Emek yizrael 134

‫עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גיליון ‪ • 134‬דצמבר ‪ • 2014‬כסלו תשע"ה‬ ‫• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון •‬ ‫כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה • מזרע • מחנה יהודית • מנשיה זבדה • מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת‬

‫זה הירוק החדש‬ ‫טליה ומאיה גורדון מקיבוץ מזרע‬ ‫כבר יודעות להפריד בצבעים‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪12‬‬

‫שיר כאב‬

‫לחלום ‪ -‬ולהגשים‬

‫הכל זורם‬

‫נפרדים מחללי צוק איתן‬ ‫ומהרוגי האסון בנפאל‬

‫שיחה אופטימית עם שלוש‬ ‫מנהלות חדשות בבתי הספר‬

‫‪3‬‬

‫בבריכת הסב־יום נשטפות‬ ‫כל הדעות הקדומות‬

‫חדשות‬ ‫דבר ראש המועצה‬

‫תושבים יקרים‪,‬‬ ‫החורף הגיע סוף סוף והשדות מתחילים להוריק‪ .‬העמק ונופיו‬ ‫הפתוחים מזכירים לנו את היופי הסובב אותנו‪ ,‬התורם לאיכות‬ ‫החיים שלנו‪ .‬איכות הסביבה ושמירה על האופי החקלאי של נופי‬ ‫העמק הן חלק חשוב באופי החיים כאן‪.‬‬ ‫יוזמת משרד התחבורה לבדוק היתכנות הקמת שדה תעופה‬ ‫משלים לנתב"ג ברמת דוד מטרידה תושבים רבים בעמק‪ .‬יש‬ ‫שתומכים ברעיון וסבורים שיביא לפריחה אזורית‪ .‬המועצה‬ ‫הביעה את התנגדותה ליוזמה זו‪ ,‬והקימה ועדה המורכבת מאנשי‬ ‫מקצוע ונציגי ציבור‪ .‬חברי הוועדה יבדקו באופן מעמיק את פרטי‬ ‫התכניות ואת השלכותיהן האפשרויות‪ .‬מסקנותיה של הוועדה‬ ‫יובאו לדיון במליאת המועצה‪.‬‬ ‫לאחרונה הוצבו פחים כתומים בשליש מיישובי העמק‪ ,‬והציו‬ ‫בור משתף פעולה (בהתלהבות) בהגברת שיעור המחזור‪ .‬בשנה‬ ‫הקרובה יצטרפו כל יישובי המועצה ל'מהפכה הכתומה' שתביא‬ ‫לחיסכון ניכר בעלויות פינוי האשפה‪ ,‬בהפחתת כמות הפסולת‬ ‫המוטמנת ובזיהום הסביבה‪.‬‬ ‫מערכת החינוך שלנו זכתה שוב להישגים בתחום הלימודי‬ ‫והערכי‪ ,‬במדד הארצי‪ .‬עם בוא הסתיו התחילה שנת הפעילות‬ ‫בתנועות הנוער‪ ,‬בספורט ובחוגים‪ ,‬והשנה מספר המשתתפים‬ ‫בפעילויות אלה גבוה במיוחד‪.‬‬ ‫עונת התרבות העשירה נפתחה בכמה הופעות איכותיות שמו‬ ‫עוררות סקרנות ורצון להצטרף להמשכה‪ .‬כולם מוזמנים ליהנות‬ ‫מהשפע התרבותי המותאם לכל הגילים ולכל הטעמים‪1,175 .‬‬ ‫סטודנטים ותיקים פתחו את שנת הלימודים תשע"ה במכללת‬ ‫הוותיקים שמציינת השנ ה ‪ 12‬שנים ‪ -‬המיזם שהחל עם ‪ 80‬סט�ו‬ ‫דנטים הפך למכללה ענקית‪ ,‬וקהל העמק מצביע ברגליים ומגיע‬ ‫בהמוניו להרחיב אופקים‪.‬‬ ‫אנו ממשיכים בדרך הסובלנות וההידברות‪ ,‬השכנות הטובה‬ ‫והעמקת השיח בציבור הרב־גוני המתגורר בעמק יזרעאל‪ .‬תושבי‬ ‫העמק עושים זאת במפגשים רבים ובשיחות ‪ -‬בקהלים של‬ ‫יהודים וערבים‪ ,‬דתיים וחילוניים ותושבים ממגוון צורות‬ ‫ההתיישבות במועצה‪ .‬בימים אלה‪ ,‬בהם נראה שהקיצוניים‬ ‫מכל הצדדים מכתיבים את היחסים בין האוכלוסיות השונות‬ ‫בארץ‪ ,‬נהיה אנחנו מובילי הדרך לחיים טובים ביחד‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים נפרדנו בכאב מצעירים בני העמק‪.‬‬ ‫במבצע "צוק איתן" נפלו בר רהב מרמת־ישי‪ ,‬אורן שמחה‬ ‫נוח מהושעיה ושחר דובר מגניגר‪ .‬באסון בנפאל ניספו נדב‬ ‫שהם מהושעיה ואגם לוריא מיפעת‪ ,‬ולאחרונה נפרדנו מהו‬ ‫חייל שרון חן מאלונים‪ .‬צעירים אלה היו אהובים על ידי‬ ‫חבריהם ובקהילות בהן חיו‪ ,‬ועתה נפער חלל בנוף העמק‪.‬‬ ‫אנו משתתפים בצערן העמוק של המשפחות‪.‬‬ ‫התברכנו בנוער נפלא‪ .‬בוגרי מערכת החינוך הצעירים‬ ‫נרתמים לתרום לחברה ‪ -‬ביוזמה ולקיחת חלק בהנצחה‬ ‫פעילה לנופלים בני העמק‪ ,‬בגיוס לתפקידים משמעותיים‬ ‫בצבא‪ ,‬במכינות קדם־צבאיות ובהתנדבות לשנת שירות‪.‬‬ ‫איחולי הצלחה לכל המתנדבים והפעילים‪.‬‬ ‫שלכם‬ ‫אייל בצר‪,‬‬ ‫ראש המועצה‬

‫שרון וברוך באימון‬

‫חבר אמיתי‪,‬‬ ‫ספורטאי למופת‬ ‫נפרדים משרון חן מקיבוץ אלונים‪ ,‬לוחם סיירת אגוז שנפטר בחודש שעבר‬ ‫שרון חן מקיבוץ אלונים‪ ,‬בן ‪ ,19‬לוחם סיירת וספורטאי מצטיין‪ ,‬נפטר בפתאומיות במהלך‬ ‫שירותו הצבאי‪ .‬משפחתו תרמה את איבריו‪ ,‬והם הושתלו בחמישה אנשים והצילו את חייהם‪.‬‬ ‫חן הותיר אחריו שני הורים ‪ -‬יוסי ואיריס ‪ -‬ושלושה אחים‪ :‬רותם‪ ,‬רועי ורומי‪ .‬לחן היו חברים‬ ‫רבים וקרובים ברחבי העמק‪.‬‬ ‫ברוך קרן‪ ,‬מאמן קבוצת הטריאתלון 'עמק האושר'‪ ,‬ספד לשרון חן‪ ,‬שהיה לו כבן‪" :‬רק לפני‬ ‫כשבועיים‪ ,‬כאשר קיבל חופשה קצרה מאימוני סיירת אגוז‪ ,‬הגיע שרון לאימון וסיפר לרוכבי‬ ‫האופניים הצעירים שלנו על שיאי המסלול שלו ‪ -‬בצניעות וללא שמץ של שחצנות‪ .‬לפני‬ ‫כחודש הוא ביקר אותנו בביתנו יחד עם אביו‪ ,‬וסיפר לנו על ההישגים שלו בריצות הניווט‬ ‫בצבא‪ ,‬ושוב ‪ -‬בצניעות‪ .‬לפני פחות משנה וחצי נפרדתי ממנו במסיבת סיום השנה של‬ ‫קבוצתנו 'עמק האושר'‪ ,‬בה גידלנו אותו מגי ל ‪ 11‬ועד הגיוס‪ .‬שרון נורא התלהב אז מהמ�ש‬ ‫קפיים הכתומים שלי (כתום זה הצבע של הקבוצה!)‪ ,‬ואני נפרדתי מהם ללא שום התלבטות‪.‬‬ ‫"מאז שהיה בן ‪ 11.5‬ועד גיל ‪ 18‬נפגשנו‪ ,‬אני כמאמן ושרון כספורטאי‪ ,‬ארבע פעמים‬ ‫בשבוע‪ ,‬בחום ובקור‪ ,‬עם שחר ועד ליל‪ ,‬בשבילים ובכבישים‪ .‬תמיד היה ממושמע‪ ,‬נחוש‪ ,‬חיובי‪,‬‬ ‫צנוע ורגיש‪ .‬התוצאות כמובן לא איחרו להגיע‪ .‬בקריירה קצרה מדי לקח שרון אליפויות אין‬ ‫ספור באופני הרים ובאופני כביש‪ .‬הוא הפך עבור כל הספורטאים שלנו לדוגמה לחיקוי‪:‬‬ ‫ספורטאי משקיען יסודי ונחוש‪ ,‬אך גם רגיש וחבר אמיתי‪ .‬תכננתי עליו רבות‪ .‬דמיינתי‬ ‫אותו מצטרף לצוות המאמנים שלנו‪ .‬הייתה לי הזכות לאמן ספורטאי למופת‪ ,‬שוויתר על‬ ‫המשך הקריירה הספורטיבית שלו כדי לשרת ביחידה מובחרת בצבא‪ .‬כמה חבל‪ ,‬כמה קשה‪.‬‬ ‫אוהב אותו‪ ,‬וקשה לי כל כך להיפרד‪".‬‬

‫הכדורעף חוזר לעמק‬ ‫לאחר כמה שנים ללא קבוצה בוגרת‬ ‫בליגה לכדורעף חוזרת קבוצת הפועל‬ ‫עמק־יזרעאל בוגרים לפעילות‪ .‬הקבוצה‬ ‫מאומצת ונתמכת כלכלית על ידי גד"ש‬ ‫העמק‪ ,‬ושחקניה מתאמנים ומשחקים‬ ‫מדי שבועיים באולם המיתולוגי בקיבוץ‬ ‫שריד‪ ,‬אשר ידע בעבר ימים יפים של‬ ‫כדורעף‪ .‬עם שחקני הקבוצה החדשה‬ ‫נמנים כוכבי עבר בתחום הכדורעף‪ ,‬ובהם‬ ‫כמו האחים מילוא ויריב קליין משריד‪.‬‬ ‫במשחק הבית הראשון של הקבוצה שנ־‬ ‫ערך מול קהל תומך ניצחה הקבוצה ‪3:0‬‬ ‫את הפועל נחף‪.‬‬

‫כתיבה ועריכה‪ :‬יצהר ורדי • עורכת ראשית‪ :‬רחלי אבידוב‪ ,‬דוברת המועצה • צילומים‪ :‬ישראל פרץ ומירי שטיינברג • לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪ • racheliav@eyz.org.il :‬עיצוב גרפי‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫ים כחול‬ ‫בטקס פתיחת השנה המסורתי של‬ ‫תנועות הנוער במועצה האזורית עמק‬ ‫יזרעאל השתתפו כ־‪ 2,000‬מילדי עמק‬ ‫יזרעאל (שכבות ד'־ט') ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫הטקס חתם יום ארוך של טיולים באזור‬ ‫הכרמל‪ .‬עייפים ונרגשים הגיעו התלמידים‬ ‫לתל שמרון‪ ,‬שם נערכה קבלת הפנים‬ ‫המסורתית ל־‪ )!( 483‬החניכים החדשים‪,‬‬ ‫ילדי שכבה ד' מכל יישובי המועצה‪.‬‬ ‫החניכים החדשים חלפו דרך שביל אש‬ ‫והתקבלו בהתרגשות על ידי הוריהם‬

‫ואורחי הארוע‪ .‬כמדי שנה כבשו את‬ ‫הבמה להקות צעירות‪ ,‬והוקרנו סרטונים‬ ‫שהנציחו את טיולי אותו היום‪.‬‬ ‫במחלקת הנוער ציינו את מספרם הגבוה‬ ‫של חניכי כיתות ד' שפתחו את השנה ואת‬ ‫העוצמה שהפגינו בני הנוער בתחומים‬ ‫רבים באותו יום ‪ -‬הדרכת צעירים‪,‬‬ ‫כתובות אש‪ ,‬בניית הטקס‪ ,‬הכנת מקום‬ ‫הטקס על ידי שכבת כיתות ט'‪ ,‬ומופעי‬ ‫הלהקות הצעירות‪ .‬הערב נחתם במפגן‬ ‫כתובות אש‪.‬‬

‫העמק הפורה‬ ‫חמישה גנים חדשים נחנכו ביישובי‬ ‫המועצה מאז תחילת תשע"ה‪ :‬שני גנים‬ ‫חדשים בשדה יעקב (שם נחנך גם בית ספר‬ ‫יסודי חדש)‪ ,‬וגנים במרחביה‪ ,‬בבית שערים‬ ‫ובמושב היוגב‪ .‬בשנה שעברה נחנכו עשרה‬ ‫גנים חדשים – בנייה חסרת תקדים בהיקפה‪,‬‬

‫המעידה יותר מכל על הצמיחה הדמוגרפית‬ ‫ברחבי העמק‪ .‬מי שחיפש אינדיקציה נוספת‬ ‫לגידול הדמוגרפי‪ ,‬מצא זאת השנה גם‬ ‫במספר התלמידים שהחלו ללמוד בכיתה‬ ‫א'־‪ 762‬תלמידים‪ ,‬המחזור הגדול ביותר‬ ‫בתולדות העמק‪.‬‬

‫חונכים גן ילדים במושב היוגב בנטיעת עץ בחצר הגן ‬

‫ירוק? כתום!‬ ‫המועצה החלה ביישום חוק הארי־‬ ‫זות‪ ,‬הכולל הצבת פחים כתומים‬ ‫המיועדים לאריזות‪ ,‬ב־‪ 17‬יישובים‪:‬‬ ‫הרדוף‪ ,‬הסוללים‪ ,‬חנתון‪ ,‬אלונים‪,‬‬ ‫מחנה יהודית‪ ,‬כפר החורש‪ ,‬גבת‪,‬‬ ‫שריד‪ ,‬גניגר‪ ,‬יפעת‪ ,‬מזרע‪ ,‬מרחביה‪,‬‬ ‫עין דור‪ ,‬דברת‪ ,‬גזית‪ ,‬רמת דוד וכפר‬ ‫ברוך‪ .‬במקביל להצבת הפחים נערך‬ ‫קמפיין הסברה רחב היקף‪ ,‬הכולל‬ ‫שילוט‪ ,‬חלוקת דפי הסבר לבתים‪,‬‬ ‫סרטון קצר המדגים את השימוש‬ ‫בפח החדש ופעילויות שונות של‬ ‫ועדות איכות הסביבה ביישובים‪.‬‬ ‫הפחים החדשים נועדו לקלי־‬

‫טת אריזות מזון‪ ,‬שקיות פלסטיק‪,‬‬ ‫קופסאות שימורים‪ ,‬קרטוני משקה‬ ‫וחלב‪ ,‬אריזות מוצרי חלב‪ ,‬אריזות‬ ‫של מוצרי טיפוח‪ ,‬ניקיון ועוד‪ .‬כבר‬ ‫בשבועות הראשונים גדש הציבור‬ ‫את הפחים החדשים בפסולת למיח־‬ ‫זור‪ .‬באגף איכות הסביבה מתכננים‬ ‫להשלים עד סוף השנה פריסת פחים‬ ‫בכל יישובי העמק ‪ -‬מהלך שיחסוך‬ ‫הוצאות מיותרות על הטמנת פסו־‬ ‫לת ויצמצם את הזיהום הסביבתי‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬מפעל המיחזור בעפולה‪,‬‬ ‫שקולט את תכולת הכתומים של‬ ‫עמק יזרעאל‪.‬‬

‫צילום‪ :‬ישראל פרץ‬

‫ותק לימודי‬ ‫‪ 1,175‬סטודנטים החלו את שנת‬ ‫הלימודים תשע"ה במכללת הוותיקים‪.‬‬ ‫שיתוף הפעולה בין המועצה האזורית‬ ‫והמכללה החל לפני ‪ 12‬שנים‪ ,‬עם ‪80‬‬ ‫סטודנטים בשנה הראשונה‪ ,‬וצמח מאז‬ ‫במהירות‪ .‬בולטת במיוחד השתתפותם של‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫גימלאים צעירים שמשתתפים בשיעורים‬ ‫בתחומי דעת מגוונים‪ .‬מיקי שהם‪ ,‬מנהלת‬ ‫מכללת הוותיקים‪ ,‬בירכה בטקס הפתיחה‬ ‫את מתנדבי המכללה‪ ,‬המלווים כבר שנים‬ ‫את עבודת המכללה‪ ,‬והודתה להם על‬ ‫פועלם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫לזכרם‬

‫שיר‬ ‫כאב‬

‫סמ"ר שחר דובר ז"ל‬

‫נפרדים משחר דובר‪ ,‬אורן שמחה נח ובר רהב‪,‬‬ ‫חללי העמק ב"צוק איתן"‬ ‫נורית פלד־קירשטיין‬ ‫בקיץ האחרון איבד העמק שלושה בנים‪:‬‬ ‫אורן שמחה נח מהושעיה‪ ,‬בר רהב מרמת‬ ‫ישי (בוגר תיכון נהלל) ושחר דובר (דאובר)‬ ‫מקיבוץ גניגר‪ .‬כעבור חודשים ספורים‬ ‫נהרגו בנפאל נדב שהם מהושעיה ואגם‬ ‫לוריא מקיבוץ יפעת‪ .‬העצב אין לו סוף‬ ‫– אלו סיפוריהם‪.‬‬

‫סמ"ר שחר דובר ז"ל (‪)20‬‬ ‫נולד ‪ ,4.2.94‬נפל ‪23.7.14‬‬ ‫תקופת החגים לא היתה פשוטה למשפחת‬ ‫דובר מגניגר‪" ,‬אבל עוטפים אותנו ולא‬ ‫משאירים אותנו לרגע לבד‪ ",‬כפי שמספרת‬ ‫אורלי‪ ,‬אמו של שחר דובר ז"ל‪" .‬כששחר‬ ‫נהרג היה זעזוע בגניגר‪ .‬אנשים לא יכלו‬ ‫לתפקד‪ .‬הם אמרו שזה לא רק צער שלנו‪.‬‬ ‫זה משפחה‪ .‬במשך חודש אנשים ביטלו‬ ‫אירועים‪ ,‬ולא שמישהו אמר להם לבטל‪,‬‬ ‫הם לא היו מסוגלים לעשות‪ .‬וכמה שכואב‬ ‫לי ויכאב לי כל החיים‪ ,‬אני יודעת שהילד‬ ‫שלי היה במשימה מאוד חשובה‪ ,‬והפעם זה‬ ‫היה התור שלו לצערי הרב‪".‬‬ ‫שחר היה ספורטאי‪ ,‬ולקראת הצבא התאמן‬ ‫וגם אימן חבר'ה צעירים לפני צבא‪" .‬הוא‬

‫‪4‬‬

‫מצא פרגולה ישנה‪ ,‬תקע צינור ושם הוא‬ ‫אימן צעירים‪ .‬היו לו כריזמה וכוח משיכה‪.‬‬ ‫המטרה הראשונה שלו היתה להגיע לשייטת‪.‬‬ ‫אמרו לו שיכול להיות שהוא לא יתקבל‬ ‫בגלל בעיה רפואית קטנה‪ ,‬אבל הוא עבר את‬ ‫הגיבוש וזה נתן לו כרטיס כניסה לצנחנים‪.‬‬ ‫היה לו חשוב לשרת ביחידה מובחרת‪ .‬הוא‬ ‫השקיע בזה הרבה כוח ומאמצים ועבודה‬ ‫מאוד קשה‪ .‬הוא היה ספורטאי מכיתה א'‪.‬‬ ‫שלוש שנים הוא התאמן בבריכת השחייה‬ ‫בנהלל‪ .‬אחר כך היה בכדורסל במועצה‬ ‫האזורית כמה שנים‪ .‬יש לו מדליות בבית‪.‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬כשגדל‪ ,‬הוא לא יכול היה להמשיך‬ ‫בכדורסל‪ ,‬לא היה לו הגובה המתאים‪ ,‬אבל‬ ‫הוא היה מספיק זריז כדי לתפוס את הכדור‪,‬‬ ‫והיו מכנים אותו 'כספית'‪ .‬בגיל ‪ 15‬התחיל‬ ‫להתאמן בחדר כושר‪ .‬החבר'ה הצעירים הלכו‬ ‫אחריו‪ ,‬היה בו משהו‪ .‬הוא היה מאוד מקובל‪,‬‬ ‫מאוד אהבו אותו‪ ,‬ידע לגשת לאנשים בצורה‬ ‫מאוד טובה‪ ,‬לא התנשא‪ ,‬לא הקרין שהוא‬ ‫יודע הכל‪ .‬בגלל זה לכמה ילדים כרגע‬ ‫מאוד קשה‪ .‬הם מחכים לו‪ .‬הוא עזר להם‬ ‫להתמודד עם הרבה דברים‪ ,‬גם בצבא‪ ,‬עזר‬ ‫לשפצר‪ ,‬נתן טיפים‪ .‬קשה להם בלעדיו‪".‬‬ ‫"שושקי‪ ,‬אין לי אח קטן יותר‪ ",‬ספד לו‬ ‫אחיו גיא בגרון חנוק‪" ,‬איפה אוספים כוחות?‬ ‫כבר מיום כניסת הכוחות ידעתי שתעמוד‬

