__MAIN_TEXT__

Page 1


‫סוד הקדיש‬ ‫קדיש יתום ‪ -‬מבט לעומק‬

‫מאת‬ ‫הרב דובער פינסאן‬


‫‪2‬‬

‫חוברת זו נערכה לזכות ולזכר נשמת אימנו היקרה רחל בת אברהם‪ ,‬לרגל יום השלושים לפטירתה‪ ,‬י"א‬ ‫לחודש העשירי – חודש טבת‪.‬‬ ‫טבת מלשון "טוב"‪ ,‬ומספר עשר הוא מספר הקדושה הממתיק את מספר י"א‪ .‬וזוהי מטרת אמירת‬ ‫ה"קדיש"‪.‬‬ ‫נפטרה ב"יום ד פ' וישלח יב כסלו התשעב" בגימטריא "רחל בת אברהם ושרה"‬ ‫בהוקרה מקרב לב‪,‬‬ ‫בני המשפחה‬


‫‪3‬‬

‫"קדיש יתום" בתרגום לעברית מדוברת‪:‬‬ ‫יִתְ גַּדַּ ל ְויִתְ קַדַּ שׁ שְׁ מֵיהּ ַרבָּא ‪ -‬יתגדל ויתקדש שמו הגדול‬ ‫ְבּ ָעלְמָ א דִּ י ב ְָרא‪ ,‬כ ְִרעוּתֵ הּ ‪ -‬בעולם שברא כרצונו‪.‬‬ ‫ְויַמְ לִי‪ $‬מַ לְכוּתֵ הּ‪ְ ,‬ויַ ְצמַח פּ ְֻר ָקנֵה ‪ -‬ותמלוך מלכותו‪ ,‬ויצמיח ישועתו‬ ‫וִיק ֵָרב מְ שִׁ יחֵהּ ‪ -‬ויקרב את משיחו‪.‬‬ ‫ְבּ ַחיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּ ְב ַחיֵּי דְ כָל‪-‬בֵּית יִשְׂ ָראֵ ל ‪ -‬בחייכם ובימיכם ובחייהם של כל בית ישראל‪,‬‬ ‫ַבּ ֲע ָגלָא וּ ִבזְמַ ן ק ִָריב‪ ,‬וְאִ מְרוּ אָ ֵמן ‪ -‬במהרה ובזמן קרוב‪ ,‬ואמרו אמן‪.‬‬ ‫יְהֵא שְׁ מֵיהּ ַרבָּא ְמב ַָר‪ - $‬יהי שמו הגדול מבורך‪,‬‬ ‫ְל ָעלַם ְל ָעלְמֵי ָעלְמַ יָּא ‪ -‬לעולם ולעולמי עולמים‪.‬‬ ‫יִתְ בּ ֵָר‪ְ $‬ויִשְׁ תַּ בַּח ְויִתְ פָּאֵ ר ְויִתְ רוֹמָם ְויִתְ נַשֵּׂ א ְויִתְ הַדָּ ר ְויִתְ ַעלֶּה ְויִתְ ַהלָּל‪,‬‬ ‫שְׁ מֵהּ דְּ קֻדְ שָׁ א ב ְִרי‪ $‬הוּא ‪ -‬שמו של הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫ירתָ א ‪ -‬למעלה מכל הברכות השירות‬ ‫ְל ֵעלָּא מִן‪-‬כָּל‪-‬בּ ְִרכָתָ א‪ ,‬וְשִׁ ָ‬ ‫תֻּ שְׁ ְבּחָתָ א ְונֶחָמָ תָ א ‪ -‬התשבחות והנחמות‪,‬‬ ‫מִירן ְבּ ָע ְל ָמא‪ ,‬וְאִ מְרוּ אָ ֵמן‪ - .‬שאנו אומרים בעולם‪ ,‬ואמרו אמן‪.‬‬ ‫דַ אֲ ָ‬ ‫יְהֵא שְׁ ָל ָמא ַרבָּא מִ ן שְׁ מַ יָּא ‪ -‬יהא שלום רב מן השמים‪,‬‬ ‫ְו ַחיִּים טוֹבִים ָעלֵינוּ ְועַל כָּל י ִשְׂ ָראֵ ל‪ .‬וְאִ מְרוּ אָמֵן‬ ‫ע ֹשֶׂ ה שָׁ לוֹם ִבּמְרוֹמָיו‪ ,‬הוּא יַעֲשֶׂ ה שָׁ לוֹם ָעלֵינוּ‪ְ ,‬ועַל כָּל יִשְׂ ָראֵ ל‪ ,‬וְאִ מְרוּ אָ ֵמן‪.‬‬


‫‪4‬‬

‫מדוע דוקא "קדיש"?‬ ‫אמירת הקדיש נחשבת לאחת מהפעולות החשובות ביותר הנעשות לעילוי נשמת הנפטר‪ ,‬פעולה עליה נוהגים‬ ‫להקפיד יותר מאשר על שלל הפעולות האחרות המוזכרות במקורותינו הגורמים עליית נשמה לנשמת הנפטר‪.‬‬ ‫השאלה המתבקשת מאליה היא‪ :‬מדוע תפילת הקדיש חשובה יותר מאשר הפעולות האחרות?‬ ‫במקורות חכמינו ז"ל מוזכרים פעולות רבות וחשובות הנעשות לעילוי נשמת ולזכות הנפטר‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫•‬

‫נתינת הצדקה לזכות הנפטר גורמת עליית נשמה לנשמת הנפטר‪.‬‬

‫•‬

‫יש הכותבים אודות חשיבות בניית מקום קבורה מפואר )מאוזוליאום(‪.‬‬

‫•‬

‫המציבה על מקום הקבורה היא מקום משכנם של הכוחות המקיפים של נשמת הנפטר )כוחות שאינם‬ ‫תלויים בגוף הגשמי(‪ .‬בתלמוד בבלי‪ ,‬מציבה נקראת בשם "נפש"‪ ,‬כי נפש הנפטר חודרת במציבה‪.‬‬

‫•‬

‫לימוד תורה עבור נשמת הנפטר‪.‬‬

‫•‬

‫קריאת ההפטרה לעילוי נשמת הנפטר במשך שנת האבילות‪.‬‬

‫•‬

‫הדלקת "נר נשמה" במשך שבעת ימי האבילות גורמת שמחה רבה לנשמות הנפטר‪ .‬נחת‪-‬רוח רב‬ ‫נגרם לנשמות בעת שמדליקים נרות לעילוי נשמתם‪ .‬ישנו מנהג להדליק נר נשמה ביום הפטירה‬ ‫)יארצייט( בכל שנה ושנה‪.‬‬

‫משום מה תפילת הקדיש בולטת בעוצמתה ובחשיבותה על פני כל הפעולות האלה‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬מדוע? וכן‪,‬‬ ‫מה מבטאות מילות הקדיש? האם זהו ביטוי אבל על הפטירה? נחמה לקרובי הנפטר? חיזוק האמונה באלקים‬ ‫לנוכח האבידה הקשה?‬ ‫קריאה פשוטה של נוסח הקדיש תחזק את השאלה‪ ,‬שהרי הקדיש מדבר אודות האדרת "שמו הגדול" )שמיה‬ ‫רבא( של בורא‪-‬עולם‪ .‬ואם כן‪ ,‬מה הקשר להזכרת הנפטר? מדוע מתפללים להאדרת "שמו הגדול" של אלקים‬ ‫בעת הפטירה? האם מילים אלו יביאו נחמה לקרובי הנפטר או אולי עליית נשמה לנשמת הנפטר?‬ ‫באם נאמר שאמירת הקדיש היא ביטוי האמונה בצדקת הדין האלוקי‪ ,‬היה מתאים יותר לומר "הריני מקבל עלי‬ ‫את צדקת הדין של ה'"‪ ,‬אבל מילות הקדיש מבטאות את הכוונה להמשיך בנחישות בהאדרת שמו של הקב"ה‪,‬‬ ‫על‪-‬אף הכאב הגדול‪.‬‬


