‬הנו־‬ ‫ער והספורט מגיעים ל־‪ .50%‬אלה נתונים‬ ‫תקציביים שמבטאים את סדרי העדיפויות‬ ‫של המועצה‪.‬‬

‫התפלגות הכנסות והוצאות ‪2011 -‬‬ ‫הכנסות‬

‫הוצאות‬ ‫‪ 8%‬העברות חד פעמיות‬ ‫‪ 6%‬הוצאות‬ ‫שכר כללי‬

‫‪ 4%‬תקבולים אחרים‬

‫‪ 2%‬פרעון מים וביוב (מלוות)‬ ‫‪ 5%‬פעולות רווחה‬

‫‪ 5%‬הנחות בארנונה‬

‫‪ 1%‬שכר עובדי רווחה‬

‫‪ 2%‬תקבולים‬ ‫ממשלתיים‬ ‫אחרים‬

‫‪46%‬‬

‫ארנונה‬ ‫כללית‬

‫‪29%‬‬

‫‪21%‬‬

‫פעולות‬ ‫כלליות‬

‫פעולות‬ ‫חינוך‬

‫‪ 2%‬הוצאות מפעל מים‬

‫‪ 16%‬שכר חינוך‬

‫‪ 1%‬מענק‬ ‫כללי לאיזון‬

‫‪4%‬‬

‫תקבולים‬ ‫ממשרד‬ ‫הרווחה‬

‫‪22%‬‬

‫‪ 4%‬אגרת מים‬ ‫‪ 4%‬עצמיות חינוך‬

‫‪ 5%‬הנחות בארנונה‬

‫‪ 10%‬יתר עצמיות‬

‫תקבולים‬ ‫ממשרד‬ ‫החינוך‬

‫חדשים‬ ‫לעולמות‬ ‫צוהר‬ ‫מבצע חלוקת מחשבים אישיים לוותיקי העמק‬ ‫"שמונת הנכדים שלי הם הדבר היקר‬ ‫לי ביותר‪ ",‬אומרת מרים טלר מקיבוץ‬ ‫דברת‪ .‬טלר‪ ,‬שנולדה בפולין לפני ‪86‬‬ ‫שנים‪ ,‬מקווה שהמחשב שקיבלה מהמוו‬ ‫עצה יסייע לה לשמור על קשר עם הנו‬ ‫כדים הללו ובכלל‪" ,‬להתאים את עצמי‬ ‫למציאות‪".‬‬ ‫טלר‪ ,‬שעלתה לארץ מפולין והשתקעה‬ ‫בשכונת בורוכוב בגבעתיים‪ ,‬נאלצה לה־‬ ‫פסיק ללמוד בגיל ‪ 16‬כדי לעזור בפרנסת‬ ‫המשפחה‪ .‬בגיל ‪ 19‬היא הגיעה לקיבוץ‬ ‫בית אורן ושם עבדה כמטפלת‪ ,‬כתופרת‬ ‫וכמחסנאית בגדים‪ ,‬וגם שירתה בפלמ"ח‪.‬‬ ‫בתה הבכורה נולדה בבית אורן‪ ,‬ושתי בנות‬ ‫נוספות ‪ -‬בדברת‪.‬‬ ‫טלר קיבלה את המחשב במסגרת‬

‫מבצע חדש של המועצה האזורית ועמו־‬ ‫תת ותיקי עמק יזרעאל‪ ,‬המתקינות מח־‬ ‫שבים אישיים‪ ,‬תרומת המועצה ומפעל‬ ‫ג'ון דיר ‪ -‬מערכות השקייה בקיבוץ גבת‪,‬‬ ‫בבתיהם של ותיקי העמק שאין ברשותם‬ ‫מחשב‪" .‬אני צריכה להתאים את עצמי‬ ‫מחדש למציאות ולמלא את חלל הזמן‬ ‫בצורה אחרת‪ ",‬היא אומרת‪" .‬מצבי הפיזי‬ ‫אינו מאפשר לי לעשות דברים רבים‪ ,‬אז‬ ‫המחשב נותן פתרון מצוין‪".‬‬

‫מתנת יום הולדת‬ ‫"לא היה לי מחשב בבית כי לא ידעתי‬ ‫איך לעבוד איתו‪ ",‬מספרת רבקה ביטון‬ ‫מקיבוץ יפעת‪ ,‬שקיבלה מחשב במסגרת‬ ‫המבצע‪" .‬המחשב הגיע אלי כמתנת יום‬

‫הולדת ‪ .68‬הנכד שלי‪ ,‬שלומד בכיתה ה'‪,‬‬ ‫ילמד אותי איך להפעיל אותו‪".‬‬ ‫"אנו מנסים לצמצם את הפער הדיגי־‬ ‫טלי ולעזור לוותיקים לתקשר עם בניהם‪,‬‬ ‫נכדיהם והעולם הגלובלי‪ ",‬אומרת נוקי בן‬ ‫שושן‪ ,‬מנהלת עמותת ותיקי עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫"יצאנו במבצע כדי לקרב את האוכלוסייה‬ ‫המבוגרת לעולם הטכנולוגי‪ ,‬ולפתוח לה‬ ‫צוהר לעולמות חדשים‪ .‬עד כה חולקו ‪115‬‬ ‫מחשבים לוותיקים ברחבי העמק‪ ".‬כל‬ ‫ותיק שמעוניין במחשב מוזמן לפנות למ־‬ ‫חלקת המתנדבים (טל‪.)6520702 .‬‬ ‫קבלת המחשב מחייבת חיבור לאינטרנט‬ ‫(אפשר לקבל עזרה בעניין זה מצוות הע־‬ ‫מותה)‪ .‬ניתן גם לתאם עזרה של מתנדבים‬ ‫בלימוד בסיסי ובהפעלה‪.‬‬

‫• כתיבה ועריכה‪ :‬יצהר ורדי • הפקה וייזום‪ :‬דורון שחם ‪ -‬דוברת המועצה • צילום‪ :‬ישראל פרץ‪ ,‬מירי שטיינברג ואלון לויטה • לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪ • dorons@eyz.org.il :‬עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו‬

‫‪2‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫תשתיות‬

‫אלוני אבא‬ ‫נבנו מועדון נוער ומעון‪.‬‬ ‫המועדון כולל שלוש כיתות פעילות‬ ‫וחלל התכנסות משותף‪ .‬מבנה‬ ‫המעון כולל שלוש כיתות מעון‪.‬‬ ‫עלות הפרויקט‪ 3.7 :‬מיליון ש"ח‬

‫אלון הגליל וקיבוץ הסוללים‬

‫שמשית‬ ‫נבנו אולם ספורט ובריכת שחייה‪ .‬אולם‬ ‫הספורט המשוכלל ישמש את בית‬ ‫הספר הסמוך‪ ,‬את המועצה ואת היישוב‪.‬‬

‫בכל יישוב נבנה בית כנסת יביל‬ ‫בשטח של כ־‪ 100‬מ"ר‪ ,‬הכולל אולם‬ ‫תפילה משותף‪ ,‬ממ"ד ושירותים‪.‬‬

‫עלות הפרויקט‪ :‬כ־‪ 20‬מיליון ש"ח ‪-‬‬ ‫השקעה משותפת של היישוב והמועצה‬

‫עלות הפרויקט‪ 500,000 :‬ש"ח‬ ‫לכל יישוב‬

‫פיתוח היישובים הושג‬ ‫בזכות תוכנית החומש‬

‫בשנה החולפת נחנכו עשרות פרויקטי בינוי ותשתית ביישובי המועצה‪ ,‬בתמונות מוצגים חלק מהפרויקטים‬ ‫● ראש המועצה אייל בצר‪" :‬השנה נשלים את תוכנית החומש ליישובים ונתחיל בפיתוח מוסדות החינוך"‬ ‫תוכנית החומש של המועצה האזוו‬ ‫רית‪ ,‬שיצאה לדרך לפני כארבע שנים‪,‬‬ ‫נועדה לשדרג תשתיות מבני ציבור‬ ‫ביישובים הוותיקים‪ ,‬ולהקים ולהשו‬ ‫לים מבני ציבור ביישובים הקהילתיים‬ ‫החדשים‪ .‬במסגרת התוכנית שודרגו‬ ‫כבישים‪ ,‬נבנו רחבות חנייה וכיכרות‪,‬‬ ‫מועדוני נוער ומעונות יום‪ ,‬ומבני ציו‬ ‫בור זכו לפנים חדשות‪.‬‬ ‫תוכנית החומש יצרה מנגנון שקוף‬ ‫וברור לכל יישובי המועצה והתושבים‪,‬‬

‫מושב מרחביה‬

‫לגבי השתתפות המועצה בפיתוח ובת־‬ ‫שתיות‪ .‬הוכן מראש מפתח שקבע כמה‬ ‫כסף יקבל כל יישוב מהמועצה וכמה‬ ‫יעניק מתקציבו לכל פרויקט‪ .‬כל יישוב‬ ‫יודע כיום כמה עומד לזכותו‪ ,‬ויכול לת־‬ ‫כנן את הפרויקטים המשותפים לו ולמו־‬ ‫עצה בהתאם לתקציב‪ .‬המועצה העבירה‬ ‫את מקורותיה הכספיים אל היישובים‬ ‫באופן הגון ושקוף‪ ,‬ותוך ארבע שנים‬ ‫בוצעו ־כ־‪ 125‬פרויקטים ביישובי המ�ו‬ ‫עצה ‪ -‬חלקם על ידי המועצה וחלקם על‬

‫ידי היישובים‪ .‬עלותם הכוללת של הפ־‬ ‫רויקטים מסתכמת ב־‪ 63‬מיליון ‪.₪‬‬

‫אוטונומיה יישובית‬ ‫תוכנית החומש מאפשרת ליישוב‬ ‫לקבוע‪ ,‬על סמך התקציב שניתן לו‪,‬‬ ‫את סדרי העדיפויות שלו בכל הקשור‬ ‫לפיתוח ולבינוי‪ .‬אייל בצר‪ ,‬ראש המו־‬ ‫עצה‪" :‬השנה נשלים את תוכנית החומש‬ ‫ליישובים‪ .‬בפעולה משותפת של המו־‬ ‫עצה והנהגות היישובים קידמנו במידה‬

‫תל עדשים‬

‫נבנה מועדון נוער בשטח של כ־‪270‬‬ ‫מ"ר‪ ,‬הכולל ארבע כתות פעילות‪,‬‬ ‫חלל להתכנסות משותפת‪ ,‬חדר‬ ‫למדב"ים‪ ,‬מטבחון ושרותים‪.‬‬

‫גן ילדים חד־כיתתי לילדים‬ ‫בגילאי ‪ 5-3‬נבנה על ידי‬ ‫המועצה בתמיכת משרד החינוך‬ ‫ומשמש את ילדי המושב‪.‬‬

‫עלות הפרויקט‪ :‬כ־‪ 1.5‬מיליון ש"ח‬

‫עלות הפרויקט‪ :‬כ־‪ 900‬אלף ש"ח‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫ניכרת את שידרוג התשתיות הוותיקות‬ ‫ואת פיתוח מבני הציבור‪ .‬בחמש הש־‬ ‫נים הקרובות מתוכנן תהליך בינוי נרחב‬ ‫ושידרוג תשתיות בבתי הספר בכל רחבי‬ ‫המועצה‪ .‬עד שנת ‪ 2015‬נשלים בניית‬ ‫כיתות חדשות בבתי הספר התיכוניים‬ ‫"העמק המערבי" (יפעת) ו"עמקים‬ ‫תבור" (מזרע)‪ ,‬הרחבת בית הספר בהר־‬ ‫דוף‪ ,‬ובניית בית ספר יסודי חדש באחוזת‬ ‫ברק‪ .‬בנוסף ייבנו גנים חדשים ביישובי‬ ‫המועצה‪".‬‬

‫הרדוף‬ ‫נבנה מגרש כדורסל מקורה ‪-‬‬ ‫בבנייה עצמית של הקיבוץ ובעזרת‬ ‫תלמידי בית הספר והמועצה‪.‬‬ ‫המגרש מקורה חלקית בשיטה‬ ‫ייחודית ומקורית‪.‬‬ ‫עלות הפרויקט‪ 1.5 :‬מיליון ש"ח‬

‫‪3‬‬

‫חינוך‬

‫בעיניים פקוחות‬ ‫על התוכנית ארוכת הטווח בחינוך‪ ,‬שיצאה לדרך וכבר ניתן לראות בשטח את פירותיה הראשונים‬ ‫"מהלך אסטרטגי פירושו מדיניות יוזו‬ ‫מת‪ ,‬המבוססת על ניתוח מקיף של הנתוו‬ ‫נים‪ ,‬בניגוד למדיניות של תגובה למשו‬ ‫ברים‪ ".‬כך מסבירה רחל שחורי‪ ,‬מנהלת‬ ‫אגף החינוך‪ ,‬את הרציונל של התוכנית‬ ‫ארוכת הטווח לחינוך שיצאה לדרך‪.‬‬ ‫"התוכנית שגיבשנו בשנתיים האחרוו‬ ‫נות נועדה לעצב את פני החינוך בעמק‬ ‫לנוכח השינויים הדמוגרפיים העמוקים‬ ‫שחלים כאן‪ ,‬ומתוך ראייה כוללת‪".‬‬ ‫השינויים הדמוגרפיים האמורים כוללים‬ ‫בעיקר גידול מהיר באוכלוסיית המועצה‪,‬‬ ‫ושינוי צביונה של אוכלוסייה זו כתוצאה‬ ‫מכניסתם של תושבים חדשים‪" .‬לשמחת־‬ ‫נו‪ ,‬העמק מתמלא באנשים חדשים שמגי־‬ ‫עים מכל רחבי הארץ‪ ",‬אומרת חנה פרי־‬ ‫דמן‪ ,‬סגנית ראש המועצה‪ ,‬המובילה את‬ ‫התוכנית‪" .‬לעתים יש להם שאיפות וצי־‬ ‫פיות שונות מאלה של התושבים הוותי־‬ ‫קים‪ ,‬ועלינו להתחשב בשאיפות האלה‬ ‫ולקחת אותן בחשבון‪ .‬לכן כלל המהלך‬ ‫האסטרטגי סקר מקיף מאוד‪ ,‬שבחן את‬ ‫עמדותיהם ושאיפותיהם של תושבי העמק‬ ‫בתחום החינוך‪ .‬על הסקר השיבו‪ ,‬באופן‬ ‫מלא או חלקי‪ ,‬כמעט ‪ 3,800‬הורים‪ ,‬מורים‬ ‫ותלמידים‪ .‬ממצאי הסקר‪ ,‬כמו גם מכלול‬ ‫עצום של נתונים נוספים‪ ,‬מאפשרים לנו‬ ‫לגבש חזון ארוך טווח המבוסס על נתוני‬ ‫אמת עדכניים‪".‬‬ ‫קצב גידול האוכלוסייה ביישובי המוע־‬ ‫צה עומד בשנים האחרונות על יותר מ־‪4%‬‬ ‫בשנה ‪ -‬כמעט כפליים מקצב הגידול הכו־‬ ‫לל באוכלוסייה היהודית בישראל (‪2.5%‬‬ ‫בשנה)‪" .‬לשינוי המהיר הזה השלכות עצו־‬ ‫מות על עתיד העמק‪ ",‬מסבירה פרידמן‪,‬‬ ‫"ובלי תוכנית ארוכת טווח שתיקח בחשבון‬ ‫את הגידול הדמוגרפי‪ ,‬ואת השינוי התרבו־‬ ‫תי והחברתי הטמון בו‪ ,‬אי אפשר להתפתח‬ ‫באופן מערכתי ושקול לאורך זמן‪".‬‬

‫תלמידים בכיתה מתוקשבת בבית הספר "מרחבים" ‪ -‬כפר יהושע‬

‫התוכנית‪ ,‬שגובשה בשיתוף חברת‬ ‫הייעוץ "לנגלבן אסטרטגיות"‪ ,‬פועלת‬ ‫בשני טווחי זמן ‪ -‬בינוני (‪ 5‬שנים) וארוך‬ ‫(‪15‬־‪ 10‬שנים) ‪ -‬וחובקת את כל מע�ג‬ ‫לי החינוך (פורמלי ובלתי פורמלי‪ ,‬פרטי‬ ‫וציבורי) ואת כל הגילאים בין לידה לסוף‬ ‫התיכון‪" .‬מדובר ביותר מ־‪ 10,000‬ילדים‬ ‫ונערים‪ ",‬אומרת שחורי‪" ,‬והם מהווים‬ ‫כ־‪ 40%‬מתושבי המועצה‪ .‬כמי שמאמינה‬ ‫ש'תיקון העולם משמעו תיקון החינוך'‪,‬‬ ‫כפי שאמר קורצ'אק‪ ,‬ברור לי שדור הע־‬ ‫תיד הזה הוא שיקבע כיצד ייראה העמק‬ ‫בעשורים הבאים‪".‬‬ ‫למבנה המבוזר של מערכת החינוך‬ ‫בעמק יתרון גדול ‪ -‬הוא מקנה למנהלי‬ ‫בתי הספר אוטונומיה ועצמאות‪ ,‬ומא־‬

‫פשר להם להתאים את פעילותו של בית‬ ‫הספר לקהילה הספציפית שהוא משרת‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מבנה זה מקשה על גיבוש חזון‬ ‫חינוכי אחיד‪" .‬למרות האופי הייחודי של‬ ‫כל יישוב אנחנו תופסים את העמק כולו‬ ‫כקהילה‪ ",‬מסבירה פרידמן‪" ,‬ולכן חשוב‬ ‫לנו שיהיה חזון משותף לעמק כולו ‪ -‬בלי‬ ‫לפגוע בייחוד של כל יישוב וכל בית ספר‪".‬‬ ‫בשנת הלימודים תשס"ט השקיעה המו־‬ ‫עצה יותר מ־‪ 77‬מיליון ‪ ₪‬בחינוך ‪ -‬נתח‬ ‫משמעותי מאוד מתקציבה‪ .‬ההשקעה לת־‬ ‫למיד במערכת החינוך בעמק עומדת על‬ ‫‪ ₪ 2,100‬בשנה‪ ,‬לעומת ממוצע ארצי של‬ ‫‪.₪ 1,800‬‬ ‫השקעה זו נושאת פירות‪ ,‬ואת ההיש־‬ ‫גים ניתן לראות בהשוואות שביצע משרד‬

‫"לנגלבן אסטרטגיות" בין עשר המועצות‬ ‫האזוריות הגדולות בארץ‪ .‬מהשוואות אלה‬ ‫עולה כי העמק נמצא במקום מכובד בז־‬ ‫כאות לתעודת בגרות (‪ 73.6‬אחוזי זכאות)‬ ‫ובשיעור הסטודנטים מכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫"תוכנית ארוכת טווח היא תהליך בלתי‬ ‫פוסק‪ ,‬לא מהלך חד פעמי‪ ",‬מסכמת פרי־‬ ‫דמן‪" .‬היא לעולם אינה נגמרת‪ ,‬ועלינו‬ ‫להיות כל הזמן עם יד על הדופק ‪ -‬לשים‬ ‫לב לשינויים הדמוגרפיים ולהמשיך להק־‬ ‫שיב להורים‪ ,‬למורים ולתלמידים‪".‬‬ ‫בימים אלה‪ ,‬מתגבשת באגף החינוך‬ ‫תכנית עבודה חמש שנתית‪ ,‬הנגזרת מה־‬ ‫תוכנית ארוכת הטווח‪ ,‬עם יעדים מדידים‪.‬‬ ‫תוכנית העבודה תעשה את החיבור לשטח‬ ‫ותייצר את ההבדל במערכת החינוך בעמק‪.‬‬

‫יוצאים לדרך‬ ‫תוצאות סקר החינוך הגדול*‬ ‫ מה הם הנושאים החשובים בעיניך שעל מערכת החינוך בעמק לקדם?‬ ‫• הורים ‪ -‬חיי קהילה ושמירה על סביבה ירוקה‪.‬‬ ‫• תלמידים ‪ -‬סביבה ירוקה וחיי קהילה‪.‬‬ ‫שביעות רצון מהמורים‪ :‬אצל ההורים גבוהה יותר מאשר אצל התלמידים‪.‬‬ ‫ חשיבות הנושא החברתי‪ :‬מורים ותלמידים דירגו במקום גבוה יותר משדירגו‬ ‫ההורים‪.‬‬ ‫מגורים בעמק יזרעאל‪ :‬למעלה מ־‪ 80%‬ציינו שהם נהנים לגור בו‪.‬‬ ‫ מספר תלמידים בכיתה‪ :‬ההורים רואים במספר קטן של תלמידים בכיתה‬ ‫כגורם התורם למימוש יכולות התלמידים‪.‬‬ ‫מצוינות‪ :‬התלמידים רואים את המערכת כמעודדת מצוינות‪.‬‬ ‫ מהם המימדים המרכזיים בתרומת המורים לתלמידים?‬ ‫• הורים ‪ -‬כישורים חברתיים‪ ,‬קבלת אחריות‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬הבעה בכתב‪.‬‬ ‫• תלמידים ‪ -‬קבלת אחריות‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬כישורים חברתיים‪ ,‬חשיבה‬ ‫מתמטית‪.‬‬

‫עיקרי התוכנית ארוכת הטווח‪:‬‬ ‫התוכנית עוסקת בנושאים ובתחומים רבים‪ ,‬להלן העיקריים‪:‬‬ ‫ הגדרת זהותה של מערכת החינוך בעמק לאור השינויים הדמוגרפיים‪:‬‬ ‫שימור מורשת העמק‪ ,‬ישראליות וציונות‪.‬‬ ‫ זהות בוגרי מערכת החינוך בעמק‪ :‬הגשמה ופיתוח אישי‪ ,‬העלאת רמת‬ ‫ההישגים בהתאמה לדרישת המוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬חינוך לערכים‬ ‫ופיתוח מצוינות‪.‬‬ ‫ גבולות‪ ,‬אופי ומסגרות השיח בדיאלוג המתמשך בתוך מערכת החינוך ועם‬ ‫שותפיה (מורים‪ ,‬הורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬מועצה וכו')‪.‬‬ ‫ פיתוח מקצועי של צוותי החינוך‪.‬‬ ‫ בדיקה והתאמה בהיבט הפיזי של מערכת החינוך לנתונים המשתנים‪.‬‬ ‫ הנושאים מעובדים לתוכנית עבודה מפורטת בה יעדים מדידים‬ ‫שתעודכן לאורך הדרך‪.‬‬

‫* מקבץ חלקי‪ ,‬הסקר המלא באתר המועצה‬

‫‪4‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫עבר ועתיד‬

‫ציונות‬

‫בתי הספר מציינים מאה שנות התיישבות עברית בעמק‬ ‫שנת הלימודים תשע"א עומו‬ ‫דת בסימן מאה שנים להתיישבות‬ ‫העברית בעמק‪ .‬במסגרת זאת‬ ‫מבקרים תלמידי מערכת החינוך‬ ‫במוזיאון לראשית ההתיישבות‬ ‫ביפעת‪ .‬את הסיור וההפעו‬ ‫לה במוזיאון מממנת המועצה‪,‬‬ ‫מתוך שאיפה להעמיק את הידע‬ ‫וההיכרות של התלמידים עם ימי‬ ‫ראשית ההתיישבות בעמק ועם‬ ‫מורשת החלוצים‪ .‬בנוסף מתו‬ ‫קיימות בבתי הספר פעילויות‬ ‫נוספות בהקשר זה‪ ,‬בתחומי‬ ‫בית הספר עמק יזרעאל (גניגר) בפתיחת שנת הפעילות בנושא‬ ‫הדעת‪ ,‬היצירה והאמנות‪.‬‬ ‫אורית דביר‪ ,‬מנהלת בית הספר‬ ‫ביקור בשמורת הג'מוסים‪ .‬שנת הפעילות תסתיים‬ ‫"עמק יזרעאל" בגניגר‪ ,‬מסבירה‬ ‫כי זו הדרך ללמוד נושאים כאלה באופן מהנה‪ ,‬המ־ בפעילות הורה־ילד‪ ,‬שתכלול משחק ברחבי העמק‬ ‫ביא להפנמתם של הארועים ההסטוריים‪" :‬הילדים וטקס סיום‪.‬‬ ‫בבית הספר היסודי בנהלל מתקיימת הפעילות‬ ‫שלנו נחשפים לנושא דרך משחק‪ ,‬עבודה עם כלים‬ ‫ישנים‪ ,‬בניית דגמים ומפות‪ ,‬וסיורים ביישובים על בסיס שכבתי‪ .‬מנהלת בית הספר‪ ,‬נאוה פרץ‪,‬‬ ‫מסוגים שונים‪ .‬לשמחתנו שותפים בפעילות הזאת מסבירה כי כל שכבה קיבלה נושא אחר הנוגע‬ ‫שלמה בן גיא ואבס מעוז‪ ,‬שמפיחים חיים בנושא‪ ".‬לעמק‪ :‬חקלאות ותחבורה (כיתות א')‪ ,‬ענפים (ב')‪,‬‬ ‫בין הפעילויות המתקיימות השנה בבית הספר סודות המים (ג')‪ ,‬צורות התיישבות (ד')‪ ,‬סליקים‬ ‫בגניגר‪ :‬משחק ניווט ברחבי הקיבוץ‪ ,‬היכרות עם (ה') ואישים (ו')‪ .‬הילדים יבקרו במוזיאון יפעת‪,‬‬ ‫יישוב קהילתי (אחוזת ברק)‪ ,‬ביקור ברפת רובוטית במערת הפלמ"ח במשמר העמק ובמקומות נוספים‪,‬‬ ‫(תל עדשים)‪ ,‬ופעילויות שכבתיות שונות‪ ,‬ביניהן ויתוודעו לשירת העמק‪.‬‬

‫מצוינות‬ ‫תוכנית "מצוינות ‪ ,"2000‬יוזמה חדשנית של‬ ‫אגף החינוך במועצה הרואה באיתור וטיפוח‬ ‫תלמידים מצויינים יעד מרכזי‪ ,‬תופסת תאוצה‬ ‫ברחבי העמק‪ .‬התוכנית‪ ,‬המתמקדת בעיקר‬ ‫בחשיבה מתמטית ומדעית‪ ,‬מתווספת לתוכו‬ ‫ניות מצוינות אחרות שצמחו מתוך בתי הספר‪.‬‬ ‫בבית הספר "אופקים" במרחביה‪ ,‬למשל‪ ,‬מת־‬ ‫קיימים כמה פרויקטים כאלה‪" :‬אתגרים"‪ ,‬שבו‬ ‫משתתפים כל ילדי בית הספר‪ ,‬מפגיש ילדים‬ ‫משכבות שונות לפי תחומי עניין ‪ -‬סיף‪ ,‬מקהלה‪,‬‬ ‫כדורסל‪ ,‬דרמה ועוד‪" .‬הפרויקט הזה פועל בבית‬ ‫הספר זו השנה החמישית‪ ,‬ותלמידים רבים אומרים‬ ‫לי שזה אחד הדברים שבגללם כדאי לילדים לעבור‬ ‫לבית הספר שלנו‪ ",‬אומרת המנהלת‪ ,‬אפרת שגב‪.‬‬ ‫"זה פרויקט שמאפשר לכל ילד לעסוק במשהו‬ ‫שמדבר אליו‪ ,‬והמוטיבציה שנובעת מכך מעצימה‬ ‫גם את המורים שמשתתפים בפרויקט‪".‬‬ ‫בנוסף מתקיימת במרחביה העשרה במתמטיקה‬ ‫ובעברית‪ .‬לפרויקטים האלה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מצטרפת‬ ‫תוכנית "מצוינות ‪ "2000‬המתקיימת בבית הספר‬ ‫זו השנה השנייה‪ .‬אפרת שגב מסבירה כי התוכנית‬ ‫מתקיימת ברובה מחוץ לשעות הלימודים ‪ -‬בת־‬ ‫חילת יום א' ובסוף יום ה' ‪ -‬ולכן כמעט איננה‬ ‫"נוגסת" בשעות הלימוד‪" .‬זו היתה החלטה שקיב־‬ ‫לנו בשיתוף ההורים‪ ,‬כי זה מחייב אותם להביא את‬ ‫הילדים מוקדם ביום ראשון ולאסוף אותם מאוחר‬ ‫ביום חמישי‪ .‬זה לא דבר פשוט‪ ,‬בעיקר להורי היל־‬ ‫דים של עין דור וגזית‪ ,‬אבל הם מוכנים לעשות את‬ ‫המאמץ הזה מתוך הבנה של חשיבות התוכנית‪".‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫כרזה שהכינו ילדי בית הספר "אופקים"‬ ‫(קיבוץ מרחביה)‬

