abstracts

‫כינוס המחקר הראשון בשיקום בבריאות הנפש‬ ‫בשיתוף מכון המחקר למקצועות הבריאות והרפואה‬ ‫ובית הספר הארצי להכשרה בשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫הקריה האקדמית אונו ומשרד הבריאות‬ ‫‪ 12‬אוקטובר ‪ ,1122‬כ"ז תשרי‪ ,‬תשע"ה‬ ‫תקצירי ההרצאות‬ ‫מבוא‬ ‫מזה למעלה מעשור‪ ,‬מאז חוקק חוק שיקום נכי הנפש בקהילה התש"ס‪ ,0222 ,‬אנו עוסקים‬ ‫בהקמה ובפיתוח של מגוון שירותים בתחום השיקום בבריאות הנפש‪.‬‬ ‫העשייה השיקומית הקדימה את המחקר וברבות השנים אוניברסיטאות חיפה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬בר‬ ‫אילן‪ ,‬ירושלים ובאר שבע הצטרפו לעשייה מבורכת זו של השיקום בבריאות הנפש בהכשרה‬ ‫ובמחקר המלווה את פיתוח השירותים השיקומיים ואת ההתערבויות השיקומיות מקדמות‬ ‫ההחלמה‪ .‬כיום אנו עדים לקשר המבורך שבין עבודת השדה לבין המחקר האקדמי‪ .‬קשר זה‬ ‫הולך ומתהדק ותורם רבות לשיפור האיכות המקצועית של שרותי השיקום ולפיתוח הידע המדעי‬ ‫והמעשי בתחום‪.‬‬ ‫כינוס חלוצי וראשון זה אשר ישמש במה להצגת מחקרים בתחום השיקום בבריאות הנפש‪ ,‬זימן‬ ‫את כל העוסקים במלאכה‪ ,‬החוקרים המנוסים והצעירים כאחד‪ ,‬יחד עם השירותים השותפים‪,‬‬ ‫הצרכנים והמשפחות לקחת בו חלק‪ ,‬ולחלוק ידע בתחום‪.‬‬ ‫כולנו תקווה כי כינוס זה‪ ,‬אשר מתקיים בשיתוף פעולה עם מכון המחקר למקצועות הבריאות‬ ‫והרפואה בקריה האקדמית אונו‪ ,‬ישמש מנוף לפרסום והגשת הצעות מחקר למימון‪ ,‬להמשך‬ ‫והעמקת המחקר בתחום‪.‬‬

‫פרופ' נעמי כץ‪,‬‬

‫ד"ר נעמי הדס לידור‪,‬‬

‫ד"ר ורד בלוש‪-‬קליינמן‪,‬‬

‫ראש מכון המחקר‬

‫מנהלת בית הספר הארצי‬

‫מנהלת תחום בכיר‬

‫למקצועות הבריאות‬

‫לשיקום שילוב והחלמה‪,‬‬

‫הכשרה‪ ,‬הדרכה‬

‫והרפואה‪,‬‬

‫הקריה האקדמית אונו‬

‫והטמעת מודלים‪,‬‬

‫הקריה האקדמית אונו‬

‫האגף לבריאות הנפש‪,‬‬ ‫משרד הבריאות‬

‫הרצאה מרכזית‪:‬‬ ‫כיצד תרם המחקר לקידום השיקום והחלמה בבריאות הנפש‪ :‬סקירת מחקרים פורצי דרך‬ ‫שאתגרו הנחות מוטעות‬ ‫פרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה ובריאות‪ ,‬אונ' חיפה‬

‫הבנתנו את המחלות הפסיכיאטריות והאנשים המתמודדים עימן‪ ,‬האפשרויות העומדות בפניהם‪,‬‬ ‫רצונותיהם והדרכים לממשן‪ ,‬השתנו באופן דרמטי לאורך השנים‪ .‬במהלך השנים היה למחקר בתחום‬ ‫זה תפקיד חשוב באתגור הנחות מוטעות שקיבעו את החשיבה והפרקטיקה‪ .‬חופש אקדמי ועידוד‬ ‫חשיבה ביקורתית‪ ,‬בשילוב עם יכולות ואמצעים‪ ,‬מהווים סביבה מאפשרת לעריכת מחקרים אשר‬ ‫עשויים לסלול את הדרך לשינוי מחשבתי‪ .‬ההיסטוריה עשירה בדוגמאות של הוגים אשר העזו לאתגר‬ ‫ולבחון את מה שנתפס כמובן מאליו‪ .‬ארכימדס‪ ,‬גלילאו‪ ,‬ניוטון‪ ,‬איינשטיין וחנה ארנדט הינם שמות‬ ‫מוכרי ם‪ ,‬וארוכה הרשימה‪ .‬נדיר שמחקר יחידי משנה מציאות‪ ,‬אך ניתוח כיווני מחקר חדישים מאפשר‬ ‫לאתר מחקרים פורצי דרך ששימשו בהתוויות כיוון ועידוד מחקרים נוספים עד ליצירת כמות נכבדה‬ ‫של ממצאים‪ ,‬המובילים את ההבנה ותפיסה של סוגיה בכיוונים חדשניים‪ ,‬מוכחי ראיות‪.‬‬ ‫בהרצאה הנוכחית אסקור בקצרה כמה דוגמאות בולטות של מחקרים בתחום השיקום והחלמה‬ ‫בבריאות הנפש‪ ,‬מהיובל האחרון‪ ,‬שתרמו משמעותית לשינוי התפישה של מחלות נפשיות קשות ושל‬ ‫האנשים המתמודדים עימן‪ ,‬מהתפיסה של "דמנציה פרקוקס" (‪ (Dementia praecox‬של אמיל‬ ‫קרפלין‪ ,‬שראתה במחלה הידרדרות בלתי נמנעת ועד להתפתחות מושג ההחלמה (‪,)Recovery‬‬ ‫המדגיש את תהליך בניית חיים בעלי משמעות אישית בקהילה‪.‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬ ‫בראי המחקר‬ ‫אימון בקוגניציה ובאינטראקציה חברתית‪ :‬ממצאים ראשוניים ממחקר מבוקר שנערך‬ ‫בשירותי שיקום בקהילה‬ ‫ד"ר אילנית חסון‪-‬אוחיון‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ישראל‪.‬‬ ‫גב' ורד שפיר‪ -‬קיסר‪ ,‬אחראית ארצית תחום חונכות והשכלה משרד הבריאות‪ ,‬שיקום בבריאות הנפש‬ ‫ד"ר מיכל משיח‪-‬אייזנברג‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫ד"ר מורן אבידן‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ישראל‬ ‫פרופ' דיויד ל‪ .‬רוברטס‪ ,‬המחלקה לפסיכיאטריה‪ ,‬אוניברסיטת טקסס‪ ,‬ארה"ב‬ ‫פרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬ישראל‬ ‫רקע ורציונל‪ :‬התערבות של אימון בקוגניציה ובאינטראקציה חברתית משפר יכולות הקשורות‬ ‫בקוגניציה חברתית ובאינטראקציות בינאישיות בקרב אנשים המתמודדים עם מחלת נפש‪ .‬המחקר‬ ‫הנוכחי בחן את יעילות ההתערבות ‪SCIT;) Social Cognition and Interaction Training‬‬ ‫‪ )Roberts et al, in press‬במסגרות שיקומיות בקהילה‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬משתתפי המחקר (‪ )N=55‬הצורכים שירותי שיקום בקהילה מסוג חונכות לקחו חלק במחקר‪.‬‬ ‫המשתתפים נחלקו באופן אקראי לקבוצת ביקורת (‪ )N=21‬בה ניתן שירות חונכות כבשגרה‬ ‫(במסגרת סל שיקום) ולקבוצת מחקר (‪ )N=34‬בה ניתנה ההתערבות בנוסף על שירות החונכות‪.‬‬ ‫משתתפי שתי הקבוצות הוערכו פעמיים‪ -‬עם תחילת ההתערבות ועם סיומה במדדים הבאים‪ :‬תפישת‬ ‫רגש (‪,)FEIT; Kerr and Neale, 1993), (Theory of Mind (Stone et al, 1998; Faux-pas‬‬ ‫הטיות ייחוס (‪ )Combs et al, 2007; AIHQ‬ותפקוד חברתי (‪.)SFS; Birchwood et al, 1990‬‬ ‫ממצאים ‪ :‬ניתוחי מדידות חוזרות במודלים מורכבים מצאו שיפור לאורך זמן בקבוצת ההתערבות‬ ‫בהשוואה לקבוצת הביקורת במשתנים ‪ )Theory of Mind (F=4.6; p=0.037‬ומעורבות חברתית‬ ‫(‪ .)F=28.9; p=p.000‬אף על פי שתפישת רגש השתפרה באופן מובהק בקבוצת ההתערבות‬ ‫(‪ ,)F=4.9; p=0.031‬לא התקבל אפקט אינטראקציה מובהק של זמן*קבוצה‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות ‪ :‬המחקר הנוכחי מספק הוכחות ראשוניות ליעילות ההתערבות הניתנת בנוסף לשירות‬ ‫חונכות בשיפור קוגניציה חברתית ותפקוד בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות נפש קשות בקהילה‪.‬‬ ‫השלכות המחקר מבחינה קלינית‪/‬מעשית‪ :‬מחקר זה מוסיף על מחקרים קודמים שבחנו את‬ ‫ההתערבות של אימון בקוגניציה ואינטראקציה חברתית והראו את יעילותה בשיפור מדדים של‬ ‫קוגניציה ותפקוד חברתי‪ .‬מחקר זה ייחודי בכך שבחן התערבות זו במסגרת הייחודית של חונכות‬ ‫ובכך מצביע על היתרון של שילוב התערבות זו בתוך מערך התמיכה החברתית שניתן לאנשים עם‬ ‫מחלות נפש קשות‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪1. Birchwood M, Smith J, Cochrane R, et al: The social functioning scale: The‬‬ ‫‪development and validation of a new scale of social adjustment for use in family‬‬ ‫‪intervention programs with schizophrenic patients. The British Journal of Psychiatry‬‬ ‫‪157:853–859, 1990‬‬ ‫‪2. Combs DR, Penn DL, Wicher M, et al: The Ambiguous Intentions Hostility‬‬ ‫‪Questionnaire (AIHQ): A new measure for evaluating hostile social-cognitive biases‬‬ ‫‪in paranoia. Cognitive Neuropsychiatry 12:128-143, 2007‬‬ ‫‪3. Kerr SL, Neale JM: Emotion perception in schizophrenia: Specific deficit or further‬‬ ‫‪evidence of generalized poor performance? Journal of Abnormal Psychology‬‬ ‫‪102:312-312, 1993‬‬ ‫‪4. Roberts DL, Penn DL, Combs DR: Social Cognition and Interaction Training‬‬ ‫‪(SCIT): Treatment Manual. New York, Oxford University Press, in press‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬ ‫בראי המחקר‬ ‫‪5. Stone VE, Baron-Cohen S, Knight RT: Frontal lobe contributions to theory of mind.‬‬ ‫‪Journal of Cognitive Neuroscience 10:640-656, 1998‬‬ ‫תודות‪ :‬החוקרים מודים לאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ולארגונים נתן‪ ,ORS ,‬אנוש‪ ,‬ועמל‪-‬‬ ‫ידיד נפש‪ ,‬על שיתוף הפעולה בביצוע פרוייקט מחקרי זה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬ ‫בראי המחקר‬ ‫השוואת השפעת ידע מקצועי לעומת ידע מתוך ניסיון אישי על תהליך ותוצאות התערבות‬ ‫ניהול מחלה והחלמה (‪ )IMR‬בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות‬ ‫ד"ר פאולה גרבר אפשטיין ופרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫‪paulagarbere@gmail.com‬‬ ‫רקע ומטרת המחקר‪ :‬ניהול מחלה והחלמה (‪ )IMR) (Illness management and recovery‬הינה‬ ‫התערבות פסיכו‪-‬סוציאלית שהוכחה כיעילה ומיושמת בארץ ובעולם בעשור האחרון ( ‪Mueser et al.,‬‬ ‫‪ .) 2002; 2006‬מטרתה לעזור למתמודדים עם מחלות נפש קשות לרכוש ידע ומיומנויות לניהול עצמי‬ ‫של מחלתם‪ ,‬תוך קידום החלמתם‪ .‬מעט ידוע על השפעת רקע מנחי ההתערבות לגבי תהליך‬ ‫ההתערבות ותוצאותיה‪ .‬מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת ‪ IMR‬ואת מידת נאמנותה למקור‬ ‫(‪ ) Fidelity‬בתהליך היישום‪ ,‬תוך השוואת תוצאותיה בין סוגי הנחיה שונים (הנחיית צרכנים נותני‬ ‫שירות‪ ,‬לעומת אנשי מקצוע ומדריכי שיקום‪ ,‬שאינם צרכנים)‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מערך המחקר כלל פיתוח מערך הכשרה ויישום‪ .‬הוכשרו ‪ 55‬עובדי שיקום בעלי רקע‬ ‫מקצועי שונה‪ ,‬שהשתתפו ב‪ 5‬ימי הכשרה‪ ,‬קיבלו הדרכה קבוצתית אחת לשבועיים במשך שנה והנחו‬ ‫‪ 34‬קבוצות התערבות‪ ,‬שהתקיימו אחת לשבוע במשך כשנה‪ .‬במערך המחקר נעשה שימוש בשיטות‬ ‫כמותיות ואיכותניות במטרה להשוות בין תהליך ותוצאות ההתערבות המועברת על ידי מנחים בעלי‬ ‫רקע שונה‪ .‬המחקר עשה שימוש במערך סמי‪-‬רנדומאלי ( ‪Quasi-experimental design, with‬‬ ‫‪ .)randomly selected sample‬משתתפי קבוצות ההתערבות בחרו האם להשתתף בהתערבות‪ ,‬אך‬ ‫לא יכלו לבחור את רקע מנחי הקבוצות (אנשי מקצוע; מדריכי שיקום או צרכנים נותני שירות) שכן‬ ‫הרקע של מנחי ההתערבות בכל מסגרת שיקומית היה תוצר מקרי של מי מהמסגרת השתתף‬ ‫בהכשרה‪ .‬אוכלוסית המחקר כללה ‪ 252‬איש‪ 252( ,‬משתתפים‪ ,‬ו‪ 42-‬בקבוצת ביקורת שכללה‬ ‫מתמודדים שצרכו שירותי שיקום בקהילה דומים לאלו שבקבוצת המחקר אך במסגרות שבהן לא‬ ‫התקיימה התערבות ‪ , IMR‬משתתפי קבוצת הביקורת המשיכו לקבל את שרותי השיקום וטיפול‬ ‫כרגיל)‪.‬‬ ‫ממצאים ‪ :‬הממצאים המרכזיים הצביעו על שיפור מובהק ביכולתם של מתמודדים שהשלימו ‪IMR‬‬ ‫לנהל את מחלתם‪ ,‬לקדם את מטרתם ולהגביר את הידע אודות מחלתם (קבוצת ‪ IMR‬שהונחו על ידי‬ ‫אנשי מקצוע‪ ;)M=3.46, SD=0.56, p=.02( ,‬קבוצות שהונחו על ידי מדריכי שיקום‪M=3.66, ( ,‬‬ ‫‪ ; )SD=0.51, p=.01‬קבוצות שהונחו על ידי צרכנים נותני שירות‪M=3.39, SD=0.59, ,‬‬ ‫‪))p=.04‬לעומת קבוצת הביקורת ‪)M= 3.36, SD=0.50 (.‬לא נמצא הבדל מובהק בין תוצאותיהם של‬ ‫משתתפי קבוצות שהונחו על ידי מנחים בעלי רקע שונה‪.‬‬ ‫עוד נמצא כי ההתערבות יושמה ברמת נאמנות גבוהה‪ ,‬בכל סוגי ההנחיה (ציון=‪ .)3.3‬הממצאים‬ ‫האיכותניים מלמדים על השלכות ההתערבות בהיבטים שונים של חיי המשתתפים‪ .‬הנחיית‬ ‫ההתערבות על ידי צרכנים היוותה עבור משתתפים מקור ייחודי של ידע‪ ,‬תקווה ומודל לחיקוי‪.‬‬ ‫מסקנות המחקר‪ :‬ממצאי המחקר מצביעים על יעילות ‪ IMR‬והצלחה ביישומה‪ .‬ביכולתם של עובדי‬ ‫שיקום בעלי רקע שונה‪ ,‬להנחות את התערבות ברמה דומה של יעילות‪ ,‬וברמת נאמנות גבוהה‪.‬‬ ‫לשילוב צרכנים נותני שירות כמנחי ‪ IMR‬תרומה משמעותית בהעברת ההתערבות‪.‬‬ ‫השלכות המחקר ברמת הפרקטיקה‪ ,‬המדיניות והמחקר בבריאות הנפש‪ :‬על‪-‬פי תוצאות המחקר‬ ‫נראה כי ‪ IMR‬יכולה להיות מונחית ביעילות על ידי אנשי מקצוע כמו גם על ידי עובדי שיקום פרה‪-‬‬ ‫מקצועיים‪ ,‬בהם מקצוע מדריכי‪-‬שיקום וצרכנים נותני שירות‪ ,‬היכולים לקיים את הכישורים והדרישות‬ ‫להנחיית ההתערבות‪ ,‬בהינתן ההכשרה והליווי הנדרשים להם‪ .‬כפועל יוצא מהגורמים שהיוו מחסום‬ ‫בתהליך היישום‪ ,‬מומלץ לגבות מהלך זה במדיניות ברורה המגדירה את חלוקת התפקידים ואת‬ ‫המשאבים הנדרשים‪ ,‬תוך הגדרת תחומי האחריות של הגוף המכשיר‪ ,‬הגוף המיישם‪ ,‬והגוף המעריך‬ ‫ומפקח על תהליך היישום‪ .‬מומלץ גם להמשיך ולחקור את הכישורים הנדרשים מהמנחים והשפעתם‬ ‫‪4‬‬

‫ התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬:'‫ מושב א‬01:01-00:11 ‫בראי המחקר‬ ‫מקצועיים‬-‫ כמו כן יש להמשיך ולחקור הבדלים בין אנשי מקצוע ועובדים פרה‬.‫לגבי יעילות ההתערבות‬ .‫ ולפי סוג הרקע בשיקום והחלמה‬,‫לפי הכשרתם‬ :‫מקורות‬ ‫ השוואת השפעת ידע מקצועי לעומת ידע מתוך ניסיון אישי על תהליך‬.) 2254( .‫ פ‬,‫ גרבר אפשטיין‬.5 .‫ותוצאות התערבות ניהול מחלה והחלמה בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות‬ .‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ החוג לבריאות נפש קהילתית‬,‫עובדת גמר במסגרת לימודי דוקטורט‬ 2. Garber-Epstein, P., Zisman-Ilani, Y., Levine, S., & Roe, D. (2013). Comparative impact of professional mental health background on ratings of consumer outcome and fidelity in an Illness Management and Recovery program. Psychiatr Rehabil J, 36(4), 236-242.

