Technion - Central academic district

‫פרויקט‬ ‫גמר זיו תמיר‬ ‫‪2013-2014‬‬

‫‪148‬‬

.IST (2010), In_Learning – Designing Active Learning Environment http://in-learning.ist.utl.pt/publications.html .Diana G. Oblinger (2006), Learning Spaces, Educause

‫תקדימים‬ ,MVRDV – Ypenburg /http://www.mvrdv.nl/projects/ypenburg ,Steven Hall – Vanke Center http://www.stevenholl.com/project-detail.php?type=mixeduse&id=60 ETH Zürich /http://www.ethz.ch /http://www.sciencecity.ethz.ch

147

‫ביבליוגרפיה‬

‫מקורות ידע‬ The Danish University (2009) Campus and Study Environment Physical Framework for Universities of the Future, Denmark, The Danish University and Property Agency .Löw, Martina (2001): Raumsoziologie. Franfurt/Main Turner, Paul Venable (1984): Campus. An American Planning Tradition. .New York Haar S., (2011) The city as Campus – Urbanism and higher education in .Chicago, Minneapolis, Universtiy of Minnesota Press EDUCERI (2008), Universtiy Futures, Center for Educational Research and Innovation http://www.oecd.org/edu/ceri/centreforeducationalresear chandinnovationceri-universityfutures.htm Internationale Bauausstellung Berlin GmbH. (1984), Berlin as Model : Iba, Architectural Press A + U Special Edition (5-87): IBA - International Building Exhibition Berlin, 1987, A+U, Tokyo

,1973<1948 ‫ בנייה ואדריכלות‬:‫ הפרויקט הישראלי‬,(2005) ‫צבי אפרת‬ ‫ תל אביב‬,‫מוזיאון תל אביב לאומנות‬ ‫היסטורית התכנון ונתונים על קמפוס הטכניון‬ .‫ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬,‫ חיפה‬,‫ תכנית אב קריית הטכניון‬,(1978) .Master Plan Report 1986-89, Haifa, Technion

‫ בסיס נתונים להכנת תכנית אב‬,(1996) ‫אנוש – מערכות פרויקטים וניהול‬ .‫ הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬,‫ חיפה‬,‫לקמפוס‬ 146

145

Partitioning a selected area to a 10x10 m grid in order to create a 3d carpet building, consisted of repeating modules of different programs allows the creation of mixed use domain. Following the amount and types of modules used can give the exact data about the way the program is distributed.

The modules are rotated in order to create different variation of facades, even though the modules are repeating.

144

143

142

141

Using the existing internal circulation systems and the public spaces inside the buildings, a more efďŹ cient pathway system can be accomplished. This system creates an academic circulation, working parallel to the public one, allowing the students and staff to move between the faculty buildings faster. The buildings are separated to their main spaces and the collected around the academic paths.

In order to avoid long stretches of pathways without program, new INFILLS are added along it.

140

139

138

137

In order to better define the public realm new buildings facades can be used to create a clear separation between private and public. On existing buildings, additional floors can be erected to create a more appropriate street section that define the urban setting better.

The accumulation of new programs, conjoined with existing ones is used to create a mixed used setting spreading and folding the program throughout the area and therefore keeping most of the area active throughout the day.

136

135

134

RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG RVENTION SUGGESTED INT STED INTERVENTION SUGG 133

TERVENTION GESTED INTERVENTION TERVENTION GESTED INTERVENTION TERVENTION GESTED INTERVENTION TERVENTION GESTED INTERVENTION TERVENTION GESTED INTERVENTION TERVENTION GESTED INTERVENTION TERVENTION GESTED INTERVENTION TERVENTION GESTED INTERVENTION

132

The themes raised in this proposal (city, academia, research and experimentation, architectural heritage and progressive development), together with correcting the historical injustices of its disconnect from the city, will fulďŹ ll The Technion's objectives as a leading institute for research and learning. An academic system integrated with vibrant city life will allow for encounters between the public and academics; encouraging openness and mutual learning. Over time, this strategy of developing according to needs and circumstances, will ensure a sustainable future that makes sensible use of its natural and human resources for the beneďŹ t of the entire metropolitan area.

131

130

‫סיכום‬ ‫שילוב שלל הנושאים שעלו בעבודה – עיר‪ ,‬אקדמיה‪ ,‬ניסוי ומחקר‪ ,‬מורשת‬ ‫אדריכלית והתפתחות הדרגתית‪ ,‬יגשים את יעודו של מוסד הטכניון כמכון‬ ‫מחקר ולמידה מוביל לצד תיקון עוולות היסטוריות של נתקים עירוניים‬ ‫וחסמים במרחב‪ .‬מערכת אקדמית המשולבת בעירוניות תוססת תאפשר‬ ‫מפגש בין הקהל הרחב לאנשי האקדמיה הנתפסים כמסתגרים במגדל‬ ‫השן‪ ,‬תוך פתיחות ולמידה הדדית‪ .‬אסטרטגיה של התפתחות לאורך זמן‬ ‫כתלויית צורך ותרחישים תבטיח עתיד בר קיימא אשר עושה שימוש‬ ‫מושכל במשאבי הטבע והאנוש לטובת הסביבה כולה על שלל מרכיביה‪.‬‬

‫‪129‬‬

128

127

126

Different tactics could be used for new development to interact with existing buildings inside the campus.

125

‫הגדרות אלו‪ ,‬המבוטאות בכלים סכמתיים אשר לא מחייבים את‬ ‫המתכננים לפתרונות ספציפיים‪ ,‬יעודדו יצרתיות וחדשנות באינטרפטציה‬ ‫של החוקים על פי סט הכישורים שכל אדריכל נושא איתו והתיאוריה‬ ‫האדריכלית הרלוונטית אליו‪.‬‬ ‫גישה זו מוכרת מעבודתם של ‪ MVRDV‬בעיר ‪ YPENBURG‬אשר חילקו‬ ‫את מרחב התכנון לאיים אשר בכל אחד טיפולוגיית מגורים שונה‪.‬‬

‫‪124‬‬

123

122

IF> 60%

THEN: ADDITIONAL AREAS FOR FUTURE DEVELPOPMENT ARE ADDED

IF> 8500 121

THEN: MORE AREA IS DESIGNATED FOR PUBLIC USE

TTHEN: HEN: D DESIGNATED ESIGNATED A AREA REA IIS SC HANGED FFOR OR CHANGED PURPOSES EEDUCATION DUCATION P URPOSES

IF> 60%

IF> 2000

TTHEN: HEN: M MORE ORE S SPACES PACES FOR FOR EMPLOYMENT ARE ADDED

120

Using parametric design methods, the space would hold the code for its continues development and renewal and the ability to satisfy its inhabitants. Linking the possible built volume in each ground unit to the accomplishment of different goals would ensure an adequate deployment of planning efforts throughout the area, not as a function of time but as a function of needs. Different situations would carry different alternatives using an IF:THEN set of rules.

119

‫הגבלות וחוקים‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬מה התנאים האופטימליים לקיום ניסוי אדריכלי‪ ,‬עד‬ ‫כמה האזורים צריכים להיות מוגדרים מבחינת פרוגרמות‪ ,‬קישורים‬ ‫פיזיים‪ ,‬גובה בנייה ונפח בינוי לעומת פנוי‪.‬‬ ‫על מנת לקשור ביחד את כלל הפרוייקטים ולקיים מערכת ברת קיימא‬ ‫שעמידה בפני שינויים ופועלת בפני עצמה בשלבי הביצוע השונים‪ ,‬אבל‬ ‫גם מאפשרת מגוון רחב של פתרונות‪ ,‬כל אזור יוגדר מראש מבחינת‬ ‫היעדים המרחביים שעליו למלא‪ ,‬ותוגדר בתוכו מערכת תנועה אשר‬ ‫תואמת את תנאי השטח ונפח הבינוי הרצוי‪.‬‬ ‫הגדרות‪ ,‬קודים ותרחישים‬ ‫המרחב יכיל את הקוד להתחדשותו לאורך זמן וכן את היכולת שלו‬ ‫לספק את צרכי התושבים‪ ,‬קישור בין נפח הבינוי האפשרי בכל יחידת‬ ‫שטח להשלמה של יעדים של המרחב כולו תאפשר פריסה נאותה‬ ‫של הבינוי על פני המרחב ותמנע מצב של ריכוז כוח התכנון באזורים‬ ‫ספציפיים ללא רצף בנוי ביניהם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אזור מרכז הקמפוס המיועד‬ ‫לקיים אינטסיביות רבה‪ ,‬יחולק לתאי שטח קטנים יחסית המעודדים‬ ‫ריבוי ומגוון‪ .‬השטח כולו יחולק לגריד סכמתי ותלת מימדי שבתוכו‬ ‫יקודדו הפרוגרמות הרצויות ונפח הבינוי הרצוי‪ ,‬וכן אספקט של זמן –‬ ‫השלמת יעדים מסויימים תפתח אפשרות להוספת זכויות בנייה לגובה‬ ‫או לרוחב‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬הגעה לנפח בינוי מסויים תחייב פינוי שטחים‬ ‫ציבוריים‪ ,‬הגעה למסה קריטית של תושבים בגיל מסויים תפעיל הגדרות‬ ‫פרוגרמתיות חדשות כגון הקמת בית ספר או שירות ציבורי אחר‪.‬‬ ‫סיטואציות שונות ינשאו בתוכן חלופות שונות‪ ,‬כאשר תכנית האב תציע‬ ‫דוגמאות אפשריות לפתרונות‪ .‬באופן זה תוצע מערכת של "מקרים‬ ‫ותגובות" )‪ (IF-THEN‬הפועלת בדומה לשיטות של תכנון פרמטרי ברמת‬ ‫התכנון האסטרטגי‪ .‬התוצאה של מערכת זו תתבטא בסדרה של סכמות‬ ‫ודיאגרמות‪ ,‬בדומה לאלו שהופעלו בתכנית האב של אוניברסיטת ‪ETH‬‬ ‫בציריך )עמוד ‪.(##‬‬

‫‪118‬‬

IF:THEN IF:THEN IF:THEN IF THEN IF:THEN IF:THEN IF:TH F:THEN IF:THEN IF:THEN IF: N IF:THEN IF:THEN IF:THEN HEN IF:THEN IF:THEN IF:THE :THEN IF:THEN IF:THEN IF:T EN IF:THEN IF:THEN IF:THEN :THEN IF:THEN IF:THEN IF:T EN IF:THEN IF:THEN IF:THE THEN IF:THEN IF:THEN IF:TH N IF:THEN IF:THEN IF:THEN HEN IF:THEN IF:THEN IF:THE :THEN IF:THEN IF:THEN IF:T EN IF:THEN IF:THEN IF:THEN IF:THEN IF:THEN IF:THEN IF THEN IF:THEN IF:THEN IF:T N IF:THEN IF:THEN IF:THEN 117

F:THEN HEN :THEN N EN THEN N THEN EN HEN N EN THEN N F THEN THEN N

116

115

AFTER

114

113 1 11 13

BEFORE

112 11 1 12

111

AFTER

110

109 10 1 09

BEFORE

108 1 10 08

107

AFTER

106

105 1 10 05

BEFORE

104 10 04

Looking at sections reveals how the suggested building schemes allow comfortable passage between programs. Using leveled passages that connect the buildings reduces the amount of cross topography movement, making the otherwise under accessible space comfortable for pedestrians.

