pdf

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ﺟﻤﻌﻴـﺔ اﻟﺠـﻠﻴـﻞ اﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻘﻄﺮﻳﺔ ﻟﻠﺒﺤﻮث واﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫رﻛـــﺎز ﺑﻨﻚ املﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‬ ‫ﻣـﺪى اﻟﻜـﺮﻣﻞ املﺮﻛﺰ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻟﻠﺪراﺳﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ اﻟﺘﻄﺒﻴﻘﻴﺔ‬ ‫إﻋــﻼم ﻣﺮﻛﺰ إﻋﻼﻣﻲ ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬ ‫ورﻗﺔ ﺳﻴﺎﺳﺎت‬

‫د‪ .‬ﻣﺤﻤﺪ ﺧﻄﻴﺐ‬ ‫آذار ‪2012‬‬

‫املﴩوع ﻫﻮ ﺑﺘﻤﻮﻳﻞ ﻣﻦ اﻻﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ‬

‫ﻫﺬا اﻹﺻﺪار ﻻ ﻳﻤﺜﻞ وﺟﻬﺔ اﻟﻨﻈﺮ اﻟﺮﺳﻤﻴﺔ ﻟﻠﻤﻔﻮﺿﻴﺔ اﻷوروﺑﻴﺔ أو ملﺆﺳﺴﺎت اﻻﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ‪ .‬املﻔﻮﺿﻴﺔ اﻷوروﺑﻴﺔ‬ ‫ﻻ ﺗﻘﺒﻞ أي ﻣﺴﺆوﻟﻴﺔ ﻋﲆ اﻹﻃﻼق ﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﻠﻤﻀﻤﻮن‪.‬‬ ‫]‪[1‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‬ ‫إﻋﺪاد‪ :‬د‪ .‬ﻣﺤﻤﺪ ﺧﻄﻴﺐ‬ ‫اﻟﱰﺟﻤﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‪ :‬ﻧﻮاف ﻋﺜﺎﻣﻨﺔ‬ ‫ﺗﺼﻤﻴﻢ وإﻧﺘﺎج‪ :‬واﺋﻞ واﻛﻴﻢ‬ ‫ﻳﺼﺪر ﻫﺬا اﻟﻜﺮاس ﺑﺪﻋﻢ ﻣﻦ اﻻﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ‬ ‫ﺷﻔﺎﻋﻤﺮو – ‪2012‬‬ ‫©ﺣﻘﻮق اﻟﻄﺒﻊ ﻣﺤﻔﻮﻇﺔ ﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪ -‬اﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻘﻄﺮﻳﺔ ﻟﻠﺒﺤﻮث واﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫ص‪ .‬ب‪ 330 .‬ﺷﻔﺎﻋﻤﺮو‪ ،‬ﻫﺎﺗﻒ‪ 04-9861171 :‬ﻧﺎﺳﻮخ‪admin@gal-soc.org 04-9861173 :‬‬ ‫املﻮاد املﻨﺸﻮرة ﰲ ﻫﺬا اﻹﺻﺪار ﺗﻌﱪ ﻋﻦ آراء ﻛﺎﺗﺒﻴﻬﺎ‪ ،‬وﻻ ﺗﻌﻜﺲ ﺑﺎﻟﴬورة ﻣﻮاﻗﻒ ﺟﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪ -‬رﻛﺎز ﺑﻨﻚ املﻌﻠﻮﻣﺎت‬

‫]‪[2‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ﻣﺤﺘﻮﻳﺎت‬ ‫ﺗﻮﻃﺌﺔ‬

‫‪5‬‬

‫ﻣﻘﺪﻣﺔ‬

‫‪6‬‬

‫اﻟﺤﻖ ﻓﻲ اﻟﺼﺤﺔ‬

‫‪6‬‬

‫اﻟﻨﺴﺎء واﻟﺤﻖ ﻓﻲ اﻟﺼﺤﺔ‬

‫‪8‬‬

‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬ ‫اﻟﺪﻳﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ‬ ‫اﻟﻌﻤﻞ‬ ‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴﺎت‪:‬‬ ‫ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة‬ ‫ﻣﻌﺪل اﻟﻮﻓﻴﺎت‬ ‫اﻷﻣﺮاض اﻟﻤﺰﻣﻨﺔ‬ ‫اﻟﺴﻜﺮي‬ ‫ﺿﻐﻂ اﻟﺪم وأﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ‬ ‫ﺳﺮﻃﺎن اﻟﺜﺪي‬ ‫اﻟﺴﻤﻨﺔ‬ ‫ﱡ‬ ‫اﺳﺘﺨﺪام ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‬

‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬

‫اﻟﻨﺴﺎء وﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺪوﻟﺔ‬ ‫اﻟﺼﺤﺔ وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ‬ ‫ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ‬

‫‪24‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪27‬‬

‫ﺗﻠﺨﻴﺺ وﺗﻮﺻﻴﺎت‬

‫‪28‬‬

‫]‪[3‬‬

‫ﺟﺪاول ورﺳﻮم ﺑﻴﺎﻧﻴﺔ‬ ‫اﻟﺼﻔﺤﺔ‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(1‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ وﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﺴﻜﻦ‬

‫‪10‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(2‬ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )‪(2010-1975‬‬

‫‪12‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(1‬ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )‪(2010-1975‬‬

‫‪12‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(3‬أﺳﺒﺎب اﻟﻮﻓﻴﺎت ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ) ﻟﻜﻞ (‪100,000‬‬

‫‪13‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(2‬ﻣﻌﺪل اﻟﻮﻓﺎة ﺑﺴﺒﺐ أﻣﺮاض ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﺣﺴﺐ اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ )ﻟﻜﻞ ‪ 100,000‬ﻣﺘﻨﺎﺳﺐ واﻟﺠﻴﻞ( ‪14‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(4‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﻤﺮض ﻣﺰﻣﻦ واﺣﺪ ﻋﲆ اﻷﻗﻞ ﻟﺪى اﻟﻌﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )إﻓﺎدات ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬

‫‪14‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(3‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﻤﺮض ﻣﺰﻣﻦ واﺣﺪ ﻋﲆ اﻷﻗﻞ ﻟﺪى اﻟﻌﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )إﻓﺎدات ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬

‫‪15‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(5‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض ﻣﺰﻣﻨﺔ ﻣﻌﻴّﻨﺔ ﻟﺪى اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 21‬ﺳـﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ ﺣﺴـﺐ اﻟﺠﻨﺲ )إﻓﺎدات ‪15‬‬ ‫ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(6‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض ﻣﺰﻣﻨﺔ ﻣﻌﻴّﻨﺔ ﻟﺪى اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 60‬ﺳـﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ ﺣﺴـﺐ اﻟﺠﻨﺲ )إﻓﺎدات ‪16‬‬ ‫ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬ ‫‪16‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(7‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺎﻟﺴﻜﺮي ﻟﺪى املﺠﺘﻤﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬اﻟﺠﻨﺲ واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬ ‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(4‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺎﻟﺴﻜﺮي ﺑني اﻟﻨﺴﺎء ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬

‫‪17‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(8‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ ﰲ املﺠﺘﻤﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬اﻟﺠﻨﺲ واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬

‫‪17‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(5‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ ﺑني اﻟﻨﺴﺎء ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬

‫‪18‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(9‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪) 2009-1970‬ﻟﻜﻞ ﻣﺎﺋﺔ أﻷف(‬

‫‪18‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(6‬ﻣﻌﺪﻻت اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ‪) 2009-1970 ،‬ﻟﻜﻞ ﻣﺎﺋﺔ أﻟﻒ(‬

‫‪19‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(10‬ﻧﺴﺒﺔ ارﺗﻔﺎع اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﰲ اﻟﺴﻨﻮات ‪2009-1979‬‬

‫‪19‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(11‬ﻧﺴﺒﺔ إﺟﺮاء ﻓﺤﺺ املﻴﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﰲ اﻷﻋﻮام ‪2010-2007‬‬

‫‪19‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(12‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء املﺼﺎﺑﺎت ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﺣﺴﺐ اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ وﻣﺮﺣﻠﺔ اﻟﻜﺸﻒ‬

‫‪20‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(7‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء املﺼﺎﺑﺎت ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﺣﺴﺐ اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ وﻣﺮﺣﻠﺔ اﻟﺘﺸﺨﻴﺺ‬

‫‪20‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(8‬ﻧﺴﺒﺔ إﺟﺮاء ﻓﺤﺺ املﻴﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﰲ اﻷﻋﻮام ‪2010-2007‬‬

‫‪20‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(13‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪34-21‬‬

‫‪21‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(14‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪49-35‬‬

‫‪21‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(15‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪50-64‬‬

‫‪21‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(16‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬ﺟﻴﻞ ‪ 65‬وأﻛﺜﺮ‬

‫‪21‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(9‬اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪21-34‬‬

‫‪22‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(10‬اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪64-50‬‬

‫‪22‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(11‬اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪65+‬‬

‫‪23‬‬

‫اﻟﺠﺪول رﻗﻢ )‪ :(17‬اﻟﺰﻳﺎدة اﻟﺼﺎﻓﻴﺔ ﻋﲆ اﻟﺪﺧﻞ اﻟﺴـﻨﻮي ﻧﺘﻴﺠﺔ ﺧﻔﺾ ﴐﻳﺒﺔ اﻟﺪﺧﻞ‪ ،‬اﻟﻨﺴـﺎء اﻷﺟريات ﺑﺪون أوﻻد ‪24‬‬ ‫ورﺟﺎل أﺟريﻳﻦ‪ ،2016-2010 ،‬ﺣﺴﺐ ﺗﺪرﻳﺞ اﻟﺪﺧﻞ ﻟﻠﻌﺎم ‪2008‬‬ ‫‪26‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(18‬ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺼﺤﺔ ﻟﻠﺴﻨﻮات ‪2012-2008‬‬ ‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ ‪ :12‬ﺗﻜﻠﻔﺔ ﺳﻠﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ 2009-1995 ,‬اﻟﺘﻜﻠﻔﺔ اﻟﻔﻌﻠﻴﺔ ﻣﺮﺗﺒﻄﺔ ﻛﺎﻣﻼ ﺑﺎﻟﻐﻼء‬

‫]‪[4‬‬

‫‪26‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ﺗﻮﻃﺌﺔ‬ ‫ﻟﻘـﺪ ﺑﺎت واﺿﺤﺎ ً ﰲ اﻟﻌﻘﺪﻳﻦ اﻷﺧريﻳﻦ دور ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ إﻧﺘﺎج اﻟﱰاﺗﺒﻴﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واﻟﺴﻴﺎﺳـﻴﺔ ﻟﻠﻔﺌﺎت‬ ‫اﻟﺴـﻜﺎﻧﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔـﺔ‪ ،‬ووﺿﻊ ﺣـﺪود اﻟﺤﺮاك اﻻﻗﺘﺼـﺎدي وﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻔﺌـﺎت ﰲ املﺠﺘﻤﻊ‪ .‬وﻋﻠﻴـﻪ أﺻﺒﺢ ﺗﺤﻠﻴﻞ‬ ‫ﺳﻴﺎﺳﺎت املﻴﺰاﻧﻴﺔ وإﺳـﻘﺎﻃﺎﺗﻬﺎ اﻟﺴﻴﺎﺳﻴﺔ واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪ ،‬وﻓﺤﺺ ﻣﺪى ﻋﺪاﻟﺔ ﺗﻮزﻳﻊ ﻣﺮﻛﺒﺎﺗﻬﺎ أﺣﺪ املﻮاﺿﻴﻊ‬ ‫اﻟﻬﺎﻣﺔ ﰲ إﻃﺎر املﺴﺎﻋﻲ اﻟﺮاﻣﻴﺔ إﱃ ﺗﺤﻘﻴﻖ املﺴﺎواة واﻟﻌﺪاﻟﺔ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ ﺑني ﻓﺌﺎت املﺠﺘﻤﻊ‪ .‬وﻣﻦ أﺑﺮزﻫﺎ ﺗﻐﻴري‬ ‫ﻣﻜﺎﻧﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪ ،‬وزﻳﺎدة ﻣﺸﺎرﻛﺔ املﺮأة ﰲ اﻟﺤﻴﺰ اﻟﻌﺎم‪ ،‬واﻻرﺗﻘﺎء ﺑﺎﻟﻌﻤﻠﻴﺔ اﻟﺘﻨﻤﻮﻳﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﺮﻣﻲ ورﻗﺔ اﻟﺴﻴﺎﺳﺔ ﻫﺬه إﱃ دراﺳﺔ وﺗﺤﻠﻴﻞ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺼﺤﺔ ﻣﻦ ﻣﻨﻈﻮر ﺟﻨﺪري أﺛﻨﻲ‪ .‬وﻫﻲ ﺟﺰء ﻣﻦ‬ ‫ﻣﴩوع ﺑﺤﺚ اوﺳـﻊ ﻳﺪرس »اﻷﻗﻠﻴﺔ واملﺮأة اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ ﰲ املﻮازﻧﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﻴﺔ«‪ ،‬وﻳﻬﺪف اﱃ زﻳﺎدة اﻟﺘﻮﻋﻴﺔ ﻷﻫﻤﻴﺔ‬ ‫إﻋﺪاد ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻣﺴـﺘﺠﻴﺒﺔ ﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﻨﻮع اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ واﻟﻔﺌﺎت اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ‪ ،‬واﻟﺪﻓﻊ ﻧﺤﻮ ﺷـﻔﺎﻓﻴﺔ أﻛﱪ‬ ‫ﰲ ﻋﻤﻠﻴﺔ إﻋﺪاد وإﻗﺮار املﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ّ .‬‬ ‫ﻳﺮﻛﺰ املﴩوع ﻋﲆ ﻓﻬﻢ اﻟﻨﻈﻢ اﻟﺴﻴﺎﺳـﻴﺔ واﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺆﺛﺮ ﻋﲆ‬ ‫اﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬واﻟﻌﻤﻞ‬ ‫اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬ﻣﻦ ﺧﻼل دراﺳـﺔ ﻣﻌﻤﻘﺔ ﻟﻠﻤﻴﺰاﻧﻴﺔ ﰲ ﺛﻼﺛﺔ ﻣﺠﺎﻻت رﺋﻴﺴﻴﺔ‪ّ :‬‬ ‫واﻟﺘﻌﻠﻴـﻢ‪ ،‬ﻣـﻦ املﻨﻈﻮرﻳﻦ اﻟﺠﻨﺪري واﻟﻘﻮﻣﻲ‪ .‬ﻣﻦ أﺑﺮز أﻫﺪاف املﴩوع اﻗﱰاح ﺑﺮاﻣﺞ وﺳﻴﺎﺳـﺎت ﻣﺤﺪدة ﰲ‬ ‫ﻫﺬه املﺠﺎﻻت‪ ،‬ودﻓﻊ اﻟﻮزارات إﱃ ﺗﺒﻨﻲ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻣﺴﺘﺠﻴﺒﺔ ملﺘﻄﻠﺒﺎت اﻟﻨﻮع اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ‪ ،‬واﻻﻫﺘﻤﺎم ﺑﻘﻀﺎﻳﺎ ذات‬ ‫ﻋﻼﻗﺔ ﻗﻮﻣﻴﺔ وﺟﻨﺪرﻳﺔ‪ ،‬ﻟﺘﺤﻘﻴﻖ اﻟﻌﺪاﻟﺔ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ‪ ،‬واملﺴـﺎواة ﺑني اﻟﺮّﺟﺎل واﻟﻨﺴﺎء ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬وﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﻋﲆ وﺟﻪ اﻟﺨﺼﻮص‪ ،‬وﺧﻔﺾ ﻣﺴـﺘﻮﻳﺎت اﻟﻔﻘﺮ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ .‬اﺧﺘﻴﺎر اﻟﻮزارات املﺒﺤﻮﺛﺔ ﻛﺎن ﺑﺴﺒﺐ‬ ‫أﻫﻤﻴﺘﻬﺎ وﻓﻘﺎ ﻷدﺑﻴﺎت اﻻﻗﺘﺼﺎد اﻟﺴـﻴﺎﳼ اﻟﻨﺴﻮي‪ ،‬ﰲ ﺗﻐﻴري املﻜﺎﻧﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء‪ ،‬ورﻓﻊ ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ‬ ‫ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬وﺧﻔﺾ اﻟﻔﻘﺮ‪.‬‬ ‫ﻧﻮد ﺗﻘﺪﻳ َﻢ ﺷﻜﺮﻧﺎ اﻟﺠﺰﻳﻞ ﻟﻼﺗﺤﺎد اﻷوروﺑﻲ ﻋﲆ دﻋﻤﻪ ﻟﻬﺬا املﴩوع‪.‬‬ ‫ﻳﺸﺎرك ﰲ ﻫﺬا املﴩوع ﻛﻞ ﻣﻦ ﺟﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪-‬اﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ اﻟﻘﻄﺮﻳﺔ ﻟﻠﺨﺪﻣﺎت واﻟﺒﺤﻮث اﻟﺼﺤﻴﺔ؛ رﻛﺎز‪-‬‬ ‫ﺑﻨـﻚ املﻌﻠﻮﻣﺎت ﺣﻮل املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻔﻠﺴـﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ؛ ﻣﺪى اﻟﻜﺮﻣﻞ‪ -‬املﺮﻛﺰ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﻟﻠﺪراﺳـﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‬ ‫اﻟﺘﻄﺒﻴﻘﻴﺔ؛ إﻋﻼم‪ -‬ﻣﺮﻛﺰ إﻋﻼﻣﻲ ﻟﻠﻤﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪.‬‬ ‫ﻃﺎﻗﻢ املﴩوع‬

‫]‪[5‬‬

‫ﻣﻘﺪﻣﺔ‬ ‫اﻟﺘﻌﺮﻳـﻒ اﻷﻛﺜﺮ ﺷـﻴﻮﻋﺎ ً ملﻔﻬﻮم اﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬ﻫـﻮ اﻟﺘﻌﺮﻳﻒ اﻟﺬي ﻳﻨﺺ ﻋﻠﻴﻪ دﺳـﺘﻮر ﻣﻨﻈﻤﺔ اﻟﺼﺤـﺔ اﻟﻌﺎملﻴّﺔ‪:‬‬ ‫"اﻟﺼﺤـﺔ ﻫﻲ ﺣﺎﻟﺔ ﻣـﻦ اﻛﺘﻤﺎل اﻟﺴﻼﻣﺔ ﺑﺪﻧﻴﺎ ً وﻋﻘﻠﻴﺎ ً واﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺎً‪ ،‬ﻻ ﻣﺠـﺮّد اﻧﻌﺪام املﺮض أو اﻟﻌﺠﺰ"‪ 1.‬ﺛﻤﺔ‬ ‫اﻟﻌﺪﻳـﺪ ﻣـﻦ اﻟﻌﻮاﻣﻞ اﻟﺘﻲ ُﺗﺤ ّﺪد ﺻﺤﺔ اﻟﻔﺮد و ّ‬ ‫ﺗﺆﺛﺮ ﻋﻠﻴﻬﺎ‪ .‬ﺑﻌﻀﻬﺎ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﺑﺎﻟﻔﺮد ﻧﻔﺴـﻪ‪ :‬ﺳـﻠﻮﻛﻴﺎﺗﻪ‪ ،‬ﺑﻨﻴﺘﻪ‬ ‫‪2‬‬ ‫اﻟﺠﺴﺪﻳّـﺔ‪ ،‬واﻟﻌﻮاﻣﻞ اﻟﻮراﺛﻴّﺔ‪ .‬وﻳﺘﻌﻠﻖ اﻟﺒﻌﺾ اﻵﺧﺮ ﺑﺎﻟﺒﻴﺌﺔ املﺎدﻳـﺔ‪ ،‬واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ‪ ،‬واﻟﺜﻘﺎﻓﻴّﺔ واﻻﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ‪.‬‬ ‫ﻟﺬﻟﻚ‪ ،‬ﻓﺈن اﻟﺘﺄﺛري ﻋﲆ اﻟﺼﺤﺔ ﻳﻜﻮن‪ ،‬ﺑﺪون ﺷـﻚ‪ ،‬ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ ﺗﻐﻴري ﻫﺬه اﻟﻈﺮوف‪ ،‬واﻟﺘﻲ ُﺗﻌﺘﱪ ﴍوط أوﻟﻴﺔ‬ ‫ﱢ‬ ‫ﻳﺸـﻜﻞ اﻟﻄﻌﺎم‪ ،‬اﻟﺘﻐﺬﻳﺔ‪ ،‬املﺴـﻜﻦ‪ ،‬ﻣﻴﺎه اﻟﴩب‪ ،‬اﻟﻈﺮوف املﻌﻴﺸﻴﺔ‪ ،‬اﻟﻌﻤﻞ واﻟﺒﻴﺌﺔ اﻵﻣﻨﺔ واﻟﺼﺤﻴﺔ‪،‬‬ ‫ﻟﻠﺼﺤﺔ‪.‬‬ ‫أﺟﺰاء ﻣﺮﻛﺰﻳّﺔ ﻣﻦ اﻟﻈﺮوف اﻟﺘﻲ ﻳ ّ‬ ‫ُﺸﻜﻞ ﻏﻴﺎﺑﻬﺎ ﻣﺴﺎ ً ﺑﺼﺤﺔ اﻟﻔﺮد واﻧﺘﻬﺎﻛﺎ ً ﻟﺤﻘﻮﻗﻪ اﻷﺳﺎﺳﻴّﺔ‪.‬‬

‫اﻟﺤﻖ ﻓﻲ اﻟﺼﺤﺔ‬ ‫ﻟﻘـﺪ ﺷ ّﺪد إﻋﻼن آملﺎ أﺗـﺎ )‪ ،(1978‬اﻟﺬي ﺗﻨﺎول اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ اﻷوﻟﻴّﺔ‪ ،3‬ﻋـﲆ ﻣﺒﺪأ ﺗﻮﻓري "اﻟﺼﺤﺔ ﻟﻠﺠﻤﻴﻊ"‬ ‫ﺑﺤﻠﻮل اﻟﻌﺎم ‪ .2000‬ﻛﻤﺎ ّ‬ ‫أﻛﺪ ﻋﲆ ﻛﻮن اﻟﺼﺤﺔ ﻫﻲ ﺣﻘﺎ أﺳﺎﺳﻴﺎ‪ ،‬ﻛﻤﺎ ﻧﺼﺖ ﻋﻠﻴﻪ املﻌﺎﻫﺪة اﻟﺪوﻟﻴﺔ ﺑﺨﺼﻮص‬ ‫اﻟﺤﻘـﻮق اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ واﻟﺜﻘﺎﻓﻴّﺔ‪ .‬ﻛﻤﺎ ﻧﺺ ﻋﲆ ﴐورة اﻟﻌﻤﻞ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﺤﺴـني اﻟﴩوط اﻟﺒﻴﺌﻴﺔ‬ ‫اﻟﺘـﻲ ﻳﺘﺤﻜﻢ ﺑﻬﺎ اﻟﻔﺮد‪ّ ،‬‬ ‫وأﻛـﺪ ﻋﲆ اﻟﻨﻬﻮض ﺑﺎﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬اﻟﻮﻗﺎﻳﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻤﻜني واﻟﺘﻌﺎون املﺠﺘﻤﻌﻲ ﻛﺈﺳـﱰاﺗﻴﺠﻴﺎت‬ ‫ﻫﺎﻣـﺔ ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻮﻓري اﻟﺤﻘﻮق اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ .‬ﻛﻤﺎ ّ‬ ‫ﺣﺚ اﻹﻋﻼن اﻟـﺪول واﻟﺤﻜﻮﻣﺎت ﻋﲆ ﴐورة اﻟﺘﻌﺎون ﺑﻴﻨﻬﺎ ﻣﻦ‬ ‫أﺟﻞ ﺗﻮﻓري اﻟﺼﺤﺔ‪.‬‬ ‫ﻛﻤﺎ ّ‬ ‫أﻛﺪت ﻣﻨﻈﻤﺔ اﻟﺼﺤﺔ اﻟﻌﺎملﻴّﺔ أن ﺣﻖ اﻟﺘﻤﺘﻊ ﺑﺄﻋﲆ ﻣﺴـﺘﻮى ﻣﻦ اﻟﺼﺤﺔ اﻟﺠﺴـﺪﻳﺔ واﻟﻌﻘﻠﻴﺔ اﻟﺬي ﻳﻤﻜﻦ‬ ‫ﺑﻠﻮﻏﻪ‪ ،‬ﻫﻮ أﺣﺪ اﻟﺤﻘﻮق اﻷﺳﺎﺳﻴﺔ ﻟﻜﻞ إﻧﺴﺎن‪ ،‬دون ﺗﻤﻴﻴﺰ ﺑﺴﺒﺐ اﻻﻧﺘﻤﺎء‬ ‫اﻟﻘﻮﻣﻲ‪ ،‬أو اﻟﺪﻳﻨﻲ‪ ،‬أو اﻟﺴﻴﺎﳼ‪،‬‬ ‫ّ‬ ‫أو ﺑﺴﺒﺐ اﻟﺤﺎﻟﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ‪ ،‬أو اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ‪.‬‬ ‫اﻟﺤﻘﻮق اﻹﻧﺴـﺎﻧﻴّﺔ ﻫﻲ اﻟﻀﻤﺎﻧﺔ اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻴّﺔ ﻟﺤﻤﺎﻳﺔ اﻟﻘﻴﻢ اﻟﻜﻮﻧﻴّﺔ ﻟﻜﺮاﻣﺔ اﻹﻧﺴﺎن وﺣﺮﻳّﺘﻪ‪ .‬وﺗﺘﻀﻤﻦ اﻟﺤﻘﻮق‬ ‫اﻹﻧﺴﺎﻧﻴﺔ اﻟﺤﻘﻮق املﺪﻧﻴّﺔ‪ ،‬اﻟﺜﻘﺎﻓﻴّﺔ‪ ،‬اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ‪ ،‬اﻟﺴﻴﺎﺳﻴّﺔ واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻲ ﺻﺎدﻗﺖ ﻋﻠﻴﻬﺎ دول وﺣﻜﻮﻣﺎت‬ ‫اﻟﻌﺎﻟﻢ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﻛﺮﺳﺘﻬﺎ املﻮاﺛﻴﻖ اﻟﺪوﻟﻴّﺔ اﻟﺘﻲ ُﺗﻠﺰم اﻟﺠﻤﻴﻊ ﻣﻦ اﻟﻨﺎﺣﻴﺔ اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻴّﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﻨـﺺ املـﺎدة ‪ (1)25‬ﻣـﻦ اﻻﻋﻼن اﻟﻌﺎملـﻲ ﻟﺤﻘﻮق اﻻﻧﺴـﺎن )‪ (1948‬ﻋﲆ ﻣـﺎ ﻳﲇ‪" :‬ﻟﻜﻞ ﺷـﺨﺺ اﻟﺤﻖ ﰲ‬ ‫ﻣﺴـﺘﻮى ﻣﻦ املﻌﻴﺸـﺔ ﻛﺎف ﻟﻠﻤﺤﺎﻓﻈﺔ ﻋﲆ اﻟﺼﺤـﺔ واﻟﺮﻓﺎﻫﻴّﺔ ﻟﻪ وﻷﴎﺗﻪ‪ ،‬وﻳﺘﻀﻤﻦ ذﻟـﻚ اﻟﺘﻐﺬﻳﺔ واملﻠﺒﺲ‬ ‫واملﺴﻜﻦ واﻟﻌﻨﺎﻳﺔ اﻟﻄﺒﻴﺔ وﻛﺬﻟﻚ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻹﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ اﻟﻼزﻣﺔ‪ ،‬وﻟﻪ اﻟﺤﻖ ﰲ ﺗﺄﻣني ﻣﻌﻴﺸﺘﻪ ﰲ ﺣﺎﻻت اﻟﺒﻄﺎﻟﺔ‬ ‫‪http://apps.who.int/gb/bd/PDF/bd47/AR/constitution-ar.pdf 1‬‬ ‫‪Dahlgren, G., Whitehead, M. (1991). Policies and strategies to promote equity in health. 2‬‬ ‫‪Copenhagen. Institute for future studies.‬‬ ‫‪ 3‬أﻧﻈﺮوا‪http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0009/113877/E93944.pdf :‬‬ ‫]‪[6‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ّ‬ ‫وﺷﻜﻞ ﻫﺬا اﻹﻋﻼن‬ ‫واملـﺮض"‪ .4‬وﻫﻨﺎﻟﻚ ﻣﻮاﺛﻴﻖ دوﻟﻴّﺔ أﺧﺮى ﺗﺸـﺘﻤﻞ ﻋﲆ ﻣﻀﺎﻣني ﻣﻔﺼﻠﺔ وأﻛﺜـﺮ ﻣﺒﺎﴍة ‪.‬‬ ‫أﺳﺎﺳﺎ ً ﻟﻠﺤﻘﻮق اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ‪ ،‬واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ‪ ،‬واﻟﺜﻘﺎﻓﻴّﺔ واﻟﺤﻘﻮق املﺪﻧﻴّﺔ واﻟﺴﻴﺎﺳﻴّﺔ‪.‬‬ ‫أﻣﺎ املﺒﺎدئ اﻷﺳﺎﺳ ّﻴﺔ ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺼﺤﺔ ﻓﻬﻲ‪:‬‬ ‫ﻣﺒﺪأ املﺴـﺎواة وﻣﻨﻊ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ‪ ،‬واﻟﻘﺎﺋﻢ ﻋﲆ أﺳـﺎس أن ﺟﻤﻴﻊ اﻟﺒﴩ ﻣﺘﺴـﺎوون وﻟﻬﻢ ﺣﻖ اﻟﺘﻤﺘﻊ ﰲ‬ ‫•‬ ‫ﺟﻤﻴﻊ ﺣﻘﻮﻗﻬﻢ‪ ،‬دون ﺗﻤﻴﻴﺰ ﻋﲆ أﺳـﺎس اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‪ ،‬اﻟﻠﻮن‪ ،‬اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬ﻟﻐﺔ اﻷم‪ ،‬اﻟﺪﻳﻦ‪ ،‬املﻌﺘﻘﺪ اﻟﺴﻴﺎﳼ‪،‬‬ ‫اﻟﻄﺒﻘـﺔ‪ ،‬اﻟﻘﺪرة وﻣﻜﺎن اﻟﻮﻻدة‪ .‬ﻳُﻠـﺰم ﻫﺬا املﺒﺪأ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﺪول ﺑﺘﺸـﺨﻴﺺ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ )املﻘﺼﻮد وﻏري‬ ‫املﻘﺼـﻮد( وﻣﻌﺎﻟﺠﺘـﻪ ﺑﻜﻞ اﻟﻮﺳـﺎﺋﻞ اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻴﺔ واﻟﺴﻴﺎﺳـﻴﺔ‪ ،‬واﺗﺨﺎذ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﺘﺪاﺑـري اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ‪ ،‬ﺑﻤﺎ‬ ‫ﻓﻴﻬـﺎ اﻟﺘﻮزﻳﻊ اﻟﻌـﺎدل واملﻨﺼﻒ ﻟﻠﻤﻮارد واﻟﺨﺪﻣـﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ .‬وﺛﻤﺔ أﻫﻤﻴّﺔ ﺧﺎﺻـﺔ ﻟﻬﺬا املﺒﺪأ ﰲ‬ ‫اﻟﺴﻴﺎق اﻟﺠﻨﺪري‪ ،‬ﻷن وﺿﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﻛﻤﺠﻮﻋﺔ ﻣﺴﺘﻀﻌﻔﺔ ﻟﻴﺲ ﻓﻘﻂ ﺑﺴﺒﺐ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻨﺲ‬ ‫واﻟﺠﻨﺪر‪ ،‬ﺑﻞ أﻳﻀﺎ ً ﺑﺴـﺒﺐ اﻧﺘﻤﺎﺋﻬﻦ ﻟﺠﻤﻮﻋﺎت ﰲ ﺧﻄﺮ‪ ،‬ﻣﺜﻞ اﻷﻗﻠﻴﺎت اﻹﺛﻨﻴﺔ‪ ،‬أو ذات اﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت‬ ‫اﻟﺨﺎﺻﺔ‪.‬‬ ‫• ﻣﺒﺪأ اﻟﴩاﻛﺔ وﻋﺪم اﻹﻗﺼﺎء‪ ،‬اﻟﺬي ﻳﻨﺺ ﻋﲆ ﴐورة إﴍاك اﻷﻓﺮاد ﰲ اﻟﻘﺮارات املﺘﻌﻠﻘﺔ ﺑﻬﻢ واﻟﺘﻲ‬ ‫ﻗـﺪ ﺗﺆﺛﺮ ﻋﻠﻴﻬﻢ‪ ،‬ﻣﺜﻞ ﺗﺨﻄﻴﻂ‪ ،‬ﺗﻄﺒﻴﻖ وﺗﻘﻴﻴﻢ اﻟﺘﺪﺧـﻼت ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺼﺤﺔ‪ .‬وﻳﺠﺐ أن ﺗﻜﻮن ﻫﺬه‬ ‫اﻟﴩاﻛﺔ ﻓﻌّﺎﻟﺔ‪ ،‬ﻣُﺘﺤﺮرة وﻫﺎدﻓﺔ‪.‬‬ ‫• ﻣﺒـﺪأ املﺴـﺎءﻟﺔ اﻟﺬي ﻳُﻠﺰم اﻟﺤﻜﻮﻣـﺎت وﻣُﺘﺨﺬي اﻟﻘﺮارات ﺑﺸـﻔﺎﻓﻴﺔ أﻓﻌﺎﻟﻬﻢ وﺗﺴـﻮﻳﻎ ﺧﻴﺎراﺗﻬﻢ‬ ‫وﻗﺮاراﺗﻬﻢ‪ .‬ﻛﻤﺎ ﻳُﻠﺰم ﺑﺘﻄﻮﻳﺮ آﻟﻴﺎت ﻟﻠﺘﻘﻴﻴﻢ واملﻘﺎﺿﺎة ﰲ ﺣﺎﻟﺔ ﻋﺪم ﻗﻴﺎم املﺴﺆوﻟني ﺑﻤﺴﺆوﻟﻴﺎﺗﻬﻢ‪.‬‬ ‫ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 1966‬ﺗﻢ اﻟﺘﻮﻗﻴﻊ ﻋﲆ ﻣﻌﺎﻫﺪﺗني دوﻟﺘني ﻫﺎﻣﺘني‪ :‬اﻷوﱃ‪ :‬املﻌﺎﻫﺪة اﻟﺪوﻟﻴﺔ ﺑﺨﺼﻮص اﻟﺤﻘﻮق املﺪﻧﻴﺔ‬ ‫واﻟﺴﻴﺎﺳـﻴﺔ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﺻﺎدﻗﺖ ﻋﻠﻴﻬـﺎ إﴎاﺋﻴﻞ ﺑﺘﺎرﻳﺦ ‪ .18.8.1991‬وﺗﺘﻀﻤﻦ ﻣﻨـﻊ اﻟﺘﻌﺬﻳﺐ وإﺟﺮاء ﺗﺠﺎرب‬ ‫ﻃﺒﻴـﺔ ﻋﲆ اﻟﺒﴩ دون ﻣﻮﻓﻘﺘﻬـﻢ؛ اﻟﺜﺎﻧﻴﺔ‪ :‬املﻌﺎﻫﺪة اﻟﺪوﻟﻴـﺔ ﺑﺨﺼﻮص اﻟﺤﻘﻮق اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳـﺔ‪ ،‬واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪،‬‬ ‫واﻟﺜﻘﺎﻓﻴﺔ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﺗﻨﺺ ﻋﲆ ﺣﻖ ﻛﻞ إﻧﺴﺎن اﻟﺘﻤﺘﻊ ﺑﺄﻋﲆ ﻣﺴﺘﻮى ﻣﻦ اﻟﺼﺤﺔ اﻟﺠﺴﺪﻳﺔ واﻟﻌﻘﻠﻴﺔ اﻟﺬي ﻳﻤﻜﻦ‬ ‫ﺑﻠﻮﻏﻪ )املﺎدة ‪.(12.1‬‬ ‫ﺗﺘﻀﻤـﻦ املﻌﺎﻫﺪة اﻟﺪوﻟﻴـﺔ ﺑﺨﺼﻮص اﻟﺤﻘﻮق اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪ ،‬واﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴـﺔ‪ ،‬واﻟﺜﻘﺎﻓﻴﺔ‪ ،‬اﻟﺘﺪاﺑري اﻟﺘﻲ ﻳﺠﺐ ﻋﲆ‬ ‫اﻟﺪوﻟﺔ اﺗﺨﺎذﻫﺎ ﻟﺘﺄﻣني املﻤﺎرﺳﺔ اﻟﻜﺎﻣﻠﺔ ﻟﻬﺬه اﻟﺤﻘﻮق‪ .‬وﻓﻴﻤﺎ ﻳﲇ اﻟﺘﺪاﺑري ﰲ ﻣﺠﺎل ﺗﻮﻓري اﻟﺼﺤﺔ‪:‬‬ ‫‪ .1‬اﻟﻌﻤﻞ ﻋﱃ ﺧﻔﺾ ﻣﻌﺪل ﻣﻮﺗ املﻮاﻟﻴﺪ وﻣﻌﺪل وﻓﻴﺎت اﻟﺮ ّ‬ ‫ُﺿﻊ وﺗﺄﻣني ﻧﻤﻮ اﻟﻄﻔﻞ ﻧﻤﻮا ً ﺻﺤﻴّﺎ ً‪.‬‬ ‫ﺗﺤﺴني ﺟﻤﻴﻊ ﺟﻮاﻧﺐ اﻟﺼﺤﺔ اﻟﺒﻴﺌﻴّﺔ واﻟﺼﻨﺎﻋﻴﺔ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫اﻟﻮﻗﺎﻳﺔ ﻣﻦ اﻷﻣﺮاض اﻟﻮﺑﺎﺋﻴﺔ واملﺘﻮﻃﻨﺔ واملﻬﻨﻴﺔ واﻷﻣﺮاض اﻷﺧﺮى وﻋﻼﺟﻬﺎ وﻣﻜﺎﻓﺤﺘﻬﺎ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫ﺗﻬﻴﺌﺔ ﻇﺮوف ﻣﻦ ﺷﺄﻧﻬﺎ ﺗﺄﻣني اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻄﺒﻴّﺔ واﻟﻌﻨﺎﻳﺔ اﻟﻄﺒﻴّﺔ ﻟﻠﺠﻤﻴﻊ ﰲ ﺣﺎﻟﺔ املﺮض‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ﻻﺣﻘـﺎ ً ﺗﻤﺖ ﺻﻴﺎﻏﺔ ﺛﻼﺛـﺔ ﻣﻌﺎﻫﺪات دوﻟﻴﺔ ﻫﺎﻣﺔ ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺼﺤﺔ؛ اﻷوﱃ‪ :‬اﺗﻔﺎﻗﻴﺔ اﻟﻘﻀﺎء ﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ أﺷﻜﺎل‬ ‫‪4‬‬