‫‪5‬‬ ‫אמירת הקדיש יחד עם אבלים נוספים משרה אוירה של שותפות וידידות עם אחרים הנמצאים במצב דומה‪,‬‬ ‫במקום המחשבות אודות ייאוש ובדידות‪ .‬לנוכח מחשבות כאלו‪ ,‬אמירת הקדיש מדגישה את הכוונה להמשיך‬ ‫בקידוש שמו של הקב"ה‪.‬‬ ‫קודם שניגשים לביאור הפנימי של תפילת הקדיש יש להבהיר שישנם סוגים שונים של "קדיש"‪ ,‬ביניהם‬ ‫בולטים בתדירותם "חצי קדיש" ו"קדיש שלם"‪ .‬רוב הקדישים הנאמרים בעת התפילות הם "חצי קדיש"‬ ‫המסמנים מעבר בין מחלקה אחת בתפילה למחלקה הבאה‪ .‬סוג נוסף של הקדיש הוא "קדיש דרבנן" שנאמר‬ ‫לאחרי לימוד תורה ברבים‪ .‬במסגרת זו נעסוק בעיקר בסוג הקדיש הנקרא "קדיש יתום"‪ ,‬שכשמו כן הוא –‬ ‫קדיש המיועד לאמירה על ידי יתומים וקרובי משפחת הנפטר‪.‬‬ ‫הקדיש‪ :‬מחורבן הבית ועד עכשיו‬ ‫חלקו העיקרי של הקדיש מקורו בתקופה שלאחר חורבן בית‪-‬המקדש הראשון‪ ,‬הנוסח תוקן על ידי אנשי כנסת‬ ‫הגדולה )ערוך‪-‬השלחן נה‪ ,‬א(‪ .‬נוסח הקדיש הוא בארמית‪ ,‬הלשון המדוברת בעם היהודי בתקופה שלאחר‬ ‫החורבן‪ ,‬כדי שאפילו גוים )כל בו‪ ,‬ז( יוכלו להבין את מילות הקדיש )תוספות ברכות ג‪ .(.‬מובן אם‪-‬כן‪ ,‬שעל‬ ‫האומרים את הקדיש ללמוד ולהבין את תוכנם של המילים הנאמרות על ידם‪.‬‬ ‫הנוסח הקדום ביותר ל"קדיש יתום" נמצא בסידור הראשון‪ ,‬סידורו של רבינו עמרם גאון )מהמאה התשיעית(‪,‬‬ ‫והגם שידוע שהקדיש נאמר במשך מאות בשנים קודם לכן‪ ,‬אין יודעים בבירור מתי החל מנהג אמירת הקדיש‬ ‫לעילוי נשמת הנפטרים‪.‬‬ ‫רעיון זה של אמירת תפילה לעילוי נשמת נפטר מצוי כבר במקורות תנ"כיים‪ :‬דוד המלך התפלל על נשמת בנו‬ ‫אבשלום לאחר פטירתו )שמואל ב‪ ,‬יט‪:‬א‪ ,‬תלמוד בבלי סוטה י‪ ,(.‬והגמרא אף מספרת סיפור המדגיש את מעלת‬ ‫התפילה על נפטר‪ ,‬ובמיוחד אמירת הקדיש‪:‬‬ ‫סיפר רבי עקיבא‪ :‬פעם אחת בעת הילוכי פגשתי אדם המכוסה מראשו ועד רגלו באבק פחם‪ ,‬הסוחב על גבו‬ ‫משא כבד של ענפי עצים‪ .‬ניגשתי אליו ושאלתי "האם הנך עבד? אולי אוכל לשחררך‪ .‬האם הנך עני מרוד?‬ ‫אולי אוכל לעזור לך בממון"‪ .‬האדם ענה שאינו עבד או עני "רבי‪ ,‬אני מת‪ ,‬איני חי!"‪.‬‬ ‫האדם הסביר שזהו חלק מהעולם‪-‬הבא שלו; עליו לתקן מעשים רעים שנעשו בחייו וזהו חלק מעונשו‪.‬‬


‫‪6‬‬ ‫רבי עקיבא שאלו‪ ,‬האם המלאכים הממונים עליו נתנו לו אפשרות להיפטר מהעונש‪ ,‬והאדם ענה‪" :‬שמעתי‬ ‫אומרים שאם הי' לי בן שיאמר קדיש בבית‪-‬הכנסת‪ ,‬והקהל יענו "יהא שמי' רבא מבורך" הייתי ניצל מהדין‬ ‫הקשה"‪.‬‬ ‫רבי עקיבא שאלו למקום מגוריו בעת חייו‪ .‬הוא הלך לשם‪ ,‬חיפש ומצא את בנו של הנפטר‪ ,‬מל אותו ולימדו‬ ‫תורה‪ ,‬ואף הסביר לו איך לומר קדיש ו"ברכו"‪ .‬לאחר מכן האב ניצל מעונשו הקשה‪ .‬זמן מה לאחר מכן הגיע‬ ‫הנפטר לרבי עקיבא בחלום הלילה והודה לו על שגרם שיגיע לגן‪-‬עדן‪.‬‬ ‫נקודת הסיפור היא שהבן יכול לזכות את אביו )סנהדרין קד‪ .(.‬על פי הקבלה‪ ,‬שורשם ומקורם של הורים‬ ‫וילדיהם הוא מאותו חלק בנשמת "אדם הקדמון"‪ ,‬ולכן פעולות הילדים בעולם הזה משפיעים על נשמת הנפטר‬ ‫הנמצא בעולם האמת‪ ,‬מאחר וקשורים הם יחד בשורש ומקור נשמתם‪.‬‬ ‫במשך הדורות התפשט המנהג לומר קדיש עבור נשמת הנפטר‪ ,‬וזאת בכדי לעזור )ולזרז( את כניסת נשמת‬ ‫הנפטר לגן‪-‬עדן )רמ"א סי' שעו‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫המסע אל גן‪-‬עדן‬ ‫כל נשמה ונשמה מגיעה בסופו‪-‬של‪-‬דבר לגן‪-‬עדן‪ .‬כל ייסורי הנשמה בעולם האמת אינם רק "עונש" אלא גם‬ ‫)ובעיקר( חומרי‪-‬עזר לניקוי וזיכוך הנשמה‪ ,‬הייסורים דומים לספוג הבולע את כל הרוע והפגמים שבנשמה‬ ‫כדי שהנשמה תוכל להיכנס בהקדם האפשרי לגן‪-‬עדן‪.‬‬ ‫נשמה ללא גוף אינה יכולה להתעלות ולהזדכך‪ ,‬ולכן מעת שהנשמה עוזבת את הגוף וחוזרת למקורה בעולם‬ ‫האמת היא איננה יכולה לפעול יותר‪ .‬התפקיד כעת מוטל על קרובי הנפטר הקשורים בשורש נשמתם אליו‬ ‫ומייצגים אותו בעולם הזה; פעולות קרובי הנפטר במימד הגשמי גורמות לנשמה "לזוז" מדרגה לדרגה‪.‬‬ ‫מנקודת מבט כזו נראה שתפקיד תפילת ה"קדיש" הוא שלילת הרוע‪ ,‬זיכוך הנשמה מייסוריה או מתן "דחיפה"‬ ‫לנשמה "תקועה"‪ .‬אבל מנקודת מבט קבלית‪ ,‬בכתבי האריז"ל מופיעה סיבה חיובית לאמירת הקדיש והיא שעל‬ ‫ידי אמירתה גורמים עליית נשמה‪ ,‬והנשמה עולה ומתעלית מדרגה לדרגה בדרגות השונות בגן‪-‬עדן‪ :‬כוונת‬ ‫אמירת הקדיש אינה רק מתן עזרה לנשמה כדי שתינצל מדין קשה בגיהנם‪ ,‬אלא גם מתן עזרה לנשמה שכבר‬ ‫נמצאת בגן‪-‬עדן‪ ,‬להתעלות מדרגה לדרגה )שער הכוונות‪ ,‬דרוש קדיש(‪ ,‬ולכן אמירת הקדיש נוהגת אף לאחר‬ ‫פטירת צדיקים‪.‬‬


