התחנה המרכזית | מדריך למשתמש

‫התחנה המרכזית‬

‫מדריך למשתמש‬ ‫טליה דוידי ואלעד הורן‬

‫פתח דבר‬

‫סיפורה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב‪ ,‬כמו‬ ‫התחנה עצמה‪ ,‬מפותל ומורכב‪ .‬תהליכי תכנונה ובנייתה‬ ‫היו סבוכים ורוויי תהפוכות‪ ,‬והיא הייתה נתונה לביקורת‬ ‫בלתי פוסקת עוד בטרם נבנתה‪ .‬מדריך זה הוא הזמנה‬ ‫לדיון מבוסס ונגיש על תהליכי התכנון של התחנה‬ ‫ותוצאותיהם‪ .‬אנחנו מאמינים שכדי להשפיע על עתידה‬ ‫של התחנה‪ ,‬יש ראשית להבין את ההיסטוריה שלה ולהכיר‬ ‫אותה כפי שהיא כיום‪ ,‬חפים מדעות קדומות‪.‬‬ ‫במדריך שלפניכם מובאת גרסתנו לסיפור התחנה המרכזית‬ ‫החדשה בתל אביב‪ .‬גרסה זו מורכבת ממסמכים ארכיוניים‪,‬‬ ‫ראיונות ושיטוטים ברחבי התחנה בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫הפרקים עוסקים בכל קומות התחנה בסדר עולה‪ ,‬ואליהם‬ ‫מתלווים שרטוטים‪ ,‬דימויים ארכיוניים ועכשוויים‪ ,‬טקס־‬ ‫טים שונים וניתוחים נוספים‪ .‬כיוון שאנו מבינים ללבם של‬ ‫אלו המתקשים להתמצא ב’מבנה‪-‬על’ זה‪ ,‬לרוב הפרקים‬ ‫מצורפת תכנית מבוארת המפרטת כמה מהמקומות‬ ‫המאפיינים והמעניינים בכל קומה‪.‬‬

‫ענייננו בתחנה המרכזית הוצת בזמן עבודתנו בסידור‬ ‫ארכיון האדריכלות של דב ורם כרמי‪ ,‬מתכנן התחנה‪.‬‬ ‫מדריך זה הוא תוצר של חיפוש ומחקר בלתי פוסק אודות‬ ‫התחנה שהחל במסמכים מרהיבים ונשכחים שמצאנו‬ ‫במהלך עבודתנו בארכיון‪ .‬ככל שהעמקנו במחקרנו‪ ,‬הבנו‬ ‫עד כמה רחב העניין בתחנה‪ ,‬וכמה רלוונטי העיסוק בה‪.‬‬ ‫טליה דוידי ואלעד הורן‬ ‫תל אביב‪2013 ,‬‬

‫התחנה תוכננה לפעול ‪ 24‬שעות ביממה‪ .‬דימוי מחוברת‬ ‫פירסומית לתחנה המרכזית החדשה‪ ,‬שנות ה‪60-‬‬

‫‪24‬‬ ‫שעות‬ ‫חיים‬ ‫ביום‬

‫עיבוד ללוגו של חברת כיכר לוינסקי בע”מ‪ .‬הלוגו המקורי‪ ,‬משנות ה‪ ,60-‬מתאר את חתך התחנה העתידית‬

‫רח’ לוינסקי‬

‫דרך שלמה‬ ‫אמצע שנות ה‪ 60-‬היזם אריה פילץ רוכש ‪ 42‬דונם קרקעות בשכונת נווה שאנן‪ ,‬הסמוכה לתחנה המרכזית הישנה‪ .‬פילץ‬ ‫מציע לעיריית תל אביב להעביר זמנית את התחנה הישנה לשטח שקנה ולהפעילה משם עד שיסתיימו העבודות המתוכננות‬ ‫להרחבתה ‪( 1967‬יוני) מלחמת ששת הימים ‪( 1967‬אוגוסט) ועדת התכנון המחוזית מאשרת את תכנית בינוי מס’‬ ‫‪ 1045‬לבניית תחנה מרכזית במגרש שבבעלות פילץ ‪( 1967‬דצמבר) מונחת אבן הפינה לתחנת האוטובוסים הגדולה בעולם‪.‬‬ ‫בעלת התחנה היא חברת כיכר לוינסקי‪ ,‬שבבעלות פילץ‪ ,‬אגד וסולל בונה‪ ,‬ועל תכנונה מופקד משרד רם כרמי אדריכלים‬ ‫‪( 1973‬אוקטובר) מלחמת יום הכיפורים ‪ 80% 1973‬משלד התחנה כבר בנויים‪ ,‬אך עבודות הבנייה נעצרות עקב קשיים‬ ‫כלכליים של הבעלים ‪ 1976-82‬הממשלה‪ ,‬בראשות מנחם בגין‪ ,‬מקימה ועדות ממלכתיות שונות שיבחנו את עתידו של‬ ‫ה”פיל הלבן”‪ ,‬אך מחליטה לבסוף שלא לרכוש את המיזם ולהשאירו בידיים פרטיות‪ .‬הבנייה מוקפאת למשך ‪ 6‬שנים ‪1982‬‬ ‫מלחמת לבנון הראשונה ‪ 1983‬התחנה נמכרת לקבלנים יונה מרדכי (“חפציבה”) ומתי ליפשיץ‪ ,‬הקבוצה היחידה שהגישה‬ ‫הצעת קנייה ‪ 1989‬עבודות הבנייה מתחדשות‪ .‬המשך התכנון מופקד בידי משרד אדם מזור ומשרד רם כרמי ‪1993‬‬ ‫(אוגוסט) התחנה המרכזית החדשה נפתחת במעמד ראש הממשלה יצחק רבין ‪( 1999‬דצמבר) חברת נצבא רוכשת את‬ ‫התחנה המרכזית החדשה מהבעלים ששקעו בחובות ‪ 2002‬קומה ‪ ,7‬קומה חדשה נחנכת‪ .‬פעילות הקווים העירוניים‬ ‫של חברת דן עוברת מקומה ‪ 1‬לקומה זו ‪( 2012‬ינואר) התחנה המרכזית נכנסת להקפאת הליכים עקב קשיים כלכליים‬ ‫‪ 2013‬עשרים שנה לפתיחת התחנה‬ ‫למעלה‪ :‬שכונת נווה שאנן בתצלום אוויר משנת ‪ .1963‬המתכננים סימנו בצהוב את המגרש בן ‪ 42‬הדונמים שבשטחו יקימו את התחנה‬

