צידה לדרך מגזין אגודת מורי הדרך מאי 2016 by אגודת מורי הדרך בישראל

‫אגודת מורי הדרך בישראל מאי ‪2016‬‬

‫צידה לדרך‬ ‫מגזין של אגודת מורי‬ ‫הדרך בישראל‬

‫עורך ראשי‪:‬‬ ‫אילן שחורי‬ ‫עורך ינאי עוזיאל‬ ‫עורך גרפי‪ :‬רם מנשה‬ ‫תרומת תמונות‪:‬‬ ‫אורית גררו‬ ‫‪www.gimelorit.com‬‬ ‫כותבים‪:‬‬ ‫ינאי עוזיאל‬ ‫להצטרפות לאגודה‬ ‫מועדון המטיילים‬

‫תוכן עניינים‪:‬‬ ‫ דברי היו"ר בני כפיר ‪3‬‬‫ דברי העורך ‪4‬‬‫ הכנס הבינלאומי השנתי לעיצוב בתי מלון של התאחדות‬‫המלונות‪ ,‬בשיתוף בית & ונוי‪5,‬‬ ‫ משחק עליה ‪ /Das Alijah Spiel‬גדי כפיר ‪8‬‬‫ הכנת מסלול‪ -‬שביל ישראל‪ -‬מקיבוץ שדות ים ועד רמת‬‫הנדיב‪ /‬ינאי עוזיאל‪36.‬‬ ‫ הקריה הנסתרת של תל אביב או סודו של הגן הנעלם ‪ /‬אילן‬‫שחורי ‪47‬‬ ‫ אריה בר ‪ -‬המחשות עזר להסברים לקראת יום העצמאות‬‫‪51‬‬ ‫הנכם מוזמנים לכתוב למגזין בכל נושא ‪ ,‬מאמרים‪ ,‬ומאמרי דעה‪,‬‬ ‫הכנות מסלול‪ ,‬תצלומים‪ ,‬ושתפו אותנו בחוויותיכם‪.‬‬ ‫‪magazineitga@gmail.com‬‬ ‫לפרסום במגזין‬ ‫ניתן לפנות למחלקת פרסום בכתובת‬ ‫‪magazineitga@gmail.com‬‬ ‫לכול המגזינים לחץ כאן‬ ‫נהנתם מהמגזין ? נשמח לשמוע את דעתכם בסקר קצר‬ ‫כל הזכויות שמורות )‪(c‬‬

‫המגזין פותח באדיבות פלטפורמה ‪google slides‬‬ ‫‪2‬‬

‫שלום חברים‪,‬‬ ‫ב‪ 14-‬ביולי תתקיימנה בחירות למוסדות אגודת מורי הדרך‪.‬‬ ‫למעלה מ‪ 1400-‬חברי אגודה יוכלו לממש את זכותם להחליט‬ ‫מי יעמוד בראשה במשך שלוש השנים הבאות ומה יהיה הרכב‬ ‫הגופים שיפקחו על ניהולה התקין לטובת עניינם מורי הדרך –‬ ‫מועצת האגודה וועדת הביקורת שלה‪.‬הבחירות הקודמות‬ ‫הביאו לחילופי ניהול באגודה‪ .‬ההנהלה החדשה נאבקה כדי‬ ‫לקדם את עניינם של כלל מורי הדרך‪ ,‬ובין השאר הביאה לחתימת הסכמי שכר מול לשכת מארגני‬ ‫תיירות נכנסת ומול התאחדות סוכני הנסיעות )תיירות פנים(‪ .‬לאחרונה הגשנו בקשה לשר הכלכלה‬ ‫לחתום על צו המרחיב אוטומטית את על ההסכמים הללו לכלל הגורמים במדינה העושים שימוש‬ ‫בשירותי מורי הדרך המוסמכים‪.‬‬ ‫האגודה חשובה לנו‪ .‬התאגדות של עובדים היא הדרך האחת והיחידה להביא לשינוי חיובי במעמדם‬ ‫של המתאגדים‪ ,‬ובמובן זה ציבור מורי הדרך אינו יוצא מן הכלל‪ .‬ההתאגדות סייעה לנו להשיג‬ ‫ביטוחים מקצועיים מוזלים‪ ,‬הסכמי עבודה משופרים והטבות ארגוניו שונות‪ .‬אבל בראש ובראשונה‬ ‫היא נועדה להוות מעצור מפני פגיעה אפשרית במעמדם של מורי הדרך במדינה‪ ,‬כמו גם אמצעי‬ ‫לקידום שיפור מצבם‪.‬‬ ‫וזו בדיוק הסיבה שחשוב לנו שתרתמו כדי להשפיע על המתרחש באגודה‪ .‬כי ככל שתשפיעו יותר‪,‬‬ ‫כך תהיה לנו אגודה חזקה יותר‪ :‬יותר חברים‪ ,‬יותר משתתפים‪ ,‬יותר מעורבות‪ ,‬יותר השפעה‪.‬‬ ‫אינספור רעיונות מצוינים יכולים לנבוע מחברים שמכירים היטב את המקצוע‪ ,‬מכאלה שיכולים‬ ‫לעתים להצביע על בעיות או להעלות רעיונות לפתרון‪.‬‬ ‫בשתי דרכים ניתן יהיה להצביע השנה‪ :‬בקלפי רגילה‪ ,‬שתוצב בנקודת הכינוס של האסיפה הכללית‬ ‫השנתית במושב ניר עציון שבחוף הכרמל; ובאמצעות מערך אינטרנטי שיועמד לרשות החברים‪ .‬כך‬ ‫יוכלו להצביע לא רק חברי האגודה שיגיעו פיסית לאסיפה הכללית בניר עציון‪ ,‬אלא גם כאלה‬ ‫המצויים בעבודה‪ ,‬יושבים בביתם או אף שוהים בחו"ל‪.‬‬ ‫חשוב לנו‪ ,‬כמובן‪ ,‬שחברים רבים ככל האפשר יממשו את זכות הצבעתם‪ .‬ואולם‪ ,‬באותה מידה בדיוק‬ ‫חשוב לנו שיגיעו חברים רבים ככל האפשר למפגש השנתי של האסיפה הכללית‪ .‬לא לעתים קרובות‬ ‫נפגשים מורי דרך רבים כל כך לדון בענייניהם המשותפים – וזוהי בהחלט הזדמנות טובה לכך‪.‬‬ ‫להתראות ב‪ 14-‬ביולי‪,‬‬ ‫בני כפיר‬ ‫יו"ר האגודה‬ ‫‪3‬‬

‫דברי העורך‬ ‫המגזין החודש מיועד בכתבתו המרכזית למחקר ייחודי שבוצע על ידי מר גדי כפיר‪ ,‬בוגר הטכניון‪,‬‬ ‫את גדי פגשתי בשביל ישראל בעת שהדרכתי את השביל‪ ,‬כמו שקורה תמיד עם קבוצה אנשים‬ ‫משוחחים ונפתחים בדרך וכל אחד מספר על הא ועל דא‪ .‬כך קרה עם גדי‪ ,‬גיליתי איש סקרן מרשים‬ ‫המתעניין בנופיה של א"י והולך שביל מושבע‪ .‬גדי סיפר לי על מחקרו ועל ספרו שעומד לצאת‬ ‫בהוצאת יד בן צבי והצעתי לו שיכתוב מאמר למגזין והוא נאות לחשוף את ציבור מורי הדרך‬ ‫לחוויית העלייה הלגלית מגרמניה בתחילת שנות השלושים ) ראו במאמר את ה‪.(C.V -‬‬ ‫על מנת לשכנע את הילדים וליצור בהם עניין טרם העלייה ובמהלך העלייה ‪ ,‬עניינו את הפעוטות‬ ‫ואת המבוגרים במשחקי עלייה כך יכלו אלה להיחשף למקום אליו הם יגיעו‪.‬‬ ‫הרי מובא לכם עבודה ייחודית בנושא זה‪.‬‬ ‫מגזין מורי הדרך תחת השם צידה לדרך הינו מגזין המספק לחבריו הצצה לנושאי עניין שונים ‪,‬‬ ‫הכותבים הינם כותבים המביאים את הידע והניסיון שלהם ואת רמת המחקר האקדמית‪ ,‬מאמרים‬ ‫אלה הינם סמן דרך ולבאות ומזמין את כל מי שבמרכולתו מחקר ומאמר הניתנים לפרסום‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬כל המעוניין לפרסם מוזמן ובלבד שלא פרסם בבמה אינטרנטית אחרת ובמידה וצרף תמונה‬ ‫עליו לשמור על זכויות יוצרים ולציין את מקור התמונה‪.‬‬ ‫תהנו מהקריאה‬ ‫ינאי עוזיאל‬

‫‪4‬‬

‫הכנס הבינלאומי השנתי לעיצוב בתי מלון של התאחדות המלונות‪,‬‬ ‫בשיתוף בית & ונוי‪ ,‬יפגיש מעצבים ואדריכלים בולטים מחו"ל עם‬ ‫קולגות מישראל וגורמי מפתח במלונאות הישראלית‬ ‫יגיעו לכנס‪ :‬מבכירי המעצבים בעולם‪ ,‬מעצב העל האיטלקי פיירו ליסוני‬ ‫האם יש גבול לדמיון‪ ,‬ליצירתיות ולתעוזה בתחום עיצוב בתי המלון? כמה עוד אפשר לחדש בתחום?‬ ‫האם ישנם סגנונות עיצוב חדשים? קונספטים מהחלל? צבעים וניגודים יוצאי דופן? ובכלל‪ ,‬עד כמה‬ ‫תחום העיצוב משפיע על רמות התפוסה של בית המלון ועל הצלחתו‪ ,‬ואפילו על רמת שביעות הרצון‬ ‫מהביקור בארץ? בשאלות אלה ואחרות יעסוק הכנס ה‪ 5-‬הבינלאומי לעיצוב בתי מלון של התאחדות‬ ‫המלונות בישראל‪ ,‬יחד עם קבוצת בית & ונוי‪ ,‬שיתקיים ביום ב' ) ‪ ,(16.5‬במרכז הקונגרסים 'אבניו'‪,‬‬ ‫שדה התעופה‪.‬‬

‫בכנס ישתתפו יזמים‪ ,‬מלונאים‪ ,‬אדריכלים ומעצבי פנים‪ ,‬בהם‪:‬‬ ‫מעצב העל האיטלקי פיירו ליסוני‪ ,‬מבכירי המעצבים בעולם‪ .‬עבודתו ידועה בתפיסת עיצוב‬ ‫מינימליסטית ובאסתטיקה 'טהורה'‪ ,‬ששמה דגש על איכויות חומרים‪ ,‬גימורים וביצוע‪ .‬פעילותו הענפה‬ ‫בתחום המלונאות הניבה בשנים האחרונות פרויקטים רבים חוצי‪-‬יבשות ומדינות‪ ,‬בהם‪ :‬תכנון מלונות‬ ‫היוקרה של אלפרד אקירוב בירושלים‪' :‬ממילא' ו'מצודת דוד' ומלון הקונסרבטוריום של אקירוב‬ ‫באמסטרדם‪ .‬ליסוני עיצב גם את‪ :‬מלון סטודיו 'אם' בסינגפור‪ ,‬מלון בלה ריבה‪ ,‬על גדות אגם גרדה‬ ‫שבאיטליה‪ ,‬סוויטות נשיאותיות במלון פייר בניו יורק‪ ,‬מלון טאג' מהאל במומביי‪ ,‬הודו‪ ,‬מלון גן‬ ‫מיטורצי בטוקיו ועוד‪.‬‬ ‫בזכות פועלו העשיר והישגיו זכה ליסוני בפרסים שונים‪ ,‬לרבות הכללתו ב'היכל התהילה של עיצוב‬ ‫הפנים' בניו יורק‪.‬‬

‫להרשמה ומידע נוסף על הכנס‬

‫‪5‬‬

‫אורח כבוד נוסף בכנס הוא‪ :‬המעצב הבריטי צ'רלס לאון‪ ,‬שהחל את דרכו המקצועית כמעצב‬ ‫במה בהצגות תיאטרון ובמופעי אופרה ובלט לאומיים של בריטניה‪ .‬בהמשך עבר לקולנוע‪ .‬כיום‬ ‫הוא מבלי חברת 'לאון בלאק'‪ ,‬המתמקדת בעיצוב לתעשיית האירוח ומגורי יוקרה ברחבי‬ ‫העולם‪ .‬לאון עיצב בין היתר את בתי המלון‪ :‬גרנד סנטרל פארק ואינטר קונטיננטאל באנגליה‪,‬‬ ‫‪ Majestral‬בביירות‪ ,‬ריג'ינסי פארק בניירובי ועוד‪ .‬לאון הוא חבר באגודה המלכותית הבריטית‬ ‫לאמנויות ובוועד המנהל של המכון הבריטי לעיצוב פנים‪.‬‬ ‫עוד אורח שמגיע לכנס מארה"ב הוא‪ :‬גיא הקש‪ ,‬מנהל תחום המסעדות והברים ברשת‪:‬‬ ‫'‪ .'Marriot‬הקש הוא בן למשפחת מלונאים‪ ,‬ובכנס יספר על התמודדות תעשיית המלונאות העולמית‪,‬‬ ‫ורשת מאריוט‪ ,‬עם דור ה‪ X -‬ודור ה‪ Y-‬בתחום המסעדות והברים‪.‬‬ ‫במסגרת כנס העיצוב יוענק אות מופת למלונאי דוד פתאל‪ ,‬על פועלו בתחום המלונאות‪ ,‬כמו כן‪,‬‬ ‫האדריכל אבנר ישר יציג את פרויקט כיכר אתרים והאדריכל גד הלפרין יציג קונספטים של חללי‬ ‫הסעדה במתחמים מלונאים‪ .‬בכנס ייערך גם פאנל בהנחיית‪ ,‬מיכאל חי‬ ‫בנושא‪ :‬היבטים שונים בפיתוח מלונות במרחב התל‪-‬אביבי‪ ,‬בהשתתפות‬ ‫עודד גבולי‪ -‬מהנדס עיריית ת"א‪-‬יפו‪,‬‬ ‫אדריכל אבנר ישר‪,‬‬ ‫האדריכל יואב מסר ואלפרד אקירוב‪.‬‬

‫במקביל לכנס‪ ,‬תתקיים במתחם תערוכה של מוצרים ושירותים לבתי מלון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יוצגו "חללים מלונאים"‪ -‬חללי קונספט‪ ,‬שעוצבו ע"י אדריכלים ומעצבים‪.‬‬

‫להרשמה ומידע נוסף על הכנס‬

‫‪6‬‬

‫נפתח בצומת בית קמה חניון בלעדי לאוטובוסים עם כניסה נפרדת‪,‬לפני‬ ‫הכניסה לתחנת הדלק של פז‪.‬‬ ‫בצמוד לחניון נפתח מרכז מסחרי חדש‪ ,‬שכולל שירותים ציבוריים‬ ‫מרכז קניות שיצטרף למרכז הקיים כלול‪:‬‬ ‫חניות אוכל ‪ -‬פיצה וגלידה‪,‬שווארמה‪,‬חנות ממתקים‪,‬‬ ‫חנות של מוצרי ים המלח ובהמשך יפתח פלאפל ומסעדה‪.‬‬ ‫לצפיה במפה של בגוגל‬