103

‫מערכות תנועה‬ ‫מערכת התנועה בקמפוס תהיה מורכבת משתי מערכות השזורות זו בזו‪.‬‬ ‫מערכת אחת היא מערכת הרחובות והדרכים אשר תחלק את המרחב‬ ‫בהתאם ליעוד כל אזור‪ ,‬בינוי קיים ומגבלות טופוגרפיות‪ ,‬תוך עידוד‬ ‫שונות ומגוון‪ .‬לדוגמא – מרכז הקמפוס יכיל גריד אורטוגונלי‪ ,‬אזורים‬ ‫במעלה ההר יכילו כבישים מעגליים העוקבים אחרי הטפוגרפיה התלולה‪.‬‬ ‫באופן זה כל מעבדה תייצג רקמה שונה המייצגת מצבים מרחבים‬ ‫שונים המוקרים מרחבי הארץ )מישור‪ ,‬הר‪ ,‬וואדי וכד'(‪ .‬המערכת השנייה‬ ‫היא המערכת האקדמית ‪-‬בין מבני האקדמיה הקיימים יועברו ווקטורים‬ ‫המחברים את חללי הפנים והמסדרונות של המבנים‪ ,‬כאשר פרוייקט‬ ‫"נופל" על משבצת בה עובר ווקטור שכזה‪ ,‬הפרוייקט יחוייב לספק מעבר‬ ‫פתוח ונגיש המקשר את חלקי האקדמיה‪ .‬מעבר זה יכול להתבטא בגשר‪,‬‬ ‫מעבר מקורה או רחוב‪ ,‬בהתאם לאופי הפרוייקט והחלטת האדריכל‪ .‬כל‬ ‫האפשרויות פתוחות לאינטרפטציה בידי המתכנן‪ ,‬כל עוד הרשת נשמרת‬ ‫והקישור לא נשבר‪ .‬קיומה של המערכת האדקמית תאפשר תנועה מהירה‬ ‫בין מבני האקדמיה ותשפר את הנגישות במרחב‪.‬‬ ‫המפגש בין שתי המערכות יעשה בחללים הציבוריים בתוך המבנים –‬ ‫חללי הכניסה‪ ,‬גרמי המדרגות ופירי המעלית – אשר ישמשו כחיבורים‬ ‫בין המערכות אשר מאפשרים אינטרקציה בין הציבור הרחב לציבור‬ ‫האקדמיה‪ ,‬ויצרו חסימה כאשר הדבר נדרש‪.‬‬

‫‪102‬‬

The proposed circulation system is consisted of two intertwined layers. One is the streets and roads that is adjusted to ďŹ t the topography and the different urban layouts, the second is the academic system, set to achieve fast and efďŹ cient connections between faculties and learning spaces. The entrance halls, stairways and elevators serve as connections between the two systems, allowing the interaction between academy and general public while providing separation where itâ&#x20AC;&#x2122;s needed.

101

All of the campus's master plans tried to deal with circulation in the campus, adding new routes and roads but not achieving comfortable walk-ability.

100

RCULATION CIRCULATION C LATION CIRCULATION CIRC ON CIRCULATION CIRCULA ATION CIRCULATION CIRCUL RCULATION CIRCULATION C TION CIRCULATION CIRCUL LATION CIRCULATION CIRC TION CIRCULATION CIRCULA LATION CIRCULATION CIRCU ULATION CIRCULATION CIR LATION CIRCULATION CIRCU ON CIRCULATION CIRCULA ATION CIRCULATION CIRCU ULATION CIRCULATION CIR N CIRCULATION CIRCULATI ULATION CIRCULATION CIR 99

CIRCULATION ULATION ATION LATION CIRCULATION LATION ULATION ATION ULATION RCULATION ULATION ATION ULATION CULATION ION CULATION

98

Inviting architects and planners to test contemporary and new building types in lab like settings will enrich the campus built environment and evoke new ways of thinking about architecture and town planning; beneďŹ ting the entire discipline.

97

‫ההוצאות‪ .‬מימון הפרויקטיים יכול להעזר בתרומות למחקר ומענקים‪.‬‬ ‫הרווחים השוטפים הצפויים מהפרוייקט ישארו בתוך המערכת‪ ,‬ואלו‬ ‫יכללו בין היתר שכירות ומכירה של מגורים ומסחר‪ ,‬תיירות מקצועית‬ ‫ואקדמית‪ ,‬וגיוס תרומות הנובע מעליית קרנו של המוסד בתוך השיח‬ ‫האקדמי הרב תחומי‪ .‬רווחים עלו ישמשו לתחזוקת המבנים שישארו‬ ‫תחת אחריות מבצע המחקר ולא ינטשו לפגעי הזמן והסביבה כמו‬ ‫השיכונים לדוגמא בארץ‪.‬‬

‫‪96‬‬

Every part designated for future development would be regarded as a lab in which planners, architects and engineers could conduct different experiments in their ďŹ eld of expertise. The Technion, as a leading research institute is a perfect place for open ďŹ eld tests, providing academic and management support.

95

‫אחת‪ .‬האדריכלים‪ ,‬מקורח הנסיבות‪ ,‬נאלצים לענות על רצון הלקוח‬ ‫שלהם – היזם‪ ,‬והחופש לחקור ולנסות מוגבל לטובת מיקסום רווחים‬ ‫ע"י שכפול וגנריות‪.‬‬ ‫מעמדו של הטכניון כמכון מחקר מוביל‪ ,‬המכיל גם את המרכז לחקר‬ ‫העיר והאזור והפקולטה לאדריכלות המובילה בארץ‪ ,‬בשילוב עם הרצון‬ ‫והצורך לסיפוק המחסור הגובר במגורים ברי קיימא במדינה‪ ,‬פותח‬ ‫הזדמנות להחזיר את החדשנות והמחקר לחזית העשייה האדריכלית‪.‬‬ ‫שיטה‬ ‫הוגדרו אזורים להתפתחות עתידית‪ .‬ככלל‪ ,‬אזורים אלו כוללים שטחים‬ ‫שכבר מבונים אך מיועדים להריסה או התחדשות‪ ,‬שטחי חניות עיליות‬ ‫שקוטעים את המרחב‪ ,‬ואזורים בעלי חשיבות לחיבור הרקמות של נשר‬ ‫וחיפה‪ .‬יש להמנע מבינוי על שטחי חורש קיימים‪ ,‬בגלל סיבות אקולוגיות‬ ‫של שימור רקמות ירוקות מצד אחד‪ ,‬ומתוך רצון להגביל התפשטות שלא‬ ‫לצורך במעלה ההר‪ ,‬אשר מגדילה מרחקים ויוצרת בעיות נגישות של‬ ‫שיפועים גדולים‪ .‬על כן בינוי חדש ימוקם לאורך קווי הטופוגרפיה של‬ ‫מרכז הקמפוס‪ ,‬ובין הכניסות הקיימות של הקמפוס‪.‬‬ ‫כל אזור יוגדר כ"מעבדה" ויחולק לתאי שטח הפתוחים לפרוייקטי בנייה‪,‬‬ ‫בהתאם לפרוגרמות והצרכים הרלוונטים למיקום הספציפי‪ .‬הטכניון‪,‬‬ ‫כרשות‪ ,‬יזמן אדריכלים להציע הצעות למחקר‪ ,‬ואלו ייבחנו ע"י וועדה‬ ‫או במסגרת תחרויות‪ .‬אדריכל שמוכיח את כדאיות "המחקר" יקבל‬ ‫מנדט לתכנון על כמות מסוימת של יחידות שטח‪ ,‬כל אדריכל יגייס‬ ‫תקציב ‪ -‬מענקי מחקר‪ ,‬תרומות וכו' ויוציא לפועל את המחקר‪ .‬באופן‬ ‫זה המרחב כולו הופך למעבדה‪ .‬אפשר בהתאם לאפשר מחקר בתחום‬ ‫ההנדסה אזרחית‪ ,‬בנייה ירוקה‪ ,‬אקולוגיה וכו'‪ ,‬בוטניקה וכו'‪.‬‬ ‫באופן זה תתקבל ריבוי הרקמות‪ ,‬הסגנונות והתקופות‪ ,‬ונוצר הקשר‬ ‫עיר‪-‬אקדמיה המתבקש מהקונטקסט של המרחב‪.‬‬ ‫כלכלה‬ ‫בינוי מסוג זה‪ ,‬מעביר את הכוח למתכננים‪ ,‬אשר ממנים תחתיהם את‬ ‫הקבלנים‪ ,‬בדומה לשיטת הפעולה שהייתה נהוגה בימי משרד השיכון‪.‬‬ ‫כיוון שבהגדרה מטרת המרחב היא מחקר‪ ,‬והרשות היוזמת היא הטכניון‬ ‫או עמותה מטעם המוסד‪ ,‬ניתן להגביל את הרווחים המיידיים לכיסוי‬ ‫‪94‬‬

ACADEMIC UNITS Lady Davis Mechanical & Aerospace Eng. year - 1984 architect - Al Mansfeld building shape area - 2,561 m² gross area - 25,564 m²

Kahn- Mechanical Engineering year - 2014 architect - Y. Granot building shape area - 1,267 m²

Maurice Amado Building/ mathematics & architecture building year - 1983 architect - Moshli - Eldar building shape area - 4,181 m²

Segoe Building- Architecture and Town Planning year - 1994 architect - Pilzer - Dotan building shape area - 897 m² gross area - 6,054 m²

Civil Engineering –National Building Research Institute – Polak Michel Bldg year - 1956 architect - S. Afek building shape area - 2,709 m²

California Energy Bldg. year - 1971 building shape area - 959 m² gross area - 5,914 m²

Sylvia & David I.A. Fine Rocket Propulsion Center year - 1999 building shape area - 520 m² gross area - 1,820 m²

Samuel A. Fryer Aeronautical Eng. Bldg. year - 1954 architect - Y. Ratner building shape area - 1,796 m² gross area - 7,752 m²

Civil & Environmental EngineeringRabin Bldg year - 2003 architect - Lerman building shape area - 1,575 m²

Ann Borowitz Building/ Faculty of Civil Eng. year - 1964 building shape area - 1,085 m² gross area - 16,590 m²

Danciger Laboratories year - 1968 architect - A. Nuemann, Z. Hecker building shape area - 1,475 m² gross area - 4,578 m²

George & Beatrice Sherman Building/ Education in Technology and Science Center year - 1979 architect - A. Nuemann, Z. Hecker

Electrical Engineering Henry F. Fischbach Building year - 1956 architect - A. Klein building shape area - 4,316 m²

Electrical Engineering Bella Meyer Bldg year - 1983 architect - A. Rappoport building shape area - 2,196 m² gross area - 30,402 m²

Sherman Environmental Engineering, Grand Water Research Bld. year - 1976, 2014 architect - Y. Mor, Mansfeld Kahat

Baltimore Aerospace Laboratory year - 1970 building shape area - 1,820 m² gross area - 4,984 m²

Biomedical Eng.Dept. -Julius Silver Institute year - 1974 building shape area - 1,714 m² gross area - 10,658 m²

Benjamin Cooper Building of IE&M year - 1961 architect - S. Povsner building shape area - 2,090 m² gross area - 7,650 m²

93

Bloomfield Center- Industrial Eng. and management year - 1988 architect - Y. Rechter building shape area - 856 m² gross area - 6,804 m²

J. Steven and Rita Emerson Life Sciences Building year - 2011 building shape area - 1,003 m² gross area - 17,722 m²

Henry & Marilyn Taub Bldg./Dept. of Humanities and Art year - 1961 building shape area - 503 m² gross area - 4,528 m²

Ralph & Frances DeJur Materials Eng. Center year - 1972 building shape area - 525 m² gross area - 5,056 m²

Lidow Physics Comple year - 1956 architect - N. Zalkind building shape area - 4 gross area - 30,692 m

Henry & Marilyn Taub Faculty Building year - 2000 architect - Y. Y. Granot building shape area - 3 gross area - 8,400 m²

Ganna & Anatol Josep research center year - 1968 building shape area - 6 gross area - 6,578 m²

Meyer Davis Agricultu year - 1987 architect - Gandler Tal building shape area - 1 gross area - 4,342 m²

Wolfson Microelectron year - 1987 architect - M. Zarchi building shape area - 1 gross area - 6,158 m²

Maurice & Ruben Ros Institute year - 1975 architect - M. Zarchi, Y building shape area - 1 gross area - 8,686m²

Schulich Faculty of Ch year - 1962 architect - N. Zalkind building shape area - 5 gross area - 31,558 m

Sobell Chemical Eng.B year - 1970 architect - M. Avraham building shape area - 4 gross area - 19,442 m

Louis and Bess Stein B Food Eng. Bldg. year - 1974 architect - M. Avraham building shape area - 2 gross area - 13,348 m

GENERAL BUILDINGS

ex- Einstein Institute

4,979 m² m²

Central Library Churchill Auditorium bldg.

