5 2013

‫בונים בלי‬ ‫הפסקה‬

‫צומת‬ ‫סומך‬

‫חנתון‬

‫פיתוח פיזי‬ ‫ומבני ציבור‪:‬‬ ‫תמונת מצב ‪2013‬‬

‫עדי‬ ‫סוואעד חמירה‬

‫‪www.eyz.org.il‬‬ ‫הרדוף‬ ‫אלון‬

‫צומת המוביל‬

‫הושעיה‬

‫הגליל‬

‫הסוללים‬

‫ציפורי‬

‫זרזיר‬

‫שמשית‬

‫עמ' ‪12‬‬

‫גבעת אלה‬ ‫כפר החורש‬

‫נצרת‬ ‫עילית‬

‫צומת‬ ‫כפר תבור‬

‫נצרת‬

‫עין דור‬

‫תל‬ ‫דברת‬ ‫עדשים‬ ‫אחוזת ברק‬

‫גזית‬ ‫אילון‬ ‫תבור‬

‫תמרת‬

‫גבת‬

‫גניגר‬ ‫שגיא‬ ‫‪2000‬‬

‫אלונים‬ ‫בית זייד‬

‫רמת ישי‬

‫מגדל יפעת‬

‫מזרע‬ ‫כפר גדעון‬

‫אלוני‬ ‫אבא‬ ‫מנשיה‬ ‫זבדה‬

‫העמק‬

‫אכסאל‬

‫בית לחם‬ ‫הגלילית‬

‫קרית טבעון‬

‫שדה‬ ‫יעקב‬

‫בית‬ ‫נהלל שערים‬ ‫רמת דוד‬

‫כפר‬ ‫יהושע‬

‫צומת‬ ‫התישבי‬

‫שריד‬

‫עיתון המועצה האזורית עמק יזרעאל • גיליון ‪ • 131‬מאי ‪ • 2013‬אייר תשע"ג‬ ‫כפר ברוך‬

‫בלפוריה‬

‫• אחוזת ברק • אלון הגליל • אלוני אבא • אלונים • בית זייד • בית לחם הגלילית • בית שערים • בלפוריה • גבעת אלה • גבת • גזית • גניגר • דברת • הושעיה • היוגב • הסוללים • הרדוף • חנתון • יפעת • כפר ברוך • כפר גדעון‬ ‫מרחביה מושב • מרחביה קיבוץ • נהלל • סוואעד חמירה • עדי • עין דור • ציפורי • רמת דוד • שדה יעקב • שמשית • שריד • תל עדשים • תמרת‬ ‫מזרע‬ ‫•כפר החורש • כפר יהושע • כפר תקווה •‬ ‫מרחביה • מחנהעפולה‬ ‫יהודית • מנשיה זבדה • היוגב‬ ‫מושב‬ ‫מרחביה‬ ‫קיבוץ‬

‫מנחת מגידו‬ ‫צומת‬ ‫מגידו‬

‫אפריל ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫אפריל ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫‪13‬‬

‫עצמאות‬ ‫בשטח‬

‫לפני המבול‪ :‬תושבי המועצה הציפו את יער אלוני אבא‬ ‫בהפנינג השנתי "מטיילים ונהנים"‬

‫רוני היא‬ ‫אנינקה‬

‫חקלאות‪:‬‬ ‫הדור הבא‬

‫גלגלי‬ ‫ענק‬

‫ילדי הושעיה העלו ביום השואה‬ ‫את האופרה "ברונדיבר"‬

‫עומר ואיתי מביאים לעמק‬ ‫ענף חקלאי חדש‬

‫אופיר ושני מתמרת‬ ‫בדרך לאליפות העולם‬

‫עמ' ‪7‬‬

‫עמ' ‪16‬‬

‫עמ' ‪22‬‬

‫חדשות‬ ‫דבר ראש המועצה‬

‫בונים על חינוך‬ ‫החלה בניית בית ספר יסודי באחוזת ברק‬

‫תושבים יקרים‪,‬‬ ‫אביב בעמק ‪ -‬הטבע מתחדש‪ ,‬הפריחה‬ ‫והמרחבים הירוקים מזהיבים אט אט‪.‬‬ ‫היופי הזה‪ ,‬שהעמק שלנו התברך בו‪ ,‬משך‬ ‫במהלך חג הפסח מטיילים ומבקרים רבים‬ ‫לאתרי התיירות ופינות החמד שלנו‪.‬‬ ‫פסטיבל 'חלב ודבש'‪ ,‬המציין את חג‬ ‫השבועות‪ ,‬ייערך זו השנה השלוש־עשרה‪.‬‬ ‫המועצה משקיעה משאבים רבים‬ ‫במערכת החינוך‪ :‬החלה בנייתו של בית‬ ‫ספר יסודי חדש באחוזת ברק‪ ,‬בעלות של‬ ‫שמונה וחצי מיליון שקלים‪ .‬במזרע בונים‬ ‫שתים־עשרה כיתות חדשות בבית־הספר‬ ‫"עמקים־תבור"‪ .‬כמו כן נמשכת בניית‬ ‫שמונה גני ילדים ומעון יום ביישובי‬ ‫המועצה השונים‪.‬‬ ‫בשבועות האחרונים ערכנו כנס שני‬ ‫של שיתוף הציבור בתכנית האסטרטגית‪.‬‬ ‫צוות התכנון הציג לתושבי העמק את‬ ‫התכנית לעשרים השנים הבאות‪ ,‬שכוללת‬ ‫השקעות גדולות בתחומי התחבורה וחיזוק‬ ‫היישובים והחקלאות‪ ,‬התרבות והפנאי‪.‬‬ ‫תושבי העמק העלו את הערותיהם‬ ‫לתכנית‪ ,‬והן ישפיעו על תכניות העבודה‬ ‫של המועצה בשנים הקרובות‪.‬‬ ‫במסגרת תכנית החומש ביצעה‬ ‫המועצה ‪ -‬בשיתוף היישובים ‪ -‬פרויקטים‬ ‫בסך של כ־‪ 65‬מיליון שקלים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בתחומי שיקום התשתיות הוותיקות‬ ‫ומבני הציבור‪ .‬המועצה גם מקדמת‬ ‫תכנית שמכונה "החומש הקטן"‪ .‬במסגרת‬ ‫תוכנית זו מעמידה המועצה לכל יישוב‬ ‫סך של ‪ 250,000‬שקלים‪ ,‬שישמשו בעיקר‬ ‫לשידרוג ולשיפוץ של מבני חינוך‬ ‫ומועדוני נוער‪.‬‬ ‫המועצה העניקה מאה ושישים מלגות‬ ‫לסטודנטים תושבי המועצה הלומדים‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה‪ .‬היו ביניהם‬ ‫שקיבלו מלגת "נרקיסים" שמיועדת‬ ‫לסטודנטים שמעורבים בפעילות חברתית‬ ‫וקהילתית או מתנדבים ברחבי העמק‪.‬‬ ‫כולם מוזמנים להשתתף בשפע‬ ‫האירועים בפסטיבל 'חלב ודבש'‪.‬‬ ‫בפסטיבל מגוון עשיר של אפשרויות‬ ‫בילוי‪ ,‬טיול‪ ,‬יצירה וספורט לכל המשפחה‪.‬‬ ‫המשחק "בלשי העמק" הוא הזדמנות‬ ‫לצאת למרחבי העמק‪ ,‬לטייל בנופים‬ ‫ובאתרים ההיסטוריים ולגלות בקרבתנו‬ ‫מקומות חדשים ומרתקים‪ .‬בכפר יהושע‬ ‫ייערכו פעילויות של קרקס‪ ,‬מוסיקה‪,‬‬ ‫מחול ויצירה שמתאימים לכל משפחה‬ ‫ולכל גיל‪.‬‬ ‫להתראות ברחבי העמק היפה שלנו‪,‬‬ ‫אייל בצר‬ ‫ראש המועצה האזורית‬

‫באחוזת ברק החלה בנייתו של בית ספר‬ ‫יסודי‪ ,‬שבו ילמדו ילדי היישובים אחוזת‬ ‫ברק ודברת‪ ,‬הלומדים כיום בגניגר‪ .‬בשלב‬ ‫הראשון ייבנו ‪ 6‬כיתות ובניין מינהלה‪,‬‬ ‫בהשקעה של ‪ 8.5‬מיליון שקלים‪ .‬יהיה זה‬ ‫בית הספר היסודי ה־‪ 13‬במועצה‪.‬‬ ‫חנה פרידמן‪ ,‬מ"מ‪ ,‬סגנית ראש המועצה‬ ‫ואחראית על חינוך במועצה‪ ,‬אמרה כי "בית‬ ‫הספר באחוזת ברק הוא אחד התוצרים של‬ ‫התכנית האסטרטגית אשר בחנה את מתן‬ ‫המענים הנכונים לגידול האוכלוסייה בעמק‪.‬‬ ‫במסגרת התכנית פעלה ועדת מיפוי אשר‬ ‫המליצה לראש המועצה להקים בית ספר‬ ‫נוסף שייתן מענה לילדי הישובים אחוזת ברק‬ ‫ודברת‪ .‬פעלנו עם משרד החינוך שהכיר‪ ,‬מיד‬ ‫עם בקשתנו‪ ,‬בצורך להקמת בית ספר וסמוך‬ ‫לקבלת ההרשאה הוחל בבניית בית הספר‪.‬‬ ‫אנו עושים מאמצים לפתיחת בית הספר‪ ,‬על‬ ‫‪ 6‬הכיתות הראשונות שלו ומבנה המנהלה‪,‬‬ ‫כבר לקראת שנת הלימודים תשע"ד‪".‬‬ ‫רחל שחורי‪ ,‬מנהלת אגף החינוך במועצה‪,‬‬ ‫אמרה כי "ילדי אחוזת ברק ודברת יוכלו‬

‫ליהנות מבית ספר יזרעאלי בקרבת הבית‪,‬‬ ‫שיהווה מרכז חשוב לקהילות‪".‬‬ ‫ראש המועצה אייל בצר אמר כי "אנו‬ ‫צופים שכבר בשנת הלימודים הקרובה‬

‫יתחילו ללמוד בבית הספר תלמידי כיתות‬ ‫א' וב'‪".‬‬ ‫דיווח נרחב על תנופת הפיתוח במועצה‬ ‫‪ -‬בעמ' ‪.12‬‬

‫נהגים צעירים‬

‫תלמידי "העמק המערבי" זכו במקום הראשון בתחרות "מאמא־רובוט" בטכניון‬ ‫תלמידי חטיבת הביניים של בית הספר‬ ‫"העמק המערבי" (יפעת) זכו במקום הראשון‬ ‫בתחרות "מאמא־רובוט" שהתקיימה‬ ‫בטכניון בחודש מרץ‪ .‬התלמידים‪ ,‬הלומדים‬ ‫רובוטיקה בהנחיית גלינה גרינברג‪ ,‬זכו‬ ‫גם במקום הראשון בתחרות הכללית וגם‬ ‫בפרויקט זהירות בדרכים‪.‬‬ ‫"מאמא־רובוט" היא סביבה לימודית‬ ‫להוראת רובוטיקה‪ ,‬המותאמת לחטיבת‬ ‫הביניים‪ .‬הרובוט הבסיסי הוא בעצם רכב‬ ‫חשמלי קטן‪ ,‬תלת גלגלי‪ ,‬עם יכולת תמרון‬ ‫גבוהה ומעטפת שקופה‪ ,‬המאפשרת לראות‬ ‫את ה"קרביים"‪ .‬בתחרות עצמה נדרשים‬ ‫המשתתפים לבצע משימות שונות‪ ,‬כגון‬

‫נסיעה מהירה ונסיעה במסלול בצורת ‪8‬‬ ‫תוך התייחסות לרמזורים‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬הצוות הזוכה‪ .‬מימין לשמאל‪:‬‬

‫ניב לזרוביץ'‪ ,‬כרמל פורת־דקל‪ ,‬רגב‬ ‫אברהם‪ ,‬אייל מוגנשטיין‪ ,‬אור בן־יעקב‪,‬‬ ‫עומר גרינבוים‪ ,‬דניאל פרבר ואוהד רכטמן‪.‬‬

‫רועה‪ ,‬צייר‪,‬‬ ‫נשיא‬ ‫"חורשת האלונים עם רועה‬ ‫בדואי" ‪ -‬יצירתו של אלי שמיר‬ ‫מכפר יהושע ‪ -‬הוצגה בפני‬ ‫נשיא ארה"ב ברק אובמה‬ ‫בביקורו בירושלים‪.‬‬ ‫אובמה קיבל הסבר מהנשיא‬ ‫פרס על הציור‪ ,‬שנתלה‬ ‫בבית הנשיא לכבוד הביקור‪.‬‬

‫הנשיאים אובמה ופרס ליד ציורו של שמיר ‬

‫צילום‪ :‬לשכת הנשיא‬

‫• כתיבה ועריכה‪ :‬יצהר ורדי • עורכות ראשיות‪ :‬דוברת המועצה רחלי אבידוב ודורון שחם • צילום‪ :‬ישראל פרץ‪ ,‬מירי שטיינברג • לתגובות‪ ,‬הערות והארות‪ • racheliav@eyz.org.il :‬עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו‬

‫‪2‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫"בית חם‪ ,‬אווירה‬ ‫משפחתית‪ ,‬אוזן קשבת"‬

‫כפר הנוער ויצו נהלל זכה בפרס החינוך לשנת תשע"ב בקטגוריית "פנימייה מצטיינת"‬

‫ערב תרבות בויצו נהלל‬

‫שיתוף‬ ‫פעולה עם‬ ‫איכסל‬ ‫המועצה בוחנת אפשרות לה־‬

‫רחבת אזור תעשיה איכסל והק־‬ ‫מת מינהלת משותפת עם מועצה‬ ‫מקומית איכסל‪ .‬שיתוף הפעולה‬ ‫יוביל להכפלה (הגדלה של ‪100‬‬ ‫דונם) של שטח אזור התעשייה‪,‬‬ ‫על אדמות המועצה האזורית עמק‬ ‫יזרעאל‪ ,‬הקמת מינהלת משותפת‬ ‫וחלוקת ההכנסות בין שתי הרשויות‪.‬‬ ‫ראש האגף הכלכלי במועצה‪ ,‬אב־‬ ‫רהם ברקן‪ ,‬אמר כי הנושא ממתין‬ ‫לדיון חוזר בוועדה המחוזית של‬ ‫משרד הפנים‪.‬‬ ‫במקביל נדונה יוזמה להקמת אזור‬ ‫תעשייה משותף למועצות עמק יזר־‬ ‫עאל‪ ,‬זרזיר וכעביה־טבאש־חג'אג'רה‪,‬‬ ‫על בסיס הרחבת אזור התעשייה‬ ‫בזרזיר‪ .‬סקר היתכנות ראשוני הועבר‬ ‫להתייחסות משרד התמ"ת‪.‬‬ ‫אזורי התעשייה הקיימים "אלון‬ ‫תבור" ו"שגי א ‪ "2000‬עוברים ת�ה‬ ‫ליכי התרחבות משמעותיים‪ .‬בין‬ ‫המפעלים החדשים ב"אלון תבור"‬ ‫ "מרעום דולפין"‪" ,‬דשן גת"‪" ,‬מול‬‫ההר פרוייקטים" המייצר עגורנים‪,‬‬ ‫"תוסף קומפאונדס" המייצר חומרי‬ ‫גלם לתעשיית הפלסטיק‪" ,‬אורון‬ ‫שערים" (לייצור שערים חשמליים)‪,‬‬ ‫"כאמל דוהארי" (מפעל פלסטיק)‪,‬‬ ‫ו"רושדי תעשיות מזון" (המפעל הג־‬ ‫דול בארץ לייצור טחינה וחלבה)‪.‬‬ ‫מפעל "תמה" הרחיב את מפעליו‬ ‫בפארק‪ ,‬וכיום הוא משתרע על שטח‬ ‫של כ־‪ 20,000‬מ"ר בנוי‪.‬‬ ‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫פרס החינוך לשנת תשע"ב הוענק לכפר‬ ‫הנוער ויצו נהלל בקטגוריית פנימייה‬ ‫מצטיינת‪ .‬הפרס הוענק על ידי המינהל‬ ‫לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית‬ ‫הנוער במשרד החינוך‪ ,‬על פועלו של‬ ‫הכפר כ"מסגרת חינוכית חשובה‪ ,‬שבה‬ ‫התלמידים זוכים לאוזן קשבת ולסיוע‬ ‫בהתמודדות עם אתגרים‪".‬‬ ‫דוד חורש‪ ,‬מנהל כפר הנוער‪ ,‬אמר כי‬ ‫"הפרס מחזק את ה'אני מאמין' של הכפר‪,‬‬ ‫אשר עוסק ‪ -‬בחזון ובמעשה ‪ -‬במתן הזד־‬ ‫מנות שווה לכל תלמיד לפתח את כישו־‬ ‫ריו כאדם אחראי החש שייכות ומחויבות‬ ‫לחברה‪ ,‬לקהילה ולמדינה‪ .‬הפרס מסב‬ ‫גאווה גדולה לחניכינו ולצוות המסור‪,‬‬ ‫ובראשו מנהל הפנימיה‪ ,‬דורון הושמנד‪".‬‬ ‫ד"ר יחיאל שילה‪ ,‬מנהל המינהל לחינוך‬

‫כרטיסים בקליק‬

‫התיישבותי במשרד החינוך‪ ,‬ציין כי "הזו־‬ ‫כים בפרס משתייכים לקבוצה איכותית‬ ‫של אנשי חינוך ומוסדות חינוך המציגים‬ ‫מודל של הצלחה פדגוגית בהישגים לי־‬ ‫מודיים‪ ,‬בהנחלת ערכים‪ ,‬בטיפוח אקלים‬ ‫חברתי ובגיבוש צוות מקצועי מסור‪".‬‬

‫דוגמה לחיקוי‬ ‫ראש המועצה אייל בצר בירך את מנה־‬ ‫לי כפר הנוער והפנימייה על קבלת הפרס‬ ‫ואמר‪" :‬אנחנו בעמק חווים יום יום את‬ ‫עשייתכם החשובה עבור חניכי הפנימייה‪,‬‬ ‫ואת השתלבותם המוצלחת בקהילת בית‬ ‫הספר ומושב נהלל‪ .‬התייחסותכם האישית‬ ‫אל כל נערה ונער‪ ,‬בהם אתם רואים עולם‬ ‫ומלואו‪ ,‬היא ערך חשוב ודוגמה לחיקוי‬ ‫לכלל מערכת החינוך בעמק‪".‬‬

‫חדש!‬

‫מהיום תוכלו להזמין כרטיסים לאירועים‬ ‫באמצעות אתר המועצה ‪ -‬בקלות ובנוחות!‬ ‫הרכישה באמצעות כרטיסי אשראי בלבד‪.‬‬ ‫* האתר מאובטח בתקן ‪ PCI‬בהתאם לדרישות‬ ‫חברות האשראי‪.‬‬ ‫* קופת האולם תמשיך לפעול בהיקף מצומצם‪.‬‬