‫‪7‬‬

‫השתלמות גליל מערבי ‪16.5.16‬‬ ‫שלום חברים‬ ‫אגודת מורי הדרך בישראל‪ ,‬אגודת מורי הדרך בישראל בשיתוף "אוצרות הגליל " ומשווקת אתרי‬ ‫התיירות מירי יוסף מארגנים סיור השתלמות וחשיפה בגליל המערבי בתאריך ‪ 16.5.16‬בין‬ ‫השעות ‪07:00-19:00‬‬

‫עלות ההשתתפות בסיור ‪ 35‬ש"ח‬ ‫המעוניינים להירשם‪ ,‬נא מלאו פרטיכם במלואם‪ ,‬בקישור המצורף בלבד!‬ ‫)מי שלא מצליח לפתוח את הקישור‪ ,‬קובץ‪ ,‬או נמצא בדרכים‪ ,‬ניתן לשלוח את פרטי כרטיס‬ ‫האשראי במייל חוזר‪ .‬ללא קבלת הפרטים המלאים‪ ,‬הרישום לא יושלם(‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬מי שנרשם‪/‬ה לאירועים ‪/‬סיורים קודמים‪ ,‬לא הגיע‪/‬ה לסיור ולא ביטל‪/‬ה השתתפותו‪/‬תה‪,‬‬ ‫לא יוכל‪/‬תוכל להשתתף ביום זה‪.‬‬ ‫שימו לב‪ -‬החיוב יבוצע כשבוע לפני הסיור‪ .‬ניתן לבטל השתתפות בסיור עד ליום ‪,9.5.16‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬לא יינתן החזר כספי‪.‬‬ ‫תחנות איסוף‬ ‫‪ 06:45‬חנה וסע תל אביב‬ ‫‪ – 07:00‬יציאה‬ ‫‪ 07:10‬כפר שמריהו‬ ‫‪ 07:20‬נתניה )צפון(‬ ‫‪ 07:30‬צומת גבעת אולגה )בגשר(‬ ‫‪ 07:50‬יוקנעם‬ ‫‪ 8:00‬אלונים )הפסקת שירותים קצרה(‬ ‫‪8‬‬

‫הארוחות הן כשרות‬

‫להלן תוכנית ההשתלמות ‪:‬‬ ‫החוויה הבדואית – סלמה זיאד וזאדה סואעד מארחים באוהל בחצר ביתם בישוב הבדואי סלמה‪,‬‬ ‫ומעניקים הצצה לחיי הבדואים בצפון הארץ‪.‬‬ ‫זיאד איש צבא לשעבר וזאדה רעייתו המקסימה מקבלים את האורחים בשתייה קלה מתחת לעץ‬ ‫התות היפהפה שבחצר ביתם‪ ,‬זיאד פורש בפני האורחים את משנת המורשת הבדואית‪ ,‬מספר על‬ ‫אורח החיים הבדואי‪ ,‬הזיקה לטבע והמהפך שחל בשנים האחרונות בחברה הבדואית שהפכה ליותר‬ ‫ויותר "אשכנזית" כהגדרתו‪ ,‬כלומר פתוחה וליברלית‬

‫יקב שטרן – תובל עם כניסתכם ל'יקב שטרן' יבלטו לעיניכם שני דברים; האחד הוא קיר המכוסה‬ ‫תעודות‪ ,‬מדליות וגביעים מתחרויות יין בארץ ובעולם‪ ,‬והשני הוא ג'וני שטרן – האדם והיקב – על‬ ‫כל ‪ 200‬סנטימטריו )אל תתפסו אותנו במילה‪ .‬התרשמנו מזווית בעייתית(‪ .‬במהלך הביקור בממלכה‬ ‫שלו‪ ,‬יפרוש בפניכם ג'וני את ההיסטוריה הקצרה של היקב‪ ,‬תקבלו הסבר כמיטב התעניינותכם על‬ ‫תהליך הייצור – מהבציר‪ ,‬דרך הדודים הענקיים שבמקום וסוגי החביות שבחדרים המנוטרים‪ ,‬ועד‬ ‫טעימת הייננים המפורסמת‪.‬‬

‫להקת המחול הקיבוצית – געתון‬ ‫חוויה תרבותית מיוחדת במינה ! בואו להכיר את אחת הלהקות המובילות בארץ ובעולם כולו‪.‬‬ ‫הביקור בשיעורים וצפייה בחזרות הלהקה‪ ,‬מכניסים את המבקר לתוך עולם העבודה של הרקדן‬ ‫והלהקה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫במהלך הסיור פוגשים המשתתפים את סיפורה של הלהקה‪ .‬זוהי חוויה מוזיקאלית ותנועתית ובסיומו‬ ‫מפגש עם הרקדנים שישלים את חווית הביקור‪.‬‬

‫מסעדת סהרה – איילון מסעדת סהרה בישוב שומרה היא מסעדה ביתית המגישה מאכלים מרוקאים‬ ‫אותנטיים‪ .‬את שולחנות המסעדה מכסות מפות קטיפה אדומות‪ ,‬מוזיקה טובה במינון מדויק‪ ,‬הגשה‬ ‫בכלים מרוקאים ובטאג'ין‪ ,‬קשר בלתי אמצעי עם בעלי הבית וכמובן אוכל טעים וכשר‪.‬‬

‫יובל תלם ‪ ,‬חרש ברזל – מתת יובל מאמין שבכל אדם טמונים רגשות שקשה לנו להביע במילים‪,‬‬ ‫ועבורו העבודה עם הברזל היא דרך להתמודד עם תחושות‪ ,‬רעיונות ויצרים‪ ,‬ולהצליח‪ ,‬אחרי תהליך‬ ‫של מחשבה ותכנון‪ ,‬להביע את עצמי בחומר ודרכו‪ .‬את זה הוא מנסה להעביר למשתתפים‪.‬‬ ‫סדנת הדגמה וביקור בגלריית אומנות תעורר לשמע דפיקות הפטיש ולמראה הברזל הלוהט והגצים‪.‬‬

‫במהלך ההדגמה יובל מזמין מספר משתתפים לעלות לעמדת העבודה ולסייע לי ביצירת אלמנטים‬ ‫שונים כך שגם בסדנה הזו יש מקום למי שממש להוט לגעת לחוש ולעבוד‪ .‬נסיים בבית הקפה‬ ‫בקומת הגלריה…‬ ‫להרשמה לחץ כאן‬

‫‪10‬‬

‫הקסטל מתחדש ‪ 20‬במאי ‪2016‬‬ ‫הכשרת מדריכים להדרכה בגן הלאומי‬ ‫שלום חברים‬ ‫אגודת מורי הדרך‪ ,‬בשת"פ עם רשות הרבע והגנים – מזמינה אתכם ליום הכשרה שייערך בקסטל‬ ‫ביום שישי‪ 20 ,‬במאי ‪ 2016‬בין השעות ‪12:00 – 08:30‬‬ ‫למסיימים תינתן תעודה שמאשרת מעבר ההכשרה‪.‬‬

‫עלות ההרשמה‪ 25 :‬ש"ח‬ ‫ההגעה לקסטל – עצמאית‬

‫גן לאומי קסטל עבר בשנה האחרונה פיתוח משמעותי‪ ,‬שיסתיים באפריל ‪ ,2016‬במטרה להוסיף‬ ‫עניין וחוויה ערכית לכלל המבקרים ובעיקר לנוער ולצעירים )תלמידי תיכון‪ ,‬חיילים‪ ,‬נוער חו"ל(‪.‬‬ ‫העצמת ערכו של האתר באה לידי ביטוי במערך ביקור ייחודי‪ ,‬חווייתי‪ ,‬מלמד ומאתגר הדורש‬ ‫הערכות חדשה מצד מדריכי הטיולים‪ ) .‬הכרות עם מסלול הטיול החדש ותחנות הפעילות(‬

‫ביקור באתר יתאפשר בשני אופנים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪11‬‬

‫מסלול סביל – הדרכה לאורך הדרך בליווי שילוט וצפייה בשני סרטים חדשים‪.‬‬ ‫מסלול פעיל – מסלול הדרכה הכולל תחנות העוסקות בערכים הלקוחים מסיפורו של הקרב‬ ‫על הקסטל – נחישות‪ ,‬רעות‪ ,‬מנהיגות ואמינות‪ .‬תחנות אלו דורשות מהמשתתפים תכנון‪,‬‬ ‫חשיבה‪ ,‬שתוף פעולה ולמידה‪ ,‬ומהמדריך הנחייה מיוחדת ויכולת עיבוד התכנים תחנות אלו‬ ‫מתבצעות במתכונת של ‪) ODT‬פעילות אימון קבוצתי בדרך של למידה חווייתית‬ ‫התנסותית(‪.‬‬

‫לאור השינויים‪ ,‬הביקור באתר‪ ,‬השימוש במתקני הפעילות‪ ,‬לרבות הצפייה בסרטים מחייב תיאום‬ ‫ושריון מועד מראש!‬

‫לשם הדרכת קבוצה במסלול הסביל אין כל צורך בידע מוקדם על המסלול הפעיל )למעט הפעלת‬ ‫הסרטים( לעומתו‪ ,‬הדרכת המסלול הפעיל דורשת מהמדריך ידע תפעולי ותכני כמו גם התנסות‬ ‫בהפעלת התחנה ועמידה בזמן הקצוב המיועד לכל תחנה על מנת לאפשר למספר קבוצות לפעול‬ ‫במקביל‬

‫אנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו להכשרה בהדרכת רשות הטבע והגנים‪ ,‬על מנת שתוכלו להדריך‬ ‫עצמאית בקסטל ולהפיק את המיטב מהפעילות המוצעת בשטח‪.‬‬ ‫אין ספק שהתנסות המדריך בהדרכה בעצמו לרבות שימוש נכון בתחנות וניהול דיון ודגשים‪,‬‬ ‫תאפשר למדריך מקצועיות גבוהה יותר‪.‬‬

‫ההכשרה תמשך כשלוש שעות במסלול המלא‪ ,‬ותכלול הנחייה והתנסות בתחנות הפעילות‪ ,‬הכרת‬ ‫המסלול החדש ואנקדוטות מאחורי הקלעים‪.‬‬ ‫למסיימים תינתן תעודה שמאשרת מעבר ההכשרה‪.‬‬ ‫להרשמה לאירוע לחץ כאן‬

‫‪12‬‬

‫עידכונים למורי הדרך רשות הטבע והגנים‬ ‫בשביל הערכים – אתר לאומי קסטל‬ ‫האתר חידש את פניו ומשנה את פני ההדרכה‪ .‬הכניסה לקבוצות בימי חול הינה בתיאום ואישור‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫ההדרכה הפעילה מחייבת היכרות מוקדמת של מוביל הקבוצה עם התכנים ולוח הזמנים‪ .‬ניתן‬ ‫להצטרף להכשרות ללא תשלום במהלך מאי או לראות את הפעילות שמודרכת על ידי מדריכי רשות‬ ‫הטבע והגנים בשבתות של אפריל )וגם בחול המועד פסח( ומאי‪.‬‬ ‫ערכת הדרכה דיגיטלית תפורסם בימים הקרובים בדף הקסטל באתר האינטרנט של רשות הטבע‬ ‫והגנים‪.‬‬

‫פתיחה מאוחרת ‪ -‬גן לאומי אפולוניה ‪09-9550929‬‬ ‫גן לאומי אפולוניה התחדש בשביל מונגש למוגבלי הליכה‪ ,‬ומואר‪ .‬בחודשים מאי עד ספטמבר‬ ‫)כולל( ‪ -‬בימי שישי ושבת הגן הלאומי יהיה פתוח עד השעה ‪) 21:00‬כניסה אחרונה ‪ .(20:30‬בימי‬ ‫שישי נגן ינעים בנעימות בשעה ‪.19:00‬‬

‫משכימים קום ‪ -‬גן לאומי ירקון )מתחם אפק ‪ -‬אנטיפטריס( ‪03-9030760‬‬ ‫בימי שישי בחודש יוני מתחם אפק יפתח בשעה ‪ 6:00‬בבוקר וייתן זווית ראיה אחרת לחיים )אולי(‪.‬‬ ‫תה חם יחכה למבקרים המקדימים‪.‬‬

‫שישי שקיעה מול האגם ‪ -‬גן לאומי ירקון )מתחם אפק ‪ -‬אנטיפטריס( ‪03-9030760‬‬ ‫חודשים יולי ואוגוסט‪ .‬סדרת מופעי מוסיקה בשישי בערב מול האגם‪ .‬מתחם אפק פתוח כרגיל מ‪8:-‬‬ ‫‪ 00‬בבוקר ועד סיום המופע‪ .‬ניתן להגיע עם קבוצה‪ ,‬לסייר ולהצטרף למופעים‪ .‬רשימת המופעים‬ ‫תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובפייסבוק "גן לאומי ירקון"‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫עידכונים למורי הדרך רשות הטבע והגנים‬ ‫לילות קסומים בעיר הצפונית‪ :‬גן לאומי בית גוברין ‪08-6811020‬‬ ‫העיר הצפונית פותחת שעריה להרפתקה לילית‪ ,‬שכוללת גיחת עששיות קצרה‪ ,‬סיפורים ליליים‪,‬‬ ‫להטוטי אש‪ ,‬נגנים ועוד‪ .‬הפעילות מתקיימת במתחם העיר הצפונית בשעות ‪ .23:00 – 20:00‬ניתן‬ ‫להקדים ולערוך סיור מערות )פעמון‪ ,‬קולומבריום‪ ,‬צידוניות ועוד( עד השעה ‪ 20:00‬ואז להגיע‬ ‫לחגיגה בעיר הצפונית הסמוכה‪ .‬הפעילות ללא תוספת תשלום לדמי הכניסה )וחינם למנויי רשות‬ ‫הטבע והגנים(‪ .‬ימי חמישי‪ 21 ,‬ביולי‪ ,‬יום חמישי‪ 18 ,‬באוגוסט‪.‬‬ ‫ערכת הדרכה דיגיטלית נמצאת בדף בית גוברין באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים‪.‬‬

‫קיץ בגן לאומי תל אשקלון ‪08-6736444‬‬ ‫פתיחה מאוחרת ‪ -‬בחודשים יולי ואוגוסט גן לאומי תל אשקלון פתוח עד ‪) 22:00‬שעת כניסה‬ ‫אחרונה בשעה ‪ .(20:00‬ניתן לנצל את חוף הרחצה המוסדר ואת חניון הלילה במועדים בהם הם‬ ‫פועלים‪.‬‬