3. Mueser, K.T., Corrigan, P. W., Hilton, D. W., Tanzman, B., Schaub, A., Gingerich, S., et al. (2002). Illness management and recovery: a review of the research.

Psychiatric Services, 53(10), 1272-84.

4. Mueser, K.T., Meyer, P., Penn, D., Clancy, R., Clancy, D., & Salyers, M. (2006).

The illness management and recovery program: Rationale, development, and preliminary findings. Schizophrenia Bulletin, 32(1), 32-43 .

5

‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬ ‫בראי המחקר‬ ‫קשת‪ -‬ביסוס ראיות למודל התערבות קוגניטיבית‪-‬חינוכית לבני משפחה של אנשים‬ ‫המתמודדים עם מוגבלות נפשית‬ ‫ד"ר פנינה וייס‪ ,‬ד"ר‬ ‫‪pninaw.nathan@gmail.com‬‬

‫דליה‬

‫פרופ'‬

‫זק"ש‪,‬‬

‫אבי‬

‫ויצמן‪,‬‬

‫אוניברסיטת‬

‫חיפה‪,‬‬

‫רקע ורציונל‪ :‬קורס קשת הנה התערבות קוגניטיבית‪ -‬חינוכית המיועדת לבני המשפחות של אנשים‬ ‫המתמודדים עם מחלה נפשית‪ .‬מטרת הקורס הנה לפתח ולשפר מיומנויות תקשורת קוגניטיבית‬ ‫באינטראקציות יומיומיות‪ .‬הקורס מלמד על קוגניציה‪ ,‬תיווך והפיכת סיטואציות של תקשורת למקור‬ ‫ללמיד ה‪ ,‬הסתגלות והחלמה‪ .‬הקורס מבוסס על התיאוריה הקוגניטיבית דינמית של פוירשטיין‬ ‫(‪ , )Feuerstein, Rand, & Feuerstein, 2006‬גישת ה‪DCI (Dynamic Cognitive -‬‬ ‫‪ ,)Intervention‬של הדס לידור ושות' ‪ )Hadas-Lidor, Weiss, & Kozulin) 2011‬תפיסת ההחלמה‬ ‫( ‪ )Anthony, 1993‬ועל תפיסות מתוך מקצוע הריפוי בעיסוק )‪.(Sachs & Labovitz, 2004‬‬ ‫מטרות המחקר ‪ :‬לבחון את יעילות קורס קשת ולפתח מודל התערבות לבני משפחה של אנשים‬ ‫המתמודדים עם מחלה נפשית‪ ,‬המבוססת על תרגום ידע (‪ ,)Knowledge Translation‬מהתיאוריות‬ ‫למעשה‪ ,‬בשילוב עם תוצאות המחקר‪.‬‬ ‫פיתוח כלי מובנה לניתוח אפיזודות יומיומיות של תקשורת מאפשרת למידה המוגשות במסגרת קורס‬ ‫קשת‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬קשת הנה התערבות בריאות מורכבת (‪ ,)complex health intervention‬ולכן נבחרה שיטת‬ ‫מחקר המשלבת הערכת תוצרי תהליך ותוצאה‪ -‬שאלונים וקבוצות מיקוד‪ ,‬בכדי לחזק את הראיות‬ ‫האמפיריות לגבי ההתערבות‪ .‬כלי המחקר כללו שאלוני עמדות‪ ,‬תקשורת משפחתית‪ ,‬נטל משפחתי‬ ‫ואיכות חיים‪ .‬דגם המחקר היה סמי‪-‬ניסויי ‪ ,‬עם קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת שכללה את אותם‬ ‫נבדקים (‪ ) n=38‬בשלבים שונים של הליך המחקר‪ .‬לבסוף נערכו קבוצות מיקוד בהשתתפות מסיימי‬ ‫הקורס‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬הממצאים הכמותיים מצביעים על שינויים מובהקים בעמדות ובידע של המשתתפים‬ ‫(‪ ) F=12.83, p<0.001, η²=0.258‬ועל שיפור בתחושת הנטל האובייקטיבי והסובייקטיבי של מתן‬ ‫טיפול לבן המשפחה לאחר ההשתתפות בקשת ‪Objective burden F=3.177,) p=0.05,‬‬ ‫‪ . ) )η²=0.079; subjective burden F=8.112, p<0.01, η²=0.180‬הממצאים האיכותניים חושפים‬ ‫את תחושת הייאוש איתה הגיעו המשתתפים לקשת ואת התרומה של ההשתתפות להבנת‬ ‫האינטראקציות עם בן המשפחה‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬השינויים שחוו המשתתפים בקורס נמצאו קשורים למאפיינים של "חוסן"‬ ‫(‪ .)resilience‬המשתתפים זיהו את מרכזיות תפקיד המנחים כמקשרים בין תוכן הקורס לחוויות חיים‬ ‫ממשיות‪ .‬מחקר זה מדגיש את הצורך בהמשך חקר התערבויות ייעודיות כמו קשת‪ ,‬לבני משפחה‬ ‫המטפלים בבן משפחה חולה במחלה נפשית וצירופן למעגל השירותים מבוססי הראיות‪.‬‬ ‫בהתייחס למחקר יעילות ההתערבות‪ ,‬לאחר ההשתתפות בקשת ובהשוואה לתנאיי קבוצת הביקורת‪,‬‬ ‫הממצאים הכמותיים מצביעים על שינויים מובהקים בעמדות הידע של המשתתפים המתייחסות‬ ‫להתמודדות עם בן המשפחה עם מוגבלות נפשית ‪ .‬בנוסף‪ ,‬משתתפי המחקר חוו שיפור מובהק‬ ‫בהתייחס לנטל האובייקטיבי והסובייקטיבי של מתן טיפול לבן המשפחה לאחר ההשתתפות בקשת‪.‬‬ ‫ניתוח איכותני חשף שלוש תמות מרכזיות‪" .5:‬הגעתי מכיוון שלא יכולתי לשאת במשא הזה עוד"‪-‬‬ ‫קשת נחווה כניסיון ללכת מעבר לייאוש ולתסכול לשיפור היחסים עם העצמי‪ ,‬בן המשפחה החולה‬ ‫ומערכת הבריאות‪" .2 .‬פעם הייתי יורה כל מה שהייתי חושב –עכשיו אני שואל וזה עושה את כל‬ ‫ההבדל"‪ -‬המשתתפים תיארו תגובות פחות אוטומטיות ויותר קוגניטיביות ומחושבות‪" .3 .‬יש מי‬ ‫שבאמת ובתמים מבין אותנו וזה דבר מדהים"‪ -‬תפקידו המרכזי של המנחה והשפעתו על הלמידה‬ ‫וקידום ההשתנות‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫ התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬:'‫ מושב א‬01:01-00:11 ‫בראי המחקר‬ ‫מקורות‬ 1. Anthony, W.A. (1993). Recovery from mental health illness: The guiding vision of the mental health service system in the 1990s. Psychological Rehabilitation Journal, 16, 11–24.

2. Feurstein, R., Rand, Y., & Feurstein, R.S. (2006). You love me!!...Don’t accept me as I am. Revised and enlarged edition. Jerusalem: International Center for Enhancement of Learning Potential Publications.

3. Hadas-Lidor, N., Weiss, P. & Kozulin, A. (2011). Dynamic Cognitive Intervention: Application in Occupational Therapy. In N. Katz (Ed.) Cognition, Occupation, and Participation Across the Life Span (pp.323–350). Bethesda, MD: AOTA. 4. Sachs, D., & Labovitz, D. R. (2004). Range of human activity: Care of others. In J. Hinojosa & M. L. Blount (Eds.), The texture of life: Purposeful activities in occupational therapy. Bethesda, MD: AOTA Press. ‫ המחקר נערך בעידודה‬.‫ המחקר נתמך בחלקו על ידי המכון הישראלי לחקר מדיניות הבריאות‬:‫תודות‬ ‫ בית הספר‬,‫ותמיכתה של ד"ר נעמי הדס לידור יוזמת ומנהלת תוכנית קשת שירות ממוקד משפחות‬ ‫ שילוב והחלמה בבריאות הנפש‬,‫הארצי לשיקום‬

7

‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬ ‫בראי המחקר‬ ‫תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש‬ ‫אשר השתתפו ב'התערבות הקבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית' (‪)Family-NECT‬‬ ‫‪The Effects of Group Intervention for Self-Stigma Reduction‬‬ ‫(‪Family-NECT) on Parents of People with Mental Illness‬‬ ‫גב' עמית ימין‪ ,‬פרופ' דיויד רועה וד"ר אורית קרניאלי‪-‬מילר‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ymin@netvision.net.il‬‬ ‫נושא המחקר‪ :‬המחקר התמקד בהבנת התהליכים המרכזיים אותם עברו הורים לאנשים‬ ‫המתמודדים עם מחלת נפש‪ ,‬שהשתתפו בהתערבות קבוצתית חדשנית להפחתת סטיגמה עצמית‬ ‫(‪ ,)Family-NECT‬המבוססת על ההתערבות המקורית להפחתת סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים‬ ‫(ימין‪ ,‬רועה‪ ,‬יאנוס וליסאקר‪.)Yanos, Roe & Lysaker, 2011 ;2252 ,‬‬ ‫רקע ורציונל לנושא המחקר‪ :‬השלכותיה הקשות של הסטיגמה נעות אל מעבר לאדם המתמודד עם‬ ‫מחלת נפש‪ .‬מחקרים מצביעים על כך שבני המשפחה ובייחוד הורים‪ ,‬מהווים גם הם מושא ל'סטיגמה‬ ‫מקושרת' (‪ ,)courtesy stigma‬כשהעמדות הסטיגמטיות הכוללות האשמה‪ ,‬דחייה ואפליה‪ ,‬מכוונות‬ ‫גם אליהם‪ .‬להפנמת עמדות סטיגמטיות כלפי הורים השלכות שליליות‪ ,‬לעיתים קשות לא פחות‬ ‫מהשלכות המחלה עצמה‪.‬‬ ‫במטרה לסייע לבני משפחה להתמודד עם הסטיגמה העצמית שהם חווים ולצמצם את השפעותיה‪,‬‬ ‫הותאמה בשנים האחרונות התערבות קבוצתית המכוונת להפחתת סטיגמה עצמית בקרב מתמודדים‬ ‫(‪ ,)NECT) (Roe et al., 2014; Yanos, Roe & Lysaker, 2011‬להפחתת סטיגמה עצמית של‬ ‫הורים למתמודדים‪ .‬התערבות זו המכונה ‪ ,Family-NECT‬מבוססת על הגישות הפסיכוחינוכית‪,‬‬ ‫הקוגניטיבית והנרטיבית‪ ,‬שהשילוב ביניהן מאפשר לבן המשפחה לבחון את תפיסתו העצמית‪ ,‬לרכוש‬ ‫כלים קוגניטיביים לאיתגור הסטיגמה העצמית וכן להרחיב נרטיב שלעתים 'נצבע' בצבעי הסטיגמה‬ ‫העצמית‪ .‬ההתערבות בנויה משלושה פרקים מרכזיים‪ ,‬שנלמדים לאורך חמישה עשר מפגשים‪,‬‬ ‫שמתקיימים במערך קבוצתי אחת לשבוע (שעה וחצי כל מפגש)‪ .‬במפגשים מתקיימת למידה‬ ‫משותפת‪ ,‬הכוללת קריאה וכתיבה‪ ,‬תרגול ומשימות בית‪ ,‬לצד דיון פתוח בנושאים השונים‪ .‬המחקר‬ ‫הנוכחי בחן את התהליכים המרכזיים אותם עברו הורים שהשתתפו בתשע קבוצות שהתקיימו‬ ‫במרכזי ייעוץ למשפחות של עמותת "אנוש" (מיל"ם)‪ ,‬במהלך השנים ‪( 2252-2255‬ימין‪.)2252 ,‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬מטרת המחקר הייתה לבחון מהם התהליכים המרכזיים אותם עוברים הורים‬ ‫למתמודדים‪ ,‬שמשתתפים בקבוצות להפחתת סטיגמה עצמית‪ .‬מחקר זה עשוי לתרום להבנת‬ ‫חשיבות פיתוח התערבויות שמטרתן לסייע להורים להתמודד עם השלכותיה הקשות של הסטיגמה‬ ‫המופנית כלפיהם וכלפי היקרים להם‪.‬‬ ‫שיטת המחקר (אוכלוסייה‪ ,‬כלי מחקר והליך מחקר)‪ :‬המחקר נערך בשיטה איכותנית‪ .‬במסגרת‬ ‫המחקר נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם שמונה עשר מההורים שהשתתפו בקבוצות ואשר הביעו‬ ‫הסכמה להתראיין עם סיומן‪ .‬כמו כן‪ ,‬נותחו חמישה עשר סיכומי מפגשים קבוצתיים‪ ,‬אשר תיעדו את‬ ‫מהלכה של אחת הקבוצות לכל אורכה‪ .‬אוכלוסיית המחקר מנתה עשרים וחמישה הורים לאנשים‬ ‫שמתמודדים עם מחלת נפש‪ ,‬מהם חמש עשרה אימהות ועשרה אבות‪ .‬שמונה עשר מהם רואיינו ועוד‬ ‫שבעה מהם השתתפו בקבוצה שתועדה על ידי סיכומים כתובים‪ .‬הנתונים שנאספו מהראיונות‬ ‫ומסיכומי המפגשים היוו את הבסיס לפיתוח קטגוריות תוכן שיוצגו בקצרה להלן‪ .‬באמצעות קטגוריות‬ ‫אלו נבנה מודל תיאורטי המעוגן בנתוני המחקר & ‪(grounded theoretical model) (Strauss‬‬ ‫‪.)Corbin, 1990‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬ ‫בראי המחקר‬ ‫ממצאים‪ :‬ממצאי המחקר נוגעים בעיקר לתהליכים הרגשיים אותם עברו הורים שהשתתפו בקבוצות‬ ‫השונות‪ ,‬שניתן לחלקם לשלושה תהליכים מרכזיים‪ .‬תהליכים אלו כללו מתן ביטוי לרגשות הקשים של‬ ‫הורות לבן המתמודד עם מחלת נפש במסגרת הקבוצה‪ ,‬עיסוק בשאלת החשיפה בקבוצה ומחוצה לה‬ ‫וב חינה מחודשת של עמדות מאשימות ומפלות שמופנות כלפי הורים‪ ,‬בעיקר מצד החברה הכללית‬ ‫ומצד גורמים מטפלים‪.‬‬ ‫מהמחקר עולה כי פריקת המשא הרגשי הכבד וההתחלקות ברגשות קשים כגון אשמה ובושה‪ ,‬יצרו‬ ‫תחושת שותפות ואינטימיות בקבוצה‪ .‬עוצמת השיתוף והחשיפה בקבוצה‪ ,‬הבליטה את עוצמת‬ ‫ההסתרה במעגלים חברתיים אחרים וגרמה להורים להתבונן מחדש על האפשרות להיחשף אף מחוץ‬ ‫לקבוצה ובכך לסדוק את חומת הבדידות והבושה שחלקם חוו ביומיום‪ .‬הכמיהה להיחשף במעגלים‬ ‫נוספים‪ ,‬לוותה בהתבוננות ושקילה של הרווחים והמחירים הקיימים‪ ,‬הן עבור ההורים והן עבור הבן‬ ‫המתמודד‪ .‬שיקול מרכזי שתואר כמכריע לעומת שיקולים אחרים‪ ,‬נקשר לפגיעה האפשרית בבן‬ ‫המתמודד כתוצאה מחשיפה של ההורה‪.‬‬ ‫תהליך נוסף שעברו הורים שהשתתפו בקבוצה‪ ,‬קשור לבחינה מחודשת של עמדות מאשימות ומפלות‬ ‫שמופנות כלפיהם‪ .‬המפגש עם עמדות חברתיות שליליות רוויות בהאשמה ואפליה‪ ,‬תואר כחוויה‬ ‫שלילית וקשה עבור הורים רבים‪ ,‬שעוררה כאב ופגיעה‪ ,‬לצד כעס שהתעורר אל מול עמדות אלו‪.‬‬ ‫תחושת הכעס שהתפתחה אצל חלק מההורים‪ ,‬קיבלה תמיכה מהורים אחרים והביאה לתחושת‬ ‫העצמה וכוח בקבוצה‪ ,‬שנבעו בין היתר מהפיכת הקולות הפרטיים ל"קול קבוצתי" משותף‪ ,‬שאפשר‬ ‫גם הדיפה של עמדות סטיגמטיות המופנות כלפי הורים‪ .‬עיבוד הכעס בקבוצה הביא לבחינה מחודשת‬ ‫של תגובות אפשריות כלפי עמדות חברתיות מאשימות ואף לשקילת אלטרנטיבה חדשה של שיתוף‬ ‫פעולה עם הגורם המחזיק בסטיגמה‪ ,‬מעמדה יותר מחוזקת ובטוחה‪ .‬האפשרות להתבונן מחדש על‬ ‫הסטיגמה המופנית כלפיהם‪ ,‬היוותה בסיס להתמקמות שונה ביחס לתפיסות שליליות אלו‪ .‬שני‬ ‫תהליכים נוספים שהורים תיארו כתוצאה מההשתתפות בקבוצה להפחתת סטיגמה עצמית‪ ,‬אינם‬ ‫נוגעים באופן ישיר לתהליכים שתוארו לעיל‪ .‬תהליכים אלו כללו פיתוח תפיסה והתייחסות חיובית יותר‬ ‫כלפי הבן המתמודד וכן פיתוח עמדה חיובית יותר של הורים ביחס לחיים שלהם‪ ,‬לצדה של‬ ‫התמודדות יומיומית מורכבת עם מחלת הנפש של הבן‪.‬‬ ‫דיון‪ ,‬מסקנות והמלצות להמשך‪ :‬ממצאי המחקר מצביעים על יכולתם של הורים לנוע מקבלה‬ ‫פסיבית והפנמה אוטומטית של תפיסות חברתיות שלילות ומתייגות שמופנות כלפיהם‪ ,‬אל עמדה של‬ ‫התבוננות מחודשת שמהווה בסיס להתמקמות שונה ביחס לתפיסות שליליות אלו‪ .‬התהליכים‬ ‫המרכזיים שהורים עברו בקבוצה היו בחלקם תהליכים קבוצתיים אוניברסליים (כגון שיתוף רגשי‪,‬‬ ‫התחלקות במשא הכבד של האשמה והבושה‪ ,‬השתייכות והעצמה) ובחלקם תהליכים ייחודיים‬ ‫המתרחשים בקבוצת ‪( Family NECT‬כגון בחינה מחודשת של הסטיגמה והתמקמות שונה ביחס‬ ‫אליה)‪ .‬תהליכים אלו אפשרו להורים להתחיל לנוע לעמדה יותר אקטיבית ביחס לסטיגמה המופנית‬ ‫כלפיהם‪ ,‬תוך הדיפה של עמדות סטיגמטיות רווחות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מוקדם לדעת עד כמה התהליכים‬ ‫אותם עברו הורים בקבוצה יעמדו במבחן הזמן ויוטמעו בהמשך ההתמודדות עם מחלת הנפש‬ ‫במשפחה‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי מצביע על חשיבות המשך פיתוח התערבויות ומענים להורים לאנשים המתמודדים‬ ‫עם מחלת נפש‪ .‬התערבות ה ‪ Family-NECT -‬שמטרתה לסייע להורים להתמודד עם השלכותיה‬ ‫הקשות של הסטיגמה והסטיגמה העצמית עמה הם מתמודדים‪ ,‬היא רק אחת ממגוון מענים‬ ‫והתערבויות שהורים יכולים להסתייע בהם בהתמודדות שלהם‪ .‬לצד הצורך בפיתוח התערבויות‬ ‫נוספות‪ ,‬חשוב כי פיתוח זה ילווה במחקרים שיבחנו את יעילותן והשפעתן ויעילותן של התערבויות‬ ‫אלו‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫ התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬:'‫ מושב א‬01:01-00:11 ‫בראי המחקר‬ ‫מקורות‬ ‫ תהליכים מרכזיים שעברו הורים לאנשים המתמודדים עם מחלת נפש שהשתתפו‬.)2252( .‫ ע‬,‫ ימין‬.5 ‫ החוג לבריאות‬,‫ עבודת תזה‬.)Family-NECT( '‫ב'התערבות הקבוצתית להפחתת סטיגמה עצמית‬ .‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫נפש קהילתית‬ ‫ התערבות קבוצתית להפחתת סטיגמה‬.)2252( .‫ ה‬.‫ פ‬,‫ וליסאקר‬.‫ ט‬.‫ פ‬,‫ יאנוס‬,.‫ ד‬,‫ רועה‬,.‫ ע‬,‫ ימין‬.2 .273-292 ,)3( ‫ כ"ו‬,‫ שיחות‬.‫עצמית בקרב אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות‬ 3. Roe, D., Hasson-Ohayon, I., Mashiach–Eizenberg. M., Derhy, O., Lysaker, P.H. & Yanos, P.T. (2014). Narrative Enhancement and Cognitive Therapy (NECT) effectiveness: A quasi-experimental study. Journal of Clinical Psychology, 70(4), 303.12 4. Yanos, P. T., Roe, D. & Lysaker, P. H. (2011). Narrative enhancement and cognitive therapy: A new group-based treatment for internalized stigma among persons with severe mental illness. International Journal of Group Psychotherapy, 61, 577-595