Senate Building year - 1956 -1959 - 1966 architect - A. Sharon building shape area - 1635 m², 2,188 m², 1,412 m² gross area - 9,316 m², 4,284 m², 4,465 m²

Computer Science

t 3,086 m²

Siegfried and Irma Ullman Teaching Center year - 1968 architect - S. Rozov building shape area - 3,850 m² gross area - 26,919m²

pho Industrial

676 m²

ral Mechanics Center

mor 1,042 m²

nics Research Center

Leo & Julia Forchheimer Faculty Center year - 1995 architect - Nadler Bixon and Gill building shape area - 1,882 m² gross area - 3,392 m² Samuel Neaman Institute year - 1995 architect - Y. Mor building shape area - 235 m² gross area - 3,002 m²

Ohel Aharon Synagogue year - 1968 architect - A. Kashtan building shape area - 273 m² gross area - 490m²

Student Union Building year - 1966, 2010 architect - S. Gilad, Mansfeld-Kahat building shape area - 4,128 m² gross area - 13,650 m²

Morris and Sylvia Taub Computer Center year - 1966 building shape area - 938 m² gross area - 3,188 m²

Senior Sports Center year - 1962, 1988, 2005 architect - N. Zalkind, D. Zarchi building shape area - 1,008 m² gross area - 2,468 m²

HOUSING

1,188 m² Rifkin Dorms. year - 1954 architect - D. Chavkin 2 students per room

Continued Ed. Village Dorms. year - 2011 architect - Bar Orian, Schwartz - Besnosoff Couples/Family 2-5 room Apt.

sen Solid State

Y. Rechter 1,422 m²

Neve America Dorms. year - 1990 Couples 2 room Apt.

hemistry

Junior Staff Dorms. year - 1980 Couples/Family 2-3 room Apt.

5,195 m² m² Canda Dorms. year - 1973 Couples 2 room Apt.

Building

m 4,590 m² m²

Tower Dorms. year - 1973 Family 2.5 room Apt.

Biotechnology and

m 2,550 m² m²

Ha'amim Dorms. year - 1975 Female 2 students room

East Dorms. year - 1992, 2001 Couples 2 room Apt.

Senate Dorms. year - 1992 architect - Y. Solomon, B. Baruch Couples 2 room Apt.

92

The Architecture and Town Planning Faculty at the Technion contains within it, The Center for Urban and Regional Studies which focuses on the study of project planning practices in Israel. They are devoted to understanding urban and regional developmental methods and assist in policymaking at national, regional and local levels.

91

90

‫‪A city as a field of experiments‬‬ ‫‪Shchuna E, Be’er Sheva‬‬

‫‪Urban Renewal through an International‬‬ ‫‪building Exhibition‬‬ ‫‪Interbau 57, Berlin‬‬

‫‪IBA 87, Berlin‬‬

‫המורשת האדריכלית מלאה בתערוכות אדריכלות בינלאומית‪ ,‬דוגמאת‬ ‫‪ IBA 57‬ו ‪ 87‬בברלין ובמקומות אחרים בעולם‪ .‬בתערוכות אלו הוזמנו‬ ‫אדריכלים להציג את מיטב הפתרונות האדריכליים העכשוויים באזורים‬ ‫שיועדו להתחדשות עירונית‪ .‬אזורים אלו הצליחו ליצור רצפים עירוניים‬ ‫על אף השונות הגדולה בין פרוייקט לפרוייקט‪ ,‬ונתנו פתח לחדשנות‬ ‫ומגוון שלא תמיד באים לביטוי בבנייה הרווחת‪.‬‬ ‫גם בישראל‪ ,‬בשנות הקמתה‪ ,‬עד אמצע שנות ה‪ ,70‬כאשר משרד השיכון‬ ‫היה אמון על כ ‪ 90%‬מהבנייה למגורים‪ ,‬היה נהוג לקיים "ניסויים"‬ ‫אדריכליים‪ ,‬שהתבטאו ב"שיכונים לדוגמא" שהוקמו בבאר שבע‪ ,‬חיפה‬ ‫וירושלים‪ .‬כל פרוייקט לווה במחקר מעמיק והשאיר אחריו סט מסמכים‬ ‫המאפשרים למידה והסקת מסקנות לעתיד‪ .‬כאשר משרד השיכון הסיר‬ ‫מידיו את האחריות כיוזם תכניות למגורים‪ ,‬עברה האחריות ליזמים‬ ‫פרטיים‪ ,‬אשר אחראים על מינוי אדריכלים לתכנון שכונות שלמות בבת‬ ‫‪89‬‬

‫‪Brown field rehabilitation through a world exposition‬‬ ‫‪Parque Des Nações, Expo 98 Lisbon‬‬

‫הקמפוס כמעבדה‬ ‫הטכניון כמוסד מחקר המכיל בתוכו את הפקולטה המובילה ללימודי‬ ‫אדריכלות ואת המרכז לחקר העיר והאזור‪ ,‬תמיד שימש ככר פורה לביטוי‬ ‫אדריכלי; במידה רבה הטכניון הוא רשות עצמאית‪ ,‬ובמובן הזה הרבה‬ ‫אילוצים סטטוטוריים לא חלים עליו‪ ,‬המוסד ממתג עצמו גם כא‪-‬פוליטי‪,‬‬ ‫עובדות אלו הופכות את מרחב זה לריק מושלם לניסויים‪ .‬ואכן‪ ,‬טובי‬ ‫אדריכלי המדינה פעלו בו‪ ,‬הביאו טיפולוגיות‪ ,‬גישות וסגנונות שונים‪.‬‬ ‫בסיור בקמפוס ניתן ללמוד רבות על האדריכלות הישראלית‪ .‬בהתאם‬ ‫לכך‪ ,‬כל בינוי חדש יכול לשמש כניסוי מרחבי‪ ,‬כאשר כל אזור התערבות‬ ‫בקמפוס משמש כצלחת פטרי עליה נבחנת שיטה שונה לבינוי עירוני‪.‬‬ ‫גישה זו‪ ,‬מאפשרת להמנע מהתופעה הרווחת בתרבות הבנייה הישראלית‬ ‫בה נבנים מבנים גנריים המשוכפלים לאורכן ורוחבן של שכונות חדשות‬ ‫המתוכננות כלאחר יד אשר עושה רושם שכל תכליתן הוא לנפח את שורת‬ ‫הרווח של היזם כאשר טובת הדיירים והתועלת לעיר נדחקת הצידה‪.‬‬ ‫‪88‬‬

ORIES URBAN LABORATORI ES URBAN LABORATORIES ATORIES URBAN LABORATO AN LABORATORIES URBAN TORIES URBAN LABORATOR ORIES URBAN LABORATORI ES URBAN LABORATORIES ATORIES URBAN LABORATO AN LABORATORIES URBAN TORIES URBAN LABORATOR S URBAN LABORATORIES U ORIES URBAN LABORATORI ES URBAN LABORATORIES ATORIES URBAN LABORATO AN LABORATORIES URBAN TORIES URBAN LABORATOR AN LABORATORIES URBAN 87

IES

ORIES LABORATORIES RIES IES

ORIES LABORATORIES RIES URBAN LABORATORIES IES

ORIES LABORATORIES RIES LABORATORIES

86

1. Paris, FR 2. Lisbon, PT 3. Tel Aviv-Yaffo, IL 4. Barcelona, ES 5. Athens, GR 6. Copenha IR 12. Manhattan NY, USA 13. Delft. NL 14. London, UK 15. Beirut, LB Vardia Haifa, IL 85

agen, DK 7. Delhi, IN 8. Jericho NY, USA 9. Amsterdam, NL 10. Hamburg, DE 11. Tehran, 17. Hadar Haifa, IL 18. Singapore, SG 19. Kansas City KS, USA 20. Sao Paulo, BR 84

1. Paris, FR 2. Lisbon, PT 3. Tel Aviv-Yaffo, IL 4. Barcelona, ES 5. Athens, GR 6. Copenha IR 12. Manhattan NY, USA 13. Delft. NL 14. London, UK 15. Beirut, LB Vardia Haifa, IL 83

agen, DK 7. Delhi, IN 8. Jericho NY, USA 9. Amsterdam, NL 10. Hamburg, DE 11. Tehran, 17. Hadar Haifa, IL 18. Singapore, SG 19. Kansas City KS, USA 20. Sao Paulo, BR 82

81

‫הדיון בחלופות מראה את‬ ‫הפוטנציאל הטמון בניצול שטחי‬ ‫הקמפוס למגורים ופונקציות‬ ‫עירוניות‪ ,‬אך האם יש לבחור רק‬ ‫חלופה אחת ו"לצבוע" בה את כל‬ ‫הקמפוס או אולי לאפשר מגוון‬ ‫טיפולוגי המגשים את חזונו של‬ ‫המוסד כמרחב מחקר ופיתוח‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫הפקולטות‪ ,‬קושרת בין חללי הלימוד‪ ,‬הכיתות‪ ,‬המעבדות והספריות‬ ‫לגוף אחד‪ .‬קומה ציבורית מובהקת עם מסחר ואולמות אשר המשכית‬ ‫מבחינת המפלס‪ ,‬המעברים ורטיקאליים לקרקע ייעשו בעיקר דרך‬ ‫המבנים הקיימים‪ ,‬מגורים ופונקציות תומכות ימוקמו מעל או מתחת‬ ‫לקומה הציבורית‪ ,‬בהתאם לסיטואציה‪.‬‬ ‫עקב נפח הפעולה ומשך הביצוע‪ ,‬חלופה כזאת מתאימה לביצוע ציבורי‬ ‫בלבד )הטכניון(‪ ,‬אולי ע"י הקמת תשתית ומערכת ציבורית ומכירת‬ ‫שטחים על גביה‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫‪ .3‬מגה מערכת‬ ‫החלופה השלישית בהשראת גורד השחקים האופקי של סטיבן הול ב‬ ‫‪ VANKE CENTER‬בסין‪ ,‬ואולי ה‪ CLUSTER CITY-‬של הסמיתסונים‪ .‬זאת‬ ‫האופציה הקיצוני מבחינת היקף הבינוי‪ ,‬אבל הכי מילולית מבחינת יישום‬ ‫החיבור בין מבני הקמפוס‪ ,‬בנוסף לפתרון לקשיי ההליכות שמייצרת‬ ‫הטופוגרפיה‪ .‬גם כאן הנתונים הכמותיים זהים רק שכאן תוספת התכסית‬ ‫היא אפסית‪ ,‬המערכת החדשה מרחפת ולעיתים מתחברת תוך התעלמות‬ ‫מהטופוגרפיה‪ .‬השטח הפתוח לנפש גדול מאד – אל שטח הקרקע‬ ‫הפתוח הקיים מצטרפים גם שטחים ציבוריים במערכת התנועה של‬ ‫המגה מבנה‪ .‬המערכת החדשה מחברת בין כל החללים הפנימיים של‬