‫‪7‬‬ ‫אמירת הקדיש מועילה גם כן לאלו האומרים אותה‪ ,‬שכן פעולה שכוונתה היא האדרת שמו של הקב"ה גורמת‬ ‫שיקום וריפוי לאדם המתייסר לאחר פטירת קרובו‪.‬‬

‫ביאור הקדיש‬ ‫יתגדל ויתקדש שמיה רבא )יתגדל ויתקדש שמו הגדול(‪ :‬מילים אלו מהוות פתיח לתפילת הקדיש‪ .‬עלינו‬ ‫להבין מהו "שמו הגדול" של הקב"ה ומה החסרון בו הגורם ביקוש ש"יתגדל ויתקדש" שם זה? ובכלל‪ ,‬מדוע‬ ‫בעת פטירת אדם מתפללים להאדרת "שמו הגדול" של הקב"ה? האם על ידי זה ינוחמו האבלים? או ישנה‬ ‫מעלה בזה לנפטר?‬ ‫הביאור הפשוט הוא של "שמיה רבא" הוא‪" :‬השם האלוקי שברא את הכל"; המילה "רבא" בנויה מאותיות‬ ‫המילה "ברא"‪ .‬בביאורו על הקדיש כותב האבודרהם‪ ,‬שבעת המוות ענין החיים מוסתר וכן גם שמו של הבורא‬ ‫מוסתר מאתנו‪ .‬בהמשך הקדיש מבקשים "יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא"; המילה "מברך" היא‬ ‫מלשון גילוי‪ ,‬והבקשה היא ששמו הגדול של הקב"ה יהי' בגילוי לעולם ולעולמי‪-‬עולמים‪.‬‬ ‫המגיד ממזריטש משוה את בני ישראל ל"איברי השכינה"‪ ,‬דהיינו כאשר אנו מרגישים כאב בעולם הזה‪,‬‬ ‫התחתון‪ ,‬גם השכינה מרגישה כאב‪ ,‬כנאמר בפסוק "עמו אנוכי בצרה"‪ .‬כאשר אנו בגלות‪ ,‬גם השכינה בגלות –‬ ‫"שכינתא בגלותא" )מגילה כט‪ ,(.‬ולכן כאשר נשמות בני ישראל )חלק אלוקה ממעל ממש( מרגישות כאב‬ ‫בגלות רוחנית או גשמית‪ ,‬גם השכינה כפי שהיא בעולם הגשמי – נמצאת בגלות‪ .‬במשלי )כ‪,‬כז( נאמר "נר ה'‬ ‫נשמת אדם"‪ ,‬כאשר אדם – שהוא "נר ה'" – נחסר מהעולם‪ ,‬מורגש חסרון בהשפעה האלוקית בבריאה‪.‬‬ ‫ענין זה יובן על פי משל‪ :‬באירופה במאה ה‪ ,16‬חוקקו המלכים חוק האוסר התאבדויות‪ ,‬ונימוקם עמם‪ :‬מוות‬ ‫מחסיר אנשים מהממלכה‪ ,‬ועל‪-‬ידי‪-‬זה נחסר בגדלותו של המלך‪ ,‬ולכן אדם המתאבד – גורם בעצמו לחיסרון‬ ‫בגדלות המלך‪ .‬וכן בנמשל‪ :‬כל אדם נברא בצלם אלוקים‪ ,‬ומכאן חשיבותו הרבה‪ ,‬ולכן כאשר העולם מאבד‬ ‫אדם המייצג את אלוקים – גם נחסר בהשפעת האלוקות בעולם‪.‬‬ ‫כאשר אומרים תפילה על הנפטר‪ ,‬כגון קדיש‪ ,‬הי' מתאים יותר לומר תפילה המבטאת את מהותו של הנפטר‪,‬‬ ‫או מסע נשמתו בעולם הבא‪ .‬אבל תפילת הקדיש‪ ,‬מתחילתה ועד סופה‪ ,‬מבטאת אך ורק את גדלותו של הבורא‪.‬‬ ‫הסיבה לכך פשוטה‪ :‬מאחר ועל ידי פטירת האדם נגרם חסרון בהשפעה האלוקית בעולם‪ ,‬עלינו להשלים זאת‬ ‫על ידי הוספה בהאדרת שמו של הקב"ה‪ ,‬ועל‪-‬ידי‪-‬זה מנחמים‪ ,‬כביכול‪ ,‬את הקב"ה‪ .‬רעיון זה מודגש גם בשפת‬ ‫הקדיש – ארמית‪ ,‬שפה שאינה לשון הקודש‪ ,‬שהסיבה לאמירת הקדיש בלשון עממית היא בכדי להדגיש שאנו‬ ‫גורמים השראת שכינה בעולם הגשמי הזה‪ ,‬בעולם שבו יש גלות‪ ,‬מוות וכאב‪.‬‬


‫‪8‬‬

‫המילה "קדיש" )‪ – 414‬ק‪ ,100-‬ד‪ ,4-‬י‪ ,10-‬ש‪ (300-‬היא בגימטריא פעמיים "אור" )‪ – 207‬א‪ ,1-‬ו‪ ,6-‬ר‪-‬‬ ‫‪ .(200‬על פי הקבלה‪ ,‬פעמיים אור מכוון לשילוב בין "אור ישר" ו"אור חוזר" )אור ברור וגלוי הנובע משמחה‬ ‫הוא אור ישר‪ ,‬אור הנובע מחושך או עצב הוא אור חוזר(‪ .‬ולכן‪ ,‬אמירת הקדיש )בגימטריא‪ :‬פעמיים אור( היא‬ ‫בקשה מאת בורא עולם שיאיר את האור החוזר הנובע מתוך העצב והכאב הנוכחי‪ ,‬אבל מכאן ולהבא שיהיה‬ ‫רק אור ישר הנובע מתוך חיי שמחה‪.‬‬ ‫פטירת קרוב משפחה גורמת להסתרת האור האלוקי המאיר את חיי האדם‪ .‬ישנם כאלה שישקיעו את מחשבתם‬ ‫בשאלות כואבות‪ ,‬כגון חיפוש סיבה מדוע זה קרה‪ ,‬מה הסיבה האלוקית לפטירה‪ ,‬מדוע זה קרה עכשיו‪ .‬כל‬ ‫השאלות האלו נותרות ללא מענה‪ ,‬ואין עליהם שום תשובה‪ .‬מאחר והסתר האור האלוקי הוא חלק חשוב‬ ‫בתהליך האבל‪ ,‬הגמרא מציעה לאבלים לא לדבר‪ ,‬אלא "הענק דום" )מו"ק טו‪ .(.‬מאחר ובעת האבל‪ ,‬האבלים‬ ‫נפרדים מהאור האלוקי‪ ,‬הרי הם מאבדים )כביכול( את יכולת דיבורים‪ ,‬ושווים לאילם‪.‬‬ ‫"אלוקים" הוא שם המסמל את ההגבלה ואת הסתר האור האלוקי‪ ,‬דבר המורגש ביותר בעת האבילות‪ .‬השם‬ ‫"א‪-‬להים" מחולק לשני מילים "אילם י‪-‬ה"‪ ,‬דהיינו שהאור האלוקי )י‪-‬ה( נמצא בהסתר )אילם(‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ :‬בעת האבילות נגרם פירוד בשם הוי'‪ ,‬החצי העליון )י‪-‬ה( והחצי התחתון )ו‪-‬ה( נפרדים‪ .‬כאשר אותיות‬ ‫ו‪-‬ה – בגימטריא ‪) 11‬ו‪ ,6-‬ה‪ – (5-‬נפרדים מאותיות י‪-‬ה‪ ,‬הם נהפכות לשורש לכוחות ה"קליפה" )הסתר(‪,‬‬ ‫שהרי מספר ‪ 11‬קשור עם ה"קליפה"‪ ,‬ועל ידי זה נגרם הסתר לאותיות י‪-‬ה‪.‬‬ ‫מספר עשר מסמל שלימות‪ .‬ישנם עשר ספירות שהם כלים המיועדים לקבלת אור אין סוף‪ ,‬וכאשר האור‬ ‫האלוקי מושפע ומתאחד עם כלים אלה‪ ,‬עשר הספירות מאירות באור האלוקי‪ .‬אבל כאשר האור האלוקי אינו‬ ‫מתאחד עם העשר ספירות‪ ,‬אזי האור והכלים נשארים כמציאויות נפרדות‪ ,‬אחד‪-‬עשר במספר; במצב זה האור‬ ‫האלוקי מוסתר ואינו מאיר בעולם‪ .‬מצב זה הוא "קליפה"‪.‬‬ ‫הסיבה המרכזית לענין ה"מוות"‪ ,‬ענין ההפרדה‪ ,‬וענין ההסתר )קליפה(‪ ,‬נגרם כתוצאה מהתחלקות שם הוי';‬ ‫כאשר המקור מחולק )שבור(‪ ,‬אזי יש פירוד והתחלקות )קליפה( בעולם הזה‪ ,‬והתוצאה היא – מוות‪ .‬כאשר‬ ‫אותיות ו‪-‬ה נפרדות ומתחלקות משם הוי' התוצאה היא – קליפה )הסתר(‪.‬‬ ‫במישור המעשי‪ :‬מאחר וטבע האור האלוקי הוא חיובי‪ ,‬לכן ה"קליפה"‪ ,‬המסתירה על האור האלוקי‪ ,‬מסמלת‬ ‫את השלילה‪ ,‬את היפך הטוב‪ .‬כאשר אדם חווה מאורע חיובי‪ ,‬הרי הוא מתמלא באור אלוקי‪ ,‬בשמחת חיים‪,‬‬