‫קבוצת מנהיגות‬ ‫המונח "מצוינות" נתפס כאן בהקשרו הרחב‪,‬‬ ‫החורג מהצטיינות לימודית‪" .‬השנה הדגשנו את‬ ‫הקשר בין מצוינות לימודית להתנהגות ראויה‪,‬‬ ‫והקפדנו לקבל רק תלמידים שיכולים לשמש‬ ‫מודל לאחרים‪ ,‬מפני שאנחנו תופסים את הקבוצה‬ ‫הזאת כקבוצת מנהיגות‪ ,‬שתוביל את בית הספר‬ ‫כולו‪ .‬כלל שאנו מקפידים עליו‪ ,‬בתמיכת המועצה‪,‬‬ ‫הוא שההשתתפות בתוכנית המצוינות לא תישלל‬ ‫משום תלמיד עקב מגבלות כלכליות‪".‬‬ ‫רחל שחורי‪ ,‬מנהלת אגף החינוך מסכמת‪:‬‬ ‫"בתש"ע התקיימה התוכנית כפיילוט בחמישה בתי‬ ‫ספר יסודיים ובשנה הנוכחית היא פועלת בתשעה‬ ‫בתי ספר‪ .‬בהמשך נקדם פעילויות לטיפוח מצוינות‬ ‫ברמה מועצתית‪".‬‬

‫נרקיסים‬

‫הצצה לעולמו‬ ‫של האחר‬ ‫במסגרת פרויקט "נרקיסים" חונכים‬ ‫סטודנטים מהעמק ילדים החווים‬ ‫קשיים רגשיים‪ ,‬חברתיים ולימודיים‬ ‫פרויקט "נרקיסים"‪ ,‬הפועל כבר כמה שנים במועו‬ ‫צה‪ ,‬נועד לסייע לילדים החווים קשיים רגשיים‪ ,‬חבו‬ ‫רתיים ולימודיים‪ .‬במסגרת הפרויקט חונכים סטוו‬ ‫דנטים תושבי המועצה את הילדים הללו‪ ,‬תוך ליווי‬ ‫מקצועי צמוד של עובדות סוציאליות ממחלקת הרו‬ ‫ווחה‪ .‬זהו פרויקט משותף למועצה (מחלקת צעירים‬ ‫ומחלקת רווחה) ולמכללת עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫אמה של ילדה בת ‪ ,13‬המתגוררת באחד מיישובי‬ ‫המועצה‪ ,‬מספרת כי בעקבות החונכות התחולל בבתה‬ ‫שינוי משמעותי‪" .‬היא התקשתה מאוד בלימודים‪,‬‬ ‫ובשל כך חששה מיצירת קשרים חברתיים עם ילדים‬ ‫בכיתתה‪ .‬פנינו לעובדת הסוציאלית של היישוב‪ ,‬שה־‬ ‫פנתה אותנו לחונכת מקסימה ורגישה‪ ,‬שליוותה את‬ ‫בתי במהלך כל שנת הלימודים‪ .‬היא באה אלינו מדי‬ ‫שבוע‪ ,‬וידעה איך 'לקרוא' את הילדה ולקדם אותה‬ ‫בתחום הלימודי ובתחום החברתי‪ .‬ציוניה של בתי הש־‬ ‫תפרו‪ ,‬בטחונה העצמי התחזק והיא החלה להזמין חב־‬ ‫רות‪ .‬אני מבקשת להודות שוב לעובדת הסוציאלית של‬ ‫היישוב‪ ,‬ששמרה על קשר רציף איתנו במהלך השנה‪".‬‬ ‫החונכת‪ ,‬ר'‪ ,‬סיפרה כי זכתה להכיר נערה מקסי־‬ ‫מה וכי זו היתה זכות ללוותה בשעותיה הטובות‪ ,‬אך‬ ‫גם ברגעי המשבר‪" .‬הגעתי לחונכות מתוך ידיעה שזו‬ ‫הזדמנות להכיר ולעזור לילדים‪ ,‬וגם ליהנות ממלגת‬ ‫שכר לימוד‪ .‬הפכתי להיות החברה הכי טובה שלה‪,‬‬ ‫והיא שיתפה אותי בדברים אישיים שקצת החזירו‬ ‫אותי לגיל הזה‪ .‬טיילנו המון‪ ,‬שוחחנו במשך שעות‪,‬‬ ‫וגם עזרתי לה להתגבר על הקשיים הלימודיים‪ ,‬ללמוד‬ ‫למבחנים ולהכין עבודות‪ .‬מאחר ואני לומדת הנדסה‬ ‫ואין לי נגיעה לתחום הטיפולי‪ ,‬חששתי שלא אדע איך‬ ‫להתמודד עם מצבים שונים‪ ,‬אך במפגשים עם העוב־‬ ‫דת הסוציאלית קיבלתי המון תמיכה ורעיונות שעזרו‬ ‫לי להצליח בחונכות‪ .‬אני ממליצה לכל מי שמתלבט‪:‬‬ ‫זו הזדמנות נהדרת לעזור למי שצריך ויכול להשפיע‬ ‫במקומות הכי לא צפויים‪ ,‬ואולי אפילו לרכוש חבר‬ ‫לחיים‪".‬‬ ‫ההשתתפות בפרויקט מזכה את הסטודנט‪/‬ית במלגה‬ ‫של ‪ .₪4,000‬סטודנטים תושבי המועצה המעוניינים‬ ‫לשמש חונכים במסגרת "נרקיסים" מוזמנים לפנות‬ ‫למחלקת הצעירים במועצה החל מחודש אוגוסט‪.‬‬ ‫הורים המעוניינים בחונכ‪/‬ת לילדיהם מתבקשים לפנות‬ ‫לבית הספר או לעובד הסוציאלי היישובי‪.‬‬

‫מפגש חונכים בפרויקט‬

‫‪5‬‬

‫חינוך‬

‫לצמוח מתוך‬

‫המקום‬ ‫"חשוב לנו שגני הילדים יתייחסו לקהילה‬ ‫ויהיו חלק ממנה‪ ,‬מן היישוב ומעמק‬ ‫יזרעאל‪ ",‬אומרת רבקה הוכמן‪ ,‬מנהלת‬ ‫מחלקת הגנים‪ ,‬בתום ‪ 14‬שנים בתפקיד‬

‫השיגרה היא האתגר‬ ‫האמיתי‪ .‬רבקה הוכמן‬

‫"מעולם לא הייתי גננת‪ ,‬אבל כיום‬ ‫ברור לי כמה גדול התפקיד הזה‪",‬‬ ‫אומרת רבקה (רבקה'לה) הוכמן‪,‬‬ ‫מכפר יהושע‪ ,‬מנהלת מחלקת הגנים‬ ‫במועצה‪ ,‬אחרי כ־‪ 14‬שנים בתפקיד‪.‬‬ ‫"הגננת נדרשת להכיל הכל ‪ -‬את‬ ‫הילדים ואת ההורים‪ ,‬את היישוב ואת‬ ‫השינויים הדמוגרפיים‪ .‬לא כל התהו‬ ‫ליכים קשורים לגן באופן ישיר‪ ,‬אבל‬ ‫הכל משפיע עליו‪ .‬בתוך כל זה‪ ,‬המו‬ ‫שימה העליונה שלנו היא לא לשכוח‬ ‫את הילד‪ .‬זו עשויה להישמע קליו‬ ‫שאה‪ ,‬אבל זו המטרה האמיתית‪ ,‬ולו‬ ‫דעתי אנחנו עומדים בה יפה"‪.‬‬ ‫"יש לנו כמה פרויקטים יפים‪ ,‬למשל‬ ‫'פיג'מה' (פרויקט ספרים של משרד‬ ‫החינוך ו"שותפות ‪ ,)"2000‬ופרויקט‬ ‫‪ 100‬שנים להתיישבות בעמק‪ ,‬שהצליח‬ ‫מאוד ‪ -‬הודות לנטע דר‪ ,‬שמלווה אות־‬ ‫נו בתחום האמנות‪ ,‬ולשיתוף הפעולה‬ ‫של צוותי הגנים‪ .‬אבל הדבר האמיתי‬ ‫והחשוב הוא השיגרה‪ ,‬היום־יום בגן‪.‬‬ ‫להגיב ברוגע‪ ,‬לראות את הצרכים של‬ ‫כל ילד וילד‪ ,‬לוודא שאף אחד לא הולך‬ ‫לאיבוד‪".‬‬

‫נגד שוויון "קשיח"‬ ‫מחלקת הגנים מעורבת בכ־‪ 80‬גנים‬ ‫ביישובי המועצה‪ ,‬ואחראית באופן מלא‬ ‫על ‪ 28‬מהם‪ .‬המחלקה פועלת כיום‬ ‫בשני "ראשים" ‪ -‬הגיל הרך (לידה עד‬ ‫‪ ,3‬בראשות מרים שלו)‪ ,‬והגנים (‪ 3‬עד‬ ‫‪ ,6‬בניהולה של רבקה הוכמן)‪.‬‬ ‫"במחלקת הגנים אנו משקיעים‬ ‫משאבים רבים לפיתוח הצוותים מב־‬ ‫חינה מקצועית‪ .‬אני לא מאמינה בת־‬

‫‪6‬‬

‫פיסה של שוויון 'קשיח'‪ .‬לגנים שונים‬ ‫וליישובים שונים יש צרכים שונים‪,‬‬ ‫והמשימה שלנו כמחלקת גנים היא‬ ‫להיות קשובים לצוותים ולסייע להם‬ ‫באופן פרטני"‪.‬‬ ‫"חשוב לנו שהגנים יתייחסו לקהילה‬ ‫ויהיו חלק מהיישוב ומן העמק‪ .‬שהם‬ ‫יצמחו מתוך המקום‪ .‬אתמול‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ביקרתי בכפר ברוך וילדי הגן סיפרו‬ ‫לי שהלכו לראות מסיק וביקרו בבית‬

‫"במשך שנתיים‬ ‫אמא החזיקה את‬ ‫המשק כמעט‬ ‫לבדה‪ .‬אני זוכרת‬ ‫את עצמי יושבת‬ ‫לידה בערב‪ ,‬בשעת‬ ‫החליבה‪ ,‬ומנקרת"‬ ‫בד ובלול‪ .‬בגן הזה מוצג כל הזמן ציור‬ ‫של אמנית תושבת המקום‪ ,‬במין תע־‬ ‫רוכה פרטית ‪ -‬היא מחליפה כל פעם‬ ‫את התמונה לפי העונות‪ .‬במושב היוגב‬ ‫מרבים לבקר במשקים‪ ,‬וכשיש המלטה‬ ‫בדיר ‪ -‬הולכים‪ .‬ביישוב יודעים שצריך‬ ‫לעדכן את הגן על כל התפתחות חק־‬ ‫לאית‪ .‬אצלנו‪ ,‬בכפר יהושע‪ ,‬הגן מחו־‬ ‫בר לאחד המשקים ומלווה את שדותיו‬ ‫לאורך השנה‪".‬‬ ‫"כל הגנים מחוברים מאוד ליישוב‪,‬‬

‫לטבע‪ ,‬לחקלאות‪ .‬גם באחוזת ברק‪,‬‬ ‫שאינה ישוב חקלאי‪ ,‬הולכים ילדי הגן‬ ‫לשדות של הקיבוץ השכן‪ ,‬דברת‪ ,‬כדי‬ ‫לראות‪ ,‬להריח ולעקוב אחר ההתפת־‬ ‫חויות‪".‬‬

‫ילד ירוק‬ ‫הנושא הסביבתי הוא אלמנט חשוב‬ ‫מאוד בגני המועצה‪ .‬כבר היום יש ‪15‬‬ ‫גנים בעלי תו תקן ירוק והתהליך נמשך‪.‬‬ ‫"במקרים רבים ילדי הגנים מביאים את‬ ‫הבשורה הירוקה ליישוב כולו‪ .‬הילדים‬ ‫האלה חיים את השפה הסביבתית ומוד־‬ ‫עים מאוד להשפעות שלנו על הסביבה‪.‬‬ ‫בבית לחם הגלילית‪ ,‬למשל‪ ,‬משמשים‬ ‫מי המזגן למשחקים בחצר‪ ,‬וכשהם נג־‬ ‫מרים‪ ,‬הילדים יודעים שאין יותר מים‬ ‫למשחק‪ .‬יש בגנים המון מתקנים מחו־‬ ‫מרים ממוחזרים‪ ,‬ובהרבה גנים יש גי־‬ ‫נות ירוקות‪ ,‬כלומר גינות בלי ריסוס‪".‬‬

‫כאן ועכשיו‬ ‫גם רבקהל'ה עצמה מטפחת גינה‬ ‫משלה‪ ,‬והיא אוהבת לעבוד בה‪ .‬הגינה‬ ‫הזאת לא מצועצעת‪ ,‬אבל זה בדיוק מה‬ ‫שהיא אוהבת בה‪ .‬חיפויים למיניהם‪,‬‬ ‫כמו טוף‪ ,‬נראים לה ממש זרים‪.‬‬ ‫הגינה הזו היא חלק מהשייכות שלה‬ ‫למקום‪" .‬לאורך שנות עבודתי במועצה‬ ‫מלווה אותי הערך המוסף של נסיעה‬ ‫בנופי העמק ויישוביו‪ ,‬שאיני שבעה‬ ‫מלראותם‪ .‬מרתקים אותי השינויים‬ ‫החלים בשדות בעונות השנה והגידולים‬ ‫המתחלפים‪ .‬הקטע האהוב עלי במיוחד‬ ‫ מלבד נוף הכרמל מחלון ביתי ‪ -‬הוא‬‫מרחבי השדות שבין קיבוץ שריד לתל‬

‫עדשים‪ .‬ערך מוסף נוסף בצד הנופים‪,‬‬ ‫הוא כמובן המפגש המרגש עם האנשים‬ ‫‪ -‬ילדים ומבוגרים‪.‬‬

‫מעגל השנה החקלאי‬ ‫אביה של רבקהל'ה‪ ,‬ממייסדי כפר‬ ‫יהושע‪ ,‬הקים משק שפועל עד היום‪.‬‬ ‫"החקלאות היתה עניין מרכזי מאוד בי־‬ ‫לדותנו‪ .‬בשנותיו הראשונות של הכפר‪,‬‬ ‫היו סוגרים לפעמים את בית הספר‬ ‫לצורך עזרה במשקים‪ .‬מגיל צעיר מאוד‬ ‫היינו שותפים במשק"‪.‬‬ ‫"ההורים שלי עבדו קשה מאוד ‪ -‬היה‬ ‫לנו משק מעורב‪ ,‬ואבא שימש גם בת־‬ ‫פקידים ציבוריים שונים‪ .‬בשנות החמי־‬ ‫שים הוא יצא להדרכה במושבי עולים‪,‬‬ ‫ובמשך שנתיים אמא החזיקה את המשק‬ ‫כמעט לבדה‪ .‬אני זוכרת את עצמי‬ ‫יושבת לידה בערב‪ ,‬בשעת החליבה‪,‬‬ ‫ו'מנקרת'‪ .‬היא עבדה קשה מאוד אבל‬ ‫היתה אמא נהדרת‪ ,‬חמה‪ ,‬ולא הלחיצה‬ ‫אותנו גם בזמנים קשים‪".‬‬ ‫מערכת החינוך היתה אז אחרת‪" .‬בכל‬ ‫היישובים היו גנים ובתי ספר מקומיים‪,‬‬ ‫בלי הסעות‪ .‬כשעלינו לתיכון התחי־‬ ‫לו להגיע תלמידים מיישובי האזור‪.‬‬ ‫מי שרצה לעשות בחינות בגרות‪ ,‬הלך‬ ‫להיבחן בבית ספר 'ליאו בק' בחיפה‪".‬‬ ‫בימים אלה מסיימת רבקל'ה את‬ ‫עבודתה במועצה ופורשת לגמלאות‪.‬‬ ‫"אני מביטה היום בגאווה במערכת‬ ‫הגנים בתחושה של תם ולא נשלם‪.‬‬ ‫העמק עובר כיום שינוי משמעותי‪ ,‬ואני‬ ‫בטוחה שנדע להוביל את השינוי ברוח‬ ‫הזמן בלי לוותר על הבסיס היפה והשו־‬ ‫רשי שלנו"‪.‬‬ ‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫גשרים‬

‫מומנט מוזיקלי‬ ‫מחנה ‪" - PIM‬שלום באמצעות המוזיקה" ‪ -‬התקיים בחודש שעבר בבלגיה זו הפעם‬ ‫השלישית • במחנה מנגנים נערים מעמק יזרעאל עם נוער פלסטיני‪ ,‬בלגי וגרמני‬

‫בחורף ‪ 2006‬נכנס לבית האמנויות‬ ‫של עמק יזרעאל צעיר בלגי נמוך‬ ‫קומה‪ ,‬בעל מבט חולמני‪ ,‬וביקש לדבר‬ ‫עם המנהלת דאז‪ ,‬לאה זית‪ .‬הוא הסו‬ ‫ביר שהוא עובד בארגון "נוער מוזיקו‬ ‫לי ‪ -‬בלגיה"‪ .‬יש לו חלום‪ ,‬והוא מוכן‬ ‫לעשות הרבה כדי להגשים אותו‪.‬‬ ‫חלומו של אנתוני היה יצירת מפג־‬ ‫שים בין בני נוער ישראלים ופלסטי־‬ ‫נאים במסגרת מוזיקלית‪ .‬הוא האמין‬ ‫שאם יצליח לגרום לנערים משני צדי‬ ‫העימות להכיר זה את זה דרך המוזיקה‬ ‫הוא ישנה‪ ,‬ולו במעט‪ ,‬את עתיד הסכ־‬ ‫סוך באזורנו‪.‬‬ ‫בית האמנויות משרת כבר שנים רבות‬ ‫אוכלוסייה יהודית וערבית מכל העמק‬ ‫והסביבה‪ :‬יהודים וערבים נפגשים בכי־‬ ‫תות ובחדרי החזרות בלי סיסמאות וכו־‬ ‫תרות‪ ,‬וכמעט בלי פוליטיקה ‪ -‬ועושים‬ ‫מוזיקה‪ .‬לכן אין זה פלא שאנתוני מצא‬ ‫כאן אוזן קשבת‪ .‬לאה עודדה אותו והב־‬ ‫טיחה לו שלפחות מהצד הישראלי יש‬ ‫לו פרטנר לפרויקט שלו ‪ -‬מחנה ‪.PIM‬‬

‫בתמונה מימין לשמאל ‪ :‬יריב דומני‪ ,‬עידן ברקוביץ (שמשית)‪ ,‬אשרי פרהנה‬ ‫(גבעת אלה)‪ ,‬אוהד שובל (עין דור)‪ ,‬איתמר דגן (נהלל) ‪ ,‬טל סריג (מרחביה)‬ ‫ואיילת קורן (גבעת אלה)‬

‫כעבור חודשיים קיבלה לאה זית טל־‬ ‫פון מאנתוני‪ ,‬שהודיע לה‪ :‬המחנה יוצא‬ ‫לדרך‪ .‬אנתוני גייס פרטנרים מהרשות‬ ‫הפלסטינית ולא פחות חשוב ‪ -‬מימון‬ ‫מהאיחוד האירופי‪.‬‬

‫לאה ניגשה למלאכה‪ :‬איתורם של‬ ‫נגנים צעירים מהעמק‪ .‬יריב דומני‪,‬‬ ‫מנהל אגף הג'ז והמוזיקה הקלה בבית‬ ‫האמנויות‪ ,‬נרתם למשימה‪ .‬בקיץ ‪,2006‬‬ ‫שבועות ספורים אחרי מלחמת לבנון‬

‫השנייה (שכמעט הורידה לטמיון את‬ ‫הפרויקט)‪ ,‬יצא דומני יחד עם שישה‬ ‫מוזיקאים צעירים לחוויה בלתי נשכחת‬ ‫בבלגיה‪ .‬כעבור שנתיים התקיים מחנה‬ ‫נוסף‪ ,‬וממש בימים אלה חזרו שישה‬ ‫נערים מעמק יזרעאל מהמחנה השלי־‬ ‫שי‪ ,‬שם הם ניגנו עם קבוצה פלסטינית‪,‬‬ ‫קבוצה גרמנית וקבוצה בלגית‪.‬‬ ‫‪ - PIM‬אלה ראשי תיבות של "שלום‬ ‫באמצעות המוזיקה" אבל גם "מוזיקה‬ ‫פלסטינית־ישראלית"‪ .‬הפרויקט כולל‬ ‫שני שלבים‪ :‬הראשון‪ ,‬ביקור של הנצי־‬ ‫גים האירופיים במזרח התיכון ומפגש‬ ‫(נפרד) עם הקבוצה הישראלית ועם‬ ‫הקבוצה הפלסטינית‪ ,‬והשני‪ ,‬נסיעה של‬ ‫שתי הקבוצות למחנה של עשרה ימים‬ ‫בבלגיה‪.‬‬ ‫בימי המחנה נערכות חזרות אינטנס־‬ ‫טיביות‪ ,‬ובסיומו מעלים הנערים מופע‬ ‫מוזיקלי המשקף את התרבויות שהם‬ ‫באו מהן‪ .‬במחנה מתקיימות גם פעי־‬ ‫לויות "חוץ מוזיקליות" כגון סדנאות‪,‬‬ ‫טיולים ובילויים שונים‪.‬‬

‫לגלות את עצמנו כאנשים‬ ‫"הדבר המשמעותי ביותר עבור‬ ‫כולנו הוא המפגש הבין־אישי‪",‬‬ ‫אומר יריב דומני‪ ,‬המוביל את הפו‬ ‫רויקט בצד הישראלי‪" .‬השהות המו‬ ‫שותפת הזאת ממחישה לנו שכולנו‬ ‫בראש וראשונה אנשים‪ ,‬ובסופו של‬ ‫המחנה מלווה הפרידה בדמעות‪.‬‬ ‫המחנה מאפשר לנו לגלות זה את זה‬ ‫כאנשים‪ ,‬וכמובן כמוזיקאים‪.‬‬ ‫"בהתחלה הייתי סקפטי‪ ,‬כמו רוב‬ ‫האנשים שאני מדבר איתם‪ .‬אמרתי‬ ‫לעצמי‪ ,‬הסכסוך כל כך עמוק‪ ,‬מה‬ ‫כבר יעזור אם ננגן ביחד? אבל לאט‬ ‫לאט נדבקתי באופטימיות של הבל־‬

‫גים‪ .‬זה לא שהם מנסים לשנות את‬ ‫העולם עכשיו ומיד ‪ -‬הם לא נאיביים‬ ‫כמו שאנשים מהמזרח התיכון חוש־‬ ‫דים‪ .‬הגישה שלהם אחרת‪ :‬הם מאמי־‬ ‫נים שגם אם השינוי קטן‪ ,‬וגם אם הוא‬ ‫מתחולל בקרב מספר מצומצם של‬ ‫אנשים‪ ,‬הוא משמעותי ואסור לזלזל‬ ‫בו‪ .‬זה נכון מאוד‪ ,‬וזה מה שלמדתי‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫"הפרויקט הזה הוא גם מגנט לאנ־‬ ‫שים טובים‪ ,‬אני פוגש אנשים נפלאים‬ ‫ומעניינים ממקומות שונים ומגוונים‪,‬‬ ‫גם מאירופה וגם מהרשות הפלסטי־‬ ‫נית וכמובן‪ ,‬גם מהעמק שלנו"‪.‬‬

‫טל אל מרגלית‪ ,‬חלילנית בת ‪18‬‬ ‫מתמרת‪ ,‬שהשתתפה במחנה לפני‬ ‫שנתיים‪ ,‬מספרת‪:‬‬ ‫"הילדים שהשתתפו בפרויקט היו‬ ‫מקסימים‪ .‬שמחתי מאוד להכיר אותם‪,‬‬ ‫לצחוק איתם ולחוות איתם חוויות‬ ‫מיוחדות ביחד‪.‬‬ ‫שמחתי מאוד להכיר את החברים‬ ‫מבית לחם‪ ,‬ואני מרגישה שההיכרות‬ ‫שלי איתם ועם הגרמנים הבהירה לי‬ ‫את האנושיות של בני האדם גם אם הם‬ ‫לא 'מהצד שלך'‪ .‬למדתי שלא כל העו־‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫לם סובב סביב מאבקים‪.‬‬ ‫בזכות הפרויקט למדתי להכיר את‬ ‫בלגיה‪ ,‬את האנשים הישרים והמ־‬ ‫קסימים שבה‪ ,‬את המקומות החשו־‬ ‫בים והמיוחדים ואת הקור (דבר שלא‬ ‫חוויתי מעולם)‪.‬‬ ‫אנטוני ובריג'יט נתנו לי השראה‬ ‫לעשות מעשים טובים בחיוך‪ ,‬באהבה‬ ‫ובכיף‪ ,‬ואני שמחה שפגשתי אותם‪.‬‬ ‫הפעילויות היו מצוינות‪ ,‬נהנתי מה־‬ ‫חזרות המשותפות ומשני הקונצרטים‬ ‫בכנסיות‪".‬‬

‫צילום‪ :‬רונן חן‬

‫השראה למעשים טובים‬

‫חוות‬ ‫התבלינים‬ ‫בגלבוע‬ ‫השף קלוד ממשיך להפתיע‬ ‫שעות פתיחה כל יום פרט לימי א' ‪12:00-22:00‬‬ ‫טלפון ‪04-6531093‬‬ ‫• ארוחות בוקר בימי שישי ‪ 8:30-11:30‬בתפריט מתחלף‬ ‫כתובת באינטרנט – ‪www.herb-farm.co.il‬‬