‫‪78‬‬

‫ע"י יזם או אולי ביוזמת הטכניון‪ ,‬במקרה כזה סבירות גבוהה ליחידות‬ ‫להשכרה‪ .‬לבינוי מסוג זה חלופות שונות בנוגע למיקום מערכת התנועה‬ ‫והחלוקה ליח"ד‪ .‬החצרות הפנימיות יכולות להמשיך רצף של חללים‬ ‫ציבוריים שחלקו פתוח וחלקו בתוך ודרך מבנים קיימים‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫‪ .2‬מבנים סביב חצר‬ ‫הנתונים שכמעט זהים לחלופה הקודמת חושפים שבינוי עירוני ניתן‬ ‫לבצע בטיפולוגיות שונות אשר מניבות מדדים כמותיים זהים‪ ,‬הבחינה‬ ‫על כן צריכה להיות על בסיס נתונים איכותיים‪ .‬בחלופה זו אין כמעט‬ ‫שפ"פ‪ ,‬החלוקה היא לשטח ציבורי מוגדר בין המבנים ובתוכם וכתוצאה‬ ‫מאילוצי הטופוגרפיה ‪ -‬שטח פתוח שנותר כשארית‪ .‬הבלוקים משלימים‬ ‫את המערכת הקיימת‪ ,‬ומנסים להתחבר‪ .‬חלופה כזאת גוררת הרבה‬ ‫פיתוח שטח ויישור חלקים גדולים‪ ,‬כדי ליצור טראסות ועל כן חלופה‬ ‫כזאת מתאימה לבנייה בידי קבלנים גדולים‪ ,‬בגלל היקף הפיתוח‪ ,‬אולי‬ ‫‪76‬‬

‫כזאת מתאימה למצב בו הטכניון משחרר קרקעות לבנייה קבלנית‪,‬‬ ‫המכוונת לפרוייקטים מצומצמים מבחינת מימדיהם והיקף הפיתוח ועל‬ ‫כן מאפשרת השגת מגוון רב של סגנונות‪ .‬כמובן שיש להגדיר את גודל‬ ‫המגרשים וגובה הבניה‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫‪ .1‬בינוי עיר גנים‬ ‫בחלופה הזאת‪ ,‬יש להוסיף הרבה רחובות משולבים המחלקים את הרקמה‬ ‫לבלוקים‪ ,‬בפרופורציות שהוגדרו קודם‪ .‬מדובר בכמות מכובדת של דיירים‬ ‫חדשים לקמפוס‪ ,‬בסביבות הפי ‪ ,6‬זאת בנוסף למשתמשים חדשים אשר‬ ‫ינצלו את שטחי המסחר והתרבות שנוספים בקומות הקרקע‪ .‬הצפיפות‬ ‫המתקבלת היא של עיר אירופאית‪ ,‬בתכסית של פחות מ ‪ 30%‬התואמת‬ ‫מבחינה כמותית לנהוג בשכונות הנבנות היום‪ .‬מבני הפקולטות והרחבות‬ ‫הצמודות אליהם ישמשו כמוקד ציבורי‪ ,‬כאשר המבנים מצטרפים‬ ‫למערכת הציבורית – הן מבחינת שימוש והן מבחינת תנועה‪ .‬חלופה‬

‫‪74‬‬

Using a basic grid of 60x60, drawn from the average size of a faculty building, the new fabric can be ďŹ lled with different typologies, each has its own characteristics and possibilities.

73

‫חלופות בינוי‬ ‫חלופות הבינוי מזמינות עיסוק בניסוי ומחקר אדריכלי‪.‬‬ ‫לפני הנחת החלופות‪ ,‬חילקתי את המרחב לגריד סכמתי אשר יחידת‬ ‫הבסיס שלו מבוססת על טביעת רגלו הממוצעת של מבנה פקולטה‬ ‫)כ ‪ 3000‬מ"ר(‪ .‬את הבלוק הבסיסי‪ ,‬ניתן למלא בטיפולוגיות שונות‪:‬‬ ‫מבני אקדמיה הממלאים את הבלוק כולו‪ ,‬מבני מגורים נפרדים בדומה‬ ‫לרקמה התל אביבית או זו של הדר )עיר גנים(‪ ,‬מבנים סביב חצר לפי‬ ‫המודל האירופאי שניתן לראות גם בפלורנטין או בעיר התחתית בחיפה‪,‬‬ ‫מגדלי מגורים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לבחון ווריאציות שונות של חיבור בין‬ ‫טיפולוגיות ושימושים‪.‬‬

‫‪72‬‬

71

Schematically ďŹ lling the gaps between buildings reveals the opportunity to transform the campus in to a vibrant urban fabric.

70

The ca The amp m us u ttod od day ay h has as s a llot ot of op open e sspa en pace pa es whic wh ich h arre po oor o llyy deďŹ eďŹ n ne ed as p pub ub bliic sp spac ac ce ess. s.

The re Th recr crea eati ea tion on a on are re eas as ins sid i e tth he fa f c cu ultty builildi bu din di ng gs c ca an jo oiin n the h ove vera ralll pub ubliic syyst stem em. em. em 69

68

DeďŹ ning the layers of grid systems that supports the combination of different programs in the same domain while maintaining a functioning academic experience intertwined with a vibrant city life.

67

academic network public network residential network academic objects residential ďŹ eld

66

65

‫● מרחבים ציבוריים מוגדרים היטב בדפנות ע"י חזיתות המבנים‪.‬‬ ‫● רב מוקדיות וחיבוריות – כל מבנה פקולטה והמתחם סביבו הופך‬ ‫למוקד של פעילות‪ ,‬כל מוקד מחובר למוקד הסמוך במעבר ציבורי‪.‬‬ ‫● רב גוניות – מגוון רחב של חזיתות‪ ,‬סגנונות‪ ,‬וגדלים‪.‬‬ ‫● מרכוז ודחיסה של הפונקציות והרקמה‪.‬‬ ‫● הכלת קנה מידה שונים במרחב לשם קריאות המרחב‪.‬‬ ‫● פתיחות – השלת הגדרות והשערים מהמרחב‪.‬‬ ‫● פעילות מסביב לשעון – ניצול יעיל של הרקמה הבנויה לאורך‬ ‫שעות היום‪.‬‬ ‫● עירוב שימושים – לא עוד הפרדה בין פונקציות שונות המרוקנת‬ ‫מרחב אחד בעוד השני מתמלא‪.‬‬ ‫● רב שכבתית – מערכות תנועה וגריד שונות כדי לקיים את האקדמיה‬ ‫לצד הפעילות הציבורית והמגורים‪ .‬הגדרת שכבות של מערכות גריד‬ ‫התומכות בצירופן של פרוגרמות שונות במרחב אחד תוך שמירה‬ ‫על חוויה אקדמאית השזורה בחיים עירוניים‪ .‬כל מערכת מזינה‬ ‫ושואבת מהשניה‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫מילוי המרחבים הפתוחים בקמפוס בבינוי מחייב בחינת חלופות‪ .‬קיימת‬ ‫אפשרות של מרחב צפוף מידי שלא יתאים לערכי הנוף והיער שמתכנני‬ ‫הקמפוס בעבר הקפידו לשמר‪ ,‬מצד שני קיימת סכנה של התפרעות‬ ‫נדל"נית הדומה לשכונות חדשות הנבנות ברחבי הארץ – שכונות של‬ ‫מגדלים חזרתיים הכושלים בהגדרת מרחב ציבורי איכותי‪ .‬על כן‪ ,‬תחילה‬ ‫הגדרתי תנאי בסיס לעירוניות אליה יש לשאוף במרחב הקמפוס‪:‬‬

‫‪DENSE‬‬

‫‪63‬‬

SCATTERED

62

‫‪Transforming the way we plan. From 2 dimensional‬‬ ‫‪zoning to mixed used, multi functional buildings. The‬‬ ‫‪program is folded and distributed through the campus‬‬ ‫‪to achieve a sustainable usage of the built area.‬‬

‫‪Instead of a closed circled, hierarchal road systems, an‬‬ ‫‪infinite grid should be used - Letting the users and natural‬‬ ‫‪processes and behaviors to inscribe the hierarchy of the‬‬ ‫‪streets.‬‬

‫הראיה הכוללת שלי לגבי מבנים חדשים‪ ,‬ובמקומות האפשריים – הגדרה‬ ‫וחלוקה מחדש של מבנים קיימים היא של "קיפול" פונקציות – יצירת‬ ‫עירוב שימושים בציר האופקי ובציר האנכי‪ ,‬כמו גם בציר הזמן‪ .‬יצירת‬ ‫מרחב שמכיל תמהיל של שימושים הפועלים במקביל ומזינים זה את‬ ‫זה‪ ,‬ושומרים על נפח פעילות לאורך כל שעות היום‪ .‬יצירת מוקדים של‬ ‫מבנים מעורבים בתוך הרקמה הקיימת‪ ,‬תשפיע גם על הפעילות במבנים‬ ‫הקיימים‪ ,‬בהנחה שהמבנים החדשים יתחברו לרשת התנועה החיצונית‬ ‫והפנימית באופן ראוי‪.‬‬ ‫‪61‬‬

‫הגדרת מסלולי התנועה לא מספיקה על מנת להפעיל את המרחב‪,‬‬ ‫יש להגדיר את המתרחש לצד התנועה‪ .‬לשם כך יש לייצר פונקציות‬ ‫אשר מושכות משתמשים‪ ,‬בדומה לאופן בו רחוב עירוני מוצלח מבונה‬ ‫– פונקציות מסחר בקומת הרחוב‪ ,‬חזיתות שקופות ומזמינות ומקומות‬ ‫ישיבה נעימים‪ .‬תפיסה זו מזמינה התערבות של ‪ – INFILL‬מילוי החללים‬ ‫הלא מנוצלים בין המבנים ועל גבי מרבדי החנייה בבינוי אשר מקיים‬ ‫את החוקים של רשת התנועה והפרוגרמה שיוגדרו בהמשך‪ .‬באזורים‬ ‫שבמרכז הקמפוס‪ ,‬המבנים החדשים יכילו את השימושים שחסרים‬ ‫– מגורים‪ ,‬מסחר ופנאי ותעסוקה‪ .‬באזורי הפריפריה ובחיבורים עם‬ ‫השכונות הסובבות המבנים יכילו שימושים אקדמאים‪ ,‬ויצרו לרגליהם‬ ‫ובתוכם את החיבור הפיזי אל הרחובות המנותקים‪.‬‬

‫‪Better distribution of programs along‬‬ ‫‪the circulation systems will make‬‬ ‫‪to movement in the campus more‬‬ ‫‪interesting and connected and would‬‬ ‫‪contribute to the walk-ability.‬‬

‫‪60‬‬

‫‪The spacious campus area is equal‬‬ ‫‪to the size of the densely built Hadar‬‬ ‫‪district while serving much less users‬‬ ‫‪and activities.‬‬

CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT Y CITY CITY CITY CITY CITY C CITY CITY CITY CITY CITY CIT

TY CITY TY CITY TY CITY TY CITY TY CITY TY CITY TY CITY TY CITY TY CITY TY

58

57

Today every faculty building has its own classes, libraries and labs that are poorly shared between faculties.

By connecting all the resources to a central management, we can achieve a more efďŹ cient usage and avoid building unnecessary new buildings.

56

55

Breaking the existing faculty buildings to their primary spaces in order to locate the available academic resources within them.

Stripping the buildings' shell in order to view the campus as a set of spaces that could be joined together as one cohesive building.