‫‪9‬‬ ‫ומרגיש שישנה מטרה לחייו‪ .‬אבל כאשר אדם חווה אבידה או מוות‪ ,‬הרי הוא מרגיש חושך‪ ,‬הוא מרגיש את‬ ‫הסתר האור והשמחה‪ .‬אדם הנמצא באבל אינו מסוגל לראות את הסיבה המסתתרת מאחורי מאורעות החיים‪.‬‬ ‫כל מאורע בחיים כלול מאור וכלי‪ :‬המאורע הוא הכלי‪ ,‬והכוונה המסתתרת היא האור האלוקי‪ .‬צורת‬ ‫ההסתכלות יכולה להיות ממבט "קליפתי" או ממבט "מואר"‪ .‬לפעמים רואים בבירור את האור האלוקי מאיר‬ ‫את חיינו; בפעמים אחרות רואים רק את הצד החיצוני של החיים‪ ,‬את הצד הגשמי ללא האור הרוחני המוסתר‬ ‫בתוכו‪.‬‬ ‫מאז מלחמת עמלק‪ ,‬שמו הגדול )שמיה רבא( של הקב"ה‪ ,‬י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ ,‬מחולק ונפרד לשני חצאיו )שמות יז‪,‬טז(‪.‬‬ ‫עמלק מסמל את הקרירות הרוחנית‪ ,‬את הספיקות‪ ,‬ואת ההפרדה בין המוח והלב‪ .‬אמרו חכמינו ז"ל שנשבע‬ ‫הקב"ה ששמו לא יהי' שלם עד למחיית עמלק‪ .‬השאלה היא איך מוחים את עמלק‪ ,‬את ה"קליפה"?‬ ‫בתפילת הקדיש מתפללים אנו ששמו הגדול של הקב"ה‪ ,‬המחולק לשני חצאים‪ ,‬יחזור לשלימותו )מחזור‬ ‫ויטרי‪ .‬ראה ברכות ג‪ .‬תוספות שם(‪.‬‬ ‫"יתגדל ויתקדש"‪ ,‬שני המילים הראשונות של ה"קדיש" כוללות אחד‪-‬עשר מילים‪ ,‬המכוונות לאותיות ו‪-‬ה‪.‬‬ ‫המילה הבאה "שמיה" כוללת בתוכה שני מילים – "שם י‪-‬ה"‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר אומרים בקדיש את המילים "יתגדל‬ ‫ויתקדש שמיה רבא"‪ ,‬הבקשה היא שאותיות ו‪-‬ה )בגימטריא ‪ (11‬יתאחדו עם שם י‪-‬ה; שהכח האלוקי הגלום‬ ‫בדרגה התחתונה יתעלה ויתאחד עם האור האלוקי – שמיה – השם הגדול והמאוחד‪ .‬על ידי האיחוד‪ ,‬יגרם‬ ‫"רבא" – מושלם‪ .‬על ידי העלאת אותיות ו‪-‬ה – מעלים לקדושה את הכח השלילי )מספר ‪ ,(11‬ועל ידי זה‬ ‫מוחים את הקליפה‪ ,‬את עמלק; לאחר מכן נשאר רק השם הגדול והמאוחד של הקב"ה‪ .‬הכלי מתאחד עם האור‪,‬‬ ‫ובחיי האדם – המאורע והכוונה מתיישרים‪.‬‬ ‫]מנקודת מבט אחרת‪ :‬המילים "שמיה רבא" כוללות שבע אותיות‪ ,‬המסמלות קדושה‪ .‬תפילת הקדיש היא‬ ‫בקשה שניצוצות הקדושה המוסתרים באותיות ו‪-‬ה )‪ (11‬יתאחדו בשרשם ומקורם‪ ,‬י‪-‬ה[‪.‬‬ ‫כאשר העולם הגשמי "מתיישר" )כנ"ל(‪ ,‬אזי אותיות י‪-‬ה מאירות בכל מאורע בחיים‪ ,‬אפילו כאשר המאורע‬ ‫הוא העלם והסתר )שם אלוקים(‪ .‬ה"אילם" מתחיל לדבר‪ ,‬ואפשר לראות בבירור את שמו של הקב"ה בכל‬ ‫מאורע בחיים‪ ,‬שאפילו בעת האבל – אנו מאוחדים עם האור האלוקי‪ .‬תובנה זו גורמת לריפוי וחיזוק נפש‬ ‫האבל‪ ,‬ולזיכוך העולם בכלל‪.‬‬


