סוד הקדיש קדיש יתום -מבט לעומק
מאת הרב דובער פינסאן
2
חוברת זו נערכה לזכות ולזכר נשמת אימנו היקרה רחל בת אברהם ,לרגל יום השלושים לפטירתה ,י"א לחודש העשירי – חודש טבת. טבת מלשון "טוב" ,ומספר עשר הוא מספר הקדושה הממתיק את מספר י"א .וזוהי מטרת אמירת ה"קדיש". נפטרה ב"יום ד פ' וישלח יב כסלו התשעב" בגימטריא "רחל בת אברהם ושרה" בהוקרה מקרב לב, בני המשפחה
3
"קדיש יתום" בתרגום לעברית מדוברת: יִתְ גַּדַּ ל ְויִתְ קַדַּ שׁ שְׁ מֵיהּ ַרבָּא -יתגדל ויתקדש שמו הגדול ְבּ ָעלְמָ א דִּ י ב ְָרא ,כ ְִרעוּתֵ הּ -בעולם שברא כרצונו. ְויַמְ לִי $מַ לְכוּתֵ הְּ ,ויַ ְצמַח פּ ְֻר ָקנֵה -ותמלוך מלכותו ,ויצמיח ישועתו וִיק ֵָרב מְ שִׁ יחֵהּ -ויקרב את משיחו. ְבּ ַחיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּ ְב ַחיֵּי דְ כָל-בֵּית יִשְׂ ָראֵ ל -בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל, ַבּ ֲע ָגלָא וּ ִבזְמַ ן ק ִָריב ,וְאִ מְרוּ אָ ֵמן -במהרה ובזמן קרוב ,ואמרו אמן. יְהֵא שְׁ מֵיהּ ַרבָּא ְמב ַָר - $יהי שמו הגדול מבורך, ְל ָעלַם ְל ָעלְמֵי ָעלְמַ יָּא -לעולם ולעולמי עולמים. יִתְ בּ ֵָרְ $ויִשְׁ תַּ בַּח ְויִתְ פָּאֵ ר ְויִתְ רוֹמָם ְויִתְ נַשֵּׂ א ְויִתְ הַדָּ ר ְויִתְ ַעלֶּה ְויִתְ ַהלָּל, שְׁ מֵהּ דְּ קֻדְ שָׁ א ב ְִרי $הוּא -שמו של הקדוש ברוך הוא. ירתָ א -למעלה מכל הברכות השירות ְל ֵעלָּא מִן-כָּל-בּ ְִרכָתָ א ,וְשִׁ ָ תֻּ שְׁ ְבּחָתָ א ְונֶחָמָ תָ א -התשבחות והנחמות, מִירן ְבּ ָע ְל ָמא ,וְאִ מְרוּ אָ ֵמן - .שאנו אומרים בעולם ,ואמרו אמן. דַ אֲ ָ יְהֵא שְׁ ָל ָמא ַרבָּא מִ ן שְׁ מַ יָּא -יהא שלום רב מן השמים, ְו ַחיִּים טוֹבִים ָעלֵינוּ ְועַל כָּל י ִשְׂ ָראֵ ל .וְאִ מְרוּ אָמֵן ע ֹשֶׂ ה שָׁ לוֹם ִבּמְרוֹמָיו ,הוּא יַעֲשֶׂ ה שָׁ לוֹם ָעלֵינוְּ ,ועַל כָּל יִשְׂ ָראֵ ל ,וְאִ מְרוּ אָ ֵמן.
4
מדוע דוקא "קדיש"? אמירת הקדיש נחשבת לאחת מהפעולות החשובות ביותר הנעשות לעילוי נשמת הנפטר ,פעולה עליה נוהגים להקפיד יותר מאשר על שלל הפעולות האחרות המוזכרות במקורותינו הגורמים עליית נשמה לנשמת הנפטר. השאלה המתבקשת מאליה היא :מדוע תפילת הקדיש חשובה יותר מאשר הפעולות האחרות? במקורות חכמינו ז"ל מוזכרים פעולות רבות וחשובות הנעשות לעילוי נשמת ולזכות הנפטר ,לדוגמא: •
נתינת הצדקה לזכות הנפטר גורמת עליית נשמה לנשמת הנפטר.
•
יש הכותבים אודות חשיבות בניית מקום קבורה מפואר )מאוזוליאום(.
•
המציבה על מקום הקבורה היא מקום משכנם של הכוחות המקיפים של נשמת הנפטר )כוחות שאינם תלויים בגוף הגשמי( .בתלמוד בבלי ,מציבה נקראת בשם "נפש" ,כי נפש הנפטר חודרת במציבה.
•
לימוד תורה עבור נשמת הנפטר.
•
קריאת ההפטרה לעילוי נשמת הנפטר במשך שנת האבילות.
•
הדלקת "נר נשמה" במשך שבעת ימי האבילות גורמת שמחה רבה לנשמות הנפטר .נחת-רוח רב נגרם לנשמות בעת שמדליקים נרות לעילוי נשמתם .ישנו מנהג להדליק נר נשמה ביום הפטירה )יארצייט( בכל שנה ושנה.
משום מה תפילת הקדיש בולטת בעוצמתה ובחשיבותה על פני כל הפעולות האלה ,והשאלה היא :מדוע? וכן, מה מבטאות מילות הקדיש? האם זהו ביטוי אבל על הפטירה? נחמה לקרובי הנפטר? חיזוק האמונה באלקים לנוכח האבידה הקשה? קריאה פשוטה של נוסח הקדיש תחזק את השאלה ,שהרי הקדיש מדבר אודות האדרת "שמו הגדול" )שמיה רבא( של בורא-עולם .ואם כן ,מה הקשר להזכרת הנפטר? מדוע מתפללים להאדרת "שמו הגדול" של אלקים בעת הפטירה? האם מילים אלו יביאו נחמה לקרובי הנפטר או אולי עליית נשמה לנשמת הנפטר? באם נאמר שאמירת הקדיש היא ביטוי האמונה בצדקת הדין האלוקי ,היה מתאים יותר לומר "הריני מקבל עלי את צדקת הדין של ה'" ,אבל מילות הקדיש מבטאות את הכוונה להמשיך בנחישות בהאדרת שמו של הקב"ה, על-אף הכאב הגדול.