‫‪4‬‬

‫יש פה משתנה‬

‫מסדרון מילוט והספקה‬

‫חדרי מכונות ומערכות‬

‫פה יש שירותים‬ ‫בתוך העמוד‬

‫משרדי‬ ‫לוגיסטיקה‬

‫באר מים‬

‫המקלט הגדול‬ ‫יכול להכיל עד‬ ‫‪ 15,000‬איש‬

‫שטח הקולנועים‬ ‫של קומה ‪1‬‬

‫רמפה לקומה ‪2‬‬

‫מרכז המחזור‬

‫רמפה לחניון‬ ‫קומה ‪1‬‬

‫המקלט הקטן‬ ‫יכול להכיל עד‬ ‫‪ 1,500‬איש‬ ‫פה היסודות‬ ‫מגיעים לאדמה‬

‫דלתות הדף אדומות‬ ‫(‪ 500‬טון)‬

‫מאגרי מים‬ ‫לשעת חירום‬

‫גרעין מדרגות ומעליות‬

‫‪3‬‬

‫קומה ‪ 0‬משמשת את מערכי הלוגיסטיקה והתפעול‬ ‫של התחנה ואת המערכות הטכניות של המבנה‪.‬‬ ‫בקומה זו ממוקמים גם מקלטים שמתוכננים להכיל‬ ‫עד ‪ 16,500‬אנשים בשעת חירום‬

‫חלופה ‪2‬‬

‫בחלק התחתון (‪ 9‬קומות) תחבורה‬ ‫ציבורית ומרכז מסחר ובילוי‬ ‫בחלק העליון מגדלים למשרדים‬ ‫החלוקה המפלסית מסועפת‪ ,‬המסחר עומד‬ ‫במוקד המבנה והתחבורה משנית לו‬ ‫רציפי האוטובוסים נמצאים בהיקף המבנה‪,‬‬ ‫והגישה אליהם היא מהקומות העליונות‬ ‫החלל המרכזי מקורה לחלוטין‬ ‫גג התחנה אינו בשימוש‬

‫מבנה התחנה‬

‫חלופות מוקדמות‬

‫חלופה ‪1‬‬

‫בחלק התחתון (‪ 4‬קומות) תחבורה‬ ‫ציבורית‪ ,‬שטחי מסחר וחניון‬ ‫בחלק העליון מבנים מדורגים למגורים‪,‬‬ ‫ומגדלים למלונות ומשרדים‬ ‫החלוקה המפלסית ברורה‪ ,‬הרציפים תופסים‬ ‫את מרכז המבנה וסביבם מפוזר המסחר‬ ‫רציפי האוטובוסים ממוקמים בחלל‬ ‫המרכזי‪ ,‬בדומה לתחנת רכבת‬ ‫החלל המרכזי מואר באור טבעי‬ ‫גג התחנה משמש כפארק‬

‫הגורם העיקרי בהיווצרותה של עיר הוא‬ ‫הצורך של בני האדם בקומוניקציה‪ .‬המרכיב‬ ‫המאפשר אותה במטרופולין‪ ,‬ומסמל אותה באופן‬ ‫בולט ביותר‪ ,‬הינו אמצעי התחבורה‪ .‬התחבורה על נוצרה בתחנה המרכזית בבואה לאותה חממה אשר בה‬ ‫פורחת התרבות האנושית‪ .‬מעין "תיבת פנדורה"‪ ,‬במובן‬ ‫דרגותיה השונות בונה את השלד של העיר‪.‬‬ ‫פונקציונאליים למבנים רב‪-‬פונקציונאליים‪ ,‬שהם מעין‬ ‫ערים קטנות ‪‘ -‬עיר תחת גג’‪.‬‬

‫החיובי ביותר של המונח‪ ,‬שכל אדם יכול לחפש בתוכה את‬ ‫הזהות העצמית שלו‪ ,‬זהות הנרקמת רק עם הופעתו של‬ ‫האדם בבמה הציבורית‪ ,‬כשהוא לוקח חלק פעיל בפעולה‬ ‫חברתית כוללת ואינטנסיבית המאפיינת 'חיי עיר'‪.‬‬