‫לפרטים נוספים‪www.eyz.org.il :‬‬

‫‪3‬‬

‫פסטיבל חלב ודבש‬ ‫צילום‪ :‬בר שפירא‬

‫מגלים‬

‫את העמק‬

‫חשבתם שאתם מכירים את עמק יזרעאל? אל תהיו כל כך בטוחים‪ :‬במסגרת פסטיבל‬ ‫"חלב ודבש" יתקיים השנה לראשונה משחק בלשי נושא פרסים פרס ראשון‪ :‬טיסה בכדור פורח‬ ‫במסגרת פסטיבל "חלב ודבש" בחג‬ ‫השבועות מציגה המועצה לראשונה את‬ ‫"בלשי העמק" ‪ -‬משחק חידות חוויתי‬ ‫לכל המשפחה‪ .‬המשחק "בלשי העמק"‬ ‫יזמן למשתתפים בו היכרות לא שגרתית‬ ‫עם מרחבי עמק יזרעאל ויחשוף אותם‬ ‫לאתרים מוכרים וגם לפינות נסתרות‪.‬‬ ‫הפרס הגדול‪ :‬טיסה משפחתית בכדור פורח‬ ‫מעל נופי העמק‪.‬‬ ‫"רצינו למשוך אנשים למסע היכרות עם‬ ‫עמק יזרעאל‪ ",‬מסביר מנכ"ל המועצה דן‬ ‫תנחומא‪" .‬העמק צומח ומתרחב‪ ,‬ומגיעים‬ ‫אליו תושבים מכל הארץ‪ .‬חשוב לנו לחבר‬ ‫את התושבים החדשים למורשת העמק‪,‬‬ ‫ולהכיר להם את המועצה על כל יישוביה‪".‬‬ ‫"המשחק יעניק למשתתפים היכרות‬ ‫עם האזור 'דרך הרגליים'‪ ",‬מסבירה מפי־‬ ‫קת המשחק‪ ,‬לימור רגב מנהלל‪ ,‬שניהלה‬ ‫בעבר את "שותפות ‪ "2000‬של הסוכנות‬ ‫היהודית‪ ,‬וכיום עוסקת בהפקות במר־‬ ‫חב הכפרי ובעבודה עם עמותות במגזר‬ ‫השלישי‪" .‬אנחנו מבטיחים לכולם חוויה‬ ‫משפחתית בלתי נשכחת‪ :‬החיפוש אחר‬ ‫פתרון החידה ייקח כל משפחה למסע‬ ‫מפתיע בתוך העמק המוכר‪ .‬לוח המשחק‬ ‫יצורף לחוברת של פסטיבל 'חלב ודבש'‬ ‫שתופץ לכל בית בעמק‪".‬‬

‫‪4‬‬

‫ לוח משחק? קצת מיושן‪ ,‬לא?‬ ‫"קל מאוד לבנות אפליקציית־חידון‪ ,‬אבל‬ ‫היא מחמיצה בעינינו את המטרה המרכזית‬ ‫של המשחק שלנו‪ :‬יצירת חוויה משפח־‬ ‫תית והתנתקות מכל המסכים שכובלים‬ ‫את כולנו ביום־יום‪ .‬לא רצינו שכל אחד‬ ‫יהיה שקוע בנייד שלו ‪ -‬באייפון‪ ,‬באייפד‬ ‫ובשאר הגאדג'טים המרצדים‪ .‬רצינו פעילות‬ ‫משפחתית מהסוג הישן והטוב‪ ,‬שמשלבת‬ ‫את מרחבי הטבע היפים של העמק יחד עם‬ ‫היכרות עם אתרי המורשת באזור‪ .‬החידון‬ ‫מוצע למשתתפים על גבי גיליון נייר גדול‪,‬‬ ‫צבעוני ומעוצב‪ ,‬הכולל מפה‪ ,‬איורים של‬ ‫המקומות בעמק וכמובן כתבי החידה‪".‬‬ ‫אין חשש שנמצא את עצמנו בתוך‬ ‫"גוש" של משתתפים?‬ ‫"חשבנו גם על זה והחלטנו על מסלול‬ ‫מודולרי ‪ -‬כל אחד יכול לבקר באתרים‬ ‫בזמן שנוח לו ובסדר שמתאים לו‪ ,‬לפי‬ ‫החשק ומצב הרוח המשפחתי‪ .‬זה כמובן‬ ‫יוריד את העומס במסלול ובאתרים‪ ,‬וגם‬ ‫יצור מעין 'חידון בהתאמה אישית'‪".‬‬ ‫מהם האתרים המרכזיים בחידון?‬ ‫"לוח המשחק ייקח את המטיילים אל‬ ‫שישה אתרים בעמק‪ :‬שביל נחל ציפו־‬ ‫רי (שמשית)‪ ,‬תל שמרון‪ ,‬הפסיפס בכפר‬ ‫יהושע‪ ,‬אנדרטת אלכסנדר זייד‪ ,‬מצפור‬

‫נחל תבור ו"החצר הגדולה" במרחביה‪".‬‬ ‫דוגמא לחידה?‬ ‫"אחת החידות נוגעת לחצר הגדולה‬ ‫במרחביה‪ ,‬ודורשת מהמשתתפים להת־‬ ‫עמק באחד התצלומים ההיסטוריים המו־‬ ‫צגים שם ‪ -‬התמונה הקבוצתית של חברי‬ ‫הקואופרציה‪ ,‬המופיעה על אחד המבנים‪.‬‬ ‫לפי כתב החידה‪ ,‬לדמות הרביעית בתמונה‬ ‫יש מקצוע מרתק‪ .‬השאלה היא מהי האות‬ ‫השוכנת בין הח' והב' במקצוע הזה‪.‬‬ ‫"בכל מקום ואתר דאגנו לייצר זווית‬ ‫ראייה שונה ומקורית‪ ,‬כך שגם מקומות‬ ‫מוכרים יעניקו למשתתפים חוויה חדשה‬ ‫וילמדו אותם דבר חדש על האיזור‪".‬‬ ‫מה צריך כדי להצליח?‬ ‫"צריך רק לפקוח עיניים‪ ,‬ליהנות מהנוף‬ ‫ולמצוא את הפתרונות בכיף‪ .‬ילדים עם‬ ‫היגיון בריא יצליחו לפתור את החידות‬ ‫בקלות‪ ,‬וגם להורים יש סיכוי‪ .‬מה שבטוח‪,‬‬ ‫לא צריך לגלוש לוויקיפדיה ‪ -‬הפתרונות‪,‬‬ ‫כמו האתרים‪ ,‬נמצאים ממש מתחת לאף‪".‬‬ ‫הפרס הראשון נשמע מגניב! תוכלי‬ ‫לפרט?‬ ‫"את הפרס הגדול ‪ -‬טיסה משפחתית‬ ‫בכדור פורח (שלושה כרטיסים) תעניק‬ ‫המועצה יחד עם חברת ‪ ,RIZE‬החברה‬ ‫הגדולה והוותיקה בישראל בתחום זה‪.‬‬

‫בבוקר הטיסה יראו הזוכים כיצד מנפחים‬ ‫את בלון הענק‪ ,‬ואחרי מסע שמימי מעל‬ ‫העמק‪ ,‬בין הגלבוע לתבור‪ ,‬הם ישתתפו‬ ‫בארוחת הבוקר המסורתית של הבלונאים‬ ‫שכוללת שמפניה משובחת‪ .‬בסוף הטיסה‬ ‫הם יקבלו תעודות טיסה ושי למזכרת‪.‬‬ ‫מבחינתנו‪ ,‬אחרי שערכו היכרות רגלית‬ ‫ורכובה עם העמק‪ ,‬זו הזדמנות לראות את‬ ‫הנופים המוכרים ממעוף הציפור‪".‬‬ ‫איך משכנעים את התושבים לצאת‬ ‫מהבית?‬ ‫"אני מבטיחה לכל המשתתפים הפתעות‬ ‫ מקומות קסומים שהם אינם מכירים‪ .‬גם‬‫אני‪ ,‬שמכירה היטב את העמק‪ ,‬לא הכרתי‬ ‫שניים מהאתרים החדשים יחסית‪ ,‬שמו־‬ ‫פיעים בכתב החידה ‪ -‬מצפור נחל תבור‬ ‫ושביל ציפורי־שמשית‪ ,‬שתי פינות חמד‬ ‫מהממות ביופיין‪ .‬אנחנו נוטים לנסוע למ־‬ ‫קומות רחוקים וקצת שוכחים את האוצרות‬ ‫שממתינים לנו מתחת לאף‪ ,‬בקרבת הבית‪.‬‬ ‫תשאל את עצמך‪ ,‬מתי לאחרונה טיפסת‬ ‫עם הילדים לראש מגדל התצפית בתל‬ ‫שמרון? מתי בפעם האחרונה עמדת במ־‬ ‫רחק נגיעה ִמסּוסת־המתכת של אלכסנדר‬ ‫זייד והשקפת על העמק? מי שירצה לפצח‬ ‫את החידון יעשה זאת‪ ,‬ואני מבטיחה לכל‬ ‫המשתתפים הנאה מרובה‪".‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫נוער וצעירים‬

‫המועצה ערכה כנס קיץ ראשון מסוגו‪ ,‬במטרה לצייד את אנשי החינוך‬ ‫הבלתי פורמלי בכלים מעשיים לעבודה עם הנוער בחופש הגדול‬ ‫כמאה איש השתתפו ב"כנס קיץ"‬ ‫ראשון מסוגו שקיימה המועצה ב־‪24‬‬ ‫באפריל‪ .‬הכנס נועד לסייע לכל‬ ‫הגורמים היישוביים הקשורים בחינוך‬ ‫הבלתי־פורמלי להיערך לקיץ‪ ,‬ולהציג‬ ‫בפני הנוער מגוון רחב של פעילויות‬ ‫אפשריות‪.‬‬ ‫לילך כהני ומיכל ניר־ארבץ‪ ,‬יוזמות‬ ‫הכנס‪ ,‬סיפרו כי ההכנות נמשכו כמעט‬ ‫חצי שנה‪ ,‬במטרה ליצור ארוע שיעניק‬ ‫לגורמים השונים כלים מעשיים‬ ‫ליישום בתקופת הקיץ‪" .‬ההתגייסות‬ ‫במועצה היתה מרשימה ומרבית‬ ‫הדוברים היו כוחות מקומיים‪ ",‬אמרה‬ ‫ניר־ארבץ‪ ,‬מנהלת תוכנית "עיר ללא‬ ‫אלימות" במועצה‪.‬‬ ‫לילך כהני‪ ,‬מתאמת הרשות למניעת‬ ‫שימוש בסמים ואלכוהול‪ ,‬הסבירה כי‬ ‫"כל שנה אנחנו מפרסמים את חוקי‬ ‫העסקת נוער‪ ,‬והצעות לפעילויות‬ ‫שונות‪ ,‬אבל השנה החלטנו לעשות‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫צעד נוסף‪ .‬בכנס הזה לא הסתפקנו‬ ‫בהעברת מידע‪ ,‬אלא הזמנו אלינו‬ ‫למועצה נציגי יישובים מתחום החינוך‬ ‫הלא פורמלי‪ :‬ועדות נוער‪ ,‬רכזי חינוך‪,‬‬ ‫מד"בים‪ ,‬רב"שים‪ ,‬רכזי "הורים ערים"‬ ‫ומזכירי יישובים‪ .‬יחד איתם‪ ,‬ובהנחייה‬ ‫של בעלי התפקידים הרלוונטיים‬ ‫במועצה‪ ,‬קיימנו דיונים ממוקדים‬ ‫ומעשיים מאוד‪ ,‬במטרה לפתוח בפני‬ ‫היישובים את כל האפשרויות‪".‬‬

‫ג'אגלינג‪ ,‬סטיילינג‪ ,‬ליצנות‬ ‫לילך ציינה כי הכוונה הייתה לצייד‬ ‫את הגורמים בכל יישוב ב"ארגז כלים"‬ ‫של פעילויות‪ ,‬שיאפשר להם לתכנן את‬ ‫הקיץ כך שייתן מענה לצרכים השונים‬ ‫של בני הנוער‪" :‬היערכות נכונה גם‬ ‫מאפשרת לנערים לתכנן לעצמם‬ ‫את הקיץ‪ ,‬ולא להסתפק בהצטרפות‬ ‫מזדמנת לנסיעה ללונה גל או לפעילות‬ ‫במועדון‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬היא מאפשרת‬

‫למשפחות לתכנן ארועים וחופשות‬ ‫משפחתיות תוך התחשבות בלוח‬ ‫הזמנים של הילדים שלהם‪".‬‬ ‫הכנס נערך במתכונת של פאנלים‪,‬‬ ‫שכל אחד מהם האיר זווית אחרת‪:‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬התנדבות‪ ,‬סיכונים ועוד‪.‬‬ ‫בפאנל "התנהגויות סיכוניות" הוצגו‬ ‫פרויקטים כגון "הורים ערים" ‪-‬‬ ‫סיירות ההורים של העמק וסכנות‬ ‫כגון אלכוהול‪ ,‬סמים ובריונות‬ ‫באינטרנט‪ .‬בפאנל התנדבות הוצגו‬ ‫האפשרויות השונות להתנדבות‪.‬‬ ‫בפאנל התעסוקה הוצגו יוזמות שונות‬ ‫לתעסוקת נוער‪ ,‬ושמות של מפעלים‬ ‫שמוכנים להעסיק בני נוער‪ .‬בנוסף‬ ‫מתכננת המועצה לקיים בחודש יולי‬ ‫הקרוב שבוע הכשרה‪ ,‬בו יוזמנו בני‬ ‫הנוער ללמוד תחומים מעשיים שונים‬ ‫ סטיילינג‪ ,‬תיקלוט‪ ,‬ליצנות‪ ,‬יזמות‬‫ועוד ‪ -‬שישמשו אותם בקיץ וגם יוכלו‬ ‫לסייע להם בהמשך הדרך‪.‬‬

‫הכל בדיסק־און־קי‬ ‫"החיבור בין הגורמים השונים היה‬ ‫מרכיב חשוב מאוד בתכנון הכנס‪",‬‬ ‫סיכמה מיכל‪" ,‬ברור לכולנו שכדי‬ ‫להשיג תוצאות ממשיות חייב להיות‬ ‫תיאום בין המד"בים‪ ,‬ועדות הנוער‪,‬‬ ‫רכזי הנוער וגורמים נוספים ביישוב‬ ‫ובמועצה‪ .‬זו הסיבה שלכנס הוזמנו‬ ‫נציגים מתחומים רבים כל כך ‪-‬‬ ‫גם כדי לאפשר למידה הדדית וגם‬ ‫כדי שיוכלו לשתף פעולה ברמה‬ ‫היישובית‪".‬‬ ‫בסופו של הכנס קיבל כל אחד‬ ‫מהמשתתפים דיסק־און־קי‪ ,‬המרכז‬ ‫את המידע שהוצג בכנס‪ .‬החומרים‬ ‫נמצאים גם באתר המועצה‪.‬‬ ‫בארגון הכנס השתתפו אירה‬ ‫רשטוב־רוצינסקי ופרלית פרץ‪,‬‬ ‫כחלק מהפרקטיקום שלהן בחוג‬ ‫לשירותי אנוש במכללה האקדמית‬ ‫עמק יזרעאל‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫חינוך‬

‫רשת‪ ,‬ביטחון‬ ‫אסף מזור‪ ,‬מדריך מוגנות בבית הספר "העמק המערבי"‪ ,‬פיתח שיטת הדרכה‬ ‫חדשנית למניעת בריונות־רשת במסגרת עבודתו בפרויקט "עיר ללא אלימות"‬

‫מתנהג באופן הרבה יותר בוגר‪".‬‬ ‫מה ההורים צריכים לדעת?‬ ‫"ההורים צריכים בעיקר להיות יותר מעו־‬ ‫רבים‪ ,‬מתוך הבנה שהמחשב הוא מין מסתור‪,‬‬ ‫שיכול לתת לילד זהות אחרת‪ .‬הם צריכים‬ ‫לבדוק באילו אתרים הילדים גולשים ומה‬ ‫הם כותבים ברשתות החברתיות‪ ,‬ובעיקר‬ ‫ללמד אותם להשתמש בהיגיון הבריא גם‬ ‫כשהם נתונים ללחצים חברתיים‪ .‬לעודד‬ ‫אותם לגלות סולידריות חברתית ולדווח‬

‫אסף מזור‬

‫כמעט בכל פורום הורים באינטרנט אפשר‬ ‫למצוא דיונים הנוגעים לרשתות חברתיות‪,‬‬ ‫להשפעתן על בני הנוער ולתקשורת ויר־‬ ‫טואלית אלימה‪ .‬אסף מזור (‪ ,)26‬מדריך‬ ‫מוגנות בבית ספר "העמק המערבי" בקיבוץ‬ ‫יפעת‪ ,‬בחר להתמקד בתחום הזה במסגרת‬ ‫תפקידו‪ .‬לדבריו‪'" ,‬מדריך מוגנות' הוא‬ ‫תפקיד קצת אמורפי‪ ,‬וכל מדריך ממלא‬ ‫אותו באופן קצת אחר‪ .‬בגדול‪ ,‬האחריות‬ ‫העיקרית שלי היא מניעת שוטטות‪ ,‬ונדליזם‪,‬‬ ‫נשירה פנימית וכל מה שקשור בהתנהגות‬ ‫אלימה‪ .‬מאחר שאין כאן הרבה אלימות‬ ‫ישירה‪ ,‬חיפשתי תכנים יותר רלוונטיים‪,‬‬ ‫וככה הגעתי לתחום של אלימות ברשת‪".‬‬ ‫מהי אלימות ברשת?‬ ‫"הכוונה היא לפגיעה בילדים אחרים‬ ‫באמצעות האינטרנט‪ ,‬בעיקר ברשתות החב־‬

‫‪6‬‬

‫הסברה מתמשכת‪ .‬תמונה מתוך סרטונים שהופקו בבית הספר‬

‫רתיות‪ .‬אמנם כיום המודעות לנושא הולכת‬ ‫וגוברת‪ ,‬אבל הדרך עוד ארוכה‪ .‬מכיוון‬ ‫שמדובר בתחום חדש יחסית‪ ,‬הוא לא מטו־‬ ‫פל באופן רחב ומעמיק כפי שנהוג לטפל‬ ‫באלימות פיזית ומילולית ובצריכת סמים‬ ‫ואלכוהול‪ .‬חשוב מאוד להתייחס לנושא הזה‬ ‫בלי היסטריה‪ ,‬אבל עם הרבה ידע ורצינות‪.‬‬ ‫לא להסתפק בהפצת מידע ובטיפול מזדמן‪,‬‬ ‫אלא לבצע הסברה מתמשכת‪".‬‬ ‫אילו שיטות חדשות פיתחת כאן?‬ ‫"נקודת המוצא שלי היא שחשוב לדבר‬ ‫עם בני הנוער בשפה שלהם ולשתף אותם‬ ‫בתהליך‪ .‬לא להסתפק במצגת פעם בכמה‬ ‫חודשים‪ .‬לכן‪ ,‬כדי לחבר אותם לנושא‪ ,‬הפקתי‬ ‫כאן שלושה סרטונים עם החבר'ה ממגמת‬ ‫תיאטרון‪ .‬בכל סרטון כזה העלינו דילמה‬ ‫מסוימת ‪ -‬למשל התחזות‪ ,‬או הטרדות ברשת‬ ‫ וזו בעצם נקודת המוצא לדיונים בכיתות‪".‬‬‫והסרטונים אכן מובילים לדיון?‬ ‫"בהחלט‪ .‬הסרטונים האלה קטועים בכ־‬ ‫וונה מבחינה עלילתית ‪ -‬הם לא "סיפורים‬ ‫סגורים" עם פתרון‪ ,‬אלא רק נקודת מוצא‬ ‫לדיון‪ .‬אנחנו נוגעים בבעיות‪ ,‬בסכ־‬ ‫נות ובהתנהגויות אפשריות‪.‬‬ ‫מכיוון שהשחקנים הם תל־‬ ‫מידים ב"העמק המערבי"‪,‬‬ ‫הסרטונים האלה יוצרים‬ ‫הזדהות ומעורבות‪ .‬זה‬ ‫לא דיון אינטלק־‬

