245doc

‫‪245‬‬ ‫ניסן‬ ‫התש"ס‬

‫האגף לתרבות תורנית‬ ‫במשרד החינוך התרבות והספורט‬ ‫הוצאה לאור‪ :‬מחלקת הפירסומים‬

‫על חידושי תורה‬

‫תוכן‬

‫העורך‪ :‬ד"ר אריה סטריקובסקי‬

‫עניינים‬ ‫כערך‬ ‫החידוש‬ ‫‪2 ..............................................................‬‬

‫וכחובה‬

‫זוהר ‪ -‬מעלות המחדשים בתורה; רש"י ‪ -‬התורה מבקשת למסור לו; רבי יהודה‬ ‫החסיד ‪-‬הרי זה גוזל; ר' יעקב ממרוי"ש ‪ -‬אהוב ונחמד לפני המלך העליון; רבי‬ ‫ישעיה הלוי הורוביץ‪ -‬תורת ה' ותורת האדם; רבי חיים בן עטר ‪ -‬עבודת הקודש‬ ‫וארץ החיים; רבי אליהו הכהן ‪ -‬אפילו חידוש קטן; רבי אליעזר פאפו ‪ -‬שיטרח‬ ‫במוחו לחדש חידושי תורה; רבי נחמן מברסלב ‪ -‬עצות; רבי נתן שטרנהרץ ‪-‬‬ ‫תפילות לחידושי תורה; רבי חיים מוולוז'ין‪ -‬שמחה שביצירה; רבי אריה ליב ש"ן‬ ‫הכהן ‪ -‬בהכרעת השכל האנושי; רבי אברהם מסוכצ'וב ‪ - -‬התענוג והשמחה; ד"ר‬ ‫יצחק אלפסי ‪ -‬רמ"מ מקוצק מחנך לחדש בתורה;הרב יהודה לייב מימון ‪ -‬הגנב‬ ‫מוילנא; רבי שמואל בנימין סופר ‪ -‬מקום הניחו לנו מהשמים; הראי"ה קוק ‪-‬‬ ‫אנחנו בונים ונבנים; רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ‪ -‬החיוב לחדש; הרב שבתי‬ ‫קהת הכהן גרוס ‪ -‬אחרי השואה; ר' שלמה קרליבך ‪ -‬החידוש וכלל ישראל; הרב‬ ‫ידעאל מלצר ‪ -‬החידוש האחרון‬

‫החידוש‬ ‫בהלכה‪..................................................................‬‬ ‫‪12 ........‬‬ ‫רבי דוד סגל ‪ -‬כתיבת חידושי תורה בחול המועד; רבי יוסף חיים ‪ -‬על חידושי‬ ‫תורה בשבת‬

‫לימזד‬ ‫שיטות‬ ‫‪...........................................................................‬‬ ‫‪13 .‬‬ ‫הרב ש"י זוין ‪ -‬לדרכי העיון התלמודי; רבי יחיאל יעקב ויינברג ‪ -‬הפרשנות‬ ‫התלמודית למשנה; פרופ' מרדכי ברויאר ‪ -‬בישיבה של ימי הביניים ‪ -‬תכלית‬ ‫הלימוד ‪ -‬פסיקה; הרב ישעיה הלוי הורוביץ ‪ -‬פלפול ובקיאות בישיבת ספרד;‬ ‫פרופ' דניאל בויארין ‪ -‬העיון הספרדי; רבי ישעיה הלוי הורוביץ ‪ -‬על חידושי‬ ‫אמת; רבי שעפטל הורוביץ ‪ -‬כך תגדלו בתורה!; ד"ר יונה בן ששון ‪ -‬לימוד תורה‬ ‫במשנת ר"ח מוולוז'ין; רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ‪ -‬סבי המציא את שיטת‬ ‫ההמשגה; הרב יוסף בקהופר ‪ -‬מה ביני לבין בני; פרופ' מרדכי ברויאר ‪ -‬על‬ ‫שיטתו החדשנית של רבי חיים סולובייצ'יק‬

‫איגרות ‪.................................................................‬‬ ‫‪24 ....................‬‬ ‫‪1‬‬

‫רבי שרגא פייבל הורביץ ‪ -‬הצעה לתלמיד ללמוד בצוותא ולהתעלות; רבי‬ ‫אברהם ישעיה קרליץ ‪ -‬יש להתאמץ; רבי יעקב קנייבסקי ‪ -‬לפזר את הערפל;‬ ‫רבי אלעזר מן שך ‪ -‬חזק ונתחזק!‬

‫הדורות‬

‫מורי‬ ‫של‬ ‫במחיצתם‬ ‫‪28 ....................................................‬‬

‫רבי נתן שטרנהרץ ‪ -‬זכנו ללמוד מחכם הדור; מתוך תולדות האר"י ‪ -‬אצל רבי‬ ‫יצחק לוריא; הרב ד"ר דוד יואל ‪ -‬אצל רבי עקיבא איגר; רב צעיר ‪ -‬אצל הרב‬ ‫דוד צבי הופמן;הרב ש"י זוין ‪ -‬אצל הראי"ה; הרב צבי שכטר ‪ -‬אצל הרב יוסף‬ ‫דוב סולובייצ'יק ; פרופ' יעקב מאיר ‪ -‬אצל פרופ' עמנואל לוינס; טוביה פרשל‬ ‫‪ -‬המכוון לדעת חברו‪ .‬ש"י עגנזן ‪ -‬תורה ולמידה‬

‫תגובות ‪ -‬עדה הרצברג ‪ -‬מכתב למערכת; פרופ' דוד תמר ‪ -‬עוללות ‪............‬‬ ‫‪37‬‬

‫החידוש כערך וכחובה‬ ‫מתוך הזוהר‬

‫מעלות המחדשים בתורה‬ ‫לא יהיה כעץ יבש‬ ‫מי שעוסק בתורה ביום ובלילה‪ ,‬לא יהיה כעץ יבש אלא יהיה כעץ שתול על פלגי‬ ‫מים‪.‬‬ ‫מה אילן‪ ,‬יש בו שורשים‪ ,‬קליפות‪ ,‬מוח‪ ,‬ענפים‪ ,‬עלים‪ ,‬פרחים ופירות‪ ,‬כך דברי תורה‬ ‫יש בהם פשט‪ ,‬דרש‪ ,‬רמז‪ ,‬הרומז לדברי חכמה‪ :‬גמטריות‪ ,‬סודות נסתרים‪ ,‬פסול וכשר‪,‬‬ ‫טמא וטהור‪ ,‬איסור והיתר‪ .‬ומזה הלאה מתפשטים ענפים לכל צד‪ ,‬זהו 'והיה כעץ'‪,‬‬ ‫ואם לאו‪ ,‬אינו חכם בחכמה‪.‬‬ ‫תרגום זוהר פר' בלק‪ ,‬רב‬

‫ה' עושה מהם שמים‬ ‫ר' שמעון פתח‪' ,‬ואשים דברי בפיך'‪ .‬כמה יש לו לבן אדם לעסוק בתורה יומם ולילה‪,‬‬ ‫משום שהקב"ה ישמע לקולם של אלו העוסקים בתורה‪ .‬וכל מה שנתחדש בתורה‪ ,‬על‬ ‫ידי זה שעוסק בתורה‪ ,‬הקב"ה עושה מזה שמים‪ .‬למדנו שבאותו הזמן שנתחדש על‬ ‫ידי אדם דבר חדש‪ ,‬הדיבור הזה עולה ועומד לפני השי"ת‪ .‬והשי"ת נוטל הדבר חידוש‪,‬‬ ‫ק ומעטר אותו בשבעים כתרים‪.‬‬ ‫מנש ֺו‬ ‫זוהר בהקדמה לפרשת בראשית ד‬

‫חידושי תורה בשבת‬

‫‪2‬‬

‫בוא וראה‪ .‬שכשנכנסת השבת‪ ...‬כל הנשמות עולות ועומדות לפני המלך הקדוש‪,‬‬ ‫והקב"ה שואל את כולם‪ :‬איזה חידוש היה לכם בעולם ההוא בתורה? אשרי מי‬ ‫שאומרת לפניו חידושי תורה‪ .‬כמה שמחה עושה הקב"ה‪ .‬מקבץ הפמליא שלו‪ ,‬ואומר‪:‬‬ ‫שמעו חידושי תורה שאומרת נשמה זו של פלוני! וכולם מעמידים דבר ההוא בב'‬ ‫הישיבות‪ .‬הם למטה‪ ,‬והקב"ה למעלה חתום על הדבר ההוא‪.‬‬ ‫זוהר ויקרא‪ ,‬צו‪ ,‬כט‪ ,‬א‬

‫רבי שלמה יצחקי‬

‫התורה מבקשת למסור לו‪...‬‬ ‫"נפש עלֵמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו" )משלי ט"ז‪ ,‬כו( הוא עמל במקום זה ותורתו‬ ‫עומלת לו במקום אחר‪.‬‬ ‫רש"י‪ :‬מפני שעמל בתורה‪ ,‬תורה עומלת לו שמחזרת עליו ומבקשת מאת קוהָנּה‬ ‫למסור לו טעמי תורה וסדריה‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬מפני שאכף‪ ,‬שהָּכפף פיהו על דברי תורה‪.‬‬ ‫סנהדרין צט‬

‫רבי יהודה החסיד‬

‫הרי זה גוזל!‬ ‫וכל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבו ויכול לכתוב הרי זה גוזל מי שגילה לו‪ ,‬כי‬ ‫לא גילו ֺלו אלא לכתוב‪ ,‬ועתיד ליתן את הדין על זה‪.‬‬ ‫ספר חסידים סי' תק"ל‬

‫רבי יעקב ממרוי"ש‬

‫אהוב‪ ...‬ונחמד לפני המלך העליון‬ ‫אוהב ה' שערים המצוינים בהלכה‪ ,‬ומעמידים אותה על בירור‪ .‬אותם שערים נאהבים‬ ‫לפני המלך הגדול‪ ,‬יותר מכל משכנות יעקב‪ ,‬המקיימים שאר המצוות‪ .‬וכל מי‬ ‫שמחשב מחשבות‪ ,‬וסובר סברות‪ ,‬בהלכות חמורות ובפסקים חמורים‪ ,‬נאהב ונחמד‬ ‫לפני המלך העליון‪ .‬וזה שאמרו 'אגרא דשמעתא )שכר הלימוד( ‪ -‬סברא' ‪ ,‬והדברים‬ ‫והמחשבות ההם הם כמרגלית היקרה בעיניו‪.‬‬ ‫שאלות ותשובות מן השמים‬

‫רבי ישעיה הלוי הורוביץ‬

‫תורת ה' ותורת האדם‬ ‫הנה תורת ה' ותורת משה והיא תורת האדם‪ .‬וכן בכל דור ודור מחדשים חכמים‬ ‫בפלפולם להוציא דבר מדבר‪ ,‬וזוהי התורה שלומד הקדוש ברוך הוא מפומייהו דרבנן‬ ‫ואומר‪ :‬פלוני בני אומר כך ופלוני בני אומר כך‪ .‬וסודות הגנוזות הוא תורת ה' אשר‬ ‫גילה סודו ליראיו‪ ,‬ועתיד לגלות אור הגנוז‪.‬‬ ‫שני לוחות הברית‪ ,‬תורה שבכתב‪ ,‬ברכת התורה‪ ,‬כרך ה'‪ ,‬עמ' קפ"ב‬

‫‪3‬‬

‫רבי חיים בן עטר‬

‫עבודת הקודש וארץ החיים‬ ‫ולא יקשה בעיניך שיהיה פירושינו הפך דברי חז"ל‪ ,‬כי כבר הודעתיך כי בפשטי התורה‬ ‫שאין הלכה יוצאת מהם רשות נתונה לתלמיד ותיק לחדש ועליהם נאמר 'כִחכו‬ ‫ממתקים‪ ,‬כולו מחמדים'‪ ,‬והפשט )המחודש( כראי מוצק והדרשה תידרש‪.‬‬ ‫אור החיים‪ ,‬בראשית מו‪ ,‬ז‬

‫ועד היום זו היא עבודת הקודש של בני תורה לדייק המקראות וליישבם על פי‬ ‫המאמרים שהם 'תורה שבעל פה' וזו היא עבודת התורה הנקראת 'ארץ החיים'‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ויקרא‪ ,‬יג ל"ט‬

‫רבי אליהו הכהן‬

‫אפילו חידוש קטן!‬ ‫זה מעשה בכל יום בין החכמים‪ ,‬שעל ידי חידוש או הקדמה קטנה בונים מגדל אחד‬ ‫חזק בנוי לתלפיות‪ ,‬נחמד למראה ומתוק לנפש‪ .‬לכן אין לבזות מלכתוב חידוש אפילו‬ ‫קטן‪ ,‬וגם אין לבזות מלשמוע אפילו חידוש קטן‪ ,‬שהכל בכלל תורה היא‪.‬‬ ‫שבט מוסר‪ ,‬פרק כב‬

‫הרב אליעזר פאפו‬

‫שיטרח במוחו לחדש חידושי תורה‬ ‫ידוע מעלת המחדש חידושי תורה שהוא חשוב מאוד בשמים ממעל עד שאמרו בזוהר‬ ‫הקדוש או שבונה שמים חדשים ועליו הכתוב אומר 'לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר‬ ‫לציון )שערים המצוינים בהלכה( עמי אתה' אל תקרי 'עמי' אלא כִעמי שנעשה שותף‬ ‫להקב"ה‪ ,‬וכל אדם אינו חייב אלא כשיעורו רק שיעמול בכל כוחו לחדש חידושי‬ ‫תורה דהיינו להקשות ולתרץ בתנ"ך ובש"ס או לפרש פירושים בפרד"ס על תנ"ך וש"ס‬ ‫והוא תיקון גדול לכל עוון ולכל חטאת שיטרח במוחו לחדש חידושי תורה ובפרט‬ ‫בשבת חשוב מאוד כשמחדש חידושי תורה‪ .‬ועל זאת ישתדל מאוד כל היודע ספר‬ ‫לפחות ללמוד בשבת דבר חדש ואם אינו יודע ספר ישתדל לשמוע בלימודים מפי‬ ‫סופרים דבר חדש אשר לא ידעו‪.‬‬ ‫וכל אשר יחדש יכתוב ידו בספר ואל יהי בז להן וכן יכתוב ידו כל אשר ישמע דבר‬ ‫חדש‪...‬‬ ‫עתיד אדם ליתן את הדין על שגילו לו חידושי תורה ולא כתבם שלא גילו לו אלא על‬ ‫מנת שיכתבם ויהנו ממנו‪.‬‬ ‫פלא יועץ ערך "חידוש"‬

‫רבי נחמן מברסלב‬

‫עצות‬ ‫‪4‬‬

‫מי שרוצה לחדש צריך לבכות‬ ‫דע‪ ,‬שעל‪-‬ידי התחדשות התורה נעשה נהרות‪ ,‬כי כשמתחיל לחדש בתורה‪ ,‬אזי מתחיל‬ ‫לנבוע מעין בבחינת )יואל ד(‪' :‬ומעין מבית ה' יצא'‪ ,‬וזה המעין בתחילה הוא צר וקטן‪,‬‬ ‫ואחר‪-‬כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר‪ ,‬עד שנעשה ממנו נהרות‪ ,‬והכל באים לשתות‬ ‫מאלו הנהרות‪ .‬על‪-‬כן מי שרוצה לחדש חידושין דאוריתא שיש בהן ממש‪ ,‬הוא צריך‬ ‫לבכות מקודם‪ ,‬ואזי עושה על‪-‬ידי הבכי נהרות‪ ,‬שעל‪-‬ידי הבכי מתקן נהרות‪.‬‬ ‫ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬סי' רסב‬

‫עד שיפתחו לו‬ ‫כשחושבין תורה צריך להיות חושב הדבר תורה שרוצה לחדש בה‪ ,‬לחשוב ולחזור‬ ‫במחשבתו אותו הפסוק או אותו הענין כמה וכמה פעמים הרבה מאוד‪ ,‬ולהיות נוקש‬ ‫ודופק על הפתח עד שיפתחו לו‪.‬‬

‫יש לה' שעשועים מחידושים!‬ ‫גם מי שזוכה לחדש חידושי תורה בעצמו וכוונתו לשמים‪ ,‬צריך שיהיה לו אמונה גם‬ ‫בעצמו‪ ,‬שיאמין שיש להשם יתברך שעשועים גדולים מחידושין שלו ואל יתרשל הם‪,‬‬ ‫רק יזדרז לחדש בכל פעם ולכתבם עד שיהיה נעשה מהם ספרים קדושים‪,‬על‪-‬ידי זה‬ ‫יהיו נמתקין כל הדינים שבעולם‪.‬‬

‫תלמוד תורה כגחלי אש‬ ‫מי שרוצה להמשיך ביאורי התורה צריך מתחילה להמשיך לעצמו דיבורים חמים‬ ‫כגחלי אש‪ ,‬וצריך לשפוך שיחו בתפילה לפני השם יתברך‪ ,‬ועל‪-‬ידי תפילתו נכמרו‬ ‫רחמי השם יתברך עליו ונפתח לב העליון ומשפיע דיבורים חמים‪ ,‬ועל‪-‬ידי הדיבור‬ ‫ממשיך ביאורי התורה גם כן משם‪.‬‬ ‫ליקוטי עצות ‪ ,‬ערך‪ :‬תלמוד תורה‪ ,‬תפילה‬

‫רבי נתן שטרנהרץ‬

‫תפילות לחידושי תורה‬ ‫'גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך'‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬אתה ציויתנו על‪-‬ידי צדיקיך‬ ‫האמתיים לעיין בתורה ולחדש בה‪ ,‬ובחמלתך הגדולה חמלת עלי להבין מעט בתורתך‬ ‫הקדושה‪ ,‬עד אשר יש בכוחי להתיגע‪ ,‬עד שאמצא חידושי תורה‪ .‬וכאשר שמעתי‬ ‫וראיתי כבר כמה וכמה אנשים כערכי‪ ,‬שזכו על‪-‬ידי יגיעתם‪ ,‬לחידושי תורה הרבה‪ ,‬כי‬ ‫הוא חובה על בן‪-‬תורה להשתדל ולהתיגע בזה‪ ,‬עד שימצא חידושי תורה ולא יהיה עץ‬ ‫יבש חס ושלום‪ ,‬רק יעשה פירות בתורה שהוא תיקון גדול לנפשו‪ .‬ועתה אדוני‪ ,‬מלכי‬ ‫ואלוקי‪ ,‬אבי שבשמים‪ ,‬עשה עמי כחסדיך שאזכה להתמיד בתורתך הקדושה ולהגות‬ ‫בה יומם ולילה‪ ,‬ואל יטרידני שום טרדא ועסק‪ ,‬רק אשתדל בכל עוז לחטוף עתים‬ ‫וזמנים מתוך כל הטרדות‪ .‬ואתה תעזרני ברחמיך‪ ,‬שתפתח לבי בתורתך וייפקחו עיני‬ ‫כִׂשכלי בקדושה ובטהרה‪ ,‬עד שאזכה לחדש בתורתך חידושים‬ ‫אמתיים בכל עת שיהיו לנחת ולרצון לפני כיסא כבודך‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫ותהיה מחשבתי דבוקה כל‪-‬כך בהתורה הקדושה‪ ,‬עד שאפילו בשעת שינה יהיו‬ ‫עוברים עלי בחלום‪ ,‬מחשבות של חידושי תורה אמתיים‪ ,‬עד שאזכה ברחמיך הרבים‪,‬‬ ‫שתפתח לי שבילי השכל‪ ,‬ואזכה ליכנס ולטייל בתורתך הקדושה מחדר לחדר‬ ‫ומפלטין לפלטין ומהיכל להיכל ומבית לעליה ומעליה לעליה‪ ,‬ולקשר ולחבר ולייחד‬ ‫ולכלול כל החדרים והיכלות יחד בקשר אמיץ וחזק‪.‬‬ ‫ובכן תרחם עלי שאפילו בעת שאזכה ברחמיך לחדש חידושים אמתיים בתורתך‬ ‫הקדושה‪ .‬שלא אטעה בנפשי לומר שכבר באתי עד תכונתה וכבר נכנסתי‬ ‫לפנימיותיה‪ ,‬ואפילו כשאזכה להשיג השגות של אמת‪ ,‬תחזקני להשתדל ולחתור‬ ‫ולהתיגע ולחפש ולבקש יותר ויותר לסלסל ולפלפל ולעיין בעין אמתי בתורתך‬ ‫הקדושה בכל לב ונפש במסירות נפשי באמת‪ ,‬עד שתפתח לי בכל עת שעריה‬ ‫ופנימיות חדריה יותר ויותר להבין ולהשכיל ולהשיג אמתת פנימיות התורה שהוא‬ ‫בחינת אדם דקדושה באמת כמו שכתוב‪' ,‬זאת התורה‪ :‬אדם'‪ .‬עד שיהיה נמשך עיַלי‬ ‫הצלם אלקים בשלמות‪.‬‬ ‫ליקוטי תפילות‪ ,‬ק"נ‬

‫ונזכה להתגלות סתרי‪-‬תורה להבין ולהשיג רזין דאוריתא‪ ,‬עד שנזכה לשמוע קול‬ ‫הכרוז הגדול של התורה הקדושה‪ ,‬קול דברי "אלקים חיים ומלך עולם‪ ,‬קול גדול ולא‬ ‫יסף"‪ ,‬ותזכנו לגלות ולהעלות צירופי אותיות התורה הקדושה מתוך ההסתרות‬ ‫ולחזור ולהפכם אל הקדושה‪ ,‬ולהשיבם על מקומם ומכונם הראשון ולצרפם‬ ‫בצירופים דקדושה‪ ,‬עד שיתגלה על‪-‬ידם חידושי‪-‬תורה אמתיים נפלאים ונוראים‪.‬‬ ‫ותגלה לנו סתרי אורייתא‪ ,‬נפלאות ונסתרות שבתורתך הקדושה אשר צפנת וגנזת‬ ‫ליראיך‪ .‬ותמשיך עלינו הארה נפלאה מהתורה אשר אתה עתיד לגלות על ידי משיח‬ ‫צדקנו‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬נ"ו‪ ,‬נ"ז‬

‫ותהיה נפשנו נכללת ברחמיך‪ ,‬בתוך העי"ן נפשות של בית יעקב‪ ,‬ואזכה על ידי זה‬ ‫להיכלל בתוך העי"ן פנים של התורה הקדושה‪ .‬ותזכני לבוא מהרה להתגלות גדול‬ ‫בתורה ועבודה‪ ,‬בקדושה ובטהרה גדולה באמת ובאמונה שלמה‪ ,‬ותאיר עיני בתורתך‪,‬‬ ‫ותזכני לחדש בתורה תמיד חידושים אמתיים‪ ,‬חידושים הנמשכין מעי"ן פנים של‬ ‫התורה הקדושה‪ ,‬חידושים המביאין לידי מעשים טובים‪ ,‬חידושים שיש להם כוח‬ ‫להוציא את האדם מגלות של עי"ן אמות מתאוותיהן ומידותיהן הרעות ולקרבו אל‬ ‫התורה ואל העבודה‪ ,‬חידושין שנמשכין על ידם נשמות חדשות לכל השומעין את‬ ‫החידושין הללו‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬ל"ו‬