‫וב־ דרך נוף הגלבוע‬

‫‪7‬‬

‫‪ 100‬שנה להתיישבות העברית בעמק‬

‫‪ 100‬באפייה‬

‫תחרות אפיית עוגת המאה לעמק ● ראיון עם דורית תבורי הזוכה המאושרת‬ ‫עשרות מתושבי העמק התכנו‬ ‫סו בחודש שעבר במוזיאון לראשית‬ ‫ההתיישבות ביפעת‪ ,‬לחגיגה טעימה‬ ‫במיוחד ‪ -‬תחרות אפיית עוגת יום‬ ‫הולדת מאה לעמק יזרעאל‪ .‬בתחרות‪,‬‬ ‫שהתקיימה במסגרת פסטיבל "שבוע‬ ‫טעמים בעמקים ‪ ,"2011‬לקחו חלק‬ ‫‪ 18‬אופים ואופות מכל יישובי העמק‬ ‫והסביבה‪.‬‬ ‫בעוגות הושקעו יצירתיות ומחשבה‬ ‫רבה והמראה היה מלבב עיניים‪ .‬השופ־‬ ‫טים בתחרות היו‪ :‬השף שאול בן אדרת‬ ‫ממסעדת "קימל" ו"קימל בגלבוע"‪,‬‬ ‫הקונדיטור שוקולטייר מישי בלוג ‪-‬‬ ‫מ"מישי" בוטיק שוקולד בקרית טבעון‪,‬‬ ‫אורלי סוננברג ‪ -‬מ"אצלנו בחצר מבש־‬ ‫לים דיאלוג" מושב ציפורי ואייל בצר‬ ‫ ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל‪.‬‬‫בנוסף‪ ,‬דירג הקהל את בחירתו ובחר‬ ‫בעוגה חביבת הקהל‪.‬‬ ‫ואלה הזוכים‪:‬‬ ‫במקום הראשון זכתה דורית תבורי‬ ‫מנצרת עילית ‪ -‬שהכינה עוגת פירות‬ ‫יבשים ואגוזים לט"ו בשבט‪ ,‬עם מילוי‬ ‫קרם אמרטו‪ ,‬שעליה פיסול בבצק סוכר‬ ‫של שדות העמק‪ ,‬טרקטור חורש ומשק‬ ‫חי‪ .‬היא סיפרה‪" :‬ברגע שראיתי את‬ ‫הנושא של התחרות‪ ,‬חשבתי שזה צריך‬ ‫להיות משהו חקלאי‪ .‬את כל הפרטים על‬ ‫העוגה פיסלתי בבצק סוכר‪ ,‬כמו שעו־‬ ‫בדים בפלסטלינה‪ .‬לא האמנתי שאזכה‬ ‫כי אני חדשה בתחום‪ ,‬התחלתי רק לפני‬ ‫תשעה חודשים להתנסות בפיסול בבצק‬ ‫סוכר בעקבות בקשה של נכדתי להכין‬ ‫לה עוגה ליום ההולדת‪ .‬הזכייה היתה‬ ‫עבורי כבוד גדול!"‬ ‫תבורי זכתה לשבחים מצד השופטים‬ ‫על העיצוב והמראה הנהדר של העו־‬ ‫גה לצד טעמה המשובח‪ .‬במקום השני‬ ‫זכתה גילת נשר משמשית שאפתה‬ ‫פאי צנוברים שהוקדש באהבה לכרמל‪.‬‬ ‫במקום השלישי זכתה העוגה של חברי‬ ‫כפר תקוהוה שהכינו עוגה גדולה ומק�ו‬ ‫שטת‪ ,‬עליה שקדו יחד מספר ימים‪ ,‬בחוג‬ ‫האפייה בכפר‪ .‬בתואר "העוגה חביבת‬ ‫הקהל" זכתה לי קפלן מאלון הגליל‪.‬‬ ‫בסיום התחרות‪ ,‬ולפני הענקת הפר־‬ ‫סים אמר שאול בן אדרת בשם השופ־‬ ‫טים‪ ,‬כי היה להם קושי רב לבחור את‬ ‫העוגה המנצחת‪ ,‬היות וכל העוגות היו‬ ‫טעימות ומרשימות‪.‬‬ ‫הפרסים שהוענקו בתחרות נתרמו על‬ ‫ידי‪ :‬צוקר ‪ -‬ציוד מקצועי למטבחים‪,‬‬ ‫עופר'ס ‪ -‬חנות לכלי בית ומתנות ברמת‬ ‫ישי‪ ,‬מסעדת לימוזין ‪ -‬רמת ישי‪ ,‬מסע־‬ ‫דת אוקטגון ‪ -‬נהלל‪ ,‬קפה קפה ‪ -‬קיבוץ‬ ‫יפעת וללה קפה ‪ -‬צומת שריד‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מימין לשמאל‪ :‬השף‬ ‫שאול בן אדרת‪ ,‬דורית‬ ‫תבורי ואייל בצר‬

‫מ‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ון‬ ‫ע‬ ‫וג‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫‬‫של‬ ‫דו‬ ‫רי‬ ‫ת‬ ‫תבורי‬ ‫עוגה עם הרבה פירות י‬ ‫המצרכים‪:‬‬

‫בשים ואגוזים‬

‫‪ 220‬גר' קמח‬ ‫‪ 1/4‬כפית מלח‬ ‫‪1‬כפית אבקת אפיה‬ ‫‪ 1/2‬כפית סודה לשתיה‬ ‫‪ 2‬כפיות קינמון טחון‬ ‫‪ 1/2‬כפית ציפורן טחונה‬ ‫‪ 200‬גר' חמאה רכה‬ ‫‪ 200‬גר' סוכר חום‬ ‫‪ 3‬כפות סילאן‬ ‫‪ 1‬כפית תמ‬ ‫צית‬ ‫וניל‬ ‫אמי‬ ‫תית (או ‪ 2‬שקיות סוכר וניל)‬ ‫גרידה מלימון ‪ 1‬ומתפוז ‪1‬‬ ‫‪ 4‬ביצים‬ ‫‪ 800‬גר'‬ ‫פ‬ ‫לפי החלוקהירות יבשים חתוכים לפיסות של כ־‪ 1‬ס"מ‬ ‫הבאה‪:‬‬ ‫‪ 150‬גר' תמרים‬ ‫יב‬ ‫‪ 100‬גר' שזיפים שים‬ ‫‪ 150‬גר' משמשים יבשים‬ ‫‪ 100‬גר' צימוקים בהירים‬ ‫‪ 100‬גר' צימוקים כהים‬ ‫‪ 100‬גר' תאנים יבשות‬ ‫‪ 100‬גר' חמוציות יבשות‬ ‫‪ 100‬גר' אגוזים (לוז‪ ,‬מלך או פקן)‬ ‫‪ 100‬גר' שקדים מולבנים פרוסים‬ ‫‪ 150‬מ"ל ליקר לפי הטעם‬ ‫(אני השתמ‬ ‫‪ 100‬מ"ל מיץשתי ב־‪ 100‬מ"ל אמרטו ‪ 50 +‬מ"ל ברנדי)‬ ‫תפוזים‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬ ‫לילה לפני שמכינים את העוגה משרים‬ ‫התפוזים‪.‬‬ ‫מחממים תנור ל־‪ 150‬מעלות‪.‬‬ ‫מרפדים תבנית אפיה עגולה ‪ 24‬ס"מ‬ ‫או תבנית מלבנית בנייר אפיה ומשמנים‪.‬‬ ‫מנפים את הקמח עם המלח‪ ,‬אבקת א‬ ‫פיה‪ ,‬סודה לשתיה‪ ,‬קינמון וציפורן ושומרים‬ ‫בקערה בצד‪.‬‬ ‫בקערת המערבל מערבבים את החמאה‬ ‫עם הסוכר עד שנוצרת תערובת אחידה‪,‬‬ ‫מוסי‬ ‫פים את הסילאן ואת גרידת הלימון והתפוז‪.‬‬ ‫בוחשים את הביצים במזלג‪.‬‬ ‫מסיפים לתערובת לסירוגין‬ ‫את הביצים והקמח ‪ ,‬מסיימים עם קמח‪.‬‬ ‫מוסיפים את‬ ‫הפירות היבשים (עם הנוזלים) והאגוזים‪.‬‬ ‫מערבבים בכף עד‬ ‫שכל החומרים מעורבבים באופן אחיד‪.‬‬ ‫מעבירים לתבנית האפיה‪.‬‬ ‫אופים כ־‪ 3‬שעות ב־‪ 150‬מעלות‪.‬‬ ‫אחרי ‪ 3‬שעות בודקים עם קיסם אם ה‬ ‫עוגה מוכנה (כשהקיסם יוצא יבש) אם‬ ‫כן‪ ,‬מוציאים את העוגה מהתנור‪ ,‬ולא‪,‬‬ ‫ממשיכם לאפות עוד בין ‪ 1/2‬שעה לשעה‪,‬‬ ‫אחרי שמוציאים את העוגה‬ ‫לאחר מכן מוציאים את מהתנור משאירים אותה ‪ 15‬דקות בתבנית‪.‬‬ ‫העוגה ומני‬ ‫חים על הרשת לצינון‪ ,‬כשהעוגה קרה לגמרי‬ ‫עוטפים בשכבה של בניילון נצמד‬ ‫ובנ‬ ‫וסף‬ ‫ברדיד אלומיניום‪.‬‬ ‫עוגה זאת משתבחת עם הזמן ‪ -‬מומלץ‬ ‫להכינה אפילו כשבועיים מראש אבל ניתנת‬ ‫לאכילה גם מיידית‪.‬‬ ‫את הפירות היבשים בתערובת הליקר ומיץ‬

‫בתאבון‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫אימפריית העמק‬

‫על משמעותו של עמק יזרעאל במהפכה הציונית ‪ -‬ראיון עם ד"ר מרדכי נאור‬ ‫ד"ר מרדכי (מוטק'ה) נאור מגדיר את‬ ‫עצמו כהיסטוריון וחוקר ארץ ישראל‪ ,‬אף‬ ‫ששלח את ידו בשלל תחומים אחרים‪,‬‬ ‫כגון ספרות ותקשורת‪ .‬הוא כותב בלתי‬ ‫נלאה והשנה בלבד פרס ם ‪ 7‬ספרים ‪ -‬ו�מ‬ ‫חקריו על עמק יזרעאל הניבו את הספר‬ ‫המקיף "עמק יזרעאל‪1967 ,‬־‪ "1900‬וכן‬ ‫מאמרים וכתבות בנושא‪ .‬הוא שותף פעיל‬ ‫בשימורו של אתר תחנת הרכבת בכפר‬ ‫יהושע‪ ,‬ובשנת ‪ 2009‬הוציא את הספר‬ ‫"בחזרה לרכבת העמק"‪.‬‬ ‫נאור נולד בתל אביב וכיום הוא מתגורר‬ ‫בהרצליה‪ .‬הוא התגורר גם בגן יבנה‪ ,‬רחו־‬ ‫בות‪ ,‬מעיין ברוך‪ ,‬נחל עוז (שם הכיר את‬ ‫אשתו לעתיד)‪ ,‬ובמקומות נוספים ‪ -‬אך‬ ‫מעולם לא בעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫מה מקור המשיכה שלך לעמק יזרעאל?‬ ‫מה שקרה בעמק לא קרה בשום מקום‬ ‫אחר‪ .‬בעמק התרחשה מהפכת התיישבות‬ ‫חסרת תקדים‪ ,‬ובמשך עשורים רבים הוא‬ ‫נתפס כסמל להתיישבות ולחלוציות‪ .‬למ־‬ ‫רות התנאים הקשים‪ ,‬הריחוק מהמרכז‬ ‫ומיעוט המתיישבים נחשב העמק במשך‬ ‫עשרות שנים לפנינה בכתר המפעל הציוני‪.‬‬ ‫איך הכל התחיל בעצם?‬ ‫הניסיונות הראשונים להתיישבות יהודית‬ ‫בעמק בעת החדשה כשלו‪ .‬יהושע חנקין‬ ‫ניסה לרכוש קרקעות בעמק כבר ב־‪.1891‬‬ ‫אחד העם‪ ,‬אוסישקין וכמה מנהיגים ציוניים‬ ‫נוספים ביקרו בעמק בשלהי המאה ה־‪19‬‬ ‫ונשבעו לגאול את האדמות הללו‪ ,‬אבל‬ ‫הניסיון לקנות מאה אלף דונם ממשפחת‬ ‫סורסוק כשל‪ .‬המצב השתנה רק עם כני־‬ ‫סתן של הקק"ל והחברה להכשרת היישוב‬ ‫לתמונה‪ .‬התערבותם של הגופים האלה היא‬ ‫שהובילה לרכישת השטחים שעליהם הוק־‬ ‫מו מרחביה ותל עדשים‪.‬‬ ‫מה היה כוח המשיכה של העמק?‬ ‫העמק היה פוטנציאל עצום של‬ ‫התיישבות מתוכננת‪" .‬מתוכננת" ‪ -‬כי עד‬ ‫אז מרבית ההתיישבות לא היתה מתוכננת‪,‬‬ ‫כי התורכים הקשו מאוד על הקמת מוקדי‬ ‫התיישבות חדשים‪.‬‬ ‫אחרי מלחמת העולם הראשונה ארעה‬ ‫פריצת דרך בעניין רכישת הקרקעות הודות‬ ‫למהלך מתוחכם של חנקין‪ ,‬שגייס "גמ"ח"‬ ‫מפלג אחר של משפחת סורסוק ‪ -‬הפלג‬ ‫המצרי ‪ -‬ושילם בכסף הזה לסורסוק הל־‬ ‫בנוני‪.‬‬ ‫אבל הסיפור הגדול באמת הוא הסיפור‬ ‫של תחילת שנות העשרים‪ :‬הקרן הקיימת‬ ‫רוכשת שני גושים גדולים ‪ 30 -‬אלף דונם‬ ‫ו־‪ 50‬אלף דונם ‪ -‬שעליהם יוקמו תוך זמן‬ ‫קצר נהלל ועין חרוד‪ ,‬שני המוקדים הגדו־‬ ‫לים של ההתיישבות בעמק‪.‬‬ ‫מה היה מקור השינוי?‬ ‫השלטון האנגלי פתח אפשרויות לרכי־‬ ‫שה מתוכננת ונרחבת‪ .‬בעמק‪ ,‬כאמור‪ ,‬היו‬ ‫שטחים עצומים שחיכו ל"גאולה"‪ ,‬והרי‬ ‫כבר בתנ"ך הובטח לנו שזהו עמק פורה‪:‬‬ ‫יזרע־אל‪ .‬לכן‪ ,‬למרות הביצות והיתושים‪,‬‬ ‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫חמישה יישובים במאה ימים‪.‬‬ ‫ד"ר מרדכי נאור‬

‫ולמרות סיפורי הזוועה שכתבו על העמק‬ ‫תיירים במאות ה־‪19‬־‪ ,18‬החלו לזרום‬ ‫לעמק יזרעאל חלוצים שייבשו את הביצות‪,‬‬ ‫טייבו את הקרקעות והגדילו משמעותית‬ ‫את האוכלוסייה‪.‬‬ ‫מדובר בתהליך איטי וממושך מאוד‪.‬‬ ‫לאו דווקא‪ .‬בשנת ‪ 1921‬התרחש פרץ‬ ‫התיישבות חסר תקדים‪ :‬תוך מאה ימים‬ ‫הוקמו חמישה יישובים ‪ -‬נהלל‪ ,‬עין חרוד‪,‬‬ ‫תל יוסף‪ ,‬גבע וכפר יחזקאל‪ .‬עד סוף העשור‬ ‫נוסדו בעמ ק ‪ 22‬יישובים חדשים ‪ -‬כמ�ח‬ ‫צית מכלל היישובים היהודיים( (‪ )45‬שנ�ו‬ ‫סדו באותה תקופה‪ .‬זו התקופה של הסי־‬ ‫פור ההרואי הגדול‪ .‬לפני כן‪ :‬מרחביה‪ ,‬תל‬ ‫עדשים‪ ,‬כמה כפרים ערביים וכמה תחנות‬ ‫רכבת; ופתאום ‪ -‬מהפכה התיישבותית‪.‬‬ ‫ולא היו מאבקי יוקרה בין ישובי העמק?‬ ‫בוודאי שהיו‪ .‬התחרות בין נהלל לעין‬ ‫חרוד‪ ,‬למשל‪ ,‬משקפת יפה את התחרות‬ ‫בין הקיבוץ והמושב בכלל‪ .‬זה היה קרב על‬ ‫יוקרה‪ ,‬ובתוך כך נערך מאבק על העובדות‪.‬‬ ‫מי קדם למי? נהלל נוסדה ב־‪ 11‬בספטמבר‬ ‫‪ ,1921‬ועין חרוד ב־‪ 22‬בספטמבר באותה‬ ‫שנה‪ ,‬אבל העובדות האלה לא הפריעו‬ ‫לוויכוח‪.‬‬ ‫מה היתה המשמעות הלאומית של‬ ‫המהפכה ההתיישבותית הזאת?‬ ‫העמק הפך מאוסף של יישובים למעין‬ ‫"רפובליקה" ‪ -‬ולא רפובליקה קטנה כמו‬ ‫עמק הירדן אלא אימפריה רבת יישובים‪,‬‬ ‫עם שלושה גושים גדולים‪ .‬פתאום זו היתה‬ ‫ליבה משמעותית בתרבות ובפוליטיקה‬ ‫ברמה הלאומית‪.‬‬ ‫חשוב להבין גם את המשמעות‬ ‫הגיאוגרפית של העמק ‪ -‬זהו בעצם ציר‬ ‫שמקשר בין מישור החוף וחיפה לעמק‬ ‫בית שאן‪ ,‬עמק הירדן וצפון הארץ‪ .‬במ־‬ ‫ציאות החלוצית של טרם־מדינה נתפס‬ ‫העמק כמודל‪ ,‬כחזון אחרית הימים של‬ ‫ההתיישבות הציונית‪ .‬כאמור‪ ,‬זו היתה‬ ‫הפנינה שבכתר המפעל הציוני‪.‬‬ ‫האם זו לא היתה רק תחושתם של החו‬ ‫לוצים בעמק?‬

‫בהחלט לא‪ ,‬ואפשר להביא כדוגמה את‬ ‫דבריו של חיים ויצמן‪" :‬לעתים‪ ,‬בזכרי את‬ ‫העובדים‪ ,‬כפי שראיתי באחרונה בנהלל‪,‬‬ ‫את עיניהם המתנוצצות מרעב במשך שבו־‬ ‫עות וירחים‪ ,‬והם מברכים אותי בשמחה‬ ‫ובתקווה ‪ -‬הרגשתי שיש לי חלק‪ ,‬ולו גם‬ ‫קטן‪ ,‬בסבלותיהם ובהישגיהם‪( " ...‬מתוך‬ ‫"מסה ומעש")‪.‬‬ ‫האם היתה לעמק גם השפעה פוליטית‬ ‫ממשית?‬ ‫בהחלט‪ .‬אוכלוסיית העמק לא היתה‬ ‫גדולה‪ ,‬אבל השפעתה הפוליטית היתה‬ ‫עצומה‪ .‬בתחילת ‪ 1949‬מנו המתיישבים‬ ‫בעמק כ־‪ 1.5%‬מכלל האוכלוסייה היהודית‪,‬‬ ‫אבל הייצוג שלהם בכנסת הראשונה עמד‬ ‫על ‪ .13%‬השפעתו של העמק על הציבור‬ ‫הישראלי ועל השלטון היתה גדולה פי כמה‬ ‫מחלקה של קהילת העמק בכלל האוכלו־‬ ‫סייה‪.‬‬ ‫ובספֵירה התרבותית?‬ ‫גם בתרבות היתה לעמק השפעה עצומה‪,‬‬ ‫שחרגה משטחו ומגודל אוכלוסייתו‪ .‬האתוס‬ ‫של העמק היה חזק כל כך‪ ,‬עד שגם שירים‬ ‫שלא נכתבו על העמק "נצמדו" אליו לימים‪.‬‬

‫אבל היתה כמובן גם יצירה גדולה ואינ־‬ ‫טנסיבית שנכתבה והולחנה על העמק ‪-‬‬ ‫בתוכו ומחוצה לו‪ .‬נתן אלתרמן הצעיר‪,‬‬ ‫שהתבקש ב־‪ 1934‬לכתוב שירים לסרט‬ ‫"לחיים חדשים"‪ ,‬כתב במסגרת הזאת את‬ ‫"שיר העמק" ("באה מנוחה ליגע‪ ,)"...‬שהיה‬ ‫להיט ענק מאז ואילך‪ .‬זוהי אחת הדוגמאות‬ ‫למיסוד של העמק כמוקד תרבותי משמ־‬ ‫עותי‪ .‬אברהם שלונסקי כתב עוד לפני כן‬ ‫את "זמר" ("לא אורחת גמלים‪ - )"...‬על ימי‬ ‫גדוד העבודה בעמק המזרחי‪.‬‬ ‫התיאטראות הגדולים הגיעו לעמק‪ ,‬לסי־‬ ‫בובי הופעות בין היישובים‪ ,‬והאירועים‬ ‫האלה התפרסמו בכל הארץ‪.‬‬ ‫למרבה השמחה‪ ,‬היצירה מתוך העמק‬ ‫ועליו לא נפסקה ‪ -‬נתן יונתן‪ ,‬נחום היימן‪,‬‬ ‫יהונתן גפן ורבים אחרים כתבו על העמק‬ ‫ומתוכו‪ .‬מאיר שלו תרם רבות ל"רנסנס"‬ ‫בעניין זה בעשורים האחרונים‪ ,‬ב"ניעור"‬ ‫של המיתולוגיה הישנה ‪ -‬בעיקר בספרו‬ ‫"רומן רוסי"‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬כדאי להזכיר שיש בארץ הרבה‬ ‫עמקים‪ ,‬אך זה כשמונים שנה‪ ,‬כשאומרים‬ ‫ה ע מ ק ‪ -‬מתכוונים לעמק יזרעאל‪.‬‬

‫זה קורה פעם‬ ‫במאה שנה!‬ ‫פסטיבל חלב ודבש" ‪ 2011‬יפתח השנה‬ ‫במופע הקהילתי "העמק הוא חלום" ‪ -‬מחזמר ענק לחגיגות המאה‬ ‫להתיישבות העברית בעמק יזרעאל בהפקת המועצה‪.‬‬ ‫המחזמר יתקיים ביום חמישי‪ ,‬כ"ט אייר תשע"א‪,2.6.2011 ,‬‬ ‫מול קהל של אלפים מתושבי העמק‪.‬‬ ‫דן תנחומא‪ ,‬מנכ"ל המועצה‪:‬‬ ‫"זו הפעם הראשונה שבה יתקיים בעמק מופע בסדר גודל כזה‪,‬‬ ‫המשלב מאות משתתפים מכל הגילים ‪ -‬ותיקים וחדשים‪ ,‬מושבניקים‪,‬‬ ‫קיבוצניקים ותושבי יישובים קהילתיים‪".‬‬ ‫אפי אשכנזי‪ ,‬בימאית המופע‪ ,‬נרגשת מהפרויקט ומבטיחה‪" ,‬להעמיד את כל‬ ‫העמק על הרגליים… סוף סוף העמק חוגג (ובגדול!) עם משתתפים ממשפחת‬ ‫העמק הגדולה‪ .‬יהיה שמח הן בחזרות והן על הבמה‪ .‬אני נמצאת כרגע בשלב‬ ‫התחקיר‪ ,‬נפגשת עם תושבים‪ ,‬שומעת סיפורים מהווי הראשונים ורוקמת את‬ ‫מסגרת המופע‪ .‬הכי חשוב‪ ,‬שכמה שיותר אנשים מכל הגילים יופיעו! תמונות‬ ‫המוניות על הבמה הן מרשימות ביותר ונותנות תחושה של גאוות יחידה"‪.‬‬ ‫בימים אלה‪ ,‬מתחילות החזרות למופע‪:‬‬ ‫דרושים רקדנים‪ ,‬זמרים ושחקנים מכל הגילים!‬ ‫כל מי שרוצה ומעוניין להיות שותף לחוויה‬ ‫של פעם בחיים ‪ -‬מוזמן להירשם ולהביא חברים ושכנים‬

‫ת‬

‫חילת החזרות ‪ -‬מרץ ‪!2011‬‬

‫כתיבה ובימוי ‪ :‬אפי אשכנזי • ניהול מוסיקלי ‪ :‬נעם זלטין‬ ‫• ניהול הפקה‪ :‬עמירם הלוי וברכה כהן • הפקה בפועל‪ :‬שלומית קוזי חת‬ ‫‪Shlomit@shlulit.co.il‬‬

‫‪9‬‬

‫חברה וקהילה‬

‫אלימות?‬

‫לא‪ ,‬תודה!‬

‫מיפוי‪ ,‬מודעּות‪ ,‬עבודה ביישובים‪ ,‬יצירת שינוי חברתי‪:‬‬ ‫העמק נכנס להילוך גבוה בפרויקט 'עיר ללא אלימות'‬ ‫"תושבים רבים שואלים אותי‪' :‬מי‬ ‫צריך תוכנית למניעת אלימות באו‬ ‫זור כמו שלנו?' הם מבינים למה צריך‬ ‫תוכנית כזו בשכונות מצוקה‪ ,‬באזורים‬ ‫נחשלים ‪ -‬אבל מה פתאום במועצה‬ ‫האזורית עמק יזרעאל?"‬ ‫מיכל ניר־ארבץ‪ ,‬מנהלת התוכנית‬ ‫"עיר ללא אלימות" במועצה‪ ,‬אינה‬ ‫מתקשה להשיב לתהיות האלה‪" .‬שום‬ ‫אוכלוסייה אינה נקייה מאלימות‪ ",‬היא‬ ‫אומרת‪" .‬בכל קהילה‪ ,‬גם הטובה ביותר‪,‬‬ ‫יש גילויים שונים של אלימות‪ ,‬ובמי־‬ ‫פוי שערכנו ביישובי המועצה גילינו‬ ‫שביותר מ־‪ 70%‬מהיישובים יש 'סביבה‬ ‫מעודדת אלימות'‪ :‬כלומר אזורים חשו־‬ ‫כים‪ ,‬מועדון ללא השגחה‪ ,‬אלכוהול זמין‬ ‫ואלמנטים דומים‪ .‬התוכנית שאני מנה־‬ ‫לת במועצה מאפשרת‪ ,‬לפני הכל‪ ,‬לה־‬ ‫ציף את התופעה ‪ -‬וזה תנאי הכרחי‪ .‬כי‬ ‫כשאין מודעות‪ ,‬אין טיפול‪".‬‬ ‫"עיר ללא אלימות" היא תוכנית מניעה‬ ‫ארצית הפועלת במסגרת הרשויות המ־‬ ‫קומיות‪ .‬התוכנית‪ ,‬שגובשה על ידי ד"ר‬ ‫אורלי אינס מאוניברסיטת חיפה‪ ,‬יצאה‬ ‫לדרך בתמיכת המשרד לבטחון פנים‬ ‫והקרן לידידות‪ .‬מטרתה‪ :‬צמצום האלימות‬ ‫והפשיעה ועידוד כבוד וסובלנות לזולת‪.‬‬

‫פיילוט באילת‬ ‫בשנ ת ‪ 1994‬הופעלה התוכנית לר�א‬ ‫שונה ‪ -‬בעיר אילת ‪ -‬והניבה תוצאות‬ ‫מרשימות‪ :‬תוך ארבע שנים חלה באילת‬ ‫ירידה של ‪ 50%‬באלימות כלפי רכוש‬ ‫(ונדליזם)‪ ,‬ירידה של ‪ 46%‬באלימות‬ ‫פיזית‪ ,‬וירידה דומה בגילויים של אלי־‬ ‫מות מילולית‪ .‬בעקבות ההצלחה הורחב‬ ‫הפיילוט לכ־‪ 80‬רשויות נוספות‪ ,‬אשר‬ ‫נבחרו בקפידה‪.‬‬ ‫בעמק יזרעאל מובילה את התוכנית‬ ‫ועדת היגוי בראשות ראש המועצה אייל‬ ‫בצר‪ ,‬המעורב בפרויקט באופן עמוק ומ־‬