‫בראש‪ ,‬תמיד היית ראשון לכל דבר‪ .‬מספר‬ ‫ימים לאחר שנכנסת גם אני קיבלתי טל־‬ ‫פון מיחידת המילואים‪ ,‬עלה בי חיוך קטן‬ ‫וקיוויתי שאוכל לשמור עליך יותר מקרוב‪.‬‬ ‫כבר תכננתי איך אני מוצא את הפלוגה‬ ‫שלך‪ ,‬איך יחידת המילואים שלי מחליפה‬ ‫אותך כדי שתוכל לנח‪ ,‬כבר תכננתי איך‬ ‫אני אביא טלפון‪ ,‬אצלֵם אותנו ואעלה תמונה‬ ‫עם סטטוס תחת הכותרת 'אחים לנשק'‪".‬‬ ‫לאחר מותו החליטו הוריו של שחר‬ ‫לנסות לחזור לשגרה‪ ,‬לצאת לעבודה ‪-‬‬ ‫"במקום פסיכולוג‪ ",‬אומרת אורלי‪" .‬כל‬ ‫אדם נורמלי קם ליום חדש‪ ,‬תקווה חדשה‪,‬‬ ‫ואנחנו בעצם קמים לסוג של גיהנום‪,‬‬ ‫ויחד עם זה אנחנו קמים והולכים לע־‬ ‫בודה כי אין ברירה‪ .‬מה שמחזיק אותי‬ ‫זו גאווה מאוד גדולה בילד שלי‪ .‬הוא‬ ‫היה הראשון והוא הגן על החבר'ה שלו‪.‬‬ ‫אם הוא היה נהרג בתאונת דרכים היה‬ ‫לי הרבה יותר כואב‪ .‬פה הוא נפל בקרב‪,‬‬ ‫הגן על המדינה‪ ,‬כמו שהוא כתב במכתב‬ ‫שהוא מתרגש שהוא הולך לעשות משהו‬ ‫למען המדינה‪ .‬אז אני בתור אמא שקוראת‬ ‫דבר כזה אומרת שגידלתי ילד לתפארת‬ ‫שאומר דברים כאלה‪ ,‬ילד שהולך ועושה‬ ‫את המשימה שלו ולא מתחבא מאחורי‬ ‫אף אחד‪ .‬הוא היה הראשון‪ ,‬והם ספגו‪,‬‬

‫שלושת הראשונים‪ ,‬את ההדף אבל הצילו‬ ‫את מי שנפצע‪ .‬זה הסיפור‪ .‬זה גם מראה‬ ‫הרבה על איכות הילדים שלנו‪ .‬זה לא‬ ‫מובן מאליו‪ .‬כי הוא לא סתם היה ככה‪.‬‬ ‫זה משהו שהוא ספג בגידול שלו בגני־‬ ‫גר‪ .‬החברה של גניגר היא חברה נפלאה‪,‬‬ ‫והילדים האלה עטפו אותנו וממשיכים‬ ‫לעטוף אותנו‪ .‬בשבעה‪ ,‬ואחרי השבעה‪,‬‬ ‫לא הרגשנו לרגע שאנחנו לבד‪ ,‬ברגעים‬ ‫הכי הכי קשים‪ .‬החבר'ה הכי קרובים שלו‬ ‫באים אלינו כל מוצאי שבת‪".‬‬ ‫כדי לקיים את צוואתו של שחר הכינו‬ ‫הוריו‪ ,‬בשיתוף חברי הקיבוץ‪ ,‬תוכנית בשם‬ ‫"שחר בעמק" שנועדה להכין תלמידי י"א‪-‬‬ ‫י"ב במועצה האזורית עמק יזרעאל לשירות‬ ‫צבאי משמעותי‪ .‬לצורך הגשמת התוכנית‪,‬‬ ‫שמטרותיה שיפור היכולות האישיות ברמה‬ ‫הפיזית‪ ,‬המנטלית והרגשית‪ ,‬הוקמה עמו־‬ ‫תה שמשימתה היא גיוס של לפחות ‪350‬‬ ‫אלף שקלים למימון הקמת מגרש מתקני‬ ‫ספורט והסדנאות‪ .‬אחד השירים לזכרו של‬ ‫שחר‪" ,‬השחר העולה"‪ ,‬נכתב על ידי בנצי‬ ‫ברופמן והולחן על ידי חן הררי‪" .‬המדהים‬ ‫הוא‪ ",‬אומר בנצי‪" ,‬שרק אחרי שהשיר הולחן‬ ‫שמעתי על המכתב של שחר שבו הוא ביקש‬ ‫שיזכרו אותו‪ .‬כשקראתי את הצוואה הזאת‬ ‫נרגעתי‪ .‬אני מדבר אליו‪ .‬יש דיאלוג‪".‬‬ ‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫סמ"ר אורן שמחה נח ז"ל‬

‫סמ"ר אורן שמחה נח ז"ל (‪)22‬‬ ‫נולד ‪ ,13.4.92‬נפל ‪20.7.14‬‬ ‫השבת האחרונה בחייו של אורן שמחה‬ ‫נח בבית הוריו בהושעיה לא היתה שבת‬ ‫אופיינית‪" .‬הייתי עם הבן הצעיר בחו"ל‪",‬‬ ‫משחזר יגאל‪ ,‬האב‪" .‬זה היה טיול בר מצווה‬ ‫שלו‪ .‬הבן והבת הגדולים נשואים והיו עם‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬והם ‪ -‬אורן וחוה אמו ‪ -‬היו‬ ‫בבית‪ .‬חוה החליטה להישאר בבית‪ ,‬ואורן‬ ‫אמר‪' ,‬אני נשאר איתך'‪ .‬הוא תמיד הלך בליל‬ ‫שבת אחרי הארוחה לפגוש את החבר'ה‪ .‬הם‬ ‫תכננו לעשות באותה שבת ארוחה משותפת‪,‬‬ ‫מדי פעם הם עושים את זה‪ ,‬והוא החליט‬ ‫שהוא לא הולך‪ .‬זה לא מובן מאליו גם אצלו‬ ‫ הרבה פעמים היינו אומרים לו‪' ,‬מה‪ ,‬עד‬‫שאתה מגיע אנחנו רוצים שתישאר פה‪ ,‬תהיה‬ ‫איתנו ושלא תלך לחבר'ה'‪ .‬דווקא אז הוא‬ ‫החליט להישאר והיה כל השבת עם אמא שלו‪.‬‬ ‫במוצאי שבת הם נסעו לראות סרט בחיפה‪.‬‬ ‫רק אחרי הסרט‪ ,‬לקראת חצות‪ ,‬היא הורידה‬ ‫אותו ברמת ישי לפגוש את שאר החבר'ה‪,‬‬ ‫לפני שהוא חוזר לצבא ביום ראשון‪".‬‬ ‫"הוא היה מכור למים‪ ,‬שיחק כדורמים‪ ,‬וכ־‬ ‫תוצאה מזה היה גם שחיין טוב‪ ",‬מספר האב‪,‬‬ ‫"והיה פעם סיפור שכמה חבר'ה מהיישוב‬ ‫נסעו לחוף הים‪ ,‬היו שם כנראה מערבולות‪,‬‬ ‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫ושתי בחורות נסחפו פנימה‪ .‬אורן פשוט‬ ‫נכנס למים‪ ,‬הרביץ את השחייה שלו‪ ,‬חילץ‬ ‫בחורה אחת והשנייה נחלצה לבד‪ .‬זה משהו‬ ‫שהחבר'ה פה ידעו וסיפרו לנו רק אחר כך‪.‬‬ ‫למה? הוא לא מספר‪ ,‬הוא בחור כל כך צנוע‬ ‫ושקט‪ .‬אם היינו שואלים אותו הוא היה‬ ‫אומר‪' ,‬מה‪ ,‬זה שום דבר‪ ,‬ברור שאני אעשה‬ ‫ככה‪ .‬מה זאת אומרת?'"‬ ‫חברי ילדותו של אורן כינו אותו "ג'מוס"‬ ‫בשל כתפיו החזקות והרחבות‪ ,‬כתפיים שס־‬ ‫חבו חברים וציוד בעת הצורך‪ .‬הם מספרים‬ ‫על חבר שתמיד נכון לעזור‪ ,‬להקשיב ול־‬ ‫תמוך‪ .‬הוא קיבל כל אדם באשר הוא והיה‬ ‫מוקף חברים‪" .‬תמיד היית לצדי ועודדת‬ ‫אותי גם כשלא באמת היה לך מה להגיד‪",‬‬ ‫ספד לו חברו בועז עווד‪" ,‬יכולנו לשבת‬ ‫ביחד שעות וסתם לבהות‪ ...‬אתה היית החזק‬ ‫בינינו‪ ,‬פיזית ונפשית‪ .‬לא נתת לאף אחד‬ ‫לראות שאתה סובל‪ .‬אני זוכר שהיינו בש־‬ ‫ביעי של פסח על הירדן והיו לך כאבי בטן‪,‬‬ ‫לא התלוננת ואף אחד לא שם לב‪ ...‬אני לא‬ ‫אשכח לך שתמיד לקחת לי את הבחורות‬ ‫בזכות העיניים שלך‪ ,‬והגומה שהיתה לך‬ ‫בצד שמאל‪ .‬תמיד היית פעיל בכל הפעי־‬ ‫לויות השבטיות והיישוביות‪ .‬הקמת מחנות‬ ‫יישוביים‪ ,‬הכנת ארוחות לכל החניכים‪ ,‬ערבי‬ ‫פויקה‪ ,‬מדורות‪ ,‬טיולים והסעות‪ .‬זה לא מובן‬

‫מאליו להירתם לכל קריאה לעזרה‪ ,‬אבל בך‬ ‫היתה התכונה ההיא של הנתינה‪ ,‬והגשת‬ ‫עזרה היתה לך נורא טבעית‪".‬‬ ‫הנתינה ליוותה את אורן נח כל חייו‪.‬‬ ‫בראיון בגל"צ סיפר יגאל אביו כי "איפה‬ ‫שהיה צריך תמיכה‪ ,‬הוא תמיד ידע לתת‬ ‫אותה‪ .‬חלק גדול מהסיפורים שמענו רק‬ ‫לאחר מותו‪ ,‬כל מיני דברים שהוא עשה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬כשאורן היה בתיכון הוא נהג לבקר‬ ‫יום יום חבר מאחד היישובים בסביבה‪ .‬לא‬ ‫ידענו מה הסיבה ‪ -‬הנחנו שזה כדי לדבר‪,‬‬ ‫לצחוק‪ ,‬מה שחברים בגיל הזה עושים‪ .‬רק‬ ‫אחר כך התברר לנו שהאבא של החבר נפטר‬ ‫והשאיר בית עם משק חקלאי פעיל שצריך‬ ‫תחזוקה‪ ,‬ואורן הלך לשם יום אחרי יום כדי‬ ‫לעבוד ולעזור להם לקום על הרגליים לאחר‬ ‫האסון שפקד אותם‪.‬‬ ‫"אחרי שהוא גמר קורס מ"כים והלך לה־‬ ‫דריך את החיילים הוא הגיע למחלקת הסיור‬ ‫של גדוד ‪ 13‬בגולני‪ .‬הוא היה בכושר טוב‪,‬‬ ‫ולמרות שהיה מפקד הוא השתתף בבכל‬ ‫הפעילויות הספורטיביות‪ ,‬בריצות‪ ,‬והיה‬ ‫מסיים במקומות הראשונים‪ .‬ברגע שהיה‬ ‫מסיים היה פונה אחורה‪ ,‬לראות מי מהחיילים‬ ‫שלו משתרך מאחור‪ ,‬ואז היה בא ודוחף‬ ‫אותו קדימה ועוזר לו לסיים את המסלול‬ ‫בצורה מכובדת‪ ".‬בסיומה של תוכנית הרדיו‬

‫התבקש האב לבחור שיר‪ .‬אחרי התייעצות‬ ‫עם חבריו של אורן בחר יגאל את "געגוע"‬ ‫של עמיר בניון‪" .‬הוא מאוד אהב את השיר‪",‬‬ ‫מספר יגאל‪" ,‬ושמע אותו המון‪ .‬זה גם השיר‬ ‫שהיה מוקלט בפלאפון שלו‪".‬‬ ‫ובינתיים‪ ,‬הגעגוע עז‪ .‬שירים נכתבו‬ ‫לזכרו ופורסמו ביוטיוב‪ ,‬ובהם "תיקונים"‬ ‫(מילים אלעזר פינקוביץ‪ ,‬עיבוד ללחן יואל‬ ‫קופלנד) ו"אורן" (מילים ולחן‪ :‬אמירה אבר־‬ ‫מוביץ'‪ ,‬עיבוד ללחן‪ :‬יפתח גרשון‪ ,‬ביצוע‪:‬‬ ‫נועם מינס)‪ .‬בימים אלה החלה כתיבתו‬ ‫של ספר תורה לזכרו‪ ,‬מלאכה שאמורה‬ ‫להימשך כשנתיים‪" .‬חלק גדול בהתמו־‬ ‫דדות הוא ההיאחזות בשגרה‪ ",‬אומר יגאל‬ ‫נח‪" .‬הסעיף הראשון ב'איך מתמודדים' הוא‬ ‫האמונה שלנו‪ .‬אנחנו מאמינים שזה מה‬ ‫שהיה צריך לקרות‪ .‬זה קרה מתוך השגחה‬ ‫ויד מכוונת‪ .‬ככה אנחנו בעצם משלימים‬ ‫עם זה‪ .‬בינינו לבין עצמנו אנחנו נאחזים‬ ‫בשגרה‪ .‬משתדלים לא לוותר על שום דבר‬ ‫שעשינו בעבר‪ .‬במשפחה כל הזמן מדברים‬ ‫עליו‪ ,‬עולים לקבר לעתים תכופות‪ .‬יש לנו‬ ‫שיעור לזכרו פעם בכמה שבועות‪ .‬עושים‬ ‫את זה פה ברחוב שלנו‪ ,‬בכל פעם בבית‬ ‫של מישהו אחר‪ ,‬בשבת אחר הצהריים‪ .‬אנ־‬ ‫חנו מדברים עליו הרבה‪ .‬לא נרתעים מזה‬ ‫ומהנושא‪ .‬אנחנו מעוניינים שאנשים ידברו‬

‫‪5‬‬

‫לזכרם‬ ‫על זה‪ .‬אנשים בדרך כלל נרתעים מולנו‬ ‫בקטע הזה‪ .‬אנחנו בקשר גם עם המשפחות‬ ‫האחרות ועם היחידה‪".‬‬ ‫בדברי ההספד על בנו אמר יגאל‪" :‬אמא‬ ‫ואני קיבלנו לידינו פיקדון גדול ונפלא‪.‬‬ ‫קיבלנו אותך! קיבלנו אותך כפיקדון יקר‬ ‫למשך ‪ 22‬שנה‪ .‬השתדלנו מאוד לטפל בך‬ ‫ולשמור עליך ככל שרק יכולנו‪ .‬אנחנו יכולים‬ ‫רק לפנות לקב"ה ולהודות לו על כך שבחר‬ ‫להעניק לנו את הפיקדון הנפלא הזה‪ .‬אנח־‬ ‫נו אנשים מאמינים‪ .‬אנחנו חושבים שמותו‬ ‫לא היה סתם‪ .‬לא מתעסקים בשאלות מה‬ ‫קרה שם‪ ,‬זה לא הנושא העיקרי‪ .‬היו המון‬ ‫שיבושים שהצטרפו‪ ,‬שתרמו את תרומתם‬ ‫השלילית להתרחשות האירוע‪ .‬אנחנו אומ־‬ ‫רים הפוך‪ :‬זה לא בגלל שהכל קרה הבחורים‬ ‫האלה נהרגו‪ ,‬אלא בגלל שהם היו צריכים‬ ‫להיהרג ‪ -‬לכן הכל קרה‪ .‬אנחנו לא יכולים‬ ‫לדעת מה התיקונים שלנו‪ .‬הלוואי שהייתי‬ ‫יודע מה התיקונים שלי ומה הייתי צריך‬ ‫לעשות‪ .‬בטח שאני לא יודע מה אורן היה‬ ‫צריך לעשות‪ .‬הוא כנראה השלים את כל‬ ‫מה שהוא היה צריך לעשות‪ .‬כל הסיפורים‬ ‫ששמענו על איך הוא נגע בכל מיני אנשים‪,‬‬ ‫עזר‪ ,‬עודד‪ ,‬תמיד ידע להיות קשוב ‪ -‬כנראה‬ ‫שאלה התיקונים שלו‪".‬‬

‫סג"מ בר רהב ז"ל‬

‫סג"מ בר רהב ז"ל (‪)20‬‬ ‫נולד ‪ ,6.6.94‬נפל ‪19.8.14‬‬ ‫בר רהב‪ ,‬בוגר ויצו נהלל‪ ,‬גדל ברמת ישי‪.‬‬ ‫הוא חי ונשם כדורמים‪ ,‬והבריכה היתה הבית‬ ‫השני שלו‪ .‬כשעמד להתגייס נודע לו שיש‬ ‫לו אישור להיות ספורטאי מצטיין‪ ,‬ובכך‬ ‫לקבל הקלות בצבא ואפשרות להמשיך בכ־‬ ‫דורמים‪ .‬בר סירב‪" .‬היתה תקופה שהוא חשב‬ ‫על מסלול של ספורטאי מצטיין‪ ",‬מספר‬ ‫מאמנו מושיקו הרשקוביץ'‪" .‬התייעצנו הרבה‬ ‫לגבי המשך דרכו‪ ,‬ובסוף הוא החליט על‬ ‫הכיוון הצבאי‪ ".‬בטורניר עצמו סיפר המאמן‬ ‫של הפועל טבעון בכדורמים כי ניסה לש־‬ ‫כנע את בר כמה פעמים לקבל את מעמד‬ ‫הספורטאי המצטיין‪" .‬בהתחלה הוא חשב‬ ‫על זה‪ ,‬ואז הודיע לי שהוא מסרב ‪ -‬הוא‬ ‫העדיף להשקיע בצבא‪".‬‬

‫למרות השירות האינטנסיבי ‪ -‬הנדסה‬ ‫קרבית ומסלול קצונה ‪ -‬בכל פעם שיצא‬ ‫הביתה לקח חלק בכדורמים‪" .‬בכל שבת‬ ‫פנויה הוא היה בא לשחק בקבוצת הליגה‬ ‫הארצית כדי לשמור על קשר עם הכדור־‬ ‫מים‪ ",‬מספר יו"ר אגודת טבעון‪ ,‬איתן נפשי‪.‬‬ ‫"הוא שיחק בקבוצת הליגה הארצית שלנו‪.‬‬ ‫שבועיים־שלושה לפני האסון ראיתי אותו‪.‬‬ ‫נפגשנו במקרה ושאלתי אותו‪' :‬בר‪ ,‬אתה‬ ‫בא לשחק?'‪ ,‬והוא ענה 'אתה יודע שכן'‪".‬‬ ‫כשלושה חודשים לאחר מותו התקיים‬

‫לזכרו טורניר כדורמים בבריכה בטבעון‪.‬‬ ‫"הוא אהב את המים‪ ,‬אהב מסיבות‪ ,‬אהב‬ ‫שיהיה שמח‪ ,‬וזה מה שרצינו היום ‪ -‬שיהיה‬ ‫שמח‪ ",‬סיפרה נעמה אמו במהלך הטורניר‪.‬‬ ‫"שהחבר'ה יצחקו‪ ,‬שיאכלו על האש‪ ,‬שיהיה‬ ‫להם הפנינג‪ .‬כלום לא מנחם‪ ,‬אבל זה שאהבו‬ ‫אותו עושה משהו‪ ".‬היא הוסיפה שהחברים‬ ‫הקרובים באים לבקר כל מוצאי שבת‪ ,‬מח־‬ ‫בקים‪ ,‬מתעניינים‪ ,‬עוטפים‪".‬‬ ‫"בר היה כמו האח הקטן שלי‪ ",‬מספר מורן‬ ‫בנימין‪ ,‬דודו של בר‪ ,‬המבוגר ממנו בעשור‪.‬‬