‫ונזכה לדבר תמיד דיבורים קדושים בחמימות ובהתלהבות גדול דקדושה‪ ,‬וכל דברינו‬ ‫יהיו כגחלי אש‪ ,‬ועל ידי זה נזכה להמשיך ביאורי התורה מלב העליון‪ .‬ותזכנו לחדש‬ ‫בתורה תמיד חידושין דאורייתא חידושין אמתיים דקדושה‪ ,‬חידושין שיהיו לך לנחת‬ ‫ולרצון לפני כיסא כבודך‪ ,‬חידושין שתתפאר בהם בכל העולמות‪ .‬ונזכה שיהיו נבראין‬ ‫מלאכים קדושים מכל דיבור ודיבור של חידושי תורתנו בקדושה ובטהרה‪ .‬ואלו‬ ‫המלאכים הקדושים יצטרפו ויתחברו עם כל המלאכים הנבראים תמיד על ידי‬ ‫חידושי תורה של צדיקים אמתיים )שם‪ ,‬כ(‪.‬‬ ‫ליקוטי תפילות‬

‫רבי חיים מוולוז'ין‬

‫שמחה שביצירה‬ ‫‪6‬‬

‫שמחה מתחדשת‬ ‫חידושין אמיתים דאורייתא המתחדשין על ידי האדם‪ ,‬אין ערוך לגודל נוראות‬ ‫נפלאות ענינם ופעולתם למעלה‪ .‬שכל מלה ומלה פרטית המתחדשת מפי האדם‪,‬‬ ‫קב"ה נשיק לה ומעטר לה‪ ,‬ונבנה ממנה עולם חדש בפני עצמו‪ .‬והן הן השמים‬ ‫החדשים והארץ החדשה ובכל מקום שמחדשין תורה שבישיבת בית הכנסת ובישיבת‬ ‫בית המדרש שמחה מתחדש להקב"ה בכל יום תמיד‪.‬‬ ‫נפש החיים ד‪ ,‬יב‬

‫אין זה ביכולת מלאך אם אנחנו עוסקים בתורה אנחנו חיים וקיימים ומקבלים עוד‬ ‫שכר וגם לה יש שמחה‪ .‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני"‪.‬‬ ‫שהדברים עצמן שמחים‪ .‬בפרט בעת שהאדם מחדש חידושים‪ ,‬מה שאין זה ביכולת‬ ‫מלאך‪ ,‬שה' יתברך בראו בתכלית שלימותו ואינו צריך להוסיף ולית ליה מדיליה )ואין‬ ‫לו כִמֶש ֺלו( כלום‪ ,‬מה שאין כן האדם‪ ,‬הולך ושכלו מתחזק מעלה מעלה‪ .‬אבל אם היתה‬ ‫התורה למלאכים היתה עומדת לעד במצב אחד בלי מגרעת ובלי תוספות‪ .‬לכך נתנה‬ ‫לנו למורשה והיא חיינו ואורך ימינו‪.‬‬ ‫רוח חיים ו‪ ,‬א‬

‫רבי אריה ליב ש"ן הכהן‬

‫בהכרעת השכל האנושי‬ ‫הקב"ה בחר בנו ונתן לנו את התורה כפי הכרעת שכל האנושי אף על פי שאינו אמת‬ ‫)מוחלטת( ואם כן המחדשו הוא חידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת שכל האנושי‬ ‫וזו שהראה הקב"ה )למשה( כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש‪ ,‬כי נתחדשו הדברים‬ ‫על פי התלמיד המחדשו‪.‬‬ ‫ובמדרש בראשית רבה‪" :‬אמר ר' סימן‪ :‬בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם נעשו‬ ‫מלאכי השרת כיתות כיתות‪ .‬חסד אומר‪ :‬כִייהָ​ָברא‪ ,‬שכולו מלא חסדים‪ ,‬ואמת אומר‪ :‬לא‬ ‫ייהָ​ָברא‪ .‬מה עשה הקב"ה‪ ,‬נטל אמת והשליכה ארצה‪... .‬אמרו לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‬ ‫אתה מבזה תכשיט שלך ואמר הקב"ה‪ :‬רצוני שתעלה אמת מן הארץ"‪ .‬והיינו משום‬ ‫שידוע ששכל האדם ילאה להשיג האמת בהיות בארץ שורשו ולזה אמרו‪ :‬אתה מבזה‬ ‫"תכשיט" שלך‪ ,‬כיון שעיקר הבריאה עבור התורה והאדם בשכלו האנושי מהנמנע‬ ‫להשיג האמת האמיתי וכאשר יתנהגו העולמות כולם מעלמא ועד עלמא על פי תורת‬ ‫האדם ולא יהיה על פי האמת‪ ,‬הרי אתה מבזה תכשיט שלך שחותמך אמת‪ .‬ועל זה‬ ‫השיב הקב"ה‪ :‬זהו רצוני‪ ,‬שתעלה אמת מן הארץ והאמת יהיה כפי הסכמת החכמים‬ ‫בשכל האנושי‪ .‬וזו היא ברכת התורה "אשר נתן לנו תורת אמת" שיהיה האמת אתנו‪,‬‬ ‫"וחיי עולם נטע בתוכנו"‪ .‬וכבר אמרו בגמרא‪ :‬לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא‬ ‫בשביל תורה שבעל פה‪ ...‬והוא כריתת ברית והאהבה הנפלאה שנתן לנו תורה שבעל‬ ‫פה במתנה גמורה כפי הכרעת החכמים‪.‬‬ ‫מתוך הקדמה לקצות החושן‬

‫רבי אברהם מסוכצ'וב‬

‫התענוג והשמחה‬

‫‪7‬‬

‫ויען אברהם ויאמר‪ :‬כד הוינא טליא )כשהייתי ילד( לימדני אדאמ"ו )אדוני אבי מורי‬ ‫ורבי( זצ"ל דרכי פלפול‪ .‬וכד הוינא כבר עשר חידושים חידשתי‪ .‬אחר כך נכנסתי לפני‬ ‫ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה‪ .‬ממנו דרכי העיון‬ ‫למדתי‪ .‬וממנו נתודעתי מה ייקרא חידושי תורה באמת‪ .‬כי לא כל הפלפולים‬ ‫חידושים המה‪ .‬ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא‬ ‫גם בענין סדר הלימוד וחידושים‪.‬‬ ‫ומדי דברי זכור אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין‬ ‫לימודתורתנו הקדושה ואמרו כי הלומד ומחדש חידושים ושמח ומתענג בלימודו אין‬ ‫זה לימוד התורה כל כך לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום‬ ‫תענוג והוא רק לשם מצוה‪ .‬אבל הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם‬ ‫הנאת עצמו‪ .‬ובאמת זה טעות מפורסם‪ .‬ואדרבא כי זה היא עיקר מצוות לימוד‬ ‫התורה להיות שש ושמח ומתענג בלימודו ואז דברי תורה נבלעין בדמו‪ .‬ומאחר‬ ‫שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה‪ .‬ומובא בזוהר שיצר הטוב וגם יצר הרע‬ ‫אינן מתגדלין אלא מתוך שמחה‪ .‬יצר הטוב מתגדל מתוך שמחה של תורה‪ ...‬הלומד‬ ‫לשם מצוה ומתענג בלימודו הרי זה לימוד לשמה וכולו קודש כי גם התענוג מצוה‪.‬‬ ‫הקדמה ל"אגלי טל"‬

‫יצחק אלפסי‬

‫רבי מנחם מנדל מקוצק מחנך לחדש בתורה‬ ‫כל למדן צעיר שהיה בא לקוצק היה נשאל בראש וראשונה מה חידוש חידש בלימוד‪.‬‬ ‫הכנסת החידוש ללימוד באה לו מרבו‪ ,‬רבי יוסף הוכגלרנטר‪ ,‬שהעמיד את הלימוד על‬ ‫החידוש‪ .‬כך הוא גם מפרש בספרו "משנת חכמים" על דברי חז"ל‪" :‬אשרי מי שבא‬ ‫לכאן ותלמודו בידו )פסחים נ'‪ ,‬א'( תלמודו הוא‪ ,‬דייקא ממה שהוא עצמו חידש"‪.‬‬ ‫על גדלותו בתורה וחריפותו‪ ,‬סיפר תלמידו רבי זאב לנדא הרבי מסטריקוב‪ ,‬הנודע‬ ‫בפקחותו הרבה ובכשרונו הפיוטי‪ .‬כשהיה רבי זאב נוסע לקוצק‪ ,‬חייב היה להביא‬ ‫חידושי תורה שחידש אביו הגאון רבי אברהם האדמו"ר מטשיכנוב‪ .‬פעם שכח רבי‬ ‫זאב להביא דברי תורה מאביו‪ .‬שלח אותו רבי מנדלי חזרה לבית אביו כדי שיחזור‬ ‫וחידוש בידו‪ .‬נסע וחזר ובדרכו חזרה סר לבית רבי יצחק מאיר אלתר בוורשא‪ .‬שמע‬ ‫רבי יצחק מאיר את החידוש והתפעל ממנו מאוד‪ .‬שמח נסע רבי זאב לקוצק‪ .‬שמע‬ ‫רבי מנדלי את החידוש וסתר אותו מיד‪ .‬חלשה דעתו של רבי זאב‪ .‬כשחזר לביתו‬ ‫נכנס במיוחד לספר לרבי יצחק מאיר על תשובת הרבי לחידוש‪ .‬שמע רבי יצחק מאיר‬ ‫ונדהם לעמקותו הרבה‪ ,‬כי אכן צדק‪ .‬כשהתאושש אמר לרבי זאב‪" :‬ומה פלא הרי מה‬ ‫שאנו מעיינים ביום שלם הוא סוקר במבט אחד"‪.‬‬ ‫עובדה אחרת המעידה על גדלותו ושיטת לימודו וההתנהגות בקוצק בכלל‪ ,‬סיפר‬ ‫חתנו רבי אברהם האדמו"ר מסוכאטשוב‪:‬‬ ‫"פעם עיינתי ברמב"ם תמוה ומוקשה‪ .‬יגעתי בהבנתו חודשים רצופים ולא חדרתי‬ ‫לתוך עומק כוונתו בסופו של דבר הצלחתי למצוא דרך להבנת דברי הרמב"ם‪ .‬נכנסתי‬ ‫אל חמי ואמרתי לו את דעתי וביאורי‪ .‬הוא לא ענה כלום וציוה לי לומר את הדברים‬ ‫לרבי יצחק מאיר הגאון מוורשא שהיה אז בקוצק‪ .‬רבי יצחק מאיר דחה את הדברים‬ ‫בהחלט‪ .‬חזרתי לחמי וסיפרתי לו על כך‪ .‬חמי שוב לא אמר כלום ושלחני להגיד את‬ ‫ביאורי לרבי הניך הרב מלוטמרסק והרבי מאלכסנדר לעתיד‪ .‬כששמע רבי הניך את‬ ‫תירוצי התפעל מאוד והודה לדברי‪ ,‬נכנסתי שוב לחמי וסיפרתי דברים כהוויתם‪.‬‬ ‫שמע חמי ואמר‪ :‬לך וקרא אותם לחדרי‪ .‬נכנסנו כולנו בפחד ואימה‪ .‬מיד משנכנסנו‬ ‫‪8‬‬

‫הרעים חמי בקולו‪ :‬וכי כך לומדים תורה? זה אוסר וזה מתיר‪ ,‬זה משבח וזה מגנה!‬ ‫והתחיל בעצמו לתרץ את הרמב"ם בשלושה עשר אופנים‪ .‬אני שהייתי צעיר לימים‬ ‫הבנתי שבעה מהם‪ .‬רבי יצחק מאיר שהיה אז רבן של כל בני הגולה בלמדנותו הבין‬ ‫עשרה מהם ויתרם גם הוא לא הבין"‪.‬‬ ‫הרבי מקוצק‪ ,‬ביתן הספר‪ ,‬תש"י‪ ,‬עמ' ל"ט‪-‬מ"ב‬

‫הרב יהודה לייב הכהן מימון‬

‫הגנב מוילנא‬ ‫כך מספרים חסידי קוצק‪ - :‬פעם אחת נכנס האדמו"ר‪ ,‬רבי מנחם מנדלי מקוצק לבית‬ ‫מדרשו ומצא שניים מגדולי תלמידיו‪ ,‬מן החריפים שבהם‪ ,‬יושבים ומתווכחים‬ ‫ביניהם על פירושה של סוגיה חמורה אחת בתלמוד‪ ,‬זה בונה וזה סותר‪ ,‬זה מקשיר‬ ‫וזה מפרק‪ .‬הקשיב ר' מנחם מנדל לדברי פלפולם ואמר‪ - :‬חבל איבוד הזמן! לפי‬ ‫הגהתו של הגנב מוילנא בהגהות הגר"א שלו‪ ,‬אין כאן אף ריח של קושיה ותמיהה‪,‬‬ ‫וכל פלפוליכם הם אפס ותהו‪ .‬הסתכלו התלמידים זה בפני זה והתלחשו ביניהם‪- :‬‬ ‫פה קדוש כמו אדמו"ר מקוצק יכנה את הגר"א בשם גנב? ‪ -‬מה אתם מתלחשים? ‪-‬‬ ‫נזף בהם רבי מנחם מנדל ‪ -‬כך מקובלני מפי רבותי‪" ,‬היהודי הקדוש" ורבי שמחה‬ ‫בונם מפשיסחה‪ :‬כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש הכל נמסר למשה מסיני‪ ,‬מקופל‬ ‫וטמון בתוך אותיות התורה‪ .‬ומשה נהג בנו טובת עין‪ ,‬ומסר לנו כללים ומידות‪ ,‬שעל‬ ‫פיהם יכולים אנו אחרי יגיעה ושקידה והתעמקות לעמוד על בוריה של פרשה זו או‬ ‫אחרת‪ .‬כמובן‪ :‬שכל אדם עלול לשגות‪ ,‬ומשום זה יכולים גם גדולי ישראל להיכנס‬ ‫בפרצה דחוקה ובפלפולי שוא ולהעלות חרס בידיהם‪ .‬ואולם היו נשמות כאלה‬ ‫במעמד הר סיני שהתגנבו ועמדו מאחורי גבו של משה ושמעו כל הביאורים‬ ‫והפירושים כפי שנמסרו מפי הקב"ה למשה בעל פה‪ .‬בתוך ה"גנבים" היה גם הגאון‬ ‫מוילנא‪ ,‬ומשום כך יכול הוא לתרץ על פי הגהה אחת קטנה וצרה‪ ,‬את הקושיא‬ ‫החמורה ביותר‪ ,‬כי הוא יושב ולומד כמשה מפי הגבורה‪ .‬גנב מובהק היה הגר"א‬ ‫מוילנא‪...‬‬ ‫מתוך הקדמה לספרו של יצחק אלפסי‪ ,‬הרבי מקוצק‬

‫רבי שמואל בנימין סופר‬

‫מקום הניחו לנו מהשמים‬ ‫לא די כשאדם לומד כל הכתוב לפניו‪ ,‬אלא צריך לעיין להתבונן ולמצוא דעת קדושים‬ ‫ולחדש חידושים‪ .‬כי יש לכל אחד חלק בתורה הצפון לו‪ ,‬ומקום הניחו לו מן השמים‪.‬‬ ‫וכמה פעמים נראה לעין המעיין כי הקדמונים קטנם עבה ממתניו‪ ,‬ולא באו אל‬ ‫האמת הפשוט‪ .‬כי הוא חלקו‪ ,‬ומן השמים זכה בו והיה צפון לו‪ .‬ולכן אנו מתפללים‬ ‫"ותן חלקנו בתורתך" כי חלק של כל אחד ואחד מוכן לו מה שעתיד לחדש‪.‬‬ ‫לכך אנו מברכים "נותן התורה"‪ ,‬ולא נתן‪ ,‬כי בכל יום ניתן לכל היגע להבין דבר מתוך‬ ‫דבר‪ ,‬מה שלא היה לעולמים‪.‬‬ ‫וזה כוונתם ז"ל‪' :‬והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך'‪ ,‬שלא די כשלומד מה‬ ‫שהיא ירושה מאבותיו‪ ,‬אלא שיחדש חידושים וישמח בחלקו אשר חנן ה' אותו‪.‬‬ ‫כתב סופר‪ ,‬הקדמה למסכת גיטין‬

‫‪9‬‬

‫הראי"ה קוק‬

‫אנחנו בונים ונבנים‬ ‫כל ענין שבתורה‪ ,‬בכל מרחביה‪ ,‬שמתקשרים אנו בו ביותר דבקות‪ ,‬ביותר בהירות‪ ,‬כל‬ ‫הלכה הנקנית בקרבנו ביותר בירור על ידי שקידתנו‪ ,‬כל סוגיא שמתבררת לנו ביותר‬ ‫טעם וביותר הארה על ידי עמלנו הנפשי‪ ,‬כל מחשבה‪ ,‬שבתורת ההלכה והאגדה‪,‬‬ ‫המוסר והיראה‪ ,‬שמתישבת יותר בנפשנו‪ ,‬הרי אנחנו נבנים על ידה‪ ,‬ובונים על ידה‬ ‫את הכלל כולו‪ ,‬ואת כל היקום‪ ,‬והננו מתקרבים בזה להשלמתנו האמתית לתכלית‬ ‫החיים‪ ,‬לרצון האמת של חי העולמים ברוך הוא‪ ,‬החפץ להנחילנו את אור החיים‪,‬‬ ‫בכל חוסנם ואמתתם‪.‬‬ ‫אורות התורה‪ ,‬עמ' מ"ג‬

‫הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק‬

‫החיוב לחדש‬ ‫החכם חייב לחדש דבר מתוך דבר וליצור מושגים חדשים‪ ,‬מקוריים‪ ,‬מתודות‬ ‫מסוימות‪ ,‬ולציין רשויות מחשבה מיוחדות‪ .‬העמקת ההשגה וגילוי אופקי הכרה‬ ‫חדשים‪ ,‬מקסימי‪ -‬לב‪ ,‬המה ממהותה של ההלכה‪ .‬אין שינוי ותיקון בהלכה‪ ,‬ברם יש‬ ‫בה חידוש בלי מצרים‪ .‬כשהחידוש נחלש‪ ,‬נעקרת ההלכה‪ .‬מנדינו אומרים‪ :‬ההלכה‬ ‫מאובנת‪ ,‬ר"ל‪ ,‬אין בה מפעולת היצירה‪ .‬בני‪-‬אדם אלה מעולם לא למדו דף גמרא ולא‬ ‫נהנו מזיו היצירה והחידוש שבהלכה‪ .‬לדעתם‪ :‬רבנו תם לא חידש; הרמב"ם לא‬ ‫חידש; הרמב"ן לא חידש; הגר"א לא חידש; רבי חיים איש בריסק‪ ,‬לא חידש‪ .‬כמה‬ ‫מגוחכת היא האשמה זו! אלה הראשונים והאחרונים יצרו עולמות חדשים מרהיבי‬ ‫עין ביופיים ובשגבם‪ .‬המה היו המחדשים היותר גדולים במחשבת ההלכה‪ .‬כל היודע‬ ‫את המתודולוגיה ההלכתית שנמסרה לנו מדור דור על ידי ראשונים וגדולי‬ ‫האחרונים‪ ,‬מפרשי התלמוד‪ ,‬על כל בחינותיה האפיסטומולוגיות‪ ,‬יודה‪ ,‬כי אינה‬ ‫נופלת במעוף היצירה המחשבתית‪ ,‬הדידוקטיבית‪-‬אידיאלית‪ ,‬בחריפות האנליטית‪,‬‬ ‫בדקות ההפשטה ובעקיבותה השיטתית מיתר מחקרי דעת האדם היותר מופשטים‬ ‫והיותר דייקנים‪ .‬אדרבה‪ ,‬עולה היא עליהם‪...‬‬

‫הרוח היוצר האנושי‬ ‫בכל דור ודור מחויב אדם להעמיק שאלה ומחקר ביסודות ההלכה‪ ,‬בהגדרת מושגיה‪,‬‬ ‫בבדיקת עקרונות הכרתה‪ ,‬בסידור הישגיה; תעודתו היא לחצוב אידיאות חדשות‬ ‫ותפיסות מפתיעות ומרנינות‪-‬לב‪ .‬תלמוד תורה פירושו ‪ -‬חידוש וקשירת כתרים‬ ‫למחשבת התורה‪ .‬מסגרת ההנחות קבועה‪ ,‬אבל בתוכה של המסגרת עצמה ההשגה‬ ‫ההלכתית בוקעת ויורדת עד התהום‪ ,‬ובוקעת ועולה עד לרקיע‪ .‬חפשית היא לנפשה‬ ‫לבדוק ולבנות ולסתור‪ ,‬לטחון הרים בפלפולה‪ ,‬לדמות ולהסיק וליצור מושגים‬ ‫אידיאליים ולתכנן עולם חדש‪ .‬גם עצמן של ההנחות‪ ,‬על אף יציבותן‪ ,‬מתמלאות‬ ‫תוכן חי ורענן‪ .‬אי‪ -‬אפשר לחזות בעולם ההלכה בלי לראות תנועה תמידית ושטף‬ ‫רצוף‪ .‬לימוד התורה הוא מעשה יצירה רוחנית חפשי‪ ,‬בעל מידות אפיסטומולוגיות‬ ‫וערכים נואיטיים החיים והניזונים מן הרוח היוצר ואדנות האדם המכיר‪ ,‬שחתר‬ ‫לתוך התחום הגילויי והחזיק בו‪ .‬התודעה הגילויית נקלטת בתוך התודעה‬ ‫הקוגניטיבית בת ההכרה המחדשת‪ .‬הקב"ה נתן תורה לישראל וציוונו לחדש וליצור‪.‬‬ ‫ובקשתם משם‪ ,‬איש ההלכה גלוי ונסתר‪ ,‬עמ' ‪207-205‬‬

‫‪10‬‬

‫כוח היוצר שבאיש ההלכה‬ ‫איש ההלכה הוא איש המתגעגע ליצירה ולחידוש‪ .‬לימוד התורה ‪ -‬פירושו‪ :‬חידושי‬ ‫התורה‪" .‬קודשא בריך הוא חדי בפלפולא דאורייתא" ‪ -‬אל תקרא פלפולא אלא‬ ‫חידושה‪ .‬החידוש אינו מצומצם רק בתחום העיון‪ ,‬אלא מתפשט הוא גם לתחום‬ ‫המעשי‪ ,‬העולם הריאלי‪ .‬משאת נפשו של איש ההלכה היא לחזות במילוי פגימת‬ ‫הבריאה‪ ,‬כשתסתגל לעולם האידיאלי ותגשם בקרבה את היצירה היותר מעולה‬ ‫ונהדרה‪ .‬חלום היצירה היא האידיאה המרכזית בתודעתה של ההלכה ‪ -‬אידיאת‬ ‫חשיבות האדם בתור שותף להקב"ה במעשי בראשית‪ ,‬בתור יוצר עולמות‪ .‬בכל‬ ‫מגמות היהדות מתגלמת כמיהה זו ליצירה ולחידוש פני העולם‪.‬‬ ‫איש ההלכה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪83‬‬

