מדברנא גיליון 3

‫מגזין ירוחמי‬

‫מס‪.‬‬ ‫‪03‬‬

‫כסלו‬ ‫תשע"ח‬

‫דצמבר‬ ‫‪2017‬‬

‫מִ ְד ּ ַב ְר ָנא˚‬

‫ש"ע] ‪ ˚1‬מְ ֲא ַר ִּמית‪ ,‬מַ נְהִ יג עַ ל‬ ‫[ת';‬ ‫קרוֹב למּלכוּת‪ :‬״רבא ְדּעמיה‬ ‫שֵׂ ם שְּׂ הָ יָה ַפּ ְר ָנס וְ‬ ‫וֹרא‪ ,‬בּריך מתייך‬ ‫ּ ַב ְר ָנא ְדּאומתיה‪ ,‬בּוּצִ י ָנא ְדּ ְנה ָ‬ ‫וְ מִ ְד‬ ‫כתובות דף י"ז עמוד א') גּדוֹל עמוֹ וְ מנהיג‬ ‫שלֹם״ (תלמוד בבלי מסכת‬ ‫לְ‬ ‫המּאיר‪ ,‬בּרוּך בּוֹאך לְ שלוֹם‪.‬‬ ‫אוּמתוֹ‪ ,‬נר‬ ‫שלנו‪ ¨3 .‬מגזין ירוּחמי חדש‪:‬‬ ‫‪ *2‬מערבית‪ ,‬המדבר‬ ‫ּ ַב ְר ָנא האּחרוֹן‪ ,‬וְ הוּא מרתק!״‬ ‫״קיבלתי את מִ ְד‬

‫מערכת 'מדברנא'‬ ‫עריכה‪ :‬גל סתיו אלפסי וקרן מלכה‬ ‫עיצוב מעטפת גרפית‪ :‬גרוטסקה‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬נטלי בן‪-‬ארי‪ ,‬סימה פריס‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬שרון זוארץ‬ ‫תמונת שער‪ :‬תעודת העולה של עליזה ומסעוד דרעי‪ .‬הופקה במרץ ‪1963‬‬ ‫כותבים‪ :‬הדר ממרוד‪ ,‬אריאל אדי‪ ,‬סמדר אלמליח בן‪-‬דוד‪ ,‬גל סתיו אלפסי‪ ,‬אורלי רייכר‪,‬‬ ‫אורה רובין‪ ,‬נבו ללזר‪ ,‬אודליה זינגר‪ ,‬יאיר אבוטבול‪ ,‬אורית רז‪ ,‬מושיקו בן‪-‬שימול‪ ,‬תמר‬ ‫קוטלר‪ ,‬יעל ארצי‪ ,‬הרב אחיה בן‪-‬פזי‪ ,‬הרב יצחק שלו‪ ,‬הרב חיים וולף‬ ‫מוציא לאור‪ :‬מתנ"ס ירוחם‬ ‫בית דפוס‪' :‬דפוס דימונה' באר שבע‬

‫פניות‪ ,‬הצעות‪ ,‬הערות‪ ,‬חומרים‪,‬‬ ‫רעיונות ותמונות יתקבלו בברכה‪:‬‬ ‫דוא"ל‪midbarna@gmail.com :‬‬ ‫טלפון‪08-6687000 :‬‬ ‫פקס‪08-6580324 :‬‬ ‫נקודות חלוקה‬ ‫מתנ"ס‪ ,‬מועצה‪ ,‬שופר‪-‬סל‪ ,‬מאפיות‪,‬‬ ‫גלידריות‪ ,‬ירקניות‪ ,‬מלון 'אירוס' ירוחם‪,‬‬ ‫תחנת דלק‪ ,‬מכולות‪ ,‬פיצוציות‪ ,‬המרכז‬ ‫לגיל הרך‪ ,‬בתי‪-‬קפה‪ ,‬מרכזים רפואיים‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫גלריה ‬

‫‪4‬‬

‫מה היה לנו החודש ‬

‫‪12‬‬

‫לוקאלי ‬

‫‪17‬‬

‫היה היה ‬

‫‪21‬‬

‫הירוחמים ‬

‫‪22‬‬

‫נעים להכיר ‬

‫‪26‬‬

‫לוח אירועים ‬

‫‪29‬‬

‫נוער ‬

‫‪34‬‬

‫ספורט ‬

‫‪38‬‬

‫טייני ‬

‫‪42‬‬

‫עוד לא טיילתי די ‬

‫‪46‬‬

‫תורה מן המדבר ‬

‫‪48‬‬

‫דודו השוטר ‬

‫‪50‬‬

‫אחרי המכתב של עומרי‬

‫במטבח של ירוחם ‬

‫‪54‬‬

‫ראיון עם עומרי צנגאו‪ ,‬בוגר תנועת 'אחרי'‬ ‫‪ -‬עמ' ‪36‬‬

‫קפה‪ ,‬עיתון ועיפרון ‬

‫‪56‬‬

‫לוח ירוחם ‬

‫‪58‬‬

‫סאלח‪ ,‬פה זה ארץ ישראל‬ ‫ראיון עם דוד דרעי‪ ,‬יוצר‪ ,‬במאי ומפיק‬ ‫הסרט ‪ -‬עמ' ‪22‬‬

‫גלריה‪ :‬מראות ירוחם והנגב‪ -‬פרוטרט‬ ‫מקומי‬ ‫� עמ' ‪8‬‬

‫גלריה‪ :‬כיצד הגיע מכתש ירוחם אל המרכז‬ ‫המסחרי?‬ ‫� עמ' ‪17‬‬

‫משקיעות בסל‬ ‫אביה שפירא‪ ,‬בת ‪ ,9.5‬כדורסלנית מוכשרת‬ ‫‪ -‬עמ' ‪38‬‬

‫עוד לא טיילתי די‪ :‬ארבע המלצות לטיול‬ ‫בטבע המדברי‬ ‫� עמ' ‪48‬‬

‫במטבח של ירוחם‪ :‬ציפורה רפואר גל‬ ‫במתכון לספינג' לקראת חג החנוכה‬ ‫� עמ' ‪56‬‬

‫‪3‬‬

‫גלריה‪ -‬תרבות ירוחמית‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫אגרטלים בעיצובה‬ ‫של אפרת אפל‪,‬‬ ‫בהשראת היצירה‬ ‫של פנחס פרץ‬

‫לתכנן את העיר‬ ‫ ‬ ‫מאת‪ :‬הדר ממרוד‬

‫הצילום באדיבות‪:‬‬

‫‪DOGWOOF‬‬

‫רוחב המדרכות‪ ,‬גובה הבניינים‪ ,‬מיקום בתי‬ ‫העסק והמוסדות העירוניים וכמות הפארקים‬ ‫והעצים ‪ -‬כל אלה‪ ,‬יחד עם פרמטרים רבים‬ ‫נוספים‪ ,‬משפיעים על תחושת הביטחון ברחוב‪,‬‬ ‫על שגשוג העסקים‪ ,‬על ניידות התושבים ועל‬ ‫האינטראקציות החברתיות בעיר‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫לתכנון העירוני נודעת השפעה ניכרת על איכות חיינו‪.‬‬

‫ר‬

‫ג'יין ג'ייקובס‪ ,‬עיתונאית ועורכת חסרת הכשרה פורמלית‬ ‫בתחום התכנון‪ ,‬התחילה לחקור את חיי העיר בשנת‬ ‫‪ ,1958‬ולהתבונן במנגנוני הפעולה שלה בתשומת לב‬ ‫ומגובה המדרכה‪ .‬בשנת ‪ 1961‬הוציאה את ספרה "מותן‬ ‫וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות"‪ ,‬אשר זכה בתוך‬ ‫זמן קצר להכרה כספר החשוב והמשפיע ביותר שנכתב‬ ‫על תכנון הערים המודרני ועל העיר בת זמננו‪ .‬לאחר‬ ‫ששוטטה ברחובות‪ ,‬הבינה ג'ייקובס כי העיר לא יכולה‬ ‫להיות מוצר מתוכנן עד היסוד‪ ,‬אלא מערכת מורכבת‬ ‫ומלאת ניגודים‪ ,‬הזדמנויות‪ ,‬הפתעות ומפגשים‪ .‬בכתביה‬ ‫מתחה ג'ייקובס ביקורת חדה‪ ,‬בין השאר על מגמות‬ ‫הפרבור של הכרך האמריקאי‪ ,‬על הפרדת השימושים‬ ‫(למשל‪ ,‬הקצאת שטחים נפרדים בתוך העיר לעסקים‬

‫‪4‬‬

‫ולמגורים)‪ ,‬על עידוד השימוש ברכב פרטי והירידה‬ ‫בצפיפותן של ערים הנגרמת כתוצאה מכך‪ .‬לטענתה‪,‬‬ ‫מגמות אלו מובילות להתפוררות הקהילות העירוניות‪,‬‬ ‫לניכור אורבני וכתוצאה מכך להידרדרות הביטחון‬ ‫האישי ואיכות החיים בכרך העירוני‪.‬‬ ‫כמו ג'ייקובס‪ ,‬מתכננים ואדריכלים רבים נוספים‬ ‫קושרים בין המרחב הפיסי לבין האינטראקציות‬ ‫האנושיות‪ ,‬ומביאים תפיסות תכנוניות שונות שמטרתן‬ ‫להפחית את הניכור בין התושבים‪ ,‬וכן‪ ,‬לעודדם לחיות‬ ‫חיי קהילה עירוניים‪.‬‬ ‫גם אצלנו‪ ,‬בירוחם‪ ,‬ניתן לראות מודלים מרחביים שונים‬ ‫אשר התכנון האדריכלי שלהם מסגיר ניסיון ליצירת‬ ‫יחסי שכנות ועידוד קשרים בין אישיים‪.‬‬ ‫ביום שישי‪ ,15/12 ,‬בטרמינל העיצוב‪ ,‬נקרין את הסרט‬ ‫"האזרחית ג'יין – הקרב על העיר" במסגרת פסטיבל‬ ‫"דוקאביב"‪ ,‬ונצא לסיור "תכנון עירוני וקהילה"‬ ‫בהדרכתה של הילה שלומי‪ ,‬סטודנטית לתואר שני‬ ‫בתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון‪◆ .‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫מחסום בין האומן לבין הקהילה‪ .‬כולנו יחד יוצרים שיח‪,‬‬ ‫שפה ומציאות חדשה‪ ,‬שבה המוזיאון הוא לא נטע זר אלא‬ ‫חלק מהחיים עצמם"‪.‬‬ ‫בין האומנים שישתתפו ויתארחו בזומו‪ :‬רננה רז‪ ,‬אביטל‬ ‫גבע‪ ,‬פיליפ רנצ'ר‪ ,KLON ,‬אייל אסולין‪ ,‬אלהם רוקני‬ ‫ונבט יצחק‪.‬‬ ‫זומו יפעל בין הימים ב'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 08:00‬בבוקר‬ ‫ל‪ 15:00-‬אחה"צ ויציע גם פעילות ערב בימים ב'‪ ,‬ד' ו‪-‬ה'‪.‬‬

‫רבותיי‪ ,‬ספרים‬ ‫ספרים רבותיי‪,‬‬ ‫ספרים‬ ‫ספרים‬ ‫‪ 5‬ספרים חדשים שנקנו לספריה‬ ‫זומו‪ ,‬מוזיאון אומנות נייד‬ ‫מאת‪ :‬אריאל אדי‬

‫זומו‪ ,‬מוזיאון האומנות הנייד הראשון בישראל‪ ,‬יגיע לירוחם‬ ‫בתאריך ה‪ ,26.12.2017 -‬ויתארח במשך חודש במבנה זמני‬ ‫שהוקם בצמוד לבית הספר שושנת יעקב‪ .‬ירוחם הינה‬ ‫התחנה הראשונה של המוזיאון הנייד‪ ,‬אשר מציע מפגש‬ ‫ישיר ובלתי אמצעי בין אומנות למקום והוא צפוי לארח‬ ‫תלמידים‪ ,‬משפחות וקהל שוחר אומנות מכל הסביבה‪.‬‬ ‫בירוחם יציג זומו תערוכה מיוחדת שתורכב ממיטב עבודות‬ ‫האומנות העכשוויות בישראל‪ ,‬לצד עבודות מקוריות‬ ‫שנוצרות במיוחד עבורו בשיתוף פעולה של אומנים‬ ‫וקהילות מקומיות‪.‬‬ ‫זומו הוא מיזם חברתי פרטי המאמין כי כלל אזרחי ישראל‬ ‫זכאים לצרוך אומנות‪ .‬וכי שפת האומנות צריכה להיות‬ ‫מדוברת ומשותפת לכל‪ .‬את זומו מובילה ואוצרת מילנה‬ ‫גיצין‪-‬אדירם‪ ,‬אשר לצורך הקמת הפרויקט גייסה את מפעל‬ ‫הפיס‪ ,‬קרן אריסון וקרן משפחת עופר ויחד הביאו ליצירת‬ ‫המוזיאון הנייד שיעבור בשנים הקרובות בכל רחבי ישראל‪.‬‬ ‫"הקמתי את זומו כי אני מאמינה שהדבר שהכי חסר‬ ‫בישראל הוא תרבות‪ ,‬במובן הרחב ביותר של המילה"‪,‬‬ ‫אומרת גיצין‪-‬אדירם‪" .‬כשכולם מסביב צועקים כמה הכל‬ ‫כאן קשה‪ ,‬ובזמן שתרבות‪ ,‬דרך ארץ ואומנות הפכו למילות‬ ‫גנאי‪ ,‬אני רואה בזומו כלי שיכול לסייע ולקדם שינוי חברתי‪.‬‬ ‫זומו לא מתיימר לייצא אומנות אל הפריפריה‪ ,‬אלא רואה‬ ‫עצמו גם אורח וגם מארח‪ .‬הוא מבקש לקבל בדיוק כמו‬ ‫שהוא מעניק ולשאוב בדיוק כמו שהוא מזין"‪.‬‬ ‫האומנית שרון גלזברג‪ ,‬מובילת פרויקט "אסיף"‪ ,‬פרויקט‬ ‫שמטרתו לקבץ יחדיו חפצים יקרים ללבם של המבקרים‬ ‫והפיכתם לחלק מאוסף קבוע של המוזיאון‪ ,‬מוסיפה כי‬ ‫מבחינתה זומו הוא סוג של ספסל שעליו מוזמן לשבת מי‬ ‫שיצירה והחברה הישראלית יקרים ללבו‪" .‬בעבודה שלי‬ ‫אין הפרדה בין אומנות לבין חפצים מחיי היום יום ואין‬

‫‪1.1‬בריט‪-‬מארי הייתה כאן ‪ /‬פרדריק בקמן‬ ‫‪2.2‬על הדבש ועל העוקץ‪ :‬נעמי שמר‪ ,‬סיפור חיים ‪/‬‬ ‫מוטי זעירא‬ ‫‪3.3‬אחד על אחד‪ :‬מורה ותלמיד‪ ,‬מדריך וחניך‪ ,‬מפקד‬ ‫וחייל ‪ /‬יובל נבו‬ ‫‪4.4‬הארץ בלהבות (כרך שני בסדרת מלחמת‬ ‫הפורימיקים הראשונה) ‪ /‬אורסון סקוט קארד‬ ‫‪5.5‬האיש משומקום ‪ /‬גרג הורביץ‬

‫שירה ירוחמית‬ ‫סמדר אלמליח בן דוד‬ ‫ַא ְּת ָמרוֹ ָק ִאית? לֹא יָ כוֹ ל ִל ְהיוֹ ת‬ ‫ַה ֶ ּצ ַבע ׁ ֶשל ָה ֵעינַ יִ ם‪ֶ ׁ ,‬של ָהעוֹ ר‪ֶ ׁ ,‬של ִמדַּ ּ ַפי ַה ְּס ָפ ִרים ַ ּב ֲח ַדר‪.‬‬ ‫ַה ַּת ְר ִמיל ַעל ַה ַ ּגב‪ ,‬נַ ַע ֵלי ָה ֲעבוֹ ָדה ׁ ֶש ֶה ֱעל ּו ָא ָבק ֵמ ֲא ָד ָמה ֲחרו ָּכה‬ ‫ַא ְּת ָמרוֹ ָק ִאית? לֹא יָ כוֹ ל ִל ְהיוֹ ת‬ ‫יקה‪ ,‬אוֹ ַצר ַה ִּמ ִ ּלים‪ ,‬מנעד ַה ַּמ ְח ׁ ָשבוֹ ת‪,‬‬ ‫ַה ּמוּזִ ָ‬ ‫ַה ַּס ְל ִס ָ ּלה ָ ּבאוֹ ַפ ַ ּניִ ם‪ָ ,‬ה ַאנְ ְ ּג ִלית המגומגמת ׁ ֶש ִ ּנ ׁ ְש ַמ ַעת ְ ּב ָאזְ נִ י‬ ‫ערלים ְ ּכ ׁ ֶש ּ ַפת ִאם‪ .‬אוֹ ְמ ֻצ ְח ֶצ ֶחת ַ ּכ ֲח ֵרבוֹ ת ִל ְפנֵ י ְק ָרב‬ ‫גלדיאטורים‪.‬‬ ‫ַא ְך ַ ּגם ֲאנִ י‬ ‫ׁ ֶש ִה ְת ַח ְל ִּתי ְ ּב ַח ְד ֵרי ִל ִ ּבי ֶל ֱאהֹב ֶאת פריד ַאל אטרש ׁ ֶשל ַא ָ ּבא‪,‬‬ ‫"א ָ ּבא ֵא ׁש תנק'ול‬ ‫ִה ְת ַח ְל ִּתי ִל ְד ַבר ְ ּב ַח ְד ִרי ֲח ָד ִרים ָמרוֹ ָק ִאית‪ַ .‬‬ ‫אשוֹ ן‪ֵ ׁ ,‬שנִ י‪,‬‬ ‫ַ ּביִ ת‪ַ ,‬מ ְח ֶ ּב ֶרת‪ּ ְ ,‬כנָ ַפיִ ם‪ּ ְ ,‬בגָ ִדים‪ ,‬נְ ִס ָ‬ ‫יעה‪ִ ,‬ר ׁ‬ ‫ֹאש?"‬ ‫ְ ּכ ֵאב ר ׁ‬ ‫"ס ָמ ַדר‪ָ ,‬ע ְמ ִליט ִלי ָט ְרק ַראס‪".‬‬ ‫ְ‬ ‫‪5‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫פסטיבל דוקאביב בירוחם‬ ‫מאת‪ :‬יערה עוזרי ‬

‫צילום ‪ :‬נעם פריסמן‬

‫דוקאביב הוא פסטיבל סרטים בינלאומי‪,‬‬ ‫המתקיים בתל אביב פעם בשנה‪ ,‬באביב‪,‬‬ ‫ומוקדש כולו לסרטים דוקומנטריים‪ .‬זהו‬ ‫פסטיבל הקולנוע היחיד בישראל המוקדש כולו‬ ‫לקולנוע תיעודי‪ ,‬והוא מן המוערכים בתחומו בעולם‪.‬‬

‫ד‬

‫הפסטיבל נוסד בשנת ‪ 1999‬על ידי עמותת דוקאביב‪,‬‬ ‫העמותה לקידום הסרט הדוקומנטרי בישראל‪ .‬הפסטיבל‬ ‫הראשון‪ ,‬שהתקיים בשנת ‪ ,1999‬ארך ארבעה ימים ומספר‬ ‫הצופים עמד על ‪ 5000‬איש בלבד‪ .‬כיום צופים בסרטי‬ ‫הפסטיבל‪,‬מעל ל‪ 56-‬אלף צופים והוא מוגדר כפסטיבל‬ ‫הקולנועי הגדול בארץ‪ .‬השנה יחגוג דוקאביב את‬ ‫מהדורתו ה‪.20-‬‬ ‫מדי שנה מוצגים בפסטיבל למעלה ממאה סרטים חדשים‬ ‫מהארץ ומהעולם‪ ,‬במסגרת מבחר תכניות מגוונות‪ :‬תחרות‬ ‫ישראלית ובינלאומית‪ ,‬תחרות סטודנטים‪ ,‬סרטי מוזיקה‪,‬‬ ‫אמנות ואדריכלות‪ ,‬סרטים העוסקים בסוגיות חברתיות‬ ‫וכן‪ ,‬יצירות אלטרנטיביות המשתמשות בטכנולוגיות‬ ‫חדישות (דוגמת ‪ - VR‬מציאות וירטואלית)‪.‬‬ ‫בנוסף לפסטיבל הסרטים התיעודי בתל אביב‪ ,‬עמותת‬ ‫דוקאביב מקיימת שני פסטיבלים נוספים מדי שנה‪,‬‬ ‫שמטרתם לחשוף את היצירה התיעודית לקהל רחב ככל‬ ‫האפשר; "דוקאביב גליל"‪ ,‬המתקיים במעלות תרשיחא‬ ‫‪6‬‬