‫פעילות מיוחדת ‪ -‬ערב על האש‪ :‬להטוטי אש‪ ,‬סיפורי חיות לילה בהרצאת פקח רשות הטבע והגנים‪,‬‬ ‫סיורי עששיות קצרים‪ ,‬מוסיקה בבמה המרכזית‪ ,‬כוכבים ואווירה טובה‪ .‬הפעילות בין השעות ‪20:00‬‬ ‫ל‪ .23:00 -‬הדרכת יום יוצאת עבור המקדימים בשעה ‪ 19:00‬ו‪ .19:30 -‬חמישי‪ 18 ,‬ו‪25-‬‬ ‫באוגוסט‪.‬‬ ‫עדכונים נוספים על פעילויות באיזור המרכז – באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫שאלות או קבלה בידיעון חודשי בדואל ‪. e.mitrani@npa.org.il‬‬

‫‪14‬‬

‫משחק עליה ‪ /Das Alijah Spiel‬גדי כפיר‬ ‫‪www.gadikfir.com : gadi.kfir@gmail.com‬‬

‫על המחבר‬ ‫גדי כפיר בוגר הטכניון בחיפה‪ ,‬בעל תואר ראשון ושני בהנדסת תעשיה וניהול‪.‬‬ ‫חוקר את תרבות משחקי הקופסה בארץ עד קום המדינה‪ .‬מפרסם מחקרים בנושא‪.‬‬ ‫ספרו הראשון ‪" :‬סיפורים ופסלים" )‪, (2012‬‬ ‫מאמרים וכתבות בעיתונים הבאים‪" :‬הארץ"‪" ,‬גלריה של הארץ"‪ ,‬בלוג "הארץ"‪" ,‬הכשרתון"‪-‬‬ ‫עיתון מקוון של מכללת וינגייט‪" ,‬מגוונים" –עיתון רמת השרון‪ ,‬עט‪-‬מול יד בן צבי‪ ,‬אתר אינטרנט‪,‬‬ ‫שלושה סרטים פורסמו ביוטיוב ‪.‬‬ ‫לקראת הוצאת ספרו החדש "ציונות ומשחקי קופסה ‪ "1900-1948‬בהוצאת יד בן צבי‪.‬‬ ‫נענה למערכת וכתב מאמר על משחק שהיה נהוג בקרב עולי גרמניה בשנות ה‪.30-‬‬ ‫מבוא‬ ‫המשחק מציג את העלייה הליגאלית מברלין לארץ )מבלי לציין תאריך( ובארץ מעבר בין אתרי‬ ‫התיישבות שונים כדי לענות לצרכי ההתיישבות והקרן הקיימת‪ ,‬בסופו של דבר צריך העולה להגיע‬ ‫לעמק חפר‪ .‬בתקופת המנדט הבריטי בארץ הם רצו לשלוט בכמויות העולים‪ ,‬את זאת הם בצעו ע"י‬ ‫מתן רישיונות עליה‪ .‬כשכמויות העולים לא תאמו את שאיפות הישוב החלה עלייה בלתי לגאלית‪ .‬על‬ ‫רקע זה היו חיכוכים רבים בין הנהגת היישוב והשלטון הבריטי‪ .‬במהלך המשחק משתמשים‬ ‫המשחקים במושגי העלייה אשר היו מקובלים באותם ימים‪ ,‬כך מתוודע המשחק למושגים אלו והם‬ ‫הופכים להיות חלק משפתו השגורה‪ .‬המשחק נכתב בגרמנית ויש להניח שהמשחקים היו יהודים‬ ‫תושבי גרמניה שכמובן ידעו את שפת המקום‪ .‬חלק מהמושגים הם למעשה בעברית וכך הם‬ ‫מבוטאים אך כתובים בלשון הגרמנית‪ .‬כדי להעמיק בהבנת המשחק ומשמעויותיו אנו מציגים כאן‬ ‫מילון למושגים ופירושם‪ .‬המילון מסודר בסדר אלף‪-‬בית עולה‪ .‬המשחק נעשה ע"י הקרן הקיימת‬ ‫כחלק ממדיניותה "למכור " לציבור היהודי את ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫‪ .1‬מונחי עליה‬ ‫‪ 1.1‬ברלין ‪ W15‬רח' מיינקה ‪ BERLIN W15 Meinekestrasse -10‬זוהי הכתובת של‬ ‫משרדי הנציגויות השונות של העם היהודי בברלין‪ PALASTINA- AMT BERLIN.‬נקרא‬ ‫בעברית משרד ארצישראלי‪ ,‬זהו למעשה סניף של הסוכנות היהודית בברלין שעסק בנושא העלייה‬ ‫העלייה שמרכזה בירושלים‪.‬‬ ‫והיה כפוף למחלקת‬ ‫הסוכנות היהודית‪ -‬זהו הגוף הנבחר הבכיר ביותר בישוב‪ .‬ועידת היסוד שלו התקיימה בציריך‬ ‫בשנת ‪ .1929‬היא הייתה אחראית לארגון העלייה לארץ‪ ,‬קולטת את העולים‪ ,‬מסייעת להשתלבות‬ ‫חברתית וכלכלית‪ ,‬כולל התיישבות על הקרקע‪ ,‬מטפלת בילדים ונוער‪.‬‬ ‫גופים נוספים באותה כתובת‪ :‬הסתדרות החלוץ בגרמניה‪ ,‬משרדי הקק"ל‪ ,‬משרדי קרן היסוד‪.‬‬ ‫‪ 1.2‬גאולת קרקע‪ - Bodens" "Erlosung des-‬גאולה היא "פעולת פדיון של הדבר המכור‬ ‫והמשועבד"‪ ,‬בד"כ המדובר הוא בגאולת אדם משביו או משעבודו‪ .‬כאן הכוונה לגאולת האדמה או‬ ‫גאולת הקרקע או גאולת הארץ מידי מחזיקה‪ .‬יש פה פעולה של שחרור משבי או משעבוד כפוי‪ .‬אך‬ ‫אין כאן פעולה של לקיחה בכוח או בהשתלטות אלא תוך מתן תמורה למחזיק בה‪ .‬בגלל חשיבות‬ ‫גאולת הקרקע יש פה מעין העברת האנשה אל הקרקע‪.‬‬ ‫מתחילת הקמתה ועד אחרי מלחמת העולם הראשונה הייתה הקק"ל אחראית לפעילויות שונות כולל‬ ‫רכישת קרקעות ופעולות התיישבותיות ‪,‬עם הקמת קרן הייסוד‪ ,‬בשנת ‪ ,1921‬הועברו כל פעולות‬ ‫העלייה וההתיישבות אליה והקק"ל עסקה אך ורק ברכישת הקרקע‪.‬‬ ‫גם גורמים פרטיים עסקו ברכישת אדמות ויישובן כגון‪ :‬הברון רוטשילד‪ ,‬והברון הירש‪.‬‬ ‫‪ 1.3‬החלוץ‪ – Hechaluz -‬ארגון עולמי של צעירים יהודיים שהכשירו עצמם לעלות לא"י‬ ‫ולהתיישב בה‪ .‬הרעיון להקמת התנועה התפתח אצל דוד בן גוריון ויצחק בן צבי בהיותם בגלות‬ ‫בתורכיה לפי הוראת גירוש של השלטון התורכי‪ .‬הקבוצה הראשונה יצאה מאודסה‪ .‬ב ‪1921‬‬ ‫התקיימה ועידת היסוד של החלוץ‪.‬‬ ‫בדנציג בשנת ‪ 1926‬נתקיימה ועידה עולמית ובה נקבעו הנחות היסוד לפעילותה בהתאם לרעיונותיו‬ ‫של טרומפלדור‪ :‬עבודה עצמית‪ ,‬שפה ותרבות עבריים וחובת קשר התנועה להסתדרות העובדים‬ ‫הכללית בא"י‪ .‬הוקמו חוות וקיבוצי הכשרה בעיקר בפולין‪ ,‬כמוכן נפתחו סניפים בכל רחבי אירופה‪.‬‬ ‫בוורשה הוקם המרכז העולמי של התנועה‪ .‬ב ‪ 1939‬היו בחלוץ ברחבי העולם כמאה אלף חברים‪,‬‬ ‫עוד כ ‪ 15000‬בחלוץ הצעיר‪ .‬להכשרה יכול היה להצטרף כל יהודי‪ ,‬אחרי שלושה חדשי ניסיון‬ ‫נתקבל כחבר בארגון‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫משך ‪ 6‬חודשים קבל החבר הכנה נפשית והכרת הארגון בסניף של מקום מגוריו‪ .‬אחר כך לאחר‬ ‫החלטת מנהל הסניף התקבל להכשרה מיוחדת לא"י‪ ,‬גברים עברו הכשרה חקלאית או גננית‪ ,‬נשים‬ ‫הוכשרו בעיקר במשק בית וחצי שנה בחקלאות או גננות‪ .‬על כל מי שרצה לקבל הכשרה מקצועית‬ ‫היה‪ ,‬להישאר בגרמניה לתקופה אשר נקבעה לפי המקצוע‪ .‬התנועה קבלה מכה ניצחת במלה"ע‬ ‫השנייה כאשר הרבה מחבריה נתפסו והומתו‪ .‬השורדים נשלחו חזרה כדי לארגן תנועות בריחה‬ ‫וארגון עלייה לארץ ביחד עם המוסד לעליה ב'‪.‬‬ ‫‪ 1.4‬הכשרה‪ – Hachscharah -‬תנועת 'החלוץ' דאגה לכך שאנשיה‪' ,‬החלוצים'‪ ,‬בעודם בחו"ל‬ ‫יעברו הכשרה לקראת חייהם בא"י שאמורים היו להיות שונים לגמרי מאלו שבם גדלו‪.‬‬ ‫את ההכשרה קיימו במקומות שונים כגון‪ :‬חוות חקלאיות‪ ,‬משקי הכשרה של 'החלוץ'‪ ,‬במוסדות‬ ‫לימוד מלאכות‪ ,‬איכרים פרטיים‪ ,‬בתי חרושת וכו‪ .‬מכיוון שההכשרה הייתה רק חוליה בשרשרת‬ ‫העלייה לארץ הרי שהיא ותקציביה הושפעו מפעילויות שלפניה ואחריה‪.‬לכן הייתה תנודתיות‬ ‫דינמית בכל התהליך‪ .‬עם התדרדרות מצב היהודים בגרמניה נוצר מצב קשה בתנועת ה'חלוץ';‬ ‫לותיקי התנועה בשנתיים האחרונות היו קשיים לקבל סרטיפיקטים ולכן התעכבה עלייתם ‪,‬לעומת‬ ‫זאת התנועה הייתה מעוניינת בקליטת חדשים להכשרה‪.‬כך נוצרו מסגרות מיוחדות להכשרת נערים‬ ‫בגילאי ‪ 17-14‬שנפלטו ממסגרות החינוך‪ .‬נערים אלו יכלו לעלות במסגרת עליית הנוער ולא תפסו‬ ‫מקום של מבוגרים ומעט מהלחץ ירד מקבלת סרטיפיקטים‪ .‬בני הנוער עסקו בהכשרה חקלאית‬ ‫ובלימודי השלמה לבתי הספר‪ ,‬לימודי עברית ויהדות בסיסית‪ .‬פתרון נוסף לצמצום התור‬ ‫לסרטיפיקטים היה בהעברת חלק מההכשרות לקיומן בארץ 'כעולי סמואל '‪ .‬בברלין ערך המשרד‬ ‫הארצישראל תוכנית להכשרת אנשים אשר לא היה להם מושג בעבודות חקלאיות‪ .‬החלוצים‬ ‫הוכשרו לעבודה גופנית בתנאים קשים‪ .‬הרעיון היה שילוב של בעלי הון בחלוצים אשר יוכלו לעלות‬ ‫לארץ ולהיקלט בה מידית בחקלאות‪ .‬בגרמניה הייתה ההכשרה מדוקדקת ולכך נדרש זמן רב‪.‬‬ ‫‪ 1.5‬הוצאות הדרך‪ -‬למרות שהן אינן מוזכרות במשחק בגלל חשיבותן לתהליך העלייה בחרתי‬ ‫להקדיש להן מספר מילים‪ .‬כדי לעודד עליית מעטים‪ ,‬בתחילת שנות העשרים נשאה ההסתדרות‬ ‫הציונית בהוצאות הדרך‬ ‫‪17‬‬