‫התייחדות עם נותן התורה‬ ‫כשהאדם מתעמק בתורת אלקים וחושף את המאור וההוד שבה‪ ,‬כשהוא נכנס לתוך‬ ‫תוכה של המחשבה ההלכית על כל גידוליה‪ ,‬משורשה עד נופה‪ ,‬ונהנה הנאת יצירה‬ ‫וחידוש‪ ,‬הוא זוכה להתייחדות עם נותן התורה‪ .‬חזון הדבקות מתגשם על ידי‬ ‫הזדווגות השכל עם הרעיון האלקי שהתגלם בדפוסי דינים הלכות ושמועות‪" .‬כשאדם‬ ‫מבין ומשיג איזו הלכה וכו' הרי שכלו מלובש בה באותה שעה והנה הלכה זו היא‬ ‫חכמתו ורצונו של הקב"ה וכו' הרי זה משיג ותופס בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה‬ ‫וכו' והוא ייחוד נפלא שאין כמוהו ולא כערכו נמצא כלל וכו'‪ ".‬כך כתב הרב הזקן ז"ל‬ ‫בספרו "לקוטי אמרים" שבו נתנסחה מחשבת יסוד של החסידות במלוא תפארתה‬ ‫ושלל צבעיה‪" .‬ויכוון להתדבק בלימודו בתורה בו בהקב"ה‪ ,‬היינו להתדבק בכל‬ ‫כוחותיו לדבר ה'‪ ,‬זו הלכה ובזה הוא דבוק בו יתברך ממש כביכול כי הוא יתברך‬ ‫ורצונו חד כמו שנאמר בזוהר וכל דין והלכה מן התורה הקדושה הוא רצונו יתברך‬ ‫וכו'"‪ .‬אלה הדברים אשר דיבר רבי חיים‪ ,‬איש ואלוז'ין‪ ,‬תלמידו המובהק של הגאון‬ ‫מווילנה‪ ,‬בספרו "נפש החיים" המשקף את תפיסת עולמו של רבו‪ ,‬המתנגד הגדול‪,‬‬ ‫בכל תוקפה ובהירותה‪.‬‬ ‫ברם ההכרה ההלכית אינה נשארת סגורה בתחום השכל‪ .‬פורצת היא לה דרך אל‬ ‫התודעה האקסיסטנציאלית ומשתלבת בה‪ .‬ההווייה האישית מתמלאה תוכן חי‬ ‫ומפעפע‪ ,‬בעל כיוון ומבט חדשים‪ .‬המנוחה והעמידה בתוך ההווה הסופי מפנות מקום‬ ‫לתנועה קדחתנית אדירה‪ ,‬ללא הפסק וללא סיפוק‪ ,‬אל האין‪-‬סוף‪.‬‬ ‫על אהבת התורה וגאולת נפש הדור‬

‫הרב שמאי קהת הכהן גרוס‬

‫אחרי השואה‪...‬‬ ‫ומובא בשם הגה"ק בעל החידושי הרי"מ שבכל שנה מתגלה פירוש חדש בתורה‪.‬‬ ‫שמעינן שכל אחד מחויב לחדש תמיד בתורתנו הקדושה כפי שיד שכלו מגעת‪ .‬ובפרט‬ ‫אחר החורבן הגדול בעוונותינו הרבים ששליש מעמנו נשמדו ונשרפו על ידי הרשעים‬ ‫הארורים ימ"ש וביניהם גאונים אדירים וקדושים כמלאכי מעלה ונשרפו תיבות‬ ‫מלאות עם חידושי תורה על כל חלקי התורה אשר אין לשער ואין לתאר‪ ,‬בודאי יש‬ ‫חיוב על כל אחד ואחד לחדש ולפרסם ברבים חידושי תורה להראות שתורתנו‬ ‫עומדת לעד ואין לנו שיעור רק התורה הזאת‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫פרדס שמאי‪ ,‬מוסדות בלז‪ ,‬י‪-‬ם תשד"מ הקדמה אות ו'‬

‫ר' שלמה קרליבך‬

‫החידוש וכלל ישראל‬ ‫תורה שבכתב ניתנה לכלל ישראל‪ .‬תורה שבעל פה היא התורה הניתנת בפרטות לכל‬ ‫יהודי ויהודי‪ ,‬הוא לומד אותה ומחדש בה‪ ,‬ואז זה נהיה של כלל ישראל‪.‬‬ ‫עומק הלב‪ ,‬תשנ"ט‬

‫הרב ידעאל מלצר‬

‫החידוש האחרון‬ ‫"באורך נראה אור"‬ ‫כאשר כיהן רבי איסר זלמן מלצר כרבה של סלוצק בא אליו תלמיד חכם זקן וסגי‬ ‫נהור עם שני חיבורים מחידושיו‪ ,‬הראה לו קטע מחידושי תורתו ואמר שזהו החידוש‬ ‫האחרון בחייו‪.‬‬ ‫נחרד רבה של סלוצק מהתבטאותו של תלמיד חכם זה ושאלו מפני מה הינו מתבטא‬ ‫בצורה זו‪ .‬השיב לו הזקן ואמר‪ :‬השתלשלות הדברים כך היא‪ :‬לפני זמן מה ניטל ממני‬ ‫מאור עיני ופניתי לרופא מומחה‪ ,‬לאחר שהלה בדקני בדיקה יסודית‪ ,‬אמר לי‪ :‬בכך‬ ‫שאינך רואה כעת‪ ,‬בזה אין כל פלא‪ ,‬הפלא הוא כיצד זה ראית עד עתה‪ ,‬שכן לפי‬ ‫הבדיקות שערכתי לך והממצאים הרפואיים שבידי צריך היית לחדול מלראות כבר‬ ‫לפני עשר שנים‪.‬‬ ‫לשמע דבריו אלה של רופא העיניים השבתי לו ועניתי‪ :‬העובדה שראיתי עד כה היתה‬ ‫בזכות התורה‪ ,‬כי למרות זקנותי וחולשתי עמלתי בתורה בכל כוחי בעיון בספרים‪,‬‬ ‫בקושיות‪ ,‬בתירוצים ובחידושי תורה אשר חידשתי וכתבתי‪.‬‬ ‫לאחרונה חשבתי בלבי‪ :‬הן זה עשרות בשנים שהנני עמל ויגע בתורה‪ ,‬עתה לעת‬ ‫זקנתי למה לי להמשיך לעמול ולהתאמץ לעיין בספרים ולחדש חידושים והדבר כה‬ ‫קשה לי כעת‪ .‬הן יודע אני בעל פה משניות וגמרא‪ ,‬אחזור עליהם בניחותא ולא‬ ‫אתאמץ יתר על המידה‪ .‬משקיבלתי החלטה זו בלבי עזבני מאור עיני‪.‬‬ ‫רואה אני‪ ,‬כך סיים אותו זקן את דבריו‪ ,‬שכל זמן שעמלתי בתורה בעיני ‪ -‬למרות‬ ‫חולשתי‪ ,‬שמר הקב"ה על מאור עיני‪ ,‬אולם משהחלטתי להפסיק לאמץ את עיני‬ ‫‪1.‬‬ ‫מלעיין בספרים‪ ,‬לא הייתי ראוי עוד לנס זה‪.‬‬ ‫בדרך עץ החיים‪ ,‬עמ' ‪.182‬‬

‫החידוש בהלכה‬ ‫רבי דוד סג"ל‬ ‫‪ 1‬על פי ספרו של רבי אלחנן יוסף הרצמן "פני מאיר" עמ' נ"ב‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫כתיבת חידושי תורה בחול המועד‬ ‫נראה טעם להתיר כתיבת חידושים בתורה ]בחוה"מ[‪ .‬כיון שכל עת ורגע מוטל עליו‬ ‫לעמול בתורה‪ ,‬ולחדש בה כפי יכולת שלו‪ ,‬אין שייך לומר בזה ימתין עד אחר יום טוב‬ ‫ולא יכתוב החידוש‪ .‬דאותו זמן יהיה עליו חיוב אחר‪ ,‬דהיינו שיחדש אחר כך חידושים‬ ‫אחרים‪ .‬ואם יתעכב בכתיבת החידושים שלמד תוך המועד‪ ,‬יצטרך ללמוד שנית מה‬ ‫שלמד כבר‪ .‬ולהזכיר מה שיש חידוש כבר אצלו‪ ,‬יבטלנו מלימוד חידושים אחרים‬ ‫באותה שעה‪ ,‬ואין לך דבר האבוד גדול מזה‪ ,‬שמאבד הזמן‪.‬‬ ‫טורי זהב‪ ,‬או"ח סי' תקמה ס"ק י"ג‬

‫רבי יוסף חיים )בן איש חי(‬ ‫שאלה‪ :‬הנה נודע שמצוה לומר חידושי תורה ביום השבת שבזה מעטרים לאביו‬ ‫ולאמו בגן עדן‪ .‬אך אם אין לו זמן להמציא החידוש בעצמו ולהולידו בשבת עצמו‬ ‫אלא הוא מחדשו וכותבו בחול ומכינו לשבת‪ ,‬שאומר אותו ביום השבת‪ .‬אם זה‬ ‫נחשב כאילו חידשו ביום השבת שיש לו מעלה מכוח יום השבת שזוכים אביו ואמו‬ ‫על ידי זה לעטרות‪ ,‬או דעתו כיון דחידשו בחול אין לזה החידוש יתרון מכוח קדושת‬ ‫השבת?‬ ‫תשובה‪ :‬מובא בזוהר הקדוש בהקדמת בראשית )דף ד' ע"ב(‪" :‬שנינו‪ ,‬באותה שעה‬ ‫שדבר תורה מתחדש מפי אדם‪ ,‬דיבור זה עולה ומעיד לפני ה'‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‬ ‫נוטל את אותו הדיבור ומנשק אותו ומעטרו בשבעים כתרים"‪ .‬נמצא העיקר הוא‬ ‫בזמן שיוצא החידוש מפיו של האדם‪ .‬ועל כן גם אם הוא מוליד וממציא החידוש‬ ‫בחול‪ ,‬מאחר שהוא מוציא זה החידוש מפיו בפעם הראשונה בשבת הרי זה יש לו‬ ‫יתרון מכוח קדושת שבת‪ ,‬וחשיב כאילו חידשו בשבת ממש‪ .‬כי העיקר הוא כאשר‬ ‫מוציאו מפיו‪.‬‬ ‫שו"ת תורה לשמה‪ ,‬שאלה צ"ח‬

‫שיטות לימוד‬ ‫הרב שלמה יוסף זוין‬

‫לדרכי העיון התלמודי‬ ‫אישים ושיטות במחשבה התלמודית‪ -‬ההלכתית נסתמנו עוד מימים קדומים‪ .‬כשם‬ ‫שאין דעותיהם של בני אדם שוות‪ ,‬כך אין הלך דעותיהם ואופי מחשבתם דומים אחד‬ ‫לחברו‪ .‬לא בדפוס אחד הוטבעו ולא בצורה אחת נחתמו‪" .‬איסי בן יהודה היה מונה‬ ‫שבחן של חכמים‪) "...‬אבות דר' נתן פ"א; גיטין ס"ז א'(‪ .‬יש "גל של אגוזים" )"מה גל‬ ‫של אגוזים אדם נוטל אחת מהן והן נקבצות ונופלות זו על זו כולן כך בא תלמיד‬ ‫ושואלו דבר מביא לו ראיה ממקרא מדרש משנה הלכה ואגדה הכל יחד"( ויש "קב‬ ‫ונקי" )"לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא"(‪,‬‬ ‫וכיוצא מהגדרות ה"שבחים" שמנו חכמים באיתני הרוח שבתנאים‪ .‬ובאמוראים‪" :‬רב‬ ‫יוסף סיני )"משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני‪ ,‬אבל לא היה מפולפל‬ ‫הרבה"‪ .‬רש"י( ורבה עוקר הרים" )"חריף ומפולפל בתורה אף על פי שאין משנה‬ ‫וברייתא סדורים לו כל כך"‪ .‬הוריות י"ב א' ורש"י(‪ .‬התארים השונים שניתנו לאישי‬

‫‪13‬‬

‫ההלכה‪ ,‬קובעי צביונה ומעצבי דמותה של יהדות התורה מדור דור‪ ,‬באו להגדיר‬ ‫במלים תמציתיות את אופיים התורני‪ .‬והאישים והשיטות השונים שעמדו לה‬ ‫ליהדות זו בכל הדורות והתקופות התבלטו תמיד בדמות דיוקנם המיוחדת לכל אחד‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫ומאליו מובן‪ :‬אי אתה יכול לעמוד על אופיו של אדם במלוא היקפו על פי מלים‬ ‫סיכומיות‪ ,‬עד כמה שמלים אלו לא תהיינה מגובשות וממצות‪ .‬כשאתה אומר "בקי"‪,‬‬ ‫עדיין איני יודע בקיאות זו מה טיבה ‪ -‬בקיאות ישרה‪ ,‬כך וכך כתוב שם ושם‪ ,‬או‬ ‫בקיאות של דימוי "מילתא למילתא"; בקיאות שטחית ומרפרפת‪ ,‬או בקיאות של‬ ‫ידיעה והבנה; בקיאות במקורות ראשונים‪ ,‬או במפרשים ואחרונים‪ .‬וכשאתה אומר‬ ‫"חריף"‪ ,‬שוב איני יודע לאן נוטה חריפות זו ‪ -‬לפלפולי חידוד‪ ,‬או להעמקה חודרת;‬ ‫לפלפול "מקומי"‪ ,‬בו בענין‪ ,‬או לזה ש"ממרחק יביא לחמו" )"היתה כאניות סוחר ‪ -‬על‬ ‫התורה נאמר"‪ .‬רש"י בבא‪-‬מציעא‪ ,‬פ"ד ב'(; לחריפות של "פלפול בחכמה" )שבת ל"א‬ ‫א'( ה"מרויח יום יום תדיר בפלפולו טעמים הרבה" )רשב"ם בבא בתרא‪ ,‬קמ"ה ב'(‪ ,‬או‬ ‫ל"פירוש משובש" היוצא דווקא מ"אדם חריף ומפולפל" )רש"י חולין‪ ,‬פ"א א'(‪ .‬הרבה‬ ‫שבילים ונתיבים לדרכי העיון התלמודי‪ ,‬ולא ראי זה כראי זה‪ ,‬אף על פי שהצד השוה‬ ‫שבהם ש"כולם ניתנו מרועה אחד‪ ...‬מפי אדון כל המעשים" )חגיגה‪ ,‬ג' ב'(‪.‬‬ ‫אישים ושיטות‪ ,‬ביתן הספר‪ ,‬תשי"ב‪ ,‬מההקדמה‬

‫הרב יחיאל יעקב ויינברג‬

‫הפרשנות התלמודית למשנה‬ ‫במקום שחז"ל ניגשים לעסוק בפירושי המשנה ממש‪ ,‬פירושים לפי פשוטה של‬ ‫לשון‪,‬אנו רואים אצלם גדולות ונפלאות של חדירה נוקבת ויורדת עד התהום של‬ ‫עומק הלשון ועומק הכוונה יחד‪ .‬השיטה שאחזו בה חכמי התלמוד היא שיטת‬ ‫הביקורת המדעית לכל חוקיה וכלליה‪ :‬דיוקים עמוקים בלשון וסגנון‪ ,‬השוואת‬ ‫המשנה למקורות של הברייתות‪ ,‬שיקול הגיוני של המשפטים והרעיונות‪ ,‬בירורי‬ ‫שיטה של תנא שדבריו נשנו במשנה וכוונתם נעלמה‪.‬‬ ‫די לנו לרשום את הביטויים השכיחים בש"ס כדי לראות מתוכם את עומק דקדוקם‬ ‫של חכמי התלמוד בלשון המשנה‪ ,‬סידורה והצעת דבריה‪ :‬לא זו אף זו‪ ,‬זו ואין צריך‬ ‫לומר זו‪ ,‬תנא מילי מילי קתני‪ ...,‬כאן שנה רבי משנה שאינה צריכה‪ ,‬חסורי מחסרא‪,‬‬ ‫אינו יודע מי שנאה‪ ,‬ועוד‪ .‬אף הקושיות והפירכות שבגמ' מעידות על עומק עיונם‬ ‫וחריפות השגתם‪ :‬תנינא חדא זימנא? מה שנאמר הכא דתני‪ ...‬ומה שנאמר התם‬ ‫דתני‪ ?...‬ליערבינהו וליתנינהו?‬ ‫אולם לא רק דיוקי לשון וסגנון הם מסימניה המובהקים של הפרשנות הפשטית‬ ‫שבתלמוד‪ ,‬אלא אנו מוצאים בה חקירות עמוקות על מקורות המשנה‪ .‬ידעו חז"ל‪ ,‬על‬ ‫פי מסורת וקבלה שהיתה בידם‪ ,‬או על פי הרגשה אינטואיטיבית גאונית‪ ,‬שאין‬ ‫משנתנו חטיבה ספרותית אחידה ומסודרת על פי תכנית מסומנה וקבועה מראש‪,‬‬ ‫שאין היא ספר סתם במובן הרגיל‪ ,‬אלא היא ‪ -‬מקור ראשון‪ ,‬שבו שיקע רבי כל מה‬ ‫שקיבל מדורות הראשונים‪ ,‬מרבותיו וחבריו‪ ,‬ושאין כללי הסידור המצויים בשאר‬ ‫ספרים נוהגים בו‪ .‬על יסוד הכרתם זו פתרו כמה חידות ופירשו כמה סתומות‬ ‫במשנתנו והגיעו למסקנות מפתיעות בחידושן המדעי‪ -‬ביקורתי‪.‬‬ ‫שרידי אש‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' רמג‬

‫פרופסור מרדכי ברויאר‬ ‫‪14‬‬

‫בישיבה של ימי הבינייםתכלית הלימוד ‪ -‬פסיקה‬ ‫אנחנו מוצאים בישיבה של ימי הביניים‪ ,‬ואולי בכל הזמנים‪ ,‬שתי תכליות‪ :‬הלימוד‬ ‫עצמו הוא עיסוק בעל ערך גם כשאינו מכוון לשום מטרה אישית או ציבורית; אבל‬ ‫יש לימוד לשם תכלית‪ ,‬תכלית שהיא בתוך תחום הלימוד‪ ,‬והיא הפסיקה‪ ,‬השאיפה‬ ‫להגיע מן הלימוד אל פסק ההלכה‪ .‬אנחנו קוראים בתיאורו של ר' נתן הבבלי‬ ‫שהלימוד היה "עד שמעמידים דבר על בוריו והלכה לאמיתה"‪.‬‬ ‫הישיבה בימי הביניים איננה רק מקום לימוד ומוסד חינוכי‪ .‬הישיבה היא גם המקום‬ ‫שבו נופלות הכרעות משפטיות‪ ,‬מקום שפונים אליו בשאלה ושחייב להשיב‪ .‬כך היה‬ ‫אופיו של המוסד בגלגוליו הראשונים בזמן התלמוד‪ ,‬וכך הוא נשאר גם בימי הביניים‪.‬‬ ‫בירחי כלה בבבל הדבר בולט בצורה ברורה‪ .‬התכלית של חלק מן הלימודים היתה‬ ‫להשיב בסופו של דבר על השאלות שהגיעו‪ .‬ור' נתן הבבלי מתאר כיצד הסופר היה‬ ‫מקבל את יַהבתְכתבת ראש הישיבה וכיצד האיגרות היו יוצאות לגולה‪.‬‬ ‫גם על תקנותיו של רבנו תם נאמר‪" :‬תקנות ר' תם וסיעתו בצירוף תלמידו ר' משה‬ ‫כהן"‪" ,‬בצרפת בכנופיה של שוק טרוייש"‪ .‬כלומר‪ ,‬הלימוד כאן מתואר בחלקו המכריע‬ ‫והחשוב כלימוד של רבנים ותלמידיהם שבצוותא זו מהווים גוף שממנו יוצאת‬ ‫הוראה ושממנו יוצאות תקנות‪ .‬הניסוח הזה מזכיר ניסוחים דומים מאוד מימי‬ ‫הירידים של ועד ארבע ארצות בפולין‪ ,‬כששוב אנחנו שומעים על ראשי ישיבות עם‬ ‫תלמידיהם המוציאים תקנות‪ ,‬ותמיד אנחנו מוצאים את התלמידים יחד עם הרבנים‪.‬‬ ‫מעשה הפסיקה לא נעשה על ידי הרב וראשי הישיבות בחדרם‪ ,‬אלא הוא נעשה בריש‬ ‫גלי‪ ,‬בצוותא הציבורית הפומבית של רבנים ותלמידיהם‪ .‬ה"אור זרוע" )חלק ב' ס'‬ ‫רעה( מתאר כך את עיסוקו של רבנו גרשום מאור הגולה‪" :‬ושאלו לקדושים אשר‬ ‫בארץ ר' גרשום בר' יהודה מאור הגולה‪ ...‬ושאר בני הישיבה הקדושה והורו כולם‪"...‬‬ ‫בני הישיבה הם שותפים לעיצוב פסק ההלכה היוצא מישיבת הרב‪ .‬ידוע המעשה של‬ ‫המהרי"ל במגנצא‪ ,‬כשפעם בשבת נתגלה שהעירוב של עירובי חצרות מקולקל‪ .‬לא‬ ‫ידעו מה לעשות‪ .‬פנו לרב‪ ,‬הרב כינס את בני הישיבה‪ ,‬הרבנים והתלמידים‪ ,‬וביחד‬ ‫מתייעצים בשקלא וטריא של הלכה‪ ,‬ובסופו של הלימוד הזה יוצאת ההוראה לעניין‬ ‫האקטואלי‪ .‬בכמה ישיבות בימי הביניים אנחנו נתקלים בכינוי "בני הישיבה" וגם‬ ‫"דייני ישיבה"‪ .‬תקנות קהילת פראנקפורט בימי הביניים יצאו בשם דייני הישיבה‪ .‬על‬ ‫המצבות אנחנו קוראים שפלוני הרב היה מפרנסי העיר "והוא מבני הישיבה"‪.‬‬ ‫הישיבה היא המוסד המחוקק של הקהילה וכמובן גם מוסד לימודי‪.‬‬