54

‫אל רשת זו מחוברים חללי הלמידה הלא פורמאליים – בתי קפה וספריות‪,‬‬ ‫והחללים המתמחים ‪ -‬מעבדות ואודיטוריומים‪ ,‬המשך פיתוח רשת זו‬ ‫תאפשר תנועה נוחה ואטרקטיבית בין הפקולטות ותפתח את האפשרות‬ ‫לחלוקת משאבים ופונקציות מרכזיות בין פקולטות סמוכות‪ .‬כיום לכל‬ ‫פקולטה בקמפוס )כמעט( יש בניין‪ ,‬המכיל משאבים הכוללים כיתות‪,‬‬ ‫אודיטוריומים‪ ,‬ספריות‪ ,‬מעבדות ובתי קפה‪ ,‬בנוסף למשרדים של מנהלת‬ ‫הפקולטה וחוקרים‪ .‬ע"י למידת הנתונים החושפים את אחוז הנצילות‬ ‫של משאבים אלה )כ‪ 40%-‬ניצול( עולה השאלה האם אפשר ליעל את‬ ‫השימוש בהם ע"י שיתוף וחלוקה בהתאם לצרכים? ניתן לחבר את כלל‬ ‫המשאבים למרכז ניהול‪ ,‬ולחלק אותם מחדש כאשר כל פקולטה שומרת‬ ‫על הבניין שלה בתור בית‪ ,‬שבו יש התמחות ספציפית‪.‬‬ ‫במקרה של פתיחת המתחם לפעילות עירונית‪ ,‬רשת הקשרים האקדמית‬ ‫המתבקשת יכולה לפעול לצד מהלכי התנועה הפתוחים בשדרות‬ ‫המרכזיות‪ ,‬חללי המבואות יכולים להצטרף לרשת העירונית ולהציע‬ ‫את חללי המסחר והאודיטוריומים המרכזיים לשימוש מחוץ לשעות‬ ‫הפעילות‪.‬‬

‫‪Learning the usage volume of classes to make‬‬ ‫‪better use of existing resources‬‬ ‫‪53‬‬

łŕŇņŌŘŌ ŘŇŅŖńľ ŎŸŃŐŘ ŗŁŅŌł ŇŐŁŌ ŊŌŗŅ łŖŃņŕņŇʼnŖľ łŕŇńŇŒ ŋŇŇŊŊʼn łŇŌŇʼn ŘŃŎŃʼnŌ łľŃŒŖ łŕŇņŃŎŃŖŇŃŃľ ŘŇŌŇʼn ŵŁŎł łŇŀŃŊŃŇĿ ōŃńŌ ŘŇľŊŕŅ ŋŇŖŌŃŅ ŋŇŐŁŌł ŘŇľŃŒŖ ŵŁŎł

ŵŃ

łŕŇņŌŘŌ ŘŇŅŖńľ ŎŸŃŐŘ ŗŁŅŌł ŇŐŁŌ ŊŌŗŅ łŖŃņŕņŇʼnŖľ łŕŇńŇŒ ŋŇŇŊŊʼn łŇŌŇʼn ŘŃŎŃʼnŌ łľŃŒŖ łŕŇņŃŎŃŖŇŃŃľ ŘŇŌŇʼn ŵŁŎł łŇŀŃŊŃŇĿ ōŃńŌ ŘŇľŊŕŅ ŋŇŖŌŃŅ ŋŇŐŁŌł ŘŇľŃŒŖ ŵŁŎł

ŋŇŌŇ ŇŒŊ ŋŇŁŃŌŇŊł ŘŃŐŗ ŘŃŀŊŒŘł 40,000 łľŔŖł

35,000

ŵł ŵŁ ŵŀ ŵĿ

20,000

ŊŃŀŖŘ

30,000

ʼnŸłŏ

25,000

20,000

15,000

10,000

5,000

ŵľ 0

ŘŃŇŐŃĿŗ łľŖŃł ŘŃŐŗ 25,000 łŁĿŐŌ łľŔŖł

ŊŃŀŖŘ

15,000

10,000

5,000

ŘŃņŊŃŕŒĿ ŘŃŐŃŔŕŌł ŏŅŇ

łŁĿŐŌ

łľŔŖł

ŊŃŀŖŘ

52

T MANAGEMENT MANAGEM AGEMENT MANAGEMENT M T MANAGEMENT MANAGEM AGEMENT MANAGEMENT M MENT MANAGEMENT MANA T MANAGEMENT MANAGEM MENT MANAGEMENT MANA NT MANAGEMENT chapterMANAGE 4 T MANAGEMENT MANAGEM MENT MANAGEMENT MANA NT MANAGEMENT MANAGE GEMENT MANAGEMENT MA NT MANAGEMENT MANAGE MENT MANAGEMENT MANA T MANAGEMENT MANAGEM GEMENT MANAGEMENT MA 51

MENT ANAGEMENT MENT ANAGEMENT AGEMENT MENT GEMENT EMENT MENT AGEMENT EMENT ANAGEMENT EMENT AGEMENT MENT ANAGEMENT

50

Making use of topography differences for underground parking.

street based parking

4,000

25km 49

Land use residential auditoriums, entertainment shops, trade restuarants and cafes in entertainment areas restuarants and cafes in business areas total trade hotels

education and community institutions

businesses and employment total parking needed

Parking demand by parts of the day morning noon evening

In order to avoid large parking lots that occupy large quantities of land the are perceived as lost spaces and large "holes" in the urban fabric, the needed parking spaces should be placed underground beneath each new building. Some of the parking for visitors should be placed based on the streets.

Since the whole area will be transformed in to mixed used development, the usage of parking lots can be dynamic - at night the parking would be used by residents.

During day time, residents who work outside the campus will free their parking spaces which would be used by campus users and visitors.

48

47

Employment

Residential

Program Distribution

46

Teaching rooms

Laboratories

Teaching and Research

Offices

Libraries

Auxiliary services

Walfare services

Rental sapces

Typical sections in the campus

The buildings can act as a vertical connection through the topography.

45

44

Cross section of the campus elevation reveals the steepness of the topography. A fact that making the space inaccessible for foot walkers and bikers.

43

‫הקמפוס משתרע במורד צלע ההר בין קו גובה ‪ 145‬ל ‪ ,245‬על כן קיים‬ ‫אתגר ממשי ביצירת מערכת תנועה נגישה ומעודדת הליכות‪ .‬התנועה‬ ‫בקמפוס‪ ,‬שבה ניסו כל תכניות האב לטפל‪ ,‬מחולקת‪ ,‬בהתאם לתפיסה‬ ‫שגם מחלקת את האזורים לפונקציות שונות‪ ,‬בין תנועה רכבית לתנועת‬ ‫הולכי רגל‪ ,‬כאשר כביש הטבעת משמש בעיקר את הרכבים‪ ,‬טיילות‬ ‫המקבילות לקווי הטופוגרפיה מיועדות להולכי רגל‪ .‬המשך התפיסה‬ ‫לגבי יצירת צירי תנועה לאורך קווי גובה נראית נכונה ויש להמשיך‬ ‫להגדיר טיילות נוספות בנוסף לשדרה המרכזית הקיימת על קו גובה‬ ‫‪ ,200‬טיילות אלו חוצות את הקמפוס ומחלקות אותו למדרגות‪ .‬במידה‬ ‫כלשהיא ניתן לראות בפיזור המרחבי של המבנים התחלה של רעיון‬ ‫זה אך הצירים עצמם אינם מוגדרים ולעיתים קרובות חוצים חניונים‪,‬‬ ‫גובלים בגב המבנים וחללי השירות ונטולי פונקציות מושכות פעילות‬ ‫לאורכם‪ .‬את הבדלי הגבהים בין מדרגה למדרגה ניתן לגשר באמצעות‬ ‫מדרגות ורמפות שיכולות לקיים תפקיד כפול כמקום מפגש ולמידה‬ ‫בנוסף לתנועה‪.‬‬ ‫בין הטיילות ניתן לראות גם רשת תנועה המחברת בין מבנים סמוכים‪.‬‬ ‫רשת זו נשענת על חללי המבואות והתנועה של המבנים וממשיכה‬ ‫בגשרים המחברים בין מבנים‪ .‬מבנים רבים בקמפוס נבנו בהתאם –‬ ‫המבנים מייצרים כניסות במפלסים שונים והאפשרות למעבר דרכם‬ ‫קיימת‪.‬‬

41

‫מסקנות והתערבות‬ ‫לאחר בחינת הנתונים הנ"ל‪ ,‬והסקת המסקנות המתבקשת‪ ,‬התוותה‬ ‫הדרך להתערבות במרחב‪.‬‬ ‫בבחינת הקונטקסט של אזור הקמפוס עולה השאלה‪ ,‬האם המרחב‬ ‫הוא חלק מהעיר או מרחב קצה בין שתי הערים – נשר וחיפה‪ .‬לעיר‬ ‫חיפה אין מרכז מובהק‪ ,‬היא מכילה מרכזים שונים שכל אחד בעל אופי‬ ‫והתמחות משלו‪ .‬הטכניון הוא אכן מרכז אקדמי במטרופולין חיפה אבל‬ ‫הוא אינו ממש את הפוטנציאל שלו כמרכז עירוני‪ .‬השכונות שסובבות‬ ‫את הקמפוס התפתחו כשכונות קצה המרוחקות ממרכזי הערים שלהן‪.‬‬ ‫קיים פוטנציאל רב בהפיכת הטכניון למרכז עירוני חי ובכך להפוך את‬ ‫הכפפה – השכונות שסביבו יהפכו למרחבים הסובבים מרכז עירוני‪,‬‬ ‫המתמחה בתרבות הידע‪.‬‬ ‫שטח הקמפוס‪ ,‬בן ‪ 1300‬הדונמים‪ ,‬מכוסה מבנים באופן דליל מאד‪ ,‬רק‬ ‫‪ 12%‬אחוז מבונה‪ 8% ,‬נוספים מכוסים חניות‪ .‬שטחי הרצפה מוקדשים‬ ‫בעיקר לפונקציות אקדמיות‪ .‬מתוך ‪ 20,000‬המשתמשים הפוקדים אותו‬ ‫מידי יום‪ ,‬רק כ ‪ 6,000‬נשארים לישון בו‪ ,‬במעונות הממוקמים בפריפריה‪.‬‬ ‫התוצאה הישירה של נתונים אלו היא חוסר הניצול של המרחב לאורך‬ ‫שעות היום‪ ,‬בשעות אחה"צ מרכז הקמפוס ננטש עד הבוקר שלמחרת‪.‬‬ ‫מנקודת מבט אקולוגית‪-‬קיימות‪ ,‬יהיה נכון לבקש שימוש רחב יותר‬ ‫בשטח אדמה שגם ככה נגוע פעילות אנושית‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫שאלת‪/‬הצעת מחקר‬ ‫כיצד ניתן לתכנן תכנית אב לעתיד משתנה? מה הגישה הנכונה לקמפוס‬ ‫הטכניון ‪ -‬חיבור לעיר או התנהלות במרחב אקדמי מנותק? כיצד ניתן‬ ‫לייצר חיבור לעיר בקמפוס קיים?‬ ‫תכניות האב הסתמכו על "מדיניות" ו"אסטרטגיות" שמשתנות בהתאם‬ ‫לעומדים בראש הגופים האחראיים הן גם ניסו להתוות מרחב שתלוי‬ ‫בביצוע מדויק של תכניות הבינוי הגובל במסלולי התנועה‪ ,‬דבר שלא‬ ‫ניתן לסמוך עליו במציאות תכנונית התלויה ברצון התורמים האקראיים‬ ‫ובצרכים משתנים של הפקולטות השונות‪ ,‬בתכנית דטרמיניסטית חסרת‬ ‫גמישות שכזו‪ ,‬הוצאת מרכיב אחד מהמערך מפרק את כולו ומחייב‬ ‫הכנת תכנית אב חדשה‪.‬‬ ‫יש לבודד את המשתנים שאינם תלויים בזמן או כלכלה ע"י הסתמכות‬ ‫על מחקרים וניתוחים מעולם החינוך‪ ,‬הסוציולוגיה והכלכלה‪ ,‬המתווים‬ ‫עקרונות מפתח באופן רכישת המידע‪ ,‬בקשרים בין אנשים – סטודנטים‪,‬‬ ‫סגל אקדמי‪ ,‬עובדים ועוברי אורח‪ ,‬ובאופן השגת תקציבים בתקופה בה‬ ‫גוברת מדיניות של צמצום ההשקעה בחינוך הציבורי‪ .‬לא עוד מרחב‬ ‫המבדיל בין בנוי‪ ,‬נוף וקהילה אלא מרחב הקושר את כל האספקטים‬ ‫יחדיו ומייצר סביבה הרגישה לצורכי משתמשיה ולייעוד חלליה הפועלים‬ ‫בספקטרום רחב של החברה המערבית‪.‬‬

‫‪39‬‬

38

37

36

705,000 sqm

600,000 sqm

Dormitories

151,000

200,000

509,840 sqm 70,000 110,840

Rental sapces

45,000

Walfare services

45,000

54,500

Auxiliary services

45,000

70,000

45,000

Libraries

25,000

70,000

Offices

65,500

25,000

80,000

25,000

65,500

65,500 Teaching and Research Laboratories

150,000

160,000 100,000

Teaching rooms

48,500

48,500

50,000

SCENARIO A

EXISTING

SCENARIO B

Technion growth scenarios; projected by the Technion administration.