‫‪http://www.un.org/ar/documents/udhr/‬‬ ‫]‪[7‬‬

‫اﻟﺘﻤﻴﻴـﺰ ﺿﺪ املﺮأة )‪ ،(1979‬واﻟﺘﻲ ﺻﺎدﻗﺖ ﻋﻠﻴﻬﺎ إﴎاﺋﻴﻞ ﺑﺘﺎرﻳـﺦ ‪ .3.10.1991‬ﺗﻨﺺ ﻫﺬه اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ ﻋﲆ‬ ‫واﺟـﺐ اﻟﺪوﻟـﺔ ﺑﺎﻟﻌﻤـﻞ ﻋﲆ اﺗﺨﺎذ ﻛﺎﻓﺔ اﻟﺘﺪاﺑري املﻨﺎﺳـﺒﺔ ﻟﻠﻘﻀﺎء ﻋـﲆ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺿﺪ املـﺮأة ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ‬ ‫اﻟﺼﺤﻴـﺔ‪5‬؛ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ اﻟﺜﺎﻧﻴﺔ‪ ،‬ﻫـﻲ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ اﻟﺪوﻟﻴﺔ ﻟﻠﻘﻀﺎء ﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ أﺷﻜـﺎل اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ اﻟﻌﻨﴫي )‪،(1965‬‬ ‫واﻟﺘـﻲ ﺗﻨـﺺ ﻋﲆ ﴐورة اﻟﻘﻀـﺎء ﻋﲆ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ اﻟﻌﻨﴫي‪ ،‬ﺑﻤـﺎ ﰲ ذﻟﻚ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﰲ ﻣﺠـﺎل اﻟﺼﺤﺔ؛ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ‬ ‫اﻟﺜﺎﻟﺜﺔ‪ ،‬ﻫﻲ اﺗﻔﺎﻗﻴﺔ ﺣﻘﻮق اﻟﻄﻔﻞ )‪ ،(1989‬واﻟﺘﻲ ﺻﺎدﻗﺖ ﻋﻠﻴﻬﺎ إﴎاﺋﻴﻞ ﺑﺘﺎرﻳﺦ ‪.4.8.1991‬‬ ‫ﺗﺘﻨﺎول املﺎدة ‪ 24‬ﻣﻦ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ اﻟﺤﻘﻮق اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻄﻔﻞ ﺑﺸﻜﻞ أوﺳﻊ ﻣﻤﺎ ورد ﰲ ﻣﻌﺎﻫﺪة اﻟﺤﻘﻮق اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪،‬‬ ‫وﺗﻨﺺ ﻋﲆ ﺣﻖ اﻟﻄﻔﻞ ﰲ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ وﺳﺎﺋﻞ اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ إﻋﺎدة اﻟﺘﺄﻫﻴﻞ اﻟﺼﺤﻲ‪ .‬وﺗﺤﺚ اﻟﺪول‬ ‫ﻋـﲆ ﺑﺬل ﻗﺼﺎرى ﺟﻬﺪﻫﺎ ﻟﺘﻀﻤﻦ ﻋﺪم ﺣﺮﻣﺎن أي ﻃﻔﻞ ﻣﻦ ﺣﻘﻪ ﰲ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﻛﻤﺎ ﺗﺘﻀﻤﻦ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ اﻟﺘﺪاﺑري اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ ﻟﻀﻤﺎن ﺗﻄﺒﻴﻖ ﻫﺬه اﻟﺤﻘﻮق‪ .‬ﻛﻤﺎ ﺗﻠﺘﺰم اﻟﺪول اﻷﻃﺮاف ﺑﺎﺗﺨﺎذ ﺟﻤﻴﻊ‬ ‫اﻟﺘﺪاﺑري ﺑﻬﺪف إﻟﻐﺎء املﻤﺎرﺳـﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﴬ ﺑﺼﺤﺔ اﻷﻃﻔﺎل‪ .‬وﺗﻜﻔﻞ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ ﺣﻘﻮق اﻷﻃﻔﺎل املﻌﺎﻗني‪ ،‬ﺑﻤﺎ ﰲ‬ ‫ذﻟﻚ ﻣﻨﺎﻟﻴﺔ ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ وﺳﻬﻮﻟﺔ اﻟﻮﺻﻮل إﻟﻴﻬﺎ‪.‬‬ ‫اﻟﺤﻖ ﰲ اﻟﺼﺤﺔ ﻫﻮ ﺣﻖ أﺳـﺎﳼ ﻣﺸـﺘﻖ ﻣﻦ اﻟﺤﻖ ﰲ اﻟﺤﻴﺎة وﻣﺒﺎدئ اﻟﺤﺮﻳﺔ واﻟﻜﺮاﻣﺔ‪ .‬وﻗﺪ ﺗﻢ ﺗﻜﺮﻳﺲ ﻫﺬا‬ ‫اﻟﺤﻖ ﰲ اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ املﻮاﺛﻴﻖ اﻟﺪوﻟﻴﺔ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﺗﺸـﺘﻤﻞ ﻋﲆ املﺒﺎدئ واﻟﺘﺪاﺑري واﻟﻮﺳـﺎﺋﻞ اﻟﺘﻲ ﺗﻜﻔﻞ ﺗﻄﺒﻴﻖ ﻫﺬه‬ ‫املﺒﺎدئ‪ .‬وﺗﻨﻌﻜﺲ ﻫﺬه املﻮاﺛﻴﻖ واملﺒﺎدئ ﰲ اﻟﻘﻮاﻧني واﻷﻧﻈﻤﺔ واﻟﺘﻌﻠﻴﻤﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﺸﻜﻞ إﻃﺎرا ً ﺗﻄﺒﻴﻘﻴﺎ ً وﻋﻤﻠﻴﺎ ً‪.‬‬ ‫ﺗﻄﺮﻗﺖ ﺑﻌﺾ املﻮاﺛﻴﻖ اﻟﺪوﻟﻴﺔ ﺑﺸـﻜﻞ ﻋﻴﻨﻲ ملﺠﻤﻮﻋﺎت ﻣﺜﻞ اﻷﻃﻔـﺎل واﻟﻨﺴﺎء‪ .‬وﻟﻘﺪ ﺷﻜﻠﺖ اﺗﻔﺎﻗﻴﺔ اﻟﻘﻀﺎء‬ ‫ﻋـﲆ ﺟﻤﻴﻊ أﺷﻜﺎل اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺿﺪ املـﺮأة ﻟﻌﺎم ‪ (CEDAW) 1979‬ﻧﻘﻄﺔ ﻣﻔﺼﻠﻴـﺔ ﰲ ﺗﺎرﻳﺦ ﺣﻘﻮق املﺮأة‪ ،‬ﺑﻤﺎ‬ ‫ﻓﻴﻬـﺎ اﻟﺤﻘﻮق اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ .‬ﺣﻴﺚ أﻛﺪت أﻧﻪ رﻏﻢ اﻷﻃﺮ اﻟﻘﺎﻧﻮﻧﻴﺔ واﻟﺼﻜﻮك اﻟﺘﻲ ﺗﻜﻔﻞ اﻟﻌﺪاﻟﺔ واملﺴﺎواة‪ ،‬وﺗﻤﻨﻊ‬ ‫اﻟﺘﻤﻴﻴـﺰ ﺿـﺪ اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬ﻻ ﻳﺰال ﻫﻨﺎك ﺗﻤﻴﻴﺰ واﺳـﻊ اﻟﻨﻄﺎق ﺿـﺪ اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬وﻣﺎ زﻟﻦ ﻳﻌﺎﻧني ﻣـﻦ اﻧﻌﺪام اﻟﺤﻘﻮق‬ ‫ﻣﻘﺎرﻧﺔ ﺑﺎﻟﺮﺟﺎل‪.6‬‬

‫اﻟﻨﺴﺎء واﻟﺤﻖ ﻓﻲ اﻟﺼﺤﺔ‬ ‫ﺗﺘﺄﺛﺮ ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء ﻣﻦ ﻋﻮاﻣﻞ اﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ واﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ‪ :‬اﻟﻌﻤﺎﻟﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ واملﻜﺎﻧﺔ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴّﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳّﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﺸـري اﻟﺪراﺳﺎت إﱃ وﺟﻮد ﻋﻼﻗﺔ وﻃﻴﺪة ﺑني ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء وﺑني ﻣﻌﺪل اﻟﻮﻻدات‪ .‬وﻫﺬا ﻳﺘﻌﻠﻖ‪،‬‬ ‫ﻛﻤـﺎ ﻳﺒﺪو‪ ،‬ﺑﺎﻟﻨﻈﺮة اﻟﺘﻘﻠﻴﺪﻳّﺔ ﺑﺨﺼﻮص وﻇﺎﺋﻔﻬـﻦ اﻻﻧﺠﺎﺑﻴﺔ‪ .‬وﻣﻦ املﻌﺮوف أن اﻟﻮﻻدات املﺘﻌﺪدة ووﺗريﺗﻬﺎ‬ ‫ﺗﺆﺛـﺮ ﻛﺜريا ً ﻋـﲆ ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء‪ .‬ﻛﻤﺎ أن اﻟﻼ ﻣﺴﺎواة ﺑني اﻟﺮﺟﺎل واﻟﻨﺴﺎء داﺧﻞ اﻷﴎة ﺗﺆﺛﺮ ﺳـﻠﺒﺎ ً ﻋﲆ ﺻﺤﺔ‬ ‫اﻟﻨﺴـﺎء‪ ،‬ﻋـﻦ ﻃﺮﻳﻖ ﺗﻌﺮﺿﻬﻦ ﻷﻧﻮاع اﻟﻌﻨﻒ واملﺲ ﰲ ﺗﻐﺬﻳﺘﻬﻦ‪ .‬وﺗﺸـﻜﻞ اﻟﻔـﺮوق اﻟﺒﻴﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﺑني اﻟﺠﻨﺴني‬ ‫ﻣﺼـﺪرا ً ﻟﻠﻔﺮوق ﺑني ﻣﺴﺒﺒﺎت اﻷﻣﺮاض واﻟﻮﻓﺎة ﺑني اﻟﺠﻨﺴـني‪ ،‬ﻣﻤﺎ ﻳﻌﻨﻲ أﻳﻀﺎ ً وﺟﻮد ﻓﺮوﻗﺎت ﰲ اﺣﺘﻴﺎﺟﺎت‬ ‫‪ 5‬أﻧﻈﺮوا ﻧﺺ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ ﺑﺎﻟﻠﻐﺔ اﻟﻌﺮﺑﻴّﺔ ﻋﲆ اﻟﺮاﺑﻂ اﻟﺘﺎﱄ‪http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/ :‬‬ ‫‪text/0360793A.pdf‬‬ ‫‪) http://whqlibdoc.who.int/publications/2011/9789241564083_eng.pdf 6‬ﺑﺎﻻﻧﻜﻠﻴﺰﻳﺔ(‪.‬‬ ‫]‪[8‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ّ‬ ‫اﻟﻄﺮﻓني‪.‬‬ ‫ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﺪى‬ ‫ﺗﻨﺺ املﺎدة اﻟﺜﺎﻧﻴﺔ ﻋﴩ ﻣﻦ اﺗﻔﺎﻗﻴﺔ اﻟﻘﻀﺎء ﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ أﺷﻜﺎل اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺿﺪ املﺮأة ﻋﲆ واﺟﺐ اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ اﺗﺨﺎذ‬ ‫اﻟﺘﺪاﺑري املﻨﺎﺳـﺒﺔ ﻟﻠﻘﻀﺎء ﻋﲆ اﻟﺘﻤﻴﻴﺰ ﺿﺪ اﻟﻨﺴـﺎء ﰲ ﻣﺠﺎل ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ؛ ﻣﻨﺎﻟﻴﺔ ﻫﺬه اﻟﺨﺪﻣﺎت‪،‬‬ ‫ﺑﻤـﺎ ﻓﻴﻬﺎ اﻟﺨﺪﻣﺎت املﺘﻌﻠﻘـﺔ ﰲ ﺗﺨﻄﻴﻂ اﻷﴎة‪ ،‬اﻟﺤﻤﻞ واﻟﻮﻻدة‪ .‬وﺗﻨﺺ اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ ﺑﺸـﻜﻞ ﻣﺒﺎﴍ ﻋﲆ ﺣﻤﺎﻳﺔ‬ ‫ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء وﺗﺘﻀﻤﻦ ﺗﻌﻠﻴﻤﺎت واﺿﺤﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻜﻔﻞ ﻛﻼ ﻣﻦ‪:‬‬ ‫املﺴﺎوة ﰲ اﻟﺤﻘﻮق ﺑني اﻟﺮﺟﻞ واملﺮأة ﺑﺨﺼﻮص ﻗﺮار ﻋﺪد اﻷﻃﻔﺎل واﻟﻔﱰة ﺑني إﻧﺠﺎب ﻃﻔﻞ وآﺧﺮ‪،‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫وﺣﻖ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ املﻌﻠﻮﻣﺎت واﻟﻮﺳﺎﺋﻞ اﻟﺘﻲ ﺗﻜﻔﻞ ﻣﻤﺎرﺳﺔ ﻫﺬه اﻟﺤﻘﻮق‪.‬‬ ‫ﻣﻨﺎﻟﻴﺔ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﺜﻘﻴﻒ اﻟﺼﺤﻲ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ .3‬ﺣﻤﺎﻳﺔ ﺳﻼﻣﺔ املﺮأة ﰲ اﻟﻌﻤﻞ‪.‬‬ ‫‪ .4‬ﻣﻨﺎﻟﻴﺔ ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ واﻟﻈﺮوف اﻟﺼﺤﻴﺔ املﻨﺎﺳﺒﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء ﰲ املﻨﺎﻃﻖ اﻟﺮﻳﻔﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﻛﻤﺎ ﺗﺘﻄﺮق اﻻﺗﻔﺎﻗﻴﺔ إﱃ اﻟﻮاﺟﺒﺎت املﺨﺘﻠﻔﺔ ﻟﻠﺪوﻟﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺆﺛﺮ ﺑﺸﻜﻞ ﻣﺒﺎﴍ ﻋﲆ ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫ﺑﻨﺎت اﻷﻗﻠﻴﺎت‪ ،‬ﻣﺜﻞ‪:‬‬ ‫• إﻟﺘﺰام اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ ﺗﻘﻠﻴﺺ اﻟﺘﴪب ﻣﻦ املﺪارس‪.‬‬ ‫• إﻟﺘﺰام اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ ﺗﺤﺪﻳﺪ وﺗﻄﺒﻴﻖ اﻟﺤﺪ اﻷدﻧﻰ ﻟﺴﻦ اﻟﺰواج‪.‬‬ ‫• إﻟﺘـﺰام اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ ﺗﻌﺪﻳﻞ اﻷﻧﻤﺎط اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴـﺔ واﻟﺴﻠﻮﻛﻴﺔ واﻟﻌﺮﻓﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻤﻴّﺰ ﺿﺪ املﺮأة‪ ،‬ﻣﺜﻞ ﺧﺘﺎن‬ ‫اﻟﺒﻨﺎت‪.‬‬ ‫ﰲ اﻟﻌـﺎم ‪ 1999‬ﺗﺒﻨﺖ ﻟﺠﻨﺔ ﺳـﻴﺪاو اﻟﱪوﺗﻮﻛﻮل رﻗﻢ ‪ 24‬املﺮﻓﻖ ﻟﻼﺗﻔﺎﻗﻴـﺔ ‪ ،‬واﻟﺬي ﺗﻨﺺ املﺎدة ‪ 12‬ﻓﻴﻪ ﻋﲆ‬ ‫اﻻﻋﱰاف ﺑﺎﻻﺧﺘﻼﻓﺎت اﻟﺒﻴﻮﻟﻮﺟﻴﺔ ﺑني اﻟﺮﺟﺎل واﻟﻨﺴﺎء ‪ ،‬وﺑﺎﻟﻌﻮاﻣﻞ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﺆﺛﺮ ﻋﲆ اﻟﺤﺎﻟﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪،‬‬ ‫ﻛﻤﺎ أﻛﺪت ﻋﲆ أﻫﻤﻴﺔ اﺣﺘﻴﺎﺟﺎت املﺠﻤﻮﻋﺎت اﻟﺴﻜﺎﻧﻴّﺔ املﺴﺘﻀﻌﻔﺔ‪ ،‬ﻣﺜﻞ اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ املﻨﺘﻤﻴﺎت إﱃ أﻗﻠﻴﺎت‬ ‫إﺛﻨﻴﺔ‪ ،‬اﻟﻼﺟﺌني‪ ،‬اﻟﻌﻤﺎل اﻷﺟﺎﻧﺐ وﻏريﻫﻢ‪ .‬ﻛﻤﺎ ﺗﻨﺺ اﻟﺘﻮﺻﻴﺔ ﻋﲆ أن إﻧﻌﺪام ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ اﻟﻮﻗﺎﺋﻴﺔ‬ ‫ﻟﻠﻨﺴـﺎء ﻳﻌﻨﻲ ﻋﺪم إﺣﱰام اﻟﺪوﻟﺔ ﻹﻟﺘﺰاﻣﺎﺗﻬﺎ‪ .‬وﺗﺆﻛﺪ اﻟﺘﻮﺻﻴﺔ ﻋﲆ واﺟﺐ اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ إﺣﱰام اﻟﺤﻘﻮق اﻟﺼﺤﻴﺔ‪،‬‬ ‫ﺣﻤﺎﻳﺘﻬﺎ وﺗﻄﺒﻴﻘﻬﺎ‪ .‬أي‪ ،‬ﺗﻮﻓري املﻮارد املﻨﺎﺳﺒﺔ ﻟﻀﻤﺎن ﺣﻖ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ اﻟﺤﺼﻮل ﻋﲆ ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪،‬‬ ‫ﺑﻤﺎ ﰲ ذﻟﻚ اﻟﺨﺪﻣﺎت املﺠﺎﻧﻴّﺔ ﻋﻨﺪ اﻟﴬورة‪ .‬وﻛﺬﻟﻚ ﺗﻮﻓري ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺘﺜﻘﻴﻒ واﻟﺘﻮﻋﻴﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪.‬‬ ‫زﻳـﺎدة ﻋﲆ ذﻟﻚ‪ ،‬ﻓﺈن اﻟﺘﻮﺻﻴﺔ ﺗﺸـﺘﻤﻞ ﻋﲆ أﻣﺮﻳﻦ ﻫﻤـﺎ ﻏﺎﻳﺔ ﰲ اﻷﻫﻤﻴﺔ ﰲ اﻟﺴﻴـﺎق اﻹﴎاﺋﻴﲇ‪ .‬اﻷول‪ ،‬اﻟﺘﺰام‬ ‫اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ اﺗﺨﺎذ ﺳﻴﺎﺳﺘﻬﺎ اﻟﺼﺤﻴﺔ ﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﻗﺎﻋﺪة ﻣﻌﻠﻮﻣﺎت ﻣﻮﺛﻮﻗﺔ وﻋﲆ دراﺳﺎت ﻋﻠﻤﻴّﺔ ﺑﺨﺼﻮص ﻣﺴﺒﺒﺎت‬ ‫اﻷﻣـﺮاض‪ ،‬واﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء واﺣﺘﻴﺎﺟﺎﺗﻬﻦ‪ ،‬ﻣﻊ اﻷﺧﺬ ﺑﻌـني اﻻﻋﺘﺒﺎر املﻤﻴﺰات اﻟﺨﺎﺻﺔ ﻟﻠﻤﺠﻤﻮﻋﺎت‬ ‫املﺨﺘﻠﻔـﺔ؛ اﻟﺜﺎﻧﻲ‪ ،‬اﻟﺘﺰام اﻟﺪوﻟﺔ ﺑﺘﺨﺼﻴﺺ املﻮارد اﻟﻌﺎﻣﺔ اﻟﺘـﻲ ﺗﻜﻔﻞ ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء واﻟﺮﺟﺎل‪ ،‬وﻋﺪم اﻟﺘﻨﺼﻞ‬ ‫ﻣـﻦ ﻫﺬه املﺴﺆوﻟﻴﺔ ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ ﻧﻘﻞ ﻫﺬه اﻟﺨﺪﻣﺎت إﱃ ﺟﻬﺎت ﺧﺎﺻـﺔ‪ .‬وﺛﻤﺔ أﻫﻤﻴﺔ ﺧﺎﺻﺔ ﻟﻠﺘﺄﻛﻴﺪ ﻋﲆ واﺟﺐ‬ ‫اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ ﺗﻮﻓري وﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد ﻟﻠﻨﻬﻮض ﰲ ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء ﺑﻨﺎء ﻋﲆ اﺣﺘﻴﺎﺟﺎﺗﻬﻦ اﻟﺨﺎﺻﺔ‪.‬‬ ‫]‪[9‬‬

‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬ ‫اﻟﺪﻳﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ‬ ‫ﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت املﺴﺢ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ اﻻﻗﺘﺼﺎدي ‪ 2010‬ﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪ ،7‬أن ﻋﺪد اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‬ ‫ﻓﻮق ﺟﻴﻞ ‪ 20‬ﺳﻨﺔ ﻳﺼﻞ إﱃ ‪ 319,220‬أﻣﺮأة‪ ،‬أي ‪ 52.6%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ 47.4% .‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﺗﺤﺖ ﺟﻴﻞ ‪ 20‬ﺳﻨﺔ‪ ،‬ﺑﻴﻨﻤﺎ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء ﻓﻮق ﺟﻴﻞ ‪ 60‬ﺳﻨﺔ ﻫﻲ ‪) 6%‬ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ .(1‬أﻣﺎ ﰲ ﻣﻨﻄﻘﺔ‬ ‫اﻟﺠﻨﻮب ﻓﺈن ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء ﺗﺤﺖ ﺟﻴﻞ ‪ 20‬ﺳﻨﺔ ﺗﺼﻞ إﱃ أﻛﺜﺮ ﻣﻦ ‪ 60%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻨﺴﺎء‪.‬‬ ‫وﻳﺼـﻞ ﻣﻌﺪل اﻟﺨﺼﻮﺑﺔ اﻟﻜﲇ ﻟﻠﻨﺴﺎء ‪ 3.8‬ﻣﻮﻟﻮدا ً )ﻟﻜﻞ ‪ 1000‬أﻣﺮأة(‪ ،‬واﻟﺠﻴﻞ اﻷﺳـﺎﳼ ﻟﻼﻧﺠﺎب ﻫﻮ ‪-25‬‬ ‫‪ 29‬ﻣـﻊ ﻣﻌـﺪل ﺧﺼﻮﺑﺔ ﺗﻔﺼﻴﲇ ‪ .222.2‬وﻳﺘﻀﺢ أﻳﻀﺎ ً أن اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳﺘﺰوﺟﻦ ﻋﺎدة ﰲ ﺟﻴﻞ ﺻﻐري‬ ‫ﻧﺴﺒﻴـﺎً‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﺗﺼﻞ ﻧﺴﺒﺔ املﺘﺰوﺟﺎت ﻣـﻦ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 17-16‬إﱃ ‪ ،11.8%‬و ‪ 89.5%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴﻞ‬ ‫‪ 25‬ﺳﻨﺔ ﻣﺘﺰوﺟﺎت‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(1‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ وﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﺴﻜﻦ‬ ‫املﺠﻤﻮع‬ ‫اﻟﺠﻨﻮب‬ ‫اﻟﻮﺳﻂ‬ ‫ﺣﻴﻔﺎ‬ ‫اﻟﺸﻤﺎل‬ ‫‪47.4‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪47.0‬‬ ‫‪34.3‬‬ ‫اﻗﻞ ﻣﻦ ‪44.6 20‬‬ ‫‪46.6‬‬ ‫‪36.6‬‬ ‫‪46.9‬‬ ‫‪58.7‬‬ ‫‪48.7‬‬ ‫‪20-60‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪6.1‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫أﻛﺜﺮ ﻣﻦ ‪6.7 60‬‬ ‫ﻇﺎﻫـﺮة زواج اﻷﻗﺎرب ﻣﺎ زاﻟﺖ ﻣﻨﺘﴩة وﺗﺸـﻜﻞ ‪ 39.5%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﺰﻳﺠﺎت ﻟـﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت )ﻗﺮاﺑﺔ‬ ‫درﺟـﺔ أوﱃ ‪ ،27.6%‬ﻗﺮاﺑـﺔ درﺟﺔ ﺛﺎﻧﻴﺔ وأﻛﺜﺮ ‪ .(11.9%‬وﻧﺠـﺪ أن ﻧﺴﺒﺔ زواج اﻻﻗﺎرب ﰲ ﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﺠﻨﻮب‬ ‫‪ ،61.4%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 40.4%‬ﰲ ﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﻮﺳﻂ‪ 36.9% ،‬ﰲ ﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﺸﻤﺎل و ‪ 29.8%‬ﰲ ﻣﻨﻄﻘﺔ ﺣﻴﻔﺎ‪.‬‬ ‫اﻟﻌﻤﻞ‬ ‫ﺑﻠﻐـﺖ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸـﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ ‪ ،26.4%‬ﻣﻘﺎﺑـﻞ ‪ 63.3%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻴﻬﻮدﻳـﺎت‪ .9‬وﻳﺘﻀـﺢ ﻣﻦ املﻌﻠﻮﻣﺎت أن ﻧﺤﻮ ‪ 17%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻌﺎﻣﻼت ﻣﺘﺰوﺟﺎت‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪28%‬‬ ‫ﻣﻄﻠﻘـﺎت و ‪ 22.5%‬ﻋﺰﺑـﺎوات‪ .‬وﻳﻼﺣﻆ أن ﻧﺴﺒﺔ ﻋﻤﺎﻟﺔ اﻟﻨﺴﺎء املﺴﻴﺤﻴّـﺎت اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت أﻋﲆ ﻣﻦ ﻧﺴﺒﺔ ﻋﻤﺎﻟﺔ‬ ‫املﺴﻠﻤﺎت واﻟﺪرزﻳّﺎت‪ .‬ﺣﻴﺚ ﻧﺠﺪ أن ‪ 32.2%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء املﺴﻴﺤﻴﺎت ﻳﺸﺎرﻛﻦ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪19.3%‬‬ ‫ﻟـﺪى اﻟﺪرزﻳﺎت وﻓﻘﻂ ‪ 16.7%‬ﻟﺪى املﺴﻠﻤﺎت‪ .‬ﻛﻤـﺎ أن ‪ 46%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻌﺎﻣﻼت ﻳﻌﻤﻠﻦ ﺑﻮﻇﻴﻔﺔ‬ ‫‪8‬‬

‫‪ 7‬اﻟﻔﻠﺴﻄﻴﻨﻴﻮن ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ :‬املﺴﺢ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ اﻻﻗﺘﺼﺎدي اﻟﺜﺎﻟﺚ ‪" .2010‬رﻛﺎز" – ﺑﻨﻚ املﻌﻠﻮﻣﺎت‪ ،‬ﺟﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ‪.‬‬ ‫‪ُ 8‬ﺗﻌﺮّف املﺸﺎرﻛﺔ ﰲ ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ اﻟﻨﺤﻮ اﻟﺘﺎﱄ‪" :‬ﺟﻤﻴﻊ اﻷﻓﺮاد ﻣﻦ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ﻟﺠﻴﻞ اﻟﻌﻤﻞ )اﻟﻘﻮى اﻟﻌﺎﻣﻠﺔ( واﻟﺬﻳﻦ‬ ‫ﻳﻌﻤﻠﻮن ﻛﺄﺟريﻳﻦ أو ﻣُﺸﻐﻠني‪ ،‬ﺑﻤﺎ ﰲ ذﻟﻚ أﻓﺮاد اﻷﴎة اﻟﺬﻳﻦ ﻳﻌﻤﻠﻮن ﰲ إﻃﺎر ﻋﻤﻞ اﻷﴎة دون ﻣﻘﺎﺑﻞ"‪.‬‬ ‫‪ 9‬ﻛﺘﺎب اﻹﺣﺼﺎء اﻟﺴﻨﻮي ‪ ،2011‬داﺋﺮة اﻹﺣﺼﺎء املﺮﻛﺰﻳﺔ‪.‬‬ ‫] ‪[ 10‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ﻛﺎﻣﻠـﺔ‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑـﻞ ‪ 21.6%‬ﻳﻌﻤﻠﻦ ﰲ وﻇﺎﺋﻒ ﺟﺰﺋﻴﺔ‪ .‬وأﻓﺎدت ‪ 11%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻠﻮاﺗﻲ ﻳﻌﻤﻠﻦ ﺑﻮﻇﺎﺋﻒ ﺟﺰﺋﻴﺔ‬ ‫أن اﻷﻣﺮ ﺑﺴﺒﺐ ﻋﺎﺋﺪ اﻟﺘﺰﻣﺎﺗﻬﻦ وأدوارﻫﻦ ﻛﺄﻣﻬﺎت وﻛﺮاﻋﻴﺎت ﻷﻃﻔﺎﻟﻬﻦ‪ ،‬ﺑﻴﻨﻤﺎ أﻓﺎدت ‪ 8.8%‬ﻣﻨﻬﻦ ﺑﺄن ذﻟﻚ‬ ‫ﺑﺴﺒﺐ ﻋﺪم اﻟﻌﺜﻮر ﻋﲆ ﻋﻤﻞ ﺑﻮﻇﻴﻔﺔ ﻛﺎﻣﻠﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﻔﻴﺪ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻠﻮاﺗﻲ ﻻ ﻳﺸـﺎرﻛﻦ ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ أن اﻟﺴﺒﺐ اﻷﺳﺎﳼ ﻟﺬﻟﻚ ﻫﻮ اﻟﺘﺰاﻣﺎﺗﻬﻦ ﻟﻠﻌﻨﺎﻳﺔ ﰲ‬ ‫اﻟﺒﻴﺖ‪ ،‬ﺗﺮﺑﻴﺔ اﻷوﻻد واﻻﻫﺘﻤﺎم ﺑﺎﺣﺘﻴﺎﺟﺎﺗﻬﻢ‪ .‬وﻳُﺸـﺎر إﱃ ﻋﺪم وﺟﻮد اﺧﺘﻼﻓﺎت ﺑني املﻨﺎﻃﻖ اﻟﺴﻜﻨﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ ﰲ‬ ‫ﻫﺬا اﻟﺴﻴﺎق )‪ 65.3%‬ﰲ اﻟﺠﻨﻮب‪ 61% ،‬ﰲ اﻟﻮﺳﻂ‪ 64.7% ،‬ﰲ ﺣﻴﻔﺎ و ‪ 59.6%‬ﰲ اﻟﺸﻤﺎل(‪ .‬وﺗﺠﺪ اﻹﺷﺎرة إﱃ‬ ‫أﻧﻪ ﺣﻴﺚ ﺗﺘﻮﻓﺮ ﻓﺮص ﻋﻤﻞ ﻟﻠﻨﺴﺎء ﻓﺈن ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻦ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ ﺗﺮﺗﻔﻊ‪ .‬أي‪ ،‬أن ﻣﺸﺎرﻛﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ‬ ‫ﺳﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﺗﺘﺄﺛﺮ ﺑﺸﻜﻞ ﺧﺎص ﻣﻦ ﻓﺮص اﻟﻌﻤﻞ املﺘﻮﻓﺮة ﻟﻬﻦ‪ ،‬أﻛﺜﺮ ﻣﻦ ﺗﺄﺛﺮﻫﺎ ﺑﻌﻮاﻣﻞ ﺛﻘﺎﻓﻮﻳﺔ واﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪.‬‬