‫"הוא היה ילד יפה מבפנים ומבחוץ‪ .‬נשמה‬ ‫טובה‪ ,‬ילד טוב‪ .‬תמיד התפלאתי כשהשוויתי‬ ‫אותו ואת החברים שלו אלי ולחברים שלי‬ ‫כשהיינו בני ‪ - 18‬כמה בלגן עשינו אז‪ ,‬וכמה‬ ‫הם היו ילדים טובים‪ .‬הוא גר ברמת ישי‬ ‫ומאוד אהב את העמק‪ ,‬את הקסם של עמק‬ ‫יזרעאל‪ ,‬וטייל הרבה באזור‪ .‬הוא היה מאוד‬ ‫כריזמטי‪ ,‬מאוד פיקודי וסוחף אחריו‪ .‬הוא היה‬ ‫יחצן‪ ,‬וגם בזמן הצבא הוא ייחצן מסיבות‪.‬‬ ‫הוא עשה מסיבות של אלפי אנשים‪ ,‬חלקן‬ ‫עשינו יחד‪ ,‬אני והוא‪ ,‬והיו לו המון חברים‪.‬‬ ‫"אחרי שהוא נהרג‪ ,‬יום אחד דיברתי עם‬ ‫אחותי נעמה‪ ,‬אמא שלו‪ ,‬וחיפשנו את המקום‬ ‫הנכון לנסות להנציח אותו זה היה קשה‪ .‬הוא‬ ‫באמת היה טוב בכל מה שהוא עשה‪ .‬הוא‬ ‫היה תלמיד מצטיין‪ ,‬למד פיזיקה ומחשבים‬ ‫והוציא תעודת בגרות מצוינת‪ .‬הוא היה‬ ‫שחקן כדורמים מצוין‪ ,‬הוא היה במסיבות‪.‬‬ ‫אומרים שאלוהים לוקח את הטובים‪ .‬אלוהים‬ ‫באמת לקח את הטוב ביותר‪ .‬כל הנטייה שלו‬ ‫להגדיל ראש‪ ,‬הנתינה האינסופית‪ .‬שבועיים‬ ‫בדיוק לפני שנהרג דיברנו בטלפון ושאלתי‬ ‫אותו על החבר'ה שאיתו בקורס והוא אמר‬ ‫לי‪' ,‬תקשיב‪ ,‬אני הכי ותיק‪ ,‬בין היחידים‬ ‫עם ניסיון מבצעי בקורס קצינים‪ ,‬אז אני‬ ‫עוזר למפקדים'‪ .‬לפני כן הוא שירת שנה‬ ‫ביחידה מובחרת בגדוד ויצא מאוחר לקורס‬ ‫קצינים‪ ,‬כך שהיה לו ניסיון‪ ,‬ובניווטים היה‬ ‫אחד החונכים כי היה מאוד מוכשר בזה‪.‬‬ ‫בשיחה האחרונה שלנו‪ ,‬יומיים לפני שנהרג‪,‬‬ ‫הוא התקשר אלי בבוקר להגיד שזהו‪ ,‬הם‬ ‫נכנסים‪ .‬הוא לא ממש יכול היה להגיד אבל‬ ‫הבנתי את זה מהמילים שלו‪ .‬לקראת סוף‬ ‫השיחה אמרתי לו‪' ,‬בר תשמור על עצמך‪,‬‬ ‫יש לך משפחה שאוהבת אותך‪ .‬אל תהיה‬ ‫גיבור‪ .‬תעשה מה שאתה צריך לעשות ולא‬ ‫יותר'‪ .‬אבל באיזשהו מקום לא היה לי ספק‬ ‫שהוא יגדיל ראש‪ ,‬שהוא יעשה יותר ממה‬ ‫שצריך‪ ,‬כי ככה זה הבנאדם‪ .‬ובאמת ככה‬ ‫הוא נהרג‪ .‬הוא פשוט הלך לבדוק אם לא‬ ‫שכחו משהו בצד הלא ממוגן‪ .‬הוא הציץ‬ ‫רגע‪ ,‬כי הוא היה אחראי‪ ,‬ושם תפס אותו‬ ‫הטיל‪ .‬הוא היה היחיד שנהרג בתקרית הזאת‪.‬‬ ‫אם הוא היה נשאר בצד השני‪ ,‬הוא לא היה‬ ‫נהרג‪ .‬זה היה בר‪".‬‬

‫כשהלב קפא‪ :‬נפרדים מנדב שהם ואגם לוריא‬ ‫נדב שהם‪ ,‬ב ן ‪ 30‬מהושעיה‪ ,‬ואגם ל�ו‬ ‫ריא‪ ,‬בן ‪ 23‬מקיבוץ יפעת‪ ,‬נהרגו במפולת‬ ‫השלגים שהתרחשה ברכס האנאפורנה‬ ‫בנפאל‪ .‬ההודעה על מותם הגיעה למש־‬ ‫פחות במהלך חג שמחת תורה‪ ,‬והשביתה‬ ‫את חגיגת ההקפות המסורתית שתוכננה‬ ‫בהושעיה‪ .‬במפולת נהרגה גם תמר אריאל‬ ‫ממשואות יצחק‪ ,‬ששירתה בבסיס חיל־‬ ‫האוויר ברמת־דוד כנווטת‪.‬‬ ‫"אגם היה בחור תורם ואיכותי‪ ",‬סיפרו‬ ‫חבריו של אגם מקיבוץ יפעת‪" .‬סמכנו‬ ‫עליו ושמענו בקולו‪ .‬הוא חשש לצאת‬ ‫לטיול‪ ,‬אך כשטייל‪ ,‬סיפר שמצא את‬ ‫האושר שלו‪ ...‬אגם תמיד דאג לכולם‪ .‬היה‬ ‫לו חשוב שהחברים יהיו שמחים ומאושרים‬ ‫גם אם זה בא על חשבונו‪ .‬הוא היה ספינת‬ ‫הדגל שלנו‪".‬‬ ‫ח"כ אלעזר שטרן‪ ,‬שכן של משפחת‬

‫‪6‬‬

‫שהם בהושעיה‪ ,‬ספד לנדב וכתב‪" :‬כל חייו‬ ‫של נדב היו מסכת אחת של התנדבות‬ ‫למן הרגע שבו עמד על דעתו‪ ,‬העמותות‬ ‫החברתיות שבהן לא הפסיק להתנדב‪,‬‬ ‫הסיוע לתקועים בצדי הדרך בחיים‪ ,‬בח־‬ ‫ברה ובדרכים ממש‪ .‬חברי ואני ‪ -‬חברי‬ ‫קודם‪ .‬מי שמכיר את טובה ומשה שהם‪,‬‬ ‫ממייסדי הושעיה‪ ,‬את ילדיהם אבידע‪,‬‬ ‫איתמר‪ ,‬נדב ואבשי‪ ,‬את כל אחד מהם‬ ‫לחוד אבל במיוחד את כולם יחד‪ ,‬אין לו‬ ‫שאלות‪ .‬משפחה ֶׁשּכּולה נתינה‪ .‬כשרונות‬ ‫נדירים הזוכים כל פעם מחדש להוקרה‬ ‫עולמית לצד צניעות שאין בשפה העב־‬ ‫רית די מילים לתארה‪ .‬לנו לא נותר אלא‬ ‫לבקש‪ :‬לא למענכם‪ ,‬אלא למעננו‪ ,‬למען‬ ‫דורות שיבואו‪ .‬הרשו לנו לפחות לנסות‬ ‫ולשיר את שירת חייו‪ ,‬זו ששרו לו הוריו‬ ‫וזו ששרים לנו חייו ומותו‪".‬‬

‫נדב שהם‬

‫אגם לוריא‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫תרבות‬

‫עוד חוזר‬

‫הניגון‬

‫כבר כמעט ‪ 30‬שנה מטפח שי זרחי מקיבוץ גניגר‬ ‫את מועדון המוסיקה הקאמרית "שחרית מוסיקלית"‬ ‫בקיבוצו‪ .‬על התנדבותו ארוכת השנים‪ ,‬ועל תרומתו‬ ‫לתרבות האזורית‪ ,‬הוענק לו השנה פרס העמק‬

‫שי זרחי (מימין) מקבל את פרס העמק מאייל בצר‪ ,‬ראש המועצה‪ ,‬וארזה גלס‪ ,‬בתו של גדעון צימבל ז"ל‬

‫שי זרחי יש חלומות רבים‪ ,‬ואחד‬ ‫מהם הוא לקנות עּוד יחד עם‬ ‫בנו הצעיר שאול‪ .‬כשהוא מספר‬ ‫על כך עיניו נוצצות ‪ -‬ניצוץ‬ ‫שהוא אחד מסימני ההיכר שלו‪.‬‬ ‫זרחי אמנם קיבל בראש השנה את פרס‬ ‫העמק עבור מפעל 'שחרית מוסיקלית'‪,‬‬ ‫המזוהה עם מוסיקה קלאסית‪ ,‬אבל פעילו־‬ ‫תו המוסיקלית רחבה הרבה יותר‪" .‬דרך‬ ‫הפיוטים‪ ,‬שהם הלב של קהילת 'ניגון הלב'‪,‬‬ ‫התחברתי למוסיקה ערבית‪ ,‬תורכית ורו־‬ ‫מנסות ספרדיות‪ .‬נכון‪ ,‬הניגונים שלנו הם‬ ‫לרוב אשכנזים‪ ,‬אבל נפתחה אופציה‬ ‫לפיוטים המזרחיים יותר‪".‬‬ ‫על פעילות "שחרית מוסיקלית" זכה‬ ‫זרחי לאחרונה בפרס העמק ע"ש גדעון‬ ‫צימבל‪ .‬בנימוקי ועדת הפרס שהקריא יו"ר‬ ‫הוועדה‪ ,‬יוסי עמיר מקיבוץ מזרע‪ ,‬נכתב‪:‬‬ ‫"פעילותו הנמרצת של זרחי הביאה את‬ ‫המועצה האזורית לשתף פעולה איתו‪ ,‬וכך‬ ‫נוצר מועדון למוסיקה קאמרית במועדון‬ ‫לחבר של קיבוץ גניגר‪ .‬פעילות זו נמשכת‬ ‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫על פני ‪ 30‬שנה וכולה נעשית בהתנדבות‪".‬‬ ‫זרחי עצמו הודה על קבלת הפרס ואמר‬ ‫כי עבורו‪ ,‬השבת היא שבת של ניגונים ‪-‬‬ ‫המתחילה בשירה וניגונים של קהילת ניגון‬ ‫הלב ומסתיימת בניגונים קלאסיים בקונ־‬ ‫צרטים בקיבוץ‪" .‬בשחרית המוסיקלית אני‬ ‫שומע ונהנה‪ .‬בניגון הלב אני שותף פעיל‪".‬‬ ‫איך אתה מגדיר את היהדות שלך?‬ ‫"מפעל החיים שלי הוא מהלך ארוך שנים‬ ‫של התחדשות יהודית‪ ,‬לאנשים שמבקשים‬ ‫חיים מלאים יותר מבחינה יהודית‪ .‬ביק־‬ ‫שתי לבנות יסוד מתמיד ועבה שהיה חסר‬ ‫ביישובי העמק‪ .‬הניגון הוא חוויה רוחנית‬ ‫שקל להתחבר אליה‪ ,‬הוא ערוץ תקשורתי‬ ‫המהווה דרך עמוקה ובסיסית לחיבור‪ .‬ניגון‬ ‫הלב הפכה כבר למותג מייסד של חידוש‬ ‫החיים היהודיים באופן מודרני וגם מקומי‪".‬‬ ‫איך אתה מסביר את התרחבות קהילת‬ ‫ניגון הלב בשנים האחרונות?‬ ‫"אנחנו לא עושים לעצמנו נפשות‪ .‬מי‬ ‫שרוצה מגיע‪ ,‬שומע ומחליט אם להצטרף‪.‬‬ ‫רבים מהמצטרפים הם הורים שמתעוררים‬

‫צילום‪ :‬זיו לוי‬

‫כשהילדים קצת גדלים‪ ,‬והם רוצים לתת להם‬ ‫משהו יהודי יותר מלא‪ ,‬יותר מחויב וקבוע‪,‬‬ ‫אך לא בוחרים בדרך האורתודוכסית‪ .‬כמובן‬ ‫שאין אצלנו הפרדה בין נשים לגברים‪".‬‬ ‫מאילו יישובים מגיעים חברי הקהילה?‬ ‫"פחות מהקיבוצים‪ ,‬יותר מהיישובים‬ ‫הקהילתיים ומהמועצות הסמוכות ‪ -‬טבעון‪,‬‬ ‫רמת ישי‪ ,‬בית שערים‪ ,‬גבעת אלה‪ ,‬אלון‬ ‫הגליל והרדוף‪ .‬יש עוד קהילות יהודיות‬ ‫יישוביות ‪ -‬ביפעת‪ ,‬באלון הגליל‪ ,‬בשמשית‬ ‫ובעין דור‪ .‬חלקן מורכבות מאנשי ניגון‬ ‫הלב שהחליטו לקחת את הרעיון ולהצמיח‬ ‫אותו ביישוב‪".‬‬ ‫איך נראית השבת האישית שלך?‬ ‫"קודש לבית‪ ,‬לאשתי סוניה‪ ,‬לילדים‬ ‫ולשני נכדיי הטריים‪ .‬אופי העבודה שלי‬ ‫מחייב התגייסות גם בכל החגים‪ ,‬בכל ערב‬ ‫שבת ובחלק מהשבתות‪ ,‬וכשאין את אלה‪,‬‬ ‫אני מאוד אוהב להיות בבית‪ ,‬במיוחד אם‬ ‫בני‪ ,‬שהוא חייל בגולני‪ ,‬יוצא שבת‪".‬‬ ‫הוא גם מנגן איתך בקבלת שבת‪.‬‬ ‫"שאול‪ ,‬בני הצעיר‪ ,‬מתאים להיות 'בן‬

‫ממשיך' (צוחק)‪ .‬יותר מאחיו הגדולים‪ ,‬הוא‬ ‫כבר גדל בתוך ניגון הלב‪ ,‬והוא הכי מחובר‬ ‫לפעילות שלנו‪ .‬אני חושב שהוא מתאים‬ ‫להיות מנהיג רוחני‪ .‬בינתיים הוא ינחיל חלק‬ ‫מזה לחייליו בצבא‪ .‬הוא בקורס קצינים‪".‬‬ ‫קשה יותר להניע את הנוער כיום?‬ ‫"יש בקהילה המון פעילים שמנסים לשלב‬ ‫את הנוער‪ .‬הערב‪ ,‬למשל‪ ,‬אני נפגש עם‬ ‫הורים מאלון הגליל שמבקשים לפתוח את‬ ‫'ניגונ'לה' ‪ -‬יוזמה שתפגיש בני נוער מנג־‬ ‫נים עם מעבד מוזיקלי לסדנאות ומופעים‪.‬‬ ‫בני הנוער שלנו התנדבו בקיץ בקיטנה של‬ ‫ילדים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬ועד לפני כש־‬ ‫נתיים פעלו בפרויקט 'קול גלגל' לשיפוץ‬ ‫אופניים עבור חניכי הפנימייה בנהלל‪".‬‬ ‫בכובעו השני‪ ,‬ובעצם הראשון‪ ,‬זרחי הוא‬ ‫המנהל הפדגוגי של המדרשה באורנים‪ ,‬מרכז‬ ‫חינוכי הפועל לחידוש החיים היהודיים‬ ‫בישראל‪ ,‬תוך התמקדות במערכת החינוך‬ ‫ובמרחב הקהילתי והמשפחתי‪" .‬אני רואה‬ ‫בכל מה שאני עושה מפעל חיים של הת־‬ ‫חדשות יהודית‪ ,‬שצומח בכל הארץ‪".‬‬ ‫בראייה ארצית‪ ,‬מה משמח אותך?‬ ‫"הרנסנס השפוי המתקיים כיום בתחום‬ ‫ההתחדשות היהודית‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בחברה‬ ‫היהודית בארץ יש יותר שטחים 'אפורים'‪,‬‬ ‫לא רק שחור לבן של דתי וחילוני‪ .‬כיום‬ ‫יש יותר דרכים להיות יהודי‪".‬‬ ‫ומה מדאיג אותך?‬ ‫"המצב החברתי־כלכלי בישראל‪ ,‬שהולך‬ ‫ומתדרדר‪ ,‬והפערים הגדלים‪ .‬אנחנו בעמק‬ ‫חיים קצת בחממה ופחות מכירים את היומיום‬ ‫הזה‪ ,‬של אנשים שנזרקים בצדי הדרך וקולם‬ ‫לא נשמע‪ .‬מדאיגות אותי גם מגמות גזעניות‬ ‫בחברה היהודית‪ ,‬והעובדה שיש מי שהופך‬ ‫את היהדות לכלי לשנאת זרים‪".‬‬ ‫איך נראה השבוע שלך?‬ ‫"שלושה ימים בשבוע אני מקדיש לניגון‬ ‫הלב‪ ,‬ושלושה ימים למדרשה באורנים‪ ,‬שם‬ ‫אני מלמד יהדות וספרות‪ ,‬מהם יום אחד לפ־‬ ‫עילות המדרשה בירושלים‪ .‬בכל יום שלישי‬ ‫בבוקר אנחנו עורכים‪ ,‬בעלי התפקידים בניגון‬ ‫הלב‪ ,‬ישיבה בת שלוש שעות‪ ,‬שבה אנחנו‬ ‫מסכמים את הפעילויות האחרונות ועובדים‬ ‫על הבאות‪ .‬יש לי גם הכנות בבית לדרשה‬ ‫על פרשת השבוע ועבודה עם הצוות המנגן‪.‬‬ ‫אני נמצא כמובן בכל קבלות השבת ובכל‬ ‫פעילויות הקהילה מלבד אחת‪".‬‬ ‫והיא?‬ ‫"סדנת 'תתחדשי' ‪ -‬לנשים בלבד‪ .‬חבל‪,‬‬ ‫דווקא הייתי רוצה‪".‬‬

‫‪7‬‬

‫פנים חדשות‬ ‫חינוך‬

‫"שותפה בבניית דור העתיד"‬ ‫סמדר רוזנברג‪ ,‬מנהלת בית הספר יסודי נהלל‪ ,‬מרגישה שהצטרפה למשפחה חמה‬ ‫אני עוסקת בחינוך כיוון שאני מאמינה שהמ־‬ ‫עשה הנאצל והמשמעותי ביותר עלי אדמות הוא‬ ‫הדרכתו של דור ההמשך באמצעות ליווי ונתינה‪.‬‬ ‫הנגיעה בתלמידים‪ ,‬והצעידה המשותפת יחד איתם‪,‬‬ ‫הן שיניחו את אבני הדרך לעולם עתידי מיטבי‪.‬‬ ‫לשמחתי ניתנה לי הזכות להיות שותפה בבניית‬ ‫דור העתיד‪".‬‬ ‫סמדר רוזנברג‪ ,‬בת ‪ ,46‬נכנסה לאחרונה לתפקיד‬ ‫מנהלת בית הספר היסודי בנהלל‪ ,‬ועבורה זוהי‬ ‫התחברות ל"פינה ירוקה בעמק‪ ,‬שיש לה משמעות‬ ‫היסטורית ייחודית‪ .‬המקום בו שוכן בית הספר‪ ,‬עם‬ ‫בית האבן והאנדרטה‪ ‬לנופלים במערכות ישראל‪ ,‬‬ ‫מספר על העבר החלוצי של ערש ההתיישבות הח־‬ ‫קלאית בישראל ועל מורשת מפוארת המושתת על‬ ‫ערכים של עבודת כפיים‪ ,‬ערבות הדדית ושוויון‪".‬‬ ‫היא מתגוררת ביישוב טל אל שבמשגב‪ ,‬נשואה‬ ‫ואם לילדה‪ .‬נסיונה כולל תפקידי הוראה‪ ,‬חינוך‬ ‫וניהול‪ ,‬הדרכה בתחום תוכניות לימוד ועבודה‬ ‫במכללת אוהלו‪" .‬לשמחתי‪ ,‬הגעתי השנה לבית‬ ‫ספר שמהווה‪ ‬בית ומשפחה חמה הן לצוות בית‬ ‫הספר והן לתלמידיו‪ .‬הקניית הערכים וההכלה‬ ‫של כל לומד הם מעמודי התווך של בית הספר‪.‬‬ ‫"יותר מכל דבר‪ ,‬הייתי רוצה להמשיך השנה‬

‫בעשייה המשמעותית‪ ,‬לשמור על המורשת והד־‬ ‫גשים הבית ספריים‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ‬להצעיד את‬ ‫בית הספר‪ ‬ביישום הדגשים ותהליכים המותאמים‬ ‫למאה ה־‪ .21‬‬ ‫"ברצוני‪ ‬לפתוח ערוץ תקשורת מעמיק ואיכותי‬ ‫עם הקהילה הרחבה המזינה את בית הספר‪ ,‬וביחד‬ ‫נעסוק בעשייה החינוכית למען אושרם ורווחתם‬ ‫של כל באי בית הספר‪.‬‬ ‫‪" ‬האווירה החיובית בבית הספר מתחילה בכל‬ ‫בורקר כשאנו פוגשים את התלמידים בחיוך‪ ,‬ומא�פ‬ ‫שרים לכל לומד למצות את הפוטנציאל והכישורים‬ ‫האישיים שלו בתהליכים הלימודיים החברתיים‬ ‫והרגשיים‪ .‬‬ ‫"מלבד התכנים הפדגוגיים‪ ,‬נעסוק השנה בפיתוח‬ ‫לומד עצמאי‪ ,‬כפי שנאמר בפתגם האנגלי "תן לאדם‬ ‫דג‪ ,‬הוא ישבע ליום אחד; למד אותו לדוג הוא יישבע‬ ‫לכל חייו"‪ .‬בית הספר יקנה לתלמידיו מיומנויות‬ ‫וכלים ללמידה עצמית מאתגרת‪ ,‬מושכלת ונכונה‬ ‫ויעמיק את תחושת השייכות והמעורבות בחברה‪.‬‬ ‫"אני מאחלת לצוות המורים ולתלמידיי שנצעד‬ ‫ביחד בשביל הצמיחה‪ ,‬המימוש‪ ‬וההגשמה‪ .‬שנשאף‬ ‫בכל פעם מחדש לעצור ולהגדיר מטרות חדשות‬ ‫וביחד נמשיך לחלום ולהגשים חלומות‪ ".‬‬