‫אך עם גידול כמות העולים וירידת הכנסות של ההסתדרות ובפרט משנת ‪ 1932‬הוחלט שם‬ ‫שהעולים יישאו בהוצאות הדרך במלואן‪ .‬במשך הזמן גם הוצאות הקשורות בהכשרה שולמו ע"י‬ ‫החלוצים‪.‬‬ ‫‪ 1.6‬סרטיפיקטים )רישיונות עליה( ‪ – Zertifikat‬מקור השם הוא המילה האנגלית ‪Certificate‬‬ ‫שהוא רישיון עליה לא"י בתקופת המנדט הבריטי‪ .‬מטרת הבריטים בחלוקת רישיונות אלו הייתה‬ ‫לפקח על מספר היהודים שעלו לארץ‪ .‬לפני קבלת הסרטיפיקט מהמשרד הארצישראל בברלין‬ ‫המועמד חויב לעבור בחינה בעברית והיסטוריה של א"י‪ .‬בכל מקרה המועמד היה צריך לשהות שנה‬ ‫ומחצה לפחות בהכשרה חקלאית או שנתיים בהכשרה מקצועית‪ .‬הבריטים קבעו קריטריונים שונים‬ ‫לקבלת הרישיונות‪ ,‬אלו השתנו במשך הזמן‪ .‬בעקרון הם דרשו כי כמות העלייה תהייה בהתאם‬ ‫ליכולת הקליטה הכלכלית בארץ‪.‬הבריטים דרשו להתחשב במצב המשק באותם ימים ויכולתו‬ ‫להתרחב בהתאם לדרישות העלייה‪ .‬לזאת יש להוסיף כי ממשלת המנדט הקפידה לא להעמיס את‬ ‫צרכי פלסטינה על משלם המיסים הבריטי‪ ,‬כך שהיישוב היה צריך לגייס הון לכיסוי הוצאותיו‪.‬‬ ‫מראשית שנות העשרים על ההסתדרות הציונית ולאחר שנות ה ‪ , 30‬על הנהלת הסוכנות היהודית‪,‬‬ ‫היה להגיש אחת לחצי שנה בקשה למכסת עליה‪ .‬ממשלת המנדט קבעה את מספר הרישיונות‬ ‫שימסרו‪ .‬במשך הזמן התגברו דרישות הסרטיפיקאטים ומשלא התקבלו מספיק מהם החלה עלייה‬ ‫בלתי לגאלית שגרמה לחיכוכים רבים בין היישוב לבין השלטון הבריטי‪ .‬הסרטיפיקטים חולקו לפי‬ ‫החלטת ההסתדרות הציונית בהתאם לקריאת הדרישות מן המרכזים השונים‪.‬לשיא הגיעו ההגבלות‬ ‫החל ב‪ 1937‬כאשר הבריטים קבעו את סך כל העלייה )כולל בעלי ממון ובני משפחה( לכדי ‪12000‬‬ ‫לשנה‪.‬במשך מלחמת העולם ואחריה היו עימותים קשים בין היהודים לבריטים על רקע של דרישות‬ ‫העלייה‪ .‬אז נטבעה הדרישה "עליה חופשית"‪ .‬ככל שיד הבריטים הייתה קשה יותר בחלוקת‬ ‫סרטיפיקטים והלחץ על יהודי אירופה גדל מידי ארצות הכיבוש והחסות הגרמניות כך חיפשה‬ ‫ההנהלה הציונית דרכים להעלות יותר יהודים‪ .‬משנת ‪ 1933‬ניתנה העדפה בקבלת סרטיפיקאטים‬ ‫ליהודי גרמניה על פולניה דבר שגרם לחיכוכים והרגשות לא טובות אצל המועמדים לעלייה מפולין‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫למרות זאת בגלל בעיות כלכליות ואישיות היו מצבים של אי ניצול רישיונות‪ .‬ולעומת זאת היו‬ ‫שרצו לעלות ולא היו להם רישיונות‪ .‬בחלקם השתמשו העולים הפוטנציאליים ברישיונות כמעין‬ ‫תעודת ביטוח למקרה הצורך‪ .‬אפילו חודש לפני תחילת המלחמה לא היה ניצול הסרטיפיקטים‬ ‫מלא‪ .‬בשלב זה נוצר ניגוד אינטרסים מובהק בין ההנהלה הציונית לממשלת המנדט‪ .‬הראשונה‪,‬‬ ‫מתוך חשש לפתיחת מלחמה העדיפה למסור רישיונות לצעירים ומוכשרים שיוכלו לתרום לכלכלת‬ ‫הארץ ואילו הבריטים העדיפו להעלות זקנים ומוגבלים כדי שעליה זו תחשב כהומניטארית כלפי‬ ‫הערבים והעולם הרחב‪.‬‬ ‫אביא תאור שלמספר סרטיפיקטים מיוחדים שהונהגו משך הזמן והניסיון‪:‬‬ ‫סרטיפיקאט סמואל )רישיונות סמואל(‪ -‬הרברט סמואל‪ ,‬הנציב העליון‪ ,‬יזם רעיון חדש בזמנו‬ ‫להעלאת יהודים מעל למכסות הרגילות‪ .‬זאת ע"י מפעל שנקרא 'הכשרה בארץ'‪ ,‬שבא לסייע בפתרון‬ ‫הקשיים שנערמו על ההכשרה בגרמניה החל מ ‪ .1933‬העולים כונו 'עולי סמואל'‪ .‬עולים אלו נחשבו‬ ‫בתחילה כאילו הובאו להכשרה כתלמידים במימון 'המועצה למען יהודי גרמניה'‪ .‬לפעמים הבריטים‬ ‫לא הסכימו לכך ולכן בסופו של דבר גם אלו הופחתו ממכסת העליות המוכרת‪.‬‬ ‫סרטיפיקט לבן זוג מדומה‪ -‬היו מצבים בהם נשלח מהארץ שליח בעל דרכון פלסטינאי בתקופת‬ ‫המנדט‪ .‬סניפי המשרד הארץ ישראלי בערים השונות יצרו קשר בין מועמדות לעלייה לבין בעל‬ ‫הדרכון וע"י 'נישואים פיקטיביים' אפשרו לנשים לעלות לארץ ושם "התגרשו" בני הזוג‪ .‬אבי למשל‬ ‫שהיה יליד הארץ בעל דרכון פלסטינאי הביא כך עולה מפולין‪.‬‬ ‫סרטיפיקט של סטודנט‪ -‬כל מי שנרשם ללמד באוניברסיטה העברית או במוסד לימודים אחר כגון‬ ‫מקווה ישראל קבל סרטיפיקט שאפשר לו עלייה‪ .‬חלקם לא הגיעו ללמודים אך נשארו בישראל‪ .‬כך‬ ‫עלו כאלפיים עולים‪ ,‬לאוניברסיטה העברית‪ ,‬ביניהם מר יצחק יז'רניצקי אשר לימים נודע כראש‬ ‫ממשלת ישראל מר יצחק שמיר‪ .‬אלו שלא הגיעו ללמד נקראו סטודנטים מדומים‪ .‬עם גילוי שיטה זו‬ ‫ממשלת המנדט קיצצה במכסת הרישיונות‪ ,‬והאוניברסיטה חששה לכמות הסטודנטים שיגיעו לארץ‬ ‫ללימודים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫‪ 1.7‬ספר הזהב של הקק"ל‪ -Goldene Buch des KKL -‬זהו ספר של כבוד שבו רושמים אנשים‬ ‫או מוסדות כדי להעריך את פעילותם או תרומתם‪ .‬זה היה עוד אמצעי של הקק"ל להעלות תרומות‬ ‫לשם מימון פעילותה‪ .‬הרישום גרם לנרשם להיכלל במעגל של כבוד לאומי‪ ,‬כשהקק"ל נתפסת‬ ‫כמפעל לאומי לבניית א"י‪ ,‬ומאידך באופן מעשי הביא עוד הכנסות לקופה‪ .‬כשנולדתי רשם אותי סבי‬ ‫בספר הזהב‪.‬‬ ‫‪ 1.8‬קופסא כחולה‪KKL Buchse -‬‬ ‫קופסאות הצדקה הנהוגות אצל יהודים הן מנהג עתיק‪ ,‬כנראה‪ ,‬שגם חיים קלימן שהיה פקיד בבנק‬ ‫בגליציה הושפע מהן והציע להציב בכל בית יהודי קופסא לאיסוף תרומות עבור הקק"ל‪.‬‬ ‫מאז התפשטה הקופסא והייתה לשם דבר ונושאת הדגל של הקק"ל‪ .‬לפי הערכות עד לאחר מלה"ע‬ ‫‪ II‬הגיעה תפוצתן לכ ‪ 3‬מיליוני קופסאות‪.‬משך שנים רבות היו צורות שונות לקופסא בהתאם‬ ‫למקום ייצורן‪ .‬לאחר מעבר הלשכה המרכזית של קק"ל לירושלים )‪ (1921‬הוחל בפעילות למען‬ ‫ייצורה בא"י כקופסא אחידה‪ .‬נושא זה הפך לוויכוח שבמרכזו שאלת "תוצרת הארץ" ובאיזו מידה‬ ‫הקופסא היא כזו‪ .‬מרכיבי הוויכוח היו‪:‬מקום הייצור‪ ,‬עובדי הייצור וחמרי הקופסא‪ .‬הוויכוח התלהט‬ ‫כאשר איכות הקופסאות מתוצרת הארץ לא היה טוב‪ ,‬ולמרות זאת נשאלה שאלה האם יש לדבוק‬ ‫בתוצרת זו?‬ ‫פרנסי הקק"ל השתמשו בקופסא לשתי מטרות‪ :‬האחת מעשית ‪-‬איסוף הכספים והשנייה‪ ,‬מוסרית‬ ‫לאומית‪ -‬בהחדרת המעשה הלאומי של פעילות הקק"ל בגאולת הקרקע ויצירת בית לאומי בא"י‬ ‫לקהל הרחב‪.‬‬ ‫גם נושא איסוף הכספים היה שנוי במחלוקת אידיאולוגית‪ ,‬בשנות העשרים הראשונות נאספו‬ ‫התרומות ע"י מתנדבים‪ ,‬בשנות השלושים הועבר הנושא למתרימים בשכר‪ .‬ניתן לומר כי הקופסאות‬ ‫הביאו כששית מהכנסות הקק"ל‪ .‬באופן יחסי לשאר אמצעי אסוף הכספים כגון‪ :‬מפעלים לאומיים‪,‬‬ ‫תרומת עצים‪ ,‬בולים‪ ,‬עיזבונות וספר הזהב הייתה הקופסא הכחולה במקום ראשון‪.‬‬ ‫כדי להביא את תודעת הקק"ל למודעות הציבור הרחב נקטה הקק"ל במדיניות של הפיכתה לדת‬ ‫אזרחית‪ ,‬כלומר השתמשה בסמלים וטקסים כדי לקדש אותם ואלו נארגו אל תוך התרבות הדתית‬ ‫המוכרת‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫נוכל להדגים זאת בעזרת תורת הגלים בפיזיקה שבה אנו לוקחים גל ומעלים אותו על גל נושא כך‬ ‫ששני הגלים הופכים לגל אחד עם עצמה גדולה מאשר כל אחד בנפרד‪ .‬גם הקופסא הכחולה הייתה‬ ‫מאותם אמצעים שקודשו והוצגו לדוגמא במשולב עם נרות השבת‪ .‬התרומה היוותה חלק משגרת‬ ‫היום יום‪ ,‬כמו גם איסוף התרומות כטקס המעורר את הקשר לא"י‪.‬יש כרזות המדגישות את‬ ‫התרומות הקטנות‪ 5 ,‬פרוטות‪ ,‬או ‪ 1‬פני או ‪ 5‬פניג אשר נאספות והופכות לסכום גדול‪ .‬המשחק‬ ‫דומינו קק"ל מתאר את איסוף הסנטים האמריקאים בקופסאות כחולות לכדי מצעד שלהן שבסופו‬ ‫הן רוקדות עם שקים מלאים מטבעות יד ביד‪.‬‬ ‫‪ 1.9‬קק"ל‪ -KKL -‬קרן קיימת לישראל‪-‬שמה של הקק"ל נלקח מתוך פסוק במסכת פאה פרק א'‬ ‫משנה א' ‪' :‬אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה וה‪ -‬קרן קיימת לו לעולם הבא'‪ .‬משמעות‬ ‫פסוק זה היא כי האדם בחייו בעולם הזה מכין לעצמו את אשר יישאר לו לעולם הבא‪ ,‬כלומר חייו‬ ‫בעולם הבא הם הקרן‪ ,‬שהם העיקר‪ .‬בעולם הזה הוא נהנה מהריבית על אותה קרן שהיא קיימת‬ ‫ומתמידה לעולם הבא‪ .‬זו הייתה הקרן המרכזית של התנועה הציונית לגאולת אדמות בארץ ישראל‬ ‫ולהכשרתן להתיישבות‪ .‬נוסדה ב‪ 1901‬לפי רעיונו של פרופ' הרמן שפירא‪ ,‬עד תום מלחמת העולם‬ ‫הראשונה עסקה ברכישה והכשרת קרקע של כמיליון דונם ‪ .‬עד ‪ 1927‬קרן הקיימת רכשה כ‪20%‬‬ ‫מכלל האדמות שנרכשו‪.‬‬ ‫כדי להביא את תודעת הקק"ל לידיעת הציבור היא פעלה בשני מישורים‪ :‬הפורמאלי שהדגיש סמלים‬ ‫וסיסמאות ובמישור הבלתי פורמאלי בתוך בתי הספר הקימו פינות קק"ל‪ ,‬בתנועות הנוער‪ ,‬חגים‬ ‫וטקסים‪ ,‬כרזות ובולים וכו'‪ .‬ופעילות הסברתית בקרב יהודי התפוצות ‪ .‬עד ‪ 1922‬הייתה הנהלת‬ ‫הקק"ל בברלין לאחר מכן הועברה לבית המוסדות הלאומיים בירושלים‪ .‬חלק חשוב בתעמולת הקק"‬ ‫ל למען העלאת שמה ו"מכירת" רעיון ארץ ישראל וישובה היה השימוש בהפיכתה למעין "דת‬ ‫אזרחית" אשר משתמשת בסמלים וטקסים הידועים בציבור הרחב ועוברים מן הגזרה והבית הפרטי‪,‬‬ ‫אל בית הספר והבית הציבורי‪ .‬בכל מקום ואתר יצרו "פינות"‪ ,‬ומקומות שבהן ניתן למצוא פריטי‬ ‫קק"ל כגון‪ :‬קופסא כחולה‪ ,‬מפות א"י פוסטרים‪ ,‬בולים‪ ,‬שירים ושאר פריטי תרבות חומרית‬ ‫המסייעים לחיזוק הקשר הלאומי וכמובן התרומה כמושג נתינה של רוח וחומר‪ .‬דבריו של דוד בן‬ ‫גוריון מסכמים את פעילותה וחשיבותה של הקק"ל‪" :‬אין אנו חייבים לקבל על עצמנו גזרת‬ ‫הישימון של העבר‪ -‬כי יש לאל ידנו לנטוע השממה‪ ,‬להפרות החולות‪ ,‬לבקוע מעיינות‪ ,‬לדלות‬ ‫מקורות סמויים‪ ,‬לבנות ולהפרות עפר הארץ‪ ,‬לגאול מחצביה ואוצרותיה‪-‬לכל אלה ייקרא כיבוש‬ ‫השממה‪ -‬וזוהי התעודה הגדולה של הקרן הקיימת לישראל בימינו אלה"‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫‪ .2‬מונחים גיאוגרפיים‬ ‫‪ 2.1‬ברינדיזי‪ -‬עיר נמל איטלקית הנמצאת קרוב לקצה המגף האיטלקי‪ .‬שימשה בין היתר כנמל‬ ‫מעבר ויציאה לספינות מעפילים לארץ‪.‬‬ ‫‪ 2.2‬ברלין ‪ -‬שמשה כמרכז פעילות ציונית בשנת ‪ 1933‬הוכרזה כבירת גרמניה הנאצית‪..‬‬ ‫‪ 2.3‬טרייסט‪ -‬נמל אשר נמצא בקצהו הצפוני של הים האדריאטי‪ .‬זוהי נקודת גבול בין איטליה לבין‬ ‫יוגוסלביה מדינה שהוקמה על בסיס השינויים שחלו באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה‬ ‫והתקיימה עד ‪ 1941‬כשמדינות הציר כבשו אותה‪ .‬כאן היה משרד עליה סניף של המשרד‬ ‫הארצישראל‪ .‬הנמל שימש כמקום מעגן לספינות שהעלו עולים לארץ שהגיעו בדרכי יבשה או‬ ‫באוויר‪ .‬היו אלו אנשים בעלי סרטיפיקטים לעליה לארץ אשר נסעו בקווים סדירים של חברות‬ ‫ספנות שהיה להן מועדי יציאה והגעה קבועים‪ .‬עם פרוץ מלחמת איטליה –אתיופיה‪ ,‬ב ‪,1935‬‬ ‫והחשש של ההנהגה הציונית מפני אי יכולת השטה של עולים‪,‬הוקמה חברת ספנות יהודית ראשונה‬ ‫בשם 'החברה הארצישראלית לספנות'‪ .‬אונית משא ישנה הוסבה לנוסעים ונקראה 'תל אביב'‪.‬‬ ‫החברה התפרקה מחוסר נוסעים בגלל המרד הערבי ומינהל מנופח‪ .‬מטרייסט שטו לברינדיזי שם‬ ‫עגנו ביום חמישי אחה"צ ‪ ,‬אחר כך בלרנקה‪ ,‬קפריסין וביום א' אחה"צ הגיעו לחיפה ב ‪ .15:30‬בכל‬ ‫יום ששי שני בחודש הפליגו האוניות 'פלסטינה' של חברת 'ללויד טריאסטינו' ו 'תל אביב' ליפו‬ ‫הגיעו ביום שני ב‪ .0530‬חברה נוספת שהפליגה עם נוסעים בקו טרייסט חיפה הייתה 'ללויד‬ ‫יוגוסלביה'‪ .‬בחגים הראשיים הופעלו אניות גדולות של חברת 'אמריקן ליין' כגון‪ :‬רומאה‪ ,‬וולקניה‪,‬‬ ‫אקויטניה‪ ,‬רקס‪ .‬נמלים נוספים מהם נסעו לא"י ‪ :‬מרסיי‪ ,‬קונסטנצה‪ ,‬המבורג‪ ,‬גנואה‪ ,‬נפולי‪ .‬דרך‬ ‫נוספת להגיע לארץ בצורה יותר מהירה וגם יקרה הייתה לטוס לקפריסין ביום אחד ולמחרת לנחות‬ ‫בעזה ומשם ברכב להגיע לתל אביב‪.‬‬ ‫כל הספרות העוסקת בהעפלה מבוססת על העלייה הבלתי לגאלית‪ .‬מעט מאד עדויות יש על העלייה‬ ‫הליגאלית ‪.‬נזכיר כאן רק מספר נוסעים אשר בתיאורי העלייה שלהם נמצאת טרייסט‪ .‬מאיר‬ ‫רובננקו ‪ ,‬מרטין פטר )הוחלף ליגאל תומרקין( הגיע לטרייסט בטיסה מברלין‪.‬‬ ‫‪24‬‬