‫בין הישיבה לקהילה‬ ‫מכאן לשאלת יחסה של הישיבה אל הקהילה‪ .‬ממה שאמרנו עד כה‪ ,‬כבר מתחוור‬ ‫במקצת שלישיבה היתה זיקה אחת אל הקהילה‪ :‬היא היתה המוסד העליון מבחינת‬ ‫החיים הדתיים ומבחינת החקיקה המקומית של הקהילה‪ .‬הקהילה היתה תלויה‬ ‫בישיבה באורח חייה ובשאלותיה בהלכה‪ ,‬והרי כל חיי ימי הביניים שלנו הם חיים‬ ‫המשתקפים בהלכה‪.‬‬ ‫חינוך האדם וייעודו‪ ,‬האגף לתרבות תורנית‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬עמ' קמה‪-‬קמ"ז‬

‫רבי ישעיה הלוי הורוביץ‬

‫‪15‬‬

‫פלפול ובקיאות בישיבת ספרד‬ ‫מצאתי כתוב בדברי הרב ר' שלמה סודילו )סורילו?(‪ ,‬כך היה המנהג בישיבת ספרד‪,‬‬ ‫לעיין בכל שבוע ושבוע בשני ימים שתי הלכות קצרות ולפלפל בה בכל מה שאפשר‪,‬‬ ‫כי בהלכה ארוכה אי אפשר לפלפל כפי הצורך‪ .‬ובשאר הימים היו לומדים בקיאות‪,‬‬ ‫ובדרך הזה הפלפול והבקיאות היה עולה בידם‪ .‬ועצה טובה היא לתלמידים לעשות‬ ‫הלכה קצרה בשני ימים בשבוע להיכנס בעולם הפלפול‪ ,‬לפי שהפלפול צריך מלמד כי‬ ‫לא כתוב בספרים‪ ,‬אבל הבקיאות אין צריך מלמד‪ .‬והדרך שהיה למורי הרב ר' יצחק‬ ‫דיליאון ז"ל‪ ,‬שביום שני וביום חמישי היה לומד פלפול בהלכות קצרות בפרק שהוא‬ ‫במסכתות אחרות‪ ,‬וארבעה הנשארים היה לומד הלכה‪ ,‬בכל יום הלכה ארוכה‬ ‫ומפלפל בה קצת פלפול‪ .‬והיה לומד רש"י כולו על דרך הפשט בלא דרך שמירה‬ ‫ופלפול‪ .‬והדרך הזה יש בו תועלת גדול לפלפול ולבקיאות‪ ,‬עד כאן לשונו‪ .‬ה' יראנו‬ ‫בתורתו נפלאות‪.‬‬ ‫שני לוחות הברית‪ ,‬תורה שבעל פה‪ ,‬כלל כ"ז‪ ,‬עוז והדר‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ג‪,‬‬ ‫כרך ה'‪ ,‬עמ' שט"ו‬

‫פרופ' דניאל בויארין‬

‫העיון הספרדי‬ ‫ראשיתה של דרך העיון על אדמת ספרד היא בדורות האחרונים שלפני הגירוש‪.‬‬ ‫בלימוד התלמוד כבר פסקה שלשלת הראשונים הספרדיים הגדולים מבית מדרש‬ ‫הרמב"ן‪ ,‬והנה קמה בקאשטיליה וניצבה ישיבה אחת בסגנון חדש‪ ,‬ישיבתו של הגאון‪,‬‬ ‫הרב יצחק קאנפנטון‪ .‬על מוצאו של חכם זה וישיבתו ידוע אך מעט; אבל על‬ ‫תוצאותיו הידיעות מרובות ועשירות‪ ,‬שכן הישיבה של הגאון מקאשטיליה וספרו‬ ‫'דרכי הגמרא' פתחו עידן חדש בלימוד התלמוד‪ .‬במשך מאתיים שנה ומעלה נתקבלה‬ ‫שיטתם בלימוד התלמוד בכל קהילות המזרח שאליהן הגיעו המגורשים‪ ,‬ואף השפיעו‬ ‫השפעה של ממש על הלימוד בארצות האשכנזים‪ .‬על הר"י ועל תלמידיו כותב ר'‬ ‫אליהו קפשאלי‪:‬‬ ‫ויקם ה' מושיע לישראל את האשל הגדול‪ ,‬עוז ומגדול‪ ,‬סיני ועוקר הרים‪ ,‬אמיץ לבו בגיבורים‪ ,‬החכם‬ ‫הרב הגדול ר' יצחק קאנפאנטון ז"ל והחזיר כוהנים לעבודתם ולוויים לדוכנם‪ ,‬וישראל למעמדם‪ ,‬והחזיר‬ ‫עטרה לישנה ולאיתנה‪ ,‬ועשה תלמידים הרבה ועשה סייג לתורה‪ .‬ומגדולי תלמידיו וידידיו היו ארבעה‬ ‫אשר מהם שתו כל העולם מים חיים וטובים והמה בכתובים‪ .‬שם הראשון עוקר הרים וטוחנן זה בזה‪,‬‬ ‫בוצינא ופלפלא חריפא‪ ,‬הרב ר' יצחק אבוהב ז"ל ולא היה לו כי אם עין אחד ואחד היה בדורו‪ .‬ושם‬ ‫השני סיני וה' מסיני בא‪ ,‬רבה דעמיה ומדברנא דאומתיה החכם ר' יצחק דליאון‪ .‬ושם השלישי יושב‬ ‫בשבת תחכמוני עדי"נו העצני‪ ,‬החכם ר' יוסף חיון ז"ל נכה רגליים‪ .‬והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו‬ ‫פורין ורבין החכם ר' שמעון מ"מי מימיו נאמנים‪ ,‬בחסדי דוד הנאמנים‪.‬‬ ‫ופעם אחת היו יושבים אלה הארבעה ראשים על מצבת בית הכנסת מבחוץ ועבר איש חכם מביניהם‬ ‫וירא אותם ויען ויאמר‪ :‬על אבן אחת שבעה עיניים‪ ,‬כי היו עיני ישראל ומאוריהם‪ ,‬ארזיהם ומבחר‬ ‫גיבוריהם‪ ,‬ומן ארבעתם יצא תורה בספרד ובפורטוגל ובארץ המערב‪ ,‬לכל המקום אשר הלכו שם‬ ‫הלכה ברכה לרגלם בגבורה‪ ,‬ולולא הם כבר כלתה תורה‪.2‬‬

‫תלמידים אלה של הר"י קאנפנטון היו רבותיהם של מרביצי התורה וראשי הישיבות‬ ‫הגדולות של צפת וירושלים‪ ,‬של קושטא ושאלוניקי‪ ,‬של קאהיר ופאס‪ .‬הרב יעקב‬ ‫בירב‪ ,‬רבי יוסף קארו‪ ,‬רבי לוי בן חביב ורבי דוד בן זמרא‪ .‬היו רק כמה מגדולי התורה‬ ‫‪ 2‬סדר אליהו זוטא לר' אליהו קפשאלי‪ ,‬מהדורת שמואלביץ‪ ,‬סימונסון ובניהו‪ ,‬עמ' ‪.179‬‬ ‫‪16‬‬

‫שלמדו לפי שיטת העיון‪ .‬רב התימה איפוא שדרך לימוד זה נשכח כמעט כליל ולא‬ ‫נזכר בסדנת המחקר או בבית המדרש כמעט עד דורנו ממש‪.‬‬ ‫רב אחד מבית המדרש הישן שם לבו אף הוא למיוחד ולחשוב שבדרכי הלימוד של‬ ‫מהר"י קאנפנטון ‪ -‬הלא הוא הרב נחמן שלמה גרינשפאן בספרו מלאכת מחשבת‬ ‫)לונדון תשט"ו(‪ ,‬במאמר מלומד ומתוחכם הנקרא 'דברי ימי החילוקים'‪ .‬ואלו מקצת‬ ‫דבריו )שם עמ' יג(‪:‬‬ ‫במחצית הראשונית של המאה השלישית מהאלף השישי הונחו שני יסודות חדשים בפלפול המקומי‪:‬‬ ‫הראשון הונח ע"י הגאון בקשטיליא ר' יצחק קנפאנטון ותלמידו ר' יצחק אבוהב השני‪ ,‬והשני על ידי‬ ‫ראשי הישיבות בניערענבורג ורעגנסבורג בבאבאריה אשר באשכנז‪ .‬ר' יצחק קנפאנטון יצר מיתודה‬ ‫לעיון וכללי ההגיון ללימוד הסוגיא המקומית‪ .‬המתבונן בכללים האלה שהביא השל"ה בספרו דף‬ ‫תי"ב‪-‬תי"ג )דפוס פרנקפורט דאדער( יראה כי ההשתעבדות אל הלשון היה אצל הרב יסוד היסודות‪,‬‬ ‫בין ללשון התלמוד ובין ללשון המפרשים הקדמונים‪.‬‬

‫במה היה ייחודה של שיטת העיון?‬ ‫)א( עיון מרבי בסוגיא המקומית‪ ,‬כדי להבין כל פרט ופרט של לשונה וסברתה‪.‬‬ ‫)ב( ניסיון ראשון להשתמש בקאנונים ובמושגים מתורת ההגיון בפרשנות התלמוד‪.‬‬ ‫)ג( פיתוח היכולת הפרשנית העצמאית של הלומד‪ ,‬ואף יכולתו להבין מה עשוי להיות‬ ‫פירוש נכון בסוגיא‪ ,‬ומדוע‪.‬‬ ‫העיון הספרדי‪ ,‬יד בן צבי‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ט‪,‬עמ' ‪5-2‬‬

‫הרב ישעיה הלוי הורוביץ‬

‫על חידושי אמת‬ ‫פלפולי סרק‬ ‫וענין החילוקים יהיו בטלים ומבוטלים‪ ,‬ומי יתן שלא היו בעולם‪ .‬ואף אם יאמר‬ ‫האומר שהוא מגיד קרוב לפשוטו ומגיד הרבה עניינים אמיתיים‪ ,‬מכל מקום‬ ‫כשמעורב בו אפילו דבר אחד שאינו אמת אוסר במשהו‪ .‬ומי יוכל לשער העוון פלילי‬ ‫להפוך דברי אלקים תורת אמת‪ .‬והנה שמעתי דיבת קצת מחכמי הדור האומרים‪,‬‬ ‫באם לא עוד החילוק מה גבר מגוברין‪ ,‬כי אז יקומו הרבה לתפוס ישיבה‪ .‬על הדברים‬ ‫האלה ראוי לקרוע‪ ,‬להיות ממעט בכבוד שמים כדי להרבות כבודו‪ .‬ועוד מי יתן כל‬ ‫עם ה' נביאים כי אז יתרבו הדעות‪ .‬והנה יש כת משוגעים האומרים‪ :‬החילוק מחדד‪.‬‬ ‫האומר כן ראוי לנזיפה‪ .‬חדא‪ ,‬אף אם היה כן‪ ,‬וכי אומרים לאדם חטוא כדי שיזכה‬ ‫חברך‪ ,‬קל וחומר חטא גדול ונורא כזה‪ .‬ועוד‪ ,‬כשנעשה מחודד מה עושה בחידודו‪,‬‬ ‫הלא אין חידודו אלא שמבלה ימיו בדבר הזה ומדבר סרה על תורת אמת‪ .‬ועוד איך‬ ‫נעשו רבינו תם ור"י וכל בעלי תוספות מחודדים‪ ,‬רק על ידי לימוד תורת אמת‬ ‫ובקיאות מסכתות והתמדה וחוזרים תמיד וזמן בין הזמנים שווים‪ ,‬רק דבר זה הוא‬ ‫מצוה ובו ידבקון‪ .‬ויהיה גם כן חידוד דהיינו לתרץ בדרכים אמיתיים כל אוי"ש‬ ‫ברענג"ר‪ 3‬וכל ניר"ן בערג"ר‪ 4‬וכל רעגי"ר שפורגי"ר‪ ,5‬וכן בתוספות לקשר כל וא"ת או‬ ‫תימה שהוא בלא זאת‪ .‬דברים כאלה הם בכלל תורת אמת‪ ,‬והם גם כן חידוד‪.‬בוודאי‬ ‫‪ -53‬בישיבות שבערים אלו נוצרו דרכי פלפול יחודיות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪17‬‬

‫מי שלומד דבר יום זמן ובין הזמנים גמרא פירוש תוספות עם כל הדקדוקים‪ ,‬ובפרט‬ ‫דקדוקי רש"י‪ ,‬כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרים עניינים מופלאים‪ ,‬כי‬ ‫חיבר החיבור שלו ברוח הקודש‪.‬‬

‫חטאתי עוויתי פשעתי‬ ‫חבל על דאבדין מה שהוצאתי רוב ימי בחילוקים גדולים ונפלאים‪ ,‬חטאתי עוויתי‬ ‫פשעתי‪ .‬על כן באתי להזהיר הדורות הבאים‪ ,‬ובזה יתהפכו זדונותי לזכיות‪ .‬יאמרו נא‬ ‫יראי ה' ויפרסמו כל הנ"ל בקרב כל ישראל לזכות את הרבים‪.‬‬

‫פלפול של אמת‬ ‫אמת הדבר‪ ,‬טבא פלפלא חריפתא‪ .‬ובפרק במה מדליקין )לא‪ ,‬א( אמר רבא‪ :‬בשעה‬ ‫שמכניסין אדם לדין שואלין אותו‪ :‬נשאת ונתת באמונה פלפלת בחכמה כו'‪ .‬אבל כל‬ ‫זה נאמר על פלפול של אמת‪ .‬ויכול אדם לחדש פלאי פלאות בכל הלכה והלכה מכוח‬ ‫קושיות ותירוצים‪ ,‬ולפלפל עליהם ולמצוא דרכים איזה דרך הפשט האמת הן בתלמוד‬ ‫הן ברש"י ותוספות‪ .‬וכמו שמפלפלים התוספות עם רש"י‪ ,‬כן נוכל להוסיף בפלפול‬ ‫לעיין ולתרץ הקושיות שהתוספות מקשים על רש"י‪ ,‬וכן שאר קושיות שהתוספות‬ ‫מקשים בסוגיא דשמעתתא‪ .‬התורה ניתנה לכל ישראל‪ ,‬כי כתר תורה מונח לכל‪ ,‬ואל‬ ‫יחשוב מה אני ומי אני הוא לעיין ולילך בגדולות ובנפלאות‪ ,‬כי הלומד לשם שמים‬ ‫ומייגע את עצמו בהלימוד אז יגעתי ומצאתי תאמין‪ .‬וכל אלה הפלפולים אשר‬ ‫אורייתא הוא דמרתח ביה‪ ,‬הם מרכבה למידת המלכות שנקראת תורה שבעל פה‬ ‫שהיא מידת הדין‪ .‬ודווקא בפלפול של אמת‪ ,‬אבל בפלפול של שקר‪ ,‬דובר שקרים לא‬ ‫ייכון‪.‬‬ ‫שני לוחות הברית מסכת שבועות‪ ,‬פרק נר מצוה‬

‫רבי שעפטל הורוביץ‬

‫כך תגדלו בתורה‬ ‫והנה לפעמים אדם קורא בתורה ובא על מקום אשר לא מבין הפשט‪ ,‬אף שהוא למדן‬ ‫ וזהו הסיבה שלמד שלא לשמה‪ ,‬והשטן מסכִתים מעיינותיו של חכמה‪ .‬וכשתראו כן‪,‬‬‫אזי תפסיקו מעט‪ ,‬ותלכו לפחות ארבע אמות ויותר‪ ,‬ותאמרו נוסחא של "אהבה‬ ‫רבה"‪ ,‬ותתוודו בה קצת‪ ,‬ואחר כך תשבו ללמוד לא בזה המקום‪ ,‬רק תוסיפו שוועה‬ ‫לפניו‪ ,‬ואזי יאיר ה' עיניכם וישמח לבבכם‪ ,‬ויתן לכם לב להבין באין נפתל ועיקש‪,‬‬ ‫ויהיו פקודי ה' ישרים משמחי לב‪.‬‬

‫סדר הלימוד‬ ‫גמרא פירוש תוספות הוא חיוב כמו הנחת תפילין‪ .‬לימוד כל המשניות ‪ -‬עד שיהיו‬ ‫שנונים בפיכם כ"אשרי"‪ ,‬כי דבר קל הוא‪.‬‬ ‫בלימוד הרי"ף וטורים אני צריך להזהיר אתכם‪ ,‬כי מוזהרים אתם למי שירצה להרביץ‬ ‫תורה בישראל‪ .‬הלוא יש לך ביאורים שלי שתוכלו לעיין ולהגיד‪ ,‬גם דבר בעתו ‪-‬‬ ‫הלכות פסח בפסח וכן כל המועדים ‪ -‬פעם בטור וב"בית יוסף" ופעם בהרי"ף ומרדכי‪,‬‬ ‫חידושים פלאים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫אהובי בני‪ ,‬ראו בראשון שתהיו בקיאים באלו מסכתות‪ :‬ברכות ‪ -‬ענין גדול‪ .‬מסכת‬ ‫שבת ‪ -‬ענין מפואר‪ .‬מסכת כתובות ‪ -‬כולל כל תלמוד‪ .‬מסכת חולין‪ ,‬מסכת עבודה זרה‬ ‫ומסכת נידה ‪ -‬כלל גדול להראות למען השם‪ ,‬כי אלו מסכתות שזכרתי כמעט חיוב‬ ‫הוא ולא תשגו‪ .‬בלאו הכי הנני מזהירכם פעמיים ושלוש על זה‪ ,‬ואז תצליחו ואז‬ ‫תשכילו בזה‪ .‬ואם תוסיפו כהנה וכהנה‪ ,‬אשריכם וטוב לכם‪.‬‬ ‫במקומות שתוספות מקשים על רש"י ז"ל‪ ,‬ראו לישבו‪ ,‬וזהו חידוד של אמת‬ ‫בחילוקים‪ .‬וסגולה לזה‪ ,‬עיין ברי"ף ובהר"ן וכל הפירושים סביב על האלפסי‪ ,‬ואז‬ ‫תוכל לעשות פלאות ברש"י ותוספות‪.‬‬ ‫וכשתזכו להיות בעלי הוראות אחר לימוד טור יורה‪-‬דעה ו"בית יוסף" ראו שיהיה‬ ‫סביב לשולחן ערוך 'תורת חטאת' 'שערי דורא' ושולחן ערוך‪ ,‬באופן שיהיו שנונים‬ ‫בפיכם להורות‪ ,‬ועל כל פנים שלא להכשיל חס ושלום לציבור‪ .‬כשיש ספק ספקא‪,‬‬ ‫תצטרף לומדים עמך כדי שידברו עמכם בזו הוראה‪ ,‬כי כמה דברים טובים נמשכים‬ ‫מזה‪ :‬האחד ‪ -‬סיוע לכוון האמת‪ ,‬והשני ‪ -‬כשהוא יראה שאתה שולח אחריו לסייע‬ ‫בהוראה‪ ,‬אז יראה שאתה מכבדו‪ ,‬ואחר כך הוא מכבדך‪.‬‬ ‫שוב הנני מזהירכם‪ ...:‬וכשתדרשו ברבים תרגילו עצמכם שלא להאריך‪ ,‬כי לא ישרים‬ ‫בעיני בני אדם‪ .‬אמנם תראו שיהיו מתוקים הפשטים ובפלפול נכון‪ ...‬ואם תזכו למורי‬ ‫הוראות‪ ,‬ראה בכל דרוש יצא איזה מוסר‪ ,‬כי זה הוא תכלית הדרוש‪ .‬וחס ושלום‬ ‫להזכיר בדרוש שום איש מי שפשע כנגדך מה שנוגע לההוא גברא‪ ,‬רק הרחיקו מזה‬ ‫כמטחווי קשת‪ ,‬כי אין טוב יוצא מזה‪ .‬רק מוסר כללי מכל חסרונות אשר תראו בימים‬ ‫ההם ‪ -‬כשופר הרם קולך והגד פשעם‪ ,‬וברמז ובענוה‪ .‬ותקיים )ויקרא יט‪ ,‬יז(‪" :‬הוכח‬ ‫תוכיח ולא תשא עליו חטא"‪.‬‬ ‫המחבר היה בנו של הרב ישעיה הלוי הורוביץ בעל הספר "שני לוחות הברית"‪.‬‬ ‫הצוואה נדפסה עם הספר יש נוחלין במהדורת ולדמן‬

‫ד"ר יונה בן ששון‬

‫לימוד תורה במשנתו של רבי חיים מוולוז'ין‬ ‫מטרות והישגים‬ ‫הגדרת תורה 'לשמה'‪" :‬אבל האמת כי עניין לשמה פירוש לשם התורה‪ ...‬כל דיבורך‬ ‫ומשאך בד"ת )בדברי תורה( יהיה לשם התורה כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח‬ ‫ופלפול‪ .6‬לפי שעיקר הלימוד לא לעסוק רק בדביקות כי אם להשיג על ידי התורה‬ ‫המצוות והדינים ולידע כל דבר על בוריו כללי ופרטי ולהשיג גם כן סתרי פלאי מעשיו‬ ‫וחקר כבודו"‪.‬‬ ‫לדעת הר"ח‪ ,‬הלימוד לשמה‪ ,‬היינו מתוך מטרה להגיע להבנה מלאה של התורה הוא‬ ‫הלימוד הנכון‪ ,‬שאין מדרגה למעלה הימנה בחיי האדם‪ .‬הערך המוחלט שלאמיתה של‬ ‫תורה מחייב נאמנות לאמת והיאבקות עליה‪ ,‬בבחינת הווה מתאבק ללא משוא פנים‬ ‫"ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם ולפעמים יהיה האמת‬ ‫עם התלמיד‪ ...‬והווה מתאבק‪ ...‬שהוא ענין התאבקות במלחמה כי מלחמת מצוה‬ ‫היא‪ ...‬ולא לישא פני איש רק לאהוב האמת"‪ .7‬מבחינת מוסר הלמידה הרי זה מטילה‬ ‫על הלומד בלבד אחריות לאמת גופה‪ ,‬בלי שסמכות כל שהיא תוכל לשחררו ממנה‪.‬‬ ‫‪ 6‬נפש החיים‪ ,‬עמ' ‪.95‬‬ ‫‪ 7‬רוח חיים‪ ,‬א ‪ ,4‬עמ' יז‪-‬יח‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫החברותא הלומדת‬ ‫לימוד תורה פירושו על פי תהליך ההאצלה בעולמות ‪ -‬דביקות בה' ובשורש הנשמות‪.‬‬ ‫ודיבוק חברים הוא המביא לידי התחברות רוחנית ביניהם‪ ,‬וכך הם נעשים לאחדות‬ ‫בהיותם יחד דבקים בה' "שהם שניהם חברים מדובקים בקשר אחד בהקב"ה‬ ‫ובתורה"‪ .‬ראייה זו מאפשרת להסביר את התועלת הפדגוגית‪-‬מעשית שבדיבוק‬ ‫חברים כמתחייבת מזיקה רוחנית מהותית בין העולמות‪.‬‬ ‫חינוך האדם וייעודו‪ ,‬עמ' קע"ח‪-‬קפ"ו‬