‫‪10‬‬ ‫שמיה בגימטריא "א‪-‬ל ש‪-‬די" )‪ ,(345‬שהוא אחד משבעת השמות של הקב"ה‪ ,‬וגם בגימטריא "אלהים‬ ‫אחרים"‪ ,‬הבא ללמדנו שכאשר מביטים אל עבר האור האלוקי החדור בכל הגשמיות – אזי כל הכוחות‬ ‫החיצוניים )אלהים אחרים( מתבטלים‪ ,‬והתוצאה היא שה"שמיה" נהי' "רבא" )גדול(‪.‬‬ ‫ארבעת המילים הראשונות של הקדיש – "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" – מסמלות את ארבעת האותיות בשם י‪-‬‬ ‫ה‪-‬ו‪-‬ה‪ .‬שם הוי' במילוי אל"ף כולל עשר אותיות‪ :‬יו"ד – שלש אותיות‪ .‬ה"א – שני אותיות‪ .‬וא"ו – שלש‬ ‫אותיות‪ .‬ה"א – שני אותיות‪ .‬סה"כ – ‪ 10‬אותיות‪ .‬מכאן ראיה נוספת לרעיון המרכזי המוזכר לעיל‪ ,‬שכאשר‬ ‫אדם מחדיר קדושה בחייו אזי עשר הספירות מאירות‪ ,‬בשלימות האמיתית‪ ,‬והוא מוגן מההשפעות הנובעות‬ ‫ממספר ‪ – 11‬קליפה‪.‬‬ ‫בעלמא די ברא כרעותיה‪ ,‬וימליך מלכותיה‪ ,‬ויצמח פורקניה‪ ,‬ויקרב משיחיה )בעולם שברא כרצונו‪,‬‬ ‫ותמלוך מלכותו‪ ,‬ויצמיח ישועותו‪ ,‬ויקרב את משיחו(‪:‬‬ ‫עשר מילים אלו מסמלות את כח השלימות‪ ,‬כנ"ל‪ .‬בעשר מילים אלו מרומזים גם כן עשרה מאמרות שבהם‬ ‫נברא העולם וכן עשר לשונות גילוי אלוקות‪ ,‬ויתבאר לקמן‪.‬‬ ‫בחייכון וביומיכון ובחיי דכל בית ישראל‪ ,‬בעגלא ובזמן קריב‪ ,‬ואמרו אמן )בחייכם ובימיכם ובחייהם של‬ ‫כל בית ישראל‪ ,‬במהרה ובזמן קרוב‪ ,‬ואמרו אמן(‪:‬‬ ‫בכתבי האריז"ל מוסבר שמילים אלו הינם תפילה נפרדת משאר הקדיש; בקשה לגאולת העולם בעגלא –‬ ‫באופן פתאומי )הרוקח(‪ ,‬ובזמן קריב – במהירות‪.‬‬ ‫המילים הראשונות במשפט זה בחייכון‪ ,‬וביומיכון‪ ,‬ובחיי דכל בית ישראל – הינם אישור להמשך החיים‬ ‫ולדביקות בקיום מטרת החיים אפילו בהביטם אל פני המוות‪ .‬ולכן האבלים‪ ,‬המרגישים חסרון‪ ,‬שממון‪ ,‬בדידות‬ ‫וריקנות בחיים ללא הנפטר‪ ,‬מכריזים שוב ושוב במשך היום את כוונתם להמשיך בחיים‪.‬‬ ‫יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא )יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים(‪:‬‬ ‫משפט זה מגלם בתוכו את הבריח התיכון‪ ,‬הנקודה המרכזית‪ ,‬של תפילת הקדיש‪ .‬מילים אלו מהוות תרגום‬ ‫ארמי למשפט "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" )תרגום ירושלמי דברים ו‪,‬ד(‪ ,‬ומבוססות גם כן על מילות‬ ‫הפסוק "והתגדלתי‪ ,‬והתקדשתי" המוזכרות ביחזקאל בפרק לח )פסוק כג( המדבר כולו על מלחמת גוג ומגוג‪,‬‬ ‫והתקופה בה יהיה איחוד בשם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה )סידור ר' יעקב עמדין‪ .‬משנה ברורה סי' נו‪ ,‬ב(‪.‬‬


‫‪11‬‬ ‫במסכת ברכות מובא שכאשר בני ישראל אומרים "אמן‪ .‬יהא שמיה רבא‪ "...‬הקב"ה מנענע בראשו )כביכול(‬ ‫ואומר "מה לו לאב שהגלה את בניו‪ ,‬ואויל להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם" )ג‪ .(.‬דהיינו שאמירת הקדיש‬ ‫גורמת התעוררות רחמי הקב"ה לבני ישראל‪ ,‬ועד לזמן שהקב"ה יחזיר את בניו ל"שולחן אביהם"‪.‬‬ ‫כל העונה "אמן יהא שמיה רבא מברך" בכל כחו‪ ,‬בכל כוונתו‪ ,‬ובקול רם‪ ,‬קורעין לו גזר דינו‪ ,‬ומבטלים כל‬ ‫גזירות קשות‪ ,‬ופותחים לו שערי גן עדן )תלמוד בבלי שבת קיט‪ :‬רש"י ותוס'(‪.‬‬ ‫המילה יהא כוללת את שלשת האותיות הנצרכות עבור כתיבת האות ה' במילויים שונים )ה"י‪ ,‬ה"ה‪ ,‬ה"א(‪.‬‬ ‫שלשת אותיות אלה גם כן משלימים )מילוי( את השם הגדול )"שמיה רבא"( י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ ,‬בארבעה אופנים שונים‪,‬‬ ‫המכוונים כנגד שמות שונים של הקב"ה‪ :‬ע"ב )‪ ,(72‬ס"ג )‪ ,(63‬מ"ה )‪ ,(45‬ב"ן )‪ .(52‬ארבעתם יחד הינם סמל‬ ‫השלימות האמיתית של שם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ .‬ואם כן‪ ,‬הכוונה באמירת "אמן‪ ,‬יהא שמיה רבא" היא "אמן – יה"ר‬ ‫שתהי' יהא ‪ -‬שלימות בשמיה – שם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ ,‬באופן מושלם – רבא"‪.‬‬ ‫המילה שמיה כוללת את המילים שם י‪-‬ה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שעל ידי השילוב של "אמן" עם "יהא שמיה" יהיה‬ ‫"רבא" – שלימות‪ ,‬גדלות ורפואה במילואה‪ .‬כאשר רבא – גדלות‪ ,‬נהפך למעיין אינסופי‪ ,‬אזי הרבא נהיה באר‬ ‫)אותם אותיות( ומקור לשפע ברכה והצלחה בחיים‪.‬‬ ‫משפט זה )יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא( כולל שבעה מילים ו‪ 28‬אותיות‪ ,‬המכוונות כנגד שבעת‬ ‫המילים ו‪ 28‬האותיות בפסוק הראשון בתורה "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ"‪ .‬שבעת המילים‬ ‫גם כן מכוונות כנגד שבעת ימי השבוע‪ ,‬ושבעת המזלות‪ .‬הבית‪-‬יוסף מסביר ששמות שבעת המזלות )שבתאי‪,‬‬ ‫מאדים‪ ,‬וכו'( גם כן כוללים ‪ 28‬אותיות )אורח חיים סימן נו(‪.‬‬ ‫‪ 28‬אותיות מכוונות כנגד ימי החודש‪ .‬הפירוש דעת‪-‬זקנים על התורה מבאר שהפסוק הראשון בתורה הכולל‬ ‫שבעה מילים מכוון כנגד שבעת ימי השבוע‪ ,‬ו‪ 28‬האותיות הם כנגד ימי החודש‪ ,‬דהיינו‪ :‬שבע מסמל את‬ ‫שלימות המעגל השבועי‪ ,‬ו‪ 28‬מסמל את שלימות המעגל החודשי‪ .‬אותו רעיון מוצפן בפסוק המדבר אודות‬ ‫גילוי אלוקות בהר סיני "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר"‪ ,‬הכולל שבעה מילים ו‪ 28‬אותיות‪.‬‬ ‫בעת אמירת "יהא שמיה רבא" אנו מתפללים אל בורא עולם בבקשה שכל ההשפעות הרוחניות הספונות‬ ‫בבריאה‪ ,‬כולל כל ההתחלקויות לזמן )שבוע‪ ,‬חודש(‪ ,‬יהיו חדורים בגלוי באור אלוקי‪.‬‬