‫‪10‬‬

‫תמשך‪" .‬הרעיון הוא לא להסתפק בתגו־‬ ‫בות למקרים בשטח אלא ליזום פעולות‬ ‫מניעה שיצמצמו את גילויי האלימות‪",‬‬ ‫מסביר בצר‪" .‬אנחנו אחראים לכך שכל‬ ‫תושב ‪ -‬נשים וגברים‪ ,‬ילדים וקשישים ‪-‬‬ ‫יחיה ללא שום פחד מאלימות‪".‬‬ ‫"מדובר בפעולה מערכתית המתייחסת‬ ‫לכל סוגי האלימות המתרחשים בת־‬ ‫חום הרשות‪ ,‬ולוקחת בחשבון את מכ־‬ ‫לול ההיבטים הרלוונטיים‪ ",‬אומרת חנה‬ ‫פרידמן‪ ,‬מ"מ וסגנית ראש המועצה אשר‬ ‫אחראית על הפרויקט‪" .‬ההחלטה להיכנס‬ ‫לתוכנית התקבלה לאור ההצלחה שלנו‬ ‫עם תוכנית 'מצילה' ‪ -‬תוכנית שיעדיה‬ ‫דומים ונוהלה על ידי מחלקת הרווחה‪".‬‬ ‫כיום מובילה פרידמן‪ ,‬מתוך ראייה‬ ‫רחבה ואינטגרטיבית‪ ,‬את הצוות המוע־‬ ‫צתי לקידום התוכנית ב"חזיתות" השו־‬ ‫נות‪ :‬חינוך (רחל שחורי‪ ,‬מנהלת אגף‬ ‫החינוך); רווחה (אתי גפן‪ ,‬מנהלת מח־‬ ‫לקת הרווחה); חינוך בלתי פורמלי (מיה‬ ‫בירמן‪ ,‬מנהלת מחלקת הנוער ולילך‬ ‫כהני‪ ,‬האחראית על החינוך הבלתי פו־‬ ‫רמלי); אכיפה (שלומי יוסף‪ ,‬מפקד כפ־‬ ‫רית עמקים בסיוע משה אלקנה‪ ,‬מנהל‬ ‫מחלקת הביטחון); "הקשר ישובי רחב"‬ ‫ עוזי עשת‪ ,‬מנהל מחלקת ישובים‪ .‬בצ־‬‫וות משתתפות גם דורון שחם‪ ,‬דוברת‬ ‫המועצה‪ ,‬וחיה רביב‪ ,‬מנהלת השירות‬ ‫הפסיכולוגי לילד‪.‬‬

‫כי ‪ -‬הגדרה ברורה של מותר ואסור‪ ,‬של‬ ‫תגובות וסנקציות‪ ,‬והטמעה של האחריות‬ ‫האישית של כל תושב‪ .‬חשוב לנו שאנשים‬ ‫יפנימו את התפיסה שעמידה מן הצד לנו־‬ ‫כח אלימות אינה באה בחשבון‪".‬‬ ‫מהי בעצם התנהגות אלימה? "חשוב‬ ‫לנו להבהיר שהמונח 'אלימות' מתייחס‬ ‫לספקטרום רחב מאוד של פעולות‪,‬‬ ‫וכולן לא לגיטימיות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫אנחנו דוחים התייחסות מתונה לסוגי‬ ‫אלימות 'מתונים' כמו השחתת רכוש‪,‬‬ ‫'צ'פחה' בהסעות או חרם‪ .‬חשוב גם‬ ‫שננתק את האסוציאציה שקושרת בין‬ ‫אלימות לבין נוער ‪ -‬אלימות אינה נחל־‬ ‫תו הבלעדית של הנוער‪ .‬שתייה‪ ,‬השפ־‬ ‫לה‪ ,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬אלימות באינטרנט‪,‬‬ ‫תקיפת בעלי תפקידים ביישוב ובמו־‬ ‫עצה‪ ,‬אלימות מינית ‪ -‬יש קשת רחבה‬ ‫של התנהגויות אלימות שאינן קשורות‬ ‫לנוער ואינן באות ממנו‪".‬‬ ‫מובילי הפרויקט במועצה‪ ,‬כמו ראשי‬ ‫הפרויקט הארצי‪ ,‬מאמינים שסוד ההצלחה‬ ‫של הפרויקט טמון ב"שילוב ידיים" בין‬ ‫הגורמים השונים ברשות‪" .‬המתקפה על‬ ‫האלימות חייבת להיות חזיתית ונחושה‪",‬‬ ‫אומרת חנה פרידמן‪" ,‬וחשוב שנעניק גי־‬ ‫בוי לכל מי שנאבק באלימות‪ ".‬רצינותה‬ ‫של המועצה בפרויקט זה באה לידי ביטוי‬ ‫גם במימד הכספי ‪ -‬המועצה והיישובים‬ ‫מתקצבים ‪ 50%‬מהפרויקט‪ ,‬נתון נדיר‬ ‫בקרב הרשויות המקומיות בארץ‪.‬‬

‫"המשימה שלנו היא לייצר שינוי חבר־‬ ‫תי‪ ",‬מסבירה ניר־ארבץ‪" ,‬ואנחנו פועלים‬ ‫מתוך הבנה של שני עקרונות; הראשון‪,‬‬ ‫שהטיפול הארצי־ממשלתי בתופעה לעו־‬ ‫לם אינו מספיק‪ ,‬ונדרשת פעילות מקומית‪,‬‬ ‫קרובה לשטח; והשני‪ ,‬שאכיפה היא מר־‬ ‫כיב חשוב בכל תוכנית למניעת אלימות‪,‬‬ ‫אבל גם היא לעולם אינה מספקת‪ .‬תמיד‬ ‫צריך להתלוות לתהליך הזה מהלך חינו־‬

‫ידע והכוונה‬

‫כל תושב אחראי‬

‫הצעד הראשון בהטמעת התוכנית היה‬ ‫מיפוי האלימות ביישובי העמק‪ .‬מועצה‬ ‫אזורית‪ ,‬בניגוד לרשות עירונית‪ ,‬פרושה‬ ‫על שטח רחב ומכילה יישובים שונים‬ ‫באופיים‪ .‬לאור זאת הוחלט כי הפעילות‬ ‫במסגרת הפרויקט תנוהל לא רק בקנה‬ ‫המידה ה"מועצתי"‪ ,‬אלא גם ביישובים‬ ‫עצמם ועל ידם‪ .‬זו הסיבה שעוזי עשת‪,‬‬

‫מנהל מחלקת היישו־‬ ‫בים‪ ,‬מעורב עמוקות‬ ‫בפרויקט‪ .‬מהיישובים‬ ‫עולה הצורך בידע והכ־‬ ‫וונה בנושא הטיפול‬ ‫באלימות וברובם דווח‬ ‫על העדר מערך מסודר‬ ‫של הגדרות ומדרג תגובות‪.‬‬ ‫"בחוק יש הגדרות ברורות למה שמ־‬ ‫חייב דיווח מיידי לרשויות‪ ",‬מסבירה‬ ‫עו"ס איריס פארן‪ ,‬המופקדת על הקשר‬ ‫עם היישובים במסגרת הפרויקט‪" .‬במ־‬ ‫קרים כאלה אין מקום להתלבטות; אבל‬ ‫מקרים אחרים‪ ,‬המוגדרים כ'שטח אפור'‪,‬‬ ‫דורשים טיפול אחר‪".‬‬

‫אמנה פנים‪-‬יישובית‬ ‫מיפוי האלימות ביישובים היה כמו־‬ ‫בן רק צעד ראשון‪ ,‬והאתגר הנוכחי הוא‬ ‫מתן מענה‪ :‬ניסוחן של אמנות יישוביות‬ ‫לטיפול באלימות‪" .‬האמנה אינה מאגר‬ ‫של סיסמאות נגד אלימות‪ ",‬מסבירה‬ ‫פארן‪" ,‬אלא מסמך המגדיר מהם המק־‬ ‫רים הדורשים תגובה ומהי התגובה הנ־‬ ‫דרשת לכל מקרה‪".‬‬ ‫בתהליך ארוך‪ ,‬שבו שותפו גורמים‬ ‫רבים‪ ,‬נוסחה במועצה מעין "טיוטת‬ ‫אמנה"‪ ,‬שעל בסיסה מוזמנים היישובים‬ ‫לנסח את אמנותיהם הספציפיות לטיפול‬ ‫באלימות‪ .‬בשמשית‪ ,‬כבר קיימת אמנה‬ ‫בהקשר לנוער‪ ,‬וכיום מושקע מאמץ מיוחד‬ ‫בקידום אמנות בכל יישובי המועצה‪.‬‬ ‫האמנה היישובית מגדירה כיצד לאסוף את‬ ‫המידע הרלוונטי‪ ,‬מתי וכיצד לדווח‪ ,‬מהו‬ ‫מדרג התגובות‪ ,‬ואיך מפיצים את המידע‬ ‫לכלל היישוב‪" .‬תנאי מרכזי להצלחת הפ־‬ ‫רויקט הוא התגייסות של הישוביים לני־‬ ‫סוח האמנה‪ ,‬ובהמשך ‪ -‬הטמעתה והשי־‬ ‫מוש בה בשעת הצורך‪ .‬יש חשיבות רבה‬ ‫בקשר ובשיתוף הפעולה בין כל העוסקים‬ ‫בנושא‪ ,‬הן ביישובים והן במועצה‪".‬‬ ‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫דיווח‪ ,‬טיפול‪,‬‬ ‫מעקב‬ ‫חוליה מרכזית בתהליך הטיו‬ ‫פול באלימות היא הדיווח‪ ,‬המאו‬ ‫פשר "הצפה" של גילויי האלימות‬ ‫למודעותם של הגורמים האמוו‬ ‫רים לטפל בהם‪ .‬מוקד המועצה‬ ‫(טל‪ )04-6520100 .‬הוא הכתובת‬ ‫המיידית לדיווחים על מקרי אליו‬ ‫מות‪ ,‬והוא פועל ‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬ ‫יתרונות הדיווח למוקד נעוצים‬ ‫בזמינותו( (‪ 24‬שעות ביממה) והא�פ‬ ‫שרות להתייעץ ולהפעיל שיקול‬ ‫דעת לפני הגשת תלונה‪ ,‬ובמידת‬ ‫הצורך ‪ -‬עידכון של הגורמים הר־‬ ‫לוונטיים על ידי המוקד‪ .‬באופן זה‬ ‫מתאפשר מעקב אחר המקרים‪ ,‬וכל‬ ‫מקרה נבחן בתוך ההקשר הרלוונטי‬ ‫ האם היו מקרים דומים בעבר‪ ,‬האם‬‫יש "שטחים מזמנ ֵי אלימות" ביישוב‬ ‫הנדון‪ ,‬וכיו"ב ‪ -‬ולא באופן מנותק‪.‬‬ ‫כל הדיווחים מטופלים תוך שמירה‬ ‫קפדנית על צנעת הפרט‪.‬‬ ‫בראש מחלקת הביטחון עומד‬ ‫הקב"ט משה אלקנה‪ .‬בראש כו־‬ ‫חות השיטור הקהילתי עומד רפ"ק‬ ‫רון רוזנר‪ ,‬שמפעיל בין השאר את‬ ‫"המתמי"ד" ‪ -‬כוחות מתנדבי המ־‬ ‫שמר האזרחי במועצה‪ .‬סגניתו היא‬ ‫פקד ליטל אופיר‪ ,‬ורס"ר רועי כהן‬ ‫הוא החוליה המקשרת בין השיטור‬ ‫הקהילתי למשטרה הכחולה‪.‬‬

‫צילום אילוסטרציה‬

‫לא לבדן‬ ‫משרה חדשה במועצה‪ :‬עובדת סוציאלית‬ ‫שתתמקד בטיפול בנערות‬ ‫אחד הצעדים החשובים שנקטה‬ ‫המועצה במסגרת תוכנית "עיר ללא‬ ‫אלימות" ‪ -‬צוות קהילה ורווחה הוא‬ ‫הקצאת משרה לעובדת סוציאלית‬ ‫שתתמקד בטיפול בנערות‪" .‬זה נושא‬ ‫שזעק מתוך המיפוי שערכנו‪ ",‬מסביו‬ ‫רה אתי גפן‪ ,‬מנהלת מחלקת הרווחה‪.‬‬ ‫"פגיעה בנערות היא עניין רגיש‪ ,‬ולעו‬ ‫תים קרובות הן אינן מדווחות על הפו‬ ‫גיעה‪ .‬לכן חשוב שיהיה גורם שמופו‬ ‫קד באופן ספציפי על הנושא‪ ,‬מישהו‬ ‫שיהיה קשוב לנערות במצוקה ויידע‬ ‫לתת להן מענה‪".‬‬ ‫בעקבות ההחלטה להקצות לעניין‬ ‫זה משרה ספציפית נבחרה לתפקיד‬ ‫עו"ס גלית צור יוסף‪ ,‬כיום תושבת גבת‪,‬‬ ‫שעבדה במחלקת הרווחה עוד בהיותה‬ ‫סטודנטית לעבודה סוציאלית‪" .‬התפ־‬ ‫קיד שלי משלב טיפול פרטני עם עבודה‬ ‫מערכתית‪ .‬אני עובדת במעגלים שהנע־‬ ‫רה משתייכת אליהם ‪ -‬בית ספר‪ ,‬מש־‬ ‫פחה‪ ,‬מדריכי נוער ביישובים ‪ -‬אם כי‬ ‫ההתמקדות תהיה תמיד בקשר האישי‪,‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫אחת על אחת‪ ,‬והמחויבות העליונה שלי‬ ‫תהיה תמיד לנערה‪".‬‬ ‫כיצד מוגדר התפקיד הזה? "זה תפ־‬ ‫קיד חדש ולכן אין לו הגדרה קשיחה‪,‬‬ ‫אבל אני דווקא מרוצה מההזדמנות‬ ‫הזאת ‪ -‬זה מרגש מאוד לבנות תפקיד‬ ‫ולא להיכנס לנעליים של מישהו אחר‪,‬‬ ‫להגדרות מוכנות‪ .‬זאת זכות גדולה‬ ‫לעבוד במחלקת הרווחה במועצה ‪ -‬יש‬ ‫כאן תמיכה אישית והדרכה מקצועית‬ ‫ברמה נדירה‪".‬‬ ‫באילו גילאים מדובר? "אנחנו מד־‬ ‫ברים על סביבות הטווח של גילאי‬ ‫‪188‬־‪ ,12‬אך זוהי הגדרה גמישה‪ .‬הק�ש‬ ‫רים המשמעותיים ביותר בגיל הזה הם‬ ‫עם 'קבוצת השווים'‪ ,‬כלומר בני גילה‬ ‫של הנערה‪ .‬הדינמיקה של היחסים‬ ‫איתם קובעת במידה רבה את הביטחון‬ ‫העצמי שלה‪ ,‬את תפיסתה את עצמה‬ ‫וכך גם את עתידה‪ .‬לאור ההקשר הזה‬ ‫אנחנו צריכים להבין את ההשלכות‬ ‫הקשות של חרם‪ ,‬של נידוי ושל פגיעות‬ ‫אחרות‪ ,‬בגוף ובנפש‪".‬‬

‫לראות את התלמיד‬ ‫דפנה אייל נכנסה לאחרונה לתפו‬ ‫קיד "מדריכת מוגנות" בבית הספר‬ ‫עמקים־תבור במזרע‪ .‬היא אחת‬ ‫משלושה מדריכי מוגנות שהחלו‬ ‫לעבוד בבתי ספר במועצה (השניים‬ ‫האחרים ‪ -‬ביפעת ובנהלל)‪.‬‬ ‫מדריכי מוגנות‪ ,‬על פי הגדר־‬ ‫תם בתוכנית "עיר ללא אלימות"‪,‬‬ ‫פועלים לצמצום הנשירה הסמויה‪,‬‬ ‫האלימות והעבריינות בבית הספר‪.‬‬ ‫מטרתם אינה השלטת משמעת אלא‬ ‫איתור תלמידים הנתקלים בקשיים‬ ‫בכיתה או בדינמיקה החברתית בבית‬ ‫הספר‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם משמשים חוליה‬ ‫מקשרת בין התלמיד למורה‪.‬‬ ‫"קודם עבדתי בהדרכות עם בעלי‬ ‫חיים‪ ,‬ובמשך הרבה שנים ‪ -‬בחינוך‬ ‫הלא פורמלי בקיבוצים‪ ",‬אומרת‬ ‫דפנה‪" .‬לא מזמן עזבתי את טבעון‬ ‫ועברתי לעמק‪ ,‬וכך הגעתי לתפקיד‬ ‫הזה‪".‬‬ ‫מה את עושה בעצם?‬ ‫בעיקר משוטטת בשטח‪ ,‬כלומר‬ ‫בבית הספר‪ ,‬משבע וחצי בבוקר ועד‬ ‫אחרי שאחרוני התלמידים עוזבים את‬ ‫בית הספר‪ .‬אני פוגשת את התלמי־‬ ‫דים ש"משוטטים" בזמן השיעורים‬

‫דפנה אייל‬

‫ומנסה להבין מה מפריע להם ‪ -‬האם‬ ‫זאת תוקפנות של תלמידים אחרים‪,‬‬ ‫נידוי חברתי‪" ,‬ירידות"‪ ,‬חיכוכים עם‬ ‫המורה או קושי לימודי‪.‬‬ ‫ואיך את מטפלת בהם?‬ ‫אני לא "מטפלת" בהם אלא בעי־‬ ‫קר פוגשת‪ ,‬מקשיבה‪ ,‬מלווה ומנסה‬ ‫לגשר ביניהם לבין המורים‪ .‬המטרה‬ ‫היא לעזור להם לחזור לתיפקוד מלא‬ ‫בכיתה‪ ,‬לא בכפייה אלא מתוך היכ־‬ ‫רות איתם ועם הבעיות הספציפיות‬ ‫שלהם‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫נוער‬

‫זה נוער זה?‬ ‫כן! והנה ראיון אופטימי במיוחד עם כמה מהאנשים שמכירים אותו מקרוב‬

‫ב־‪ 9‬באוקטובר האחרון התכנסו‬ ‫‪ 1,800‬ילדים ובני נוער למרגלות תל‬ ‫שימרון‪ ,‬לטקס שסיכם יום של טיולים‬ ‫ברחבי העמק‪ .‬זה היה טקס פתיחת השנה‬ ‫האזורי‪ ,‬שנערך הפעם בסימן מאה שנות‬ ‫התיישבות עברית בעמק‪ 1,500 .‬הורים‬ ‫ישבו בשדה וצפו במסכת ובמפקד האש‬ ‫שנערך בסיומו של הארוע‪.‬‬ ‫איך זה עובד? איך מוציאים אותם מה־‬ ‫בית? מיהם האנשים שמניעים את המער־‬ ‫כת הגדולה הזו? כדי להשיב על השאלות‬ ‫האלה זימנו לשיחה את אנשי מחלקת‬ ‫הנוער ושישה מהמד"בים (מדריכים בוג־‬ ‫רים) הפעילים ביישובי המועצה‪.‬‬ ‫מיה בירמן‪ ,‬מנהלת מחלקת הנוער‬ ‫מבית שערים‪ ,‬שנכנסה לתפקיד לפני‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬יודעת שהפעילות הבל־‬ ‫תי־פורמלית בתחום הנוער אינה אתגר‬ ‫פשוט‪" .‬הנוער כיום מחובר מאוד לעולם‬ ‫הווירטואלי‪ ,‬ורגיל לשנות דברים בלחיצת‬ ‫כפתור או בהזזת עכבר‪ .‬אנחנו מאמינים‬ ‫שביכולתנו להיות רלוונטיים ולזמֵן חוויה‬ ‫אחרת‪ ,‬משהו שהם לא חווים במערכות‬ ‫אחרות‪ .‬לשם כך צריך לחזק ולפתח בקרב‬ ‫בני הנוער 'שרירים' שונים שהתנוונו עם‬ ‫הזמן‪ :‬השריר התקשורתי‪ ,‬שמאפשר לנהל‬ ‫שיחה עמוקה‪ ,‬פנים אל פנים ולא דרך‬ ‫הצ'ט; השריר הערכי‪ ,‬שמכוון אותנו‬ ‫כמצפן ומאפשר לנו להיות סו־‬ ‫בלניים לאחר ולשונה ולפ־‬ ‫עול מתוך מחשבה ואמונה;‬ ‫השריר החברתי‪ ,‬שמא־‬ ‫פשר לנו להבין שהוא‬ ‫שייך לקבוצה ממשית‪,‬‬ ‫פוגעים‬ ‫ושכשאנחנו‬ ‫באדם ־ האדם נפגע כי‬ ‫הוא לא אדם וירטואלי‪.‬‬ ‫"אנחנו מאפשרים רי־‬ ‫ענון של השרירים האלה ־‬

‫‪12‬‬

‫אם חניך שוכח את התירס במחנה‪ ,‬לקבוצה‬ ‫לא יהיה תירס בארוחת הצהריים‪ ,‬וככה הוא‬ ‫יתנסה באחריות‪ .‬אם למישהו מהקבוצה‬ ‫קשה בטיול‪ ,‬נעצור ונעזור לו גם אם לא‬ ‫נגיע ראשונים‪".‬‬

‫כל יישוב והסיפור שלו‬ ‫על פעילות תנועת בני המושבים (הת־‬ ‫נועה הגדולה בעמק) אחראי במועצה אודי‬ ‫שניצר‪ ,‬בן מושב בית לחם; מאור הררי‬ ‫מאחוזת ברק הוא רכז המפעלים; ועל תחום‬ ‫ההדרכה ופעילות י'־י"א אחראית הדר‬ ‫ספר‪ ,‬בת קיבוץ שריד‪ .‬למרות ה"מטרייה"‬ ‫המועצתית בונה כל מד"ב את הפעילות‬ ‫בהתאם לאופיו של היישוב‪ ,‬ובשיתוף עם‬ ‫בעלי התפקידים ביישוב ‪ -‬רכזי חינוך‬ ‫(העובדים בשכר) והורים מתנדבים (נאמ־‬ ‫ני נוער)‪ .‬חלק ניכר מהפעילות היישובית‬ ‫מתקיים במסגרת תנועת הנוער‪ ,‬ובנוסף‬ ‫מתקיימת פעילות חינוכית בלתי פור־‬ ‫מלית‪ ,‬המביאה לידי ביטוי את המסורת‬ ‫היישובית ונותנת במה גם לבני הנוער‬ ‫שאינם לוקחים חלק בפעילות התנועתית‪.‬‬ ‫גם כאן בא לידי ביטוי השוני בין היישו־‬ ‫בים‪ .‬יותם בן שץ (בן מושב כפר יהושע)‬ ‫מדריך במושב מרחביה‪ ,‬ועוסק בנושאים‬ ‫שמעניינים אותו ‪ -‬פערים חברתיים־כל־‬

‫כליים‪ ,‬בטיחות בכבישים‪ ,‬הכנה לגיוס‬ ‫ועוד‪ .‬בנוסף הוא מלווה את צוות ההדרכה‬ ‫התנועתי (מד"צים) הפועל במושב‪.‬‬

‫תנועה ועוד‬ ‫"השנה נבחר להיות נושא ההדרכה המ־‬ ‫רכזי "מאה שנות התיישבות בעמק‪ ",‬אומ־‬ ‫רת הדר ספר‪" .‬הנושא בא לידי ביטוי בפ־‬ ‫עילות האזורית וגם בפעילויות היישוביות‪,‬‬ ‫שמטרתן לחזק את הקשר של הצעירים לי־‬ ‫שוב ולעמק‪ ".‬המד"ב להב חדידה ממושב‬ ‫ציפורי מספר‪" :‬איתרנו חומר מהעבר‪ ,‬יש־‬ ‫בנו עם אחד המייסדים והכנו מופע היסטו־‬ ‫רי בסגנון של פעם"‪" .‬זה ממש הכניס את‬ ‫הילדים לעניין‪ ,‬ונתן להם קצת מושג איך‬ ‫התחיל המקום שהם חיים בו‪".‬‬

‫המימד הערכי‬ ‫רוב המד"בים הם אנשי תנועה "משופ־‬ ‫שפים" ־ חניכים שהפכו למדריכים ועלו‬ ‫בסולם ההדרכה‪ .‬סיפורו של ארז בוצר‪,‬‬ ‫מד"ב תל עדשים‪ ,‬שונה‪" .‬גרתי ביקנעם‬ ‫המושבה‪ ,‬והתנועה הפעילה שם הייתה‬ ‫הצופים‪ .‬זה לא דיבר אלי בכלל‪ ,‬אבל‬ ‫בחטיבת הביניים הכרתי חבר'ה ממושב‬ ‫היוגב‪ ,‬ושמעתי מהם על פעילות בני המו־‬ ‫שבים‪ .‬כיום‪ ,‬בפעילות בתל עדשים‪ ,‬אני‬

‫מפצה את עצמי על החסך הזה‪".‬‬ ‫העבודה אינה פשוטה‪ ,‬והקשיים רבים‪,‬‬ ‫אומר ארז‪" .‬התפקיד של ההורים מרכ־‬ ‫זי מאוד‪ ,‬וכשהילד עובר חוויה חברתית‬ ‫וערכית טובה‪ ,‬הרווח הוא שלהם‪ .‬וגם אם‬ ‫הילד חוזר הביתה ומספר שהיה משעמם‪,‬‬ ‫אני אומר להורים ־ לא נורא‪ ,‬אם שיעמם‬ ‫לו זה אומר שהוא הקשיב‪ .‬לי יש סבלנות‪,‬‬ ‫וזה מרכיב חשוב מאוד בעבודה חינוכית‪.‬‬ ‫"חשוב לי מאוד גם לחזק ילדים שנמ־‬ ‫צאים בשוליים החברתיים‪ .‬הפעילות הב־‬ ‫לתי פורמלית היא הזדמנות לנערים רבים‬ ‫שלא משתלבים חברתית בבית הספר‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬בפעילות הנוער‪ ,‬הדגש הוא חברתי‬ ‫־ 'הישגים' לא מעניינים אותי‪ ,‬ואפילו לא‬ ‫נורא אם הנושא שרציתי להעביר לא נקלט‬ ‫במלואו‪ .‬חשובה לי הדינמיקה ־ לשים לב‬ ‫למה שהילד אמר‪ ,‬להבין למה הילדה הזאת‬ ‫בכתה‪ .‬זה אחד התפקידים המרכזיים שלי‪".‬‬ ‫ארז מאמין שהמימד הערכי של הפעי־‬

