adva-gefen

‫מחקר הערכה‬ ‫זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות‬ ‫והשתלבותם בעבודה‬ ‫אדוה גפן‪ ,‬יעל שביט שוטלנד‬ ‫"צרכנים נותני שירות"‪ ,‬יוזמה דרך הלב‬ ‫מכון צפנת למחקר‪ ,‬ייעוץ ופיתוח ארגוני‬ ‫בהזמנת תב"ת ‪ -‬ג'וינט ישראל ואגף השיקום‪ ,‬משרד הבריאות‪.‬‬

‫רקע ורציונאל‬ ‫תכנית "צרכנים נותני שירות" מקדמת העסקה‬ ‫של מתמודדים עם מגבלה או תיוג נפשיים‬ ‫כאנשי צוות במערך השיקום על בסיס ההנחה‬ ‫כי הם בעלי ידע ייחודי המספק ערך מוסף‬ ‫למסגרות השיקום‪ .‬בכך‪ ,‬שואפת התכנית‬ ‫לפתח ולמקצע את תפקיד הצרכן נותן‬ ‫השירות‪.‬‬

‫מטרות המחקר‬ ‫‪ ‬לבחון ולהעריך את מידת השתלבותם‬ ‫והצלחתם של צרכנים נותני שירות (צנ"שים)‬ ‫בעבודתם‪.‬‬

‫‪ ‬לברר את מרכיבי הזהות המקצועית של‬ ‫הצנ"שים ולהעריך את תרומת התכנית‬ ‫בגיבוש זהות זו‪.‬‬

‫שיטות המחקר‬ ‫נערכו ראיונות עומק עם‪:‬‬ ‫ ‪ 40‬צנ"שים המקבלים שירות בתכנית‪.‬‬‫ ‪ 28‬מעסיקים של צנ"שים‪.‬‬‫ הועברו שאלונים לרכזות הליווי של אותם צנ"שים‪.‬‬‫כלי המחקר פותחו בלעדית עבור מחקר הערכה זה‪ ,‬ונבנו לאחר מחקר‬ ‫מקדים שכלל‪:‬‬ ‫• ‪ 12‬ראיונות עם בעלי תפקיד הנוגעים לתוכנית‪,‬‬ ‫• עריכת קבוצת מיקוד שכללה צנ"שים ואנשי מקצוע‬ ‫• דיון קבוצתי במפגש עם רכזות התוכנית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬פותחו שאלונים למעסיקים ולרכזות הליווי‪.‬‬

‫השאלונים העיקריים הנוגעים לצנ"שים הם‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫שאלון לגבי המניעים להיות צנ"ש‪.‬‬ ‫שאלון לגבי הליווי בתוכנית והתרומה שלו להשתלבות‬ ‫בעבודה‪.‬‬ ‫שאלון בנושא החשיפה במקום העבודה‪.‬‬ ‫שאלון בנושא זהות מקצועית‪.‬‬

‫• נעשה שימוש בכלים איכותניים וכמותיים‪ .‬השילוב של שתי‬ ‫שיטות מחקר וניתוח הנתונים באופן כמותי ואיכותני אפשרו‬ ‫להקיף את הסוגיות הנחקרות משתי פרספקטיבות משלימות‪.‬‬ ‫גם תמונה חזותית של כמות וגם איסוף תמות מרכזיות‪.‬‬

‫ממצאים‬

‫זהות מקצועית ‪ -‬האם קיימת?‬ ‫מנקודת מבטם של צנ"שים ושל מעסיקים‪.‬‬

‫זהות מקצועית נבדקה דרך שאלות בדבר‪:‬‬ ‫• כיצד הצנ"ש מגדיר את עצמו‪.‬‬ ‫• מה המקום של החשיפה עבורו‪.‬‬ ‫• המוטיבציה לעבוד כצנ"ש‪ ,‬תפיסתו את ייחוד תפקידו‬ ‫במערך השיקום‬ ‫• רצון להתמקצע‪.‬‬ ‫שאלות דומות נשאלו גם המעסיקים‪.‬‬

‫זהות מקצועית‬ ‫תפיסתם של הצנ"שים ושל המעסיקים ביחס לזהות‬ ‫מקצועית צנ"שית הינה אמביוולנטית ומורכבת‪.‬‬ ‫"באיזו מידה אתה מגדיר עצמך כצנ"ש?"‬ ‫בסולם דירוג של בין ‪ ,1-5‬התקבלו תוצאות המבטאות פערים‬ ‫גדולים בין הנשאלים‪:‬‬ ‫‪ 50%‬ענו –במידה רבה ורבה מאוד‪ 35% ,‬ענו "כלל לא"‬ ‫[‪.]SD=1.6, M=2.9‬‬ ‫המעסיקים התפלגו גם הם‪ 54% :‬טענו כי אין זהות צנ"שית‬ ‫– יש ערך מוסף אך אין זהות‪ 33% .‬טענו שיש או אולי יש‬ ‫זהות ייחודית‪.‬‬