‫רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק‬

‫סבי המציא את שיטת ההמשגה‬ ‫]סבי[ רבי חיים המציא את מידת הקונצפציאליזציה בשדה ההלכה‪ .‬הוא בנה עולם‬ ‫של אידיאות וגילה את הקונסטרוקציה ההלכיית החופשית‪ .‬אם נתמצא קצת במידת‬ ‫הקונצפטואליזציה והמתמטיזציה של הטבע שאחזו בה אבות הפיסיקה הקלסית‬ ‫והמודרנית מימות גליליאו וניוטון עד לימינו ‪ -‬נבין גם את מידתו של ר' חיים בהלכה‪,‬‬ ‫הדומה באופן מוזר לגישת המדעים המתמטיים לעולם הממשי‪.‬‬ ‫הפיסיקה האריסטואית ביקשה לבאר את המציאות מבחינת מהותה האיכותית‬ ‫ולהפיץ אור בהיר על תכנים מוחשיים‪ ,‬הכרוכים בתהליך של גירוי והגבה‪ ,‬שהיא‬ ‫המציאות היחידה המכתרת אותנו סחור סחור‪ ,‬הממלאה את תודעתנו החושנית‬ ‫בריבוי צליליה וגווניה והמעיקה עלינו בממדיה וחשרת כוחותיה‪ .‬דורות רבים האמינו‬ ‫בתום לבם באפשרות הארה רציונלית ביחס ליש האיכותי הממשי‪ .‬הפיסיקה הקלסית‬ ‫וגם המודרנית ויתרה על יזמה נועזה זו‪ .‬היא תפסה את האופי האי‪-‬שכלי של תבל‬ ‫ומלואה‪ ,‬כשהיא מופיעה בדמותה הקמאית היום‪ -‬יומית‪ ,‬ונתייאשה מהישג מדעי‬ ‫ביחס אליה‪ .‬האמת היותר עמוקה שנתגלתה למחוללי מדעי הטבע היא‪ ,‬שאין האדם‬ ‫יכול לעמוד על עצמותן של תופעות מוחשיות ולהכירן‪ .‬ברם יש בידו ליצור‬ ‫קונסטרוקציות צורניות‪ -‬כמותיות המקבילות לתופעות המוחשיות‪ ,‬שאינן נתפסות‬ ‫בסדריות והתייחסות מתימטיות‪ .‬קורילטיבים אידיאליים אלה‪ ,‬שכל משמעותם אינה‬ ‫ספונה בעצמם‪ ,‬אלא בהזדקקותם ההדדית בצורת השוואות מתמטיות‪ ,‬נהפכו‬ ‫לאובייקט של המחקר המדעי‪ .‬תוכני תחושה‪ ,‬כגון צבעים‪ ,‬קולות‪ ,‬חום‪ ,‬נהפכו‬ ‫לכמויות מופשטות טהורות שאין להן אלא היחס ההדדי‪ .‬עולם פיסיקלי זה שצורף‬ ‫וזוקק מסיגי החושניות הוא רשות ההכרה המדעית‪ .‬הניסיון והעיון משתרעים‬ ‫בתחומים שונים ‪ -‬הראשון בתחום המוחשיות החיה‪ ,‬הממשית‪ ,‬והשני בתחום‬ ‫ההפשטה והצורניות‪ .‬ישנה הקבלה‪ ,‬אבל אי אפשר לדון על זיהוי העצמים‬ ‫המופשטים‪ ,‬פרי הקונסטרוקציה החופשית‪ ,‬עם חשרת הרגשות‪-‬בראשית‪ .‬איש הדעת‬ ‫כפל את התהליך הקוסמי ויצר לעומת התופעה המקורית קורילטיב אידיאלי‪.‬‬ ‫באופן דומה נהג ר"ח בהלכה‪ .‬קודם כל טיהר את ההלכה מכל סוגי גישות מן החוץ‪.‬‬ ‫על פי שיטתו יש לדחות בשתי ידיים את פעולת הפסיכולוגיזציה וגם ההיסטוריזציה‪.‬‬ ‫כמו כן יש לפסול את הגישה הבעל ביתית )‪ (common sense‬שיש בה התרשמות סבילה‬ ‫ולא יצירה פעילה‪ .‬החשיבה ההלכיית מתנועעת במסלול מיוחד משלה‪ .‬חוקיה‬ ‫ועקרונותיה אינם פסיכולוגיים‪-‬עובדתיים‪ ,‬כי אם אידיאליים‪-‬נורמטיביים‪ ,‬כמותה של‬ ‫החשיבה ההגיונית‪-‬מתמטית‪ .‬אין הסיבתיות העובדתית הרטרוספקטיבית קובעת את‬ ‫יעילות השפיטה ההלכיית ואת אמיתתה‪ ,‬כי אם הנורמה האידיאלית שבה השפיטה‬ ‫מיתדבקת‪ .‬גם החשיבה ההגיונית‪-‬מתמטית אינה נמדדת בגורמים פסיכולוגיים לענין‬ ‫נכונותה‪ .‬ההלכה אינה צריכה לשקף את אופי בעל ההלכה‪ ,‬ואין שינויי מצבים או‬ ‫מערכות היסטוריות מטביעים את צורתם עליה‪ .‬לכן אין ההלכה‪ ,‬על‪-‬פי שיטה זו‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫יכולה להתבטא בדפוסי מחשבה שאולים מתחומים אחרים‪ .‬יש לה ריתמוס משלה‪,‬‬ ‫שאי אפשר לשנותו‪ .‬היא חשיבה צרופה‪ ,‬מזוקקת משורשים נפשיים‪ .‬אין היא תלויה‬ ‫בגירויי חוץ ותגובות האדם עליהם‪.‬‬ ‫ברי‪ ,‬שאין שיטה זו אומרת‪ ,‬שההלכה שרויה מחוץ לזרם המאורעות‪ .‬תורת‪-‬חיים היא‬ ‫ההלכה‪ .‬היא באה להושיע את האדם‪ ,‬לגואלו מזוהמת קיום מותנה על ידי מצבים‬ ‫חולפים‪ ,‬לרוממו ולקדשו ולתת התמד‪ ,‬הכוונה ותכלית לחייו‪ .‬לפיכך אי אפשר לה‬ ‫להסיח דעת מהרפתקאותיו‪ ,‬חוויותיו‪ ,‬נסיונותיו‪ ,‬אכזבותיו ו"נצחונותיו"‪ .‬אי אפשר‬ ‫לה להסיע את עצמה מחשרת הסיטואציות‪ ,‬הפושטות צורה ולובשות צורה‪ .‬אם‬ ‫האדם ניגרף בנחשול הגורל‪ ,‬ההלכה לא תתעלם מלבטיו ההירואיים‪-‬טראגיים‪.‬‬ ‫ההתרחשות ההיסטורית וייעוד היחיד וגם הציבור המלופפים בה הם כבשונה של‬ ‫ההלכה‪.‬‬ ‫אולם אין השתלבות זו במאורע היסטורי משפיעה על מקצב החשיבה ההלכיית‪ ,‬כשם‬ ‫שאינה משנה את החוקיות הקבועה במחשבה המתימאטית‪ .‬ודאי‪ ,‬שהמאורע מטביע‬ ‫את חותמו על איש ההלכה‪ ,‬מעורר כוחותיו האינטלקטואליים‪ ,‬מדרבן את‬ ‫הסתכלותו‪ ,‬מגרה את סקרנותו‪ ,‬מפרה את המחשבה‪ ,‬מפנה אותה לאותם האופקים‬ ‫שהמאורע הנץ עליהם ומאלץ אותה להתמודד עם תכנים רוחניים‪-‬אידיאליים שיש‬ ‫בהם משום מתן תשובה לנבוכי המאורע‪ .‬אולם זיקת‪-‬הגומלין של הלכה ומאורע‬ ‫אינה מתרחשת בתחום חשיבת ההלכה הצרופה‪ ,‬כי אם במעמקי נפשו של איש‬ ‫ההלכה‪ .‬המאורע הוא מניע פסיכולוגי הדוחף את החשיבה הצרופה למסלולה‪ .‬ברם‬ ‫ברגע שהיא מתחילה להתנועע במסלולה המסוים היא מבצעת את תנועתה לא‬ ‫בהכנעה למאורע‪ ,‬כי אם מתוך ציות לחוקיותה הנורמטיבית‪-‬אידיאלית המיוחדת לה‪.‬‬ ‫דרך משל‪ ,‬תמיד השתתפנו בצער העגונה האומללה‪ ,‬ומשום עיגונא הקילו בה רבנן‪.‬‬ ‫ברם כשרב יושב ודן בשאלת עגונה‪ ,‬הוא מכריע בבעיה זו לא בלחץ רגש‬ ‫הסימפאטיה‪ ,‬על אף העובדה שרחמיו נכמרו על עלובה זו‪ ,‬כי אם על פי עקרונות‬ ‫עיוניים‪-‬הלכיים‪ .‬רק הסברה הביקורתית והדייקנית קובעת את דינו‪ .‬משל למה הדבר‬ ‫דומה? ללוויין שהוכנס למסלול פלוני אלמוני‪ .‬אמנם קליעת הלוויין לתוך המסלול‬ ‫תלויה בעוצמת כוח הדחף‪ ,‬אבל משהגיע האובייקט למסלולו הוא מתחיל להתנועע‬ ‫בדייקנות מפליאה על פי מהירות התנועה המיוחדת למסלול ההוא‪ ,‬ואין שיעור כוחה‬ ‫של הדחיפה יכול להוסיף או לגרוע ממנה אפילו כל שהוא‪.‬‬ ‫קאנט בשעתו הכריז על עצמאותה של התבונה הטהורה של ההכרה המדעית‪-‬‬ ‫מתימטית‪ .‬ר' חיים נלחם את מלחמת השחרור של תבונת ההלכה ותבע לה‬ ‫אבטונומיה שלמה‪ .‬פסיכולוגיזציה או סוציולוגיזציה של ההלכה הן התנקשות‬ ‫בנפשה‪ ,‬כשם שניסיון כזה יחריב את החשיבה המתימטית‪ .‬אם החשיבה ההלכיית‬ ‫תלויה בגורמים נפשיים‪ ,‬הריהי מפסידה את כל האובייקטיביות ומידרדרת לדרגה של‬ ‫סובייקטיביות שאין בה ממש‪ .‬תיחום ההלכה ברשותה המיוחדת‪ ,‬קביעת סימניה‬ ‫המובהקים וסיווגה לגבי מידות הכרה של המקצועות האחרים ‪ -‬הם מהישגיו‬ ‫החשובים של ר' חיים‪ .‬הוא סיפק להלכה מכשירים מיתודיים מסוימים‪ ,‬המציא‬ ‫מערכת קטיגוריות הלכיות וסדר הנחות אפריוריות ע"י מידת הפוסטוליזציה‬ ‫הטהורה‪ .‬שיטתו מטעימה וחוזרת ומטעימה‪ ,‬שאי אפשר לתפוס את העולם ההלכיי‬ ‫בכלי חשיבה אחרת‪ ,‬אפילו היותר קרובה אליה‪ .‬ההלכה אינה מתפרשת לא רק‬ ‫בצורות מחשבה היסטוריות‪-‬פוליטיות וסוציולוגיות‪ ,‬כי אם גם לא במטבעות חשיבה‬ ‫מוסרית או הרגשה חסידית‪ ,‬פייטיסטית‪ .‬אין דחיפות התודעה המוסרית או החסידית‬ ‫הסתמית מכריעות בשאלות הלכיות‪ .‬מבטיה והרהוריה של ההלכה מופנים לקראת‬ ‫אידיאל מיוחד משלה‪ .‬כליה ומידותיה מקוריים הם‪ ,‬ואין היא שואלת כלים ומידות‬ ‫משכניה‪ .‬בדיבור אחד‪ ,‬הוא החזיר להלכה את כתרה‪ ,‬כתר העצמאות המלאה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫לדוגמה עניין שטרות בהלכה‪ .‬עד ר' חיים מבוסס היה עניין זה על כללים טכניים של‬ ‫כתיבה וחתימה שהן מחיצוניותו של השטח וצורתו מצד אחד‪ ,‬על חזקות המושרשות‬ ‫בדפוסי תגובה והנהגה פסיכולוגיים מצד אחר‪ .‬מה עשה ר' חיים? הוא חתר‬ ‫לקונצפטואליזציה מלאה של כל הענין ולשם זה הסיט את הצד הטכני מטיבורו של‬ ‫הענין‪ ,‬ובמקומו הכניס תכנים אידיאליים וקונסטרוקציות טהורות‪ ,‬וחולל תמורה‬ ‫מקיפה הכל בלימוד הלכות אלו‪ .‬השטר פשט את מציאותו המוחשית ונעשה עצם‬ ‫הגיוני טהור ‪ -‬חפצא של הגדת עדות מקורית‪ ,‬שאינה זקוקה לפעולת הגדה וקבלה‬ ‫בבית דין ולכל המסתעף מהן‪ .‬הגדה זו בייחודה המשונה בעלת היקף גדול היא‪.‬‬ ‫מקיפה היא את כל תהליך העיסקה שהשטר קשור בו‪ .‬השטר בתפיסתו על ידי בעל‬ ‫השטר ממשיך להגיד ולהעיד על גוף המעשה והכשרו‪ :‬בקשר עם האופי המיוחד של‬ ‫הגדת שטר המציא ר"ח גדרים חדשים וקונסטרוקציות מופשטות בהגדת עדים בעל‪-‬‬ ‫פה בכלל ובשטח בפרט‪...‬‬ ‫כיוצא בזה במקצוע איסור והיתר‪ .‬בני‪ -‬תורה היו נוהגים "ביטול" בעוסקים בהוראה‪.‬‬ ‫רק המתכשרים לרבנות עסקו במקצוע זה‪ .‬מי ניחש‪ ,‬כי יבוא יום‪ ,‬ועניינים אלה‬ ‫ישתחררו מכבלי העובדתיות‪ ,‬הסברי חוץ וסברות בעלי‪-‬בתיות וייעשו דברי הגות‬ ‫מופשטים ומושגים מסודרים‪ ,‬המצטרפים לשיטה אחידה בעלת רציפות ועקיבות‪.‬‬ ‫פתאום נעלמו מהלכות בשר וחלב הכפות והקדירות‪ ,‬הבצלים והצנון‪ ,‬מהלכות‬ ‫תערובת המים הרותחים והשמן שנפל לתוך היין‪ ,‬והעכבר שנפל לתוך השמן‪,‬‬ ‫מהלכות מליחה הדם והשמנונית‪ ,‬המלח והשפוד‪ .‬ענייני איסור והיתר הוסטו מן‬ ‫המשק הביתי ונעתקו לספירה אחרת של הלכה אידיאלית שהכל בה מתגלגל בתכנים‬ ‫מחשבתיים‪ .‬הכל נהפך ל"מציאות" הלכיית והכל נקלט לתוך מערכת מושגית‬ ‫מופשטת‪ .‬ההוראה מושתתת על יסודות מוצקים‪ ,‬שכל הפורש מהם מורד בשכל‬ ‫ההלכיי ופורש מן החיים‪ .‬אין סברות שרירות של בעלי‪-‬בתים מעלות ולא מורידות‪.‬‬ ‫שוב חידש ר"ח דפוסי מחשבה והבעה מקוריים‪ ,‬כדי שכנות ההגדרה והניסוח‬ ‫העצמיים לא תיפגם‪.‬‬ ‫מה שנעשה‪ ,‬למשל‪ ,‬במסכת כלים‪ ,‬המופיעה למשקיף השטחי כגדושת רהיטי בית‬ ‫וכלי המטבח‪ :‬טבלא ונר‪ ,‬כיסא ושולחן‪ ,‬מיחם וחבית‪ ,‬תנור וכירה וכו'‪ ,‬כאילו לא בא‬ ‫אלא לתאר את כלי המשק הביתי של בני ארץ ישראל בתקופת המשנה ‪ -‬אי אפשר‬ ‫לשער‪ .‬ר"ח גילה את המאור שבמסכת זו‪ ,‬הפשיטה מלבושה המעשי והכניס את‬ ‫המושג במקום העובדה‪ ,‬את היחס ההגיוני במקום הקשר המציאותי‪ ,‬תכנים‬ ‫אידיאליים במקום חפצים ממשיים‪ .‬כולה ניתקה מן המציאות המוחשית ונדחקה אל‬ ‫עולם רוחני‪-‬מחשבתי הנוצר על ידי החשיבה ההלכיית הצרופה‪ .‬כשם שהכניס‬ ‫אינטרפרטציה חדשה למקצועות אלה‪ ,‬כך חיקר ואיזן ופירש על פי מידתו‪ ,‬מידת‬ ‫הקונצפטואליזציה‪ ,‬את כל ענייני התורה‪ ,‬דיני מחיצות שבת‪ ,‬סוכה‪ ,‬אוהל המת‬ ‫וכלאיים‪ ,‬הלכות ייבום וחליצה‪ ,‬קידושין וגירושין‪ ,‬טוען ונטען‪ ,‬חובל ומזיק‪ ,‬וכן כל‬ ‫כיוצא בהן‪ .‬כל מקום שנתן את עיניו בו וכל עניין שנגע בו נהפך לתוכן הלכיי‪,‬‬ ‫אידיאה שכלית ועצם מופשט‪...‬‬ ‫אין ההלכה ליקוט דינים בערבוביא‪ ,‬כי אם מיתודה‪ ,‬גישה‪ ,‬היוצרת אחדות נואיטית‪,‬‬ ‫חטיבה אורגנית שלמה‪ .‬ישנה הירארכיה של אידיאות‪ ,‬וכולה מעשה אדריכלות‬ ‫נפלאה‪ ,‬שבסיסה מונח ארצה‪ ,‬בחיים היום‪-‬יומיים‪ ,‬וראשה מגיע השמימה‪ ,‬לשיאה‬ ‫של הפשטה מחשבתית ושל התדבקות טרנסצנדנטלית בשכלו האין‪-‬סופי של נותן‬ ‫התורה‪.‬‬

‫החידוש הפדגוגי‬

‫‪22‬‬

‫איש ההלכה מבית מדרשו של ר' חיים מפיץ אור בהיר על כל עניין ועניין שהוא‬ ‫מטפל בו‪ .‬האמת המתגלית לו מקרינה זוהר‪ .‬ישנה אמת בעלת פנים זועפות‪ ,‬וישנה‬ ‫אמת המאירה פניה אל האדם‪ .‬לפני שיעוריהם של ר' חיים‪ ,‬ר' משה ור' יצחק זאב‬ ‫היו התלמידים נבוכים בשבילי ההלכה‪ ,‬תועים היו ביער בראשית ולא ידעו אנה‬ ‫לפנות ומה לבקש‪ .‬לא ראו נתיב סלול ולא הרגישו בשביל שטוח‪ ,‬מתנועעים היו‬ ‫במעגל קסמים ולא יכלו להשתחרר ממנו‪ .‬כשהיו ר' חיים או בניו מסיימים את‬ ‫שיעוריהם‪ ,‬נשתנה המצב לגמרי‪ .‬פתאום נגה אור גדול‪ .‬המבוכה נעלמה‪ ,‬הדרכים‬ ‫נשתטחו ישר‪ ,‬והמעגל נפתח‪ .‬התלמידים ראו עצמם בני חורין‪ .‬הכל היה כה פשוט‪,‬‬ ‫כה ברור‪ ,‬כה אלמנטרי‪ ,‬עד שהם תמהו על עצמם‪ ,‬למה לא פירשו הם את שיטת‬ ‫הרמב"ם או דברי התוס' כמו רבותיהם‪ .‬למה‪ ,‬היו שואלים‪ ,‬לא ראו את הנקודה‬ ‫המרכזית שבעניין‪ .‬הלא רבותיהם "לא חידשו" כלום‪ .‬רק הסירו את הצעיף מעל פני‬ ‫ההלכה הנחמדות‪ ,‬והכל קסומי חמדתה היו‪ .‬משל‪ ,‬למה הדבר דומה? לאדם שהקיץ‬ ‫באישון לילה ואינו יכול לצייר את מקומו‪ .‬לרגע קצר נסתלף בו חוש האיתור‪ .‬נדמה‬ ‫לו כאילו מיטתו עומדת באלכסון והוא משתרע לרוחבה‪ ,‬ממשש הוא הנה והנה‬ ‫באפלה וכאילו הדלת‪ ,‬שהיא נמצאת תמיד נגד מיטתו בעבר השני‪ ,‬סמוכה היא עכשיו‬ ‫אליו‪ .‬כל ציוד החדר ורהיטיו נתעוות ונעשה בלתי‪-‬ריאלי‪ .‬פתאום מצא את כפתור‬ ‫החשמל‪ ,‬לחץ עליו‪ ,‬ואור בהיר הציף את סביבתו‪ .‬הכל נסתדר‪ ,‬וחוש המציאות‬ ‫המקומית חזר ליושנו‪ .‬הוא תמה על עצמו‪ ,‬למה לא יכול לצייר לעצמו את המקום‬ ‫וכליו‪ ,‬מפני מה סילף את התמונה הלא הכל כה פשוט וישר‪.‬‬ ‫"מה דודך מדוד"‪ ,‬בסוד היחיד והיחד‪ ,‬עמ' ‪231-220‬‬

‫הרב יוסף גבריאל בקהופר‬

‫מה ביני לבין בני‬ ‫ידוע שאביו של הגר"ח )רבי חיים מבריסק( הג"ר יוסף דב סולוביצ'יק בעל "בית הלוי"‬ ‫זצ"ל הגדיר פעם את ההבדל שבינו לבין בנו‪ :‬כאשר למדן היה בא לביתו וקושייתו‬ ‫בפיו והוא שומע מן הגרי"ד תירוץ‪ ,‬הרי שניהם שמחו‪ ,‬המקשה על קושייתו והמתרץ‬ ‫על תירוצו‪ .‬ברם כאשר למדן בא לגר"ח להקשות‪ ,‬והגר"ח הסביר את הסוגיא באופן‬ ‫שהקושיא ממילא נעלמת ואיננה‪ ,‬הרי שניהם יוצאים בפחי נפש‪ ,‬שכן לזה התברר‬ ‫שלא היתה קושייתו קושיא‪ ,‬ואילו זה יישבה באמצעות הסבר "פשוט"‪.‬‬ ‫המעין‪ ,‬תשרי תש"ס ]מ‪ ,‬א[‬