‫טואלי על בעיות במקום רחוק‬ ‫ולא רלוונטי‪ ,‬אלא התרחשות‬ ‫שקשורה ישירות לחיים שלהם‪".‬‬ ‫אסף נחשף לנושא הבטי־‬ ‫חות ברשת בשירותו הצבאי‪,‬‬ ‫שם עסק בהדרכה ובפי ־‬ ‫תוח הדרכה והשתתף בפ־‬ ‫רויקט "אשנב" ‪ -‬שימוש נכון‬ ‫באינטרנט בבתי הספר‪ .‬לאחר‬ ‫מכן למד תקשורת‪ ,‬ובמקביל עבד‬ ‫בחינוך בלתי פורמלי במסגרת תוכנית‬ ‫"צעירים בונים עתיד"‪ .‬את שיטת העבודה‬ ‫המשמשת אותו כאן פיתח בחודשים האחרו־‬ ‫נים‪ ,‬מתוך ההיכרות עם נוער העמק‪ .‬לדבריו‬ ‫הוא נהנה כאן משיתוף פעולה מלא ‪ -‬גם‬ ‫עם כל הגורמים בבית הספר‪ ,‬וגם עם מיכל‬ ‫ניר־ארבץ‪ ,‬הרכזת של פרויקט "עיר ללא‬ ‫אלימות" במועצה האזורית‪.‬‬ ‫רוב הפעילות הווירטואלית מתקיימת‬ ‫מחוץ לבית הספר‪.‬‬ ‫"זו בהחלט בעיה‪ .‬כמו שקיים טשטוש‬ ‫גבולות בין הווירטואלי למציאותי‪ ,‬קיים‬ ‫טשטוש בין בית הספר לבית‪ .‬הילד "סוחב"‬ ‫ארועים מבית הספר הביתה‪ ,‬ולהיפך‪ .‬משהו‬ ‫שהתחיל כשיחה לא נעימה בשעות הלימודים‬ ‫עלול להתגלגל להשמצה באינטרנט אחר‬ ‫הצהריים‪ .‬וגם להיפך ‪ -‬ילד יכול לבוא לבית‬ ‫הספר בבוקר ולא להבין למה לא מדברים‬ ‫איתו‪ .‬ולמה לא מדברים איתו? כי החברה‬ ‫שלו נפגעה ממשהו שהוא אמר‪ ,‬וליכלכה‬ ‫עליו ברשת‪ .‬לכן‪ ,‬גם אם חשוב מאוד לעורר‬ ‫את המודעות בקרב ההורים והמורים‪ ,‬הקהל‬ ‫החשוב ביותר הוא של הילדים עצמם‪ .‬אני‬ ‫מאמין שכשמסבירים לילד כמו שצריך את‬ ‫המשמעות של מה שהוא עושה ברשת‪ ,‬הוא‬

‫על התנהגויות חריגות‪ ,‬ולהבין שאם הדיווח‬ ‫שלהם נועד להגן על מישהו‪ ,‬זו לא הלשנה‪.‬‬ ‫אין ספק שקיים כאן פער דיגיטלי בין הורים‬ ‫לילדים‪ ,‬וכאן בדיוק אני נכנס‪ .‬אני בן ‪ ,26‬לא‬ ‫רחוק בגיל מהילדים האלה‪ ,‬לכן אני משמש‬ ‫מין מבוגר קרוב‪ ,‬או אח גדול‪ .‬הם מרגישים‬ ‫בנוח לדבר איתי ולהקשיב לי‪".‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מה עמדתך לגבי רשתות‬ ‫חברתיות?‬ ‫"אלו ערוצים נוספים של תקשורת‪ ,‬שעו־‬ ‫זרים לנו להתגבר על המון מכשולים‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬חשוב לדעת איך להשתמש בהם נכון‪.‬‬ ‫חשוב מאוד שנבין שאם אנחנו מעלים תמונה‬ ‫מביכה של מישהו‪ ,‬הפגיעה עלולה להיות‬ ‫הרבה יותר קשה ממה שציפינו‪ .‬כשאנחנו‬ ‫מעלים תמונות ‪ -‬גם של עצמנו ‪ -‬חשוב‬ ‫להבין שהן נהיות ציבוריות וכל אחד יכול‬ ‫להשתמש בהן‪ .‬גם אם אנחנו עושים פר־‬ ‫סום שהוא 'לחברים בלבד'‪ ,‬החברים האלה‬ ‫עלולים להפיץ אותו הלאה‪ ,‬ואז זה כבר לא‬ ‫בשליטתנו‪ .‬אותו דבר נכון לגבי מידע אישי‬ ‫כמו כתובת ומספר טלפון‪ .‬בכלל‪ ,‬הרשתות‬ ‫החברתיות מטשטשות מאוד את הגבול בין‬ ‫הציבורי לפרטי‪ ,‬וחשוב מאוד לשרטט אותו‬ ‫מחדש‪".‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫מטרזין להושעיה‬

‫תלמידי כיתות ו' בבית הספר "נתיב" הושעיה העלו ביום השואה את "ברונדיבר"‪,‬‬ ‫אופרה שהוצגה ‪ 55‬פעמים בגטו טרזין‬ ‫ביום השואה העלו ילדי כיתות ו' בבית‬ ‫הספר "נתיב" (הושעיה) את האופרה "ברונ־‬ ‫דיבר"‪ .‬האופרה נכתבה בצ'כיה בשנת ‪,1938‬‬ ‫והועלתה בגטו טרזין ‪ 55‬פעמים‪ .‬בין השאר‬ ‫הוצגה האופרה בפני משלחת הצלב האדום‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬כחלק מנסיונם של הנאצים להציג‬ ‫את החיים בגטו באור חיובי‪.‬‬

‫למידה רב תחומית‬

‫צוואתו של ד"ר הופרט‬ ‫הפקת האופרה ב"נתיב" היא יוזמה של‬ ‫רותי הראל‪ ,‬מורה בבית הספר‪ ,‬שאביה‪ ,‬ד"ר‬ ‫יהודה הופרט ז"ל‪ ,‬צפה באופרה כמה פעמים‬ ‫בגטו טרזין‪" .‬אבא נשלח בגיל ‪ 14‬מאוסטרבה‬ ‫לגטו טרזין עם הוריו‪ ,‬אחיו אריך ואחותו ריטה‪,‬‬ ‫"מספרת רותי‪" ,‬ולימים עלה לישראל והתגורר‬ ‫בקיבוץ 'החותרים'‪ .‬הרעיון להפקת האופרה‬ ‫בהושעיה עלה לפני כ־‪ 18‬שנה‪ ,‬כשהוא ביקר‬ ‫אצלנו בבית ספר והעביר יחד איתי שיעור‬ ‫במדעים‪ .‬באותו יום הוא הציע להפיק כאן‬ ‫את האופרה‪ ,‬ואני לקחתי את הצעתו כצוואה‬ ‫להנחלת זכרון השואה לדורות הבאים‪".‬‬ ‫במשך שנים רבות ניסתה רותי‪ ,‬יחד עם‬ ‫יעל פלדהיים‪ ,‬לקדם את הרעיון‪ ,‬אך הדבר לא‬ ‫צלח בעיקר מסיבות תקציביות‪ .‬ביום השואה‬ ‫שעבר (תשע"ב) פנתה רותי לנעמי רומיאנק‪,‬‬ ‫רכזת הקהילה בהושעיה‪ ,‬ויחד העלו את הרעיון‬ ‫באוזני סגנית ראש המועצה‪" .‬חנה התלהבה‬ ‫מיד‪ ",‬מספרת רותי‪" ,‬ותוך יומיים הודיעו‬ ‫לנו שיש לנו תקציב במסגרת 'סל תרבות'‪.‬‬ ‫בהמשך קיבלנו תקציב מהיישוב‪ ,‬מבית הספר‬ ‫ומתורם חיצוני‪ ,‬ובתחילת שנת הלימודים‬ ‫הנוכחית יצאנו לדרך‪ .‬לצורך ההפקה שכ־‬ ‫רנו את חני ריקרדו‪ ,‬העומדת בראש עמותת‬ ‫'גשרים מוסיקליים'‪ ,‬המאגדת את הפעילות‬ ‫בנושא המוסיקה בגטו טרזין‪ .‬חני תרגמה‪,‬‬ ‫הפיקה וביימה את אופרת ברונדיבר כמה‬ ‫פעמים בעבר‪".‬‬

‫להיכנס לדמות אחרת‬ ‫ילדי כיתות ו' ב"נתיב" שיתפו אותנו‬ ‫בחוויותיהם מן המופע ומן התהליך שקדם‬ ‫לו‪ .‬ינון‪ ,‬ששיחק את ברונדיבר הרשע ‪ ,‬מספר‬ ‫ש"זה היה כיף להיות מרושע‪ .‬ברונדיבר כל‬ ‫הזמן צועק ומתעצבן‪ ,‬וזה נחמד‪ .‬היה לי‬ ‫די קשה ללמוד את התפקיד‪ ,‬ולדעת מתי‬ ‫לצאת ומתי להיכנס ומה להגיד בדיוק‪,‬‬ ‫אבל ידעתי שלא נורא להתבלבל כל עוד‬ ‫אני שומר את הטון של הכעס‪".‬‬ ‫"זה לא קל לצאת מעצמך ולהיכנס לד־‬ ‫מות אחרת‪ ",‬מספרת רוני‪ ,‬שגילמה את‬ ‫אנינקה‪" ,‬וזה לא קל ללמוד את הטקסט‪ .‬את‬ ‫המוזיקה למדנו מתוך דיסק שהמילים שלו‬ ‫בצ'כית‪ ,‬ואת המילים למדנו מתוך הדפים‬ ‫בעברית‪ ,‬אבל קיבלנו הרבה עזרה ובסופו‬ ‫של דבר כל אחד ידע את התפקיד שלו‪".‬‬ ‫"בחזרות היה די מלחיץ אבל על הבמה‬ ‫היה הרבה יותר קל‪ ",‬מספרת דורין‪ ,‬שהיתה‬ ‫חלק מהמקהלה‪" .‬בהתחלה רציתי להיות‬

‫במקהלה ואז לא רציתי‪ ,‬כי רציתי להיות‬ ‫יותר משמעותית על הבמה‪ .‬בסוף החלטתי‬ ‫להיות במקהלה‪ ,‬בתפקיד קטן יחסית‪ .‬היה‬ ‫כיף מאוד אבל גם קשה ‪ -‬לעמוד ‪ 25‬דקות‬ ‫על הבמה‪ ,‬וגם לקנות דברים מהאנשים‬ ‫שמֹוכרים‪ ,‬וגם לשיר‪".‬‬ ‫אֵיתם‪ ,‬שהיה חבר בצוות התפאורה בהנ־‬ ‫חייתה של חיה מדי‪ ,‬המורה לאמנות‪ ,‬מספר‬ ‫על העבודה הרבה שהושקעה בציוד‪" .‬הכנו‬ ‫את התפאורה מכל מיני דברים ממוחזרים‬ ‫ למשל בקבוקים שציפינו בקרטון ונייר‪,‬‬‫ואז צבענו‪ .‬היה מאוד כיף לעבוד על הד־‬ ‫ברים האלה‪ ".‬צוותים נוספים היו הצוות‬ ‫הטכני‪ ,‬שצילם את החזרות‪ ,‬בנה מצגת‬ ‫ועבר איתה בכיתות א'־ח' כהכנה לקראת‬ ‫המופע‪ ,‬ו"צוות מצב רוח"‪ ,‬שדאג לקשט‬ ‫את הכיתה‪ ,‬להכין פסטה ושוקו‪ ,‬לצ'פר גם‬ ‫את צוות המורים ולהביא כדורי שוקולד‬ ‫לכל המשתתפים בסוף המופע‪.‬‬

‫העבודה על האופרה נמשכה כחצי שנה‪.‬‬ ‫כדי לחזק את ההיכרות עם ההיסטוריה‬ ‫של "ברונדיבר" ביקרו הילדים במוזיאון‬ ‫"בית טרזין" בגבעת חיים‪ ,‬וכן שמעו את‬ ‫עדותה של חנקה דרורי‪ ,‬שהייתה שחקנית‬ ‫מחליפה באופרה בגטו‪ .‬ענת עבאדי ונורית‬ ‫כהן‪ ,‬מחנכות כיתות ו'‪ ,‬מספרות שתקופת‬ ‫ההכנה היתה ארוכה ותובענית‪" .‬היו הרבה‬ ‫משברים‪ ",‬אומרת ענת‪ ",‬אבל ידענו את זה‬ ‫מראש‪ ,‬ואמרנו לילדים‪ :‬יהיה לכם קשה‪,‬‬ ‫אתם תקטרו‪ ,‬אבל תקחו את זה לכל החיים‪".‬‬ ‫"העבודה על ההצגה‪ ,‬שבאופן רשמי הוקצו‬ ‫לה שעתיים שבועיות‪ ,‬חלחלה לשיעורים‬ ‫רבים אחרים בהנחייתה הפדגוגית של ענת‬ ‫נוסן‪ ",‬אומרת נורית‪" .‬סוגיית המנהיגות‪,‬‬ ‫שהיא נושא מרכזי ב'ברונדיבר'‪ ,‬נדונה גם‬ ‫בהקשר של נביאי ישראל (תנ"ך) ובהקשרים‬ ‫הפוליטיים (בתקופת הבחירות)‪ .‬המסרים‬ ‫שעולים בהצגה‪ ,‬בין השאר בנושא המאבק‬ ‫בין טוב ורע‪ ,‬נדונו גם הם בשיעורים אחרים‪,‬‬ ‫למשל בכישורי שפה‪ .‬רותי לימדה בשיעו־‬ ‫רי מדעים על החלב‪ ,‬שהוא אלמנט מרכזי‬ ‫וגורלי ב'ברונדיבר'‪ ,‬ועל הקול האנושי‪".‬‬

‫מסע אל הלא נודע‬ ‫גם יעל פלדהיים‪ ,‬שליוותה את התהליך‬ ‫מן ההיבט המוסיקלי‪ ,‬מדגישה את העבודה‬ ‫הרב־תחומית שאפיינה את התהליך‪" .‬האופ־‬ ‫רה שלחה אותנו להמון מקומות ותחומים‪,‬‬ ‫וחייבה אותנו המורים לעבודת צוות הדוקה‪,‬‬ ‫שחלחלה גם לאוכלוסיית הילדים‪ .‬זה היה‬ ‫תהליך שתבע מאיתנו יצירתיות‪ ,‬תמיכה‬ ‫הדדית והרבה מחקר אישי‪ .‬צריך לזכור‬ ‫שאופרה היא ז'אנר שאינו מוכר לרובנו‪,‬‬ ‫ולכן העבודה על 'ברונדיבר' היתה מסע‬ ‫אל הלא נודע‪".‬‬

‫גלגולה של אופרה‬

‫האופרה "ברונדיבר" נכתבה על ידי המלחין‬ ‫הצ'כי האנס קראסה והמשורר אדולף הופ־‬ ‫מייסטר בשנת ‪ ,1938‬והועלתה בבית היתומים‬ ‫היהודי בפראג פעם אחת‪ ,‬בשנת ‪.1941‬‬ ‫כשנשלחו קראסה והמבצעים לגטו טרזין‬ ‫הם החליטו להעלותה שם‪ .‬קראסה עיבד את‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫היצירה במגבלות שהכתיבו הנסיבות (הרכב‬ ‫תזמורתי מצומצם)‪ ,‬והיא הועלתה בטרזין ‪55‬‬ ‫פעמים‪ .‬לנוכח המשלוחים הבלתי פוסקים‬ ‫לאושוויץ שוריינו לכל תפקיד באופרה‬ ‫חמישה ילדים‪ ,‬כך שההצגה תוכל להימשך‬ ‫גם אם חלק מן הילדים יילקחו‪.‬‬

‫תמצית העלילה‪ :‬אמם של הילדים‬ ‫אנינקה ופפיצ'קה חולה‪ .‬הילדים מנסים‬ ‫להשיג חלב עבורה‪ ,‬אבל ברונדיבר‬ ‫המרושע‪ ,‬נגן תיבת־הנגינה‪ ,‬מפריע להם‬ ‫בכך‪ .‬בסופו של דבר מצליחים שני האחים‪,‬‬ ‫בסיועם של חבריהם הילדים והחיות‪ ,‬לגרש‬

‫את ברונדיבר ולהשיג חלב לאמם‪.‬‬ ‫"ברונדיבר" העניקה לילדי הגטו מפלט‬ ‫זמני בעולם אחר‪ ,‬שבו הטוב מנצח את הרע‪.‬‬ ‫בעולם האמיתי היה הסוף עצוב הרבה יותר‪:‬‬ ‫מתוך ‪ 12,171‬הילדים שהובאו לגטו טרזין‬ ‫שרדו רק ‪.325‬‬

‫‪7‬‬

‫חינוך‬

‫ו‬ ‫ּ‬ ‫ּצ‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫חוזר לנוער‬ ‫מדי בוקר יוצא דוד רוזמן מביתו בגבעת‬ ‫אלה ב־‪ 6:45‬ונוסע לקיבוץ גבת‪ ,‬שם הוא‬ ‫עולה על ההסעה המביאה כשמונה מילדי‬ ‫העמק ל"אולפנת גלעד" בקיבוץ חמדיה‬ ‫ מסגרת לחינוך מיוחד‪ .‬בסוף היום הוא‬‫עולה שוב להסעה יחד עם תלמידי העמק‪,‬‬ ‫ומגיע הביתה אחר הצהריים‪.‬‬ ‫שגרת החיים הזאת חדשה לדוד ולבני‬ ‫משפחתו‪" .‬דּוצּו עבד כארבעים שנה בשיווק‬ ‫מזון‪ ",‬מספרת חנה אשתו‪" ,‬והשנים האח־‬ ‫רונות שלו בתחום הזה היו קשות במיוחד‬ ‫ עם סחיבה של ארגזים כבדים וימי עבודה‬‫שנמשכים לפעמים לתוך הלילה‪ .‬במשך‬ ‫ארבעים שנה לא ראיתי אותו באור יום‪,‬‬ ‫רק בסופי השבוע‪ .‬כשפרשתי לגמלאות‬ ‫הבנתי שחייבים לשים לזה סוף ולהיפרד‬ ‫מהתחום הזה‪ .‬הבנתי שכדאי ורצוי שבעלי‬ ‫ימצא תחום חדש ומרענן לפרנסתו‪".‬‬ ‫חנה זימנה את בעלה לשיחה‪ ,‬בנוכחות‬ ‫ילדיהם‪ ,‬והודיעה לו שהגיע הזמן לסגור‬ ‫מעגל ולחזור לאהבה הגדולה שלו‪ ,‬ההדרכה‪.‬‬ ‫"עד גיל ‪ 23‬הוא עסק בהדרכה‪ ,‬ועשה את‬ ‫זה נהדר‪ .‬הוא היה מדריך בקן קריית אתא‬ ‫‪ -‬שם‪ ,‬כנערה ‪ ,14‬הכרתי אותו ‪ -‬וכשהייתי‬

‫מורה הוא הצטרף לכל טיולי הכיתה והיה‬ ‫המלווה הקבוע בטיולי ילדינו הפרטיים‪.‬‬ ‫יש לו תקשורת מדהימה עם ילדים‪ ,‬ולפני‬ ‫שנתיים פשוט הבנתי שהוא חייב לעזוב‬ ‫את השיווק ולחזור להדרכה‪".‬‬ ‫"כשחנה והילדים שוחחו איתי על כך‬ ‫הייתי בן ‪ ",64‬אומר דוד‪" .‬אמרתי להם‬ ‫שאני מבוגר מדי לחזור עכשיו לעבודה‬ ‫עם נוער‪ ,‬אחרי ארבעים שנות הפסקה‪.‬‬ ‫זה דורש המון השקעה‪ ,‬ולא פשוט לרכוש‬ ‫את האמון שלהם‪ .‬אבל חנה הבטיחה לי‬ ‫שבזכות הניסיון שלי‪ ,‬והגישה שלי לנוער‪,‬‬ ‫אני אצליח‪ ,‬ושרק בתחום הזה אוכל למצות‬ ‫את עצמי‪".‬‬ ‫דוד וחנה התקשרו למרכז התעסוקה‬ ‫"מעברים בעמק"‪ ,‬שם הוצע לדוד ללוות‬ ‫הסעות של חינוך מיוחד מהעמק ל"אולפנת‬ ‫גלעד"‪" .‬דליה אייל מ'מעברים' אמרה לי‬ ‫ששווה לנסות את זה‪ ,‬ושמכיוון שזה רחוק‬ ‫ואצטרך להישאר בכל יום עד תום הלי־‬ ‫מודים‪ ,‬כדאי לי לגשש ולנסות להשתלב‬ ‫איכשהו בפעילות בית הספר‪".‬‬ ‫ביום הראשון ניגש דוד למנהל בית‬ ‫הספר‪ ,‬אלכס קליין‪ ,‬ושאל אותו אם יש לו‬