‫חשיפה‬ ‫יחס הצנ"שים ‪ -‬רובם הגדול של הצנ"שים חשפו את היותם מתמודדים וציינו כי‬ ‫החשיפה שיפרה את ביצועיהם ומשמשת להם ככלי עבודה שיקומי‪.‬‬ ‫• מול לקוחותיהם‪" :‬יש יכולת להביא ‪-‬נושאים שהם לא מעלים בפני הצוות הרגיל"‪,‬‬ ‫"ב ‪ 90%‬מהמקרים ההערכה אליי גדלה"‬ ‫• מול צוות‪.." :‬באחת הישיבות דיברו על הדיירים בצורה לא מכובדת‪ ,‬קמתי ואמרתי‬ ‫את דעתי והם לקחו את זה לתשומת ליבם"‬ ‫הנשאלים תמכו באמירה שניתן להשתמש בידע מניסיון גם במידה ואינך חשוף‪.‬‬ ‫יחס המעסיקים ‪ -‬חלקם ראו בחשיפה חשיבות ותרומה למסגרת‪ ,‬שינוי שפה‪ ,‬תורם‬

‫לצנ"ש‪ ,‬מונע את נזקי ההסתרה‪ .‬חלקם ראו סכנה לצנ"ש‪ ,‬מדגיש סטיגמה‪ .‬חוסר‬ ‫חשיבות לחשיפה ואמונה בייחוד גם ללא החשיפה‪.‬‬

‫ממצאים ‪ -‬המשך‬ ‫מוטיבציה לעבודה כצנ"ש ואמונה בייחוד התפקיד ‪.‬‬

‫הנשאלים הצנ"שים מעריכים כי למרות האתגרים התמידיים הם מצליחים‬ ‫לסייע למתמודדים‪ ,‬להוות להם מודל ולהשפיע על הצוות העובד עימם‬ ‫במסגרות השיקום‪ .‬היגדים המתייחסים לייחוד התפקיד‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫"צנ"ש מביא תרומה ייחודית למערך השיקום" (‪(M=4.5, SD= 0.6‬‬

‫‪‬‬

‫"אני רואה בעבודתי שליחות" (‪)MD=4.3, SD=0.7‬‬

‫עמדתם של המעסיקים מסויגת יותר – מציינים קשיים מיוחדים הכרוכים‬

‫בהעסקה לצד ההכרה בתרומתם‪.‬‬

‫ממצאים ‪ -‬המשך‬ ‫ליווי מקצועי ייחודי לצנ"ש ע"י התוכנית‬ ‫הליווי שהצנ"שים מקבלים בתוכנית הוא קריטי להצלחתם הן בעיני‬ ‫הצנ"שים עצמם והן בעיני המעסיקים‪.‬‬ ‫• הצנ"שים ראו בליווי הפרטני גורם משמעותי ומרכזי בהצלחתם‬ ‫כעובדים (‪.)M=4.6, SD= 0.6‬‬ ‫• מעסיקים מציינים שהצנ"שים חייבים לקבל עטיפה של ליווי חיצוני‬ ‫והדרכה מתוגברת מעובדים מקצועיים שתהיה מסודרת וצמודה‪.‬‬ ‫כמו כן מעסיקים ציינו כי יש לשכלל את הליווי הניתן למעסיקים מתוך‬ ‫ההנחה כי ליווי זה הוא קריטי להצלחת הצנ"ש בתפקידו‪.‬‬

‫דיון‬ ‫זהות מקצועית‬ ‫על פי רוג'רס וסקוט ‪(Rodgers & Scott, 2008),‬‬ ‫הזהות המקצועית מתפתחת והיא מושפעת מהסביבה‬ ‫‪...‬הזהות המקצועית מתעצבת בתוך יחסי גומלין של‬ ‫איש המקצוע עם עצמו ועם הסביבה החברתית‪-‬‬ ‫תרבותית והמקצועית שלו‪.‬‬ ‫יחסם של הצנ"שים אל זהותם מושפע באופן מובהק‬ ‫מיחסה של החברה הישראלית ככלל כלפי ציבור זה ‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬ניתן לשער כי ככל שהמתמודדים יזכו להכרה‬ ‫ולקבלה חברתית משמעותיות יותר ‪ ,‬כך יקל עליהם‬ ‫לבטא זהות זו‪" .‬ביני לבין עצמי אני צנ"שית‪,‬‬ ‫לאחרים אני מדריכה שיקומית"‪.‬‬