‫[‪ ]...‬מציאת פתרונות ארכיטקטוניים לריכוזים הולכים‬ ‫וגדלים של אנשים במקומות בהם מתרחשות פעילויות‬ ‫אינטנסיביות ביותר‪ ,‬המונחות זו על גבי זו‪ ,‬מחייבת‬ ‫הרבה יותר ידיעה על הצרכים האנושיים‪ .‬מעט מאוד‬ ‫ידוע לאדריכלים על ההיבטים הפסיכולוגיים האמורים‬ ‫להיכלל במערך השיקולים של תכנון תחנה מרכזית‬ ‫שהיא רכז תנועה עירונית גדולה כל כך‪ ,‬תנועה שעש־‬ ‫רות אלפי איש יעברו בשעריה בשעות השיא‪.‬‬

‫[‪ ]...‬הדבר היחיד הקבוע במערכת הדינאמית הזו תהיה‬ ‫אפשרות התנועה הקלה של אנשים ממקום למקום בה־‬ ‫תייחסות לצרכים המשתנים של הזמן והתקופה‪ .‬דרך‬ ‫מבנה התחנה מסתמנת דמות של חברה‪ ,‬אשר תווי‬ ‫ההיכר שלה הם תנועה דינאמית ומערכת קשרים המו־‬ ‫ציאה את הפרט מן המסגרת המצומצמת שלו ומחייבת‬ ‫אותו להתייחס ולהיות מעורב במסגרת חברתית רחבה‬ ‫לאין שיעור ‪ -‬מסגרת שעלולה להפוך ללבירינט שבו לא‬ ‫יוכל עוד להתמצא עוד‪ ,‬עד שלאט לאט הוא יאבד את‬ ‫יחודו ודמותו ויעלם בתוך המערכת‪.‬‬

‫[‪ ]...‬יש לחפש ארגון תלת‪-‬מימדי של מפלסים בגבהים‬ ‫שונים המזינים מערכות תנועה שונות‪ .‬מערכות אלה‬ ‫תהיינה מחוברות לפונקציות אורבניות שמתפתחות‬ ‫מסביב לכל שער של כניסה ויציאה‪ ,‬מחברות את המב־‬ ‫נים זה לזה‪ ,‬ומוציאות אותן מבדידותם‪ .‬הארכיטקטורה‬ ‫של היום חייבת להיות גמישה ודינאמית יותר מבעבר‬ ‫והמרחק בינה לבין המתרחש והמשתנה מן הראוי שי־‬ ‫צטמצם‪ .‬עליה להשתלב במערכת אשר המוביליות שלה‪,‬‬ ‫על כל היבטיה‪ ,‬תהיה לסימן ההיכר הבולט ביותר שלה‪,‬‬ ‫ועל האדריכלים לתת דמות למציאות החיים האורבניים‬ ‫הזו כפי שהיא מתפתחת לעינינו יום יום ושעה שעה‬ ‫ולעשותה מובנת וידידותית עד כמה שניתן‪ .‬בצמתים‬ ‫של העיר המודרנית‪ ,‬הבניינים נהפכים ממבנים חד‪-‬‬

‫[‪ ]...‬לאחר מאמצים תכנוניים שהתארכו ללא גבול‪ ,‬לאחר‬ ‫מלחמות ומאבקים‪ ,‬נצחונות ותבוסות ללא קץ‪ ,‬אני חולם על‬ ‫כך שהתחנה שיצאה מחיתוליה לאחר ‪ 30‬שנה תהיה מקום‬ ‫חי‪ ,‬סלון עירוני שכל תל אביבי יבוא לבלות בה את זמנו הפנוי‬ ‫לפחות אחת לשבוע‪ ,‬לעצור ולהסתכל בתהלוכה בלתי פוס־‬ ‫קת ולהרגיש חלק מעירו ולהשתתף בשמחתה וביגונה‪ ,‬בח־‬ ‫גיה ובאבלה ‪ -‬בקיצור להרגיש בבית ולהיות בה תל‪-‬אביבי”‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מעבר מילוט‬

‫הקולנוע הגדול‬ ‫(קאמל קומדי קלאב עד‬ ‫‪ 450 )2009‬מקומות‬

‫קפיטריה‬ ‫אולם קולנוע‬ ‫‪ 121‬מקומות‬

‫ירידה לקומה ‪0‬‬

‫אולם קולנוע‬ ‫‪ 179‬מקומות‬

‫ירידה מקומה ‪2‬‬ ‫מרכז‬ ‫המזון המהיר‬

‫קופות‬ ‫בתי קולנוע‬ ‫חניון ‪261‬‬ ‫לא פעיל‬

‫רמפה לחניון‬ ‫קומה‪2‬‬

‫רמפות עליה‬ ‫לאוטובוסים‬ ‫רמפה לחניון‬ ‫קומה‪2‬‬

‫מרכזיית בזק‬ ‫עלייה‬ ‫לקומה ‪2‬‬

‫גרעין מדרגות ומעליות‬ ‫שטחי מסחר נטושים‬

‫‪7‬‬

‫קומה ‪ 1‬שימשה עד שנת ‪ 2002‬כמסוף התחבורה‬ ‫העירונית של חברת דן‪ .‬נוסף למסוף זה ולמחסנים‬ ‫אחדים‪ ,‬בקומה נמצא גם קומפלקס בתי קולנוע‬ ‫נטוש‪ .‬בימי ראשון בבוקר משמשת הקומה כמסוף‬ ‫מרוכז להסעת חיילים‬