‫עבודה משותפת עם התא‬ ‫קרן קורן‪ ,‬מנהלת בית הספר 'אופקים' במרחביה‪,‬‬ ‫רואה בחינוך תשתית להווה ולעתיד‬ ‫"החינוך הוא התשתית לחברה שלנו בהווה וב־‬ ‫עתיד‪ .‬הוא שליחות‪ .‬אני מאמינה שכל ילד וילדה‬ ‫זכאים לקבל את הטוב ביותר‪ ,‬והדרך לכך היא‬ ‫עבודה משותפת של המערכת החינוכית והתא‬ ‫המשפחתי‪ .‬דווקא בימים לא קלים אלו גוברת בי‬ ‫התחושה כי החינוך הוא הבסיס לכל דבר וכי הערכים‬ ‫החברתיים המשותפים לכולנו הם אלה שצריכים‬ ‫להוביל אותנו גם אם אנו חיים בתרבויות שונות‪".‬‬ ‫ואם לשלושה‪ ,‬מתגוררת בקיבוץ‬ ‫קרן קורן‪ ,‬נשואה ֵ‬ ‫מגידו‪ .‬לניהול "אופקים" במרחביה היא הגיעה אחרי‬ ‫שורה של תפקידים חינוכיים ובהם מחנכת‪ ,‬רכזת‬ ‫אקלים ומרצה בהשתלמויות מורים‪.‬‬ ‫"הגעתי לבית ספר ייחודי‪ ,‬שחרט על דגלו את‬

‫‪8‬‬

‫ההוראה והלמידה בקבוצות קטנות ומותאמות‪.‬‬ ‫בשכבות ה'‪-‬ו' מתנהלת כאן למידה באמצעות‬ ‫ספרים דיגיטליים‪.‬‬ ‫"בית הספר קולט עליה כבר כמה שנים בהצלחה‬ ‫רבה‪ ,‬ומקדם את החינוך לספורט כאמצעי להקניית‬ ‫ערכים ולקידום אורח חיים בריא‪.‬‬ ‫"יותר מכל דבר הייתי רוצה השנה להתנסות‪,‬‬ ‫ללמוד‪ ,‬להצליח לשמר את הקיים ובד בבד לקדם‬ ‫שינוי שיכול להועיל לארגון בראייה מערכתית‪.‬‬ ‫חשוב לי לגבש זהות מקצועית כמנהלת בתחילת‬ ‫דרכה וגם להשאיר חותם משמעותי‪.‬‬ ‫"האווירה החיובית בבית הסרפר מתחילה ב�ש‬ ‫מירה על שיח מכבד בין המורים ובין התלמידים‪,‬‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫שלוש מנהלות חדשות בבתי הספר בעמק‪ :‬מה הסיפור שלהן‪ ,‬מה הן כבר‬ ‫למדו על המקום החדש‪ ,‬ומה חלומותיהן לעתיד הקרוב והרחוק?‬

‫לקדם את התלמיד‬ ‫להגשמה עצמית‬

‫נירה מרום‪ ,‬מנהלת בית הספר היסודי 'יחד'‬ ‫בגבעת אלה‪ ,‬מאמינה בתהליך החינוכי‬

‫"אני עוסקת בחינוך כי אני מאמינה בתה־‬ ‫ליך החינוכי‪ ,‬שפירושו קידומו של כל אחד‬ ‫מהתלמידים מנקודת המוצא האישית שלו‬ ‫אל הגשמה עצמית והתפתחות אישית‪ ,‬תוך‬ ‫מיצוי מקסימלי של היכולות האישיות‪".‬‬ ‫נירה מרום‪ ,‬המנהלת החדשה של בית‬ ‫הספר 'יחד' בגבעת אלה‪ ,‬יודעת על מה‬ ‫מדברת ‪ -‬מאחוריה שני תפקידים בכירים‬ ‫(סגנית מנהלת ורכזת פדגוגית) בבית הספר‬ ‫כלנית בכרמיאל‪ ,‬ובאמתחתה תואר שני‬ ‫בניהול משאבי אנוש‪ .‬היא בת ‪ ,44‬מתגוררת‬ ‫ביישוב הקהילתי שכניה במשגב‪ ,‬נשואה‬ ‫ואם לארבעה בנים‪.‬‬ ‫"הגעתי השנה לבית ספר שהוא בית‬ ‫חם לקהילת היישובים גבעת אלה‪ ,‬אלון‬ ‫הגליל‪ ,‬ציפורי וחנתון‪.‬‬ ‫"יותר מכל דבר‪ ,‬הייתי רוצה השנה‬ ‫לראות כל אחד ואחת מבאי בית הספר עם‬

‫המשפחתי‬ ‫ועל תקשורת פתוחה עם ההורים מתוך תפיסה ששיח‬ ‫כזה יביא להבנה ולהשבחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיעורי כישורי‬ ‫חיים נערכים בחצאי כיתות‪ ,‬ומוקדשים ולתרגול‬ ‫והפנמה של ערכים אישיים וחברתיים בסיסיים‪.‬‬ ‫"מלבד התכנים הפדגוגיים נעסוק השנה בנושא 'כל‬ ‫אחד יחיד ומיוחד'‪ ,‬הנגזר מהתוכנית 'האחר הוא אני'‬ ‫שבו עסקו בתי הספר בשנתיים שחלפו‪ .‬השנה נבנית‬ ‫התוכנית סביב שוויון מגדרי וסטריאוטיפים‪ .‬נקיים על‬ ‫כך דיון ונברר זהויות אישיות תוך חשיפה לאנשים‬ ‫מהקהילה הסובבת‪ ,‬שהעזו לפרוץ דעות קדומות‪ .‬הנושא‬ ‫יילמד במהלך חודש מלא‪ ,‬שבסיומו יתקיימו יומיים‬ ‫מרוכזים שיהוו את השיא‪.‬‬ ‫"אני מאחלת לצוות המורים ולתלמידיי הנאה‪,‬‬ ‫סיפוק‪ ,‬צמיחה והשבחה של כל מה שהם עושים עם‬ ‫עצמם‪ .‬שירגישו משמעותיים יותר מיום ליום‪ ,‬והלוואי‬ ‫שהחיוך ילווה אותם כל בוקר בדרכם לבית הספר‪,‬‬ ‫ובדרכם חזרה‪ .‬והעיקר ‪ -‬בריאות!‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫חיוך‪ ,‬בתחושת סיפוק והגשמה עצמית‪.‬‬ ‫"האווירה החיובית בבית הספר מתחילה‬ ‫באקלים חינוכי חיובי‪ ,‬וביכולת הכלה וקבלה‬ ‫של הצוות החינוכי‪.‬‬ ‫"מלבד התכנים הפדגוגיים‪ ,‬נעסוק‬ ‫בבית הספר השהנה בעיצוב סביבה ל�י‬ ‫מודית‪ ,‬המהווה סביבה מעוררת‪ ,‬מסקרנת‬ ‫ואסתטית במרחבי בית הספר‪ .‬כמו כן אנו‬ ‫עוסקים בהטמעת ערכים ומעודדים שמירה‬ ‫על הכללים‪ ,‬למען יחד טוב יותר‪ .‬מדי חודש‬ ‫אנו מעניקים תעודות הצטיינות וערכים‬ ‫בטקס מיוחד‪ ,‬בו מוענקות תעודות לארבעה‬ ‫תלמידים ותלמידות מכל כיתה‪ ,‬שבולטים‬ ‫בשמירה על הכללים ותורמים לאקלים מי־‬ ‫טבי בבית הספר‪.‬‬ ‫"אני מאחלת לצוות המורים ולתלמידיי‬ ‫התפתחות אישית‪ ,‬הצלחה בכל התחומים‬ ‫והגשמת השאיפות בכל תחומי החיים‪".‬‬

‫בוגרים וערכיים‬ ‫נמשכת העליה באחוז הניגשים לבגרות והזכאים לבגרות‬ ‫המתגוררים בעמק יזרעאל‪ ,‬ונתון זה עומד בסיכום תשע"ג על‬ ‫‪ .82.8%‬בנוסף לכך‪ ,‬בתי הספר ויצו נהלל ו"העמק המערבי" נכללים‬ ‫ברשימת בתי הספר המובילים במדד הערכיות‪ .‬ראש המועצה אייל‬ ‫בצר אמר כי "המועצה השקיעה ותמשיך להשקיע את מירב משאביה‬ ‫במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית‪ .‬אנו עושים מאמצים‬ ‫גדולים לא רק להגיע להישגים גבוהים‪ ,‬אלא גם לשמור על אפס‬ ‫אחוזי נשירה של תלמידים ‪ -‬לא מוותרים על אף תלמיד‪ ,‬מתוך‬ ‫תפיסה כי כל תלמיד הוא עולם ומלואו‪".‬‬ ‫רחל שחורי‪ ,‬מנהלת אגף החינוך במועצה האזורית‪ ,‬הוסיפה כי "אנו‬ ‫רואים אתגר חינוכי בקידום כל התלמידים הלומדים בעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫ההישגים מרשימים הן בתחום הפדגוגי והן בתחום הערכי‪-‬חברתי‪.‬‬ ‫הישגים אלה הם תוצר של השקעה אדירה של שותפים‪ :‬תלמידים‬ ‫והוריהם‪ ,‬צוותים חינוכיים והמועצה‪ .‬ברכות חמות והערכה רבה‬ ‫מאוד לכל העושים במלאכה‪".‬‬

‫‪9‬‬

‫אמנות‬

‫באיחור קל ‪ 84 -‬שנה ‪ִ -‬הגשים הצייר אלי שמיר מכפר יהושע‬ ‫את חלומו של אלכסנדר זייד‪ :‬ציור של "עמק יזרעאל עם גבולות"‬ ‫"מעל ההר שלי‪ ,‬המראה על עמק‬ ‫יזרעאל מאוד יפה‪ ",‬כתב השומר‬ ‫אלכסנדר זייד בינואר ‪" .1930‬כולו‬ ‫כעת משבצות ירקרקות‪ ,‬שחורות‬ ‫ואדמדמות כולן‪ ,‬חרושות וזרועות‬ ‫ומוכנות לתבואות הקיץ‪ .‬הייתי‬ ‫רוצה שצייר יצייר לי מפה בגודל‬ ‫‪ 3X4‬מטר‪ :‬מראה הכרמל יהיה בה‬ ‫וכמובן גם השמים‪ .‬הייתי רוצה‬ ‫לראות במפה את הצבע הטבעי‬ ‫של התבואה שלו‪ ,‬השעורה‪ ,‬התי־‬ ‫רס‪ ,‬הבתים הקרובים וכל הגוונים‬ ‫של עשבי ההרים"‪.‬‬ ‫זייד נרצח ביולי ‪ 1938‬במקום שבו נמצא‬ ‫כיום מפגש הרחובות יזרעאל־השומרים‬ ‫בקרית טבעון‪ ,‬ונקבר בבית הקברות הסמוך‬ ‫שהקימו חברי אגודת "השומר"‪ .‬דמותו‪,‬‬ ‫רכובה על סוס‪ ,‬הונצחה בפסלו המפורסם‬ ‫של דוד פולוס על גבעות שיח אברק‪.‬‬ ‫טלי‪ ,‬נכדתו של זייד‪ ,‬שמרה את יומנו של‬ ‫זייד‪ ,‬והעבירה את משאלתו לאוצר דורון‬ ‫לוריא‪ .‬לוריא פנה לאלי שמיר ‪ -‬השניים‬ ‫כבר שיתפו פעולה בתערוכת ציורי העמק‬ ‫של שמיר במוזיאון תל אביב ‪ -‬ושמיר נענה‬ ‫בשמחה‪ .‬הציור 'עמק יזרעאל עם גבולות'‬ ‫(שמן על בד) הושלם לפני כחודשיים והוא‬ ‫נמצא בסטודיו של שמיר‪ ,‬בפאתי המשק‬ ‫של אביו בכפר יהושע‪.‬‬ ‫"הרשיתי לעצמי קצת חירות אמנותית‬ ‫בבחירת האובייקט‪ ",‬מודה שמיר‪" .‬רא־‬ ‫שית‪ ,‬הגודל אינו כפי שייחל זייד‪ ,‬אלא‬ ‫‪ 1.40X2.70‬מ"ר‪ ,‬וזהו מבט פנורמי לכיוון‬ ‫מזרח‪ ,‬ולכן אינו כולל את הכרמל‪".‬‬

‫‪10‬‬

‫בהוראה‬ ‫שמיר הוא גם מרצה בכיר במחלקה‬ ‫לתקשורת חזותית בבצלאל ובמכון‬ ‫לאמנות של מכללת אורנים‪ ,‬ומדי‬ ‫פעם גם מרצה במסגרות שונות של‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫אמן שלומד תיאוריה ופרקטיקה‬ ‫משפר את יצירתו?‬ ‫"הכישרון חשוב‪ ,‬אבל משני‪ .‬הפוקוס‬ ‫צריך להיות על מה שאתה רוצה לומר‪.‬‬ ‫אני מלמד להתבונן‪ ,‬בתקווה שתלמידי‬ ‫ימצאו את האופן שבו ירצו להביע את‬ ‫עצמם‪ .‬בשביל להתחיל לצייר‪ ,‬אמן‬ ‫צריך שיהיה לו מה לומר"‪.‬‬ ‫למה יש כל כך הרבה אמנים מוכ־‬ ‫שרים שאינם מצליחים לפרוץ?‬ ‫"לפני הכישרון‪ ,‬אמן צריך לתת‬ ‫כבוד לעולם הנפש שלו‪ ,‬להאמין ולה־‬ ‫תגאות שיש לו משהו חשוב להגיד‪.‬‬ ‫זה התנאי‪ :‬מי שחוויית הקיום שלו‬ ‫חשובה‪ ,‬שהמקום בו הוא נמצא הוא‬ ‫מרכז העולם עבורו‪ ,‬יגייס את הכישרון‬ ‫ואת הלימוד ‪ -‬ולעתים יהיה משמ־‬ ‫עותי גם אם אינו כל כך מוכשר‪ .‬יש‬ ‫גם להיפך ‪ -‬אמן עם כישרון מטורף‬ ‫וציוריו בלי טעם ובלי ריח"‪.‬‬ ‫"כל מי שיתבונן בציור‪ ",‬מבטיחה טלי‬ ‫זייד‪" ,‬יוכל לשמוע ממש את אלכסנדר‬ ‫זייד מתלהב ומתרגש ממראה השמים וכל‬

‫הצבע הטבעי שעליו הוא חלם‪ .‬זהו פרויקט‬ ‫מרגש מאוד‪ ,‬ותודה לאלי שמיר על הכישרון‬ ‫והביצוע המקסים‪".‬‬ ‫שמו של אלי שמיר הולך לפניו בארץ‬ ‫ובעולם‪ .‬בתערוכת היחיד שלו במוזיאון תל‬ ‫אביב לאמנות ביקרו‪ ,‬במשך ארבעה וחצי‬ ‫חודשים‪ ,‬כאלף איש ביום‪ .‬הציור 'תל קסיס'‬ ‫נמכר השנה למוזיאון ישראל בירושלים‪,‬‬ ‫ובינואר ‪ 2015‬תיפתח תערוכה של עבודותיו‬ ‫המוקדמות‪ ,‬משנות השמונים עד ‪,1995‬‬ ‫במוזיאון רמת גן‪.‬‬ ‫שמיר‪ ,‬בן ‪ ,61‬נולד וגדל בכפר יהושע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1999‬אחרי לימודי אמנות והוראת‬ ‫אמנות בירושלים ובבוסטון‪ ,‬חזר לכפר‪ .‬הוא‬ ‫גרוש‪ ,‬אב לשלוש בנות בוגרות‪ ,‬וחי כיום‬ ‫עם בת זוג חדשה‪ .‬תערוכת היחיד הגדולה‬ ‫הראשונה שלו‪' ,‬כפר יהושע‪ ,‬עמק יזרעאל'‪,‬‬ ‫הוצגה בשנת ‪ 1998‬בגלריה במרכז ההנצחה‬ ‫בקרית טבעון‪ ,‬ואחריה הציג גם בגלריה‬ ‫אלון שגב בתל אביב‪" .‬שמיר הוא דוברו‬ ‫של העמק במחוזותיה של האמנות‪ ",‬כתב‬ ‫חוקר האמנות רון ברטוש‪ ,‬שאצר תערוכת‬ ‫יחיד של שמיר בגלריה זימאק‪ .‬השנה הוצגו‬ ‫עבודותיו בשתי תערוכות קבוצתיות בעמק‪.‬‬ ‫קשה להיפרד מציור?‬ ‫"קשה מאוד‪ ,‬אבל בריא‪ .‬זה חשוב דווקא‬ ‫עם הציורים המוצלחים והמשמעותיים‪,‬‬ ‫שאתה יותר קשור אליהם‪ .‬אני מאמין שזה‬ ‫בריא למכור‪ ,‬להיפרד ולפנות מקום בראש‬ ‫ובסטודיו לציורים הבאים‪ ,‬לנושאים אחרים‪.‬‬ ‫רק עם ציור אחד‪' ,‬שיר ערש לעמק'‪ ,‬שנ־‬ ‫מכר לאספן פרטי‪ ,‬עשיתי לעצמי תהליך‬ ‫פרידה ‪ -‬ציירתי את 'דיוקן עצמי נפרד‬ ‫משיר ערש לעמק'‪".‬‬

‫יש ציורים שלא תמכור?‬ ‫"בודדים‪ ,‬כמו הציור האחרון של אבי‪,‬‬ ‫וציורים של כל משפחתי או של בנותיי"‪.‬‬ ‫'הצייר של עמק יזרעאל' ‪ -‬מה זה אומר?‬ ‫"העמק הוא מרכז עולמי‪ ,‬ובעבודותיי‬ ‫אני מנסה להנכיח ולהגדיל את הנראות‬ ‫שלו‪ .‬אני לא יורק לבאר ששתיתי ממנה‪".‬‬ ‫"בחרדה של קץ" ‪ -‬כך כתב יצחק בן‬ ‫נר על עמדתך כצייר‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬יש חרדה קיומית למקום הזה ול־‬ ‫מדינה הזו‪ .‬אני מתעד חוויה‪ ,‬וחרדה היא‬