5 אמירת הקדיש יחד עם אבלים נוספים משרה אוירה של שותפות וידידות עם אחרים הנמצאים במצב דומה, במקום המחשבות אודות ייאוש ובדידות .לנוכח מחשבות כאלו ,אמירת הקדיש מדגישה את הכוונה להמשיך בקידוש שמו של הקב"ה. קודם שניגשים לביאור הפנימי של תפילת הקדיש יש להבהיר שישנם סוגים שונים של "קדיש" ,ביניהם בולטים בתדירותם "חצי קדיש" ו"קדיש שלם" .רוב הקדישים הנאמרים בעת התפילות הם "חצי קדיש" המסמנים מעבר בין מחלקה אחת בתפילה למחלקה הבאה .סוג נוסף של הקדיש הוא "קדיש דרבנן" שנאמר לאחרי לימוד תורה ברבים .במסגרת זו נעסוק בעיקר בסוג הקדיש הנקרא "קדיש יתום" ,שכשמו כן הוא – קדיש המיועד לאמירה על ידי יתומים וקרובי משפחת הנפטר. הקדיש :מחורבן הבית ועד עכשיו חלקו העיקרי של הקדיש מקורו בתקופה שלאחר חורבן בית-המקדש הראשון ,הנוסח תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה )ערוך-השלחן נה ,א( .נוסח הקדיש הוא בארמית ,הלשון המדוברת בעם היהודי בתקופה שלאחר החורבן ,כדי שאפילו גוים )כל בו ,ז( יוכלו להבין את מילות הקדיש )תוספות ברכות ג .(.מובן אם-כן ,שעל האומרים את הקדיש ללמוד ולהבין את תוכנם של המילים הנאמרות על ידם. הנוסח הקדום ביותר ל"קדיש יתום" נמצא בסידור הראשון ,סידורו של רבינו עמרם גאון )מהמאה התשיעית(, והגם שידוע שהקדיש נאמר במשך מאות בשנים קודם לכן ,אין יודעים בבירור מתי החל מנהג אמירת הקדיש לעילוי נשמת הנפטרים. רעיון זה של אמירת תפילה לעילוי נשמת נפטר מצוי כבר במקורות תנ"כיים :דוד המלך התפלל על נשמת בנו אבשלום לאחר פטירתו )שמואל ב ,יט:א ,תלמוד בבלי סוטה י ,(.והגמרא אף מספרת סיפור המדגיש את מעלת התפילה על נפטר ,ובמיוחד אמירת הקדיש: סיפר רבי עקיבא :פעם אחת בעת הילוכי פגשתי אדם המכוסה מראשו ועד רגלו באבק פחם ,הסוחב על גבו משא כבד של ענפי עצים .ניגשתי אליו ושאלתי "האם הנך עבד? אולי אוכל לשחררך .האם הנך עני מרוד? אולי אוכל לעזור לך בממון" .האדם ענה שאינו עבד או עני "רבי ,אני מת ,איני חי!". האדם הסביר שזהו חלק מהעולם-הבא שלו; עליו לתקן מעשים רעים שנעשו בחייו וזהו חלק מעונשו.
6 רבי עקיבא שאלו ,האם המלאכים הממונים עליו נתנו לו אפשרות להיפטר מהעונש ,והאדם ענה" :שמעתי אומרים שאם הי' לי בן שיאמר קדיש בבית-הכנסת ,והקהל יענו "יהא שמי' רבא מבורך" הייתי ניצל מהדין הקשה". רבי עקיבא שאלו למקום מגוריו בעת חייו .הוא הלך לשם ,חיפש ומצא את בנו של הנפטר ,מל אותו ולימדו תורה ,ואף הסביר לו איך לומר קדיש ו"ברכו" .לאחר מכן האב ניצל מעונשו הקשה .זמן מה לאחר מכן הגיע הנפטר לרבי עקיבא בחלום הלילה והודה לו על שגרם שיגיע לגן-עדן. נקודת הסיפור היא שהבן יכול לזכות את אביו )סנהדרין קד .(.על פי הקבלה ,שורשם ומקורם של הורים וילדיהם הוא מאותו חלק בנשמת "אדם הקדמון" ,ולכן פעולות הילדים בעולם הזה משפיעים על נשמת הנפטר הנמצא בעולם האמת ,מאחר וקשורים הם יחד בשורש ומקור נשמתם. במשך הדורות התפשט המנהג לומר קדיש עבור נשמת הנפטר ,וזאת בכדי לעזור )ולזרז( את כניסת נשמת הנפטר לגן-עדן )רמ"א סי' שעו ,ו(. המסע אל גן-עדן כל נשמה ונשמה מגיעה בסופו-של-דבר לגן-עדן .כל ייסורי הנשמה בעולם האמת אינם רק "עונש" אלא גם )ובעיקר( חומרי-עזר לניקוי וזיכוך הנשמה ,הייסורים דומים לספוג הבולע את כל הרוע והפגמים שבנשמה כדי שהנשמה תוכל להיכנס בהקדם האפשרי לגן-עדן. נשמה ללא גוף אינה יכולה להתעלות ולהזדכך ,ולכן מעת שהנשמה עוזבת את הגוף וחוזרת למקורה בעולם האמת היא איננה יכולה לפעול יותר .התפקיד כעת מוטל על קרובי הנפטר הקשורים בשורש נשמתם אליו ומייצגים אותו בעולם הזה; פעולות קרובי הנפטר במימד הגשמי גורמות לנשמה "לזוז" מדרגה לדרגה. מנקודת מבט כזו נראה שתפקיד תפילת ה"קדיש" הוא שלילת הרוע ,זיכוך הנשמה מייסוריה או מתן "דחיפה" לנשמה "תקועה" .אבל מנקודת מבט קבלית ,בכתבי האריז"ל מופיעה סיבה חיובית לאמירת הקדיש והיא שעל ידי אמירתה גורמים עליית נשמה ,והנשמה עולה ומתעלית מדרגה לדרגה בדרגות השונות בגן-עדן :כוונת אמירת הקדיש אינה רק מתן עזרה לנשמה כדי שתינצל מדין קשה בגיהנם ,אלא גם מתן עזרה לנשמה שכבר נמצאת בגן-עדן ,להתעלות מדרגה לדרגה )שער הכוונות ,דרוש קדיש( ,ולכן אמירת הקדיש נוהגת אף לאחר פטירת צדיקים.