52

‫‪ 01:01-00:11‬מושב א'‪ :‬התערבויות שיקומיות מקדמות החלמה‬ ‫בראי המחקר‬ ‫קבלת החלטות משותפת לקראת סל שיקום‪ :‬פיתוח התערבות‪ ,‬הטמעתה ומדידת‬ ‫השפעתה‬ ‫גב' יערה זיסמן‪-‬אילני ופרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה‬ ‫והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪yaaraz@windowslive.com .‬‬ ‫ד"ר אורית קרניאלי‪-‬מילר‪ ,‬החוג לחינוך רפואי‪ ,‬הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫רקע ורציונל לנושא המחקר‪ :‬בשנים האחרונות פותח מודל לקידום מעורבות המטופל וליישום של‬ ‫תקשורת ממוקדת אדם בשם "קבלת החלטות משותפת" ( ‪Shared Decision-Making,‬‬ ‫‪ .]SDM)[1,2‬מחקרים הראו כי יישום ‪ SDM‬משפיע באופן חיובי על המטופלים וכן על איכות שירותי‬ ‫הבריאות‪ .‬על‪-‬אף השפעתו החיובית של ‪ SDM‬הוא לא פותח וייושם דיו בתחום הטיפול והשיקום‬ ‫הפסיכיאטרי‪ .‬בנוסף‪ ,‬בישראל קיימת הכרות מועטה ביותר עם מודלים של ‪ SDM‬בקרב אנשי מקצוע‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הנוכחי‪ :‬לפתח לראשונה התערבות מבוססת ‪ SDM‬למערך בריאות‪-‬הנפש‪,‬‬ ‫להטמיעה בקרב אנשי מקצוע בבתי‪-‬חולים פסיכיאטרים ולבחון את יעילותה בעת עבודה עם מטופלים‬ ‫לקראת שחרורם לקהילה והשתתפותם בועדות סל שיקום‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬בחינת יעילותה של התערבות מובנית חדשה המבוססת על מודל ‪ SDM‬תוך שימוש‬ ‫במערך מחקר ניסויי הכולל קבוצת מחקר‪ ,‬קבוצת ביקורת וכן מעקב בין ותוך‪-‬נבדקי‪ .‬המחקר נערך‬ ‫בשני בתי‪-‬חולים פסיכיאטרים והמשתתפים הינם ‪ 52‬אנשי מקצוע ו‪ 525-‬מטופלים במהלך אשפוז‬ ‫פסיכיאטרי פעיל‪ .‬מטופלים ואנשי מקצוע הוערכו באמצעות שאלונים וראיונות חצי מובנים‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר‪ :‬מטופלים ומטפלים בקבוצת המחקר בה נעשתה עבודה לפי מודל ‪SDM‬‬ ‫(בהשוואה לקבוצת הביקורת) הגדילו את הידע והמודעות שלהם לגבי התהליך העומד בפניהם עת‬ ‫שחרורם מביה"ח‪ ,‬מטופלים הגבירו את מידת מעורבותם בתהליך הבחירה‪ ,‬את תחושת האוטונומיה‬ ‫האישית והשפעתם‪ ,‬וכן גברה בקרבם תחושת שביעות הרצון הן מהתהליך שנעשה עימם והן‬ ‫מההחלטה שנתקבלה‪ .‬מטופלים בקבוצת המחקר הביעו נכונות רבה יותר להיענות לטיפול ולתוכנית‬ ‫השיקומית שלהם ביחס למטופלים בקבוצת הביקורת ואמון רב יותר בצוות המטפל‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬שימוש במודל ‪ SDM‬אפשרי וישים בבריאות‪-‬הנפש‪ .‬שימוש במודל זה מבסס ומגביר‬ ‫טיפול ממוקד אדם ומתוך‪-‬כך משפר את איכות השירות הרפואי שניתן‪ .‬מודל זה מומלץ כבסיס לשינוי‬ ‫תהליך שחרור מטופלים לקהילה וכן כבסיס לבניית הליך שיקומי מקביל בקהילה‪ ,‬בעת ביסוס‬ ‫הרפורמה בבריאות הנפש על‪-‬ידי קופות‪-‬החולים‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪1. Charles C, Gafni A, Whelan T. Shared decision-making in the medical encounter:‬‬ ‫‪what does it mean?(or it takes at least two to tango). Soc.Sci.Med. 1997;44:681-692.‬‬ ‫‪2. Charles C, Gafni A, Whelan T. Decision-making in the physician-patient encounter:‬‬ ‫‪revisiting the shared treatment decision-making model. Soc.Sci.Med. 1999;49:651‬‬‫‪661.‬‬

‫‪55‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫מחקר הערכה ‪ -‬זהות מקצועית של צרכנים נותני שירות והשתלבותם בעבודה‬ ‫גב' אדוה גפן וגב' יעל שביט שוטלנד‪ ,‬מכון צפנת למחקר‪ ,‬ייעוץ ופיתוח ארגוני תכנית "צרכנים נותני‬ ‫שירות"‪ ,‬יוזמה דרך הלב‪zofnat@zofnat.co.il yozma-07@015.net.il ,‬‬ ‫רקע ורציונל ‪ :‬תכנית "צרכנים נותני שירות" מקדמת העסקה של מתמודדים עם מגבלה או תיוג‬ ‫נפשיים כאנשי צוות במערך השיקום על בסיס ההנחה כי הם בעלי ידע ייחודי המספק ערך מוסף‬ ‫למסגרות השיקום‪ .‬בכך‪ ,‬שואפת התכנית לפתח ולמקצע את תפקיד הצרכן נותן השירות‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ :‬לבחון ולהעריך את מידת השתלבותם והצלחתם של צרכנים נותני שירות (צנ"שים)‬ ‫בעבודתם; לברר את מרכיבי הזהות המקצועית של הצנ"שים ואת מידת הצלחת התכנית בגיבושה‬ ‫של זהות זאת ולספק ידע לקבלת החלטות בתחום‪ ,‬לרבות ביחס לאפשרויות ההתמקצעות של‬ ‫התפקיד והמדיניות כלפי המעסיקים‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר התבסס על ראיונות עומק עם ‪ 42‬צנ"שים המקבלים שירות בתכנית‪ ,‬ועם‬ ‫‪ 23‬מעסיקים של צנ"שים‪ ,‬וכן הועברו שאלונים לרכזות הליווי של אותם צנ"שים‪.‬‬ ‫כלי המחקר פותחו בלעדית עבור מחקר הערכה זה‪ ,‬ונבנו לאחר מחקר מקדים שכלל ‪ 52‬ראיונות עם‬ ‫בעלי תפקיד הנוגעים לתוכנית‪ ,‬עריכת קבוצת מיקוד שכללה צנ"שים ואנשי מקצוע ודיון קבוצתי‬ ‫במפגש עם רכזות התוכנית (ניתן לקבל את שאלוני המחקר בפנייה אל החוקרים)‪.‬‬ ‫השאלונים העיקריים שפותחו הנוגעים לצנ"שים הם‪:‬‬ ‫המוטיבציה להיות צנ"ש‪.‬‬ ‫•‬ ‫שאלון לגבי הליווי בתוכנית המתייחס לשלושת מרכיבי הליווי בתוכנית‪ :‬ליווי פרטני‪ ,‬קבוצתי‬ ‫•‬ ‫ומערך ימי ההשתלמות ‪.‬‬ ‫שאלות בנושא החשיפה במקום העבודה‪.‬‬ ‫•‬ ‫שאלון בנושא זהות מקצועית‪.‬‬ ‫•‬ ‫בנוסף‪ ,‬פותחו שאלונים למעסיקים ולרכזות הליווי‪.‬‬ ‫השילוב של שתי שיטות מחקר וניתוח הנתונים באופן כמותי ואיכותני אפשרו להקיף את הסוגיות‬ ‫הנחקרות משתי פרספקטיבות משלימות‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬מירב הנושאים שנבחנו במחקר נבדקו במקביל כמותית ואיכותנית‪:‬‬ ‫פיתוח זהות מקצועית – תפיסתם של הצנ"שים ושל המעסיקים ביחס לזהות מקצועית צנ"שית הינה‬ ‫א מביוולנטית ומורכבת‪ .‬יחסם של הצנ"שים אל זהותם מושפע באופן מובהק מיחסה של החברה‬ ‫הישראלית ככלל כלפי ציבור זה‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לשער כי ככל שהמתמודדים יזכו להכרה ולקבלה‬ ‫חברתית משמעותיות יותר‪ ,‬כך יקל עליהם לבטא זהות זו‪" .‬ביני לבין עצמי אני צנ"שית‪ ,‬לאחרים אני‬ ‫מדריכה שיקומית"‪.‬‬ ‫הנושא נבדק כמותית ואיכותנית‪ ,‬תוך התייחסות ל‪ :‬הגדרה עצמית‪ ,‬יחס לחשיפה‪ ,‬מוטיבציה (מניע)‪,‬‬ ‫אמונה בייחוד התפקיד‪ ,‬שימוש בכלים מקצועיים ורצון לפתח קריירה מקצועית‪.‬‬ ‫לשאלה "באיזו מידה אתה מגדיר עצמך כצנ"ש?" התקבלו תוצאות המבטאות פערים גדולים‬ ‫•‬ ‫בין הנשאלים וכן בין הנשאלים והרכזות המלוות אותם ( ‪ 52%‬ענו –במידה רבה ורבה מאוד‪35% ,‬‬ ‫ענו "כלל לא" [‪ .)]SD=1.6, M=2.9‬נדמה כי מחד קיים החשש מחשיפה‪ ,‬והאופק התעסוקתי מוגבל‬ ‫אולם מאידך רבים גאים בתפקידם ורואים בהתמודדות האישית "בונוס" להיותם אנשי שיקום‪.‬‬ ‫יחס הצנ"שים לגבי חשיפה – רובם הגדול של הצנ"שים חשפו את היותם מתמודדים וציינו כי‬ ‫•‬ ‫החשיפה שיפרה את ביצועיהם ומשמשת להם ככלי עבודה שיקומי‪ .‬הנשאלים תמכו באמירה שניתן‬ ‫להשתמש בידע מניסיון גם במידה ואינך חשוף‪.‬‬ ‫שאלת המניע להצטרף לתוכנית נשאלה באופן כמותי בשאלון "מוטיבציה להיות צנ"ש" כאשר‬ ‫•‬ ‫רוב הנשאלים הגדירו את המניע שלהם ממקום אידיאולוגי הרואה בעבודתם ייעוד‬ ‫(‪ )M=4.3, SD=1‬ובעצמם כתורמים ייחודיים למערך בריאות הנפש (‪.)M=4.5, SD=0.6‬‬ ‫•‬ ‫‪52‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫אמונה בייחוד התפקיד – הנשאלים מעריכים כי למרות האתגרים התמידיים מצליחים‬ ‫•‬ ‫הצנ"שים לסייע למתמודדים‪ ,‬להוות להם מודל‪ ,‬ולהשפיע על הצוות העובד עימם במסגרות השיקום‪.‬‬ ‫עמדתם של המעסיקים מסוייגת יותר – מציינים קשיים מיוחדים הכרוכים בהעסקה לצד ההכרה‬ ‫בתרומתם‪ .‬הליווי שמעניקים רכזי הליווי לצנ"שים הוא קריטי להצלחתם הן בעיני הצנ"שים והן בעיני‬ ‫המעסיקים‪ .‬גם נושא זה נבדק כמותית ואיכותנית‪ .‬הצנ"שים ראו בליווי הפרטני גורם משמעותי ומרכזי‬ ‫בהצלחתם כעובדים (‪ )M=4.6, SD= 0.6‬ונתנו משקל נמוך יותר לליווי הקבוצתי ולמערך הלמידה‬ ‫הניתן בתוכנית‪ .‬מעסיקים מציינים שהצנ"שים חייבים לקבל עטיפה של ליווי חיצוני והדרכה מתוגברת‬ ‫מעובדים מקצועיים שתהיה מסודרת וצמודה‪ .‬בבחינת תפיסות ועמדות של מעסיקים לגבי העסקת‬ ‫צרכנים נותני שירות נמצא כי‪ :‬המעסיקים תומכים עקרונית בהעסקת צנ"שים ומאמינים בתרומתם‬ ‫הייחודית ‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברמה הפרקטית‪ ,‬רבים מהם צברו חוויות לא מוצלחות של העסקת צנ"שים ועל‬ ‫כן הם מודעים לאתגרים הרבים הכרוכים בכך‪ ,‬ולצורך ליצור מנגנונים שיתמכו בהעסקתם הן עבור‬ ‫המעסיקים והן עבור הצנ"שים‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‪ :‬מרביתם של הצנ"שים שהשתתפו במחקר‪ ,‬מאמינים בתרומה הייחודית שיש להם‬ ‫להעניק למערך בריאות הנפש‪ .‬למרות קשיים תמידיים ואתגרים משמעותיים‪ ,‬הצנ"שים מעריכים כי‬ ‫במידה רבה הם מצליחים לסייע למתמודדים‪ ,‬לשמש כמודל עבורם ולהשפיע על הצוות‪ .‬הליווי‬ ‫הפרטני הינו קריטי להשתלבותו המוצלחת של הצנ"ש כעובד שיקום‪ ,‬הן בעיניי הצנ"שים והן בעיני‬ ‫המעסיקים‪ .‬נמצאה שונות רבה בהתייחסותם של הצנ"שים ושל המעסיקים כלפי שאלת הזהות‬ ‫המקצועית של הצנ"שים‪ .‬בתגובותיהם‪ ,‬ביטאו הצנ"שים עמדות שיש בהן כדי לשקף אימוץ של זהות‬ ‫ייחודית לצנ"ש ים כגון מוטיבציה‪ ,‬הגדרה עצמית וגאווה‪ ,‬אך גם עמדות שיש בהן כדי לשלול זהות זו‪.‬‬ ‫צנ"שים רבים מעדיפים להזדהות מקצועית כאנשי שיקום בעלי משאב ייחודי הנתפס כ"אקסטרה"‪:‬‬ ‫"שאין הכרח להכריז עליו כאלמנט מגדיר"‪ .‬השונות הגדולה שמבטאים הצנ"שים בעמדותיהם כלפי‬ ‫הגדרתם העצמית וסוגיית החשיפה מעידים כי טרם התגבש בסיס תוכן מוגדר לכינון זהות צנ"שית‬ ‫ייחודית‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪ .5‬סינגר‪ ,‬י‪ .)2252( .‬חווית המעבר ממתמודד עם מוגבלויות פסיכיאטריות ממושכות לצרכן נותן‬ ‫שירות‪ .‬עבודת גמר למוסמך‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪.‬‬ ‫‪ .2‬ספיר‪-‬מרזר‪ ,‬ו‪ ,.‬הר לב‪ ,‬ב‪ ,.‬ומאוטנר‪ ,‬ס‪ .)2229( .‬התוכנית "צרכנים נותני שירות" – חזון ישן הופך‬ ‫למציאות חדשה‪ .‬כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק‪.255-235 ,)3(53 ,‬‬ ‫‪3. Carlson, L.S. Rapp, C.A. McDiarmid, D. (2001). Hiring Consumer Providers:‬‬ ‫‪Barriers and Alternative Solutions. Community Mental Health Journal, 37(3): 199‬‬‫‪.213‬‬ ‫‪4. Chinman, M. Hamilton, A. Bulter, B. Knight, E. Murray, S. Young, A. (2008).‬‬ ‫‪.Mental Health Consumer Provider: A Guide for Clinical Staff. Rand Corporation‬‬ ‫‪5. Hutchinson, D.S. Anthony, W.A. Ashcraft, L. Johnson, E. Dunn, E. Lyass, A.‬‬ ‫‪Rogers, S. (2006). The Personal and Vocational Impact of Training and Employing‬‬ ‫‪People with Psychiatric Disabilities as Providers. Psychiatric Rehabilitation Journal,‬‬ ‫‪29(3): 205-213‬‬ ‫‪6. Repper, J. & Carter, J. (2011).A Review of the Literature on Peer Support in‬‬ ‫‪.Mental Health Services. Journal of Mental Health, 20(4): 392-411‬‬