‫בכפר יהושע‬ ‫"אחת העבודות החשובות שעשי־‬ ‫תי"‪ ,‬קורא שמיר לאנדרטת הפסיפס‬ ‫שבנה בשנ ת ‪ 2003‬לזכרו של הא�ד‬ ‫ריכל ריכרד קאופמן‪ ,‬שפעל בארץ‬ ‫ובעמק בפרט מראשית ההתיישבות‬ ‫ועד מותו ב־‪ .1958‬הבחירה בפסיפס‬ ‫נעשתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל האפשרות‬ ‫לשתף בה את הקהילה‪ .‬מאז הוא יוזם‬ ‫מדי שנה‪ ,‬בחסות מכללת אורנים‬ ‫והמועצה‪ ,‬את כנס "מקום" בכפר‪,‬‬ ‫יום עיון לזכרו של קאופמן בנושאים‬ ‫תרבותיים שונים‪ ,‬בהשתתפות מיטב‬ ‫המרצים בתחומם‪.‬‬ ‫כנס "מקום" הקרוב‪ ,‬שיתקיים‬ ‫בחודש מרץ ‪ ,2015‬יוקדש ליצירתו‬ ‫של אריק איינשטיין‪.‬‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫חלק מהמציאות במדינה‪ .‬מלבד העמק אני‬ ‫עוסק כעת בציורי גבולות ‪ -‬בחוף הים‬ ‫התיכון‪ ,‬לבנון ממטולה‪ ,‬סיני מכתף קדש‬ ‫ברנע‪ .‬בקצה הציור החדש של עמק יזרעאל‬ ‫רואים את ירדן‪ .‬בסוף אקיף את כל הארץ‪".‬‬ ‫בכל רגע נתון עובד שמיר עובד על‬ ‫חמישה־שישה ציורים‪ .‬באמצע הראיון הוא‬ ‫מצביע באהבה על ציור לא גמור שנושאו‬ ‫הּפ ָּסל שהתאהב‬ ‫'פיגמליון וגלתיאה' ‪ַ -‬‬ ‫בפסל־האישה שיצר‪ ,‬לאחר שאפרודיטה‬ ‫הפיחה בה חיים‪ .‬על הכן הסמוך מונח ציור‬ ‫בגֹונֵי חום ובו שלוש דמויות של תושבי‬ ‫העמק‪.‬‬ ‫מדי בוקר הוא מתייצב בסטודיו‪ ,‬מחליף‬ ‫בגדים‪ ,‬חולץ נעליים ומצייר עד שעות אחר‬ ‫הצהריים‪" .‬אין מצב שאין לי חשק לצייר‪,‬‬ ‫אבל אני מצייר רק באור טבעי ‪ -‬אף פעם‬ ‫לא בלילה‪".‬‬ ‫אתה מתכנן מראש על מה תעבוד?‬ ‫"אני חושב על זה ערב קודם‪ ,‬והולך לישון‬ ‫עם הידיעה הזו‪ .‬בדרך כלל אני מתכנן‬ ‫לסיים חלק ביצירה אחת ולהמשיך לשנייה‪,‬‬ ‫אבל אז נתקע עם אותה יצירה כל היום‪".‬‬ ‫איך נולד ציור?‬ ‫"אני תמיד מתחיל כשיש לי מה לה־‬ ‫גיד‪ ,‬ולפני הכל אני עושה כמה סקיצות‪.‬‬ ‫ברור שלא הכל ידוע מראש‪ ,‬ולפעמים‬ ‫אני מרגיש שהציור העשיר את כוונתי‪".‬‬ ‫עבודה עם צילומים?‬ ‫"כן‪ ,‬אבל לא עם הקרנת צילומים‬ ‫על הקנבס‪ .‬אני מסתכל על הצילום‬ ‫ורושם לפיו‪ ,‬אבל משנה אותו לפי‬ ‫הקומפוזיציה שמעניינת אותי‪,‬‬ ‫לפי האור המקומי שלא נתפש‬ ‫בצילום‪ .‬לכל ציור אני עושה‬ ‫גם סקיצה בשמן בנקודת הנוף‬ ‫שממנה הוא מצויר‪".‬‬ ‫מתי אתה הכי חשוף?‬ ‫"החשיפה קלה לי‪ ,‬ויכול להיות‬ ‫שאני אפילו זקוק לה‪ .‬פעמים‬ ‫רבות ערכתי שיח גלריה ונה־‬ ‫ניתי מזה מאוד ‪ -‬זו תחושה‬ ‫של שליחות‪ .‬לגבי התערוכה‬ ‫ברמת גן‪ ,‬שתיפתח בינואר‪,‬‬ ‫יש לי רגשות מעורבים ‪-‬‬ ‫השנים הראשונות בקריירה‬ ‫שלי היו קשות‪ .‬אנשים לא‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫התעניינו בציורים שלי‪ ,‬וכמעט לא קנו‪ .‬גם‬ ‫הציורים עצמם קשים ‪ -‬מתארים מציאות‬ ‫אפלה‪ ,‬כבדה‪ ,‬ואני מתחיל לחשוב איך אעמוד‬ ‫בגיל ‪ 61‬מול האדם שהייתי בסביבות גיל‬ ‫‪ ,30‬איך אשאר רלוונטי‪ .‬אין לי ספק שאערוך‬ ‫שיח גלריה‪ ,‬אך כרגע יש בכך מבוכה‪ .‬בסוף‬ ‫אני בדרך כלל חושף הכל‪".‬‬ ‫אתה פחות אוהב את הציורים ההם?‬ ‫"הם משמעותיים מאוד עבורי‪ ,‬ועדיין רל־‬ ‫וונטיים לי‪ .‬גם אם לא אצייר כאלה היום‪ ,‬אני‬ ‫עומד מאחוריהם‪ .‬הצגתם בתערוכה היא סוג‬ ‫של תיקון‪ ,‬ומעניין אותי איך הם יתקבלו‪".‬‬ ‫יש עוד שיאים שלא כבשת?‬ ‫"העיקר אצלי הוא העבודה בסטודיו‪ ,‬לא‬ ‫הקריירה 'בחוץ'‪ ,‬אבל אין אמן פעיל שלא‬ ‫חולם על תערוכות יחיד במוזיאונים הג־‬ ‫דולים בארץ‪ ,‬ואם אפשר גם בעולם‪ .‬תמיד‬ ‫הצגתי‪ ,‬גם בחו"ל‪ ,‬ואמשיך להציג ‪ -‬אם לא‬ ‫בתערוכות יחיד אז בתערוכות קבוצתיות‪,‬‬ ‫ואם לא במקומות הכי חשובים אז‬ ‫במקומות אחרים‪".‬‬ ‫ובעוד עשר שנים?‬ ‫"רק מקווה להמשיך‬ ‫להיות רלוונטי ‪-‬‬ ‫בעמק יזרעאל ובכפר‬ ‫יהושע‪".‬‬

‫‪11‬‬

‫בריאות‬

‫כאן נשט‬

‫הדעות ה‬

‫ערבייה נוצרייה ורב חרדי נפגשים במים‪ ,‬וזאת לא התחל‬

‫"בימים המתוחים של מבצע צוק איתן‪,‬‬ ‫כשהמתח בין היהודים לערביי ישראל הגיע‬ ‫לשיאים חדשים‪ ,‬הייתי מחכה לרגע שבו‬ ‫אכנס לכאן‪ ,‬למבנה הבריכה‪ .‬כאן הפוליטיקה‬ ‫לא קיימת‪ ,‬כאן כל אדם הוא אדם‪ ,‬מטפל‬ ‫או מטופל‪".‬‬ ‫את הדברים אומרת מונה בוארדי‪ ,‬העוב־‬ ‫דת כהידרותרפיסטית במרכז ההידרותרפי‬ ‫בעמק‪ ,‬הפועל בבריכת הסב יום‪ .‬מונה‪ ,‬תוש־‬ ‫בת נצרת‪ ,‬היא מורה לחינוך גופני וכדורס־‬ ‫לנית־עבר‪ .‬לבריכה הגיעה לפני כעשר שנים‬ ‫כמטופלת ‪ -‬כאן היא עברה שיקום אחרי‬ ‫פציעה בירך ‪ -‬ולאחר לימודי הידרותרפיה‬ ‫הצטרפה לצוות הטיפולי‪" .‬התאהבתי במקום‬ ‫ובתחום‪ ,‬בקשר המיוחד שנוצר בין האנשים‪,‬‬ ‫וכך החלטתי ללמוד הידרותרפיה‪".‬‬ ‫לצד מונה פועלות עוד ‪ 11‬מטפלות־‬ ‫במים‪ ,‬בהן גם מנהלת הבריכה‪ ,‬חגית‬

‫‪12‬‬

‫רפפורט ממגידו‪ ,‬סיגל אהרון מטבעון‬ ‫(שהיא גם רכזת קידום בריאות בעמותת‬ ‫ותיקי העמק)‪ ,‬סחר אבו אחמד מנצרת ונועה‬ ‫לוי‪ ,‬שניהלה את הבריכה מיום הקמתה‪,‬‬ ‫ומיסדה את הקשר עם קופות החולים‬ ‫לטיפולים שיקומיים‪.‬‬ ‫בשעות הבוקר הן מדריכות קבוצות של‬ ‫ותיקי העמק‪ ,‬ומשעות הצהריים מתקבלים‬ ‫מטופלים שהופנו דרך קופות החולים לצורך‬ ‫שיקום בהפרעות התפתחותיות ובהגבלה‬ ‫בתנועה‪ .‬למעלה ממחצית מהמטופלים‬ ‫הם ילדים‪ ,‬חלקם בעלי צרכים מיוחדים‬ ‫או שאובחנו על רצף האוטיזם (‪.)PDD‬‬ ‫"כשמטופל מגיע בפעם הראשונה‪ ,‬אנ־‬ ‫חנו משבצים אותו לאיזו מטפלת שפנויה‪",‬‬ ‫אומרת חגית‪ ,‬שעובדת במקום כבר שמונה‬ ‫שנים‪" .‬אין חשיבות לשפה המדוברת‪ ,‬מלבד‬ ‫במקרים של ילדים שעדיין לא רכשו שפה‪,‬‬

‫והדיבור הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול‪".‬‬

‫שפה אוניברסלית‬ ‫משך הטיפול הוא בדרך כלל חצי שעה‪,‬‬ ‫ויש ילדים שמגיעים לכאן בקביעות כל‬ ‫שבוע במשך שנים‪ .‬התקשורת‪ ,‬הן מספרות‪,‬‬ ‫נבנית עם הזמן‪ ,‬גם עם משפחות המטופלים‪.‬‬ ‫"השפה הטיפולית היא אוניברסלית‪ ",‬מו־‬ ‫סיפה סחר‪" .‬ראשיתה במגע‪ ,‬בתנועה‪ ,‬ועם‬ ‫הזמן באים גם דינמיקה אישית בין מטפל‬ ‫למטופל‪ ,‬ולפעמים גם שירים וצחוקים‪.‬‬ ‫כשמדברים‪ ,‬מגלים שהאחר הוא לא כל כך‬ ‫שונה ממך‪ .‬במים לכולנו יש אותה מטרה‬ ‫‪ -‬לעזור להם להשתקם‪".‬‬

‫בני אדם נטוֹ‬ ‫כל מי שמחפש דו קיום בעמק ימצא אותו‬ ‫פה‪ .‬כאן מתרחצים גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬ילדים‪,‬‬

‫חילונים‪ ,‬דתיים‪ ,‬ערבים ויהודים‪ ,‬בהשגחתן‬ ‫המסורה והעדינה של המטפלות‪" .‬אני זוכרת‬ ‫עוד תקופה מתוחה‪ ",‬מספרת סיגל‪" ,‬מיד‬ ‫אחרי הרצח של שלי דדון‪ ,‬כשחשבו שהיא‬ ‫נרצחה על רקע לאומני‪ .‬הפתרון שלנו הוא‬ ‫לשוחח על זה בינינו‪ ,‬ואם זה עולה בשיחה‬ ‫עם המטופלים או עם בני משפחתם‪ ,‬אז גם‬ ‫איתם‪ .‬כאן מּוסרות כל המחיצות‪ ,‬אין איבה‪".‬‬ ‫"בחוץ כל אחד מגבש את זהותו ולעתים‬ ‫אף נלחם עליה‪ ",‬אומרת נועה‪" ,‬אבל כאן‪,‬‬ ‫כמו שמתפשטים ונכנסים למים 'נטורל'‪ ,‬כל‬ ‫מה שנשאר זה בני אדם נטו‪ ,‬ושאר ההבדלים‬ ‫מתמוססים‪".‬‬ ‫מונה‪ ,‬למשל‪ ,‬מלמדת יהודים וערבים יחד‬ ‫בקורס שחיית תינוקות‪ .‬כשהראש מעל המים‬ ‫היא שרה להם בעברית ובערבית‪ .‬ההורים‪,‬‬ ‫שבתחילה מופתעים מהחשיפה לתרבות‬ ‫אחרת‪ ,‬מתאהבים ברעיון‪" .‬באמת אני צרי־‬ ‫דצמבר ‪2014‬‬

‫טפות כל‬

‫הקדומות‬

‫לה של בדיחה ‪ -‬זו המציאות היומיומית בבריכת הסב־יום‬ ‫כה לחדש קצת את הרפרטואר‪ ",‬היא צוחקת‪,‬‬ ‫"תביאו לי דיסקים‪ ,‬שאלמד שירים נוספים‪".‬‬

‫כמו מרגרינה‬ ‫כשמדובר בילדים‪ ,‬הקשר עם ההורים הוא‬ ‫חלק בלתי נפרד מהטיפול‪" .‬אנחנו תמיד‬ ‫פותחות בהסבר על מהות הטיפול‪ ",‬אומרת‬ ‫חגית‪" ,‬ומאפשרות למטופלים לומר לגבי‬ ‫כל תנועה ומגע אם הם כואבים או נעימים‪.‬‬ ‫הניסיון שרכשנו מאפשר לנו להגיע גם‬ ‫לילדים (ולמבוגרים) שבהתחלה נרתעים‬ ‫ממגע‪ ".‬וסיגל מוסיפה‪" :‬גם מי שמתחיל‬ ‫בגוף קשיח‪ ,‬בהמשך הטיפול מתמסר ומ־‬ ‫שתחרר כמו מרגרינה‪".‬‬ ‫ומה קורה כשמטפלת ערבייה נוצרייה‬ ‫נפגשת עם רב חרדי במים? אם תשאלו‬ ‫אותן‪ ,‬אין כאן שום שאלה‪" .‬התקשורת‬ ‫הכרחית לטיפול‪ ",‬אומרת מונה‪" .‬כשהגיע‬ ‫כסלו תשע"ה‬

‫הרב‪ ,‬פתחתי איתו בשיחה‪ ,‬הסברתי מה אני‬ ‫עושה ואיך‪ ,‬ויצאנו לדרך‪ .‬בין לבין אנחנו‬ ‫גם משוחחים על דת‪ ,‬והמרחק מתקצר‪".‬‬ ‫רגישות היא שם המשחק כשמדובר בטי־‬ ‫פול שיקומי‪ ,‬שכאן הוא אינטימי במיוחד‬ ‫בגלל המגע הפיזי הצמוד‪" .‬יש גם טיפולים‬ ‫שהם קשים וכואבים‪ ",‬מבהירה סיגל‪" ,‬והמ־‬ ‫שימה שלנו היא לאפשר למי שמגיע לכאן‬ ‫להצליח‪ .‬יש מקרים שבהם התנועה במים‬ ‫היא התנועה היחידה שהאדם יכול לעשות‪,‬‬ ‫ומכאן חשיבות הטיפול‪ ,‬ובעקבותיו הקשר‬ ‫שנוצר הוא חזק במיוחד‪".‬‬ ‫"לפעמים אנחנו בכלל לא צד בעניין‪",‬‬ ‫אומרת נועה‪" ,‬ואנחנו רק מביטות כיצד‬ ‫נוצרות חברויות בין מטופלים‪ ,‬למשל בחור‬ ‫מרמת ישי ובחור מנצרת שנפגשו כאן לשי־‬ ‫קום והחברות ביניהם נמשכת‪ .‬הסיטואציה‬ ‫מרחיקה את הזרות ומאפשרת קירבה‪".‬‬

‫מהידרותרפיה ועד ריקוד במים‬ ‫‪ 122‬מטפלות‪ ,‬פיזיותרפיסטיות והידרות�ר‬ ‫פיסטיות‪ ,‬נכנסות מדי יום עם המטופלים‬ ‫לבריכה המחוממת שליד מבנה הסב־‬ ‫יום‪ .‬הבריכה ("המרכז ההידרותרפי לשיר‬ ‫מור וקידום הבריאות בעמק יזרעאל")‪,‬‬ ‫השייכת לעמותת ותיקי עמק יזרעאל‪,‬‬ ‫עומדת בשעות הבוקר לרשות מבקרי‬ ‫הסב־יום תושבי המועצה‪ ,‬ומהצהריים‬ ‫פועלת גם כמרכז טיפולי הידרותרפי‬ ‫עבור תושבי האזור כולו‪ ,‬מבוטחי כל‬ ‫הקופות‪ .‬הנהלת עמותת ותיקי עמק‬ ‫יזרעאל מעודדת ומטפחת את הפר‬ ‫עילות במים ואת היחסים המיוחדים‬ ‫השוררים בצוות‪ .‬להלן השירותים הניר‬ ‫תנים בבריכה‪ ,‬ולפרטים נוספים אפשר‬

‫לפנות למנהלת הבריכה‪ ,‬חגית רפפורט‬ ‫‪.hagitr@eyz.org.il ,04-6420195‬‬ ‫• טיפולי הידרותרפיה (יש הסכם עם‬ ‫הקופות)‬ ‫• שיעורי שחייה לידים ומבוגרים‪ ,‬פרטני‬ ‫ובקבוצות‬ ‫• התעמלות בריאותית למבוגרים בכל‬ ‫ימות השבוע‬ ‫• קבוצות התעמלות במים‬ ‫• קבוצת הידרותרפיה לחולי פרקינסון‬ ‫• קבוצת טאי־צ'י במים‬ ‫ • שחיית תינוקות‬ ‫• טיפולי וואטסו‪ ,‬ג'הארה‪ ,‬וואטר דאנס‪,‬‬ ‫מתאים כמתנה לימי הולדת ואירור‬ ‫עים מיוחדים‬

‫‪13‬‬

‫קהילה‬

‫מקום שני‪ ,‬שרית קרופקה‬

‫חביב הקהל ‪ ,‬אמיר יורמן‬

‫מקום ראשון בתחרות הצילום בשמשית‪ ,‬רן שחם‬

‫"משלבים כוחות"‬ ‫תוכנית חדשה של אגף קהילה ורווחה מטפחת את העשייה החברתית־התנדבותית ביישובים‪,‬‬ ‫ויש מי שכבר הרים את הכפפה‬

‫"תכנית 'משלבים כוחות' מאפשרת לשלב‬ ‫בין משאבים יישוביים לבין משאבים מוע־‬ ‫צתיים ולתרגם את רוח היזמות וההתנדבות‬ ‫הקיימת בשפע במועצה‪ ,‬לכדי מיזמים שיק־‬ ‫דמו תמיכה קהילתית‪ ,‬התנדבות וסולידריות‬ ‫חברתית בקרב יישובי המועצה‪.‬‬ ‫הספרייה עלתה ליגה‬ ‫"ספריית ילדים גבת" היא יוזמה של‬ ‫הורים לייצר מקום מפגש להם ולילדיהם‬ ‫בשעות אחר הצהריים‪ ,‬בימי החורף‪ ,‬ומופ־‬ ‫עלת על ידי הורים וסבים מתנדבים‪.‬‬ ‫לספרייה מגיעים ילדים ממגוון רחב‬ ‫של גילאים‪ ,‬מפעוטות עד גיל העשרה‪,‬‬ ‫עם הוריהם‪.‬‬ ‫"רצינו שהספרייה תוכל לתת מענה‬ ‫רחב ומגוון לכל הילדים וליצור זמן בי־‬ ‫לוי מתמשך‪ ,‬להם ולהוריהם"‪ ,‬מסבירים‬ ‫היוזמים‪" .‬כיום‪ ,‬בזכות ובסיוע פרויקט‬

‫‪14‬‬

‫'משלבים כוחות'‪ ,‬שידרגנו את מתקני‬ ‫הספרייה‪ ,‬ואנו מציעים פעילויות רחבות‬ ‫יותר במרחב מותאם‪ ,‬כגון פופים רכים‪,‬‬ ‫תיאטרון בובות‪ ,‬משחקי קופסה וספרים‬ ‫קשיחים לפעוטות"‪.‬‬ ‫צילום בתנועה‬ ‫"שמים את הספורט בפוקוס" הוא פרויקט‬ ‫צילומי הספורט של שמשית‪ ,‬שנערך בשי־‬ ‫תוף פרויקט משלבים כוחות‪ .‬זהו פרויקט‬ ‫רב גילאי‪ ,‬לכל אוהבי הצילום מקרב‬ ‫תושבי שמשית‪ ,‬נוער ומבוגרים‪ ,‬חובבים‬ ‫ומקצוענים‪.‬‬ ‫התמקדות בנושא ביישוב מאפשרת הע־‬ ‫לאת המודעות לספורט ולבריאות בדרך‬ ‫קצת שונה מהרגיל‪ ,‬חיבור בתוך הקהילה‬ ‫ומתן אפשרות ביטוי גם לתחומים שונים‪.‬‬ ‫החיבור הרב גילאי בין המצלמים למצול־‬ ‫מים‪ ,‬ובין הצילומים לבין הבוחרים בתצלום‬