7 אמירת הקדיש מועילה גם כן לאלו האומרים אותה ,שכן פעולה שכוונתה היא האדרת שמו של הקב"ה גורמת שיקום וריפוי לאדם המתייסר לאחר פטירת קרובו.
ביאור הקדיש יתגדל ויתקדש שמיה רבא )יתגדל ויתקדש שמו הגדול( :מילים אלו מהוות פתיח לתפילת הקדיש .עלינו להבין מהו "שמו הגדול" של הקב"ה ומה החסרון בו הגורם ביקוש ש"יתגדל ויתקדש" שם זה? ובכלל ,מדוע בעת פטירת אדם מתפללים להאדרת "שמו הגדול" של הקב"ה? האם על ידי זה ינוחמו האבלים? או ישנה מעלה בזה לנפטר? הביאור הפשוט הוא של "שמיה רבא" הוא" :השם האלוקי שברא את הכל"; המילה "רבא" בנויה מאותיות המילה "ברא" .בביאורו על הקדיש כותב האבודרהם ,שבעת המוות ענין החיים מוסתר וכן גם שמו של הבורא מוסתר מאתנו .בהמשך הקדיש מבקשים "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא"; המילה "מברך" היא מלשון גילוי ,והבקשה היא ששמו הגדול של הקב"ה יהי' בגילוי לעולם ולעולמי-עולמים. המגיד ממזריטש משוה את בני ישראל ל"איברי השכינה" ,דהיינו כאשר אנו מרגישים כאב בעולם הזה, התחתון ,גם השכינה מרגישה כאב ,כנאמר בפסוק "עמו אנוכי בצרה" .כאשר אנו בגלות ,גם השכינה בגלות – "שכינתא בגלותא" )מגילה כט ,(.ולכן כאשר נשמות בני ישראל )חלק אלוקה ממעל ממש( מרגישות כאב בגלות רוחנית או גשמית ,גם השכינה כפי שהיא בעולם הגשמי – נמצאת בגלות .במשלי )כ,כז( נאמר "נר ה' נשמת אדם" ,כאשר אדם – שהוא "נר ה'" – נחסר מהעולם ,מורגש חסרון בהשפעה האלוקית בבריאה. ענין זה יובן על פי משל :באירופה במאה ה ,16חוקקו המלכים חוק האוסר התאבדויות ,ונימוקם עמם :מוות מחסיר אנשים מהממלכה ,ועל-ידי-זה נחסר בגדלותו של המלך ,ולכן אדם המתאבד – גורם בעצמו לחיסרון בגדלות המלך .וכן בנמשל :כל אדם נברא בצלם אלוקים ,ומכאן חשיבותו הרבה ,ולכן כאשר העולם מאבד אדם המייצג את אלוקים – גם נחסר בהשפעת האלוקות בעולם. כאשר אומרים תפילה על הנפטר ,כגון קדיש ,הי' מתאים יותר לומר תפילה המבטאת את מהותו של הנפטר, או מסע נשמתו בעולם הבא .אבל תפילת הקדיש ,מתחילתה ועד סופה ,מבטאת אך ורק את גדלותו של הבורא. הסיבה לכך פשוטה :מאחר ועל ידי פטירת האדם נגרם חסרון בהשפעה האלוקית בעולם ,עלינו להשלים זאת על ידי הוספה בהאדרת שמו של הקב"ה ,ועל-ידי-זה מנחמים ,כביכול ,את הקב"ה .רעיון זה מודגש גם בשפת הקדיש – ארמית ,שפה שאינה לשון הקודש ,שהסיבה לאמירת הקדיש בלשון עממית היא בכדי להדגיש שאנו גורמים השראת שכינה בעולם הגשמי הזה ,בעולם שבו יש גלות ,מוות וכאב.