‫ﻓﻴﻤﺎ ﻳﺘﻌﻠﻖ ﺑﺎﻟﻌﻼﻗﺔ ﺑني ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ واملﺸـﺎرﻛﺔ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ‪ ،‬ﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت املﺴﺢ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ اﻻﻗﺘﺼﺎدي‬ ‫إﱃ أﻧﻪ ﻛﻠﻤﺎ ارﺗﻔﻊ ﻣﺴﺘﻮى اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ ﻓﻮق اﻟﺜﺎﻧﻮي ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل اﻟﻌﺮب ارﺗﻔﻌﺖ ﻧﺴﺒﺔ ﻣﺸﺎرﻛﺘﻬﻢ ﰲ اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬أﻣﺎ‬ ‫ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬ﻓﺈن ﻣﻌﺪﻻت اﻟﺒﻄﺎﻟﺔ ﺗﺮﺗﻔﻊ ﻛﻠﻤﺎ ارﺗﻔﻊ ﻣﺴﺘﻮى ﺗﻌﻠﻤﻬﻦ‪.‬‬ ‫ﺑﺎﻟﻨﺴﺒﺔ ﻷﻣﺎﻛﻦ اﻟﻌﻤﻞ املﻔﻀﻠﺔ‪ ،‬ﻳﺘﻀﺢ أن اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﻳﻌﻤﻠﻦ ﻋﺎدة ﰲ ﻧﻄﺎق ﺣﺪود ﻣﻨﻄﻘﺔ ﺳﻜﻨﺎﻫﻦ‪ .‬أﻣﺎ‬ ‫اﻟﺮﺟـﺎل اﻟﻌﺮب ﻓﻴﺴﺎﻓﺮون ﻳﻮﻣﻴّﺎ ً ﺗﺴﻌني ﻛﻴﻠﻮﻣﱰا ً ﺑﺎملﻌﺪل إﱃ ﻣﻜﺎن اﻟﻌﻤﻞ‪ .‬ﻳﺒﻌﺪ ﻣﻜﺎن اﻟﻌﻤﻞ ﻟﺪى ‪69.5%‬‬ ‫ﻣـﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت ‪ 9-0‬ﻛﻴﻠﻮﻣﱰا ً ﻣﻦ ﻣﻜﺎن اﻟﺴﻜﻦ‪ ،‬ﺑﺎملﻘﺎﺑﻞ ﻟﺪى ‪ 15.6%‬ﻣﻦ اﻟﻌﺎﻣﻼت ﻓﺈن ﻣﻜﺎن اﻟﻌﻤﻞ‬ ‫ﻳﺒﻌﺪ ‪ 29‬ﻛﻴﻠﻮﻣﱰا ً ﻋﻦ ﻣﻜﺎن اﻟﺴﻜﻦ‪.‬‬ ‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪:‬‬ ‫ﺗﺸـري ﺟﻤﻴﻊ اﻻﺳـﺘﻄﻼﻋﺎت واﻷﺑﺤﺎث اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻨﺎول اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ إﱃ اﻟﻔﺠﻮات اﻟﻮاﺳـﻌﺔ ﺑني‬ ‫اﻟﻔﺌﺎت اﻟﺴﻜﺎﻧﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ ﺑني اﻟﻌﺮب واﻟﻴﻬﻮد‪ .‬وﺗﺸـري اﻻﺳﺘﻄﻼﻋﺎت اﻟﺘﻲ ﺗﺘﻨﺎول اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫ﰲ املﺠﺘﻤـﻊ اﻟﻌﺮﺑـﻲ إﱃ اﻷوﺿـﺎع اﻟﺼﺤﻴـﺔ اﻟﺼﻌﺒﺔ‪ .‬ﺣﻴـﺚ ﻳﻌﺎﻧﻲ املﺠﺘﻤـﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴـﻞ ﻣﻦ ﻧﺴﺐ‬ ‫واﻟﺘﺸـﻮﻫﺎت‬ ‫ﻋﺎﻟﻴـﺔ ﻟﻸﻣﺮاض املﺰﻣﻨﺔ‪ ،‬وأﻧﻮاﻋﺎ ﻣﻌﻴﻨﺔ ﻣـﻦ اﻷﻣﺮاض اﻟﴪﻃﺎﻧﻴﺔ اﻟﺨﺒﻴﺜﺔ‪ ،‬واﻷﻣﺮاض اﻟﻮراﺛﻴﺔ‬ ‫ّ‬ ‫املﻮﻟﻮدة‪ .11،10‬وﺗﺸـري املﻌﻄﻴﺎت إﱃ أن ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة ﻟـﺪى اﻟﺮﺟﺎل واﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮب أﻗﻞ ﻣﻦ ﻣﺆﻣﻞ ﺣﻴﺎة اﻷﻓﺮاد‬ ‫ﰲ املﺠﺘﻤـﻊ اﻟﻴﻬﻮدي‪ .‬أﺿﻒ إﱃ ذﻟﻚ ﻣﻌـﺪل وﻓﻴﺎت اﻟﺮﺿﻊ اﻟﻌﺎﻟﻴﺔ‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ ﻟـﺪى املﻮاﻃﻨني املﺴﻠﻤني‪ .‬وﺑﻨﺎء‬ ‫ﻋﲆ املﻌﻄﻴﺎت اﻟﺮﺳـﻤﻴﺔ ﻓﺈن اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻫـﻲ اﻷﺻﻌﺐ ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ ﺑﻘﻴﺔ املﺠﻤﻮﻋﺎت‬ ‫اﻟﺴﻜﺎﻧﻴﺔ‪ .‬وﻳﻨﻌﻜﺲ ﻫﺬا اﻟﻮﺿﻊ ﻋﱪ ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة املﻨﺨﻔﺾ‪ ،‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺎﻷﻣﺮاض‪ ،‬وﻣﻌﺪل وﻓﻴﺎت ﻋﺎﻟﻴﺔ‬ ‫ﺑﺴﺒﺐ اﻷﻣﺮاض املﺰﻣﻨﺔ‪ ،‬ارﺗﻔﺎع ﻣﺘﻮاﺻﻞ ﺑﻤﻌﺪﻻت اﻹﺻﺎﺑﺔ واﻟﻮﻓﺎة ﻣﻦ ﴎﻃﺎن اﻟﺜﺪي‪ ،‬زﻳﺎدة اﻟﻮزن‪ ،‬واﻟﺴُ ﻤﻨﺔ‬ ‫وﻏريﻫﺎ‪.‬‬ ‫‪ 10‬وزارة اﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬املﺮﻛﺰ اﻟﻘﻄﺮي ﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻷﻣﺮاض‪ .‬اﻟﻮﺿﻊ اﻟﺼﺤﻲ ﻟﺪة املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪ .2004‬ﻧﴩة رﻗﻢ ‪266‬‬ ‫)ﺗﻤﻮز ‪.(2005‬‬ ‫‪ 11‬وزارة اﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬املﺮﻛﺰ اﻟﻘﻄﺮي ﻟﺮﻗﺎﺑﺔ اﻷﻣﺮاض‪ .‬اﻟﻮﺿﻊ اﻟﺼﺤﻲ ﻟﺪة املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪ .2008‬ﻧﴩة رﻗﻢ ‪329‬‬ ‫)ﺗﴩﻳﻦ اﻟﺜﺎﻧﻲ ‪.(2010‬‬ ‫] ‪[ 11‬‬

‫ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة‬ ‫ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2009‬ﻛﺎن ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪ 79.7‬ﺳـﻨﺔ ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل و ‪ 83.5‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء )داﺋﺮة اﻹﺣﺼﺎء‬ ‫املﺮﻛﺰﻳّﺔ‪ .(2010 ،‬وﺗﺸري املﻌﻄﻴﺎت‪ ،‬ﰲ ﻫﺬا اﻟﺴﻴﺎق‪ ،‬إﱃ وﺟﻮد ﻓﺠﻮات ﻛﺒرية ﺑني اﻟﻌﺮب واﻟﻴﻬﻮد‪ ،‬ﺣﻴﺚ ﻳﺘﻀﺢ‬ ‫أن ﻣﺆﻣـﻞ اﻟﺤﻴـﺎة ﻟﺪى اﻟﻴﻬﻮد )رﺟـﺎﻻ ً وﻧﺴﺎءً( أﻛﱪ ﺑﻜﺜري ﻣﻦ املﻌﺪل ﻟﺪى اﻟﻌـﺮب‪ .‬ﻣﻊ ذﻟﻚ ﻳﻼﺣﻆ ارﺗﻔﺎع ﰲ‬ ‫ﻣﻌﺪﻻت اﻟﺤﻴﺎة ﻟﺪى املﺠﻤﻮﻋﺘني )ﺗﻘﺮﻳﺮ ‪.12(OECD‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(2‬ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )‪(2010-1975‬‬ ‫رﺟﺎل ﻳﻬﻮد‬ ‫رﺟﺎل ﻋﺮب‬ ‫ﻧﺴﺎء ﻳﻬﻮدﻳﺎت‬ ‫ﻧﺴﺎء ﻋﺮﺑﻴﺎت‬

‫‪75-79‬‬ ‫‪71.7‬‬ ‫‪69.2‬‬ ‫‪75.3‬‬ ‫‪72‬‬

‫‪80-84‬‬ ‫‪73.1‬‬ ‫‪70.8‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪74‬‬

‫‪85-89‬‬ ‫‪74.1‬‬ ‫‪72.7‬‬ ‫‪77.8‬‬ ‫‪75.5‬‬

‫‪90-94‬‬ ‫‪75.5‬‬ ‫‪73.5‬‬ ‫‪79.2‬‬ ‫‪76.3‬‬

‫‪95-99‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪74.4‬‬ ‫‪80.4‬‬ ‫‪77.8‬‬

‫‪02-04‬‬ ‫‪78.1‬‬ ‫‪74.8‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪78.3‬‬

‫‪05-09‬‬ ‫‪79.6‬‬ ‫‪75.4‬‬ ‫‪83.1‬‬ ‫‪79.2‬‬

‫‪2010‬‬ ‫‪80.2‬‬ ‫‪76.8‬‬ ‫‪83.7‬‬ ‫‪81‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(1‬ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )‪(2010-1975‬‬

‫عرب ا‬ ‫نساء‬ ‫ءﺍﺱﻥ‬ ‫ﺕﺍﻱﺏﺭﻉ‬

‫عرب‬ ‫ر‬ ‫ﺏﺭﻉالﻝﺍﺝﺭ‬

‫هو ا‬ ‫نساءﻱ ءﺍﺱﻥ‬ ‫ﺕﺍﻱﺩﻭﻩ‬

‫‪90‬‬

‫الﻱ هو‬ ‫ﻝﺍﺝﺭ‬ ‫ر ﺩﻭﻩ‬

‫‪83.7‬‬

‫‪85‬‬

‫‪81‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪80.2‬‬ ‫‪75.3‬‬ ‫‪76.8‬‬

‫‪75‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪71.7‬‬

‫‪70‬‬

‫‪69.2‬‬ ‫‪65‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪05-09‬‬

‫‪02-04‬‬

‫‪95-99‬‬

‫‪90-94‬‬

‫‪85-89‬‬

‫‪80-84‬‬

‫‪75-79‬‬

‫‪OECD Health Data 2011( http://stats.oecd.org/index.aspx?DataSetCode=HEALTH_ 12‬‬ ‫‪.STAT‬‬ ‫] ‪[ 12‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ﻣﻌﺪل اﻟﻮﻓﻴﺎت‬ ‫ﻳﺸـﻜﻞ اﻟﴪﻃﺎن اﻟﺴﺒﺐ اﻟﺮﺋﻴﴘ ﻟﻠﻮﻓﺎة ﻟﺪى ﺟﻤﻴﻊ ﺳـﻜﺎن إﴎاﺋﻴﻞ‪ .‬وﻟﺪى ﻣﻘﺎرﻧـﺔ املﻌﻄﻴﺎت ﻻ ﻧﺠﺪ ﻓﺮوﻗﺎ ً‬ ‫ﺟﺪﻳـﺔ ﺑني اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت واﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت )ﻧﺤﻮ ‪ 75‬ﻟﻜﻞ ﻣﺎﺋﺔ أﻟـﻒ(‪ .‬ﻣﻊ ذﻟﻚ ﻧﻼﺣﻆ أن ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻮﻓﺎة‬ ‫ﺑﺴﺒﺐ اﻟﴪﻃﺎن ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل أﻋﲆ ﻣﻤﺎ ﻫﻲ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪.‬‬ ‫ﺗﺸـﻜﻞ أﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ اﻟﺴﺒﺐ اﻟﺜﺎﻧﻲ اﻷﻛﺜﺮ ﺷﻴﻮﻋﺎ ً ﻟﻠﻮﻓﻴﺎت‪ .‬وﻳﺼﻞ ﻧﺴﺒـﺔ اﻟﻮﻓﻴﺎت ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل اﻟﻌﺮب ﻟﻬﺬا‬ ‫اﻟﺴﺒـﺐ إﱃ ‪ 92.6‬ﻟﻜﻞ ‪) 100,000‬ﺿﻌﻔـﻲ اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل اﻟﻴﻬﻮد(‪ .‬أﻣﺎ اﻟﻨﺴﺒـﺔ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﻓﺘﺴـﺎوي اﻟﻨﺴﺒـﺔ ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل اﻟﻴﻬﻮد )‪ 47.8‬ﻟﻜﻞ ‪ ،(100,000‬وﻫﻮ ﺿﻌـﻒ اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت‬ ‫ﻟﻬﺬا اﻟﺴﺒﺐ‪.13‬‬ ‫و ﻳﺸـﻜﻞ اﻟﺴﻜـﺮي اﻟﺴﺒـﺐ املﺮﻛﺰي اﻟﺜﺎﻟﺚ ﻟﻠﻮﻓﻴﺎت‪ .‬وﺗﺼـﻞ ﻧﺴﺐ اﻟﻮﻓﻴﺎت ﻟﺪى اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ ﻫﺬا‬ ‫املـﺮض إﱃ ‪ 39.6‬ﻟﻜـﻞ ‪ ،100,000‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 10.1‬ﻟﻜـﻞ ‪ 100,000‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳـﺎت‪ .‬أﻣﺎ ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻮﻓﺎة‬ ‫ﺑﺴﺒـﺐ اﻟﺠﻠﻄﺔ اﻟﺪﻣﺎﻏﻴﺔ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﻓﺘﺼﻞ إﱃ ‪ 23.8‬ﻟﻜﻞ ‪ ،100,00‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 8.8‬ﻟﻜﻞ ‪100,000‬‬ ‫ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت )ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪.(2010‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(3‬أﺳﺒﺎب اﻟﻮﻓﻴﺎت ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ) ﻟﻜﻞ (‪100,000‬‬ ‫اﻟﴪﻃﺎن أﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ اﻟﺴﻜﺮي ﺟﻠﻄﺔ دﻣﺎﻏﻴﺔ إﺻﺎﺑﺎت ﺧﺎرﺟﻴﺔ‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪23.8‬‬ ‫‪39.6‬‬ ‫‪47.0‬‬ ‫‪74.7‬‬ ‫ﻧﺴﺎء ﻋﺮﺑﻴﺎت‬ ‫‪8.4‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪10.1‬‬ ‫‪21.8‬‬ ‫‪75.2‬‬ ‫ﻧﺴﺎء ﻳﻬﻮدﻳﺎت‬

‫‪ 13‬ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪ ،2010‬املﺮﻛﺰ اﻟﻘﻮﻣﻲ ملﺮاﻗﺒﺔ اﻷﻣﺮاض‪ .‬ﻧﴩة رﻗﻢ ‪ ، 333‬آب )‪http:// .(2011‬‬ ‫‪) www.pagegangster.com/p/v9rZd/‬ﺗﻢ اﻟﺘﺤﺪﻳﺚ ﰲ ﺗﺎرﻳﺦ ‪.(25.2.2012‬‬ ‫] ‪[ 13‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(2‬ﻣﻌﺪل اﻟﻮﻓﺎة ﺑﺴﺒﺐ أﻣﺮاض ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﺣﺴﺐ اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ )ﻟﻜﻞ ‪100,000‬‬ ‫ﻣﺘﻨﺎﺳﺐ واﻟﺠﻴﻞ(‬ ‫ﺏﺭﻉ ءﺍﺱﻥ‬ ‫عرب‬ ‫نساء‬

‫ﺩﻭﻩﻱ‬ ‫ءﺍﺱﻥهو‬ ‫نساء‬

‫‪140‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪74.7 75.2‬‬

‫‪23.8‬‬ ‫‪8.4‬‬

‫‪9‬‬

‫‪60‬‬

‫‪47‬‬

‫‪39.6‬‬

‫‪40‬‬

‫‪21.8‬‬ ‫‪10.1‬‬

‫‪8.8‬‬

‫‪80‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬

‫ﺓ‬ ‫ﺹﺍ ة‬ ‫ﻱﺝﺭﺍﺥ ﺕﺍﺏﺍار‬ ‫اصابا‬

‫لطة ﺓﻁﻝﺝ‬ ‫ﺓﻱﻍﺍﻡﺩ‬ ‫ما ة‬

‫امراضﺽﺍﺭﻡﺍ‬ ‫ﺏﻝﻕﻝﺍ‬ ‫القلب‬

‫ﻝﺍ‬ ‫ﻱﺭﻙﺱ‬ ‫السكر‬

‫سرطانﺱ‬ ‫ﻥﺍﻁﺭ‬

‫اﻷﻣﺮاض اﻟﻤﺰﻣﻨﺔ‬ ‫ﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت املﺴﺢ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ اﻻﻗﺘﺼﺎدي ﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴـﻞ أن ‪ 14.8%‬ﻣﻦ املﻮاﻃﻨني اﻟﻌﺮب أﻓﺎدوا أﻧﻬﻢ‬ ‫ﻳﻌﺎﻧـﻮن ﻣـﻦ ﻣﺮض ﻣﺰﻣﻦ واﺣﺪ ﻋﲆ اﻷﻗـﻞ‪ ،‬ﺑﻮاﻗﻊ ‪ 15.5%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑـﻞ ‪ 14.1‬ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل‪ .‬ﻛﻤﺎ ﺗﻢ‬ ‫رﺻﺪ ﻓﺠﻮات ﺑني املﻨﺎﻃﻖ اﻟﺠﻐﺮاﻓﻴﺔ واﻟﺒﻠﺪات املﺨﺘﻠﻔﺔ‪.‬‬ ‫ﺟـﺪول رﻗﻢ )‪ :(4‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﻤـﺮض ﻣﺰﻣﻦ واﺣﺪ ﻋﲆ اﻷﻗـﻞ ﻟﺪى اﻟﻌـﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )إﻓﺎدات‬ ‫ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬ ‫املﺠﻤﻞ‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫ﻧﺴﺎء‬

‫‪2007‬‬ ‫‪10.6‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪11.4‬‬

‫‪2004‬‬ ‫‪8.6‬‬ ‫‪8.1‬‬ ‫‪9.1‬‬

‫] ‪[ 14‬‬

‫‪2010‬‬ ‫‪14.8‬‬ ‫‪14.1‬‬ ‫‪15.5‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫رﺳـﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(3‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑـﺔ ﺑﻤﺮض ﻣﺰﻣﻦ واﺣﺪ ﻋـﲆ اﻷﻗﻞ ﻟﺪى اﻟﻌـﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ )إﻓﺎدات‬ ‫ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬ ‫‪20‬‬ ‫ءﺍﺱﻥ‬ ‫نساء‬ ‫‪15.5‬‬ ‫‪14.1‬‬

‫ر‬

‫ﻝﺍﺝﺭ‬ ‫ال‬

‫امل‬

‫ﻉﻭﻡﺝﻡﻝﺍ‬ ‫موع‬

‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪14.8‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫‪9.8‬‬

‫‪12‬‬

‫‪10.6‬‬ ‫‪9.1‬‬

‫‪8.1‬‬

‫‪8.6‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪2007‬‬

‫ﻛﻤـﺎ ﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت املﺴﺢ إﱃ أن ‪ 10%‬ﻣـﻦ اﻟﺴﻜﺎن اﻟﻌﺮب ﻣﻦ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 21‬ﺳـﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ ﻳﻌﺎﻧﻮن ﻣﻦ‬ ‫ﻣـﺮض اﻟﺴﻜـﺮي‪ ،‬ﺑﻮاﻗﻊ ‪ 9.3%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 10.8%‬ﻟﺪى اﻟﺮﺟـﺎل‪ 10.5% .‬ﻣﻦ اﻟﺴﻜﺎن اﻟﻌﺮب ﻣﻦ‬ ‫ﻧﻔﺲ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ﻳﻌﺎﻧﻮن ﻣﻦ ﺿﻐﻂ اﻟﺪم‪ ،‬ﺑﻮاﻗﻊ ‪ 8.9%‬ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 12.2%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪.‬‬ ‫أﻣـﺎ ﻟـﺪى اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 60‬ﺳـﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ‪ ،‬ﻓﻘﺪ أﻓـﺎد ‪ 41.7%‬أﻧﻬﻢ ﻳﻌﺎﻧﻮن ﻣﻦ اﻟﺴﻜـﺮي‪ ،‬ﺑﻮاﻗﻊ ‪ 45%‬ﻟﺪى‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 38.2%‬ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل‪ .‬وﻳﺸﻜﻞ ﺿﻐﻂ اﻟﺪم املﺮض اﻷﻛﺜﺮ ﺷﻴﻮﻋﺎ ً ﻟﺪى ﻫﺬه اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ‪ ،‬ﺣﻴﺚ‬ ‫ﻳﻌﺎﻧﻲ ‪ 45.5%‬ﻣﻨﻬﻢ ﻣﻦ ﺿﻐﻂ اﻟﺪم‪ ،‬ﺑﻮاﻗﻊ ‪ 55%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 39.4%‬ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(5‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض ﻣﺰﻣﻨﺔ ﻣﻌ ّﻴﻨﺔ ﻟﺪى اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 21‬ﺳـﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ ﺣﺴﺐ‬ ‫اﻟﺠﻨﺲ )إﻓﺎدات ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬ ‫اﻟﺴﻜﺮي ﺿﻐﻂ اﻟﺪم أﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ اﻟﻜﻮﻟﺴﱰول اﻟﴪﻃﺎن اﻟﺮﺑﻮ‬ ‫‪1.8‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪6.6‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪10.5‬‬ ‫‪10.0‬‬ ‫ﻛﲇ‬ ‫‪1.6‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪6.4‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪8.9‬‬ ‫‪9.3‬‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫‪1.9‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪12.2‬‬ ‫‪10.8‬‬ ‫ﻧﺴﺎء‬

‫] ‪[ 15‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(6‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض ﻣﺰﻣﻨﺔ ﻣﻌ ّﻴﻨﺔ ﻟﺪى اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 60‬ﺳـﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ ﺣﺴﺐ‬ ‫اﻟﺠﻨﺲ )إﻓﺎدات ﺷﺨﺼﻴﺔ(‬ ‫اﻟﺮﺑﻮ‬ ‫اﻟﺴﻜﺮي ﺿﻐﻂ اﻟﺪم أﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ اﻟﻜﻮﻟﺴﱰول اﻟﴪﻃﺎن‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪24.1‬‬ ‫‪20.6‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪41.7‬‬ ‫ﻛﲇ‬ ‫‪2.7‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪20.4‬‬ ‫‪22.4‬‬ ‫‪39.4‬‬ ‫‪38.2‬‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪27.5‬‬ ‫‪18.9‬‬ ‫‪55.0‬‬ ‫‪45.0‬‬ ‫ﻧﺴﺎء‬ ‫اﻟﺴﻜﺮي‬ ‫ﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت اﻟﻌﻘﺪ اﻷﺧري إﱃ وﺟﻮد ﻣﻴﻞ ﻋﺎم ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﻹرﺗﻔﺎع اﻹﺻﺎﺑﺎت ﺑﻤﺮض اﻟﺴﻜﺮي‪ .‬ﻓﻘﺪ أﺷﺎرت‬ ‫ﻣﻌﻄﻴﺎت اﺳـﺘﻄﻼع ‪ INHIS‬ﻣـﻦ اﻷﻋﻮام ‪ 2007-2009‬إﱃ أن ‪ 7.6%‬ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﺴﻜﺎن ﰲ ﺟﻴﻞ ‪ 21‬ﺳـﻨﺔ‬ ‫ﻓﺄﻛﺜـﺮ أﻓﺎدوا ﺑﺄﻧﻬﻢ ﻳﻌﺎﻧﻮن ﻣـﻦ ﻣﺮض اﻟﺴﻜﺮي‪ ،‬ﺑﻮاﻗﻊ ‪ 8.1%‬ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل و ‪ 7.2%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪ .‬ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ‬ ‫ﻣـﻊ ﻣﻌﻄﻴـﺎت ‪ 2003-2004‬ﻧﺠﺪ أن اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﻤﺮض اﻟﺴﻜـﺮي ﻟﺪى اﻟﺮﺟﺎل ﻗﺪ ارﺗﻔﻌـﺖ ﺑـ ‪ ،29%‬ﺑﻴﻨﻤﺎ‬ ‫ارﺗﻔﻌﺖ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﺑـ ‪ .39%‬وﻳُﺴﺘﺪل ﻣﻦ املﻌﻄﻴﺎت أن ﺷﻴﻮع املﺮض ﻳﺰداد ﻣﻊ اﻟﻌﻤﺮ ﻟﺪى ﺟﻤﻴﻊ اﻟﻔﺌﺎت‪.‬‬ ‫وﺗﱪز اﻟﻔﺠﻮة ﺑني اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت واﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت ﺑﺸﻜﻞ ﺣﺎد ﰲ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 45‬ﺳﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ )ﺑﻨﺤﻮ ﺿﻌﻔني‬ ‫إﱃ ﺛﻼﺛﺔ أﺿﻌﺎف(‪.‬‬ ‫ﺗﺸـري املﻌﻄﻴـﺎت إﱃ أن ‪ 9.3%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴﻞ ‪ 21‬ﺳـﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ ﻣﺼﺎﺑﺎت ﺑﻤـﺮض اﻟﺴﻜﺮي‪ .‬ﺗﺮﺗﻔﻊ ﻧﺴﺒﺔ‬ ‫اﻹﺻﺎﺑﺔ ﻣﻊ اﻟﻌﻤﺮ‪ ،‬وﺗﺼﻞ إﱃ ‪ 45%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴﻞ ‪ 60‬ﺳﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(7‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺎﻟﺴﻜﺮي ﻟﺪى املﺠﺘﻤﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬اﻟﺠﻨﺲ واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬ ‫‪75+‬‬ ‫‪65-75‬‬ ‫‪55-64‬‬ ‫‪45-54‬‬ ‫‪35-44‬‬ ‫‪21-34‬‬ ‫‪35.7‬‬ ‫‪39.7‬‬ ‫‪29.5‬‬ ‫‪14.0‬‬ ‫‪5.8‬‬ ‫‪0.4‬‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫ﻋﺮب‬ ‫‪52.3‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪15.2‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫ﻧﺴﺎء‬ ‫‪21.9‬‬ ‫‪24.8‬‬ ‫‪17.5‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫ﻳﻬﻮد‬ ‫‪22.6‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪12.3‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫ﻧﺴﺎء‬

‫] ‪[ 16‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(4‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺎﻟﺴﻜﺮي ﺑني اﻟﻨﺴﺎء ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬ ‫ﺕﺍﻱﺩﻭﻩﻱ ءﺍﺱﻥ‬

‫نساء هو ا‬

‫‪70.0‬‬

‫ﺕﺍﻱﺏﺭﻉ ءﺍﺱﻥ‬

‫نساء عرب ا‬

‫‪60.0‬‬ ‫‪52.3‬‬ ‫‪50.0‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪40.0‬‬

‫‪33.5‬‬ ‫‪22.6‬‬

‫‪30.0‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪20.0‬‬

‫‪15.2‬‬

‫‪12.3‬‬ ‫‪5.3‬‬

‫‪5.2 4.0‬‬

‫‪10.0‬‬ ‫‪0.2 1.4‬‬ ‫‪0.0‬‬

‫‪75+‬‬

‫‪65-75‬‬

‫‪55-64‬‬

‫‪45-54‬‬

‫‪35-44‬‬

‫‪21-34‬‬

‫ﺿﻐﻂ اﻟﺪم وأﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ‬ ‫ﺗﺸري املﻌﻄﻴﺎت إﱃ أن ‪ 12.3%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 21‬ﺳﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ ﻳﻌﺎﻧني ﻣﻦ ﺿﻐﻂ اﻟﺪم‬ ‫)أﻛﺜﺮ ﻣﻦ اﻟﺮﺟﺎل ﺑـ ‪ .(1.4‬ﻛﻤﺎ ﻳﺘﻀﺢ أن اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﻔﺌﺎت اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ﻳﻌﺎﻧني أﻛﺜﺮ ﻣﻦ ﺿﻐﻂ‬ ‫اﻟﺪم ﺑﺎملﻘﺎرﻧﺔ ﻣﻊ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت‪) .‬اﻟﺠﺪول رﻗﻢ ‪.(8‬‬ ‫‪ 3.4%‬ﻣـﻦ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﻳﻌﺎﻧني ﻣﻦ أﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ )أﻗﻞ ﻣﻦ اﻟﺮﺟﺎل(‪ .‬وﺗﺰداد ﻣﻌﺪﻻت اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض‬ ‫اﻟﻘﻠـﺐ ﻣﻊ اﻟﺘﻘﺪم ﰲ اﻟﻌﻤـﺮ‪ ،‬ﻟﺘﺼﻞ إﱃ ‪ 30%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴـﻞ ‪ ،65-74‬وإﱃ ‪ 43%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴﻞ‬ ‫‪ 75‬ﺳﻨﺔ ﻓﺄﻛﺜﺮ‪.‬‬ ‫ﺟـﺪول رﻗﻢ )‪ :(8‬ﻧﺴـﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑـﺔ ﺑﺄﻣﺮاض اﻟﻘﻠـﺐ ﰲ املﺠﺘﻤﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ ﺣﺴـﺐ اﻟﺠﻴـﻞ‪ ،‬اﻟﺠﻨﺲ‬ ‫واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬ ‫‪75+‬‬ ‫‪65-74‬‬ ‫‪55-64‬‬ ‫‪45-54‬‬ ‫‪35-44‬‬ ‫‪19.8‬‬ ‫‪27.1‬‬ ‫‪17.6‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫ﻋﺮب‬ ‫‪43.0‬‬ ‫‪30.8‬‬ ‫‪13.8‬‬ ‫‪6.8‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫ﻧﺴﺎء‬ ‫‪18.2‬‬ ‫‪21.6‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫ﻳﻬﻮد‬ ‫‪30.3‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪2.9‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫ﻧﺴﺎء‬

‫] ‪[ 17‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(5‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﺄﻣﺮاض اﻟﻘﻠﺐ ﺑني اﻟﻨﺴﺎء ﺣﺴﺐ اﻟﺠﻴﻞ‪ ،‬واﻟﻘﻮﻣﻴﺔ‬

‫نساءءﺍﺱﻥ‬ ‫ﺕﺍﻱﺩﻭﻩﻱ‬ ‫عرب ا‬

‫ﺕﺍﻱﺏﺭﻉ‬ ‫نساءءﺍﺱﻥهو ا‬

‫‪60.0‬‬ ‫‪50.0‬‬

‫‪43.0‬‬

‫‪40.0‬‬ ‫‪30.8‬‬

‫‪30.3‬‬

‫‪30.0‬‬ ‫‪16.5‬‬

‫‪20.0‬‬

‫‪13.8‬‬ ‫‪7.7‬‬ ‫‪2.9‬‬

‫‪6.8‬‬ ‫‪2.3 1.6‬‬

‫‪10.0‬‬ ‫‪0.0‬‬

‫‪75+‬‬

‫‪65-74‬‬

‫‪45-54‬‬

‫‪55-64‬‬

‫‪35-44‬‬

‫ﺳﺮﻃﺎن اﻟﺜﺪي‬ ‫ﻳﻌﺘـﱪ ﴎﻃـﺎن اﻟﺜﺪي ﻣﻦ أﻛﺜﺮ اﻷﻣﺮاض ﺷﻴﻮﻋﺎ ً‪ .‬وﻫﻮ ﻳﺸـﻜﻞ ‪ 30%‬ﻣﻦ ﺣﺎﻻت اﻟﴪﻃـﺎن ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‪ .‬ﻣﻨﺬ‬ ‫اﻟﻌـﺎم ‪ 1970‬ارﺗﻔﻌـﺖ ﻣﻌﺪﻻت اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﺑـ ‪ ،600%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 65%‬ﻟﺪى‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت‪ .‬ﻛﻤﺎ ﺗﺸـري املﻌﻄﻴﺎت إﱃ أن ‪ 27.2%‬ﻣﻦ ﺣﺎﻻت ﴎﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﻫﻲ‬ ‫ﰲ اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 15% .40-50‬ﻣﻦ اﻟﺤﺎﻻت ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﺑﺠﻴﻞ ‪ 40‬ﺳـﻨﺔ وأﻗﻞ )ﺗﻘﺮﻳﺮ اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﰲ‬ ‫إﴎاﺋﻴﻞ ‪ .(2010‬ﻛﻤﺎ أن ﻣﻌﺪﻻت اﻟﻮﻓﻴﺎت ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﻣﻦ ﻫﺬا املﺮض أﻛﱪ ﻣﻦ املﻌﺪﻻت ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت‪ .‬وﻣﻌﺪل ﺑﻘﺎء اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﻋﲆ ﻗﻴﺪ اﻟﺤﻴﺎة ﺑﻌﺪ اﻛﺘﺸـﺎف املﺮض أﻗﻞ ﺑﺨﻤﺲ ﺳﻨﻮات ﻣﻤﺎ ﻟﺪى‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(9‬ﻧﺴﺒﺔ اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪) 2009-1970‬ﻟﻜﻞ ﻣﺎﺋﺔ أﻷف(‬ ‫‪05-09 00-04 95-99 90-94 85-89 80-84 75-79 70-74‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ﻧﺴﺎء ﻋﺮﺑﻴﺎت‬ ‫‪104‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪102‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪63‬‬ ‫ﻧﺴﺎء ﻳﻬﻮدﻳﺎت‬

‫] ‪[ 18‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(6‬ﻣﻌﺪﻻت اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء ‪) 2009-1970 ،‬ﻟﻜﻞ ﻣﺎﺋﺔ أﻟﻒ(‬ ‫نساءﺱﻥ هو ا‬ ‫ﺕﺍﻱﺩﻭﻩﻱ ءﺍ‬

‫نساءﻥ عرب ا‬ ‫ﺕﺍﻱﺏﺭﻉ ءﺍﺱ‬

‫‪140‬‬ ‫‪120‬‬

‫‪104‬‬

‫‪100‬‬

‫‪63‬‬

‫‪63‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪10‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪05-09‬‬

‫‪00-04‬‬

‫‪95-99‬‬

‫‪90-94‬‬

‫‪85-89‬‬

‫‪80-84‬‬

‫‪75-79‬‬

‫‪70-74‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(10‬ﻧﺴﺒﺔ ارﺗﻔﺎع اﻹﺻﺎﺑﺔ ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﰲ اﻟﺴﻨﻮات ‪2009-1979‬‬ ‫‪70/90‬‬ ‫‪90/09‬‬ ‫‪70/09‬‬ ‫‪2.4‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪6.3‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.7‬‬ ‫ﺒﻜﺮ ﻋﻦ ‪ 55%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت املﺼﺎﺑﺎت )املﺮﺣﻠﺔ اﻷوﱃ(‪ ،‬ﻳﺘﻢ اﻟﻜﺸﻒ امل ُ ّ‬ ‫ﰲ ﺣني ﻳﺘﻢ اﻟﻜﺸﻒ امل ُ ّ‬ ‫ﺒﻜﺮﻋﻦ‬ ‫‪ 31%‬ﻓﻘﻂ ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت املﺼﺎﺑﺎت‪ .‬أﻣﺎ ﰲ املﺮاﺣﻞ املُﺘﻘﺪﻣﺔ ﻣﻦ املﺮض ﻓﻴﺘﻢ اﻟﻜﺸﻒ امل ُ ّ‬ ‫ﺒﻜﺮ ﻋﻦ ‪43%‬‬ ‫ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت املﺼﺎﺑﺎت )املﺮﺣﻠﺔ اﻟﺜﺎﻟﺜﺔ أو اﻟﺮاﺑﻌﺔ(‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 31.4%‬ﻣﻦ املﺼﺎﺑﺎت اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت‪.‬‬ ‫ﺗـﺰداد ﰲ اﻟﺴﻨﻮات اﻷﺧـرية ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت واﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت‪ ،‬اﻟﻼﺗـﻲ ﻳُﺠﺮﻳﻦ ﻓﺤﺺ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮ اﻷﺷﻌﺎﻋﻲ‬ ‫ﻟﻠﺜﺪي )ﻣﻴﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ(‪ .‬ﻓﻔﻲ اﻟﻌﺎم ‪ 2007‬ﻗﺎﻣﺖ ‪ 27.3%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴّﺎت ﺑﺈﺟﺮاء ﻫﺬا اﻟﻔﺤﺺ‪ .‬وﰲ اﻟﻌﺎم‬ ‫‪ 2010‬وﺻﻠﺖ ﻫﺬه اﻟﻨﺴﺒﺔ إﱃ ‪.41.8%‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(11‬ﻧﺴﺒﺔ إﺟﺮاء ﻓﺤﺺ املﻴﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑ ّﻴﺎت ﰲ اﻷﻋﻮام ‪2010-2007‬‬ ‫ﻓﺤﺺ املﻴﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪18.2‬‬ ‫‪35.1‬‬ ‫‪40-49‬‬ ‫‪36.7‬‬ ‫‪53.4‬‬ ‫‪50-59‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪41.3‬‬ ‫‪>=60‬‬ ‫‪27.3‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫املﺠﻤﻮع اﻟﻜﲇ‬

