6 רבי עקיבא שאלו ,האם המלאכים הממונים עליו נתנו לו אפשרות להיפטר מהעונש ,והאדם ענה" :שמעתי אומרים שאם הי' לי בן שיאמר קדיש בבית-הכנסת ,והקהל יענו "יהא שמי' רבא מבורך" הייתי ניצל מהדין הקשה". רבי עקיבא שאלו למקום מגוריו בעת חייו .הוא הלך לשם ,חיפש ומצא את בנו של הנפטר ,מל אותו ולימדו תורה ,ואף הסביר לו איך לומר קדיש ו"ברכו" .לאחר מכן האב ניצל מעונשו הקשה .זמן מה לאחר מכן הגיע הנפטר לרבי עקיבא בחלום הלילה והודה לו על שגרם שיגיע לגן-עדן. נקודת הסיפור היא שהבן יכול לזכות את אביו )סנהדרין קד .(.על פי הקבלה ,שורשם ומקורם של הורים וילדיהם הוא מאותו חלק בנשמת "אדם הקדמון" ,ולכן פעולות הילדים בעולם הזה משפיעים על נשמת הנפטר הנמצא בעולם האמת ,מאחר וקשורים הם יחד בשורש ומקור נשמתם. במשך הדורות התפשט המנהג לומר קדיש עבור נשמת הנפטר ,וזאת בכדי לעזור )ולזרז( את כניסת נשמת הנפטר לגן-עדן )רמ"א סי' שעו ,ו(. המסע אל גן-עדן כל נשמה ונשמה מגיעה בסופו-של-דבר לגן-עדן .כל ייסורי הנשמה בעולם האמת אינם רק "עונש" אלא גם )ובעיקר( חומרי-עזר לניקוי וזיכוך הנשמה ,הייסורים דומים לספוג הבולע את כל הרוע והפגמים שבנשמה כדי שהנשמה תוכל להיכנס בהקדם האפשרי לגן-עדן. נשמה ללא גוף אינה יכולה להתעלות ולהזדכך ,ולכן מעת שהנשמה עוזבת את הגוף וחוזרת למקורה בעולם האמת היא איננה יכולה לפעול יותר .התפקיד כעת מוטל על קרובי הנפטר הקשורים בשורש נשמתם אליו ומייצגים אותו בעולם הזה; פעולות קרובי הנפטר במימד הגשמי גורמות לנשמה "לזוז" מדרגה לדרגה. מנקודת מבט כזו נראה שתפקיד תפילת ה"קדיש" הוא שלילת הרוע ,זיכוך הנשמה מייסוריה או מתן "דחיפה" לנשמה "תקועה" .אבל מנקודת מבט קבלית ,בכתבי האריז"ל מופיעה סיבה חיובית לאמירת הקדיש והיא שעל ידי אמירתה גורמים עליית נשמה ,והנשמה עולה ומתעלית מדרגה לדרגה בדרגות השונות בגן-עדן :כוונת אמירת הקדיש אינה רק מתן עזרה לנשמה כדי שתינצל מדין קשה בגיהנם ,אלא גם מתן עזרה לנשמה שכבר נמצאת בגן-עדן ,להתעלות מדרגה לדרגה )שער הכוונות ,דרוש קדיש( ,ולכן אמירת הקדיש נוהגת אף לאחר פטירת צדיקים.