8
המילה "קדיש" ) – 414ק ,100-ד ,4-י ,10-ש (300-היא בגימטריא פעמיים "אור" ) – 207א ,1-ו ,6-ר- .(200על פי הקבלה ,פעמיים אור מכוון לשילוב בין "אור ישר" ו"אור חוזר" )אור ברור וגלוי הנובע משמחה הוא אור ישר ,אור הנובע מחושך או עצב הוא אור חוזר( .ולכן ,אמירת הקדיש )בגימטריא :פעמיים אור( היא בקשה מאת בורא עולם שיאיר את האור החוזר הנובע מתוך העצב והכאב הנוכחי ,אבל מכאן ולהבא שיהיה רק אור ישר הנובע מתוך חיי שמחה. פטירת קרוב משפחה גורמת להסתרת האור האלוקי המאיר את חיי האדם .ישנם כאלה שישקיעו את מחשבתם בשאלות כואבות ,כגון חיפוש סיבה מדוע זה קרה ,מה הסיבה האלוקית לפטירה ,מדוע זה קרה עכשיו .כל השאלות האלו נותרות ללא מענה ,ואין עליהם שום תשובה .מאחר והסתר האור האלוקי הוא חלק חשוב בתהליך האבל ,הגמרא מציעה לאבלים לא לדבר ,אלא "הענק דום" )מו"ק טו .(.מאחר ובעת האבל ,האבלים נפרדים מהאור האלוקי ,הרי הם מאבדים )כביכול( את יכולת דיבורים ,ושווים לאילם. "אלוקים" הוא שם המסמל את ההגבלה ואת הסתר האור האלוקי ,דבר המורגש ביותר בעת האבילות .השם "א-להים" מחולק לשני מילים "אילם י-ה" ,דהיינו שהאור האלוקי )י-ה( נמצא בהסתר )אילם( .במילים אחרות :בעת האבילות נגרם פירוד בשם הוי' ,החצי העליון )י-ה( והחצי התחתון )ו-ה( נפרדים .כאשר אותיות ו-ה – בגימטריא ) 11ו ,6-ה – (5-נפרדים מאותיות י-ה ,הם נהפכות לשורש לכוחות ה"קליפה" )הסתר(, שהרי מספר 11קשור עם ה"קליפה" ,ועל ידי זה נגרם הסתר לאותיות י-ה. מספר עשר מסמל שלימות .ישנם עשר ספירות שהם כלים המיועדים לקבלת אור אין סוף ,וכאשר האור האלוקי מושפע ומתאחד עם כלים אלה ,עשר הספירות מאירות באור האלוקי .אבל כאשר האור האלוקי אינו מתאחד עם העשר ספירות ,אזי האור והכלים נשארים כמציאויות נפרדות ,אחד-עשר במספר; במצב זה האור האלוקי מוסתר ואינו מאיר בעולם .מצב זה הוא "קליפה". הסיבה המרכזית לענין ה"מוות" ,ענין ההפרדה ,וענין ההסתר )קליפה( ,נגרם כתוצאה מהתחלקות שם הוי'; כאשר המקור מחולק )שבור( ,אזי יש פירוד והתחלקות )קליפה( בעולם הזה ,והתוצאה היא – מוות .כאשר אותיות ו-ה נפרדות ומתחלקות משם הוי' התוצאה היא – קליפה )הסתר(. במישור המעשי :מאחר וטבע האור האלוקי הוא חיובי ,לכן ה"קליפה" ,המסתירה על האור האלוקי ,מסמלת את השלילה ,את היפך הטוב .כאשר אדם חווה מאורע חיובי ,הרי הוא מתמלא באור אלוקי ,בשמחת חיים,
9 ומרגיש שישנה מטרה לחייו .אבל כאשר אדם חווה אבידה או מוות ,הרי הוא מרגיש חושך ,הוא מרגיש את הסתר האור והשמחה .אדם הנמצא באבל אינו מסוגל לראות את הסיבה המסתתרת מאחורי מאורעות החיים. כל מאורע בחיים כלול מאור וכלי :המאורע הוא הכלי ,והכוונה המסתתרת היא האור האלוקי .צורת ההסתכלות יכולה להיות ממבט "קליפתי" או ממבט "מואר" .לפעמים רואים בבירור את האור האלוקי מאיר את חיינו; בפעמים אחרות רואים רק את הצד החיצוני של החיים ,את הצד הגשמי ללא האור הרוחני המוסתר בתוכו. מאז מלחמת עמלק ,שמו הגדול )שמיה רבא( של הקב"ה ,י-ה-ו-ה ,מחולק ונפרד לשני חצאיו )שמות יז,טז(. עמלק מסמל את הקרירות הרוחנית ,את הספיקות ,ואת ההפרדה בין המוח והלב .אמרו חכמינו ז"ל שנשבע הקב"ה ששמו לא יהי' שלם עד למחיית עמלק .השאלה היא איך מוחים את עמלק ,את ה"קליפה"? בתפילת הקדיש מתפללים אנו ששמו הגדול של הקב"ה ,המחולק לשני חצאים ,יחזור לשלימותו )מחזור ויטרי .ראה ברכות ג .תוספות שם(. "יתגדל ויתקדש" ,שני המילים הראשונות של ה"קדיש" כוללות אחד-עשר מילים ,המכוונות לאותיות ו-ה. המילה הבאה "שמיה" כוללת בתוכה שני מילים – "שם י-ה" .לכן ,כאשר אומרים בקדיש את המילים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" ,הבקשה היא שאותיות ו-ה )בגימטריא (11יתאחדו עם שם י-ה; שהכח האלוקי הגלום בדרגה התחתונה יתעלה ויתאחד עם האור האלוקי – שמיה – השם הגדול והמאוחד .על ידי האיחוד ,יגרם "רבא" – מושלם .על ידי העלאת אותיות ו-ה – מעלים לקדושה את הכח השלילי )מספר ,(11ועל ידי זה מוחים את הקליפה ,את עמלק; לאחר מכן נשאר רק השם הגדול והמאוחד של הקב"ה .הכלי מתאחד עם האור, ובחיי האדם – המאורע והכוונה מתיישרים. ]מנקודת מבט אחרת :המילים "שמיה רבא" כוללות שבע אותיות ,המסמלות קדושה .תפילת הקדיש היא בקשה שניצוצות הקדושה המוסתרים באותיות ו-ה ) (11יתאחדו בשרשם ומקורם ,י-ה[. כאשר העולם הגשמי "מתיישר" )כנ"ל( ,אזי אותיות י-ה מאירות בכל מאורע בחיים ,אפילו כאשר המאורע הוא העלם והסתר )שם אלוקים( .ה"אילם" מתחיל לדבר ,ואפשר לראות בבירור את שמו של הקב"ה בכל מאורע בחיים ,שאפילו בעת האבל – אנו מאוחדים עם האור האלוקי .תובנה זו גורמת לריפוי וחיזוק נפש האבל ,ולזיכוך העולם בכלל.