‫‪ 2.4‬נמל יפו‪ -‬יפו נחשבת כנקודה שבה החל המרד הערבי בשנת ‪ 1936‬ונמשך עד ‪ .1939‬המרד‬ ‫התפרס על פני כל הארץ‪ .‬מטרתו הייתה לפגוע ביהודים ובריטים כדי להביע את תסכול הערבים על‬ ‫התפתחות הישות הציונית בארץ‪ .‬בתקופה הבריטית היוותה יפו אזור מנהל מתוך ששה אחרים בכל‬ ‫הארץ‪ .‬בגלל קשיים בתפקוד הנמל שנגרמו ע"י הערבים הוחלט להקים נמל חילופי בת"א‪ .‬עד אז‬ ‫‪ 98‬אחוז מהעולים הגיעו לנמלי חיפה או יפו‪ .‬שם היו עולים נציגי לשכת העבודה של הסוכנות‬ ‫ומסדירים את כניסת העולים‪ ,‬הם גם תיווכו במקרה של בעיות עם הבריטים‪ .‬שיטה זו הקלה מאד על‬ ‫הבאים ומנעה מגעים בלתי נעימים עם המקומיים )"בקשישים" וכו (‪ .‬יפו הייתה קשורה במסילת‬ ‫רכבת לירושלים‪ .‬קרוב לנמל התמקם המשרד הארצישראלי‪ ,‬שהיווה מעין משרד קדומני של‬ ‫ההסתדרות הציונית‪ .‬הוקם ב ‪ 1908‬ומנהלו הראשון ד"ר ארתור רופין‪ .‬בגלל התנאים הגיאוגרפיים‬ ‫של הנמל הבריטים כמעט לא השקיעו בו‪ .‬לשם פריקת מטענים ונוסעים הספינה עגנה בלב ים‬ ‫וסירות קטנות היו מתקרבות‪ ,‬המטענים נזרקו ע"י סווארים ערבים מיד ליד‪.‬הפריקה הייתה מותנית‬ ‫במצב הים‬ ‫‪ 2.5‬נמל חיפה‪ -‬בשנים ‪ 1936-3‬נבנה נמל מודרני‪ ,‬עמוק מים‪ ,‬שהתאים לעגינת ספינות מלחמה כמו‬ ‫גם ספינות סוחר‪.‬הקמת הנמל הייתה מטרה בריטית אשר נועדה לביסוס השלטון בארץ‪ ,‬בעיקר‬ ‫מתוך שקול בטחוני‪ .‬לידו היה מסוף דלק מעיראק‪ .‬כמובן שגם הישות הציונית נהנתה מהנמל‪.‬‬ ‫חיפה הייתה מחוברת בפסי רכבת )צרה( לצמח ‪ ,‬ורחבה מחיפה לקנטרה‪ .‬מנהיגי היישוב וגם‬ ‫הבריטים נתנו לחיפה תקוות רבות לפתוח בגלל מיקומה והפעילות התעשייתית מסביבה‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫‪ 2.6‬הקדמה לדיון בעמקים‪ -‬הכיבוש המוסלמי של אזורנו במאה השביעית בידי הערבים שבאו מן‬ ‫המדבר לאזור מתקדם יחסית‪ ,‬גרמו לשינויים מרחיקי לכת שישפיעו על עתיד האזור למעשה עד‬ ‫ימינו‪ .‬הנכבשים היו ברמת התפתחות גבוהה מן הכובשים‪ .‬המוסלמים‪ ,‬שלא עסקו בחקלאות‪ ,‬הרסו‬ ‫את האזור הירוק שכבשו‪ .‬מאז כיבושם עברו בארץ כובשים שונים ומלחמות רבות‪ .‬החקלאות אשר‬ ‫דורשת תחזוק מתמיד והשקעות הוזנחה לגמרי המערכת קרסה‪ .‬סוף המאה ה ‪ 19‬הייתה הגרועה‬ ‫שבכל התקופות הביצות השתרעו על שטחים נרחבים‪ ,‬מחלות קשות גרמו למוות ובעצם רוב חלקי‬ ‫הארץ היו מדבר שממה‪ .‬במצב זה התחילה פעולת התנועה הציונית‪ ,‬כשנושאת הדגל בגאולת‬ ‫הקרקעות הייתה הקק"ל‪ .‬בסוף המאה ה ‪ 19‬תחילת ה ‪ 20‬התחילו בהקמת מספר ישובים קטן‬ ‫ופיתוחן האיטי‪ .‬אחרי מלחמת העולם הראשונה עברה ההתיישבות להיות אזורית ולא ספורדית וזאת‬ ‫כמובן לאחר רכישת הקרקע והכשרתה‪ .‬כך החלה ההתיישבות גם בעמק יזרעאל‪ ,‬עמק חפר ועמק‬ ‫זבולון בסוף שנות העשרים ותחילת השלושים‪.‬‬ ‫‪ 2.7‬עמק זבולון‪ -‬הקק"ל רכשה את אדמות העמק –כ ‪ 45‬אלף דונמים מידי שלוש חברות יהודיות‬ ‫שנקלעו למשבר כלכלי ב‪ .1925‬כל העמק היה ביצה אחת גדולה בלתי מנוקזת‪ .‬גאולת העמק שונה‬ ‫מעמקים אחרים שנקנו עד אז בכך שהיא משלבת אדמה חקלאית לגדולים עם אדמה המיועדת‬ ‫להקמת תעשיה ואזורים עירוניים למגורים‪ .‬זהו שינוי יסודי במדיניות הקק"ל ומכאן היא הופכת‬ ‫לרכוש קרקעות בעיר ובכפר‪ .‬השינוי נדרש עוד בשנת ‪ 1920‬בועידת לונדון אך באופן מעשי לא‬ ‫קיימו אותו‪ .‬ביצות העמק היו קשות ביותר לניקוז ‪ ,‬עבודה רבה נעשתה ע"י אנשים שעמדו בתוך‬ ‫המים עם כלי חפירה ויצרו תעלות בתוך סבך הירק והבוץ‪ .‬ניתן לציין כי רק ביצות החולה היו‬ ‫קשות יותר לניקוז‪ .‬לאחר הכשרת הקרקע החל יישוב העולים בחיפה ובעמק זבולון‪ .‬תנופה גדולה‬ ‫החלה בעליה החמישית עם עלותם של מהנדסים ומומחי תעשייה רבים‪ .‬בשנים ‪ 1935-1‬הושלש‬ ‫מספר תושבי חיפה‪ .‬אז נסתיימה הנחת צינור הנפט עיראק‪-‬חיפה‪ .‬הרבה תעשיות כימיה ותשתיות‬ ‫נבנו בשנים אלו‪ .‬בשנת ‪ 1936‬הוקם בעמק הישוב הראשון לאחר פרוץ המאורעות‪',‬כפר מכבי'‬ ‫כשנה לאחריו הצטרפה 'אושה'‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ 2.8‬עמק יזרעאל‪ -‬הרצל חלם על תחילת הציונות בעמק מתוך הנחה שיהיה שם פחות חיכוך עם‬ ‫ערבים‪ .‬בכל השטח העצום של כ ‪ 200‬אלף דונם גרו רק כ ‪ 700‬אריסים ובדווים נודדים‪ .‬הם עבדו‬ ‫חלקות קטנות מאד באמצעים פרימיטיביים‪ .‬רוב שטחי העמק היו מוצפים במים עומדים ללא ניקוז‬ ‫שגרמו לביצות ענק שגרמו לקדחת לכל האזור‪ .‬הניסיונות לגאולת הקרקע החלו ע"י חנקין כבר‬ ‫ב‪ 1901‬אך בסופו של דבר נקנו‪ ,‬רק כ ‪ 20‬שנה מאוחר יותר ע"י הקרן הקיימת‪ ,‬ממשפחת סורסוק‪.‬‬ ‫עמק יזרעאל הוא הראשון מבין חלקי הארץ אשר נרכשו לשם יישובם‪ ,‬רכישה ראשונה נחשבת‬ ‫אדמות פולה שעליהן נבנה קיבוץ מרחביה ב‪ .1910‬השלוב בין החזון הציוני והרצון של הבעלים‬ ‫הערבים לקבל את תמורתו הביאו לרכישות ענקיות עד כדי כך שבשנות העשרים הווה העמק כ‪80-‬‬ ‫‪ 70‬אחוז מכל הרכישות של המוסדות הציוניים בא"י‪ .‬העמק היווה מעין מעבדה ניסיונית לפעילות‬ ‫הציונית בשטח‪ .‬מלבד פיתוח חקלאי וטכנולוגיה חקלאית הרי שפותחו בו גם ניסיונות חברתיים כדי‬ ‫להתאים עצמם לתנאים הלא מוכרים כאן‪ .‬קיבוץ וקבוצה‪ ,‬מושב ומושבה‪ ,‬לעומת התיישבות פרטית‬ ‫עברו כאן את חבלי לידתם בתוך קשיי חיים קיצוניים‪ .‬העמק היווה את הקשר של ה‪N-‬‬ ‫ההתיישבותי במישור החוף ועמק הירדן עם הגליל‪ .‬אוכלוסיית העמק תרמה מניסיונה והיוותה מאגר‬ ‫התיישבותי לחלקים אחרים בארץ שקמו אחריו‪ .‬לכן החשיבות המרובה המיוחסת לעמק והשפעתו‬ ‫בקיום המפעל הציוני‪.‬‬ ‫‪ 2.9‬עמק חפר‪ -‬שטחו כ‪ 50‬אלף דונם‪ .‬למרות שהוא אותר לקנייה ע"י אוסישקין כבר ב‪ 1901‬הרי‬ ‫ב ‪ 1929‬ע"י הקק"ל‪ .‬קניית העמק מבעליו בכסף מלא לא שחררה את הקק"ל מלשלם‬ ‫נקנה‬ ‫פיצויים לתושבים‪ .‬בגלל סיבוכים משפטיים הועבר העמק באופן מעשי לידי הקק"ל רק ב ‪.1934‬‬ ‫כמו באזורים אחרים גם העמק לא היה מנוקז ולכן ביצות רבות באדמותיו‪ .‬חולות נודדים‪ ,‬הצפות‬ ‫ימיות וזרימת מים מתוקים מהרי שומרון והעיקר חוסר בתחזוקה רצופה גרמו להזנחה מוחלטת‪.‬‬ ‫לקראת תחילת ההתיישבות נוקזו האדמות ונתגלו שטחי אדמה היכולים לגדל גידולים חקלאיים‬ ‫ולהביא חיים ושפע לאזור‪.‬תושבים ממגוון עדות ושכבות שונות התיישבו באזור‪ ,‬גם אנשי העליות‬ ‫הרביעית והחמישית עברו להתגורר כאן‪ .‬העמק הפך להיות מעין גשר בין ההתיישבות היהודית‬ ‫בצפון לבין דרום הארץ‪ .‬כאשר ממזרח ישוב ערבי די צפוף‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪ .3‬ניתוח המשחק ותיאורו‬ ‫‪ 3.1‬הוראות המשחק‪ -‬להלן תרגום הוראות המשחק אשר נמצאות על גבי לוח המשחק‪.‬‬ ‫בתחילת המשחק יש לתרום ‪ 5‬פניג לקופסא‪ .‬המנצח הוא המגיע ראשון לעמק חפר‪.‬‬ ‫מידות המשחק כ ‪ 50‬ס"מ מרובעים‪.‬‬ ‫‪ 3‬היא נקודת ההתחלה כאן יש לעבור הכשרה חקלאית יסודית ע"י תנועת החלוץ לפני קבלת ה"‬ ‫סרטיפיקט"‪.‬‬ ‫‪ 8-9‬הסרטיפיקט אינו ניתן בקלות מכיוון שהמשחק לא עבד בצורה מספיק רצינית עבור הקק"ל‪.‬‬ ‫לכן הוא ימתין ‪ 2‬תורות‪.‬‬ ‫‪ 16‬ימתין במינכן תור אחד עד אשר חבריו יתכנסו מצפון גרמניה ומארץ הריין‪.‬‬ ‫לפי הציור את הדרך מברלין למינכן עוברים ברכבת‪.‬‬ ‫‪ 17‬יישאר עוד סבוב כדי לסייע ב"גאולת האדמה" ויחכה לחברים נוספים כדי שיטוסו ביחד לנמל‬ ‫טרייסט‪.‬‬ ‫‪ 24-25‬בטרייסט מחפש את המזוודה שלו שהוחלפה‪ ,‬לכן ימתין תור נוסף להגעת אוניה‪.‬‬ ‫‪ 34‬בגלל רמת ידיעת העברית אינו יכול להשתתף בעונג שבת‪.‬לכבוד שבת משלם לקופה ‪ 5‬פניג‪.‬‬ ‫‪ 39‬צילם בנמל בברינדיזי למרות אזהרת המשטרה‪ .‬עליו לשהות סבוב בכלא‪.‬‬ ‫‪ 59‬הנוסע רושם את הקברניט של הספינה בספר הזהב של הקק"ל‪ .‬משלם ‪ 5‬פניג לקופה‪.‬‬ ‫‪ 79‬מבקר בקפריסין ומבלה שם ‪ .‬לכן יישאר שם שני סיבובים‪.‬‬ ‫‪ 86‬ים סוער‪,‬בלתי אפשרי לנחות בנמל יפו‪ ,‬לכן מפליגים לנמל חיפה‪.‬‬ ‫‪ 90 -89‬אחרי הנחיתה ממשיכים לעמק זבולון שם בחריצות רבה עובדים עבודת ידיים‪.‬‬ ‫‪ 91-92‬שם נעשות עבודות חקלאיות שונות כהכשרה בעמק יזרעאל‪.‬‬ ‫‪ 93-94‬אכל פרות לא שטופים יחכה שני תורות בגלל כאבי בטן‪.‬‬ ‫‪ 100‬מהמשרד הראשי של קק"ל התקבלה הוראה לרוקן את הקופסאות הכחולות ברחובות‪.‬‬ ‫‪ 101-105‬מסיים בעמק חפר‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫‪ 3.2‬ניתוח המשחק במשחק יכולים להשתתף מספר שחקנים‪ .‬זהו משחק קוביות‪ ,‬ולכל משתתף יש‬ ‫קובייה בצבע אחר וקופסא כחולה של הקרן הקיימת‪.‬‬ ‫המשחק מתחיל ברחי מיינקה ‪ 10‬בברלין ומסתיים כאשר מגיע השחקן לעמק חפר‪ .‬תחילתו‬ ‫במשרדי הנציגות הציונית בגרמניה‪.‬עם תחילת המשחק תורם כל שחקן לקופתו ‪ 5‬פניג‪ .‬ברור כי‬ ‫בפעולה זו מכריז השחקן על נכונותו להשתתף בתרומה לקק"ל‪ ,‬תרומות מופיעות במקומות נוספים‬ ‫במשחק‪ .‬התרומה משרתת שתי מטרות‪ :‬מחד איסוף כספים ומאידך העברת מסר על פעילות הקק"ל‪.‬‬ ‫במשחק יש לשחקן המתנות מסיבות שונות אשר לקוחות מדרכו של נוסע בימים ההם לא"י‬ ‫ובמשחק הוא ממתין תור אחד או שניים‪.‬‬ ‫ יש לסיים את הכשרה ביסודיות‪.‬‬‫ לעבור בחינות לקראת קבלת הסרטיפיקט‪.‬‬‫ המתנה להכנת הסרטיפיקט‬‫ המתנה במינכן לחברים )כתוב בגרמנית( נוספים ממקומות שונים בגרמניה‪.‬‬‫אז תתארגן לטיסת המשך קבוצה מהחברים ‪.‬‬ ‫ אבדה מזוודה ויש להמתין עד למציאתה‪.‬‬‫ לסייע ב'גאולת האדמה'‪ ,‬כנראה שהוא מועסק בפעולות התרמה‪) .‬פתיחת קופות וחלוקתן (‬‫ תרומת ‪ 5‬פניג מהווה טקס קבוע של יום ששי עם הדלקת הנרות‪ .‬במשחק יש עונש על אי ידיעה‬‫מספקת‬ ‫של עברית ‪.‬לכן המשחק לא משתתף בקבלת שבת‪.‬‬ ‫ צלום בנמל נחשבת לפעולת ריגול ולכן מעוכב במעצר‪.‬‬‫ ביקור ובילוי בלרנקה‪ ,‬קפריסין‪.‬‬‫ אכילת פרות לא שטופים עבור עולי גרמניה היא אולי הסמל לזוהמה ‪,‬מחלות‪ ,‬זבובים ויתושים‬‫אשר היו כאן‪,‬‬ ‫ניגוד מוחלט למקום שעלו ממנו‪ .‬לכן המשחק ממתין עם כאבי בטן‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫דרושים מתנדבים‬