‫משהו להציע לו‪" .‬הוא אמר לי שכרגע אין‪,‬‬ ‫ושפשוט אשב בחצר‪ .‬ישבתי בחצר‪ ,‬ותוך‬ ‫זמן קצר נקשרתי לכמה תלמידים‪ ,‬בעיקר‬ ‫אלה שמסתובבים הרבה בחוץ‪ ,‬והמנהל‬ ‫'הצמיד' לי ילד מסוים שאטפל בו‪ .‬מפה‬ ‫לשם התחלתי לרכז פרויקט של מיחזור‬ ‫מחשבים ומדפסות‪ ,‬שמפורקים בבית הספר‪.‬‬ ‫החלקים מועברים למיחזור תמורת מחשבים‬ ‫ממוחזרים תקינים‪ ,‬שישמשו את בית הספר‪,‬‬ ‫כך שהימים שלי מלאים מאוד‪ ,‬וההרגשה‬ ‫נהדרת‪ .‬אגב‪ ,‬נשמח לקבל מחשבים ישנים‬ ‫מכל מי שאינו זקוק להם ‪ -‬זאת תרומה‬ ‫חשובה מאוד לסביבה ולקהילה‪".‬‬ ‫המפגש הראשון של דוד‬ ‫רוזמן עם עולם ההדרכה‬ ‫התרחש כשהיה תלמיד‬ ‫כיתה י' בטירת הכרמל‪.‬‬ ‫"יום אחד הגיע אלינו‬ ‫לבית הספר מדריך‪,‬‬ ‫וסיפר על הכוונה‬

‫להקים ביישוב קן של 'הנוער העובד והלו־‬ ‫מד'‪ .‬עברנו קורס הכשרת מדריכים‪ ,‬גייסנו‬ ‫חניכים והצלחנו לסחוף את כל העיירה‪.‬‬ ‫יצאנו לכל הטיולים ‪ -‬עין גדי בכיתה י'‪,‬‬ ‫מכתשים בי"א ואילת בי"ב ‪ -‬ואפילו ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬בא לבקר אותנו‬ ‫והתלהב‪".‬‬ ‫כשהיה בכיתה י"ב הגיעו לבית הספר‬ ‫קומונרים ‪ -‬קיבוצניקים בשנת שירות ‪-‬‬ ‫שדירבנו אותם להצטרף לנחל המוצנח‪.‬‬ ‫"אמרו לנו‪' ,‬תחשבו על עצמכם חוזרים‬

‫דוד רוזמן (משמאל) עם ירון‪,‬‬ ‫המורה לדרבוקות‪ ,‬בטיול של‬ ‫"אולפנת גלעד" בעמק המעיינות‬

‫‪8‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫במשך ארבעים שנה עבד דוד רוזמן‬ ‫בשיווק מזון כיום הוא מלווה‬ ‫מדי יום את ילדי העמק הלומדים‬ ‫ב"אולפנת גלעד" בבקעת בית שאן‬ ‫בסופי שבוע עם מדים וכומתה אדומה‪.‬‬ ‫כל העיירה תתלהב‪ '.‬ובאמת התגייסנו‬ ‫לנחל‪ ,‬הלכנו לקיבוץ יפתח ונלחמנו‬ ‫בששת הימים‪".‬‬ ‫בקיבוץ יפתח עסק דוד בין השאר‬ ‫בהדרכת נוער‪ ,‬וכשעזב את הקיבוץ עבד‬ ‫בחינוך הבלתי פורמלי בפתח תקוה‪,‬‬ ‫ובהמשך הדריך חבורות רחוב בקרית‬ ‫אתא‪" .‬זאת היתה עבודה מאוד קשה‪ ,‬אבל‬ ‫עם הרבה סיפוק ‪ -‬מתוך עשרים נערים‬ ‫בקבוצה בקרית אתא התגייסו ‪ .18‬זאת‬

‫היתה הצלחה גדולה מאוד‪".‬‬ ‫כשהיה בן ‪ 23‬פגש דוד את אחד מבני‬ ‫הגרעין שלו‪ ,‬שהציע לו להתחיל לעבוד‬ ‫בהפצת מוצרי הבשר של קיבוץ טירת‬ ‫צבי‪ .‬דוד השתכנע ונפרד מעולם ההדר־‬ ‫כה‪ .‬ב־‪ 100‬דולר שקיבל מהדוד שלו הוא‬ ‫הוציא רשיון נהיגה‪ ,‬ובהלוואות שנתנו‬ ‫לו בני הגרעין שלו קנה מכונית סוסיתא‪.‬‬ ‫כשגויס במלחמת יום הכיפורים הציבה‬ ‫חנה במכונית המסחרית לול תינוקות‬ ‫עם ‪ 3‬ילדים קטנטנים‪ ,‬ובמשך שבעה‬ ‫חודשים החליפה את בעלה בחלוקת‬ ‫הבשר‪.‬‬ ‫לפני כעשור נמכר המפעל של טירת‬ ‫צבי לתנובה‪ ,‬ודוד המשיך לעבוד בתנובה‬ ‫במשך כחמש שנים‪ .‬אחר כך החל לעבוד‬ ‫בשיווק תבלינים‪ ,‬והמשיך בכך עד לפני‬ ‫שנתיים‪ ,‬כשמשפחתו הודיעה לו‪ :‬עד כאן‪.‬‬ ‫"הוא התחבר בחזרה לנשמה שלו‪",‬‬ ‫אומרת חנה‪" .‬פתאום‪ ,‬אחרי שנים‪ ,‬הוא‬ ‫יוצא בשמחה לעבודה וחוזר מאושר‪.‬‬ ‫רואים עליו את ההתלהבות והשמחה‪,‬‬ ‫ולראות אותו באור יום ‪ -‬זה הרווח הפ־‬ ‫רטי שלי‪".‬‬

‫שעתיים ביום‬ ‫על הכביש‬

‫"מלווי ההסעות בחינוך המיוחד אחראים לשלום הילדים‬ ‫ולבטיחותם‪ ,‬ולכן חשוב לנו לבחור אנשים אחראים ומשמעותיים‪",‬‬ ‫אומרת מירי שטיינברג‪ ,‬המרכזת את הסעות החינוך במועצה‬ ‫בהסעות החינוך המיוחד של המועצה נוסעים מדי יום כ־‪ 300‬ילדי בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫חלקם נוסעים למוסדות חינוך המרוחקים מעל ‪ 70‬קילומטר ממקום מגוריהם‪.‬‬ ‫לחלק מההסעות מצטרפים בקביעות ‪ -‬על פי קריטריונים מוגדרים (לקויות התלמידים‬ ‫הנוסעים) ‪ -‬מלווים מבוגרים‪ .‬כיום מעסיקה המועצה כ־‪ 25‬מלווים כאלה‪ ,‬ועל גיוסם‪ ,‬טיפוחם‬ ‫ושיבוצם בהסעות אחראיות מירי שטיינברג ואפרת אגוזי‪.‬‬ ‫"הליווי הוא תפקיד מאוד אחראי ומשמעותי‪ ,‬וחשוב לנו לבחור את האנשים הנכונים‪ ",‬מסבירה‬ ‫מירי‪" .‬למעשה הם מתפקדים כמנהלי ההסעה‪ ,‬ונדרשים להשגיח על הילדים וגם לפקח על‬ ‫הנהגים הן ברמה האישית והן ברמת הנהיגה ולדווח על כל אירוע חריג‪ .‬הם אחראים לשלומם‬ ‫של הילדים ולבטיחותם‪ ,‬ולכן חשוב לנו לבחור אנשים אחראים ומשמעותיים‪".‬‬ ‫המועצה דואגת לטפח את המלווים במגוון דרכים‪ ,‬ביניהן העסקה ישירה כעובדי מועצה‪,‬‬ ‫ליווי צמוד במהלך כל השנה‪ ,‬יום הכשרה ייעודי הכולל הדרכה מקצועית בנושאי עזרה רא־‬ ‫שונה‪ ,‬ושיחה עם מנהלת השירות הפסיכולוגי‪ .‬גיוסם של מלווים חדשים נעשה בעיקר "מפה‬ ‫לאוזן" ‪ -‬דרך מלווים פעילים שמזמינים את חבריהם או בני משפחה‪ .‬מירי ואפרת משתדלות‬ ‫לגייס תושבים מהמועצה‪ ,‬אבל זה אינו תנאי־קבלה הכרחי‪" .‬לא פשוט לנבא מי יהיה מלווה‬ ‫אמין ומוצלח‪ ,‬אבל ברוב המקרים אנחנו מצליחות‪ ",‬אומרת אפרת‪" ,‬ולמרות שזאת עבודה קשה‪,‬‬ ‫יש מלווים שמתאהבים בילדים ובעבודה הזאת ונשארים איתנו הרבה שנים‪".‬‬ ‫הרכבת מערכת ההסעות והליווי היא משימה מורכבת ודינמית‪ ,‬מאחר שאי אפשר לוותר‬ ‫על ליווי גם כאשר המלווה הקבוע נעדר מסיבות אישיות‪ .‬אפרת מסבירה כי "אנו משתדלות‬ ‫לטפח גם מלווה אחת או שתיים כמחליפות קבועות‪ ,‬שאותן אנו מניידות לפי הצורך בין‬ ‫המסלולים השונים‪".‬‬

‫"הבית הנייד" של התלמידים‬ ‫ארד טיבי מגבעת אלה‪ ,‬בן ‪ ,18‬נוסע מאז גיל ‪ 3‬בהסעות המועצה למסגרות בהן הוא לומד‪.‬‬ ‫"כיום ארד לומד בבית הספר 'גאון הירדן' בקיבוץ נוה איתן‪ ",‬אומרת אמו‪ ,‬ניצה‪" ,‬וכל יום הוא‬ ‫נמצא על הכביש בין שעתיים לשלוש‪ .‬זה המון זמן‪ ,‬וההסעה היא עבור הילדים האלה מין 'בית‬ ‫נייד'‪ ,‬שתופס חלק משמעותי משעות היום‪ .‬לכן חשוב שהיא תתנהל נכון‪ ,‬בלי עימותים וחיכוכים‬ ‫מיותרים‪ .‬אם יש ילד שאוהב לשמוע מוזיקה במכשיר שלו‪ ,‬וילד אחר לא יכול לסבול את זה‪ ,‬זה‬ ‫עלול לגרום לפיצוץ‪ .‬לכן המלווה חייב להכיר טוב את הילדים ואת היחסים ביניהם‪ ,‬להושיב‬ ‫אותם בסדר הנכון‪ ,‬להרגיע אותם ולתווך ביניהם לבין הנהג במידת הצורך‪ .‬יש לזה כמובן גם‬ ‫משמעות בטיחותית‪ ,‬כי רעש וחיכוכים מפריעים לנהג להתרכז בנהיגה‪".‬‬ ‫כיו"ר ועד ההורים בבית הספר של ארד מכירה ניצה היטב את נושא ההסעות‪" .‬זה עניין רגיש‬ ‫מאוד‪ ,‬ולא בכל הרשויות המקומיות לוקחים אותו בכזאת רצינות כמו בעמק יזרעאל‪ .‬המלווים‬ ‫כאן נבחרים בקפידה‪ ,‬תוך שיתוף ההורים‪ .‬פעמיים בשבוע ההסעה מביאה אלינו‪ ,‬למועדונית‬ ‫בגבעת אלה‪ ,‬ילדים מיישובים אחרים‪ ,‬והרכב נהיה מאוד צפוף ועמוס‪ ,‬מה שכמובן מטיל על‬ ‫המלווה עוד עבודה ועוד אחריות‪ .‬לפעמים יש תקלה ברכב באמצע הדרך‪ ,‬ואז המלווה צריך‬ ‫לשמור על הילדים בזמן שהנהג מטפל בתקלה‪ .‬ויש גם בקשות מיוחדות שלנו‪ ,‬שחורגות מה־‬ ‫תפקיד הרשמי של המלווה‪ .‬בסיכומו של דבר‪ ,‬הליווי הוא הצלחה גדולה מאוד של המועצה‪,‬‬ ‫ואני מסירה את הכובע בפני מירי ואפרת‪ ,‬שמנהלות את ההסעות ואת הליוויים‪ .‬אם הן לא היו‬ ‫קיימות היינו צריכים להמציא אותן‪".‬‬

‫לבוא מאהבה‬ ‫ניצה מציינת כי המועצה דאגה לליווי בהסעות עוד הרבה לפני שהחוק חייב את זה‪ ,‬ותמיד‬ ‫בחרה אנשים מתאימים לתפקיד‪" .‬המלווה הנוכחי שלנו‪ ,‬יצחק שחל מאחוזת ברק‪ ,‬פשוט‬ ‫נהדר‪ .‬הוא מתחשב בבקשות שלנו ובצרכי הילדים‪ ,‬ואוהב את הילדים אהבה אמיתית‪ .‬צריך‬ ‫להבין שמי שלא בא מאהבה ודאגה לילדים האלה‪ ,‬לא ישרוד בתפקיד‪ .‬קורה לפעמים שאני‬ ‫חייבת לצאת מוקדם מהבית‪ ,‬אז הוא מתקשר מהדרך לארד‪ ,‬כדי שיתארגן‪ ,‬וכשהוא מגיע‬ ‫הוא יורד לבדוק שארד מוכן ושהוא נעל את הבית‪ .‬התמיכה הזאת מאפשרת לנו להרגיל את‬ ‫ארד להתארגן ולצאת בעצמו‪ ,‬כשברור לו שההסעה לא תברח‪".‬‬

‫לא לימוזינה פרטית‬ ‫משולש היחסים הזה‪ ,‬הורה־ילד־מלווה‪ ,‬דורש טיפוח מתמיד‪ ,‬ורבים מההורים מביעים את‬ ‫הוקרתם למלווים בשיחות טלפון‪ ,‬במילים טובות ובמחוות כגון מתנות לחג‪" .‬ברור שיש גם‬ ‫מחלוקות ובעיות סביב ההסעות‪ ",‬אומרת ניצה‪" .‬ילד שמאחר בבוקר ומעכב את ההסעה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫יוצר בעיה שהמלווה ‪ -‬איש השטח שלנו ‪ -‬חייב להתמודד איתה‪ .‬לכן חשוב שההורים יראו‬ ‫תמיד את ההקשר הרחב ואת הקושי שהמלווים נתונים בו‪ .‬שיבינו שזאת לא לימוזינה פרטית‬ ‫אלא הסעה מורכבת‪ ,‬עם המון אילוצים‪".‬‬ ‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫‪9‬‬

‫תרבות‬

‫מתחם התחנה‪,‬‬ ‫גרסת העמק‬

‫ידידות שתחילתה בבית האמנויות הובילה להקמתו של מתחם מופעים חדש‬ ‫בתחנת המשטרה ההיסטורית בנהלל‪ ,‬במימון ובהובלה של מחלקת התרבות במועצה‬ ‫הוא‪ :‬מתן אפרת‪ .‬נולד בעפולה‪ ,‬גדל‬ ‫מגיל ‪ 7‬בגבעת אלה ולמד בבית הספר ויצו‬ ‫נהלל‪ .‬את השכלתו המוסיקלית רכש בבית‬ ‫האמנויות‪ .‬מתגורר עם בת זוגו בתל אביב‬ ‫ומתפרנס מנגינה עם אמנים‪ ,‬ביניהם דניאל‬ ‫סלומון‪ ,‬צביקה פיק‪ ,‬בן ארצי וירדנה ארזי‪.‬‬ ‫היא‪ :‬נואית לוי־קרּובי‪ ,‬נולדה בקיבוץ‬ ‫רמת דוד ומתגוררת שם גם כיום‪ ,‬עם בן‬ ‫זוגה וילדם‪ .‬למדה בבית הספר "העמק המ־‬ ‫ערבי" ביפעת ושרה במקהלת "שני" בבית‬ ‫האמנויות‪ .‬ב־‪ 12‬השנים האחרונות עובדת‬ ‫בהיי־טק‪ ,‬בחברת טאואר סמיקונדקטור‬ ‫במגדל העמק‪.‬‬ ‫הידידות ארוכת השנים בין מתן לנואית‬ ‫הובילה לאחרונה לפרויקט חדש ביוזמתם‪,‬‬ ‫במימון ובהובלה של מחלקת התרבות במוע־‬ ‫צה‪ :‬הקמתו של מתחם מופעים חדש בתחנת‬ ‫המשטרה ההיסטורית בנהלל‪ .‬את תוכנית‬ ‫המופעים הראשונה תוכלו לראות בעמוד‬ ‫ממול‪ ,‬והשניים מבטיחים שזו רק ההתחלה‪.‬‬ ‫ברכה כהן‪ ,‬מנהלת מחלקת התרבות במו־‬ ‫עצה‪ ,‬מספרת כי זוהי תוצאה של תהליך‬ ‫ארוך של חשיבה וביצוע‪" .‬כשמתן ונואית‬ ‫הגיעו עם הרעיונות שלהם ישבנו שעות‬ ‫ארוכות‪ ,‬וחשבנו איך אפשר למקד את אוסף‬ ‫הרעיונות לכלל מקום אחד‪ .‬המועצה מש־‬ ‫קיעה המון במתחם‪ ,‬ואנחנו מזמינים את‬ ‫הציבור לבוא וליהנות משפע המופעים‬ ‫במקום‪".‬‬ ‫מתן ונואית הם אנשים עובדים‪ :‬היא‬ ‫בהיי־טק והוא במוסיקה‪ .‬על הפרויקט‬ ‫המשותף במשטרת נהלל ההיסטורית הם‬

‫‪10‬‬

‫מעוז מנדטורי‬ ‫תחנת המשטרה הבריטית היא אחת‬ ‫ממצודות רבות שהוקמו בארץ־ישראל‬ ‫בתקופת המנדט‪ ,‬במטרה לשפר את כושר‬ ‫השליטה וההרתעה של הכוחות הברי־‬ ‫טיים‪ .‬התחנה נחנכה בשנת ‪ ,1936‬ותחת‬ ‫פיקודו של סרג'נט יצחק שבילי הפכה‬ ‫ל"צומת סיוע" מרכזי למערך הביטחון‬ ‫והמודיעין של "ההגנה" ושל יחידות‬ ‫הנוטרים בגוש נהלל‪ .‬בשנות התשעים‬ ‫שוקם המבנה על ידי המועצה לשימור‬ ‫אתרי מורשת‪ .‬כיום משמש המבנה כמרכז‬ ‫מבקרים למורשת השוטר והנוטר העברי‬ ‫בארץ ישראל‪ .‬האתר‪ ,‬הממוקם בקרבת‬ ‫היישוב מנשיה זבדה (מערבית לצומת‬ ‫נהלל‪ ,‬על כביש ‪ 75‬חיפה־נצרת)‪ ,‬מנוהל‬ ‫על ידי ענת יוניוס‪.‬‬ ‫עובדים בשעות הפנאי שלהם‪" :‬אני מתחיל‬ ‫עם טלפונים בבוקר‪ ",‬מספר מתן‪" ,‬ונואית‬ ‫ממשיכה בערב‪ .‬בסוף כל יום אנחנו מנהלים‬ ‫שיחת סיכום כדי ליישר קו ולחלק משימות‬ ‫להמשך‪ .‬זאת התעסקות מטורפת סביב הש־‬ ‫עון‪ ,‬ושנינו עושים ויתורים כדי לפנות זמן‬ ‫לפרויקט הזה‪ .‬יש כאן המון פרטים‪ :‬תאורה‪,‬‬ ‫במה‪ ,‬ריהוט‪ ,‬מטבח‪ ,‬בר‪ ,‬שירותים‪ ,‬וכמובן ‪-‬‬ ‫תיאום ההופעות‪ ,‬תוך התייחסות לדרישות‬ ‫הנקודתיות של כל אמן‪ .‬אני רגיל שסוגרים‬