10 שמיה בגימטריא "א-ל ש-די" ) ,(345שהוא אחד משבעת השמות של הקב"ה ,וגם בגימטריא "אלהים אחרים" ,הבא ללמדנו שכאשר מביטים אל עבר האור האלוקי החדור בכל הגשמיות – אזי כל הכוחות החיצוניים )אלהים אחרים( מתבטלים ,והתוצאה היא שה"שמיה" נהי' "רבא" )גדול(. ארבעת המילים הראשונות של הקדיש – "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" – מסמלות את ארבעת האותיות בשם י- ה-ו-ה .שם הוי' במילוי אל"ף כולל עשר אותיות :יו"ד – שלש אותיות .ה"א – שני אותיות .וא"ו – שלש אותיות .ה"א – שני אותיות .סה"כ – 10אותיות .מכאן ראיה נוספת לרעיון המרכזי המוזכר לעיל ,שכאשר אדם מחדיר קדושה בחייו אזי עשר הספירות מאירות ,בשלימות האמיתית ,והוא מוגן מההשפעות הנובעות ממספר – 11קליפה. בעלמא די ברא כרעותיה ,וימליך מלכותיה ,ויצמח פורקניה ,ויקרב משיחיה )בעולם שברא כרצונו, ותמלוך מלכותו ,ויצמיח ישועותו ,ויקרב את משיחו(: עשר מילים אלו מסמלות את כח השלימות ,כנ"ל .בעשר מילים אלו מרומזים גם כן עשרה מאמרות שבהם נברא העולם וכן עשר לשונות גילוי אלוקות ,ויתבאר לקמן. בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל ,בעגלא ובזמן קריב ,ואמרו אמן )בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל ,במהרה ובזמן קרוב ,ואמרו אמן(: בכתבי האריז"ל מוסבר שמילים אלו הינם תפילה נפרדת משאר הקדיש; בקשה לגאולת העולם בעגלא – באופן פתאומי )הרוקח( ,ובזמן קריב – במהירות. המילים הראשונות במשפט זה בחייכון ,וביומיכון ,ובחיי דכל בית ישראל – הינם אישור להמשך החיים ולדביקות בקיום מטרת החיים אפילו בהביטם אל פני המוות .ולכן האבלים ,המרגישים חסרון ,שממון ,בדידות וריקנות בחיים ללא הנפטר ,מכריזים שוב ושוב במשך היום את כוונתם להמשיך בחיים. יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא )יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים(: משפט זה מגלם בתוכו את הבריח התיכון ,הנקודה המרכזית ,של תפילת הקדיש .מילים אלו מהוות תרגום ארמי למשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" )תרגום ירושלמי דברים ו,ד( ,ומבוססות גם כן על מילות הפסוק "והתגדלתי ,והתקדשתי" המוזכרות ביחזקאל בפרק לח )פסוק כג( המדבר כולו על מלחמת גוג ומגוג, והתקופה בה יהיה איחוד בשם י-ה-ו-ה )סידור ר' יעקב עמדין .משנה ברורה סי' נו ,ב(.
11 במסכת ברכות מובא שכאשר בני ישראל אומרים "אמן .יהא שמיה רבא "...הקב"ה מנענע בראשו )כביכול( ואומר "מה לו לאב שהגלה את בניו ,ואויל להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם" )ג .(.דהיינו שאמירת הקדיש גורמת התעוררות רחמי הקב"ה לבני ישראל ,ועד לזמן שהקב"ה יחזיר את בניו ל"שולחן אביהם". כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מברך" בכל כחו ,בכל כוונתו ,ובקול רם ,קורעין לו גזר דינו ,ומבטלים כל גזירות קשות ,ופותחים לו שערי גן עדן )תלמוד בבלי שבת קיט :רש"י ותוס'(. המילה יהא כוללת את שלשת האותיות הנצרכות עבור כתיבת האות ה' במילויים שונים )ה"י ,ה"ה ,ה"א(. שלשת אותיות אלה גם כן משלימים )מילוי( את השם הגדול )"שמיה רבא"( י-ה-ו-ה ,בארבעה אופנים שונים, המכוונים כנגד שמות שונים של הקב"ה :ע"ב ) ,(72ס"ג ) ,(63מ"ה ) ,(45ב"ן ) .(52ארבעתם יחד הינם סמל השלימות האמיתית של שם י-ה-ו-ה .ואם כן ,הכוונה באמירת "אמן ,יהא שמיה רבא" היא "אמן – יה"ר שתהי' יהא -שלימות בשמיה – שם י-ה-ו-ה ,באופן מושלם – רבא". המילה שמיה כוללת את המילים שם י-ה .זאת אומרת ,שעל ידי השילוב של "אמן" עם "יהא שמיה" יהיה "רבא" – שלימות ,גדלות ורפואה במילואה .כאשר רבא – גדלות ,נהפך למעיין אינסופי ,אזי הרבא נהיה באר )אותם אותיות( ומקור לשפע ברכה והצלחה בחיים. משפט זה )יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא( כולל שבעה מילים ו 28אותיות ,המכוונות כנגד שבעת המילים ו 28האותיות בפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" .שבעת המילים גם כן מכוונות כנגד שבעת ימי השבוע ,ושבעת המזלות .הבית-יוסף מסביר ששמות שבעת המזלות )שבתאי, מאדים ,וכו'( גם כן כוללים 28אותיות )אורח חיים סימן נו(. 28אותיות מכוונות כנגד ימי החודש .הפירוש דעת-זקנים על התורה מבאר שהפסוק הראשון בתורה הכולל שבעה מילים מכוון כנגד שבעת ימי השבוע ,ו 28האותיות הם כנגד ימי החודש ,דהיינו :שבע מסמל את שלימות המעגל השבועי ,ו 28מסמל את שלימות המעגל החודשי .אותו רעיון מוצפן בפסוק המדבר אודות גילוי אלוקות בהר סיני "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" ,הכולל שבעה מילים ו 28אותיות. בעת אמירת "יהא שמיה רבא" אנו מתפללים אל בורא עולם בבקשה שכל ההשפעות הרוחניות הספונות בבריאה ,כולל כל ההתחלקויות לזמן )שבוע ,חודש( ,יהיו חדורים בגלוי באור אלוקי.