‫במשך תשע שנים‪ ,‬ו"דוקאביב נגב"‪ ,‬המתקיים בירוחם‬ ‫זו הפעם הרביעית‪ .‬בשני פסטיבלים אלה‪ ,‬מוקרנות גם‬ ‫יצירות תיעודיות של יוצרים מקומיים העוסקות בנושאים‬ ‫הקשורים למקום ולאנשיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מקיימת העמותה‬ ‫במהלך השנה עשרות הקרנות של סרטי תעודה במרכזי‬ ‫תרבות ברחבי הארץ ומסגרת של סרטי תעודה בסינמטק‬ ‫תל אביב‪ ,‬תחת הכותרת "קולנוע דוקאביב"‪.‬‬ ‫פסטיבל דוקאביב נגב שם דגש על הקהילות והקהלים‬ ‫המרכיבים את ירוחם והסביבה‪ ,‬ותכנית הפסטיבל‬ ‫מתמקדת בתוכן העוסק בשאלות של זהות‪ ,‬חברה‬ ‫וקהילה‪ .‬במהלך שלושת ימי הפסטיבל יתקיימו‪ ,‬מלבד‬ ‫הקרנות הסרטים הדוקומנטריים‪ ,‬הופעות של מוזיקה‬ ‫ומחול‪ ,‬הצגות‪ ,‬מפגשים עם יוצרים ופעילויות לכל‬ ‫המשפחה‪.‬‬ ‫את הפסטיבל יפתח השנה פרויקט "מראות ירוחם והנגב‬ ‫– פורטרט מקומי"‪ ,‬הקרנת בכורה של חמישה סרטים‬ ‫קצרים שנולדו בסדנת יוצרים מקומיים פרי שיתופם‬ ‫של עמותת דוקאביב‪ ,‬הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה‪,‬‬ ‫אשכול נגב מזרחי ומתנ"ס ירוחם‪ ,‬בהנחיית הבמאים‬ ‫מיטל אבוקסיס ורומן שומונוב‪ .‬הסדנה מתקיימת זו השנה‬ ‫השלישית והיא מאפשרת לצופי הפסטיבל להתרגש גם‬ ‫מסיפורים קרובים על המסך הגדול‪◆ .‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫מראות ירוחם והנגב‪ :‬פורטרט מקומי‬ ‫מאת‪ :‬יערה עוזרי ‬

‫צילום ‪ :‬רומן שמונוב‪ ,‬מיטל אבוקסיס‬

‫ פרויקט "מראות ‪ -‬פורטרט ירוחמי" החל‬ ‫את דרכו לפני שלוש שנים מתוך שאיפה‬ ‫לשלב את הזוית הירוחמית המקומית בתכנית‬ ‫פסטיבל דוקאביב נגב‪ .‬הסרטים אשר נוצרו במסגרת‬ ‫הסדנה משקפים את ההוויה המקומית דרך נקודות מבט‬ ‫ייחודיות ומפתיעות‪ ,‬ורשמו הצלחה בפסטיבל‪.‬‬

‫פ‬

‫השנה מתרחבת יריעת הסדנה והיא תכלול חמישה‬ ‫סרטים מירוחם והסביבה‪.‬‬ ‫סרטי סדנת "מראות ירוחם והנגב‪ :‬פורטרט מקומי" יפתחו‬ ‫השנה את הפסטיבל בהקרנה חגיגית בהיכל התרבות‪.‬‬ ‫מלבד הסרטים שצולמו בירוחם‪ ,‬יוקרנו גם סרטים מערד‬ ‫ודימונה‪.‬‬ ‫הסדנה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה בין דוקאביב‪,‬‬ ‫הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה‪ ,‬מתנ"ס ירוחם ואשכול‬ ‫נגב מזרחי‪.‬‬ ‫לקראת הקרנת הבכורה‪ ,‬משתתפי הסדנה נרגשים להציג‪:‬‬ ‫"אני והדוקומנטרי הראשון שלי"‪.‬‬

‫"אהבה עיוורת"‬ ‫יוצר‪ :‬ג'ניה אורצקי‬

‫‪ 4‬איבד את ראייתו עקב מחלה שבה חלה בבית יתומים‬ ‫אליו נמסר לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬למרות המכשול‬ ‫הנוראי הצליח מיכאל לעלות לארץ ישראל‪ ,‬להקים‬ ‫משפחה‪ ,‬להיות איש פעלתן‪ ,‬מלא אופטימיות ואהבה‬ ‫בלתי פוסקת לחיים‪.‬‬ ‫מתי הגעת לדימונה?‬ ‫"אני תושב דימונה משנת ‪ ,1992‬מהרגע שהגענו לארץ"‪.‬‬ ‫למה בחרת לביים דווקא את הסיפור הזה?‬ ‫"חיפשתי סיפור קטן ומרגש על אדם שאת קולו לא שומעים‬ ‫בדרך כלל‪ .‬לאחר חיפושים מצאתי את מיכאל דרך משכית‪,‬‬ ‫בחורה מהסדנה"‪.‬‬ ‫תוכל לשתף ברגע מרגש במיוחד ממהלך הצילומים?‬ ‫"הרגע שבו אשתו של מיכאל מצטרפת אליו לשירה‪ .‬זהו‬ ‫רגע מרגש שלא ישאיר עין יבשה בקהל"‪.‬‬ ‫למה אתה ממליץ לצפות בסרט?‬ ‫"זה סרט שייתן לכל אדם כוח והבנה שבכל מצב בחיים ניתן‬ ‫לראות נקודת אור ותמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה"‪.‬‬

‫תקציר הסרט‪ :‬מיכאל הוא יליד אוקראינה‪ ,‬בן ‪ ,72‬ובגיל‬

‫‪7‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫"ארמון רוסי"‬ ‫יוצרת‪ :‬דינה סטרט‬

‫תקציר הסרט‪ :‬הסרט הדוקומנטרי מגולל את סיפורם של‬ ‫סימה (‪ )83‬וסימיון (‪ )88‬טבריה‪ ,‬אשר עלו לארץ מאוקראינה‬ ‫ומזה ‪ 20‬שנה חיים בירוחם‪ .‬בדירתם‪ ,‬אשר נמצאת בבניין‬ ‫שיכון‪ ,‬עיצב לעצמו הזוג ארמון רוסי מדהים ביופיו‪ .‬החלום‬ ‫של סימיון הוא לבנות אנדרטה חדשה בירוחם לזכר יום‬ ‫הניצחון של מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫מתי הגעת לירוחם?‬ ‫"עברתי לירוחם מבאר שבע לפני שלוש שנים‪ .‬גדלתי בערד‬ ‫וחיפשתי מקום קטן ומדברי שיהיה כיף לגור בו‪".‬‬ ‫למה בחרת לביים דווקא את הסיפור הזה?‬ ‫"ביום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬במסגרת עבודתי ביחידת‬ ‫הנוער‪ ,‬הנחתי ערב "זיכרון בסלון" עם סימה וסימיון‪ .‬היה‬ ‫לי מאוד מעניין אתם ופשוט התאהבתי בהם‪ .‬מלבד זאת‪,‬‬ ‫הסיפור על הקהילה הרוסית בירוחם הוא סיפור שחשוב‬ ‫לספר אותו‪ .‬חשוב לי שיהיו טקסטים קולנועיים איכותיים‬ ‫שיוכלו לשמש מדריכים ומורים במטרה לתווך את סיפור‬ ‫יום הניצחון (התשעה במאי)‪ ,‬אשר מהווה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהמורשת של יוצאי ברית המועצות‪ .‬סבא שלי היה וטרן‬ ‫(ותיק מלחמת העולם השנייה) אשר לחם במלחמת העולם‬ ‫השנייה כיהודי נגד הצבא הגרמני ולכן חשוב לי באופן אישי‬ ‫לשמור על הסיפור שלו‪".‬‬ ‫תוכלי לשתף ברגע מרגש במיוחד ממהלך הצילומים?‬ ‫"החיבור בין סימיון לנער מוריאל שהשתתף אף הוא בסרט‪.‬‬ ‫ברגע שמוריאל נכנס לבית של סימיון הם התחילו בשיחה‬ ‫מרתקת; מוריאל סיפר על העבודה שלו ברובוטיקה וסימיון‬ ‫שאל אותו מה החלום שלו ואיך הוא רוצה לתרום לחברה‪".‬‬ ‫למה את ממליצה לצפות בסרט?‬ ‫"כי מדובר על סרט מקורי שבמרכזו נושא חשוב שנוגע לכ‪-‬‬ ‫‪ 20%‬מתושבי ירוחם‪ .‬המשתתפים הראשיים בסרט‪ ,‬סימה‬ ‫וסימיון הם זוג מקסים ומרגש מאוד‪ ,‬וזו הזדמנות לשמוע‬ ‫את הסיפור שלהם ולהכיר אותם לעומק"‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫"ילדות נשכחת"‬

‫יוצרת‪ :‬הדרה שטיינברג‬

‫תקציר הסרט‪ :‬בשנת ‪ 1962‬עלה פנחס כתינוק ממרוקו‬ ‫לירוחם‪ ,‬יחד עם הוריו‪ ,‬שלום וזוהרה פרץ‪ .‬פנחס‪ ,‬בעל ידי‬ ‫זהב‪ ,‬מצליח להפוך זבל מהרחוב לאומנות‪ .‬הסרט מגולל את‬ ‫סיפורו של פנחס מילדותו ועד היום‪ ,‬סיפור הנע במתח שבין‬ ‫החלומות ובין האתגרים שזימנו החיים במסגרת משפחה‬ ‫מרובת ילדים‪ .‬הסיפור הפרטי של פנחס משמש בבואה‬ ‫לסיפורה של ירוחם‪.‬‬ ‫מתי הגעת לירוחם?‬ ‫"לפני בערך ‪ 7‬שנים‪ ,‬עם הפסקה בדימונה לכמה שנים"‪.‬‬ ‫למה בחרת לביים דווקא את הסיפור הזה?‬ ‫"במשך תקופה ארוכה יחסית חיפשתי מושא מתאים לסרט‪,‬‬ ‫וכמעט התייאשתי‪ .‬כל מי שפניתי אליו לא הסכים‪ ,‬ואז‬ ‫חשבתי על פנחס‪ ,‬שאתו אני עובדת כבר שלוש שנים‪ .‬דרך‬ ‫הסיפור האישי של פנחס ומשפחתו הבנתי שאני יכולה‬ ‫לספר את הסיפור של ירוחם‪ ,‬שאני כל כך אוהבת"‪.‬‬ ‫שתפי ברגע מרגש במיוחד ממהלך הצילומים‬ ‫"כשפנחס הסכים לספר על תקופה קשה שעבר בחייו‬ ‫והצליח לצאת ממנה בכוחות עצמו"‪.‬‬ ‫זכור לך רגע מצחיק במיוחד במהלך הצילומים?‬ ‫"מרסל‪ ,‬אחותו הגדולה של פנחס‪ ,‬התגלתה כשחקנית‬ ‫מוכשרת והצחיקה אותנו כל הזמן במהלך הצילומים"‪.‬‬ ‫למה את ממליצה לצפות בסרט?‬ ‫"כי בכל אחד מאיתנו נשאר קמצוץ של ילדות‪ ,‬ואני מקווה‬ ‫שהסרט ייתן לאנשים את התחושה שכל חלום אפשר‬ ‫להגשים‪ ,‬גם אם זה לוקח חמישים שנה"‪.‬‬ ‫מה מיוחד בסרט שלך?‬ ‫"הסרט מחבר בין עבר והווה‪ ,‬בין מי שגדלו כאן לבין מי‬ ‫שהגיע לכאן מבחירה‪ ,‬כמוני‪ .‬מחבר בין חלומות שיש לכולנו‬ ‫ובין המציאות‪ ,‬ולפעמים בזכות מפגש קטן בנסיבות רגילות‬ ‫של החיים מתרחש משהו משמעותי הרבה יותר"‪.‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫"אי של שפיות"‬ ‫יוצרת‪ :‬משכית הודסמן‬ ‫תקציר הסרט‪ :‬דוד חי בבית בן שלוש קומות‪ ,‬עמוס חפצים‪,‬‬ ‫זיכרונות וחתולים‪ .‬הוא אמן בעל נפש רגישה‪ ,‬הבולט‬ ‫בשונותו בערד המדברית‪ .‬בחוץ ערד בוערת ‪ -‬חרדים מול‬ ‫חילונים‪ ,‬חופש מול כפייה‪ ,‬ובבית פנימה דוד חי בבועה של‬ ‫חלומות עם החתולים שלו‪.‬‬ ‫מתי הגעת לערד?‬ ‫"בשנת ‪."1988‬‬ ‫למה בחרת לביים דווקא את הסיפור הזה?‬ ‫"הסיפור של דוד הוא במידה רבה הסיפור של רבים מתושבי‬ ‫ערד‪ .‬המתח בין פנים וחוץ‪ ,‬בין מרחב אישי ומרחב ציבורי‪,‬‬ ‫בין קהילה לבית"‪.‬‬ ‫תוכלי לשתף ברגע מרגש ממהלך הצילומים?‬ ‫"הרגע שדוד אומר שערד היא אהובתו‪ ,‬שהערדניקים קיבלו‬ ‫׳עודף חמצן׳‪ ,‬וגם הבכי וההתפרקות בעקבות מותה בפיגוע‬ ‫של שרון טובול ז"ל‪ ,‬הנפש התאומה"‪.‬‬ ‫זכור לך רגע מצחיק ממהלך הצילומים?‬ ‫"דוד עצמו הוא איש מצחיק‪ .‬כולם מכירים והוא מתהלך‬ ‫כמו ידוען במרכז המסחרי של ערד ומברך לשלום כמעט‬ ‫כל אדם"‪.‬‬ ‫למה את ממליצה לצפות בסרט?‬ ‫"הסרט מגולל סיפור אישי של אומן‪ ,‬אשר חי את חייו בבועה‬ ‫מגוננת בבית עמוס חפצים אשר מגנים עליו‪ ,‬ללא מסיכות‪,‬‬ ‫בעיר שהיא עצמה סוג של בועה וחממה‪ .‬החממה מתנפצת‬ ‫באחת כאשר אוכלוסייה חדשה מגיעה לעיר ונוצר חיכוך‬ ‫בין ערד הוותיקה לתושבים החדשים ולאורחות החיים‬ ‫אשר הם מביאים עמם"‪.‬‬ ‫מה מיוחד דווקא בסרט שלך?‬ ‫"באופן מסוים ערד מהווה מראה לערים רבות שבהן‬ ‫האוכלוסייה החרדית משתלבת ‪ /‬משתלטת על המרקם‬ ‫העירוני‪ .‬דוד אומר בסרט שמעניין לצפות בנקודת הזמן‬ ‫הזאת‪ ,‬שבה החרדים מהווים כשליש מהעיר‪ ,‬ולחזות להיכן‬ ‫תגיע העיר בעוד עשור והאם לאנשים כמו דוד או למשפחתי‬ ‫ולי עדיין יהיה מה מקום‪.‬״‬

‫"רכסים בנגב"‬ ‫יוצר‪ :‬לירון קרמלקר‬

‫תקציר הסרט‪ :‬הסרט עוקב אחרי נגב לשם (‪ ,)18‬בת לאם חד‪-‬‬ ‫הורית חירשת‪ .‬נגב היא נערה חילונית שהתבגרה בתוך עולם‬ ‫דתי וערכי‪ ,‬והצליחה בשתי ידיה ובזכות תמיכה מסביבתה‬ ‫ליצור לעצמה מרחב חילוני אשר מקבל אותה ומהווה עבורה‬ ‫בית בדמות שבט הצופים "רכסים"‪.‬‬ ‫מתי הגעת לירוחם?‬ ‫"נולדתי בירוחם לאם מקומית ולאב שנולד בהודו ועלה‬ ‫לישראל בגיל שנתיים והתיישב באשדוד"‪.‬‬ ‫לירון בן ‪ 17‬ולומד בבית ספר ׳אורט ספיר׳ בירוחם‪.‬‬ ‫למה בחרת לביים דווקא את הסיפור הזה?‬ ‫"בחרתי לביים את נושא הסרט הזה מכיוון שהיה לי‬ ‫מאוד חשוב לתת במה לשבט הצופים בירוחם ולאנשים‬ ‫המדהימים שצומחים שם"‪.‬‬ ‫זכור לך רגע מצחיק ממהלך הצילומים?‬ ‫"רגע ממש מצחיק שקרה היה בצילומים באגם; רומן הצלם ‪/‬‬ ‫במאי שלנו התרחק מאתנו ורצה לצלם את נגב על הסכר‪ .‬זה‬ ‫היה מצחיק ומלחיץ בו זמנית ולבסוף שניהם יצאו בשלום"‪.‬‬ ‫למה אתה ממליץ לצפות בסרט?‬ ‫"קודם כל מכיוון שהוא חלק מפרויקט מאוד מיוחד שיעניין‬ ‫את רוב האנשים שאני מכיר‪ .‬בנוסף‪ ,‬אני חושב שהסרט‬ ‫שלי יכול לאפשר להרבה אנשים להזדהות ולהתחבר‬ ‫לדמות ‪ -‬נגב לשם"‪.‬‬ ‫מה מיוחד דווקא בסרט שלך?‬ ‫"שיש בו דגש חילוני ‪ .‬יש בו מקום לנעורים‪ ,‬וזה נותן לנוער‬ ‫להרגיש שייכים לסרט"‪◆ .‬‬

‫‪9‬‬

10

‫לתת מקום לנשמה‬

‫משרד החינוך‬

‫‪11‬‬

‫מה היה לנו החודש?‬ ‫יחידת הנוער‬ ‫מדרשת באר‬ ‫קיימות‬

‫חווידע‬ ‫קיימות‬

‫מתחילים בהקמת חווה חקלאית קהילתית המ־‬ ‫שותפת לתושבי ירוחם ורחמה סמוך להר הלבן‬

‫מציינים בטקס את הפריט הצפוני ביותר של עץ‬ ‫שיטת הנגב הנמצא סמוך לצמת ירוחם‬

‫צעירים בירוחם‬ ‫מתנ״ס‬ ‫ביה״ס המאוחד‬

‫מירון אגר‪ ,‬נכדו של שלמה מרכוס ז"ל‪ ,‬בהופעה בבית‬ ‫צב"י במסגרת ליין ההופעות של 'חמישי אקוסטי'‬

‫מל״ש‬ ‫אגף הספורט‬

‫צעירים בירוחם‬

‫ביה״ס קול יעקב‬

‫מתנ״ס‬

‫טרמינל עיצוב‬

‫צעירים בירוחם‬

‫שיקום שכונות‬

‫עדי קיסר מתארחת בירוחם ומביאה איתה שירה בו־‬ ‫עטת ונקודת מבט על היררכיות תרבותיות ופוליטיקה‬ ‫של זהויות‬

‫עתיד במדבר‬ ‫מל״ש‬

‫הספריה העירונית‬

‫נקדוה טובה‬ ‫המרכז לגיל הרך‬ ‫אורט ספיר‬

‫חוג סיירות שובר שיא של כל השנים עם‬ ‫‪ 273‬משתתפים שמסיירים בנגב בכל מזג‬ ‫אוויר‬

‫משפחות ממשיכות לטייל במדבר בכל יום‬ ‫שלישי עם המל"ש‬

‫׳שישי שטח׳ פותח עוד שנה של טיולי‬ ‫אתגר למבוגרים‬

‫ביה״ס קול יעקב‬

‫טרמינל עיצוב‬

‫הורים ומורים ב'קול יעקב' מתגייסים‬ ‫לשיפור פני בית הספר בהנחיית צוות‬ ‫'תיקון עולם' ובונים יחד קיר מוזיקלי‪,‬‬ ‫מסלול חושי‪ ,‬צמחיה‪ ,‬פרחים ועוד‬

‫בנות כיתות ו' ומורותיהן מציינות בטקס‬ ‫חגיגי את פתיחת הנושא הערכי‪ :‬ענווה‬ ‫ושליחות‬

‫לאחר עבודת עיצוב של כמה חודשים‪ ,‬נחנך‬ ‫הפרויקט "שם זה פה" במרכז המסחרי המחבר בין‬ ‫הטבע לעיר ומציג בגאווה את תעשיית המפעלים‬

‫נקדוה טובה‪ ,‬צעירים בירוחם‪ ,‬עתיד במדבר‬

‫אירוע לציון חג הסיגד‪ ,‬חג מיוחד של יהודי אתיופיה‪ ,‬עם הרצאה של עמרם אקלום‪ ,‬איש‬ ‫חינוך ומדריך מסעות לאתיופיה‪ ,‬פעילות לילדים‪ ,‬קליעת צמות‪ ,‬מוזיקה וריקודים‬

‫אורט ספיר‬

‫המרכז לגיל הרך‬ ‫פעילות 'שני משפחתי' מתחילה במרכז לגיל הרך‬ ‫ ילדים וההורים נהנים ומבלים יחד‬‫תלמידי אורט ספיר מתנדבים בביה״ס ׳המאוחד׳‬

‫עתיד במדבר‬

‫עשרות ארכיונאים התקבצו ובאו מכל חלקי הארץ לשלושה ימים של כנס איגוד האר־‬ ‫כיונאים שהתקיים השנה בירוחם‬

‫מפגש חשיפה לארכיון ת‪.‬ז‪ .‬ירוחם ולפרויקט‬ ‫התיעוד עם תלמידי בלב"ש בספריה‬

‫יחידת הנוער‬ ‫טקס אש המסורתי לפתיחת השנה של שבט‬ ‫רכסים ירוחם‪ ‬‬

‫סדנת גרפיטי במחסן ‪ 52‬עם האמן המדהים ‪ !SPINE‬‬

‫שיקום שכונות‬ ‫פרויקט שיקום שכונות מסיים סבב שיפוצים בבנייני הפלמ"ח ‪ 639‬ואלכחיל ‪ 507‬וממשיך לאלכחיל ‪506‬‬

‫אגף הספורט‬ ‫אזרחים ותיקים ובני נוער מציינים את‬ ‫יום ההליכה הבינלאומי‬

‫חוגי הספורט פותחים שנה‬

‫ירוחם מצטרפת לליגת 'מאמא נט' ‪-‬‬ ‫ליגת האמהות בכדורשת‬

‫מתנ״ס‬ ‫אלפי תושבי ירוחם ומבקרים נהנים מפסטיבל הפיוט המסורתי ' פעמי מדבר' עם שפע הופעות של אומנים ויצירה מקומית‬

‫הספריה העירונית‬

‫תלמידי אורט ספיר מתנדבים בבית ספר המאוחד‬

‫תלמידי ד'‪-‬ו' מבתי הספר 'המאוחד' ו'קול יעקב'‬ ‫פוגשים את הקריקטוריסט עמוס אלנבוגן‪,‬‬ ‫מתנסים בציור קריקטורות ושומעים על מדינת‬ ‫ישראל בראי הקריקטורות‬