‫חביב הקהל‪ ,‬מאפשר יצירת אווירה קהילתית‬ ‫שיתופית‪.‬‬ ‫במהלך מספר חודשים צילמו צלמים‬ ‫חובבים משמשית צילומי ספורט שונים‪,‬‬ ‫בהנחייתה של טלי הראל־אבן‪ ,‬תושבת‬ ‫שמשית‪ .‬הצילומים הוגשו לוועדת שיפוט‪,‬‬ ‫שכללה צלמים מקצועיים ונציגים מוועדת‬ ‫הספורט היישובית‪ .‬למקום הראשון הגיע‬ ‫צילומו של רן שחם‪ ,‬למקום השני צילומה‬ ‫של שרית קרופקה ולמקום השלישי צלומו‬ ‫של אילן בנקי‪ .‬לחביב הקהל נבחר צילומו‬ ‫של אמיר יורמן‪.‬‬ ‫כל הצילומים המשתתפים הוגדלו‪ ,‬ומ־‬ ‫קשטים את קירות מרכז הספורט היישובי‪.‬‬ ‫צריכות מרחב‬ ‫יוזמת האמהות בהרדוף הוקמה בשנת‬ ‫‪ 2007‬במטרה לענות על צרכי האמהות‬ ‫וילדיהן בשנתם הראשונה לחייהם‪ .‬במהלך‬ ‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫הקשר הוא‬ ‫התקווה‬ ‫תוכנית התקשרו"ת‪ :‬שינוי דפוסי הורות‬ ‫למען הילד המאתגר‬ ‫מאת חיה רביב‬ ‫בעיות התנהגות מסבות סבל רב לילדים ולמשפחותיהם‪ .‬פעמים רבות‬ ‫פונים ההורים לטיפול רק כאשר הם כבר מתקשים לשאת את התסכול‬ ‫לנוכח התנהגות תוקפנית‪ ,‬שלילית ובלתי מּווסתת של ילדיהם‪ .‬במקרים‬ ‫אלה מגיעים ילדים לטיפול רק לאחר שחוו כישלון בתפקודם הלימודי‪,‬‬ ‫הרגשי־התנהגותי או החברתי‪ .‬על אף הניסיון המצטבר‪ ,‬לא תמיד ניתן‬ ‫לעצור את כדור השלג השלילי‪ ,‬בייחוד כאשר ההידרדרות מתחילה בגיל‬ ‫הגן‪ .‬הניסיון המצטבר בתוכניות התערבות מצביע כי ילדים שלא טופלו‬ ‫עד גיל שמונה מגיבים פחות טוב להתערבות טיפולית‪ ,‬ונמצאים בסיכון‬ ‫מוגבר להמשיך במסלול כרוני‪ .‬תוכנית התקשרו"ת ־ הורות תומכת קשר‬ ‫ותקווה ־ מבקשת לקדם ילדים שנמצאים בסיכון התפתחותי החל מגיל‬ ‫שלוש‪ ,‬שהוא הגיל הצעיר ביותר שבו ניתן לאתר ילדים אלו ולהציע דרכי‬ ‫טיפול והתערבות‪ .‬הטיפול ניתן במישור הפרטני‪ ,‬המשפחתי והמערכתי‪.‬‬ ‫השאיפה היא לסייע להורים ולילד לעצב אקלים משפחתי מיטיב ומגדל‪,‬‬ ‫שיתרום להסתגלות טובה יותר של הילדים דרך שינוי דפוסי הורות‪.‬‬ ‫התוכנית הישראלית‪ ,‬המבוססת על העקרונות והניסיון של התוכנית‬ ‫האמריקנית ‪ ,Incredible Years‬כוללת ‪ 14‬מפגשים קבוצתיים בני שעתיים‬ ‫עם זוגות הורים של ילדים מאתגרים‪ .‬התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה‬ ‫של השירות הפסיכולוגי עם המרכז לטיפול קבוצתי המשותף לאגף קהילה‬ ‫ורווחה והשירות הפסיכולוגי‪.‬‬

‫מקום שלישי‪ ,‬אילן בנקי‬

‫השנים שחלפו מאז הקמתה‪ ,‬הפעילות שונתה‬ ‫והתרחבה בהתאם לצרכי האמהות בקהילה‪.‬‬ ‫כיום היא כוללת‪ ,‬מלבד המפגשים השבו־‬ ‫עיים לאמהות ולילדיהן‪ ,‬גם הכוונת אמהות‬ ‫לייעוץ ותמיכה על ידי גורמים מקצועיים‪,‬‬ ‫ומרחב שפעיל במשך כל ימות השבוע‪ ,‬בו‬ ‫מתקיימים מפגשים על בסיס ספונטני בין‬ ‫אמהות וילדיהן בגיל הרך‪ ,‬וכן מחסן לבגדי‬ ‫ילדים מיד שנייה‪ ,‬המיועדים לילדי הקהילה‪.‬‬ ‫במסגרת תוכנית 'משלבים כוחות'‪ ,‬הישוב‬ ‫קיבל מענק כספי לצייד את המרחב הפעיל‬ ‫לאמהות ביישוב‪.‬‬ ‫"ביישובים רבים מתגבשות יוזמות נוס־‬ ‫פות במסגרת התכנית‪ ,‬בשלבים שונים של‬ ‫עשייה‪ .‬ביניהן ניתן למנות מפגשים ליולדות‬ ‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫בגזית‪ ,‬מועדון נוער בשדה יעקב‪ ,‬פרויקט‬ ‫צילום באלון הגליל‪ ,‬קבוצות מפגש להורים‬ ‫לילדים בכפר החורש ומשחקיות בחנתון‪,‬‬ ‫נהלל ובית לחם"‪ ,‬מסבירה רכזת התוכנית‪,‬‬ ‫עו"ס איריס פארן‪.‬‬ ‫"מטרת התוכנית היא לפתוח אפשרויות‬ ‫לתושבים שרוצים לתרום לקהילה‪ ,‬על פי‬ ‫המתרחש והצרכים ביישוב‪ ,‬ולעודד יוזמות‬ ‫חברתיות שצומחות מהשטח‪ .‬האגף תומך‬ ‫בליווי להגדרת היוזמות ובתקציב קטן לה־‬ ‫גשמת החלומות"‪.‬‬ ‫בימים אלה אנו יוצאים עם קול קורא‬ ‫ל'משלבים כוחות' ‪ ,2015‬והטפסים יהיו‬ ‫זמינים באתר המועצה ואצל העובדות הסו־‬ ‫ציאליות היישוביות‪.‬‬

‫יורדים לשטח‬ ‫בשלב הראשון ניתן הסבר לכל גננות הגנים בתחומי המועצה‪ ,‬שכלל‬ ‫הצגה של העקרונות המרכזיים של התוכנית‪ .‬כל גננת התבקשה לאתר‬ ‫ילדים המגלים סימנים של קושי בשיתוף פעולה‪ ,‬חוסר שקט בתחום הרי־‬ ‫כוז וההתמדה‪ ,‬קושי בשמירה על הכללים‪ ,‬התנגדות לסמכות ותוקפנות‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬הגננות חילקו להורים טופס תיאור של תוכנית התקשרו"ת‪.‬‬ ‫הגננות איתרו ילדים העונים לקריטריונים‪ ,‬ויצרו קשר עם הוריהם כדי‬ ‫לבדוק את מידת נכונותם להשתתף בתוכנית‪.‬‬ ‫בשלב השני‪ ,‬הורים שהביעו עניין בתוכנית עברו ראיונות עומק על‬ ‫ידי מנחות התוכנית‪ .‬לאחר הראיונות נבחרו ‪ 11‬זוגות הורים‪ .‬תנאי קבלה‬ ‫הכרחי לתוכנית היה התחייבות של שני ההורים להגיע יחד לכל אחד‬ ‫מהמפגשים‪ .‬כל זוג הורים בחר התנהגות של הילד ודפוס תגובה שלהם שהיו‬ ‫רוצים לשנות‪ .‬רוב הזוגות הביעו רצון לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית התקיימ ו ‪ 14‬מפגשים בני שעתיים‪ .‬במקביל למפ�ג‬ ‫שי ההורים‪ ,‬כל הגננות שהשתתפו בתוכנית קיבלו ליווי והנחיה שכללו‬ ‫התייחסות לילדים הספציפיים הנדונים‪.‬‬ ‫הורות מיטיבה‬ ‫בשיחת הסיכום התבהרו השפעותיה החיוביות של התוכנית על חיזוק‬ ‫האינטראקציות המשפחתיות‪ ,‬בין ההורים לילד ובין ההורים עצמם‪ .‬ההורים‬ ‫דיווחו על חוויית הורות מיטיבה יותר‪ ,‬על מודעות גוברת לצורכי הילדים‬ ‫ועל התמודדות יעילה יותר עם מצבים מורכבים של קשיי ריסון והתנהגות‬ ‫של הילד‪ ,‬מתוך שליטה וריסון פנימיים משופרים שלהם כהורים‪ .‬ההורים‬ ‫סיפרו גם על העצמת השותפות בגידול הילדים‪ .‬הגננות דיווחו על שיפור‬ ‫ביכולת הוויסות הרגשי־התנהגותי של הילדים שהשתתפו בתוכנית‪ ,‬ועל‬ ‫חיזוק הקשר בינן לבין הילד המאתגר והוריו‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫קהילה‬

‫הזכות‬

‫להיות ילד‬ ‫בכפר הזה גם ילדים משותקים רוכבים על סוסים ועושים סנפלינג ָהרָן מקיבוץ גבת‪,‬‬ ‫נטע מגניגר ואורלי מנהלל מספרים על 'כפר נהר הירדן' ‪ -‬מקום העבודה שלהם וגן העדן‬ ‫של הילדים המוגבלים‬ ‫ָהרָן שני השתתף בכמה מיונים לשנת‬ ‫שירות‪ ,‬אבל מהרגע הראשון היה ברור לו‬ ‫ש'כפר נהר הירדן' הוא האפשרות המועד־‬ ‫פת עליו‪" .‬סיימתי את הלימודים ב'העמק‬ ‫המערבי' ביפעת‪ ,‬והייתי חייב לדחות את‬ ‫הגיוס בעקבות צינתור שעברתי‪ .‬שנת שי־‬ ‫רות נראתה לי אפשרות מצוינת‪ ,‬בעיקר‬ ‫ב'כפר נהר הירדן'‪ ,‬שעליו שמעתי מגל זריהן‬ ‫מהקיבוץ שלי‪ ,‬שהיה שם בשנה שעברה‪".‬‬ ‫הרן הגיע להתנסּות בכפר בפברואר ‪,2014‬‬ ‫ולמרות החששות התאהב במקום‪" .‬זה היה‬ ‫מלחיץ כי הצמידו אותי לבד למשפחה עם‬ ‫ילדה נכה בת שמונה‪ ,‬אבל ברגע שפגשתי‬ ‫אותה‪ ,‬ואת הוריה הדרום־אמריקאים‪ ,‬נרגע־‬ ‫תי‪ ,‬ובסוף אותו שבוע הבנתי שכאן אני רוצה‬ ‫לעשות את השנה הזאת‪ .‬לשמחתי‪ ,‬כעבור‬ ‫כמה חודשים קיבלתי תשובה חיובית‪ ".‬בס־‬ ‫פטמבר החל הרן את שנת השירות בכפר‪,‬‬ ‫עם מחזור של ילדי ‪( CP‬שיתוק מוחין)‪,‬‬

‫‪16‬‬

‫וכיום אין לו שום ספק שהוא בחר נכון‪.‬‬ ‫השליחות של 'כפר נהר הירדן' היא קיומן‬ ‫של קייטנות( (‪ )camps‬עבור ילדים הסו�ב‬ ‫לים ממחלות וממגבלות שונות‪ .‬הכפר החל‬ ‫לפעול באוגוסט ‪ ,2011‬ביוזמה של שני‬ ‫קשישים אמריקאים ובתמיכה נלהבת של‬ ‫השחקן חיים טופול‪ .‬שמעון פרס‪ ,‬שהיה אז‬ ‫השר לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬סייע בהקצאת‬ ‫השטח‪ .‬הכפר שייך לרשת הכפרים העולמית‬ ‫‪ ,SeriousFun Children's Networkk‬שנו�ס‬ ‫דה על ידי השחקן פול ניומן‪ .‬ניומן‪ ,‬שנפטר‬ ‫ב־‪ ,2008‬ביקר פעם בבית חולים לילדים‪,‬‬ ‫ושאל את הילדים מה חסר להם‪" .‬קייטנה‪",‬‬ ‫השיבו רובם‪ .‬לימים סיפר ניומן שהוא הבין‬ ‫ללבם‪ ,‬שכן רבות מחוויות נעוריו קשורות‬ ‫למחנות הקיץ‪ ,‬שם היו הנערים עושים חיים‬ ‫ושטויות‪" ,‬וזה מה שמגיע גם לילדים האלה‪:‬‬ ‫לעשות חיים‪ ,‬לעשות שטויות‪ ,‬להיות ילדים‪.‬‬ ‫בחייהם הפרטיים אלה בני אדם שנדרשים‬

‫לנהוג כמבוגרים‪ ,‬וכאן אנחנו נותנים להם‬ ‫הזדמנות להיות ילדים‪ ,‬נקודה‪".‬‬ ‫לכל אחד מ־‪ 16‬הכפרים ברשת ניתנת‬ ‫אוטונומיה מסוימת‪ ,‬והכפר הישראלי ייחודי‬ ‫בכך שאינו מתמקד בחולי סרטן‪" .‬הסרטן הוא‬ ‫אמנם מחלה איומה‪ ",‬מסבירה מנהלת יחידת‬ ‫ההתנדבות בכפר‪ ,‬נטע ריינר־נצר מגניגר‪,‬‬ ‫"אבל יש מחלות קשות אחרות שלא זוכות‬ ‫ל'הילה' ולמימון שמקבלת מחלת הסרטן‬ ‫אנחנו קוראים להן 'מחלות יתומות'‪ .‬לכן‬ ‫אנחנו פותחים את הכפר לילדים מספקטרום‬ ‫רחב מאוד של מחלות ובעיות ‪ -‬סוכרת‪,‬‬ ‫מחלות מעיים‪ ,‬עיוורון‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬כוויות‪,‬‬ ‫אוטיזם‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬מחלות דם‪ ,‬מחלות נפש‬ ‫ועוד‪".‬‬ ‫נטע‪ ,‬עובדת סוציאלית בהכשרתה‪ ,‬עבדה‬ ‫קודם לכן עם נערות במצוקה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫בעמותת "חיבוק ראשון" המעניקה ‪ -‬בא־‬ ‫מצעות מתנדבים ‪ -‬יחס ואהבה לתינוקות‬

‫נטושים‪ .‬כאן היא חברה בצוות מצומצם‬ ‫של עובדים‪ ,‬המפעיל מאות מתנדבים ובהם‬ ‫רופאים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מדריכים ועוד (למתעניינים‬ ‫ הפרטים באתר הכפר ‪.)www.jrv.org.il‬‬‫הכפר מיועד לילדים בגיל י ‪18‬־‪ ,9‬ה�מ‬ ‫גיעים לכאן לנופש בן שבוע‪ .‬אפרת‪ ,‬ילדה‬ ‫שהשתתפה באחד המחזורים הללו‪ ,‬מספרת‪:‬‬ ‫"עד המחנה הייתי כל הזמן לבד בבית בלי‬ ‫חברים‪ ,‬בלי קשרים חברתיים‪ ,‬זה היה קשה‪.‬‬ ‫המחנה הפך להיות פרק בחיים שלי‪ ,‬פרק‬ ‫נפרד‪ .‬חזרתי משם בן אדם אחר לגמרי‪".‬‬ ‫אחד מעקרונות היסוד של הכפר הוא‬ ‫אפס תשלום ‪ -‬איש מהמשתתפים אינו‬ ‫משלם על השהות בכפר‪ .‬כך‪ ,‬בהיעדרו‬ ‫של 'סינון' כספי‪ ,‬נוצר כאן מיקרוקוסמוס‬ ‫אמיתי של החברה הישראלית‪ :‬חילונים‪,‬‬ ‫מסורתיים‪ ,‬חרדים‪ ,‬קיבוצניקים‪ ,‬ערבים‪,‬‬ ‫תושבי הפזורה הבדואית ועוד‪ .‬או כמו‬ ‫שאומרת אורלי בן־פורת‪" ,‬לנו לא אכפת‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫למי ההורים שלו מתפללים‪".‬‬ ‫אורלי‪ ,‬תושבת נהלל‪ ,‬עבדה חמש שנים‬ ‫כעורכת דין עד שהחליטה לחפש כיוון אחר‬ ‫ "משהו משמעותי יותר‪' ,‬שליחותי'‪ ,‬שבו‬‫ארגיש שאני תורמת לחברה‪ ".‬לפני כשנה‬ ‫הגיעה לכפר‪ ,‬וכאן היא מנהלת את יחידת‬ ‫התיאום‪ ,‬ובמילים פשוטות יותר ‪ -‬מגייסת‬ ‫את הילדים למחזורי הנופש בכפר‪ .‬איך‬ ‫עושים את זה? "בכל דרך אפשרית ‪ -‬דרך‬ ‫מרפאות‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬עמותות‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫ועוד‪ .‬השאיפה שלנו היא שכל משפחה שיש‬ ‫בה ילד עם מוגבלות יידע על קיומנו ועל‬ ‫הרצון שלנו לתת לו את המתנה הגדולה‬ ‫הזאת‪ .‬לצערי אנחנו עוד רחוקים מזה‪ ,‬אחרת‬ ‫היה כאן תור אינסופי של ילדים‪ .‬האתגר‬ ‫הנוכחי שלנו הוא להיחשף ולשכנע את‬ ‫הילדים שכדאי להם לבוא לכאן‪".‬‬ ‫שכנוע הילדים הוא כמובן החלק הקל‪.‬‬ ‫קשה הרבה יותר לשכנע את ההורים‬ ‫הדואגים ‪ -‬בצדק‪ ,‬כמובן ‪ -‬לשלום יל־‬ ‫דיהם בארבעת הימים האלה‪ .‬להורים הללו‬ ‫מסביר צוות הכפר שכל נופש מתחיל בצ'ק־‬ ‫אין רפואי‪ ,‬שבו עובר הצוות הרפואי של‬ ‫הכפר על נתוני הילד‪ .‬הפיקוח הרפואי נמשך‬ ‫כמובן עד סוף הנופש‪ ,‬אולם באופן נסתר‬ ‫יותר‪ ,‬מינימליסטי‪ ,‬כי "המטרה שלנו היא‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫שהילדים ישכחו מהמחלה שלהם‪ ,‬ככל האפ־‬ ‫שר‪ ,‬ויחוו 'הנאה נטֹו'‪ .‬המרפאה ‪ -‬שנקראת‬ ‫כאן 'מדיקלאב' ‪ -‬פועלת ‪ 24‬שעות ביממה‪,‬‬ ‫אבל כאמור ‪ -‬מאחורי הקלעים‪".‬‬ ‫תנאי הקבלה פשוטים מאוד‪ :‬כל מי שיש‬ ‫לו מחלה כרונית או מחלה מסכנת חיים‬ ‫יכול להגיע לאחד ממחזורי הנופש‪ .‬מדי‬ ‫שנה מתקיימים כאן ‪ 12‬מחזורים כאלה‪ ,‬ועד‬ ‫היום נפשו כאן כ־‪ 3,000‬ילדים בכשמונים‬ ‫מחזורים‪" .‬בחיי היומיום שלנו אנחנו שקועים‬ ‫מאוד ב־‪ ",doing‬אומרת נטע‪" ,‬וזה תמיד בא‬ ‫על חשבון ה־‪ .being‬במונחים של הורּות אני‬ ‫אומרת‪ :‬בואו נעצור רגע את החיים ונראה‬ ‫מה הילד צריך‪ ,‬במקום שנחליט בשבילו‬ ‫מה הוא צריך‪".‬‬ ‫מלבד ה'פאן' חשובה כאן מאוד חווית‬ ‫הצלחה‪" .‬פתאום הילדים האלה מצליחים‬ ‫לעשות מה שכל החברים ה'רגילים' שלהם‬ ‫עושים‪ .‬דוגמאות? ספורט אתגרי‪ ,‬חץ וקשת‪,‬‬ ‫סנפלינג‪ ,‬סדנאות אמנות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬בישול‪,‬‬ ‫צילום‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬רכיבת סוסים‪ ,‬קמפינג‪ .‬יש‬ ‫כאן אולם תיאטרון אדיר‪ ,‬ואולם ספורט‪,‬‬ ‫ובקרוב תיפתח כאן בריכה‪ .‬הרן הוא אחד‬ ‫מ־‪ 19‬צעירים (בשנת שירות ובשירות לאומי)‬ ‫שעושים כאן פעילות חברתית מגוונת‬ ‫ואיכותית‪ ,‬ומצליחים להקנות לילדים חוויה‬

‫מאוד דומה למודל ה־‪ camp‬האמריקאי‪.‬‬ ‫היומרות שלנו לא חינוכיות ולא טיפוליות‪,‬‬ ‫והמשימה שלנו פשוטה בהגדרתה‪ :‬להעניק‬ ‫לילדים הנאה ולחבר אותם לחווית הצלחה‪.‬‬ ‫במחקרים שנערכו באוניברסיטת ‪ Yale‬הוכח‬ ‫שהשהות במחנות כאלה משפרת משמעו־‬ ‫תית היבטים כגון הערכה עצמית‪ ,‬כישורים‬ ‫חברתיים והיענות לטיפול‪".‬‬ ‫מהי 'היענות לטיפול'? "גיל ההתבג־‬ ‫רות לא פוסח על בני נוער חולים‪ ,‬וגם הם‬ ‫מפתחים התנגדויות והתמרדויות‪ ,‬שחלק‬ ‫מהן מתבטא בהתנגדות לקבלת טיפול‪.‬‬ ‫הנופש בכפר משחרר אצלם משהו‪ ,‬ולפי‬ ‫הדיווחים הם משתפים פעולה הרבה יותר‬ ‫טוב אחר כך‪".‬‬ ‫"מכיוון שמחזורי הנופש נערכים לפי סוג‬ ‫המחלה‪ ",‬מסבירה אורלי‪" ,‬כל ילד פוגש‬ ‫כאן המון ילדים שדומים לו‪ ,‬לפעמים בפעם‬ ‫הראשונה בחייו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במחזור של ילדים‬ ‫עם כוויות ‪ -‬בעיה עם נראּות גבוהה מאוד‬ ‫ אתה רואה איך הילדים האלה מתחילים‬‫לפתח הומור עצמי‪ ,‬מפסיקים להתבייש‪.‬‬ ‫ילדים עם בעיות מעיים מפסיקים להתבייש‬ ‫ללכת עשר פעמים לשירותים‪ .‬הפתיחות‬ ‫והתקשורת שנוצרות כאן מייצרות חברויות‬ ‫שנשארות אחר כך‪".‬‬