‫‪53‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫חווית המעבר ממתמודד עם מוגבלויות פסיכיאטריות ממושכות לצרכן נותן שירות‬ ‫יקי סינגר‪ ,‬מרכז חוסן שדרות‪yakisinger@gmail.com ,‬‬ ‫פרופ' דיווד רועה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לבריאות נפש בקהילה‬ ‫ד"ר מקס לכמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬החוג לבריאות נפש בקהילה‪.‬‬ ‫רקע ורציונל‪ :‬המחקר מתמקד בהיבט אחד של הפעילות הצרכנית בבריאות הנפש והיא פעילות של‬ ‫מתמודדים (אנשים המאובחנים עם מחלה‪/‬הפרעה נפשית ממושכת) העובדים כנותני שירות במערך‬ ‫השיקומי בבריאות‪-‬הנפש‪ .‬מדינות מערביות רבות בעולם (בהן ישראל‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬אוסטרליה‬ ‫ועוד) מפעילות מדיניות המבקשת לעודד ולהרחיב מעורבות של מתמודדים במתן שירותים‪ ,‬מתוך‬ ‫הבנת ייחודיות תרומתם וכערוץ תעסוקתי משמעותי לעובדים עצמם (מרזר‪-‬ספיר ואחרים‪,2229 ,‬‬ ‫‪. )WHO, 2010, Walcraft & Nettle, 2009, Chinman Davidson Hassel, & Young, 2006‬‬ ‫ייחודיות התופעה בכך שהיא שמה את חשיבות הידע מניסיון אישי בהתמודדות כחלק אינטגראלי‬ ‫ומהותי בפרקטיקה של טיפול ושיקום בבריאות הנפש‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר הינו מחקר איכותני הבוחן את החוויה הסובייקטיבית של המעבר מעמדה של‬ ‫מתמודד הצורך שירותים‪ ,‬לעמדה של צרכן נותן שירות בבריאות הנפש דרך סיפורי חיים על המעבר‪.‬‬ ‫המחקר התבסס על ‪ 55‬ראיונות נראטיבים על המעבר מצרכן לצרכן נותן שירות וניתוחם‪ .‬השאלה‬ ‫בראיון נשארה שאלה פתוחה על המעבר מבלי לכוון לשום תמה כדי לאפשר למרואיינים חופש מרבי‬ ‫בנרטיב שאותו הציגו‪.‬‬ ‫המורכבות והגיוון של חווית המעבר הינה בעלת השלכות הן לפרקטיקה השיקומית והן לעיצוב‬ ‫מדיניות‪ ,‬מבחינת האופנים שבהם ניתן לתמוך בתהליך המעבר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ידע על המעבר מנקודת‬ ‫מבטם של מתמודדים עשוי לעזור למתמודדים אחרים השוקלים לממש מעבר כזה‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬ניתוח הראיונות חשף סגנונות ונתיבים שהשפיעו על המעבר לבניית זהות חדשה‪,‬‬ ‫המבוססים בעיקר על ה"מניע המוביל" שדחף את האדם לשינוי‪ .‬ניתן לראות את המניעים המובילים‬ ‫על רצף שבין הרצון לבנות זהות חיובית מחוץ למחלה‪ ,‬לבין שינוי המבוסס על מניעים "אידיאולוגים"‬ ‫והשאיפה לתרום ולהשפיע על הפרקטיקה באמצעות הידע מניסיון‪ .‬תמות נוספות שעלו‪ :‬תפקיד‬ ‫החשיפה‪/‬אי החשיפה‪ ,‬משמעות החולי והבריאות במעבר‪ ,‬תחושת הביטחון במעבר‪ ,‬מעבר בין‬ ‫זהויות‪ ,‬משמעות הקורס במעבר‪ ,‬אנשי מקצוע כצנ"ש‪ -‬הזדמנות שניה‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬על סמך הממצאים נערך דיון על חשיבות הידע מניסיון אישי בטיפול ושיקום ועל‬ ‫גורמים מסייעים וגורמים מעכבים במעבר מאדם המקבל שירותי טיפול ושיקום לאדם הנותן שירותים‪,‬‬ ‫בנקודות הממשק בין היחיד לסביבה החברתית והמקצועית‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪ .5‬מרזר‪-‬ספיר‪ ,‬ו‪ ,.‬הר לב‪ ,‬ב‪ .‬ומאוטנר‪ ,‬ס‪ .)2229( .‬תכנית "צרכנים נותני שירות" – חזון ישן הופך‬ ‫למציאות חדשה‪ .‬כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק‪.235-255 ,)3(53 ,‬‬ ‫‪2. Chinman, M., Davidson, L., Hassel, Y. & Young A., (2006). Toward the‬‬ ‫‪implementation of mental health consumer provider services. The Journal of‬‬ ‫‪behavioral Health Services & Research, 33(2), 176-195.‬‬ ‫‪3. Wallcraft, J. & Nettle, M. (2009). History, context and language. In: J. Wallcraft, B.‬‬ ‫‪Schrank, & M. Amering (Eds). Handbook of Service User Involvement in Mental‬‬ ‫‪Health Research. Chapter 1, pp. 1-11. London: John Wiley & Sons‬‬ ‫‪4. World Health Organization. (2010). User empowerment in mental health – a‬‬ ‫‪statement by the WHO Regional Office for Europe. Copenhagen: WHO Regional‬‬ ‫‪Office for Europe‬‬ ‫‪54‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫"כָּל מִ שְׁ ב ֶָּריָך וְׁגַלֶ יָך‪ ,‬עָּ לַ י עָּ בָּרּו"‬ ‫נטל סובייקטיבי בקרב הורים‪ ,‬למתמודדים עם מוגבלות נפשית‪ ,‬מהחברה החרדית‬ ‫גב' רויטל ממן‪ ,‬עו"ס (‪ ,)MSW‬מתאמת טיפול בסל שיקום‪ ,‬ומטפלת בקליניקה המיועדת למגזר‬ ‫החרדי‪.‬‬ ‫מתוך מחקר שנערך במסגרת לימודי מוסמך בשיקום בבריאות הנפש בבית הספר לעבודה סוציאלית‬ ‫של האוניברסיטה העברית‪ ,‬בהנחיית ד"ר רון שור‪.‬‬ ‫רקע‪ :‬מחקרים המשיגו את סוגי הנטל איתם מתמודדים בני משפחה בשתי קטגוריות‪" :‬נטל‬ ‫אובייקטיבי" ‪ -‬מחיר הנראה לעין אותו משלמים חברי המשפחה לנוכח המחלה‪ .‬ו "נטל סובייקטיבי"‬ ‫ האופן בו חווה ההורה‪ ,‬באופן אישי ‪ ,‬את מחלת הנפש של הבן (טלר‪ .)2223 ,‬מושג הנטל‪ ,‬לובש‬‫משמעות נוספת‪ ,‬כאשר בוחנים אותו בהקשר לתרבות ספציפית ובמאמר זה תרבותה של החברה‬ ‫החרדית‪" .‬בבני ברק מחלת נפש היא דבר שמביא לבידוד‪ ,‬נתפס כדבר מדבק" במילים אלו בקשה‬ ‫האומרת‪ ,‬מנחת קורס קש"ת ‪ ,‬לעטוף את מכלול המשמעויות של התמודדות עם מחלת נפש‪,‬‬ ‫בתרבות החרדית (שור‪.)2229 ,‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬מתוך שאיפה להבין את חווית הנטל של ההורים‪ ,‬כפי שאלו תופסים אותה‪ ,‬ואת‬ ‫המשמעות המיוחסת לחוויה זו‪ ,‬ננקטה שיטת מחקר איכותנית פנומנולוגית‪ .‬בהתבסס על דגימת‬ ‫נוחות‪ ,‬התקיימו ‪ 53‬ראיונות חצי מובנים‪ ,‬עם הורים חרדים‪ ,‬לבן או בת בוגרים המתמודדים עם‬ ‫מחלת נפש‪ .‬ניתוח הראיונות התבסס על תיאוריה המעוגנת בשדה (‪.)Grounded Theory‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬מהם מאפייני הנטל הסובייקטיבי של הורים לאדם המתמודד עם מחלת נפש‪,‬‬ ‫בחברה החרדית?‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬מניתוח הראיונות עלה כי ההורה החרדי חווה את הנטל הסובייקטיבי ביחס לששה מעגלי‬ ‫אינטראקציה‪ :‬בין האדם לבוראו ‪ -‬האמונה יוצקת משמעות לסבל ומהוה גורם המקל על חווית הנטל‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬חווה ההורה אבדנים הנקשרים עם תרבותו‪ :‬אובדן הנחלת המסורת למתמודד‪ ,‬אובדן‬ ‫בקיום מצוות של חברי המשפחה והמתמודד ואובדן המשך המסורת דרך נישואיו של המתמודד‪.‬‬ ‫בנוסף נמצא ‪ ,‬כי קיים פער בין גישת ההלכה היהודית המקלה לעומת הקוד החברתי הנחווה כנוקשה‪.‬‬ ‫בין האדם לעצמו – ההורים מסתירים את קיומה של המחלה‪ .‬ולעיתים‪ ,‬ההסתרה קיימת אף בתוך‬ ‫המשפחה הגרעינית‪ ,‬זאת בכדי להגן על השידוכים של חברי המשפחה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההורים מתמודדים‬ ‫עם חשש מתמיד מהאפשרות של התפרצות מחלת נפש אצל בן משפחה נוסף‪ ,‬חשש שמקורו בהיבט‬ ‫הגנטי של המחלה‪ .‬עוד עלה כי ההורים עוברים תהליך מזיהוי הסימפטומים של המחלה כפגיעה‬ ‫ברמה הרוחנית‪-‬דתית‪ ,‬של המתמודד‪ ,‬עד להבנה כי מדובר בסימפטומים של מחלה‪ .‬ובנוסף‪,‬‬ ‫ההורים חווים תחושת מועקה ממושכת לאור קיומה של המחלה ומועקה נוספת הנובעת מהשאלה‬ ‫האם עצם קיומה של המועקה הינה עדות לפגם באמונה‪ .‬המעגל המשפחתי – יחסי ההורה‬ ‫והמתמודד מתאפיינים בקשר עמוק אך רווי מתחים‪ .‬לעיתים‪ ,‬התנהגויות של המתמודד אינן עולות‬ ‫בקנה אחד עם דרישת התורה "כבד את אביך ואת אימך" ‪ ,‬מצב שמפר את ההיררכיה המשפחתית‬ ‫המקובלת‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההורים חוששים שהמתמודד עשוי בהתנהגותו להפוך מודל לחיקוי עבור אחיו‪.‬‬ ‫ביחס לאחאים נמצאו מחירים אותם משלמים האחאים כתוצאה למחלה‪ ,‬לצד תפקידים אותם ממלאים‬ ‫האחאים בהתמודדות המשפחתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההתמודדות עם מחלת הנפש לעיתים מעוררת צורך‬ ‫ברה‪-‬אורגניזציה של המערכת ההורית‪ .‬המעגל החברתי –ההורים מתמודדים עם קונפליקט בין‬ ‫הצורך בתמיכה וסיוע של הקהילה ובין הקושי והחשש להיחשף‪ .‬ביחס לארגוני הסיוע הקהילתיים‬ ‫החוויה העיקרית של ההורים היא‪ ,‬כי יש עוד צרכים רבים שאינם מקבלים מענה‪ .‬יחס אנשי המקצוע‬ ‫והמערכת הטיפולית ‪ -‬המפגש עם אנשי המקצוע‪ ,‬חושף את ההורים והמתמודד לתפיסות עולם שונות‬ ‫משלהם‪ ,‬מה שמקשה על יצירת קשרים מבוססי אמון‪ .‬אל מול מסגרות השיקום ‪ -‬קיימים פערים‬ ‫תרבותיים בין תפיסות ומבנה שרותי השיקום לבין התפיסה על פיה חיים ההורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנו‬ ‫מחסור בשרותי שיקום המותאמים תרבותית לחברה החרדית‪.‬‬ ‫‪55‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬ההורה החרדי חווה את הנטל הסובייקטיבי ביחס לכל אחד ממאפייני תרבותו‪ .‬מחלת‬ ‫הנפש מערערת את זהותו כהורה‪ ,‬כמנהיג משפחה‪ ,‬וכאדם חרדי‪ .‬לאור הממצאים הוצעו המושגים‬ ‫"נטל רוחני"‪ -‬נטל איתו מתמודדים אלו המטפלים באדם הסובל ממחלת נפש‪ ,‬לנוכח פגיעה או צמצום‬ ‫העשייה הרוחנית‪ ,‬החוויה הרוחנית והזהות הרוחנית שלהם‪ .‬ו "נטל אי ההלימה התרבותית" ‪ -‬נטל‬ ‫איתו מתמודדים בני משפחה ומתמודדים‪ ,‬לנוכח אי התאמה בין ערכי מערכות הסיוע לערכים המנחים‬ ‫את תרבותם‪ .‬בספרות העוסקת בנטל הסובייקטיבי‪ ,‬טרם ניתנה התייחסות לנטל הרוחני ולנטל אי‬ ‫ההלימה התרבותית‪ ,‬כפי שאלה הוצעו‪ .‬המחקר מאפשר הבנה‪ ,‬מעמיקה יותר‪ ,‬של חווית ההורה‬ ‫והמשגה מותאמת המהווה תרומה ייחודית להתפתחות גוף הידע בנושא‪ .‬התייחסות לנטל הרוחני‬ ‫ולנטל אי ההלימה התרבותית‪ ,‬בעבודה עם משפחות חרדיות‪ ,‬תאפשר מתן סיוע מותאם אשר יקל על‬ ‫חווית הנטל של ההורים‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫טלר‪ ,‬י‪ .)2223( .‬בדרך למעלה‪ :‬פרקים בבריאות נפש קהילתית‪ .‬חיפה‪ :‬אחוה‪.‬‬ ‫שור‪ ,‬ר‪ .)2229( .‬תוכנית קש"ת‪ -‬קידום שיתוף ותקשורת‪ .‬ירושלים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫חווית עמיתים נותני שירות את תפקידם‪ :‬פוטנציאלים לתהליכי החלמה וצמיחה אל מול‬ ‫אתגרים‬ ‫‪Employed peer providers experiences of their work role: potentials for‬‬ ‫‪unique processes of recovery and growth vs. challenges‬‬ ‫דר‪ .‬גליה מורן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫רקע ורציונל לנושא המחקר‪ :‬שילוב עמיתים נותני שירות בבריאות נפש מהווה מסלול שיקומי‬ ‫ותעסוקתי מבטיח ומתפתח‪ ,‬שלצדו אתגרים רב מימדיים להצלחה אישית ומקצועית בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ ) 5 :‬להכיר לעומק חוויות‪ ,‬מניעים ורווחים להחלמה של מתמודדים העובדים‬ ‫כעמיתים נותני שירות‪ )2 .‬לזהות אתגרים אישיים וסביבתיים בתפקיד זה‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬המחקר שילב מתודות איכותניות נרטיביות וכמותניות‪ 2 )5 :‬ראיונות עומק – האחד על תהליכי‬ ‫החלמה והשני על סיפורי חיים; ‪ ) 2‬מתן שאלוני רקע דמוגרפי‪ ,‬קליני ותעסוקתי ומדדים חיוביים‬ ‫(החלמה‪ ,‬העצמה‪ ,‬וול‪-‬ביאינג וג'נרטיביטי)‪.‬‬ ‫תוצאות‪ 35 :‬עמיתים נותני שירות במגוון תפקידים וותק השתתפו במחקר בארה"ב‪ .‬הממצאים‬ ‫האיכותניים הצביעו על חיזוק תהליכי החלמה על פני חמישה ממדי וול‪-‬ביאינג באמצעות אפיוני‬ ‫תפקיד וסביבת עבודה ספציפיים‪ .‬ממדי רווחה נעו בין שיפור בתפקוד לצמיחה אישית שכללה‪ :‬תהליכי‬ ‫קבלה עצמית‪ ,‬השלת תחושת סטיגמה ומציאת משמעות בעבודה‪ .‬זוהו מוטיבציות עבודה חיצוניות‬ ‫של מטרות תעסוקה והתרחקות מעבודות אחרות‪ .‬זוהו מוטיבציות פנימיות שסיפקו צרכים‬ ‫פסיכולוגיים בסיסיים‪ :‬א‪ .‬צרכי אוטונומיה ‪ -‬חופש להיחשף ועבודה מתוך ערכים אישיים‪ ,‬ב‪ .‬צרכי‬ ‫קומפטנטיות ‪ -‬שימוש בידע מניסיון כמקור לעזרה לאחרים‪ ,‬ג‪ .‬צרכי קשר ‪ -‬הזדמנויות ליצירת קשר‬ ‫אינטימי והדדיות עם אחרים‪.‬‬ ‫ניתוח כמותי ונרטיבי גילה ציונים גבוהים בג'נרטיביטי‪ ,‬עם קשר למעורבות בקבוצת עמיתים או עיסוק‬ ‫קודם של מתן עזרה‪ .‬אתגרים בתפקיד כללו עבודה רגשית אינטנסיבית‪ ,‬קושי ליצור יחסי עזרה‬ ‫אפקטיביים עם מתמודדים וקושי באינטגרציה בשירותי בריאות נפש קונבנציונליים‪.‬‬ ‫מסקנות ‪ :‬תפקיד עמית נותן שירות טומן בחובו פוטנציאל להחלמה וצמיחה‪ ,‬הזדמנות לפעול מתוך‬ ‫מוטיבציה אינטרינזית‪ ,‬ליצור קשרים אותנטיים ולהפוך את מה שהיה פעם סטיגמטי ביותר לנכס –‬ ‫הידע מהניסיון‪ .‬אך לתפקיד אתגרים אישיים ומערכתיים שעלולים להביא לשחיקה נפשית‪ ,‬או‬ ‫להיבלעות אל תוך תפקידים אחרים‪ .‬לממצאים השלכה לגבי פיתוח הכשרות ומסלולי תעסוקה‪.‬‬ ‫נקודות לדיון לגבי המצב של פיתוח התחום בארץ‪:‬‬ ‫מנקודת המבט של הצרכן ‪-‬‬ ‫האם כל אחד מתאים להיות עמית נותן שירות?‬ ‫‪.5‬‬ ‫בהינתן קיומה של סטיגמה עצמית‪ ,‬עד כמה עמיתים מעוניינים להיחשף ולהשתמש בידע‬ ‫‪.2‬‬ ‫שלהם מניסיון?‬ ‫מנקודת המבט של הסביבה ‪-‬‬ ‫עד כמה מעצבים הכשרות וסביבות תומכות אוטונומיה (שלושת הצרכים הפסיכולוגיים)‬ ‫‪.3‬‬ ‫ספציפית למקרה של עמיתים נותני שירות?‬ ‫כיצד ניתן לתמוך בקושי המובנה של עבודה רגשית אינטנסיבית בקרב עמיתים?‬ ‫‪.4‬‬ ‫כיצד ניתן לתמוך באינטגרציה לתוך מערכות בריאות נפש קיימות?‬ ‫‪.5‬‬