‫לות עם הנוער הוא העיקר‪" .‬זה לא פשוט‬ ‫בגיל הצעיר‪ ,‬אבל אני מאמין שאם נעבוד‬ ‫על זה מספיק עם המד"צים ועם בני הנוער‬ ‫גם זה יקרה ־ פעילות רצינית‪ ,‬ערכית ומ־‬ ‫שמעותית‪ .‬המשחקים והכיף ־ ערב פויקה‪,‬‬ ‫טיול בוץ ־ הכרחיים‪ ,‬אבל חשוב שנזכור‬ ‫שהם רק אמצעי‪ .‬המטרות הן קשר‪ ,‬גיבוש‬ ‫חברתי‪ ,‬דיון‪ ,‬עבודה ערכית‪ .‬אני לא נמצא‬ ‫כאן כדי לבדר את הילדים או 'להעביר להם‬ ‫את הזמן'‪ ,‬וחשוב לי שבסוף השנה אוכל‬ ‫לומר לעצמי שהשגתי כמה דברים משמ־‬ ‫עותיים‪".‬‬

‫המנדט החינוכי‬ ‫גלית וסרמן‪ ,‬מד"בית בכפר יהושע‪ ,‬מצ־‬ ‫טרפת לעמדתו‪" .‬המנדט שלנו הוא חינוכי‪,‬‬ ‫לא בידורי‪ .‬לכן‪ ,‬בפעולות אנחנו צריכים‬ ‫להעביר את המסר הערכי בדרך שתהיה‬ ‫רלוונטית לעולם התוכן של החניכים ולא‬ ‫בדרך של 'חפירה'‪ .‬למשל ־ לדבר על לכי־‬ ‫דות לאור פרק ב'הישרדות' ־ מהי לכידות‬ ‫קבוצתית‪ ,‬למה חשוב לעזור לחלש ולמה‬ ‫אנחנו לא נדיח אף אחד מהקבוצה שלנו‪,‬‬ ‫ובכלל ־ להבין שיחסים אמיתיים לא קשו־‬ ‫רים למספר ה־‪ like‬שקיבלנו בפייסבוק‪".‬‬

‫הילדים שלנו‬ ‫המד"בים מדברים בלהט רב על עבוד־‬ ‫תם עם הנוער‪ ,‬שאותו הם מכנים "הילדים‬ ‫שלנו"‪ .‬הם מאמינים ביכולתם להשפיע‬ ‫ולהוביל לשינוי בחברה היזרעאלית והיש־‬ ‫ראלית‪ ,‬ולהוציא מכאן מנהיגות שתשנה‬ ‫את המציאות מתוך הערכים שהיא ינקה‬

‫בשדות העמק‪ .‬מורן ניר‪ ,‬שעבדה במשך‬ ‫שמונה שנים כמד"בית בתל עדשים‪,‬‬ ‫יודעת שהסבלנות‪ ,‬ההתמדה והנתינה הן‬ ‫תנאי הכרחי לקיומו של המד"ב והפיכ־‬ ‫תו למשמעותי עבור הנוער‪" .‬את הפירות‬ ‫קוטפים לפעמים רק אחרי שנים‪ ",‬היא‬ ‫אומרת‪" ,‬אבל ברור שניתן לראות גם שי־‬ ‫נויים קטנים מההתחלה‪ ,‬ומהם שואבים את‬ ‫הכוחות‪".‬‬

‫אחר כך‪ ,‬בחוץ‬ ‫כדי להבין מיהו הבוגר של החינוך‬ ‫היזרעאלי דיברנו עם כמה מצעירי העמק‬ ‫המתנדבים ברחבי הארץ במסגרת שנת‬ ‫שירות‪.‬‬ ‫"נזרקתם למים מאוד עמוקים‪ ,‬אבל אתם‬ ‫מצליחים לשחות‪ ".‬כך אמר ראש המועצה‬ ‫אייל בצר למאיה לב (אלון הגליל) ולעו־‬ ‫מרי גולדווין (גניגר‪/‬תל עדשים) ־ אשר‬ ‫בחרו לדחות את גיוסם לצה"ל בשנה למען‬ ‫תרומה לקהילה (ש"ש) ו"משרתים" בפני־‬ ‫מיית "רננים" בזכרון יעקב‪ .‬נציגי המועצה‬ ‫ביקרו ב"רננים" במסגרת הביקור השנתי‬ ‫אצל ש"ש מעמק יזרעאל‪ .‬דותן זילבר‪ ,‬רכז‬ ‫ש"ש בפנימייה‪ ,‬אומר שזו הפעם הראשונה‬ ‫שראש מועצה מגיע לבקר ש"ש ב"רננים"‪.‬‬ ‫"זה הרשים אותי מאוד‪ ,‬ההתעניינות של‬ ‫המועצה בפעילות של מאיה ועומרי אצ־‬ ‫לנו‪ ",‬הוא אומר‪.‬‬ ‫"רננים" היא פנימייה פוסט־אישפוזית‪,‬‬ ‫שבה מתגוררים ילדים ונערים שהגיעו‬ ‫אליה ממקומות שונים‪ .‬כל אחד מהש"ש‬ ‫אחראי על קבוצת ילדים (‪ 15‬ילדים או ‪12‬‬

‫נערים) ונמצא איתה משש וחצי בבוקר עד‬ ‫תשע בערב‪ .‬הש"ש משכימים את הילדים‪,‬‬ ‫עוזרים להם בהתארגנות ־ מצחצוח שיניים‬ ‫וקשירת נעליים ועד עזרה בארוחת הבו־‬ ‫קר ־ ושולחים אותם לבית הספר‪ .‬בצהריים‬ ‫הם מקבלים אותם ומלווים אותם עד סוף‬ ‫היום‪" .‬זה יום עבודה ארוך וקשה‪ ",‬אומר‬ ‫זילבר‪" ,‬עם אחריות על כל תחומי החיים‬ ‫של הילדים‪ .‬וזו התמודדות עם 'הקצה של‬ ‫הקצה'‪ .‬יש כאן מקרים קשים מאוד‪ ,‬וגם‬ ‫מבוגרים מתקשים להתמודד עם המציאות‬ ‫הזאת‪ .‬לנערים בני ‪ 18‬זה בוודאי קשה‬ ‫מאוד‪ ,‬למרות הליווי המקצועי הצמוד‬ ‫שהם מקבלים‪".‬‬ ‫זילבר מספר ששנת השרות בפנימייה‬ ‫היא משמעותית ואינטנסיבית כל כך‪,‬‬ ‫שכאשר היא מסתיימת חשים רבים מהש"ש‬ ‫ריקנות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬בשביל מי‬ ‫שיוצא מכאן‪ ,‬הצבא הוא משחק ילדים‪ .‬יש‬ ‫כאן תכנים קשים מאוד‪".‬‬ ‫זילבר אינו מסתיר את הערכתו העמוקה‬ ‫למאיה ולעומרי‪" .‬שניהם בולטים מאוד‬ ‫ביכולתם ליזום דברים חדשים ולהוציא‬ ‫אותם לפועל‪ .‬העבודה השגרתית כאן‬ ‫קשה מספיק‪ ,‬וזה לא מובן מאליו שהצעי־‬ ‫רים האלה גם יחשבו על פעילויות נוספות‪,‬‬ ‫אבל זה מה שהם עושים‪ .‬יש כאן פרויקט‬ ‫של גינה טיפולית‪ ,‬וטקסים שהם עושים‪,‬‬ ‫ועוד המון דברים שנעשים ביוזמת הקומו־‬ ‫נה של הש"ש‪".‬‬

‫איך נראה חושך‬ ‫מאיה לב אחראית על קבוצה של ‪14‬‬ ‫בנות בגיל ‪14‬־‪" .8‬חשבתי על אפשרויות‬ ‫אחרות של ש"ש‪ ,‬למשל בחברה להגנת‬ ‫הטבע‪ ,‬אבל בסופו של דבר החלטתי שפ־‬ ‫נימייה תהיה הדבר הכי משמעותי ־ עבודה‬ ‫עם אוכלוסייה אחרת לגמרי ממה שהכרתי‪.‬‬ ‫"הגענו בסוף אוגוסט וחטפנו שֹוק‪ ,‬כי לא‬ ‫חשוב כמה יספרו לך על‬ ‫המקום ־ אי אפשר‬ ‫להבין את זה בלי‬

‫להיות כאן‪ .‬זה כמו שאי אפשר להסביר‬ ‫איך נראה חושך‪".‬‬ ‫"כיום אני מבינה שהעמק הוא בועה‪ ,‬אבל‬ ‫הוא גם מקור לערכיות עמוקה שמאפשרת‬ ‫לי לעשות את מה שאני עושה כיום‪ .‬גדלתי‬ ‫בתוך התנועה‪ ,‬וכמובן יצאתי להדרכה‪ .‬גם‬ ‫בית הספר בנהלל היה חוויה נהדרת ־ הייתי‬ ‫מוכנה לחזור לשם עכשיו‪ .‬קיבלנו שם המון‬ ‫חופש‪ ,‬בעיקר בי"ב‪ ,‬לנהל פרויקטים‪ ,‬לח־‬ ‫וות מנהיגות‪ ,‬להשתתף בפעילות חברתית‪.‬‬ ‫גם בהיבט הלימודי היה מעולה‪.‬‬ ‫"באלון הגליל‪ ,‬ובעמק בכלל‪ ,‬ספגתי‬ ‫ערכים כמו כבוד ואחריות‪ .‬הערכיות הזאת‬ ‫של העמק בולטת אפילו בהשוואה לשאר‬ ‫החבר'ה בגילנו שאנחנו פוגשים בש"ש ־‬ ‫כאלה שבאו מרקע דומה‪ .‬ברור לי שזה לא‬ ‫מקרה ששיעור הגיוס לקרבי כל כך גבוה‬ ‫בעמק‪ .‬יש תחושה שאנחנו חלק ממעצמה‪".‬‬

‫סיבה לגאווה‬ ‫טל שחר (תל עדשים) היא ש"ש בפני־‬ ‫מייה אחרת "בית טף" בפרדס חנה‪ ,‬שם‬ ‫היא מדריכה קבוצת בנים בגיל מעורב (ט'‬ ‫עד י"ב)‪" .‬יש לי תפקידים מוגדרים‪ ,‬אבל‬ ‫המשימה העיקרית היא יצירת אמון וקשר‪,‬‬ ‫הקשבה ותמיכה רגשית‪ .‬זו פנימייה שיקו־‬ ‫מית־טיפולית‪ ,‬ומרבית הילדים כאן הוצאו‬ ‫מהבית על ידי שירותי הרווחה‪ .‬הם צריכים‬ ‫המון תשומת לב ותמיכה‪".‬‬ ‫טל‪ ,‬שהיתה פעילה בתנועה והתנדבה‬ ‫במד"א‪ ,‬בטוחה שלחינוך ה"יזרעאלי" יש‬ ‫משמעות רבה במה שהיא עושה כיום‪" .‬גם‬ ‫אחותי היתה בשנת שירות‪ ,‬ולי היה ברור‬ ‫שאני רוצה משהו בכיוון הזה‪ ,‬הטיפולי‪.‬‬ ‫המועצה פעילה מאוד בחשיפת האפש־‬ ‫רויות השונות לשנת שירות‪ ,‬ויש בעמק‬ ‫המון מודעות לנושא‪ .‬ברור לכולם כמה‬ ‫השנה הזאת חשובה‪ ,‬והיקף היציאה לשנת‬ ‫שירות היא בהחלט סיבה לגאווה‪".‬‬ ‫"כבר במיונים לפני כשנה בלטה טל‬ ‫בנוכחותה המרשימה‪ ,‬בביטחון ובמק־‬ ‫צועיות שהביאה עמה‪ ",‬אומרת אילנית‬ ‫שושן‪ ,‬רכזת המרכזיה החינוכית המקו־‬ ‫מית בפנימייה‪" .‬ההתאמה שלה לקבוצת‬ ‫הבנים הבוגרים‪ ,‬שהיא קבוצה מאתגרת‬ ‫במיוחד‪ ,‬היתה כמעט מיידית‪ .‬ברור לנו‬ ‫כיום שלש"ש בוגרי התנועה קל יותר בע־‬ ‫בודה החינוכית‪ ,‬והם מביאים עמם מטען‬ ‫ערכי מכובד וניסיון רב בתחומי ההדרכה‪.‬‬ ‫אין לי ספק כי איכויותיה של טל מעידות‬ ‫על הרקע שלה ־ בית הוריה‪ ,‬התנועה שבה‬ ‫התחנכה והיישוב שבו גדלה‪".‬‬

‫"השינוי הוא אתגר‪ ,‬לא בעיה‪".‬‬ ‫מימין לשמאל‪ :‬יותם בן שץ‬ ‫(מד"ב במושב מרחביה)‪ ,‬נעמה‬ ‫פישמן (מד"בית חנתון)‪ ,‬גלית‬ ‫וסרמן (מד"בית כפר יהושע)‪,‬‬ ‫להב חדידה (מד"ב צפורי)‪,‬‬ ‫ארז בוצר (מד"ב תל עדשים)‬ ‫ומאי בראלי (מד"בית הסוללים)‬

‫‪13‬‬

‫ציונות אחרת‬

‫שותפות של‬

‫תא"ל ג'ק יעקבי נחת מחיל האוויר היישר לתפקיד יו"ר "שותפות ‪ ,"2000‬אבל בעיניו המעבר הזה‬ ‫אינו חד כפי שהוא נראה‪" :‬הגנתי על אזרחי ישראל‪ ,‬וכעת אני פועל לשמירה על העם היהודי"‬ ‫‪ 31‬שנה אחרי שהתגייס לחיל‬ ‫האוויר יצא ג'ק יעקבי‪ ,‬כיום תושב‬ ‫תמרת‪ ,‬לחופשת פרישה מצה"ל‪" .‬היה‬ ‫לי ברור שאני רוצה להתנדב‪ ,‬ולהיות‬ ‫מעורב באופן משמעותי בפעילות‬ ‫חברתית או לאומית כלשהי‪ .‬חשבתי‬ ‫על קידום מעמד הבדואים באזור‪ ,‬ועל‬ ‫אפשרויות אחרות‪ ,‬אבל שיחת טלפון‬ ‫אחת‪ ,‬ערב היציאה לחופשת הפרישה‪,‬‬ ‫פתחה בפני אפשרות מיידית לתרום‬ ‫במקום בעל השפעה רחבה‪".‬‬ ‫שיחת הטלפון הגיעה מיוסי אקרמן‪,‬‬ ‫תושב בית לחם הגלילית ונשיא אל־‬ ‫ביט‪ ,‬שהציע לג'ק להחליף אותו בת־‬ ‫פקיד יו"ר שותפות ‪" .2000‬זה תפקיד‬ ‫התנדבותי‪ ",‬מסביר ג'ק‪" ,‬עם משמעות‬ ‫חברתית ולאומית עצומה‪ .‬ההתלבטות‬ ‫היתה קצרה‪ ,‬ומהר מאד הבנתי שהת־‬ ‫פקיד הזה עונה על מה שאני מחפש‪".‬‬ ‫היית מודע לפעילות הזאת קודם?‬ ‫לא מספיק‪ ,‬אם כי "התחככתי" בה‬ ‫מספר פעמים מבלי שידעתי ‪ -‬שני‬ ‫ילדיי השתתפו במחנה הקיץ "טאמ־‬ ‫רק" בארה"ב‪ ,‬ואחת מבנותיי השתתפה‬ ‫בקייטנת האנגלית בעמק‪ .‬שני אלה‬ ‫פרויקטים של השותפות‪ ,‬ואני אפילו‬ ‫לא ידעתי‪".‬‬ ‫ג'ק גדל בקיבוץ גונן שבעמק החולה‪.‬‬ ‫ב־‪ 1979‬התגייס לחיל האוויר‪ .‬החודש‬ ‫הוא השתחרר‪ ,‬בדרגת תא"ל‪ ,‬מחיל‬ ‫האוויר ומצה"ל אחרי ‪ 31‬שנות שירות‬ ‫ מפרח טיס ועד לראש חטיבת אמצ־‬‫עים מיוחדים במטה הכללי‪ .‬הוא ימשיך‬ ‫לטוס במילואים‪ ,‬כאן בעמק כמובן‪.‬‬ ‫בין תפקידיו בצבא ‪ -‬פיקוד על שתי‬ ‫טייסות קרב ועל שני בסיסים של חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬ביניהם בסיס רמת דוד‪ .‬לפני‬ ‫כחמש שנים‪ ,‬עם סיום הפיקוד על בסיס‬ ‫רמת דוד‪ ,‬עבר יחד עם אשתו סלעית‬ ‫וילדיו מן הבסיס לתמרת‪.‬‬ ‫למה תמרת?‬ ‫נולדתי בעמק החולה‪ ,‬וזה נוף ילדו־‬ ‫תי‪ ",‬הוא אומר‪" ,‬אבל כמעט כל שנותי‬ ‫כבוגר וכטייס עברו עלי ועל אשתי כאן‬ ‫בעמק‪ .‬גרנו בבסיס רמת דוד קרוב לע־‬ ‫שרים שנה‪ ,‬כמעט ברציפות‪ .‬כל ילדינו‬ ‫נולדו בבסיס‪ ,‬וזה חיבר אותנו לעמק‪.‬‬ ‫חוץ מזה‪ ,‬לאחר כל כך הרבה שנים‬ ‫וכמה מעברים מרגישה המשפחה כולה‬ ‫שעמק יזרעאל הוא הבית‪.‬‬ ‫איך אתה מסתדר עם המעבר החד‬ ‫מחיל האוויר לפעילות ההתנדבותית‬ ‫ב"שותפות ‪?"2000‬‬ ‫בתפקידים שביצעתי בחיל האוויר‬ ‫כטייס‪ ,‬מפקד טייסת‪ ,‬מפקד בסיס‪,‬‬ ‫המשימה היתה שמירה על אזר־‬

‫‪14‬‬

‫יעקבי (משמאל) בסיור בדטרויט במסגרת ועדת ההיגוי של "שותפות ‪"2000‬‬

‫חי ישראל‪ .‬כעת אני שותף לפעי־‬ ‫לות למען משימה דומה אבל רחבה‬ ‫בהרבה‪ :‬שמירה על המשך קיומו‬ ‫של העם היהודי בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫בחזית הישראלית אנו פועלים בעיקר‬ ‫לצמצום הפערים בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫בחזית הרחבה יותר אנחנו פועלים‬ ‫לחיזוק הזהות היהודית‪ ,‬לחיזוק הקשר‬ ‫בין מדינת ישראל לתפוצות ולבלימת‬ ‫ההתבוללות‪ .‬לכן אני תופס את השו־‬ ‫תפות כפעילות השומרת על קיומו של‬ ‫העם היהודי‪.‬‬ ‫אבל בצבא עסקת בטיס ובפיקוד‪,‬‬ ‫וכאן החינוך תופס מקום מרכזי‪.‬‬ ‫גם בצבא החינוך תפס מקום מרכזי‬ ‫בפעילותי כמפקד‪ .‬כמפקד טייסת וכמ־‬ ‫פקד בסיס אתה חייב לתפוס את עצמך‬ ‫גם כמחנך‪ .‬מגיעים אליך אנשים מכל‬ ‫מיני מקומות‪ ,‬עם רקע מגוון מאוד‪,‬‬ ‫ואתה נדרש לדאוג לא רק לתפקוד‬ ‫הצבאי התקין שלהם‪ ,‬אלא גם לחי־‬ ‫נוך שלהם כאזרחים וכדֹור העתיד של‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬אתה חייב לסייע להם‬ ‫להשתלב בהוויה הצבאית באופן חיובי‪,‬‬ ‫ולצאת מהשירות חזקים יותר‪ ,‬שלמים‬

‫יותר‪ ,‬בוגרים יותר ומבינים טוב יותר‬ ‫מה הם עושים בארץ הזו ומדוע‪.‬‬ ‫מה הקשר בין השותפות למועצה‬ ‫האזורית?‬ ‫השותפות פועלת לטיפוח קשרים‬ ‫בין קהילות יהודיות בארה"ב לקהילות‬ ‫בישראל‪ ,‬והיא עושה זאת גם באמ־‬ ‫צעות הרשויות המקומיות‪ .‬שותפות‬ ‫‪" 2000‬גליל מרכזי" מקיימת שותפות‬ ‫בין קהילת דטרויט (וסביבתה) לשלוש‬ ‫רשויות מקומיות בישראל‪ :‬עמק יזר־‬ ‫עאל‪ ,‬נצרת עלית ומגדל העמק‪ .‬בעבר‬ ‫ניהלו את הקשר ראשי הרשויות עצמם‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הוחלט למנות יושבי‬ ‫ראש מתנדבים לכל שותפות‪ .‬יוסי אק־‬ ‫רמן היה היו"ר הראשון ועשה עבודה‬ ‫נפלאה‪ .‬שלושת ראשי הרשויות שלנו‬ ‫הם שותפים נלהבים בפעילות ‪ -‬וכאן‬ ‫בעמק המעורבות שלהם רבה‪ ,‬עמוקה‬ ‫ומבורכת‪.‬‬ ‫מה המשמעות של הקשר עם קהילת‬ ‫דטרויט?‬ ‫בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב‪,‬‬ ‫שככל הנראה פגע בישראל במי־‬ ‫דה פחותה‪ ,‬השתנה משהו בסיסי בי־‬

‫חסים בין הקהילות‪ ,‬כמו גם בקשר‬ ‫שבין יהדות התפוצות ומדינת ישראל‪.‬‬ ‫אם עד לפני חמש שנים היה הקשר‬ ‫"שטוח" ‪ -‬קרי‪ ,‬צד אחד תורם וצד‬ ‫אחד בונה את המדינה‪ ,‬במתכונת של‬ ‫"דוד עשיר ומדינה ענייה" ‪ -‬בא המ־‬ ‫שבר והציב את יהדות התפוצות במצב‬ ‫מוזר‪ .‬מדינת ישראל נתפסת כמדי־‬ ‫נה בעלת חוסן כלכלי ברמה עולמית‪,‬‬ ‫ואילו הם נלחמים על קיומם‪ .‬אם נוסיף‬ ‫לכך את תהליך ההתבוללות המואץ‬ ‫המתרחש כיום בתפוצות‪ ,‬יחד עם ירי־‬ ‫דה חדה בתמיכה בישראל בעיקר בה־‬ ‫קשר של הסכסוך הישראלי־פלסטי־‬ ‫ני‪ ,‬נראה כי הקשר המסורתי "נשבר"‪.‬‬ ‫לכן נדרש כיום קשר מסוג אחר‪ ,‬שבו‬ ‫מדינת ישראל לא רק נתרמת אלא‬ ‫בפירוש תומכת ביהדות התפוצות‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מעומק המשבר‪ ,‬מבינים יהודי‬ ‫ארה"ב שהם זקוקים לנו לא פחות‬ ‫מכפי שאנו זקוקים להם‪ .‬מתפתח כאן‬ ‫צורך ביחסי ם דו כיווניים‪ ,‬והאתגר ה�ג‬ ‫דול הוא להיכנס לוואקום הזה ולייצר‬ ‫מענה רלוונטי‪ .‬ישראל היתה מאז ומת־‬ ‫מיד עורף תרבותי והסטורי עבור העם‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫אמת‬ ‫היהודי בתפוצות‪ ,‬אבל ההתפתחויות‬ ‫יוצקות משמעות חדשה לתפקידה של‬ ‫ישראל כמרכז העולם היהודי‪.‬‬ ‫ובאופן ספציפי לשותפות עם דטו‬ ‫רויט?‬ ‫גם באופן ספציפי היחסים נעשו‬ ‫הדדיים יותר‪ ,‬וכיום אלה ממש יח־‬ ‫סים של ערבות הדדית‪ .‬המשבר היכה‬ ‫בדטרויט חזק מאוד‪ ,‬ולא פסח גם על‬ ‫הקהילה היהודית‪ .‬כיום ברור לכו־‬ ‫לם שבכל פרויקט של השותפות‪ ,‬הצד‬ ‫הישראלי לוקח חלק בתקצוב‪ .‬זה הבי־‬ ‫טוי הכספי של ההדדיות‪ ,‬שכמובן אינה‬ ‫מוגבלת לתחום הכספי‪ .‬בתחומים הבין‬ ‫אישיים אנו פועלים ליצירת קשרים‬

‫"מדינת ישראל לא‬ ‫רק נתרמת אלא‬ ‫בפירוש תומכת‬ ‫ביהדות התפוצות‬ ‫כיום‪ ,‬מעומק המשבר‪,‬‬ ‫מבינים יהודי ארה"ב‬ ‫שהם זקוקים לנו לא‬ ‫פחות מכפי שאנו‬ ‫זקוקים להם"‬ ‫הדדיים המהווים גשר בין הקהילות‬ ‫ובכך מחזקים את הזהות היהודית ואת‬ ‫הקשר עם מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מה כולל המנדט שלך בתפקיד?‬ ‫ביחד עם אסתי בר שדה (שותפתי‬ ‫לתפקיד היו"ר)‪ ,‬עשרות המתנדבים‪,‬‬ ‫הצוות העובד כאן בשכר וכמובן ראשי‬ ‫הרשויות אני מוביל את מדיניות הע־‬ ‫שייה של השותפות‪ ,‬קביעת תוכנית‬ ‫העבודה ופיתוח יוזמות חדשות‪ .‬הכל‬ ‫מתואם כמובן עם השותפים בדטרויט‪.‬‬ ‫באופן אישי אני מאמין שהסיכוי‬ ‫טמון בטיפוח היחסים האישיים בין‬ ‫הקהילות‪ .‬בלי קשרים אישיים והיכרות‬ ‫עמוקה אין שום סיכוי לשיתוף פעולה‬ ‫משמעותי‪ .‬אחווה‪ - peoplehood ,‬זה‬ ‫הגשר הכי אפקטיבי שיש‪.‬‬ ‫מהם הפרויקטים העיקריים שהשוו‬ ‫תפות מובילה?‬ ‫הפרויקטים שלנו בארץ מכוונים‬ ‫כאמור לגישור על פערים בחינוך‪,‬‬ ‫פערים חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬כלכ־‬ ‫ליים ועוד‪ .‬עיקר המאמץ מכוון לבני‬ ‫נוער בגילאים שש עד שמונה עשרה‪.‬‬ ‫פרויקט האנגלית‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬עוסק במתן‬ ‫אפשרויות שוות לבני נוער על ידי שי־‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫פור משמעותי ברמת האנגלית השו־‬ ‫טפת ובתוצאות מבחני הבגרות‪ .‬מתן‬ ‫מלגות לימודים מכוון לאותו מקום‪.‬‬ ‫פרויקט המנהיגות עוסק בפיתוח דור‬ ‫חדש של מנהיגים‪ .‬בנוסף אנו מאר־‬ ‫חים מאות יהודים מדטרויט והסבי־‬ ‫בה בכל שנה במסגרת "גשר לקשר"‪.‬‬ ‫"‪ "Teen Mission‬מחבר צעירים א�מ‬ ‫ריקאים המגיעים לארץ‪ ,‬עם צעירים מן‬ ‫האזור‪ .‬פרויקט "טאמרק" מחבר בני‬ ‫נוער מן הארץ ומחו"ל במסגרת חוויה‬ ‫בלתי נשכחת במחנה הקיץ בדטרויט‪.‬‬ ‫פרויקט "תגלית" הוא לדעתי הפ־‬ ‫רויקט הכי אפקטיבי בתחום מניעת‬ ‫ההתבוללות בעולם היהודי‪ .‬במסגרתו‬ ‫מגיעים בני נוער יהודים לישראל‪" ,‬חו־‬ ‫רשים" אותה מאילת ועד החרמון ומת־‬ ‫וודעים לתרבות ולאנשים‪ .‬לרבים מהם‬ ‫זה ממש שֹוק‪ ,‬לראות מדינה שרוב אזר־‬ ‫חיה יהודים דוברי עברית‪ .‬לאוטובוסים‬ ‫האלה אנחנו מצרפים נערים שלנו‪ ,‬מן‬ ‫האזור‪ ,‬שבהמשך נוסעים לדטרויט‪ ,‬נפ־‬ ‫גשים עם הנוער שביקר כאן במסגרת‬ ‫"תגלית"‪ ,‬וכך נוצרים קשר הדוק והיכ־‬ ‫רות עמוקה בין הצעירים‪.‬‬ ‫מה בתוכנית לשנים הבאות?‬ ‫הרבה‪ .‬אנחנו מנסים להיכנס לתחו־‬ ‫מים חדשים‪ ,‬להרחיב את המעגלים בהם‬ ‫נוגעת השותפות ולשמר את האימפ־‬ ‫קט שנוצר במסגרת התוכניות‪ .‬השנה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬נביא לכאן משלחת מדטרויט‪,‬‬ ‫שתשתתף במרוץ השליחים "הר לעמק"‬ ‫ מירוץ של ‪ 208‬קילומטר‪ ,‬שמסתיים‬‫בעמק‪ .‬זו הזדמנות נהדרת להכיר את‬ ‫ישראל דרך הרגליים‪ ,‬וכמובן ‪ -‬לה־‬ ‫כיר את האנשים שחיים כאן‪ .‬במסגרת‬ ‫תוכנית "אואזיס" אנחנו מביאים סטו־‬ ‫דנטים אמריקאים לסמסטר במכללת‬ ‫עמק יזרעאל‪ .‬בזמן שהותם כאן הם‬ ‫מפעילים קייטנות לילדים שבעמק ומ־‬ ‫למדים אותם אנגלית‪ .‬אנחנו מתכננים‬ ‫פרויקטים נוספים‪ ,‬כשהרעיון הוא להת־‬ ‫ניע תהליכים שיוכיחו עצמם‪ ,‬יהיה להם‬ ‫ביקוש ולכן "ירוצו" מעצמם עם הזמן‪.‬‬ ‫אנחנו מעורבים כיום בהוספת מורים‬ ‫לאנגלית‪ ,‬והמשמעות היא צמצום מספר‬ ‫התלמידים בכיתה‪ .‬אנחנו מעורבים גם‬ ‫בפעילויות של "בתי קהילה" ביישובים‪,‬‬ ‫שכוללות קבלות שבת ואירועים נוס־‬ ‫פים לחיזוק הזהות היהודית‪ ,‬ובקידום‬ ‫יוזמות עסקיות משותפות לדטרויט ול־‬ ‫עסקים באזור‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬האת־‬ ‫גר הוא לגשר על פערים‪ ,‬לייצר קשרים‬ ‫אישיים‪ ,‬לחזק את הזהות היהודית ולח־‬ ‫בר בין אנשים וקהילות‪.‬‬ ‫• תודה לרוני כוכבי על הסיוע בהכנת‬ ‫הכתבה‪.‬‬