‫הופעת פנטומימה ייחודית של דני ארגון‬ ‫לילדי ירוחם‬

‫חווידע‬ ‫חווידע ירוחם פותחים שנה‬

‫ביה״ס המאוחד‬ ‫בכל יום רביעי אחר הצהריים נפגשים הורים‬ ‫וילדים להתלכלך בבוץ‪ ,‬לשתול‪ ,‬להשקות‪ ,‬להכין‬ ‫אומנות מהטבע‪ ,‬ובעיקר‪ -‬להנות ביחד אחר‬ ‫הצהריים בבית הספר המאוחד‪ .‬‬

‫בבוקר יום שישי‪ ,‬בבית ספר המאוחד‪ ,‬התייצבו ההורים להגשים חלום של מורה אחת‪ ,‬שרצתה גם מגירות‬ ‫מעץ וגם לייצר חוויה ייחודית לילדים ולהורים‬

‫מדרשת באר‬ ‫מדרשת באר נכנסה‪ ,‬בשעה טובה‪,‬‬ ‫לבניין החדש ברחוב ההסתדרות‬

‫נפתח בית מדרש רב‪-‬דורי לימוד‬ ‫משותף של בנות באר עם נשים ממרכז‬ ‫יום לקשיש‬

‫׳חברותא צעירה׳‪ ,‬תוכנית חדשה של‬ ‫לימוד שבוע‪ ,‬בנות באר ובנות בתי‬ ‫הספר היסודיים‬

16

‫לוקאלי‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫כיצד הגיע מכתש ירוחם‬ ‫אל המרכז המסחרי?‬ ‫מאת‪ :‬הדר ממרוד‬

‫בימים האחרונים ייתכן שהבחנתם בקולות‬ ‫של ציפורים ובעלי חיים הבוקעים מהמרכז‬ ‫המסחרי‪ .‬בכניסה שעוברת מתחת לבניין‬ ‫המועצה‪ ,‬על קיר הגבייה ועל קיר המספרה מוצבים‬ ‫מסכים אשר מקרינים נופים הנשקפים ממכתש ומאגם‬ ‫ירוחם‪ :‬הרים‪ ,‬חולות צבעוניים‪ ,‬זריחה‪ ,‬שקיעה‪ ,‬פכפוך‬ ‫מים וציפורים‪ .‬באותו המרחב‪ ,‬בחלק אחר של הקירות‪,‬‬ ‫צויר ציר זמן המציג את ההיסטוריה וההתפתחות של‬ ‫ירוחם לאורך השנים‪ ,‬וכן‪ ,‬מוצגת מפת ירוחם המכוונת‬ ‫למוקדי התיירות הרבים והשונים שלנו‪.‬‬

‫ב‬

‫הפרויקט הנו יוזמה משותפת של מועצת ירוחם‪,‬‬ ‫ארגון ‪ The Natural Step‬ישראל‪ ,‬קרן ברכה וטרמינל‬ ‫העיצוב‪ ,‬אשר חברו יחד תחת הכותרת "שם זה פה"‪,‬‬ ‫במטרה לחבר את היישוב לאוצרות הטבע שמקיפים‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫נופיי אגם ומכתש ירוחם‪ ,‬המוקרנים על המסכים‬ ‫והקירות במרכז העיר הם פרי תיעוד מתמשך בן שנה‬

‫שנעשה לאורך כל היממה‪ ,‬כך שבכל רגע נתון ניתן‬ ‫לראות כיצד נראים המכתש והאגם באותה שעה של‬ ‫היום‪.‬‬ ‫לא רק אוצרות הטבע זכו לכבוד אלא גם המפעלים‬ ‫בעיר; סרטונים מפסי הייצור של המפעלים "פניציה"‬ ‫ו"אמיליה" מאפשרים לנו להיווכח שמוצרים מוכרים‬ ‫כל כך הם למעשה תוצרת ירוחם‪.‬‬ ‫במרחב הותקנו ספסלים שעליהם ניתן להתרווח‬ ‫וליהנות מהייחודיות של ירוחם‪ ,‬ואף לשתף את‬ ‫המבקרים המזדמנים בסיפורים ומידע אודות העיר‪.‬‬ ‫השקת הפרויקט נחגגה בפיקניק עירוני בהשתתפותם‬ ‫של ילדי כיתה ב׳ מביה"ס המאוחד‪ .‬הפיקניק כלל‬ ‫פעילות יצירתית עם חומרים מהטבע המקומי‪,‬‬ ‫בהדרכתה של מיטל אביגד‪.‬‬ ‫הציבור מוזמן ליהנות מהנראות החדשה של האזור ואף‬ ‫להפוך אותו למוקד מפגש‪ ,‬אירועי תרבות ואירועים‬ ‫חברתיים‪◆ .‬‬

‫‪17‬‬

‫לוקאלי‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫צוות התכנית‪ :‬המנהלת מיטל בר‬ ‫ושלושת מלווי המשפחה‪ :‬אירית‬ ‫קבסה‪ ,‬יניב מיכאליס ורחלי הירש‬

‫בואו לשנות את המציאות שלכם‬ ‫כתיבה‪ :‬גל סתיו אלפסי‬ ‫תכנית יה"ב (יחד המשפחה בצמיחה) היא תכנית‬ ‫חדשנית ועצמאית הפועלת מטעם עמותת‬ ‫׳צעירים בירוחם׳‪ .‬מטרת התכנית היא להעצים‬ ‫משפחות צעירות ולתת להן כלים לעשיית שינוי בתחום‬ ‫הכלכלי‪-‬תעסוקתי‪-‬משפחתי‪ .‬התכנית פונה למשפחות אשר‬ ‫מתמודדות עם קשיים בתחומים אלה ובכוחן לבצע שינוי‪.‬‬

‫ת‬

‫פגשנו את מיטל בר‪ ,‬מנהלת תכנית יה"ב בשנתיים האחרונות‪,‬‬ ‫עובדת סוציאלית‪ ,‬בעלת תואר שני מאוניברסיטת בן גוריון‬ ‫ובעלת ניסיון טיפולי עשיר על מנת שתספר על ייחודיות‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫מה מטרת התוכנית?‬ ‫"תכנית יה"ב נוצרה מתוך החזון לחזק את האוכלוסייה‬ ‫הצעירה בירוחם‪ ,‬למנוע הגירה שלילית ולייצר איכות חיים‬ ‫טובה יותר למשפחות הצעירות‪ .‬התכנית נוסדה בשיתוף‬ ‫פעולה עם ראש המועצה‪ ,‬מר מיכאל ביטון וסגניתו‪ ,‬הגב׳‬ ‫טל אוחנה תחת עמותת ׳צעירים בירוחם׳ וגורמים נוספים‬ ‫במועצה האמונים על רווחת התושבים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מקבלים‬ ‫ליווי כלכלי מקרן הצדקה של ישיבת ההסדר בירוחם‪.‬‬ ‫בהיבט הכלכלי מדובר בתכנית חדשנית; ראשית‪ ,‬הרחבנו‬ ‫את ההגדרה של הביטוח הלאומי למושג העוני‪ .‬משפחות‬ ‫צעירות שמתקשות כלכלית זוהי תופעה בעלת הקשר‬ ‫רחב ברמה המדינית‪ ,‬ואינה שמורה רק לירוחם‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫במגורים בפריפריה אכן קיימים אתגרים נוספים דוגמת‬

‫‪18‬‬

‫אופציות תעסוקה מועטות למשפחה"‪.‬‬ ‫למי מיועדת התכנית?‬ ‫"את כרטיס הכניסה לתכנית מקבלים אלה העומדים‬ ‫בקריטריונים הבאים‪ :‬משפחות צעירות תושבות ירוחם‪,‬‬ ‫הורים עד גיל ‪ 40‬שילדיהם מתחנכים בבתי ספר ייסודים‬ ‫ומטה‪ .‬יצרנו את התכנית כדי להתחבר לתהליך ולשינוי‬ ‫ממקום של חוזק ולא ממקום של חולשה‪ .‬גישת העבודה‬ ‫שלנו אומרת שאנחנו לא מתעסקים רק בנושאים כלכליים‪,‬‬ ‫אלא מאמינים שיש להביט על כלל תחומי חייו של אדם ולא‬ ‫להתמודד רק עם מספרים וכסף‪ ,‬מאחר ואלה משפיעים אחד‬ ‫על השני‪ .‬אנחנו מביטים על המשפחות בראיה הוליסטית;‬ ‫לעתים‪ ,‬גם כאשר שני בני הזוג בעלי הכנסה קבועה הם עדיין‬ ‫עלולים להתנהל לא נכון ולמצוא עצמם בתוך משבר כלכלי‪,‬‬ ‫שקועים בתוך חובות ומייחלים לקיים שינוי בחייהם"‪.‬‬ ‫מהו התהליך שהמשפחות שמתקבלות לתכנית עוברות?‬ ‫"תכנית העבודה אישית ואינדיבידואלית לכל משפחה‪.‬‬ ‫בתחילת הדרך כל משפחה מקבלת מלווה צמוד וביחד הם‬ ‫קובעים מטרות ויעדים‪ .‬המלווה לא מתנתק אלא פוסע יד‬ ‫ביד עם המשפחה לאורך כל התהליך שנמשך כשנתיים‪.‬‬ ‫המלווים הם בעלי רקע בתחום החינוך‪ ,‬הטיפול והעשייה‬ ‫החברתית והם מקבלים הכשרה מאיתנו‪.‬‬ ‫אחרי שנוצר קשר עם המלווה ואחרי שתכנית העבודה‬ ‫מתגבשת אנחנו מוציאים אותה לפועל בעזרת אנשי מקצוע‪.‬‬ ‫יש לנו מלווים כלכליים מטעם 'קרן ההצדקה' ‪ -‬מתנדבים‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫שעברו הכשרה על ידי ארגון פעמונים והם אלה שמלווים‬ ‫את רוב המשפחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מלווים את התהליך גם הדס‬ ‫רייס ובני שחורי‪ ,‬כלכלנים בהכשרתם‪ .‬צוות המומחים‬ ‫מעניק למשפחות ליווי וסיוע ממוקד‪ .‬למשל‪ ,‬משפחה‬ ‫שנמצאת בחובות כבדים מקבלת ליווי לכל אורך הדרך‪,‬‬ ‫החל משלב המשא ומתן מול הבנק‪ ,‬שבו מבררים יחד עם‬ ‫המשפחה על המהלך המשפטי הנכון ביותר עבורם‪ .‬את‬ ‫התחום התעסוקתי מלוות ורד אסף‪ ,‬וכן‪ ,‬מאמנת אישית‬ ‫אשר מועסקת על ידי התכנית‪ .‬אנחנו עוזרים בכתיבת קורות‬ ‫חיים ומתרגלים ייצוג עצמי ראוי בראיונות עבודה‪ .‬לעתים‬ ‫מתמקדים בפן הרגשי‪ ,‬למשל אם מישהי חוששת לבקש‬ ‫העלאה בשכר וצריכה תהליך של העצמה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנחנו‬ ‫שולחים אנשים חסרי תעודות להכשרות מקצועיות‪.‬‬ ‫בתחום המשפחתי‪ ,‬חשוב לזכור שלעתים הקושי הכלכלי‬ ‫מביא למתח בזוגיות ולכן אנחנו נותנים מענה גם בפן הזה‪ .‬אין‬ ‫ספק שהמשפחות הללו צמאות לשינוי בחייהם‪ ,‬ועם זאת‪,‬‬ ‫השינוי מצריך מחויבות רגשית גדולה מאוד‪ ,‬וכן‪ ,‬להתמודד‬ ‫עם הכנסת אדם זר לחייך האישיים"‪.‬‬ ‫מה אתם דורשים מהמשפחות?‬ ‫"המשפחות מצדן עובדות מאוד קשה ובתמורה מקבלות‬ ‫תמיכה עד הפרטים הקטנים ביותר‪ :‬סיוע בחוגים ואף סבסוד‬ ‫עלות החוג למספר חודשים כדי לאפשר להורים מרווח‬ ‫נשימה כלכלי‪.‬‬ ‫אנחנו מסייעים למשפחות למצות את כל הזכויות שלהם;‬ ‫למשל‪ ,‬משפחה שגרה בשכירות אך זכאית לדיור ציבורי‪,‬‬ ‫משפחה שנמצאת בחובות גדולים ויש צורך לפעול לאיחוד‬ ‫תיקים‪ ,‬טיפול בדרגה שמשרד התמ"ת נותן במעונות וכו'‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬מי שזכאי לדיור ציבורי מצליח להפחית‬ ‫משמעותית את עלויות החיים החודשיות‪ ,‬ומאפשר להם‬ ‫לחיות בכבוד מבלי לחשוש מהוצאה לפועל או מקניות‬ ‫של מזון‪.‬‬ ‫כיום מונה התכנית ‪ 38‬משפחות וחשוב לנו להדגיש שלא‬ ‫מדובר רק משפחות שמוכרות לרווחה‪ .‬למעשה‪ ,‬חצי מכמות‬ ‫המלווים שלנו לא קשורים לרווחה בשום צורה‪ .‬אנו מלווים‬ ‫משפחות חזקות עם מוטיבציה לעשות שינוי בחייהם‪ .‬זוהי‬ ‫תכנית יוקרתית וחזקה ומי שמתקבל אליה מגיע לעבוד‬ ‫קשה כדי לשנות את סיפור חייו‪.‬‬ ‫בקיץ האחרון התקיים טקס סיום ל‪ 4-‬משפחות‪ ,‬הבוגרות‬ ‫הראשונות בתכנית‪ .‬טקס הסיום היה מאוד מרגש; הענקנו‬ ‫להן תעודות והן היו גאות בעצמן‪ ,‬ובצדק רב‪ .‬מתוך גיוס כוח‬ ‫אישי ומשאבים נפשיים הן הצליחו במו ידיהן לשנות את‬ ‫מצבן האישי והמשפחתי"‪.‬‬

‫משפחות וילדים‪ ,‬ובעלה עובד כלוחם אש בשירות הכבאות‪.‬‬ ‫איך התקבלה ההחלטה להצטרף לתכנית?‬ ‫"הגענו לתכנית לפני עשרה חודשים‪ ,‬לאחר ששמעתי עליה‬ ‫לראשונה דרך אחת המשפחות שאני מלווה בעבודתי‪ .‬הם‬ ‫סיפרו לי איך עוזרים להם מבחינת יעוץ כלכלי וחשבתי‬ ‫שזה יכול להתאים גם למשפחה שלנו‪ .‬שסיפרתי לבעלי על‬ ‫התכנית‪ ,‬ברגע הראשון הוא התנגד‪ .‬הסברתי לו שאני לא‬ ‫יכולה להשתנות לבד ושהשינוי צריך להגיע משנינו‪ .‬ביקשתי‬ ‫ממנו שנעשה את זה יחד‪ ,‬כמשפחה‪ ,‬ולבסוף הוא הסכים"‪.‬‬ ‫מה השינוי הכי משמעותי שקרה לכם בעקבות התכנית?‬ ‫"הייעוץ הכלכלי העניק לנו את היכולת לשנות את אורח‬ ‫החיים הבזבזני שהיה לנו‪ .‬לא היינו חושבים קדימה על‬ ‫העתיד‪ .‬הפגישות עם אנשי המקצוע הביא אותנו לצמצם‬ ‫חובות ואת המינוס בבנק‪ .‬הייעוץ הכלכלי הראה לנו‬ ‫שההוצאות שלנו יותר גדולות מההכנסות וכדי לשנות את‬ ‫המצב ליוו אותנו בתהליך מול הבנק‪ ,‬איחדנו הלוואות וכך‬ ‫הצלחנו לצמצם את ההחזר החודשי‪ .‬כיום אנחנו עוקבים‬ ‫אחרי ההוצאות החודשיות שלנו‪ ,‬מקפידים לקיים ניהול‬ ‫תקציב ולכתוב כל הוצאה שיש לנו‪ .‬כל חודש אנחנו חושבים‬ ‫מחדש מה עוד אנחנו יכולים לחסוך כדי לצמצם את המינוס‬ ‫ובכדי שבסופו של דבר נגיע לפלוס‪ .‬זה תהליך מבורך מאוד‪.‬‬ ‫לפני שהתחלנו את התהליך היו תקופות שלא היינו ישנים‬ ‫בלילה מרוב דאגה ועכשיו אנחנו מרגישים שעלינו על‬ ‫המסלול הנכון‪ .‬אני מאמינה שיש עוד כל כך הרבה זוגות‬ ‫שהם בדיוק במצב שלנו והם חייבים לקבל את העזרה‬ ‫הזאת‪ .‬זאת זכות מאוד גדולה לקחת חלק בתכנית הזאת‬ ‫ תוך פחות משנה הצלחנו למקם את עצמנו במקום אחר‬‫לגמרי וזאת הצלחה בכלל לא מובנת מאליה‪.‬‬ ‫היה לי חשוב להתראיין כדי שכל משפחה שנמצאת בקשיים‬ ‫שאנחנו היינו לא תתבייש לפנות לתכנית יה"ב ולבקש עזרה‪.‬‬ ‫אנחנו משפחה חזקה ואנשים עובדים ואם אנחנו הגענו‬ ‫למצב הזה כל אחד יכול למצוא את עצמו שם‪ .‬אני ממליצה‬ ‫על התכנית לכל מי שמוכן להתאמץ ולעשות את השינוי‬ ‫בשבילו ובשביל המשפחה שלו‪ .‬אני מכירה המון אנשים‬ ‫שצריכים את התכנית‪ ,‬ומשום מה מתביישים ואני לא מבינה‬ ‫למה‪ .‬יש פה כלי מדהים ‪ -‬תשתמשו בו תהיו אמיצים"‪◆ .‬‬ ‫משפחת סוויסה‬

‫מיטל הפנתה אותנו לאודליה סויסה (‪ ,)31‬נשואה לאבי ואם‬ ‫לארבעה‪ :‬אגם תמר (‪ ,)9‬אושר (‪ ,)8‬אלין (‪ )7‬ואמילי (שנה)‪.‬‬ ‫אודליה עובדת כנאמנה ב׳פותחים עתיד'‪ ,‬שם היא מלווה‬ ‫‪19‬‬

20

‫היה היה‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫חגיגות חנוכה בירוחם‬

‫‪.4‬‬

‫מאת‪ :‬אורלי רייכר ׳ארכיון ת‪.‬ז ירוחם׳‬

‫‪.2‬‬

‫‪.5‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ .1‬חגיגית חנוכה יישובית‪ ,‬שנות ה‪ .2 70-‬חידון חנוכה המסורתי של בתי הספר‪ .‬שנות השישים‪ .3 .‬חני דורית בת דודתה בגן‬ ‫ורד עם הגננת פניה ‪ .4‬פנחס מענית ‪ -‬מוצ'ניק ראש המועצה הראשון ‪ -‬מדליק נרות בחנוכה‪ .5 .‬חנוכה בגני ילדים ‪1964‬‬

‫‪21‬‬

‫הירוחמים‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫ישיבת הנהלת הסוכנות‪7.3.1957 ,‬‬

‫סאלח‪ ,‬פה זה ארץ ישראל‬ ‫ראיון‪ :‬הילה שלומי ‬

‫כתיבה‪ :‬גל סתיו אלפסי‬

‫ביום חמישי‪ ,14.12.17 ,‬במסגרת פסטיבל‬ ‫דוקאביב בירוחם‪ ,‬יתקיימו שתי הקרנות של‬ ‫הסרט "סאלח‪ ,‬פה זה ארץ ישראל'‪ ,‬אשר ביים‬ ‫והפיק היוצר הירוחמי דוד דרעי‪ .‬ההקרנה הראשונה‬ ‫תתקיים במתנ"ס בשעה ‪ 20:00‬והשנייה בשעה ‪.22:30‬‬ ‫הסרט‪ ,‬אשר יצר דרעי יחד עם דורון גלעזר ורות יובל‪,‬‬ ‫זכה החודש בפרס "הסרט התיעודי הטוב ביותר"‬ ‫בטקס פרסי פורום היוצרים הדוקומנטריים‪ ,‬ובשנת‬ ‫‪ ,2017‬במסגרת פסטיבל דוקאביב זכה בפרס הבימוי‬ ‫והתחקיר‪ .‬לקראת הקרנתו הקרבה במתנ"ס בירוחם‬ ‫נפגשה הילה שלומי‪ ,‬נציגת הדור השלישי של תושבי‬ ‫ירוחם‪ ,‬עם דרעי לריאיון מרתק‪.‬‬