‫פרופ' מרדכי ברויאר‬

‫על שיטתו החדשנית של ר' חיים סולוביצ'יק‬ ‫שיטתו החדשנית של ר' חיים סולוביצ'יק מבריסק )תרי"ג‪-‬תרע"ח‪ (1918-1853 ,‬בלימוד‬ ‫הגמרא‪ ...,‬בגישתה האנליטית והמושגית נשאה בחובה את זרעיה של התפתחות‬ ‫דינמית‪ .‬את כוח המשיכה של חידוש זה אפשר להעריך מתוך דברי הביקורת הבוטים‬ ‫שכיוון אליו אחד מן החריפים שבין ראשי הישיבות של התקופה‪ ,‬ר' יעקב דוד‬ ‫וילובסקי‪ ,‬הרידב"ז )תר"ה‪ -‬תרע"ג‪:(1913-1845 ,‬‬ ‫גם בתקופה ההיא נשתנה עיון התורה לגמרי‪ ...‬במקומו המציא רב אחד לימוד הכימיאה‪ ,‬המבינים‬ ‫קוראים 'מֵח'יִמי'‪ ,‬והרבה קוראים 'היגיון' וזה הורע לנו מאוד מאוד כי הוא רוח זרה מן החוץ הכניסו‬ ‫לתורה שבעל פה ולא זו היא התורה המסורה לנו ממשה מפי הגבורה‪ ,‬ונתפשט הלימוד הזה בין בני‬ ‫הישיבה שעדיין מחזיקים קצת גמרא בידם‪ ,‬ובלימוד תורה הזה אינו מביא את האדם לידי טהרה בשום‬

‫‪23‬‬

‫אופן ומיום שנתפשט הלימוד הזה אין בכוח התורה הזאת להגן על לומדיה‪ ,‬והקצת מבינים בוכים‬ ‫במסתרים על זה‪.8‬‬

‫דברים אלה משקפים יפה את תחושתם של בני הדור‪ ,‬שה'כימיה'‪ ,‬כפי שכינו את‬ ‫שיטתו של ר' חיים בשל מגמתה להגדיר בדרך האנליזה 'חומרים' שונים במסכת‬ ‫מושגית אחת )או מושגים שונים במסכת 'חומרית' אחת(‪ ,‬היא פרי השפעה מבחוץ‪,‬‬ ‫הווה אומר מעולם ההשכלה‪ .‬ואולם‪ ,‬החידוש כבש את לב טובי הבחורים‪ .‬אחד מהם‬ ‫כתב בזכרונותיו‪:‬‬ ‫יש סוברים‪ ,‬כי שיטת לימוד זו )שמקורה מיוחס למרן הגרח"ס ]=ר' חיים סולוביצ'יק[‬ ‫הלוי זצ"ל( משמשת נקודת‪-‬מגן נגד כוח המושך של ההשכלה החילונית‪ .‬ה'מסות'‬ ‫המחקריות של סופרים מפורסמים )המושכים על פי רוב את לב הצעירים(‪ ,‬נסוגים‬ ‫אחור על ידי ההיגיון הבריא של שיעורים עמוקים בתורה‪ .‬וכן הכוסף הפנימי לשירה‬ ‫ולפיוט ממלא סיפוקו בההרגשים הנשגבים שברעיונות המוסר‪.9‬‬ ‫תן דעתך שהכותב כרך יחד )'וכן'!( את חדשנותו המתודית‪-‬האינטלקטואלית של ר'‬ ‫חיים סולוביצ'יק עם חדשנותו ההגותית‪ -‬החינוכית של ר' ישראל סלנטר‪ .‬שניהם‬ ‫העניקו לתלמידי הישיבות )ואין זה מעלה או מוריד אם התכוונו לכך מלכתחילה(‬ ‫מיני 'תחליפים' לאתגרים ולסיפוקים הרוחניים שההשכלה הציעה לצעירים‪.‬‬ ‫חינוך והסטוריה‪ ,‬מרכז שזר‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪193‬‬

‫איגרות‬ ‫רבי שרגא פייבל הורביץ‬

‫הצעה לתלמיד ללמוד בצוותא ולהתעלות‬ ‫רבי שרגא פייבל הלוי הורביץ זצ"ל ]תקנ"ה‪ -‬תר"ה[ מגדולי רבניה וגאוניה של יהדות הונגריה‪ .‬לאחר‬ ‫שישב בעיר מאדע שם עסק במסחר לפרנסתו ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה‪ ,‬נקרא לכהן כרבה של‬ ‫הקהילה באבראהם‪ .‬בקהילת אבראהם ישב רש"פ עד לשנת תקצ"ב לערך שאז החל לכהן כרבה של‬ ‫פאקש‪ ,‬קודם לבואו לעיר פאפא שבה נסתלק בשנת תר"ה‪.‬‬

‫ב"ה יום ה' נשוא קפ"ט לפ"ק אבראהם‪.‬‬ ‫ליד אהו' תלמידי ידידי רחימי ה"ה הבחו' המשכיל אי"א כ"ס כ' ישראל נ"י‪.‬‬ ‫קול דודת אהבתך השתולה בקרבי דופק עלי לקרוא אליך לאמור‪ ,‬שמוע שמעתי כי‬ ‫הנך עתה בבית אביך ודעתך לעלות במעלות הישיבה מקום התורה והחכמה‪ ,‬על כן‬ ‫בני שמע בקולי איעצך‪ ,‬שוב תשוב אלי כאשר היית אתי עמי במחיצתי‪ ,‬והענק אעניק‬ ‫לך מגרני ומיקבי מאשר חנני ה' אתן מהודי עליך‪ ,‬עד אשר תגיע למדרגה יקרה‬ ‫בחכמת התורה בעזה"י וית'‪ .‬אך אומנם אגיד לך האמת כאשר עם לבבי כי גמרתי‬ ‫בדעתי להתחיל בשבוע הבא עלינו לטובה לחזור על איזה שיטות ההלכה תוס' בדיני‬ ‫ממונות‪ ,‬ה"ה סוגי' דעירוב פרשיות‪ ,‬וסוגי' דהילך‪ ,‬וסוגי' דטענו חיטין‪ ,‬וסוגי' דקתא‬ ‫דמגלא‪ ,‬ופרק שבועות הדיינין בכללו על בוריו‪ ,...‬וראיתי כי בכל אלה לא טוב היות‬ ‫‪ 8‬ר' יעקב דוד וילובסקי‪ ,‬שו"ת בית רידב"ז‪ ,‬ירושלים תרס"ח‪ ,‬הקדמה‪.‬‬ ‫‪' 9‬מזכרונות ר' איסר יהודה אונטרמן'‪ ,‬ספר היובל לר' שמעון שקאפ‪ ,‬וילנה תרצ"ו‪ ,‬עמ' ‪.20‬‬ ‫‪24‬‬

‫אדם לבדו וגמרתי בדעתי להצמיד אתי במחיצתי בחור א' טוב ההבנה להסביר דברי‬ ‫אשר חנני ה' עמו ולהוציאם מכוח אל הפועל‪.‬‬ ‫בהיות כי אהבתי עזה אליך אמרתי הלוא אקרא לך כראשונה וטוב תיתי אותם לך‪...‬‬ ‫והאמן לי אהובי בני‪ ,‬כי אקוה לך תכלית גדול בהיותך עמי‪ ,‬והלוא בחורף העבר ידעת‬ ‫כי חולה הייתי בו ימים כבירים ושאר הבטולים שהיו לי עם כל זה בכל כחי עבדתי‬ ‫עמך‪ ,‬ואף גם עתה אוסף תת כוחי לך ביתר שאת ויתר עוז בעזה"י וית'‪ .‬גם דעתי‬ ‫להתחיל טור ושולחן ערוך אורח חיים‪ ,‬מסכת שבת כסדר לדינא על בריו עם‬ ‫האחרונים‪ .‬והנה כבר נתקן על ידי פה בקהילתינו חבורה לומדי ש"ס מתאספין בכל‬ ‫עת ערב בביתי ללמוד גמ' תוס' ורא"ש מס' ברכות‪ ,‬וכבר גמרנו שני פרקים ותוכל ג"כ‬ ‫ללמוד עמנו לחזור על הראשונות‪ ,‬ולגמור ממקום שפסקתי וממנו ולהלן עד סוף גם‬ ‫עם דעתך יהי' ללמוד עוד מס' אחרת עמי הלוא ידי נטוי' לעשות כאשר עם לבבך‪.‬‬ ‫קנצי למילין‪ ,‬אם תשמע לעצתך ולדברי אהבתי‪ ,‬בלי ספק לא תשיג תכלית בלימוד‬ ‫בשום מקום כאשר תשיג על ידי בעזה"י‪ ,‬ואי"ה כאשר תעלה למדרגת התורה‬ ‫והחכמה הלוא ארשך אני בעצמי לילך אל מקום לימוד הישיבה על זמן לא כביר‪,‬‬ ‫לראות ולֵלראות עם אנשי החכמה והמדע כאשר עשיתי גם אני‪ ,‬ובזה תקנה שם טוב‬ ‫ותפארת‪.‬‬ ‫דברי אלופך ומיודעך המזהיר רק לטובת עצמך ידידך‪,‬‬ ‫שרגא פייבל הלוי הורוויץ‬ ‫מוריה‪ ,‬גליון ר"ס‪-‬רסא‪ ,‬תמוז תשנ"ט‬

‫רבי אברהם ישעיהו קרליץ‬

‫יש להתאמץ‬ ‫‪ ...‬כי אמנם לא יושג אמתת אור התורה בציור המחשבה רק לעמלים בה וטועמי‬ ‫מתקה‪ ,‬ידוע צוף טעמה‪ ...‬אחר העמל נפתח שער אורה חדש אשר השכל מתענג ללא‬ ‫קץ‪.‬‬ ‫‪ ...‬מתענג הוא המוח על העיון ומתוך עונג הוא מוציא משפט אמת‪.‬‬ ‫‪ ...‬והכל ברוח הקודש השורה על כל העמל בתורה לאסוקי שמעתתא‪.‬‬ ‫‪ ...‬אבל רוח הקודש היא יגיעת העיון ברוב עמל ובמשנה מרץ‪ ,‬עד שמיתוסף בו דעת‬ ‫ותבונה בלתי טבעי‪.‬‬

‫עבור דין מחודש‬ ‫וכבר הפליג ביסוד זה הגר"ח מוולוז'ין באמרו‪' :‬כל תפילתי מעודי הייתי נותן עבור דין‬ ‫אחד מחודש מן הגמרא'‪ .‬ואמנם אין המעשים הטובים נכסים הניתנים למקח וממכר‬ ‫וחליפין‪ ,‬אבל פתח במשל פיו שידע החכם למסור נפשו לעיון ההלכה ולבירור הדין מן‬ ‫הגמרא שזו העבודה היותר אהובה לפניו יתברך וזו מעלה יותר רוממה מן התפילה‪.‬‬ ‫)חזון איש‪ ,‬אמונה ובטחון פ' ג'‪ ,‬י"ט(‪.‬‬

‫לא כִמתה של תורה‬ ‫‪25‬‬

‫הרימות ידידי את רוחי ותשמח את לבבי כי קמת ועלית לשנוא את פלפולי הרצים‬ ‫אשר בקלות הדעת יסודותם ורפיון ועצלות רפידתם ותתמוך בימין צדק בעמל העיון‬ ‫בהגיון בריא ושכל ישר לדעת תורת אמת אשר עבודה זאת היא גם משאת נפשי‬ ‫מעודי‪.‬‬ ‫‪ ...‬ועיקר הזה דורש עמל ומלחמה פנימית נגד העצלות בשינון כמה פעמים אף בלי‬ ‫חידוש‪ ,‬ולחזור על אתר כמה פעמים ולדקדק בדברים שאין השכל נהנה מהם‬ ‫בתחילתן ואדרבה מכבידין עליו‪ ,‬אבל העמל הזה הוא עמל התורה אשר כל סגולות‬ ‫לימוד התורה נאמר על עמלה‪ ,‬ואמנם אחר העמל נפתח שער אורה חדש אשר השכל‬ ‫מתענג ללא קץ‪.‬‬ ‫‪ ...‬אל תתאווה לחידושים ארוכים‪ .‬לא כוח החידוש חסר לך‪ ,‬אך באמץ שכלך לאמת‬ ‫ומישרים אינך מסוגל לחידושים הרגילים הממוזגים בהזנחת הנקודה האמיתית על‬ ‫הרוב‪ ,‬ואל נא תדחוק את עצמך לחקות את המפלפלים המתפלפלים‪ ,‬בהוספך‬ ‫בשקידתך תוסיף אמנם לחדש בתורה‪.‬‬ ‫‪ ...‬אבל ענין החידושים פירש רבי חיים מוולז'ין זצ"ל בהיות שאין עומק תורה שבעל‬ ‫פה מתגלה אלא אחרי רוב השקידה והעמל‪ ,‬כל המתגלה מקרי חידוש וכל המוסיף‬ ‫בקנינם שהתורה נקנית בהם מוסיף ידיעה יותר ברורה וטועם נעימות הצפונות אשר‬ ‫היו בעילום והסתר טרם עמלו והן הנה החידושים משמחי נפש ומלהיבי אהבה‬ ‫עילאית מורם מכל שפלות הגופניים ומהפכים גשם לנשמת חיים‪.‬‬

‫דרכי הצלחה לעלייה בתורה‬ ‫‪ ...‬עיקר עליי' בתורה היא להבין דעת הניגוד תמיד‪ ,‬ואחר כך לשקול בפלס איזו דעה‬ ‫מכוונת טפי כו' וחובה למי שקבע בדעתו את התמיהה להעמיק ולשמוע דעה השניה‬ ‫ואחר כך לשקול‪.‬‬ ‫‪ ...‬קבע נא הערותיך בספר מכורך למען תהיינה לך למשמרת וזה חיזוק לעיון ואמרו‬ ‫דברי תורה צריכין חיזוק וכל המרבה בקניני התורה מרבה תורה‪.‬‬ ‫‪ ...‬דרך עיונך הוא לאמתה של תורה ואולי נכון היה יותר שיהיה בך מן הגאווה למען‬ ‫ללחום נגד העייפות והעצלות הטבעי ולעסוק בתורה‪ ,‬וזה בכלל בשני יצריך ועכשיו‬ ‫שאתה ענוותן אינך לוחם אלא ביצר טוב‪.‬‬ ‫אורחות איש‪ ,‬ליקוט מאגרות חזון אישליקט וערך גרינימן‪ ,‬ירושלים תשמ"ט‪ ,‬עמ' ע‪-‬ע"ו‬

‫הרב יעקב קנייבסקי‬

‫לפזר את הערפל‬ ‫תלמידים רבים שואלין ודורשין להורות להם דרך הלימוד וסדר הלימוד‪ .‬ואכן באמת‬ ‫אי אפשר להסדיר דרכים כלליים לכל‪ ,‬כי אינו דומה הדרך וסדר הלימוד הנדרש‬ ‫לתלמיד המהיר לשמוע ומהיר לאבד מאשר לתלמיד הקשה לשמוע וקשה לאבד‪ ,‬ושל‬ ‫שניהם לתלמיד המהיר לשמוע וקשה לאבד‪ ,‬יש תלמיד ישיבה אשר לאחר שלמד‬ ‫הסוגיא היטב פותח את השטמ"ק )השיטה מקובצת( ותאורנה עיניו לראות שיטה‬ ‫מחודשת לראשונים ז"ל‪ ,‬ביאור מרווח‪ ,‬או נקודה חדשה‪ ,‬וירגיש בכל זה נעימות‬ ‫‪26‬‬

‫מופלאה בעומק דבריהם הקדושים‪ ,‬ויש תלמיד אשר בעיונו בשטמ"ק אם אמנם‬ ‫ימצא משהו‪ ,‬אבל הדברים אצלו כגוף בלא נשמה‪ ,‬יגיד הדברים ולא ירגיש מתיקות‬ ‫ועומק דבריהם‪ ,‬ויש אשר יפתח את השטמ"ק ומתבלבל לגמרי‪ ...‬עד שגם מה שכבר‬ ‫למד בשיטת רש"י ז"ל ותוס' נעשה אצלו מעורפל ומבולבל‪.‬‬ ‫‪ ...‬רבים מהתלמידים חושבים שעיקר ההצלחה בלימוד הוא כשיכול לחדש "חידושי‬ ‫תורה" אם להמציא קושיא ממקום למקום או לתרץ איזו קושיא שהאחרונים זכרונם‬ ‫לברכה נשארו ב"צריך עיון"‪ .‬וכשאין זה עולה בידו חושב עצמו לבלתי מצליח ולבו‬ ‫עליו כואב‪ ,‬ובאמת זה טעות‪ ,‬כי לחדש חידוש הגון או סברא ישרה אינו אלא סעיף‬ ‫אחד מכשרון הלימוד ועיקר הצלחה בתורה הוא הבנת הסוגיא היטב לכל פרטיה‬ ‫וטעמיה‪ ,‬זה נקרא תלמיד חכם מופלג וראוי לעלות לגאון ולתפארת‪ ,‬גם אין גרעון‬ ‫])לענין ידיעה יסודית בעיקר הסוגי'([ אם נשאר לו איזו פרטים שאינו מבינם ובלבד‬ ‫שיהא מבורר אצלו מה אינו מבין ולמה אינו מבין‪ .‬אבל מי שאינו יכול להסביר היטב‬ ‫למה אינו מבין ומאי קשיא ליה רק שבדרך כלל הענינים מעורפלים אצלו זהו בכלל‬ ‫מה שאמרו חז"ל שתלמודו קשה עליו כברזל מפני משנתו שאינה סדורה לו‪ ,‬וצריך‬ ‫לחזור כמה פעמים ובדיבוק חברים עד שיזכה להבין היטב‪.‬‬ ‫חיי עולם‪ ,‬פרק י"א‪ ,‬עמ' פ"א‬

‫הרב אלעזר מן ש"ך‬

‫חזק ונתחזק‬ ‫לא צריכים לחדש!‬ ‫מאוד נעים לי לשמוע את אשר ברצונך להתחזק בחשק הלימוד‪ ,‬בהשעות הפנויות‬ ‫ללימוד וזה עולה לך קצת לא קל‪ .‬ודע לך חביבי כי כמו שיש מצוה חיובית להניח‬ ‫תפילין בכל יום ולהתפלל שלוש פעמים ביום‪ ,‬כך הוא החיוב לקבוע עתים לתורה‬ ‫ותחלת דינו של אדם על ת"ת )תלמוד תורה(‪ ,‬ות"ת כנגד כולם‪ ,‬והצלחה ביד ה' לתת‬ ‫ברכה במעשה ידיו של האדם בפחות עבודה‪ .‬וההרגל על כל דבר שולט ואפשר‬ ‫שבהתחלה קשה להתרכז‪ ,‬אבל אחרי זמן קצר תרגיש נעימות בהלימוד‪ .‬וגם זאת‬ ‫עליך לדעת שלא צריכין ללמוד ולחדש חידושים‪ ,‬מי שהיכולת בידו לעשות כן בודאי‬ ‫טוב‪ ,‬אבל זה לא פוטר לאדם שטרוד בפרנסתו שלא לקבוע עתים ללמוד גמרא על פי‬ ‫פשוטו עם רש"י‪ ,‬ואם באפשרות עם תוספות וטוב מאוד ללמוד בסדר מועד‪ ,‬ובכל‬ ‫מקום שלבו חפץ‪ ,‬וה' יצליח דרכך‪.‬‬

‫נחת רוח לקב"ה שאדם מתענג‪...‬‬ ‫בס"ד‪ ,‬יום עש"ק תשא כ"א אדר תשל"ז‬ ‫למר‪ ...‬שיחי'‬ ‫שלום וברכה‪.‬‬ ‫הנני להשיבך על שאלותיך‪ ,‬בדבר מה שנהנה מדברי תורה כשלומד ואומר דבר‬ ‫חידוש‪ ,‬זהו מצוה גדולה וגם הקב"ה רוצה בטובתו של האדם שייהנה מדברי תורה‪,‬‬ ‫וזהו הנחת רוח להקב"ה שאדם מתענג מאיזה מצוה‪.‬‬ ‫גם כשכותב דברי תורה ששמע מאחר צריך לכתוב בשמו של האומר‪.‬‬ ‫‪27‬‬

‫לישון צריך אדם כפי צרכו‪ ,‬והיינו לא פחות משש שעות עד שבע‪ ,‬ופחות מזה מזיק‬ ‫לבריאותו של האדם‪.‬‬ ‫ומה שנוגע לענין גאוה‪ ,‬יש ללמוד מוסר וללמוד איסור של גאוה‪ ,‬ואז ה' יהי' בעזרו‪.‬‬

‫בזכות אמא!‬ ‫אבל עכשיו מצאתי לי קצת זמן שאכתוב לך‪ .‬שמעתי שאתה לומד בשקידה ויגעת‬ ‫ומצאת תאמין‪ ,‬ובודאי תהיה אי"ה לגדול בתורה‪ .‬ובאמת ניתן להגיד שכל זה הוא אך‬ ‫ורק בזכות אמא שלך תחי'‪ ,‬שבטח לא צער אחד וסבל אחד סבלה עבורך‪ ,‬ואין לה‬ ‫להרהר אחר כל מה שעבר עליה‪ ,‬ובסופה תראה עולמה בחיי' לראות בן גדול בתורה‪.‬‬ ‫ולך אני אומר‪ ,‬אם לא קשה לך תכתוב לי איזהו דברי תורה‪ ,‬ואם יהי' באפשרות אני‬ ‫אשיב לך בל"נ‪.‬‬ ‫ואשאר בברכה לאמא תחי' ולך ולאחיותיך‪.‬‬ ‫ותתברכו בכל הטוב‬ ‫אלעזר מנחם מן שך‬ ‫קונטרס הדרכה לבן ישיבה‪ ,‬ניסן תשמ"ח‪ ,‬בני ברק‬

‫במחיצתם של מורי הדורות‬ ‫רבי נתן שטרנהרץ‬

‫זכנו ללמוד מחכם הדור‪...‬‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬זכנו להתקרב להצדיק האמת והחכם האמת שבדור‪ ,‬שהוא בחינת‬ ‫זקן היושב בישיבה ודורש ברבים‪ ,‬וזוכה להמשיך בכל פעם חידושי תורה אמתיים‬ ‫מהלב העליון עם כל התיקונים הנצרכים לזה‪ ,‬וקודם הדרוש שהוא מקשר עצמו עם‬ ‫הנפשות של כל העומדים שם ובאים לשמוע ממנו דבר יי‪ ,‬ושופך לבו כמים נוכח פני‬ ‫יי‪ ,‬בהתקשרות עם נשמותיהם עד שנזכה על ידי זה בעצמנו גם כן לדיבורים חמים‬ ‫דקדושה ולחידושין דאורייתא אמתיים‪.‬‬ ‫ליקוטי תפילות‪ ,‬כ'‬

‫מתוך תולדות האר"י‬

‫אצל רבי יצחק לוריא‬ ‫ובכל יום בבוקר היה לומד ההלכה עם החברים‪ ,‬והיה הרב אומר שישה דרכים על‬ ‫דרך הפשט ואחד על דרך הסוד‪ ,‬כנגד יום שבת‪ .‬והיה מפלפל בטרחא גדולה עד שהיה‬ ‫מזיע זיעה גדולה‪ .‬והיה אומר שכך צריך כדי להתיש כוח הקליפות‪.‬‬ ‫ויום אחד אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבנו נר ישראל‪ ,‬למה לא יחבר ספר אחד מחכמתו‬ ‫להאיר עיני דורות הבאים‪ .‬אמר להם אילו יהיו כל הקנים קולמוסים לא יספיקו‬ ‫‪28‬‬