‫] ‪[ 19‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(12‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء املﺼﺎﺑﺎت ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﺣﺴﺐ اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ وﻣﺮﺣﻠﺔ اﻟﻜﺸﻒ‬ ‫املﺮﺣﻠﺔ ﺻﻔﺮ املﺮﺣﻠﺔ اﻷوﱃ املﺮﺣﻠﺔ اﻟﺜﺎﻧﻴﺔ املﺮﺣﻠﺔ اﻟﺜﺎﻟﺜﺔ املﺮﺣﻠﺔ اﻟﺮاﺑﻌﺔ‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪30.6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪26.9‬‬ ‫‪11.6‬‬ ‫ﻋﺮب‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪22.1‬‬ ‫‪8.7‬‬ ‫‪41.6‬‬ ‫‪13.9‬‬ ‫ﻳﻬﻮد‬ ‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(7‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء املﺼﺎﺑﺎت ﺑﴪﻃﺎن اﻟﺜﺪي ﺣﺴﺐ اﻟﻘﻮﻣﻴﺔ وﻣﺮﺣﻠﺔ اﻟﺘﺸﺨﻴﺺ‬

‫‪50‬‬ ‫ﺕﺍﻱﺩﻭﻩﻱ ءﺍﺱﻥ‬

‫نساء هو ا‬

‫ﺕﺍﻱﺏﺭﻉ ءﺍﺱﻥ‬

‫نساء عرب ا‬

‫‪45‬‬

‫‪41.6‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬

‫‪30.6‬‬

‫‪30‬‬

‫‪26.9‬‬ ‫‪23.9‬‬

‫‪25‬‬

‫‪22.1‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪13.9‬‬

‫‪13.7‬‬ ‫‪8.7‬‬

‫‪15‬‬

‫‪11.6‬‬

‫‪10‬‬

‫‪7‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫ﻝﺡﺭﻡ‪44‬‬ ‫مر ﺓ لة‬

‫ﻝﺡﺭﻡ‪22‬‬ ‫مر ﺓ لة‬

‫ﻝﺡﺭﻡ‪33‬‬ ‫مر ﺓ لة‬

‫ﻝﺡﺭﻡ‪00‬‬ ‫مر ﺓ لة‬

‫ﻝﺡﺭﻡ‪11‬‬ ‫مر ﺓ لة‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(8‬ﻧﺴﺒﺔ إﺟﺮاء ﻓﺤﺺ املﻴﻤﻮﻏﺮاﻓﻴﺎ ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑ ّﻴﺎت ﰲ اﻷﻋﻮام ‪2010-2007‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪2007‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪53.4‬‬ ‫‪41.8‬‬ ‫‪27.3‬‬

‫‪41.3‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪36.7‬‬

‫‪35.1‬‬

‫‪30.6‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪18.2‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Total‬‬

‫‪>=60‬‬

‫‪50-59‬‬

‫] ‪[ 20‬‬

‫‪40-49‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫اﻟﺴﻤﻨﺔ‬ ‫ﱡ‬ ‫ﻳﺘﻀـﺢ أن ﻧﺴﺒﺔ اﻟﺴﻤﻨـﺔ )‪ (BMI>30‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت أﻋﲆ ﻣﻤﺎ ﻫﻲ ﻟـﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت ﰲ ﺟﻤﻴﻊ‬ ‫اﻟﻔﺌﺎت اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ‪ .14‬وﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت املﺴﺢ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻲ اﻻﻗﺘﺼﺎدي ﻟﺠﻤﻌﻴﺔ اﻟﺠﻠﻴﻞ ﻟﻠﻌﺎم ‪ ،2010‬إﱃ أن ﻧﺴﺒﺔ‬ ‫اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻼﺗﻲ ﻳﻌﺎﻧني ﻣﻦ اﻟﺴﻤﻨﺔ ﺗﺮﺗﻔﻊ ﺗﺪرﻳﺠﻴّﺎ ً ﻣـﻊ اﻟﻌﻤﺮ‪ ،‬ﻣﻦ ‪ 6.7%‬ﻟﺪى اﻟﻔﺌﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪21-‬‬ ‫‪ ،34‬إﱃ ‪ 45%‬ﻟـﺪى اﻟﻔﺌـﺔ اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ .50-64‬ﺑﻴﻨﻤﺎ ﻳﻼﺣﻆ اﻧﺨﻔﺎض اﻟﻨﺴﺒﺔ ﻟـﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴﻞ ‪ 65‬وأﻛﺜﺮ‪،‬‬ ‫ﻟﺘﺼﻞ إﱃ ‪ ،27.8%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 22.2%‬ﻟﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت‪ .‬ﻛﻤﺎ ﺗﻌﺎﻧﻲ ‪ 20.8%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴﻞ ‪،21-34‬‬ ‫و ‪ 42.3%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ ﺟﻴﻞ ‪ 35-49‬ﻣﻦ اﻟﺴﻤﻨﺔ اﻟﺰاﺋﺪة )‪ ،(BMI 25-30‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 18.3%‬و ‪ 26.4%‬ﻟﺪى‬ ‫اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت ﻋﲆ اﻟﺘﻮاﱄ‪.‬‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(13‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪34-21‬‬ ‫ﺳﻤﻨﺔ‬ ‫زﻳﺎدة وزن‬ ‫وزن ﻃﺒﻴﻌﻲ‬ ‫وزن ﻣﻨﺨﻔﺾ‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪20.8‬‬ ‫‪48.3‬‬ ‫‪24.2‬‬ ‫ﻋﺮب‬ ‫‪5.7‬‬ ‫‪18.3‬‬ ‫‪50.2‬‬ ‫‪25.8‬‬ ‫ﻳﻬﻮد‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(14‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪49-35‬‬ ‫ﺳﻤﻨﺔ‬ ‫زﻳﺎدة وزن‬ ‫وزن ﻣﻨﺨﻔﺾ وزن ﻃﺒﻴﻌﻲ‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪41.3‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ﻋﺮب‬ ‫‪13.7‬‬ ‫‪26.4‬‬ ‫‪47.5‬‬ ‫‪15.5‬‬ ‫ﻳﻬﻮد‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(15‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪50-64‬‬ ‫ﺳﻤﻨﺔ‬ ‫زﻳﺎدة وزن‬ ‫وزن ﻃﺒﻴﻌﻲ‬ ‫وزن ﻣﻨﺨﻔﺾ‬ ‫‪45‬‬ ‫‪35.7‬‬ ‫‪17.8‬‬ ‫‪1.6‬‬ ‫ﻋﺮب‬ ‫‪19.7‬‬ ‫‪38.3‬‬ ‫‪37.9‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫ﻳﻬﻮد‬ ‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(16‬ﺗﻮزﻳﻊ اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬ﺟﻴﻞ ‪ 65‬وأﻛﺜﺮ‬ ‫ﺳﻤﻨﺔ‬ ‫زﻳﺎدة وزن‬ ‫وزن ﻃﺒﻴﻌﻲ‬ ‫وزن ﻣﻨﺨﻔﺾ‬ ‫‪27.8‬‬ ‫‪44.4‬‬ ‫‪27.8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ﻋﺮب‬ ‫‪22.2‬‬ ‫‪41.3‬‬ ‫‪33.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ﻳﻬﻮد‬

‫‪ 14‬وزارة اﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬املﺮﻛﺰ اﻟﻘﻮﻣﻲ ملﺮاﻗﺒﺔ اﻷﻣﺮاض‪ .‬اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﺪى املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪ .2008‬ﻧﴩة رﻗﻢ‬ ‫‪) ،329‬ﺗﴩﻳﻦ اﻟﺜﺎﻧﻲ ‪.(2011‬‬ ‫] ‪[ 21‬‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(9‬اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪21-34‬‬ ‫ﺩﻭﻩﻱ ءﺍ‬ ‫ﺱﻥ هو ا‬ ‫نساء‬

‫ﺏﺭﻉ ءﺍﺱﻥ نساء عرب ا‬

‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50.2‬‬

‫‪48.3‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪18.3‬‬ ‫‪5.7‬‬

‫‪24.2 25.8‬‬

‫‪20.8‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪6.7‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫ﺓبﻥﺍﺩﺏ‬ ‫انة‬

‫ﺓﻥﻡﺱ‬ ‫سمنة‬

‫منﻥﺯﻭ‬ ‫ﻑﺥﻥﻡ‬ ‫ﺽ‬ ‫فض‬ ‫وزن‬

‫ﻱﻉﻱ‬ ‫ﻥﺯﻭع‬ ‫ﺏﻁطب‬ ‫وزن‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(10‬اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪64-50‬‬ ‫ﺩﻭﻩﻱ ءﺍﺱﻥ‬

‫ﺏﺭﻉ ءﺍﺱﻥ‬

‫نساء هو ا‬

‫‪70‬‬

‫نساء عرب ا‬

‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪45.0‬‬ ‫‪38.3‬‬

‫‪37.9‬‬

‫‪35.7‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪19.7‬‬

‫‪17.8‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪4.1‬‬

‫‪1.6‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫سمنةﺓﻥﻡﺱ‬

‫ب‬

‫ﻥﺯﻭ ﺓﺩﺍﻱﺯ‬ ‫انة‬

‫وزن‬

‫ﻱﺏﻁعﻥﺯﻭ‬ ‫ﻱﻉ‬ ‫طب‬

‫] ‪[ 22‬‬

‫وزن‬

‫ﻥﺯﻭ‬ ‫ﺽ‬ ‫منﻑﺥﻥﻡفض‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ )‪ :(11‬اﻟﻨﺴﺎء ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ﺣﺴﺐ ﻣﺆﴍ اﻟﻮزن‪/‬اﻟﻄﻮل ‪ ،BMI‬أﺟﻴﺎل ‪65+‬‬

‫نساءءﺍﺱﻥهو ا‬ ‫ﺩﻭﻩﻱ‬

‫نساء عرب ا‬ ‫ﺏﺭﻉ ءﺍﺱﻥ‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪41.3‬‬

‫‪50‬‬

‫‪44.4‬‬

‫‪40‬‬

‫‪33.5‬‬ ‫‪27.8‬‬

‫‪27.8‬‬

‫‪30‬‬

‫‪22.2‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪0.0‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫ﻥﻡﺱ‬ ‫ﺓ‬ ‫سمنة‬

‫انةﺓﺩﺍﻱﺯ‬ ‫ب ﻥﺯﻭ‬

‫ﺏﻁ عﻥﺯﻭ‬ ‫وزنﻱﻉﻱ‬ ‫طب‬

‫ﻑﺥﻥﻡ ﻥﺯﻭ‬ ‫وزنﺽ‬ ‫فض‬ ‫من‬

‫اﺳﺘﺨﺪام ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫ﺗﺸري ﻣﻌﻄﻴﺎت اﺳﺘﻄﻼع اﻟﺼﺤﺔ ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ ‪ INHIS‬ﻣﻦ اﻷﻋﻮام ‪ 2007-2009‬أن اﻟﻨﺴﺎء ﻳﺴﺘﻌﻤﻠﻦ ﺧﺪﻣﺎت‬ ‫اﻟﺮﻋﺎﻳـﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ أﻛﺜﺮ ﻣﻦ اﻟﺮﺟﺎل‪ .‬ﻓﻘﺪ أﻓﺎدت ‪ 24.7%‬ﻣـﻦ اﻟﻨﺴﺎء أﻧﻬﻦ ﺧﻀﻌﻦ ﻟﻔﺤﺺ ﻃﺒﻲ ﻟﺪى ﻃﺒﻴﺐ‬ ‫ﻣﺨﺘﺺ ﰲ اﻟﺸـﻬﺮ اﻷﺧري‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 19.5%‬ﻣﻦ اﻟﺮﺟﺎل‪ .‬وأﺷﺎر اﺳـﺘﻄﻼع آﺧﺮ ﻟﺪاﺋـﺮة اﻹﺣﺼﺎء املﺮﻛﺰﻳﺔ ﻣﻦ‬ ‫اﻟﻌـﺎم ‪ 2009‬أن ‪ 6.9%‬ﻣـﻦ اﻟﻨﺴﺎء ﺧﻀﻌﻦ ﻟﻔﺤﺺ ﻃﺒﻲ ﻟﺪى ﻃﺒﻴﺐ ﻋﺎم‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 5.5%‬ﻣﻦ اﻟﺮﺟﺎل‪ .‬ﺑﻴﻨﻤﺎ‬ ‫ﻳﺘﻀﺢ ﻣﻦ اﻹﻓﺎدات اﻟﺸـﺨﺼﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت أﻧﻬﻦ ﻳﺨﻀﻌﻦ ﻟﻠﻔﺤﻮﺻﺎت اﻟﻄﺒﻴﺔ ﻟﺪى ﻃﺒﻴﺐ اﻟﻌﺎﺋﻠﺔ أﻛﺜﺮ‬ ‫ﺑﻘﻠﻴـﻞ ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت )‪ 44%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 39.2%‬ﻋﲆ اﻟﺘﻮاﱄ(‪ ،‬وﻋﲆ زﻳـﺎرات ﻣﺘﻜﺮرة ﻟﺪى اﻟﻄﺒﻴﺐ أﻋﲆ‬ ‫ﺑﻜﺜري ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت )‪ 18.5%‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 10.4%‬ﻋﲆ اﻟﺘﻮاﱄ(‪.‬‬ ‫وﺗﺠﺪر اﻹﺷﺎرة إﱃ أن اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳّﺎت ﻳﺴﺘﻌﻤﻠﻦ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻄﺒﻴﺔ املﻬﻨﻴﺔ )ﻃﺒﻴﺐ ﻣﺨﺘﺺ( أﻛﺜﺮ ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ .‬ﺣﻴﺚ ﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت اﻻﺳـﺘﻄﻼع اﻟﻘﻮﻣﻲ أن ‪ 26.3%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت أﻓﺪن أﻧﻬﻦ ﺧﻀﻌﻦ‬ ‫ﻟﻔﺤﺺ ﻃﺒﻲ ﻟﺪى ﻃﺒﻴﺐ ﻣﺨﺘﺺ ﰲ اﻟﺸﻬﺮ اﻷﺧري‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 16.3%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪.‬‬ ‫ﺗﺤﻈـﻰ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﺎﻟﺘﺄﻣني اﻟﺼﺤﻲ‪ ،‬وذﻟﻚ ﺑﻨﺎ ًء ﻋـﲆ ﻗﺎﻧﻮن اﻟﺘﺄﻣني اﻟﺼﺤﻲ اﻟﻮﻃﻨﻲ ﻣﻦ اﻟﻌﺎم‬ ‫‪ .1994‬ﺑﺎﻟﺮﻏـﻢ ﻣﻦ ذﻟﻚ‪ ،‬ﻓـﺈن‪ 40% ،‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﻻ ﻳﻤﻠﻜﻦ ﺗﺄﻣﻴﻨﺎ ً ﺻﺤﻴّﺎ ً‬ ‫ً‬ ‫ﻣﻜﻤـﻼ‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪8.8%‬‬ ‫ﻣـﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت‪ .‬أﻣﺎ ﺑﺎﻟﻨﺴﺒـﺔ ﻟﻠﺘﺄﻣني اﻟﺼﺤﻲ ﻟﺪى ﴍﻛﺔ ﺧﺎﺻﺔ‪ ،‬ﻓﻴﺘﻀﺢ أن ‪ 0.9%‬ﻓﻘﻂ ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻳﻤﻠﻜﻦ ﺗﺄﻣﻴﻨﺎ ً ﻛﻬﺬا‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 2.1%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت‪.‬‬ ‫] ‪[ 23‬‬

‫اﻟﻨﺴﺎء وﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت اﻟﺪوﻟﺔ‬ ‫ﻳﺘﻀـﺢ ﻣﻦ ﺗﺤﻠﻴـﻞ ﻣﻴﺰاﻧﻴّﺔ اﻟﺪوﻟـﺔ ﻟﻸﻋـﻮام ‪ 2012-2011‬أن ﻫـﺬه املﻴﺰاﻧﻴّﺔ ﻟﻢ ﺗﻨﺼﻒ اﻟﻨﺴـﺎء ﰲ اﻟﺪوﻟﺔ‬ ‫)اﻟﻴﻬﻮدﻳﺎت واﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻋﲆ ﺣﺪ ﺳـﻮاء(‪ .‬ﻛﻤﺎ أن اﻟﺴﻴﺎﺳـﺔ اﻟﴬﻳﺒﻴّﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻲ اﻧﻌﻜﺴـﺖ ﰲ املﻴﺰاﻧﻴّﺔ‪ ،‬ﻋﻤﻠﺖ ﻋﲆ‬ ‫ً‬ ‫ً‬ ‫ﺧﺎﺻﺔ‪ .‬وﻟﺪى ﺗﺤﻠﻴﻞ املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻳﻤﻜﻨﻨﺎ اﻹﺷﺎرة‪ ،‬ﺿﻤﻦ ﻣﺎ ﻳﻤﻜﻦ‬ ‫ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬واﻟﺠﻨﺪرﻳﺔ‬ ‫ﺗﻮﺳﻴﻊ اﻟﻔﺠﻮات اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‬ ‫اﻹﺷـﺎرة إﻟﻴـﻪ‪ ،‬إﱃ ﺗﻐﻴريﻳﻦ ﻫﺎﻣّني ّأﺛﺮا ﺑﺸـﻜﻞ ﻣﻠﺤﻮظ ﻋـﲆ اﻟﻨﺴﺎء ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ ﻋـﲆ اﻟﻨﺴﺎء ﻣﻦ اﻟﻄﺒﻘﺎت‬ ‫اﻟﻮﺳـﻄﻰ واملﺘﺪﻧﻴـﺔ؛ اﻷول‪ ،‬اﻟﺘﺨﻔﻴﻀﺎت املﺴﺘﻤـﺮة ﻟﻠﴬاﺋﺐ املﺒﺎﴍة املﻔﺮوﺿﺔ ﻋﲆ اﻟﺪﺧـﻞ اﻹﺿﺎﰲ‪ .‬ﺛﺎﻧﻴﺎً‪،‬‬ ‫اﻟﺘﻘﻠﻴﺼﺎت اﻟﻌﺮﺿﻴّﺔ املﺴﺘﻤﺮة ﰲ ﻗﻄﺎع اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ ﺣﻴﺚ ﻳﻌﻤﻞ ﻧﺤﻮ ﺛﻠﺜﻲ اﻟﻨﺴﺎء‪.‬‬ ‫ﻏﺎﻟﺒﻴـﺔ اﻟﻨﺴﺎء ﻟﻦ ﻳﺴﺘﻔﺪن ﻣﻦ ﺗﺨﻔﻴﺾ اﻟﴬاﺋﺐ املﺒـﺎﴍة‪ ،‬ﻷﻧﻬﺎ ُﺗﺠﺒﻰ ﺣﺴﺐ ﺣﺠﻢ اﻟﺪﺧﻞ‪ .‬ﻛﻤﺎ أن اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫ﺳـﻮف ﻳﻮاﺻﻠـﻦ ﺗﺤﻤّﻞ ﻋﺐء اﻟﴬاﺋﺐ ﻏري املﺒـﺎﴍة‪ ،‬ﻣﺜﻞ ﴐﻳﺒﺔ اﻟﻘﻴﻤﺔ املﻀﺎﻓـﺔ واﻟﴬﻳﺒﺔ املﻔﺮوﺿﺔ ﻋﲆ‬ ‫اﻟﻮﻗﻮد‪ ،‬وﻫﻲ ﴐاﺋﺐ ﺛﺎﺑﺘﺔ ﺗﴪي ﻋﲆ اﻟﺠﻤﻴﻊ‪ .‬إﺿﺎﻓﺔ ﻟﺬﻟﻚ ﻓﺈن ﻧﺤﻮ ‪ 80%‬ﻣﻦ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت ﻟﻦ ﻳﺴﺘﻔﺪن‬ ‫ﻣﻦ ﺗﺨﻔﻴﺾ اﻟﴬاﺋﺐ )اﻟﺬي ﺳـﻴﺴﺘﻤﺮ ﺣﺘﻰ اﻟﻌـﺎم ‪ ،(2016‬ﻷن ﻫﺬه اﻟﺘﺨﻔﻴﻀﺎت ﺗﴪي ﻋﲆ اﻷﺟريﻳﻦ ﻣﻦ‬ ‫أﺻﺤـﺎب اﻟﺪﺧـﻞ اﻟﻌﺎﱄ )أﻋﲆ ﻋﴩﻳﻦ(‪ .‬ﺣﻴﺚ ﺗﺸـري ﻣﻌﻄﻴﺎت ﻣﻌـﺪﻻت اﻟﺪﺧﻞ إﱃ أﻧﻪ ﻛﻠﻤﺎ ارﺗﻔﻌﻨﺎ ﰲ ﺳـﻠﻢ‬ ‫املﻌﺎﺷﺎت ﻛﻠﻤﺎ زاد ﻋﺪد اﻟﺮﺟﺎل واﻧﺨﻔﺾ ﻋﺪد اﻟﻨﺴﺎء )اﻟﺠﺪول رﻗﻢ ‪.(17‬‬ ‫اﻟﺠـﺪول رﻗﻢ )‪ :(17‬اﻟﺰﻳـﺎدة اﻟﺼﺎﻓﻴﺔ ﻋﲆ اﻟﺪﺧﻞ اﻟﺴـﻨﻮي ﻧﺘﻴﺠﺔ ﺧﻔﺾ ﴐﻳﺒﺔ اﻟﺪﺧﻞ‪ ،‬اﻟﻨﺴـﺎء‬ ‫اﻷﺟريات ﺑﺪون أوﻻد ورﺟﺎل أﺟريﻳﻦ‪ ،2016-2010 ،‬ﺣﺴﺐ ﺗﺪرﻳﺞ اﻟﺪﺧﻞ ﻟﻠﻌﺎم ‪2008‬‬ ‫رﺟﺎل‬ ‫اﻟﻌﴩ )اﻻف(‬

‫رﺟﺎل‬ ‫اﻟﺪﺧﻞ اﻻﺿﺎﻓﺔ ﻣﺠﻤﻞ اﻻﺿﺎﻓﺎت‬ ‫اﻟﺸﻬﺮي اﻟﺼﺎﰲ ﻟﻠﺪﺧﻞ اﻟﺴﻨﻮي‬ ‫اﻻﺟﻤﺎﱄ ﻟﻠﺪﺧﻞ ﻟﻠﺮﺟﺎل ﰲ ﻛﻞ ﻋﴩ‬ ‫اﻟﺴﻨﻮي )ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ(‬

‫ﻧﺴﺎء‬ ‫)اﻻف(‬

‫ﻧﺴﺎء‬ ‫ﻣﺠﻤﻞ اﻻﺿﺎﻓﺎت‬ ‫اﻟﺪﺧﻞ اﻻﺿﺎﻓﺔ‬ ‫اﻟﺸﻬﺮي اﻟﺼﺎﰲ ﻟﻠﺪﺧﻞ ﻟﻠﺪﺧﻞ اﻟﺴﻨﻮي‬ ‫ﻟﻠﻨﺴﺎء ﰲ ﻛﻞ ﻋﴩ‬ ‫اﻻﺟﻤﺎﱄ اﻟﺴﻨﻮي‬ ‫)ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ(‬

‫‬‫‪- 1226‬‬ ‫‪167.1‬‬ ‫‬‫‪- 1208‬‬ ‫‪72.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‬‫‪- 2738‬‬ ‫‪165.8‬‬ ‫‬‫‪- 2788‬‬ ‫‪73.8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‬‫‪- 3754‬‬ ‫‪140.1‬‬ ‫‬‫‪- 3806‬‬ ‫‪99.3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‬‫‪- 4521‬‬ ‫‪118.6‬‬ ‫‬‫‪- 4527‬‬ ‫‪120.9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‬‫‪- 5297‬‬ ‫‪112.7‬‬ ‫‬‫‪- 5312‬‬ ‫‪126.9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‬‫‪- 6260‬‬ ‫‪110.0‬‬ ‫‬‫‪- 6234‬‬ ‫‪129.6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‬‫‪- 7484‬‬ ‫‪102.2‬‬ ‫‬‫‪- 7501‬‬ ‫‪137.2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪74.9‬‬ ‫‪748 9407‬‬ ‫‪100.1‬‬ ‫‪106.8‬‬ ‫‪767 9438‬‬ ‫‪139.3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪272.6‬‬ ‫‪3285 12827‬‬ ‫‪83.0‬‬ ‫‪587.4 3756 13154‬‬ ‫‪156.4‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪630.7‬‬ ‫‪12539 24048‬‬ ‫‪50.3‬‬ ‫‪2611.7 13811 25820‬‬ ‫‪189.1‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ﻣﻼﺣﻈﺎت‪ .1 :‬ﺑﺎﻟﺸﺎﻗﻞ‪ ،‬ﺑﻌﺪ ﺧﺼﻢ ﴐﻳﺒﺔ اﻟﺪﺧﻞ وﻧﻘﺎط اﻻﺳﺘﺤﻘﺎق ﻟﻠﺮﺟﻞ وﻟﻠﻤﺮأة‪ ،‬ﻻ ﻳﺸﻤﻞ ﺧﺼﻢ اﻟﺘﺄﻣني اﻟﻮﻃﻨﻲ وﴐﻳﺒﺔ اﻟﺼﺤﺔ؛‬ ‫‪ .2‬ﺣﺴـﺐ ﻣﻌﻄﻴـﺎت اﻟﺪﺧـﻞ اﻟﺸـﻬﺮي اﻻﺟﻤـﺎﱄ ﺣﺴـﺐ اﻟﺠﻨـﺲ واﻟﻌـﴩ ﻟﻠﻌـﺎم ‪2008‬؛‬ ‫‪ .3‬ﺣﺴﺐ ﻣﻌﻄﻴﺎت ﺷﻬﺮ ﺗﻤﻮز ‪ 2009‬ﺑﻌﺪ املﺼﺎدﻗﺔ ﻋﲆ ﻗﺎﻧﻮن اﻟﺘﺴﻮﻳﺎت ‪2010-2009‬‬ ‫املﺼـﺪر‪ :‬ﻳﺎﻋﻴﻞ ﺣﺴﻮن‪ (2011) ،‬املﻴﺰاﻧﻴﺔ وﻗﺎﻧﻮن اﻟﺘﺴﻮﻳـﺎت ﻟﻸﻋﻮام ‪ 2012-2011‬ﻣﻦ وﺟﻬﺔ ﻧﻈﺮ ﺟﻨﺪرﻳﺔ‪ .‬ﻣﻨﺘﺪى اﻟﻨﺴﺎء ﻣﻦ‬ ‫أﺟﻞ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻋﺎدﻟﺔ‪.‬‬ ‫] ‪[ 24‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ﻛﻤـﺎ ﻫـﻮ ﻣﻌﻠﻮم‪ ،‬ﻓﺈن ﴐﻳﺒﺔ اﻟﻮﻗﻮد ﻫﻲ ﴐﻳﺒـﺔ ﻏري ﻣﺒﺎﴍة‪ ،‬وﺗﺆدي زﻳﺎدة ﻫﺬه اﻟﴬﻳﺒﺔ إﱃ رﻓﻊ أﺳـﻌﺎر‬ ‫اﻟﻮﻗﻮد وأﺳﻌﺎر املﻮاﺻﻼت اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ .‬وﺗﺸري املﻌﻄﻴﺎت إﱃ أن اﻟﻨﺴﺎء ﻳﺸﻜﻠﻦ ﻧﺤﻮ ‪ 60%‬ﻣﻦ ﻣﺴﺘﻌﻤﲇ املﻮاﺻﻼت‬ ‫اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ .‬وﻫﺬا ﻳﻌﻨﻲ أن اﻟﻨﺴﺎء ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬واﻟﻨﺴﺎء ﻣﻦ اﻟﻄﺒﻘﺘني اﻟﻮﺳﻄﻰ واﻟﺪﻧﻴﺎ ﻳﺘﴬرن ﺑﺸﻜﻞ ﺧﺎص ﻣﻦ زﻳﺎدة‬ ‫ﻫﺬه اﻟﴬﻳﺒﺔ‪.‬‬ ‫ﻳـﺆدي ﺧﻔﺾ اﻟﴬاﺋـﺐ إﱃ ﺗﻘﻠﻴﺺ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴـﺔ وﺗﻘﻠﻴﺺ املﻴﺰاﻧﻴﺎت املﺨﺼﺼـﺔ ﻟﻬﺬه اﻟﺨﺪﻣﺎت‪.‬‬ ‫وﻳﺸـري ﺗﺤﻠﻴﻞ املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻸﻋـﻮام ‪ 2012-2011‬إﱃ ﺗﻘﻠﻴﺼﺎت ﻋﺮﺿﻴﺔ ﻟﻠﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ ،‬اﻷﻣﺮ اﻟﺬي ﺳـﻴﴬ‬ ‫ﺑﺎﻟﻨﺴﺎء ﺑﺎﻟﺬات‪ ،‬وذﻟﻚ ﻷن اﻟﻨﺴﺎء ﻳﺸـﻜﻠﻦ ﻧﺤﻮ ‪ 70%‬ﻣﻦ ﻣﺴﺘﺨﺪﻣـﻲ اﻟﻘﻄﺎع اﻟﻌﺎم )‪ 76%‬ﻣﻦ ﻣﺴﺘﺨﺪﻣﻲ‬ ‫ﺟﻬﺎز اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ 72% ،‬ﻣﻦ ﺟﻬﺎز اﻟﺼﺤﺔ و ‪ 85%‬ﻣﻦ ﻋﻤﺎل اﻟﺮﻓﺎه واﻟﺨﺪﻣﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ(‪ .‬وﻳﻨﻌﻜﺲ اﻟﺘﻘﻠﻴﺺ‬ ‫ﰲ اﻹﻧﻔﺎق اﻟﺤﻜﻮﻣﻲ ﻋﲆ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ ﰲ ﺧﻔﺾ اﻹﻧﻔﺎق اﻟﺤﻜﻮﻣﻲ املﺘﻮاﺻﻞ ﻟﻠﻔﺮد ﻣﻨﺬ ﻋﻘﺪ ﻣﻦ اﻟﺰﻣﻦ‬ ‫)‪ 12,162‬ﺷﺎﻗـﻞ ﰲ اﻟﻌـﺎم ‪ ،2001‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 11,465‬ﺷﺎﻗﻞ ﰲ اﻟﻌـﺎم ‪ .(2010‬وﻳﺰداد ﻫﺬا اﻹﻧﻔﺎق ﰲ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫‪ 2012-2011‬إﱃ ‪ 11,954‬ﺷﺎﻗـﻞ‪ ،‬ﻟﻜﻨـﻪ ﻣـﺎ زال أﻗـﻞ ﻣﻦ اﻹﻧﻔـﺎق ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ ،2001‬وﻻ ﻳﺴـﺪ اﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت‬ ‫املﺘﺸﻜﻠﺔ ﺧﻼل اﻟﻌﻘﺪ اﻷﺧري ﻧﺘﻴﺠﺔ اﻟﺘﻘﻠﻴﺺ املﺘﻮاﺻﻞ‪.‬‬ ‫اﻟﺼﺤﺔ وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ‬ ‫ﺑﻠﻐـﺖ املﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﻌﺎدﻳـﺔ ﻟﻮزارة اﻟﺼﺤﺔ ﻟﻠﺴﻨﺔ املﺎﻟﻴﺔ ‪ 2011‬ﻧﺤﻮ ‪ 19.9‬ﻣﻠﻴـﺎرد ﺷﺎﻗﻞ‪ ،‬إﺿﺎﻓﺔ إﱃ ﻧﺤﻮ ‪3.3‬‬ ‫ﻣﻠﻴـﺎرد ﺷﺎﻗﻞ ﻣﴫوﻓﺎت ﻣﴩوﻃﺔ‪ .‬وﻣﻨﺬ اﻟﻌﺎم ‪ 2008‬ارﺗﻔﻌﺖ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺼﺤﺔ ﺑﻨﺤﻮ ‪ 9%‬ﰲ ﻛﻞ ﻋﺎم‬ ‫)أﻧﻈﺮوا ﺟﺪول رﻗﻢ ‪ .(18‬ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2012‬وﺻﻠﺖ ﻫﺬه املﻴﺰاﻧﻴﺔ إﱃ ‪ 20.6‬ﻣﻠﻴﺎرد ﺷﺎﻗﻞ‪ .‬ﺗﺸﺘﻤﻞ ﻫﺬه املﻴﺰاﻧﻴﺔ‬ ‫ﻋـﲆ ﺛﻼﺛـﺔ ﻣﺮﻛﺒﺎت ﻣﺮﻛﺰﻳّﺔ‪ :‬ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ‪ ،‬ﺳـﻠﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ ،‬وﻗﺎﻧـﻮن اﻟﺘﺄﻣني اﻟﺼﺤﻲ اﻟﻮﻃﻨﻲ‪،‬‬ ‫اﻟﺬي ﻳﺸـﻤﻞ ﻣﻌﺎﻟﺠﺔ اﻷﻣـﺮاض املﺰﻣﻨﺔ‪ ،‬وﺧﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤـﺔ اﻟﻨﻔﺴﻴّﺔ واﻟﺼﺤﺔ اﻟﻌﺎﻣـﺔ‪ .‬ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ 2011‬ﺗﻤﺖ‬ ‫املﺼﺎدﻗـﺔ ﻋﲆ إﺿﺎﻓﺔ ‪ 427‬ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ ﻹﺿﺎﻓﺔ ﺗﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎت وﺧﺪﻣـﺎت ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ ﻟﺴﻠﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت‪ ،‬ﻣﻦ ﺑﻴﻨﻬﺎ‬ ‫‪ 127‬ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ ﻟﺨﺪﻣﺎت ﺻﺤﺔ اﻷﺳﻨﺎن ﻟﻸﻃﻔﺎل‪ .‬ﻓﻴﻤﺎ ﺑﻌﺪ ﺗﻤﺖ املﺼﺎدﻗﺔ ﻋﲆ إﺿﺎﻓﺔ ‪ 380‬ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ‬ ‫ﰲ اﻟﻌﺎم ﺧﻼل اﻟﻌﺎﻣني ‪ .2013-2012‬ﻓﺤﺘﻰ اﻟﻌﺎم ‪ 2013‬وﺻﻠﺖ إﺿﺎﻓﺔ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت واﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎت‬ ‫إﱃ ‪ 1.2‬ﻣﻠﻴﺎرد ﺷﺎﻗﻞ‪ .‬ﻛﻤﺎ ﺳـﻴﺘﻢ إﺿﺎﻓﺔ ‪ 1.2%‬إﱃ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻋﻴﺎدات املﺮﴇ ﻣﻘﺎﺑﻞ اﻟﺘﻜﺎﺛﺮ اﻟﺴﻜﺎﻧﻲ وازدﻳﺎد‬ ‫ﻋﺪد املﺴﻨني‪ ،‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 0.9%‬ﰲ اﻷﻋﻮام ‪ .2010-2008‬ﻛﻤﺎ زادت اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ دﻋﻤﻬﺎ ﻟﻌﻴﺎدات املﺮﴇ ﺑﻤﺒﻠﻎ ‪50‬‬ ‫ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ ﺑﻬﺪف ﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻄﺒﻴﺔ املﺠﺘﻤﻌﻴﺔ واﻧﺠﺎز أﻫﺪاف اﻟﺠﻮدة‪.18،17،16،15‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬

‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ‪ :‬اﻗﱰاح ﻟﻠﺴﻨﺔ املﺎﻟﻴﺔ ‪ .2012-2011‬أﺳﺲ املﻴﺰاﻧﻴﺔ وﻣﺸﺎرﻳﻊ ﻣﻮازﻧﺔ ﻣﺘﻌﺪدة اﻟﺴﻨﻮات‪ .‬اﻟﻘﺪس‪ ،‬ﺗﴩﻳﻦ‬ ‫اﻷول ‪.2010‬‬ ‫اﻗﱰاح ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﺴﻨﺔ املﺎﻟﻴﺔ ‪ 2012-2011‬وﺗﻮﺿﻴﺤﺎت‪ :‬وزارة اﻟﺼﺤﺔ واﻟﺒﻨﻮد املﺮاﻓﻘﺔ‪ .‬ﻧﴩة ‪ ،15‬اﻟﻘﺪس‪ ،‬ﺗﴩﻳﻦ اﻷول‬ ‫‪.2010‬‬ ‫اﻗﱰاح ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻸﻋﻮام ‪ 2010-2009‬وﺗﻮﺿﻴﺤﺎت‪ :‬وزارة اﻟﺼﺤﺔ واﻟﺒﻨﻮد املﺮاﻓﻘﺔ‪ .‬ﻧﴩة ‪ ،15‬اﻟﻘﺪس‪ ،‬ﺣﺰﻳﺮان ‪.2009‬‬ ‫ﺗﻌﻠﻴﻤﺎت املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻠﺴﻨﺔ املﺎﻟﻴﺔ ‪ :2008‬وزارة اﻟﺼﺤﺔ‪ .‬ﻧﴩة ‪ ،15‬اﻟﻘﺪس‪ ،‬ﻛﺎﻧﻮن اﻟﺜﺎﻧﻲ ‪.2008‬‬ ‫] ‪[ 25‬‬

‫ﺟﺪول رﻗﻢ )‪ :(18‬ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ وزارة اﻟﺼﺤﺔ ﻟﻠﺴﻨﻮات ‪2012-2008‬‬ ‫املﺎدة‬ ‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻋﺎدﻳﺔ‬ ‫ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﺔ‬ ‫اﻟﻌﺎﻣﺔ‬ ‫ﻗﺎﻧﻮن ﺗﺄﻣني اﻟﺼﺤﺔ‬ ‫اﻟﻮﻃﻨﻲ‬ ‫ﻣﺮاﻛﺰ ﻃﺒﻴﺔ ﻟﻠﺼﺤﺔ‬ ‫اﻟﻨﻔﺴﻴﺔ‬

‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪20,627,752 19,867,335 18,144,776 16,125,627 15,338,839‬‬ ‫‪766,192‬‬ ‫‪764,528‬‬ ‫‪754,800‬‬ ‫‪754,001‬‬ ‫‪679,488‬‬ ‫‪16,070,669 15,514,320 13,999,738 12,242,546 11,704,465‬‬ ‫‪529,450‬‬

‫‪570,396‬‬

‫‪611,582‬‬

‫‪35,406‬‬

‫‪36,198‬‬

‫ﺧـﻼل ﺧﻤﺴـﺔ ﻋﴩ ﻋﺎﻣﺎً‪ ،‬وﻣﻨﺬ ﺗﴩﻳﻊ ﻗﺎﻧـﻮن ﺗﺄﻣني اﻟﺼﺤﺔ اﻟﻮﻃﻨﻲ‪ ،‬ﺗﺂﻛﻠﺖ ﻣﻴﺰاﻧﻴـﺔ وزارة اﻟﺼﺤﺔ‪ .‬ﻓﻔﻲ‬ ‫اﻟﻌـﺎم ‪ 2009‬وﺻﻠـﺖ اﻟﻔﺠﻮة ﺑني اﻟﺘﻤﻮﻳﻞ اﻟﻔﻌﲇ ﻟﻠﺴﻠﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ وﺑني اﻟﺘﻤﻮﻳﻞ املﻨﺸـﻮد )ﺑﻨﺎء ﻋﲆ ﻣﺆﴍات‬ ‫اﻟﺘﺤﺪﻳﺚ( ‪ 13.3‬ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ )أﻧﻈﺮوا اﻟﺮﺳﻢ اﻟﺒﻴﺎﻧﻲ أدﻧﺎه(‪.19‬‬ ‫رﺳﻢ ﺑﻴﺎﻧﻲ ‪ :12‬ﺗﻜﻠﻔﺔ ﺳﻠﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ 2009-1995 ,‬اﻟﺘﻜﻠﻔﺔ اﻟﻔﻌﻠﻴﺔ ﻣﺮﺗﺒﻄﺔ ﻛﺎﻣﻼ ﺑﺎﻟﻐﻼء‬ ‫ﺗﻜﻠﻔﺔ ﺳﻠﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫ﻣﺮﺗﺒﻄﺔ ﻛﺎﻣﻼ ﺑﺎﻟﻐﻼء )ﺑﻤﻼﻳني اﻟﺸﻮاﻗﻞ(‬ ‫اﻟﺘﻜﻠﻔﺔ اﻟﻔﻌﻠﻴﺔ ﻟﺴﻠﺔ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ‬ ‫ﺑﺎﻷﺳﻌﺎر اﻟﺠﺎرﻳﺔ )ﺑﻤﻼﻳﻦ اﻟﺸﻮاﻗﻞ(‬

‫املﺼﺪر‪ :‬ﻣﺮﻛﺰ أدﻓﺎ‪ .‬اﻓﱰاح املﻴﺰاﻧﻴﺔ وﻗﺎﻧﻮن اﻟﱰﺗﻴﺒﺎت ﻟﻸﻋﻮام ‪ :2012-2011‬اﻧﺘﻬﺎك ﻟﻠﺪﻣﻴﻘﺮاﻃﺔ وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﺿﻴّﻘﺔ‪ ،‬ﻋﺮض‪3.11.2010 /‬‬

‫ﻧﻼﺣـﻆ أن ﻣﻴﺰاﻧﻴـﺔ اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ ﰲ اﻟﺴﻨـﺔ املﺎﻟﻴﺔ ‪ 2012-2011‬ﺳـﺘﺒﻘﻰ أﻗﻞ ﻣﻦ ﻣﻴﺰاﻧﻴـﺔ ‪ ،2001‬وذﻟﻚ رﻏﻢ‬ ‫اﻻرﺗﻔﺎع اﻟﻄﻔﻴﻒ املﺘﻮاﺻﻞ ﰲ اﻟﻌﻘﺪ اﻷﺧري )‪ 289.2‬ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ ﰲ اﻟﻌﺎم ‪ ،2012‬ﻣﻘﺎﺑﻞ ‪ 401‬ﻣﻠﻴﻮن ﺷﺎﻗﻞ‬ ‫ﰲ اﻟﻌـﺎم ‪ .(2001‬ﺗﺠـﺪر اﻹﺷـﺎرة إﱃ أن ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺘﻄﻮﻳﺮ ﻫﺎﻣـﺔ ملﻨﺎﻃﻖ اﻟﻀﻮاﺣﻲ‪ ،‬ﺑﺸـﻜﻞ ﺧﺎص ملﻨﻄﻘﺔ‬ ‫اﻟﺠﻨﻮب‪.‬‬

‫‪ 19‬ﻣﺮﻛﺰ أدﻓﺎ‪ .‬اﻓﱰاح املﻴﺰاﻧﻴﺔ وﻗﺎﻧﻮن اﻟﱰﺗﻴﺒﺎت ﻟﻸﻋﻮام ‪ :2012-2011‬اﻧﺘﻬﺎك ﻟﻠﺪﻣﻴﻘﺮاﻃﺔ وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﺿﻴّﻘﺔ‪.‬‬ ‫] ‪[ 26‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء وﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ‬ ‫ﺗﻌﻜـﺲ اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء ﻗﻀﺎﻳﺎ اﺟﺘﻤﺎﻋﻴّـﺔ وﺛﻘﺎﻓﻴّﺔ ﺗﺘﻌﻠﻖ ﺑﺤﻘﻮﻗﻬﻦ ﻛﻨﺴﺎء‪ .‬ﻓﻬﻲ ﺗﻌﻜﺲ إﻣﻜﺎﻧﻴﺔ‬ ‫ﻣﻤﺎرﺳـﺔ ﺣﻘﻮﻗﻬﻦ واﺳﺘﻌﻤﺎﻟﻬﻦ ﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ ﺑﺸـﻜﻞ ﻧﺎﺟﻊ‪ ،‬وﻣﺪى ﻣﻨﺎﻟﻴﺔ ﻫﺬه اﻟﺨﺪﻣﺎت‪ .‬وﻛﻞ‬ ‫ﺗﻐﻴـري ﰲ املﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﻌﺎﻣﺔ‪ ،‬وﰲ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺼﺤﺔ ﺑﺸـﻜﻞ ﺧﺎص‪ ،‬ﻳﺘﻀﻤﻦ اﺳـﻘﺎﻃﺎت ﺑﻌﻴـﺪة املﺪى ﻋﲆ اﻟﻨﺴﺎء‪.‬‬ ‫وﺗﺼﺒﺢ ﻫﺬه اﻻﺳـﻘﺎﻃﺎت أﻛﺜﺮ ﺣﺪة ﻋﲆ اﻟﻨﺴـﺎء ﻣﻦ اﻟﴩاﺋﺢ اﻻﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳـﺔ املﺘﺪﻧﻴﺔ‪ ،‬وﻋﲆ اﻟﻨﺴﺎء‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﺸﻜﻞ ﺧﺎص‪.‬‬ ‫وﺛﻤﺔ ﺗﺄﺛري ﻣﺒﺎﴍ وﻓﻮري ملﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺼﺤﺔ ﻋﲆ اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬وذﻟﻚ اﺳـﺘﻨﺎدا ً ﻟﻠﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺤﻘﺎﺋﻖ اﻟﺘﻲ ﺗﺸـري إﻟﻴﻬﺎ‬ ‫اﻻﺳﺘﻄﻼﻋﺎت واﻟﺪراﺳﺎت املﺨﺘﻠﻔﺔ‪:‬‬ ‫• أﻛﺜـﺮ ﻣﻦ ‪ 70%‬ﻣـﻦ اﻟﻌﺎﻣﻠني ﰲ ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺼﺤـﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ ﻫﻢ ﻣﻦ اﻟﻨﺴـﺎء )‪ 13,605‬ﻣﻦ ﺿﻤﻦ‬ ‫‪ 18,788‬ﻣﺴﺘﺨﺪﻣﻲ املﻬﻦ اﻟﻄﺒﻴﺔ(‪.20‬‬ ‫ﺗﺸري املﻌﻄﻴﺎت إﱃ أن اﻟﻨﺴﺎء ﻳﺴﺘﻌﻤﻠﻦ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ أﻛﺜﺮ ﻣﻦ اﻟﺮﺟﺎل‪ .‬وذﻟﻚ ﻷﺳﺒﺎب ﻋﺪﻳﺪة‪،‬‬ ‫•‬ ‫ﻣﺜﻞ ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة املﺮﺗﻔﻊ‪ ،‬ﺷﻴﻮع اﻷﻣﺮاض املﺰﻣﻨﺔ‪ ،‬ﺣﺎﻻت اﻟﺤﻤﻞ‪ ،‬واﻟﻮﻻدة وﻋﻼﺟﺎت اﻹﻧﺠﺎب‪.‬‬ ‫اﻟﻨﺴـﺎء ﻫﻦ املﺴﺆوﻻت ﻋﻦ ﺻﺤﺔ أﻓـﺮاد اﻷﴎة‪ ،‬وﻫﻦ ﻣﻦ ﻳﺮﻋﻰ اﻷﻃﻔﺎل وﻳﺮاﻓﻘﻬﻢ ﻟﺘﻠﻘﻲ ﺧﺪﻣﺎت‬ ‫•‬ ‫اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ وﻗﺖ اﻟﻠﺰوم‪.‬‬

‫‪ 20‬ادﻣﺎج اﻟﻌﺮب ﻣﻮاﻃﻨﻲ إﴎاﺋﻴﻞ ﰲ اﻟﺠﻬﺎز اﻟﺼﺤﻲ‪ :‬ﻗﺼﺔ ﻧﺠﺎح؟ ﻣﺒﺎدرة ﺻﻨﺪوق اﺑﺮاﻫﻴﻢ‪ ،‬ﻧﻴﺴﺎن ‪.2011‬‬ ‫] ‪[ 27‬‬

‫ﺗﻠﺨﻴﺺ وﺗﻮﺻﻴﺎت‬ ‫ﻳﻌﺘـﱪ اﻟﺤﻖ ﰲ اﻟﺼﺤﺔ ﺣﻘﺎ أﺳﺎﺳـﻴﺎ ﻳُﺴﺘﻤﺪ ﻣﻦ ﺣﻖ اﻹﻧﺴﺎن ﰲ اﻟﺤﻴـﺎة‪ ،‬اﻟﺤﺮﻳﺔ واﻟﻜﺮاﻣﺔ‪ .‬وﻟﻘﺪ ﺗﻢ ﺗﻜﺮﻳﺲ‬ ‫ﻫﺬا اﻟﺤﻖ ﰲ اﻟﻌﺪﻳﺪ ﻣﻦ اﻟﺤﻘﻮق املﻮاﺛﻴﻖ اﻟﺪوﻟﻴﺔ‪ ،‬واﻟﺘﻲ ﺻﺎدﻗﺖ إﴎاﺋﻴﻞ ﻋﲆ ﻏﺎﻟﺒﻴﺘﻬﺎ‪ .‬وﺗﻌﻨﻲ ﻫﺬه املﺼﺎدﻗﺔ‬ ‫إﻟﺘـﺰام اﻟﺪوﻟﺔ ﰲ ﺗﻄﺒﻴـﻖ ﺗﻌﺎﻟﻴﻢ املﻮاﺛﻴﻖ ﺑﻮاﺳـﻄﺔ اﻟﺘﴩﻳﻌﺎت‪ ،‬وﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد واﺗﺨـﺎذ اﻟﺘﺪاﺑري اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ‬ ‫ﻟﺴﺪ اﻟﻔﺠﻮات ﺑني املﺠﻤﻮﻋﺎت اﻟﺴﻜﺎﻧﻴﺔ املﺨﺘﻠﻔﺔ‪ ،‬ﺑﻤﺎ ﰲ ذﻟﻚ ﺑني اﻟﺮﺟﺎل واﻟﻨﺴﺎء‪ .‬ﺗﺸـﺘﻤﻞ ﻫﺬه املﻮاﺛﻴﻖ ﻋﲆ‬ ‫ﻣﺒـﺎدئ ﻋﻤﻞ ﺗﻠﺘﺰم اﻟﺪول اﻷﻋﻀﺎء ﺑﺘﻄﺒﻴﻘﻬﺎ‪ .‬وﻗﺪ ﺗﻢ اﻟﺘﺸـﺪﻳﺪ ﻋﲆ ﺛﻼﺛﺔ ﻣﺒـﺎدئ ﻣﺮﻛﺰﻳّﺔ‪ :‬اﻟﻜﺮاﻣﺔ‪ ،‬اﻟﺤﻤﺎﻳﺔ‬ ‫واﻟﺘﻄﺒﻴﻖ‪ .‬ﻳﻠﺰم ﻣﺒﺪأ اﻟﻜﺮاﻣﺔ اﻟﺪوﻟﺔ ﺑﺎﻻﻣﺘﻨﺎع ﻋﻦ أي ﺗﺪﺧﻞ ﻳﻤﻨﻊ املﻮاﻃﻨني ﻣﻦ ﻣﻤﺎرﺳـﺔ ﺣﻘﻮﻗﻬﻢ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪،‬‬ ‫وﺗﻠﺘـﺰم ﺑﻤﻨﺤﻬﻢ ﺣﺮﻳﺔ اﻟﺨﻴﺎر‪ .‬وﻳﻌﻨﻲ ﻣﺒﺪأ اﻟﺤﻤﺎﻳﺔ اﻟﺘـﺰام اﻟﺪوﻟﺔ ﺑﺎﺗﺨﺎذ ﺗﺪاﺑري ﻋﻤﻠﻴﺔ ملﻨﻊ أي ﻃﺮف ﺛﺎﻟﺚ‬ ‫ﻣﻦ اﻟﺘﺪﺧﻞ وﻣﻨﻊ ﻫﺬه اﻟﺤﻘﻮق‪ ،‬أو ﻣﻨﻊ ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ ،‬إن ﻛﺎن ذﻟﻚ ﻋﻦ ﻃﺮﻳﻖ ﻣﺆﺳﺴﺎت وﻫﻴﺌﺎت‬ ‫اﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ أم ﻏريﻫﺎ‪ .‬وﻳﻠﺰم ﻣﺒﺪأ اﻟﺘﻄﺒﻴﻖ اﻟﺪوﻟﺔ ﺑﺎﺗﺨﺎذ اﻟﺘﺪاﺑري املﻨﺎﺳـﺒﺔ اﻟﺘﻲ ﺗﻮﻓﺮ ﻣﻤﺎرﺳـﺔ ﺗﺎﻣﺔ ﻟﻠﺤﻘﻮق‬ ‫اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻲ ﺗﻮﻓﺮ ﻟﻠﻔﺮد املﺴﺎﻋﺪة ﺣﺴﺐ اﺣﺘﻴﺎﺟﺎﺗﻪ‪ ،‬واﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ اﺗﺨﺎذ ﺗﺪاﺑري ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ ﺻﺤﺔ اﻷﻓﺮاد‪.‬‬ ‫ُﺗﻌﺘـﱪ اﻟﻨﺴـﺎء إﺣـﺪى املﺠﻤﻮﻋـﺎت اﻟﻀﻌﻴﻔﺔ ﰲ املﺠﺘﻤـﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ ﻣـﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ .‬وﺗﺸـري‬ ‫اﻻﺳـﺘﻄﻼﻋﺎت واﻟﺪراﺳـﺎت إﱃ ﺻﻮرة ﻗﺎﺗﻤﺔ ﺑﺨﺼـﻮص اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء ﻋﺎﻣـﺔ‪ ،‬وﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﺑﺸـﻜﻞ ﺧـﺎص‪ .‬وﺗﻌﺎﻧﻲ اﻟﻨﺴﺎء أﻛﺜـﺮ ﻣﻦ أي ﻣﺠﻤﻮﻋﺔ أﺧﺮى ﺑﻨـﺎء ﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ املـﺆﴍات اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ :‬اﻹﺻﺎﺑﺔ‬ ‫ﺑﺎﻷﻣﺮاض‪ ،‬ﻣﻌﺪﻻت اﻟﻮﻓﺎة‪ ،‬ﻣﺆﻣﻞ اﻟﺤﻴﺎة‪ ،‬اﺳـﺘﻌﻤﺎل ﺧﺪﻣـﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ ،‬اﻟﺴﻠﻮﻛﻴﺎت اﻟﺼﺤﻴﺔ وﻏريﻫﺎ‪.‬‬ ‫وﺗﻌﺎﻧـﻲ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻣﻦ ﺗﻤﻴﻴﺰ ﻣﺰدوج‪ :‬ﺗﻤﻴﻴﺰ داﺧﻞ املﺠﺘﻤﻊ اﻟﻌﺮﺑﻲ اﻷﺑﻮي اﻟﺬي ﻣﺎ زال ﻳﻔﺮض ﻗﻴﻮدا ً‬ ‫ﻋـﲆ ﺣﺮاك اﻟﻨﺴـﺎء ﰲ اﻟﺤﻴﺰ‪ .‬وﺗﻤﻴﻴﺰ ﻣﻦ ﻗﺒﻞ اﻟﺪول وﻣﺆﺳـﺴﺎﺗﻬﺎ املﺨﺘﻠﻔﺔ اﻟﺘﻲ ﻻ ﺗﺴﻤـﺢ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‬ ‫ﺑﻤﻤﺎرﺳﺔ ﺣﻘﻮﻗﻬﻦ وﻻ ﺗﻮﻓﺮ ﻟﻬﻦ اﻟﻔﺮص املﺘﺴﺎوﻳﺔ‪.‬‬ ‫ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ ﻫﻲ اﻟﺘﻌﺒري اﻟﻌﻤﲇ ﻟﺴﻴﺎﺳﺔ اﻟﺤﻜﻮﻣﺔ ﰲ ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺤﻴﺎة املﺨﺘﻠﻔﺔ‪ :‬اﻻﻗﺘﺼﺎدي‪ ،‬اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‪ ،‬اﻟﺼﺤﺔ‬ ‫وﻏريﻫـﺎ‪ .‬وﻋﻠﻴﻪ ﻓﺜﻤﺔ ﺗﺄﺛري ﻣﺒﺎﴍ ملﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ )ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ ﺣﺠﻤﻬـﺎ وﺗﻮزﻳﻌﻬﺎ( ﻋﲆ ﺣﻴﺎة اﻷﻓﺮاد‪ .‬وﻳﺼﺒﺢ‬ ‫ﻫﺬا اﻟﺘﺄﺛري أﻛﺜﺮ أﻫﻤﻴّﺔ ﻟﺪى اﻟﺤﺪﻳﺚ ﻋﻦ ﻣﺠﻤﻮﻋﺎت اﻷﻗﻠﻴﺔ‪ ،‬ﻣﺜﻞ املﻮاﻃﻨني اﻟﻌﺮب ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪ ،‬اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬اﻷﻃﻔﺎل‬ ‫واملﺴﻨني‪ .‬ﻟﺬﻟﻚ ﺛﻤﺔ أﻫﻤﻴﺔ ﻟﺪراﺳﺔ املﻴﺰاﻧﻴّﺔ ﻣﻦ وﺟﻬﺎت ﻧﻈﺮ ﻣﺨﺘﻠﻔﺔ‪ ،‬ﺑﻤﺎ ﻓﻴﻬﺎ وﺟﻬﺔ اﻟﻨﻈﺮ اﻟﺠﻨﺪرﻳﺔ‪.‬‬ ‫وﻳﺸـري ﺗﺤﻠﻴـﻞ املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻟﻸﻋـﻮام ‪ 2012-2011‬إﱃ أن ﻫـﺬه املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻻ ﺗﻨﺼﻒ املﺠﻤﻮﻋـﺎت املﺴﺘﻀﻌﻔﺔ ﰲ‬ ‫املﺠﺘﻤـﻊ اﻹﴎاﺋﻴﲇ‪ .‬ﻓﺘﻘﻠﻴﺺ اﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﻌﺎﻣﺔ ﻳﺆﺛﺮ ﺑﺸـﻜﻞ ﻣﻠﺤﻮظ ﻋـﲆ املﺠﻤﻮﻋﺎت املﺴﺘﻀﻌﻔﺔ‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ‬ ‫ﻋﲆ اﻟﻨﺴﺎء‪ .‬واملﺴﺘﻔﻴﺪ اﻷﺳـﺎﳼ ﻣﻦ ﺳﻴﺎﺳـﻴﺔ اﻟﴬاﺋﺐ اﻟﺠﺪﻳﺪة )اﻟﺘﻲ ﻣﻦ املﻔﱰض ان ﻳﺴﺘﻔﻴﺪ ﻣﻨﻬﺎ ﺟﻤﻴﻊ‬ ‫املﻮاﻃﻨـني(‪ ،‬ﻫـﻲ املﺠﻤﻮﻋﺎت اﻟﻘﻮﻳﺔ ﰲ املﺠﺘﻤـﻊ‪ .‬وﻣﻦ وﺟﻬﺔ ﻧﻈﺮ ﺟﻨﺪرﻳﺔ‪ ،‬ﻓﺈن املﺴﺘﻔﻴﺪﻳﻦ اﻷﺳﺎﺳـﻴني ﻫﻢ‬ ‫اﻟﺮﺟﺎل‪ ،‬وﰲ املﻘﺎﺑﻞ ﺗﴬ ﻫﺬه اﻟﺴﻴﺎﺳﺎت ﰲ اﻟﻨﺴﺎء‪ ،‬املﺴﻨني‪ ،‬ﻣﺤﺪودي اﻟﺪﺧﻞ وﻏريﻫﻢ‪.‬‬ ‫وﻟﺪى ﺗﺤﻠﻴﻞ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺼﺤﺔ ﻧﺠﺪ أن ﻫﺬه املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻻ ﺗﺴﺘﺠﻴﺐ ﺑﺸـﻜﻞ ﻻﺋﻖ ﻟﺠﻤﻴﻊ اﺣﺘﻴﺎﺟﺎت ﺟﻬﺎز اﻟﺼﺤﺔ‬ ‫] ‪[ 28‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫واﺣﺘﻴﺎﺟـﺎت املﻮاﻃﻨـني‪ .‬وﻳﺘﻀﺢ أن اﻟﻨﺴﺎء ﻫﻦ املﺠﻤﻮﻋـﺔ اﻷﻛﺜﺮ ﺗﴬرا ً ﻣﻦ اﻟﺴﻴﺎﺳـﺎت اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﻠﺪوﻟﺔ‬ ‫ﰲ ﻣﺠـﺎل اﻟﺼﺤﺔ‪ .‬وذﻟﻚ ﻷن اﻟﻨﺴﺎء ﻳﺸـﻜﻠﻦ اﻟﻨﺴﺒـﺔ اﻷﻛﱪ ﻣﻦ اﻟﻌﺎﻣﻠني ﰲ اﻟﺠﻬـﺎز اﻟﺼﺤﻲ ﻣﻦ ﺟﻬﺔ‪ ،‬وﻫﻦ‬ ‫)وﺧﺎﺻﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت( املﺠﻤﻮﻋﺔ اﻷﻛﺜﺮ اﺳـﺘﺨﺪاﻣﺎ ً‬ ‫ً‬ ‫وﺣﺎﺟﺔ ﻟﺨﺪﻣﺎت اﻟﺮﻋﺎﻳﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ ﺑﺴﺒﺐ أوﺿﺎﻋﻬﻦ‬ ‫اﻟﺼﺤﻴﺔ اﻟﺼﻌﺒﺔ ﻣﻘﺎرﻧﺔ ﺑﺎﻟﺮﺟﺎل‪.‬‬ ‫ﺗﻌﻮد اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ اﻟﺼﻌﺒﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ إﱃ ﻋﺪة أﺳـﺒﺎب‪ :‬اﺟﺘﻤﺎﻋﻴﺔ‪ ،‬ﺛﻘﺎﻓﻴﺔ‪ ،‬اﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ‪،‬‬ ‫ﺳﻴﺎﺳـﻴﺔ وﺑﻴﺌﻴـﺔ‪ .‬ﻧﺤﻦ ﻧﺆﻣﻦ أن ﻋﲆ دوﻟـﺔ إﴎاﺋﻴﻞ ﺗﺤﻤﻞ ﻛﺎﻣﻞ املﺴﺆوﻟﻴﺔ واﻟﻌﻤـﻞ ﻣﻦ ﺧﻼل ّ‬ ‫ﺧﻄﺔ وﻃﻨﻴﺔ‬ ‫ﺷﺎﻣﻠﺔ وﺟﺬرﻳﺔ ﻟﺘﻮﻓري اﻟﺤﻠﻮل املﻨﺎﺳﺒﺔ ﻻﺣﺘﻴﺎﺟﺎت اﻟﻨﺴﺎء ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬واﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺧﺎﺻﺔ‪ .‬وذﻟﻚ ﻣﻦ ﺧﻼل‬ ‫ﺗﺨﺼﻴﺺ املﻮارد واملﻴﺰاﻧﻴﺎت )اﻟﺘﻤﻮﻳﻞ‪ ،‬اﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﻴﺔ‪ ،‬املﻮارد اﻟﺒﴩﻳﺔ وﻏريﻫﺎ(‪ .‬واﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ ﺗﺤﺴني اﻷوﺿﺎع‬ ‫اﻟﺼﺤﻴـﺔ ﻟﻬﺬه املﺠﻤﻮﻋﺔ‪ .‬وﺗﺸـﻤﻞ ﻫﺬه املﺴﺆوﻟﻴﺔ إﻋـﺎدة اﻟﻨﻈﺮ ﰲ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ ﻣـﻦ وﺟﻬﺔ ﻧﻈﺮ ﺟﻨﺪرﻳﺔ‪،‬‬ ‫واﺗﺨﺎذ اﻟﺘﺪاﺑري اﻟﴬورﻳﺔ ﻣﻦ ﻧﺎﺣﻴﺔ اﻻﺳﺘﺜﻤﺎرات وﺳﻴﺎﺳﺔ اﻟﺘﻔﻀﻴﻞ املﺼﺤﺢ ﻟﺼﺎﻟﺢ اﻟﻨﺴﺎء‪.‬‬ ‫ﺑﻨـﺎء ﻋﲆ ﻣﺎ ورد أﻋﻼه‪ ،‬ﻧﻄﺎﻟﺐ ﺑﺘﺒﻨﻲ ﺛﻼﺛـﺔ ﻣﺒﺎدئ ﻣﺮﻛﺰﻳﺔ ﻟﺪى اﻟﺘﺨﻄﻴﻂ وﺗﺤﺪﻳﺪ أوﻟﻮﻳﺎت ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ اﻟﺪوﻟﺔ‪.‬‬ ‫وذﻟﻚ ﺑﻬﺪف ﺗﺤﻘﻴﻖ اﻟﺘﻐﻴري ﰲ ﻣﺠﺎل ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ إﴎاﺋﻴﻞ‪:‬‬ ‫ﺗﺤﺴني ﻇﺮوف ﺣﻴﺎة اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪.‬‬ ‫•‬ ‫• ﺗﻘﻠﻴﺺ ﻋﺪم املﺴﺎواة ﰲ اﻟﺘﻮزﻳﻊ )اﻟﻘﻮة‪ ،‬املﺎل واملﻮارد ﻋﲆ املﺴﺘﻮﻳني اﻟﻘﻄﺮي واملﺤﲇ(‪.‬‬ ‫اﻟﻜﺸـﻒ واﻟﺮﺻﺪ املﺘﻮاﺻـﻞ واملﻨﻬﺠﻲ ﻟﻠﻮﺿﻊ اﻟﺼﺤﻲ ﻟـﺪى اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت؛ ﻧـﴩ املﻌﻠﻮﻣﺎت‪،‬‬ ‫•‬ ‫اﻟﺘﻤﻜني وﺗﻌﺰﻳﺰ اﻟﻘﺪرات‪.‬‬ ‫ﻣﻦ أﺟﻞ ﺗﻨﻔﻴﺪ ﻫﺬه املﺒﺎدئ‪ ،‬ﻳﺠﺐ اﻹﻋﺪاد املﻨﺎﺳﺐ ﻟﺬﻟﻚ‪ ،‬وﺧﺎﺻﺔ اﻟﻌﻤﻞ ﻋﲆ وﺿﻊ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺔ ﺗﻮﻓﺮ ﺟﻤﻴﻊ املﻮارد‬ ‫املﺎﻟﻴـﺔ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﺨﻄﻮات اﻟﻌﻤﻠﻴﺔ املﻄﻠﻮﺑﺔ‪ .‬وﰲ ﺳـﻴﺎق اﻟﺘﻐﻴريات املﻴﺰاﻧﻴﺔ ﻧﻄﺎﻟﺐ ﺑﺘﺨﺼﻴﺺ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت‬ ‫ﻣﻨﺎﺳﺒﺔ ﻟﻠﻐﺎﻳﺎت اﻟﺘﺎﻟﻴﺔ‪:‬‬ ‫اﻟﺼﺤﺔ‬ ‫• زﻳـﺎدة ﻧﺴﺒـﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺳـﻮق اﻟﻌﻤﻞ ﻋﺎﻣـﺔ‪ ،‬وﰲ ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺼﺤﺔ ﺑﺸـﻜﻞ ﺧﺎص‪ ,‬وذﻟﻚ‬ ‫ﺑﻮاﺳـﻄﺔ زﻳﺎدة ﻋـﺪد املﻠﻜﺎت ﰲ ﺟﻤﻴﻊ اﻷﻃـﺮ اﻟﺼﺤﻴﺔ وﻋﲆ ﺟﻤﻴﻊ ﻣﺴﺘﻮﻳـﺎت اﻟﺠﻬﺎز اﻟﺤﻜﻮﻣﻲ‬ ‫)املﻘﺮ اﻟﺮﺋﻴﴘ‪ ،‬املﻨﺎﻃﻖ واﻷﻟﻮﻳﺔ( وﻋﲆ املﺴﺘﻮى املﺤﲇ )اﻟﺴﻠﻄﺎت املﺤﻠﻴﺔ(‪.‬‬ ‫• زﻳﺎدة ﻧﺴﺒﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت اﻟﻌﺎﻣﻼت ﰲ املﺠﺎل اﻷﻛﺎدﻳﻤﻲ )اﻟﺠﺎﻣﻌﺎت‪ ،‬اﻟﻜﻠﻴﺎت وﻏريﻫﺎ(‪.‬‬ ‫ﺗﻌﺰﻳـﺰ وﺗﻄﻮﻳﺮ اﻟﺒﺤـﺚ ﰲ ﻣﺠﺎل ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴـﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪ ،‬ﻛﺠﺰء ﻣﻦ ﺗﺨﻄﻴـﻂ ﺑﻌﻴﺪ املﺪى ﻫﺪﻓﻪ‬ ‫•‬ ‫ﺗﺤﺴني أوﺿﺎﻋﻬﻦ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﻄﻮﻳـﺮ ﻧﻈـﻢ ﻣﻌﻠﻮﻣﺎﺗﻴﺔ ﺣﻮل اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت وأوﺿﺎﻋﻬﻦ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪ ،‬ﻛﺠـﺰء ﻻ ﻳﺘﺠﺰأ ﻣﻦ ﻧﻈﻢ‬ ‫•‬ ‫املﻌﻠﻮﻣﺎت اﻟﻘﺎﺋﻤﺔ ﰲ ﻋﻴﺎدات املﺮﴇ واﻷﻃﺮ اﻟﻌﻼﺟﻴﺔ اﻷﺧﺮى‪.‬‬ ‫• ﺗﺨﺼﻴﺺ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت ﺧﺎﺻﺔ ﻟﺘﻨﻔﻴﺬ ﺧﻄﺔ ﺷﺎﻣﻠﺔ ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت‪.‬‬ ‫] ‪[ 29‬‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫•‬ ‫•‬

‫•‬ ‫•‬

‫ﺗﻮﺳـﻴﻊ وزﻳـﺎدة ﺣﺠﻢ ﺧﺪﻣﺎت اﻟﺘﺸـﺨﻴﺺ املﺒﻜﺮ ﻋﺎﻣﺔ‪ ،‬ﺑﻤـﺎ ﰲ ذﻟﻚ ﻣﺮاﻛﺰ اﻟﺘﺼﻮﻳﺮ اﻟﺸـﻌﺎﻋﻲ‬ ‫ﻟﻠﺜﺪي‪ ،‬وﻣﻨﺎﻟﻴﺘﻬﺎ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ ﺟﻤﻴﻊ اﻟﺒﻠﺪات‪.‬‬ ‫ﺗﻮﺳـﻴﻊ اﻟﺨﻄﺔ اﻟﻮﻃﻨﻴﺔ ﻟﻠﻜﺸـﻒ ﻋـﻦ ﴎﻃﺎن اﻟﺜﺪي‪ ،‬ﺑﺤﻴﺚ ﺗﺸـﻤﻞ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴـﺎت ﻣﻦ اﻟﻔﺌﺔ‬ ‫اﻟﻌﻤﺮﻳﺔ ‪ 50-40‬ﺳﻨﺔ‪.‬‬ ‫ﺗﻮﺳـﻴﻊ اﻟﺨﻄـﺔ اﻟﻮﻃﻨﻴﺔ ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ أﺳـﻠﻮب اﻟﺤﻴﺎة اﻟﺼﺤﻲ وﻟﺘﺸـﻤﻞ أﻛﱪ ﻋﺪد ﻣﻤﻜـﻦ ﻣﻦ اﻟﺒﻠﺪات‬ ‫اﻟﻌﺮﺑﻴﺔ‪.‬‬