‫‪12‬‬ ‫בספרי הנביאים המספר ‪ 28‬מרמז שינוי‪ .‬בספר קהלת )ג‪ ,‬ב‪-‬ח( מוזכרים ‪ 28‬תקופות‪ ,‬בהם יש עת מיוחדת לכל‬ ‫דבר‪ ,‬כגון "עת ספוד ועת רקוד‪ ...‬עת לחשות ועת לדבר"‪ .‬שינוי הוא מציאות של פירוד וחוסר אחדות‪ ,‬ולכן‬ ‫בעת אמירת "יהא שמיה‪ "...‬אנו מאחדים את כל השינויים והחילוקים בעולם יחד עם שמו הגדול של הקב"ה‪.‬‬ ‫אשר לכן‪ ,‬קדיש הוא חלק מתהליך הריפוי )האיחוד( לאחר פטירת )פירוד( קרוב משפחה‪.‬‬ ‫מספר ‪ 28‬הוא בגימטריא כח‪ ,‬אשר לכן בגמרא מוזכר שאמירת יהא שמיה רבא צריכה להיאמר "בכל כחו"‪.‬‬ ‫בשעה שעלה משה למרום אמר הקב"ה למשה "אין שלום בעירך?" )האם הנך בא ממקום בו אין דרך ליתן‬ ‫שלום בעת שנפגשים עם מישהו אחר(‪ .‬ענה משה "כלום יש עבד שנותן שלום לרבו?!" אמר לו הקב"ה "היה‬ ‫לך לעזרני" )להגיד לי "תצלח מלאכתך"( מיד אמר לו משה "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת" )שבת פט‪.‬‬ ‫רש"י(‪ .‬סיפור זה ממחיש את רעיון הכח )‪ (28‬בקדיש‪ ,‬שהרי הקב"ה ביקש ממשה לומר מעין "קדיש" כדי‬ ‫לגדל את כח ה' בעולם‪ ,‬וזהו מטרת הקדיש‪.‬‬ ‫לעלם ולעלמי עלמיא‪ :‬כל אחת משלשת מילים אלו כוללות את המילה "עולם"‪ ,‬ושלשתם מכוונים לשלשת‬ ‫העולמות בי"ע‪ :‬עולם הבריאה – עולם השרפים והנשמות‪ ,‬עולם היצירה – עולם המלאכים וחיות קודש‪,‬‬ ‫ועולם העשיה – עולם הגשמי‪ ,‬מקום משכן הגוף‪ .‬וכן מרמזים אודות שלשת הלבושים – כוחות הנפש‪:‬‬ ‫מחשבה )שכל(‪ ,‬דיבור )רגש( ומעשה‪ .‬בעת אמירת "לעלם ולעלמי עלמיא" אנו ממשיכים את אחדות הבורא‬ ‫בכל העולמות האלו; אנו גורמים לאיחוד "השם הגדול" בכל שלב ודרגה בכל העולמות‪ ,‬ועל‪-‬ידי‪-‬זה אנו נרגיש‬ ‫את אחדות הבורא בכל אחד משלשת לבושי הנפש‪.‬‬

‫יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל‪...‬‬ ‫קטע זה כולל שמונה פעלים‪ (1 :‬יתברך‪ (2 ,‬וישתבח‪ (3 ,‬ויתפאר‪ (4 ,‬ויתרומם‪ (5 ,‬ויתנשא‪ (6 ,‬ויתהדר‪(7 ,‬‬ ‫ויתעלה‪ (8 ,‬ויתהלל‪ .‬בתחילת הקדיש מזכירים שני פעלים נוספים‪ (1 :‬יתגדל‪ (2 ,‬ויתקדש‪ .‬סך‪-‬הכל ‪ 10‬פעלים‪,‬‬ ‫המכוונים כנגד העשרה מאמרות שבהם נברא העולם )כגון "ויאמר אלקים יהי אור"(‪ .‬העשרה מאמרות‬ ‫מבטאים את המימד החיצוני של ענינים נעלים ביותר‪ ,‬של עשרת הדברות‪ ,‬התגלות התורה בעולם הזה‪.‬‬ ‫עשרת הדברות מחולקות לשני סוגים‪ :‬שני הדברות הראשונות נאמרו מפי הגבורה‪ ,‬והשמונה הנותרים נאמרו‬ ‫ע"י משה רבינו‪ .‬חילוק זה מתבטא גם בקדיש‪ ,‬ששני פעלים מחולקים מהשמונה הנוספים‪ .‬חילוק זה מדגיש את‬ ‫הרעיון המרכזי והפעולה העיקרית של הקדיש‪ ,‬גילוי אלוקות בעולם‪ .‬גילוי זה פועל אחדות בעולם‪ ,‬פועל ריפוי‬ ‫ואיחוי של כל השברים‪ ,‬הפירוד‪ ,‬החילוקים‪ ,‬ההסתר והבדידות הקיימים בעולמו של האבל‪.‬‬


‫‪13‬‬ ‫בקדיש ישנם שבעה מילים המתחילים באות וא"ו‪ ,‬החל מ"וישתבח" ועד "ויתהלל"‪ ,‬וכל אחד ממילים אלו‬ ‫כולל ששה אותיות‪ ,‬שבע פעמים וא"ו )‪ ,42 = (6‬שבע מילים הכוללים שש אותיות = שוב ‪.42‬‬ ‫מהו מספר ‪ ?42‬מיציאת בני ישראל ממצרים ועד כניסתם לארץ ישראל הם עברו ‪ 42‬מסעות עם מטרה‬ ‫מוגדרת‪ :‬היציאה ממיצרים וגבולות )שורש המילה מצרים הוא מיצר( עד לחירות האמיתית‪ .‬לפי הבעל שם‬ ‫טוב‪ 42 ,‬מסעות אלו מסמלות ‪ 42‬שלבים בדרכו של האדם לחירותו האמיתית‪ .‬כל תזוזה לכיוון התעלות‬ ‫רוחנית או חירות כולל ‪ 42‬שלבים‪ .‬רעיון זה מודגש גם בתפילת הקדיש‪ ,‬כשם שה‪ 42‬מסעות מיועדות לגשר‬ ‫בין מצב אחד למצב נעלה יותר‪ ,‬כך גם הקדיש מגשר בין האבל והפירוד לשלב הנחמה‪ ,‬ומסייע לאבל לעזוב‬ ‫את המדבר והשממה המורגשת לאחר פטירה ולהיכנס לארץ המובטחת‪ ,‬לשלווה אמיתית‪.‬‬ ‫אמירת הקדיש‪ ,‬אם כן‪ ,‬מסמלת את אחדות הבורא והבריאה‪ ,‬את עזיבת השממה לטובת הנחמה‪ ,‬השלום‬ ‫והשלימות‪.‬‬ ‫עושה שלום‬ ‫המילה שלום בגימטריא ‪) 380‬ש‪ ,300-‬ל‪ ,30-‬ו‪ ,6-‬ם‪ ,40-‬וארבעת האותיות = ‪ .(380‬המילה "שלום" מסמלת‬ ‫את השילוב בין שם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה לשם א‪-‬ד‪-‬נ‪-‬י‪ ,‬וכדלקמן‪:‬‬ ‫י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ :‬י‪ ,10-‬ה‪ ,5-‬ו‪ ,6-‬ה‪26 = 5-‬‬ ‫א‪-‬ד‪-‬נ‪-‬י‪ :‬א‪ ,1-‬ד‪ ,4-‬נ‪ ,50-‬י‪65 = 10-‬‬ ‫כאשר מכפילים את היו"ד )‪ (10‬של י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה כפול האל"ף )‪ (1‬של א‪-‬ד‪-‬נ‪-‬י הנמצא מתחתיה הסך הוא ‪.10‬‬ ‫כאשר מכפילים את הה"א )‪ (5‬כפול הדלי"ת )‪ (4‬שתחתיה הסך הוא ‪.20‬‬ ‫כאשר מכפילים את הוא"ו )‪ (6‬כפול הנו"ן )‪ (50‬שתחתיה הסך הוא ‪.300‬‬ ‫כאשר מכפילים את הה"א )‪ (5‬כפול היו"ד )‪ (10‬שתחתיה הסך הוא ‪.50‬‬ ‫סך הכל )‪ (10+20+300+50‬הוא ‪ ,380‬בגימטריא שלום‪.‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬שהשלום האמיתי הוא רק כאשר שמו של הקב"ה הפנימי )הוי'( מאוחד עם צדו החיצוני )שם א‪-‬דני(‪.‬‬ ‫שם א‪-‬דני הוא הכלי לשם הוי'‪ ,‬ולכן בזמן הזה מבטאים את השם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה בתור א‪-‬דני‪ ,‬ובעת התפילה – בעת‬ ‫שקוראים את שם הוי' יש לכוין הן לשם הוי' )הפנימיות( והן לשם א‪-‬דני )הכלי(‪ .‬שם הוי' הוא אור אין‪-‬סוף‪,‬‬ ‫ללא תחילה וסיום‪ .‬שם א‪-‬דני הוא התגלות ה' בעולם הטבע‪ ,‬בתור אדון העולם הגשמי והמוגבל‪ .‬שם הוי' מסמל‬ ‫את האחדות האמיתית‪ ,‬שם א‪-‬דני שוכן במקום הפירוד וההתחלקות‪ .‬שלום הוא השילוב והאיחוד בין שני‬ ‫שמות אלו‪.‬‬