‫ב‬

‫ספר לי קצת על עצמך‪.‬‬ ‫"נולדתי בירוחם בשנת ‪ ,1975‬בן זקונים למשפחה מסורתית‬ ‫בת עשרה ילדים‪ .‬ההורים שלי עלו לארץ בשנת ‪ 1963‬כאשר‬ ‫חמישה מאחיי נולדו במרוקו וחמישה נולדו בארץ‪ .‬עד כיתה‬ ‫ד' התחנכתי בבית הספר החרדי 'תורת משה'‪ ,‬ובכיתה ד'‬ ‫עברתי לבית הספר הממלכתי דתי 'קול יעקב'‪ ,‬שבו למדתי‬ ‫עד חטיבת הביניים‪ .‬החיבור שלי לעולם התקשורת והקולנוע‬ ‫נולד בעקבות המחנכת שלי‪ ,‬רינה אזואלי‪ ,‬אשר השפיעה‬ ‫רבות על חיי‪ .‬בצבא שירתתי במשטרה צבאית בבאר שבע‪,‬‬ ‫ולאחר מכן‪ ,‬בגיל ‪ 22‬התחלתי לימודי קולנוע במכללת ספיר‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫דרך לימודי הקולנוע הצלחתי לגעת במקומות שהתביישתי‬ ‫בהם‪ .‬פעם ראשונה הישרתי מבט אל חיי והתעמתתי עם‬ ‫היתרונות והחסרונות הגלומים בהם ובמקום שממנו אני‬ ‫בא‪ .‬הלימודים האלה הובילו אותי לשאול שאלות שלפני‬ ‫כן לא העזתי לשאול‪.‬‬ ‫באופן לא מודע אני מוצא את עצמי חוזר לירוחם‪ ,‬למה‬ ‫שהיא מייצגת ולכל המציאות הפריפריאלית שירוחם היא‬ ‫חלק ממנה‪ .‬ככל שהשנים עוברות יש בי הרצון או הצורך‬ ‫לעסוק בפריפריה ולפרוס אותה מעבר להקשר הגאוגרפי‪,‬‬ ‫כגון הפריפריה הנפשית‪ ,‬הכלכלית והתודעתית‪ .‬אנשים רבים‬ ‫שואלים אותי האם אחרי שסיימתי לעבוד על הסרט אני‬ ‫יכול סוף סוף להניח לנושא הזה‪ ,‬ואני משיב שאני לא יכול‬ ‫להבטיח זאת‪ .‬הנושא בוער בי במקומות רבים כל כך ויש‬ ‫מעט אנשים שיכולים לחבר את הסיפור של המקומות האלה‬ ‫ולהניחם על השולחן בשיח הישראלי‪-‬חברתי‪-‬תרבותי"‪.‬‬ ‫מה הייתה תגובת הוריך על הסרט?‬ ‫"לצערי‪ ,‬אבא שלי נפטר בסוף התהליך כך שהוא לא זכה‬ ‫לשמוע ולהכיר הרבה מהגילויים החדשים והנרטיב החדש‪.‬‬ ‫זאת התמודדות לא פשוטה בשביל העולים מהדור הראשון‪,‬‬ ‫לא פשוט להיות במקום שבו הם לא לקחו שום החלטה‬ ‫פיזית בעצמם והוגלו בשרירותיות אל תוך החיים במקומות‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫האלה‪ .‬קשה להם להודות במה שקרה מכיוון שאם יכירו‬ ‫בפסיביות שנכפתה עליהם הם למעשה יכירו בכך שהם‬ ‫הורישו לילדים ולנכדים שלהם מציאות שיכולה הייתה‬ ‫להיות אחרת‪ ,‬וזאת תובנה לא פשוטה בכלל‪.‬‬ ‫"אנחנו מכירים את סיפורי העלייה של ההורים שלנו בקיצור‬ ‫נמרץ כי כך הם מבינים שמצופה מהם לספרם כדי שלא‬ ‫ישויכו למקום הבכייני‪ .‬הדור של ההורים שלנו עבר מחיקת‬ ‫זהות קשה מאוד אשר קיימת גם היום‪ ,‬והדורות הצעירים‬ ‫בקושי נוגעים בנושא הזה‪ .‬עד היום אף אחד לא מספר‬ ‫להם על השורשים שלהם בצורה מפורטת ומסודרת‪ .‬בדיוק‬ ‫מהמקום הזה יצרתי את הסרט והוא הפך להיות חלום‬ ‫חיי‪ .‬כבמאי וכמפיק של הסרט הקדשתי לו המון אנרגיה‬ ‫ומשאבים; הסרט מספר סיפור עמוק‪ ,‬הסיפור של המדינה‬ ‫הזאת‪ ,‬והוא דורש מאנשים רבים לעשות חשבון נפש אמיתי‪.‬‬ ‫לא שיערתי שהסרט יגע באנשים באופן כל כך חזק וכל כך‬ ‫דרמטי ואין ספק שזהו חלומו של כל יוצר"‪.‬‬ ‫אתה יכול לנסות לתאר מה עבר עליך בקריאת‬ ‫הפרוטוקולים?‬ ‫"נתקלנו במסמכים מטלטלים רבים‪ .‬מסמכים שקשה היה‬ ‫לקרוא אותם כי אפשר ללמוד מהם על תפיסת העולם של‬ ‫מקימי המדינה כלפי העולים מצפון אפריקה‪ .‬בסרט מספר‬ ‫פרופ' אלישע אפרת‪ ,‬חתן פרס ישראל‪ ,‬על החיים כמי שהיה‬ ‫שם והכיר את המציאות לעומק‪' :‬הם היו אנשים חלשים‬ ‫ובגלל שהם היו חלשים יכולנו לעשות אתם מה שרצינו'‪.‬‬

‫אנחנו מכירים את סיפורי העלייה‬ ‫של ההורים שלנו בקיצור נמרץ‪ .‬כי הם‬ ‫מבינים שמצפים מהם לספר אותו‬ ‫בקיצור נמרץ‪ .‬כדי שלא ישייכו אותם‬ ‫למקום הבכייני‪ .‬הדור של ההורים שלנו‬ ‫עבר מחיקה זהותית מאוד קשה‬ ‫המשפט הזה מגלם את המנגנון הקפדני והקשוח‪ .‬הרבה‬ ‫פרוטוקולים הציפו בי זעם‪ ,‬אך פרוטוקול אחד שהותיר‬ ‫בי את חותמו במיוחד לקוח מתוך ישיבה של הנהלת‬ ‫הסוכנות; החברים התכנסו כדי להחליט מה לעשות עם‬ ‫העולים שסירבו להתפנות לחבל לכיש‪ .‬בפרוטוקול יש‬ ‫עדות מצמררת לאופן שבו הם דנים באיזה כלים עליהם‬ ‫להשתמש כדי לכפות את המעבר על העולים‪ .‬חברי הסוכנות‬ ‫לא בחלו בשום אמצעים‪ ,‬כולל לאיים על העולים שנמצאים‬ ‫במקום הכי נמוך שלהם‪ ,‬בכך שייקחו להם את הילדים אם‬ ‫הם לא ישתפו פעולה ויסכימו להתפנות‪ .‬הפרוטוקולים הם‬ ‫עדות חותכת וקשה לגודל הטרגדיה ומוכיחים כיצד מוסדות‬ ‫השלטון מדברים בגילוי לב על ניתוב העולים מאוטובוס‬ ‫לאוטובוס‪ ,‬מיישוב ליישוב‪ .‬זה כתוב שם‪ ,‬שחור על גבי‬ ‫לבן‪ ,‬שהם היו מודעים לחלוטין שהעולים לא באמת הבינו‬ ‫מה קורה להם ושהם מנצלים את המקום החלש והפגיע‬ ‫כדי לשקר‪ ,‬לאיים ולעשות בהם כרצונם‪ ,‬כפי שאמר פרופ'‬ ‫מתוך הסרט‪ :‬דוד דרעי ופרופ' אלישע אפרת‬

‫‪23‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫אפרת‪ .‬ההנהגה המדינית דאז האמינה באמת ובתמים‬ ‫שהמזרחים מצפון אפריקה לא מסוגלים להיות במקום‬ ‫הנשגב של הבנת החוויה הציונית‪ ,‬והביאו אותם במטרה‬ ‫ליישב את עיירות הפיתוח‪ ,‬פשוט כי מישהו היה צריך‬ ‫להיות שם‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬ככל שאני חוקר יותר ויותר‪,‬‬ ‫אני מבין שהחשיבות הגדולה ביותר של הפרוטוקולים‬ ‫האלה היא שיקוף קר של העובדה שכל מקבלי ההחלטות‬ ‫הבינו לעומק את המשמעות של ההחלטות שלהם כלפי‬ ‫העולים‪ .‬הם היו מודעים לחלוטין שהעולים ישלמו את‬ ‫מחיר מעשיהם עוד דורות רבים קדימה‪ .‬ההוכחות לכך הן‬ ‫עיירות הפיתוח של היום‪ ,‬ולא בכדי המושג 'שכבות חלשות'‬ ‫מזוהה עם המקומות הללו‪ .‬עיירות הפיתוח נוצרו מתוך‬ ‫מודעות באופן מאוד מובנה ושיטתי‪ ,‬שום דבר לא מקרי"‪.‬‬ ‫איזה עבודת הכנה עשיתם לפני שנגעתם בפרוטוקולים?‬ ‫"הסרט הצריך מאיתנו עבודה מאוד מורכבת ולשם כך קראנו‬ ‫הרבה מחקרים שפרסמו באקדמיה‪ .‬פעמים רבות גם למדנו‬ ‫שהמחקרים הקיימים היום נוגעים רק בקצה קצהו של‬ ‫עולמות שלמים שאפשר עוד לחקור‪ .‬זוהי זירה אין סופית‬ ‫ויש עדיין פרוטוקולים שמוגדרים כחסויים‪ ,‬בסרט לא הצגנו‬ ‫את כולם‪ .‬בהמשך יהפוך הסרט לסדרה שתשודר בערוץ ‪13‬‬ ‫ובמסגרתה נפרסם קטעים נוספים שלא מופיעים בסרט‪.‬‬ ‫במהלך התהליך היו גם דיונים אידאולוגיים לגבי קטעים‬ ‫מזעזעים וקשים מדי‪ .‬היו לנו דיונים רבים האם הציבור‬ ‫צריך להיחשף לחומרים קשים‪ ,‬וכך גם הבנו למה התאמצו‬ ‫כל כך להסתיר את זה‪.‬‬ ‫המחקר צריך להמשיך ולהתפתח גם לתחומים נוספים‪.‬‬ ‫יש אין ספור השפעות והשלכות כתוצאה מאותו פרויקט‬ ‫ציוני של ניתוב אוכלוסיית העולים מצפון אפריקה לעיירות‬ ‫הפיתוח‪ .‬כל היסודות שיצרו את ההבנייה שאנחנו מדברים‬ ‫עליה הם מאוד דרמטיים בחיים של האנשים האלה‪ .‬ניקח‬ ‫למשל את נושא הדיור; כל מי שעוזב את המקומות האלה‬ ‫מתחיל את חייו מאפס‪ .‬מי שחי בעיירות הפיתוח נסמך על‬ ‫דיור ציבורי שמעולם לא הפך להיות רכושו הפרטי‪ ,‬בשונה‬ ‫כמובן מהעולים שהגיעו ממזרח אירופה ויושבו באזורים‬ ‫אחרים בארץ וזכו לדיור אחר לחלוטין שהפך עם השנים‬ ‫לרכושם הפרטי‪ .‬זהו למשל נתון שמשמר עד היום את‬ ‫הפערים המעמדיים‪ .‬הדיור‪ ,‬ההשכלה‪ ,‬תלוש המשכורת‬ ‫ועוד רבים‪ .‬כל אלה מתנקזים בסופו של דבר למושג החבוט‬ ‫שנקרא השכבות החלשות"‪.‬‬ ‫מדוע בחרת בירון לונדון לקריין את הפרוטוקולים?‬ ‫"אני מאוד מחבב אותו‪ .‬הקשר המקצועי שלי אתו התחיל‬ ‫לפני שנים רבות‪ .‬למדתי להעריך את היושר‪ ,‬הכנות והדרך‬ ‫שלו להציג את הדברים באופן ישיר ולא חנפני‪ ,‬גם אם הוא‬ ‫‪24‬‬

‫יודע שהוא עתיד לשלם עליהם מחיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לי‬ ‫מחלוקות רבה אתו בנוגע לכל מה שקשור להתבטאויות‬ ‫שלו על מזרחים‪ .‬ירון ביקש שאכיר לו את ירוחם דרך‬

‫פרופ׳ אפרת‪ :‬הם היו אנשים‬ ‫חלשים ובגלל שהם היו חלשים יכולנו‬ ‫לעשות איתם מה שרצינו‬ ‫העיניים שלי‪ ,‬והביקור שלו ביישוב יצר נקודת מחלוקת‬ ‫מאוד גדולה בינינו‪ .‬הזמנתי אותו לפגוש את הדור של‬ ‫ההורים שלי‪ ,‬והם סיפרו לו את סיפורי העלייה מתוך המקום‬ ‫הכואב ביותר שלהם‪ .‬בתגובה הוא שאל‪' :‬איך זה שנשארתם‬ ‫תקועים במקום כל כך לא מפותח? למה המודרנה לא הגיעה‬ ‫לחיים שלכם?' מאוד כעסתי עליו והאמירות האלה הציתו‬ ‫בינינו ויכוח עמוק שהוביל לשאלות קשות‪ .‬הסצנה שבה‬ ‫אירחתי אותו בירוחם הפכה להיות סצנה מדוברת שהציתה‬ ‫ויכוח סוער מאוד‪ .‬למרות הביקורת שלי על תפיסת העולם‬ ‫שלו אני עדיין מעריך אותו על כך שהוא הביא את האמת‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫כאשר הייתי צריך להחליט מי יקריין את הפרוטוקולים‬ ‫הרגשתי שאני צריך לחפש אדם שייצג את קולו של הממסד‪.‬‬ ‫מישהו שיתחבר לתפיסת העולם שרווחה בתקופה ההיא‪.‬‬ ‫הרגשתי שהקראת הפרוטוקולים על ידי ירון לונדון תחזק‬ ‫את אמינותם‪ ,‬מאחר וקהל הצופים יחוש שהוא שומע‪,‬‬ ‫הלכה למעשה‪ ,‬את קולו של הממסד‪.‬‬ ‫הבחירה בו מעוררת לא מעט מחלוקות; חלק אומרים שזוהי‬ ‫בחירה גאונית מתוך כך שהם זוכרים ויודעים מה הדברים‬ ‫שהוא אומר על מזרחים‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬יש אנשים שהבחירה‬ ‫הזאת מכעיסה אותם ובדיוק מאותה הסיבה‪.‬״‬ ‫איך ירון לונדון סיכם את חווית ההשתתפות בסרט?‬ ‫"ירון מקבל הרבה תגובות על הסרט וסבור שהוא עושה‬ ‫משהו חשוב לאנשים‪ .‬כאשר הוא נפגש עם הטקסטים‬ ‫בפעם הראשונה לפני ההקלטה הרגשתי את הזעזוע שהוא‬ ‫חווה‪ .‬אפילו הוא לא האמין שהאנשים האלה הרשו לעצמם‬ ‫להתבטא כך ולחשוף בחדרי חדרים תפיסת עולם כה‬ ‫גזענית‪ ,‬תפיסה שחושפת את העובדה שהאנשים שעיצבו‬ ‫את האומה רצו לראות ישראל מאוד ספציפית‪ .‬היה להם‬ ‫חזון מדויק לגבי הובלת המדינה‪ ,‬איך צריכים להראות‬ ‫המובילים וכיצד היא צריכה להראות מבחינה מעמדית ‪ -‬מי‬ ‫צריך לגור איפה‪ ,‬מי צריך לשרת את מי במובן התרבותי‪,‬‬ ‫חברתי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬מוקדי הכוח וההשפעה"‪.‬‬ ‫מה עושים הלאה?‬ ‫"תמיד יש מי שישאל את השאלה הזאת ויכולות להיות‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫לכך תשובות רבות‪ .‬החלק הכי חשוב מבחנתי זה להניח‬ ‫על השולחן מסמך שמספק עובדות‪ .‬כל התוקפים את‬ ‫השיח המזרחי מתנהלים ללא עובדות אלא דרך רגשות‬ ‫ודעות‪ .‬המחסור בעובדות הוא שמאפשר את היכולת לייצר‬ ‫משפטים כגון 'תפסיקו להתבכיין‪ ,‬להגיד שדפקו אותכם'‪,‬‬ ‫'אכלו לי שתו לי' וכו'‪ .‬הסרט מעניק לגיטימציה לאנשים‬ ‫שחוו את המחיקה על בשרם‪ ,‬לומר שהדברים אכן קרו‪ .‬אני‬ ‫מאמין שהסרט הזה יכול ליצור הזדמנויות להתפתחויות‬ ‫והחלטות שפניהן לעתיד שוויוני יותר‪ .‬כאשר בוחנים את‬ ‫המציאות בעיירות הפיתוח לאורך השנים‪ ,‬תמיד חוזרים‬ ‫לסדרי העדיפות של השלטון שפעל כדי לקדם פרויקטים‬ ‫לאומיים‪ ,‬אסטרטגיים וכלכליים‪ ,‬שנתפסו כחשובים יותר‬ ‫מאשר עיירות הפיתוח‪ .‬אני לא יודע לאן זה יכול להוביל‬ ‫את מקבלי ההחלטות בסדרי העדיפויות‪ ,‬אבל אני מקווה‬ ‫שכל פוליטיקאי שיצפה בסרט הזה ובעתיד יגיעו לפתחו‬ ‫החלטות משמעותיות בנוגע לעיירות הפיתוח ‪ -‬הוא ייזכר‬

‫דוד דרעי‬

‫דוד דרעי‬

‫‪25‬‬

‫נעים להכיר‬ ‫מאת‪:‬מאת‪ :‬אורה רובין‬

‫אביב ומוריה‬

‫אביב ומוריה אטיאס‬ ‫דור ההמשך שלנ ו​‬ ‫"בניה המתוק בן שנה וחודשיים (מחכים ומצפים לשן הראשונה)"‪.‬‬ ‫​עובדים ולומדים‬ ‫״אביב איש צבא ומשרת בקבע בביסל"ח כבר שש שנים‪ .‬מוריה מתחילה לימודי עיצוב אופנה וסטיילינג ב'פאשן פלור'‬ ‫בבאר שבע‪.‬״‬ ‫בוקר טיפוסי במשפחת אטיאס‬ ‫"הבוקר שלנו מתחיל בשיחת וידאו לאבא שבבסיס‪ ,‬ארוחת בוקר ויציאה לגן נעמ"ת‪ .‬אשמח מאוד‪ ,‬אחרי שאני מורידה‬ ‫את בניה בגן‪ ,‬להגיע למקום עבודה‪ ,‬אז אם יש לכם רעיונות לעבודה מאתגרת שנעים להגיע אליה בבוקר ‪ -‬תדעו‬ ‫שאני מחפשת ‪):‬״‬ ‫פז"ם ירוחמי‬ ‫"כחודש​‪ .‬עדיין לומדים להכיר את היישוב"‪.‬‬ ‫​‬ ‫מאיפה הגענו לירוחם?‬ ‫מוריה במקור מקריית גת ואביב ממצפה רמון (דרומיים אמתיים‪ .‬אוהבים את הדרום ונשארים בדרום)‪.‬‬ ‫​למה דווקא ירוחם ?‬ ‫"חיפשנו מקום משפחתי וחמים עם קהילה מגוונת‪ ,‬ושיהיה קרוב לבסיס של אביב‪ .‬נראה לנו שקלענו בול!״‬

‫‪26‬‬

‫דימה ולודה שטיוולמן‬ ‫הורים מאושרים לתאומים בני ‪11‬‬

‫מילה על דור ההמשך‬

‫מילה על גידול תאו מים‬

‫"רון וניקול לומדים בכיתה ו' בבית הספר‬ ‫"המאוחד" ומתחילים לדמיין כבר את‬ ‫המעבר לחטיבה"‪.‬‬

‫"למדנו שאסור להשוות ביניהם‪ .‬כל ילד הוא עולם‬ ‫ומלואו ויש לו הישגים וקצב התפתחות שונה‪ .‬כדאי‬ ‫לתת לכל ילד את הקצב שלו ובמשך הזמן לתת לו‬ ‫להתעצב בדרך שמתאימה לו"‪.‬‬

‫דימה ולודה‬

‫מגורים‬ ‫"אנחנו גרים בשכונת נאות הדר‪ ,‬או בשמה‬ ‫המוכר‪ :‬הבננות"‪.‬‬

‫גומרים את החודש‬ ‫לודה עובדת כמנהלנית במכינה הקדם צבאית בירוחם מזה ארבע שנים‪ ,‬ונהנית מאוד עם הצוות והחבר'ה‪.‬‬ ‫"מי שלא מכיר את המכינה בקצה שכונת הגבעה מוזמן לקפוץ לבקר‪ .‬מקום עם המון אוויר ואווירה!"‬ ‫בשעות הפנאי לודה משמשת כסגנית של ראש המועצה‪​,‬מיכאל ביטון‪ ,‬ומטפחת את מועדון 'הדרים' בשכונת מגוריה‪ .‬לפני העבודה‬ ‫במכינה ניהלה לודה את מרפאת כללית בבאר שבע במשך ‪ 15‬שנים‪ .‬דימה עובד בתעשייה האווירית בבאר שבע‪.‬‬

‫הפינה האהובה עלינו‬ ‫"אגם ירוחם‪ ,‬ברור! הנופים הכי יפים שיש‪,‬‬ ‫שקט‪ ,‬רוגע‪ ,‬ציפורים‪ ,‬שמיים כחולים ‪ -‬מה‬ ‫צריך יותר מזה?"‬

‫בוקר טיפוסי‬

‫"בעלי יוצא לעבודה עוד לפני שכולנו פוקחים עיניים‪.‬‬ ‫אני והילדים קמים ומתארגנים לבית ספר ולעבודה‪,‬‬ ‫מכינים סנדוויצ'ים‪ ,‬שומעים מוזיקה נעימה‪ ,‬אני‬ ‫מקפיצה את הילדים לבית הספר ונוסעת לעבודה"‪.‬‬

‫למה דווקא כאן?‬

‫"אוהבים את ירוחם מאוד‪ .‬מרגישים שירוחם היא משפחה אחת גדולה;‬ ‫כולם מכירים את כולם‪ ,‬נפגשים בדואר‪ ,‬בסופר ובקופת חולים‪ .‬הכי‬ ‫נעים ובטוח לגדל ילדים בירוחם"‪.‬‬

‫פז"מ ירוחמי‬ ‫לודה גרה בירוחם חמש עשרה שנה ודימה‬ ‫מאז שעלה לארץ בשנת ‪.1994‬‬

‫בעל חיים אהוב‬ ‫"לפני שש שנים הכלבה של שכנתנו‪ ,‬רחל שורשטיין‪ ,‬המליטה ומסרה לנו‬ ‫לאימוץ גורת פינצ'ר מתוקה העונה לשים מיקי"‪.‬‬

‫‪27‬‬

*

‫אור‬

‫‪ 2017‬בירוחם!‬ ‫דצמבר ‪2017‬‬ ‫דצמבר‬ ‫בירוחם!‬

‫חבי‬ ‫ב מסביב‬

‫ילדים‬

‫נוער‬

‫משפחתי מבוגרים‬

‫‪1,2,3,4‬‬

‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫שלישי ‪5‬‬

‫‪ / 20:30‬אולם המתנ"ס ‪' /‬שחור על גבי לבן' מאת אפריים קישון תיאטרון נשים ירוחם ‪ ₪ 30 /‬במכירה מוקדמת‪,‬‬ ‫‪ ₪ 40‬בערב המופע‬