‫בשירות‬ ‫פעיל‬ ‫מדי שנה יוצאים ־כ־‪ 140‬מ�צ‬ ‫עירי המועצה לשנות שירות‬ ‫ומכינה ‪ -‬נתון שהוא מהגבוהים‬ ‫בישראל‪ 100 .‬צעירים נוספים‬ ‫מגיעים לעמק ממקומות אחרים‪,‬‬ ‫למכינה או שנת שירות‪ .‬השינ־‬ ‫שינים המגיעים לעמק פעילים‬ ‫במגוון מקומות‪ ,‬ובהם קומונת‬ ‫טוביה ובית אלישע בהרדוף‪ ,‬כפר‬ ‫תקווה‪ ,‬המכינה בחנתון‪ ,‬כפר הנו־‬ ‫ער מרחבים נווה עמיאל‪ ,‬פנימיית‬ ‫כפר הנוער ויצו נהלל‪ ,‬ותנועות‬ ‫הנוער הפעילות בעמק‪.‬‬ ‫"צעירים בגילכם ברחבי העו־‬ ‫לם עסוקים בעצמם ולא בתרו־‬ ‫מה לקהילה‪ ",‬אמר ראש המועצה‬ ‫אייל בצר במפגש עם השינשינים‪,‬‬ ‫שאורגן על ידי מחלקת הנוער‬ ‫בראשות מיה בירמן‪" .‬זה לא מובן‬ ‫מאליו שאתם תורמים מזמנכם‬ ‫למען החברה והקהילות המרכי־‬ ‫בות אותה‪ ,‬גם במקומות הקשים‬ ‫ביותר‪".‬‬

‫‪17‬‬

‫ספרות‬

‫הגיבורה‬

‫שלי‬

‫צילום‪ :‬יונית מטילסקי‬ ‫"הגיבורה‬ ‫שלי הצליחה‬ ‫להפתיע אותי‪".‬‬ ‫שרית מזרחי‬

‫‪18‬‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫הצליחה להפתיע אותי‬ ‫מוקסמת מהילדּות‪ ,‬עובדת קשה‪ ,‬לא מיוסרת בכלל‪ .‬שרית‬ ‫מזרחי‪ֵ ,‬אם לשישה ילדים‪ ,‬כותבת ספרים אבל עורכת דין‬ ‫ף שבאמתחתה שני ספרי מתח מצליחים ‪-‬‬ ‫השלישי בדרך ‪ -‬שרית מזרחי אינה מכנה את‬ ‫עצמה 'סופרת'‪ .‬היא גם אינה מתפארת בעוב־‬ ‫דה שכתבה את שני ספריה הראשונים בקרוואן‬ ‫בגודל ‪ 70‬מ"ר‪ ,‬ובאותה עת עבדה במשרה מלאה כתובעת‬ ‫במחלקה הפלילית בפרקליטות מחוז צפון בנצרת (זו גם‬ ‫עבודתה כיום)‪ ,‬מגדלת חמישה ילדים (השישי היה אז בדרך)‬ ‫ובונה את ביתה היפה בהושעיה‪" .‬אנשים סביבי‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ביישוב‪ ,‬עושים הרבה דברים במקביל‪ ",‬היא מציינת‪" ,‬רבים‬ ‫מהם נשים‪ .‬יש מי שהשלימו שלושה תארים אקדמיים בעת‬ ‫שגידלו שבעה ילדים‪ ,‬יש מי שמצליחה להזיז הרים בעבו־‬ ‫דתה‪ ,‬שלישית בונה והשלישית יוצרת באמנות‪ .‬הכתיבה‬ ‫שלי אולי זכתה לפרסום‪ ,‬אבל היא בהחלט לא חריגה במו־‬ ‫נחים של היקף עשייה‪".‬‬ ‫ספרה הראשון של מזרחי‪" ,‬אם מישהו יֵדע"‪ ,‬שיצא לאור‬ ‫בהוצאת ידיעות ספרים בשנת ‪ ,2010‬מתרחש במשך חמישה‬ ‫ימים של חקירת מקרי רצח‪" .‬אני מניחה שיש בכך משהו‬ ‫מגלומני‪ ,‬לכתוב ספר ולהאמין שגם אחרים רוצים לקרוא‬ ‫מה שכתבת‪ ,‬וזו קצת חוצפה לשלוח את כתב היד להוצאות‬ ‫ספרים גדולות‪ .‬לשמחתי‪ ,‬שלחתי את הספר להוצאת ידיעות‬ ‫ספרים ושם קיבלו אותו‪ .‬בהיבט הזה אני בת מזל ‪ -‬לא‬ ‫חוויתי כשלונות קודמים‪ .‬שום ספר שלי לא הלך למגירה‪".‬‬ ‫בשבע השנים האחרונות מתגוררת מזרחי (‪ )41‬בהושעיה‬ ‫עם בעלה דודו‪ ,‬מנהל פרויקטים‪ ,‬וילדיהם ‪ -‬מתן (‪,)17‬‬ ‫נועם (‪ ,)15‬תומר (‪ ,)13‬אריאל (‪ ,)7‬יערה (‪ )4‬ואלעד (שנה)‪.‬‬ ‫היא גדלה בבית דתי בנתניה‪ ,‬אחת משלוש אחיות‪ ,‬ולפני‬ ‫שעברה לעמק חיה עם בעלה גם בטבריה‪ .‬את ספרה הש־‬ ‫לישי‪ ,‬שנשלח להוצאה לפני שבועות ספורים‪ ,‬כבר כתבה‬ ‫בביתם החדש והמרווח‪.‬‬ ‫"אני נהנית מתהליך הכתיבה הרבה יותר מאשר מהמה־‬ ‫לכים שאחרי הוצאת הספר‪ .‬אילו יכולתי‪ ,‬הייתי נשארת‬ ‫סופרת צללים‪ .‬בוודאי שרציתי שידברו על הספר שלי‪,‬‬ ‫אך פחות נוח לי כשמדברים עלי‪ .‬מצאתי את עצמי מאוד‬ ‫נבוכה במבצעי קידום ספרי שהשתתפתי בהם‪ ,‬ואני מאוד‬ ‫מעריכה את מי שכן מוכשר בכך‪".‬‬ ‫ספרה השני של מזרחי‪" ,‬מי שעומד מאחורַי‪ ",‬שיצא לאור‬ ‫בסוף שנת ‪ 2013‬בעריכת אמנון ז'קונט‪ ,‬נמכר עד כה בכ־‪25‬‬ ‫אלף עותקים‪ ,‬וזכה הקיץ בפרס "ספר הזהב" מטעם התאח־‬ ‫דות הוצאות ספרים בישראל‪ .‬ביקורת מחמיאות על הספר‬ ‫התפרסמו בין השאר בעיתונים ג'רוזלם פוסט‪ ,‬פנאי פלוס‬ ‫ו'ישראל היום'‪ ,‬ובאתרי אינטרנט שונים‪ .‬באחת מביקורות‬ ‫הקוראים באתר 'סימניה' ציין הכותב‪' :‬הספר נקי מתיאורים‬ ‫מיניים‪ ,‬דבר נדיר במחוזותינו'‪" .‬זה כמובן נובע מכך שאני‬ ‫אישה דתייה‪ ",‬היא ממהרת לציין‪" .‬המסר והעומק חשובים‬ ‫לי‪ ,‬לצד העניין שהספר יעורר‪ .‬אם אתאר יחסים‪ ,‬זה יהיה‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫בפריטה על מיתרים עדינים יותר כמו מגע או נשיקה‪ .‬מאוד‬ ‫לא הייתי רוצה שספרי יתויג כ'ספר טיסה'‪ ,‬כזה שקוראים‬ ‫כדי להעביר את הזמן ותו לא‪".‬‬ ‫איך היא עושה את זה‪ ,‬תשאלו בוודאי‪ ,‬עם עבודה ובית‬ ‫ושישה ילדים‪ .‬לא תמצאו כאן סופרת מיוסרת‪ .‬הסוד הוא‪,‬‬ ‫כנראה‪ ,‬בכישרון לעבור למצב כתיבה במהירות‪ .‬אם את‬ ‫ספריה הראשונים כתבה בשעות הקטנות של הלילה‪,‬‬ ‫השלישי נכתב בעיקר בימי שישי‪ ,‬ובכל חצי שעה פנויה‬ ‫שהזדמן לה‪ ,‬במשך חצי שנה‪" .‬אני נושאת עמי את העולם‬ ‫שבראתי‪ ",‬מזרחי מסבירה‪" .‬הוא כל הזמן איתי‪ ,‬גם בדרך‬ ‫לעבודה‪ .‬היום אני כבר יכולה לכתוב כשאלעד בלול‬ ‫ויערה רואה קלטת או אפילו יושבת לידי‪ .‬אני לא זקוקה‬ ‫לזמן כדי להיכנס למוזה‪ .‬אין מצב שאומרים להם 'עכשיו‬ ‫אמא כותבת‪ ,‬לא להפריע'‪.‬‬ ‫"אני מאוד אוהבת את הגיבורים והגיבורות שלי‪ .‬כילדה‬ ‫נשאתי עיניים לדמויות הילדים של דיקנס וליכולת שלהם‬ ‫להסתדר‪ ,‬נמשכתי לילדים שהקרקע שלהם לא היתה מספיק‬ ‫בטוחה‪ .‬הילדּות מעסיקה אותי מאוד‪ ,‬מסקרן אותי מתי‬ ‫אנחנו כבר לא חיים את מה שחווינו בילדות‪ ,‬אם בכלל‪.‬‬ ‫"נעים מאוד לקרוא ביקורות חיוביות וזה מעודד להמשיך‬ ‫לכתוב‪ ,‬אך בין השבחים קלטתי גם את אלה שמתחו ביקו־‬ ‫רת‪ ,‬למשל‪ ,‬על ריבוי הדמויות בספריי‪ ,‬וטענו שלעיתים‬ ‫הדמויות סכמטיות מדי או שאינן עוברות תהליך‪ .‬אמרתי‬ ‫לעצמי‪' ,‬ואללה‪ ,‬יש בזה משהו'‪ .‬זה באמת לא פשוט‪ ,‬אבל‬ ‫אני נבנית מהביקורת הזו ומנסה לשכלל את הכתיבה‪.‬‬ ‫"אני מרשה לעצמי להשתעשע במחשבה על שנה שלמה‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬שבה אשתלם מקצועית‪ ,‬אתמסר לכתיבה ואוכל לזקק‬ ‫אותה למקסימום‪ ,‬אבל בינתיים יש לי עבודה שאני מאוד‬ ‫אוהבת‪ .‬אני רואה בעבודתי שליחות‪ ,‬לעולם לא אתנשא‬ ‫ותמיד אביא את החמלה גם לתביעות שאני מנהלת‪".‬‬ ‫בנוסף לכל עיסוקיה‪ ,‬מזרחי גם מעורבת בחיי התרבות‬ ‫של הקהילה בהושעיה‪" .‬אני כותבת ברכות וטקסטים‬ ‫לערבי תרבות מקומיים‪ ,‬ובמיוחד לחג היישוב שחל בט"ו‬ ‫בשבט‪ .‬הכתיבה היא קודם כל בשביל עצמי‪ ,‬והושעיה‬ ‫היא הבית שלי‪ .‬גם אם לאחרים אולי נמאס כבר לעתים‬ ‫לשמוע את דבריי‪ ,‬הכתיבה ה'קטנה' חשובה לי לא פחות‬ ‫מפרסום רומן מתח‪".‬‬ ‫השלישי בדרך‬ ‫"הליך הכתיבה של ספרי השלישי‪' ,‬עץ אחד שונה' (שם‬ ‫זמני)‪ ,‬כבר היה הרבה יותר מודע‪ ,‬פחות שוטף וחווייתי‪,‬‬ ‫לעתים מייסר‪ .‬כתבתי ומחקתי וכתבתי וקראתי‪ ,‬ורק לקראת‬ ‫הסוף‪ ,‬הסיפור התכנס ונכתב כמעט מעצמו‪ .‬הספר עדיין‬ ‫לא התקבל ונערך בהוצאה‪ ,‬רק אמי קראה אותו עד כה‪".‬‬

‫‪19‬‬

‫נוער‬

‫למעלה‪ ,‬מימין‬ ‫לשמאל‪ :‬צילום‬ ‫בכפר גדעון‪ ,‬גרפיטי‬ ‫בדברת‪ ,‬מוזיקה‬ ‫באלון הגליל‪ .‬למטה‪:‬‬ ‫צילום בכפר גדעון‪,‬‬ ‫קרב מגע במרחביה‬

‫השנה התקיים בעמק פיילוט ייחודי‪,‬‬ ‫במסגרתו נערכו לנוער ביישובים סדנאות‬ ‫בתחומים שונים‪ ,‬עם מדריכים מקצועיים‬ ‫ תוספת לפעילות תנועות הנוער והשגרה‬‫היישובית‪.‬‬ ‫"התרחבות היישובים בעמק‪ ,‬והשינוי‬ ‫באוכלוסייתם‪ ,‬מחייבים אותנו להשתנות‪",‬‬ ‫מסביר רכז הנוער של המועצה‪ ,‬אודי שניצר‪.‬‬ ‫"המטרה בסדנאות האלה היא ליצור עניין‬ ‫סביב תחום תוכן ולא רק סביב פעילות השכבה‬ ‫בתנועה ולגוון את שגרת העשייה ביישוב‪".‬‬ ‫היוזמה‪ ,‬בהובלת מחלקת הנוער של‬ ‫המועצה‪ ,‬פועלת במסגרת "מועצה‬ ‫מקדמת בריאות" ו"עיר ללא אלימות"‪.‬‬ ‫הפרוייקט מביא לנוער ביישוב סדנאות‬ ‫בנות עשרה מפגשים‪ ,‬עם מדריך בתחומי‬ ‫תוכן שחורגים מהשגרה ‪ -‬מוזיקה מסוגים‬ ‫שונים‪ ,‬הישרדות‪ ,‬גרפיטי‪ ,‬אקולוגיה‪,‬‬ ‫ספורט קבוצתי‪ ,‬ג'ודו‪ ,‬אופניים‪ ,‬פילאטיס‪,‬‬ ‫הגנה עצמית‪ ,‬צילום וידאו וסטילס ואפילו‬ ‫כושר קרבי לבני כיתות י"א־י"ב‪" .‬למרות‬ ‫התחומים המגוונים‪ ",‬מוסיף שניצר‪" ,‬זה‬ ‫אינו חוג‪ ,‬אלא פעילות העשרה וגיבוש‬ ‫במסגרת מערך הנוער של המועצה‪".‬‬ ‫רכזי הנוער ביישובים‪ ,‬מצידם‪ ,‬נדרשו‬ ‫לבחור‪ ,‬בהתייעצות עם בני הנוער‪ ,‬את‬ ‫תחום הפעילות ואת השעות המתאימות‪.‬‬ ‫הסדנאות ניתנו בסיבסוד המועצה ובעלות‬ ‫נמוכה ליישובים‪ ,‬וללא עלות לחניכים‪,‬‬ ‫וגיבשו סביבן קבוצות של חניכים מכיתות‬ ‫ז'־י"ב‪ .‬בחלק מהמקרים נמשכה ההתקשרות‬ ‫של קבוצת החניכים והיישוב עם המדריך‬

‫‪20‬‬

‫נוער‬ ‫אקטיבי‬ ‫מתעניינים בגרפיטי? ג'ודו? הישרדות?‬ ‫אקולוגיה? קרוספיט? פרויקט‬ ‫"מדריך מקצועי ביישובים" של‬ ‫מחלקת הנוער פותח שנה שנייה‬ ‫ומציע לנוער סדנאות יישוביות מגוונות‬ ‫גם בתום הסדנה‪ .‬ביישובים קטנים שאבה‬ ‫הפעילות את רוב בני הנוער‪ ,‬בעיקר של‬ ‫השכבה הצעירה‪ ,‬ז'־ט'‪.‬‬ ‫אחוזת ברק‪ :‬עוז למוזיקה‬ ‫באחוזת ברק חברו כ־‪ 15‬חניכים לסדנה‬ ‫עם מדריך המוזיקה עוז תומר‪ ,‬ובחרו‬ ‫להתאמן בנגינה ובשירה למופע ביישוב‪.‬‬ ‫"החניכים רצו להציג טעימות מתקופות‬

‫שונות במוזיקה הישראלית‪ ,‬ויחד בחרנו‬ ‫שירים וחיברנו מחרוזות‪ ",‬סיפר תומר‪.‬‬ ‫"בסיום התהליך והחזרות הפקנו ערב לכל‬ ‫היישוב‪ ,‬שהיה מהנה ומעשיר‪ .‬המשתתפים‬ ‫חוו לחץ של הרמת מופע גדול בזמן קצר‪,‬‬ ‫אך זה היה חלק מהכיף‪ ,‬ומי שנשאר איתנו‬ ‫עד הסוף נהנה וביקש להצטרף לעוד‬ ‫מפגשים כאלה בעתיד‪".‬‬ ‫קבוצה נוספת שקמה באחוזת ברק‪,‬‬

‫בפורמט קצת שונה אך באותה מסגרת‪,‬‬ ‫היתה קבוצת כדורגל במסגרת פעילות‬ ‫הנוער של המועצה‪ .‬הפעם נדרש תשלום‬ ‫סמלי של 'דמי רצינות' מהחניכים‪ ,‬בכיתות‬ ‫ז'־ח'‪" .‬לקבוצה הזו היה ערך מוסף של‬ ‫תהליכים אישיים עם הילדים‪ ",‬מסבירה‬ ‫נטלי פאר‪ ,‬רכזת החינוך של אחוזת ברק‪.‬‬ ‫"הילדים הכירו את המדריך‪ ,‬שהוא גם‬ ‫מדריך מוגנות בבית הספר התיכון במזרע‪,‬‬ ‫וזכו לשילוב בין העולמות‪ .‬הם היו מרוצים‬ ‫ומחויבים‪ ,‬ואנו מצפים להמשך שיתוף‬ ‫הפעולה גם בשנים הבאות‪".‬‬ ‫נהלל‪ :‬נסים של טריאתלון‬ ‫בנהלל התגבשה קבוצה של בנים ובנות‬ ‫לשחייה ומשחקי ספורט ליד הבריכה‬ ‫היישובית‪" .‬התאמנו בענפי הטריאתלון‬ ‫(שחייה‪ ,‬אופניים‪ ,‬ריצה) ושיחקנו משחקים‬ ‫מגבשים של כדורשת וכדורעף‪ ",‬מספר‬ ‫המדריך נסים ויונטה‪ ,‬מורה ותיק לחינוך‬ ‫גופני‪ ,‬שבשנה האחרונה מאמן גם את‬ ‫נבחרת הכדורעף של בית הספר העמק‬ ‫המערבי ביפעת‪" .‬כך בילינו את החופש‬ ‫הגדול גם בפעילות גופנית וגם בהנאה‪.‬‬ ‫הצטערנו כשהגיע ספטמבר‪".‬‬ ‫"מדריך מקצועי ביישובים‪ ",‬מסכם‬ ‫שניצר‪" ,‬הוא פרויקט שנולד השנה כאן‪,‬‬ ‫במועצה‪ ,‬כתוספת עניין ותוכן בפעילות‬ ‫בתוך היישובים‪ .‬בשנת ‪ 2014‬הפעלנו‬ ‫כ־‪ 20‬סדנאות כאלה‪ ,‬ונמשיך את הפרויקט‬ ‫בפורמט דומה גם בשנת ‪ 2015‬עם גיוון‬ ‫רב יותר‪".‬‬ ‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫התנדבות‬

‫"כאילו יש לי עוד סבתא"‬

‫פרויקט מיוחד בעמק‪ :‬מפגשים קבועים בין חיילים מבסיס רמת דוד לניצולי שואה תושבי העמק‬

‫נוטעים עץ בתוך הבסיס‪ ,‬ט"ו בשבט תשע"ד‬

‫"אני מרגישה כאילו יש לי עוד סבתא‪,‬‬ ‫ובשנה האחרונה פגשתי אותה יותר מאשר‬ ‫את סבתי האמיתית‪".‬‬ ‫את הדברים אומרת חיילת מבסיס חיל‬ ‫האוויר ברמת דוד‪ ,‬שלוקחת חלק ביוזמה‬ ‫משותפת לסב יום ולטייסת ‪ .157‬היוזמה‬ ‫מפגישה חיילים עם זקנים ניצולי שואה‬ ‫תושבי העמק‪ ,‬בכינוסים בבסיס ובבתיהם של‬ ‫הזקנים‪ .‬יוזמה זו הינה אחת ממגוון רחב של‬ ‫פעילויות עבור נצולי השואה המתקיימות‬ ‫בשיתוף פעולה של עמותת ותיקי עמק‬ ‫יזרעאל ואגף קהילה ורווחה במועצה‪.‬‬ ‫על הפרויקט אחראית קרנית כהן‪ ,‬עובדת‬ ‫סוציאלית בעמותת ותיקי עמק יזרעאל‪.‬‬ ‫"לפני כשנה עשו כל בסיסי חיל האוויר‬ ‫בארץ מחווה לניצולי השואה‪ ,‬ופתחו את‬