‫‪57‬‬

‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב ב‬01:01-00:11 ‫בעשייה השיקומית‬ ‫מקורות‬ 1. Moran, G. S., Russinova, Z, Gidugu, V, Yim, JY, Sprauge, C. (2012). Benefits and mechanisms of peer providers with mental illnesses. Qualitative Health Research 22 .(3), 304-319 2. Moran, G.S., Russinova, Z., and Stepas, K. (2012). Toward understanding the impact of occupational characteristics on the recovery and growth processes of peer.providers. Psychiatric Rehabilitation Journal, 35(5), 376-380 3. Moran, G. S., Russinova, Z, Gidugu, V, Yim, Gagne, C. (2013). Challenges experienced by paid peer providers in mental health recovery: A qualitative study. .Journal of Community Mental Health, 49(3), 281-291 4. Moran, G. S., Russinova, Z, Yim, JY, Sprauge, C. (2014). Motivations of Persons with Psychiatric Disabilities to Work in Mental Health Peer Services: A Qualitative Study Using Self-Determination Theory. Journal of Occupational Rehabilitation, .24(1):32-41

53

‫‪ 01:01-00:11‬מושב ב'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫חקירת תהליך החשיפה העצמית של מחלת הסכיזופרניה‬ ‫גב' עדי נעמן‪ ,‬פרופ' דיויד רועה‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪Adi.naaman@MOH.HEALTH.GOV.IL‬‬ ‫דר' אורית קרניאלי מילר‪ ,‬החוג לחינוך רפואי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תל אביב‬ ‫רקע ורציונל‪ :‬דילמה מרכזית שעומדת בפני אנשים המתמודדים עם מחלה רוויה בסטיגמה כמו‬ ‫סכיזופרניה היא האם לחלוק זאת עם אחרים? מצד אחד‪ ,‬ישנו סיכון להיות מושא לתיוג‬ ‫לסטריאוטיפים שליליים‪ ,‬ומצד שני ישנו הרצון העז לחשיפה עצמית ולשיתוף‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקדם את ההבנה אודות תופעת החשיפה העצמית‬ ‫בקרב מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה מנקודת מבטם האישית‪ .‬המחקר התבקש לענות על‬ ‫השאלות הבאות‪ )5( :‬כיצד תופסים וחווים מתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה תהליכים שונים של‬ ‫חשיפה עצמית? (‪ )2‬מהי מערכת השיקולים המאפיינת את המתמודדים עם מחלת הסכיזופרניה‬ ‫בהקשר של חשיפה עצמית מול אנשים שונים (‪ )3‬מהן ההשלכות של חשיפת מחלת הסכיזופרניה?‬ ‫כדי לענות על שאלות אלו עשינו מחקר איכותני המתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית‪ .‬משתתפי‬ ‫המחקר היו ‪ 53‬מרואיינים מעל גיל ‪ 53‬המתמודדים עם סכיזופרניה‪ .‬המרואיינים גויסו למחקר‬ ‫בשיטת דגימה מכוונת בשילוב עם שיטת "כדור השלג" השאלות במדריך הריאיון היו ברובן שאלות‬ ‫פתוחות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הופיעו לעיתים שאלות סגורות וממוקדות ששימשו הקדמה לשאלות‬ ‫הפתוחות‪ .‬הראיונות עצמם נותחו באמצעות שימוש במסורת הניתוח הנושאי (שקדי‪.)2223 ,‬‬ ‫ממצאים ‪ :‬ממצאי המחקר הצביעו על שני מצבים מרכזיים‪ :‬חשיפה מאולצת וחשיפה מבחירה‪ .‬חשיפה‬ ‫מאולצת הנה חשיפה שלא התקיימה מבחירה; מצבים בהם המתמודדים לא תכננו להיחשף והחשיפה‬ ‫נכפתה עליהם בשל נסיבות שקשורות למחלתם‪ .‬לעומתה חשיפה מבחירה מוצגת כאסטרטגיה‬ ‫ממושכת הכוללת מערכת שיקולים של בעד ונגד החשיפה‪ .‬ממצאי המחקר הנוכחי הדגימו שש דרכים‬ ‫שונות של אקט החשיפה הקשורות לאופן ההצגה‪ ,‬בחירת העיתוי‪ ,‬התוכן‪ ,‬רמת הפירוט ומושא‬ ‫החשיפה ובנוסף הוצגו ההשלכות של חשיפה עצמית‪.‬‬ ‫מסקנות ‪ :‬ממצאי המחקר שופכים אור אודות תופעת החשיפה המאולצת כמו גם על תהליך ההחלטה‬ ‫ביחס לבחירה אם להסתיר או לחשוף את ההתמודדות עם המחלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הממצאים מרחיבים את‬ ‫הידע בנוגע להשלכות החיוביות והשליליות של חשיפה עצמית‪ .‬חשוב שמטפלים ואנשי שיקום יכירו‬ ‫את תהליך החשיפה העצמית כדי שיוכלו לסייע לאדם להתמודד עם מורכבותה‪ .‬נראה שיש לבחון‬ ‫במחקרים עתידיים את פעולת החשיפה והשפעותיה על הסביבה‪ ,‬במטרה לבדוק האם ישנה‬ ‫אסטרטגיית חשיפה אשר בכוחה להוביל להשלכות חיוביות יותר‪ ,‬מאשר אלו שנמצאו במחקר הנוכחי‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪ .5‬שקדי‪ ,‬א' (‪ .)2223‬מילים המנסות לגעת‪ :‬מחקר איכותני ‪ -‬תאוריה ויישום‪ .‬תל אביב‪ :‬רמות‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫מאשפוז פסיכיאטרי חזרה לקהילה ‪ -‬מחקר נרטיבי על שיקום והחלמה‬ ‫גב' גוני לרר‪ ,MA ,‬ד"ר אילנית חסון‪ -‬אוחיון‪ ,‬ד"ר רבקה תובל‪-‬משיח‪ ,‬המחלקה לפסיכולוגיה‪,‬‬ ‫הפקולטה למדעי החברה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן רמת גן ‪goni.lerer@gmail.com 5292222‬‬ ‫המחקר מתקיים במסגרת אוניברסיטת בר‪-‬אילן בשיתוף מעון יום בבית החולים "אברבנאל"‪ ,‬עמותת‬ ‫"אנוש" ועמותת "ידיד נפש"‬ ‫רקע ומטרת המחקר‪ :‬המחקר הנוכחי מציע ניתוח של שלב המעבר מתקופת האשפוז הפסיכיאטרי‬ ‫חזרה אל הקהילה ובחינה מחודשת של שלב זה באמצעות המתודה האיכותנית ודרך ניתוח נרטיבי‬ ‫של סיפוריהם של אנשים עם סכיזופרניה שחוו וחווים עדיין את תהליכי השיקום וההחלמה‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬במחקר השתתפו ‪ 55‬מרואיינים שאושפזו במחלקה פסיכיאטרית לפחות פעם אחת‬ ‫לפני למעלה משנה ואובחנו בסכיזופרניה (‪ 52‬גברים‪ 3 ,‬נשים‪ ,‬ממוצע גיל‪ .)45 -‬שמונה מתוכם רואיינו‬ ‫במסגרת מעון היום בבית החולים "אברבנאל" ושבעה גויסו דרך עמותות "אנוש" ו"ידיד נפש"‪ .‬במחקר‬ ‫נעשה שימוש בראיון החצי מובנה על סמך ראיון ה‪IPII- Indiana Psychiatric Illness Interview -‬‬ ‫‪ .)(Lysaker, Clements, Plascak-Hallberg, Knispscheer & Wright, 2002‬המרואיינים‬ ‫נתבקשו לספר את סיפור חייהם ובהמשך נשאלו שאלות ספציפיות הנוגעות לחיים עם מחלת נפש‬ ‫ולתהליך השיקום‪ ,‬כמו‪" -‬מה עזר לך בתקופה שלאחר האשפוז?" הראיונות הוקלטו ותומללו במלואם‬ ‫ונותחו לפי הגישה הנרטיבית תוך שימוש בניתוח תוכן קטגוריאלי וניתוח צורני הוליסטי (ליבליך‪,‬‬ ‫תובל‪-‬משיח וזילבר‪.)2252 ,‬‬ ‫ממצאים‪ :‬ניתוח תוכן קטגוריאלי העלה ‪ 9‬תמות משמעותיות הנוגעות לתהליך השיקום‪ 7 .‬התמות‬ ‫הראשונות מציגות כל אחת נושא שנע בין קטבים של כוח וחולשה‪ ,‬כמו עצמאות לעומת תלות או‬ ‫תמיכה משפחתית לעומת מעורבות משפחתית פוגענית‪ 2 .‬התמות האחרונות‪ ,‬העוסקות בתפיסת‬ ‫המחלה ובתהליך ההחלמה קיבלו ביטוי שונה באופן משמעותי בין המרואיינים ממעון היום‪ ,‬לעומת‬ ‫המרואייני ם מהעמותות בקהילה‪ .‬לסיום‪ ,‬מבנה הנרטיבים של המרואיינים יוצגו בצורה גרפית על ידי‬ ‫המודל המבני של גרגן וגרגן (‪ ,)Gergen & Gergen, 1988‬תוך השוואה נוספת בין שתי הקבוצות‪.‬‬ ‫מסקנות‪ :‬תוצאות המחקר נידונו בהקשר למודל פגיעות לחץ ולתיאוריה התייחסותית‪ -‬אנליטית של‬ ‫מעבר בין מצבי עצמי‪ .‬ההבדלים בין קבוצות המחקר מעידים על שינוי המתרחש לאורך הזמן ועם‬ ‫התקדמות השיקום‪ .‬מומלץ כי מחקרים עתידיים ימשיכו להעמיק בחוויה האישית של המשתקמים‬ ‫ובצרכיהם לאורך שלבי השיקום השונים‪ .‬התנועה בין פגיעות לחוזקה שמציגות התמות יכולה להוות‬ ‫בסיס תיאורטי משמעותי לפיתוח תוכניות שיקום‪.‬‬ ‫"הקרב הוא על זה שהמחלה לא תשלוט בך‪ ,‬אלא אתה בה‪ .‬זה קרב! זו מלחמה ואתה חייב לנצח‬ ‫בה!"‬ ‫(שי‪ ,‬שם בדוי)‬ ‫מקורות‬ ‫‪ .5‬ליבליך‪ ,‬ע‪ ,.‬תובל‪-‬משיח‪ ,‬ר‪ .‬וזילבר‪ ,‬ת‪ .)2252( .‬בין השלם לחלקיו ובין תוכן לצורה‪ .‬בתוך ל‪ .‬קסן‬ ‫ומ‪ .‬קרומר‪-‬נבו (עורכות)‪ ,‬שיטות לניתוח נתונים איכותניים‪ .‬באר‪-‬שבע‪ :‬אוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬ ‫‪2. Gergen K. J. & Gergen M. M. (1988). Narrative and the self as relationship‬‬ ‫‪experimental social psychology (vol. 21) (pp. 309-320). San Diego: Academic Press.‬‬ ‫‪3. Lysaker, P. H., Clements, C. A., Plascak-Hallberg, C. D., Knispscheer S. J& ,.‬‬ ‫‪Wright, D. E. (2002). Insight and personal narratives of illness in schizophrenia.‬‬ ‫‪Psychiatry: Interpersonal and Biological processes, 65, 3, 197-206.‬‬ ‫‪22‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫התרומה של השתתפות בתוכנית החונכות האקדמית להתמודדות עם האתגרים‬ ‫הניצבים בפני אנשים עם מחלות נפשיות בהשתלבותם בלימודים אקדמיים‬ ‫ד"ר רון שור‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫ד"ר פנינה וייס‪ ,‬רכזת ארצית של שירותי החונכות האקדמית‪ ,‬חב' נתן‬ ‫רקע‪ :‬אנשים עם מחלות נפשיות חווים לעיתים חסמים וקשיים רבים להשתלב במוסדות להשכלה‬ ‫גבוהה‪ .‬מחלות נפשיות פורצות לעיתים קרובות בין הגילאים ‪ ,24 -53‬תקופה בה ניגשים לבגרויות‬ ‫ואף מתחילים לימודים גבוהים‪ .‬יש לכך השלכות שליליות על המוכנות והיכולת ללמידה אקדמית‪.‬‬ ‫לעיתים יש כאלה הנאלצים להפסיק את לימודיהם האקדמיים‪ .‬ניתן לחלק את החסמים והקשיים‬ ‫להשתלב בלימודים אקדמיים לחסמים אישיים ולקשיים סביבתיים ומערכתיים‪ .‬תמיכה בקידום‬ ‫האפשרות של אנשים עם מחלות נפשיות ללמוד באוניברסיטאות תואמת את העקרונות העומדים‬ ‫בבסיס מספר חוקים ואמנות לקידום השוויון של אנשים עם מוגבלויות‪ .‬כך למשל‪ ,‬אמנת האו"ם על‬ ‫הזכויות של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬דורשת ממדינות להכיר בזכויותיהם להשכלה ולמידה לאורך החיים‬ ‫שתאפשר להם הזדמנות לממש את הפוטנציאל הטמון בהם‪ .‬יחד עם זאת אנשים עם מחלות נפשיות‬ ‫חווים לעיתים קרובות הדרה וקשיים בלימודיהם באוניברסיטאות‪ .‬קשיים היכולים להיות הן לגבי‬ ‫הנגישות ללימודים באוניברסיטאות והן בתחומים כמו מעורבות חברתית וקשיים בהשתלבות‬ ‫בפעילויות הלימודיות‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‬ ‫לבחון את‪:‬‬ ‫החסמים והקשיים שאנשים עם מחלות נפשיות חווים בהשתלבות בלימודים באוניברסיטה‪,‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫והאופן בו ההשתתפות בתוכנית החונכות האקדמית מסייעת להם בהתמודדות עם החסמים‬ ‫והקשיים‪.‬‬ ‫המידה בה הם מרגישים משולבים חברתית באוניברסיטאות‪ ,‬החסמים והגורמים המסייעים‬ ‫‪.2‬‬ ‫בהשתלבותם‪.‬‬ ‫שיטת המחקר מחקר המשלב בין שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות נערך עם ‪ 32‬משתתפים‬ ‫בתוכנית החונכות האקדמית‪ .‬כלי המחקר כללו‪ :‬שאלון להערכת החסמים והקשיים הנחווים במהלך‬ ‫הלימודים שפותח לצורך מחקר זה על בסיס מחקרים קודמים על החסמים והקשיים ( ‪Mowbray,‬‬ ‫‪ )Bybee & Collins 2001; Corrigan, Barr, Driscoll and Boyle, 2008‬והמידה בה החונכות‬ ‫האקדמית מסייעת בהתמודדות עמם‪ .‬שאלון על מידת השילוב החברתי של המשתתפים‪UCLA ( ,‬‬ ‫‪ Loneliness Scale‬וראיון פתוח על האתגרים שהם חווים בהשתלבות‬ ‫‪(Russel, 1996‬‬ ‫באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬הממצאים מצביעים על הקשיים המרכזיים שסטודנטים חווים במהלך לימודיהם‬ ‫באוניברסיטאות‪ .‬הקשיים שדורגו גבוה ביותר (על סקאלה של ‪ )5-5‬על‪-‬ידי הסטודנטים הם‪ :‬קשיים‬ ‫להשלים משימות במהלך נסיגות במצב הנפשי (‪ ;) M=3.38, SD=1.2‬קשיי התארגנות‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ארגון זמן‪ ,‬השלמת מטלות (‪ ;)M=3.38, SD=1.38‬קשיים לפתח קשרים חברתיים עם סטודנטים (‬ ‫‪ ;)M=3.38, SD=1.38‬קשיי תקשורת עם סטודנטים (‪ .)M=3.03., SD=1.3‬כמו כן סטודנטים הצביעו‬ ‫על חסכים במיומנויות אקדמיות כמו כתיבת עבודות וקריאת חומר אקדמי (‪ .)M=SD=2.85‬יחד עם‬ ‫זאת הסטודנטים הצביעו על התרומה המשמעותית שיש להשתתפות בתוכנית החונכות האקדמית‬ ‫להתמודדות עם קשיים אלה‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬יידונו התחומים בהם יש לשים דגש במתן סיוע לסטודנטים עם מחלות נפשיות‬ ‫במסגרת תוכנית החונכות האקדמית וכמו כן מערכות הסיוע שיש לפתח מלבד תוכנית החונכות‬ ‫האקדמית על מנת לסייע לסטודנטים עם קשייהם‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב א‬00:11-03:01 ‫בעשייה השיקומית‬ ‫מקורות‬ 1. Corrigan P., Barr L. , Driscoll H. & Boyle M. (2008) The educational goals of people with psychiatric disabilities. Psychiatric Rehabilitation Journal, 32(1), 67-70 .

2. Mowbray C. T., Bybee D. & Collins, M. E. ( 2001) Follow-up client satisfaction in a supported education program. Psychiatric Rehabilitation Journal, 24(3), 237-247.

3. Russel, D. W. (1996). UCLA Loneliness Scale (Version 3): Reliability, Validity and Factor Structure. Journal of Personality Assessment, 66(1): 22-40 .