‫בשבילי הופעות‪ ,‬אבל זאת פעם ראשונה‬ ‫שאני סוגר הופעות עבור אמנים אחרים‪.‬‬ ‫אז הדרך ארוכה ולא פשוטה‪ ,‬ויש הרבה‬ ‫משוכות לעבור‪ ,‬אבל בכל פעם שאנחנו‬ ‫מצליחים לפתור בעיה ולעשות עוד צעד‬ ‫קדימה‪ ,‬יש בזה המון סיפוק‪".‬‬

‫במקום לקטר ‪ -‬לעשות‬ ‫דרכיהם של מתן ונואית הצטלבו לרא־‬ ‫שונה בבית האמנויות‪ ,‬בפרויקט מוסיקלי‬ ‫משותף עם מתי כספי‪ .‬הידידות שנבטה‬ ‫שם המשיכה והעמיקה‪ ,‬ובשנתיים האחרו־‬ ‫נות הובילה לפרויקט החדש‪ ,‬הצפוי לחולל‬ ‫מהפכה בצריכת התרבות בעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫"כל אחד מאיתנו הגיע לזה מסיבות אח־‬ ‫רות‪ ",‬מספרת נואית‪" .‬אני צרכנית־תרבות‬ ‫'כפייתית'‪ ,‬ובמשך שנים נאלצתי לנסוע‬ ‫למרכז בכל פעם שרציתי לראות הופעה‬ ‫טובה‪ .‬קיטרתי וקיטרתי על זה‪ ,‬עד שב־‬ ‫סוף הבנתי שבמקום לקטר‪ ,‬כדאי לעשות‪.‬‬ ‫דיברתי עם מתן‪ ,‬ובשנה וחצי האחרונות‬ ‫השקענו את הנשמה בפרויקט הזה‪".‬‬ ‫"גדלתי בעמק‪ ,‬ולמרות שאני גר כיום‬ ‫בתל אביב אני מחובר לכאן מאוד‪ ",‬מספר‬ ‫מתן‪" .‬בתור מוסיקאי שעובד בכל הארץ‬ ‫הייתי מתוסכל מאוד מהעובדה שאין בעמק‬ ‫יזרעאל שום מקום מהסוג הזה‪ ,‬ואמרתי‬ ‫לעצמי שלא יתכן שבמקום שגדלתי בו‬ ‫לא יהיה בית למופעי מוסיקה איכותיים‪".‬‬ ‫נואית‪" :‬הרגשנו שלמרות הפעילות הת־‬ ‫רבותית הענפה הקיימת בעמק‪ ,‬וארועים‬ ‫נקודתיים שונים‪ ,‬אנשים נאלצים בדרך כלל‬

‫לנסוע רחוק כדי לראות הופעות איכותיות‪.‬‬ ‫רצינו ליצור מקום שיהווה כתובת ובית‬ ‫לתרבות‪ ,‬וכל אחד ‪ -‬ילדים‪ ,‬נוער ומבוגרים‬ ‫ יוכל למצוא בו משהו שיעניין אותו‪".‬‬‫נואית‪" :‬כשהחלטנו ללכת על זה פנינו‬ ‫למועצה האזורית ולמועצה לשימור אתרים‪.‬‬ ‫נכון שלקח להם קצת זמן לעכל את הרעיון‪,‬‬ ‫אבל כשהם השתכנעו שאנחנו לא יזמים‬ ‫שבאים לעשות קופה‪ ,‬אלא אנשים שצמאים‬ ‫לתרבות בעמק‪ ,‬הם התגייסו מכל הלב‪ .‬זאת‬ ‫באמת הזדמנות מצויינת להודות לאנשי‬ ‫המועצה האזורית ולמועצה לשימור אתרים‬ ‫במשטרת נהלל ההיסטורית‪ ,‬שבלעדיהם זה‬ ‫פשוט לא היה קורה‪".‬‬ ‫נואית‪" :‬מה שמדהים הוא שגם במשרדי‬ ‫האמנים‪ ,‬כשהבינו שהמטרה כאן היא לא‬ ‫לעשות כסף אלא לחשוף את האמנים לקהל‬ ‫חדש‪ ,‬השתנתה ההתייחסות וכך הצלחנו‬ ‫להביא את המופעים הטובים ביותר במחיר‬ ‫כדאי לתושבים‪".‬‬ ‫מתן‪" :‬ההיענות של האמנים שפנינו‬ ‫אליהם היתה מדהימה‪ .‬קיבלנו המון פניות‪,‬‬ ‫וכרגע יש לנו אפילו 'רשימת המתנה'‪ .‬אנחנו‬ ‫מאמינים שנצליח ליצור תוכנית מופעים‬ ‫מדהימה לעונה הקרובה (אביב־קיץ)‪ ,‬כמו‬ ‫שאפשר לראות כבר בלוח המופעים של‬ ‫מאי־יוני‪ .‬המופעים יתקיימו בסופי שבוע‪,‬‬ ‫מתחילת מאי עד הסתיו‪ ,‬כשמונה מופעים‬ ‫בחודש‪ .‬הם יהיו פתוחים לכולם‪ ,‬אבל הכי‬ ‫חשוב לנו שתושבי העמק ירגישו שהיוזמה‬ ‫הזאת מיועדת להם‪ .‬אנחנו מאמינים שצפויה‬ ‫כאן מהפכת תרבות אמיתית‪".‬‬ ‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫מחלקת תרבות‬

‫פתי‬

‫חה‬

‫חג‬

‫י‬ ‫גית‬

‫‪ 03.05‬שישי‬

‫דויד ברוזה בהופעה‬ ‫פתיחת דלתות‪21:00 :‬‬ ‫תחילת מופע‪22:00 :‬‬

‫בפסטיבל חלב ודבש‬

‫פתיחת דלתות‪16:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪17:00 :‬‬

‫‪ 31.05‬שישי קרן פלס‬

‫‪ 08.06‬שבת‬

‫‪ 22.06‬מוצ"ש‬

‫ביטלס לכל המשפחה‬

‫"התקווה ‪"6‬‬

‫המאסטרו בהופעה חיה‬

‫)גילאי ‪(15-18‬‬ ‫מכירת כרטיסים על ידי רכזי‬ ‫הנוער ביישובים‬

‫מופע להקה חדש‬

‫בליווי עמי רייס בפסנתר‬ ‫ורביעיית כלי מיתר‬

‫פתיחת דלתות‪21:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪22:30 :‬‬

‫פתיחת דלתות‪20:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪21:30 :‬‬

‫מופע ילדים‪:‬‬

‫‪ 25.05‬מוצ"ש צביקה פיק‬

‫*מופע סגור לנוער עמק יזרעאל‬

‫‪ 06.06‬חמישי אהוד בנאי‪-‬באופק אחר‬

‫"ענן על מקל"‬

‫פתיחת דלתות‪20:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪21:30 :‬‬

‫פתיחת דלתות‪16:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪17:00 :‬‬

‫‪ 23.05‬חמישי ערב מחלקת נוער‬

‫‪ 18.05‬שבת מופע ילדים‪:‬‬

‫"ילד פעם"‬

‫‪ 04.05‬שבת מופע ילדים‪:‬‬

‫‪ 11.05‬מוצ"ש ישראל גוריון ואסף אמדורסקי‬ ‫שרים הדודאים בפסטיבל חלב ודבש‬

‫‪ 14.06‬שישי רמי פורטיס בהופעה‬

‫עם ירדן בר כוכבא ועידן אלתרמן‬

‫מופע עמידה‬

‫פתיחת דלתות‪16:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪17:00 :‬‬

‫פתיחת דלתות‪21:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪22:30 :‬‬

‫פתיחת דלתות‪20:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪21:30 :‬‬

‫‪ 07.06‬שישי ערב זמר יזרעאלי‬

‫אילן שס מארח את שולה חן ומאיר‬ ‫סוויסה בשירי להקות צבאיות‬ ‫פתיחת דלתות‪21:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪22:30 :‬‬

‫‪ 21.06‬שישי יגאל בשן‪-‬המיטב פלוס!‬ ‫בליווי ‪ 5‬נגנים‬

‫פתיחת דלתות‪21:00 :‬‬ ‫תחילת מופע‪22:00 :‬‬

‫‪ 29.06‬מוצ"ש רמי קלינשטיין והמועצה‬

‫הראל סקעת‬ ‫"שוב מאושר"‬

‫"סיטואציה מורכבת"‬

‫פתיחת דלתות‪20:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪21:30 :‬‬

‫פתיחת דלתות‪20:30 :‬‬ ‫תחילת מופע‪21:30 :‬‬

‫מספר ה ומות מוגבל‬ ‫מקמין כרטיסים מראש!‬ ‫מומלץ להז‬

‫*במקום אוכל ובר משקאות עשיר‪ .‬הישיבה במקום סביב שולחנות‪.‬‬

‫פרטים נוספים והזמנת כרטיסים באתר המועצה ‪ www.eyz.org.il‬או באולם התרבות האזורי יפעת ‪04-6040575‬‬ ‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫‪11‬‬

‫תנופת פיתוח‬

‫עמק יזרעאל‪ ,‬פרויקטים‬ ‫בשנת ‪:2013‬‬

‫אחוזת ברק‬ ‫פרויקט‪ :‬בית ספר‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 8,500,000 :‬ש"ח‬ ‫פרויקט‪ :‬גן ילדים‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,195,000 :‬ש"ח‬

‫תמונת מצב עדכנית‬

‫פרויקט‪ :‬מגרש ספורט משולב‬ ‫סטטוס‪ :‬בוצע‬ ‫אומדן‪ 610,000 :‬ש"ח‬

‫אלוני אבא‬ ‫פרויקט‪ :‬גן ילדים‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,360,000 :‬ש"ח‬

‫הושעיה‬ ‫ציפורי‬

‫בלפוריה‬ ‫פרויקט‪ :‬גן ילדים‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,195,000 :‬ש"ח‬

‫כפר ה‬

‫גבת‬ ‫פרויקט‪ :‬כבישים‬ ‫(משרד החקלאות)‬ ‫אומדן‪ 3,600,000 :‬ש"ח‬

‫נצרת‬ ‫עילית‬

‫צומת‬ ‫כפר תבור‬

‫נצרת‬

‫אכסאל‬

‫גניגר‬ ‫פרויקט‪ :‬הצללת מגרש‬ ‫מיני פיץ' וקו תקשורת בבית הספר‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 380,000 :‬ש"ח‬

‫עין דור‬

‫תל‬ ‫דברת‬ ‫עדשים‬ ‫אחוזת ברק‬

‫גזית‬ ‫אלון‬ ‫תבור‬

‫הושעיה‬ ‫פרויקט‪ :‬גן ילדים‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,390,000 :‬ש"ח‬

‫מזרע‬ ‫כפר ג‬

‫בלפוריה‬ ‫מרחביה‬ ‫מושב‬

‫עפולה‬ ‫מרחביה‬ ‫קיבוץ‬

‫הרדוף‬ ‫פרויקט‪ :‬שיפור עקומה‬ ‫עדי־הרדוף‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 650,000 :‬ש"ח‬

‫חנתון‬ ‫פרויקט‪ :‬גן ילדים‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,250,000 :‬ש"ח‬

‫‪12‬‬

‫פרויקט‪ :‬פיתוח תשתיות למרכז הציבורי‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,900,000 :‬ש"ח‬

‫יפ‬ ‫פרויקט‪ :‬מועדון נוער‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,800,000 :‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬בית ספר‬ ‫סטטוס‪ :‬לקראת סיום‬ ‫אומדן‪ 15,800,000 :‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬אולם‬ ‫סטטוס‪ :‬לב‬ ‫אומדן‪000,000 :‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫תמרת‬

‫תל עדשים‬

‫פרויקט‪ :‬עבודות פיתוח‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 300,000 :‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬מעון יום‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 933,000 :‬ש"ח‬

‫שריד‬

‫פרויקט‪ :‬כביש פנימי‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 950,000 :‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬שיפוץ מבני חינוך‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 500,000 :‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬כבישים פנימיים‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 200,000 :‬ש"ח‬

‫שמשית‬ ‫צומת‬ ‫סומך‬

‫חנתון‬

‫פרויקט‪ :‬חניות אולם הספורט‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,300,000 :‬ש"ח‬

‫עדי‬

‫פרויקט‪ :‬כביש גישה ‪ -‬תאורה‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 500,000 :‬ש"ח‬

‫סוואעד חמירה‬ ‫הרדוף‬

‫אלון‬ ‫הגליל‬

‫צומת המוביל‬

‫הסוללים‬

‫אלוני‬ ‫אבא‬

‫גבעת אלה‬

‫החורש‬

‫מנשיה‬ ‫זבדה‬

‫מגדל יפעת‬

‫העמק‬

‫גבת‬ ‫שגיא‬ ‫‪2000‬‬

‫גדעון‬

‫קרית טבעון‬

‫בית‬ ‫נהלל שערים‬ ‫רמת דוד‬

‫ציפורי‬ ‫פרויקט‪ :‬שיפוץ בית העם‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,620,000 :‬ש"ח‬

‫אלונים‬ ‫בית זייד‬

‫רמת ישי‬

‫תמרת‬

‫גניגר‬

‫פרויקט‪ :‬בית ספר‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 6,370,000 :‬ש"ח‬

‫בית לחם‬ ‫הגלילית‬

‫זרזיר‬

‫שמשית‬

‫שדה יעקב‬

‫סוואעד חמירה‬

‫שדה‬ ‫יעקב‬

‫פרויקט‪ :‬המשך פריצת כבישים‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 2,260,000 :‬ש"ח‬

‫כפר‬ ‫יהושע‬

‫צומת‬ ‫התישבי‬

‫שריד‬

‫מרחביה ‪ -‬קיבוץ‬ ‫פרויקט‪ :‬פיתוח שצ"פ‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 400,000 :‬ש"ח‬

‫כפר ברוך‬

‫מנשיה זבדה‬ ‫פרויקט‪ :‬כבישים פנימיים‬ ‫וחניות לבית הספר‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 600,000 :‬ש"ח‬

‫היוגב‬ ‫מנחת מגידו‬ ‫צומת‬ ‫מגידו‬

‫פעת‬

‫השקעה כוללת‬ ‫‪ 83,883,000‬ש"ח‬ ‫מתקציבי המועצה‪ ,‬היישובים‪,‬‬ ‫משרדי ממשלה וגופים נוספים‬

‫כפר ברוך‬

‫ם ספורט‬ ‫ביצוע‬ ‫‪ 11,0‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬שיפוצים אולם תרבות אזורי‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 800,000 :‬ש"ח‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫פרויקט‪ :‬כבישים (משרד החקלאות)‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 3,600,000 :‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬גן ילדים‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,275,000 :‬ש"ח‬

‫פרויקט‪ :‬מגרש ספורט‬ ‫סטטוס‪ :‬לביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,050,000 :‬ש"ח‬

‫מזרע‬ ‫פרויקט‪ :‬בית הספר‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 9,500,000 :‬ש"ח‬

‫כפר יהושע‬ ‫פרויקט‪ :‬גן ילדים‬ ‫סטטוס‪ :‬בביצוע‬ ‫אומדן‪ 1,095,000 :‬ש"ח‬

‫‪13‬‬

‫דו קיום‬

‫מוסך תיכון חדש‬ ‫זלמי שביט ואחמד עבד אלחלים פתחו מרכז שירות במנשייה זבדה‪,‬‬ ‫ומקווים שהדפוס הזה יקרין החוצה‪" ,‬ובסוף יחלחל גם למעלה לפוליטיקה"‬ ‫"יש אנשים שזה מבלבל אותם‪ ,‬השותפות‬ ‫שלי ושל אחמד‪ ",‬מספר בחיוך זלמי שביט‬ ‫מבית שערים‪" .‬אתמול‪ ,‬למשל‪ ,‬נסעתי‬ ‫לבאר שבע כדי לקנות משהו למוסך שלנו‪.‬‬ ‫ַה ְּפקידה שרשמה את החשבונית התקש־‬ ‫תה להבין איך זה שאני נראה יהודי אבל‬ ‫הכתובת שלי נשמעת ערבית‪ .‬הסברתי‬ ‫לה שאני באמת יהודי‪ ,‬אבל המוסך שלי‬ ‫נמצא בכפר ערבי‪".‬‬ ‫מרכז השירות "זלמי את עבד אלחלים"‬ ‫נפתח במנשיה זבדה בקיץ ‪ ,2011‬כמרכז‬ ‫שירות של חברת "דלק מוטורס"‪ ,‬בבעלות‬ ‫משותפת של אחמד עבד אלחלים וזלמי‬ ‫שביט‪" .‬אחמד היה מנהל עבודה במוסך‬ ‫שלי במשך ‪ 11‬שנה‪ ",‬מספר זלמי‪" ,‬והכרתי‬ ‫אותו כמנהל מצוין וכאיש מקצוע מעולה‪.‬‬ ‫הצעתי לו שותפות‪ ,‬ויצאנו לדרך‪".‬‬ ‫במשך שלושים שנה הפעיל זלמי מרכז‬ ‫שירות של שני יבואנים ("מכשירי תנועה"‬ ‫ו"דלק מוטורס")‪ .‬כשפינה את המוסך לפני‬ ‫כשלוש שנים הוא העביר את החלק של‬ ‫"מכשירי תנועה" לבנו‪ ,‬והחל לחפש מקום‬ ‫להקים בו את מרכז השירות של "דלק‬ ‫מוטורס"‪ .‬לאחר שבחן מספר אפשרויות‪,‬‬ ‫הוא החליט שהשותפות עם אחמד היא‬ ‫האפשרות המוצלחת ביותר‪.‬‬

‫בשמחה ובאבל‬ ‫"נולדתי כאן במנשיה זבדה‪ ",‬מספר‬ ‫אחמד‪" ,‬ותמיד היה לנו קשר עם היישובים‬ ‫בסביבה‪ .‬סבא שלי הגיע לכאן עם הקבוצה‬ ‫הראשונה ב־‪ .1942‬האנשים האלה עבדו‬ ‫בבית שערים וביישובים האחרים‪ ,‬והקשרים‬ ‫החמים נשארו עד היום‪ .‬אבא שלי עבד‬ ‫בעסקי ירקות עם שותף יהודי בשם זאב‪.‬‬ ‫החבר הכי טוב שלי‪ ,‬מאז שהייתי ילד‪ ,‬הוא‬ ‫אביאל מרמת ישי‪ .‬רוב החברים הטובים‬ ‫של הבן שלי הם צעירים מיישובי העמק‪.‬‬ ‫יש כאן היכרות מאוד עמוקה ‪ -‬בשמחה‬ ‫ובאבל ‪ -‬והמון עזרה הדדית‪".‬‬ ‫זלמי עדיין מתפעל מקבלת הפנים החמה‬ ‫שזכה לה במנשייה‪" :‬כמי שנולד בבית‬ ‫שערים הכרתי מצוין את אנשי מנשיה‪ ,‬אבל‬ ‫קבלת הפנים שזכיתי לה כשבאתי להקים‬ ‫את השותפות עם אחמד הפתיעה אפילו‬ ‫אותי‪ .‬לא דמיינתי שאקבל כאן כל כך‬ ‫הרבה חיבוקים ואהבה‪ ,‬שיקראו לי ברחוב‬ ‫'מוכתר' ושיפרגנו כל כך לשותפות הזאת‪".‬‬ ‫זלמי נזכר בהתרגשות בעזרה שקיבל‬ ‫בהקמת מרכז השירות החדש‪" .‬הייתי רגיל‬ ‫שאם אני צריך משאית מנוף או מלגזה‪,‬‬ ‫אני חייב לתאם את זה מראש וכמובן‬ ‫לשלם סכום הגון‪ .‬כאן לא היה צריך‬ ‫אפילו לתאם או להתקשר ‪ -‬אחמד היה‬ ‫שורק והיתה מגיעה מלגזה‪ ,‬או משאית‪,‬‬ ‫ועל תשלום לא היה מה לדבר‪ .‬יש כאן‬