‫‪14‬‬ ‫בקשת ה"שלום" בקדיש‪ ,‬אינה למושג הגשמי בעולם הנקרא "שלום"‪ ,‬ואפילו אינה קשורה לבקשת ברכה‪,‬‬ ‫אלא זהו תפילה על אחדות ה'‪ ,‬ששמו של ה' הוא שלום )שבת י‪ ,(:‬ובקשתינו היא שהקב"ה יאציל עלינו חלק‬ ‫מעצמו‪ .‬רעיון זה חוזר על עצמו גם בברכת הכהנים‪" ,‬וישם לך שלום ‪ ...‬ושמו את שמי על בני ישראל"‬ ‫)במדבר ו‪:‬כו‪-‬כז(‪.‬‬ ‫אמן‬ ‫מילה זו חוזרת על עצמה כמה פעמים במהלך הקדיש‪ ,‬מהי מילה זו? בדרך כלל נהוג לבאר שמילה זו היא‬ ‫בקשה או ביטחון בקיום הבקשה או באמיתותה‪ .‬אבל האמורא רבי חנינא מסביר שהמילה "אמן" היא ראשי‪-‬‬ ‫תיבות "א‪-‬ל מלך נאמן" )שבת קיט‪ .(.‬שורש המילה אמן הוא "אמונה" ו"אמת"‪ .‬על‪-‬פי‪-‬זה אמירת "אמן" הוא‬ ‫ביטוי לאמונה ואמת‪" :‬אני מאמין בזה‪ ,‬אני יודע שזה אמת"‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬שורש המילה אמן דומה למילה‬ ‫אומנות‪ ,‬המלמדנו שעבודת האדם באמת ובאמונה הינה דבר המצריך מלאכת מחשבת‪ ,‬אומנות‪.‬‬ ‫המילה אמן )א‪ ,1-‬מ‪ ,40-‬ן‪ (91 = 50-‬בגימטריא מלאך )מ‪ ,40-‬ל‪ ,30-‬א‪ ,1-‬ך‪ .(91 = 20-‬כל פעם שעונים‬ ‫"אמן" נבראים מלאכים קדושים‪ ,‬בעלי השפעה חיובית‪ .‬אמן הנאמר לאחר ברכה הוא חלק מהברכה‪ ,‬ולכן בעת‬ ‫שעונים אמן יש לכוין גם למברך הברכה )רמ"א קסז‪ ,‬ב(‪ .‬בעת שמתפללים עונים "אמן" לקדיש הנאמר על ידי‬ ‫אבל‪ ,‬נבראים מלאכים בעלי השפעה חיובית ומנחמת לאבלים האומרים קדיש‪.‬‬ ‫"אמן" מסמל גם כן את השילוב בין שם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה ושם א‪-‬דני‪ ,‬שהרי הגימטריא של י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה )‪ (26‬א‪-‬דני )‪(65‬‬ ‫ביחד הוא ‪ ,91‬בגימטריא "אמן" )מאירי‪ ,‬שבת קיט‪.(:‬‬ ‫השם המפורש )הוי'( אינו ניתן לאמירה‪ ,‬מאחר והשפעתו האלוקית היא מוסתרת מאיתנו ורחוקה מהשגתינו‪.‬‬ ‫אשר לכן‪ ,‬בעת התפילה אומרים א‪-‬דני בכל פעם שכתוב הוי'‪ ,‬ועל ידי זה מאחדים את שני השמות‪ ,‬את השם‬ ‫הנסתר שאי אפשר לאמרו )הוי'( ואת השם הגלוי המאוחד יחד )א‪-‬דני(‪ .‬שם הוי' מכוון כנגד האור האלוקי כפי‬ ‫שהוא בעולמות העליונים‪ ,‬משא"כ שם א‪-‬דני מכוון כנגד גילוי האור האלוקי בעולם הזה‪ .‬ע"י אמירת אמן‬ ‫"ממשיכים" את הברכה הנובעת מהאור האלוקי )הוי'( לתוך העולם הזה )א‪-‬דני(‪ .‬וזוהי הסיבה לכך שבגמרא‬ ‫)נזיר סו‪ (:‬מובא "גדול העונה אמן יותר מן המברך"‪ ,‬כי העונה "אמן" מאחד את שני השמות הוי' וא‪-‬דני‪.‬‬ ‫כתיבת )"מילוי"( האות יו"ד הוא י‪ ,10-‬ו‪ ,6-‬ד‪ ,4-‬סך‪-‬הכל ‪.20‬‬ ‫כתיבת )"מילוי"( האות ה"א הוא בכמה אופנים‪:‬‬ ‫ה"י )ה‪ ,5-‬י‪.15 = (10-‬‬ ‫ה"א )ה‪ ,5-‬א‪.6 = (1-‬‬


‫‪15‬‬ ‫ה"ה )ה‪ ,5-‬ה‪.10 = (5-‬‬ ‫ולכן ישנם שלשה אפשרויות לחישוב הגימטריא של שם י‪-‬ה‪:‬‬ ‫יו"ד )‪ + (20‬ה"י )‪.35 = (15‬‬ ‫יו"ד )‪ + (20‬ה"א )‪26 = (6‬‬ ‫יו"ד )‪ + (20‬ה"ה )‪30 = (10‬‬ ‫כאשר משלבים את שלשת אופני הכתיבה הסך‪-‬הכולל הוא ‪ ,91‬בגימטריא אמן‪ .‬דהיינו שעל ידי ה"אמן"‬ ‫פועלים גם כן את השלימות בשם י‪-‬ה‪ ,‬שיהי' "שם הגדול" )שמיה רבא(‪ ,‬על ידי שיאיר שם י‪-‬ה המוסתר בשם‬ ‫א‪-‬להים )אלם י‪-‬ה(‪ ,‬וזה יעלה את ו‪-‬ה שנפרדו ונפלו לקליפות‪ .‬ולכן‪ ,‬אמירת ה"אמן" מאחדת את הכוחות‬ ‫השליליים )ו‪-‬ה(‪ ,‬כחות הפירוד וההתחלקות‪ ,‬כוחות המוות עם הכוחות החיובים )י‪-‬ה(‪ ,‬ועי"ז מתגלה השלימות‬ ‫האמיתית דשם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ .‬לכן מובנת החשיבות הרבה באמירת "אמן" הכוללת בתוכה שילוב ושלימות שמותיו‬ ‫הקדושים של הקב"ה‪.‬‬ ‫יהי רצון מאת השי"ת שנזכה לגילוי אחדות ה' בעינינו הגשמיות )ותחזינה עינינו( בביאת המשיח במהרה‬ ‫בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬


‫‪16‬‬

‫==‬

‫הערות‪:‬‬ ‫•‬

‫נתינת הצדקה לזכות הנפטר גורמת עליית נשמה לנשמת הנפטר )מדרש ורבינו בחיי פרשת דברים‬ ‫כא‪:‬ח‪ .‬ב"י או"ח רפד ותרכא‪ ,‬ב"ח שם‪ .‬תנחומא פרשת האזינו‪ .‬כפתור ופרח סי' מד‪ .‬רמ"א או"ח‬ ‫תרכא‪ ,‬ד‪ ,‬יו"ד רמט‪ ,‬טז‪ .‬קו הישר סי' פו(‪.‬‬

‫•‬

‫יש הכותבים אודות חשיבות בניית מקום קבורה מפואר – מאוזוליאום )ירושלמי שקלים פ"ב משנה‬ ‫ה‪ .‬ספר חסידים תשלח(‪.‬‬

‫•‬

‫המציבה על מקום הקבורה היא מקום משכנם של הכוחות המקיפים של נשמת הנפטר )לקו"ת‬ ‫להאריז"ל פרשת ויחי ע' ‪ .118‬משנת חסידים מס' גמ"ח ג‪ ,‬יג‪ .‬מאמר השתטחות ב' לאדהאמ"צ(‪.‬‬ ‫בתלמוד בבלי‪ ,‬מציבה נקראת בשם "נפש"‪ ,‬כי נפש הנפטר חודרת במציבה )אמרי פנחס ]קאריץ[‬ ‫ליקוטים מא‪ ,‬ע' ‪.(223‬‬