‫במודל של גולדברג ושות' (‪ )2014‬נחקרה התפתחות מקצועית‬ ‫של סטודנטים מתמודדים לעבודה סוציאלית‪ ,‬דרך מודל זה ניתן‬ ‫להבין את הפערים בתפיסת הצנ"שים את זהותם‪:‬‬ ‫המודל מתאר רצף בתהליך המעבר ממטופל למטפל מטופל‪.‬‬ ‫• הנחת "האני המטופל" בצד והתקרבות לעולם השיקום‪.‬‬ ‫• השאלה‪" :‬אני יכול להיות גם וגם?" מתחילה לעלות‪.‬‬ ‫• ההבנה שניתן להיות גם וגם‪.‬‬ ‫• לקיחת תפקיד של גם וגם‪.‬‬

‫צרכנים נותני שירות אינם נמצאים ברמת גיבוש זהות אחידה‪.‬‬ ‫תהליך הגיבוש הינו מורכב ודינאמי‪ .‬מצד אחד רוצה הצנ"ש לשים‬ ‫את המחלה בצד ומצד שני בא לעבוד בתפקיד בו מצופה ממנו‬ ‫לעיתים להשתמש במחלה ובהתמודדות האישית שלו‪.‬‬

‫שלבי תהליך גיבוש זהות חדשה (על פי המודל) אצל צנ"ש‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫האדם שם את היותו מתמודד בצד‪ ,‬הוא מנסה להיות איש שיקום‪,‬‬ ‫להשתלב בצוות ולא לזהות עצמו כחולה‪.‬‬ ‫בהמשך עולה השאלה וההתלבטות במידת ייתכנות הרעיון‪ ,‬האם‬ ‫אני יכול להיות גם וגם?‬ ‫השלב הבא הצנ"ש מקבל את יכולתו להשתמש בשני החלקים‬ ‫בחייו‪.‬‬ ‫מתחיל לעשות אינטגרציה בין החלקים‪.‬‬

‫צנ"שים שונים נמצאים בשלבים שונים בתהליך‪ ,‬יש חשיבות למתן‬ ‫לגיטימציה לכל שלב ושלב ולהכיר ביכולת לעשות את תפקידי‬ ‫השיקום באופן מצוין בכל אחד מהשלבים‪.‬‬ ‫‪ ‬כעמית מומחה‪ ,‬הכרה בגוף ידע חדש במערך השיקום והטיפול‪ ,‬יש‬ ‫צורך להיות בשלבים המתקדמים יותר בתהליך שצוין‪.‬‬

‫תהליך בניית זהות מקצועית של‬ ‫צרכן נותן שירות ‪:‬‬ ‫•‬

‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫•‬

‫תהליך של רכישת מיומנויות מקצועיות של איש‬ ‫שיקום‪.‬‬ ‫לימוד והטמעת כלים ליישום הידע הייחודי ה"צנ"שי"‪.‬‬ ‫מתן מקום למגוון הערכים‪ ,‬התכונות והאמונות של‬ ‫האדם כפי שתופס את עצמו‪.‬‬ ‫מרחב חשיבה והתייחסות לדילמות וקונפליקטים‬ ‫ייחודיים‪ ,‬התמודדות עם סוגיות חשיפה‪ ,‬הזדהות‪,‬‬ ‫גבולות ועוד‪.‬‬ ‫בניית זהות מקצועית צנ"שית הינה בנייה אישית‬ ‫ייחודית הדורשת ליווי אישי המאפשר שיח על כל‬ ‫הסוגיות והמקומות בהם האדם נמצא לאורך תהליך‬ ‫זה‪.‬‬

‫לפרטים נוספים ‪:‬‬ ‫טלפונים במשרד הראשי‬ ‫של תוכנית "צרכנים נותני שירות" ‪:‬‬ ‫טל‪09-7656475 : .‬‬ ‫פקס ‪09-7663108 :‬‬ ‫דוא"ל ‪yozma-07@smile.net.il :‬‬ ‫בפייסבוק חפשו ‪" :‬צרכנים נותני שירות – הדף הרשמי"‬ ‫‪https://www.facebook.com/consumers.providers‬‬ ‫**כל הזכויות שמורות ליוזמה‪-‬דרך הלב (פרויקטים קהילתיים)‬