‫‪14‬‬

‫"הפעולה הכי טובה היא שיתוף פעולה‪ ".‬אחמד וזלמי במרכז השירות ‬

‫אין דרך אחרת‪ .‬זלמי שביט‬

‫היכרות עמוקה‪ .‬אחמד עבד אלחלים‬

‫תרבות של עזרה הדדית שהלוואי שנלמד‬ ‫ממנה במגזר היהודי‪".‬‬

‫ומשמש כנציג הכפר במליאת המועצה‬ ‫האזורית‪" .‬זה מאוד נוח לי‪ ",‬מודה זלמי‪.‬‬ ‫"ההעדרויות של אחמד מאזנות את ימי‬ ‫המילואים שלי‪ .‬כל אחד מאיתנו מרגיש‬ ‫שהוא עושה משהו חשוב מעבר לקיום‬ ‫היומיומי‪ ,‬ומכיוון שלשנינו יש עיסוקים‬ ‫כאלה‪ ,‬לא נוצר מצב שהעבודה 'נופלת'‬ ‫רק על אחד מאיתנו‪".‬‬

‫במילואים ובמליאת המועצה‬ ‫זלמי ואחמד עסוקים גם בעניינים אחרים‬ ‫מלבד מרכז השירות ‪ -‬זלמי משרת בהת־‬ ‫נדבות במילואים כמג"ד בפיקוד העורף‪,‬‬ ‫ואחמד עסוק בפעילות ציבורית בכפר‬

‫צילום‪ :‬מירי שטיינברג‬

‫כ־‪ 50%‬מלקוחות המוסך הם לקוחות‬ ‫מוסדיים ‪ -‬צה"ל‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬חברת‬ ‫החשמל וחברות היי־טק וליסינג‪" .‬אנחנו‬ ‫נותנים כאן שירות מלא‪ ,‬מפגוש לפגוש‪:‬‬ ‫פחחות‪ ,‬מכונאות‪ ,‬מיזוג אוויר‪ ,‬צמיגים ‪-‬‬ ‫הכל‪ ,‬כולל טסט שנתי‪ .‬הרבה מהלקוחות‬ ‫הם לקוחות קודמים שלי‪ ,‬שעברו מהמוסך‬ ‫הקודם ברמת ישי‪ .‬כולם כאן מרוויחים‬ ‫מזה ‪ -‬הלקוחות שלנו תמיד ייכנסו למ־‬ ‫כולת הסמוכה‪ ,‬ואולי יקנו דברים בחנויות‬ ‫שמסביב‪ .‬ולהיפך ‪ -‬חלק מהאנשים שבאים‬ ‫לקנות כאן דברים רואים את המוסך ונכ־‬ ‫נסים‪ ".‬זלמי מציין לטובה גם את הפרגון‬ ‫מצד אנשי המועצה‪" :‬ראוי לציין שהמו־‬ ‫עצה מפרגנת לנו מאוד‪ ,‬ובכירי המועצה‬ ‫מבקרים כאן המון‪ .‬ברור לי שזה לא היה‬ ‫קורה אם הייתי סתם 'עוד מוסך'‪".‬‬ ‫זלמי ואחמד מתייחסים למרכז השירות‬ ‫המשותף כאל הוכחה חיה לאפשרות של‬ ‫דו־קיום אמיתי‪" :‬הלוואי שהדפוס הזה‬ ‫יקרין החוצה וידביק אנשים נוספים‪,‬‬ ‫ובסוף יחלחל גם למעלה לפוליטיקה‪",‬‬ ‫אומר זלמי‪" .‬צריך להבין שאין דרך אחרת‬ ‫ הערבים לא יזוזו מכאן והיהודים לא‬‫יזוזו מכאן‪ .‬זאת המציאות‪ ,‬ובתוכה אנחנו‬ ‫צריכים לפעול‪ ,‬והפעולה הכי טובה היא‬ ‫שיתוף פעולה‪".‬‬ ‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫לנו‪°‬‬ ‫צוות מקצועי ואנושי‬ ‫בחדר הלידה¨ במחלקת היולדות והתינוקות‬ ‫מלווה אותך ואת בן זוגך‬ ‫מרגע הלידה ועד השחרור הביתה‪Æ‬‬ ‫בואו לסיור היכרות בחדר הלידה ובמחלקת היולדות‬ ‫הסיור מתבצע ביום ו’ הראשון בכל חודש¨ בין ∞∞∫‪ π‬ל≠∞≥∫‪Ʊ±‬‬ ‫תאום בטלפון ‪© ∞¥≠∂¥π¥≤±π‬דליה® וללא תשלום‪Æ‬‬

‫‪www.haemek.co.il‬‬

‫לגישה ישירה לאתר‬ ‫סרקו את הברקוד‬

‫עיצוב∫ טל וייצמן‬

‫מרכז רפואי העמק‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫לים של ‪°‬י‬

‫חקלאות‬

‫החקלאים‬ ‫ההורים שלהם עזבו מזמן את החקלאות‪ ,‬אבל איתי שליין ועומר גבאי‬ ‫החליטו לחזור אליה בגידול "ירקות מהדרין"‬

‫"גם חילונים לא אוהבים‬ ‫חרקים באוכל שלהם‪".‬‬ ‫משמאל לימין‪ :‬איתי שליין‬ ‫ועומר גבאי עם נחמן‪,‬‬ ‫משגיח הכשרות‬

‫מאז הקמת משק שליין בנהלל‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ ,1921‬כללה הפעילות החקלאית במשק‬ ‫כמעט כל ענף אפשרי‪ :‬לולים וכוורות‪,‬‬ ‫פרדס ומטע‪ ,‬רפת ודיר‪ ,‬חממות לזרעים‬ ‫ועוד‪ .‬החקלאות עברה מדור לדור‪ ,‬ממייסדי‬ ‫המשק אליהו והדסה לבניהם ולנכדיהם‪.‬‬ ‫איתי שליין‪ ,‬כיום בן ‪ ,25‬נולד וגדל‬ ‫בנהלל‪ ,‬והוא זוכר את הילדּות במושב‬ ‫כתקופה מדהימה‪" :‬חבר'ה‪ ,‬טרקטורונים‪,‬‬ ‫טיולים‪ .‬גם כשגרתי במקומות אחרים אמ־‬ ‫רתי תמיד שאני גר בנהלל‪ .‬היה לי ברור‬ ‫שאחזור לכאן‪ ".‬ואכן‪ ,‬אחרי שירות צבאי‪,‬‬ ‫תקופת קבע וטיול בדרום אמריקה‪ ,‬שליין‬ ‫חזר לנהלל‪ .‬במשק המשפחתי לא נותר‬ ‫הרבה‪ :‬הרפת נמכרה ואביו של שליין‪ ,‬רוני‪,‬‬ ‫נטש את החקלאות לטובת יבוא מרססים‪.‬‬ ‫"זה היה צעד כואב‪ ,‬אבל כולם חשבו שזה‬ ‫הדבר הנכון‪ ,‬ואנחנו קיבלנו את זה‪ ",‬נזכר‬ ‫שליין הבן‪.‬‬ ‫כשחזר איתי לנהלל עדיין לא ידע במה‬ ‫יעסוק‪" .‬לא היה לי כיוון מקצועי מוגדר‪,‬‬ ‫אבל ידעתי שלא אלך ישירות‪ ,‬כמו רוב‬ ‫הצעירים בגילי‪ ,‬ללימודים אקדמיים‪ .‬רציתי‬ ‫לחזור ולהחיות את המשק‪ ,‬ולא ידעתי איך‪.‬‬ ‫חשבתי בעיקר על גידול כבשים ‪ -‬תחום‬ ‫שאבא שלי התעסק בו עד לפני כמה שנים‬ ‫‪ -‬אבל אז הגיעה הצעה מכיוון אחר לגמרי‪".‬‬

‫‪16‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫החדשים‬ ‫משותפוּת לחברוּת‬ ‫באותם ימים חיפש עומר גבאי ממושב מרחביה‬ ‫מקום להקים בו חווה של בתי רשת לגידול‬ ‫"ירקות מהדרין" ‪ -‬ירקות נקיים מחרקים‪" .‬זה‬ ‫היה רעיון של רפי אוקרט‪ ,‬אבא של החברה‬ ‫שלי‪ ,‬שהוא אגרונום‪ ",‬מספר גבאי‪ ,‬כיום בן‬ ‫‪" .28‬בחיים לא עסקתי בגידול ירקות‪ ,‬אבל‬ ‫רפי הבטיח להדריך וללוות אותי ולי נותר רק‬ ‫למצוא שטח להקים בו את בתי הרשת‪ ".‬אוקרט‬ ‫פנה לחברו מנהלל‪ ,‬רוני שליין‪ ,‬שהוא אביו של‬ ‫איתי‪ ,‬וכך נוצר הקשר בין הבנים‪.‬‬ ‫גבאי גדל גם הוא במשפחה חקלאית‪" .‬ההורים‬ ‫שלי התפרנסו מענפים שונים ‪ -‬הדרים‪ ,‬זיתים‪,‬‬ ‫חממת סחלבים ועוד ‪ -‬עד שלפני כמה שנים הם‬ ‫החליטו להיכנס לענף הצימרים‪ .‬אני מבין אותם‪,‬‬ ‫כי אני יודע מה מצבה של החקלאות בישראל‪,‬‬ ‫אבל לא ראיתי את מקומי בענף הצימרים‪ .‬הח־‬ ‫לטתי להמשיך בחקלאות ‪ -‬אבל בנישה אחרת‪".‬‬ ‫בספטמבר ‪ 2011‬החלו גבאי ושליין בהקמת‬ ‫החווה‪ ,‬בעזרת צוות מקצועי ממזאריב‪ ,‬ובינואר‬ ‫‪ 20122‬החל שיווק הירקות‪ .‬החיבור העסקי ב�י‬ ‫ניהם הפך לחברות קרובה‪" .‬אנחנו עושים הכל‬ ‫ביחד ועובדים באותו ראש‪ ",‬מספר גבאי‪" .‬צריך‬ ‫להבין שההקמה היא תקופה מאוד אינטנסיבית‬ ‫ותובענית‪ ,‬וכל טעות עולה הרבה כסף‪ .‬אתה‬ ‫חייב ללמוד כל הזמן‪ ,‬להתעדכן‪ ,‬להיות עם יד‬ ‫על הדופק‪ .‬בסופו של דבר הצלחנו להקים כאן‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫עסק‪ ,‬הרבה בזכות העזרה של רפי והחיבור‬ ‫בינינו‪ .‬וברור לנו שחקלאות היא עסק תנו־‬ ‫דתי‪ ,‬שתמיד יהיו חודשים מוצלחים יותר‬ ‫ומוצלחים פחות‪".‬‬ ‫"לרוב המגדלים בתחום הזה יש לפחות‬ ‫חמישים דונם‪ ,‬ולחלקם מאות דונמים‪",‬‬ ‫אומר שליין‪" .‬לנו יש ‪ 18‬דונם‪ .‬התחלנו‬ ‫די בקטן ואנחנו לא ממהרים לגדול‪ ,‬כי‬ ‫אנחנו יודעים שלפעמים‪ ,‬כשאתה הולך‬ ‫בגדול‪ ,‬הנפילה גדולה‪".‬‬ ‫מה אתם מגדלים?‬ ‫"חסה‪ ,‬פטרוזיליה‪ ,‬כוסברה‪ ,‬בצל ירוק‪,‬‬ ‫סלרי ושמיר‪".‬‬ ‫מי הלקוחות שלכם ?‬ ‫"בעיקר מסעדות ובתי מלון‪ .‬מוסדות‬ ‫כאלה מעדיפים ירקות מהדרין לא רק מט־‬ ‫עמי כשרות‪ ,‬אלא מכיוון שהירקות האלה‬ ‫הרבה יותר נקיים‪ .‬הרי גם חילונים לא‬ ‫אוהבים חרקים באוכל שלהם‪".‬‬ ‫אז זה מין היי־טק חקלאי כזה?‬ ‫גבאי‪" :‬לא‪ ,‬זה דווקא תחום לא מתוחכם‬ ‫במיוחד‪ .‬אין כאן מיחשוב מיוחד או אמצעים‬ ‫אחרים‪ ,‬אבל בהחלט צריך כאן המון זהירות‬ ‫ותשומת לב‪ .‬אלה גידולים עדינים מאוד‪,‬‬ ‫שרגישים למחלות עלים‪ ,‬והלקוחות רוצים‬ ‫אותם יפים וטעימים‪ ,‬בלי כתמים וכמובן‪ ,‬בלי‬ ‫חרקים‪ .‬זה שוק עם סטנדרטים מאוד גבוהים‪,‬‬ ‫ואם הסחורה לא תהיה יפה ונקייה‪ ,‬לא יקנו‪".‬‬

‫לא משעמם לעבוד בחקלאות?‬ ‫שליין‪" :‬בכלל לא‪ .‬כל יום הוא סיפור‬ ‫אחר לגמרי‪ .‬יש המון משימות ‪ -‬להכין‬ ‫את השטח‪ ,‬לתחח‪ ,‬להשקות‪ ,‬לעשב‪ ,‬לדשן‪,‬‬ ‫לרסס‪ ,‬לקטוף‪ ,‬לאחסן ‪ -‬ובכל יום אנחנו‬ ‫מתמקדים בדברים אחרים‪ .‬שלשום‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫קיבלנו הזמנה גדולה‪ ,‬אז אתמול קמנו מוקדם‬ ‫בבוקר כדי להתחיל לקטוף בחמש ולסיים‬ ‫לפני החום הגדול‪ ,‬שהורס את העלים‪ .‬אחר‬ ‫כך העברתי את העלים לקירור‪ ,‬והמשכנו‬ ‫בדישון ובהשקיה בזמן שהפועלות עישבו‬ ‫ושתלו גידולים חדשים‪ .‬היום יגיע המשווק‬ ‫שלנו לאסוף את הסחורה‪ ,‬ואני עסוק מהבוקר‬ ‫בעניינים יותר שגרתיים ‪ -‬תיקון פנצ'ר‪,‬‬ ‫ריסוס‪ ,‬טיפולים בירקות שנקטפו‪ .‬אז כל יום‬ ‫שונה מקודמו‪ ,‬ועוד לא דיברנו על הסיפוק‬ ‫העצום‪ :‬אנחנו עובדים את האדמה‪ ,‬מיישבים‬ ‫את הארץ‪ .‬זה היבט מאוד משמעותי בעבודה‬ ‫חקלאית ויש בזה סיפוק אדיר‪ ,‬לא פחות‬ ‫משהיה לי בשירות הצבאי‪".‬‬ ‫כמה חקלאים נשארו בנהלל?‬ ‫שליין‪" :‬יש מגדלי כבשים ותרנגולות‪,‬‬ ‫אבל כמעט אין עובדי אדמה‪ .‬רוב הצעירים‬ ‫עוזבים‪ ,‬הולכים ללמוד ולחפש עבודה בת־‬ ‫חומים אחרים‪".‬‬ ‫אתה לא מקנא בהם?‬ ‫שליין‪" :‬בכלל לא‪ .‬אני גר במקום שאני‬ ‫הכי אוהב ועושה את הדבר שאני הכי אוהב‪".‬‬

‫‪17‬‬

‫קהילה‬

‫מושב שדה יעקב מתמודד בשנים האחרונות עם כמה אתגרים מורכבים‪ ,‬ביניהם‬ ‫התרחבות דמוגרפית ומאבק בתוכניות להרחבת הכביש הסמוך מתוך השינויים‬ ‫והמאבקים נולד תפקיד חדש‪ :‬רכזת חברתית־קהילתית‬ ‫בחודש ספטמבר נכנסה יפעת כוכבא‪ ,‬תושבת‬ ‫שדה יעקב‪ ,‬לתפקיד הרכזת החברתית־קהילתית‬ ‫של המושב‪ .‬במסגרת התפקיד אחראית יפעת‬ ‫על הפעלת ועדות תרבות‪ ,‬וָתיקים וחיילים‬ ‫ועל תחום החינוך הבלתי פורמלי‪.‬‬ ‫זו הפעם הראשונה שהמועצה ממנה אדם לת־‬ ‫פקיד זה‪ ,‬ומזכירת היישוב‪ ,‬יעל דגני‪ ,‬מאמינה‬ ‫שהחודשים האחרונים מוכיחים את חיוניותו‬ ‫של המינוי‪" :‬כיום ברור לי שכל יישוב צריך‬ ‫רכז חברתי־קהילתי כזה‪ ",‬אומרת יעל‪" ,‬כי‬ ‫כשהנהלת היישוב והוועד שקועים בעניינים‬ ‫השוטפים והבוערים‪ ,‬עלולה להיווצר הזנחה‬ ‫מסוימת של הפעילות הקהילתית והקהילה‬ ‫מאבדת את החיּות‪ .‬יפעת דואגת שזה לא יקרה‪".‬‬

‫מתוך המשבר‬ ‫גיוסה של יפעת לתפקיד נבע מהצטב־‬ ‫רות של אירועים משבריים ביישוב‪" :‬היו‬

‫‪18‬‬

‫כאן כמה משברים שנפלו ממש במקרה על‬ ‫הקדנציה שלנו‪ ",‬אומר יו"ר הוועד המקומי‪,‬‬ ‫ארצי לוין‪" .‬האירוע הטראומטי ביותר היה‬ ‫צו הסגירה לבית הכנסת‪ ,‬שהוצא לפני שנ־‬ ‫תיים מסיבות הנדסיות־בטיחותיות‪ .‬ליישוב‬ ‫דתי זו מכה קשה מאוד‪ ,‬ואכן היה כאן שבר‬ ‫קהילתי‪ .‬סביב הסגירה התלקחו ויכוחים‬ ‫קשים‪ ,‬שגלשו מהר מאוד לפסים אישיים‪.‬‬ ‫אמנם מצאנו פתרונות ביניים‪ ,‬כגון פיצול‬ ‫הפעילות הקהילתית בין מועדון הנוער‬ ‫ובית יד לבנים‪ ,‬אבל זה בהחלט סיפור‬ ‫שלא נגמר‪".‬‬

‫התפכחות מסוימת‬ ‫עניינים נוספים ששאבו אנרגיות רבות‬ ‫מאנשי המושב הם המאבק על כביש ‪77‬‬ ‫(שהוביל‪ ,‬אגב‪ ,‬להישגים יפים‪ ,‬ביניהם שי־‬ ‫קוע הכביש לעומק חמישה מטר ובנייתו‬

‫של קיר אקוסטי שיבלום את הרעש)‪ ,‬קידום‬ ‫הקמתו של בית ספר חדש בשדה יעקב‪,‬‬ ‫ופרויקט ההרחבה‪.‬‬ ‫ארצי‪" :‬עד עכשיו היינו מושב חקלאי‬ ‫נטֹו‪ ,‬עם המון תמימות‪ ,‬צניעות‪ ,‬פשטות‬ ‫והסתפקות במועט‪ .‬כיום אנחנו נמצאים‬ ‫בתהליך של התפכחות מסוימת‪ ,‬התבגרות‪".‬‬ ‫לדברי ארצי‪ ,‬ההרחבה ִהכניסה ליישוב‬ ‫סטנדרטים חדשים בכל התחומים ‪ -‬בתרבות‪,‬‬ ‫בניקיון‪ ,‬בקצב החיים‪" .‬זה משהו שצריכים‬ ‫להתרגל אליו ולהבין שזה רווח של כולנו‪.‬‬ ‫זה תהליך נפלא‪ ,‬שהעשיר את המושב ב־‪68‬‬ ‫משפחות חדשות ‪ -‬שינוי דמוגרפי עצום‪,‬‬ ‫שממלא את החסר שהיה קיים בשכבה של‬ ‫גילאי שלושים־ארבעים‪ .‬פתאום אתה רואה‬ ‫כאן המון ילדים ומבין שהפרויקט הזה נותן‬ ‫אופק וחיים לשדה יעקב‪".‬‬ ‫ארצי מדבר בגילוי לב גם על הטעויות‬