‫חמישי ‪6‬‬

‫‪ / 16:30‬הספרייה העירונית ‪ /‬סיפור ויצירה לחנוכה הכנת חנוכיות מחימר וסיפור לחנוכה ‪ /‬הכניסה חופשית‬ ‫‪ / 17:30‬מדרשת באר ‪ /‬מועדון נשים יוצאות איראן ערב השקה כולל מופע אומנותי פרסי‪₪ 10 /‬‬ ‫‪ / 20:30‬אולם המתנ"ס ‪' /‬שחור על גבי לבן' מאת אפריים קישון תיאטרון נשים ירוחם ‪ ₪ 30 /‬במכירה מוקדמת‪,‬‬ ‫‪ ₪ 40‬בערב המופע‬

‫‪7,8,9,10,11,12‬‬

‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫רביעי ‪ – 13‬שישי ‪15‬‬ ‫שבת ‪16‬‬

‫אירועי דוקאביב נגב‬

‫‪ / 16:00‬בית "עתיד במדבר" ‪ /‬טיש סביבתי ההיסטוריה של האנרגיה הסולרית עם שרי ביר ‪ /‬הכניסה חופשית‬

‫ראשון ‪17‬‬ ‫‪18-23‬‬

‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫ראשון ‪24‬‬

‫‪ / 20:00‬מתנ"ס ירוחם ‪ /‬סירי לידה השקת המיזם הקהילתי וחוברת פסיעות ראשונות ‪ /‬הכניסה חופשית‬

‫שני ‪25‬‬

‫‪26‬‬ ‫שני ‪27‬‬

‫‪28-31‬‬

‫‪ / 10:00‬חווידע ‪' /‬נרות מדליקים' הפנינג מדעי שכולו נרות ‪ ₪ 15 /‬לילד‪ ₪ 50 ,‬למשפחה‬

‫‪ / 17:15‬בית ”עתיד במדבר“ ‪ /‬פורום קיימות בנושא תחבורה‪ -‬מבט ארצי עם פרופסור הלל בר‪-‬גרא ומבט מקומי עם‬ ‫איליה סידורנקו ‪ /‬הכניסה חופשית‬ ‫‪ / 19:00‬מרכז הקיימות )ביה"ס שושנת יעקב לשעבר( ‪ /‬פתיחת המוזיאון הנייד 'זומו' מוזיאון לאומנות בשיתוף‬ ‫הקהילה ‪ /‬הכניסה חופשית‬ ‫‪ / 20:00‬בית ”עתיד במדבר“ ‪ /‬שני אישי שיחה עם משה בלום ״דברים שרואים משם לא רואים מפה‪ :‬פולין שלא‬ ‫היכרתם״ ‪ /‬הכניסה חופשית‬ ‫‪ / 20:30‬אולם המתנ״ס ‪ /‬מופע ׳אחכה לו׳ מסע ניגונים ששרדו מהשואה ‪ 35 /‬ש״ח מכירה מוקדמת‪ 50 ,‬ש״ח בערב‬ ‫המופע‬ ‫‪------------------------------------------------------------------------------‬‬

‫תלשו אותי ותלו אותי‬

‫חסות‬ ‫ראשית‬

‫דוקאביב נגב‬ ‫ירוחם ‪13-15.12.17‬‬

‫‪14.12‬‬

‫‪DAY 2‬‬

‫רביעי‬

‫חמישי‬

‫‪18:00‬‬

‫המחברות של אליש‬

‫בימוי‪ :‬גולן רייז‬ ‫ישראל‪ 74 ,‬דק׳‪ ,‬מתנ״ס ירוחם‬

‫בנוכחות‬ ‫יוצרים‬

‫‪ 10:00‬מיחדוש ‪ -‬סדנת יצירה לילדים‬ ‫לגילאי ‪+7‬‬

‫מעבדת פיס לתרבות ‪ -‬טרמינל עיצוב ירוחם‬

‫כניסה‬ ‫חופשית‬

‫‪19:30‬‬

‫דוד ויוסף‬

‫‪13.12‬‬

‫‪DAY 1‬‬

‫הפסטיבל לקולנוע דוקומנטרי‬ ‫‪NO 4 DOCAVIV.CO.IL‬‬

‫ערב פתיחה חגיגי‪:‬‬ ‫מראות ירוחם והנגב ‪-‬‬ ‫פורטרט מקומי‬ ‫היכל התרבות ירוחם‬

‫‪ 18:00‬הקיר‬

‫בימוי‪ :‬מורן איפרגן‬ ‫ישראל‪ 64 ,‬דק׳‪ ,‬מתנ”ס ירוחם‬

‫בנוכחות‬ ‫יוצרים‬

‫‪ 10:00‬הצגת ילדים‪ :‬טיול לכוכב הגבינה‬ ‫לגילאי ‪+5‬‬ ‫מתנ״ס ירוחם‬

‫‪ 11:30‬הקרנת בוקר לכל המשפחה‬ ‫מתנ”ס ירוחם‬

‫‪ 16:00‬ג׳יין‬

‫ארה״ב‪ 90 ,‬דק׳‪ ,‬מתנ״ס ירוחם‬

‫‪ 18:00‬אריק איינשטיין‪:‬‬ ‫שיר אהבה סטנדרטי ‪ -‬פרק ‪5‬‬

‫בימוי‪ :‬אבידע ליבני‬ ‫ישראל‪ 52 ,‬דק׳‪ ,‬קונסרבטוריון ירוחם‬

‫‪14.12‬‬

‫‪DAY 2‬‬

‫‪15.12‬‬

‫‪DAY 3‬‬

‫חמישי‬

‫‪ 19:00‬הרקדן‬

‫בריטניה‪/‬אוקראינה‪/‬ארה״ב‪/‬רוסיה‪,‬‬ ‫‪ 85‬דק׳‪ ,‬המכינה הקדם צבאית‬

‫‪ 20:30‬מפגש אמן מוזיקלי עם ירדן‬ ‫(ג׳ורדי) פלג‬ ‫מחסן ‪52‬‬

‫‪ 20:00‬הקרנה ואירוע מכירה יד שניה‬ ‫המחיר האמיתי‬

‫בנגלדש‪/‬ארה״ב‪ 96 ,‬דק׳‪ ,‬מעבדת פיס‬ ‫לתרבות ‪ -‬טרמינל עיצוב ירוחם‬

‫‪ 20:00‬סאלח‪ ,‬פה זה ארץ ישראל‬

‫בימוי‪ :‬דוד דרעי‬ ‫ישראל‪ 109 ,‬דק׳‪ ,‬מתנ״ס ירוחם‬

‫שישי‬

‫בנוכחות‬ ‫יוצרים‬

‫‪ 21:00‬הופעה‪ :‬קמילה‬

‫המכינה הקדם צבאית‬

‫‪22:30‬‬

‫סאלח‪ ,‬פה זה ארץ ישראל‬

‫בימוי‪ :‬דוד דרעי‬ ‫ישראל‪ 109 ,‬דק׳‪ ,‬מתנ״ס ירוחם‬

‫‪ 10:00‬סדנת גאגא לילדים לגילאי ‪9-6‬‬

‫‪ 11:00‬הקרנה וסיור‬ ‫האזרחית ג׳יין ‪ -‬הקרב על העיר‬

‫‪ 10:30‬הצגה לילדים‪:‬‬ ‫סיפור נהדר על אוצר‬ ‫לגילאי ‪7-4‬‬

‫‪ 12:30‬המוזיאון‬

‫אולם ספורט בית הספר המאוחד‬

‫קונסרבטוריון ירוחם‬

‫ארה״ב‪ 92 ,‬דק׳‪ ,‬מעבדת פיס לתרבות ‪-‬‬ ‫טרמינל עיצוב ירוחם‬

‫בימוי‪ :‬רן טל‬ ‫ישראל‪ 74 ,‬דק׳‪ ,‬מתנ״ס ירוחם‬

‫‪ 10:30‬אנשים ומקומות‬

‫צרפת‪ 90 ,‬דק׳‪ ,‬מתנ״ס ירוחם‬

‫‪ 12:30‬הצרפוקאים‬

‫בימוי‪ :‬רון כחלילי‬ ‫ישראל‪ 50 ,‬דק׳‪,‬‬ ‫קונסרבטוריון ירוחם‬

‫בנוכחות‬ ‫יוצרים‬

‫קבוע בירוחם!‬ ‫פ‬

‫ם!‬

‫ת שבועיות קבועות‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫די‬ ‫ילויו‬ ‫יר חו‬ ‫ע‬

‫המרכז‬ ‫ל הרך‬ ‫לגי‬

‫חווידע‬

‫שני‬

‫שלישי‬

‫חמישי‬

‫ֿשני משפחתי‬ ‫מקום‪ :‬המרכז לגיל הרך‬ ‫המרכז‬ ‫שעות‪16:30 :‬‬ ‫ל הרך‬ ‫לגי‬ ‫גילאים‪2-6 :‬‬ ‫עלות‪ ₪ 15 :‬לילד‪ ₪ 40 ,‬ל‪3 -‬‬ ‫ילדים ומעלה‬

‫משחקייה‬ ‫מקום‪ :‬המרכז לגיל הרך‬ ‫המרכז‬ ‫ל הרך‬ ‫שעות‪16:00-18:30 :‬‬ ‫לגי‬ ‫גילאים‪0.5-5 :‬‬ ‫עלות‪ ₪ 10 :‬לילד‪ ₪ 5 ,‬לכל ילד נוסף‬

‫משחקייה‬ ‫מקום‪ :‬המרכז לגיל הרך‬ ‫שעות‪16:00-18:30 :‬‬ ‫גילאים‪0.5-5 :‬‬ ‫עלות‪ ₪ 10 :‬לילד‪ ₪ 5 ,‬לכל ילד נוסף‬

‫חווידע בשכונה‬ ‫מקום‪ :‬בית ספר המאוחד‬ ‫חווידע‬ ‫שעות‪16:00-18:00 :‬‬ ‫גילאים‪ :‬ילדי גן ובית ספר‬ ‫עלות‪ :‬הכניסה חופשית‬ ‫*** ילדי גן מחויבים בליווי הורה‬ ‫או אח גדול‬

‫שלישי מדעי‬ ‫מקום‪ :‬חווידע‬ ‫שעות‪16:00-18:45 :‬‬ ‫גילאים‪ :‬ילדי גן ובית ספר‬ ‫עלות‪₪ 5 :‬‬

‫שעת סיפור מדעית‬ ‫מקום‪ :‬הספרייה העירונית‬ ‫שעות‪17:00-18:00 :‬‬ ‫גילאים‪ :‬ילדי גן‬ ‫עלות‪₪ 5 :‬‬

‫פעלתון‬

‫פעלתון ‪ -‬ג׳ימבורי‪ ,‬עבודות‬ ‫יצירה ושתייה חמה‬ ‫מקום‪ :‬מתנ״ס ירוחם‬ ‫שעות א‪-‬ה‪17:00-19:00 :‬‬ ‫גילאים‪ :‬חצי שנה‪7 -‬‬ ‫עלות‪ 15 :‬ש״ח‬

‫ספריה‬ ‫ה‬ ‫עירונית‬ ‫ה‬

‫ספריה‬ ‫ה‬ ‫עירונית‬ ‫ה‬

‫הספרייה העירונית – קריאה‪ ,‬השאלה‪,‬‬ ‫משחקי קופסא‪ ,‬עמדות מחשב‪ ,‬פינות למידה‬ ‫מקום‪ :‬הספרייה העירונית‬ ‫שעות א‪-‬ה‪9:00-19:00 :‬‬ ‫שעות ו׳ ‪9:00-13:00 :‬‬ ‫גילאים‪ :‬כל המשפחה‬ ‫עלות‪ :‬הכניסה חופשית‬

‫*** יתכנו שינויים בפרטים‪ .‬עקבו אחר הפרסומים‪.‬‬

‫תלשו אותי ותלו אותי‬

33

‫נוער‬

‫שולה לוי‬ ‫מנהלת תיכון קמה‬

‫‪15‬‬ ‫מדריכה בבני עקיבא‬ ‫בני עקיבא‬ ‫ביסודי מצטיינת‪ ,‬בתיכון רשומה‬

‫‪Vs.‬‬ ‫פעיל‪/‬ה חברתי‪/‬ת מגיל‬

‫שמוליק לוי‬ ‫מחנך בביה״ס ׳קול יעקב׳‬ ‫‪18‬‬

‫מסגרת התנדבות‬

‫מדריך נוער בהכנה לצה"ל‬

‫תנועת נוער‬

‫בנוער של בית"ר ירושלים‬

‫הייתי תלמיד‪/‬ה‬

‫תלמיד שקט וממושמע מדי‬

‫כימיה‬

‫מקצוע אהוב‬

‫ספורט‬

‫ספרות‬

‫מקצוע שנוא‬

‫אנגלית‬

‫חבריא ב' אור עקיבא‬ ‫יש לך פוטנציאל ‪ -‬חבל‬ ‫בנציון נמט (ז"ל)‪ ,‬מנהל הפנימיה בעמליה‬ ‫עבודת מידות יומיומית‬ ‫הקמת אמי"ת קמה‬ ‫לידת הנכדה מעיינוש‬ ‫‪16‬‬ ‫שישי‬ ‫ראשונה‬ ‫בריחה מהפנימיה לריקודי עם‬ ‫קיפי מרחוב סומסום‬

‫תקופת התיכון‬ ‫מה המורה הייתה אומרת עליך‬ ‫דמות חינוכית משמעותית עבורך‬ ‫חינוך בשבילי זה‬ ‫הפרויקט החינוכי האחרון‬ ‫רגע מרגש‬ ‫גיל זוגיות ראשונה‬ ‫עברתי טסט‬ ‫ותיאוריה‬ ‫הושעת? בגין?‬ ‫תחפושת זכורה‬

‫בקיבוץ ‪ -‬העבודה היא חיינו‬ ‫אתה תלמיד שקט וממושמע מדי‬ ‫דוד זהבי‪ ,‬מנהל ׳חברת הנוער׳ בתיכון בקיבוץ סעד‬ ‫קול פנימי וייחודי בתוך מגוון הקולות‬ ‫הקמת "הראל"‪ ,‬מצפה רמון‬ ‫לזכות בתואר "סבא סבבה"‬ ‫‪( 27‬בחופה)‬ ‫ראשון במשאית‪ ,‬שני באופנוע ושלישי בטרקטור‬ ‫ראשונה במשאית ואופנוע‪ ,‬שלישית בטרקטור‬ ‫התחצפות (שקט שקט אבל‪)...‬‬ ‫ליצן עם אקדח של קאובוי‬

‫צ'ולה‬

‫כינוי חיבה‬

‫שמילקייהו‬

‫שלמה ארצי‬

‫זמר אהוב‬

‫יונתן רזאל‬

‫כוורת‬

‫להקה אהובה‬

‫כוורת‬

‫שטיסל‬

‫סדרה אהובה‬

‫שטיסל ומופע החבובות‬

‫"המוגבלים"‬ ‫דוד וגולית‬ ‫קולה‬ ‫לא זה ולא זה‬

‫סרט חובה‬ ‫ספר שאהבתי‬ ‫קולה או פפסי‬ ‫פיצה או המבורגר‬

‫"המופע של טרומן"‬ ‫האדם מחפש משמעות‬ ‫סודה‬ ‫פיצה דלת קלוריות‬

‫פרה תות‬

‫שוקולד אהוב‬

‫כל הסוגים‬

‫אורח רוח‬

‫מה הכי טוב בשולה ‪ /‬שמוליק‬

‫אין רגע דל!‬

‫מה ששמוליק אומר‬

‫עצה לקשר טוב‬

‫לרקוד‬

‫מה מרגיע אותי?‬

‫לצאת לבלות ולא לדבר על עבודה‪ ,‬בעיקר כששני בני‬ ‫הזוג עוסקים באותו תחום‪.‬‬ ‫לרוץ‬

‫שווה קריאה‬ ‫מאת‪ :‬יאיר אבוטבול‬

‫זמן שכחה ‪ /‬שרון גסקין‬ ‫מאת‪ :‬אודליה זינגר‬

‫נואה הוא ילד בן ארבע הסובל מסיוטים בלילות‪ ,‬מסרב‬ ‫להתרחץ‪ ,‬מצטט מספרים שלא קרא מעולם ומבקש לחזור‬ ‫הביתה פעם אחר פעם‪ .‬התנהגותו החריגה מביאה בסופו‬ ‫של דבר לסילוקו מהגן‪ ,‬ובעקבות כך מתחיל מסעו של נואה‬ ‫יחד עם אמו‪ ,‬בניסיון לגלות מה מביא אותו להתנהג כך‪.‬‬ ‫ג'רום אנגרסון הוא פרופסור שהקדיש את חייו לחקר גלגולי‬ ‫נשמות‪ .‬על אף הלעג שספג מעמיתיו למקצוע הוא משוכנע‬ ‫שבעיותיו של נואה נובעות מכך שנשמתו מיוסרת‪ .‬שלוש‬ ‫הדמויות בסיפור חוברות יחד בכדי לתת‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫מרגוע לנפשם‪.‬‬ ‫"זמן שכחה" הוא ספר מרתק המשלב בין ז'אנר המותחן‬ ‫הפסיכולוגי והסיפורת‪ .‬הספר מלווה במחקרים ללא כל‬ ‫ביסוס מדעי‪ ,‬כאשר החרות הספרותית מהווה את הגיבוי‬ ‫היחידי של הסופר‪.‬‬ ‫עד היום‪ ,‬מחקרים על נושאים כגון גלגולי נשמות וחיים‬ ‫לאחר המוות היו מנת חלקם של סופרים ספציפיים בז'אנר‬ ‫מאוד מצומצם‪" .‬זמן שכחה"‪ ,‬אשר נכתב על ידי סופרת‬ ‫מערבית‪ ,‬הוא בגדר משב רוח מרענן ומסקרן בהקשר זה‪,‬‬ ‫אשר התאפשר‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬בעקבות הפריחה של ספרות‬ ‫הפנטזיה והעל טבעי‪.‬‬ ‫מערכות היחסים המורכבות בין האנשים החיים‪ ,‬ובינם‬ ‫לבין המתים הן מערכות יחסים מעניינות ומורכבות‪ .‬בספר‬ ‫זה‪ ,‬האמירה המוכרת ש"למות זה כמו לעבור מחדר אחד‬ ‫לשני"‪ ,‬מקבלת משמעות נוספת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שווה קריאה ‪! )-:‬‬ ‫ ‬

‫ביום שישי‪ ,20.10 ,‬יצאו חברי מועצת הנוער להתארח בקבלת‬ ‫שבת שהתקיימה במפעל "נגב קרמיקה"‪ ,‬אשר נמצא על סף‬ ‫סגירה ואל עובדיו נשלחו מכתבי פיטורים‪ .‬למועצת הנוער‬ ‫היה חשוב מאוד לחזק את העובדים ולהיות שם בשבילם‬ ‫ברגעים הקשים‪ .‬רצינו להעביר את המסר כי נוער ירוחם‬ ‫מחזק את עובדי המפעל‪ ,‬ולהדגיש כי מועצת הנוער היא‬ ‫לא רק בשביל הנוער‪ ,‬אלא גם עבור כלל תושבי ירוחם‪,‬‬ ‫כלפיהם אנחנו מרגישים אחריות‪ .‬בקבלת השבת נהנינו‬ ‫משירים‪ ,‬קריוקי ושולחן עמוס בפיצוחים וחטיפים‪ .‬אל‬ ‫המפעל הגיעו אנשים רבים מירוחם‪ ,‬והעובדים התרגשו‬ ‫מכך מאוד והודו לנו על התמיכה‪ .‬תחילה לא ידענו כל כך‬ ‫מה מקומנו‪ ,‬אבל כיאה לירוחם‪ ,‬זכינו לקבלת פנים נהדרת‬ ‫כאשר עובדי המפעל נתנו לנו הרגשה כיפית ונעימה‪.‬‬ ‫ההחלטה על סגירת המפעל מעציבה את מועצת הנוער עד‬ ‫מאוד ואנו מרגישים כי הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו‬ ‫יכולים לעשות הוא לתמוך ולהראות שאנחנו חזקים ביחד‪.‬‬ ‫מלבד קבלת השבת‪ ,‬בערב זה גם חנכה מועצת הנוער את‬ ‫המליאה הראשונה של המועצה לשנה הנוכחית‪.‬‬ ‫המליאה הייתה מצוינת ובמהלכה חברי המועצה הישנים‬ ‫פגשו את החברים החדשים‪ ,‬ערכו סבב היכרות והחליפו‬ ‫מבטים נרגשים ומצפים לקראת הבאות‪.‬‬ ‫בהצלחה לכל נוער ירוחם בכל שייעשה השנה! אוהבים‬ ‫אתכם!‬ ‫‪moetzet_noar_yeruham‬‬ ‫מועצת נוער ירוחם‬

‫כל התכנים במדור נוער נכתבו ע״י‬ ‫נוער ירוחמי מוכשר‪ ,‬יצירתי‪ ,‬חריף‪ ,‬חד‪,‬‬ ‫מגניב‪,‬יפה‪ ,‬שיקי ואוסאם!‬ ‫כל זה בשיתוף עם פרויקט העיתונאות‬ ‫החדש ׳כתבנו בשטח׳ בהדרכת ‪ -‬נבו ללזר‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים שתצטרפו אלינו!‬ ‫‪052-655-1153‬‬ ‫‪35‬‬

‫נוער‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫אחרי המכתב של עומרי‬ ‫מאת‪ :‬נבו ללזר‬ ‫אל קבוצת "אחריי" הגענו בעקבות נער מופלא‪,‬‬ ‫אשר שלח מכתב אמיץ להנהלה הארצית של‬ ‫העמותה‪ ,‬ושיתף במכתבו על משמעות הקבוצה‬ ‫בשבילו‪ .‬מכתבו הצמיח כנפיים וחזר חזרה את כל הדרך אל‬ ‫ירוחם‪ ,‬ולמזלנו התגלגל אל העיתון שלנו‪.‬‬