‫•‬

‫לימוד תורה עבור נשמת הנפטר )יבמות קכב‪ .‬רש"י בשם הגאונים(‪.‬‬

‫•‬

‫קריאת ההפטרה לעילוי נשמת הנפטר במשך שנת האבילות )רמ"א סי' שעו‪ ,‬ו(‪.‬‬

‫•‬

‫הדלקת "נר נשמה" במשך שבעת ימי האבילות גורמת שמחה רבה לנשמות הנפטר )מעבר יבק‪,‬‬ ‫מאמר ב פט"ו‪ ,‬ע' ‪ .(220‬נחת‪-‬רוח רב נגרם לנשמות בעת שמדליקים נרות לעילוי נשמתם )רבינו‬ ‫בחיי שמות כה‪ ,‬לא‪ .‬שו"ת תורה לשמה סי' תקכ(‪ .‬ישנו מנהג להדליק נר נשמה ביום הפטירה‬ ‫)יארצייט( בכל שנה ושנה )מהרש"ל סי' מו‪ .‬מ"א סי' רסא‪ ,‬ו‪ .‬נחלת שבעה סי' עג‪ .‬משנה ברורה‬ ‫הלכות שבת רסא‪ ,‬טז(‪.‬‬

‫•‬

‫הנשמה בגיהנם רק עד ‪ 12‬חודש )משנה עדויות פ"ב מ"י(‪ .‬וזהו רק כאשר לא הצליחו למצוא שום‬ ‫לימוד זכות עבור הנשמה )תגמולי הנפש י"א‪ ,‬ע' לא ע"א‪ .‬שבת ל"ג ע"ב‪ .‬זהר ח"א ע' קז ע"א(‪.‬‬ ‫במקורות מסויימים מוזכר שלפעמים הנשמה נמצאת בגיהנם יותר מי"ב חודש )ר"ה יז ע"א‪ .‬ב"מ נח‬ ‫ע"ב‪ .‬זהר ח"ב ע' קנ ע"ב‪ .‬זהר ח"ג ע' קכ ע"ב(‪ ,‬אבל אעפ"כ גם נשמות אלו יוכנסו בסופו של דבר‬ ‫לגן‪-‬עדן )מדרש תלפיות אות ח‪ ,‬ע' ‪ .(670‬גיהנם דומה לספוג הקולט את כל הענינים השליליים )עמק‬ ‫המלך שער תיקוני התשובה ח"א ע' טו ע"ב(‪ .‬וזהו ענין התשובה )ב"מ נח ע"ב ותוספות‪ .‬ר"ה יז‬ ‫ע"א(‪ .‬לאחר השלמת הזיכוך‪ ,‬כל נשמה נכנסת לגן עדן )מדרש רבה שמות ז‪ ,‬ד‪ .‬פסיקתא רבתי נג‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫בעתיד‪ ,‬כל ענין הגיהנם יתבטל‪ ,‬וכל הנשמות לא יצטרכו לעבור זיכוך ובירור זה )עשרה מאמרות‪,‬‬ ‫מאמר חיקור דין ע' ‪ .302‬עמק המלך שער תיקוני התשובה ח"ג ע' ‪.(17‬‬


‫‪17‬‬ ‫•‬

‫נוסח הקדיש הוא בארמית‪ ,‬הלשון המדוברת בעם היהודי בתקופה שלאחר החורבן כדי שכל אחד‬ ‫יוכל להבין )תוספות ברכות ג ע"א‪ .‬כל בו ז‪ .‬שבלי הלקט סי' ח( ובכדי שהמלאכים לא יבינו )טור‬ ‫סימן נח(‪ .‬בכדי שלא יהי' שום קטרוג )ב"ח(‪.‬‬

‫•‬

‫והגמרא אף מספרת סיפור המדגיש את מעלת התפילה על נפטר‪ ,‬ובמיוחד אמירת הקדיש )כלה רבתי‬ ‫ב‪ .‬מדרש תנחומא נח‪ .‬אור זרוע ח"ב‪ ,‬נ(‪.‬‬

‫•‬

‫המילה יהא כוללת את שלשת האותיות הנצרכות עבור כתיבת האות ה' במילויים שונים )ה"י‪ ,‬ה"ה‪,‬‬ ‫ה"א(‪ .‬שלשת אותיות אלה )י‪-‬ה‪-‬א( גם כן משלימים את השם הגדול )שמיה רבא( י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה‪ ,‬בארבעת‬ ‫הצורות השונות‪ :‬ע"ב )‪ ,(72‬ס"ג )‪ ,(63‬מ"ה )‪ ,(45‬ב"ן )‪ ,(52‬וכדלקמן‪:‬‬ ‫שם הוי' = ‪) 26‬י‪ ,10-‬ה‪ ,5-‬ו‪ ,6-‬ה‪ .(5-‬כל אחד מארבעת האותיות דשם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה יכולות להיכתב‬ ‫במילוי י' או ה' או א'‪.‬‬ ‫השם הכי נעלה הוא שם ע"ב )‪ (72‬הנעשה ע"י מילוי אותיות י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה עם האות י'‪ :‬יו"ד )י‪ ,10-‬ו‪,6-‬‬ ‫ד‪ .20 = (4-‬ה"י )ה‪ ,5-‬י‪ ,15 = (10-‬וי"ו )ו‪ ,6-‬י‪ ,10-‬ו‪ .22 = (6-‬ה"י )ה‪ ,5-‬י‪ .15 = (10-‬סך‪-‬הכל‬ ‫‪.72‬‬ ‫השם הפחות נעלה הוא שם ס"ג )‪ (63‬הנעשה ע"י מילוי אותיות י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה עם האותיות י' וא'‪ :‬יו"ד )י‪-‬‬ ‫‪ ,10‬ו‪ ,6-‬ד‪ .20 = (4-‬ה"י )ה‪ ,5-‬י‪ ,15 = (10-‬וא"ו )ו‪ ,6-‬א‪ ,1-‬ו‪ .13 = (6-‬ה"י )ה‪ ,5-‬י‪.15 = (10-‬‬ ‫סך‪-‬הכל ‪.63‬‬ ‫שם נעלה פחות הוא שם מ"ה )‪ (45‬הנעשה ע"י מילוי אותיות י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה עם האות א'‪ :‬יו"ד )י‪ ,10-‬ו‪,6-‬‬ ‫ד‪ .20 = (4-‬ה"א )ה‪ ,5-‬א‪ ,6 = (1-‬וא"ו )ו‪ ,6-‬א‪ ,1-‬ו‪ .13 = (6-‬ה"י )ה‪ ,5-‬א‪ .6 = (1-‬סך‪-‬הכל ‪.45‬‬ ‫השם הפחות נעלה מכולם‪ ,‬הקשור עם העולם הגשמי‪ ,‬הוא שם ב"ן )‪ ,(52‬הנעשה ע"י מילוי אותיות‬ ‫י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה עם האות ה‪ :‬יו"ד )י‪ ,10-‬ו‪ ,6-‬ד‪ .20 = (4-‬ה"א )ה‪ ,5-‬ה‪ ,10 = (5-‬ו"ו )ו‪ ,6-‬ו‪.12 = (6-‬‬ ‫ה"ה )ה‪ ,5-‬ה‪ .10 = (5-‬סך‪-‬הכל ‪.52‬‬

‫•‬

‫המילה "שלום" מסמלת את השילוב בין שם י‪-‬ה‪-‬ו‪-‬ה לשם א‪-‬ד‪-‬נ‪-‬י )אגרא דפירקא רמז כ"ב(‪.‬‬


Profile for rachel pinson

The Secret of Kaddish/Sod Hakaddish  

A Hebrew Sefer on the Mourner's Kaddish. Exploring the meanings of Kaddish in the context of grief and loss.

The Secret of Kaddish/Sod Hakaddish  

A Hebrew Sefer on the Mourner's Kaddish. Exploring the meanings of Kaddish in the context of grief and loss.

Advertisement