‫לכתוב כל חכמתי‪ .‬וכשאני פותח פי לומר לכם איזה סוד שבתורה‪ ,‬השפע מתרבה בי‬ ‫כמו נחל שוטף‪ ,‬ואני מבקש כמה מיני תחבולות מהיכן אפתח לכם צינור אחד דק‬ ‫וקטן כדי שתוכלו שאת‪ ,‬שאם ארבה עליכם תפסידו הכל‪ ,‬כמו התינוק הנחנק בגרונו‬ ‫מחמת ריבוי החלב אשר בא לו בפעם אחת‪ .‬לכן עצתי היא שכל אחד מכם יכתוב מה‬ ‫ששמע ממני‪ ,‬ויהיה לכם לזכרון ולדורות הבאים אחריכם‪ .‬אמנם לא ניתן רשות‬ ‫לכתוב זולת לרבי חיים ויטל ז"ל שהוא יודע לירד לסוף דעתי‪ .‬כי הוא ניצוץ מנשמת‬ ‫ר' עקיבא‪.‬‬ ‫ספר תולדות האר"י‪ ,‬מהדורת בנייהו‪ ,‬יד בן צבי‪ ,‬תשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪165-163‬‬

‫הרב ד"ר דוד יואל‬

‫אצל רבי עקיבא איגר‬ ‫למרות חריפותו המעוררת השתוממות של רבנו הגדול ולמרות בקיאותו הרבה בכל‬ ‫מקצועות התלמוד בכל זאת נראה היה לנו התלמידים בכל פעם כשהרצה את שיעורו‬ ‫כאילו עוסק הוא בענין הזה בפעם הראשונה בחייו‪ ,‬נדמה היה לנו כאילו עוקבים‬ ‫אנחנו אחרי התהוות מהלך המחשבה שלו‪ ,‬בקיצור‪ ,‬מאמר חז"ל 'בכל יום יהיו בעיניך‬ ‫כחדשים' קוים כאן כמעט פשוטו כמשמעו‪ .‬ההתפעלות מן החדש השפיעה עלינו‬ ‫השפעה עצומה והאמנו כי שותפים אנחנו בפעולת השיקול והמחשבה של רבנו‬ ‫וכאשר נתבהר לנו הנושא הרגשנו אותה השמחה שעליה אומר החכם מכל אדם‪:‬‬ ‫"מאור עינים ישמח לב" )משלי ט"ו ל'( והשגנו אז משמעות דברי חז"ל‪" :‬והיו הדברים‬ ‫שמחים כנתינתם מסיני" )ירושלמי פרק ב' דחגיגה(‪ .‬ראוי לציין שגם בשעות אחרי‬ ‫הצהריים כאשר חזר הרב עם בניו על הסוגיא שכבר נלמדה ביסודיות לפני הצהריים‪,‬‬ ‫ושגם לי היתה הזכות הגדולה להשתתף בזה‪ ,‬חזרה על עצמה אותה התופעה‪,‬‬ ‫במתינות ובנחת ללא חיפזון הוא נגש למלאכה‪ - .‬נאמן למאמר חז"ל "ומתלמידי יותר‬ ‫מכולם" ראה רבנו בעין יפה כאשר נתעוררו ויכוחים קצרים בעקבות שיעוריו‪ ,‬דהיינו‬ ‫ויכוחים כאלה שתכליתם להגיע לעומק המובן האמיתי של הסוגיה‪ .‬לעומת זאת לא‬ ‫לרצונו היה כשעוררו שאלות מענינים זרים ורחוקים לגמרי‪... ,‬פלפולים כאלה‬ ‫מסבכים יותר ממה שהם מבהירים‪.‬‬ ‫כתב וחותם‪ ,‬הקדמה‪ ,‬מהדורה חדשה של חידושי רבי עקיבא איגר‪,‬‬ ‫בני ברק‪ ,‬תשנ"ה‪ .‬תרגם‪ :‬הרב שמואל איינשטיין‬

‫רב צעיר )חיים טשרנוביץ(‬

‫שיעור בגמרא אצל הרב ד"ר דוד צבי הופמן‬ ‫זכורני‪ ,‬שכשבאתי בפעם הראשונה מישיבת אודיסה‪ ,‬כדי להכיר את דרך הלימוד של‬ ‫ישיבות חכמי המערב‪ ,‬ושמעתי את שיעורו הראשון של רבי דוד הופמן בגמרא‪,‬‬ ‫נענעתי בכתפי ושאלתי "מאי קא משמע לן?" הוא הסביר לפני התלמידים פרק‬ ‫בסוגיה חמורה אחת ‪ -‬לפי זכרוני‪ ,‬היה זה בפרק "יש נוחלין" ‪ -‬ונדמה לי באותה שעה‪,‬‬ ‫שלא חידש כלום‪ .‬לא היה בשיעורו לא חריפות ולא פלפול‪ ,‬לא עלה הרים ולא ירד‬ ‫תהומות ולא היה מעייל פילא בקופא דמחטא‪ ,‬אלא הסביר את הסוגיה בתכלית‬ ‫הפשטות והבהירות‪ ,‬עד שכמדומני שאפילו גוי שאינו מבין כלום מאי דקאמרי רבנן‬ ‫היה מבין צורת השמעתא הזאת; אבל כששמעתיו פעמים אחדות‪ ,‬נוכחתי‪ ,‬שכך‬ ‫צריכים להסביר את הש"ס לפני התלמידים‪.‬‬ ‫שמעתי פעמים אחדות את השיעור בגמרא שהרצה לפני בעלי בתים והשתוממתי‬ ‫לפשטות ולהסבר ההגיוני שלו עד תכלית‪ .‬הוא ביאר את הסוגיה בקלות ובפשטות‬

‫‪29‬‬

‫שאין כמוה ולכאורה לא חידש כלום לפני הלומדים הרגילים ומכל‪-‬שכן לפני‬ ‫החריפים‪ ,‬לפי המובן שלנו‪ .‬אבל לפני המבינים חידש הרבה והאיר עיניים בדרך‬ ‫הפשטות שלו‪ .‬דרך אגב הסיר קושית התוספות ואגב‪-‬אורחא אין מקום לדיוק‬ ‫המהרש"א וגם פירוש רש"י נשאר לפעמים מן הצד ‪ -‬וכל זה אגב הסברתו הקלה‬ ‫והנאה והבנתו העמוקה והגיונו הבריא‪ .‬בעיני "גאוני" ליטא אפשר שהופמן לא היה‬ ‫בגדר גדול ומכל‪-‬שכן גאון‪ ,‬כשם שגדולתו של הרמב"ם לא היתה חשובה הרבה בעיני‬ ‫חכמי צרפת והראב"ד‪ ,‬אבל מנקודת השקפת המדע הטהור והלמדנות המדעית היה‬ ‫הופמן בבחינת גאון‪.‬‬ ‫מסכת זכרונות‪ ,‬עמ' ‪644-643‬‬

‫הרב שלמה יוסף זוין‬

‫אצל הראי"ה קוק‬ ‫זכורני‪ :‬באחת משבתות הקיץ של תרצ"ד‪ .‬ואני‪ ,‬מעולי הגולה של המלכות האדומה‪,‬‬ ‫ביקרתי לראשונה את ירושלים‪ .‬לשם ירושלים ולשם הרב‪ .‬בין השמשות בשעת‬ ‫"רעווא דרעווין"‪ ,‬נמצאתי בביתו של ‪ -‬הרב? לא‪ .‬של הרבי‪ .‬ירושלים של מעלה‪ .‬עולם‬ ‫של קדושה‪ ,‬מסביב לשולחן ערוך וארוך מסובים יקירי ירושלים והשכינה שרויה‬ ‫ביניהם‪ .‬הניגונים של דביקות והזמירות של כיסופין ועילופין מוסיפים להאווירה רוח‬ ‫של זוהר עילאה מיוחד‪ .‬ואמרתי אני בלבי‪ :‬כלום חסר כאן למסיבה אדמורי"ת‬ ‫אמיתית‪ ,‬אלא ‪ -‬מאמר חבד"י‪ .‬פתאום ‪ -‬ובאולם הגדול השלך הס‪ .‬הרב יושב ודורש‪.‬‬ ‫וכל רעיון וכל מלה "נבלעים באברים"‪ .‬מחשבה ורגש אחוזים ודבוקים‪ .‬וההגיונות‬ ‫מקוריים‪ ,‬אבל מתובלים בנקודות חבדיו"ת‪ .‬על חיי עולם וחיי שעה נשא מדברותיו‪.‬‬ ‫על הנצח והרגע‪ .‬המלחמה והשלום ‪ -‬הראשונה היא בחינת "חיי שעה"‪ ,‬והשני ‪" -‬חיי‬ ‫עולם"‪ .‬אין במלחמה תכלית לעצמה‪ .‬אינה אלא הכרח זמני‪ ,‬ומטרתה להביא מנוחה‬ ‫עולמית‪ .‬כך הוא במלחמה ושלום במובנם הפשוט וכך הוא במובנם המוסרי‪ .‬מלחמת‬ ‫הטוב והרע‪ ,‬מלחמת היצרים‪ .‬ושוטפים לאזני המקשיבים מאמרים מאגדה וממדרש‬ ‫ומזוהר ומספרי קבלה‪ ,‬והמאמרים מוארים בניצוצי הוד של רזי תורה ותעלומות‬ ‫חכמה‪ .‬ובאמצע‪ ,‬בין אגדת סתרים לרעיון סוד‪..." :‬ובזה נבין את ההלכה‪ ,‬שאין דין‬ ‫ירושה במשוח מלחמה‪' :‬יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו‬ ‫של כהן גדול משמש תחתיו‪ ,‬תלמוד לומר‪ ,' 10...‬וכן פסק הרמב"ם‪ 11‬שכל הממונים‬ ‫והשררות מעמידים בנו או הראוי ליורשו תחתיו‪ ,‬מלבד משוח מלחמה‪ .‬מה נשתנה?‬ ‫אלא שמשוח מלחמה כל תפקידו הוא לערך של חיי שעה ולכן אין בו הגדר של‬ ‫ירושה‪ ,‬שענינו הוא ההמשך הנצחי"‪ .‬והרב המשיך‪" :‬ובזה תתיישב קושיא עצומה‬ ‫שהקשו המפרשים‪ .‬בסוף תענית שנינו בברייתא‪ ,‬ש"בת מלך שואלת מבת כהן גדול‪,‬‬ ‫בת כהן גדול מבת סגן‪ ,‬ובת סגן מבת משוח מלחמה"‪ .‬הרי שסגן גדול ממשוח‬ ‫מלחמה‪ .‬ואילו בסוף הוריות מפורש‪ ,‬שמשוח מלחמה קודם לסגן‪ .12‬עכשיו יובנו‬ ‫הדברים‪ .‬בעצמותו אמנם משוח מלחמה חשוב יותר מסגן‪ ,‬אבל שם‪ ,‬בתענית‪ ,‬הרי‬ ‫המדובר הוא לא על המשוח והסגן עצמם‪ ,‬אלא על בנותיהם‪ :‬בתו של מי קודמת‪,‬‬ ‫ובמשוח מלחמה הרי אין דין של ירושה‪ ,‬שאיננו אלא בגדר של "חיי שעה" ואין כוחו‬ ‫וקדושתו נמשכת ממנו לבניו‪ ,‬ולכן בת סגן חשובה מבת משוח מלחמה"‪ .‬יפים‬ ‫הדברים כשהם לעצמם‪ ,‬ויפים היו שבעתיים שיצאו משובצים במערכת מסודרת של‬ ‫רעיונות מבוססים‪ .‬לא זכיתי יותר מזאת הפעם להיות מיסב ב"שלוש סעודות" של‬ ‫הרב‪ .‬אבל אלה‪ ,‬שהיו רגילים ליהנות מזיו תורתו באותן מסיבות יודעים לספר‪,‬‬ ‫ששילובי הלכה ואגדה היה דבר המצוי בתורותיו‪.‬‬ ‫אישים ושיטות‪ ,‬עמ' ‪213-211‬‬ ‫‪ 10‬יומא‪ ,‬ע"ב ב'‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬

‫כלי המקדש‪ ,‬פ"ד‪.‬‬ ‫וראה בהגהות הריעב"ץ וחידושי הרש"ש בתענית שם‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫הרב צבי שכטר‬

‫אצל הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק‬ ‫פעם בזקנותו‪ ,‬שהיה רבנו מגיד שיעורים בישיבה במסכת חולין‪ ,‬אירע פעם שבא‬ ‫לישיבה )מבוסטון( ביום ג'‪ ,‬והגיד שיעור על אותה הסוגיה שכבר לימד בשבוע שעבר‪,‬‬ ‫ואמר הסבר שונה מאשר אמר בשבוע הקודם‪ ,‬ולאחר גמר השיעור שאלו על כך אחד‬ ‫מן התלמידים‪ ...‬וענהו אז רבנו‪ ,‬שביום השבת שעבר אחרי גמר סעודת היום‪ ,‬היה‬ ‫יושב על הספה בבית בתו שבבוסטון וחטפתו שינה‪ ,‬ובחלומו ראה היאך שניגש אליו‬ ‫אביו הגאון רבי משה )שכבר נפטר מלפני ארבעים שנה( ובידו גמרא חולין פתוחה‬ ‫לאותו הדף‪ ,‬ומסרו ליד בנו‪ ,‬ואמר לו בלשון של תוכחה )ביידיש(‪ :‬הלא אתה יכול‬ ‫להגיד שיעור יותר טוב מזה! ולאחר כמה דקות כשניעור משנתו אחזתו אימה‪ ,‬ולא‬ ‫סיפר החלום לשום בן‪ -‬אדם‪ ,‬אלא התאמץ בכל כוחו מאז יום השבת אחר הצהריים ‪-‬‬ ‫עד אותו יום ג' בבוקר‪ ,‬לפתח דרך אחרת בהבנת הסוגי'‪.‬‬ ‫אור המזרח ‪ ,44‬תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪37‬‬

‫פרופ' אפרים מאיר‬

‫אצל פרופסור עמנואל לוינס‬ ‫מתוך ראיון עם עמנואל לוינס‬ ‫ע‪ .‬לוינס‪ :‬ב‪) E'cole Normale Isra'lite Orientale -‬בית‪-‬הספר של כי"ח(‪ 13‬אני מלמד בכל שבת‬ ‫את פרשת השבוע עם רש"י במשך שעה‪ ,‬ואני מחבר לזה תמיד משהו מתאים מן‬ ‫הגמרא והמדרש‪.‬‬ ‫אירוע חשוב היה בחיי‪ .‬במשך שנים לימד בביתי ]מר[ שושני‪ ,14‬והיה לו חדר בו‪ .‬הוא‬ ‫נתן אצלי שיעור בגמרא פעמיים בשבוע‪ ,‬משעה ‪ 9‬בערב עד שעה בלתי מוגדרת‪ .‬אין‬ ‫לי זכות לדבר עליו‪ ,‬שכן הוא עולם שלם‪ .‬למדתי ממנו כל מה ש"דרוש"‪ ,‬כל מה‬ ‫שאפשר "לדרוש"‪.‬‬ ‫אפרים מאיר‪ :‬התלמוד והמדרשים מייצגים בשבילך כתבים המתייחסים למקרא‪,‬‬ ‫כתבים המפיחים חיים‪ ,‬כביכול‪ ,‬בטקסטים של המקרא המעידים על חיים‪...‬‬ ‫ע‪ .‬לוינס‪ :‬צריכים לקרוא את המקרא דרך הכתבים הללו‪.‬‬ ‫א‪ .‬מאיר‪ :‬האם רצונך לומר‪ ,‬שמשם ‪ -‬מן המדרשים ‪ -‬עולה הזמנה להשתתף‬ ‫בהתגלות?‬ ‫ע‪ .‬לוינס‪ :‬כן‪ .‬אלה השיעורים הקצרים שלי שאני נותן בבית הספר של כי"ח‪ .‬אני‬ ‫דן תמיד בשמונה או תשעה פסוקים‪ ,‬ואחר‪-‬כך אני מביא את רש"י המבהיר שתיים‪-‬‬ ‫שלוש נקודות שאני מפתח‪ .‬הדברים גורמים תמיד לשמחה גדולה‪.‬‬ ‫אתיקה והאינסופי‪ ,‬מאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ה עמ' ‪95-89‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬

‫בית ספר זה נועד להכשיר מורים לצרפתית‪ ,‬שיישלחו לכל הקהילות היהודיות שבארצות השוכנות לחופי הים התיכון‪.‬‬ ‫אותו שושני או בן שושן‪ ,‬היה גאון תלמודי ואיש אשכולות‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫טוביה פרשל‬

‫המכוון לדעת חברו‪...‬‬ ‫רבי יצחק קנפנטון‬ ‫מסופר על רבי יצחק קנפנטון‪ ,‬בעל "דרכי הגמרא" ומאחרוני גאוני קסטיליה‪ ,‬שהיו לו‬ ‫כמה תלמידים מובהקים וכאשר היה עוסק בישיבתו בהלכה קשה היה אומר להם‬ ‫להתכונן לה ולעיין בה היטב כפי כוח השגתם‪ .‬והיה אומר קודם בואם לפניו‪" :‬פלוני‬ ‫יאמר זה ולא יעבור‪ ,‬ופלוני זה ופלוני זה"‪ ,‬וכך היה באמת‪" .‬ובבואם עם הספר לא‬ ‫יעברו פיו ולא ישנו דבריו ולא יפול מכל דבריו דבר אחד ארצה"‪.‬‬ ‫ומסביר מוסר השמועה‪" :‬שמאחר שיודע ‪ -‬הרב קנפנטון ‪ -‬דרך עיונם וטבעם והדרך‬ ‫ילכו בה ולאנה היא מגיעה‪ ,‬היה מגיע באומד דעתו מה שיש לאל ידם להגיע בעיונם‬ ‫ובשיקול דעתם"‪.15‬‬

‫רבי יעקב מליסא ור' אריה ליבוש‬ ‫בדורות האחרונים התהלכו שמועות וסיפורים על גדולי ישראל שעמדו על דרכי‬ ‫לימודיהם ועיוניהם של חבריהם‪ ,‬ובידעם הסוגיות וההלכות שהתקשו בהן שיערו‬ ‫קושיותיהם ותירוציהם‪.‬‬ ‫מספר ר' ישעיה הלוי איש הורוויץ )בספר סטאניסלאב‪ ,‬בסדרת "ערים ואמהות‬ ‫בישראל"‪ ,‬כרך ה'‪ ,‬מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים תשי"ב‪ ,‬עמ' ‪ (71‬בפרק הדן באבותיו‬ ‫הגאונים ששימשו בקודש בסטניסלאב‪:‬‬ ‫"בצאת לאור הספר הידוע "פרי מגדים" על שולחן ערוך יורה דעה‪ ,‬ישב עוד הגאון ר' יעקב מליסא‬ ‫בסטניסלאב‪ .‬פעם אחת בא לבית הרב ‪ -‬ר' אריה ליבוש איש הורוויץ ‪ -‬וסיפר בשבח ספר זה‪ .‬נענה ר'‬ ‫אריה ליבוש ואמר‪ :‬אני מכיר את המחבר ואת דרגתו בתורה ויכולני לשער מה שהוא יכול לחדש‪ .‬הבה‬ ‫נתערב נא אם לא אוכל להגיד בכל מקום מה שחידש‪ .‬התערבו במשקה מי‪-‬דבש ור' יעקב פתח את‬ ‫"פרי מגדים" ור' ליבוש מצא בכל מקום את אשר חידש מחברו"‪.‬‬

‫אם נקבל סיפור זה‪ ,‬לא נקבל אותו כמו שהוא‪ .‬בשנת תקל"א‪ ,‬בה יצא ספר "פרי‬ ‫מגדים" על יורה דעה‪ ,‬היה ר' אריה ליבוש עדיין נער ולא ישב כלל בסטניסלאב‪.‬‬ ‫בוודאי המדובר בספר אחר של בעל "פרי מגדים"‪.‬‬

‫רבי משה יהושע לייב דיסקין‬ ‫גם על רבי משה יהושע לייב דיסקין מסופר כי היה יודע לכוון לדעתם של גאונים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫כותב עליו ר' יוסף שיינברגר בספרו "עמוד אש" )ירושלים תשי"ד‪ ,‬עמ' קפג‪-‬קפד(‪:‬‬ ‫"מעשה בהיות רבנו בקובנה נכנס אליו הגאון רבי יוסי בר סולובייצ'יק‪ .‬רבנו כיבד אותו להרצות לפניו‬ ‫חידוש מחידושיו‪ .‬הוא הרצה שניים‪ ,‬שלושה חידושים שונים זה מזה‪ ,‬אחר כך הגיד לו רבנו שיצביע לו‬ ‫‪15‬‬

‫הדברים מצויים בספר "כבוד אלוקים" לר' אברהם אבן מיגאש )קושטא רמ"ו(‪,‬‬

‫‪32‬‬

‫על מקום נוסף שחידש בו דבר כשהגיד לו המקום‪ ,‬קידמו רבנו והרצה מעצמו את אותם החידושים‬ ‫אשר רבי יוסי בר חידש‪"...‬‬

‫רבי יוסי בר ור' חיים סולובייצ'יק‬ ‫ורבי יוסי בר סולובייצ'יק עצמו גם הוא ידע לכוון לדעת אחרים‪ .‬ידוע המעשה של‬ ‫רבי יוסי בר בבנו רבי חיים‪ ,‬ואנו נביא אותו כאן בלשונו של מרדכי ליפסון )"מדור‬ ‫דור"‪ ,‬מס' ‪ ,511‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪:(198-197‬‬ ‫באו ואמרו לרבי יוסי בר‪ ,‬שבנו‪ ,‬רבי חיים‪ ,‬הוא זחוח לב במקצת ומחזיק טובה לעצמו‪ ,‬שכוחו גדול‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫שלח רבי יוסי בר וקרא לרבי חיים ואמר לו‪:‬‬ ‫‬‫אמור לי חיימ'קי חידוש אחד מחידושיך‪.‬‬ ‫התחיל רבי חיים מרצה לפניו חידוש מחידושיו‪ .‬הפסיקו רבי יוסי‪-‬בר בתחילת דבריו‪:‬‬ ‫ הרי בדעתך להקשות כך וכך ולתרץ כך וכך‪.‬‬‫ הן אבא ‪ -‬אומר רבי חיים‪.‬‬‫ אמור לי חידוש אחר ‪ -‬אומר לו רבי יוסי‪-‬בר‪.‬‬‫התחיל רבי חיים מרצה לפניו חידוש אחר בחריפות יתרה‪ ,‬נכנס רבי יוסי‪-‬בר לתוך דבריו ואומר‪:‬‬ ‫ הרי מתכוון אתה להקשות כך וכך ולתרץ כך וכך‪.‬‬‫נשתתק רבי חיים‪.‬‬ ‫ אמור לי ‪ -‬אומר רבי יוסי‪-‬בר ‪ -‬חידוש הראוי לשמו‪ .‬הראני את כוחך‪.‬‬‫הרהר רבי חיים רגע‪ ,‬נזכר חידוש אחר‪ ,‬שהוא מלא וגדוש בבקיאות וחריפות "כפתור ופרח" ‪-‬‬ ‫והתחיל מרצה אותו לפני אביו‪ .‬מובטח היה לו שעכשיו לא ינצחנו‪.‬‬ ‫שוב הפסיקו רבי יוסי‪-‬בר‪:‬‬ ‫מה לך להאריך? הריני אומר לך למה אתה מתכוון‪.‬‬ ‫נסתתמו דבריו של רבי חיים‪.‬‬ ‫ רואה אתה בני ‪ -‬אומר לו רבי יוסי‪-‬בר ‪ -‬ידיעת התורה אינה מן הקלות ולא כל הרוצה ליטול את השם‬‫גדול בתורה יבוא ויטול‪.‬‬ ‫ אף אני אומר לך‪ ,‬אבא ‪ -‬משיב לו רבי חיים ‪ -‬בסדרי הש"ס החדשים נדפסו הגהות רבי עקיבא איגר‪.‬‬‫ההגהות הן בגליון הש"ס‪ ,‬וכל מקום בפנים‪ ,‬שרבי עקיבא איגר מחדש בו מצוין בכוכבית )בשטער"ן(‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬עיין הגהות רבי עקיבא איגר‪ .‬גדולי תורה היודעים את דרך לימודו של רבי עקיבא איגר אינם‬