‫פוטבול‪ ,‬גלשנים‪,‬‬ ‫טירונות‬ ‫בשעה שחבריו חלמו על המשרות שיקבלו בתום לימודיהם‬ ‫בקולג'‪ ,‬ג'ורדן מולנר חלם על משהו אחר לחלוטין‬

‫לגור כאן זה הדבר האמיתי‪ .‬ג'ורדן (שני משמאל) עם המשפחות ש"אימצו"‬ ‫אותו בנהלל (מקלר‪ ,‬גולן ואביעזר); יאיר המר‪ ,‬יו"ר תכנית אן ארבור־נהלל;‬ ‫ועידית‪ ,‬אחראית חיילים בודדים בקיבוץ שריד‬

‫בחדרו של ג'ורדן מולנר בקיבוץ‬ ‫שריד תלויות תמונות רבות‪ :‬מילדוו‬ ‫תו‪ ,‬מתקופת התיכון‪ ,‬מטיולים שוו‬ ‫נים וממחנות "טאמרק" שבהם בילה‬ ‫מדי קיץ מאז היה בן שש‪ .‬בין התו‬ ‫מונות תלויה דיסקית צבאית שקיבל‬ ‫באחד מאותם מחנות מחייל ישראלי‬ ‫בשם זוהר בן גיגי‪" .‬זוהר הוא אחת‬ ‫הסיבות העיקריות לבואי לישראל‪",‬‬ ‫אומר מולנר‪" .‬הוא הדריך במחנה‪,‬‬ ‫ונהיינו חברים טובים‪ .‬שיחקנו 'דגו‬ ‫ליים'‪ ,‬זחלנו יחד והתגנבנו למחנה‬ ‫היריב‪ .‬הוא סיפר לי על חווית השיו‬ ‫רות הצבאי‪ ,‬ואני הבנתי שאת החו‬ ‫וויה הזאת אני לא מתכוון להחמיץ‪".‬‬ ‫מולנר הגיע מארה"ב בסיועה של‬ ‫"שותפו ת ‪ "2000‬ונחת תחילה בנ�ה‬ ‫לל‪ .‬הראיון עמו נערך באנגלית‪,‬‬ ‫בחדר שהוקצה לו בקיבוץ שריד‪ ,‬שם‬ ‫הוא ממתין לגיוסו הקרב‪" .‬אני עוד‬ ‫לא יודע היכן אשרת‪ ,‬אבל אני רוצה‬ ‫כמובן יחידה קרבית‪".‬‬ ‫מולנר גדל בקהילה היהודית באן‬ ‫ארבור‪ ,‬בבית מסורתי ‪" -‬הולכים‬ ‫לבית כנסת‪ ,‬אבל לא באדיקות‪".‬‬ ‫אמו היתה פעילה במרכז הקהילתי‬ ‫היהודי במקום‪ ,‬־ה־‪ ,JCC‬ומאז ו�מ‬ ‫תמיד היה מעורב בפעילויות תמיכה‬ ‫בישראל‪" .‬היה לי הרבה מזל בחיים‪",‬‬ ‫הוא אומר‪" .‬אמא של החבר הכי טוב‬ ‫שלי עבדה כאחות במחנה טאמרק‪,‬‬ ‫וכך התוודעתי למפעל המדהים הזה‪.‬‬ ‫המחנות האלה הם השיאים של חיי‪.‬‬ ‫רכשתי שם הרבה חברים‪ ,‬ולמד־‬ ‫תי המון‪ .‬ועכשיו‪ ,‬דרך הקשרים של‬ ‫אמא שלי‪ ,‬נוצר הקשר עם "שותפות‬

‫‪ ,"2000‬שסייעה לי במעבר לישראל‪.‬‬ ‫הם עזרו לי למצוא משפחה מאמצת‬ ‫בנהלל‪ ,‬ואז חדר בשריד‪ .‬כאן אגור‬ ‫בתקופת השירות הצבאי‪".‬‬ ‫מולנר סיים תיכון בארה"ב‪ ,‬אבל‬ ‫לדבריו הלימודים מעולם לא עניינו‬ ‫אותו‪" .‬לא אהבתי את מסגרות החי־‬ ‫נוך למיניהן‪ ".‬כל ילדותו ונערו־‬ ‫תו הוא היה שקוע בעניינים אחרים‬ ‫לגמרי ‪ -‬שיפוט במשחקי פוטבול‬ ‫וכדורגל‪ ,‬טיולים משפחתיים‪ ,‬טר־‬ ‫קים‪" .‬תמיד אהבתי להיות בחוץ‪,‬‬ ‫לטייל‪ ,‬לשוטט‪ .‬אחרי התיכון הת־‬ ‫חלתי ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬אבל‬ ‫מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי‪.‬‬ ‫טיילתי ברחבי היבשת‪ ,‬גלשתי בחופי‬ ‫קליפורניה‪ ,‬עשיתי חיים‪ .‬לא היה בי‬ ‫שום להט לחזור ללימודים‪ ,‬וגם כיום‬ ‫זה פשוט לא מעניין אותי‪".‬‬ ‫מה כן מעניין אותך?‬ ‫ישראל מעניינת אותי מאוד‪ .‬זה‬ ‫חלום שמתחיל סוף סוף להתגשם‪,‬‬ ‫הדבר האמיתי ‪ -‬לגור בארץ‪.‬‬ ‫אתה לא מרגיש שאתה מפסיד‬ ‫משהו?‬ ‫לא‪ .‬אני רואה חברים שלי שכבר‬ ‫סיימו תואר ראשון וכעת מגלים שהם‬ ‫בכלל לא בטוחים מה הם רוצים לע־‬ ‫שות "כשיהיו גדולים"‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו‬ ‫אם אלמד מקצוע בהמשך‪ ,‬רק ארוויח‬ ‫מדחיית ההחלטה הזאת‪.‬‬ ‫אז ישראל זה הבית‪ ,‬מעתה‬ ‫והלאה?‬ ‫"קשה לומר אם אשאר פה לנצח‪,‬‬ ‫אבל לגבי שלוש השנים הקרובות אין‬ ‫לי שום ספקות‪".‬‬

‫‪15‬‬

‫חברה וקהילה‬

‫יד לבנים שלנו‬

‫בראש השנה האחרון יצא לדרך "פורום יד לבנים" של עמק יזרעאל ● "אנחנו מקווים להיות‬ ‫למשפחות השכולות אוזן קשבת‪ ,‬ואולי קצת יותר מזה‪ ",‬אומרת חדוה פישר מהושעיה‬ ‫"גם לשיחת טלפון בערב חג יש‬ ‫ערך לא מבוטל‪ ",‬אומרת חדוה פישר‪.‬‬ ‫"רבים מן ההורים השכולים בעמק הם‬ ‫אנשים מבוגרים‪ ,‬שכבר אינם מרבים‬ ‫לצאת מהבית‪ ,‬והידיעה שיש כתובת‬ ‫לפניות‪ ,‬ומפגשים משותפים‪ ,‬ואולי‬ ‫אירועים נוספים‪ ,‬בוודאי עשויה לעודד‬ ‫אותם ולהפיג את תחושת הבדידות‪".‬‬ ‫פישר נענתה לפניית המועצה לע־‬ ‫מוד בראש פורום "יד לבנים" בעמק‪,‬‬ ‫שיצא השנה לדרך‪" .‬קיבלתי את הפ־‬ ‫נייה ברגשות מעורבים‪ ",‬היא אומרת‪.‬‬ ‫"מצד אחד ראיתי בכך שליחות חשובה;‬ ‫מצד שני ידעתי שזו עבודה התנדבו־‬ ‫תית שדורשת זמן ואנרגיה‪ ,‬ואני ‪ -‬מורה‬ ‫בתיכון האזורי עמק הירדן ‪ -‬מתכוונת‬ ‫לעבוד עוד הרבה שנים‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫החלטתי להיענות מתוך הבנה של הח־‬ ‫שיבות הרבה של פעילות כזו‪ ,‬ובידיעה‬ ‫שאעשה את הדברים בקצב שלי‪ .‬המו־‬ ‫עצה סייעה לי בייעוץ באמצעות אבישי‬ ‫טבת (ראו מסגרת)‪ ,‬ויחד אנחנו מקווים‬ ‫להיות למשפחות השכולות אוזן קשבת‪,‬‬ ‫ואולי קצת יותר מזה‪".‬‬ ‫"יד לבנים" הוא ארגון ארצי‪ ,‬שמטר־‬ ‫תו תמיכה במשפחות שכולות ‪ -‬הוריהם‬ ‫ואחיהם של חללי צה"ל ‪ -‬והנצחת יקי־‬ ‫ריהן‪ .‬ברחבי הארץ קיימות "שלוחות"‬ ‫רבות של הארגון‪ ,‬ורבות מהן כוללות‬ ‫גם מרכז הנצחה פיזי‪ .‬במקומות אחרים‬ ‫זוהי התארגנות‪ ,‬או פורום‪ ,‬ללא מבנה‬ ‫פיזי קבוע‪.‬‬

‫אוזן קשבת‪ .‬חדוה פישר‬

‫לארוע הראשון של הפורום‪ ,‬הרמת‬ ‫כוסית לראש השנה‪ ,‬הגיעו כשלושים‬ ‫איש ‪ -‬מתוך כ־‪ 300‬משפחות שכולות‬ ‫בעמק‪" .‬לא נבהלתי מהמספר הזעום‪",‬‬ ‫אומרת פישר‪" .‬כל דבר מתחיל בקטן‪.‬‬ ‫העיקר שיצאנו לדרך‪".‬‬

‫ילד של געגועים‬ ‫סמ"ר גלעד פישר‪ ,‬בנם של חדוה‬ ‫וחנן פישר מהושעיה‪ ,‬נפל בחג הסוכות‬

‫תשס"ה( (‪ )30.9.04‬במוצב "חלי" ב�צ‬ ‫פון רצועת עזה‪ .‬גלעד‪ ,‬ששמר בעמדת‬ ‫הש"ג‪ ,‬ירה למוות באחד משני מחבלי‬ ‫חמאס שניסו לחדור למוצב‪ .‬המחבל‬ ‫השני הגיח מאחורי עמדת הש"ג וזרק‬ ‫לתוכה מטען‪ ,‬שהרג את גלעד‪ .‬חיילי‬ ‫המחלקה התעוררו מהירי‪ ,‬ומפקד‬ ‫המוצב חיסל את המחבל השני‪ .‬בתום‬ ‫האירוע הבינו שהם חבים את חייהם‬ ‫לגלעד‪" .‬ערנותו של גלעד פישר ז"ל‪,‬‬ ‫פעולתו המהירה‪ ,‬ראויים להערכה‪",‬‬

‫נכתב בתחקיר צה"ל‪" ,‬והם שקבעו את‬ ‫תוצאות האירוע‪ :‬אי חדירת המחבלים‬ ‫לתוך המוצב והריגת המחבל בש"ג"‪.‬‬ ‫על תפקודו בקרב הוענק לו ציון לשבח‪.‬‬ ‫"האיזון הופר וכבר כמעט שנה אנו‬ ‫חיים במבנה חסר‪ ",‬כתבה אחותו ענבל‬ ‫ביום השנה למותו‪" .‬חור שחור ביקום‪,‬‬ ‫בצורת גלעד‪ ",‬כתב חברו אילון גולד־‬ ‫שטיין‪ .‬שי סגל‪ ,‬רב מכינת קשת‪ ,‬כתב‬ ‫שגלעד היה "ילד ואיש של געגועים‪.‬‬ ‫בשקט‪ ,‬בדרכו הצנועה‪ ,‬ובלב קרוע ומו־‬ ‫רתח‪ ,‬שאף ליותר‪ ,‬שאף אל הטוב ואל‬ ‫השלמות‪ ,‬טוב לשמים וטוב לבריות‪".‬‬ ‫גלעד היה ב ן ‪ 22‬בנופלו‪ .‬משפ�ח‬ ‫תו וחברים הקימו לזכרו ולכבודו בית‬ ‫מדרש בהושעיה ‪ -‬משכן גלעד‪ .‬בבית‬ ‫המדרש מתקיימים שעורים מתוכננים‬ ‫כמו גם לימוד ספונטני של מבוגרים‬ ‫וצעירים (נשים וגברים)‪.‬‬ ‫זוהי‪ ,‬בעיני משפחתו‪ ,‬מורשתו של‬ ‫גלעד ‪ .‬לפני מותו‪ ,‬חודשים ספורים ל�ק‬ ‫ראת מועד שחרורו המתוכנן‪ ,‬החל גלעד‬ ‫לרקום תוכניות לחיים חדשים‪ .‬על הט־‬ ‫לפון הסלולרי שלו‪ ,‬שנמצא לאחר מותו‪,‬‬ ‫זהר הכיתוב הקבוע‪" :‬אין שום ייאוש‬ ‫בעולם כלל"‪.‬‬ ‫בחודש שעבר נבחר ועד חדש ליד‬ ‫לבנים שלנו‪ .‬חברי הוועד הם‪ :‬גיל ללום‬ ‫מאחוזת ברק‪ ,‬גדי סמל מתל־עדשים‬ ‫וחדוה פישר‪ ,‬שנבחרה להמשיך ולכהן‬ ‫כיו"ר הועד‪.‬‬

‫ברגעים הקשים ביותר‬

‫אבישי טבת מלווה חיילים‪ ,‬נפגעים ומשפחות שכולות ביישובי המועצה ● "הוא תמיד‬ ‫איתנו‪ ,‬תמיד מקשיב ונותן כתף‪ ,‬בלי שום חשבון‪ ",‬אומרת יהודית בן חיים מיפעת‬ ‫"הוא אדם בלתי רגיל‪ ,‬שעזר לנו בר־‬ ‫געים הקשים ביותר‪ ",‬אומרת בלהה‬ ‫רפופורט מקיבוץ יפעת על אבישי טבת‪,‬‬ ‫המלווה כיום משפחות של נפגעים וח־‬ ‫ללים ביישובי המועצה‪ .‬בנה של בלהה‬ ‫נפצע במבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬וזמן‬ ‫קצר לאחר שאושפז הגיע אבישי לבית‬ ‫החולים‪" .‬הוא התקשר מיד‪ ,‬ביקש רשות‬ ‫לבוא‪ ,‬והתייצב‪ .‬בהתחלה אין לך מושג‬ ‫מה קורה‪ ,‬והידיעה שיש מישהו לפנות‬ ‫אליו‪ ,‬לשאול ולהיעזר‪ ,‬חשובה מאוד‪.‬‬ ‫אבישי עזר לנו לחשוב גם על 'היום שא־‬ ‫חרי' ‪ -‬על השיקום‪ ,‬על הזכויות‪ .‬לצערי‪,‬‬ ‫את הזכויות שלנו אנחנו לא מקבלים אם‬ ‫אנחנו לא דורשים אותן‪ ,‬ואבישי ליווה‬ ‫אותנו גם בעניין הזה‪ .‬המעורבות שלו‪,‬‬ ‫והביקורים של ראש המועצה אייל בצר‪,‬‬ ‫נתנו לנו תחושה עמוקה שאנחנו לא‬

‫‪16‬‬

‫לבד‪ ,‬גם בטווח הארוך‪".‬‬ ‫אבישי טבת אחראי על ליווי משפ־‬ ‫חות שכולות ופצועי צה"ל‪ ,‬ועל הדרכה‬ ‫של הקהילות הסובבות‪ .‬הוא גם מטפל‬ ‫במשפחות של חיילים השוהים בכלא‬ ‫צבאי‪ ,‬ובבוגרי תיכון שהצבא מתק־‬ ‫שה לגייסם‪" .‬אנחנו גאים על התרומה‬ ‫המשמעותית של צעירי העמק במסגרת‬ ‫השירות הצבאי‪ ",‬אומרת מנהלת מחל־‬ ‫קת הרווחה אתי גפן‪ " ,‬אך לצד הגאווה‬ ‫חשוב לנו לסייע למי שנתקל בקשיים‬ ‫בהתגייסות לצה"ל או במהלך שירותו‪,‬‬ ‫או נפגע בתקופה זו‪ .‬לשם כך אנו מע־‬ ‫סיקים כיום את אבישי‪ ,‬כשירות נוסף‬ ‫הניתן במסגרת מחלקת הרווחה‪ .‬אבי־‬ ‫שי עושה עבודה מצוינת ואנו מקבלים‬ ‫מהמשפחות שבחים רבים והערכה על‬ ‫השירות‪ .‬חשוב לציין שהמועצה מממנת‬

‫את השירות הזה במלואו‪ ,‬והוא ניתן‬ ‫לתושבים ללא תשלום‪".‬‬

‫חבר אמיתי‬ ‫טבת‪ ,‬בן ‪ ,63‬נולד בקיבוץ ניר דוד‬ ‫וכיום מתגורר בקיבוץ גן שמואל‪ .‬אבי־‬ ‫שי עצמו למד אמנות‪ ,‬ולימד בבית הספר‬ ‫הקיבוצי בגן שמואל‪" .‬כבר במלחמת יום‬ ‫הכיפורים החלטתי לפעול למען הנפג־‬ ‫עים ומשפחותיהם‪ ",‬הוא אומר‪" ,‬ובמשך‬ ‫שנים רבות שימשתי 'מודיע' שמב־‬ ‫שר למשפחות על מות יקיריהן‪ ".‬אחרי‬ ‫מלחמת לבנון‪ ,‬שבמהלכה פיקדתי על‬ ‫ר"מ ‪ - 2‬המרפאה הצבאית של רמב"ם‬ ‫ פנתה אלי התנועה הקיבוצית בבקשה‬‫שאטפל במשפחות הנפגעים והחללים‪".‬‬ ‫התפקיד‪ ,‬שהוגדר כמשרה חלקית מאוד‬ ‫(יום בשבוע)‪ ,‬תפח בהדרגה‪ ,‬והגדרותיו‬

‫השתנו בעקבות השינויים הארגוניים‬ ‫בתנועות הקיבוציות‪ .‬כיום הוא מועסק‬ ‫גם על ידי הקיבוץ הדתי‪.‬‬ ‫אנשים שעבדו איתו או נעזרו בו אינם‬ ‫מפסיקים לספר בשבחו‪" .‬אבישי הוא‬ ‫ממש חבר‪ ,‬חבר אמיתי‪ ",‬אומרת יהודית‬ ‫בן חיים מקיבוץ יפעת‪" .‬הוא תמיד‬ ‫מגיע‪ ,‬לא צריך להזמין אותו‪ .‬כשהוא‬ ‫עובר באזור‪ ,‬הוא נכנס‪".‬‬ ‫ניר בן חיים‪ ,‬בנם הצעיר של יהודית‬ ‫ויוסי‪ ,‬נפל בהיותו ב ן ‪ 20‬באסון ה�מ‬ ‫סוקים בחודש פברואר ‪" .1997‬אבישי‬ ‫התייצב מיד לאחר האסון‪ ,‬ומאז לא‬ ‫עזב אותנו‪ .‬תמיד איתנו‪ ,‬תמיד מקשיב‪,‬‬ ‫תמיד עוזר‪ .‬הוא אדם חם‪ ,‬איש מלב אל‬ ‫לב‪ ,‬אדם נדיר‪ .‬הוא מגיע אל האנשים‬ ‫ברגעים הכי קשים ונותן כתף‪ ,‬בלי שום‬ ‫חשבון‪".‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫‪ 100‬שנה להתיישבות העברית בעמק‬

‫“קורות העמק הן‬ ‫סיפור שהחל כחידה”‬

‫אלפי מבקרים כבר פקדו את “בית הסודות"‪ ,‬אך ‪ 27‬חידות עדיין ממתינות לפתרון‬

‫‪ 100‬שנים‪ 101 ,‬חידות‪ :‬זהו “בית‬ ‫הסודות" הנמצא בכניסה לתחנת הרכו‬ ‫בת של כפר יהושע‪ .‬אלפי אנשים כבר‬ ‫ביקרו במקום‪ ,‬אך כרבע מהחידות ‪27 -‬‬ ‫ליתר דיוק ‪ -‬עדיין לא נפתרו‪.‬‬ ‫האתר מיועד לכל אוהבי החידות‬ ‫ולכל המשפחות המחפשות טיול פעיל‬ ‫המשלב הנאה‪ ,‬אהבת הארץ והכרות עם‬ ‫תולדות עמק יזרעאל והמדינה‪.‬‬ ‫בית החידות הוא מיזם ראשון מסוגו‬ ‫בארץ ובעולם‪ .‬הוא שוכן ב“בית עובדי‬ ‫המסילה“‪ ,‬מבנה מהתקופה העותמא־‬ ‫נית‪ ,‬הנמצא במתחם תחנת הרכבת הע־‬ ‫תיקה בכפר יהושע‪ ,‬שעוצב מחדש על‬ ‫ידי האמנית טלי גיל‪ .‬בשלושת חדרי‬ ‫הבית פזורות ‪ 101‬שורות חידה ‪ -‬סוד‬ ‫לכל שנה ‪ -‬ופתרונה של כל חידה הוא‬ ‫מילה או שתיים‪ .‬את הפרויקט יזמו‬ ‫והגשימו המועצה האזורית עמק יזר־‬ ‫עאל‪ ,‬המועצה לשימור אתרים והחי־‬

‫דונאי דן חמיצר‪ ,‬שכתב את החידות‪.‬‬ ‫“קורות העמק הן סיפור שהחל כחידה‬ ‫והמשיך באין סוף פתרונים מרתקים‬ ‫ויצירתיים‪ “,‬אומר חמיצר‪“ ,‬ולכן הלכנו‬

‫מורשת¨ חבר‬

‫מועצה אזורית‬ ‫עמק יזרעאל‬

‫ה מת‬

‫חד‬

‫הספריה האזורית‬ ‫עמק יזרעאל‬

‫שת‬

‫רש‬

‫ת¨‬

‫חיבור למקום‪ .‬בית הסודות‬

‫מרכז מידע אזורי‬

‫הספריה האזורית עמק יזרעאל יוצאת בשירות חדשני לתושבים∫‬

‫אתם שואלים‬ ‫ואנחנו עונים!‬ ‫בתחומי הייעוץ והסיוע הבאים∫‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫סיוע בענייני הרשות המקומית‬ ‫סיוע וייעוץ משפטי‬ ‫הכנת כתבי הגנה ותביעה‬ ‫©תביעות קטנות®‬ ‫מידע בנושאי בריאות¨‬ ‫צרכנות ופנאי‬ ‫מיצוי זכויות≠חבר‬ ‫בקיבוצים המתחדשים‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫שירותי ממשל זמין‬ ‫מידע עירוני ואזורי‬ ‫יישוב מחלוקות‬ ‫גישור בקהילה‬ ‫ייעוץ חקלאי‬ ‫תרגום וניסוח מסמכים‬ ‫שירותי חיפוש ומידע לתלמידים‬

‫• השירות ניתן ע“י מתנדבים¨ פתוח לכל וניתן ללא תשלום‪Æ‬‬

‫מענה בטל‘ ≥≤∞∂‪ ∞¥≠∂¥±‬או ‪meida.emek@gmail.com‬‬ ‫ניתן לקבוע פגישה בשעות הפעילות∫ יום א‘∫ ∞∞∫∂‪ ¨±∏∫∞∞≠±‬יום ג‘∫ ∞∞∫∑‪ ¨±π∫∞∞≠±‬יום ד‘∫ ∞∞∫∑‪±π∫∞∞≠±‬‬ ‫בספרייה האזורית עמק יזרעאל¨ בי“ס ויצ“ו נהלל‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫על חידות‪“.‬‬ ‫הפתרונות של החידות שפוענחו מו־‬ ‫פיעים באתר האינטרנט של המועצה ‪-‬‬ ‫התשובה לחידה “אש או לילה“‪ ,‬למשל‪,‬‬