‫כמו משפחה‪ .‬בבית עם החיילות‬

‫הבסיס לביקור‪ ",‬היא מספרת‪" .‬באותו יום‬ ‫ביקר ו ‪ 130‬ותיקים תושבי העמק‪ ,‬יחד אי�ת‬ ‫נו‪ ,‬בבסיס מחנה יהודית ברמת דוד‪ .‬לאחר‬ ‫הביקור רקמנו‪ ,‬יחד עם מנהלת העמותה‬ ‫נוקי בן שושן‪ ,‬את רעיון שיתוף הפעולה עם‬ ‫הבסיס‪ .‬טייסת ‪ 157‬נענתה ליוזמה והחליטה‬ ‫לאמץ ניצולי שואה בעמק יזרעאל‪".‬‬ ‫במסגרת היוזמה נבחרו כ־‪ 20‬חיילי‬ ‫הטייסת שהביעו נכונות לכך‪ ,‬וגם עברו‬ ‫הדרכה ראשונית ומפגשי ליווי עם קרנית‬ ‫ולירית גולן‪ ,‬עובדת סוציאלית מעמותת‬ ‫'עמך'‪" .‬עבור ניצולי השואה‪ ,‬לחיבור עם‬ ‫חיילי צה"ל ולחיל האוויר בפרט יש מש־‬ ‫מעות של עוצמה והמשכיות‪ ",‬מסבירה‬ ‫קרנית‪" .‬באירוע משותף‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אחת‬ ‫הוותיקות חיפשה איפה לשבת והתיישבה‬

‫בשורה הראשונה‪' .‬את לא מאמינה איפה‬ ‫ישבתי'‪ ,‬היא סיפרה לי אחרי כן בהתרגשות‪,‬‬ ‫'ליד מפקד הטייסת!'‪ .‬היא היתה בעננים‪".‬‬ ‫‪ 10‬ניצולי השואה שנבחרו‪ ,‬תושבי‬ ‫היישובים הקרובים לבסיס‪ ,‬מארחים מדי‬ ‫שבועיים זוג חיילים או חיילות בביתם‪,‬‬ ‫ובשנה שעברה הגיעו לבסיס לאירועים‬ ‫משותפים של הדלקת נר בחנוכה ונטיעת‬ ‫עצים בט"ו בשבט‪" .‬הרצף הופרע בזמן מבצע‬ ‫'צוק איתן'‪ ",‬מספרת קרנית‪" .‬בתקופה זו‬ ‫התארגנו כל מבקרי הסב יום לאיסוף ומ־‬ ‫שלוח חבילות שיועדו כולן לחיילי היחידה‬ ‫הזו‪ ,‬טייסת ‪".157‬‬ ‫לאחרונה חודש הקשר עם חיילי הבסיס‪,‬‬ ‫בשינויים קלים‪" .‬חיילים משתחררים ומתחל־‬ ‫פים‪ ,‬ואנחנו רוצים לפתח באמצעות הפרויקט‬

‫קשרים עם ניצולי שואה נוספים‪ ,‬וממשיכים‬ ‫בליווי‪ ,‬תמיכה ומענה לשאלות שעולות‪.‬‬ ‫חשוב לי לציין שכל החיילים פועלים בהת־‬ ‫נדבות‪ ,‬בשעות אחר הצהריים‪ .‬במרוצת הזמן‬ ‫הם הספיקו להכיר גם את בני משפחותיהם‪,‬‬ ‫ונוצרו קשרים חמים ומעשירים‪".‬‬ ‫סגן מפקד הטייסת‪ ,‬רס"ן גל‪ ,‬היה בין‬ ‫המשתתפים במפגשים המשותפים ובביקורי‬ ‫הבית‪" .‬כל מי שיוצא לביקורים מרגיש‬ ‫שקיבל הרבה יותר ממה שנתן‪ ,‬ומחכה בקוצר‬ ‫רוח מביקור לביקור‪ ",‬הוא מציין‪" .‬נכון שהיו‬ ‫חששות בתחילה‪ ,‬אך יחד עם מפגשי ההכנה‪,‬‬ ‫המיזם עורר הדים‪ ,‬ושותפים בו חיילים מכל‬ ‫הּגּפים בטייסת‪ .‬אם בהתחלה גייסנו אותם‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫כעת זה כבר עובר מפה לאוזן‪ ,‬עוד ועוד‬ ‫חיילים מבקשים להצטרף‪".‬‬

‫חברות הכי טובות לזולת‬

‫סיפור ההתנדבות של בתיה חומש‬ ‫ומגי טל מבית שערים הולך יד ביד‪,‬‬ ‫או אם תרצו ‪ -‬נוסע‪.‬‬ ‫בתיה‪ ,‬ב ת ‪ ,71‬עבדה שנים רבות כ�א‬ ‫חות בבית החולים העמק‪ ,‬ולפני כ־‪20‬‬ ‫שנה חלתה בטרשת נפוצה‪ .‬היא המשיכה‬ ‫לעבוד כמה שנים‪ ,‬עד שבשל המגב־‬ ‫לות הפיזיות לא יכלה לרוץ עוד בין‬ ‫המחלקות‪ ,‬ובשנת ‪ 1995‬יצאה לפנסיה‬ ‫מוקדמת‪" .‬היה לי ברור שלא אשב לרגע‬ ‫בבית‪ ,‬ומיד חזרתי לבית החולים כמת־‬ ‫נדבת‪ .‬רציתי להמשיך לעסוק בתחומים‬ ‫המוכרים לי‪ ,‬ולעזור לחברותיי האחיות‪.‬‬ ‫ההתנדבות היא גם הכיף שלי‪".‬‬ ‫בשנים הראשונות התייצבה בתיה‬ ‫בבית החולים שלוש פעמים בשבוע‪,‬‬ ‫וכשכבר לא יכלה לנהוג היה בעלה‬ ‫אלכסנדר מסיע אותה‪" .‬אני מקבלת‬ ‫את המשימות מאחות המחלקה‪ ,‬ועובדת‬ ‫היום בעיקר על המחשב‪ .‬ביום ההתנדבות‬ ‫אני פוגשת אחיות שהן גם חברות שלי‪,‬‬

‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫ונהנית להמשיך לעבוד איתן‪".‬‬ ‫יזרעאלה רזניק‪ ,‬רכזת מתנדבים בבית‬ ‫החולים העמק‪ ,‬מספרת על בתיה‪" :‬למ־‬ ‫רות הקשיים הפיזיים והבריאותיים‪ ,‬מאז‬ ‫שיצאה לפנסיה מוקדמת בגלל מחלתה‪,‬‬ ‫בתיה לא מוותרת ומתעקשת שיסיעו‬ ‫אותה‪ ,‬מדי שבוע‪ ,‬וממשיכה אצלנו בה־‬ ‫תנדבות כבר כמעט ‪ 20‬שנה‪".‬‬ ‫לפני כחמש שנים הצטרפה לבתיה‬ ‫חברתה מגי (‪ ,)69‬שרבים מבני העמק‬ ‫מכירים כנהגת אוטובוס של המועצה‪.‬‬ ‫מגי לא היססה לרגע כשבתיה ביקשה‬ ‫ממנה להסיע אותה מדי שבוע לפי־‬ ‫זיותרפיה ולסידורים נוספים‪" .‬בתיה היא‬ ‫חברה שלי‪ ,‬ותחום הנהיגה אהוב עלי‪.‬‬ ‫כשהיא פנתה אלי‪ ,‬נעניתי בשמחה‪ .‬זו‬ ‫לא התנדבות עבורי ‪ -‬זו חברות‪".‬‬ ‫כשמגי לוקחת את בתיה היא גם‬ ‫מסייעת לעוד אנשים מבוגרים בכפר‬ ‫ יושבת‪ ,‬מבקרת ומשוחחת איתם‪" .‬מגי‬‫מגיעה כל יום שני‪ ,‬ועומדת לרשותה‬

‫אסור לוותר‪ .‬בתיה חומש‬

‫של בתיה לכל דבר ועניין ‪ -‬טיפולים‪,‬‬ ‫קניות‪ ,‬טיולים‪ ,‬שליחויות ועוד‪ ",‬מספר‬ ‫אלכסנדר‪ ,‬בעלה של בתיה‪" .‬ידוע לי‬ ‫שמגי עוזרת לעוד אנשים במושב‪ .‬היא‬ ‫עושה הכל בשקט ובצנעה‪ ,‬ולכן מצאתי‬ ‫לנכון לציין אותה‪".‬‬

‫לבתיה ברור שהעשייה נותנת לה כוח‬ ‫להמשיך‪" .‬אסור לוותר!"‪ ,‬היא מצהירה‪,‬‬ ‫"ההתנדבות עוזרת לי לנצח את המ־‬ ‫חלה הזו‪".‬‬ ‫גם למגי אין התלבטויות‪" :‬אתן עזרה‬ ‫לכל מי שזקוק‪ ,‬בלי לשאול שאלות‪".‬‬

‫‪21‬‬

‫מרחבים של אמון‬ ‫צילום‪ :‬צביקה שחורי‬

‫"כמו צמח כרות שמצמיח ענפים חדשים" ‪ -‬הקהילה השיקומית חירם בקיבוץ הרדוף‬ ‫ממשיכה להתפתח‪ ,‬ומזמינה את תושבי האזור לחנות החדשה בקרית טבעון‬ ‫מה שמייחד אותנו הוא היו�ת‬ ‫נו קהילה משותפת‪ ,‬שכוללת‬ ‫את המטופלים והמטפלים ‪-‬‬ ‫כ־‪ 110‬איש סך הכל‪ ".‬כך‬ ‫מתאר את הקהילה השיקומית 'חירם' רון‬ ‫ליברמן‪ ,‬ממייסדי הקהילה וכיום המנהל־‬ ‫בפועל‪" .‬אנחנו‪ ,‬אנשי הצוות‪ ,‬מתפקדים‬ ‫כאנשי מקצוע אבל בה בעת גם כחברי קהילה‪,‬‬ ‫שעוברים בעצמם תהליך של צמיחה‪".‬‬ ‫הקהילה השיקומית חירם נוסדה בשנת‬ ‫‪ 2001‬במבנה של נגריה ישנה בקיבוץ הרדוף‪,‬‬ ‫במתכונת של פעילות־יום‪ .‬איש מהמייסדים‬ ‫לא בא מתחום השיקום‪ ,‬אבל כולם הכירו‬ ‫את המודל של שיקום־בקהילה מקהילות‬ ‫'אלישע' ו'טוביה' שפועלות בהרדוף‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 2005‬החלה בנייתו של אתר הקבע הנוכחי‪,‬‬ ‫מתוך הבנה ששיקום אמיתי אינו אפשרי ללא‬ ‫קהילה התומכת במטופלי ם ‪ 24‬שעות ב�י‬ ‫ממה‪ .‬באותה תקופה הוחלט במשרד הבריאות‬ ‫להקצות סל שיקום לאנשים שייצאו מבתי‬ ‫חולים לקהילה‪ ,‬וזו היתה הדחיפה הראשונית‪,‬‬ ‫שסייעה למייסדי חירם להגדיר את קהל‬ ‫היעד ‪ -‬צעירים בשנות העשרים והשלושים‬ ‫לחייהם‪ ,‬שנקלעו למשבר וכתוצאה מכך‬ ‫לבעיה נפשית כגון הפרעת אישיות גבולית‪,‬‬ ‫סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה‪" .‬ההיבטים‬ ‫המקצועיים משתלבים כאן במודל מעין־‬ ‫משפחתי‪ ,‬ולמרות העובדה שאנחנו נעזרים‬ ‫באנשי מקצוע כגון פסיכיאטרים ופסיכו־‬ ‫לוגים‪ ,‬לא הם מובילים את התהליך‪ .‬המו־‬ ‫דל הזה יוצר מרחבים של אמון‪ ,‬שחשיבותם‬ ‫נובעת מכך שמטופלי חירם מגיעים לכאן‬ ‫מנסיבות קשות כגון ניצול מיני‪ ,‬שימוש‬ ‫בסמים‪ ,‬יחסים אלימים במשפחה והלם קרב‪,‬‬ ‫שפגעו באמונם בזולת‪ .‬צריך להבין שמחלות‬ ‫נפש אינן נעלמות‪ ,‬אבל תהליך צמיחה נכון‬ ‫מאפשר לאדם לחיות איתן ולתפקד בעולם‬ ‫באופן נורמטיבי‪ ,‬פחות או יותר‪ .‬תהליך כזה‬ ‫מאפשר לחיים המלאים לצמוח לצד המש־‬

‫‪22‬‬

‫שטפן בלכוביץ‬

‫בעלי ערנות תודעתית גבוהה‪ ,‬נפש גמישה‬ ‫ומוטיבציה גבוהה מאוד‪ .‬הם עדיין שקועים‬ ‫בשאלות פתוחות בתחומי החיים השונים‪:‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬הערכה עצמית‪ ,‬זוגיות ועוד‪".‬‬ ‫מאחר שתרפיה‪ ,‬על פי התפיסה האנתרו־‬ ‫פוסופית‪ ,‬אינה יכולה להיות נפשית־פנימית‬ ‫בלבד‪ ,‬מדגישים בחירם את חשיבותן של‬ ‫מיומנויות 'חיצוניות' כגון ניהול משק בית‪,‬‬ ‫נהיגה‪ ,‬עבודת צוות וכו' ‪ -‬כל אחד‬ ‫לפי יכולתו‪ .‬אחראי התעסוקה‪,‬‬ ‫שטפן בלוכביץ'‪ ,‬מסביר כי‬ ‫התעסוקה נתפסת בחירם‬ ‫כאפיק מרכזי של התמו־‬ ‫דדות‪ ,‬ולכן כל אחד מחברי‬ ‫הקהילה עובד חמישה ימים בש־‬ ‫בוע ‪ -‬דרישה חריגה מאוד בעולם‬ ‫ההוסטלים ‪ -‬בענפי הקיבוץ ובבתי המלאכה‬ ‫של חירם‪ ,‬שכוללים מלאכות כגון קדרות‪,‬‬ ‫קרמיקה וצורפות‪ .‬אחר הצהריים פועלים‬ ‫בקהילה חוגים מגוונים כגון יוגה‪ ,‬שירה‪,‬‬ ‫ציור וכתיבה יוצרת‪.‬‬

‫כוחות משותפים‬

‫רון ליברמן‬

‫בר‪ ,‬כמו גזע כרות שמצמיח ענפים חדשים‬ ‫שהופכים לעץ חדש‪".‬‬

‫תנאי הקבלה‪ :‬נכונות לשינוי‬ ‫כל אחד מהמטופלים עובר בקהילה מסע‬ ‫של שבע שנים‪ ,‬שלוש מהן בהרדוף‪ .‬תנאי‬ ‫הקבלה לחירם פשוטים אך תובעניים‪ ,‬ועיקרם‪:‬‬ ‫נכונות לעבודה קשה‪ ,‬לשינוי ולצמיחה‪" .‬ברוב‬ ‫ההוסטלים בארץ מתגוררים אנשים מבוגרים‬ ‫שרובם יישארו שם כל חייהם‪ ",‬מסביר לי־‬ ‫ברמן‪" .‬חברי חירם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הם אנשים‬

‫אירית (שם בדוי)‪ ,‬ילידת ארה"ב‪ ,‬נקלעה‬ ‫בשנות השלושים לחייה לסדרה של משברים‬ ‫נפשיים קשים‪ ,‬שבמהלכם שהתה תקופות‬ ‫ארוכות בביתה בלי יכולת לתפקד בחברת‬ ‫ההיי־טק שבה עבדה‪" .‬זה הלך ונהיה יותר‬ ‫גרוע‪ .‬הרגשתי תשושה לגמרי‪ ,‬כעסתי על‬ ‫כל העולם והרגשתי שיש דברים שהם לא‬ ‫בסדר ואנשים שהם לא הוגנים כלפיי‪ .‬היה לי‬ ‫פחד עצום להתאכזב‪ ".‬באחד הימים ניסתה‬ ‫לשים קץ לחייה‪" .‬בלעתי הרבה כדורים‪,‬‬ ‫אבל ההורים שלי מצאו אותי‪ .‬באותו ערב‬ ‫אושפזתי למשך הלילה‪ ,‬ולמחרת ההורים שלי‬ ‫לקחו אותי לבית שלהם בצפון‪ ".‬אחרי תקופה‬ ‫ארוכה שבה לא השתפר מצבה החלה אירית‬ ‫בתהליכי קבלה לחירם‪" .‬מה שנותן לי הרבה‬ ‫כוח זה החיים בקהילה כאן‪ ",‬היא מספרת‪.‬‬

‫יש לה מטפלת אישית וליווי פסיכיאטרי‪.‬‬ ‫"זה טיפול מאוד משמעותי‪ ,‬אבל אם אני‬ ‫לא עושה עם זה משהו‪ ,‬לא יהיה שיקום‪".‬‬ ‫נדב (שם בדוי)‪ ,‬בן קיבוץ‪ ,‬חווה את המשבר‬ ‫הנפשי הראשון בגיל עשר‪ .‬במערכת החי־‬ ‫נוך הפנו אותו לטיפול פסיכולוגי‪ ,‬וכך הוא‬ ‫המשיך עד שסיים תיכון‪" .‬היה קשה לאבחן‬ ‫מה בדיוק הבעיה שלי‪ ",‬הוא מספר‪" ,‬אבל‬ ‫עברתי תקופה לא קלה של העלבות‬ ‫ונידוי חברתי בתיכון האזורי שבו‬ ‫למדתי‪ .‬לקראת סיום הלימודים‬ ‫הוכחתי לעצמי שאני מסוגל‬ ‫להגיע להישגים‪ ,‬כשנבחרתי‬ ‫למשלחת לחו"ל מטעם משרד‬ ‫החינוך‪ ".‬אחרי הלימודים יצא‬ ‫נדב לשנת שירות ואף שירת בצה"ל‪,‬‬ ‫אבל "אחר כך לא מצאתי את עצמי ונדדתי‬ ‫מעבודה לעבודה‪ ".‬לאחר משבר קשה הוא‬ ‫הגיע לחירם‪ ,‬עבד במטבח וקיבל אחריות גם‬ ‫על ניהול החשבונות‪ .‬כיום הוא מרוצה מאוד‬ ‫ממצבו‪" .‬יש לי חברה שפגשתי פה‪ ,‬שגם היא‬ ‫הגיעה לשיקום‪ .‬אני אוהב את העבודה שלי‪,‬‬ ‫והכול מתנהל כפי שרציתי‪ .‬זה נותן לי תחושה‬ ‫של אופטימיות גם להמשך‪".‬‬ ‫חנות חירם‪ ,‬שבה נמכרות עבודות האמנות‬ ‫של חברי הקהילה‪ ,‬העתיקה לאחרונה את מקו־‬ ‫מה מהרדוף למרכז ההנצחה בטבעון‪ .‬החנות‬ ‫החדשה‪" ,‬אלמה"‪ ,‬משתלבת בתפיסה השי־‬ ‫קומית של חירם ותסייע בתשלום משכורות‬ ‫לחברים העובדים בבתי המלאכה של חירם‪.‬‬ ‫המאזן של המלאכה‬ ‫"אנו מאמינים בכוחן ַ‬ ‫והעשייה האמנותית וביכולתן לתמוך בחיבורו‬ ‫של האדם לעצמו ולעולם‪ ",‬אומר ליברמן‪.‬‬ ‫"ב'אלמה' יצטרף לכל אלה ההיבט העסקי־‬ ‫כלכלי‪ ,‬כלומר התקווה להביא את חברי חירם‬ ‫לעצמאות מירבית בחברה הסובבת‪".‬‬ ‫תודה לנחמן גלבוע על הסיוע‬ ‫בהכנת הכתבה‬ ‫דצמבר ‪ 2014‬כסלו תשע"ה‬

‫מחלקת התרבות‬

‫חורף חם‬ ‫בעמק יזרעאל‬ ‫ינואר – פברואר – מרץ ‪2015‬‬

‫אולם המופעים האזורי יפעת מארח את מיטב היוצרים‬ ‫והזמרים בהפקות מיוחדות‪ ,‬אקוסטיות ומרגשות במיוחד‬

‫שלום חנוך‬

‫אביב גפן‬

‫עם משה לוי ״יציאה״‬

‫במופע פסנתר‬ ‫בליווי ערן מיטלמן‬

‫שישי ‪21.30 30/1/15‬‬

‫מוצ"ש ‪21.00 10/1/15‬‬

‫כרטיסים‪ | www.eyz.org.il :‬אולם המופעים יפעת‪04-6040575 :‬‬