‫א‬

‫המכתב של עומרי‪:‬‬ ‫"היי עמותת אחריי‪ ,‬מדבר עומרי צנגאו מקבוצת נשרי ירוחם‪,‬‬ ‫מחוז דרום‪ .‬אני מתחיל עכשיו את השנה השלישית שלי‬ ‫ב'אחריי'‪ ,‬ורציתי לשתף אתכם בכמה חוויות שקרו לי‬ ‫בשלוש השנים האחרונות בקבוצה‪ .‬בהתחלה בכלל לא‬ ‫ידעתי מה זה 'אחריי'‪ .‬כשהתחלתי את התכנית בכיתה י'‬ ‫לא הבנתי לאן הגעתי‪ .‬היה לי ביטחון עצמי נמוך ולא ידעתי‬ ‫מה אני רוצה להיות‪ ,‬אם זה בצבא או בחיים עצמם‪ .‬כניסתי‬ ‫לקבוצה שינתה את שלוש השנים המשמעותיות הללו‬ ‫מקצה לקצה‪ .‬הביטחון שלי עלה‪ ,‬למדתי לעמוד מול קהל‬ ‫ואפילו התחלתי להוביל קבוצות שונות בעצמי‪ .‬אני לומד‬ ‫המון מכם‪ ,‬הצוות והרכזים‪ .‬החוויה הזו נתנה לי המון‪ .‬קיבלתי‬ ‫מלגה על ההתנדבות שלי והתחלתי להפוך את הסיפור‬ ‫האישי שלי למקור כוח בשבילי‪ .‬למרות שאני עדיין חווה‬

‫‪36‬‬

‫קושי‪ ,‬לפעמים לבד‪ ,‬בהפסקות או בכללי‪' ,‬אחריי' עוזר‬ ‫לי מאוד עם המצב ומפתח אצלי המון דברים שאפילו לא‬ ‫ראיתי או הכרתי‪ .‬התחלתי את השנה השלישית והאחרונה‪,‬‬ ‫ואני לומד המון ואוגר המון חוויות‪ .‬נוצר אותן איתי‪' .‬אחריי'‬ ‫שינה לי המון בחיים‪ ,‬השפיע עליי‪ ,‬ועדיין ממשיך להשפיע‪.‬‬ ‫אני רוצה להגיד תודה רבה על כל התמיכה מהמדריכים‬ ‫ומהמתנדבים ומקווה שמכאן אמשיך לעלות למעלה ולגלות‬ ‫על עצמי עוד המון דברים‪ .‬תודה על כל השנים האלה‪ ,‬מעריך‬ ‫אתכם המון ואת העמותה עצמה בכלל‪ .‬הלוואי שתקראו‬ ‫את המכתב הזה ותמשיכו ללמד אותנו‪ ,‬הנערים‪ ,‬על שטח‪,‬‬ ‫ניווטים ועוד‪ .‬תודה על כל רגע שהייתם שם בשבילנו‪ .‬בקטע‬ ‫החברתי‪ ,‬תמיכה ואוזן קשבת‪ .‬זה ממש שינה לי את החיים"‪.‬‬ ‫איך הגעת לאחריי?‬ ‫"בכיתה י' הגעתי לדוכני בחירת ההתנדבויות ושמתי עין על‬ ‫המסגרת‪ .‬אהבתי לעסוק בספורט‪ ,‬אז החלטתי לתת לזה‬ ‫סיכוי‪ ,‬ובהמשך התאהבתי בעמותה‪' .‬אחריי' עזרו לי בהמון‬ ‫דברים; בהכנה לחיים‪ ,‬מבחינה חברתית ובפיתוח יכולות‬ ‫המנהיגות שלי‪ .‬הפכתי מנער עם מעט חברים לנער פתוח‪,‬‬ ‫מפוקס ושמסוגל לעמוד מול קהל"‪.‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫'באחריי' מתמקדים בעיקר בכושר קרבי?‬ ‫"ממש לא‪ .‬אמנם יש הרבה עיסוק בפיזי ובמנטלי‪ ,‬אבל זה‬ ‫ממש לא רק כושר‪ .‬יש פה מעטפת קבוצתית שמחברת‬ ‫אותך למנהיגות וללקיחת אחראיות ‪ -‬כל הדברים שאתה‬ ‫צריך לחיים"‪.‬‬ ‫מה המשמעות של להיות חלק מקבוצה בעיניך?‬ ‫"להיות משפחה‪ .‬לחוות חוויות יחד ולעזור אחד לשני‪ .‬ליצור‬ ‫שייכות‪ :‬סמל‪ ,‬שם וחולצות של הקבוצה‪ .‬יש גם אחווה; אם‬ ‫אחד לא עומד בזמנים‪ ,‬כולנו נופלים יחד אתו לפק"לים‪ .‬יש‬ ‫לנו גם הרבה מלווים שמחזיקים אותנו‪ .‬למשל‪ ,‬את פיליפ‪,‬‬ ‫המאמן המדהים שלנו‪ ,‬מלגאים‪ ,‬חיילים‪ ,‬ש"ש ובנות באר‪.‬‬ ‫המתנדבים נותנים לך את המוטיבציה לבוא"‪.‬‬ ‫ובתוך כל אלו אתה מצליח למצוא את עצמך?‬ ‫"בטח‪ .‬כיף לי לעזור למאמנים מתי שצריך ולתמוך באנשים‬ ‫שצריכים עזרה"‪.‬‬ ‫ספר על חוויה טובה שזכורה לך מהקבוצה‪.‬‬ ‫"בשנה שעברה בסדרת חנוכה‪ .‬שרנו המון שירים של חגים‪,‬‬ ‫חוץ משירי חנוכה צחקנו וישבנו יחד‪ .‬אני ממש רואה את‬ ‫זה קורה גם השנה‪ .‬בהתחלה לא הכרנו ולאט לאט נפתחנו‪.‬‬ ‫ביום ראשון האחרון יצאנו ליום גיבוש‪ ,‬היה כל כך כיף כי‬ ‫נתנו מעצמנו וגם למדנו אחד מהשני"‪.‬‬ ‫זה נראה שהפן החברתי מאוד משמעותי‪.‬‬ ‫"זה הפן הכי משמעותי‪ .‬אני בעצם נמצא עם חבר'ה מהשכבה‬ ‫שלי‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬הפעילות לא מיועדת רק לציבור מסוים‪.‬‬ ‫בקבוצה יש גם דתיים וגם חילונים וכולם הצליחו למצוא‬ ‫את המקום שלהם‪ .‬גם בנות‪ ,‬שלפעמים חושבות שכושר זה‬ ‫לא בשבילן עוקפות את כולנו ומגיעות ליכולות מדהימות!‬ ‫כולנו היינו בהלם מהנחישות שלהן‪ ,‬והכי כיף שהן איתנו"‪.‬‬

‫למה אתה מרגיש צורך לכוון גבוה?‬ ‫"כי אני רוצה לעשות משהו משמעותי בצבא‪ .‬זאת חוויה‬ ‫ענקית בעיניי; לדעת מי אני ואיפה אני רוצה להיות‪ ,‬לגלות‬ ‫ולדעת עד כמה אני רוצה את זה ובעיקר להתאמץ‪ .‬אני‬ ‫חושב גם על שנת שירות או מכינה‪ ,‬ואם לא אז להתקדם‬ ‫ולהמשיך בצבא‪ .‬אני רוצה שירות משמעותי‪ ,‬להגיע רחוק‪.‬‬ ‫ב'אחריי' עודדו אותי להאמין בעצמי ולקדם גם את הדברים‬ ‫האלה"‪.‬‬ ‫איזה טיפ יש לך לתת לנוער הירוחמי?‬ ‫"תתנו מעצמכם ואל תבזבזו את הזמן שלכם על פלאפונים‬ ‫ומשחקים‪ .‬לכו למקומות שיפתחו את היכולות שלכם"‪.‬‬ ‫מה החלום שלך?‬ ‫"חלומות הם מה שיהיה בעתיד‪ ,‬זה יהפוך לחלום שלי"‪.‬‬ ‫אחרי הראיון עם עומרי הייתי חייבת לראות על מה מדובר‬ ‫והלכתי לראות את הקסם במו עיניי‪.‬‬ ‫החבר'ה התחילו במתיחות דינאמיות שהפכו תוך מספר‬ ‫רגעים לאימון ריצה וכוח אינטנסיבי‪ .‬המתנדבים מדרבנים‬ ‫אותם להגיע ליכולות הטובות ביותר שלהם‪ ,‬והם רצים‬ ‫מחויכים‪ ,‬כמו אנשים שהצליחו להגיע לפסגה הנכספת‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫אחרי הפעילות הפיזית עברו פעילות מרתקת על יום‬ ‫הזיכרון ליצחק רבין‪ ,‬שבה שיתפו אחד את השני וחלקו‬ ‫מסקנות יפות‪.‬‬ ‫מה שראיתי בעיניי הייתה קבוצה עם מרץ‪ ,‬אש בעיניים‬ ‫ואופטימיות גדולה‪ .‬כל פעם שחיפשו מתנדב כולם הרימו‬ ‫את היד‪.‬‬ ‫אין ספק שעם חיילים עתידיים כאלה אפשר לישון בלילה‬ ‫בשקט‪◆ .‬‬

‫אתה נער דתי?‬ ‫"אני מסורתי‪ .‬ההורים שלי חילונים ומהעולם הזה אני בא‪,‬‬ ‫אבל אני הרגשתי את החיבור הזה במקום כלשהו‪ ,‬מתוך‬ ‫חשיפה לאנשים ולדעות מעניינות ושונות‪ .‬אני שומר שבת‬ ‫לבד‪ ,‬המשפחה יכולה להדליק אש ומכשירים חשמליים‪,‬‬ ‫אבל הם מכבדים אותי מאוד וזה יפה בעיניי"‪.‬‬ ‫מה התכניות שלך לצבא?‬ ‫"מכוון כמה שיותר גבוה ‪ -‬צנחנים‪ ,‬מג"ב‪ ,‬ימ"ס‪ ,‬דובדבן או‬ ‫מסתערבים‪ .‬אני בהתלבטות עדיין"‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫ספורט ותזונה‬ ‫אותי שמחה"‪.‬‬ ‫את יכולה לתת טיפ לחברות ולחברים שלך לגבי מה‬ ‫שעוזר לך להיכנס לריכוז?‬ ‫"אני מדמיינת את הקול של הכדרור באולם וזה עוזר לי‬ ‫להיכנס לקצב טוב"‪.‬‬ ‫וממה את נהנית על המגרש?‬ ‫"אני אוהבת לכדרר‪ ,‬ולאחרונה למדתי להשתמש ברגל‬ ‫הציר במשחק"‪.‬‬ ‫מה החלום שלך בתחום הכדורסל?‬ ‫"שבשנה הבאה נעלה ונשחק בליגה בפעם הראשונה"‪.‬‬

‫יאללה ירוחם!‬ ‫יאללה‬ ‫ירוחם!‬

‫משקיעות בסל ‪ /‬אביה שפירא בת ‪9.5‬‬

‫בואו לעודד‬

‫מאת‪ :‬אורית רז‬

‫הפרויקט הלאומי לקידום ספורט הנשים בישראל‪,‬‬ ‫'אתנה'‪ ,‬חנך בשבועות האחרונים את חוגי הספורט בעיר‬ ‫בענפי ההתעמלות השחייה והכדורסל‪ ,‬אשר עוברים כעת‬ ‫גם שדרוג מקצועי‪.‬‬ ‫בשבוע הבא תחנך התכנית השנתית של מועדון הנשים‬ ‫בכדורסל‪ ,‬בהשקעה ובפיתוח מקצועי בשיתוף 'אתנה'‪.‬‬ ‫אביה שפירא בת ‪ ,9.5‬תלמידת כיתה ד' בבית הספר 'קול‬ ‫יעקב' בירוחם‪ ,‬היא אחת השחקניות המובילות בקבוצה‪.‬‬ ‫שפירא החלה את פעילותה בשנה שעברה‪ ,‬לאחר‬ ‫שעברה עם משפחתה לירוחם מבית שמש‪.‬‬ ‫הוריה של אביה‪ ,‬תמר ונת"י‪ ,‬מספרים‪" :‬הספורט תרם‬ ‫רבות לאורח החיים הבריא; אביה הולכת כל יום ברגל‬ ‫לבית הספר‪ ,‬מרחק של חצי שעה הליכה‪ ,‬אוכלת בריא‬ ‫ונמנעת ממתוקים"‪ .‬עוד הם מוספים כי "הכדורסל תרם‬ ‫רבות גם בנושא הביטחון העצמי‪ ,‬וגרם לה להאמין‬ ‫ביכולותיה‪ .‬תרומה נוספת נראתה גם בהיבט החברתי‪ ,‬וכך‬ ‫זכתה להכיר בנות בגילים מגוונים ומבתי ספר שונים"‪.‬‬ ‫עוד לפני שנולדה‪ ,‬ידעו תמר ונת"י שאביה תהיה‬ ‫שחקנית כדורסל כשתגדל‪ .‬במהלך ההיריון‪ ,‬מדד הרופא‬ ‫באולטרסאונד עצמות ירך ארוכות מהרגיל‪ ,‬ואמר להורים‬ ‫הנרגשים שיום אחד תהיה להם שחקנית כדורסל בבית‪.‬‬ ‫יחד עם נת"י‪ ,‬אשר משחק כדורסל בקהילה‪ ,‬אוהדת‬ ‫אביה את קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב‪ .‬יש לציין‬ ‫כי החיבה לכדורסל מתפשטת במשפחה וגם אחותה של‬ ‫אביה היא שחקנית כדורסל מתחילה‪ .‬בשנה שעברה‬ ‫נערך משחק של קבוצת הבנות מול קבוצת האימהות‪,‬‬ ‫והבנות כמובן‪ ,‬ניצחו בגדול‪.‬‬ ‫בשיחה שערכנו עמה‪ ,‬משתפת אביה מתחושותיה על‬ ‫המגרש‪" :‬מאז שנולדתי אני גבוהה לגילי ולכן חשבתי‬ ‫שכדורסל יוכל להתאים לי"‪ ,‬והוסיפה כי "הספורט עושה‬ ‫‪38‬‬

‫רשימת משחקי מכבי ירוחם בכדורסל נשים‪ -‬ליגה א' דרום‬ ‫מחזור‬

‫תאריך‬

‫ק‪.‬ביתית‬

‫ק‪ .‬אורחת‬

‫שעה‬

‫‪7‬‬

‫‪07/12/17‬‬

‫מכבי ירוחם‬

‫אליצור בנות‬ ‫אשקלון‬

‫‪20:30‬‬

‫מכבי גדרה‬ ‫הבילויים‬

‫מכבי ירוחם‬

‫‪8‬‬

‫‪21/12/17‬‬

‫‪21:00‬‬

‫רשימת משחקי מכבי ירוחם בכדורסל בוגרים ‪ -‬ליגה ב' נגב‬ ‫מחזור‬

‫תאריך‬

‫ק‪.‬ביתית‬

‫ק‪ .‬אורחת‬

‫שעה‬

‫‪7‬‬

‫‪06/12/17‬‬

‫מכבי שדות‬ ‫נגב‬

‫מכבי ירוחם‬

‫‪20:30‬‬

‫‪8‬‬

‫‪13/12/17‬‬

‫הפועל‬ ‫אופקים‬

‫מגבי ירוחם‬

‫‪20:30‬‬

‫‪9‬‬

‫‪27/12/17‬‬

‫מכבי ירוחם‬

‫אליצור הר‬ ‫חברון‬

‫‪20:30‬‬

‫רשימת משחקי מ‪.‬ס הפועל ירוחם בכדורגל בוגרים‪ -‬ליגה ב דרום‬ ‫ק‪.‬ביתית‬

‫ק‪ .‬אורחת‬

‫מחזור‬

‫תאריך‬

‫‪11‬‬

‫‪01/12/17‬‬

‫‪12‬‬

‫‪08/12/17‬‬

‫מועדון ספורט‬ ‫הפועל ירוחם‬

‫‪13‬‬

‫‪15/12/17‬‬

‫בית"ר עירוני מועדון ספורט‬ ‫מעלה אדומים הפועל ירוחם‬

‫טרם נקבעה‬

‫‪14‬‬

‫‪22/12/17‬‬

‫מועדון ספורט עירוני מודיעין‬ ‫הפועל ירוחם‬

‫טרם נקבעה‬

‫‪15‬‬

‫‪29/12/17‬‬

‫מועדון ספורט מועדון ספורט‬ ‫הפועל ירוחם‬ ‫באר‪-‬שבע‬

‫טרם נקבעה‬

‫מכבי קרית מועדון ספורט‬ ‫מלאכי עירוני הפועל ירוחם‬ ‫מכבי עירוני‬ ‫שדרות‬

‫*לפרטים נוספים ניתן להתעדכן בדף הפייסבוק של מ‪.‬ס הפועל ירוחם‪.‬‬

‫שעה‬ ‫טרם נקבעה‬ ‫טרם נקבעה‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 5‬עובדות על ספורט ונשים‬

‫אומנויות לחימה לילדים ‪ -‬למה זה טוב?‬

‫מאת‪ :‬אורית רז‬

‫מאת‪ :‬מושיקו בן שימול ‪ /‬מועדון ‪ spirit‬באר שבע‬

‫האולימפיאדה לא הייתה מאז ומתמיד ידידותית עבור‬ ‫נשים‪ .‬בעת עתיקה‪ ,‬המשחקים התקיימו בעירום והיו‬ ‫פתוחים לגברים בלבד ועל נשים נשואות אף נאסרה‬ ‫הצפייה‪ .‬מחדש המשחקים האולימפיים‪ ,‬פייר דה קוברטן‪,‬‬ ‫הניע בשנת ‪ 1896‬אל עבר משחקים שיתבססו על טהרת‬ ‫המין הגברי בלבד‪ .‬האולימפיאדה הייתה בעיניו שיר‬ ‫הלל לספורט הגברי‪ .‬תפקיד הנשים בתקופה זו הסתכם‬ ‫בהרעה למשתתפים בתחרויות והכתרת המנצחים‪.‬‬

‫בעידן המודרני‪ ,‬שבו הילדים נמשכים למסכים וממעטים‬ ‫לזוז‪ ,‬לפעילות הגופנית קיימת חשיבות עליונה‪ .‬בענף‬ ‫אומניות הלחימה‪ ,‬הידוע בדרישותיו הפיזיות המורכבות‪,‬‬ ‫יפתח הילד את כלל מרכיבי הכושר הגופני כגון יציבה‪,‬‬ ‫קואורדינציה וגמישות‪ .‬מרכיבים אלה ישמשו אותו‬ ‫בעתיד בכל תחום פיזיולוגי שבו יבחר לעסוק‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬באמצעות ספורט זה‪ ,‬לומדים הילדים להגן על‬ ‫עצמם מפני תוקפים‪ ,‬להגביר שליטה עצמית ומחזקים‬ ‫את הביטחון העצמי‪ .‬מלבד היותו ספורט לכל דבר‪,‬‬ ‫ענף אומנויות הלחימה מהווה בראש ובראשונה מסגרת‬ ‫חינוכית‪ .‬דגש מרכזי מושם על משטר אימונים קבוע‬ ‫המושתת על ערכים כגון אחריות אישית‪ ,‬התמדה‪,‬‬ ‫כבוד‪ ,‬חכמה וענווה‪ .‬מבחינה חברתית‪ ,‬ספורט זה מספק‬ ‫למשתתף הזדמנויות שונות ומגוונות להשתייך לקבוצה‬ ‫ולהתמקד במטרות משותפות‪ .‬תחושת השייכות שנוצרת‬ ‫מספקת למשתתף הרגשה כי הוא חלק ממשפחה‬ ‫החולקת יחד פילוסופיה‪ ,‬אידאלים והנאה משותפת‪.‬‬ ‫תחת הדגשים הללו לומדים התלמידים‪ ,‬בכל שכבות‬ ‫הגיל‪ ,‬כי אומנויות לחימה נועדו לתת יכולת הגנה בלבד וכי‬ ‫אסור לעשות בהן שימוש התקפי‪ .‬ואכן‪ ,‬ילדים הלומדים‬ ‫אומנויות לחימה מפנימים ערכים אלה‪ ,‬ולא זאת בלבד‬ ‫שאינם נוטים לאלימות בבית הספר‪ ,‬אלא אף נמנעים‬ ‫ממנה ובולטים דווקא בחוסנם הנפשי‪ ,‬ביכולת איפוק‪,‬‬ ‫בכושר מנהיגות ובמעורבות חברתית חיובית‪.‬‬ ‫אומנויות הלחימה מפתחות בקרב הילדים בטחון עצמי‬ ‫והערכה עצמית‪ ,‬וכן‪ ,‬אמונה ביכולתם לבצע מטלות‬ ‫שונות‪ ,‬ליזום התנסויות חדשות ולהתמודד עם הקשיים‬ ‫בדרך להצלחה‪ .‬האימון תורם לפיתוח תחושת האחריות‬ ‫והמחויבות בקרב הילדים ולהתנהגות בוגרת‪ ,‬לצד‬ ‫הכרת היכולות והמגבלות האישיות ומהי הדרך הנכונה‬ ‫להתמודד עמן‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬לומדים הילדים לשמור על המרחב האישי‬ ‫ומפתחים אסרטיביות ומודעות לסביבה‪ ,‬לרבות איתור‬ ‫סכנות פוטנציאליות ואופן ההתמודדות אתן‪.‬‬