‫אגודת מורי הדרך שמחה לספר לכם על פיתוח מחדש של אתר לזכרם‬ ‫אנו נשמח לעזרתכם במגוון תחומים‪:‬‬ ‫איסוף מידע‪,‬כתיבת תכנים‪,‬הגהה‪,‬הזנת תכנים לאתר‬ ‫שמואל בר‪-‬אל‪,‬ועדת ההנצחה למורי דרך שהלכו לעולמם‬ ‫תודה לצביקה בוכמן על פעילותו בנושא ולמתנדבים שהצטרפו‬ ‫להצטרפות‪ ,‬להתנדבות‪ ,‬לפניות בנושא יש לפנות באמצעות הדואר האלקטרוני‬ ‫‪ itgamemorial@gmail.com‬או למלא טופס הרשמה בקישור זה‬

‫אגודת מורי הדרך תשמח לעזרתכם לקידום מועדון תרמיל‬ ‫המועדון שיסייע למטיילים למצוא את הטיול הבא שלהם‬ ‫אנו נשמח לעזרתכם בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫קידום ברשתות החברתיות‪,‬הגעה לקהלי מטיילים גדולים‬ ‫‪ 32‬כתיבת מסלולי טיולים להצטרפות להתנדבות למלא טופס הרשמה‬

‫‪ 3.3‬המסע לארץ ישראל‪ .‬נסיעה ברכבת מברלין למינכן בהתאם ללוח הזמנים הרגיל המפורסם‬ ‫בחוברת‬ ‫‪ .ALIJHA‬ממינכן במטוס לטרייסט‪ .‬קיימת כמובן אופציה כזו אשר מודגמת במשחק אך אני לא‬ ‫חושב שניצלו אותה רבים וכנראה רק העשירים שבהם‪ .‬יגאל תומרקין כך היגיע לטרייסט בדרך‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫הדרך המקובלת הייתה ברכבת‪ .‬מטרייסט שם היו קווי נסיעה רבים של חברות שונות במחירים‬ ‫שונים‪ ,‬ובתכיפות רבה‪ .‬הנסיעה נמשכה דרך ברינדיזי‪ ,‬תעלת קורינת והגיעה ללרנקה בקפריסין‪.‬‬ ‫שם ירדו לבילוי בעיר )על כך לא מצאתי כל עדויות כתובות(‪ .‬משם עוברת הספינה ליפו אך מאחר‬ ‫ויש סערה בים הנוסעים לא יורדים ומגעים לנמל חיפה שבו יורדים לחוף‪.‬ומועברים לעמק זבולון ‪,‬‬ ‫אח"כ לעמק יזרעאל והמסע מסתיים בעמק חפר‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬מסעו של היחיד‪ -‬לא רבים הם אלו אשר עדיין יכולים לספר את סיפור עלייתם הליגאלית‬ ‫לארץ‪ ,‬גם תיאורים ספרותיים כאלו מעטים‪ .‬מאחר ומסע לגאלי אין בו הירואיקה מיוחדת הוא איננו‬ ‫מוזכר תדיר‪.‬‬ ‫ניתן להאזין לתיאורו של מאיר אילת מכפר שמריהו‪ ,‬שעשה מסע דומה למשחק בהיותו בן שלוש‪.‬‬ ‫המשחק נמצא בקטלוג המשחקים של גדי כפיר תחת השם " ‪"DAS ALIJAH SPIEL‬בתיקים‬ ‫‪.DW_D0016/17‬‬ ‫שם משפחתו של מאיר היה ‪) ELASASSER‬אלזסר( ‪ ,‬ושמו הפרטי היה מקס‪ ,‬שם אביו רודולף‪,‬‬ ‫הם התגוררו בעיר ‪ KARLSRUHE‬בגרמניה‪ .‬אביו היה חבר בחלוץ גרמניה בין השנים ‪1923-.‬‬ ‫‪ .20‬בפברואר ‪ 36‬לקראת עלייתם הם פנו למשרד הראשי של הארצישראל בברלין שם טפלו‬ ‫בסידורי עלייתם וקבלת סרטיפיקט‪ .‬קושי גדול מלווה במתח עצום היה בגלל חוסר הודאות באם‬ ‫יקבלו סרטיפיקט‪ .‬האב עבד בקרן היסוד כמתרים‪ ,‬ולכן בסופו של דבר בתאריך ‪21.8.36‬‬ ‫)כשלושה שבועות לפני הנסיעה( הם קבלו הודעה כי יש עבורם "סרטיפיקט סמואל" )נספח ‪.(3‬‬ ‫לקראת עלייתם קבל רודולף שחרור משרות בוארמאכט והוא אז כבן שלושים ושלוש‪ .‬הסוכנות‬ ‫היהודית הודיעה להם כי עליהם לשלם "מעשר עליה" בסך ‪ RM 15‬לכל עולה‪ ,‬האב כתב להם כי‬ ‫מחוסר כספים ורכוש הוא שולח להם רק ‪, RM 20‬לו ולאשתו‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫הם נאלצו לעזוב את ביתם בקרלסרוה כשבועיים לפני הנסיעה ובאופן זמני לשנות כתובתם ליער‬ ‫השחור‪ .‬ביולי ‪ 1936‬קבלו הצעת מחיר מאד מפורטת לכל הוצאות הנסיעה‪ ,‬לאפשרויות עליה שונות‬ ‫דרך קונסטצה‪ ,‬מרסיי או המבורג‪ .‬כמו כן כללה ההצעה הפלגה באוניות שונות ובמחירים שונים‪.‬‬ ‫)נספח ‪ (4‬בתאריך ‪ 12.8.36‬שלח‪ ,‬נפתלי אונגר )מקיבוץ גבעת ברנר( שליח בתנועת החלוץ ברלין‬ ‫הצעת מחיר לאלטרנטיבות שונות ולבטוח חפצים אישיים במשלוח‪ .‬בעודם בגרמניה קיבלו הצעות‬ ‫מפורטות ביותר על אפשרות הדיור בארץ כולל קנית מגרש לבניה ‪ ,‬ובנית בית בכפר שמריהו‪ .‬כל‬ ‫התכתובת הנ"ל התנהלה בגרמנית‪ .‬יש לציין שעד שנות החמישים הראשונות ההתכתבות הרשמית‬ ‫בישובי היקים‪ ,‬כולל כפר שמריהו‪ ,‬הייתה בגרמנית‪.‬‬ ‫‪ 3.5‬הקק"ל במשחק כאן אסכם את השתקפות פעילוית הקק"ל במשחק ומשמעותן‪.‬‬ ‫המשחק הוכן בשנות השלושים הראשונות בהוצאת מרכז הקרן הקיימת בברלין‪ ,‬מעצב המשחק‬ ‫הוטה וליש שעשה אותו בתל אביב‪.‬הודפס בבית הדפוס של זיגפריד שולם בברלין‪ .‬המשחק נעשה‬ ‫לאחר שהוקמה קרן היסוד )‪ ( 1921‬והוגדרו בצורה ברורה תפקודה לעומת הקק"ל‪ .‬למרות שחלק‬ ‫גדול מהמשחק הוא המסע לא"י שבו אין הקק"ל מטפלת וחלקו השני בא"י ושם מגיעים החלוצים‬ ‫לפעילויות התיישבותיות שגם בהן איננה מטפלת‪ .‬בפינת המשחק השמאלית כתוב כי הקק"ל רוכשת‬ ‫האדמות לשימוש העם היהודי בלבד ואין לפרטיים זכות לקנותן‪ .‬במשך המשחק נתרמות ‪ 3‬תרומות‬ ‫כל אחת בת ‪ 5‬פניג אשר מחנכת את המשחקים כי מעט כסף אשר נאסף מרבים הופך להיות משאב‬ ‫לאומי‪ .‬במשחק משתמשים באסוף תרומה דרך רשום בספר הזהב‪.‬‬ ‫להלן תכונות ומסקנות העולות מתוך המשחק‪:‬‬ ‫חשיבות גדולה להצלחה היא הכנה רצינית ומדוקדקת‪.‬‬ ‫‬‫עבודה מוקפדת ויסודית‪.‬‬ ‫‬‫חברות עמוקה עם המשתתפים האחרים במאמץ הלאומי‪.‬‬ ‫‬‫גאולת האדמה כערך יסודי בבניית הלאום‪.‬‬ ‫‬‫חריצות ומסירות לעבודת הידיים כערך שיש להנחילו‪.‬‬ ‫‬‫פתוח חקלאות ברמה כדי להעביר את העם מסוחרים לעובדים‪.‬‬ ‫‬‫ניקיון‪ ,‬סדר ושמירה על תרבות סביבתית‪.‬‬ ‫‬‫לסדר המעבר בין העמקים והפעילות המתבצעת שם יש חשיבות ‪.‬‬ ‫ראשית מגיעים לעמק זבולון שהוא הקרוב ביותר לנמל חיפה לשם מגיעים הנוסעים‪ .‬זהו עמק קשה‬ ‫ביותר לניקוז ומושקעים בו מאמצים אדירים‪ .‬הוא הראשון שבו רוכשת הקק"ל גם אדמות למטרות‬ ‫עירוניות ‪ :‬מגורים ותעשיה‪.‬‬ ‫‪34‬‬