35

Enteries through the Neve Sha'anan Gate

23:00 22:00 21:00 20:00 19:00 18:00 17:00 16:00 15:00 14:00 13:00 12:00 11:00 10:00 09:00 08:00 07:00 06:00 05:00 04:00 03:00 02:00 01:00 00:00

900 800 700 600 500 400 300 200 100 0

The 1300 dunam campus is sparsely built, governed using the zoning method; separating the area into different programs while not achieving an efďŹ cient use of the area. New buildings can be erected on the vast parking areas and open neglected spaces.

As a result of the zoning policy, most of the campus users exit the campus center in the afternoon, leaving it abandoned and under used.

34

total area 1,300 dunam

a

open space 1045 dunam building covarge 152 dunam parking coverage 104 dunam

sports 12 dunam academic buildings 455 dunam recreation 72.5 dunam housing 120 dunam

33

students 15,000

academic staff 2,200

900 administrative Staff workers 600 female

male

academic units partners housing administartion and recreation sport facilities

bechlor degree advance studies

HOUSING

32

‫● תנועה במרחב‪.‬‬ ‫● מידת השימוש בפונקציות השונות‪.‬‬ ‫נתונים אלו יכולים לשקף האם הפונקציות הפעילות בקמפוס משומשות‬ ‫שצורה מיטבית‪ ,‬במטרה למצוא את הקשרים בין שעות הפעילות לפריסה‬ ‫המרחבית והבנה היכן ניתן לשפר‪.‬‬ ‫‪ 5.4‬פדגוגיה‬ ‫● התפיסות האקדמיות המובילות‪.‬‬ ‫● מערכת השעות וחלוקה בין שעות הרצאה‪ ,‬תרגול‪ ,‬ולמידה אישית‬ ‫לפי פקולטות‪.‬‬ ‫מציאת מידת ההתאמה בין אופן לימוד המקצועות למבנים המכילים אותם‪,‬‬ ‫בדיקה האם ניתן לייצר חלוקה טובה יותר של המשאבים בין פקולטות‪.‬‬ ‫בדיקה האם ייתכנו שימושים נוספים במבנים בשעות בהן הם לא בשימוש‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫איסוף נתונים‬ ‫בשלב הראשון‪ ,‬יש להחליט כיצד הטכניון צריך להמשיך את התפתחותו‬ ‫והיכן‪ .‬בפני המתכננים עומדת האפשרות להתחיל להחזיר פקולטות אל‬ ‫המרחב העירוני בהדר‪ ,‬תפיסה זו תואמת את השקפתי באופן עקרוני אך‬ ‫מחייבת הכרה במציאות הקיימת ‪ -‬קמפוס הטכניון הוא עובדה קיימת אך‬ ‫לא מוגמרת‪ .‬לא ניתן עוד לנטוש את המתחם באופן מלא ויש להתמודד‬ ‫איתו‪ .‬ייתכן ויהיה נכון להעביר פקולטות ספציפיות )אדריכלות לדוגמא(‬ ‫או לייצר שלוחות במיקומים שונים בעיר אבל אין ספק שעיקר הפעילות‬ ‫תישאר באזור הקמפוס‪ .‬מתוך נקודת מוצא זו יש לגשת ליצירת בסיס‬ ‫נתונים לשם הבנת מרכיביו הבסיסיים של הקמפוס‪:‬‬ ‫‪ 5.1‬מאפיינים פיזיים‪:‬‬ ‫● טבע ואקולוגיה‬ ‫● טופוגרפיה‬ ‫● שטחים בנויים‪ ,‬תכסית‬ ‫● מבנים – סגנונות בנייה‪ ,‬חלוקת הפרוגרמה‪ ,‬סוגי מגורים‬ ‫● חתכים אופייניים‬ ‫מאפיינים אלו חשובים להבנה כיצד יש לטפל במרחב הבנוי והפתוח‪,‬‬ ‫מהם המכשולים הפיזיים ואיך ניתן לגשר מעליהם‪ .‬בנוסף מה מלאי‬ ‫השטחים לפי ייעודם‪.‬‬ ‫‪ 5.2‬משתמשים‪:‬‬ ‫● משתמשי הקמפוס – חלוקה לסטודנטים תואר ראשון‪ ,‬תארים‬ ‫מתקדמים‪ ,‬אנשי סגל אקדמי‪ ,‬מנהלה ותחזוקה‪.‬‬ ‫● אוכלוסיית השכונות הסמוכות – מאפיינים סוציו אקונומיים‪ ,‬השכלה‪,‬‬ ‫צרכים‪.‬‬ ‫בחינת המשתמשים והבנתם תאפשר להבין מיהם השחקנים שלוקחים‬ ‫חלק במרחב ומי המודרים ממנו‪ ,‬האם ניתן לסמוך על שיתופי פעולה עם‬ ‫הסביבה העירונית‪ ,‬האם קיים קהל המעוניין בפעילות נוספת בקמפוס‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬אופן השימוש במרחב‪:‬‬ ‫● שימושי מבנים בקמפוס ומחוצה לו‪.‬‬ ‫● שעות פעילות‪.‬‬ ‫‪30‬‬

CAMPUS BUILDING HISTORY

29

‫במרוצת השנים התפתחה גם הדרישה למרכז‬ ‫קמפוס שיכיל פונקציות מסחר ושעות פנאי‬ ‫למשתמשי הקמפוס‪ .‬השכונות שהתפתחו סביב‬ ‫הקמפוס מצדה של העיר חיפה ומצדה של נשר‬ ‫מעולם לא חוברו לקמפוס‪ ,‬הכניסות הבודדות‬ ‫למתחם נעשו דרך שני שערים אשר מבודדים‬ ‫את הקמפוס מסביבתו‪ .‬בהמשך‪ ,‬תכניות האב של‬ ‫הטכניון‪ ,‬חמש במספר‪ ,‬ניסו בעיקר להתוות את‬ ‫התנועה האופטימלית בקמפוס ואת הארגון המרחבי‬ ‫של הפונקציות השונות ברחבי הקמפוס‪ .‬במסגרתן‬ ‫ניתן דגש על חיזוק מרכז הקמפוס כאשר השינוי‬ ‫העיקרי היה הפיכת מגרש החנייה במרכז למדשאה‬ ‫ענקית‪ ,‬והתווית טיילת מרכזית‪ ,‬נטולת תנועה‬ ‫רכבית על קו הגובה ‪ .200‬שינויים אלו תרמו רבות‬ ‫לפעילות הפנאי וההליכות באזור זה של הקמפוס‬ ‫אבל ברמת הבינוי‪ ,‬התכניות לא הצליחו לקבע את‬ ‫השימוש במבנים כמגדירי המרחב הציבורי ועם‬ ‫השנים הרקמה הבנויה של הקמפוס הלכה ונפרמה‪.‬‬ ‫אולי זו הסיבה לקיומן של תכניות כה רבות בתקופה‬ ‫כה קצרה‪ .‬כישלון התכניות‪ ,‬לתפיסתי‪ ,‬מתבטא‬ ‫בחוסר בהסתכלות רחבה על השינויים החברתיים‬ ‫והתרבותיים‪ ,‬כמו כן על תפקידו של קמפוס מוביל‬ ‫במרחב העירוני במציאות שמשתנה ללא הרף‪.‬‬

‫‪28‬‬

27

26

‫צלע ההר כשבמרכזם רצועת גנים‪ .‬באופן זה ניסה המתכנן‪ ,‬אלכסנדר‬ ‫קליין לשלב טבע ואקדמיה‪ ,‬בהתאמה לרוח המודרניזם שלאורה התחנך‪.‬‬ ‫המבנים הראשונים שנבנו – אזור בניין הסנאט‪ ,‬הספרייה המרכזית‬ ‫ואודיטוריום צ'רציל )מתחם הפורום(‪ ,‬ומבני הפקולטות הראשונים‬ ‫בקמפוס נבנו לפי מתכונת זו‪ .‬המבנים נבנו כמבנים אורכניים עם‬ ‫אכסדראות פנימיות‪ .‬כאשר בין מבנה למבנה מפרידה טיילת או כביש‬ ‫פנימי‪ .‬התפיסה לפיזור הפונקציות התאימה לתפיסה המודרניסטית‬ ‫שהייתה נהוגה אז‪ ,‬ומהדהדת גם היום – תפיסה של "איזור"‪ ,‬קרי ‪-‬‬ ‫הפרדה דו ממדית בין פרוגרמות‪ ,‬כאשר המגורים מוקמו בפריפריה‬ ‫בקרבה לשערים‪ ,‬מבני הפקולטות במרכז כאשר המרכז המנהליבלב‬ ‫המתחם‪ ,‬עם השנים נוספו גם מבנים המשמשים "שותפים" – בתי ספר‬ ‫קדם אקדמאיים ותעשייה עתירת מדע‪ ,‬כל אלה מוקמו‪ ,‬בהתאם לתפיסת‬ ‫האיזור בקצה הקמפוס‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫קמפוס הטכניון – חשיבה תכנונית‬ ‫ההיסטוריה של הטכניון כמוסד אקדמי אינה שונה באופן מהותי‬ ‫מהתהליכים שהתרחשו במדינות אחרות‪ .‬המוסד החל את דרכו בתחילת‬ ‫המאה הוקם המוסד בשכונת הדר בחיפה במתחם שהיה אמור להיות‬ ‫חלק ממערכת של גנים ומרכזי תרבות העולים במעלה ההר‪ .‬המתחם‬ ‫הכיל מבני לימוד המקיפים גן כאשר המגורים והתשתית התומכת היו‬ ‫מפוזרים סביבו ברקמה העירונית‪ .‬בשנות ה‪ ,50-‬עם התווספות פקולטות‬ ‫חדשות וגידול במספר הסטודנטים‪ ,‬החל המוסד להעביר את התפתחותו‬ ‫למתחם בן ‪ 1,300‬דונם הנמצא מחוץ לעיר והמשך פיתוח הקמפוס העירוני‬ ‫הופסק‪ .‬עם השנים עזבו כל הפקולטות את המבנה ההיסטורי‪ .‬ובשנות‬ ‫ה‪ 80-‬הפסיק לשמש כמוסד אקדמי והחל את תפקידו כמוזיאון למדע‪.‬‬ ‫הקמפוס החדש תוכנן כמתחם סגור ומנותק בעל שטח גדול להתרחבות‪.‬‬ ‫התכנית המקורית הציגה תפיסה של אשכולות מבנים הפרוסים במורד‬

‫‪24‬‬

DATA DATA DATA DATA DATA DATA DATA DATA DATA DATA ATA DATA DATA DATA DATA D DATA DATA DATA DATA DATA ATA DATA DATA DATA DATA D DATA DATA DATA DATA DATA A DATA DATA DATA DATA DAT DATA DATA DATA DATA DATA A DATA DATA DATA DATA DAT DATA DATA DATA DATA DATA A DATA DATA DATA DATA DAT DATA DATA DATA DATA DATA ATA DATA DATA DATA DATA D DATA DATA DATA DATA DATA A DATA DATA DATA DATA DAT ATA DATA DATA DATA DATA D TA DATA DATA DATA DATA DA