‫‪33‬‬

‫צריכים לעיין תמיד בגליון הש"ס‪ .‬כשהם רואים את הכוכבית מיד הם עומדים על חידושו של רבי‬ ‫עקיבא איגר‪ .‬ואף על פי כן רבי עקיבא איגר ‪ -‬הוא רבי עקיבא איגר‪.‬‬ ‫ אף הנידון כך ‪ -‬מסיים רבי חיים ‪ -‬אתה‪ ,‬אבי‪ ,‬יודע את דרך לימודי וכשאני מחדש דבר אתה רואהו‬‫מיד על מצחי כוכב )שטערין(‪ .‬וכי משום כך אין חידושי ראויים לשמם?‬

‫שמעתי נוסח אחר של סיפור זה ובו מענהו של רבי חיים מבורר וחריף יותר‪.‬‬ ‫אמר רבי חיים לאביו רבי יוסי‪-‬בר‪ :‬המכוונים לדעתו של רבי עקיבא איגר‪ ,‬דברי הגמרא לפניהם ומן‬ ‫הציונים הם למדים שיש כאן קושיא‪ ,‬והואיל והם יודעים דרך מחשבתו של רבי עקיבא איגר‪ ,‬מכוונים‬ ‫הם לקושיתו או לחידושו‪ .‬אך אילו היו לפניהם דפי הגמרא לבד‪ ,‬בלי הציון‪ ,‬האם היו עומדים מעצמם על‬ ‫הקושיא?‬ ‫כך גם הנידון שלנו ‪ -‬הסיק רבי חיים ‪ -‬הצעתי לפניך‪ ,‬אבא‪ ,‬את הגמרא והתחלתי להעיר 'שיש כאן‬ ‫קושי'‪ ,‬הרי אתה הואיל והנך יודע את דרך מחשבתי‪ ,‬כיוונת לקושיתי ולתירוצי‪.‬‬

‫ורבי חיים עצמו‪ ,‬גם הוא ידע לעמוד על מהלך מחשבותיהם של רבנים בני דורו‪.‬‬ ‫מספר הרב זאב אריה רבינר בספר "מרן רבנו מאיר שמחה כהן" )תל‪-‬אביב תשכ"ז‪,‬‬ ‫עמ' רעח‪-‬רעט(‪:‬‬ ‫מעשה ברבי חיים שנפגש עם רבי ראובל'ה מדינבורג‪ .‬התחיל הלה לספר לו מדברי תורתו‪ .‬רק פתח‬ ‫בענין ורבי חיים נכנס לדבריו‪" :‬אולי כזאת וכזאת היא קושיתו דמר וכך הוא תירוצו"‪ .‬פתח בעניין אחר‪,‬‬ ‫אבל שוב הפסיקו רבי חיים והשלים את דבריו‪.‬‬ ‫תמה רבי ראובל'ה על רבי חיים שכיוון לדעתו‪.‬‬ ‫אמר לו רבי חיים‪" :‬אל ייפלא הדבר בעיניו דמר‪ .‬בחור מדינבורג שלמד בישיבתנו בוולוז'ין מסר לנו‬ ‫חידושי תורתו דמר‪ ,‬ולפיהם למדתי לדעת מסלול עיוניו ודנתי בנתי להלך מחשבתו‪.‬‬

‫רבי משולם איגרא‬ ‫מסופר‪ :‬ר' אריה ליב בעל "קצות החושן" ביקר פעם בפרסבורג אצל הגאון ר' משולם איגרא ואז כבר‬ ‫יצא בדפוס החלק הראשון של ספרו "קצות החושן"‪ .‬כאשר התחיל להציע לפני רבי משולם חידוש‬ ‫אחד‪ ,‬הקדימו רבי משולם ואמר‪ :‬בלי ספק כבודו מבקש לתרץ באופן זה‪ .‬השיב‪ :‬לא! הרהר ר' משולם‬ ‫רגע ואמר‪ :‬אז בלי ספק מבקש כב' לתרץ באופן זה‪ .‬ולא נשאר לר' אריה ליב מה לדבר בזה‪ ,‬כי הגאון‬ ‫ר' משולם כבר הבין דרכו בלימודו ועל כן כיוון לדעתו‪.‬‬ ‫אמר לו רבי אריה ליב‪ :‬הנני עובד כעת על החלק השני של חיבורי "קצות החושן"‪ .‬למה לי להתייגע‬ ‫עליו‪ .‬יאמר נא לי כבודו מה שאחדש בעניני החושן‪-‬משפט שיבואו בזה הספר‪.‬‬

‫מוסרים כי רבי משולם הרגיש כי פגע בכבוד בעל "קצות החושן"‪ .‬הוא הצטער מאוד‬ ‫על שציער אדם גדול וקיבל עליו להתענות ב' וה' כל ימיו‪.‬‬ ‫אפשר שיש במענהו של ר' אריה ליב‪ ,‬לא רק ביטוי של רוגז‪ ,‬אלא תשובה חריפה‪,‬‬ ‫מעין הדברים שאמר לו רבי חיים לאביו רבי יוסי‪ -‬בר‪ .‬כלומר‪ :‬ניחא שהנך יכול לכוון‬ ‫לדעתי לאחר שפתחתי לפניך את העניין והנך יודע את מהלך מחשבתי‪ ,‬בחינת "אי‬

‫‪34‬‬

‫לאו דדלאי לך חספא‪ "...‬אך נסה נא לעמוד על חידושי וסברותי מבלי לדעת העניינים‬ ‫ופרטי הסוגיות שבהם אתקשה‪...‬‬

‫ר' השיל ור' אהרן ש' קאידנובר‬ ‫נסיים בסיפור על תלמיד שכיוון לדעתו של רבו והרב שהכיר את תלמידו מתוך‬ ‫תשובותיו‪.‬‬ ‫מעשה ברבי אהרן שמואל קאידנובר‪ ,‬בעל "ברכת הזבח" ועוד ספרים‪ ,‬שנזדמן לקראקא ורב וראש‬ ‫ישיבה בעיר בעת ההיא היה הרבי ר' השיל‪ ,‬אצלו למד בנעוריו בבריסק‪ .‬הימים ימי חג הסוכות‪ .‬הוא‬ ‫לא גילה לאיש מי הוא וגבאי "הכנסת אורחים" נתן לו פתקא לבעל בית‪ .‬בסוכה ישב גם בנו של בעל‬ ‫הבית והוא רכון על גמרא וספרים‪ .‬מתכונן הוא לשיעור שיגיד ראש הישיבה למחר‪ .‬עיין ר' שמואל‬ ‫בסוגיה ואמר לבחור‪ :‬אם יקשה ראש הישיבה קושיא זו ‪ -‬תן לו תירוץ זה‪ .‬לאחר שעה קלה אמר שוב‬ ‫לבחור‪ :‬אם יקשה קושיא זו ‪ -‬תן לו תשובה זו‪ .‬וכך אמר לו חמש פעמים‪ .‬חמש שאלות וחמש תשובות‪.‬‬ ‫למחרת 'יִהקשה הרבי ר' השיל אותה קושיא‪ ,‬קפץ הבחור ממקומו והשיב לו תשובה‪ ,‬אך לא אמר ממי‬ ‫קיבל הדברים‪ .‬התשובה היתה טובה בעיני הרב; שאל הרב קושיא אחרת ‪ -‬ושוב השיב לו אותו בחור‪.‬‬ ‫ושוב קושיא ‪ -‬ושוב תשובה‪.‬‬ ‫תמה ראש הישיבה‪ :‬בחור זה כיצד היה ללמדן בן‪-‬לילה? פנה אליו‪ :‬הגד נא לי‪ ,‬היש לכם אורח בבית‪.‬‬ ‫הודה הבחור שזר מתאכסן אצלם‪ .‬קרא הרבי ר' השיל‪ :‬חי ראשי‪ ,‬הרי הוא תלמידי ר' שמואל!‬

‫אור המזרח‪ ,‬תשמ"ב‪ ,‬עמ' ‪307-303‬‬

‫ש"י עגנון‬

‫תורה ולמידה‬ ‫חייט אף על פי שהניח כלי אומנותו קרוי חייט‪ ,‬אבל יהודי שהניח חס ושלום את‬ ‫תורתו אינו כלל יהודי‪.‬‬ ‫)לחם לאכול ובגד ללבוש ‪ -‬הכנסת כלה‪ ,‬עמ' של(‬

‫תורה שאדם לומד בצנעה מכרזת עליו בפרהסיא‪.‬‬ ‫)מן השמים ‪ -‬אלו ואלו‪ ,‬עמ' קעג(‬

‫כל העולם כולו אינו כדאי אפילו כחללה של אות אחת שבתורה‪.‬‬ ‫)קורות בתינו ‪ -‬האש והעצים‪ ,‬עמ' כח(‬

‫אם למוסר אין ספר מוסר יפה מספר התלמוד‪ ,‬ובלבד שלומדים לאמיתה של תורה‬ ‫ואין מפלפלים פלפולים של הבל‪.‬‬ ‫)קורות בתינו ‪ -‬האש והעצים‪ ,‬עמ' מא(‬

‫המלמדים הללו של כִשבחם שאובסים את תלמידיהם כאותם האווזים שבארץ הָההָגר‬ ‫שמרוב הלעטה אינם יכולים לטלטל עצמם ממקומם‪.‬‬ ‫)ספר תכלית המעשים ‪ -‬האש והעצים‪ ,‬עמ' רכד(‬

‫‪35‬‬

‫יודעים הם שמים וארץ שאלמלי לא קיבלו ישראל את התורה לא היו הם קיימים‪.‬‬ ‫)עם עצמי ‪ -‬האש והעצים‪ ,‬עמ' רצד(‬

‫איזה תלמיד טוב שלומד מרבו ואיזה רב טוב שמעמיד תלמיד הגון‪.‬‬ ‫)שירה‪ ,‬עמ' ‪(474‬‬

‫אפילו אין אדם מתקנא בתלמידו חכמה גדולה היא כשהתלמיד נמלך ברבו ושואל‬ ‫בעצתו‪ ,‬עושה לו נחת רוח‪ ,‬שמראה לו שעדיין צריך לו‪.‬‬ ‫)האיש לבוש הבדים ‪ -‬עיר ומלואה‪ ,‬עמ' ‪(92‬‬

‫מי שלומד תורה ואינו שמח בה אף היא אינה שמחה בו‪.‬‬ ‫)המשל והנמשל ‪ -‬עיר ומלואה‪ ,‬עמ' ‪(399‬‬

‫אין התורה נקנית בדברים חדשים בלבד שלומדים ומוסיפים‪ ,‬אלא בדברים שכבר‬ ‫למדו וחוזרים עליהם‪.‬‬ ‫)בשעה אחת ‪ -‬עיר ומלואה עמ' ‪(564‬‬ ‫השווה‪" :‬אין התורה נקנית אלא בחבורה" )ברכות סג‪ ,‬ע"ב(‬

‫דרכיה של תורה דרכי נועם ואין מסכת מתקנאית בחברתה ולא הלכות בהלכות‪,‬‬ ‫שהכל בא ממקור אחד והכל לכיוון אחד הולך ואין לך דבר נאה כחידוש שנתחדש‬ ‫מתוך דבר שלא במקומו‪.‬‬ ‫)הירחמיאלים ‪ -‬קורות בתינו‪ ,‬עמ' ‪(27‬‬

‫מה בין מורה הוראה צעיר למורה הוראה זקן? מורה הוראה צעיר בקי בשולחן ערוך‬ ‫ויודע מקור כל דין ואילו הלכה למעשה אינו יודע‪ ,‬מורה הוראה זקן יודע להורות‬ ‫ואילו את מקור הדין בשולחן ערוך אינו זוכר‪.‬‬ ‫)תכריך של סיפורים‪ ,‬עמ' ‪(135‬‬ ‫עפ"י אורי סלע מכתבים לעגנון‪ ,1944 ,‬עמ' ‪101-98‬‬

‫תגובות‬ ‫מכתב למערכת‬ ‫‪...‬אני מעריכה מאוד את הנסיון שנעשה לערב מקורות קדמוניים עם דברי אחרונים‪,‬‬ ‫אך לצערנו בענין זה עצמו‪ ,‬הכל יחסי‪...‬‬ ‫כך קורה שלמרות שדן פגיס נולד ב ‪ -1930‬הוא כבר איננו איתנו ‪ -‬ואשר‪ ,‬על‪-‬כן‪ ,‬גם‬ ‫אם באותה מהדורה של כל השירים שבה השתמשתם כדי להביא את "הבל‬ ‫אוטוביוגרפיה‪/‬כתוב בעיפרון בקרון חתום"‪ ,‬אין הדבר נזכר‪ ,‬יש גם יש מקום להערת‪-‬‬ ‫שוליים בענין זה באחד מהגליונות הקרובים‪ ,‬בבחינת ציון‪-‬נפש‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫ואגב אורחא‪ :‬אלן מינץ בספרו ‪ -‬חורבן‪ ,‬מביא את דן פגיס )בחברתם של גורי‪ ,‬ברטוב‪,‬‬ ‫ועוד( בדיון על אותה אלימות‪ ,‬אין‪-‬קץ‪ ,‬שמגמדת גם היום כה רבים ממאורעות הדור‬ ‫וכוונתו‪ ,‬כמובן‪ ,‬לשואת היהודים‪ ,‬וכפי שרבים חשים ורוצים לשואה‪ ,‬בהא הידיעה‪.‬‬ ‫עדה הרצברג‪ ,‬עורכת העלון הארצי ‪ -‬הדסה‬

‫עוללות מפרופ' דוד תמר‬ ‫פרופסור דוד תמר העמידנו על כך שבדף לתרבות יהודית מס' ‪ 244‬עמ' ‪ 13‬צריך‬ ‫להיות רבי אלעזר בעל ספר הרוקח ולא אליעזר כפי שנדפס בטעות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פרופ' תמר הפנני למאמרו ב"הצופה"‪ ,‬בהקשר לסיפור שמביא באותו גיליון‬ ‫פרופ' אדד אודות משה רבנו‪ ,‬סיפור שהובא גם ב"שבת בשבתו" לפרשת שמות‪ ,‬זהו‬ ‫סיפור שמקורו בפירושו של רבי ישראל ליפשיץ בעל תפארת ישראל למשנה בסוף‬ ‫מסכת קידושין אות עז‪ :‬כאשר הוציא משה את ישראל ממצרים נתפעלו עמים‬ ‫ומלכים‪ ,‬ביניהם מלך ערבי אחד‪ ,‬מגדולת זה האיש משה‪ ,‬שעל ידו נעשו כל הגבורות‬ ‫והנפלאות הללו‪ .‬שלח המלך הערבי לצייר את דמות דיוקנו של משה רבנו‪ ,‬חזר הצייר‬ ‫עם ציורו‪ ,‬והמלך אסף אליו מומחים בחכמת הפרצוף וביקש מהם לאפיין את‬ ‫תכונותיו של האדם שמופיע בתמונה‪ .‬פה אחד ענו כולם‪ ,‬שמדובר באדם רע מעללים‪,‬‬ ‫גאוותן‪ ,‬בעל יצרים וקנאי‪ ,‬ועוד הוסיפו ופירטו אך ורק חסרונות‪ .‬מיד התעורר ויכוח‬ ‫בין חכמי הפרצוף לבין הצייר‪ ,‬והמלך אף חשד בו שצייר את דמותו של משה מעיני‬ ‫רוחו‪ ---‬נסע ברכבו ובפרשיו למחנה ישראל על מנת לראות בעצמו את פני משה‪.‬‬ ‫כשראה את משה רבנו מרחוק מיהר להשוות את דמות פניו לציור שנטל עמו‪ ,‬והנה‬ ‫נוכח לדעת שכל קו ששירטט הצייר מדויק הוא להפליא‪ .‬כשכולו מלא תמיהה נכנס‬ ‫לאהלו של משה‪ ,‬כרע והשתחווה לפניו ושאלו לפשר הדבר‪ .‬הכיצד בעל דמות כה‬ ‫שלילית אינו אלא איש האלוקים‪ ,‬העניו מכל אדם? ענה לו משה רבנו‪ :‬דע לך שכל‬ ‫החסרונות שמנו חכמיך בדמות שנשקפה אליהם מתוך התמונה אכן מצויים בי‪ ,‬ואולי‬ ‫אף יותר‪ .‬אלא שאני עבדתי על עצמי‪ ,‬כבשתי את יצרי עד שקניתי לי את הפכן של‬ ‫אותן תכונות כטבע שני שלי‪ .‬דווקא בעבור זה נעשיתי נכבד בעיני אלקים ואדם‪,‬‬ ‫בזכות שהצלחתי להגיע למעלות גבוהות למרות ‪ -‬ולא בגלל ‪-‬טבעי ואופיי‪.‬‬ ‫סיפור מוזר זה על אדון הנביאים קשה להעלותו על הדעת ויש בו חילול שמו של‬ ‫"מבחר המין האנושי"‪ ,‬כינוי שכינה רבנו משה )בן מימון( את משה רבינו‪ .‬הרב מרדכי‬ ‫הכהן ז"ל ייחד מחקר מקיף ויסודי לסיפור זה ב"מחניים" חוברת קטו‪ ,‬אייר תשכ"ז‪,‬‬ ‫שהוקדשה כולה למשה רבנו )שם עמ' כ‪-‬לא(‪.‬‬ ‫הרב הכהן כותב ש"ראש וראשון למוחים נגד האגדה היה הרב‪-‬המגיד ר' חיים יצחק‬ ‫מווילקומיר‪ ,‬שסמוך לפרסומה ב"תפארת ישראל" פרסם כנגדה קונטרס בשם "כלילת‬ ‫תפארת" וחזר והדפיס קונטרס זה בירושלים"‪ .‬גם הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ‪-‬‬ ‫תאומים‪ ,‬האדר"ת‪ ,‬רבה של ירושלים‪ ,‬מצטרף לדעת המחבר בהסכמתו לקונטרס‪:‬‬ ‫"שמחתי מאד כי מצאתי לי חבר‪ ,‬ידיד לבי מעלת כבוד תורתו שיחיה‪ ,‬בדבר אשר‬ ‫מעודי מאז ראיתי כן בספר תפארת‪ -‬ישראל נצטערתי מאד‪ ,‬וכמה פעמים גערתי‬ ‫בהמדברים מזה‪ ,‬ואמרתי בקהל עם‪ ,‬כי במחילה מכבוד הגאון תפארת‪-‬ישראל‪ ,‬לא‬ ‫יפה עשה בהעתקתו דברי עתק על צדיקו של עולם מספרי עם לועז עובדי כוכבים‬ ‫הקדמונים‪ ,‬אשר חז"ל אמרו עליהם אשר פיהם דיבר שוא וכו'‪ ---‬וחלילה חלילה‬ ‫להאמין בהדיבה הזו לחרף מערכות תפארת ישראל‪ ,‬ישתקע בדבר ולא ייאמר"‪.‬‬ ‫ומעיר הרב הכהן‪ ,‬שאכן המו"לים של "אל המקורות" "הרהיבו עוז להשמיט אגדה זו‬ ‫במשניות שהדפיסו בירושלים‪ ,‬בתשט"ז"‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫בהמשך דבריו מציין הכותב הנכבד‪ ,‬שנעלם מכל החכמים‪ ,‬שכתבו דברים קשים על‬ ‫בעל "תפארת ישראל"‪ ,‬שכבר חמישים שנה לפני רבי ישראל ליפשיץ פרסם סיפור זה‬ ‫בנוסח אחר אחד מגדולי החסידות רבי משה מפשבורך‪ ,‬בעל "אור פני משה"‪ ,‬ש"היה‬ ‫ידוע בדורו כצדיק וחסיד גדול‪ .‬הוא היה סופר סת"ם וגדולי האדמו"רים שהיו בימיו‬ ‫העידו עליו‪ ,‬שכתיבתו בקדושה ובטהרה ובאש דת כתורה בנתינתה בסיני"‪.‬‬ ‫הרב מ' הכהן מוסיף וכותב‪" :‬מעניין לציין כי למרות המחאות הסוערות והנוראות נגד‬ ‫אגדה זו הוסיפו מחברים שונים‪ ,‬ביניהם גם אישי תורה‪ ,‬להביא אגדה זו‪ ,‬אם לפי‬ ‫הנוסח והסגנון של "תפארת ישראל"‪ ,‬או לפי הנוסח של ה"אור פני משה"‪ ,‬ויש שיצרו‬ ‫להם נוסח מקוצר‪ ,‬כגון הרב צבי יהודה געלבארד בספרו "בית יהודה"‪ ,‬שנדפס‬ ‫במונקאטש בשנת תר"ס )בדיוק לפני מאה שנה! ד"ת(‪ ,‬מו ע"ב" )אגב‪ ,‬בספר זה‬ ‫פירסם ש"י עגנון את השיר הראשון שלו(‪.‬‬ ‫לאחר בירורים ארוכים מציין הכותב הנכבד‪ ,‬שבספר "מדרש אליהו" לרבי אליהו‬ ‫הכהן האתמרי‪ ,‬איזמיר תקי"ט דרוש ח'‪ ,‬מסופר מעשה זה על אריסטו‪ ,‬והגאון ר'‬ ‫שאול ליברמן העיר לו על ספר לטיני‪ ,‬שבו מובא סיפור זה על סוקרטס‪" ,‬אגדת‬ ‫סוקרטס זו מתורגמת בספר הנ"ל משפה הסורית"‪.‬‬ ‫הצופה‪ ,‬עש"ק יתרו‪ ,‬כ"א שבט תש"ס )‪(28.1.00‬‬

‫‪38‬‬