22

‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫שירות למתאמי תכניות שיקום פרטניות‪ :‬הערכת תוצאות לאחר ‪ 02‬חודשים‬ ‫פרופ' מרק גלקופף‪ ,5,2‬לירון לפיד‪ ,5‬פרופ' סטיבן לוין‪ ,5,2‬יערה זיסמן‪-‬אילני‪ ,5,2‬נועה יוסף‪ ,5‬יעל‬ ‫‪5,2‬‬ ‫ויינשטיין‪ ,5,2‬פרופ' דייויד רועה‬ ‫‪ .5‬המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪ .2‬חוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫שם שירות השיקום‪ :‬מתאמי תכניות שיקום פרטניות – עמותה ע"ש משה הס‪.‬‬ ‫המחקר נערך בשיתוף עם משרד הבריאות והקרן ע"ש לזלו נ‪ .‬טאובר‬ ‫רקע ומטרות‪ :‬מודלים של תיאום טיפול עבור אנשים עם מחלות נפש חמורות‪ ,‬המתמקדים בסיוע‬ ‫בהצבת והשגת מטרות והתאמה מיטבית של שירותי שיקום‪ ,‬הוכחו כיעילים וכתורמים לתפקודם‬ ‫ואיכות חייהם של הצורכים אותם‪ ,‬ולעלייה בשימוש בשירותים בקהילה‪ .‬בישראל‪ ,‬למרות הכללתם של‬ ‫שירותים כאלה בסל השיקום‪ ,‬יישומם בפועל לקה בחסר והצריך את פיתוחו של שירות חדש‪ .‬המחקר‬ ‫הנוכחי מבקש להעריך את השפעתו של השירות למתאמי תכניות שיקום פרטניות [מתש"פ] על‬ ‫המדדים הבאים‪ :‬הצבת והשגת מטרות; איכות חיים; יחסים בינאישיים; צרכים שלא מולאו; מסוגלות‬ ‫עצמית; חומרת סימפטומים; ותפקוד‪.‬‬ ‫שיטה‪ 5276 :‬משתתפים הצורכים שירותי סל שיקום בקהילה נדגמו וחולקו אקראית לקבוצת המחקר‪,‬‬ ‫שקיבלה שירותי מתש"פ בנוסף לשירותי השיקום הרגילים‪ ,‬ולקבוצת הביקורת‪ ,‬שקיבלה רק שירותי‬ ‫שיקום כרגיל‪ .‬שאלוני דיווח עצמי ושאלונים למילוי אנשי הצוות בשירות מולאו עם הכניסה לשירות ו‪-‬‬ ‫‪ 22‬חודשים לאחר מכן‪ .‬בנוסף נלקחו נתונים מרשומות משרד הבריאות‪.‬‬ ‫להלן פירוט המדדים שנכללו בשאלונים לדיווח עצמי‪ .‬המדד הצבת והשגת מטרות נמדד באמצעות‬ ‫שאלון בן שני פריטים שנבנה ע"י החוקרים בהתבסס על עקרונות מעבודות קודמות ( & ‪Kiresuk‬‬ ‫‪ .) Sherman, 1968; Kiresuk, Smith & Cardillo, 1994‬איכות החיים של המשתתפים נמדדה‬ ‫באמצעות שמונה פריטים בתחומים שונים‪ ,‬שנלקחו מהשאלון ‪Manchester Short Assessment of‬‬ ‫‪ .)Quality of Life scale (MANSA. Priebe et al., 1999‬גם המדד יחסים בינאישיים הוערך‬ ‫באמצעות שבעה פריטים שנלקחו מאותו שאלון (‪ .)MANSA. Priebe et al., 1999‬המשתתפים‬ ‫העריכו גם את המידה בה המציאות בתחומים מסוימים בחיים תואמת את בחירותיהם ורצונותיהם‪,‬‬ ‫כלומר העריכו צרכים שלא מולאו‪ ,‬באמצעות שבעה פריטים שנבנו על ידי החוקרים בהתבסס על‬ ‫הספרות המקצועית (לדוגמה‪ .)Wiersma et al., 2009 :‬המסוגלות העצמית של המשתתפים‬ ‫הוערכה באמצעות שאלון בן ‪ 52‬פריטים שנבנה על ידי צוות המחקר בהתבסס על הספרות‬ ‫המקצועית (לדוגמה‪Chen, Gully, & Eden, 2001; McCann Clark & Lu, 2008; Mancini, :‬‬ ‫‪ .)2007‬חומרת הסימפטומים של המשתתפים הוערכה באמצעות השאלון ‪Colorado Symptom‬‬ ‫‪ , )Index (CSI; Shern et al., 1994‬שאלון לדיווח עצמי בן ‪ 54‬פריטים‪.‬‬ ‫השאלונים אותם מילאו אנשי הצוות בשירות שימשו להערכת רמת התפקוד של המשתתפים‬ ‫באמצעות שני שאלונים‪ :‬השאלון ‪Role Functioning Scale (RFS; Goodman, Sewell, Cooley,‬‬ ‫)‪ & Leavitt, 1993‬העריך יצרנות בעבודה; טיפוח עצמי; התנהגות חברתית; ועניין חברתי‪ .‬השאלון‬ ‫‪Multnomah Community Ability Scale [MCAS] (Barker, Barron, McFarland & Bigelow,‬‬ ‫)‪ 1994‬העריך בריאות גופנית; ניהול כספים; וקבלה של מחלת הנפש‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬נמצאה השפעה כללית חיובית של השימוש בשירות על מדדי התוצאה העיקריים‪ ,‬עפ"י‬ ‫המשתתפים והצוות כאחד‪ .‬המשתתפים הראו שיפור בתחושת המסוגלות העצמית‪ ,‬באיכות חיים‬ ‫(בפרט השתפרה שביעות הרצון שלהם בתחומי התעסוקה‪ ,‬פנאי ובריאות פיזית)‪ ,‬ובתפקוד‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫המשתתפים בקבוצת המחקר הציבו לעצמם יותר מטרות בשנה בהשוואה לקבוצת הביקורת‪ .‬לגבי כל‬ ‫מטרה‪ ,‬המשתתפים נשאלו האם היא הושגה במלואה‪ ,‬בחלקה‪ ,‬או לא הושגה‪ .‬במדד זה‪ ,‬קבוצת‬ ‫‪23‬‬

‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב א‬00:11-03:01 ‫בעשייה השיקומית‬ ‫ שני ממצאים אחרונים אלה עשויים להצביע‬.‫הביקורת השיגה יותר מטרות בהשוואה לקבוצת המחקר‬ ‫על תרומה של מתש"פ לא רק לכמות המטרות שהוצבו אלא אולי על כך שהשירות עודד אנשים‬ ‫ שעד אז המשתתפים אולי לא העזו לקחת את הסיכון‬,‫להציב מטרות גדולות ומשמעותיות יותר‬ ‫ מה שיכול להסביר את הממצא בדבר‬,‫ מטרות כאלה הן בדרך כלל קשות יותר להשגה‬.‫שבהצבתן‬ .‫השגת מטרות נמוכה יותר בקבוצת המחקר‬ ‫ הממצאים מצביעים על כך ששירות מתש"פ מסייע למשתתפים בהצבת מטרות‬:‫דיון ומסקנות‬ ‫ העלייה בתפקוד ובאיכות החיים מיוחסת לשימוש בשירותי‬.‫אישיות ומקדם אותם בתהליך ההחלמה‬ .‫מטרה ומותאם אישית בקבוצת המחקר בהשוואה לקבוצת הביקורת‬-‫השיקום שהוא יותר מכוון‬ ‫ מה שיסייע ליישום מיטבי יותר של‬,‫מוצעת הרחבת שירות משת"פ והטמעתו במערכת השיקום בארץ‬ .‫שירותי השיקום‬ ‫מקורות‬ 1. Barker, S., Barron, N., McFarland, B.H., Bigelow, D.A. (1994). A community ability scale for chronically mentally ill consumers: Part I. Reliability and validity. Community Mental Health Journal 30(4), 363-383 .

2. Chen, G., Gully, S., Eden, D. (2001). Validation of a new general self-efficacy scale. Organizational Research Methods, 4(1), 62-83 .

3. Goodman, S.H., Sewell, D.R., Cooley, E.L. & Leavitt, N. (1993). Assessing levels of adaptive functioning: The Role Functioning Scale. Community Mental Health Journal, 29(2), 119 – 131.

4. Kiresuk, T.J., & Sherman, R.E.(1968). Goal attainment scaling: A general method for evaluating comprehensive community mental health programs. Community Mental Health Journal, 4(6), 443-453.

5. Kiresuk, T.J., Smith, A., & Cardillo, J.E.(Eds.) (1994). Goal attainment scaling: Applications, theory, and measurement. Hillsdale, NJ, England :Lawrence Erlbaum Associates Inc. 6. Mancini, M.A. (2007). The role of self-efficacy in recovery from serious psychiatric disabilities. Qualitative Social Work, 6(1), 49-74.

7. McCann, T.V., Clark, E., Lu, S. (2008). The self-efficacy model of medication adherence in chronic mental illness. Journal of Clinical Nursing, 17 (11c), 329-340 .

8. Priebe, S., Huxley, P., Knight, S., & Evans, S. (1999). Application and results of the Manchester short assessment of quality of life (MANSA). International Journal of Social Psychiatry, 45(1), 7-12.

9. Wiersma, D., van den Brink, R., Wolters, K., McCabe, R., Bullenkamp, J., Hansson, L., Lauber, C., Martinez-Leal, R., Rossler, W., Salize, H., Bjorkman, T., Torres-Gonzales, F., Wright, D.J., Priebe, S. (2009). Individual unmet needs for care: are they sensitive as outcome criterion for the effectiveness of mental health services interventions? Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 44(4), 317–324 .

24

‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫תקשורת מכוונת רווחה אישית והחלמה כמשנה עמדות מחקר בקרב אנשי מקצוע בתחום‬ ‫שיקום בריאות הנפש‬ ‫גב' נעמה כץ‪ ,5‬פרופ' נעמי כ"ץ‪ ,2‬ד"ר דליה זק"ש‪,3‬‬ ‫‪ .5‬החוג לריפוי בעיסוק הקריה האקדמית‪Naama.katz@ono.ac.il ,‬‬ ‫‪.2‬מכון המחקר למקצועות הבראות והרפואה‪ ,‬הקריה האקדמית אונו‪noomi.katz@ono.ac.il ,‬‬ ‫‪.3‬החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה ‪dalia.sachs@gmail.com‬‬ ‫רקע ורציונל‪ :‬תקשורת הנה המיומנות הבסיסית העומדת לרשותו של איש המקצוע בתחום בריאות‬ ‫הנפש‪ .‬מיומנות זו‪ ,‬קוגניטיבית בבסיסה‪ ,‬עשויה לאפשר או לעכב תהליכי קידום החלמה ורווחה‬ ‫אישית של המתמודד אותו הם מלווים‪ .‬על אף ההכרה בחשיבותה של "תקשורת שיקומית" ותיאור‬ ‫מרכיביה‪ ,‬יש התייחסויות מועטה לאופן שבו מלמדים ומכינים אנשי מקצוע לתקשורת כזו ‪.‬‬ ‫מטרה ‪ :‬הצגת פיתוח מודל תיאורטי ויישומי לשיפור מרכיב ה"תקשורת תיווכית שיקומית" בקרב‬ ‫אנשי השיקום באמצעות תוכנית הכשרה ובדיקת יעילותה כמשפיעה על המרכיבים הבאים‪ :‬עמדות‬ ‫אנשי השיקום ביחס למתמודדים אותם הם מלווים וביחס לתפיסת ההחלמה‪ ,‬מיומנויות ( תיווך )‬ ‫ותחושת המסוגלות שלהם‪ .‬יוצג מודל תקשורת מבוסס תיווך‪ ,‬כמקדם תקשורת מכוונת החלמה‬ ‫ותוצאות מחקר התערבותי בשתי מסגרות שיקום‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬אוכלוסיית המחקר כללה שני צוותים של אנשי מקצוע בתחום השיקום ברה"נ (‪ ) n=40‬שעברו‬ ‫תכנית הכשרה של ‪ 52‬שבועות (התערבות)‪.‬‬ ‫מיו מנויות תיווך‪ ,‬תחושת המסוגלות התעסוקתית ועמדות של עובדי השיקום נבחנו על ידי שימוש‬ ‫במערך מחקר משולב כמותי ואיכותני‪ .‬מדדי תוצאה כמותיים כללו שאלונים וכלי הערכה ‪Borkin et‬‬ ‫‪ );al., 2000; Hadas-Lidor, Weiss , Hasdai, & Jarus, 2006‬וקס‪ ,)2226 ,‬והנתונים‬ ‫האיכותניים נאספו באמצעות קבוצות מיקוד‪ ,‬כולם לפני ואחרי תקופת ההכשרה‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬בניתוח שונות חד כיווני‪ ,‬אשר בדק את ההבדלים במשתני המחקר לאחר ההשתתפות‬ ‫בהכשרה גילו המשתתפים שינוי מובהק בעמדות חיוביות ביחס למתמודדים ולתפיסת ההחלמה‬ ‫(‪ .)<p 225.‬כמו כן נמצא שיפור מובהק בתחושת המסוגלות התעסוקתית (ברמת מובהקות‪,)<p 2.25‬‬ ‫לאחר ההשתתפות בתוכנית‪ .‬ממצאים אלו קיבלו חיזוק בניתוח קבוצות המיקוד על פי עקרונות מחקר‬ ‫איכותני‪.‬‬ ‫דיון ותרומת המחקר‪ :‬החידוש המרכזי של המחקר הוא פיתוח מודל הכשרה המספק תהליך מובנה‬ ‫מעוגן תיאורטית ומחקרית לשכלול מיומנות חיונית ומורכבת ללימוד והיא התקשורת‪ ,‬כמקדמת‬ ‫תהליכי החלמה‪,‬‬ ‫ובדיקת יעילות מודל הכשרה בקרב אנשי מקצועות בריאות הנפש‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫‪ .5‬וקס‪ ,‬ס'‪ .)2227( .‬תחושת מסוגלות של מרפאות בעיסוק בתחום הפסיכיאטרי במערך האשפוז‬ ‫ובמערך השיקום בקהילה‪ .‬עבודת גמר לתואר מוסמך‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫& ‪2. Borkin, J.R., Steffen, J.J., Ensfield, L.B., Krzton, K., Wishnik, H., Wilder, K.,‬‬ ‫‪Yangarber, N. (2000).‬‬ ‫‪Recovery attitudes questionnaire: Development and‬‬ ‫‪evaluation. Psychiatric‬‬ ‫‪Rehabilitation Journal, 24(2), 95-102.‬‬ ‫‪3. Hadas-Lidor, N., Hasdai, A., & Jarus, T. (2006). “Keshet”: Advancement,‬‬ ‫‪participation and communication training course for parents and caregivers for‬‬ ‫‪cognitive communication. Israeli Journal of Occupational Therapy, 15, H31–H46 .‬‬ ‫‪25‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫השפעת הקשר ההדרכתי בשיקום בבריאות הנפש על המודרך ועל עבודתו השיקומית‬ ‫בגישת ההחלמה‬ ‫‪The effect of the supervisory relationship on supervisees and their‬‬ ‫‪recovery oriented work in mental health rehabilitation‬‬ ‫גב' עמית ימין‪ ,‬בהנחיית פרופ' חנוך ירושלמי‪ ,‬פרופ' דיויד רועה ודר' אוריה תשבי‬ ‫החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ymin@netvision.net.il ,‬‬ ‫רקע ורציונל‪ :‬התפתחות גישת ההחלמה בשיקום בבריאות הנפש בעשורים האחרונים‪ ,‬הביאה לצורך‬ ‫בפיתוח מודלים תואמים של הדרכה‪ ,‬שיהיו מבוססים על ערכי הליבה של גישת ההחלמה ויסייעו‬ ‫למטפלים שיקומיים לפתח ולשמר קשרים שיקומיים ברוח גישה זו‪ .‬קשר שיקומי המאופיין בהדדיות‬ ‫ושותפות פעילה עם הא דם המתמודד עם מחלת נפש‪ ,‬שמכוון את תהליך ההחלמה האישי שלו‪ ,‬מביא‬ ‫לידי ביטוי בפועל את ערכי גישת ההחלמה‪ .‬באמצעות העמקת הידע על הדרכה בשיקום בבריאות‬ ‫הנפש‪ ,‬ניתן יהיה לסייע למטפלים שיקומיים ללמוד מיומנויות של קשר שיקומי‪.‬‬ ‫למרות העדויות המחקריות בדבר חיוניות ההדרכה לפיתוח מיומנויות וכישורים מקצועיים של אנשי‬ ‫מקצוע בתחומי הסיוע השונים‪ ,‬תחום ההדרכה בשיקום בבריאות הנפש כמעט שלא נחקר‪ .‬המחקר‬ ‫הנוכחי מבקש למלא חלל תיאורטי ומחקרי זה‪ ,‬באמצעות שאילת מודל ההדרכה ההתייחסותי מתחום‬ ‫הפסיכותרפיה‪ ,‬המקביל בערכיו לגישת ההחלמה ומבוסס על מאפיינים ועקרונות פעולה דומים בקשר‬ ‫הטיפולי (ימין ומתן‪ .)Yerushalmi, 2012; Yerushalmi & Lysaker, 2013; 2253,‬מודל זה של‬ ‫הדרכה התייחסותית (‪ ,)Frawley-O'Dea & Sarnat, 2001‬מבוסס על הגישה ההתייחסותית‬ ‫בטיפול‪ ,‬שבשונה מגישות טיפול קלסיות תופסת את המטפל והמטופל כיחידה דיאדית‪ ,‬ששניהם‬ ‫שותפים מעורבים ופעילים בה‪ .‬בין שני משתתפי הדיאדה מתקיימת השפעה הדדית ודו‪-‬סטרית‪,‬‬ ‫שממדיה השונים כוללים הכרה הדדית‪ ,‬מעורבות רגשית‪ ,‬הפקת מידע הדדית‪ ,‬ויסות הדדי והפעלה‬ ‫הדדית (‪.)Aron, 1996; Mitchell, 1988‬‬ ‫מודל ההדרכה ההתייחסותית (‪ ,)Frawley-O'dea & Sarnat, 2001‬הנשען על תפיסה זו‪ ,‬מסיט את‬ ‫מוקד ההדרכה מהדינמיקה התוך‪-‬נפשית של המטופל או הדינמיקה התוך נפשית של המטפל (להלן‬ ‫ה'מודרך')‪ ,‬אל המרחב שביניהם ואל המרחב שבין המדריך והמודרך ( ‪Frawley-O'dea & Sarnat,‬‬ ‫‪ .)2001; Safran & Muran, 2001; Yerushalmi, 2012‬במודל הדרכה זה המדריך נתפס‬ ‫כמשתתף פעיל בהדרכה ולא כצופה מנותק שמפרש את הסיטואציה הטיפולית וההדרכתית מהצד‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬המחקר הנוכחי בוחן את השפעתם של קשרים הדרכתיים בעלי מאפיינים משותפים‬ ‫לגישת ההחלמה בשיקום בבריאות נפש ולגישה ההתייחסותית בפסיכותרפיה‪ ,‬על עבודתם השיקומית‬ ‫של המודרכים‪ .‬מאפיינים אלו כוללים סמכות הדדית‪ ,‬מיקוד ביחסים‪ ,‬השתתפות ומעורבות של‬ ‫המדריך וקיום משא ומתן בינו למודרך‪ .‬המחקר אף בוחן את הקשר בין קיומם של מאפיינים‬ ‫התייחסותיים בקשר ההדרכתי לעוצמת הברית ההדרכתית ולתחושת המסוגלות העצמית של‬ ‫המודרך‪ .‬שני המשתנים האחרונים נמצאו בספרות המחקרית על הדרכה כמשתנים מרכזיים ובעלי‬ ‫השפעה על עבודתו המקצועית של המודרך (תשבי‪Cashwell & Dooley, 2001; Ladany, 2255 ,‬‬ ‫‪.)2004; Angus & Kagan, 2007; Daniels & Larson, 2001; Marmarosh et al., 2013‬‬ ‫השערות המחקר המרכזיות‪ :‬השערת המחקר המרכזית היא כי קשר הדרכתי בעל מאפיינים‬ ‫התייחסותיים רבים יותר יביא ליישום רב יותר של מאפיינים אלו בקשרים שיקומיים שהמודרך מקיים‬ ‫עם מתמודדים‪ .‬השערה נוספת היא כי קשר הדרכתי בעל מאפיינים התייחסותיים רבים יותר יחזק את‬ ‫הברית ההדרכתית (‪ )supervisory working alliance‬וכן את תחושת המסוגלות העצמית של‬ ‫המודרך‪ .‬הברית ההדרכתית ותחושת המסוגלות העצמית של המודרך‪ ,‬משמשים במחקר גם‬ ‫כמשתנים המתווכים את יישום המאפיינים ההתייחסותיים בקשרים השיקומיים‪ .‬המחקר אף בוחן‬ ‫האם הסכמה גבוהה בין המדריך והמודרך לגבי שימוש במאפיינים התייחסותיים בהדרכה ולגבי חוזק‬ ‫‪26‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב א'‪ :‬חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬ ‫בעשייה השיקומית‬ ‫הברית ההדרכתית‪ ,‬תחזק את תחושת המסוגלות העצמית של המודרך ואת מידת היישום של‬ ‫מאפיינים התייחסותיים ושיקומיים בעבודתו השיקומית‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬המחקר נערך במתודה כמותנית‪ ,‬הכוללת העברת שאלונים לדיאדות של מדריכים‬ ‫ומודרכים בתחום השיקום בבריאות הנפש‪ .‬המחקר נערך על פי דגימת קריטריון‪ .‬לפיכך‪ ,‬נכללות‬ ‫במחקר דיאדות הדרכתיות בהן הן המדריך והן המודרך הם אנשי מקצוע שעובדים במסגרות‬ ‫שיקומיות בתחום הדיור‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬תיאום הטיפול‪ ,‬החברה והפנאי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהדרכות‬ ‫הנחקרות מתקיים קשר סדיר ורציף בין המדריך למודרך‪ ,‬הנמשך לפחות שלושה חודשים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫תנאי הכרחי להשתתפות במחקר הוא כי המודרך מקיים קשרים שיקומיים ישירים עם מתמודדים‬ ‫אותם הוא מלווה בתהליך ההחלמה שלהם‪ .‬המדריך והמודרך ממלאים בנפרד שאלונים בגרסאות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫ממצאים ראשוניים‪ :‬ממצאים ראשוניים שופכים אור על המשתנים התיאוריים של אוכלוסיית המחקר‪.‬‬ ‫מתוך מדגם המחקר‪ ,‬רוב העוסקים בהדרכה הנן נשים (מעל ‪ ,)92%‬גיל המדריכים הממוצע הנו‬ ‫תחילת שנות ה ‪ 42‬לחייהם ורובם בעלי תואר שני (כ ‪ .)35%‬עובדים סוציאליים מהווים כשני שליש‬ ‫מהמדגם ומרפאים בעיסוק מהווים כ‪ 55%‬נוספים‪ .‬כ‪ 75% -‬מהמדריכים עברו קורס הדרכה כלשהו‪,‬‬ ‫בין אם במוסד אקדמי או במסגרת בית הספר הארצי לשיקום‪ ,‬שילוב והחלמה‪ .‬מהמחקר עולה כי‬ ‫כמחצית מהמדריכים שהשתתפו במחקר‪ ,‬ממלאים תפקיד ניהולי ישיר כלפי המודרכים שלהם‪,‬‬ ‫במקביל להיותם מדריכים‪.‬‬ ‫באשר למודרכים שהשתתפו במחקר‪ ,‬גילם הממוצע הנו ‪ 35‬ורוב המודרכים הנו נשים (מעל ‪.)35%‬‬ ‫כשני שליש מהם בעלי תואר ראשון במקצוע טיפולי וכשליש בעלי תואר שני במקצוע טיפולי‪ .‬כשני‬ ‫שליש מהם ממלאים תפקיד של תיאום טיפול‪ ,‬מעל ‪ 72%‬מהם עובדים בתחום הדיור‪ .‬רוב ההדרכות‬ ‫המשתתפות במחקר מתקיימות בתדירות של עד אחת לשבועיים (כ ‪ .)32%‬משך תקופת ההדרכה‬ ‫הניתנת בשיקום בבריאות הנפש בהדרכות במחקר הנוכחי הנו שנתיים בקירוב‪.‬‬ ‫עיבוד הנתונים‪ :‬היות שהמחקר נערך במתודה כמותנית‪ ,‬השערות המחקר ייבחנו בעזרת מתאמים‬ ‫ומודלים של רגרסיה מרובה‪ .‬מידת ההסכמה בין המדריך לבין המודרך תיבחן בעזרת ניתוחי שונות‬ ‫ומתאמים להערכת עוצמת הקשר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ייערכו רגרסיות מרובות לבחינת הקשר בין הפערים בין‬ ‫המדריך למודרך ובין המשתנים התלויים של המודרך‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר הנוכחי צפויים לסייע בהעמקת הידע על הדרכה מקצועית בגישת ההחלמה בבריאות‬ ‫הנפש והשפעתה על עבודתם השיקומית של המודרכים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם עשויים לסייע בפיתוח מודלים‬ ‫תואמים של הדרכה ברוח גישת ההחלמה‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪ .5‬ימין‪ ,‬ע‪ .‬ומתן‪ ,‬א‪ .)2253( .‬אבני היסוד בעבודת המדריך ויישומן בהדרכה בשיקום בבריאות הנפש‬ ‫ הלכה ומעשה‪ .‬בתוך ח‪ .‬ירושלמי וו‪ .‬בלוש‪-‬קליינמן (עורכים)‪ ,‬הדרכה בשיקום מכוון החלמה‪ .‬קריית‬‫אונו‪ :‬הוצאת הקריה האקדמית אונו‪.‬‬ ‫‪ .2‬תשבי‪ ,‬א‪ .)2255( .‬התפתחות 'עצמי מקצועי' בתוך קשר‪ :‬המודל ההתייחסותי בהדרכה‪ .‬שיחות‪,‬‬ ‫כ"ו (‪.37-46 ,)5‬‬ ‫‪3. Angus, L. & Kagan, F. (2007). Empathic relational bonds and personal agency in‬‬ ‫‪psychotherapy: implications for psychotherapy supervision, practice and research.‬‬ ‫‪Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 44 (4), 371-377.‬‬ ‫‪4. Aron, L. (1996). A Meeting of Minds. Hillsdale, NJ: Analytic Press.‬‬ ‫’‪5. Cashwell, T. H., & Dooley, K. (2001). The impact of supervision on counselors‬‬ ‫‪self-efficacy. Clinical Supervisor, 20, 39-47.‬‬