‫חיפה נראית כפוטנציאל גדול מאד להתפתחות א"י בכוון של תעשיות בסיסיות ופתוח נמל גדול‪.‬‬ ‫עמק יזרעאל השני להגעת השחקנים אליו מכיוון שהוא הראשון שנקנה ע"י הקק"ל וגם היה הראשון‬ ‫להתיישבות‪ ,‬השחקן שלנו המגיע בשנות השלושים מוצא בו כבר יישובים מספר‪ ,‬אחד מהם המייצג‬ ‫את הקשיים הוא בית אלפא‪ .‬בעמק נעשו ניסיונות ראשוניים לסוגי חברות חדשות‪ .‬בעמק חפר‬ ‫התחילה ההתיישבות רק באמצע שנות השלושים‪ -‬שהן גם שנות הוצאת המשחק‪ .‬שם נדרש באותם‬ ‫ימים המאמץ הגדול ליישובו ולכן מגיע המשחק כעזר לישוב העמק‪.‬‬ ‫בעמק חפר עברו להתגורר אנשים מעדות שונות כשילוב ראשון בין עדתי ומיוחד‪.‬‬ ‫על גבי לוח המשחק מצוינת ירושלים אך במשחק היא איננה נכללת‪ .‬זאת מכיוון יש להניח כי‬ ‫בירושלים אין לקק"ל פעילות פרט למשרדי הנהלת הארגון ‪.‬‬ ‫‪ 3.6‬וליש הוטה ‪) - Wallisch‬ראה נספח ‪ (2‬מעצב המשחק אשר עצב בין היתר פרסומים‪ ,‬מטבעות‬ ‫שטרות כסף‪ ,‬בולים‪ ,‬שלטי חוצות ולו זכויות רבות בתחום זה‪ .‬המשחק משתלב במערך הפרסום‬ ‫והתעמולה שקיימה הקק"ל כדי להביא את מעשיה למודעות היהודים בארץ ובחו"ל‪ .‬שם בנו ממשיך‬ ‫דרכו בתחום הפרסום הוא ערי וליש‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיכום‬ ‫זהו משחק קופסא עם קובייה שאין בו עניין משחקי מיוחד‪ .‬אך הוא מייצג נושא מרכזי בחיי היישוב‬ ‫של שנות העשרים והשלושים‪ -‬העלייה הליגאלית לא"י‪.‬‬ ‫*מוזכרים בו מושגים אשר נטבעו בשנים אלו ובאו לענות על השיח הציבורי בתחום זה‪.‬‬ ‫*שימת דגש מיוחדת על העלאת המושגים והבאתם לידי שימוש בציבור היהודי בארץ ובגרמניה‬ ‫בעיקר‪ .‬במשחק מופיעים מושגים בעברית אשר כתובים באותיות לטיניות‪.‬‬ ‫גם כל המושגים בהתכתבות עם המשרדים הציוניים הם בגרמנית‪.‬‬ ‫*זהו חלק מן המגמה הציונית להפיכתה לדת אזרחית ובפרט את הקק"ל‪.‬‬ ‫*המשחק משמש כהכנה פסיכולוגית לעולה ולתקלות אשר הוא עשוי להיתקל בהן במסעו לא"י‪.‬‬ ‫*ראויה לציון מיוחד פעילות היקים כדי להכין את העולים בצורה כל כך מדוקדקת‬ ‫*ברצוני לציין במיוחד את הספר ‪ ALIJAH‬שהעתק יחיד ומיוחד קבלתי מעירית וייזר מנהלת בית‬ ‫הראשונים בכפר שמריהו וממנו יכולתי ללמד רבות כדי לכתב מאמר זה ועל כך תודתי‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫ביבליוגראפיה‬ ‫אורן‪ -‬נורדהיים מיכל‪ ,‬דונם ועוד דונם‪:‬רכישות הקרקע בעמק יזרעאל לאחר מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ ,‬עמק יזרעאל‪ , 1967-1900 ,‬עידן ‪ ,17‬הוצאת יד בן צבי ‪ ,‬ירושלים‬ ‫ארז יהודה )עורך( ‪ ,‬ספר העלייה השלישית‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב‬ ‫ביין אלכס ‪ ,‬תולדות ההתיישבות הציונית‪,‬הוצאת מסדה‪ ,‬רמת גן‪,1976 ,‬‬ ‫בנייהו ח )עורך(‪ ,‬סיפור תחייתה של האדמה‪ ,‬הוצאת מועצת המורים למען הקק"ל‪,‬‬ ‫ירושלים ‪1977‬‬ ‫בר –גל יורם‪,‬סוכנת תעמולה ארץ ישראלית‪ :‬קרן הקיימת לישראל ‪,1947-1924‬‬ ‫ירושלים תשנ"ט‬ ‫גלבר יואב‪ ,‬מולדת חדשה‪ : ,‬עליית יהודי מרכז אירופה וקלטתם ‪ ,‬יד בן צבי ירושלים ‪1990‬‬ ‫וולצקי אברהם )עורך(‪ ,‬מאה סיפורי עלייה‪ ,‬משרד הבטחון ההוצאה לאור‪ ,‬תל אביב ‪1987,‬‬ ‫חלמיש אביבה ‪ ,‬במירוץ כפול נגד בזמן‪ :‬מדיניות העלייה הציונית בשנות השלושים‪,‬‬ ‫הוצאת יד בן צבי ‪ ,‬ירושלים‪2006 ,‬‬ ‫כנעני יעקב‪' ,‬אוצר הלשון העברית' כרך ב' עמ' ‪ 390‬הוצאת מסדה ירושלים‪-‬ת"א ‪ ,‬תשכ"ב‬ ‫לייכנר ס'‪ ,‬מילנקוב ח' )עור( ‪ ,‬ספר עולי הסרטיפיקטים‪:‬זיכרונות‪ ,‬תעודות‪ ,‬איגרות הוצאת מגנס‬ ‫ירושלים‪,‬תשנ"ג‬ ‫לקסיקון ציוני‪ ,‬שמינית ‪ ,‬הוצאת ספרית מעריב‪ ,‬תל אביב‬ ‫נאור מרדכי ‪ ,‬גלעדי דן‪ ,‬ארץ ישראל במאה העשרים‪ :‬מישוב למדינה ‪ , 1950-1920‬משרד בטחון –‬ ‫ההוצאה לאור ‪1990‬‬ ‫פורת יהושוע‪ ,‬שביט יעקב‪ ,‬ההיסטוריה של ארץ ישראל‪ ,‬המאנדט והבית הלאומי‪) ,‬כרך תשיעי(‬ ‫הוצאת כתר‪ ,‬ירושלים‪1982 ,‬‬ ‫‪ALIJAH Information fur Palastina-Auswanderer Heraugegeben‬‬ ‫‪Palestina-Amt Jewish agency for Palestine.Berlin 1936 pp 28‬‬

‫‪36‬‬

‫נספח ‪ 1‬לוח המשחק‬

‫‪37‬‬

‫סרטיפיקט של משפחת אלסנר‬

‫‪39‬‬

‫נספח ‪ 4‬הצעה להוצאת העלאת משפחת אלסנר‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫נספח ‪ 5‬פספורט בריטי של מתתיהו קופמן עם אישה שנשאה לו בנשואים פיקטיביים‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫דיינר בקרים‬ ‫בשרים‬ ‫מציע חווית‬ ‫אווירה ואוכל‬ ‫בקרים ‪ -‬ארוחות בוקר‬ ‫מהשעה ‪07:00-11:00‬‬ ‫בשרים ארוחות צהריים וערב ‪.‬‬

‫המקום כשר‬ ‫ממוקם בצומת נורדיה נגיש למגיעים מכביש ‪ 4‬וכביש ‪6‬‬ ‫תפריט האוכל מגוון המוגש בשפע ונעשה מחומרי גלם איכותיים וטריים‪ ,‬הסלטים‬ ‫נעשים כולם תוצרת הבית ‪ ,‬ההמבורגר שלנו מגיע אליכם לצלחת מהבשר המשובח‬ ‫ביותר‪ .‬כריכים מעולים‪ .‬מנות בשר עסיסיות ותוספות בטעם מדויק ‪.‬‬ ‫השף שלנו צוות הדיינר וההנהלה מחויבים לרמת שירות מצוינת בפני הסועדים‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ותיאום הגעה ‪:‬‬ ‫מאיר ‪ 052-7734102‬טלפון במקום‪09-8877724 :‬‬

‫תעצור בנורדיה ‪ ,‬תודה לי אחר כך‬

‫‪42‬‬

‫הכנת מסלול‪ -‬שביל ישראל‪ -‬מקיבוץ שדות ים ועד רמת הנדיב‪ /‬ינאי עוזיאל‪.‬‬ ‫אורך המסלול כ‪ 19 -‬ק"מ‬ ‫דרגת קושי‪ :‬חלקו הראשון משדות ים עד מצוק חוטם הכרמל נוח וקל למעט ההליכה על החול‪.‬‬ ‫הטיפוס על המצוק טכנית‪.‬‬ ‫יצאתי מוקדם בבוקר בעוד כולם ישנים והתייצבתי במסלול ‪ ,‬מזג האוויר היה מעולה‪ ,‬היתה שם‬ ‫הקרירות של הבוקר עם עננות שגרמה חשש או תקווה ‪ ,‬תלוי איך מסתכלים על זה‪ ,‬שאולי יירד‬ ‫היום גשם‪.‬‬ ‫התחלתי ללכת מהחנייה בקיבוץ שדות ים ועד גן לאומי קיסריה כניסה צפונית‪ ,‬ההליכה בקטע זה‬ ‫היא מונוטונית ועל הכביש ואין בה דיווח מיוחד‪.‬‬ ‫משער הכניסה לחניית הרכבים בגן לאומי קסריה ‪ ,‬הכניסה הצפונית לאחר הליכה של מספר דקות‬ ‫מתגלה עולם שלם שיש לחוקר אותו‪ ,‬שלט ועליו כתוב בית כנסת עתיק תלוי על גדר התוחמת‬ ‫רצפת פסיפס‪ ,‬עוד הליכה קצרצרה ומתגלים שרידים עתיקים ‪ ,‬בסיס מגדל שמירה עגול ושרידים‬ ‫של חומות יחד עם שער כניסה לעיר‪ ,‬רשמתי לעצמי שיש לחקור את האתר יותר ואולי לשוחח על‬ ‫כך עם נחום שגיב‪ .‬המשכתי ללכת עד לאקוודוק וקטע הליכה זה ארך ‪ 20‬דקות של הליכה ממוצעת‬ ‫ונעימה‪.‬‬ ‫הקטע הבא החל באקוודוט ‪:‬‬

‫‪43‬‬

‫הליכה בקטע זה ארכה כ‪ 40 -‬דק' והיתה די מהנה ‪ ,‬הליכה על החוף‪ ,‬כאשר אדוות הגלים מרטיבה‬ ‫את נעליי‪ ,‬בקטע זה כבר ראיתי את מתעמלי הבוקר‪ ,‬אלה היוצאים לריצת הבוקר ואת אלה שבאו‬ ‫לדוג בשקט לפני ההמון‪.‬‬ ‫האמה נבנתה במאה הרביעית לספירה ומטרתה לא ברורה‪ .‬אורכה כ‪ 5 -‬ק"מ והיא הובילה מים‬ ‫רבים מנחל תנינים‪ ,‬איכות המים היתה ירודה‪ ,‬המים שהגיעו לאמה היו מהחלק הביצתי‪ ,‬וחלק‬ ‫מהמים היו מליחים‪ .‬האמה היתה פעילה בחורף בלבד‪ ,‬ומגיע עד לחוה החיצונית של קיסריה‪.‬‬ ‫האקוודוקט הוא האמה הגבוהה עליו נצמדו למעשה שתי האמות ‪ :‬אמה ‪ A‬ואמה ‪. B‬‬ ‫האמה הקדומה היא האמה המזרחית‪ A ,‬והיא מתקופת הנציבים‪ ,‬אמצע המאה הראשונה לספירה‬ ‫ותחילתה ממעיינות שוני שליד בנימינה‪.‬‬ ‫אמה ‪ , B‬אמה מאוחרת יותר והיא מתוארכת למאה השנייה לספירה לימי הדריאנוס‪ .‬היא נצמדת‬ ‫לאמה ‪ A‬ותחילתה בנחל תנינים עליון מעין צברין‪ .‬אין חיבור ביניהן‪ .‬באזור שוני היא נצמדת לאמה‬ ‫‪ A‬וחוצות יחדיו את הרכס‪ .‬שתי האמות היו מקורות‪.‬‬ ‫אמה ‪ C‬מבטלת למעשה את אמה ‪ . B‬בקטע שקרוב לחוף נבנתה בתוך אמה ‪ , B‬אמה נוספת והיא‬ ‫למעשה אמה ‪ C‬שהיא מהתקופה הביזנטית‪ .‬באזור ג'אסר האמה עוברת בתוך צינורות חרס בתוך‬ ‫החתך של אמה ‪ B‬וכאן באזור החוף ניתן לראות היטב כיצד היא בנויה על גבי אמה ‪ B‬על הקמרונות‬ ‫של האקוודוקט‪.‬‬ ‫לאורך אמה ‪ B‬נתגלו עד היום ‪ 9‬כתובות‪ ,‬כל הכתובות הן מתקופתו של הדריאנוס ובכולן נזכרות‬ ‫יחידות שונות של הצבא הרומי וביניהם הלגיון השישי‪ ,‬הלגיון השני וברוב המקרים הלגיון העשירי‪.‬‬ ‫בכתובת שרואים כאן בחוף האקוודוקט כתוב‪" :‬אימפרטור טריאנו הדריאנו וקסילטיו הליגיון ה ‪X‬‬ ‫פרנטנזיס"‪ ,‬כלומר ‪ :‬בזמנו של האימפרטור אדריאנוס בנו של טריאנוס נבנתה חלק מאמת המים ע"י‬ ‫הלגיון העשירי פרטנזיס‪.‬‬ ‫מסוף האקוודוקט ניתן לראות שכל האמה הגבוהה על כל חלקיה חסרה‪ ,‬היא חוזרת ומתגלה מעבר‬ ‫למפרצון שצמוד לחומה הצפונית של קיסריה‪.‬‬ ‫האמה נהרסה בשל פעולת הגידוד הימי‪ .‬חוקרים סבורים שבניית הנמל ע"י הורדוס שיבשה את‬ ‫תנועת החולות וגרמה לכך שהחול הצטבר בחלק הדרומי וחסר בחלק הצפוני ובמשך מאות בשנים‬ ‫החוף התכרסם ובמקום זה נוצרה פעולת יניקה שגרמה לכניסת הים פנימה וליצירת המפרצון וכך‬ ‫למעשה גרמו להרס של האקוודוקט והאמות העיליות בעוד שהאמה הנמוכה שנבנתה מזרחית יותר‬ ‫נותרה שלמה]‪.[i‬‬ ‫]‪ [i‬דו"ח סיור ‪ ,‬קורס מורי דרך מתאריך ‪ 9.6.2010‬מדריך נחום שגיב‪.‬‬ ‫‪44‬‬

‫במהלך הליכה בקטע זה ליווני צמחי החוף עם פריחתם המיוחדת וורוד וצהוב‪.‬‬ ‫חוף הים ג'אסר א‪-‬זרקא‬ ‫הליכה בקטע זה ארכה כ‪ 14 -‬דקות דרך כפר הדייגים עד שפך נחל תנינים וראשית האמה הגבוהה‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫משפך נחל תנינים לים פונים מזרחה לכפר ג'סר א‪-‬זרקה וחוצים את הכפר כאשר סימון השבילים‬ ‫ברור ומלווה לאורך כל הכפר סה"כ הליכה של כ‪ 12 -‬דקות‬

‫‪46‬‬

‫בין הבתים הישנים מתחיל תהליך של בניית בתים חדשים בסגנון מאוד מעניין עם חיפוי אבן‪ ,‬על‬ ‫הדופן המופנית לרחוב כתובת הקדשה ‪ ,‬ולאחר ששאלתי את אנשי המקום אמרו כי אלה הם‬ ‫פסוקים מהקוראן ‪ ,‬על מנת לברך את המבנה‪.‬‬

‫סגנון הבנייה תפס את עיניי בחדשנות נוספת כפי שמוצגת בתצלום הבא‪:‬‬

‫‪47‬‬

‫קטע ההליכה הבא היה מיציאה של הכפר דרך השדות מלווה באמת המים עד מסילת הרכבת סה"כ‬ ‫כשעה ורבע הליכה סמוך לכניסה לבית חנניה על דופן אמת המים העתיקה התנוססה לה הכתובת‪.‬‬ ‫האמה המכונה "האמה הגבוהה" מחולקת למעשה ל‪ 2-‬אמות‪ :‬אמה ‪ A‬ואמה ‪ ,B‬כאשר כיום‬ ‫מוסכם על החוקרים שהשלב הקדום ביותר שלה הוא מתקופת הנציבים‪.‬‬ ‫אקוודוט זו האמה הגבוהה‪ :‬עליה נצמדו אמות ‪A,B‬‬ ‫‪ A‬תקו' הנציבים אמצע מאה ראשונה ‪ ,‬מתחילה בנימינה שוני‬ ‫‪ B‬ימי הדריאנוס מנחל תנינים‪.‬‬ ‫‪ C‬מתק' ביזנטית מבטלת את ‪B‬‬