‫"הכיכר האדומה"‪ ,‬כיכר ציבורית שתוכננה כך שתואר‬ ‫באור טבעי דרך חללים פתוחים בקומות שמעליה‪.‬‬ ‫תמונות ארכיון שצולמו טרם פתיחת התחנה‬

‫מעבר אוטובוסים‬ ‫לרציפים‬

‫אולם קולנוע‬ ‫הקולנוע הגדול‬ ‫הכיכר‬ ‫רמפה כניסה לקומה ‪ 2‬יציאה מקומה ‪2‬‬ ‫לקומה ‪ 3‬דרך קירות זמניים דרך קירות זמנייים האדומה (קאמל קומדי קלאב) ‪ 170‬מקומות‬ ‫‪ 450‬מקומות‬

‫אולם קולנוע‬ ‫‪ 83‬מקומות‬

‫מנהרת עטלפים‬

‫ירידה לבתי‬ ‫הקולנוע מקומה ‪3‬‬

‫כיכר ציבורית‬ ‫קופת‬ ‫הכרטיסים‬ ‫של דן‬

‫יש פה קיר עם‬ ‫שמיים כחולים‬

‫כניסה ויציאה לחניון‬ ‫מרחוב ענתבי‬ ‫ירידה‬ ‫לקומה ‪1‬‬ ‫חניון פעיל‬ ‫‪ 268‬מקומות חניה‬

‫רמפה לחניון‬ ‫קומה ‪1‬‬

‫כניסת אוטובוסים‬ ‫מרחוב מטלון‬

‫כניסה לחניון‬ ‫מרחוב השלכת‬ ‫רמפה לחניון‬ ‫קומה ‪1‬‬

‫גרעין מדרגות ומעליות‬ ‫שטחי מסחר נטושים‬

‫‪9‬‬

‫עלייה מקומה ‪1‬‬ ‫רציפי העלאת נוסעים‬ ‫היוצאים מהטונלים‬ ‫ישירות לאוטובוס‬

‫אולם חתונות‬ ‫מאולתר‬

‫יציאת אוטובוסים‬ ‫לרחוב הקונגרס‬

‫קומה ‪ 2‬צופה אל מסוף התחבורה שבקומה הראשונה‬ ‫ושימשה כאולם המתנה לנוסעים‪ .‬שטחי המסחר‬ ‫שבקומה פעלו מספר שנים בצורה חלקית‪ ,‬והושבתו‬ ‫כשהתחבורה הציבורית בקומה ‪ 1‬הועתקה לקומה ‪.7‬‬ ‫קומה זו נטושה כיום לגמרי‪ ,‬והכניסה אליה חסומה‬

‫דיסקוטק‬ ‫נווה שאנן‬

‫כניסה לקומפלקס‬ ‫בתי הקולנוע‬

‫מעבר תת קרקעי‬ ‫ממדרחוב נווה שאנן‬

‫הפסל של‬ ‫צ’רלי צ’פלין‬

‫רח’ לוינסקי‬ ‫כניסה מרחוב‬ ‫לוינסקי‬

‫רמפות ירידה‬ ‫לקומה ‪2‬‬

‫מנהרת‬ ‫העטלפים‬

‫סופר פארם‬

‫השוק‬

‫כניסה מרחוב‬ ‫השלכת‬

‫סופרמרקט‬

‫חניון פתוח‬

‫בית כנסת‬ ‫רמפה עולה מקומה‬ ‫‪ 3‬לקומה ‪6‬‬

‫כניסה‬ ‫מרחוב וולפסון‬

‫לא פעיל ‪ /‬נטוש‬ ‫מדרגות ומעליות‬ ‫שטחי מסחר פעילים‬ ‫יציאה לרחוב שלמה‬ ‫רישום המתאר את קומה ‪ 3‬והמדרגות הנעות‬ ‫המובילות לקומה ‪ .4‬מתוך חוברת שיווק של התחנה‬ ‫המרכזית‪ ,‬תחילת שנות ה‪90-‬‬

‫קומה ‪ 3‬משמשת בעיקר למסחר והיא נגישה להולכי‬ ‫רגל מרחוב לוינסקי‪ .‬בקומה שטחים לא פעילים‪,‬‬ ‫לצד אזורים שוקקי חיים‬

‫‪12‬‬

‫גוף‬

‫גרעיני תנועה‬ ‫רחובות‬ ‫כניסה תת קרקעית להולכי‬ ‫רגל מרחוב ענתבי‬

‫ראש‬ ‫שדרה‬

‫‪11‬‬

‫"‪ 1,500‬איש וגופים קנו‪ ,‬ביחידים ובשותפויות‪734 ,‬‬ ‫חנויות ושטחים למטרות שונות בתחנה המרכזית‪,‬‬ ‫בשטח כולל של ‪ 34,000‬מטר רבוע‪ .‬הם שילמו ‪2,000‬‬ ‫עד ‪ 2,500‬דולר למטר רבוע‪ .‬סך השקעתם‪ ,‬שנעשתה‬ ‫רובה בין השנים ‪ 1969‬עד ‪ ,1971‬הגיע לכ‪ 60-‬מיליון‬ ‫דולר‪ ,‬המטבע של אז‪ .‬מאז ועד היום הפסידו הקונים‬ ‫סכומי כסף גדולים‪ ,‬בשל אי יכולתם להפעיל את הח־‬ ‫נויות או להשקיע את הכסף באפיקי השקעה נושאי‬ ‫פירות‪ .‬בדיקה כלכלית שנערכה אשתקד העריכה את‬ ‫הפסדי המשקיעים בכ‪ 190-‬מיליון דולר‪.‬‬