A A ATA A ATA A TA DATA TA DATA TA A DATA ATA DATA ATA DATA ATA

22

Harvard University Sustainability

ETH ZĂ&#x153;RICH Urban Integration

21

MIT Planning process and iconic architecture

University of Copenhagen Inclusion and art

20

19

‫קמפוסים ברחבי העולם‬ ‫ספר שנערך ע"י האוניברסיטה הדנית לתכנון ומכוון למקבלי‬ ‫ההחלטות באוניברסיטאות‪ ,‬ליועצים ורשויות מקומיות ומתכננים‬ ‫ומשתמשים‪ ,‬אשר פועלים בתחום התכנון לסביבות חינוך וקמפוסים‪,‬‬ ‫בוחן אסטרטגיות לתכנון קמפוסים ומנסה לענות על השאלה של‬ ‫מהו קמפוס‪ .‬הספר מציג פרספקטיבה היסטורית בינלאומית ע"י‬ ‫בחינת חמישה תקדימים מהעולם אשר מדגימים כיצד הם ניגשו‬ ‫לסוגיות כלליות כמו האינטגרציה בין הקמפוס לעיר‪ .‬התקדים של‬ ‫‪ ETH ZURICH‬המתואר בספר נראה בעיני כרלוונטי ביותר משום‬ ‫שהתרחשו בו תהליכים דומים מאוד לאלו שקרו בטכניון‪ .‬כאשר‬ ‫החלו לחשוב על העתיד של הקמפוס בצירי ך‪ ,‬עלתה ההתלבטות‬ ‫האם ל"חזור" אל העיר או להמשיך לפתח את הקמפוס המנותק‪.‬‬ ‫המתכננים וההנהלה בחרו באופציה שלישית שהיא שילוב של‬ ‫השתיים – הפיכת הקמפוס למרחב בעל מאפיינים עירוניים ופתיחתו‬ ‫לפעילות מחוץ לשעות הלימודים אשר מזמינה את תושבי האזור‬ ‫הסובב לקחת חלק במרחב הקמפוס‪ .‬הדבר פתח מעגל אשר מזין‬ ‫את עצמו – הרחבת הפעילות במרחב הקמפוס אל שעות הערב‬ ‫וסופי השבוע הוביל לפתיחת בתי הקפה‪ ,‬החנויות והמסעדות‬ ‫שהיו במתחם בשעות אלו‪ ,‬והמתחם הכיל פעילות אנושית לאורך‬ ‫כל שעות היום‪ ,‬דבר שהוביל לכך שסטודנטים נשארו בקמפוס גם‬ ‫מחוץ לשעות הלימודים‪ ,‬לקחו חלק בפעילות המתקיימת וניצלו‬ ‫את האפשרויות החדשות‪ .‬באופן זה המתחם נוצל במידה גבוהה‬ ‫המאפיינת סביבה עירונית נמרצת יות ר‪.‬‬ ‫בחלקו השני הספר בוחן בקנה מידה קטן יותר את סביבת הלימוד‬ ‫והמחקר תוך השמעת קולם של מספר סטודנטים‪ ,‬מורים וחוקרים‪,‬‬ ‫וכך מציג דיון לגבי כיצד סביבת לימוד ומחקר נראית‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר הספר מפנה לשלושה אלמנטים המהווים סביבת לימודים‬ ‫טובה – כיתות‪ ,‬מרחבי למידה נתמכי טכנולוגיות למידה ותקשורת‬ ‫)‪ (ICT‬ומע בדות‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪McCormick-Tribune Campus Center‬‬ ‫‪MIT, Chicago‬‬ ‫‪OMA‬‬

‫‪Urban University‬‬ ‫‪NYC, Manhattan, NY‬‬

‫שהן בונות ומשתמשות בהן מגיבים בהתאם – דגש על אדריכלות‬ ‫מוחצנת ומרשימה כסימן היכר של המוסד‪ ,‬שירותי המוסדות כמו‬ ‫מגורים ואף ספריות לא בהכרח יהיו בבעלות המוסדות‪ ,‬והמוסדות‬ ‫יציעו את חלליהן לכנסים ואירועים ככל הניתן‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫‪Vertical campus‬‬ ‫‪Emerson College, LA‬‬ ‫‪Morphosis‬‬

‫‪City Campus‬‬ ‫‪IST Lisbon, Portugal‬‬

‫‪New public responsibility‬‬ ‫בתרחיש זה המוסדות האקדמאים ממונים בעיקר מכספי ציבור‬ ‫אבל עולה המיקוד ב כלי "ניהול ציבורי" הכוללים את כוחות השוק‬ ‫ותמריצים כלכליים‪ .‬המוסדות הם אוטונומיים‪ .‬לשם עשיית רווח‬ ‫הם מנצלים את שוק ההשכלה הגלובאלי‪ ,‬דה רגולציה של שכר‬ ‫הלימוד‪ ,‬בעלות על מחקרים ופטנטים‪ ,‬וקשרים עם התעשייה‪.‬‬ ‫אוטונומיה זאת מתבטאת בבעלות על המבנים‪ ,‬והשכרה במידת‬ ‫הצורך‪ ,‬ניצול מרבי של הנכסים כדי למקסם את הרווחים‪.‬‬ ‫‪Higher education inc.‬‬ ‫בתרחיש זה מוסדות אקדמאיים מתחרים כדי לספק השכלה גבוהה‬ ‫ושירותי מחקר באופן מסחרי‪ .‬הקשר בין לימוד למחקר מתרופף‬ ‫ומוסדות מתמקדים על מה תחום עיסוק ספציפי בהתאם להיצע‬ ‫וביקוש של השוק החופשי‪ .‬המוסדות ינסו למתג עצמן והמבנים‬ ‫‪16‬‬

‫עתידם של קמפוסים‬ ‫מחקר של מרכז למחקר חינוך וחדשנות )‪ (CERI‬של ה‪ , OECD‬פיתח‬ ‫ארבעה תרחישים לעתיד ההשכלה הגבוהה‪ .‬ארבעת התרחישים‬ ‫רומזים לאופנים שונים בהם ניתן לעסוק במבנים והמרחב החינוכי‬ ‫באוניברסיטאות העתי ד‪ .‬ארבעת התרחישים מאגדים יחדיו טרנדים‬ ‫ושינויים מתהווים וצופים כיצד יראה העתיד עם התפתחות שינויים‬ ‫אלו‪ .‬התרחישים שהמחקר מציע הם‪:‬‬ ‫‪Open Network‬‬ ‫בתרחיש זה‪ ,‬ההשכלה הגבוהה הופכת לבינלאומית ונוצרת רשת‬ ‫קשרים בין מוסדות‪ ,‬סטודנטים וחוקרים ברחבי העולם‪ ,‬בנוסף‬ ‫לקשרים עם שחקנים נוספים כמו התעשייה‪ .‬מודל זה מבוסס על‬ ‫שיתופי פעולה ופחות על תחרותיות‪ .‬סטודנטים בוחרים קורסים‬ ‫מתוך מאגר גלובאלי ומרכיבים את תכנית הלימודים שלהם לפי‬ ‫צרכיהם‪ .‬בעזרת טכנולוגיות חדשות ותכניות לימודים סטנדרטיות‬ ‫ומתואמות הרצאות מועברות בוידאו‪ ,‬השימוש המימדים והצורך‬ ‫בכיתות ואולמות משתנה‪ .‬תרחיש שכזה יעורר את הצורך במגורים‬ ‫זמניים לסטודנטים וחוקרים מבקרים וקמפוסים הממוקמים‬ ‫בסמיכות לאתרי תיירות ומוקדי תרבות יהפכו ליעדים מועדפים‬ ‫עקב תיירות שמקורה בהשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫‪Serving local communities‬‬ ‫בתרחיש זה מוסדות אקדמאים ישימו דגש על משימות מקומיות‬ ‫או לאומיות‪ .‬הם מובנים ומוטבעים בקהילה המקומית ומחקריהם‬ ‫מוכוונים להתמודדות עם צרכי הקהילה והכלכלה המקומית‪ .‬נוצר‬ ‫קשר הדוק עם התעשייה המקומית כדי לספק הכשרה רלוונטית‬ ‫לשוק המקומי‪.‬‬ ‫בתרחיש זה מוסדות יהיו זקוקים לפחות מעונות לסטודנטים עקב‬ ‫ההתקרבות למקום מגוריהם המקורי‪ ,‬דבר שיגרור למוסדות קטנים‬ ‫יות ר‪ .‬בנוסף תוגבר הנגישות לסטודנטים מבוגרים יות ר‪ .‬תיתכן‬ ‫מע בר של קורסים אל מיקומים מחוץ למוסד עצמו‪ ,‬כמו אל חברות‬ ‫לצרכי הכשרה מקצועית‪.‬‬

‫‪15‬‬

ducation

esearch

UNIVERSITIES OF THE FUTURE

14

‫‪educatio‬‬ ‫‪c‬‬

‫‪NIN‬‬

‫‪AR‬‬

‫‪LE‬‬

‫‪G‬‬

‫‪G‬‬

‫‪NIN‬‬

‫‪AR‬‬

‫‪LE‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪TIV‬‬ ‫‪AC‬‬

‫‪READING‬‬

‫‪10% of what we read‬‬

‫‪HEARING‬‬

‫‪20% of what we hear‬‬

‫‪researc‬‬ ‫‪e‬‬

‫‪IVE‬‬ ‫‪SS‬‬ ‫‪PA‬‬

‫‪After two week we tend to remember:‬‬

‫‪LOOKING AT PICTURES‬‬ ‫‪WATCHING A VIDEO‬‬

‫‪30% of what we see‬‬ ‫‪50% of what we see and hear‬‬

‫‪LOOKING AT AN EXHIBIT‬‬

‫‪WATCHING A DEMONSTRATION‬‬ ‫‪SEEING IT DONE ON LOCATION‬‬

‫‪PARTICIPATING IN A DISCUSSION‬‬

‫‪70% of what we say‬‬

‫‪GIVING A TALK‬‬

‫‪DOING A PRESENTATION‬‬

‫‪90% of what we say and do‬‬

‫‪SIMULATING THE REAL EXPERIENCE‬‬ ‫‪DOING THE REAL THING‬‬

‫‪New understandings about the learning process points out the‬‬ ‫‪importance of INFORMAL learning spaces.‬‬

‫גישות עכשוויות להשכלה גבוהה‬

‫מחקר ה‪ IN_LEARNING -‬המסתמך על תאוריות של ‪ACTIVE‬‬ ‫‪ LEARNING‬מציע הסתכלות על המרחבים ה"לא פורמאליים" –‬ ‫המסדרונות‪ ,‬בתי הקפה‪ ,‬הספריות והמדשאות – בתור חללי למידה‬ ‫בפועל‪ ,‬המקום בו חומרי הלימוד הופכים לידע‪ .‬המחקר מציע‬ ‫דרכים כיצד לקרוא את ההתנהלות במרחבים אלו וכיצד ניתן‬ ‫להתוות אותה ולהגיב לה תוך בחינת התנאים המאפשרים למידה‬ ‫לא פורמאלית‪ ,‬אם במישור הפיזי – חיבור רשת אלחוטי‪ ,‬מקומות‬ ‫ישיבה קבוצתיים‪ ,‬תאורה הולמת ומגע עם חוקרים ומרצים הנוכחים‬ ‫במרחב‪ ,‬ובמישור הניהולי‪-‬אקדמי – הקצאת הזמן והדגש ללמידה‬ ‫מסוג זה ותמיכה אדמיניסטרטיבית בפעילות זו‪.‬‬ ‫תפיסת הלמידה האקטיבית פותחת פתח לקשר בין העיר לאקדמיה‪,‬‬ ‫מרחבי הלימוד הלא פורמליים‪ ,‬קרי – בתי קפה ומרחבים ציבוריים‬ ‫יכולים לשמש גם את הציבור הרחב ולייצר אינטראקציה של‬ ‫העברת רעיונות ומידע בין אנשי האקדמיה לציבור הרחב‪.‬‬ ‫‪13‬‬