‫לונדון הייתה החלוצה בפתיחת כל ענפי הספורט עבור‬ ‫נשים‪ ,‬כך שבמשחקים האולימפיים בלונדון ‪ 2012‬היוו‬ ‫נשים ‪ 44%‬מהמשתתפים‪ ,‬ונבחרות ארה"ב וקנדה אף‬ ‫כללו יותר נשים מגברים‪ .‬באולימפיאדה זו השתתפו‬ ‫ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות‪ ,‬כולל בנבחרות‬ ‫שייצגו מדינות שמרניות כמו קטאר‪ ,‬סולטנות ברוניי וערב‬ ‫הסעודית‪.‬‬ ‫מבחינה פיזיולוגית‪ ,‬נשים נחשבות גמישות יותר מגברים‬ ‫ברוב חלקי הגוף‪ .‬הבדל זה נובע מרמה בסיסית גבוהה‬ ‫יותר של ההורמון רלקסין בקרב נשים‪ ,‬אשר אחראי על‬ ‫ריכוך והארכת הרקמות המחברות בין מערכת השרירים‬ ‫למערכת השלד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2004‬הכריזה ח"כ לימור לבנת‪ ,‬שרת החינוך‬ ‫והספורט לשעבר‪ ,‬על הקמת פרויקט לאומי לקידום‬ ‫נשים בספורט בישראל‪ .‬מתוך כך‪ ,‬הוקם פרויקט 'אתנה'‪,‬‬ ‫במטרה ליצור הזדמנויות עבור ילדות‪ ,‬נערות ונשים‬ ‫באמצעות תכניות ייעודיות במגוון ענפי ספורט‪ .‬הפרויקט‬ ‫הביא לקדמת הבמה גופי ספורט‪ ,‬פרויקטים במועדוני‬ ‫ספורט‪ ,‬תכניות בשיתוף רשויות מקומיות ברחבי הארץ‬ ‫ותכניות לקידום מנהיגות נשים בספורט‪ .‬כיום‪' ,‬אתנה'‬ ‫משויכת למשרד התרבות והספורט בהנהגת השרה מירי‬ ‫רגב ובפיקוח של המועצה הלאומית לקידום ספורט‬ ‫הנשים בראשות מיכל ירדני כפרי‪ ,‬ובראש הפרויקט‬ ‫עומדת עמרית ינילוב‪-‬עדן‪.‬‬ ‫הכדורגלנית סילבי ז'אן הבקיעה במהלך הקריירה שלה‬ ‫מעל ‪ 1010‬שערים‪ .‬כיום משמשת סילבי‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫כשגרירת פרויקט אתנה‪ ,‬ומעבירה הרצאות העצמה‬ ‫שבהן היא משתפת את הקהל בסיפורה האישי‪.‬‬

‫‪39‬‬

40

41

‫כשאהיה גדול‪,‬‬ ‫בא לי סופגניית אהיה השמש‬ ‫שוקולד‬

‫‪ @%₪*#‬איך הריבה שלי? מתי חוזרים לגן?‬

‫טייני‬ ‫משפחה בהשראת חג החנוכה‬ ‫מאת‪ :‬תמר קוטלר‪ ,‬המרכז לגיל הרך‬

‫חג החנוכה הוא הזדמנות מצוינת לעצור את מירוץ החיים‪,‬‬ ‫להסתכל על משפחתנו ולהעמיק ביחס לתפקידנו כהורים‬ ‫ולמקומו של כל ילד במשפחה‪.‬‬ ‫לא אחת אנחנו שואלים עצמנו מה תפקידנו האמיתי כהורים‪,‬‬ ‫ומה השפעתנו על ילדינו‪ .‬החנוכייה יכולה להוות השראה‬ ‫עבור שאלות אלו ודרכה נוכל לקבל מענה‪.‬‬ ‫לחנוכייה שמש‪ ,‬והוא זה שנותן מאורו לכל אחד מהנרות‪,‬‬ ‫כאשר בכל יום אנו מוסיפים נר נוסף‪ .‬ההורים‪ ,‬כמו השמש‪,‬‬ ‫הם אלה שמעניקים לילדיהם את החיים‪ ,‬כל פעם לילד נוסף‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬כמו השמש‪ ,‬אשר מעביר מאורו לנרות‪ ,‬ומכאן כוחם‬ ‫לדלוק‪ ,‬כך גם ההורים; תפקידם להאיר את ילדיהם‪ ,‬להעניק‬ ‫להם מהידע שצברו‪ ,‬לעודד‪ ,‬לחזק ולאהוב אותם ללא תנאי‪,‬‬ ‫ובכך לאפשר לאורם להמשיך להאיר‪ .‬כפי שהשמש עומד‬ ‫לצד הנרות בחנוכייה‪ ,‬כך הורים אשר מספקים לילדיהם את‬ ‫התמיכה הרגשית‪ ,‬העידוד והפרגון שהם זקוקים‪ ,‬מאפשרים‬ ‫להם לזהור ולפרוח‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אהבה ללא תנאי‪ ,‬אשר מהווה מקור חמצן חיוני‬ ‫להתפתחות תקינה של ילד‪ ,‬לעומת אהבה בתנאי שחונקת‬ ‫ומגבילה‪.‬‬ ‫אהבה ללא תנאי היא אהבה שאינה תלויה במעשה כלשהו‪,‬‬ ‫בהישגים‪ ,‬במילוי צורך‪ ,‬ביופי או בתחושת גאווה‪ ,‬אלא זו‬ ‫אהבה שמרגיש ההורה כלפי ילדו‪ ,‬ללא קשר לתוצאה‪ .‬ילד‬ ‫אהוב ללא תנאי יפתח ביטחון עצמי וירגיש ראוי ללא קשר‬ ‫לתוצאות שישיג ויוכל להתפתח בצורה מיטבית‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬לעתים מרגישים הורים כעס כלפי ילדיהם‪ ,‬ואף אכזבה‬ ‫מהתנהגותם‪ ,‬אך אין משמעות הדבר שאהבת ההורה קטנה‪.‬‬ ‫מתוך ההבנה שהתנהגות היא בחירה שניתן לשנותה‪ ,‬נוכל‬ ‫להדריך את ילדינו להתנהגות נאותה‪ .‬נלמד אותם שמותר‬ ‫לטעות וייתכן שלעתים הם בוחרים בחירה לא נכונה‪ ,‬אך אין‬ ‫הדבר אומר שהם אהובים פחות‪ .‬ילד שחווה אהבה ללא תנאי‬ ‫יעז יותר בחייו‪ ,‬יתנסה ויהיה רגוע יותר מילד שחרד לאהבת‬ ‫הוריו במידה שיבחר לא נכון או יטעה‪ .‬מצב כזה יוצר לחץ‬ ‫גדול ולעתים ריצוי‪ ,‬מרד ומתיחת גבולות במטרה לבחון את‬ ‫האהבה כל פעם מחדש‪.‬‬ ‫ניקח דוגמה להתנהגות ולתגובות אפשריות של ההורה‪:‬‬ ‫ילד בן ‪ 5‬מרביץ ומושך בשער אחיו בן השנתיים‪ ,‬על שקרע‬ ‫לו את הציור‪.‬‬ ‫בפני ההורים עומדות כמה אפשרויות לתגובה‪:‬‬

‫‪42‬‬

‫תגובה אפשרית א'‪" :‬היי! מה אתה עושה? אני מאוד כועסת‬ ‫עליך עכשיו! אתה יודע שלא מרביצים‪ ,‬הרי אתה הגדול! לך‬ ‫מיד לחדר‪ ,‬אני לא מעוניינת לראותך עכשיו"‪.‬‬ ‫זוהי תגובה קשה אשר אינה מכילה את רגשותיו של האח‬ ‫הגדול ומשדרת כי אינו חשוב כלל‪ ,‬אלא שחשובה התוצאה‪,‬‬ ‫שהיא כאמור‪ ,‬כי הרביץ לאחיו הקטן‪ .‬התחושה של הילד‬ ‫היא שאינו חשוב וכי אפשר לפגוע בו בלי להתחשב‪ ,‬וגם‬ ‫כי לבסוף הוא מגיב‪ ,‬הרי שתגובתו מתקבלת בכעס‪.‬‬

‫תגובה אפשרית ב'‪ :‬ההורה מפריד בין הילדים‪ ,‬פונה אל האח‬ ‫הגדול ואומר לו ברגישות‪" :‬אני מבינה שאתה מאוד כועס על‬ ‫אחיך שקרע לך את הציור‪ .‬זה באמת לא בסדר שהוא עשה‬ ‫את זה‪ ,‬ומיד גם אסביר לו את זה‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬אני בשום אופן לא מרשה להרביץ או למשוך‬ ‫בשער‪ .‬בפעם הבאה אולי כדאי שתרחיק את הדברים‬ ‫שחשובים לך מאחיך הקטן כי הוא לא ממש מבין שהוא‬ ‫יכול בקלות להרוס לך‪".‬‬ ‫תגובה זו מסמלת רגישות ואהבה על אף שהילד פעל‬ ‫באלימות כלפי אחיו‪ .‬ההורה אינו מעניש את ילדו באמצעות‬ ‫דחייה‪ ,‬אלא מכיל גם את רגשותיו‪ ,‬אשר ככל הנראה היוו‬ ‫את המנוע לאלימות‪ .‬בתגובה זו ההורה מציג הבנה לצד‬ ‫הצבת גבול ברור שהתנהגות כזאת לא מתקבלת‪ ,‬ובנוסף‬ ‫מציע עצה כיצד לנהוג בפעם הבאה על מנת למנוע הישנות‬ ‫של המצב‪.‬‬ ‫בתגובה כזו נוצרת סיטואציה שבה שני האחים מרגישים‬ ‫אהובים ומובנים בו זמנית‪ .‬חשוב להבין שכאשר הרגיש‬ ‫הילד כי רגשותיו מובנים ומקבלים מענה‪ ,‬הוא פנוי להקשיב‬ ‫ולבצע שינוי‪ .‬בדוגמה לתגובה הראשונה‪ ,‬שבה הילד מותקף‪,‬‬ ‫יתאפשרו שתי תגובות מצדו‪ :‬יסתגר ויתרחק או שיחכה‬ ‫להזדמנות הראשונה לנקום באחיו ש"תפס לו את המקום"‬ ‫אצל אימא‪ .‬מבחינת האח הגדול ‪" -‬אין לו מה להפסיד";‬ ‫הוא מרגיש שלא הבינו אותו‪ ,‬לא הכירו ברגשותיו והתוצאה‬ ‫היא שהוא נענש‪ .‬לכן‪ ,‬שכרו היחיד הוא להוציא את תסכולו‬ ‫על אחיו הקטן‪ .‬מצב זה יביא את ההורים לכעסים נוספים‬ ‫ולפליאה כיצד תגובתם החריפה לא נשאה פרי‪ .‬הצעד הבא‬ ‫יהיה לייחס לילד תארים כגון "הוא ממש תוקפן"‪" ,‬הוא‬ ‫אלים"‪ ,‬או "הוא חסר שקט ולא מקשיב"‪ .‬בחירה בתגובה‬ ‫השנייה תביא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לתוצאות שונות‪ .‬אין להתייחס‬ ‫לילד בביטויים שליליים‪ ,‬אלא להתייחס להתנהגות שלו‪,‬‬ ‫אותה הוא תמיד יכול לבחור לשנות‪.‬‬

‫אחי‪ ,‬אתה לא‬ ‫אני מרגיש נפוח‬ ‫אפוי‬

‫ואו‬

‫שנה הבאה ריבת איך בא לי אוזן‬ ‫תות‬ ‫המן‬

‫אם נאמר לילדנו‪" :‬אתה ילד מעצבן!"‪ ,‬הרי שנוכל לצפות‬ ‫לקבל ממנו חזרה התנהגות מעצבנת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם נאמר‬ ‫לו‪" :‬מתוק‪ ,‬זה ממש מעצבן מה שאתה עושה עכשיו‪ ,‬או‬ ‫שתפסיק או שאצטרך לבקש ממך להתרחק ממני‪ ,‬כי לא‬ ‫נעים לי עכשיו"‪ ,‬הרי שסביר להניח שיפסיק לעצבן‪.‬‬ ‫אם נחזור להשתמש בחנוכייה כהשראה‪ ,‬נראה כי ההורים‬ ‫נבדלים מהילדים כמו השמש מהנרות‪ .‬הם מהווים מקור‪,‬‬ ‫השראה‪ ,‬ביטחון ואהבה‪ .‬הילדים צריכים לראות בהוריהם‬ ‫מנהיגים‪ ,‬עצמאיים ובטוחים ולדעת שהם אוהבים אותם גם‬ ‫כשהם כועסים‪ .‬על ההורה להדריך את ילדיו ולתת להם כלים‬

‫אני רווי ריבה‬

‫איזה נר היום?‬

‫שביעי‬

‫הייתה לי דליפה היום יום חמישי!‬

‫להתנהלות מיטיבה בעולמנו‪.‬‬ ‫חשוב לזכור כי כל אחד מהילדים שונה ונבדל זה מזה‪ ,‬בדיוק‬ ‫כמו הנרות בחנוכייה‪ ,‬אך כולם יחדיו יוצרים את השלם‪ .‬כל‬ ‫אחד תורם מאורו ומאופיו המיוחד וביחד יוצרים משפחה‪.‬‬ ‫כל ילד במשפחה זקוק לקבל הוריו הכרה‪ ,‬הנחיה‪ ,‬גבולות‬ ‫ותנאי מחיה‪ ,‬לצד אהבה ללא תנאי‪ ,‬עידוד ופרגון‪ ,‬ואין ילד‬ ‫שצריך זאת פחות מאחיו‪ .‬כל נר לחוד הוא אור קטן אך כולם‬ ‫ביחד אור איתן! כל הילדים ביחד הם שיוצרים משפחה‬ ‫ולכולם מקום שווה‪ ,‬חשיבות שווה וחלק שווה ביצירת השלם‬ ‫שנקרא משפחה‪.‬‬

‫חג אורים שמח!! ◆‬

‫‪43‬‬

‫הולדת נכד או נכדה הנו מאורע מרגש ומעורר‬ ‫ציפיות‪ ,‬הסבתאות המודרנית נעה בין הגשמה אישית‬ ‫ובין הרצון להיות חלק מחיי הילדים והנכדים שלנו‪.‬‬

‫סבתא סלפי‬

‫קבוצה לסבתות שאוהבות את עצמן ואת הנכדים שלהן!‬ ‫הקבוצה תתקיים‬

‫בימי שלישי‬

‫החל מ‪2.1.18 -‬‬ ‫במרכז לגיל הרך‬

‫בשעה ‪19:00‬‬

‫השתתפות סמלית עבור ‪ 16‬מפגשים‪ 100 -‬ש"ח בלבד‬ ‫לפרטים והרשמה ‪ //‬אתי ‪08-6680485‬‬

‫‪44‬‬

‫אדוה קלנגל | ‪0509975126‬‬

‫מנחות הקבוצה ‪ //‬תמר קוטלר ואתי סינגולדה יחד עם‬ ‫מנחים חיצוניים בנושאים מגוונים הקשורים לסבתאות‪.‬‬

‫ˆװ˙ ו˙י˜‪,‬‬ ‫מסור ומנוסה‬

‫‪45‬‬

‫עוד לא טיילתי די‬

‫טיולון ‪1‬‬ ‫עין עבדת ‪ -‬טיול חורפי למעיין‬ ‫הגן הלאומי עין עבדת הוא מהגנים היפים‬ ‫בנגב‪ .‬היעלים מגיעים לשתות ולאכול‬ ‫מצמחיית המעיין‪ ,‬עופות דורסים וביניהם‬ ‫הנשר והרחם נראים דואים מעל‪ ,‬זרימת‬ ‫המעיין מפכה בין הסלעים וניתן ליהנות‬ ‫מהליכה רגועה עד למפל המרהיב‪.‬‬ ‫המסלול מוגדר כטיול חורפי בשל האיסור‬ ‫לשחות ולשכשך במים‪.‬‬ ‫יש אפשרות הליכה הלוך וחזור עד המפל‪,‬‬ ‫ולמיטיבי הלכת קיימת אפשרות לעלות עד‬ ‫החניון העליון בשביל הסולמות‪.‬‬ ‫האתר בתשלום‬ ‫ופתוח בין השעות ‪.08:00-16:00‬‬ ‫לבעלי כרטיס מטמון הכניסה חינם‪.‬‬ ‫האכילה בשטח הגן אסורה‪ ,‬אך תוכלו ליהנות‬ ‫מארוחה בפינת הפיקניק בכניסה‪.‬‬

‫טיולון ‪2‬‬ ‫ליל ירח קסום בנחל חווארים‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬כאשר מחשיך כה מוקדם‪ ,‬אנו נדרשים‬ ‫להתאים את מסלולי הטיולים לתנאי התאורה‪.‬‬ ‫אפשרות מומלצת היא טיול לאור ירח‪ .‬מסלול מסוג‬ ‫זה מומלץ בנוף בהיר כמו זה שנשקף מנחל חווארים‪.‬‬ ‫נחל חווארים‪ ,‬המצוי מדרום לשדה בוקר‪ ,‬מתחתר‬ ‫בין סלעי חוואר רכים אשר בוהקים לאור הירח‪.‬‬ ‫הטיול מתאים ללילות בהירים ללא עננות גבוהה‬ ‫ובתאריכים עבריים‪ ,‬סביב אמצע החודש‪.‬‬ ‫להנאה מאור ירח משמעותי מומלץ לטייל בין י'‪-‬ט"ז‬ ‫בכל חודש‪.‬‬ ‫איך מגיעים?‬ ‫נוסעים דרומה לכיוון מצפה רמון‪ .‬בצומת שנטי‬ ‫במדבר פונים פניית פרסה ולאחר כשני קילומטר‬ ‫פונים ימינה בדרך עפר אל חניון נחל חווארים‪.‬‬ ‫קיימים שני מסלולים אפשריים‪:‬‬ ‫מסלול מעגלי קצר שאורך כשעה‪.‬‬ ‫מסלול ארוך עד שפוגשים בדרך לעין עבדת‪ .‬אורך‬ ‫המסלול כשעתיים‪.‬‬ ‫‪46‬‬

‫מאת‪ :‬יעל ארצי‬

‫פיקניק‬ ‫לימן נחל רביבים‬ ‫שולחנות הפיקניק בלימן נחל רביבים‬ ‫כבר מחכים לכם (ליד הכניסה לשמורת‬ ‫החלמוניות)‪.‬‬ ‫חורשה קסומה קטנה ומוצלת מחכה לכם‬ ‫לפיקניק או מדורה קטנה אם קריר‪.‬‬ ‫אחרי גשם שיטפוני עשוי הלימן להיות מוצף‬ ‫מים ואין ספק שמדובר במראה מרהיב בלב‬ ‫המדבר‪.‬‬ ‫מאחורי הלימן מתחתר בסלע לבן נחל רביבים‪,‬‬ ‫ובו גבי מים קטנטנים‪.‬‬ ‫המקום מאד מומלץ אחרי גשמים‪.‬‬

‫נקודת תצפית‬ ‫דיונה גבוהה ומרהיבה‬ ‫ליד צומת שיבטה נמצאת דיונה גבוהה ומרהיבה‪.‬‬ ‫תוכלו לפסוע בין גבעות חול בראשיתי‬ ‫ולהתגלגל בכיף במורד הדיונה‪.‬‬ ‫בעונה זו הדיונה מומלצת ביותר בשל היותה‬ ‫נעימה ולא חמה מדי‪.‬‬ ‫איך מגיעים?‬ ‫נוסעים לכיוון צומת שיבטה‪ .‬בצומת הנדב פונים‬ ‫שמאלה וממשיכים ישר כעשרים דקות‪.‬‬ ‫בצומת שיבטה ליד תחנת האוטובוס פונים‬ ‫ימינה בדרך עפר‪.‬‬ ‫מכאן כבר לא תצטרכו הכוונה‪ ,‬פשוט לא תוכלו‬ ‫לפספס את הדיונה‪.‬‬

‫תורה מן המדבר‬ ‫כשהשורשים עמוקים – ענפים נפגשים‬ ‫מאת‪ :‬הרב אחיה בן‪-‬פזי‬

‫מכירים את זה שחבר טוב חוזר אחרי תקופה ארוכה שלא‬ ‫נפגשתם‪ ,‬ומרוב שינויים במראה ובהתנהגות אתה מתלבט‬ ‫לרגע האם זה בכלל אותו האדם שהכרת לפני נסיעתו?‬ ‫מצד שני‪ ,‬האם יצא לכם פעם שלא ראיתם אח או קרוב‬ ‫משפחה כמה שנים‪ ,‬ודווקא כשהוא חוזר פתאום יותר נעים‬ ‫להיות בחברתו‪ ,‬כאילו המרחק קצת קירב ביניכם?‬ ‫מה גורם לכך שלפעמים מרחק משאיר אותנו מרוחקים‪,‬‬ ‫ובפעמים אחרות הוא דווקא תורם לקשר ומעצים אותו?‬ ‫בחלקו השני של ספר בראשית תופסים מקום חשוב צמד‬ ‫סיפורים של אחים שהתרחקו ונפגשו לאחר שנים‪ .‬הסיפור‬ ‫הראשון מתאר את יעקב ועשיו‪ ,‬כיצד אחרי סכסוך ומחלוקת‬ ‫בשאלות למי ראויה הבכורה ומי יקבל את ברכתו של יצחק‪,‬‬ ‫הם שבים ומתראים‪ ,‬והפעם מתוארת התקרבות של ממש;‬ ‫מתנות‪ ,‬חיבוק והצעת שיתוף פעולה‪ .‬אז מה השתנה?‬ ‫בתחילתה של פרשת וישלח מסתתרת תשובה מפתיעה‬ ‫לשאלה זו‪ .‬יעקב מספר בקצרה מה עבר עליו בינתיים‪" :‬עם‬ ‫לבן גרתי‪ ,‬ואחר עד עתה"‪ ,‬או במילים אחרות‪ :‬הייתי שם נטע‬ ‫זר‪ ,‬לא הרגשתי בבית‪ .‬המדרש מרחיב את התיאור ומוסיף‬ ‫"עם לבן גרתי – ותרי"ג מצוות שמרתי"‪ .‬כלומר‪ ,‬בשנות הגלות‬ ‫שמר יעקב על זהותו‪ ,‬ומתוך הנאמנות המיוחדת למורשת‬ ‫של אברהם ויצחק הקים גם את משפחתו שלו עם רחל‬ ‫ולאה ועם הילדים‪.‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫יכול להיות שהיינו מצפים שאם יעקב שמר על הדברים‬ ‫שהוא מאמין בהם‪ ,‬יהיה קשה לחזור ולהתחבר לעשיו‪,‬‬ ‫בעל האופי השונה כל כך‪ ,‬אבל התורה מספרת שההפך‬ ‫הוא הנכון! העמקת הזהות של יעקב בעצמו מאפשרת את‬ ‫החזרה לחיק המשפחה למרות ההבדלים בינו ובין אחיו‪.‬‬ ‫הסיפור השני מתאר את יוסף ואחיו ואת הקנאה ששררה‬ ‫ביניהם בשנותיהם הצעירות‪ .‬ושוב‪ ,‬כמו אצל יעקב‪ ,‬כעבור‬ ‫עשרים ושתיים שנה‪ ,‬כאשר המשפחה מתאחדת‪ ,‬מתברר‬ ‫שדווקא בזכות שמירתו של יוסף על זהותו היהודית‬ ‫המיוחדת בסביבה זרה‪ ,‬מתאפשר איחוד מחודש של האחים‬ ‫השונים כל כך זה מזה‪.‬‬ ‫גם בימינו מהווה השמירה על הזהות הלאומית והמשפחתית‬ ‫אתגר לא פשוט‪ .‬מי לא היה רוצה להיות אזרח העולם הגדול‬ ‫ולהיות מסוגל להתחבר לכל אדם?‬ ‫מעניין שהתורה מלמדת אותנו שלפעמים דווקא כאשר‬ ‫הזהות מטושטשת ולא מגובשת נוצרים מתחים‪ ,‬ואילו‬ ‫כאשר אנו בטוחים בעצמנו ואיתנים באמונתנו מתאפשרת‬ ‫לנו פתיחות וחיבור אל האח ואל האחר‪.‬‬ ‫ימי החנוכה‪ ,‬שיחולו בסוף חודש כסלו‪ ,‬הם ימים של זיכרון‬ ‫למאבק על זהותו של עם ישראל מול יוונים ותרבות זרה‪.‬‬ ‫מתוך אמונה גדולה במה שקיבלנו מהבית אנחנו מדליקים‬ ‫נרות ליד הפתח ומקווים שהאור הקטן והיציב שלנו יניס‬ ‫חשיכה וצללים‪ ,‬ואולי נגלה עוד ניצוצות של אור שהתפזרו‪◆ .‬‬