‫שנעשו בקליטת אוכלוסיית ההרחבה‪:‬‬ ‫"לא היה תיאום ציפיות מסודר‪ ,‬ולא היתה‬ ‫היערכות מספקת בהיבטים כמו תשתיות‬ ‫וקליטה חברתית‪ .‬לנו‪ ,‬כוועד היישוב‪ ,‬יש‬ ‫עוד הרבה עבודה בגישור בין הוותיקים‬ ‫לבין החדשים‪".‬‬ ‫גם יפעת סבורה שההרחבה תרמה ליישוב‪:‬‬ ‫"ההרחבה גיוונה משמעותית את הספקט־‬ ‫והכניסה ליישוב סגנונות‬ ‫רום הדמוגרפי‪ִ ,‬‬ ‫מחשבה חדשים‪ .‬השינוי הזה מחייב אותנו‬ ‫לעבודה מעמיקה בכל התחומים‪ ,‬אבל אין‬ ‫ספק שהמושב מרוויח מזה המון‪ .‬במושב ותיק‬ ‫יש עייפות מסוימת‪ ,‬שמתבטאת בין השאר‬ ‫בקשיים באיּוש הוועדות‪ ,‬והמתיישבים הח־‬ ‫דשים בהחלט ממלאים את שורות ההתנ־‬ ‫דבות‪ .‬האתגר שלנו הוא לעבור מקליטה‬ ‫לקהילה‪ ,‬כך שעם כל המגוון הגדול תהיה‬ ‫כאן קהילה אחת‪".‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫"המירוץ לסביבה"‪ .‬מבצע ניקיון במושב‬

‫"רוצים ליווי‪ ,‬לא עצות"‬ ‫ההחלטה על מינוי רכזת קהילתית־חבר־‬ ‫תית התקבלה בעקבות פניית היישוב למו־‬ ‫עצה בבקשה לסיוע בתהליכים הקשורים‬ ‫למשברים ולהתרחבות היישוב‪" .‬הסברנו‬ ‫שאנחנו לא רוצים פתרון אינסטנט כמו‬ ‫סדנה חד פעמית‪ ,‬אלא גורם שיתווך וילווה‬ ‫"הבהרנו‬ ‫אותנו לאורך זמן‪ ",‬מסבירה יעל‪ִ .‬‬ ‫שאנחנו רוצים ליווי‪ ,‬לא עצות‪".‬‬ ‫ואכן‪ ,‬לפני כשנה סייעה המועצה בהובלה של‬ ‫תהליך יישובי חברתי להורים ולנוער‪ ,‬ועתה‬ ‫היא מסייעת בהעסקתה ובהדרכתה של יפעת‬ ‫בתפקיד רכזת חברתית‪" .‬המשימה הקהילתית‬ ‫המרכזית היום היא לקחת את כל הגורמים‬ ‫ ועד מקומי‪ ,‬מתנדבים‪ ,‬תושבים‪ ,‬עובדים‬‫ ולעשות מהם 'חבילה' שפועלת טוב ביחד‪.‬‬‫היתה כאן פתיחות רבה מצד הוועד‪ ,‬שהכיר‬ ‫בכך שאנחנו זקוקים לעוד שכבת תמיכה‪".‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫יעל מציינת את תרומתה המשמעותית של‬ ‫יפעת להנהגת היישוב‪" .‬מבחינתי‪ ,‬יפעת היא‬ ‫פרטנרית מצוינת‪ ,‬ומינויה שיפר משמעותית‬ ‫את היכולות שלנו בתחום החברתי‪ .‬חשוב‬ ‫לציין שדליה אייל ולילך כהני מהמועצה‬ ‫ממשיכות ללוות אותנו באופן צמוד‪ ,‬כדי‬ ‫שנצליח להוביל את השינוי למקום הנכון‪".‬‬ ‫הּכנה המא־‬ ‫בעיניה של יעל‪ ,‬התקשורת ֵ‬ ‫פיינת את קהילת המושב היא מרכיב מרכזי‬ ‫בהצלחת התהליך‪" .‬מה שטוב בקהילת שדה‬ ‫יעקב הוא שלא שומרים דברים בבטן‪ ",‬היא‬ ‫אומרת‪" .‬לפעמים זה מאוד קשה‪ ,‬וחשוב שנדע‬ ‫לקבל ביקורת ולתעל אותה לערוצים חיוביים‪,‬‬ ‫אבל זה עדיף על מצב שאנשים לא מדברים‬ ‫והנהגת היישוב אינה מודעת לבעיות‪ .‬חשוב‬ ‫לציין שגם אנשי הוועד לא מפחדים לגעת‬ ‫בנושאים רגישים וטעונים‪ ,‬והם מגלים אומץ‬ ‫ופתיחות לשינוי"‪.‬‬

‫מכבדים את הסטטוס־קוו‬ ‫שדה יעקב‪ ,‬המושב הראשון של תנועת‬ ‫הפועל המזרחי‪ ,‬נוסד בשנ ת ‪ 1927‬ונ�ק‬ ‫רא על שם הרב יעקב ריינס‪ ,‬ממייסדי‬ ‫התנועה‪ .‬המייסדים היו חלוצים דתיים‪,‬‬ ‫אך מאז ומתמיד התגוררו במושב גם‬ ‫משפחות לא דתיות‪" .‬המשפחות האלה‬ ‫מכבדות את הסטטוס־קוו‪ ,‬ורובן שולחות‬ ‫את הילדים לבית הספר היסודי במושב‪",‬‬ ‫אומר ארצי‪ .‬במושב פועלים פעוטונים‪,‬‬ ‫גנים יישוביים‪ ,‬גני מועצה ובית ספר‬ ‫יסודי לכיתות א'־ח'‪ .‬בסמוך למושב נמ־‬ ‫צאים הישיבה התיכונית "תקוות יעקב"‬ ‫וכפר הנוער "מרחבים ‪ -‬נוה עמיאל"‪.‬‬ ‫בימים אלה החלה המועצה האזורית בה־‬ ‫קמתו של בית ספר יסודי חדש‪ ,‬המותאם‬

‫לאוכלוסייה הגדלה ולצרכיה‪ ,‬ובקרוב‬ ‫ייבנו במקום גם שני גני חובה חדשים‪.‬‬ ‫"הבנייה והפעילות הקהילתית מקדמות‬ ‫את המושב‪ ",‬אומרת יעל‪.‬‬ ‫בעוד שנה תסתיים הקדנציה של‬ ‫הוועד הנוכחי ביישוב‪ ,‬וארצי מבקש‬ ‫להודות לראש המועצה ולסגניתו על‬ ‫הסיוע בהעברת רשות החינוך ובבנייתו‬ ‫של בית הספר הממלכתי החדש‪ .‬הוא‬ ‫מוסיף כי למרות ההישגים הרבים שנ־‬ ‫רשמו עד כה‪ ,‬לוועד הבא תהיה עבודה‬ ‫רבה‪ :‬המשך גיבוש הקהילה המורחבת‪,‬‬ ‫פתרונות מגורים לצעירים שרוצים לח־‬ ‫זור‪ ,‬שיפור משמעותי בתשתיות הישנות‬ ‫ביישוב ובניית מוסדות חינוך חדשים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אנשים‬

‫טיסת ה"קולומביה"‬ ‫כפרויקט מדעי‬ ‫עמית טלר מקיבוץ "הסוללים" השתתף בפרויקט ‪ ,MEIDEX‬שחקר תופעות אטמוספריות המשפיעות על חיינו‬ ‫המודעה על הלוח באוניברסיטת תל אביב‬ ‫נראתה מעניינת‪ ,‬ועמית ֶטלֶר החליט להתקשר‬ ‫למספר שצוין בה‪" .‬הם חיפשו חוקר מתחום‬ ‫המדעים המדויקים‪ ,‬עם רקע בניסויים‪ ,‬למחקר‬ ‫שיבוצע על ידי האסטרונאוט הישראלי הרא־‬ ‫שון‪ .‬זו היתה שנת ‪ ,2000‬ואני חיפשתי נושא‬ ‫לעבודת דוקטורט אחרי שסיימתי תואר ראשון‬ ‫בפיזיקה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר שני‬ ‫באבטחת איכות ואמינות (הטכניון)‪ .‬התקש־‬ ‫רתי למספר שצוין בהודעה והתחלתי לעבוד‬ ‫עם פרופסור זאב לוין על המחקר‪ ,‬שאכן הפך‬ ‫לדוקטורט שלי‪".‬‬ ‫הרעיון לשגר אסטרונאוט ישראלי לחלל‬ ‫עלה בשנת ‪ ,1996‬בפגישה בין ראש ממשלת‬ ‫ישראל שמעון פרס לנשיא ארה"ב ביל קלינטון‪,‬‬ ‫והוצע ל־‪ ,NASA‬סוכנות החלל האמריקאית‪.‬‬ ‫אנשי הסוכנות השיבו שאפשר לממש את הר־‬ ‫עיון‪ ,‬אבל לשם כך דרושה משימה מדעית‬ ‫מוגדרת‪ .‬שני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב‬ ‫ פרופסור זאב לוין ופרופסור יהויכין יוסף‬‫ נענו לאתגר‪ .‬הם הציעו ניסוי שבו יתעד‬‫האסטרונאוט הישראלי מן החלל את תנועת‬ ‫האבק המדברי‪ :‬חלקיקי האבק הנעים בהמו־‬ ‫ניהם ממדבר סהרה צפונה ומזרחה‪ ,‬אל ישראל‬ ‫וסביבתה‪ .‬זו היתה המשימה המדעית העיקרית‬ ‫בפרויקט ‪ - MEIDEX‬החלק הישראלי במחקר‬ ‫הקשור בטיסת הקולומביה‪.‬‬ ‫"האבק שמגיע אלינו בסתיו ובאביב ממדבר‬ ‫סהרה משפיע על משתנים חשובים כגון כמות‬ ‫המשקעים וזיהום אוויר‪ .‬במחקר הזה גילינו‬ ‫בין השאר שריכוזי אבק נמוכים מגבירים את‬ ‫כמויות הגשם‪ ,‬אבל ריכוזים גבוהים מונעים‬ ‫ירידת גשם‪ .‬עם זאת‪ ,‬מגנון הפעולה הפיזיקלי‬ ‫בתהליך הזה לא ברור לגמרי‪ ,‬והמחקר בנושא‬ ‫עדיין נמשך‪ .‬הצילומים שביצע אילן רמון‬ ‫מהמעבורת היו אמורים לעזור לנו במיפוי‬ ‫מדויק של נדידת האבק‪".‬‬ ‫במקביל לטיסת הקולומביה כלל פרויקט‬ ‫‪ MEIDEX‬גם טיסות של מטוס "רגיל" בתוך‬ ‫האטמוספירה‪ .‬בטיסות האלה תועדו האבק‬ ‫וענני הגשם מקרוב ואפילו מבפנים‪ ,‬במטרה‬ ‫לשלב את הממצאים עם ממצאי הקולומביה‪.‬‬ ‫על ההיבט הזה בניסוי הופקד עמית‪" .‬שי־‬ ‫גור הקולומביה נדחה שוב ושוב‪ ,‬ולכן דחינו‬ ‫גם את המדידות של מטוס הניסויים‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר נערך השיגור בינואר ‪ ,2003‬וטיסות‬ ‫הניסוי נערכו במקביל לטיסת המעבורת‪ .‬זה‬ ‫היה עיתוי מצוין‪ ,‬כי ממש אז התרחשה סופת‬ ‫אבק מעל הים התיכון מול מצרים‪ ".‬למרבה‬ ‫הצער‪ ,‬התרסקות הקולומביה‪ ,‬שהיתה אסון‬ ‫נורא‪ ,‬גרמה גם לאובדן רוב הנתונים החשובים‬ ‫מהמעבורת‪ .‬עם זאת‪ ,‬מדידות המטוס שימשו‬ ‫כבסיס לדוקטורט‪ ,‬ולמרות הסיום הטראגי של‬ ‫טיסת המעבורת‪ ,‬המחקר זכה להכרה נרחבת‬ ‫בקהילה המדעית וזכה לציטוטים רבים בכנסים‬ ‫ובספרות‪".‬‬

‫‪20‬‬

‫לארה"ב ובחזרה‬

‫בתום הדוקטורט יצא עמית עם אשתו נטע‬ ‫לפוסט־דוקטורט במכון למחקר אטמוספרי‬ ‫בקולורדו‪" .‬השהות בארה"ב לימדה אותי לה־‬ ‫עריך את החינוך המדעי בישראל‪ .‬לא כולם‬ ‫יודעים את זה‪ ,‬אבל המדע הישראלי והמדענים‬ ‫הישראלים נמצאים במקום גבוה מאוד בעו־‬

‫לם‪ ,‬עם אימפקט עצום‪ .‬למשל‪ ,‬יש קרן מחקר‬ ‫אירופית שנקראת ‪ ,ERC‬והיא מקדמת מחקר‬ ‫מדעי באירופה‪ .‬המדענים הישראלים זוכים‬ ‫בקביעות במענקי הקרן היוקרתית‪ ,‬למרות‬ ‫שאנחנו מדינה קטנה‪ .‬אז למרות שתקציבי‬ ‫האקדמיה מצומצמים מאוד‪ ,‬הפעילות המדעית‬ ‫בישראל נרחבת ומרשימה‪ ,‬וחלק מהמחקר‬

‫פשוט נעשה מחוץ לאקדמיה ביוזמה של המ־‬ ‫גזר הפרטי או לצרכים בטחוניים‪ .‬זו מורשת‬ ‫שתחילתה בחזון של בן גוריון‪ ,‬שהבין שהכוח‬ ‫הפוטנציאלי שלנו טמון בפיתוח מדעי וטכנו־‬ ‫לוגי‪ ,‬וההצלחה שלה נובעת מכך שהמדענים‬ ‫הישראלים הם רב־תחומיים‪ ,‬ואינם מפחדים‬ ‫להתעסק בהרבה תחומים במקביל‪".‬‬ ‫נטע ועמית‪ ,‬שידעו מלכתחילה שהם יח־‬ ‫זרו לישראל‪ ,‬עברו בשלב מסוים לקפריסין‬ ‫ מה שהקל עליהם גם לבקר את ההורים‬‫כאן ‪ -‬ועמית התחיל לחפש עבודה בארץ‪.‬‬ ‫"לצערי‪ ,‬למרות שהממשלה הקודמת עשתה‬ ‫הרבה לשיפור מצבה של האקדמיה‪ ,‬לא מצאתי‬ ‫כאן משרה אקדמית שעניינה אותי‪ ,‬אז שיניתי‬ ‫כיוון ועברתי למחקר ופיתוח יישומי בחברה‬ ‫גדולה כאן בצפון‪ .‬וכך הגענו לקיבוץ הסוללים‬ ‫(ראו מסגרת)‪".‬‬

‫העמק השווה‬ ‫לקראת חזרתם לישראל החליטו עמית ונטע שלא יח־‬ ‫זרו לאזור המרכז‪ ,‬אלא יחפשו מקום כפרי ושקט בגליל‪.‬‬ ‫"פתחתי ‪ google earth‬ועברתי על כל היישובים שנמצאים ברדיוס‬ ‫סביר סביב ממקום העבודה החדש שלי‪ ",‬מספר עמית‪" ,‬וככה הגענו‬ ‫לקיבוץ 'הסוללים'‪ ,‬שבו אנחנו גרים עד היום‪ .‬בדיעבד ברור לנו‬ ‫שזאת היתה החלטה מצוינת ‪ -‬קיבלו אותנו כאן ממש יפה‪ .‬הילדה‬ ‫הקטנה שלנו הולכת לגן בקיבוץ‪ ,‬והבן הבכור לומד בבית הספר‬ ‫המצוין 'רעים' בשמשית‪ .‬לאחרונה נטע הקימה עסק משפחתי קטן‬ ‫לעוגות ומאפים בשם 'יערה'‪ ,‬ואני מקווה מאוד שנצליח גם בזה‪".‬‬ ‫בשבוע שבו צוין עשור לאסון הקולומביה נכנס עמית לכיתות‬ ‫ו' ב'רעים' ודיבר עם התלמידים על טיסת המעבורת ועל עבודת‬ ‫הדוקטורט שלו‪" .‬זה היה מעניין‪ ,‬והם שאלו 'שאלות של גדולים'‪,‬‬ ‫למשל למה בכלל צריך את הניסויים האלה‪ ,‬ולמה לא לערוך‬ ‫אותם באמצעות לווין במקום לסכן חיים‪ .‬אלה שאלות טובות‪,‬‬

‫כי משימות חלל הן באמת משימות מסוכנות מאוד‪ .‬מסוף שנות‬ ‫השבעים ועד היום שוגרו מכדור הארץ ־כ־‪ 150‬צוותי חלל במ�ע‬ ‫בורות‪ ,‬ושניים מהם לא חזרו ‪ -‬זאת אומרת שיש כאן סיכון גבוה‬ ‫מאוד‪ .‬הסברתי להם שהטיסות האלה מוסרות לנו המון מידע שאי‬ ‫אפשר להשיג בדרך אחרת‪.‬‬ ‫"מלבד נושא האבק המדברי היו לטיסת ה'קולומביה' יעדים‬ ‫מחקריים נוספים‪ ,‬למשל מדידת החזרי הקרינה מכדור הארץ‪,‬‬ ‫כיול אמצעי תצפית בלוויינים‪ ,‬וחקר ה'שדונים' (‪ ,)sprites‬שהם‬ ‫ברקים שמתפרקים כלפי מעלה במקום כלפי הקרקע‪ .‬הצילומים‬ ‫הראשונים של ה'שדונים' צולמו במצלמת הקולומביה‪ ,‬וסביב‬ ‫הניסוי ההוא התגבשה בארץ קבוצת מחקר שפועלת עד היום‪ .‬אלה‬ ‫נושאים חשובים מאוד‪ ,‬שיש להם משמעות רבה למשל בחיזוי מזג‬ ‫האוויר וירידת המשקעים‪ ,‬ובחקר המנגנונים הקשורים לשינויי‬ ‫האקלים שמשפיעים על חיינו במגוון תחומים‪".‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫מחלקת הרווחה והשרותים החברתיים‬

‫המרכזים‬ ‫הטיפוליים‬

‫ילדים נוער‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬זוג ומשפחה‬ ‫המרכז הטיפולי הוא חלק ממערך השירות‬ ‫של מחלקת הרווחה‪ ,‬ופועל כבר כעשרים שנה‪.‬‬ ‫השירות ניתן לתושבי המועצה במחיר מסובסד‪.‬‬ ‫צוות המרכז כולל מטפלים מנוסים‬ ‫בעלי התמחויות שונות‪.‬‬ ‫ילדים ונוער‬

‫טיפולים פרטניים וקבוצתיים לילדים ונוער‬ ‫בגילאי ‪ ,6-18‬בהתמודדות עם קשיים‬ ‫שונים הקשורים לחייהם‪ :‬דימוי עצמי‪,‬‬ ‫חרדות‪ ,‬תפקוד חברתי‪ ,‬בעיות התנהגות‪,‬‬ ‫משברים בגיל ההתבגרות וכו'‪.‬‬

‫פרט‬

‫טיפול וליווי תהליכי צמיחה אישית‪ ,‬הסתגלות‬ ‫לשינויים ולמעברים‪ ,‬התמודדות במצבי לחץ‬ ‫ומשבר כגון טראומות‪ ,‬מחלות‪ ,‬אובדן ופיטורים‪.‬‬

‫טיפול זוגי‬

‫טיפול בזוגות המתמודדים עם קשיים‪ ,‬וסיוע‬ ‫בשיפור מערכת היחסים‪.‬‬

‫משפחתי‬

‫טיפולים משפחתיים וקבוצתיים לשיפור יחסי‬ ‫הורים־ילדים ויחסי אחים‪ .‬שיפור היחסים‬ ‫הבין־אישיים‪ ,‬התקשורת‪ ,‬האווירה והתפקוד‬ ‫המשפחתי‪ ,‬התמודדות עם מצבי לחץ‪ ,‬משבר‬ ‫ופרידה‪.‬‬