‫‪27‬‬

‫ חקר השתלבותם של צרכנים ומשפחות‬:'‫ מושב א‬00:11-03:01 ‫בעשייה השיקומית‬ 6. Daniels, J. A., & Larson, L. M. (2001). The impact of performance feedback on counseling self-efficacy and counselor anxiety. Counselor Education and Supervision, 41, 120-130.

7. Frawley-O’Dea, M. G., & Sarnat, J. E. (2001). The supervisory relationship: A contemporary psychodynamic approach. New York: Guilford Press.

8. Ladany, N. (2004). Psychotherapy supervision: what lies beneath? Psychotherapy Research, 14, 1-19.

9. Marmarosh, C. L., Nikityn, M., Moehringer, J., Ferraioli, J., Kahn, S., Cerkevich, S., Choi, J., & Reisch, E. (2013). Adult attachment, attachment to the supervisor, and the supervisory alliance: how they relate to novice therapists’ perceived counseling selfefficacy. Psychotherapy, 50(2), 178-188.

10. Mitchell, S. A. (1988). Relational Concepts in Psychoanalysis: An Integration.

Cambridge, MA: Harvard University Press.

11. Safran, J. D., & Muran, J. C. (2001). A relational approach to training and supervision in cognitive psychotherapy. Journal of Cognitive Psychotherapy: An International Quarterly, 15(1), 3-15.

12. Yerushalmi, H. (2012). Intersubjective supervision of psychotherapy with chronically ill patients. Psychoanalytic Social Work, 19(1-2), 155-166.

13. Yerushalmi, H., & Lysaker, P. H. (2013). The recovery approach to rehabilitation: Implementation in supervision. Journal of Social Work Practice: Psychotherapeutic Approaches in Health, Welfare and the Community, DOI:10.1080/02650533.2013.828277.

23

‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬ ‫פרוייקט מדדי תוצאה ‪ -‬הפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום‬ ‫בקהילה – תוצאות ראשוניות‬ ‫פרופ' דיויד רועה‪ ,‬פרופ' מרק גלקופף‪ ,‬ד"ר פאולה גרבר אפשטיין ‪ ,‬עיד רוחאנה‪ ,‬עדי תלם‪ ,‬קורינה‬ ‫דרייזן‪ ,‬רונית אוליאל מירקין‪ ,‬לירון לפיד‪ ,‬מריה ליברזון‪ ,‬נוסייבה ריאן וד"ר אפרת שדמי‬ ‫המרכז להכשרה ולחקר שירותים ומדיניות בתחום בריאות הנפש‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫מדידת תוצאים שגרתית (‪ )Routine Outcome Measurement, ROM‬הינה כלי חשוב ומשמעותי‬ ‫בבריאות הנפש העומד לשירותם של צרכנים‪ ,‬בני משפחה‪ ,‬נותני שירותים‪ ,‬מקבלי החלטות ומתווי‬ ‫מדיניות‪ ,‬במטרה לשפר ולייעל את שירותי השיקום‪ .‬הפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות‬ ‫במערך השיקום הפסיכיאטרי מהווה את הניסיון המקיף והרב‪-‬מימדי הראשון בישראל למדידת‬ ‫תוצאים שגרתית בבריאות הנפש‪ .‬מחקר זה יתמקד בממצאים העולים מנתוני ה‪ baseline -‬שנאספו‬ ‫במהלך השנה הראשונה‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫בין אפריל ‪ 2253‬ומאי ‪ 2254‬כ ‪ 0,5,2‬צרכני שירות סל שיקום המקבלים שירות ממאות מסגרות‬ ‫שיקום שונות (במחוזות חיפה ‪ ,5‬חיפה ‪ ,2‬צפון‪ ,‬תל אביב ‪ ,5‬תל אביב ‪ ,2‬מרכז צפון ומרכז דרום)‬ ‫מילאו שאלוני דיווח עצמי שנגעו להערכת תחומים מגוונים בחייהם אחר שחתמו על הסכמה מדעת‪.‬‬ ‫ל‪ )49%( 5266 -‬היתה הערכה של לפחות איש צוות אחד אשר ליווה אותם‪ .‬התחומים שהוערכו‬ ‫כוללים‪ :‬הצבת מטרות שיקומיות ומידת השגתן‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬תפקוד‪ ,‬העצמה והחלמה‪ ,‬בריאות‬ ‫גופנית‪ ,‬הערכת שינויים בתחומי חיים שונים‪ ,‬והשפעת המחלה והתסמינים על התפקוד וחיי היום יום‪.‬‬ ‫אודות ‪ 5,624‬צרכני שירותים הוצלב המידע עם נתוני אשפוזים ואבחנות מתוך קובץ אשפוזים‬ ‫שהועבר ממשרד הבריאות ‪.‬‬ ‫מרבית צרכני השירותים הינם גברים (‪ )59%‬ורובם המוחלט (‪ )36%‬רווקים‪ ,‬גרושים‪ ,‬או אלמנים‬ ‫(כלומר‪ ,‬אינם נשואים או חיים בזוגיות)‪ .‬התפלגות הגילאים מראה כי ‪ 22%‬הינם צעירים עד גיל ‪.35‬‬ ‫מרבית הנכללים במדגם (‪ )63%‬הם בעלי השכלה תיכונית של ‪ 52‬שנות לימוד‪ .‬האבחנה השכיחה‬ ‫(‪ )77%‬היתה סכיזופרניה‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪:‬‬ ‫הצבת מטרות‪ :‬בסה"כ ‪ 35%‬דיווחו שיש להם מטרות אותן רצו להשיג בשנה האחרונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מכלל המטרות‪ ,‬נמצא על בסיס דיווחם העצמי‪ ,‬כי ‪ 62%‬מהמטרות הושגו או הושגו בחלקן‪,‬‬ ‫כאשר תחום התעסוקה הינו התחום המוביל מבחינת שיעור הצבת המטרות‪.‬‬ ‫איכות חיים‪ :‬צרכני השירותים דיווחו על איכות חיים גבוהה יחסית‪ ,‬כאשר הדרוג היה הגבוה‬ ‫‪‬‬ ‫ביותר בתחומי העבודה‪ ,‬קשר עם בני המשפחה ומגורים‪ .‬התחום שדורג כנמוך ביותר הוא‪:‬‬ ‫המצב הכלכלי‪ .‬אנשי מקצוע דירגו את איכות החיים של הצרכנים נמוך יותר בכל התחומים‪,‬‬ ‫כאשר הפער הרב ביותר היה בתחומי הפנאי‪ ,‬החברה והתעסוקה‪.‬‬ ‫תפקוד‪ :‬צרכני השירותים דיווחו על תפקוד טוב – טוב מאוד במרבית התחומים‪ .‬התחומים‬ ‫‪‬‬ ‫בהם התפקוד של המשיבים דורג כגבוה ביותר הם‪ :‬שימוש בשירותים פסיכיאטריים וטיפוח‬ ‫עצמי‪ .‬התחומים שדורגו כנמוכים ביותר הם‪ :‬תפקוד חברתי והתמודדות עם קשיים בחיי היום‬ ‫יום‪ .‬אנשי הצ וות העריכו את תפקודם של צרכני השירותים כנמוכה יחסית לדירוג צרכני‬ ‫השירות עצמם בכל התחומים‪ .‬התחומים שבהם נמצאו הפערים הגדולים ביותר הם‪:‬‬ ‫התמודדות עם קשיים בחיי היום יום וטיפוח עצמי‪.‬‬ ‫העצמה והחלמה‪ :‬דירוג צרכני השירותים את מידת ההעצמה וההחלמה שלהם היתה‬ ‫‪‬‬ ‫גבוהה (מרבית ההיגדים דורגו כ"מידה רבה – רבה מאוד")‪ .‬ההיגד שדורג כגבוה ביותר‬ ‫הוא‪" :‬כשאני מצליח להתגבר על מכשולים‪ ,‬זה עוזר לי ללמוד ולגדול"‪ .‬ההיגד שדורג כנמוך‬

‫‪29‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ביותר הוא‪" :‬אני יכול להשפיע על תחומים משמעותיים בחיי"‪ .‬תחום זה דורג רק ע"י צרכני‬ ‫השירותים בלבד‪.‬‬ ‫בריאות גופנית‪ :‬למעלה משליש מצרכני השירות (‪ )37%‬ציינו כי הם סובלים במידה מתונה‬ ‫או חמורה מבעיות בריאותיות‪ .‬הערכה דומה נתקבלה גם ע"י אנשי המקצוע‪.‬‬ ‫הערכת שינוי במהלך השנה האחרונה‪ :‬בחמישה מתוך ששת התחומים שהוערכו צוינו‬ ‫שינויים לטובה בקרב מחצית עד כשני שליש מהצרכנים‪ ,‬ורק בקרב פחות מ ‪ 55%‬צוינו‬ ‫שינויים לרעה בתחומים אילו‪ .‬התחום בו אחוז הגבוה ביותר מצרכני השירות דיווחו על שיפור‬ ‫במצבם הוא תהליך החלמה‪ .‬גם איכות חיים ותפקוד כללי הוערכו כתחומים בהם שיעור‬ ‫המשיבים המציינים שינויים לטובה גבוה (כ‪ )62% -‬ושיעור המשיבים המציינים שינויים‬ ‫לרעה קטן יחסית (פחות מ ‪ .)52%‬התחום שבו אחוז גבוה מצרכני השירות דיווחו על שינוי‬ ‫לרעה במצבם הוא בריאות גופנית‪ .‬גם אנשי המקצוע‪ ,‬בדומה לדירוג הצרכנים עצמם‪ ,‬דרגו‬ ‫את השינוי הגדול ביותר בחיי הצרכנים בתהליך ההחלמה‪ .‬ככלל‪ ,‬אנשי המקצוע העריכו‬ ‫שינויים חיובים בחיי הצרכנים אך במידה פחותה‪ ,‬יחסית לדירוג הצרכנים עצמם בכל‬ ‫התחומים‪.‬‬ ‫השפעת המחלה והתסמינים על התפקוד‪ :‬מנתוני צרכני השירותים עולה כי בעוד שכ‪53%-‬‬ ‫מער יכים כי המחלה פוגעת בהם במידה בינונית עד רבה מאוד‪ ,‬אנשי המקצוע מעריכים כי‬ ‫המחלה פוגעת ב ‪ 75%‬מצרכני השירותים במידה בינונית עד רבה מאוד‪ .‬בדומה‪ ,‬אנשי‬ ‫המקצוע העריכו את השפעת התסמינים על תפקודם של צרכני השירותים כגבוהה יחסית‬ ‫לדירוג צרכני השירות עצמם בכל התחומים‪ .‬התחום שבו נמצא הפער הגדול ביותר הוא‪ :‬חיי‬ ‫חברה‪ /‬פעילות בשעות הפנאי‪ .‬התחום בו נמצא הפער הקטן ביותר הוא‪ :‬חיי משפחה‪ /‬תחומי‬ ‫אחריות בבית‪.‬‬