12 בספרי הנביאים המספר 28מרמז שינוי .בספר קהלת )ג ,ב-ח( מוזכרים 28תקופות ,בהם יש עת מיוחדת לכל דבר ,כגון "עת ספוד ועת רקוד ...עת לחשות ועת לדבר" .שינוי הוא מציאות של פירוד וחוסר אחדות ,ולכן בעת אמירת "יהא שמיה "...אנו מאחדים את כל השינויים והחילוקים בעולם יחד עם שמו הגדול של הקב"ה. אשר לכן ,קדיש הוא חלק מתהליך הריפוי )האיחוד( לאחר פטירת )פירוד( קרוב משפחה. מספר 28הוא בגימטריא כח ,אשר לכן בגמרא מוזכר שאמירת יהא שמיה רבא צריכה להיאמר "בכל כחו". בשעה שעלה משה למרום אמר הקב"ה למשה "אין שלום בעירך?" )האם הנך בא ממקום בו אין דרך ליתן שלום בעת שנפגשים עם מישהו אחר( .ענה משה "כלום יש עבד שנותן שלום לרבו?!" אמר לו הקב"ה "היה לך לעזרני" )להגיד לי "תצלח מלאכתך"( מיד אמר לו משה "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת" )שבת פט. רש"י( .סיפור זה ממחיש את רעיון הכח ) (28בקדיש ,שהרי הקב"ה ביקש ממשה לומר מעין "קדיש" כדי לגדל את כח ה' בעולם ,וזהו מטרת הקדיש. לעלם ולעלמי עלמיא :כל אחת משלשת מילים אלו כוללות את המילה "עולם" ,ושלשתם מכוונים לשלשת העולמות בי"ע :עולם הבריאה – עולם השרפים והנשמות ,עולם היצירה – עולם המלאכים וחיות קודש, ועולם העשיה – עולם הגשמי ,מקום משכן הגוף .וכן מרמזים אודות שלשת הלבושים – כוחות הנפש: מחשבה )שכל( ,דיבור )רגש( ומעשה .בעת אמירת "לעלם ולעלמי עלמיא" אנו ממשיכים את אחדות הבורא בכל העולמות האלו; אנו גורמים לאיחוד "השם הגדול" בכל שלב ודרגה בכל העולמות ,ועל-ידי-זה אנו נרגיש את אחדות הבורא בכל אחד משלשת לבושי הנפש.
יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל... קטע זה כולל שמונה פעלים (1 :יתברך (2 ,וישתבח (3 ,ויתפאר (4 ,ויתרומם (5 ,ויתנשא (6 ,ויתהדר(7 , ויתעלה (8 ,ויתהלל .בתחילת הקדיש מזכירים שני פעלים נוספים (1 :יתגדל (2 ,ויתקדש .סך-הכל 10פעלים, המכוונים כנגד העשרה מאמרות שבהם נברא העולם )כגון "ויאמר אלקים יהי אור"( .העשרה מאמרות מבטאים את המימד החיצוני של ענינים נעלים ביותר ,של עשרת הדברות ,התגלות התורה בעולם הזה. עשרת הדברות מחולקות לשני סוגים :שני הדברות הראשונות נאמרו מפי הגבורה ,והשמונה הנותרים נאמרו ע"י משה רבינו .חילוק זה מתבטא גם בקדיש ,ששני פעלים מחולקים מהשמונה הנוספים .חילוק זה מדגיש את הרעיון המרכזי והפעולה העיקרית של הקדיש ,גילוי אלוקות בעולם .גילוי זה פועל אחדות בעולם ,פועל ריפוי ואיחוי של כל השברים ,הפירוד ,החילוקים ,ההסתר והבדידות הקיימים בעולמו של האבל.
13 בקדיש ישנם שבעה מילים המתחילים באות וא"ו ,החל מ"וישתבח" ועד "ויתהלל" ,וכל אחד ממילים אלו כולל ששה אותיות ,שבע פעמים וא"ו ) ,42 = (6שבע מילים הכוללים שש אותיות = שוב .42 מהו מספר ?42מיציאת בני ישראל ממצרים ועד כניסתם לארץ ישראל הם עברו 42מסעות עם מטרה מוגדרת :היציאה ממיצרים וגבולות )שורש המילה מצרים הוא מיצר( עד לחירות האמיתית .לפי הבעל שם טוב 42 ,מסעות אלו מסמלות 42שלבים בדרכו של האדם לחירותו האמיתית .כל תזוזה לכיוון התעלות רוחנית או חירות כולל 42שלבים .רעיון זה מודגש גם בתפילת הקדיש ,כשם שה 42מסעות מיועדות לגשר בין מצב אחד למצב נעלה יותר ,כך גם הקדיש מגשר בין האבל והפירוד לשלב הנחמה ,ומסייע לאבל לעזוב את המדבר והשממה המורגשת לאחר פטירה ולהיכנס לארץ המובטחת ,לשלווה אמיתית. אמירת הקדיש ,אם כן ,מסמלת את אחדות הבורא והבריאה ,את עזיבת השממה לטובת הנחמה ,השלום והשלימות. עושה שלום המילה שלום בגימטריא ) 380ש ,300-ל ,30-ו ,6-ם ,40-וארבעת האותיות = .(380המילה "שלום" מסמלת את השילוב בין שם י-ה-ו-ה לשם א-ד-נ-י ,וכדלקמן: י-ה-ו-ה :י ,10-ה ,5-ו ,6-ה26 = 5- א-ד-נ-י :א ,1-ד ,4-נ ,50-י65 = 10- כאשר מכפילים את היו"ד ) (10של י-ה-ו-ה כפול האל"ף ) (1של א-ד-נ-י הנמצא מתחתיה הסך הוא .10 כאשר מכפילים את הה"א ) (5כפול הדלי"ת ) (4שתחתיה הסך הוא .20 כאשר מכפילים את הוא"ו ) (6כפול הנו"ן ) (50שתחתיה הסך הוא .300 כאשר מכפילים את הה"א ) (5כפול היו"ד ) (10שתחתיה הסך הוא .50 סך הכל ) (10+20+300+50הוא ,380בגימטריא שלום. דהיינו ,שהשלום האמיתי הוא רק כאשר שמו של הקב"ה הפנימי )הוי'( מאוחד עם צדו החיצוני )שם א-דני(. שם א-דני הוא הכלי לשם הוי' ,ולכן בזמן הזה מבטאים את השם י-ה-ו-ה בתור א-דני ,ובעת התפילה – בעת שקוראים את שם הוי' יש לכוין הן לשם הוי' )הפנימיות( והן לשם א-דני )הכלי( .שם הוי' הוא אור אין-סוף, ללא תחילה וסיום .שם א-דני הוא התגלות ה' בעולם הטבע ,בתור אדון העולם הגשמי והמוגבל .שם הוי' מסמל את האחדות האמיתית ,שם א-דני שוכן במקום הפירוד וההתחלקות .שלום הוא השילוב והאיחוד בין שני שמות אלו.