‫اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ‬ ‫ﺗﺨﺼﻴـﺺ املﻴﺰاﻧﻴﺎت ﻟﻠﻨﺸـﺎﻃﺎت اﻟﺘـﻲ ﺗﻬﺪف إﱃ ﺗﻘﻠﻴﺺ اﻟﺘـﴪب ﻣﻦ املﺪارس‪ ،‬وﻣﻨـﺢ أوﻟﻮﻳﺔ ﻟﻠﻤﻨﺎﻃﻖ‬ ‫واﻟﺒﻠﺪات اﻟﺘﻲ ﺗﻌﺎﻧﻲ ﻣﻦ ﻧﺴﺐ ﺗﴪب ﻋﺎﻟﻴﺔ‪ ،‬ﻣﺜﻞ ﻣﻨﻄﻘﺔ اﻟﻨﻘﺐ‪.‬‬ ‫ﺗﺤﺴني ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻈﺮوف اﻟﺼﺤﻴﺔ ﰲ املﺆﺳـﺴﺎت اﻟﺘﻌﻠﻴﻤﻴﺔ )اﻟﺒﻨﻰ اﻟﺘﺤﺘﻴﺔ‪ ،‬ﺑﺮاﻣﺞ ﻟﺘﻌﺰﻳﺰ اﻟﺘﻮﻋﻴﺔ اﻟﺼﺤﻴﺔ‪،‬‬ ‫ﴍوط اﻷﻣﺎن‪ ،‬اﻟﺮﻓﺎه وﻏريﻫﺎ(‪ ،‬ﺑﻬﺪف ﺗﻌﺰﻳﺰ ﺻﺤﺔ اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت ﰲ ﻣﺠﺎل اﻟﺘﻌﻠﻴﻢ اﻟﻼﺗﻲ ﻳﺸﻜﻠﻦ ﻧﺴﺒﺔ‬ ‫ﻋﺎﻟﻴﺔ ﻣﻦ ﻣﺠﻤﻞ اﻟﻌﺎﻣﻠني ﰲ ﻫﺬا املﺠﺎل‪ ،‬وﻛﺬﻟﻚ ﺻﺤﺔ اﻟﻄﻠﺒﺔ‪.‬‬ ‫اﻻﻗﺘﺼﺎد‬ ‫ﺗﻮﺳﻴﻊ اﻹﺻﻼح اﻟﴬﻳﺒﻲ ﺑﺸﻜﻞ ﻳﻀﻤﻦ اﺳﺘﻔﺎدة اﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺎﻣﻼت‪ ،‬واﻟﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﺑﺸﻜﻞ ﺧﺎص‪.‬‬ ‫ﺗﺨﺼﻴﺺ ﻣﻴﺰاﻧﻴﺎت إﺿﺎﻓﻴﺔ وﺧﺎﺻﺔ ﻟﻠﻤﺒﺎدرات اﻻﻗﺘﺼﺎدﻳﺔ ﻟﺘﻮﻓري ﻓﺮص ﻋﻤﻞ ﻣﻨﺎﺳﺒﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﰲ‬ ‫ﻣﺠﺎﻻت اﻟﺼﺤﺔ‪ ،‬اﻟﺘﻜﻨﻮﻟﻮﺟﻴﺎ‪ ،‬اﻷﻋﻤﺎل وﻏريﻫﺎ‪.‬‬

‫] ‪[ 30‬‬

‫اﻷوﺿﺎع اﻟﺼﺤﻴﺔ ﻟﻠﻨﺴﺎء اﻟﻌﺮﺑﻴﺎت ﻓﻲ إﺳﺮاﺋﻴﻞ‬

‫] ‪[ 31‬‬

[ 32 ]

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫אגודת הגליל ≠ האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות‬

‫ריכאז ≠ בנק המידע על החברה הפלסטינית בישראל‬

‫מדה אל≠כרמל ≠ המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי‬

‫אעלאם ≠ מרכז תקשורתי לחברה הערבית פלסטינית בישראל‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫נייר מדיניות‬

‫ד“ר מוחמד ח‘טיב‬

‫מרס ≤‪≤∞±‬‬

‫פרויקט זה ממומן על ידי האיחוד האירופי‬ ‫פרסום זה אינו מייצג את העמדה הרשמית של הנציבות האירופית או של מוסדות האיחוד‪Æ‬‬ ‫הנציבות אינה אחראית בשום אופן לתוכן פרסום זה‪Æ‬‬ ‫] ‪[ 33‬‬

‫בריאות הנשים הפלסטיניות בישראל‬ ‫כתיבה∫ ד“ר מוחמד ח‘טיב‬ ‫עריכה לשונית∫ רן שפירא‬ ‫עיצוב והפקה∫ ואיל ואכים‬ ‫פרסום זה הופק בזכות התמיכה של האיחוד האירופי‬ ‫שפרעם ≤‪≤∞±‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לאגודת הגליל האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות‬ ‫ת‪Æ‬ד ∞≥≥ שפרעם¨ טלפון ‪ ª∞¥≠π∏∂±±∑±‬פקס ≥∑‪admin@gal≠socÆorg ∞¥≠π∏∂±±‬‬ ‫החומרים בפרסום זה הם על דעתם של הכותבים בלבד¨ והם לא משקפים בהכרח את עמדת‬ ‫אגודת הגליל≠ ריכאז בנק המידע‪Æ‬‬ ‫] ‪[ 34‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫תוכן ענינים‬ ‫∏≥‬ ‫∏≥‬ ‫∞‪¥‬‬ ‫≥‪¥‬‬ ‫≥‪¥‬‬ ‫≥‪¥‬‬ ‫‪¥¥‬‬ ‫‪¥μ‬‬ ‫∂‪¥‬‬ ‫∑‪¥‬‬ ‫‪π¥‬‬ ‫∞‪μ‬‬ ‫‪μ±‬‬ ‫‪μ¥‬‬ ‫∑‪μ‬‬ ‫∑‪μ‬‬ ‫‪μπ‬‬ ‫‪∂±‬‬

‫מבוא‬ ‫הזכות לבריאות‬ ‫נשים והזכות לבריאות‬ ‫הנשים הפלסטיניות בישראל‬ ‫דמוגרפיה‬ ‫תעסוקה‬ ‫מצב הבריאות של הנשים הערביות‬ ‫תוחלת החיים‬ ‫תמותה‬ ‫תחלואה במחלות כרוניות‬ ‫סוכרת‬ ‫יתר לחץ דם ומחלות לב‬ ‫סרטן השד‬ ‫השמנה‬ ‫שימוש בשירותי הבריאות‬ ‫הנשים ותקציב המדינה‬ ‫הבריאות בתקציב המדינה‬ ‫סיכום והמלצות‬

‫] ‪[ 35‬‬

‫טבלאות וגרפים‬

‫ע‘‬

‫טבלה מס‪ ∫± ß‬התפלגות הנשים הפלסטיניות בישראל לפי קבוצות גיל ואזור מגורים‬

‫≥‪¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫≤ ß‬תוחלת החיים בישראל ©שנים ‪ ±π∑μ‬עד ∞‪®≤∞±‬‬

‫‪μ¥‬‬

‫גרף מס‪ ∫± ß‬תוחלת החיים בישראל ©שנים ‪ ±π∑μ‬עד ∞‪®≤∞±‬‬

‫∂‪¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫≥ ß‬סיבות המוות בקרב נשים בישראל‬

‫∑‪¥‬‬

‫גרף ≤∫ סיבות מוות בקרב נשים¨ לפי לאום ©שיעורים ל≠∞∞∞¨∞∞‪ ¨±‬מתוקננים לגיל®‬

‫∑‪¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫¥ ß‬שיעורי התחלואה במחלה כרונית אחת לפחות בקרב הפלסטינים בישראל ©דיווח עצמי®‬

‫∑‪¥‬‬

‫גרף ≥∫ שיעורי התחלואה במחלה כרונית אחת לפחות בקרב הפלסטינים בישראל ©דיווח עצמי®‬

‫∏‪¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫μ ß‬שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נבחרות בקרב בני ‪ ≤±‬ומעלה לפי מין ©דיווח עצמי®‬

‫∏‪¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫∂ ß‬שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נבחרות בקרב בני ∞∂ ומעלה לפי מין ©דיווח עצמי®‬

‫‪¥π‬‬

‫טבלה מס‪ ∫∑ ß‬שיעורי התחלואה בסוכרת באוכלוסייה הכללית בישראל לפי גיל¨ מין ומוצא‬

‫‪¥π‬‬

‫גרף ‪ ∫¥‬שיעורי התחלואה בסוכרת בקרב נשים לפי גיל ומוצא‬

‫∞‪μ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫∏ ß‬שיעורי התחלואה במחלות לב באוכלוסייה הכללית בישראל לפי גיל¨ מין ומוצא‬

‫∞‪μ‬‬

‫גרף ‪ ∫μ‬שיעורי התחלואה במחלות לב בקרב נשים לפי גיל ומוצא‬

‫‪μ±‬‬

‫טבלה מס‪ ∫π ß‬שיעורי התחלואה בסרטן השד בקרב נשים בישראל ∞∑‪© ≤∞∞π≠±π‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪®±‬‬

‫‪μ±‬‬

‫גרף ∂∫ שיעורי התחלואה בסרטן השד בקרב נשים בישראל ∞∑‪© ≤∞∞π≠±π‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪®±‬‬

‫≤‪μ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±∞ ß‬יחסי העלייה בתחלואה בסרטן השד בשנים ‪≤∞∞π≠±π∑π‬‬

‫≤‪μ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±± ß‬אחוזי ביצוע בדיקת ממוגרפיה ברב נשים פלסטיניות בישראל בשנים ∑∞∞≤¨ ∞‪≤∞±‬‬

‫≥‪μ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±≤ ß‬התפלגות הנשים החולות בסרטן השד בישראל לפי מוצא ושלב האבחון‬

‫≥‪μ‬‬

‫גרף ∑∫ התפלגות הנשים החולות בסרטן השד בישראל לפי מוצא ושלב האבחון‬

‫≥‪μ‬‬

‫גרף∏∫ אחוזי ביצוע בדיקת ממוגרפיה בקרב נשים ערביות בישראל בשנים ∑∞∞≤¨ ∞‪≤∞±‬‬

‫‪μ¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±≥ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ‪≥¥≠≤±‬‬

‫‪μ¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±¥ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה¨ ‪ ¨BMI‬גיל ‪¥π≠≥μ‬‬

‫‪μ¥‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±μ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ BMI‬גיל ‪μ∞≠∂¥‬‬

‫‪μμ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±∂ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ‪ ∂μ‬ומעלה‬

‫‪μμ‬‬

‫גרף ‪ ∫π‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה¨ ‪ BMI‬גיל ‪≥¥≠≤±‬‬

‫‪μμ‬‬

‫גרף ∞‪ ∫±‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ∞‪∂¥≠μ‬‬

‫∂‪μ‬‬

‫גרף ‪ ∫±±‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ´‪∂μ‬‬

‫∂‪μ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±∑ ß‬התוספת נטו להכנסה השנתית כתוצאה מהפחתת מס הכנסה¨ נשים שכירות ללא ילדים¨‬ ‫גברים שכירים¨ ∞‪ ¨≤∞±∂≠≤∞±‬לפי עשירוני הכנסה לשנת ∏∞∞≤‬

‫∏‪μ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±∏ ß‬תקציב הבריאות בשנים ∏∞∞≤≠≤‪≤∞±‬‬

‫‪μπ‬‬

‫גרף ≤‪ ∫±‬עלות סל הבריאות¨ ‪ ±ππμ≠≤∞∞π‬עלות הסל בפועל במחירים שוטפים ובהצמדה מלאה‬

‫∞∂‬

‫] ‪[ 36‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫פתח דבר‬ ‫בעשורים האחרונים בלט תפקידו של התקציב ביצור פערים כלכליים ופוליטיים‬ ‫בין קבוצות האוכלוסייה השונות¨ והתווית הגבולות של הפעילות הכלכלית ויצירת‬ ‫הסטאטוס של קבוצות האוכלוסייה השונות‪ Æ‬בכך הפך ניתוח מדיניות התקציב‬ ‫והשלכותיה הכלכליות והחברתיות¨ ובדיקת מידת הצדק החלוקתי שהוא מבטא לאחד‬ ‫האמצעים החשובים ביותר במאבק לשוויון וצדק חברתי¨ כמו גם להגברת השתתפותן‬ ‫של נשים בספירה הציבורית ושיתופן של נשים בתהליך ההתפתחות של החברה‬ ‫בכללותה‪Æ‬‬ ‫נייר מדיניות זה מתמקד בניתוח מגדרי אתני לתקציב משרד הבריאות¨ והוא מהווה חלק‬ ‫מפרויקט מחקרי רחב יותר בנושא ”מרכוז אתניות ומגדר בתקציב המדינה“¨ המבקש‬ ‫להעלות מודעות לנושא התקציב¨ להגביר שקיפות בהליך התקצוב ולהשיג מקסימום‬ ‫מעורבות ציבורית שוויונית בהליך זה‪ Æ‬הפרויקט מתמקד בהבנת המערכת הפוליטית‬ ‫והכלכלית המשפיעה על עוני בקרב נשים ערביות בישראל¨ תוך כדי לימוד מעמיק של‬ ‫תקציב המדינה בשלושה משרדים עיקריים∫ משרד הבריאות ¨ משרד התמ“ת ומשרד‬ ‫החינוך‪ Æ‬אחד היעדים המרכזיים של הפרויקט הוא לחקור את תהליך התקצוב והתקציב‬ ‫עצמו מתוך שתי הפרספקטיבות ≠ המגדרית והלאומית ≠ במטרה לעודד אימוץ תקציב‬ ‫העונה לצרכי נשים¨ וכדי לעודד את מקבלי ההחלטות לשקלל היבטים מגדריים אתניים‬ ‫בהכנת התקציב וחלוקת המשאבים הציבוריים‪ Æ‬השגת יעד זה עתיד לקדם¨ לדעתנו¨‬ ‫צדק חברתי ושוויון בין גברים ונשים בכלל¨ ובין גברים ונשים ערבים בפרט‪ Æ‬לשם מימוש‬ ‫מטרה זו השתמשנו בכלים של ניתוח תקציב ביחס לשלושה משרדי הממשלה לעיל¨‬ ‫אשר זוהו כבעלי השפעה מכרעת על רמות העוני בקרב נשים ערביות‪Æ‬‬ ‫אנו מודים לאיחוד האירופי על מימון פרויקט זה‪Æ‬‬ ‫פרויקט מחקרי זה משותף לשלוש עמותות ערביות∫ אגודת הגליל ≠ האגודה הערבית‬ ‫הארצית למחקר ושירותי בריאות‪ ª‬ריכאז≠בנק מידע על החברה הפלסטינית בישראל‪ª‬‬ ‫מדה אל≠כרמל≠ המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי‪ ª‬איעלאם≠ מרכז תקשורת לחברה‬ ‫הערבית הפלסטינית בישראל‪Æ‬‬ ‫צוות הפרויקט‬

‫] ‪[ 37‬‬

‫מבוא‬ ‫בריאות¨ לפי ההגדרה המקובלת היום¨ היא מצב של רווחה גופנית ונפשית ולא רק העדר תחלואה‬ ‫או העדר מוגבלות‪ Ʊ‬את ההגדרה קבע ארגון הבריאות העולמי‪ Æ‬את מצבו הבריאותי של הפרט‬ ‫קובעים משתנים מגוונים ורבים‪ Æ‬חלקם קשורים בפרט עצמו¨ בהתנהגותו¨ במבנה גופו ובמטען‬ ‫הגנטי שלו‪ Æ‬אחרים קשורים לסביבתו הפיזית¨ החברתית¨ התרבותית והכלכלית≤‪ Æ‬על הבריאות‬ ‫אפשר להשפיע¨ לפיכך¨ באמצעות שינוי של התנאים בתחומים אלה‪ Æ‬מזון¨ תזונה¨ מגורים¨ מי‬ ‫שתייה¨ תנאי מחיה¨ תעסוקה וסביבה בטוחה ובריאה הם חלק מרכזי מהתנאים המקדימים‬ ‫המשפיעים על הבריאות‪ Æ‬בהעדרם נפגעת בריאותו של הפרט ונרמסת זכותו הבסיסית‪Æ‬‬

‫הזכות לבריאות‬ ‫אמנת אלמה≠אטא ©∏∑‪ ¨®±π‬שעסקה בשירותי הבריאות הראשוניים≥¨ שמה דגש על העיקרון‬ ‫‪¢‬בריאות לכל‪ ¢‬לקראת שנת ∞∞∞≤‪ Æ‬האמנה גם חזרה על הקביעה שבריאות היא זכות בסיסית‬ ‫לפי האמנה העולמית לזכויות כלכליות¨ חברתיות ותרבותיות ©‪ Æ®ICESCR‬היא קבעה כי חובה‬ ‫לפעול לשיפור תנאים סביבתיים שאינם בשליטתו של הפרט והדגישה את קידום הבריאות¨‬ ‫המניעה¨ ההעצמה ושיתוף הקהילה כאסטרטגיות חשובות להשגת זכויות בתחום הבריאות‪Æ‬‬ ‫האמנה גם הדגישה את הצורך בשיתוף פעולה בינלאומי לקידום הבריאות‪Æ‬‬ ‫ארגון הבריאות העולמי ©‪ ®WHO‬קבע גם¨ כי במסגרת הזכות לבריאות נכללת זכותו של האדם‬ ‫ליהנות מרמת הבריאות הגבוהה ביותר האפשרית¨ כאחת מזכויותיו הבסיסיות של האדם¨ ללא‬ ‫אפליה בגלל השתייכות לאומית¨ דתית¨ פוליטית¨ מצב כלכלי או חברתי‪Æ‬‬ ‫זכויות אדם ©‪ ®Human Rights‬הן הערובה החוקית להגנה על ערכים אוניברסליים כמו כבוד‬ ‫האדם וחירותו‪ Æ‬זכויות אלה כוללות זכויות אזרחיות¨ תרבותיות¨ כלכליות¨ פוליטיות וחברתיות¨‬ ‫שנידונו בין מדינות וממשלות בעולם¨ ואשר לאחר שגובשו הסכמות לגביהן עוגנו באמנות‬ ‫בינלאומיות שמחייבות את כל החתומות עליהן מבחינה חוקית‪ Æ‬סעיף ‪ ®±© ≤μ‬להכרזה לכל‬ ‫באי עולם בדבר זכויות האדם¨ ∏‪ ¨±π¥‬קובע∫ ‪¢‬כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה לשם‪ ÆÆÆ‬הבטחת‬ ‫בריאותם ורווחתם שלו ושל בני ביתו‪ ÆÆÆ‬לרבות טיפול רפואי כדרוש וזכות לביטחון במקרה של‬ ‫מחלה‪ Æ¥¢‬אמנות בינלאומיות נוספות נתנו לדברים תוכן מפורש יותר ופירטו מרכיבים נוספים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪World Health Organization (1986). Ottawa charter for health promotion, World Health‬‬ ‫‪Organization, Health and Welfare. Ontario, Canada.‬‬ ‫‪Dahlgren, G., Whitehead, M. (1991). Policies and strategies to promote equity in health.‬‬ ‫‪Copenhagen. Institute for future studies.‬‬ ‫להצהרת אלמא≠אטה ראו‪http://www.euro.who.int/__data/assets/pdf_file/0009/113877/E93944.pdf :‬‬ ‫‪http://www.gisha.org/item.asp?lang_id=he&p_id=543‬‬

‫] ‪[ 38‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫של הצהרה זו‪Æ‬‬ ‫עקרונות בתחום זכויות האדם התבססו על אמנות אלה ושימשו מתווה להתערבויות ולתהליכי‬ ‫שינוי‪ Æ‬העקרונות המרכזיים הנוגעים לבריאות הם∫‬ ‫עקרון השוויון ומניעת האפליה¨ המבוסס על התפיסה שלפיה כל בני האדם שווים‬ ‫•‬ ‫וכולם זכאים לקבל את מלוא זכויותיהם ללא אפליה על בסיס כלשהו גזע¨ לאום¨‬ ‫צבע עור¨ גיל¨ שפת אם¨ דת¨ דעה פוליטית¨ מעמד חברתי¨ יכולת או מקום לידה‪Æ‬‬ ‫עיקרון זה מחייב מדינות לאבחן את האפליה ©מכוונת ובלתי מכוונת® ולטפל בה‬ ‫באמצעות חקיקה¨ מדיניות ופעולות מעשיות¨ ובכלל זה חלוקה צודקת והוגנת של‬ ‫המשאבים ושירותי הבריאות‪ Æ‬לעיקרון זה יש חשיבות מיוחדת בהקשר המגדרי¨ מכיוון‬ ‫שמצבן של הנשים כקבוצת שוליים אינו רק תוצאה של אפליה לפי מין ומגדר¨ אלא‬ ‫גם לפי השתייכותן לקבוצות בסיכון¨ כמו מיעוט אתני או בעלי צרכים מיוחדים‪Æ‬‬ ‫עקרון השותפות ומניעת ההדרה¨ שגורס כי אנשים צריכים להיות שותפים בהחלטות‬ ‫•‬ ‫שנוגעות להם ומשפיעות עליהם¨ כמו תכנון¨ יישום והערכה של התערבויות בתחום‬ ‫הבריאות‪ Æ‬שותפות זו צריכה להיות פעילה¨ משוחררת ומשמעותית‪Æ‬‬ ‫עקרון מתן הדין וחשבון¨ שמחייב ממשלות ומקבלי החלטות להיות שקופים‬ ‫•‬ ‫בפעולותיהם ולהצדיק את בחירותיהם ואת החלטותיהם ©מתן תשובות®‪ Æ‬באותה מידה‬ ‫מחייב עיקרון זה פיתוח מנגנוני הערכה ושיפוט¨ במקרים שבהם בעלי תפקידים אינם‬ ‫ממלאים את חובותיהם‪Æ‬‬ ‫בשנת ∂∂‪ ±π‬נחתמו שתי אמנות מרכזיות בתחום זכויות האדם‪ Æ‬הראשונה היא אמנת‬ ‫הזכויות האזרחיות¨ שאושררה על ידי ישראל ב≠‪ ¨±∏Æ∏Ʊππ±‬הכוללת איסור על עינויים ועל‬ ‫עריכת ניסויים רפואיים בבני אדם ללא הסכמתם‪ Æ‬השנייה היא אמנת הזכויות החברתיות¨‬ ‫שקובעת כי ‪¢‬לכל אדם יש זכות ליהנות מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר‬ ‫שאפשר להשיג‪© ¢‬סעיף ‪Æ®±≤Ʊ‬‬ ‫האמנה בדבר זכויות חברתיות ציינה גם צעדים שעל המדינה לנקוט כדי לממש זכות זו¨‬ ‫אשר מבטיחים השגת רמת בריאות נאותה‪ Æ‬צעדים אלה כוללים∫‬ ‫הפחתת שיעורי לידות מת ותמותת תינוקות¨ והבטחת התפתחות בריאה של הילד‪Æ‬‬ ‫‪Ʊ‬‬ ‫שיפור מרכיבי הגהות הסביבתית והתעשייתית‪Æ‬‬ ‫≤‪Æ‬‬ ‫מניעת מחלות מידבקות¨ מחלות אנדמיות¨ מחלות תעסוקתיות ומחלות אחרות¨‬ ‫≥‪Æ‬‬ ‫טיפול במחלות אלה ופיקוח עליהן‪Æ‬‬ ‫יצירת תנאים נאותים שיבטיחו לכל שירותי בריאות וקבלת טיפול רפואי נאות במקרה‬ ‫‪Æ¥‬‬ ‫של מחלה‪Æ‬‬ ‫בהמשך לאמנה בדבר זכויות חברתיות נוסחו ונחתמו שלוש אמנות חשובות נוספות¨ שכללו‬ ‫] ‪[ 39‬‬

‫התייחסות בולטת לבריאות‪ Æ‬האמנה הראשונה היא האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד‬ ‫נשים¨ ‪ ¨±π∑π‬שאושררה על ידי ישראל ב≠‪ Æ≥Ʊ∞Ʊππ±‬אמנה זו קבעה כי המדינה חייבת לנקוט‬ ‫צעדים מתאימים לביטול האפליה נגד הנשים בתחום שירותי הבריאות‪Æμ‬‬ ‫האמנה השנייה היא האמנה נגד גזענות¨ ∂∂‪ ¨±π‬שקוראת לביעור האפליה הגזעית ומטילה‬ ‫איסור על אפליה בתחום הבריאות‪ Æ‬האמנה השלישית היא אמנת זכויות הילד¨ ‪ ¨±π∏π‬שאושררה‬ ‫על ידי ישראל ב≠‪ Æ¥Æ∏Ʊππ±‬סעיף ‪ ≤¥‬לאמנה זו מרחיב את הזכות לבריאות שבאמנת הזכויות‬ ‫החברתיות ומציין את זכותו של הילד לקבל אמצעים לטיפול במחלות ולשיקום בריאותו¨ כמו‬ ‫גם את התחייבות המדינה שלא תישלל משום ילד הגישה לשירותי בריאות או לטיפול‪ Æ‬האמנה‬ ‫מפרטת צעדים אופרטיביים שיש בהם כדי לממש זכויות אלה‪ Æ‬בנוסף¨ המדינות מתחייבות‬ ‫לטפל בהתנהגויות שמזיקות לבריאות של ילדים‪ Æ‬האמנה גם מפרטת את זכויותיהם של ילדים‬ ‫מוגבלים ובכלל זה הזכות לסיוע ולגישה לשירותי הבריאות‪Æ‬‬ ‫לסיכום¨ הזכות לבריאות היא זכות בסיסית¨ הנגזרת מהזכות לחיים ומעקרונות החופש¨ החירות¨‬ ‫הכבוד והפרטיות‪ Æ‬זכות זו מעוגנת באמנות בינלאומיות רבות¨ שאינן מסתפקות בקביעת‬ ‫עקרונות אלא מפרטות גם דרכים ואמצעים למימושם‪ Æ‬ברמה הלאומית¨ אמנות ועקרונות אלה‬ ‫באים לידי ביטוי בחוקים¨ בתקנות ובהוראות שמהווים מתווה ומסגרת יישומית מעשית‪ Æ‬חלק‬ ‫מהאמנות מתייחסות לקבוצות ספציפיות כמו נשים וילדים‪ Æ‬האמנה לביעור כל צורות האפליה‬ ‫נגד נשים ©‪ ®CEDAW ¨±π∑π‬היתה נקודת מפנה היסטורית במאבק לקידום זכויותיהן של‬ ‫נשים ובכלל זה של זכויותיהן בתחום הבריאות‪ Æ‬אמנה זו קבעה שאף על פי שבמקומות שונים‬ ‫בעולם קיימות מסגרות חוקיות המבטיחות צדק¨ שוויון והעדר אפליה נגד נשים¨ הן עדיין נהנות‬ ‫מזכויות פחותות בהשוואה לגברים∂‪Æ‬‬

‫נשים והזכות לבריאות‬ ‫מצב הבריאות של נשים מושפע ממגוון משתנים חברתיים וכלכליים∫ תעסוקה¨ השכלה‬ ‫ומעמד סוציו≠אקונומי‪ Æ‬מחקרים מראים שככל שרמת ההשכלה של הנשים נמוכה יותר¨‬ ‫רמת הילודה בקרבן גבוהה יותר‪ Æ‬נראה כי ממצא זה קשור לתפיסה המסורתית בדבר‬ ‫תפקידן החברתי כיולדות‪ Æ‬לריבוי לידות ולמידת התכיפות שלהן יש השפעה רבה על‬ ‫בריאות האישה‪ Æ‬מצד שני¨ גם האי שוויון בין גברים ונשים בתוך המשפחה עשוי לפגוע‬ ‫‪μ‬‬ ‫∂‬

‫‪http∫ØØwwwÆadalahÆorgØhebØcedawÆphp£conv‬‬ ‫‪WHO¨ ≤∞±±Æ Human Rights and gender equality in health sector strategies∫ How to assess‬‬ ‫‪© policy coherenceÆ http∫ØØwhqlibdocÆwhoÆintØpublicationsØ≤∞±±Øπ∑∏π≤¥±μ∂¥∞∏≥_engÆpdf‬נדלה‬ ‫ב≠≤‪Æ®≤μÆ≤Æ≤∞±‬‬

‫] ‪[ 40‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫במצבן הבריאותי של הנשים‪ Æ‬אי שוויון במשפחה עלול להביא לפגיעה בתזונתן¨ לחשוף‬ ‫אותן לאלימות לסוגיה וכו‪ Æß‬הבדלים ביולוגיים בין שני המינים הם מקור להבדלים בגורמי‬ ‫תחלואה ותמותה‪ Æ‬לכן גברים נבדלים מנשים גם מבחינת הצריכה של שירותי בריאות‪Æ‬‬ ‫כאמור¨ סעיף ≤‪ ±‬לאמנת ‪ CEDAW‬קובע כי על המדינה מוטלת החובה לנקוט צעדים‬ ‫מתאימים למיגור האפליה נגד נשים בתחום שירותי הבריאות‪ ª‬ולאפשר להן גישה‬ ‫לשירותים אלה¨ ובכללם לשירותים הקשורים לתכנון המשפחה¨ להריון וללידה‪ Æ‬האמנה‬ ‫מתייחסת באופן ישיר לבריאות הנשים וכוללת הוראות שמבטיחות∫‬ ‫‪Ʊ‬‬ ‫≤‪Æ‬‬ ‫≥‪Æ‬‬ ‫‪Æ¥‬‬

‫שוויון זכויות בין גברים לנשים בנוגע להחלטה על מספר הילדים הרצוי ועל תדירות‬ ‫הלידות¨ כמו גם השגת מידע ואמצעים למימוש זכות זו‪Æ‬‬ ‫גישה למידע מיוחד בנושא חינוך לבריאות‪Æ‬‬ ‫שמירה על תנאי עבודה בטיחותיים‪Æ‬‬ ‫גישה של נשים כפריות לשירותי בריאות ולתנאים תברואתיים נאותים‪Æ‬‬

‫האמנה מתייחסת גם לחובות שונות של המדינה¨ שמימושן משפיע ישירות על בריאות‬ ‫הנשים¨ במיוחד בקבוצות מיעוט מסוימות‪ Æ‬בין החובות האלה∫‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫חובת המדינה לצמצם את שיעורי הנשירה מבתי הספר‪Æ‬‬ ‫חובת המדינה לחוקק ולאכוף חוק הקובע גיל מינימלי לנישואין‪Æ‬‬ ‫חובת המדינה לטפל בדפוסים חברתיים ©מנהגים® שמפלים לרעה נשים¨ כמו מילת‬ ‫נשים‪Æ‬‬

‫בשנת ‪ ±πππ‬אימצה הוועדה העוקבת אחר ההיענות של מדינות לתנאי אמנת ‪CEDAW‬‬

‫המלצה כללית ©מס‪ ¨≤¥ ß‬סעיף ≤‪ ¨®±‬שמכירה בהבדלים הביולוגיים בין גברים לנשים‬ ‫ובגורמים החברתיים המשפיעים על הבריאות‪ Æ‬ההמלצה שמה דגש על הצרכים של‬ ‫קבוצות אוכלוסייה פגיעות¨ ובמיוחד על צרכיהן של נשים המשתייכות למיעוטים‬ ‫אתניים או לקבוצות של פליטים¨ עובדים זרים וכו‪ Æß‬ההמלצה קובעת גם שהעדר שירותי‬ ‫רפואה מונעת המיועדים לנשים משמעו שהמדינה אינה ממלאת את חובותיה‪ Æ‬בהמלצה‬ ‫יש דגש על חובת המדינה לכבד את זכויות הבריאות¨ להגן עליהן ולממש אותן‪ Æ‬מימוש‬ ‫הזכויות על ידי המדינה משמעו הקצאת משאבים שווי ערך להבטחת יכולתן של נשים‬ ‫לממש את זכותן לשירותי בריאות ובכלל זאת הזכות לשירות חינם במקרים שבהם יש‬ ‫צורך בכך‪ Æ‬כמו כן¨ למדינה יש חובה לספק שירותי חינוך וייעוץ בתחום הבריאות‪Æ‬‬ ‫בנוסף לכל אלה¨ שתי נקודות בהמלצה נחשבות מרכזיות בהקשר הישראלי‪ Æ‬האחת¨‬ ‫חובת המדינה לבסס את מדיניותה בתחום הבריאות על מידע מהימן בנוגע לגורמי‬ ‫התחלואה ועל מחקר מדעי שמשפר את מצב הבריאות ומתייחס לצרכים של קבוצת‬ ‫] ‪[ 41‬‬

‫הנשים בהתחשב במאפיינים מיוחדים של תת≠קבוצות באוכלוסייה¨ כמו בני מיעוטים‪Æ‬‬ ‫השנייה¨ חובת המדינה להקצות משאבים ציבוריים לטיפוח בריאותם של נשים וגברים‪Æ‬‬ ‫ההמלצה קובעת כי המדינה אינה יכולה להתנער מאחריות זו באמצעות העברתה‬ ‫לידיים פרטיות‪ Æ‬חשוב גם להדגיש¨ שחובתה של המדינה להבטיח ולהקצות משאבים‬ ‫לקידום בריאות הנשים בהתחשב בצרכיהן השונים‪Æ‬‬

‫] ‪[ 42‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫הנשים הפלסטיניות בישראל‬ ‫דמוגרפיה‬ ‫לפי ממצאי הסקר החברתי≠כלכלי ©∞‪ ®≤∞±‬של אגודת הגליל∑¨ מספר הנשים הפלסטיניות‬ ‫בישראל בגיל ∞≤ ומעלה היה ∞≤≤¨‪ ¨≥±π‬כלומר •∂‪ μ≤Æ‬מכלל הנשים הפלסטיניות‪¥∑Æ¥• Æ‬‬ ‫מהנשים¨ הנערות והילדות הערביות הן מתחת לגיל ∞≤¨ לעומת •∞‪ ∂Æ‬שגילן ∞∂ ומעלה ©טבלה‬ ‫מס‪ Æ®± ß‬באזור הדרום הבנות שמתחת לגיל ∞≤ הן יותר מ≠•∞∂ מכלל הנשים‪Æ‬‬ ‫שיעור הפריון הכללי הוא ∏‪© ≥Æ‬לידות לכל ∞∞∞¨‪ ±‬נשים®‪ Æ‬גיל הפריון המרכזי הוא ‪ Æ≤π≠≤μ‬שיעור‬ ‫הפריון של נשים בקבוצת גיל זו הוא ≤‪ Æ ≤≤≤Æ‬באופן כללי הנשים הערביות נישאות בגיל מוקדם‬ ‫יחסית‪ Æ‬אחוז הנשואות בקבוצת הגיל ∂‪ ±∑≠±‬הוא •∏‪ ∏πÆμ• ª±±Æ‬מהנשים בגיל ‪ ≤μ‬נשואות‪Æ‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫± ß‬התפלגות הנשים הפלסטיניות בישראל לפי קבוצות גיל ואזור מגורים‬ ‫מתחת ל ∞≤‬ ‫∞≤≠∞∂‬ ‫מעל ∞∂‬