‫יהודי תושב איראן שהשקיע את כל כספו בחנויות‬ ‫בתחנה‪ ,‬פנה לראש הממשלה דאז‪ ,‬מנחם בגין‪,‬‬ ‫וביקש עזרה‪ .‬מנכ"ל לשכת ראש הממשלה‪ ,‬יחיאל‬ ‫קדישאי‪ ,‬פנה למנכ"ל משרד התחבורה וביקש‬ ‫לברר את העניין‪ .‬היועץ המשפטי של המשרד השיב‬ ‫בנימוס‪‘ :‬רוכשי החנויות נקלעו למצב קשה‪ .‬ליבנו‬ ‫עמהם‪ ,‬אך אין להתעלם מכך שהפרויקט הוא יוזמה‬ ‫פרטית של יזמים‪ ,‬שעיקר עניינם היה בחלק המ־‬ ‫סחרי של התחנה‪ .‬המימון והאחריות עליהם‪ ,‬והכל‬ ‫בידי בית משפט’‪ .‬היהודי מאיראן לא הרפה‪ ,‬ובסוף‬ ‫‪ 1981‬פנה שוב לבגין ודיבר על אסונן של עשרות‬ ‫משפחות יוצאי איראן‪ .‬הוא טען כי ‘הפרשה‬ ‫הוליכה למותם והתאבדותם של רבים‪ ,‬מבלי להזכיר‬ ‫את המשפחות הרבות שנהרסו’‪ .‬המכתב השני אף‬ ‫לא זכה לתשובה"‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫אזור המדרגות הנעות מקומה ‪ 3‬לקומה ‪2013 ,4‬‬

‫הטרגדיה של הקונים‬

‫(מתוך‪" :‬כספים"‪ 22 ,‬ליולי ‪)1985‬‬

‫‪3225‬‬ ‫מס’ חנות‬

‫‪13‬‬

‫חפשו את המדבקה‬ ‫הצהובה על הפינה‬ ‫השמאלית העליונה‬ ‫על חלונות הראווה‬ ‫של חנויות התחנה‬ ‫מס’ רחוב מס’ קומה ודעו את מקומכם‬

‫החלל המרכזי‪ ,‬קומה ‪2009 ,4‬‬

‫‪16‬‬

‫סניף המקדונלד’ס נמצא בסמוך לכניסה המרכזית בקומה‬ ‫שבפינת הרחובות לוינסקי וצמח דוד‪.‬‬ ‫אם איבדתם את הצפון‪ ,‬אתרו את ה‪-‬‬ ‫היא תעזור לכם למצוא את דרככם‬

‫‪15‬‬

‫מצאו את העטלף‬ ‫שברח ממנהרת‬ ‫העטלפים‬

‫רישום פרספקטיבי של החלל המרכזי בקומה ‪ 4‬לפי חלופה שלא יצאה לפועל‪ .‬קומה זו תוכננה כך‬ ‫שתמשיך את רצף הרחובות והחנויות הסובבים אותה‪ .‬רם כרמי‪ ,‬סוף שנות ה‪60-‬‬

‫קומה ‪7‬‬

‫מתפללים‬

‫נוסעים‬

‫מהגרות‬ ‫עבודה‬

‫אבודים‬ ‫בתחנה‬

‫קומה ‪5‬‬

‫תינוקות‬

‫‪9‬‬

‫קומה ‪4‬‬

‫‪7‬‬

‫‪13‬‬

‫‪16‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫אמנים‬

‫קומה ‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫‪12‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬

‫פציינטים‬

‫לצד שטחי מסחר מעטים‪ ,‬בקומה ‪ 5‬מרוכזים חללים‬ ‫המשמשים לייעודים מגוונים‪ ,‬כמו חדרי סטודיו וגלריות‬ ‫לאמנים‪ .‬השילוב בין גורמים כמו גודלה של התחנה‪,‬‬ ‫נגישותה ועלות השכירות הנמוכה בה‪ ,‬מושך אליה‬ ‫עסקים והתארגנויות המציעים שירותים ייחודיים‬ ‫ומהווים נקודות מפגש למגוון רחב של קהילות‪.‬‬

‫קומה ‪0‬‬

‫עובדי‬ ‫התחנה‬ ‫חיילים‬ ‫בליינים‬

‫קומה ‪1‬‬

‫חתולים‬ ‫עטלפים‬ ‫פליטים‬ ‫נהגי‬ ‫מוניות‬

‫קומה ‪2‬‬

‫קומה ‪3‬‬

‫מעבר מואר בין קומה ‪ 4‬לקומה ‪1993 ,6‬‬

‫דיילת של חברת אגד ביום פתיחת התחנה‪1993 ,‬‬

‫תחנת האוטובוסים הישנה גלשה מזה שנים הרבה מעבר‬ ‫לשיטחה המקורי‪ ,‬האוטובוסים סתמו את כל הרחובות‬ ‫הסמוכים והפכו את שכונת המגורים בסביבה לשכונות‬ ‫בעלות הדימוי הנמוך ביותר במטרופולין‪.‬‬