14 בקשת ה"שלום" בקדיש ,אינה למושג הגשמי בעולם הנקרא "שלום" ,ואפילו אינה קשורה לבקשת ברכה, אלא זהו תפילה על אחדות ה' ,ששמו של ה' הוא שלום )שבת י ,(:ובקשתינו היא שהקב"ה יאציל עלינו חלק מעצמו .רעיון זה חוזר על עצמו גם בברכת הכהנים" ,וישם לך שלום ...ושמו את שמי על בני ישראל" )במדבר ו:כו-כז(. אמן מילה זו חוזרת על עצמה כמה פעמים במהלך הקדיש ,מהי מילה זו? בדרך כלל נהוג לבאר שמילה זו היא בקשה או ביטחון בקיום הבקשה או באמיתותה .אבל האמורא רבי חנינא מסביר שהמילה "אמן" היא ראשי- תיבות "א-ל מלך נאמן" )שבת קיט .(.שורש המילה אמן הוא "אמונה" ו"אמת" .על-פי-זה אמירת "אמן" הוא ביטוי לאמונה ואמת" :אני מאמין בזה ,אני יודע שזה אמת" .נוסף לכך ,שורש המילה אמן דומה למילה אומנות ,המלמדנו שעבודת האדם באמת ובאמונה הינה דבר המצריך מלאכת מחשבת ,אומנות. המילה אמן )א ,1-מ ,40-ן (91 = 50-בגימטריא מלאך )מ ,40-ל ,30-א ,1-ך .(91 = 20-כל פעם שעונים "אמן" נבראים מלאכים קדושים ,בעלי השפעה חיובית .אמן הנאמר לאחר ברכה הוא חלק מהברכה ,ולכן בעת שעונים אמן יש לכוין גם למברך הברכה )רמ"א קסז ,ב( .בעת שמתפללים עונים "אמן" לקדיש הנאמר על ידי אבל ,נבראים מלאכים בעלי השפעה חיובית ומנחמת לאבלים האומרים קדיש. "אמן" מסמל גם כן את השילוב בין שם י-ה-ו-ה ושם א-דני ,שהרי הגימטריא של י-ה-ו-ה ) (26א-דני )(65 ביחד הוא ,91בגימטריא "אמן" )מאירי ,שבת קיט.(: השם המפורש )הוי'( אינו ניתן לאמירה ,מאחר והשפעתו האלוקית היא מוסתרת מאיתנו ורחוקה מהשגתינו. אשר לכן ,בעת התפילה אומרים א-דני בכל פעם שכתוב הוי' ,ועל ידי זה מאחדים את שני השמות ,את השם הנסתר שאי אפשר לאמרו )הוי'( ואת השם הגלוי המאוחד יחד )א-דני( .שם הוי' מכוון כנגד האור האלוקי כפי שהוא בעולמות העליונים ,משא"כ שם א-דני מכוון כנגד גילוי האור האלוקי בעולם הזה .ע"י אמירת אמן "ממשיכים" את הברכה הנובעת מהאור האלוקי )הוי'( לתוך העולם הזה )א-דני( .וזוהי הסיבה לכך שבגמרא )נזיר סו (:מובא "גדול העונה אמן יותר מן המברך" ,כי העונה "אמן" מאחד את שני השמות הוי' וא-דני. כתיבת )"מילוי"( האות יו"ד הוא י ,10-ו ,6-ד ,4-סך-הכל .20 כתיבת )"מילוי"( האות ה"א הוא בכמה אופנים: ה"י )ה ,5-י.15 = (10- ה"א )ה ,5-א.6 = (1-
15 ה"ה )ה ,5-ה.10 = (5- ולכן ישנם שלשה אפשרויות לחישוב הגימטריא של שם י-ה: יו"ד ) + (20ה"י ).35 = (15 יו"ד ) + (20ה"א )26 = (6 יו"ד ) + (20ה"ה )30 = (10 כאשר משלבים את שלשת אופני הכתיבה הסך-הכולל הוא ,91בגימטריא אמן .דהיינו שעל ידי ה"אמן" פועלים גם כן את השלימות בשם י-ה ,שיהי' "שם הגדול" )שמיה רבא( ,על ידי שיאיר שם י-ה המוסתר בשם א-להים )אלם י-ה( ,וזה יעלה את ו-ה שנפרדו ונפלו לקליפות .ולכן ,אמירת ה"אמן" מאחדת את הכוחות השליליים )ו-ה( ,כחות הפירוד וההתחלקות ,כוחות המוות עם הכוחות החיובים )י-ה( ,ועי"ז מתגלה השלימות האמיתית דשם י-ה-ו-ה .לכן מובנת החשיבות הרבה באמירת "אמן" הכוללת בתוכה שילוב ושלימות שמותיו הקדושים של הקב"ה. יהי רצון מאת השי"ת שנזכה לגילוי אחדות ה' בעינינו הגשמיות )ותחזינה עינינו( בביאת המשיח במהרה בימינו ,אמן.
16
==
הערות: •
נתינת הצדקה לזכות הנפטר גורמת עליית נשמה לנשמת הנפטר )מדרש ורבינו בחיי פרשת דברים כא:ח .ב"י או"ח רפד ותרכא ,ב"ח שם .תנחומא פרשת האזינו .כפתור ופרח סי' מד .רמ"א או"ח תרכא ,ד ,יו"ד רמט ,טז .קו הישר סי' פו(.
•
יש הכותבים אודות חשיבות בניית מקום קבורה מפואר – מאוזוליאום )ירושלמי שקלים פ"ב משנה ה .ספר חסידים תשלח(.