‫צפון‬ ‫∂‪¥¥Æ‬‬ ‫∑‪¥∏Æ‬‬ ‫∑‪∂Æ‬‬

‫חיפה‬ ‫≥‪≥¥Æ‬‬ ‫∑‪μ∏Æ‬‬ ‫∞‪∑Æ‬‬

‫מרכז‬ ‫∞‪¥∑Æ‬‬ ‫‪¥∂Æπ‬‬ ‫‪∂Ʊ‬‬

‫דרום‬ ‫∏‪∂∞Æ‬‬ ‫∂‪≥∂Æ‬‬ ‫∂‪≤Æ‬‬

‫סה‪¢‬כ‬ ‫‪¥∑Æ¥‬‬ ‫∂‪¥∂Æ‬‬ ‫∞‪∂Æ‬‬

‫נישואין בתוך המשפחה ©נישואי קרובים® מהווים •‪ ≥πÆμ‬מכלל הנישואין בקרב הנשים הערביות‬ ‫©•∂‪ ≤∑Æ‬קרבה ראשונה ו≠•‪ ±±Æπ‬קרבה שנייה ויותר®‪ Æ‬עם זאת¨ קיימים הבדלים בין אזורי המגורים‬ ‫השונים‪ Æ‬נישואי הקרובים מגיעים ל≠•‪ ∂±Æ¥‬באזור הדרום¨ לעומת •‪ ¥∞Æ¥‬באזור המרכז¨ •‪≥∂Æπ‬‬ ‫בצפון ו≠•∏‪ ≤πÆ‬באזור חיפה‪Æ‬‬

‫תעסוקה‬ ‫•‪ ≤∂Æ¥‬מהנשים הפלסטיניות בישראל משתתפות בשוק העבודה∏¨ לעומת •∂‪ ∂≥Æ‬מהנשים‬ ‫היהודיות‪ Æπ‬כ≠•∑‪ ±‬מהנשים הערביות העובדות הן נשואות¨ לעומת •∞‪ ≤∏Æ‬גרושות ו≠•‪≤≤Æμ‬‬ ‫רווקות‪ Æ‬נשים נוצריות משתלבות בשוק העבודה יותר מעמיתותיהן המוסלמיות והדרוזיות‪Æ‬‬ ‫•≤‪ ≥≤Æ‬מהנשים הנוצריות עובדות¨ לעומת •≥‪ ±πÆ‬מהדרוזיות ורק •∑‪ ±∂Æ‬מהמוסלמיות‪ Æ‬בנוסף¨‬

‫∑‬ ‫∏‬ ‫‪π‬‬

‫הפלסטינים בישראל∫ הסקר החברתי≠כלכלי השלישי ∞‪¢ Æ≤∞±‬ריכאז‪ # ¢‬בנק המידע¨ אגודת הגליל‪Æ‬‬ ‫השתתפות בשוק העבודה הוגדרה כך∫ ‪¢‬כל הפרטים המשתייכים לגיל העבודה ©כוח אדם® והם עובדים ובכלל‬ ‫זה מעסיקים ושכירים בנוסף לבני המשפחה העובדים במסגרת העסק ללא שכר‪Æ¢‬‬ ‫השנתון הסטטיסטי¨ ‪ Æ≤∞±±‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬

‫] ‪[ 43‬‬

‫•∞‪ ¥∂Æ‬מהנשים הערביות העובדות מועסקות במשרה מלאה¨ לעומת •∂‪ ≤±Æ‬שעובדות במשרה‬ ‫חלקית בהיקף זה או אחר‪ ±±Æ∞• Æ‬מהעובדות בהיקף חלקי ציינו שהדבר קשור לתפקידן‬ ‫ולמחויבותן כאמהות שצריכות לטפל בילדיהן‪ Æ‬כמו כן¨ •∏‪ ∏Æ‬מהן עובדות בהיקף חלקי רק‬ ‫מכיוון שאינן מוצאות עבודה בהיקף מלא‪Æ‬‬ ‫מבחינת היקף העבודה¨ לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים מדתות שונות‪ Æ‬אחוזי‬ ‫הגברים העובדים במשרה מלאה היו דומים ©•∞‪ ∂∂Æ‬מהמוסלמים¨ •∑‪ ∂μÆ‬מהנוצרים ו≠•∞‪∂≤Æ‬‬ ‫מהדרוזים®‪Æ‬‬ ‫אשר לנשים שאינן עובדות כלל¨ אלה מציינות שהסיבה העיקרית לכך היא מחויבותן לניהול‬ ‫הבית ולגידול הילדים ודאגה לצרכיהם‪ Æ‬בנקודה זאת לא נמצאו הבדלים בין האזורים השונים‬ ‫©•≥‪ ∂μÆ‬בדרום¨ •∞‪ ∂±Æ‬במרכז¨ •∑‪ ∂¥Æ‬בחיפה ו≠•∂‪ μπÆ‬בצפון®‪ Æ‬עם זאת¨ מהנתונים עולה כי‬ ‫ככל שעולה מספר הזדמנויות העבודה הפתוחות לפני נשים¨ אחוז הצטרפותן לשוק העבודה‬ ‫עולה גם הוא‪ Æ‬במילים אחרות¨ הצטרפותן של הנשים הערביות לשוק העבודה מושפעת בעיקר‬ ‫ממספר ההזדמנויות שעומדות לרשותן ופחות מגורמים תרבותיים וחברתיים‪Æ‬‬ ‫לגבי הקשר בין השכלה ©שנות לימוד® ותעסוקה¨ נתוני הסקר מראים שבקרב הגברים¨ ככל‬ ‫שעולה מספר שנות הלימוד במוסדות על≠תיכוניים¨ גוברת השתלבותם בשוק העבודה‪Æ‬‬ ‫לעומתם¨ אחוזי האבטלה עולים בקרב הנשים ככל שהן לומדות יותר שנים‪Æ‬‬ ‫מבחינת מקומות העבודה המועדפים¨ הנשים הערביות עובדות בדרך כלל בתחומי אזור‬ ‫המגורים שלהן‪ Æ‬לעומת זאת¨ הגברים הערבים נוסעים בכל יום למרחק ממוצע של ∞‪ π‬ק‪¢‬מ‬ ‫ממקום מגוריהם למקום עבודתם‪ Æ‬אצל •‪ ∂πÆμ‬מהנשים העובדות מקום העבודה נמצא במרחק‬ ‫∞≠‪ π‬ק‪¢‬מ ממקום מגוריהן¨ לעומת •∂‪ ±μÆ‬הנוסעות למרחק של עד ‪ ≤π‬ק‪¢‬מ ממקום מגוריהן‬ ‫למקום העבודה‪Æ‬‬

‫מצב הבריאות של הנשים הערביות‬ ‫רוב הסקרים והמחקרים שעוסקים במצב הבריאות של כלל האוכלוסייה בישראל¨ מצביעים‬ ‫על פערים גדולים בין קבוצות שונות בכל הנוגע למדדי הבריאות‪ Æ‬פערים אלה בולטים במיוחד‬ ‫בהשוואה בין ערבים ליהודים‪ Æ‬מהסקרים שמתמקדים במצב הבריאות של הערבים עולה‬ ‫תמונה קשה‪ Æ‬בקרב הציבור הערבי יש שיעורי הימצאות והיארעות גבוהים של מחלות כרוניות¨‬ ‫של גידולים ממאירים מסוגים מסוימים¨ של מחלות תורשתיות ושל מומים מולדים∞‪ Ʊ±¨±‬כמו‬

‫∞‪ ±‬משרד הבריאות¨ המרכז הלאומי לבקרת מחלות‪ Æ‬מצב בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל ‪ Æ≤∞∞¥‬פרסום‬ ‫מס‪© ≤∂∂ ß‬יולי ‪Æ®≤∞∞μ‬‬ ‫‪ ±±‬משרד הבריאות¨ המרכז הלאומי לבקרת מחלות‪ Æ‬מצב בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל ∏∞∞≤‪ Æ‬פרסום‬ ‫מס‪© ≥≤π ß‬נובמבר ∞‪Æ®≤∞±‬‬

‫] ‪[ 44‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫כן¨ הנתונים מצביעים על תוחלת חיים נמוכה הן של גברים והן של נשים ערבים¨ בהשוואה‬ ‫לאוכלוסייה היהודית¨ וכן על שיעורי תמותת תינוקות גבוהים במיוחד בקרב האוכלוסייה‬ ‫המוסלמית‪ Æ‬לפי הנתונים על מצבן הבריאותי של הנשים¨ הנשים הערביות הן הקבוצה שמצבה‬ ‫הבריאותי הוא הקשה ביותר בהשוואה לכל הקבוצות האחרות‪ Æ‬מצבן הבריאותי הירוד של‬ ‫הנשים הערביות משתקף בתוחלת חיים נמוכה¨ בתחלואה גבוהה במחלות כרוניות ובשיעורי‬ ‫תמותה גבוהים ממחלות אלה¨ בעלייה רציפה בשיעורי התחלואה בסרטן השד והתמותה‬ ‫ממחלה זאת¨ בעודף משקל ובהשמנה ועוד‪Æ‬‬

‫תוחלת החיים‬ ‫תוחלת החיים בישראל בשנת ‪ ≤∞∞π‬היתה ∑‪ ∑πÆ‬שנים בקרב הגברים ו≠‪ ∏≥Æμ‬שנים בקרב הנשים¨‬ ‫בממוצע ©למ‪¢‬ס¨ ∞‪ Æ®≤∞±‬הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בתוחלת החיים‪ Æ‬תוחלת‬ ‫החיים הממוצעת של יהודים ©גברים ונשים® גבוהה מזאת של ערבים‪ Æ‬עם זאת¨ נצפית עלייה‬ ‫מתמדת בתוחלת החיים בשתי הקבוצות ©דו‪¢‬ח ‪Ʊ≤®OECD‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫≤ ß‬תוחלת החיים בישראל ©שנים ‪ ±π∑μ‬עד ∞‪®≤∞±‬‬ ‫גברים יהודים‬ ‫גברים ערבים‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫נשים ערביות‬

‫‪∑π≠∑μ‬‬ ‫∑‪∑±Æ‬‬ ‫≤‪∂πÆ‬‬ ‫≥‪∑μÆ‬‬ ‫≤∑‬

‫∞∏≠‪∏¥‬‬ ‫‪∑≥Ʊ‬‬ ‫∏‪∑∞Æ‬‬ ‫‪∑∂Æμ‬‬ ‫‪∑¥‬‬

‫‪∏π≠∏μ‬‬ ‫‪∑¥Æ±‬‬ ‫∑‪∑≤Æ‬‬ ‫∏‪∑∑Æ‬‬ ‫‪∑μÆμ‬‬

‫∞‪π¥≠π‬‬ ‫‪∑μÆμ‬‬ ‫‪∑≥Æμ‬‬ ‫≤‪∑πÆ‬‬ ‫≥‪∑∂Æ‬‬

‫‪ππ≠πμ‬‬ ‫‪∑∂Æμ‬‬ ‫‪∑¥Æ¥‬‬ ‫‪∏∞Æ¥‬‬ ‫∏‪∑∑Æ‬‬

‫≤∞≠‪∞¥‬‬ ‫‪∑∏Ʊ‬‬ ‫∏‪∑¥Æ‬‬ ‫≤∏‬ ‫≥‪∑∏Æ‬‬

‫‪∞π≠∞μ‬‬ ‫∂‪∑πÆ‬‬ ‫‪∑μÆ¥‬‬ ‫‪∏≥Ʊ‬‬ ‫≤‪∑πÆ‬‬

‫∞‪≤∞±‬‬ ‫≤‪∏∞Æ‬‬ ‫∏‪∑∂Æ‬‬ ‫∑‪∏≥Æ‬‬ ‫‪∏±‬‬

‫≤‪© http∫ØØstatsÆoecdÆorgØindexÆaspxøDataSetCode'HEALTH_STAT OECD Health Data ≤∞±± ±‬נדלה‬ ‫ב≠‪Æ®≤μÆ≤Æ≤∞±±‬‬

‫] ‪[ 45‬‬

‫גרף מס‪ ∫± ß‬תוחלת החיים בישראל ©שנים ‪ ±π∑μ‬עד ∞‪®≤∞±‬‬ ‫ערביות ש נ‬ ‫נשים תויברע םי‬

‫יהודיותש נ‬ ‫נשיםתוידוהי םי‬

‫םירבג‬ ‫םיברעערבים‬ ‫גברים‬

‫‪90‬‬

‫םידוהי םירבג‬ ‫יהודים‬ ‫גברים‬

‫‪83.7‬‬

‫‪85‬‬

‫‪81‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪80.2‬‬ ‫‪75.3‬‬ ‫‪76.8‬‬

‫‪72‬‬ ‫‪71.7‬‬

‫‪75‬‬

‫‪70‬‬

‫‪69.2‬‬ ‫‪65‬‬

‫‪60‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪05-09‬‬

‫‪02-04‬‬

‫‪95-99‬‬

‫‪90-94‬‬

‫‪85-89‬‬

‫‪80-84‬‬

‫‪75-79‬‬

‫תמותה‬ ‫סיבת המוות המובילה בכלל האוכלוסייה בישראל היא סרטן‪ Æ‬בהשוואה בין נשים ערביות‬ ‫לנשים יהודיות כמעט ולא נמצא הבדל בשיעורי התמותה ממחלה זאת ©כ≠‪ ∑μ‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪ Æ®±‬עם‬ ‫זאת¨ שיעורי התמותה מסיבה זאת בקרב גברים גבוהים יותר מאשר בקרב נשים‪ Æ‬מחלות לב הן‬ ‫הסיבה השנייה לתמותה‪ Æ‬שיעור התמותה מסיבה זו בקרב גברים ערבים היה ∂‪ π≤Æ‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪±‬‬ ‫©פי ≤ מאשר בקרב גברים יהודים®‪ Æ‬בקרב נשים ערביות¨ שיעור התמותה ממחלות לב דומה לזה‬ ‫של גברים יהודים ©∏‪ ¥∑Æ‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪ ¨®±‬כפול מזה של נשים יהודיות≥‪Ʊ‬‬ ‫גם מחלת הסוכרת היא סיבה מרכזית לתמותה ©השלישית בהיקפה®¨ ∂‪ ≥πÆ‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪ ±‬בקרב‬ ‫נשים ערביות לעומת ‪ ±∞Ʊ‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪ ±‬בקרב נשים יהודיות‪ Æ‬שיעור התמותה משבץ מוחי מגיע‬ ‫ל≠∏‪ ≤≥Æ‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪ ±‬בקרב נשים ערביות¨ לעומת ∏‪ ∏Æ‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪ ±‬בקרב נשים יהודיות ©דו‪¢‬ח מצב‬ ‫הבריאות בישראל ∞‪Æ®≤∞±‬‬

‫≥‪ ±‬משרד הבריאות¨ המרכז הלאומי לבקרת מחלות¨ מצב הבריאות בישראל ∞‪ Æ≤∞±‬פרסום מס‪≥≥≥ ß‬‬ ‫©אוגוסט¨‪© http∫ØØwwwÆpagegangsterÆcomØpØvπrZdØ ®≤∞±±‬נדלה ב≠≤‪Æ®≤μÆ≤Æ≤∞±‬‬

‫] ‪[ 46‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫טבלה מס‪ ∫≥ ß‬סיבות המוות בקרב נשים בישראל‬ ‫סרטן‬ ‫∑‪∑¥Æ‬‬ ‫≤‪∑μÆ‬‬

‫נשים ערביות‬ ‫נשים יהודיות‬

‫מחלות לב‬ ‫∑‪¥‬‬ ‫∏‪≤±Æ‬‬

‫שבץ מוחי‬ ‫∏‪≤≥Æ‬‬ ‫∏‪∏Æ‬‬

‫סוכרת‬ ‫∂‪≥πÆ‬‬ ‫‪±∞Ʊ‬‬

‫פגיעות חיצוניות‬ ‫‪π‬‬ ‫‪∏Æ¥‬‬

‫גרף ≤∫ סיבות מוות בקרב נשים¨ לפי לאום ©שיעורים ל≠∞∞∞¨∞∞‪ ¨±‬מתוקננים לגיל®‬

‫יהודיותנ‬ ‫תוידוהי םי ש‬ ‫נשים‬

‫ערביותש נ‬ ‫תויברע םי‬ ‫נשים‬ ‫‪140‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪74.7 75.2‬‬

‫‪23.8‬‬ ‫‪8.4‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8.8‬‬

‫‪60‬‬

‫‪47‬‬

‫‪39.6‬‬

‫‪80‬‬

‫‪40‬‬

‫‪21.8‬‬ ‫‪10.1‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬

‫פגיעות תועיגפ‬ ‫תוי נוציח‬ ‫חיצוניות‬

‫ץב ש‬ ‫שבץ‬

‫תרכוס‬ ‫סוכרת‬

‫תולחמ‬ ‫בל‬ ‫לב‬ ‫מחלות‬

‫ןטרס‬ ‫סרטן‬

‫תחלואה במחלות כרוניות‬ ‫נתוני הסקר החברתי≠כלכלי של אגודת הגליל מראים כי •∏‪ ±¥Æ‬מהערבים דיווחו שהם סובלים‬ ‫ממחלה כרונית אחת לפחות ©•‪ ±μÆμ‬מהנשים לעומת •‪ ±¥Æ±‬מהגברים®‪ Æ‬הבדלים נמצאו גם בין‬ ‫אזורים גיאוגרפיים ובין סוגי יישובים שונים‪Æ‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫¥ ß‬שיעורי התחלואה במחלה כרונית אחת לפחות בקרב הפלסטינים בישראל‬ ‫©דיווח עצמי®‬ ‫כללי‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬

‫∑∞∞≤‬ ‫∂‪±∞Æ‬‬ ‫∏‪πÆ‬‬ ‫‪±±Æ¥‬‬

‫‪≤∞∞¥‬‬ ‫∂‪∏Æ‬‬ ‫‪∏Ʊ‬‬ ‫‪πƱ‬‬

‫] ‪[ 47‬‬

‫∞‪≤∞±‬‬ ‫∏‪±¥Æ‬‬ ‫‪±¥Æ±‬‬ ‫‪±μÆμ‬‬

‫גרף ≥∫ שיעורי התחלואה במחלה כרונית אחת לפחות בקרב הפלסטינים בישראל ©דיווח‬ ‫עצמי®‬ ‫םירבג‬

‫םי ש נ‬

‫נשים‬

‫סה"כ‬

‫גברים‬

‫הס"כ‬

‫‪20‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪15.5‬‬ ‫‪14.1‬‬

‫‪14.8‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪11.4‬‬ ‫‪9.8‬‬

‫‪12‬‬

‫‪10.6‬‬ ‫‪9.1‬‬

‫‪8.1‬‬

‫‪8.6‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪2010‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪2007‬‬

‫נתוני הסקר מראים גם ש≠•∞‪ ±‬מהאוכלוסייה הבוגרת ©גיל ‪ ≤±‬ומעלה® סובלים מסוכרת ©•≥‪πÆ‬‬ ‫מהגברים לעומת •∏‪ ±∞Æ‬מהנשים®‪ Æ‬בנוסף¨ •‪ ±∞Æμ‬מאוכלוסייה זו סובלים מיתר לחץ דם ©•‪∏Æπ‬‬ ‫מהגברים לעומת •≤‪ ±≤Æ‬מהנשים®‪Æ‬‬ ‫בקבוצת הגיל המבוגרת ©גיל ∞∂ ומעלה®¨ •∑‪ ¥±Æ‬סובלים מסוכרת‪ Æ‬אחוז התחלואה בסוכרת‬ ‫מגיע ל≠•‪ ¥μ‬בקרב הנשים ול≠•≤‪ ≥∏Æ‬בקרב גברים באותה קבוצת גיל‪ Æ‬יתר לחץ דם היא המחלה‬ ‫השכיחה ביותר בקרב בני ∞∂ ומעלה‪ ¥μÆμ• Æ‬מקבוצת גיל זו סובלים מהמחלה •‪ μμ‬מהנשים¨‬ ‫לעומת •‪ ≥πÆ¥‬מהגברים‪Æ‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫μ ß‬שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נבחרות בקרב בני ‪ ≤±‬ומעלה לפי מין‬ ‫©דיווח עצמי®‬ ‫כללי‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬

‫סוכרת‬ ‫∞‪±∞Æ‬‬ ‫≥‪πÆ‬‬ ‫∏‪±∞Æ‬‬

‫י‪Æ‬ל‪Æ‬ד‬ ‫‪±∞Æμ‬‬ ‫‪∏Æπ‬‬ ‫≤‪±≤Æ‬‬

‫מחלת לב‬ ‫‪¥Æ±‬‬ ‫‪¥Æπ‬‬ ‫‪≥Æ¥‬‬

‫] ‪[ 48‬‬

‫כולסטרול‬ ‫∂‪∂Æ‬‬ ‫‪∂Æ¥‬‬ ‫∑‪∂Æ‬‬

‫סרטן‬ ‫∑‪∞Æ‬‬ ‫∑‪∞Æ‬‬ ‫∑‪∞Æ‬‬

‫אסטמה‬ ‫∏‪±Æ‬‬ ‫∂‪±Æ‬‬ ‫‪±Æπ‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫טבלה מס‪ ∫∂ ß‬שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נבחרות בקרב בני ∞∂ ומעלה לפי מין‬ ‫©דיווח עצמי®‬ ‫כללי‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬

‫סוכרת‬ ‫∑‪¥±Æ‬‬ ‫≤‪≥∏Æ‬‬ ‫∞‪¥μÆ‬‬

‫י‪Æ‬ל‪Æ‬ד‬ ‫‪¥∑Æμ‬‬ ‫‪≥πÆ¥‬‬ ‫∞‪μμÆ‬‬

‫כולסטרול‬ ‫‪≤¥Æ±‬‬ ‫‪≤∞Æ¥‬‬ ‫‪≤∑Æμ‬‬

‫מחלת לב‬ ‫∂‪≤∞Æ‬‬ ‫‪≤≤Æ¥‬‬ ‫‪±∏Æπ‬‬

‫סרטן‬ ‫‪≥Æ¥‬‬ ‫≤‪¥Æ‬‬ ‫∂‪≤Æ‬‬

‫אסטמה‬ ‫≥‪μÆ‬‬ ‫∑‪≤Æ‬‬ ‫‪μÆ¥‬‬

‫סוכרת‬ ‫בישראל קיימת מגמת עלייה בתחלואה בסוכרת בעשור האחרון‪ Æ‬לפי נתוני סקר ‪ INHIS‬לשנים‬ ‫∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ •∂‪ ∑Æ‬מהאוכלוסייה בגיל ‪ ≤±‬ומעלה דיווחו כי אובחנה אצלם מחלת הסוכרת‬ ‫©•‪ ∏Ʊ‬מהגברים ו≠•≤‪ ∑Æ‬מהנשים®‪ Æ‬לפי נתונים אלה¨ התחלואה בסוכרת עלתה ב≠•‪ ≤π‬בקרב‬ ‫גברים וב≠•‪ ≥π‬בקרב נשים¨ בהשוואה לשנים ≥∞∞≤≠‪ Æ≤∞∞¥‬שכיחותה של המחלה עולה עם הגיל‬ ‫בכל הקבוצות ©טבלה מס‪ Æ®∑ ß‬בקבוצת הגיל ‪ ¥μ‬ומעלה בולט הפער הגדול בין נשים ערביות‬ ‫לנשים יהודיות ©התחלואה בקרב הערביות גבוהה פי שניים≠שלושה®‪Æ‬‬ ‫ממצאי הסקר מראים ש≠•≥‪ πÆ‬מהנשים בגיל ‪ ≤±‬ומעלה סובלות מסוכרת‪ Æ‬שכיחות המחלה‬ ‫עולה עם הגיל ומגיעה ל≠•‪ ¥μ‬מכלל הנשים בגיל ∞∂ ומעלה‪Æ‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫∑ ß‬שיעורי התחלואה בסוכרת באוכלוסייה הכללית בישראל לפי גיל¨ מין ומוצא‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים‬

‫גברים‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬

‫‪≥¥≠≤±‬‬ ‫‪∞Æ¥‬‬ ‫≤‪∞Æ‬‬ ‫∞‪±Æ‬‬ ‫‪±Æ¥‬‬

‫‪¥¥≠≥μ‬‬ ‫∏‪μÆ‬‬ ‫≤‪μÆ‬‬ ‫‪≤Æ¥‬‬ ‫∞‪¥Æ‬‬

‫‪μ¥≠¥μ‬‬ ‫∞‪±¥Æ‬‬ ‫≤‪±μÆ‬‬ ‫∏‪∑Æ‬‬ ‫≥‪μÆ‬‬

‫] ‪[ 49‬‬

‫‪∂¥≠μμ‬‬ ‫‪≤πÆμ‬‬ ‫‪≥≥Æμ‬‬ ‫‪±∑Æμ‬‬ ‫≥‪±≤Æ‬‬

‫‪∑μ≠∂μ‬‬ ‫∑‪≥πÆ‬‬ ‫∞‪¥≤Æ‬‬ ‫∏‪≤¥Æ‬‬ ‫∞‪≤±Æ‬‬

‫´‪∑μ‬‬ ‫∑‪≥μÆ‬‬ ‫≥‪μ≤Æ‬‬ ‫‪≤±Æπ‬‬ ‫∂‪≤≤Æ‬‬

‫גרף ‪ ∫¥‬שיעורי התחלואה בסוכרת בקרב נשים לפי גיל ומוצא‬ ‫נשים יהודיות‬

‫‪70.0‬‬

‫נשים ערביות‬

‫תויברע םי ש נ‬

‫תוידוהי םי ש נ‬

‫‪60.0‬‬ ‫‪52.3‬‬ ‫‪50.0‬‬ ‫‪42.0‬‬ ‫‪40.0‬‬

‫‪33.5‬‬ ‫‪22.6‬‬

‫‪30.0‬‬ ‫‪21.0‬‬ ‫‪20.0‬‬

‫‪15.2‬‬

‫‪12.3‬‬ ‫‪5.3‬‬

‫‪5.2 4.0‬‬

‫‪10.0‬‬ ‫‪0.2 1.4‬‬ ‫‪0.0‬‬

‫‪75+‬‬

‫‪65-75‬‬

‫‪55-64‬‬

‫‪45-54‬‬

‫‪35-44‬‬

‫‪21-34‬‬

‫יתר לחץ דם ומחלות לב‬ ‫הממצאים מראים ש≠•≥‪ ±≤Æ‬מהנשים הערביות בגיל ‪ ≤±‬ומעלה סובלות מיתר לחץ דם ©פי ‪±Æ¥‬‬ ‫מהגברים®‪ Æ‬מהשוואה בינן לנשים יהודיות עולה¨ שנשים ערביות סובלות ממחלה זו בשיעורים‬ ‫גבוהים יותר בכל קבוצות הגיל ©טבלה מס‪Æ®∏ ß‬‬ ‫•‪ ≥Æ¥‬מהנשים הערביות סובלות ממחלת לב כלשהי ©פחות מהגברים®‪ Æ‬גם שכיחות מחלות הלב‬ ‫עולה עם הגיל ומגיעה ל≠•∞≥ מהנשים בגיל ‪ ∑¥≠∂μ‬ול≠•≥‪ ¥‬בגיל ‪ ∑μ‬ומעלה‪Æ‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫∏ ß‬שיעורי התחלואה במחלות לב באוכלוסייה הכללית בישראל לפי גיל¨ מין‬ ‫ומוצא‬ ‫´‪∑μ‬‬ ‫‪∑¥≠∂μ‬‬ ‫‪∂¥≠μμ‬‬ ‫‪μ¥≠¥μ‬‬ ‫‪¥¥≠≥μ‬‬ ‫∏‪±πÆ‬‬ ‫‪≤∑Ʊ‬‬ ‫∂‪±∑Æ‬‬ ‫≤‪μÆ‬‬ ‫∞‪≤Æ‬‬ ‫גברים‬ ‫ערבים‬ ‫∞‪¥≥Æ‬‬ ‫∏‪≥∞Æ‬‬ ‫∏‪±≥Æ‬‬ ‫∏‪∂Æ‬‬ ‫≥‪≤Æ‬‬ ‫נשים‬ ‫≤‪±∏Æ‬‬ ‫∂‪≤±Æ‬‬ ‫∑‪πÆ‬‬ ‫∞‪≥Æ‬‬ ‫∞‪±Æ‬‬ ‫יהודים™ גברים‬ ‫≥‪≥∞Æ‬‬ ‫‪±∂Æμ‬‬ ‫∑‪∑Æ‬‬ ‫‪≤Æπ‬‬ ‫∂‪±Æ‬‬ ‫נשים‬

‫] ‪[ 50‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫גרף ‪ ∫μ‬שיעורי התחלואה במחלות לב בקרב נשים לפי גיל ומוצא‬ ‫ערביות‬ ‫נשים םי ש נ‬ ‫תוידוהי‬

‫יהודיות‬ ‫נשיםםי ש נ‬ ‫תויברע‬

‫‪60.0‬‬ ‫‪50.0‬‬

‫‪43.0‬‬

‫‪40.0‬‬ ‫‪30.8‬‬

‫‪30.3‬‬

‫‪30.0‬‬ ‫‪16.5‬‬

‫‪20.0‬‬

‫‪13.8‬‬ ‫‪7.7‬‬

‫‪6.8‬‬ ‫‪2.9‬‬

‫‪2.3 1.6‬‬

‫‪10.0‬‬ ‫‪0.0‬‬

‫‪75+‬‬

‫‪65-74‬‬

‫‪45-54‬‬

‫‪55-64‬‬

‫‪35-44‬‬

‫סרטן השד‬ ‫סרטן השד היא מחלת הסרטן השכיחה ביותר‪ ≥∞• Æ‬ממקרי הסרטן בקרב נשים הם סרטן השד‪Æ‬‬ ‫מאז ∞∑‪ ±π‬עלתה שכיחות המחלה בקרב הערביות ביותר מ≠•∞∞∂¨ לעומת עלייה של •∑‪±‬‬ ‫בקרב היהודיות‪ Æ‬חשוב לציין כי •≤‪ ≤∑Æ‬ממקרי סרטן השד בקרב הערביות הם בקבוצת הגיל‬ ‫∞‪ μ∞≠¥‬ו≠•‪ ±μ‬מהמקרים מתרחשים מתחת לגיל ∞‪© ¥‬בריאות בישראל ∞‪ Æ®≤∞±‬שיעורי התמותה‬ ‫מהמחלה גבוהים יותר בקרב החולות הערביות מאשר בקרב היהודיות ושיעורי ההישרדות של‬ ‫החולות הערביות לחמש שנים נמוכים יותר‪Æ‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫π ß‬שיעורי התחלואה בסרטן השד בקרב נשים בישראל ∞∑‪© ≤∞∞π≠±π‬ל≠‬ ‫∞∞∞¨∞∞‪®±‬‬ ‫נשים ערביות‬ ‫נשים יהודיות‬

‫∞∑≠‪∑¥‬‬ ‫∞‪±‬‬ ‫≥∂‬

‫‪∑π≠∑μ‬‬ ‫‪±±‬‬ ‫‪∂¥‬‬

‫∞∏≠‪∏¥‬‬ ‫‪±μ‬‬ ‫‪∂π‬‬

‫‪∏π≠∏μ‬‬ ‫‪±π‬‬ ‫‪∑¥‬‬

‫] ‪[ 51‬‬

‫∞‪π¥≠π‬‬ ‫‪≤¥‬‬ ‫∂∏‬

‫‪ππ≠πμ‬‬ ‫∂≥‬ ‫≤∞‪±‬‬

‫∞∞≠‪∞¥‬‬ ‫≥‪¥‬‬ ‫≤∞‪±‬‬

‫‪∞π≠∞μ‬‬ ‫≥∂‬ ‫‪±∞¥‬‬

‫גרף ∂∫ שיעורי התחלואה בסרטן השד בקרב נשים בישראל ∞∑‪© ≤∞∞π≠±π‬ל≠∞∞∞¨∞∞‪®±‬‬ ‫יהודיות‬ ‫נשים‬ ‫‪Jew‬‬ ‫‪ish Females‬‬

‫ערביות‬ ‫נשים‬ ‫‪Arab‬‬ ‫‪Females‬‬

‫‪140‬‬ ‫‪120‬‬

‫‪104‬‬

‫‪100‬‬

‫‪63‬‬

‫‪63‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪10‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪05-09‬‬

‫‪00-04‬‬

‫‪95-99‬‬

‫‪90-94‬‬

‫‪85-89‬‬

‫‪80-84‬‬

‫‪75-79‬‬

‫‪70-74‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±∞ ß‬יחסי העלייה בתחלואה בסרטן השד בשנים ‪≤∞∞π≠±π∑π‬‬ ‫‪∑∞Ø∞π‬‬ ‫‪π∞Ø∞π‬‬ ‫∞‪∑∞Øπ‬‬ ‫≥‪∂Æ‬‬ ‫∂‪≤Æ‬‬ ‫‪≤Æ¥‬‬ ‫∑‪±Æ‬‬ ‫≤‪±Æ‬‬ ‫‪±Æ¥‬‬ ‫אצל •‪ ¥μ‬מהנשים היהודיות החולות¨ המחלה מאובחנת בשלב מוקדם ©שלב ‪ Æ®±‬לעומתן¨ רק‬ ‫אצל •‪ ≥±‬מהחולות הערביות האבחון הוא בשלב מוקדם‪ Æ‬בשלבי המחלה המתקדמים¨ התמונה‬ ‫הפוכה∫ כ≠•≥‪ ¥‬מהחולות הערביות מאובחנות בשלב מתקדם ©שלב ≥ ו≠‪ ¨®¥‬לעומת •‪≥±Æ¥‬‬ ‫מההחולות היהודיות‪Æ‬‬ ‫בשנים האחרונות חלה עלייה באחוזי הנשים¨ יהודיות וערביות¨ העוברות בדיקת ממוגרפיה‪Æ‬‬ ‫בשנת ∑∞∞≤¨ •≥‪ ≤∑Æ‬מהנשים הערביות עברו בדיקת ממוגרפיה‪ Æ‬ב≠∞‪ ≤∞±‬עלה אחוז הנשים‬ ‫הערביות שעברו ממוגרפיה ל≠•∏‪Æ¥±Æ‬‬

‫] ‪[ 52‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫טבלה מס‪ ∫±± ß‬אחוזי ביצוע בדיקת ממוגרפיה ברב נשים פלסטיניות בישראל בשנים‬ ‫∑∞∞≤¨ ∞‪≤∞±‬‬ ‫בדיקת ממוגרפיה‬ ‫∑∞∞≤‬ ‫∞‪≤∞±‬‬ ‫≤‪±∏Æ‬‬ ‫‪≥μƱ‬‬ ‫∞‪¥π≠¥‬‬ ‫∑‪≥∂Æ‬‬ ‫‪μ≥Æ¥‬‬ ‫∞‪μπ≠μ‬‬ ‫∂‪≥∞Æ‬‬ ‫≥‪¥±Æ‬‬ ‫∞∂'‪æ‬‬ ‫≥‪≤∑Æ‬‬ ‫∏‪¥±Æ‬‬ ‫סה‪¢‬כ‬ ‫טבלה מס‪ ∫±≤ ß‬התפלגות הנשים החולות בסרטן השד בישראל לפי מוצא ושלב האבחון‬ ‫שלב ‪¥‬‬ ‫שלב ≥‬ ‫שלב ≤‬ ‫שלב ‪±‬‬ ‫שלב ∞‬ ‫‪≤≥Æπ‬‬ ‫∂‪≥∞Æ‬‬ ‫∑‬ ‫‪≤∂Æπ‬‬ ‫∂‪±±Æ‬‬ ‫ערביות‬ ‫∑‪±≥Æ‬‬ ‫‪≤≤Ʊ‬‬ ‫∑‪∏Æ‬‬ ‫∂‪¥±Æ‬‬ ‫‪±≥Æπ‬‬ ‫יהודיות‬