‫אותם ומתקשרת לפעילות העירונית שמסביב מכילה‬ ‫אזורי מסחר ובידור לשירות הנוסעים ובהם מרכזי קניות‪,‬‬ ‫בתי קולנוע‪ ,‬מרכזי אוכל‪ ,‬אולמי תצוגה ותערוכות‪ ,‬גן‬ ‫שעשועים לילדים וכו'‪.‬‬

‫תחנת האוטובוסים החדשה‪ ,‬תעצור את ההידרדרות הזו‪,‬‬ ‫ותנקז את האוטובוסים בתוך מתחם מוגדר שיאפשר את‬ ‫שיקומו של האזור מחדש‪.‬‬

‫כך שלמרות שהתחנה המרכזית היתה קטליזטור לפעילות‬ ‫המסחרית והבידורית בתחנה הפך האיזור המרכזי שבה‪,‬‬ ‫בהתאם לסדר הגודל של גידולו לאיזור המסחרי הגדול‬ ‫ביותר במדינה‪ ,‬מרכז שיש בו את המגוון הגדול ביותר‬ ‫של פעילויות תחת גג אחד ‪ ,‬מבלי להפריע כלל לתנועה‬ ‫החופשית של הנוסעים‪.‬‬

‫התחנה החדשה תשרת ממוצע יומי של כ‪5,000-‬‬ ‫כניסות ויציאות של אוטובוסים בקווים השונים שיביאו‬ ‫מאות אלפי נוסעים ביום‪ ,‬שיתפזרו במפלסיה השונים‬ ‫לעשרות תחנות נפרדות מהן יצאו אוטובוסים לכל חלקי‬ ‫המטרופולין והמדינה‪.‬‬

‫העיקרון שקובע בריבוי המפלסים הוא לקצר את‬ ‫המרחקים שיעברו הנוסעים ברגל‪ ,‬כך שבמרכז מתמקמים‬ ‫הנוסעים וצורכיהם ואילו העמסת ופריקת האוטובוסים‬ ‫נעשית במעטפת החיצונית במסלול סיבובי העוטף את‬ ‫האזור המרכזי הממוזג לרווחת הנוסעים‪.‬‬

‫בפני המתכננים עמדה הבעיה כיצד לפתור את התנועה‬ ‫המשולבת של קהל ואוטובוסים בשטח מצומצם יחסית‬ ‫כך שהתפעול של כל אחד מהם יתנהל בצורה אלגנטית‬ ‫ויאפשר תנועה נוחה ומהנה כראוי לכניסה לעיר הדינמית‬ ‫ביותר במדינה‪ .‬הפרויקט כולו תוכנן‪ ,‬לפי המלצת המומחים‬ ‫לתעבורה עירונית‪ ,‬כבנין רב מפלסי בשלוש שכבות‪.‬‬

‫לרווחת הולכי הרגל בתחנה נמנע ההכרח לחצות כבישים‬ ‫שכן בפניהם עומד מבחר גדול של דרכי גישה נוחות לתחנה‬ ‫הרצויה העוברות בנתיבים מיוחדים העולים ויורדים‬ ‫במערכות דרגנועים החותכות את החללים הגבוהים של‬ ‫האזור המסחרי החודרים דרך כל שלוש השכבות של הבנין‬ ‫ומכניסים את אור היום עמוק לתוך תוכו של הבנין‪".‬‬

‫השכבה העליונה (במפלס הגשר העילי) – תחנת‬ ‫האוטובוסים בקוים הבינעירוניים‪ .‬השכבה התחתונה‬ ‫(במפלס תת קרקעי) – תחנות האוטובוסים בקוים‬ ‫העירוניים‪ .‬והשכבה שביניהם (במפלס הקרקע) המזינה‬

‫‪22‬‬

‫רמפת האורות‬ ‫עולה מקומה ‪5‬‬

‫רציפי אוטובוסים בינעירוניים‬ ‫מרכז מזון‬ ‫מהיר‬

‫רמפה לקומה ‪ 6‬ממזרח‪,‬‬ ‫מעל רחוב לוינסקי‬

‫משרדי‬ ‫חברות‬ ‫תחבורה‬

‫בית כנסת‬ ‫מודיעין אגד‬

‫רציפי אוטובוסים‬ ‫בינעירוניים‬

‫אגף תפעולי‬ ‫ומשרדי אגד‬

‫מדרגות ומעליות‬ ‫שטחי מסחר פעילים‬

‫‪21‬‬

‫רמפה עולה מקומה ‪3‬‬ ‫לקומה ‪6‬‬

‫קומה ‪ 6‬משמשת מסוף מרכזי לתחבורה ציבורית‬ ‫בינעירונית‪ .‬האוטובוסים מגיעים לתחנה דרך רמפות‬ ‫וכבישים היקפיים החוצים את השכונה‪ ,‬וקומות ‪ 6‬ו‪7-‬‬ ‫מתפקדות יחד כמסוף התחבורה העיקרי בתחנה‬