‫אבל גם מספר יתרונות – האקדמיה פחות נתפסת כעולם מנותק‪.‬‬ ‫האוטונומיה של המבנים המנותקים יצרה סביבה יותר חופשית‬ ‫מבחינת הקשר בין מורים לסטודנטים ולניהול המקומי ניתן יותר‬ ‫חופש פעולה‪ .‬נוצרו שיתופי פעולה בין האקדמיה – הרשות‬ ‫המקומית והקהילה העסקית‪.‬‬ ‫גם כאשר מוסד אקדמי בחר לשנות את גישתו ויעדיו בכל הנוגע‬ ‫לממשק עם העולם הסובב‪ ,‬היה קשה מאד להזיז או לשנות את‬ ‫הביטוי המרחבי של המוסד‪ ,‬שכבר התקבעו בסביבה ובתפיסה‪,‬‬ ‫ועל כן נדרש מאמץ רב להתאים את הקיים לעולם משתנה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫אוניברסיטת הקמפוס – הקמפוס האמריקאי‬ ‫בשלבי היישוב הראשונים של אמריקה‪ ,‬הוקמו אוניברסיטאות על‬ ‫סף ה "‪ – "FRONTIER‬אזורי הפרא הלא מיושבים ותפקידן היה‬ ‫להכשיר כמרים שיצאו לחנך את המקומיים‪ ,‬קמפוסים אלו הוקמו‬ ‫לפני העיר ועם הזמן נוצרה התיישבות לצידם‪.‬‬ ‫והפעילות התקיימה במבנים "רגילים" בעיר אשר הושכרו לתקופת‬ ‫הפעילות באזור מסוים בעיר‪ ,‬אזור זה לעיתים קיבל בהתאם שמות‬ ‫כמו "רחוב הספר" או "סמטת הלימודים"‪.‬‬ ‫האוניברסיטה המוסדית‬ ‫בהמשך לאוניברסיטה המוקדמת‪ ,‬נוצר צורך במבנים בעלי התמחות‪,‬‬ ‫כמו אולמות למחקר אנטומי ומצפה כוכבים‪ .‬צורך זה חייב קניית‬ ‫מגרשים סביב העיר ונוצר מצב של פריסת המוסד על פני העיר‪.‬‬ ‫האוניברסיטה החיצונית‬ ‫התשובה לתפוצת הידע בשנות ה‪ 60-‬של המאה העשרים‪ .‬הגידול‬ ‫המהיר בכמות הסטודנטים חייב את האפשרות להתרחבות של‬ ‫המוסדות‪ ,‬לכן אוניברסיטאות התחילו לצאת מתוך הערים ולהתיישב‬ ‫בשוליהן והיו מוקפות בשטחים פתוחים נרחבים‪ .‬האוניברסיטאות‬ ‫קיבלו תדמית ברורה ומלוכדת‪ ,‬ההשתלבות בעיר הצטמצמה‪ .‬הן‬ ‫החלו להיות מכונות "מפעלי חינוך" עקב הראייה הצרה שלהן על‬ ‫לימודים ואספקה מהירה של אנשי מקצוע‪.‬‬ ‫האוניברסיטה העירונית‬ ‫התשובה לביקורת כלפי האוניברסיטה החיצונית בשנות ה ‪ 90‬של‬ ‫המאה העשרים‪ .‬שוב ניתן דגש על האינטגרציה עם העיר‪ .‬בצרפת‬ ‫לדוגמא‪ ,‬החלה תכנית "‪ "univerist 2000‬אשר כיוונה על העברת‬ ‫פקולטות לתוך העיר או הפיכת האוניברסיטאות החיצוניות לסביבה‬ ‫עירונית יותר‪ .‬בשוודיה כל פיתוח חדש של האוניברסיטאות מוקם‬ ‫בתוך מבנים קיימים בעיר‪ ,‬לעיתים קרובות מבני תעשייה ישנים‪.‬‬ ‫למודל העירוני מספר חסרונות כמו – מחסור בכדאיות כלכלית‬ ‫מבחינת ניהולית )אחזקה לדוגמא(‪ ,‬הפצת ידע איטית ופחות‬ ‫מפגשים ספונטניים בין מורים וחוקרים מדיסציפלינות שונות‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫היסטוריית התפתחות קמפוס‬ ‫במשך כ ‪ 800‬שנים של היסטוריית הבנייה של אוניברסיטאות ניתן‬ ‫לזהות שתי תפיסות לגבי מדע המשתקפות במבנים אקדמאיים‬ ‫והקשר הפיזי אל העיר והעולם הסובב אותן‪ .‬הגישה הראשונה‪,‬‬ ‫גורסת כי התפתחויות מדעיות מתרחשות בסביבת ידע של חיפוש‬ ‫ומחשבה אקדמית‪ ,‬זו הגישה ה"אינטרנליסטית" והיא מתבטאת‬ ‫בקמפוסים סגורים ומנותקים מהעיר כאשר בתוכם מתקיימת סביבה‬ ‫מקצועית‪-‬מתמחה של חיפוש אחר האמת ודיונים אינטלקוטאלים‬ ‫ברמה גבוהה‪ .‬הגישה השנייה טוענת שה"מציאות" מעלה את נושאי‬ ‫המחקר ויוצרת את התנאים המקדימים להתפתחות המדע – זו‬ ‫הגישה האקסטרנליסטית והיא מתבטאת בקמפוסים פתוחים‬ ‫המפוזרים בתוך העיר אשר לוקחת חלק פעיל בעיצוב החברה‬ ‫מבחינת הנושאים הנידונים ומבחינת האופן בו ידע מופץ אל הכלל‪.‬‬ ‫על פי גישה זו האוניברסיטה מהווה מקום מפגש לאופני חשיבה‬ ‫מגוונים‪ .‬שתי גישות אלו לפעמים מנוגדות ומייצרות וויכוח אבל‬ ‫לפעמים גם משלימות אחת את השנייה‪.‬‬ ‫החשיבה המרחבית בחינוך גבוה הובילה לפיתוח ‪ 2‬מודלים מרכזיים‪,‬‬ ‫הנגזרים מהגישות השונות להעברת ידע והקשר בין האקדמיה‬ ‫לעולם הסובב‪:‬‬ ‫הגישה האינטרנליסטית ייצרה את הקולג'‪ ,‬הקמפוס האמריקאי‬ ‫ואת האוניברסיטה החיצונית‪ .‬הגישה האקסטרנליסטית יצרה את‬ ‫האוניברסיטאות‪ ,‬האוניברסיטה המוסדית והקמפוס העירוני‪ .‬להלן‬ ‫פירוט המודלים‪:‬‬ ‫הקולג'‬ ‫נוצר לראשונה בימי הביניים‪ ,‬ומבוסס על מודל של מנזר – מבנים‬ ‫מוקפי חומה סביב חצר פנימית‪ .‬בתוכו מורים ותלמידים אוכלים‪,‬‬ ‫ישנים ולומדים בעולם מנותק מהסביבה‪.‬‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫מסורת שהחלה את דרכה כגילדה למורים‪ .‬האוניברסיטאות‬ ‫המוקדמות לא היו מעוגנות למקום ספציפי והיו יכולות לעבור‬ ‫ממבנה למבנה ואף מעיר לעיר‪ .‬לא היה צורך במבנים בעלי‬ ‫מאפיינים מוגדרים‪.‬‬ ‫‪10‬‬

CADEMY ACADEMYACADEM ADEMY ACADEMYACADEMY ACADEMY ACADEMYACADEM ADEMY ACADEMYACADEMY ADEMY ACADEMYACADEMY ADEMY ACADEMYACADEMY ACADEMY ACADEMYACADEM ADEMY ACADEMYACADEMY CADEMYACADEMYACADEM ADEMY ACADEMYACADEMY CADEMY ACADEMYACADEM ADEMY ACADEMYACADEMY CADEMYACADEMYACADEM ADEMY ACADEMYACADEMY CADEMY ACADEMYACADEM ADEMY ACADEMYACADEMY 9

8

ACADEMY DATA MANAGEMENT PROPOSAL CITY

URBAN LABORATORIES

CIRCULATION IF:THEN

7

‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬תופעה‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ .2‬מקורות הידע‬ ‫‪ 2.1‬היסטוריית התפתחות קמפוס‬ ‫‪ 2.2‬גישות עכשוויות להשכלה גבוהה‬ ‫‪ 2.3‬עתידם של קמפוסים‬ ‫‪ 2.4‬קמפוסים ברחבי העולם‬

‫‪10‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪ .3‬קמפוס הטכניון – חשיבה תכנונית‬

‫‪24‬‬

‫‪ .4‬איסוף נתונים‬

‫‪30‬‬

‫‪ .5‬שאלת‪/‬הצעת מחקר‬

‫‪39‬‬

‫‪ .6‬מסקנות והתערבות‬

‫‪40‬‬

‫‪ .7‬חלופות בינוי‬ ‫‪ 7.1‬בינוי עיר גנים‬ ‫‪ 7.2‬מבנים סביב חצר‬ ‫‪ 7.3‬מגה מערכת‬

‫‪72‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪ .8‬הקמפוס כמעבדה‬ ‫‪ 8.1‬שיטה‬ ‫‪ 8.2‬כלכלה‬

‫‪88‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪94‬‬

‫‪ .9‬מערכות תנועה‬

‫‪102‬‬

‫‪ .10‬הגבלות וחוקים‬

‫‪118‬‬

‫‪ .11‬סיכום‬

‫‪129‬‬

‫‪ .12‬ביבליוגרפיה‬

‫‪146‬‬

‫טכניון ‪ -‬מרכז עירוני אקדמי‬ ‫‪5‬‬

2013-2014 ‫פרויקט גמר‬ ‫ מוסד טכנולוגי לישראל‬- ‫הטכניון‬ ‫זיו תמיר‬ ‫גבי שוורץ‬ ‫דקלה יזהר‬ ‫שמאי אסיף‬

:‫בהנחיית‬

‫בתודה לצוות תוכנית אב קמפוס הטכניון‬

final project 2013-2013 Technion – Israel Institute of Technology ziv tamir

INSTRUCTOR:

GABY SCHWARTZ DIKLA IZHAR SHAMAI ASSIF

WITH THANKS TO THE Technion campus master plan TEAM

4

‫תופעה‬ ,‫ צורות הלימוד וגבולות נושאי הלימוד משתנים‬.‫עולם האקדמיה משתנה‬ ,‫דרישות חדשות לקיימות וגמישות של המרחב הבנוי צפו לפני הקרקע‬ ‫ שילוב‬.‫ מחקר והעולם שמסביב‬,‫ואנו עדים ליחסי גומלין שונים בין חינוך‬ ‫גורמים בעתיד המתהווה מחייב בחינה מחודשת של אופן התכנון של‬ ‫ תופעה זו תיבדק באופן ספציפי דרך קמפוס‬.‫קמפוסים ברחבי העולם‬ .‫הטכניון‬

PHENOMENON The universities are being challenged. Learning forms and subject boundaries are changing. New demands for sustainability and flexible building structures have emerged.

And we are currently witnessing a different interplay between education, research and the surrounding world. This all combines to make it essential for universities to constantly rethink themselves.

Campus and Study Environment - Physical Framework for Universities of the Future; 2010

3

2

‫פרויקט‬ ‫גמר זיו תמיר‬ ‫‪2013-2014‬‬

‫פרויקט גמר ‪2013-2014‬‬ ‫זיו תמיר‬ ‫‪1‬‬