•
המציבה על מקום הקבורה היא מקום משכנם של הכוחות המקיפים של נשמת הנפטר )לקו"ת להאריז"ל פרשת ויחי ע' .118משנת חסידים מס' גמ"ח ג ,יג .מאמר השתטחות ב' לאדהאמ"צ(. בתלמוד בבלי ,מציבה נקראת בשם "נפש" ,כי נפש הנפטר חודרת במציבה )אמרי פנחס ]קאריץ[ ליקוטים מא ,ע' .(223
•
לימוד תורה עבור נשמת הנפטר )יבמות קכב .רש"י בשם הגאונים(.
•
קריאת ההפטרה לעילוי נשמת הנפטר במשך שנת האבילות )רמ"א סי' שעו ,ו(.
•
הדלקת "נר נשמה" במשך שבעת ימי האבילות גורמת שמחה רבה לנשמות הנפטר )מעבר יבק, מאמר ב פט"ו ,ע' .(220נחת-רוח רב נגרם לנשמות בעת שמדליקים נרות לעילוי נשמתם )רבינו בחיי שמות כה ,לא .שו"ת תורה לשמה סי' תקכ( .ישנו מנהג להדליק נר נשמה ביום הפטירה )יארצייט( בכל שנה ושנה )מהרש"ל סי' מו .מ"א סי' רסא ,ו .נחלת שבעה סי' עג .משנה ברורה הלכות שבת רסא ,טז(.
•
הנשמה בגיהנם רק עד 12חודש )משנה עדויות פ"ב מ"י( .וזהו רק כאשר לא הצליחו למצוא שום לימוד זכות עבור הנשמה )תגמולי הנפש י"א ,ע' לא ע"א .שבת ל"ג ע"ב .זהר ח"א ע' קז ע"א(. במקורות מסויימים מוזכר שלפעמים הנשמה נמצאת בגיהנם יותר מי"ב חודש )ר"ה יז ע"א .ב"מ נח ע"ב .זהר ח"ב ע' קנ ע"ב .זהר ח"ג ע' קכ ע"ב( ,אבל אעפ"כ גם נשמות אלו יוכנסו בסופו של דבר לגן-עדן )מדרש תלפיות אות ח ,ע' .(670גיהנם דומה לספוג הקולט את כל הענינים השליליים )עמק המלך שער תיקוני התשובה ח"א ע' טו ע"ב( .וזהו ענין התשובה )ב"מ נח ע"ב ותוספות .ר"ה יז ע"א( .לאחר השלמת הזיכוך ,כל נשמה נכנסת לגן עדן )מדרש רבה שמות ז ,ד .פסיקתא רבתי נג ,ב(. בעתיד ,כל ענין הגיהנם יתבטל ,וכל הנשמות לא יצטרכו לעבור זיכוך ובירור זה )עשרה מאמרות, מאמר חיקור דין ע' .302עמק המלך שער תיקוני התשובה ח"ג ע' .(17
17 •
נוסח הקדיש הוא בארמית ,הלשון המדוברת בעם היהודי בתקופה שלאחר החורבן כדי שכל אחד יוכל להבין )תוספות ברכות ג ע"א .כל בו ז .שבלי הלקט סי' ח( ובכדי שהמלאכים לא יבינו )טור סימן נח( .בכדי שלא יהי' שום קטרוג )ב"ח(.
•
והגמרא אף מספרת סיפור המדגיש את מעלת התפילה על נפטר ,ובמיוחד אמירת הקדיש )כלה רבתי ב .מדרש תנחומא נח .אור זרוע ח"ב ,נ(.
•
המילה יהא כוללת את שלשת האותיות הנצרכות עבור כתיבת האות ה' במילויים שונים )ה"י ,ה"ה, ה"א( .שלשת אותיות אלה )י-ה-א( גם כן משלימים את השם הגדול )שמיה רבא( י-ה-ו-ה ,בארבעת הצורות השונות :ע"ב ) ,(72ס"ג ) ,(63מ"ה ) ,(45ב"ן ) ,(52וכדלקמן: שם הוי' = ) 26י ,10-ה ,5-ו ,6-ה .(5-כל אחד מארבעת האותיות דשם י-ה-ו-ה יכולות להיכתב במילוי י' או ה' או א'. השם הכי נעלה הוא שם ע"ב ) (72הנעשה ע"י מילוי אותיות י-ה-ו-ה עם האות י' :יו"ד )י ,10-ו,6- ד .20 = (4-ה"י )ה ,5-י ,15 = (10-וי"ו )ו ,6-י ,10-ו .22 = (6-ה"י )ה ,5-י .15 = (10-סך-הכל .72 השם הפחות נעלה הוא שם ס"ג ) (63הנעשה ע"י מילוי אותיות י-ה-ו-ה עם האותיות י' וא' :יו"ד )י- ,10ו ,6-ד .20 = (4-ה"י )ה ,5-י ,15 = (10-וא"ו )ו ,6-א ,1-ו .13 = (6-ה"י )ה ,5-י.15 = (10- סך-הכל .63 שם נעלה פחות הוא שם מ"ה ) (45הנעשה ע"י מילוי אותיות י-ה-ו-ה עם האות א' :יו"ד )י ,10-ו,6- ד .20 = (4-ה"א )ה ,5-א ,6 = (1-וא"ו )ו ,6-א ,1-ו .13 = (6-ה"י )ה ,5-א .6 = (1-סך-הכל .45 השם הפחות נעלה מכולם ,הקשור עם העולם הגשמי ,הוא שם ב"ן ) ,(52הנעשה ע"י מילוי אותיות י-ה-ו-ה עם האות ה :יו"ד )י ,10-ו ,6-ד .20 = (4-ה"א )ה ,5-ה ,10 = (5-ו"ו )ו ,6-ו.12 = (6- ה"ה )ה ,5-ה .10 = (5-סך-הכל .52
•
המילה "שלום" מסמלת את השילוב בין שם י-ה-ו-ה לשם א-ד-נ-י )אגרא דפירקא רמז כ"ב(.