‫גרף ∑∫ התפלגות הנשים החולות בסרטן השד בישראל לפי מוצא ושלב האבחון‬

‫יהודיות‬ ‫נשים םי שנ‬ ‫תוידוהי‬

‫‪50‬‬

‫תויברע םי שננשים ערביות‬

‫‪45‬‬

‫‪41.6‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪35‬‬

‫‪30.6‬‬

‫‪30‬‬

‫‪26.9‬‬ ‫‪23.9‬‬

‫‪22.1‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪13.9‬‬

‫‪13.7‬‬ ‫‪8.7‬‬

‫‪11.6‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪7‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫בלש‪44‬‬ ‫שלב‬

‫בלש‪33‬‬ ‫שלב‬

‫בלש‪2 2‬‬ ‫שלב‬

‫] ‪[ 53‬‬

‫בלש‪11‬‬ ‫שלב‬

‫בלש‪00‬‬ ‫שלב‬

‫גרף∏∫ אחוזי ביצוע בדיקת ממוגרפיה בקרב נשים ערביות בישראל בשנים ∑∞∞≤¨ ∞‪≤∞±‬‬ ‫‪2010‬‬

‫‪2007‬‬

‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪53.4‬‬ ‫‪41.8‬‬

‫‪50‬‬

‫‪41.3‬‬

‫‪36.7‬‬

‫‪35.1‬‬

‫‪30.6‬‬

‫‪27.3‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪18.2‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪Total‬‬

‫‪50-59‬‬

‫‪>=60‬‬

‫‪40-49‬‬

‫השמנה‬ ‫שיעור ההשמנה ©∞≥‪ ®BMIæ‬בקרב נשים ערביות גבוה בהשוואה לנשים יהודיות בכל קבוצות‬ ‫הגיל‪ Ʊ¥‬ממצאי הסקר של אגודת הגליל ©∞‪ ®≤∞±‬מראים שאחוז הנשים הסובלות מהשמנה עולה‬ ‫בהדרגה עם הגיל ©מ≠•∑‪ ∂Æ‬בקרב בנות ‪ ≥¥≠≤±‬עד •‪ ¥μ‬בקרב בנות ∞‪ Æ®∂¥≠μ‬בקבוצת הגיל ‪∂μ‬‬ ‫ומעלה¨ האחוז יורד ל≠•∏‪© ≤∑Æ‬לעומת •≤‪ ≤≤Æ‬בקרב היהודיות® ©ראו תרשים®‪ Æ‬כמו כן¨ •∏‪≤∞Æ‬‬ ‫מהנשים בגיל ‪ ≥¥≠≤±‬ו≠•≥‪ ¥≤Æ‬מהנשים בגיל ‪ ¥π≠≥μ‬סובלות מעודף משקל ©∞≥≠‪¨®BMI∫ ≤μ‬‬ ‫לעומת •≥‪ ±∏Æ‬ו≠•‪ ≤∂Æ¥‬מהיהודיות בהתאמה‪Æ‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫±≥ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ‪≥¥≠≤±‬‬ ‫ערביות‬ ‫יהודיות‬

‫תת משקל‬ ‫≤‪≤¥Æ‬‬ ‫∏‪≤μÆ‬‬

‫משקל תקין‬ ‫≥‪¥∏Æ‬‬ ‫≤‪μ∞Æ‬‬

‫עודף משקל‬ ‫∏‪≤∞Æ‬‬ ‫≥‪±∏Æ‬‬

‫השמנה‬ ‫∑‪∂Æ‬‬ ‫∑‪μÆ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±¥ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה¨ ‪ ¨BMI‬גיל ‪¥π≠≥μ‬‬ ‫השמנה‬ ‫עודף משקל‬ ‫משקל תקין‬ ‫תת משקל‬ ‫≤‪≤≤Æ‬‬ ‫≥‪¥±Æ‬‬ ‫‪≥≥Æμ‬‬ ‫≥‬ ‫ערביות‬ ‫∑‪±≥Æ‬‬ ‫‪≤∂Æ¥‬‬ ‫‪¥∑Æμ‬‬ ‫‪±μÆμ‬‬ ‫יהודיות‬

‫‪ ±¥‬משרד הבריאות¨ המרכז הלאומי לבקרת מחלות‪ Æ‬מצב בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל ∏∞∞≤‪ Æ‬פרסום‬ ‫מס‪© ≥≤π ß‬נובמבר ∞‪Æ®≤∞±‬‬

‫] ‪[ 54‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫טבלה מס‪ ∫±μ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ BMI‬גיל ‪μ∞≠∂¥‬‬ ‫תת משקל‬ ‫∂‪±Æ‬‬ ‫‪¥Æ±‬‬

‫ערביות‬ ‫יהודיות‬

‫משקל תקין‬ ‫∏‪±∑Æ‬‬ ‫‪≥∑Æπ‬‬

‫עודף משקל‬ ‫∑‪≥μÆ‬‬ ‫≥‪≥∏Æ‬‬

‫השמנה‬ ‫‪¥μ‬‬ ‫∑‪±πÆ‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±∂ ß‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ‪ ∂μ‬ומעלה‬ ‫תת משקל‬ ‫∞‬ ‫≥‬

‫ערביות‬ ‫יהודיות‬

‫משקל תקין‬ ‫∏‪≤∑Æ‬‬ ‫‪≥≥Æμ‬‬

‫עודף משקל‬ ‫‪¥¥Æ¥‬‬ ‫≥‪¥±Æ‬‬

‫השמנה‬ ‫∏‪≤∑Æ‬‬ ‫≤‪≤≤Æ‬‬

‫גרף ‪ ∫π‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה¨ ‪ BMI‬גיל ‪≥¥≠≤±‬‬ ‫יהודיות‬ ‫נשים‬ ‫תוידוהי םי ש נ‬

‫נשים ערביות‬ ‫תויברע םי ש נ‬

‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪48.3 50.2‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪18.3‬‬ ‫‪5.7‬‬

‫‪24.2 25.8‬‬

‫‪20.8‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪6.7‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫שה‬ ‫ה נמ‬ ‫השמנה‬

‫משקללק שמ‬ ‫ףדוע‬ ‫עודף‬

‫משקללק שמ‬ ‫ןיקת‬ ‫תקין‬

‫] ‪[ 55‬‬

‫תתשמ תת‬ ‫לק‬ ‫משקל‬

‫גרף ∞‪ ∫±‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ∞‪∂¥≠μ‬‬ ‫נשים יהודיות‬

‫תוידוהי םי ש נ‬

‫נשים ערביות‬

‫תויברע םי ש נ‬

‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪45.0‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪38.3‬‬

‫‪37.9‬‬

‫‪35.7‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪19.7‬‬

‫‪17.8‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪4.1‬‬

‫‪1.6‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫שה‬ ‫ה נמ‬ ‫השמנה‬

‫משקללק שמ‬ ‫ןיקת‬ ‫תקין‬

‫משקללק שמ‬ ‫ףדוע‬ ‫עודף‬

‫תתשמ תת‬ ‫לק‬ ‫משקל‬

‫גרף ‪ ∫±±‬התפלגות הנשים בישראל לפי אינדקס משקל‪Ø‬גובה ‪ ¨BMI‬גיל ´‪∂μ‬‬

‫תוידוהי םי ש נ‬

‫נשים יהודיות‬

‫תויברע םי ש נ‬

‫נשים ערביות‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪41.3‬‬

‫‪44.4‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪33.5‬‬ ‫‪27.8‬‬

‫‪27.8‬‬

‫‪30‬‬

‫‪22.2‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪0.0‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬

‫שה‬ ‫ה נמ‬ ‫השמנה‬

‫משקללק שמ‬ ‫ףדוע‬ ‫עודף‬

‫לק שמ‬ ‫ןיקת‬ ‫תקין‬ ‫משקל‬

‫] ‪[ 56‬‬

‫תתשמ תת‬ ‫לק‬ ‫משקל‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫שימוש בשירותי הבריאות‬ ‫נתוני סקר הבריאות הלאומי בישראל ©‪ ¨®INHIS‬לשנים ∑∞∞≤≠∏∞∞≤¨ מראים כי נשים משתמשות‬ ‫בשירותי הבריאות יותר מהגברים‪ Æ‬לדוגמה¨ •∑‪ ≤¥Æ‬מהנשים דיווחו כי ביקרו אצל רופא מומחה‬ ‫בחודש האחרון¨ לעומת •‪ ±πÆμ‬מהגברים‪ Æ‬בסקר נוסף של הלמ‪¢‬ס ©‪ ®≤∞∞π‬דווח כי •‪ ∂Æπ‬מהנשים‬ ‫ביקרו אצל רופא כללי¨ לעומת •‪ μÆμ‬מהגברים‪ Æ‬בתוך כך¨ הנשים הערביות מדווחות על מעט‬ ‫יותר ביקורים אצל רופא המשפחה מהנשים היהודיות ©•‪ ¥¥‬לעומת •≤‪ ®≥πÆ‬ועל הרבה יותר‬ ‫ביקורים חוזרים אצל הרופא ©•‪ ±∏Æμ‬לעומת •‪Æ®±∞Æ¥‬‬ ‫חשוב לציין כי נשים יהודיות משתמשות יותר ברפואה מקצועית ©רופא מומחה®‪ Æ‬על פי הסקר‬ ‫הלאומי¨ •≥‪ ≤∂Æ‬מהנשים היהודיות דיווחו כי ביקרו אצל רופא מומחה בחודש האחרון לעומת‬ ‫•≥‪ ±∂Æ‬מהנשים הערביות‪ Æ‬בנוגע לביטוח בריאות¨ ככלל¨ כל הנשים הערביות נהנות מביטוח‬ ‫בריאותי מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי ©‪ Æ®±ππ¥‬עם זאת¨ ל≠•∞‪ ¥‬מהנשים הערביות אין‬ ‫ביטוח משלים‪ Æ‬בקרב הנשים היהודיות רק ל≠•∏‪ ∏Æ‬אין ביטוח משלים‪ Æ‬אשר לביטוח בריאות‬ ‫פרטי¨ רק •‪ ∞Æπ‬מהנשים הערביות נהנות מביטוח זה¨ לעומת •‪ ≤Ʊ‬מהיהודיות‪Æ‬‬

‫הנשים ותקציב המדינה‬ ‫ניתוח תקציב המדינה לשנים ‪ ≤∞±≤≠≤∞±±‬מראה שתקציב זה אינו מיטיב עם כלל הנשים‬ ‫במדינה ©יהודיות וערביות כאחד®‪ Æ‬מדיניות המס¨ שבאה לידי ביטוי בתקציב¨ מרחיבה את‬ ‫הפערים החברתיים בכלל ואת הפערים המגדריים בפרט‪ Æ‬בניתוח התקציב ניתן בין היתר ‬ ‫להצביע על שני שינויים חשובים שתהיה להם השפעה משמעותית על כלל הנשים בישראל‬ ‫ועל נשים מהמעמד הבינוני ומהמעמד הנמוך במיוחד‪ Æ‬האחד הוא ההפחתה המתמשכת במסים‬ ‫הישירים שמשולמים בהתאם לרמת ההכנסה והשני הוא הקיצוץ הרוחבי המתמשך בשירותים‬ ‫הציבוריים¨ שבמסגרתם מועסקות כשני שלישים מהנשים‪Ʊμ‬‬ ‫רוב הנשים לא ייהנו מההפחתה במסים הישירים¨ מכיוון שאלה נגבים בהתאם לגובה ההכנסה‪Æ‬‬ ‫מצד שני¨ הנשים ימשיכו לשאת בנטל המסים העקיפים¨ כמו המע‪¢‬מ ומס הדלק ©הבלו®¨‬ ‫שערכם קבוע ושחלים על כולם‪ Æ‬כמו כן¨ כ≠•∞∏ מהנשים המועסקות לא ייהנו מהפחתת‬ ‫המס ©שתימשך עד ∂‪ ¨®≤∞±‬מכיוון שהפחתה זו חלה על השכירים הנמצאים בשלושת עשירוני‬ ‫ההכנסה העליונים‪ Æ‬מבחינת סולם ההכנסות עולה¨ שככל שעולים בסולם זה כך עולה גם מספר‬ ‫הגברים בכל עשירון ואילו מספר הנשים יורד‪ Æ‬לכן רק נשים מעטות ייהנו מההפחתה במס‬ ‫©טבלה מס‪Æ®±∑ ß‬‬ ‫‪ ±μ‬חסון¨ י‪ Æ®≤∞±±© Æ‬התקציב וחוק ההסדרים לשנת ‪ ≤∞±≤≠≤∞±±‬מנקודת מבט ג‪ß‬נדרית‪ Æ‬תנועת נשים לתקציב הוגן‪Æ‬‬

‫] ‪[ 57‬‬

‫טבלה מס‪ ∫±∑ ß‬התוספת נטו להכנסה השנתית כתוצאה מהפחתת מס הכנסה¨ נשים‬ ‫שכירות ללא ילדים¨ גברים שכירים¨ ∞‪ ¨≤∞±∂≠≤∞±‬לפי עשירוני הכנסה לשנת ∏∞∞≤‬

‫מקור∫ יעל חסון ©‪ ¨®≤∞±±‬התקציב וחוק ההסדרים לשנת ‪ ≤∞±≤≠≤∞±±‬מנקודת מבט ג‪ß‬נדרית‪ Æ‬תנועת נשים לתקציב הוגן‬

‫כאמור¨ המס על הדלק ©הבלו® נחשב מס עקיף והעלאתו מביאה לעלייה במחירי הדלק ובמחירי‬ ‫התחבורה הציבורית‪ Æ‬הנתונים מראים שהנשים מהוות כ≠•∞∂ מצרכני התחבורה הציבורית‪Æ‬‬ ‫כפועל יוצא מכך¨ הנשים בכלל והנשים במעמד הנמוך בפרט ייפגעו במיוחד מהעלאת מס זה‪Æ‬‬ ‫הפחתת המסים מביאה לצמצום בשירותים החברתיים ובתקציבים המיועדים להם‪ Æ‬ניתוח‬ ‫התקציב לשנים ‪ ≤∞±≤≠≤∞±±‬מראה על קיצוצים רוחביים בשירותים הציבוריים¨ שיפגעו בראש‬ ‫ובראשונה בציבור הנשים¨ מכיוון שהן מהוות רוב ©כ≠•∞∑® בקרב עובדי המגזר הציבורי ©•∂∑‬ ‫מעובדי מערכת החינוך¨ •≤∑ מעובדי מערכת הבריאות ו≠•‪ ∏μ‬מעובדי הרווחה והסעד®‪Æ‬‬ ‫הקיצוצים בהוצאה הממשלתית על השירותים החברתיים באים לביטוי גם בירידה בהוצאה‬ ‫לנפש¨ שנמשכה לאורך העשור האחרון ©≤∂‪ ±≤¨±‬שקל בשנת ‪ ¨≤∞∞±‬לעומת ‪ ±±¨¥∂μ‬שקל בשנת‬ ‫∞‪ Æ®≤∞±‬בתקציב ‪ ≤∞±≤≠≤∞±±‬הוצאה זו עולה ל≠‪ ±±¨πμ¥‬שקל¨ אבל היא נותרת נמוכה מזו של‬ ‫‪ ≤∞∞±‬ואינה מספקת מענה לצרכים שנוצרו במשך עשור עקב הירידה המתמשכת‪Æ‬‬ ‫] ‪[ 58‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫הבריאות בתקציב המדינה‬ ‫התקציב הרגיל של משרד הבריאות לשנת הכספים ‪ ≤∞±±‬הסתכם בכ≠‪ ±πÆπ‬מיליארד שקל‬ ‫ואליו התווספו כ≠≥‪ ≥Æ‬מיליארד שקל כהוצאה מותנית‪ Æ‬מאז ∏∞∞≤ עלה תקציב הבריאות ב≠•‪π‬‬ ‫בממוצע בשנה ©ראו טבלה ∏‪ Æ®±‬בשנת ≤‪ ≤∞±‬תקציב זה עלה לכ≠∂‪ ≤∞Æ‬מיליארד שקל‪ Æ‬בתקציב‬ ‫זה מודגשים שלושה מרכיבים מרכזיים∫ תקציב הפיתוח¨ סל שירותי הבריאות ©חוק ביטוח‬ ‫בריאות ממלכתי¨ שכולל גם טיפול במחלות ממושכות¨ שירותי בריאות הנפש ובריאות הציבור‬ ‫©בריה‪¢‬צ®‪ Æ‬בשנת ‪ ≤∞±±‬אושרה תוספת של ∑≤‪ ¥‬מיליון שקל להוספת טכנולוגיות ושירותים‬ ‫שונים לסל¨ מתוכם ∑≤‪ ±‬מיליון שקל לשירותי בריאות השן לילדים‪ Æ‬בהמשך אושרה תוספת‬ ‫של ∞∏≥ מיליון שקל בכל שנה לשנים ≤‪ ≤∞±‬ו≠≥‪ Æ≤∞±‬בסך הכל¨ עד ≥‪ ≤∞±‬תוספת שירותים‬ ‫וטכנולוגיות לסל תסתכם ב≠≤‪ ±Æ‬מיליארד שקל‪ Æ‬הממשלה גם תיתן לקופות החולים תוספת‬ ‫בשיעור של •≤‪ ±Æ‬בשנה ©לעומת •‪ ∞Æπ‬בשנים ∏∞∞≤≠∞‪ ¨®≤∞±‬על גידול האוכלוסייה והזדקנותה‪Æ‬‬ ‫כמו כן¨ הממשלה הגדילה את היקף התמיכות בקופות החולים בסכום של ∞‪ μ‬מיליון שקל¨‬ ‫לצורך פיתוח שירותים רפואיים בקהילה ותחליפי אשפוז בקהילה ועמידה ביעדי איכות∂‪¨±∑ ¨±‬‬ ‫∏‪Æ±π ¨±‬‬ ‫טבלה מס‪ ∫±∏ ß‬תקציב הבריאות בשנים ∏∞∞≤≠≤‪≤∞±‬‬ ‫הסעיף‬ ‫תקציב רגיל‬ ‫בריה‪¢‬צ‬ ‫חוק ביטוח בריאות‬ ‫ממלכתי‬ ‫מרכזים רפואיים‬ ‫לבריאות הנפש‬

‫≤‪≤∞±‬‬ ‫‪≤∞±±‬‬ ‫∞‪≤∞±‬‬ ‫‪≤∞∞π‬‬ ‫∏∞∞≤‬ ‫‪≤∞¨∂≤∑¨∑μ≤ ±π¨∏∂∑¨≥≥μ ±∏¨±¥¥¨∑∑∂ ±∂¨±≤μ¨∂≤∑ ±μ¨≥≥∏¨∏≥π‬‬ ‫≤‪∑∂∂¨±π‬‬ ‫∏≤‪∑∂¥¨μ‬‬ ‫∞∞∏¨‪∑μ¥‬‬ ‫‪∑쥨∞∞±‬‬ ‫∏∏‪∂∑π¨¥‬‬ ‫‪±±¨∑∞¥¨¥∂μ‬‬

‫∂‪±≤¨≤¥≤¨μ¥‬‬

‫∏≥∑¨‪±≥¨πππ‬‬

‫∞≤≥¨‪±μ¨μ±¥‬‬

‫‪±∂¨∞∑∞¨∂∂π‬‬

‫∞‪μ≤π¨¥μ‬‬

‫∂‪μ∑∞¨≥π‬‬

‫≤∏‪∂±±¨μ‬‬

‫∂∞‪≥쨥‬‬

‫∏‪≥∂¨±π‬‬

‫ב≠‪ ±μ‬השנים שחלפו מאז נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי ומאז החלו יישומו¨ חלה שחיקה‬ ‫בתקצוב מערכת הבריאות‪ Æ‬בשנת ‪ ¨≤∞∞π‬הפער בין המימון בפועל של סל הבריאות לבין המימון‬ ‫הרצוי על פי מדדי העדכון שנקבעו נאמד ב≠≥‪ ±≥Æ‬מיליון שקל ©ראו תרשים להלן®∞≤‪Æ‬‬

‫∂‪±‬‬ ‫∑‪±‬‬ ‫∏‪±‬‬ ‫‪±π‬‬ ‫∞≤‬

‫תקציב המדינה∫ הצעה לשנות התקציב ‪ Æ≤∞±≤≠≤∞±±‬עיקרי התקציב ותוכנית תקציב רב שנתית‪ Æ‬ירושלים¨‬ ‫אוקטובר ∞‪Æ≤∞±‬‬ ‫הצעת תקציב לשנות ‪ ≤∞±≤≠≤∞±±‬ודברי הסבר∫ משרד הבריאות והסעיפים הצמודים לו‪ Æ‬חוברת ט‪¢‬ו¨ ירושלים¨‬ ‫אוקטובר ∞‪Æ≤∞±‬‬ ‫הצעת תקציב לשנות ‪ ≤∞±∞≠≤∞∞π‬ודברי הסבר∫ משרד הבריאות והסעיפים הצמודים לו‪ Æ‬חוברת ט‪¢‬ו¨ ירושלים¨‬ ‫יוני ‪Æ≤∞∞π‬‬ ‫הוראות התקציב לשנת הכספים ∏∞∞≤∫ משרד הבריאות‪ Æ‬חוברת ט‪¢‬ו¨ ירושלים¨ ינואר ∏∞∞≤‪Æ‬‬ ‫מרכז אדוה‪ Æ‬הצעת התקציב והצעת חוק ההסדרים לשנים ‪ ∫≤∞±≤≠≤∞±±‬פגיעה בדמוקרטיה ויד תקציבית‬ ‫קפוצה‪ Æ‬מצגת¨ ∞‪Æ≥Ʊ±Æ≤∞±‬‬

‫] ‪[ 59‬‬

‫בשנתיים ‪ ¨≤∞±≤≠≤∞±±‬תקציב הפיתוח עדיין יישאר נמוך מזה של שנת ‪ ¨≤∞∞±‬למרות העלייה‬ ‫האיטית בעשר השנים האחרונות ©≤‪ ≤∏πÆ‬מיליון שקל ב≠≤‪ ¨≤∞±‬לעומת ∞‪ ¥∞±Æ‬מיליון שקל‬ ‫ב≠‪ Æ®≤∞∞±‬חשוב לציין כי עיקר הצורך בפיתוח הוא בפריפריה¨ ובמיוחד באזור הדרום‪Æ‬‬

‫בריאות הנשים ותקציב הבריאות‬ ‫מצבן הבריאותי של הנשים משקף סוגיות חברתיות ותרבותיות¨ שקשורות לזכויותיהן כנשים‪Æ‬‬ ‫מצד אחר¨ מצבן הבריאותי משקף את יכולתן לממש את זכותן לעשות שימוש יעיל בשירותי‬ ‫הבריאות ובנגישות אליהם‪ Æ‬ככלל¨ כל שינוי בתקציב טומן בתוכו השלכות ארוכות טווח על‬ ‫הנשים¨ ושינוי בתקציב הבריאות על אחת כמה וכמה‪ Æ‬לשינויים אלה יש השלכות חדות יותר‬ ‫כאשר מדובר בנשים ממעמד חברתי וכלכלי נמוך¨ ובכללן בנשים ערביות‪Æ‬‬ ‫ההשפעה הישירה והמיידית של תקציב הבריאות על הנשים מבוססת על כמה עובדות¨ שעליהן‬ ‫מצביעים סקרים ומחקרים רבים∫‬ ‫מעל •∞∑ מהמועסקים בתחומי הבריאות השונים הן נשים ©‪ ±≥¨∂∞μ‬מתוך ∏∏∑¨∏‪±‬‬ ‫•‬ ‫עובדי מקצועות הבריאות®‪Æ≤±‬‬ ‫הנתונים מראים שנשים משתמשות בשירותי הבריאות יותר מגברים‪ Æ‬לכך יש סיבות‬ ‫•‬ ‫שונות¨ כמו תוחלת חיים גבוהה יותר¨ שכיחות גבוהה יותר של מחלות כרוניות והצורך‬ ‫בשירותי בריאות רבים יותר בגלל מצבי בריאות הקשורים להריון¨ לידה ומערכת‬ ‫הרבייה‪Æ‬‬ ‫נשים הן האחראיות הראשיות לבריאות הילדים במשפחה והן המטפלות העיקריות‬ ‫•‬ ‫והמלוות את בני המשפחה לשירותי הבריאות בעת הצורך‪Æ‬‬ ‫‪ ≤±‬שילוב הערבים אזרחי ישראל במערכת הבריאות∫ סיפור הצלחה‪ ø‬יוזמות קרן אברהם¨ אפריל ‪Æ≤∞±±‬‬

‫] ‪[ 60‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬

‫סיכום והמלצות‬ ‫הזכות לבריאות נחשבת זכות בסיסית¨ הנגזרת מזכותו של האדם לחיים¨ לחופש ולכבוד‪ Æ‬זכות‬ ‫זאת עוגנה באמנות בינלאומיות רבות¨ שעל חלקן הגדול חתומה גם מדינת ישראל‪ Æ‬חתימה זו‬ ‫משמעה התחייבות של המדינה להבטחת יישום ההוראות שכוללות האמנות באמצעות חקיקה¨‬ ‫הקצאת משאבים ונקיטת צעדים מעשיים שיביאו לצמצום הפערים בין קבוצות אוכלוסייה‬ ‫שונות¨ ובכלל זה בין נשים לגברים ובין קבוצות נשים שונות בחברה הישראלית‪ Æ‬האמנות‬ ‫הבינלאומיות האלה קובעות גם עקרונות פעולה¨ שכל מדינה החתומה עליהן נדרשת לאמץ‪Æ‬‬ ‫בתוך כך מודגשים שלושה עקרונות מרכזיים‪ ª‬כבוד¨ הגנה והגשמה‪ Æ‬החובה לכבד מחייבת את‬ ‫המדינה להימנע מהתערבות במימוש הזכות לבריאות על ידי אזרחיה ולהעניק חופש בחירה‬ ‫לשם כך‪ Æ‬החובה להגן משמעה דרישה מהמדינה לנקוט צעדים מעשיים¨ שימנעו מכל צד‬ ‫שלישי להתערב במימוש הזכות לבריאות¨ ובכלל זאת ספקי שירות¨ גופים ומוסדות כלכליים‬ ‫ועוד‪ Æ‬החובה להגשים מחייבת את המדינה לאמץ צעדים מתאימים לשם הגשמה מלאה של‬ ‫הזכות לבריאות¨ שיש בהם כדי להקל על הפרט¨ לספק לו סיוע לפי צרכיו וליזום פעולות‬ ‫שמקדמות את בריאותו‪Æ‬‬ ‫הנשים נחשבות אחת הקבוצות הפגיעות בחברה הישראלית מבחינת מצבן הבריאותי‪ Æ‬סקרים‬ ‫ומחקרים רבים שנערכו בארץ מציגים תמונה עגומה של מצבן הבריאותי של כלל הנשים‪Æ‬‬ ‫לגבי הנשים הערביות התמונה אף קשה יותר‪ Æ‬נשים אלה נמצאות במצב קשה יותר מכל‬ ‫קבוצה אחרת בחברה הישראלית בכל מדדי הבריאות תחלואה¨ תמותה¨ תוחלת חיים¨ שימוש‬ ‫בשירותי הבריאות‪ Æ‬גם מבדיקה של חלק מההתנהגויות הבריאותיות מתברר שמצבן של נשים‬ ‫ערביות קשה יותר‪ Æ‬הנשים הערביות סובלות מאפליה כפולה∫ מצד אחד הן מופלות לרעה‬ ‫בתוך החברה הערבית עצמה¨ שהיא חברה פטריארכלית שעדיין מגבילה את מרחב הפעולה‬ ‫של הנשים¨ ומצד שני הן מופלות לרעה על ידי המדינה במערכותיה השונות¨ שאינן מאפשרות‬ ‫לנשים לממש את זכויותיהן ואינן מספקות להן הזדמנויות שוות לקידום ולהשתלבות‪Æ‬‬ ‫בתקציב המדינה באה לביטוי מעשי מדיניות הממשלה בתחומי החיים השונים‪ ª‬כלכלה¨ חינוך¨‬ ‫בריאות¨ ביטחון וכו‪ Æß‬לכן לתקציב המדינה¨ להיקפו ולאופן החלוקה שלו יש השפעה ישירה על‬ ‫חיי כל פרט במדינה‪ Æ‬להשפעה זו משנה חשיבות כאשר מדובר בקבוצות מיעוט כמו הערבים‬ ‫בישראל ובקבוצות פגיעות כמו נשים¨ ילדים וקשישים‪ Æ‬מכאן עולה החשיבות של בחינת‬ ‫התקציב מנקודות מבט שונות ובהן מהיבט מגדרי‪Æ‬‬ ‫ניתוח של תקציב המדינה לשנים ‪ ≤∞±≤≠≤∞±±‬מראה שתקציב זה אינו מיטיב עם הקבוצות‬ ‫החלשות בחברה הישראלית‪ Æ‬ניסיונותיה של המדינה לצמצם את היקף השירותים הציבוריים‬ ‫] ‪[ 61‬‬

‫פוגעים קשות באוכלוסיות החלשות ובעיקר בנשים‪ Æ‬הנהנות העיקריות ממדיניות השינויים‬ ‫במיסוי¨ שלכאורה נועדה להיטיב עם כל האזרחים¨ הן הקבוצות החזקות בחברה‪ Æ‬בהיבט מגדרי¨‬ ‫הנהנים המרכזיים הם הגברים¨ בעוד שמצבם הקשה של נשים¨ קשישים ומעוטי יכולת הולך‬ ‫ומחמיר‪ Æ‬באופן יותר ספציפי¨ ניתוח התקציב מראה שהתקציב המיועד לבריאות אינו הולם‬ ‫את מכלול הצרכים של מערכת הבריאות ושל האזרחים‪ Æ‬בתוך כך עולה שהנשים הן הקבוצה‬ ‫שסובלת מהפגיעה הקשה ביותר כתוצאה ממדיניותה הכלכלית של הממשלה בהקשר‬ ‫הבריאותי¨ שמקבלת ביטוי בתקציב הבריאות‪ Æ‬הסיבה העיקרית למצב זה נעוצה בכך שמצד‬ ‫אחד הנשים הן החלק המרכזי בכוח האדם במערכת הבריאות¨ ומצד אחר הנשים¨ ובעיקר‬ ‫הנשים הערביות¨ הן צרכניות שירותי הבריאות המרכזיות‪ Æ‬מצב זה נובע מכך שמצבן הבריאותי‬ ‫של נשים קשה מזה של גברים‪Æ‬‬ ‫מצבן הבריאותי הקשה של הנשים הערביות בישראל הוא תוצאה של מגוון גורמים חברתיים¨‬ ‫תרבותיים¨ כלכליים¨ פוליטיים וסביבתיים‪ Æ‬אנו מאמינים כי חובתה של מדינת ישראל לשאת‬ ‫באחריות הכוללת ולפעול במסגרת תוכניות לאומיות רחבות ויסודיות¨ מתוך הבאה בחשבון‬ ‫של כל הגורמים המשפיעים על הבריאות ומתן מענה הולם לצרכיהן של הנשים בכלל והנשים‬ ‫הערביות בפרט בהקצאת משאבים תקציביים ©מימון¨ תשתיות¨ הון אנושי ועוד®¨ כדי להביא‬ ‫לשינוי ולשיפור במדדי הבריאות המאפיינים קבוצה זו‪ Æ‬אחריות זו כוללת בחינה מחודשת של‬ ‫תקציב המדינה בהיבט מגדרי ונקיטת צעדים במסגרת מדיניות של השקעה בנשים ואף אפליה‬ ‫מתקנת לטובת הנשים‪Æ‬‬ ‫על בסיס האמור לעיל אנחנו קוראים לאמץ שלושה עקרונות מרכזיים שיעמדו בבסיס התכנון‬ ‫וקביעת סדר העדיפויות בתקציב המדינה‪ Æ‬העקרונות המוצעים יכולים לחולל שינוי ולהביא‬ ‫לשיפור בהקשר של בריאות הנשים הערביות בישראל∫‬ ‫•‬

‫שיפור תנאי חייהן של הנשים הערביות‪Æ‬‬

‫•‬

‫צמצום ממדי האי≠שוויון החלוקתי‪ ª‬כוח¨ כספים ומשאבים ברמה הארצית¨ האזורית‬ ‫והמקומית‪Æ‬‬

‫•‬

‫ניטור ומעקב רציף ושיטתי אחר מצבן הבריאותי של הנשים הערביות‪ ª‬הפצת מידע¨‬ ‫העצמה ופיתוח יכולות‪Æ‬‬

‫לשם יישום העקרונות האלה¨ יש להיערך בהתאם ובעיקר לאמץ תקציב שיבטיח את קיומם של‬ ‫כל המשאבים הכספיים שיאפשרו ביצוע הפעולות הנדרשות‪ Æ‬במסגרת השינויים התקציביים‬ ‫אנחנו קוראים להקצות תקציבים מתאימים ליעדים הבאים∫‬

‫בריאות‬ ‫•‬

‫העלאת אחוז הנשים הערביות המשתלבות בשוק העבודה בכלל ובמערכת הבריאות‬ ‫] ‪[ 62‬‬

‫בריאות הנשים הערביות בישראל‬ ‫בפרט¨ באמצעות הוספת תקנים בכל מסגרות הבריאות ברמות השונות של המערכת‬ ‫הממשלתית ©המטה¨ המחוזות והנפות® וברמה המקומית ©רשויות מקומיות®‪Æ‬‬ ‫•‬

‫העלאת אחוז הנשים הערביות המועסקות במסגרות האקדמיות ©אוניברסיטאות¨‬ ‫מכללות וכו‪Æ®ß‬‬

‫•‬

‫חיזוק ופיתוח המחקר העוסק בסוגיות הקשורות לבריאות הנשים הערביות כבסיס‬ ‫לתכנון ארוך טווח¨ המיועד לשפר את מצבן הבריאותי‪Æ‬‬

‫•‬

‫פיתוח מערכי מידע על הנשים הערביות ועל מצבן הבריאותי¨ שיהיו חלק אינטגרלי‬ ‫ממערך המידע הקיים בקופות החולים וממסגרות הטיפול האחרות הקיימות‪Æ‬‬

‫•‬

‫הקצאת תקציבים ייחודיים לתוכניות לקידום בריאותן של הנשים הערביות‪Æ‬‬

‫•‬

‫הרחבת והוספת שירותי אבחון מוקדם¨ ובכלל זאת מכוני ממוגרפיה¨ והנגשתם‬ ‫לאוכלוסיית הנשים הערביות ביישובים הערביים למיניהם‪Æ‬‬

‫•‬

‫הרחבת התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד¨ כך שתכלול גם את קבוצת הנשים‬ ‫הערביות בגיל ∞‪ μ∞≠¥‬שנים‪Æ‬‬

‫•‬

‫הרחבת התוכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא¨ כך שתכלול מספר‬ ‫גדול יותר של יישובים ערביים‪Æ‬‬

‫חינוך‬ ‫•‬

‫הקצאת תקציבים לפעולות שנועדו לצמצם את אחוזי הנשירה מבתי הספר¨ מתוך‬ ‫מתן עדיפות לאזורים וליישובים שבהם קיימים אחוזים גבוהים יחסית של נשירה¨‬ ‫כמו אזור הנגב‪Æ‬‬

‫•‬

‫שיפור מכלול התנאים הבריאותיים במוסדות החינוך ©תשתיות¨ תוכניות קידום‬ ‫בריאות¨ תנאי בטיחות¨ רווחה וכו‪ ¨®ß‬כדי לקדם את בריאות הנשים שהן אחוז גבוה‬ ‫מכלל עובדי מערכת החינוך וכן את בריאות התלמידים‪Æ‬‬

‫כלכלה‬ ‫•‬

‫הרחבת הרפורמות במסים באופן שייטיב עם כלל הנשים העובדות¨ ובמיוחד עם‬ ‫הנשים הערביות‪Æ‬‬

‫•‬

‫הקצאת תקציבים נוספים וייחודיים ליוזמות כלכליות שיספקו הזדמנויות תעסוקה‬ ‫הולמות לנשים הערביות בתחומי הבריאות¨ הטכנולוגיה¨ העסקים ועוד‪Æ‬‬

‫] ‪[ 63‬‬