‫היא אורד וינגייט (שהקים את פלוגות‬ ‫הלילה ‪ -‬פלוגות האש)‪ .‬אבל מי שרוצה‬ ‫לקרוא את החידות שעדיין פתוחות יצ־‬ ‫טרך לבוא בעצמו לבית הסודות‪“ .‬זאת‬ ‫בעצם המטרה שלנו‪ “,‬מסביר חמיצר‪.‬‬ ‫“שאנשים יבואו‪ ,‬יקראו את החידות‬ ‫ויחפשו את הפתרונות ברחבי העמק‪,‬‬ ‫וכך יתחברו למקום ולהסטוריה שלו‪“.‬‬ ‫“חשוב שאנשים‪ ,‬ובעיקר בני הנוער‪,‬‬ ‫יכירו גם את התקופה שקדמה להקמת‬ ‫המדינה‪ ",‬אומר ראש המועצה אייל‬ ‫בצר‪" .‬בעמק יזרעאל חוגגים מאה שנים‬ ‫לראשית ההתיישבות העברית‪ ,‬ועל‬ ‫ידי משחק החידות יוכלו המשתתפים‬ ‫להכיר סיפורים הקשורים בתולדות‬ ‫ההתיישבות בעמק יזרעאל וללמוד על‬ ‫תרומתה הרבה להקמת המדינה ולהמ־‬ ‫שך פיתוחה עד ימינו אלו‪“.‬‬ ‫האתר פתוח לקהל הרחב‪ ,‬מדי יום‪,‬‬ ‫בשעות ‪.16:00 - 08:00‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫

‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ­ ‪ ‬‬

‫ ‬

‫

‬

‫ ‬ ‫ ­ ‬

‫ ‬

‫ ­ ­ ‬

‫ ‬

‫

‬

‫

‬ ‫ ‬ ‫‪17‬‬

‫סביבה‬

‫שינוי שבא‬

‫מלמטה‬

‫"אנחנו רוצים לעודד יוזמות מקומיות בתוך היישובים ולעבוד איתם‬ ‫במגרש שלהם‪ ",‬אומר שי שחל‪ ,‬רכז קהילה וסביבה במועצה‪" .‬צריך‬ ‫תמיד לזכור שלכל יישוב יש צרכים אחרים ויכולות אחרות"‬ ‫בחדר האוכל של קיבוץ מזרע מפו‬ ‫רידים את האשפה ‪ -‬אורגני ולא אורו‬ ‫גני ‪ -‬ומעבירים את השיירים האורגו‬ ‫ניים לחיות שבפינת החי‪ .‬באלוני אבא‬ ‫מקיימים מבצעים של זריעת פרחי בר‪.‬‬ ‫במרחביות בוצעו פרויקטים גדולים של‬ ‫שיקום שטחים מוזנחים‪ ,‬בנייה אקולוו‬ ‫גית וגינון במרכז היישוב‪ .‬בבית שעו‬ ‫רים הכין הנוער תיקי בד כדי לצמצם‬ ‫את השימוש בשקיות פלסטיק‪ .‬בכמה‬ ‫מהיישובים מקיימת המועצה פיילוט‬ ‫של מיחזור בגדים‪.‬‬ ‫אלה רק חלק מהפעילויות המתקיימות‬ ‫ביישובים בתחום הסביבתי‪" .‬הגנים ובתי‬ ‫הספר אצלנו משקיעים מאוד בעבו־‬

‫דה סביבתית‪ ",‬אומרת אסנת דוד‪ ,‬רכזת‬ ‫ועדת איכות הסביבה בשמשית‪" ,‬כי יל־‬ ‫דים פתוחים לשינוי הרבה יותר מאיתנו‪,‬‬ ‫המבוגרים‪ .‬מיכל‪ ,‬הבת שלי‪ ,‬כבר נוז־‬ ‫פת בי כשאני באה לגן שלה במכונית‪.‬‬ ‫והשינוי הזה בקרב הילדים מחלחל‬ ‫ליישוב כולו‪".‬‬

‫מעורבות גוברת‬ ‫שי שחל‪ ,‬רכז קהילה וסביבה במועצה‪,‬‬ ‫סיים תואר שני באגרונומיה (הפקולטה‬ ‫לחקלאות ברחובות) והוא מעיד על עצמו‬ ‫כמי שחי ונושם את נושא איכות סביבה‪.‬‬ ‫הוא בוגר "מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬ ‫סביבתית" ועוסק בפרמה־קלצ'ר‪ ,‬שיטת‬

‫תכנון אקולוגית‪ ,‬מיחזור ונושאים סבי־‬ ‫בתיים אחרים‪" .‬למרות המעורבות הגו־‬ ‫ברת של המועצה‪ ,‬אנחנו שואפים לטי־‬ ‫פוח השינוי מלמטה (‪ )grassroots‬ולא‬ ‫ל'הנחתות' מלמעלה‪ ",‬הוא אומר‪" .‬אנ־‬ ‫חנו רוצים לעודד יוזמות מקומיות בתוך‬ ‫היישובים ולעבוד איתם במגרש שלהם‪,‬‬ ‫כלומר ביישוב‪ .‬צריך תמיד לזכור שלכל‬ ‫יישוב יש צרכים אחרים ויכולות אחרות‪.‬‬ ‫אנחנו נותנים כתף‪ ,‬הדרכה וגם מימון‪,‬‬ ‫אבל ברור לנו שאין שום טעם בפעי־‬ ‫לויות יזומות שלנו שאינן זוכות לשות־‬ ‫פות בתוך הקהילה הרלוונטית‪".‬‬ ‫היחידה הסביבתית הוקמה בשנת‬ ‫‪ 20077‬כדי לתמוך באותן יוזמות ייש�ו‬ ‫המשך בעמוד ‪20‬‬

‫לכל יישוב צביון אחר‪.‬‬ ‫פחי מיחזור "שכונתיים"‬ ‫בקיבוץ אלונים‬

‫‪18‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫מיחזור ‪ -‬מה הסיפור?‬ ‫‪41%‬‬ ‫חומר אורגני‬ ‫‪24%‬‬ ‫נייר וקרטון‬

‫טיטולים‬ ‫שונות‬ ‫‪4.5%‬‬ ‫זכוכית‬ ‫‪4.5%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪ 4%‬טקסטיל‬ ‫‪ 3%‬מתכות‬ ‫‪15%‬‬ ‫פלסטיק‬

‫הרכב הפסולת המוצקה‪ :‬כמעט מחצית האשפה ‪ -‬אורגנית‬

‫"מיחזור הוא סיפור גדול משום‬ ‫שהשפעתו על חיינו עצומה‪ ",‬מסביר‬ ‫אסף אליה‪ ,‬מנהל היחידה הסביבו‬ ‫תית‪" ,‬כדי להבין את זה צריך לדעת‬ ‫לאן הולכת האשפה שלנו‪".‬‬ ‫האשפה הביתית עוברת‪ ,‬באמצעות‬ ‫משאיות הזבל‪ ,‬למרכזי מיון הפרושים‬ ‫ברחבי הארץ‪ .‬במרכזים האלה היא‬ ‫ממוינת לאשפה המיועדת להטמנה‬ ‫(‪ ,)80%‬ולפסולת המיועדת למיחזור‬ ‫(‪ - 20%‬בעיקר בקבוקים)‪.‬‬ ‫"אף אחד לא חושב שאנשים יפ־‬ ‫סיקו להשתמש בפלסטיק‪ ",‬מסביר‬ ‫אליה‪" .‬אבל היפוך ההתפלגות הוא‬ ‫אפשרי‪ ,‬ואני מתכוון ליעד של הטמנת‬ ‫‪ 20%‬מהאשפה הביתית‪ ,‬ומיחזור של‬ ‫‪ - 80%‬בדיוק ההיפך מהיום‪ .‬מדוע‬ ‫זה אפשרי? כפי שניתן לראות בגרף‬ ‫העגול‪ ,‬פלסטיק וחיתולים חד פעמיים‬ ‫מהווים פחות מ־‪ 20%‬מהאשפה‪ ,‬וכל‬ ‫השאר בר מיחזור‪.‬‬ ‫"הרבה אנשים חושבים שהפרדת‬ ‫אשפה היא מאמץ מוגזם‪ .‬הם פשוט‬ ‫לא מבינים את השלכות ההטמנה‪.‬‬ ‫ההטמנה מכלה שטחים חיוניים שי־‬ ‫כולים לשמש לחקלאות ולצרכים‬ ‫אחרים‪ .‬אחרי שאתר הטמנה מתמלא‬ ‫הוא מכוסה בעפר‪ ,‬והמדינה מקצה‬ ‫אתרי הטמנה חדשים‪ .‬לאט לאט גדל‬ ‫המרחק בין מקור הפסולת (היישובים)‬ ‫לבין אתרי ההטמנה‪ ,‬שהולכים ומתר־‬ ‫חקים ‪ -‬בעיקר לנגב‪ .‬האתרים הנוכ־‬ ‫חיים‪ ,‬שממוקמים בעיקר ליד יישובים‬ ‫חלשים‪ ,‬רובם כפרים ערביים‪ ,‬הולכים‬ ‫ומתמלאים‪ .‬ההרחקה מגדילה את‬ ‫עלויות הסילוק ואת הזיהום הנגרם‬ ‫כתוצאה מהשינוע‪ ,‬ובמצב כזה מת־‬ ‫פתים קבלני אשפה להשליך אותה‬ ‫בחשאי ביערות‪ ,‬בואדיות ובאתרים‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫פיראטיים‪".‬‬ ‫ומהן השלכות ההטמנה עצמה?‬ ‫"חוץ מהריח הרע המוכר ליישובים‬ ‫רבים‪ ,‬יש כאן הרעלה מתמשכת של‬ ‫מי השתייה (סוללות‪ ,‬רעלים ומתכות‬ ‫כבדות מתפרקים וחודרים לאקוויפר)‪,‬‬ ‫והגדלה מתמדת של פליטת מתאן‬ ‫לאוויר‪ .‬מתאן‪ ,‬הגז הנוצר כשהאשפה‬ ‫האורגנית מתפרקת ללא חמצן (המצב‬ ‫הרגיל במטמנות) הוא גז חממה רב‬ ‫השפעה שהשלכותיו הם שינוי אקלים‬ ‫והתחממות כדור הארץ (שמתם לב‬ ‫שחם ושלא יורד הרבה גשם?)‪".‬‬ ‫כפי שאפשר לראות בגרף העגול‪,‬‬ ‫החלק העיקרי בפסולת הביתית היא‬ ‫פסולת אורגנית ‪ - 41% -‬ובבתים‬ ‫שבהם מבשלים וקונים פחות אוכל‬ ‫מוכן‪ ,‬הכמות מגיעה גם ל־‪" .50%‬אם‬ ‫ניפטר מהפסולת האורגנית בתהלי־‬ ‫כים של מיחזור (קומפוסטציה) במ־‬ ‫קום הטמנה‪ ,‬ונמחזר גם את בקבוקי‬ ‫הפלסטיק‪ ,‬הנייר והקרטון ‪ -‬נשנה‬ ‫את המאזן באופן משמעותי‪ .‬זה לא‬ ‫בשמים‪ ,‬ואפילו לא צריך להמציא‬ ‫את הגלגל מחדש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בקיבו־‬ ‫צים אלונים‪ ,‬עין דור וכפר החורש‬ ‫חולקו פחים קטנים לתושבי הקיבוץ‪,‬‬ ‫וכשאלה מתמלאים בפסולת אורגנית‬ ‫מרוקנים אותם התושבים לתוך פחים‬ ‫'שכונתיים' גדולים יותר‪ ,‬הנאספים‬ ‫ומובלים לאתר קומפוסט מרכזי בקי־‬ ‫בוץ‪ .‬חשוב לציין שכל הפרויקטים‬ ‫מבוצעים בהתנדבות‪ ,‬והציבור משתף‬ ‫פעולה‪ .‬בעתיד אנו מתכננים הפרדה‬ ‫של כל הפסולת האורגנית במועצה‪,‬‬ ‫ונזדקק לשיתוף פעולה רחב יותר‪.‬‬ ‫יש לנו תושבים נהדרים‪ ,‬בעלי תוד־‬ ‫עה מפותחת לנושא ומוטיבציה לש־‬ ‫נות‪ .‬כל הכבוד להם‪".‬‬

‫‪19‬‬

‫סביבה‬ ‫ביות‪ .‬היחידה‪ ,‬שנוהלה בתחילת הדרך‬ ‫על ידי עפרי דגני‪ ,‬מנוהלת היום על‬ ‫ידי אסף אליה ופועלת בשיתוף פעו־‬ ‫לה עם מחלקת תברואה ורישוי עסקים‬ ‫שבראשה עומד פליקס דה פז‪" .‬בין כל‬ ‫המועצות האזוריות‪ ,‬אנחנו המובילים‬ ‫בהפחתת כמויות הפסולת‪ ,‬ובין כלל‬ ‫הרשויות המקומיות אנחנו נמצאים‬ ‫במקום השלישי‪ ",‬אומר דה פז‪ ,‬העובד‬ ‫במועצה כבר ‪ 40‬שנה ומעורה היטב‬ ‫בהסטוריה של איכות הסביבה בעמק‪.‬‬ ‫"עמק יזרעאל היה חלוץ בהפרדה של‬ ‫קרטון ובקבוקי פלסטיק מהאשפה הבי־‬ ‫תית‪ .‬אנחנו מפנים את האשפה רק פעם‬ ‫בשבוע‪ ,‬לעומת פעמיים במרבית המו־‬ ‫עצות האזוריות‪ ,‬וכך מחנכים את התו־‬ ‫שבים להפריד את הנייר‪ ,‬הקרטון ושאר‬ ‫המוצרים שלא אמורים ללכת להטמנה‪.‬‬ ‫הרחבת המיחזור במועצה עולה הרבה‬ ‫כסף‪ ,‬אבל אנחנו לא מפסיקים לקדם‬ ‫את הנושא הזה בגלל חשיבותו‪ .‬פינות‬ ‫המיחזור ביישובים מתרחבות בהתמדה‪,‬‬ ‫וזה הישג עצום‪".‬‬ ‫בשנים הספורות שחלפו מאז הקמ־‬ ‫תה של היחידה הסביבתית זינק מספר‬ ‫ועדות הסביבה המקומיות מ־‪ 5‬ל־‪30‬‬ ‫ עליה ש ל ‪" .500%‬אסור כמובן ל�ה‬‫סתכל רק על המספר הזה‪ ",‬אומר אסף‬ ‫אליה‪" .‬כי בכל יישוב יש לוועדה הזאת‬ ‫צביון אחר‪ .‬ביישובים מסוימים הוועדה‬ ‫פעילה מאוד ויוזמת המון‪ ,‬וביישובים‬ ‫אחרים ‪ -‬פחות‪ .‬לעתים‪ ,‬אחרי שתקצבנו‬ ‫פרויקט כלשהו ביישוב‪ ,‬מגיעות אלי־‬ ‫נו פניות מיישובים אחרים ששואלים‪:‬‬ ‫'ומה איתנו?' מבחינתנו זה מצוין ‪-‬‬ ‫למידה הדדית‪ ,‬זרימת מידע ושיתופי‬ ‫פעולה בין יישובים הם תהליכים מבו־‬ ‫רכים‪ ,‬ואנחנו כמובן מעודדים כל ניצוץ‬ ‫של מוטיבציה בהקשר הסביבתי‪".‬‬

‫הסביבה‬ ‫על‬ ‫מורעל‬ ‫בוריס קרמר מעדי למד על בשרו שהיחס לסביבה הוא סוג של בומרנג‬ ‫"הוא גיבור תרבות‪ ",‬אומר עליו‬ ‫שי שחל‪ ,‬רכז קהילה וסביבה במועו‬ ‫צה‪" .‬הגורו של המיחזור‪ ",‬קוראת לו‬ ‫מיכל שני‪ ,‬תושבת עדי ופעילה בוועו‬ ‫דה היישובית לאיכות הסביבה‪" .‬הוא"‬ ‫ זהו בוריס קרמר‪ ,‬תושב עדי‪ .‬קרמר‪,‬‬‫שעבד כגנן במש ך ‪ 15‬שנים‪ ,‬נהג ל�ה‬ ‫שתמש בחומרי הדברה קונוונציונליים‬ ‫ בדומה למרבית הגננים‪ .‬כשהעירו לו‬‫תושבים ולקוחות שכדאי לו ללבוש‬ ‫כפפות‪ ,‬להשתמש במסיכה‪ ,‬להפחית‬ ‫את השימוש בחומרי הדברה‪ ,‬היה פוטר‬ ‫אותם במשיכת כתף וממשיך לרסס‪.‬‬ ‫עד שמערכת העצבים שלו החלה‬ ‫לאותת לו‪ .‬בוריס לקה בכמה התקפים‬ ‫קשים שמקורם‪ ,‬כך התברר‪ ,‬בחומרי‬ ‫ההדברה שהצטברו בגופו‪" .‬מספיק‬ ‫שעברתי ליד בקבוק פתוח של כימי־‬ ‫קלים‪ ,‬וכל הגוף שלי היה נכנס לס־‬ ‫טרס‪ ",‬הוא מספר‪" .‬לקח לי שנתיים‬ ‫להתנקות ולחזור לעצמי‪ ,‬בטיפול אצל‬ ‫רופא טיבטי‪".‬‬ ‫קרמר עבר בהדרגה לגינון אורגני‪,‬‬ ‫ובהמשך עזב את הגינון לטובת חק־‬ ‫לאות אורגנית‪ .‬כיום הוא מנהל חווה‬ ‫לגידול זרעים לייצוא‪ ,‬ובסוף יום‬ ‫העבודה הוא בא לבקר את ה"בייבי"‬ ‫שלו ‪ -‬מרכז המיחזור של עדי‪" .‬הוא‬ ‫אידיאליסט אמיתי‪ ",‬אומר שחל‪.‬‬ ‫"בסופו של יום עבודה בשדה‪ ,‬בשמש‪,‬‬ ‫הוא בא למרכז כדי לבדוק שהכל‬ ‫בסדר‪' ,‬צולל' לתוך מכולת האשפה‬ ‫הגדולה ומוציא משם מה שאפשר לה־‬ ‫פריד ולמחזר‪".‬‬

‫מחסום העצלות‬ ‫הראיון עם מיכל שני ובוריס קרמר‬ ‫מתנהל במרכז המיחזור של עדי ‪-‬‬ ‫אימפריה מרשימה שמוקפת כיום בגדר‬ ‫ושער חשמלי‪ .‬ההישג גדול במיוחד‬ ‫בהשוואה למרכז המיחזור הקודם של‬ ‫היישוב‪ ,‬שכלל שני כלובי מיחזור שהיו‬ ‫פרוצים רוב הזמן‪ .‬כיום ממויינת הפ־‬ ‫סולת היישובית למגוון רחב של פחים‬ ‫בפינת המיחזור‪ :‬נייר‪ ,‬קרטון ובקבוקי‬ ‫פלסטיק‪ ,‬קרשים (להסקה ולמדורות)‪,‬‬ ‫קלקר (מועבר בסיוע המועצה למי־‬ ‫חזור ב"אלון תבור")‪ ,‬ריהוט פלסטיק‬ ‫(ממוחזר על ידי "כתר")‪ ,‬מוצרי פלס־‬ ‫טיק (בכמה קטגוריות שונות)‪ ,‬מתכת‬ ‫(מועברת למיחזור בקריית הפלדה)‪,‬‬ ‫בגדים (מיכל ש"מקבל" גם נעליים‪,‬‬ ‫תיקים ועוד)‪ ,‬גזם רך וגזם גס‪" .‬מה שי־‬ ‫כול לעזור לנו מאוד זו הצטרפות של‬ ‫יישובים נוספים לתהליך הזה‪ ",‬מס־‬ ‫ביר בוריס‪" .‬זה יהיה משמעותי מאוד‬ ‫בהיבט של הפינוי‪ ,‬וזה דבר שכולנו‬ ‫נרוויח ממנו‪".‬‬ ‫מיכל קוטעת מדי פעם את הראיון‬ ‫בצעקות ‪" -‬קרטונים לקרטוניה! לא‬ ‫לזרוק בקבוקים למכולה! יופי‪ ,‬תכניסו‬ ‫את הקלקר לתוך השק!" ‪ -‬לעבר התו־‬

‫‪20‬‬

‫"חייבים להיות קצת פסיכים‪ ".‬בוריס קרמר עם מיכל‪ ,‬נועה ואילון שני במרכז המיחזור‬

‫שבים שנכנסים למרכז המיחזור‪" .‬אין‬ ‫מה לעשות‪ ",‬היא מסבירה‪" .‬בעדי כבר‬ ‫יודעים שאני משוגעת בקטע האקולו־‬ ‫גי‪ ,‬אבל בעניין הזה חייבים להיות קצת‬ ‫פסיכים‪ .‬רק ככה אפשר לקדם עניינים‪.‬‬ ‫זה תהליך חינוכי שדורש המון התעק־‬ ‫שות‪ ,‬ולמזלי הצלחנו לגייס כאן אנשים‪,‬‬ ‫נוער וילדים‪ .‬צריך לשבור את המח־‬ ‫סום הפסיכולוגי ואת מחסום העצלות‪,‬‬ ‫אבל באופן כללי אפשר לומר שהת־‬ ‫גובות כאן חיוביות ‪ -‬אנשים מבינים‬ ‫יותר ויותר שהפרדת הפסולת היא דבר‬ ‫חיוני‪ ".‬בכל שבת באה מיכל עם ילדיה‬ ‫לפינת המיחזור‪ ,‬ושם הם ממיינים את‬ ‫כל הפסולת שלא מוינה כראוי‪.‬‬

‫ביב‪ .‬זה מאוד כאב לי ‪ -‬שקיות ניילון‬ ‫תלויות על העצים‪ ,‬מכולות בוערות‪,‬‬ ‫עשן של מוצרי פלסטיק‪ .‬עד שהפשלתי‬ ‫שרוולים והתחלתי לנקות‪ .‬מיכל הצ־‬ ‫טרפה‪ ,‬וגם כמה אנשים נוספים‪ ,‬וכיום‬ ‫יש ועדה פעילה מאוד‪ .‬הבנו גם שלא‬ ‫צריך להמציא את הגלגל מחדש‪ ,‬ונ־‬ ‫עזרנו בהושעיה ובהרדוף וביישובים‬ ‫נוספים‪ ,‬שצברו מומחיות בתחומים‬ ‫האלה‪ .‬למדנו על קומפוסט ועל טיפול‬ ‫באשפה‪ ,‬ולאט לאט אנחנו מתקדמים‬ ‫ומתפתחים‪ .‬הודות לתמיכה של ועד‬ ‫היישוב והמועצה הצלחנו ליצור תוך‬ ‫פרק זמן קצר תהליך חברתי וכלכלי‬ ‫מעניין ומועיל‪".‬‬

‫התמדה ועקשנות‬

‫"הבונוס הכספי"‬

‫סיפורה של ועדת הסביבה בעדי‬ ‫מבהיר את חשיבותן של התמדה ועק־‬ ‫שנות‪ .‬שחל בא להרצות ביישוב בקיץ‬ ‫‪ 2009‬במטרה לעודד את הפעילות‬ ‫האקולוגית במקום‪ .‬שלושה אנשים‬ ‫הגיעו להרצאתו‪ .‬כעבור כמה חוד־‬ ‫שים הגיע שחל לפגישה נוספת‪ ,‬והפ־‬ ‫עם ‪ -‬כאילו כדי להוכיח שהמצב יכול‬ ‫להידרדר ‪ -‬הגיעו שניים בלבד‪ .‬במפגש‬ ‫השלישי כבר הגיעו ארבעה‪ ,‬וברבי־‬ ‫עי ‪ -‬שמונה‪ .‬בשתי הפגישות הבאות‬ ‫גובשה ועדה סביבתית‪ .‬בינתיים נבחר‬ ‫אחד מחברי ועד היישוב כאחראי (רפ־‬ ‫רנט) לנושא הסביבתי‪ .‬הוועדה‪ ,‬שה־‬ ‫חלה לפעול בקיץ האחרון‪ ,‬מונה כיום‬ ‫שבעה חברים‪ :‬מיכל‪ ,‬בוריס‪ ,‬חני פלג‪,‬‬ ‫עמיר פגנבוים‪ ,‬נירית פנחס‪ ,‬דליה גד‬ ‫ואנה צ'רקטקוף‪ .‬בוריס ומיכל מבקשים‬ ‫לציין גם את תרומתו הרבה של בני‬ ‫רוזן בפעילות מול ועד היישוב‪.‬‬

‫"לתהליך המיחזור יש משמעות‬ ‫אדירה בצמצום הפגיעה בטבע ‪-‬‬ ‫למשל צמצום ייצור הפלסטיק שמקורו‬ ‫בנפט‪ ,‬וחלחול של מתכות כבדות למי‬ ‫השתייה ‪ -‬ויש לו גם משמעות כספית‬ ‫ליישוב‪ :‬בזכות הפרדת הפסולת יורדת‬ ‫כמות האשפה שנזרקת למכולה‪ ,‬ופינוי‬ ‫המכולה מבוצע כיום פעם בחודש במ־‬ ‫קום פעם בשבוע ‪ -‬מה שחוסך ליישוב‬ ‫‪ ₪ 3,000‬בחודש ומשמח מאוד את‬ ‫הוועד ואת התושבים‪ .‬גם החקיקה בנו־‬ ‫שא (חוק האריזות) פועלת לטובתנו‪".‬‬ ‫בנוסף לבונוס הכספי מרוויחים התו־‬ ‫שבים מהפחתת העומס על פחי האש־‬ ‫פה הביתיים‪ .‬אבל הרווח הגדול‪ ,‬בעיני‬ ‫בוריס‪ ,‬הוא הפחתת הזיהום בקרקע‪,‬‬ ‫במים ובאוויר‪" .‬חשוב שנבין שהסבי־‬ ‫בה אינה פח זבל; כל מה שאנחנו זור־‬ ‫קים חוזר אלינו‪ ,‬במוקדם או במאוחר‪.‬‬ ‫לי לקח עשר שנים להבין כמה חשוב‬ ‫לשמור על הסביבה‪ ,‬ומה שאני עושה‬ ‫כיום זה תיקון לנזקים שעשיתי לסביבה‬ ‫ולעצמי‪ .‬אני מקווה שאצל שאר התו־‬ ‫שבים בעדי ובמועצה‪ ,‬התהליך יהיה‬ ‫הרבה יותר מהיר‪".‬‬

‫שקיות על העצים‬ ‫"במשך שנים הסתכלתי על הביזיון‬ ‫הזה‪ ",‬מספר קרמר‪" .‬ראיתי איך זורקים‬ ‫הכל למכולה‪ ,‬ואת כל הטינופת מס־‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫מחוברים‬

‫במרכז לפיתוח חקלאות אקולוגית מתחברים ילדי העמק לשורשים‪ :‬כיום מקיים המרכז פעילויות‬ ‫בתחום החקלאות והסביבה‪ ,‬ובעתיד ייערכו כאן גם סדנאות בנושאי יהדות וציונות‬ ‫"נועה‪ ,‬צריך כאן צמחים לתה!" ‪-‬‬ ‫"חגי‪ ,‬תראה מה צילמתי!" ‪" -‬איפה יש‬ ‫קליפות?" ‪" -‬לאן עוברים עכשיו?"‬ ‫נועה היא ד"ר נועה ציון‪ ,‬הפ־‬ ‫רויקטורית של "המרכז לפיתוח חק־‬ ‫לאות אקולוגית" בנהלל‪ ,‬שהוא חלק‬ ‫מן המשק החקלאי של בית הספר‪ .‬חגי‬ ‫ זהו חגי מרום‪ ,‬רכז החינוך הסביבתי‬‫של המועצה‪ ,‬אחד מחברי הצוות המר־‬ ‫כז את הפעילות החינוכית במקום‪ .‬ביום‬ ‫הספציפי הזה מתארחים כאן ילדי בית‬ ‫הספר היסודי בנהלל‪ ,‬אבל הם אינם‬ ‫היחידים הנהנים מהמיזם החדש‪ .‬כאן‪,‬‬ ‫במרכז‪ ,‬מתארחות קבוצות ילדים מבתי‬ ‫ספר יסודיים מכל רחבי העמק‪ ,‬ובעתיד‬ ‫יתקיימו כאן סדנאות בנושאי יהדות‬ ‫וציונות‪.‬‬ ‫את הילדים מלווים "שין־שינים" ‪-‬‬ ‫צעירים בשנת שירות לפני הצבא‪ .‬הם‬ ‫מתגוררים בפנימייה‪ ,‬ומלבד פעילותם‬ ‫כאן הם מניעים פרויקטים שונים בבית‬ ‫הספר ובאזור‪" .‬בבוקר אנחנו עובדים‬ ‫כאן במשק‪ ,‬למשל בפעילויות כמו עבו־‬ ‫דה עם בתי ספר‪ ",‬אומרת גילי סטול־‬ ‫רסקי‪ ,‬ה"מנג'רית" של קומונת השין־‬ ‫שינים‪" ,‬וגם בונים פרויקטים חדשים‪,‬‬ ‫מטפלים בגידולים ומקדמים מיזמים‬ ‫סביבתיים נוספים‪ .‬אחר הצהריים אנחנו‬ ‫עובדים בקיבוצי האזור‪ ,‬ובערב ‪ -‬בפ־‬ ‫נימייה‪".‬‬ ‫איך הכל התחיל? "במשך שמונה‬ ‫שנים ניהלתי את בית הספר‪ ,‬וחלמ־‬ ‫תי להקים מרכז חינוכי‪ ",‬אומרת נועה‪.‬‬ ‫"החלום הזה התחבר לצרכים של המשק‪,‬‬ ‫וההתגייסות והאמון של מנהל כפר הנו־‬ ‫ער דוד חורש‪,‬של מנהל בית הספר מוטי‬ ‫אלמוג ושל מרכז המשק צח אבנת איפ־‬ ‫שרו להגשים אותו‪.‬‬ ‫"המרכז נועד להשיב את החקלאות‬ ‫לתודעה ולעשייה‪ ,‬תוך התמקדות בפ־‬ ‫עילות סביבתית‪ .‬באמצעות המרכז אנו‬ ‫מקרבים את הילדים לטבע‪ ,‬מפגישים‬ ‫אותם עם המפעל החקלאי העצום שה־‬ ‫תהווה כאן בעמק‪ ,‬ומראים להם ‪ -‬בא־‬ ‫מצעות חוויות ועבודה בידיים ‪ -‬את‬ ‫חשיבותה הרבה של החקלאות‪".‬‬

‫צילום‪ ,‬אריגה ומחקר‬ ‫במסגרת יום הפעילות מתמקדים‬ ‫הילדים בנושא "לגעת בצמח"‪ ,‬ועוברים‬ ‫בכמה תחנות‪ .‬בתחנת "צילום בטבע"‬ ‫הם מצלמים אובייקטים שונים מנקודת‬ ‫הראות של בעלי החיים (למשל הנמלה)‪,‬‬ ‫ולומדים על הטקסטורות של צמחים‪ ,‬על‬ ‫צבעים וכיו"ב‪ .‬בתחנות אחרות הם צו־‬ ‫בעים בדים בחומרים מן הטבע‪ ,‬אורגים‬ ‫שטיח מכפות תמרים‪ ,‬אופים לחם ומ־‬ ‫תוודעים לעולם הצומח‪ .‬פרויקט מחק־‬ ‫רי יותר שמתקיים במשק האקולוגי הוא‬ ‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫לקת החינוך רחל שחורי‪ ,‬ומנהלת החי־‬ ‫נוך הבלתי פורמלי לילך כהני‪ .‬האמו־‬ ‫נה שלהם בתהליך‪ ,‬גם כשלא היה דבר‬ ‫מלבד חזון על הנייר‪ ,‬היא שמאפשרת את‬ ‫מימושו של החזון הזה‪ .‬ראוי לציין גם‬ ‫את המינהל לחינוך התיישבותי במשרד‬ ‫החינוך‪ ,‬ואת המפקח על החקלאות יוסי‬ ‫אלימלך‪ ,‬כשותפים המאפשרים לתהלי־‬ ‫כים הללו להתקיים‪ .‬מיה בירמן‪ ,‬מנהלת‬ ‫מחלקת הנוער במועצה‪ ,‬עזרה לנו מאוד‬ ‫בתהליכי ההקמה‪ .‬חשוב מאוד לציין‬ ‫לטובה את מנהלות בתי הספר היסודיים‪,‬‬ ‫שנותנות בנו אמון ושולחות את התלמי־‬ ‫דים לפעילות החדשה הזאת‪ ,‬וכמובן את‬ ‫התלמידים עצמם ‪ -‬ילדים מלאי סקר־‬ ‫נות שמשתפים פעולה בהתלהבות רבה‪.‬‬ ‫אנחנו מקפידים לערוך משובים ולקיים‬ ‫תהליך מתמיד של שיפור ופיתוח של‬ ‫התכנים החינוכיים‪".‬‬

‫העתיד‪ :‬ללמוד ציונות בעמק‬

‫לימוד ומחקר מתוך החוויה‪ .‬ילדי בית הספר היסודי בנהלל ביום פעילות במרכז‬

‫פרויקט הווטיבר (‪ - )vetiver‬ניסויים‬ ‫בצמח זה‪ ,‬שביכולתו לנקות את הקר־‬ ‫קע מחומרים עוינים כגון סולר‪ .‬המחקר‬ ‫נעשה בשיתוף ד"ר נתיב דודאי ממרכז‬ ‫המחקר נוה יער ובהנחייתם של דינה‬ ‫גרייבר מכפר יחזקאל ורן מנבר‪ ,‬רכז‬ ‫החממה‪" .‬זו דוגמה לאגן ירוק ‪ -‬מתקן‬ ‫ביולוגי שמטהר את הקרקע‪ ",‬מסביר חגי‪,‬‬ ‫"לכן יש כאן למידה של תהליכים אקו־‬ ‫לוגיים אמיתיים‪ ,‬והילדים יכולים להבין‬ ‫גם את המשמעות של פעילות סביבתית‬ ‫וגם את האמצעים הספציפיים לשיפור‬ ‫תהליכים ולשמירה על הסביבה‪".‬‬

‫האפקט ההוליסטי‬ ‫חגי הגיע לכאן במסגרת לימודיו‬ ‫לתואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה‪,‬‬ ‫ו"גויס" על ידי צוות המרכז‪ .‬כיו‪,‬ם‪ ,‬במ�ק‬ ‫ביל לעבודתו כאן‪ ,‬הוא עובד כרכז חינוך‬ ‫סביבתי במועצה‪ .‬מה הוא עושה במר־‬ ‫כז? "תמיד עניין אותי הנושא הסביבתי‪,‬‬ ‫ואני מאמין מאוד בכפרי נוער כמו ויצו‬ ‫נהלל בגלל האפקט ההוליסטי שנוצר‬ ‫בהם‪ :‬הילדים חיים את המציאות הזאת‬ ‫‪ 24‬שעות ביממה ‪ -‬הם עובדים במשק‪,‬‬ ‫חיים ולומדים בקרבתו‪ ,‬וההשפעה של‬ ‫מה שנעשה כאן חזקה ומשמעותית יותר‪.‬‬

‫החקלאות מתחברת כאן להוויה הסביב־‬ ‫תית‪ ,‬לקהילה‪ ,‬ללימודים‪ ,‬ולשעות הפ־‬ ‫נאי‪ .‬כך לא נוצרת חציצה בין התחומים‬ ‫כפי שקורה במסגרות אחרות‪.‬‬ ‫בקרב אנשי סביבה מקובלת כיום הת־‬ ‫פיסה שפיתוח בר קיימא חייב להישען‬ ‫על שלושה מעגלים‪ :‬סביבה‪ ,‬כלכלה‪,‬‬ ‫חברה‪ .‬כאן אנחנו מוסיפים את האלמנט‬ ‫החקלאי ומטפלים בו גם מהזווית החי־‬ ‫נוכית‪ ,‬גם מהזווית הסביבתית וגם מהז־‬ ‫ווית הקהילתית‪".‬‬

‫אחריות‪ ,‬סביבה וטבע‬ ‫המרכז לפיתוח חקלאות אקולוגית‬ ‫ממוקם באזור החממות של כפר הנוער‬ ‫ויצו נהלל ופועל בשיתוף עם המועצה‬ ‫האזורית‪ ,‬המינהל לחינוך התיישבותי‬ ‫ועליית הנוער‪ ,‬במטרה לטפח ערכים‬ ‫כגון עבודה עצמית בחקלאות‪ ,‬אחריות‬ ‫לסביבה ולקהילה‪ ,‬ציונות וקשר לטבע‪.‬‬ ‫מלבד תלמידי בתי הספר היסודיים באות‬ ‫למרכז קבוצות בוגרות יותר מבית הספר‬ ‫ויצו נהלל‪ ,‬ובעתיד יתקיימו בו גם פעי־‬ ‫לויות לכלל קהילת העמק‪.‬‬ ‫"את הדחיפה הראשונה למרכז‪",‬‬ ‫אומרת נועה‪" ,‬נתנו ראש המועצה אייל‬ ‫בצר‪ ,‬סגניתו חנה פרידמן‪ ,‬מנהלת מח־‬

‫הקמת המרכז אינה החלום האחרון של‬ ‫הצוות הפועל כאן‪" .‬הכוונה שלנו‪ ,‬אחרי‬ ‫שהפעילות כאן תתפוס תנופה‪ ,‬לפתוח‬ ‫כאן סדנאות בנושא יהדות וציונות‪",‬‬ ‫אומרת נועה‪" .‬הדוקטורט שלי עסק בה־‬ ‫תיישבות ציונית בעמק החולה‪ ,‬והנושא‬ ‫הציוני מעניין אותנו מאוד‪ .‬נראה לנו‬ ‫שלעסוק בזה כאן‪ ,‬במקום של הגשמה‬ ‫חקלאית וסביבתית‪ ,‬ובתוך עמק יזרעאל‬ ‫ שהוא ה'מייפלאואר' של הציונות ‪ -‬זה‬‫דבר נכון מאוד‪".‬‬

‫שישי קהילתי‬ ‫ב־‪ 11‬בפברואר התקיים לראשונה‬ ‫"חקלאי קהילתי בשישי" ‪ -‬מפגש‬ ‫חודשי של קהילת העמק סביב‬ ‫נושאים של אקולוגיה וחקלאות‪.‬‬ ‫בעתיד יתקיימו מפגשים נוספים‬ ‫גם סביב נושאי תרבות ורוח‪ .‬המפ־‬ ‫גשים מתקיימים מדי כמה חודשים‬ ‫במרכז לפיתוח חקלאות אקולוגית‪,‬‬ ‫ויכללו בין השאר בית תה‪ ,‬שוק‬ ‫איכרים מתוצרת מקומית‪ ,‬סד־‬ ‫נאות לילדים ולמבוגרים והדרכות‬ ‫בנושאים שונים‪ ,‬ביניהם חקלאות‬ ‫אורגנית‪ ,‬הדברה ביולוגית‪ ,‬מיחזור‬ ‫וצמחי תבלין‪" .‬המפגשים האלה נו־‬ ‫עדו להפגיש את קהילת העמק עם‬ ‫הרעיונות שמקדם המשק האקולוגי‬ ‫בכפר הנוער‪ ",‬מסבירה סלעית יע־‬ ‫קבי מתמרת‪ ,‬שמרכזת את הפעילות‬ ‫הזו‪ .‬במקביל פועלת סלעית להקמת‬ ‫גוף ציבורי קהילתי שיתמוך במשק‬ ‫האקולוגי ומסריו‪ .‬לפרטים‪:‬‬ ‫‪saleet@netvision.net.il‬‬

‫‪21‬‬

‫ספורט‬

‫מנווטים לאיטליה‬ ‫נבחרת "העמק המערבי" תשתתף באליפות העולם לבתי ספר בניווט ספורטיבי‬

‫שנערכה בדצמבר‪ .‬במדליות זהב זכו‪ :‬עוזי‬ ‫שוויצר‪ ,‬רגב אברהם‪ ,‬ניצן יסעור ואורי‬ ‫דבש; במדליית כסף ‪ -‬יובל רפאלי ומאיר‬ ‫בן שטרית; ובמדליית ארד ‪ -‬מעין מינצר‪,‬‬ ‫רועי שיבולי ואוריאל ויינר‪.‬‬

‫בחודש דצמבר רשמו נווטי עמק יזרו‬ ‫עאל הישגים מרשימים בשתי תחרויות‪:‬‬ ‫נבחרת "העמק המערבי" זכתה במקום‬ ‫הראשון בתחרות הארצית לבתי ספר (כיו‬ ‫תות י'־י"א) ‪ -‬הישג שישלח את חברי‬ ‫הנבחרת לאליפות העולם לבתי ספר‬ ‫באיטליה; ויומיים קודם לכן זכו ‪ 9‬מחברי‬ ‫מועדון הניווט "עמק יזרעאל" ב"אליפות‬ ‫החורף בניווט ספורטיבי"‪ ,‬שהתקיימה על‬ ‫מפות ניווט ספורטיבי בחבל אשכול ובאו‬ ‫זור גימזו שביער בן שמן‪.‬‬

‫משוגעים לדבר‬

‫העמק המערבי‬ ‫נבחרת "העמק המערבי" (יפעת)‪ ,‬שה־‬ ‫חלה לפעול לפני כשנתיים‪ ,‬מתאמנת בין‬ ‫‪ 4‬ל־‪ 5‬פעמים בשבוע‪ .‬המאמנים הם אב�י‬ ‫חי ביאר‪ ,‬מורה לחינוך גופני בבית הספר‪,‬‬ ‫וטל עופר ממועדון הניווט עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫"התחלנו כמועדון בית ספרי קטן‪ ,‬והיום‬ ‫הוא מונה ‪ 50‬תלמידים שמתחרים על פי‬ ‫הגילאים השונים‪ ",‬אומר ביאר‪" .‬יש לנו‬ ‫הישגים רבים‪ ,‬והנבחרת שלנו בגילאי ז'־ח'‬ ‫וט' היא אלופת הארץ לבתי ספר בריצות‬ ‫ניווט בשנתיים האחרונות‪".‬‬ ‫הנבחרת הזוכה מונה חמישה נווטים‪ :‬ניצן‬ ‫יסעור (שמשית)‪ ,‬שזכה במקום הראשון;‬ ‫יובל רפאלי (שמשית)‪ ,‬שזכה במקום השני;‬ ‫אוריאל ויינר (דברת) ‪ -‬מקום שלישי; דקל‬ ‫אברהם (מגדל העמק) ‪ -‬מקום רביעי; וליעד‬ ‫לוי (שמשית) ‪ -‬מקום ‪ .12‬הישגים אישיים‬ ‫אלו העניקו לנבחרת את המקום הראשון‬ ‫בדירוג הקבוצתי‪ ,‬ובעקבות זאת את הזכות‬ ‫לייצג את ישראל באליפות העולם לבתי‬ ‫הספר בניווט ספורטיבי (‪ ,)ISF‬שתיערך‬ ‫בחודש מאי הקרוב בטרנטו‪ ,‬איטליה‪ .‬זוהי‬ ‫אליפות הנערכת אחת לשנתיים‪ ,‬בכל שנה‬ ‫במדינה אחרת‪ .‬בחמשת הארועים הקוד־‬ ‫מים‪ ,‬כלומר בעשור האחרון‪ ,‬נסעו לאליפות‬ ‫קבוצות נווטים מבית הספר "עמקים תבור"‬ ‫עם המאמן טל עופר‪.‬‬ ‫השנה הצטרפו נווטי "העמק המערבי"‬ ‫לאליפות‪ ,‬והתחרו בין השאר בחבריהם‬ ‫מ"עמקים תבור"‪ ,‬המתאמנים באותו מוע־‬ ‫דון ניווט ‪" -‬עמק יזרעאל"‪.‬‬ ‫ניצן יסעור‪ ,‬תלמיד כיתה י' משמשית‪,‬‬ ‫מספר שאביו נהג להשתתף בתחרויות ניווט‬ ‫וכך התוודע לענף הספורט הזה‪ ,‬וכשקמה‬ ‫קבוצת הניווט בבית הספר הוא הצטרף‬ ‫אליה‪ .‬יובל רפאלי‪ ,‬תלמיד כיתה י' משמ־‬ ‫שית‪ ,‬אומר כי "הניווט הוא ספורט ממכר‬ ‫המשלב ריצה וחשיבה‪ .‬קודם התייחסתי‬ ‫לניווט כאל תחביב‪ ,‬אבל בשנה האחרונה‬ ‫אני מתחרה בצורה מקצועית‪".‬‬ ‫ראש המועצה אייל בצר בירך את הזוכים‬ ‫על ההישג המרשים ואיחל להם הצלחה‬ ‫בתחרות הבינלאומית באיטליה‪" .‬הרמה‬ ‫הגבוהה שמשיגים תלמידי בית הספר במ־‬ ‫קצוע הניווט התחרותי מצביעה על עבודה‬ ‫שיטתית ורצינית‪ ,‬הראויה לכבוד ולהער־‬ ‫כה‪ ",‬אמר בצר‪.‬‬ ‫המועדון לניווט ספורטיבי "עמק יזר־‬ ‫עאל" קטף מדליות רבות באליפות החורף‬

‫‪22‬‬

‫"ספורט ממכר‪ ".‬הזוכים באליפות בתי הספר‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬יובל רפאלי‪ ,‬אביחי‬ ‫ביאר‪ ,‬דקל אברהם‪ ,‬ניצן יסעור‪ ,‬ליעד לוי ואוריאל ויינר‬

‫יכולת רב מימדית‬ ‫"מחלקת הספורט והמועצה האזו־‬ ‫רית תומכת רבות במועדון הניווט‪,‬‬ ‫ואנו מצידנו מביאים הרבה כבוד למו־‬ ‫עצה ‪ -‬כפי שאפשר לראות בתחרויות‬ ‫האחרונות‪ ",‬אומרת דוברת המועדון‬ ‫רוני דה קוסטה־בק‪ ".‬דה קוסטה מא־‬ ‫מינה שכל מי שנדבק בחיידק הניווט‬ ‫מרוויח‪" .‬בספורט הזה נדרשת 'יכולת‬ ‫רב מימדית'‪ ,‬כמו שאני קוראת לזה‬ ‫ נחישות‪ ,‬אהבת טבע וארץ‪ ,‬יכולת‬‫התמודדות אישית עם מצבים משת־‬

‫נים בזמן אמת תוך קריאת מפה ומ־‬ ‫צפן‪ ,‬מהירות מחשבה וקלות רגליים‪,‬‬ ‫אוריינטציה עם השטח ועם הגוף‪ .‬כיום‬ ‫ברור שהספורט הזה עוזר בהיבטים‬ ‫רבים של התארגנות עצמית‪ ,‬ומו־‬ ‫כח שהיכולות האישיות המתפתחות‬ ‫בענף הזה מקדמות מאוד את הנערים‬ ‫העוסקים בו‪ .‬בנוסף‪ ,‬זוהי הזדמנות‬ ‫מצוינת לפעילות ספורטיבית בטבע‪,‬‬ ‫ולהיכרות עם פינות קסומות‪ ,‬שאולי‬ ‫לא היינו מגיעים אליהן בדרך אחרת‪".‬‬

‫סיפורו של מועדון הניווט הספורטיבי‬ ‫"עמק יזרעאל" מתחיל בסוף שנות השמו־‬ ‫נים בקיבוץ שריד‪ :‬רון ברק ועוזי שוויצר‪,‬‬ ‫אצני טריאתלון ומרוצי שדה‪ ,‬הצטרפו‬ ‫ל"איגוד לספורט הניווט בישראל" במס־‬ ‫גרת מועדון "גליל"‪ .‬עד מהרה הם צירפו‬ ‫אליהם ספורטאים נוספים מקבוץ שריד‬ ‫ומיישובים אחרים בעמק‪ .‬כאשר מספר‬ ‫המשתתפים היה גדול דיו הם החליטו לה־‬ ‫קים מועדון עצמאי‪" :‬מועדון ניווט עמק‬ ‫יזרעאל"‪ .‬כיום חברים במועדון כמעט‬ ‫מאה נווטים ‪ -‬ילדים‪ ,‬נערים‪ ,‬נשים וגברים‬ ‫מגיל ‪ 6‬ועד ‪.75‬‬ ‫חברי המועדון מפיקים ומארגנים לפ־‬ ‫חות ‪ 12‬ארועי ניווט בשנה‪ ,‬ומשתתפים‬ ‫בניווטים רבים נוספים בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫בכל ארוע ניווט מתקיימים ארבעה מס־‬ ‫לולים ‪ -‬שלושה תחרותיים ואחד "עממי"‬ ‫לכל המשפחה‪ .‬עוזי שוויצר משריד‪,‬‬ ‫ממייסדי המועדון והמרכז האולטימטיבי‬ ‫שלו‪ ,‬הוא מבכירי הנווטים בארץ‪ ,‬ובנו־‬ ‫סף ‪ -‬ממפה בלתי נלאה של מפות הניווט‬ ‫בעמק וסביבתו‪ .‬אלו המפות המשמשות‬ ‫את הנווטים בתחרויות‪.‬‬ ‫מועדון הניווט מארגן גם אירועים של‬ ‫ניווט רכוב‪ .‬רכיבת אופניים היא ענף פו־‬ ‫פולרי מאוד בעמק‪ ,‬והניווט הרכוב מעניק‬ ‫לרכיבה ערך מוסף ואתגר נוסף‪ .‬במועדון‬ ‫פעילים רוכבים רבים מכל רחבי העמק‪.‬‬

‫מירוץ "הר לעמק" יוצא לדרך‬ ‫מירוץ השליחים "הר לעמק" יתו‬ ‫קיים זו השנה השלישית‪ ,‬ההרשמה‬ ‫נפתחה ב־‪ 24‬בפברואר‪ .‬במירוץ‪,‬‬ ‫שייערך בתאריכים ‪20‬־‪ 19‬במאי‪,‬‬ ‫ישתתפו כ־‪ 1,500‬איש‪ .‬אורכו‬ ‫של המסלול כ־‪ 210‬ק"מ‪ :‬ממבצר‬ ‫"קלעת נמרוד" שבגולן ועד היישוב‬ ‫תמרת‪.‬‬ ‫את המירוץ מארגנת עמותת "הר‬ ‫לעמק"‪ ,‬והוא מתנהל בקבוצות של‬ ‫‪ 6 ,4‬ו־‪ 8‬משתתפים בשתי קטג�ו‬ ‫ריות‪ :‬תחרותית ולא־תחרותית‪ .‬כל‬ ‫הפרטים נמצאים באתר המירוץ ‪-‬‬ ‫‪.www.mountain2valley.org‬‬ ‫השנה ישתתפו במירוץ "רצי‬ ‫אולטרה" שירוצו ‪ 127‬קילומטרים‬ ‫ברצף‪ .‬האצן הברזילאי מאורו חסי־‬ ‫לאו‪ ,‬שכבר עשה את כל המסלול‬ ‫ברצף‪ ,‬צפוי לעשות זאת שוב השנה‪.‬‬

‫המירוץ יתקיים השנה כחלק‬ ‫מאירועי ‪ 100‬שנות התיישבות בעמק‬

‫יזרעאל‪ ,‬ובמסגרת זו יוענק פרס‬ ‫מיוחד מטעם ראש המועצה אייל בצר‪.‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫בעל משק‪ ,‬עדיין אין‬ ‫לך מערכת סולרית?‬

‫מהיום‪ ,‬יש לך שתי דרכים‬ ‫להרוויח מהשמש‬

‫הראש‬ ‫בגג‬

‫מערכת סולרית על גג או על דונם קרקע‪,‬‬ ‫אפשרות לרכישה או להשכרה‬ ‫המכסה מוגבלת – התקשר וקבע פגישת יעוץ עוד היום!‬

‫גג בגודל ‪ 500‬מ"ר ומעלה‬

‫הרגליים‬ ‫חזק על‬ ‫הקרקע‬

‫ענבר אנרגיה סולרית – החברה המובילה בתכנון‪ ,‬התקנה ותחזוקה‬ ‫של מערכות סולריות בישראל‪ .‬איתנו תהנה משותפות אמיתית‬ ‫ופיתרון שיעניק לך תשואה מקסימלית לאורך זמן‪ .‬מערכות מותקנות‬ ‫בהספק של למעלה מ‪ 6000 -‬קילו וואט – הן כרטיס הביקור שלנו‪.‬‬

‫דונם קרקע בחלקה א'‬

‫מ ו ע ד ון‬

‫מתארגן טיול ותיקים‬

‫לסיצליה‬

‫בתאריכים ‪ 14-8‬ביוני‪2011 ,‬‬ ‫בהדרכת דן אשכרי ובליווי רפואי‬ ‫סיציליה‪ ,‬הגדול באיי הים התיכון‪ ,‬משלב את היופי הקלאסי היווני‪,‬‬ ‫הפנטזיה הערבית‪ ,‬ואת העוצמה הנורמאנית‪ .‬בטיול המכסה את‬ ‫סיציליה כולה‪ ,‬יחד עם האיים הליפארים‪ ,‬ישנה הקפדה על נוחות‬ ‫מרבית ומעבר מינימאלי בין בתי מלון‪.‬‬ ‫טיול מרתק‪ ,‬מגוון ועשיר בנופים‪ ,‬טעמים וריחות‪ ,‬בו נצעד‬ ‫בעקבות שליטים וכובשים שהותירו פסיפס מרהיב‪ ,‬המשתלב‬ ‫בים התיכון‪ ,‬עם הרי הגעש המקומיים והאוכל האופייני‬

‫לפרטים והרשמה‬

‫תמי גרופר ‪04-6520725‬‬

‫מח‬ ‫מחירילרמהטייטיול‬

‫ל‬ ‫בחדר זו‬ ‫תוספת לגי‪:‬ח ‪€ 1550‬‬ ‫דר‬ ‫לי‬ ‫חיד‪€ 195 :‬‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫לבני‬

‫רוכבים ות ‪+50‬‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫י‬

‫ם‬

‫יוצאים לרכיבה משותפת‪ ,‬אחת לחודש‬ ‫ביום שישי בשעות הבוקר‪.‬‬ ‫עלות הטיול ‪( ₪ 100-120‬תלוי במספר המשתתפים)‪.‬‬ ‫ליווי מקצועי של חברת "אופק בשטח" (כולל אספקת הציוד)‪.‬‬ ‫ביטוח צד ג' ואחריות מקצועית‪.‬‬ ‫חובש מלווה ורכב מלווה לרוכבים "עייפים"‪.‬‬ ‫הטיולים הבאים יתקיימו בתאריכים‪:‬‬ ‫‪ 18.03.11‬ו־‪29.04.11‬‬ ‫נדרש אישור רפואי המאשר רכיבה‬ ‫על אופניים‪.‬‬

‫לפרטים ולהרשמה‪:‬‬ ‫סיגל אהרון‬ ‫‪04-6520733‬‬ ‫או ‪052-5532095‬‬

‫לשאלות מקצועיות‪:‬‬ ‫סיימון מרקוביץ‬ ‫‪052-2662181‬‬

‫מרץ ‪ 2011‬אדר ב' תשע"א‬

‫‪23‬‬