‫ר‪ .‬כרמי‬

‫י‪ .‬מרדכי‬

‫א‪ .‬פילץ‬

‫הגה את תחנת האוטובוסים‬ ‫הגדולה בעולם לזמנה ושכנע‬ ‫את הרשויות בנחיצותה‪ .‬כיוון‬ ‫שהדבר נעשה כיוזמה פרטית‪,‬‬ ‫הופרט השירות החיוני‬ ‫לשיקול דעתו של גוף עסקי‬

‫במהלך השנים‪ ,‬עוד בטרם‬ ‫נפתחה‪ ,‬החליפה התחנה‬ ‫מספר בעלויות‪ .‬על מנת‬ ‫למקסם את רווחיהם דרשו‬ ‫הבעלים‪ ,‬כל אחד בתורו‪,‬‬ ‫להגדיל את שטחי המסחר‬ ‫הניתנים למכירה ולהשכרה‬

‫תכננו על פי דרישת היזם את הבניין‬ ‫הגדול ביותר בישראל המשלב תחנה‬ ‫מרכזית ומרכז קניות ובילוי‪ .‬התוצר‬ ‫הסופי התגלה כלבירינט עצום של‬ ‫חנויות ואוטובוסים המתכנס לתוך‬ ‫עצמו ומנותק מסביבתו‬

‫אגד ודן סרבו לפעול יחד באותה קומה‪ ,‬עובדה‬ ‫שהובילה לפיזור התחבורה הציבורית בקומות נפרדות‪.‬‬ ‫בעיות זיהום אוויר בקומה ‪ ,1‬בשילוב עם גורמים נוספים‪,‬‬ ‫הובילו להפסקת פעילות התחבורה העירונית של‬ ‫חברת דן בקומה‪ ,‬ולבניית קומה חדשה שאליה‬ ‫הועתקה הפעילות‬

‫מתחילת תהליכי התכנון של התחנה‬ ‫בשנת ‪ 1966‬ועד לפתיחתה בשנת ‪ 1993‬חלפו ‪ 27‬שנים‬

‫תכנון התחנה‪ ,‬מגה סטרוקטורה בקנה מידה חריג בנוף‬ ‫המקומי‪ ,‬הושפע מהברוטליזם‪ ,‬סגנון אדריכלי המאופיין‬ ‫במבנים מסיביים מבטון חשוף‬

‫בעשרים השנים שחלפו מאז פתיחת התחנה השתנתה‬ ‫האוכלוסייה המקיפה אותה ללא היכר‪ .‬בסביבת התחנה‬ ‫נמצא ריכוז הולך וגדל של מהגרי עבודה‪ ,‬פליטים ואנשים‬ ‫משולי החברה המשפיעים על דמותה‬

‫מ‪ .‬נמיר‬

‫למרות אופיו הציבורי של פרויקט תחבורתי‬ ‫זה‪ ,‬התחנה המרכזית החדשה הייתה מראשיתה‬ ‫יוזמה פרטית של היזם אריה פילץ שחבר‬ ‫לאדריכל רם כרמי‪ .‬לאחר שהתחנה המרכזית‬ ‫הישנה לא עמדה עוד בעומס התחבורתי‪ ,‬הציע‬ ‫פילץ להקים תחנה מרכזית חדשה לעיר תל‬ ‫אביב בתמורה לרווחים עתידיים ממכירת שטחי‬ ‫המסחר במבנה‪ .‬למעשה‪ ,‬זוהי דוגמה מוקדמת‬ ‫להתנהלות שתעשה רווחת יותר ויותר בישראל‪:‬‬ ‫המדינה מושכת ידיה מעשייה ציבורית ומנצלת‬ ‫את מנגנוני השוק החופשי לצרכיה‪ .‬הרצון היזמי‬ ‫להגדיל את הרווחים מחד והסרת האחריות של‬ ‫הרשויות מאידך‪ ,‬יצרו מקרה אדריכלי קיצוני‬ ‫ולקוי שמשפיע על סביבתו עד היום‪ .‬מצבה‬ ‫הנוכחי של התחנה המרכזית‪ ,‬כמו הנסיבות‬ ‫שהובילו אליו‪ ,‬מורכב וסבוך‪ .‬הפרשנות שלנו‬ ‫לסיפור מוצגת לפניכם‪ ,‬אך המשכו עוד יסופר‪.‬‬

‫עיריית תל אביב וממשלת‬ ‫ישראל אפשרו את הקמת‬ ‫התחנה במסגרת יזמות‬ ‫פרטית ומשכו לרוב את ידן‬ ‫מהתערבות תכנונית וכלכלית‪.‬‬ ‫גם כאשר הוקפאה בניית‬ ‫האתר בשל קשיים כלכליים‬ ‫לא הצליחה הממשלה לקבל‬ ‫החלטות חד משמעיות‬ ‫שיובילו לפתיחת התחנה‬

‫שכונת נווה שאנן תוכננה ונבנתה בצורה של מנורה בעלת‬ ‫שמונה קנים‪ .‬רמפות האוטובוסים ומבנה התחנה קוטעים‬ ‫את מרקמה הבנוי של השכונה‪ ,‬וגודלו החריג של המבנה‬ ‫נוגד את קנה המידה של הבניינים בה‬