‫באבן השמאלית חקוק סמל הלגיון העשירי פרטנסיס – נשר היוצא מכוך ) ראשו שבור(‪.‬‬ ‫בתוך טבולה אנסטה כתוב‪ :‬אימפרטור קיסר אדריאנוס האוגוסטוס בידי יחידה של הלגיון‬ ‫העשירי פרטנסיס‪.‬‬ ‫‪48‬‬

‫לאחר שעברנו את מסילת הרכבת במעבר תת קרקעי‪ ,‬הגענו לשמורת טבע "חוטם הכרמל" ומשם‬ ‫החלנו לטפס לכיוון רמת הנדיב ‪ ,‬טיפוס די טכני דרך טרשים סדוקים ‪ ,‬העליה הביאה אותנו אל‬ ‫שדה רגמים שם היתה תצפית נהדרת על המצוק המתרומם לגובה של ‪ 140‬מ' מעל פני הים‪ ,‬משך‬ ‫ההליכה בקטע זה היה כ‪ 45 -‬דק' ‪.‬‬

‫משדה הרגמים המשכנו לח'רבית עקב בגן הנדיב‪.‬‬ ‫במקום שרידי מבנה עתיק מהתקופה הביזנטית שנבנה על יסודות מבנה מתקופת בית שני‪.‬‬ ‫בתוך המבנה הביזנטי מקווה מתקופת בית שני עם שלוש מדרגות יורדות‪ .‬מחוץ למבנה ישנם‬ ‫ממצאים נוספים של בית בד‪ ,‬וגורן מתקופת בית שני‪ .‬מח'רבית עקב המשכנו ללכת עד מרכז‬ ‫המבקרים בגן הנדיב‪ ,‬סה"כ כל ההליכה משדה הרוג'מים עובר דרך ח'רבית עקב ועד מרכז המבקרים‬ ‫‪ 50‬דקות‪.‬‬ ‫סה"כ ההליכה כולל פרקי מנוחה הליכות מנהלתיות‪ ,‬הכנת קפה‪ ,‬ארוחת בוקר בטבע כל זה ארך כ‪6 -‬‬ ‫שעות‪.‬‬ ‫מאחל לכולם הליכה נעימה בשביל ישראל או בכל שביל אחר ‪ ,‬כי ארצינו יפהפיה ובכל עונה יש מה‬ ‫לראות ולהתפעל מהעוצמה של הטבע ‪ ,‬ההיסטוריה ועוד‪.‬‬ ‫ינאי עוזיאל‪ -‬מורה דרך‬ ‫‪49‬‬

‫מבט מדהים מהמצוק הטרשי של פארק הנדיב אל כביש ‪4‬‬

‫‪50‬‬

‫הקריה הנסתרת של תל אביב או סודו של הגן הנעלם ‪ /‬אילן שחורי‬ ‫בלב לבה של תל‪-‬אביב‪ ,‬שוכן הזיכרון היחיד לייעודה המקורי של העיר בעיר גנים ירוקה‪.‬‬ ‫"קריית מאיר"‪ ,‬שקיבלה את שמה לאחר פטירתו של מאיר דיזנגוף‪ ,‬הייתה נווה מדבר‬ ‫מופתי וירוק בשיממון החולות של אמצע שנות השלושים‪ ,‬וגם היום‪ ,‬במלאת לתל אביב‬ ‫‪ 107‬שנים‪ ,‬לא נס ליחה‬ ‫מאת אילן שחורי‬ ‫במרובע הרחובות אבן גבירול‪ ,‬צייטלין‪ ,‬דובנוב ומאנה‪ ,‬מסתתרת שכונה ציורית‪ ,‬לא‬ ‫ידועה כל כך‪ .‬בעת בנייתה‪ ,‬במהלך ‪ 1934-36‬נראתה כמו מבצר ענק ‪,‬בודד בלב‬ ‫הישימון ונקראה רשמית בפני מקימיה‪ ,‬עשירי ומכובדי ת"א של אז "שיכון עצמי"‪ .‬שם‬ ‫השכונה שונה במהרה‪ ,‬לאחר שימים בודדים לאחר תחילת האכלוס‪ ,‬בספטמבר ‪,1936‬‬ ‫נפטר ראש העירייה האגדי של ת"א מאיר דיזנגוף והשכונה זכתה להיות הראשונה‬ ‫להנצחתו ונקראה "קריית מאיר"‪) .‬גילוי נאות‪ :‬זו הייתה שכונת ילדותי(‬

‫מדובר למעשה בגן ענק ובו משולבים מבני מגורים בסגנון הבאוהאוס‪ ,‬יחד עם עצי ירק‬ ‫ופרי‪ ,‬עבודתם של האדריכלית יהודית סגל‪-‬שטוצלר ואדריכל הגנים הידוע יחיאל סגל‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫למי שעובר גם כיום בשבילים הפנימיים של השכונה‪ ,‬בעיקר כאלו המחברים את‬ ‫כניסות הבתים מרחוב צייטלין לרחוב מאנה‪ ,‬וכן בשביל המרכזי בין קבוצות הבתים‪ ,‬אינו‬ ‫יכול להתפעל מהמחשבה המיוחדת שהושקעה עם תכנונה‪ .‬לאחר שנות הזנחה רבות‪,‬‬ ‫מתחיל באחרונה הליך לשיקום השכונה‪ ,‬עצי הירק שבה והמבנים‪ ,‬להחזירה לפינה‬ ‫הירוקה המיוחדת שהייתה לפני שנים ולשכונת עיר הגנים האמתית שצמחה בת"א‪.‬‬

‫הרעיון להקמתה של השכונה המיוחדת הזו‪ ,‬הייתה יוזמתו הפרטית של עסקן עירוני‪,‬‬ ‫בשם שלום פחטר‪ .‬הוא נואש מהבירוקרטיה של עיריית ת"א וביקש לתת בעיר‬ ‫המתפתחת פתרון לבני המעמד הבינוני והגבוה‪ .‬זאת לאחר שמספר שנים קודם לכן‬ ‫הוקמו בעיר שכונות לפועלים בשם "מעונות עובדים" והכוונה להקמת "שיכון עממי"‬ ‫לאוכלוסייה המבוססת הייתה בעצם תגובה הולמת‪.‬‬ ‫בתצלומי האוויר של אמצע שנות השלושים‪ ,‬נראית שכונת "קריית מאיר" כמבצר מבודד‬ ‫ומאיים באמצע החולות‪ 13 ,‬בניינים רחבים‪ ,‬בני ‪ 3‬קומות‪ ,‬בשתי שורות הנמשכות‬ ‫ממזרח למערב והמרווח שבניהן הוא חצר רחב ידיים‪ 3-4 .‬חדרים בכל דירה‪ .‬כל זאת‬ ‫מוקף שדות‪ ,‬ביצות כרמים ופרדסים בגבול שבין ת"א לכפר הערבי סומייל ‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫איזורי המגורים העירוניים האחרים מרוחקים מהשכונה מאות מטרים ובתוככי האי‬ ‫האורבני המוזר הזה‪ ,‬חבוי גן ציורי מרהיב ביופיו שלא ניראה כזה עד אז בתולדות‬ ‫ההתיישבות העירונית בארץ ישראל‪ .‬רבים מהאישים המרכזיים בחיים של תל אביב‬ ‫עברו בשכונה זו‪ ,‬נולדו או גרו בה‪.‬‬ ‫‪56‬‬

‫שלום פחטר החל לממש את תכוניתו להקמת מפעל "השיכון העצמי" כבר ב ‪ 1933‬עת‬ ‫רכש שטחים מהכפר הערבי סומייל‪ ,‬מעיריית ת"א וגם מהטמפלרים של שרונה ובשיתוף‬ ‫עם בנק קופת עם של אז ערך תחרות לבחירת מתכנני השכונה‪ .‬במקום הראשון זכתה‬ ‫אחת האדריכליות המפורסמות של ראשית שנות השלושים יהודית סגל‪-‬שטוצלר‪.‬‬ ‫שעבדה אז במשרדו של האדריכל המפורסם אוסקר קאופמן‪ .‬התוכנית של סגל‪-‬שטוצלר‬ ‫הייתה פשוטה בתכלית‪ .‬הקמת ‪ 13‬בתים תלת קומתיים בסגנון החדיש הבינלאומי‪.‬‬ ‫בכל בית ‪ 12‬דירות‪ .‬בעשרה מהבתים המשותפים היו ‪ 2‬כניסות ובאחרים ‪ 6‬כניסות‪ .‬כך‬ ‫נבנו לבתי השכונה ‪ 26‬כניסות זהות‪ ,‬שבילים הובילו מבית לבית ובמרכז בשטח של כ‪-‬‬ ‫‪ 11‬דונם יועד לגינה ססגונית‪.‬‬ ‫תכנון הגינה הוטל על כוכב תכנון הגנים בא"י באותם ימים‪ ,‬אדריכל הנוף יחיאל סגל‪.‬‬ ‫הוא נחשב למתכנן הגנים הראשון בעיר העברית‪ ,‬והיה יד ימינו של ראש מחלקת הגנים‬ ‫דאז אברהם קרוון‪ .‬סגל תכנן בין היתר את גינת ביתו של חיים נחמן ביאליק‪ .‬את הגן‬ ‫הציבורי הראשון בעיר ברחוב נחלת בנימין פינת גרוזנברג‪.‬‬ ‫ההיענות ליוזמה הלא שגרתית הזו הייתה עצומה ותוך מספר ימים לאחר הכרזתה‬ ‫נרשמו ל"פרויקט" למעלה מ ‪ 700‬איש‪ .‬תחילה הייתה בכוונתו של פחטר להקים במקום‬ ‫‪ 500‬דירות‪ ,‬אך הוא נאלץ להסתפק בסופו של דבר בתוכנית לכ‪ 170-‬דירות מאחר ולא‬ ‫הצליח להרחיב את השטח שביקש לרכוש‪ .‬כל אחד מ‪ 12-‬הבתים נרשם בנפרד‬ ‫כקואופרטיב זכה לשם מיוחד כמו‪ :‬בית התומר‪ ,‬בית הגיא‪ ,‬בית בצר‪ ,‬בית מדות‪ ,‬בית‬ ‫השרון‪ ,‬בית עובד‪ ,‬בית גזית‪ ,‬בית רימון‪.‬‬ ‫לאורך השנים נבלעה השכונה היפה הזאת במגדלים ובמבנים הרבים סביבה‪ .‬גם שיטת‬ ‫הרישום של המגורים שונתה וכל בית הפך לעמותה‪ ,‬אך עדיין‪ ,‬גם במראה הלא כל כך‬ ‫מלבב של השכונה המיוחדת הזו כיום‪ ,‬עדיין ניתן בהחלט לכנותה כאחד מפלאיה‬ ‫המיוחדים של "עיר הפלאות"‪.‬‬ ‫אילן שחורי הוא עיתונאי ‪ ,‬מורה דרך וחוקר תולדות תל אביב‪ ,‬מפעיל את האתר תל‬ ‫אביב שלי לתולדות ת"א וא"י בכתובות ‪www.mytelaviv.co.il‬‬ ‫‪57‬‬

‫אריה בר ‪ -‬המחשות עזר להסברים לקראת יום העצמאות‬

‫‪58‬‬

‫להמחשות נוספות לחץ כאן בדף הפייסבוק של אגודת מורי הדרך‬

‫נקודת ציון‬ ‫אתר ההנצחה לחללי הפיגוע בצומת בית‪-‬ליד נפתח למבקרים‬ ‫האתר הוקם ע"י עמותה שהקימו ההורים השכולים להנצחת הבנים והבנות שנפלו באותו פיגוע‬ ‫נורא שהתרחש לפני ‪ 21‬שנים‪ ,‬פיגוע כפול ראשון שידעה המדינה בו קיפחו את חייהם ‪22‬‬ ‫צעירים וצעירות‪ 21 ,‬חיילים ואזרח‪.‬‬ ‫כ‪ 500 -‬מ' מצומת בית‪-‬ליד‪ ,‬בואך מזרחה לכיוון כפר‪-‬יונה‪ ,‬לצד הכביש הראשי‪ ,‬ניצב האתר‪.‬‬ ‫מקום מרשים ומכובד‪ ,‬הכולל אולם זיכרון בגודל ‪ 150‬מ"ר‪ ,‬בו הונחו ‪ 22‬פינות זיכרון‬ ‫שהוקדשו לכל אחד מן החללים‪ .‬לצד האולם‪ ,‬ניצב אמפיתיאטרון המכיל כ‪ 300-‬מקומות ישיבה‬ ‫בתוך גן צומח‪ ,‬במקום מבנה שירותים בעלי ‪ 5‬תאים כולל נגישות לנכים‪ ,‬ובצמוד לאתר‪ ,‬מגרש‬ ‫חניה מרווח‪ .‬במרכז האתר מתנוססת האנדרטה‪ ,‬יד לנופלים‪ ,‬המדמה "סולם" המיתמר לגובה ‪30‬‬ ‫מטרים‪ ,‬עליו "מטפסות" עשרים ושתיים דמויות כמספר הנופלים באסון‪.‬‬ ‫למקום חשיבות לכל אוהבי הארץ והטיול בדרכיה‪ ,‬וגם עבור תיירים ודיפלומטים שבאים‬ ‫לארצנו‪.‬‬ ‫את האתר מפעילים מתנדבים שישמחו לארח את המבקרים במקום‪ ,‬תוך דברי הסבר והקרנת‬ ‫סרטון על האירוע‪- .‬‬ ‫האתר פתוח בימים א'‪ -‬ה' בין השעות ‪10:00 -14:00‬‬ ‫ביום ו' מהשעה ‪.10:00 - 13:00‬‬ ‫גופים וארגונים מוזמנים לתאם סיור מראש‪ ,‬בטלפון ‪052-5478800‬‬ ‫‬‫לפרטים נוספים‬ ‫הגר טהר‪-‬לב טייב‪ ,‬דוברת האתר‪050-323-00-45 :‬‬ ‫‪59‬‬

24HR Israel

http://www.israel.org A Production of Iconception Ltd. Photographer: Amos Rafaeli 60

‫צוות מתנדבים צידה לדרך‬ ‫אגודת מורי הדרך מזמינה אתכם להתנדב בצוות פיתוח המגזין‬ ‫דורשים‪:‬‬ ‫עריכה גרפית‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫תמונות נופים בישראל‬ ‫כותבי תוכן‬ ‫להרשמה ליצור קשר עם המערכת העיתון בכתובת ‪magazineitga@gmail.com‬‬

‫‪61‬‬