‫אובדן‬

‫טיפולים פרטניים ומשפחתיים המסייעים‬ ‫בהתמודדות עם אובדן ושכול‪.‬‬

‫הגיל השלישי טיפולים פרטניים‪ ,‬משפחתיים וקבוצתיים‬ ‫המסייעים בהסתגלות לשינויים בחיים‪ .‬הטיפול‬ ‫ניתן בשיתוף פעולה עם הסב־יום‪.‬‬ ‫הקבוצות מופעלות בשיתוף השירות‬ ‫הפסיכולוגי־חינוכי במועצה‪.‬‬ ‫פרטים נוספים וטפסים בפורטל‬ ‫"המרכזים הטיפוליים"‬ ‫באתר המועצה ‪.www.eyz.org.il‬‬ ‫לפניות‪ :‬מזכירות מחלקת הרווחה‬ ‫במועצה האזורית עמק יזרעאל‬ ‫טל‪04-6520066/7 .‬‬ ‫או בפקס ישיר למחלקה ‪04-6520068‬‬ ‫בכל שאלה אפשר לפנות לנטע חי‪,‬‬ ‫עו"ס ‪ -‬המרכז לטיפול בפרט ובמשפחה‬ ‫‪neta@eyz.org.il‬‬ ‫ולדלית רויטר‪ ,‬המרכז לטיפול קבוצתי‬ ‫‪dalit@eyz.org.il‬‬

‫סודיות מובטחת‬ ‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫ללדת‬ ‫מרכז רפואי פוריה‬

‫במחלקה ראשונה!‬

‫באגף החדש לאם ולילוד במרכז הרפואי ע"ש ברוך פדה‪ ,‬פוריה‪ ,‬אנו‬ ‫מציעים את השילוב האולטימטיבי עבורך היולדת‪ ,‬צוות רפואי הכולל‬ ‫מומחים בעלי שם‪ ,‬בראשותו של פרופ' משה בן עמי‪ ,‬מיילדות ואחיות‬ ‫עם ידע רחב וניסיון מקצועי רב שנים‪.‬‬ ‫אנו נהיה שותף קשוב ומקצועי שיידע להתאים עבורך את הטיפול הנכון‬ ‫והמתאים ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬באגף החדש חדרי אשפוז ברמה מלונאית‬ ‫גבוהה (החדרים בודדים או זוגיים)‪ 8 ,‬חדרי לידה מרווחים המבטיחים‬ ‫לידה שלווה ופרטיות מירבית‪ ,‬ציוד חדשני ומשוכלל‪.‬‬

‫מחלקה ראשונה כבר אמרנו?‬ ‫סיור בחדר לידה‪ :‬סיורים בחדר לידה‪ ,‬מחלקת יולדות ומחלקת יילודים‬ ‫מתקיימים בימים שלישי ושישי‪ ,‬משך הסיור כשעה וחצי‪ .‬יש להירשם מראש‪.‬‬ ‫למידע נוסף ולתאום סיורים‪04-6652288 ,04-6652334 :‬‬ ‫קורס הכנה ללידה‪ :‬הקורס הינו ללא עלות ומועבר ע"י מיילדות מנוסות‬ ‫ומקצועיות‪ .‬ניתן להירשם לקורס אחה"צ או בימי שישי בבוקר‪.‬‬ ‫הזדרזו להירשם מספר המקומות מוגבל!‬ ‫‪04-6652920 ,04-6652919‬‬

‫מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה‪ ,‬פוריה‬ ‫חדרי לידה‪04-6652919 ,04-6652920 :‬‬ ‫מחלקת יולדות‪04-6652306 :‬‬ ‫פגיה‪04-6652327 :‬‬ ‫‪www.poria.health.gov.il‬‬

‫‪21‬‬

‫ספורט‬

‫מתגלגלות‬ ‫לשיקגו‬ ‫אופיר ושני מתמרת בדרך לאליפות העולם בגלגלי ענק‬

‫מנהריה‬ ‫ועד דימונה‬

‫במחלקת הנערות משחקות‬ ‫כיום כ־‪ 45‬בנות בכל הגילאים‪,‬‬ ‫רובן מיישובי העמק וחלקן‬ ‫ממקומות אחרים ‪ -‬נהריה‪ ,‬מע־‬ ‫נית‪ ,‬זכרון יעקב ואפילו דימו־‬ ‫נה‪ .‬המחלקה הוקמה במתכונתה‬ ‫הנוכחית ב־‪ ,2001‬וגרפה הישגים‬ ‫מרשימים מאוד‪ .‬עם השחקניות‬ ‫הבולטות ששיחקו בה נמנות‬ ‫נעמה שפיר (כיום לומדת בקולג'‬ ‫בארצות הברית)‪ ,‬שירה בן־ברק‬ ‫(סטודנטית לרפואה) ודורין גבאי‬ ‫(סגנית מ"פ בצה"ל)‪" .‬הבנות‬ ‫האלה זכו בשני גביעים ראשונים‬ ‫והניעו את מסורת ההצטיינות‪",‬‬ ‫אומר בראל‪" .‬חוץ מזה‪ ,‬הבנות‬ ‫שגדלו במחלקה שומרות על‬ ‫קשר ובאות למשחקים‪ ,‬והחי־‬ ‫בור הזה הוא מרכיב חשוב מאוד‬ ‫במוטיבציה הגבוהה של קבוצות‬ ‫הנוער הנוכחיות‪".‬‬

‫אופיר ענתי‬

‫ראשונים‬ ‫בליגה‬ ‫שני הופמן‬

‫הרבה יותר מתחביב‪ .‬שני‪ ,‬מושית ואופיר ‬

‫אופיר ענתי ושני הופמן מתמרת נבחרו‬ ‫לייצג את ישראל באליפות העולם בגלג־‬ ‫לי ענק‪ ,‬על סמך הישגיהן באליפות הארץ‬ ‫שנערכה בחודש מרץ‪ .‬אופיר (תלמידת י"א)‬ ‫ושני (ח') הן שתיים מתוך תשעה מתמודדים‬ ‫ישראלים שישתתפו בתחרות‪ ,‬שתיערך בקיץ‬ ‫בשיקגו‪.‬‬ ‫מושית שטרית‪ ,‬המאמנת שלהן‪ ,‬גם היא‬ ‫תושבת תמרת‪ .‬לדבריה‪" ,‬ענף גלגלי ענק‬ ‫הוא מקצוע מקסים‪ ,‬שלמדתי בילדותי בחיפה‪.‬‬ ‫הגלגל עשוי משני חישוקי ברזל עגולים‪,‬‬ ‫שמחוברים ביניהם ועליהם מותקנות שתי‬ ‫רגליות עץ שעליהן המתעמלת עומדת‪.‬‬ ‫כמו התעמלות קרקע‪ ,‬גם הענף הזה מצ־‬ ‫ריך כוח‪ ,‬גמישות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬שיווי משקל‪,‬‬ ‫זריזות וקואורדינציה‪ ,‬אבל דורש גם יכולת‬ ‫לסובב את הגלגל ולעשות תרגילים בזמן‬ ‫שאת בתוכו‪".‬‬ ‫"אנחנו משקיעות המון זמן ואנרגיה‬ ‫באימונים כדי להגיע לרמה הכי גבוהה שאנ־‬ ‫חנו מסוגלות‪ ",‬אומרת אופיר‪" .‬אני מתאמנת‬

‫שמונה שעות בשבוע‪ ,‬ולקראת תחרויות אני‬ ‫מוסיפה שעות‪ .‬יש כמובן גם קשיים‪ ,‬כמו‬ ‫הפציעות שהיו לי בשנה האחרונה‪ ,‬אבל‬ ‫הספורט הזה היה תמיד חלק בלתי נפרד‬ ‫מהשגרה שלי ‪ -‬הרבה יותר מתחביב‪ .‬מכיוון‬ ‫שזאת לא קבוצה גדולה‪ ,‬נוצרים קשרים‬ ‫מאוד קרובים גם בינינו לבין עצמנו וגם‬ ‫עם מושית והמאמנים‪".‬‬ ‫באליפות העולם בוחר כל מתחרה שישה‬ ‫או שמונה תרגילים קשים שיבצע בתחרות‪:‬‬ ‫"אחד התרגילים הקשים הוא עמידת ידיים על‬ ‫הגלגל‪ ",‬אומרת אופיר‪" ,‬ורק מעטים מבצעים‬ ‫אותו‪ .‬הביצוע חשוב מאוד בכל תרגיל‪ ,‬וכל‬ ‫טעות ‪ -‬כיפוף יד או רגל‪ ,‬נגיעה של מאמן‬ ‫בגלגל‪ ,‬או דיבור בין המאמן למתעמל ‪ -‬מו־‬ ‫רידה ניקוד‪".‬‬ ‫אופיר מספרת שהמשפחה תומכת מאוד‬ ‫בפעילותה ‪ -‬תמיכה כלכלית ובעיקר נפשית‬ ‫ וגם בבית הספר‪ ,‬ויצו נהלל‪ ,‬מגלים התחש־‬‫בות‪" ,‬כי יודעים שהאנרגיות שלי מושקעות‬ ‫בעיקר בגלגלים‪ ,‬בשעות שאחרי בית ספר‪".‬‬

‫‪22‬‬

‫צילומים‪ :‬מירי שטיינברג‬

‫אתגרים‬ ‫והצלחות‬

‫ענף "גלגלי ענק" נכנס לי־‬ ‫שראל בשנת ‪ ,1981‬ולמרות‬ ‫התרחבותו במהלך השנים‪,‬‬ ‫הוא עדיין אינו מוכר לרבים‪.‬‬ ‫"הבעיה היא שאין אגודה‪ ,‬ואין‬ ‫ספונסרים‪ ,‬וכל המימון נופל על‬ ‫כתפי ההורים‪ ",‬אומרת שטרית‪.‬‬ ‫"למרות הקשיים‪ ,‬כמה מהתלמי־‬ ‫דות שלי כבר הגיעו לאליפות‬ ‫העולם‪ .‬נעם הורנשטיין מנופית‬ ‫זכתה במקום הראשון‪ ,‬תמר גרוס‬ ‫מתמרת ‪ -‬במקום השני‪ ,‬ורק־‬ ‫פת צישינסקי מנופית ‪ -‬במקום‬ ‫השלישי‪".‬‬

‫קבוצת הכדורסל של עמק‬ ‫יזרעאל (בוגרים) נמצאת‬ ‫במקום הראשון בליגה א'‬ ‫צפון‪ ,‬לאחר ניצחון (‪)72-46‬‬ ‫על קבוצת תרשיחא‪ .‬בתום‬ ‫המשחק אמר מאמן הקבוצה‪,‬‬ ‫אור צבעוני‪ ,‬לרותם ברנ ־‬ ‫שטיין מאיגוד הכדורסל‪:‬‬ ‫"הגענו למשחק נגד קבו ־‬ ‫צה שניצחה אותנו בסיבוב‬ ‫הקודם‪ .‬ידענו שמצפה לנו‬ ‫משחק לא קל‪ ,‬אבל לשמחתי‪,‬‬ ‫מהשנייה הראשונה‪ ,‬החבר'ה‬ ‫טרפו את המגרש וגרמו למ־‬ ‫שחק להיות קל מההתחלה‪.‬‬ ‫הכי משמח מבחינתנו היה‬ ‫שבסוף המשחק קיבלנו את‬ ‫הבשורה שעלינו למקום‬ ‫הראשון בליגה א' צפון‪ .‬כולנו‬ ‫יודעים שבשלושת המשחקים‬ ‫הבאים אסור לנו ליפול‪ ,‬ומ־‬ ‫קווים מאוד שנמשיך לעשות‬ ‫עבודה טובה‪".‬‬

‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫שתי זכיות בגביע‬ ‫המדינה בכדורסל‬

‫בהפרש של שבוע בלבד זכו קבוצות הנערות והילדות של העמק בגביע המדינה בכדורסל‬

‫ צילומים‪ :‬עודד קרני‪ ,‬איגוד הכדורסל‬

‫בהפרש של שבוע זכו קבוצת הילדות‬ ‫(גילאי ז'־ח') וקבוצת נערות ב' (ט'־י') של‬ ‫העמק בגביע המדינה בכדורסל‪ .‬המאמן של‬ ‫שתי הקבוצות הוא גלעד ערמון‪ ,‬והמנהל‬ ‫המקצועי הוא לירן בראל‪.‬‬ ‫קבוצת הנערות (נערות ב') זכתה בגביע‬ ‫בעקבות ניצחון (‪57‬־‪ )72‬על מכבי ראשון‬ ‫לציון‪ .‬למשחק הגיעו מאות אוהדים מהעמק‪,‬‬ ‫ביניהם ראש המועצה אייל בצר‪ ,‬שאמר‪:‬‬ ‫"הבנות היו נחושות לאורך כל המשחק‪,‬‬ ‫והיה יפה לראות את שיתוף הפעולה ביניהן‪.‬‬ ‫זה הישג חשוב לכולנו‪".‬‬ ‫בקבוצה משחקות ‪ 14‬נערות בכיתות ח'־י'‪,‬‬ ‫רובן מיישובי העמק‪ .‬המאמן הוא גלעד ער־‬ ‫מון‪ ,‬ומדי שבוע מתקיימים שלושה אימונים‬ ‫ומשחק‪ ,‬כמו גם אימונים אישיים ואימוני‬ ‫אתלטיקה‪ .‬בראל מספר כי נערות העמק‬ ‫הגיעו למשחק הגביע כשהן מוכנות ברמה‬ ‫המנטלית והמקצועית‪ ,‬והפגינו דומיננטיות‬ ‫מהרגע הראשון‪.‬‬ ‫גם קבוצת הילדות שיחקה נגד הקבוצה‬ ‫מאי ‪ 2013‬אייר תשע"ג‬

‫המקבילה במכבי ראשון לציון‪ ,‬וניצחה אותה‬ ‫בתוצאה ‪61‬־‪ .69‬השחקנית דור סער נבחרה‬ ‫לשחקנית המצטיינת של הערב‪ ,‬וזכתה‬ ‫בגביע אישי בנוסף לגביע הקבוצתי‪.‬‬ ‫"הילדות שיחקו ברמה גבוהה מאוד‪ ,‬ורוב‬ ‫הזמן היה המשחק בשליטה שלנו‪ ",‬אמר‬ ‫בראל‪" .‬ראשון לציון אמנם השיגו יתרון‬ ‫ברבע השלישי‪ ,‬אבל בדקות האחרונות‬ ‫עלינו ליתרון שממנו הם לא התאוששו‪.‬‬ ‫זאת זכייה אישית שנייה תוך שבוע למאמן‬ ‫הקבוצה גלעד ערמון‪ ,‬והיא מצטרפת לשורת‬ ‫ההישגים שצברנו בשנים האחרונות‪ .‬חשוב‬ ‫לציין את התמיכה העצומה של המועצה‪,‬‬ ‫שמלווה אותנו גם באופן שוטף ‪ -‬ביצירת‬ ‫מעטפת ומענה מקצועי לבנות‪ ,‬במבדקים‬ ‫פיזיולוגיים ובהתארגנות לארועים‪".‬‬ ‫"הניצחון הגדול הוא בכמות האוהדים‬ ‫שהגיעו לשני המשחקים‪ ,‬התגייסות שמעי־‬ ‫דה על העניין הרב בכדורסל נשים בעמק‪",‬‬ ‫אמר ארז ביטמן‪ ,‬מנהל מחלקת הספורט‬ ‫במועצה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫מידעון התנדבות‬ ‫עמק יזרעאל ‪2013‬‬

‫מחלקת המתנדבים במועצה פועלת לחיזוק ערך ההתנדבות והטמעתו בקרב‬ ‫תושבי המועצה כביטוי לחוסן אישי יישובי וקהילתי‪ .‬המחלקה תומכת במגוון תכניות‬ ‫שמופעלות על ידי מתנדבים‪ ,‬המרחיבות ומעשירות את סל השירותים הניתן לתושבי העמק‬

‫הדרכת מחשבים למבוגרים‬ ‫מערך מתנדבים ביישובים‪ ,‬להקניית‬ ‫מיומנויות מחשב לוותיקי העמק בביתם‪.‬‬

‫עמותת ותיקי העמק‬

‫לפרטים‪ :‬ענת ירון‪6520702 ,‬‬ ‫‪anaty@eyz.org.il‬‬

‫העמותה פועלת לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת‬ ‫בעמק‪ ,‬יוזמת ומפתחת פעילויות פנאי ותרבות לוותיקי המועצה‪,‬‬ ‫תומכת בפעילות מועדוני הוותיקים ביישובים‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫ביקורי בית לוותיקים בודדים‬ ‫ביקורים אחת לשבוע בביתו של ותיק לשיחה ופעילות משותפת‪,‬‬ ‫במטרה להפיג את הבדידות וליצור קשר חברתי מחוץ למעגלי‬ ‫המשפחה והמטפלים‪ .‬הפרויקט מתקיים בשיתוף פעולה של‬ ‫ביטוח לאומי‪ ,‬מחלקת הרווחה ומחלקת המתנדבים במועצה‬ ‫ועמותת ותיקי העמק‪ .‬המתנדבים זוכים להכשרה ולהדרכה‬ ‫מקצועית מעשירה ומעצימה‪.‬‬

‫לפרטים‪ :‬תמי רז ‪054-4940565‬‬ ‫‪tamarveredr@gmail.com‬‬

‫המתמיד‬ ‫ארגון התנדבותי שחבריו מבצעים פעילות לילית אזורית‬ ‫לשמירת הביטחון השוטף ולמניעת גניבות חקלאיות ופשיעה‬ ‫פלילית ביישובי המועצה‪ .‬המתמיד הינה יחידה מיוחדת‬ ‫של המשמר האזרחי הפועלת במגזר הכפרי‪.‬‬ ‫היחידה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת הביטחון‬ ‫של המועצה וכפופה למשמר הגבול‪.‬‬

‫לפרטים‪ :‬רון רוזנר‪050-6273859 ,‬‬ ‫‪ron@eyz.org.il‬‬

‫עמותת "אתגרים" בנהלל‬ ‫ליווי טיולי אופניים של בעלי צרכים מיוחדים‪ .‬פעילות העמותה‬ ‫בנהלל נערכת בימי ג' אחר הצהריים ובימי ו' בבוקר‪.‬‬

‫לפניות בנושא התנדבות‪ :‬סיגל אהרון ‪6520733‬‬ ‫‪sigal@eyz.org.il‬‬

‫פרויקט "הורים ערים"‬ ‫סיירות הורים מסיירות בשעות הלילה המאוחרות באזורי הבילוי‬ ‫של בני הנוער ביישוב‪ .‬המתנדבים משוחחים עם בני הנוער‬ ‫ומסייעים להם בשעת הצורך‪.‬‬ ‫מטרת הפרויקט‪ :‬לקיחת אחריות של ההורים על יצירת סביבה‬ ‫בטוחה ומוגנת לבני הנוער ביישוב‪.‬‬ ‫שותפים לפרויקט‪ :‬יישובי המועצה‪ ,‬הרשות למלחמה בסמים‬ ‫ובאלכוהול ותכנית 'עיר ללא אלימות'‪.‬‬

‫לפרטים‪ :‬לילך כהני ‪lilachk@eyz.org.il‬‬

‫פעמונים‬ ‫ארגון המסייע למשפחות בניהול יעיל ואחראי של‬ ‫הכנסות והוצאות המשפחה‪ ,‬ומאפשר להן לצאת לדרך חדשה‬ ‫של ניהול אורח חיים מאוזן ועצמאי יותר מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫הארגון מקיים הכשרה למתנדבים‪.‬‬

‫לפרטים‪ :‬שמיר נקש – רכז פעמונים באזור העמקים‬ ‫‪paamonim.amakim@gmail.com‬‬

‫לפרטים‪ :‬ענאן מזהר ‪052-8437620 ,054-6262298‬‬ ‫‪Anan.mazhar@gmail.com‬‬

‫תושבים שמעוניינים להצטרף‬

‫אל מערך המתנדבים הגדול של מתנדבי המועצה‬ ‫מוזמנים להיכנס לדף מחלקת המתנדבים באתר המועצה‪.‬‬ ‫פרטים נוספים‪ :‬ענת ירון‪anaty@eyz.org.il ,6520702 :‬‬