‫לסיכום‪,‬‬ ‫ממצאים ראשוניים מהפרויקט הלאומי להערכת תהליכים ותוצאות במערך השיקום הפסיכיאטרי‬ ‫מציגים לראשונה תמונת מצב אודות מדדי תוצאה בתחום צרכני שרותי סל שיקום בבריאות הנפש‪,‬‬ ‫כפי שדווחו ע"י צרכני שירותי השיקום ואנשי הצוות המלווים אותם‪ .‬מסיכום הממצאים עולה כי מרבית‬ ‫צרכני השירותים מציבים לעצמם מטרות בתחומי חיים שונים ומרביתם מדווחים על התקדמות בתחום‬ ‫השגת המטרות‪ .‬עוד עולה כי צרכני השירותים מדווחים על איכות חיים‪ ,‬תפקוד‪ ,‬ותחושת העצמה‬ ‫והחלמה גבוהים יחסית ועל כך שהן חווים שינויים לטובה במצבם ברב תחומי החיים השונים‪.‬‬ ‫מהשוואת דיווחי צרכני השירותים לדיווחי אנשי הצוות עולה כי דירוג אנשי הצוות נמוך בכל התחומים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ישנה כיווניות דומה‪ ,‬כאשר התחומים המדורגים ע"י צרכני השירות כגבוהים ביותר או‬ ‫הנמוכים ביותר לרוב היו מדורגים כגבוהים ביותר או נמוכים ביותר גם ע"י אנשי הצוות‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬ ‫ממצאי סקר שביעות רצון בקרב צרכני סל שיקום כמנוף לשיפור שירותי השיקום‬ ‫במסגרות השונות‬ ‫אסתי וייסברג‪ ,‬כנרת וסטמן‪ ,‬פרופ' שמואל מלמד‬ ‫סוקרי איכות‪ -‬יוזמה דרך הלב התעש ‪ 52‬כפר סבא ‪office@yozma.biz‬‬ ‫רקע ורציונל‪ :‬מזה ‪ 7‬שנים נערך סקר תקופתי אחת לשנה וחצי‪-‬שנתיים של שביעות רצון ואיכות חיים‬ ‫של משתקמים‪ ,‬צרכני סל שיקום‪ ,‬הנמצאים במסגרות שיקום בקהילה‪ :‬מועדון תעסוקתי‪ ,‬מפעל מוגן‪,‬‬ ‫תעסוקה נתמכת‪ ,‬הוסטל‪ ,‬דיור מוגן ומועדון חברתי‪ .‬הסקר מתבצע באמצעות שאלונים המועברים ע"י‬ ‫משתקמים‪ ,‬סוקרי איכות הבודקים שביעות רצון מהמסגרת ומהיבטים שונים של תהליך השיקום‪.‬‬ ‫בעקבות הסקר נערכות פגישות משוב במסגרות‪ ,‬נמסרים ממצאי הסקר ונערך דיון מקיף‬ ‫במשמעותם‪ .‬ממצאיו אנונימיים והדיון בהם הנו ענייני‪ ,‬עובדתי ולא ביקורתי‪ .‬נערכת השוואה בין‬ ‫הממצאים העכשוויים לבין אלו שהתקבלו בסבב הראיונות הקודם‪ .‬על בסיס הסקר‪ ,‬המשוב והדיון‪,‬‬ ‫הצוות מנסח מטרות לשינוי ושיפור השירות‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ .5 :‬לעמוד על השינויים שחלו במסגרות השונות בעקבות יישום תכניות לשיפור‬ ‫השירות‪ .‬אלה תוכניות שנוסחו בעקבות הדיון בממצאי הסקר ו‪/‬או בהשראת התערבויות שיקומיות‬ ‫שהופעלו במסגרת‪.‬‬ ‫‪ .2‬לבחון שינויים בשביעות רצון ואיכות חיים של המשתקמים‪ ,‬בעקבות השינויים שחלו במסגרות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬הסקר נערך בקרב ‪ 5255‬משתקמים בכ ‪ 253 -‬מסגרות באזור המרכז‪.‬‬ ‫במסגרת הסקר הועברו שאלונים הבודקים שביעות רצון מהמסגרת‪ ,‬שביעות רצון ממקצועיות אנשי‬ ‫הצוות‪ ,‬מהשיקום התעסוקתי‪-‬חברתי ושביעות רצון מהשיקום האישי (תחושת החלמה)‪.‬‬ ‫הממצאים סוכמו ונשלחו למנהלי המסגרות לפני קיום פגישת המשוב‪.‬‬ ‫ניתוח הנתונים‪:‬‬ ‫‪ ) 5‬השוואה בין הנתונים הנוכחיים בכל מסגרת לאלו שנמצאו באותה מסגרת בסבב הקודם‪.‬‬ ‫‪ )2‬דו"ח של כלל המסגרות בסבב הנוכחי מול כלל המסגרות בסבב הקודם‪ ,‬באותו תחום‪ .‬עותק של‬ ‫הדו"ח הכללי נשלח גם למטה השיקום במשרד הבריאות‪.‬‬ ‫במפגשי המשוב נרשמו השינויים שחלו במסגרת הפרטנית מאז הסקר והמשוב הקודם‪ .‬המידע על‬ ‫השינויים הוצלב מול שינויים בנתוני הסקר מהקודם לנוכחי‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬הממצאים מראים שנערכו שיפורים בתכני השירות ואיכותו‪ ,‬תוך קידום שותפות של הצוות‬ ‫והמתמודדים בתהליך השינוי‪ .‬תהליך השינוי הוא איטי ומותנה במס' רב של גורמים‪ ,‬אולם ישנן‬ ‫מסגרות אשר הגיבו מהר יותר וערכו שינויים מסוגים שונים‪.‬‬ ‫ההרצאה מתמקדת בהן ומדגימה את השנוי המקביל שחל בשביעות הרצון ואיכות החיים של‬ ‫המשתקמים‪ .‬יודגמו מספר מסגרות שעברו שינויים‪ ,‬תוך תיאור תהליך השינוי והצגת נתונים‬ ‫השוואתיים של הסקר‪ ,‬המשקפים את השינוי במדדים שנדגמו בשאלון‪.‬‬ ‫דיון‪ ,‬מסקנות‪ ,‬השלכות לעשייה בעתיד‪ :‬שיפור איכות ומקצועיות השירות הנה מטרה המשותפת‬ ‫לכל העוסקים בשיקום‪ .‬קיימות עדויות רבות לכך שלסקר תרומה משמעותית בכך‪ .‬הוא מעורר תהליכי‬ ‫שינוי במסגרות‪ ,‬מעודד ומחזק מוטיבציה פנימית לשינוי ושיפור‪ .‬השינוי מתבטא בשיפור מידת‬ ‫שביעות הרצון של המרואיינים‪.‬‬ ‫מקורות‬ ‫סקר שביעות רצון ואיכות חיים בקרב משתקמים צרכני סל שיקום של בריאות הנפש ממסגרות‬ ‫השיקום בקהילה‪ .‬סיכום ממצאי הסבב הראשון‪ .‬אסתי ויסברג ופרופ' שמואל מלמד‬ ‫‪35‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬ ‫"אנשים ושירותים‪ ,‬ומה שבניהם"‪ :‬תפישותיהם של הפונים לוועדת "סל שיקום" לגבי‬ ‫אי יישום של החלטות הוועדה על תכנית השיקום‪.‬‬ ‫גב' יעל ברוך‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬רכזת שיקום משרד הבריאות‪ ,‬מחוז חיפה‬ ‫ד"ר גליה מורן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר מקס לכמן‪ ,‬החוג לבריאות נפש קהילתית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫פרופ' פייסל עזייזה‪ ,‬החוג לעבודה סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫פרטי השירות אליו מתייחס המחקר‪ :‬סל שיקום‪ ,‬שירותי בריאות הנפש‪ ,‬משרד הבריאות‪.‬‬ ‫רקע ורציונל‪ :‬המחקר הנוכחי עוסק בגורמים לאי יישום תוכניות הנקבעות בוועדות סל שיקום‪,‬‬ ‫מנקודת מבטם של הפונים לוועדה‪.‬‬ ‫מאז חוקק החוק לשיקום נכי נפש בקהילה (החוק לשיקום נכי נפש בקהילה‪ ,)2222 ,‬כ‪22,222 -‬‬ ‫אנשים עם הפרעות נפשיות השתלבו בשירותי השיקום בקהילה‪ .‬תכנית השיקום נקבעת במסגרת‬ ‫ועדה המורכבת מצוות רב מקצועי ואמורה לשקף מטרות אישיות שהאדם מעוניין לקדם‪ .‬למרות זאת‬ ‫כשליש מכלל הפונים לוועדות‪ ,‬אינם מיישמים את התכנית שאושרה‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬מטרת המחקר הנוכחי היתה לזהות ולהבין את הגורמים לתופעת האי יישום באמצעות מחקר‬ ‫איכותני שכלל ראיונות עומק עם ‪ 55‬פונים‪ ,‬זכאי סל שיקום‪ ,‬דוברי עברית‪ ,‬שלא יישמו את החלטות‬ ‫הועדה תוך חצי שנה‪ .‬הראיונות הוקלטו‪ ,‬תמללו ונותחו בניתוח נושאי (שקדי‪Glaser & ;2223 ,‬‬ ‫‪ ,)Strauss, 1967; Strauss & Corbin, 1990, 1994‬תוך השמטת פרטים מזהים‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬ניתוח הממצאים העלה שבע תמות מרכזיות‪ )5 :‬חוסר במידע וידע לגבי סל שיקום; ‪)2‬‬ ‫עמדות ביחס לשירותי השיקום; ‪ )3‬היעדר שותפות וקבלת החלטות משותפת; ‪ )4‬אי הלימה בין‬ ‫מטרות אישיות והחלטות הוועדה; ‪ )5‬חוויית הוועדה כגורם שאינו מקשיב ‪ )6‬חוסר הכרות של איש‬ ‫המקצוע המלווה את האדם ואת מנגנון סל שיקום; ו‪ )7 -‬השפעת בני משפחה על התהליך‪ .‬התמות‬ ‫מייצגות סיבות מרכזיות שחוזרות ומודגשות בעשרה ראיונות לפחות‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬הדיון מתייחס לחוסר בהכנה של המתמודד לקראת הועדה‪ ,‬מיעוט הכשרות ושירותי‬ ‫שיקום שאינם מותאמים לצרכים המגוונים של הפונים‪ ,‬כמו גם לתהליכים בינאישיים מול הועדה‬ ‫ולדיאלוג עם המשפחה‪ .‬מוצעות המלצות לשיפור האופן בו פועל מנגנון סל שיקום‪.‬‬ ‫השלכות המחקר מבחינה קלינית‪/‬מעשית‪ :‬ממצאי המחקר מעמיקים את הידע שהצטבר בתחום‬ ‫השיקום‪ ,‬ומחזקים את הטענה כי התוכניות אינן נמצאות בהלימה למטרות אישיות‪ .‬חשיבות‬ ‫הממצאים בעושר התכני של הראיונות ובהצגת נקודת מבטם של הפונים לוועדה‪.‬‬ ‫רצוי לחקור בהמשך פרספקטיבות נוספות של בני המשפחה‪ ,‬הגורמים המפנים וחברי הוועדה‪ ,‬ביחס‬ ‫לתופעה‪ ,‬וכן לחקור אנשים בעלי מאפיינים קבוצתיים ותרבותיים שונים‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬ ‫אסטרטגיות משוב לשיפור תוצאות תהליכי שיקום פסיכיאטרי‪ :‬מודלים של תפיסת‬ ‫המוטיבציה הפנימית ותובנה מטא קוגניטיבית‪.‬‬ ‫גב' סיגל מאוטנר‪ ,‬מתאמת‬ ‫‪simautner@gmail,com‬‬

‫שיקום‬

‫מחוזית‪,‬‬

‫משרד‬

‫הבריאות‬

‫מחוז‬

‫מרכז‪-‬‬

‫דרום‪,‬‬

‫רקע ורציונל המחקר‪ :‬המחקר מתייחס לנעשה במערך בריאות הנפש ביחס לדרכים לאיסוף‪ ,‬תיעוד‬ ‫ושימוש בנתונים כמשוב על תוצאות אישיות של צרכני בריאות הנפש‪ .‬מושם דגש על הלמידה מתחומי‬ ‫ידע נוספים במיקוד על תיאוריית ההכוונה העצמית ואסטרטגיה של משוב להערכת תוצאות המקדם‬ ‫תהליכי ויסות עצמי‪ ,‬כאסטרטגיה היעילה ביותר לשיפור הישגים אישיים ( ‪Hattie, & Timperley,‬‬ ‫‪.)2007‬‬ ‫מטרות המחקר ‪ :‬מטרת המחקר הראשונה היא לבדוק האם קיים קשר בין סוג התערבות של משוב‬ ‫להערכת תוצאות שיקום אישיות עבור צרכני בריאות הנפש‪ ,‬לבין מידת השיפור בתוצאות שיקום‬ ‫עתידיות‪.‬‬ ‫מטרת המחקר השנייה היא להבין כיצד נוצר הקשר שבין סוג ההתערבות של משוב לבין תוצאות‬ ‫שיקום עתידיות של צרכנים‪ .‬יצירת הקשר תבחן משתי פנים‪ ,‬האחת המבוססת על תיאוריית ההכוונה‬ ‫העצמית והשנייה המבוססת על תיאוריות מטא קוגניטיביות‪ .‬שתי אפשרויות אלו‪ ,‬ייבחנו על פי שני‬ ‫מודלים‪ ,‬האחד מודל של תיווך והשני מודל של מיתון‪.‬‬ ‫מודל התיווך‪:‬‬

‫סוגי התערבות‬ ‫של משוב‬

‫מוטיבציה פנימית‬ ‫תוצאות שיקום‬

‫מטא קוגניציה‬

‫מודל המיתון‪:‬‬

‫מוטיבציה פנימית‬

‫מטא קוגניציה‬ ‫תוצאות שיקום‬

‫התערבות‬ ‫סוגי‬ ‫שיטת המ‬ ‫של משוב‬

‫שיטת המחקר‪ :‬אוכלוסיית המחקר כוללת ‪ 532‬אנשים עם מחלות נפש חמורות בעלי ‪ 42%‬נכות‬ ‫נפשית מוכרת במוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מעל גיל ‪ ,53‬הצורכים שירותי שיקום במסגרת סל שיקום‪33 .‬‬ ‫אנשים מתוכם השתתפו גם בהתערבות של משוב להערכת תוצאות‪ 44 ,‬מתוכם בהתערבות של‬ ‫משוב ל"ויסות עצמי של מוטיבציה פנימית" ו‪ 44‬בהתערבות של "משוב חיצוני"‪ 44 .‬אנשים הוו קבוצת‬ ‫ביקורת ללא התערבות של משוב‪ .‬על מנת לצמצם את השונות במשתני הרקע‪ ,‬נלקח מדגם של‬ ‫צרכנים המתגוררים במסגרת דיור שיקומי בקהילה‪ .‬נעשה שימוש במערך ניסוי שדה רנדומאלי‪.‬‬ ‫כלי המחקר‪:‬‬ ‫שאלון סוציו‪-‬דמוגרפי‬ ‫שאלון סימפטומים פסיכיאטריים (‪)CSI) (Shern et al., 1994‬‬ ‫שאלון איכות חיים (‪)MANSA) (Priebe, Huxley, Knight & Evans, 1999‬‬ ‫שאלון תפקוד חיים (‪)LFQ) (Altshuler, Mintz, Leight, 2002‬‬ ‫שאלון מטא קוגניציה(‪.)BCIS) ( Beck, Baruch, Balter, Steer & Warman, 2004‬‬ ‫‪33‬‬

‫‪ 00:11-03:01‬מושב ב'‪ :‬הערכת איכות ושרות במערך השיקום‬ ‫שאלון סיבתיות אוריינטציה כללית (‪.)GCOS) (Deci & Ryan, 1985‬‬ ‫שאלון מוטיבציה פנימית (‪)IMI) (Deci & Ryan,1985‬‬ ‫שאלון הערכת תפקוד (‪)RFS) (Goodman, Sewell, Cooley & Leavitt, 1993‬‬ ‫ממצאים ‪ :‬תוצאות שיקום אישיות של צרכני בריאות הנפש נמדדו על ידי שלושה מדדים סובייקטיביים‪:‬‬ ‫איכות חיים‪ ,‬סימפטומים פסיכיאטריים ורמת תפקוד אישית ועל ידי מדד של דיווח על ידי מתאם‬ ‫הטיפול אשר מלווה את הצרכן‪ .‬בכל שלושת המדדים הסובייקטיביים נמצא כי צרכני בריאות הנפש‬ ‫אשר השתתפו בהתערבות של משוב מכוון ויסות עצמי השיגו שיפור גבוה יותר ומובהק בתוצאות‬ ‫השיקום האישיות ביחס לשתי הקבוצות האחרות‪ .‬מבחני מנובה להבדלים בין קבוצות מלמדים כי‬ ‫עבור מדד איכות חיים נמדדה מובהקות של (‪ ,)p=0.000‬עבור מדד של סימפטומים פסיכיאטריים‬ ‫נמדדה מובהקות של (‪ )p=0.001‬ועבור מדד של רמת תפקודי חיים נמדדה מובהקות של‬ ‫(‪ .)p=0.004‬לעומת זאת‪ ,‬עבור מדד בו מתאם הטיפול בצע הערכה של רמת תפקוד הצרכן לא נמצאו‬ ‫הבדלים מובהקים בין קבוצות המחקר (‪ .)p=0.924‬בנוסף נראה כי מרכיבים של מוטיבציה ומטא‬ ‫קוגניציה מהווים גורם המסייע בשיפור תוצאות השיקום האישיות‪.‬‬ ‫סכום ומסקנות‪ :‬משוב הינו אמצעי יומיומי בו משתמשים הן צרכני בריאות הנפש ביחס לעצמם‬ ‫ולתהליכי השיקום ששותפים בהם והן אנשי השיקום הנמצאים בקשר עם הצרכנים בליווי תהליך זה‪.‬‬ ‫מיעוט ידע קיים בתחום השיקום בבריאות הנפש על אופן הנחיית משוב כך שיהפוך להיות אמצעי‬ ‫משפיע חיובי ומשמעותי‪ .‬תוצאות המחקר מלמדות כי קיים ערך רב לתהליך משוב בעל מודל מובנה‬ ‫המבוסס על תהליכי למידה עצמית מטא קוגניטיבית והמדגיש את המוטיבציה‪ ,‬המעורבות והאחריות‬ ‫האישית של צרכני בריאות הנפש על איכות חייהם‪ .‬מודל מובנה מסוג זה יכול להוות חלק בלתי נפרד‬ ‫מתהליכי הערכת ואיסוף תוצאות השיקום‪.‬‬ ‫הבדלים שנראו בין הערכת אנשי השיקום את תוצאות השיקום של צרכני בריאות הנפש לבין הערכה‬ ‫סובייקטיבית של הצרכנים את עצמם‪ ,‬מצביעים על הבדלי תפיסה ביחס למהות של הצלחה‬ ‫והמשמעות של הישגים חיוביים החשובים בתהליכי שיקום פסיכיאטריים‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪1.Altshuler, L., Mintz, J., & Leight, K. (2002). The Life Functioning Questionnaire‬‬ ‫‪(LFQ): a brief, gender-neutral scale assessing functional outcome.Psychiatry Res ,‬‬ ‫‪112, 161-182.‬‬ ‫‪2. Beck, A,T., Baruch, E., Balter, J.M., Steer, R.A., & Warman, D.M. (2004). A new‬‬ ‫‪instrument for measuring insight: the Beck Cognitive Insight Scale. Schizophrenia‬‬ ‫‪Research, 68,319–329.‬‬ ‫‪3. Deci, E. L., & Ryan, R.M. (1985). Intrinsic Motivation and self determination in‬‬ ‫‪human behavior. New York: Plenum .‬‬ ‫‪4. Deci, E. L., & Ryan, R. M. (1985). The general causality orientations scale: Self‬‬‫‪determination in personality. Journal of Research in Personality, 19, 109-134.‬‬ ‫‪5. Goodman, S., Sewell, D.R., Cooley, E.L. & Leavitt, N. (1993). Assessing levels of‬‬ ‫‪adaptive functioning: The role functioning scale. Community Mental Health‬‬ ‫‪Journal,29, 119-131.‬‬ ‫‪6. Hattie, J., & Temperley, H. (2007). The power of feedback Review of Educational‬‬ ‫‪Research,77(1), 81-112.‬‬ ‫‪7. Priebe, S., Huxley, P., Knight, S., et al (1999). Application and results of the‬‬ ‫‪Manchester Short Assessment of Quality of Life (MANSA). International Journal of‬‬ ‫‪Social Psychiatry, 45, 7 -12‬‬ ‫‪.8. Shern, D.L., Wilson, N.Z., Cohen, A.S., Patrick, D.C., Foster, M., & Bartsch, D.A.‬‬ ‫‪(1994). Client outcomes II: Longitudinal client data from the Colorado Treatment‬‬ ‫‪Outcome Study. Milbank Q. 72,123–48‬‬ ‫‪34‬‬