‫ללא שינוי‬

‫תוספת מגדלים לפי תכנית המתאר‬

‫חיתוך‬

‫הריסה‬

‫תכנית המתאר קובעת כי התחנה המרכזית תועתק ותפוצל לשני‬ ‫מרכזי תחבורה מטרופוליניים‪ :‬בצפון ‪ -‬בסמוך לתחנת הרכבת מרכז (מסוף‬ ‫‪ ,)2000‬ובדרום ‪ -‬בסמוך לצומת חולון‪ .‬בדרך זו יצומצמו המפגעים השונים‬ ‫הנגרמים על ידי מיקום התחנה באתרה הנוכחי‪ .‬שטח התחנה המרכזית‬ ‫החדשה‪ ,‬שיתפנה משימושי התחבורה‪ ,‬יהווה חלק מאזור התעסוקה‬ ‫המטרופוליני‪ .‬ככזה‪ ,‬יאוכלס במשרדים ובשימושי תעסוקה אחרים‪ ,‬ויותר‬ ‫להשתמש בו למלונאות‪ ,‬למגורים ולשטחי ציבור”‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬מסמך "עיקרי תכנית המתאר העירונית החדשה של תל אביב ‪ -‬יפו" מרץ ‪2012‬‬

‫תחבורה‬

‫מסחר‬

‫עובדים‬

‫‪ 80,000‬איש‬

‫‪45%-35%‬‬

‫כ‪40-‬‬

‫מבקרים מדי יום בתחנה‬

‫‪425,000‬‬

‫משטח התחנה אינו פעיל‬

‫כ‪650-‬‬

‫אנשי מנהלה‬

‫‪21‬‬

‫לפי התכנון המקורי‬

‫עסקים פעילים בתחנה‬

‫עובדי תחזוקה‬

‫‪ 5,000‬אוטובוסים‬

‫‪ 60‬ש“ח למטר‬

‫‪120‬‬

‫נכנסים לתחנה מדי יום‬

‫‪12,000‬‬

‫לפי התכנון המקורי‬

‫גובה דמי ניהול לעסקים פרטיים‬

‫‪ 80-20‬ש“ח למטר‬

‫דמי שכירות‪ ,‬בהתאם למיקום ולגודל‬

‫מאבטחים (כ‪ 30-‬במשמרת)‬

‫התחנה‬ ‫במספרים‬ ‫שווה ערך‬

‫ל‪ 6-‬מגרשי כדורגל‬

‫גודל‬

‫זמן‬

‫‪ 42‬דונם‬

‫‪ 26‬שנים‬

‫שטח המגרש‬

‫מתחילת הבנייה ועד לפתיחה‬

‫שטח מגדלי עזריאלי ‪ +‬הקניון‬

‫‪ 240,000‬מ“ר‬ ‫שטח מבנה התחנה‬

‫‪ 10‬שנים‬

‫‪ 1‬ק"מ‬

‫‪17‬‬

‫‪ 16‬שנים‬

‫‪ 180,000‬מ“ר‬

‫נמשכה הבנייה בפועל‬

‫היקף המבנה בקומה ‪4‬‬

‫כניסות להולכי רגל‬

‫היה האתר לא פעיל‬

‫‪ 7‬ק"מ אורך מסלול‬

‫‪ 12‬מעליות‬

‫‪ 20‬שנים‬

‫העובר בכל קומות התחנה‬

‫פועלת התחנה‬

‫התחנה המרכזית‪ :‬מדריך למשתמש‬ ‫טליה דוידי ואלעד הורן‬

‫עיצוב ועריכה גרפית‪ :‬נועה אולחובסקי‬ ‫עריכה‪ :‬אתי פריפלד‬ ‫צילום‪ :‬מגד גוזני (עמ' ‪ ,)15-14‬טל לוי‪-‬כרמי (עמ' ‪,)17‬‬ ‫טל ים (עמ' ‪)29-26‬‬ ‫איור הכריכה‪ :‬ליאור בן גיא‬ ‫דימויים ארכיוניים באדיבות ארכיון אדריכלות דב ורם כרמי‬

‫מדריך זה והמחקר שקדם לו צמחו מתוך עבודתנו על‬ ‫סידור ארכיונם של דב ורם כרמי‪ ,‬ואנו מודים למשפחת‬ ‫כרמי על זכות זו ועל האמון שנתנו בנו‪ .‬תודה מיוחדת‬ ‫אנו חבים לרבקה כרמי על התמיכה‪ ,‬החום והיד החופשית‬ ‫שנתנה לנו‪ ,‬ולרם כרמי ז"ל על שיחות מרתקות ומקיפות‬ ‫על אודות התחנה‪.‬‬

‫אנו מודים להנהלת התחנה המרכזית החדשה‪ .‬תודה למיקי‬ ‫זיו‪ ,‬מנכ"ל התחנה‪ ,‬על שיתוף הפעולה‪ ,‬ולאילנה‪ ,‬יוסי‪,‬‬ ‫דורון ובני על העזרה החיונית בסיורים ובהכרת המבנה‪.‬‬ ‫תודה לכל החברים‪ ,‬האדריכלים והקוראים שצללו איתנו אל‬ ‫נבכי התחנה‪.‬‬

‫‪ © | astudiota@gmail.com | facebook: studiota‬אין להשתמש בחומרים ללא אישור מפורש מבעליהם‬