‫בית כנסת ‪ -‬מבט מבפנים‬ ‫בית הכנסת הפתוח "תפארת מנחם" – בית חב"ד‬ ‫מאת‪ :‬הרב חיים וולף‬

‫הטור מוקדש לקראת "חג הגאולה"‪ ,‬י"ט בכסלו‪ ,‬היום בו השתחרר‬ ‫מהכלא הרוסי‪ ,‬ר' שניאור זלמן מלאדי‪ ,‬מייסד חסידות חב"ד‪ .‬הרבי נכלא‬ ‫בעקבות הלשנה נגד החסידות ופחד השלטונות מעוצמת מנהיגותו ותורתו‪.‬‬ ‫עם העליה הגדולה מבריה"מ לשעבר והצמא של רבים להכיר את היהדות‬ ‫שנאסרה עליהם במשך ‪ 70‬שנה‪ ,‬שליח חב"ד בירוחם‪ ,‬הרב חיים וולף‪,‬‬ ‫החל לארגן בביתו‪ ,‬שיעורי יהדות ברוסית ולפני כ‪ 20-‬שנה‪ ,‬זיהה את‬ ‫הצורך בביה"כ‪.‬‬ ‫ביה"כ יודע "לחסוך את המבוכה" של כניסה למקום זר; כל הנכנס‪ ,‬מקבל‬ ‫מיד תחושה של בית‪ ,‬סידור ביד‪ ,‬מקום לשבת וכל מה שצריך‪ ,‬כמו בכל‬ ‫בית חב"ד בעולם‪.‬‬ ‫תחילה שירת ביה"כ בעיקר את העולים מחמ"ע‪ ,‬אבל עם השנים‪ ,‬ביה"כ‬ ‫שינה את פניו והפך יותר ויותר "ישראלי"‪.‬‬ ‫המתפללים‪ ,‬מזרחים ואשכנזים‪ ,‬חילונים ודתיים‪ ,‬גברים ונשים‪ .‬התפילות‬ ‫משלבות שירה וריקודים ותמיד יש קידוש לאחר התפילה – בליל שבת‪/‬‬ ‫חג וביום‪ .‬ביה"כ פתוח בשבתות וחגים‪ ,‬עם שיעורים ופעילויות קבועות‬ ‫ועונתיות‪ .‬הנוסח‪ :‬אחיד‪" ,‬ספרד" של חב"ד‪.‬‬ ‫* בית הכנסת ממוקם ברח' אשר סנקר ( העליה לשעבר)‬

‫‪48‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫שאל את הרב‬ ‫מאת‪ :‬הרב יצחק שלו‬

‫מהו זמן הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬ובמשך כמה זמן הם צריכים‬ ‫לדלוק?‬ ‫לגבי זמן הדלקת הנרות קיימת לכתחילה מחלוקת‪ :‬יש‬ ‫מהראשונים שסוברים שמדליקים מיד בשקיעה‪ ,‬וכך נוהגים‬ ‫האשכנזים‪ ,‬ויש הסוברים שמדליקים בצאת הכוכבים‪ ,‬וכך‬ ‫נוהגים הספרדים‪ .‬אמנם‪ ,‬לכל הדעות אם הדליק באחד‬ ‫מהזמנים האלו יצא ידי חובה‪ .‬לכל הדעות הנרות צריכים‬ ‫לדלוק לפחות חצי שעה לאחר תחילת זמן ההדלקה (כל‬ ‫אחד לפי מנהג עדתו)‪ ,‬ולכן כאשר יש נרות רבים אין להדליק‬ ‫בנרות הצבעוניים הקטנים‪ ,‬שכן‪ ,‬מפאת החום של יתר הנרות‬ ‫הם נמסים מהר ואינם דולקים חצי שעה‪.‬‬ ‫עד מתי ניתן להדליק נרות חנוכה?‬ ‫חיוב זמן הדלקת נרות הוא כל הלילה עד הבוקר‪ .‬אמנם ניתן‬ ‫להדליק נרות חנוכה בברכה 'עד שתכלה רגל מן השוק'‪,‬‬ ‫היינו‪ ,‬עד השעה שאנשים רגילים עוד להסתובב ברחוב‪,‬‬ ‫ונראה שברוב רחובות ירוחם מדובר על השעה ‪ 21:00‬או‬ ‫‪ .22:00‬אחרי זמן זה ניתן להדליק נרות בברכה אם יש לפחות‬ ‫עוד אדם אחד ער בבית‪ ,‬ויש שהצריכו להעיר מישהו לשם‬ ‫כך‪.‬‬ ‫מי חייבים במצוות הדלקת נרות חנוכה?‬ ‫הדלקת נרות חנוכה היא חובה על כולם‪,‬גברים ונשים‪ ,‬שכן‬ ‫נס ההצלה וחידוש העבודה במקדש היה משותף לכולם ללא‬ ‫הבחנה‪ .‬יש נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק חנוכייה‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬וכך נוהגים האשכנזים‪ ,‬ויש נוהגים שרק אחד‬ ‫מדליק חנוכיה בברכה ומוציא את כולם בברכה שלו‪ ,‬ואז‬ ‫שאר בני הבית רשאים להדליק גם כן חנוכיות נוספות‪ ,‬וכן‬ ‫נוהגים הספרדים‪ .‬נשים יכולות להדליק חנוכייה בפני עצמן‪,‬‬ ‫אולם יותר ראוי שיהיו עם בעליהן‪ ,‬ויעשו את המצווה יחד‬ ‫ולא ייפרדו לשתי הדלקות שונות אפשר שאחרי ההדלקה‬ ‫המשותפת היא תדליק לבדה במקום שנדרש‪ ,‬וכגון שיש‬ ‫לבית כמה פתחים וצריך להדליק בכולם‪ .‬אישה המתגוררת‬ ‫לבדה‪ ,‬כגון רווקה‪ ,‬אלמנה או גרושה ל"ע ‪ -‬ידליקו נרות‬ ‫ברכה‪.‬‬ ‫מהו המקום המומלץ להדלקת נרות החנוכה?‬ ‫הכלל המשמעותי בהלכה בעניין זה הוא 'פרסומי ניסא'‪,‬‬ ‫היינו פרסום הנס‪ ,‬ולכן צריכים אנו לבדוק באיזה מקום‬ ‫שנדליק נרות ייגרם פרסום הנס גדול יותר‪ ,‬והובאו כמה‬ ‫דעות בפוסקים בעניין‪:‬‬ ‫‪1.1‬הדלקה בפתח החצר‪ ,‬כאשר ברור למי שייכת החצר‪,‬‬

‫כך שניתן להבין שמשפחה זו הדליקה‪ ,‬והדבר מהווה‬ ‫פרסום הנס לעוברים ולשבים‪ .‬בגלות כמעט לא נהגו‬ ‫כך בשל החשש מהגויים‪ ,‬אולם כיום‪ ,‬שזכינו למדינה‬ ‫ריבונית שלנו‪ ,‬ואיננו צריכים לחשוש מהצקות של הגויים‬ ‫בשל רצוננו להדר בעשיית המצוות‪ ,‬נראה שזו האפשרות‬ ‫העדיפה‪ .‬לכן ידאג להדליק את החנוכייה באקווריום כך‬ ‫שהרוח לא תכבה את הנרות (אלא אם כן יש סכנה בדבר‪,‬‬ ‫וכגון במקומות שיש חשש מחדירת מחבלים שיכולים‬ ‫לזהות את הבית כבית שיש בו אנשים)‪.‬‬ ‫‪2.2‬בחלון הבית‪ :‬בהדלקה בחלון‪ ,‬ובפרט בקומות גבוהות‬ ‫יותר ישנו פרסום לכל הרואים‪ ,‬וכגון שבני הבית הגבוה‬ ‫הסמוך לבית שהדליקו בו נרות חנוכה יכולים לראות‬ ‫את הנרות‪.‬‬ ‫‪3.3‬הדלקה בתוך הבית עצמו‪ :‬שכן כך יש פרסום הנס לבני‬ ‫הבית‪ ,‬ובמקרה זה טוב להניח את החנוכייה בסמוך לדלת‬ ‫הכניסה מצד שמאל של הנכנס בדלת‪ ,‬כך שהמזוזה‬ ‫נמצאת מימין והחנוכייה בשמאל‪ ,‬והנכנס לבית מסובב‬ ‫במצוות‪.‬‬ ‫מה יעשה אדם שצריך לצאת מחוץ לעיר וחוזר מאוחר?‬ ‫ניתן להקדים ולהדליק כבר מפלג המנחה (לפי שעון ירוחם‬ ‫בשעה ‪ 15:40‬לערך)‪ ,‬אולם‪ ,‬יש להניח נרות ארוכים שידלקו‬ ‫לפחות עד חצי שעה לאחר השקיעה למנהג האשכנזים (לפי‬ ‫שעון ירוחם עד שעה ‪ 17:12‬לערך) או צאת הכוכבים למנהג‬ ‫הספרדים (לפי שעון ירוחם עד ‪ 17:33‬לערך)‪.‬‬ ‫מהו סדר הדלקת נרות חנוכה בשבת?‬ ‫בשבת חובה להדליק נרות חנוכה ורק אחר כך נרות שבת‪,‬‬ ‫ויש להדליק את נרות החנוכה לפני זמן כניסת השבת‪ .‬יניח‬ ‫נרות גדולים (או שמן רב) כדי שהנרות ידלקו חצי שעה לפחות‬ ‫אחרי השקיעה או צאת הכוכבים כמבואר לעיל‪ .‬כאשר הזמן‬ ‫דוחק‪ ,‬ובפרט ששבת זו היא אחת מהשבתות שנכנסת מוקדם‬ ‫מאוד‪ ,‬האישה יכולה להדליק נרות שבת מיד אחרי שבעלה‬ ‫הדליק נר אחד לפחות מהחנוכייה‪◆ .‬‬ ‫שאלות הלכתיות‪ :‬הרב יצחק שלו שליט"א‪,‬‬ ‫רב העיר – ‪haravshalev@gmail.com .052-8863721‬‬ ‫שאלות שאינן פרטיות ויש בהן עניין לציבור יפורסמו במדור זה‪,‬‬ ‫ללא ציון פרטי השואלים‪.‬‬

‫זמני כניסת השבת‪:‬‬ ‫פרשת וישלח‬ ‫כניסת השבת‪ / 16:18 :‬צאת השבת‪ / 17:18 :‬רבינו תם‪17:50 :‬‬ ‫שבת חנוכה (פרשת מקץ) ‪ -‬יש להדליק נרות חנוכה לפני כניסת‬ ‫השבת‪.‬‬ ‫כניסת השבת‪ / 16:20 :‬צאת השבת‪ / 17:20 :‬רבינו תם‪17:52 :‬‬

‫‪49‬‬

‫דודו השוטר‬ ‫שוטרי משטרת ישראל פעלו למיגור התנהגות בני הנוער‬ ‫שהתחפשו לליצנים והפחידו את תושבי הישוב‪.‬‬ ‫במהלך פעילות של השוטר הקהילתי בישוב נתפס קטין‬ ‫יחד עם התחפושת‪ ,‬במהלך חקירתו הוא הודה במיוחס לו‬ ‫והופנה להמשך טיפול של גורמי הרווחה‪.‬‬ ‫פעילות ממוקדת של שוטרי משטרת ישראל בירוחם‬ ‫בעקבות מספר גניבות שאירעו מבתים בישוב ירוחם‪,‬‬ ‫נעצר חשוד ועליו נמצא מפתח שמותאם לאחת הדירות‬ ‫שנפרצה‪.‬‬ ‫בתום חקירה ולאחר ביסוס התשתית הראיתית הוגש כנגד‬ ‫החשוד כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫משטרת ישראל פועלת ביחד עם גורמי המועצה‬ ‫והווטרינרית הישובית כנגד כלבים משוטטים וכלבים‬ ‫מסוכנים ללא חסם‪.‬‬ ‫לצד פעילות ההסברה מתקיימת פעילות אכיפה כנגד בעלי‬ ‫הכלבים אשר אינם נוקטים את אמצעי הזהירות הנדרשים‪.‬‬ ‫הוכשרה חניה מול נקודת המשטרה בירוחם למשאיות‬ ‫שהן מעל ‪ 4‬טון‪.‬‬ ‫להזכירכם למשאיות אלה אסור לחנות בתחומי העיר ורק‬ ‫במקום שהוכשר לכך‪.‬‬ ‫אכיפה תתקיים כנגד נהגים שיחנו בניגוד לחוק‪.‬‬

51

‫יזחמוושבי‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת חברתית‪ -‬ם‬ ‫כיל‬

‫סביבתית‬

‫ירוחם‬

‫למען‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה‬

‫מה היה לנו‬ ‫החודש?‬ ‫חווה חקלאית ויער מאכל – ניכרת התקדמות מרשימה!‬ ‫השטח יושר‪ ,‬בורות נחפרו בעזרת מכניסטים ביישוב ובקרוב‬ ‫יחלו נטיעות עצים‪ .‬היוזמה הוגשה על ידי קבוצת 'מרקם'‬ ‫ופועלת בשיתוף 'שבועת האדמה'‪ ,‬במטרה לייצר מפגש בין‬ ‫תושבי ירוחם ותושבי רחמה סביב עבודת אדמה‪.‬‬ ‫מנהלת הפרויקט‪ ,‬חגי קירט‪ ,‬תשמח למצטרפים חדשים‪:‬‬ ‫‪.052-5580182‬‬ ‫גינת כלבים – נרקם שיתוף פעולה בין 'חושבים עושים' ובין‬ ‫חברה הכלכלית בירוחם‪ .‬בימים אלה נבדקת אפשרות להקמת‬ ‫מתקני אילוף לכלבים‪ .‬נמשיך לעדכן‪.‬‬ ‫תיקון עולם – הסדנה עברה למשכנה הזמני במקלט‬ ‫האנטנות בשכונת נווה העמק‪ .‬הסדנה פותחת שעריה לקהילה‬ ‫בימי שני אחה״צ ‪ -‬ערב‪ .‬תושבים מוזמן להגיע‪ ,‬לעבוד בכלי‬ ‫העבודה ולקבל ייעוץ מקצועי מצוות הסדנה‪ .‬פעילות חמימה‬ ‫כעבודה פיזית מומלצת לימי החורף הקרים‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ‪ -‬צורית שטרן‪.tsuritstern@gmail.com :‬‬ ‫גינות קהילתיות – בימים אלה נערכות עבודות הכנה לקראת‬ ‫פתיחת גינה חדשה בשכונת השקד‪.‬‬

‫שלטי שירה – בקרוב יוצבו שלטים חדשים בעלי עיצוב‬ ‫וצבעים חדשים‪.‬‬ ‫ספריות רחוב – הספרייה בבית הקפה ״זמן איכות״ הועברה‬ ‫אל שכונת אלי כהן‪.‬‬ ‫מרפאה קהילתית – צוות המרפאה מכין את תושבי ירוחם‬ ‫לימי החורף עם מפגשי חוץ בשכונות בנושא רפואה טבעית‬ ‫מחממת‪ .‬בתאריך ‪ 12‬בדצמבר תתקיים פעילות בגינה בגבעה‬ ‫וב‪ 29-‬בדצמבר תתקיים פעילות בגינת השקד‪ .‬פרסום יופץ‬ ‫בהמשך‪ .‬הנכם מוזמנים להתעדכן עם רויטל הירשוביץ שלמון‬ ‫בכתובת‪.revi.hir@gmail.com :‬‬ ‫תאי קינון לעטלפים – במסגרת סיור שערכו בעיר חברי‬ ‫הדירקטוריון של חברת ״כיל״ נערכה פעילות הורים ילדים‬ ‫בשכונת נווה העמק‪ .‬במהלך דצמבר תתקיים פעילות נוספת‪,‬‬ ‫פרסום יופץ בהמשך‪ .‬לפרטים נוספים ‪ -‬רויטל הירשוביץ‬ ‫שלמון‪.revi.hir@gmail.com :‬‬ ‫תכנית מנהיגות סטודנטים לקיימות – במהלך חודש‬ ‫נובמבר נפתחה תכנית חדשה למנהיגות סטודנטים בעלת‬ ‫אופק התרחבות לתכנית אזורית‪ .‬הסטודנטים מצוותים ככוח‬ ‫עזר למיזמי 'חושבים עושים' ובנוסף מקבלים תוכן והעשרה‬ ‫בנושא קיימות‪ .‬במהלך השנה תבחן אפשרות להקמת מיזם‬ ‫משותף של הסטודנטים למען איכות חייהם של תושבי ירוחם‪.‬‬ ‫פורום קיימות יישובי – הפורום ממשיך להיפגש אחת לחודש‬ ‫בימי שני אחרי הצהריים‪ .‬מוזמנים להתעדכן בתוכן המפגשים‬ ‫ומועדם עם דבי גולן‪ ,‬נשיאת 'עתיד במדבר'‪:‬‬ ‫‪.debbie@bamidbar.org.il‬‬ ‫‪Studio Rave-Peleg‬‬

‫‪52‬‬

‫יזחמוושבי‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת חברתית‪ -‬ם‬ ‫כי‬

‫סביבתית‬

‫ירוחם‬

‫ל למ‬ ‫ע‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ילה‬

‫כיל בירוחם ‪ -‬עוד הרבה‬ ‫דברים מופלאים לפנינו‬ ‫קיימות‪ ,‬רויטל הירשוביץ שלמון‪ ,‬הציגה את תחום הקיימות‬ ‫היישובי‪.‬‬ ‫הביקור הסתיים במבנה הישן של בית ספר 'קול יעקב' אשר‬ ‫עתיד לעבור שיפוץ לטובת הקמת בית קיימות יישובי‪ .‬בימים‬ ‫אלה ממש עובר המבנה שיפוץ ונרקמת פרוגרמה למקום‬ ‫עבור תושבי ירוחם‪ .‬המבנה החדש יכיל את הסדנה החדשה‬ ‫והקבועה של תיקון עולם ועוד מיזמים קהילתיים סביבתיים‪.‬‬ ‫נמשיך לעדכן אתכם לגבי עתיד המקום‪.‬‬ ‫במעמד זה סיפרה גם נירית לשם על מיזמי ספריות הרחוב‬ ‫ושלטי השירה‪ ,‬ומנכ״לית קומיוניטי‪ ,‬עידית אלחסיד‪ ,‬הציגה‬ ‫את חזון התכנית לשנת הפעילות הקרובה‪.‬‬ ‫חברי דירקטוריון חברת ״כיל״ הגיעו בחודש נובמבר לביקור‬ ‫בעיר ובמהלכו סיירו במיזמי ״חושבים עושים״ בירוחם‬ ‫בהובלת שלי סוויסה‪ ,‬מנכ״לית המועצה‪.‬‬ ‫המבקרים נהנו ממזג אוויר מעולה ונחשפו לעשייה מקומית‬ ‫מלאת גוון אנושי‪.‬‬ ‫חברי הדריקטוריון פתחו את ביקורם בארוחת צהריים אצל‬ ‫רבקה אזולאי מפרויקט "המבשלות"‪ ,‬ומשם יצאו אל מיזם‬ ‫״הטוב והמשותף״ בהובלת יואל סלווין‪ ,‬רכז גינות קהילתיות‪,‬‬ ‫משה כהן ומירה סנדרוסי‪ ,‬פעילי השכונה‪ .‬מתחמי הבניינים‬ ‫השאירו רושם רב על המבקרים‪ ,‬וניתן היה לראות כי תושבי‬ ‫השכונה דואגים למרחב שלהם וצובעים אותו באופי צורכיהם‪.‬‬

‫נותנים כבוד לטבע סביב‬ ‫בתאריך ‪ 19‬בנובמבר התקיים טקס הסרת לוט עץ שיטת‬ ‫הנגב בסמוך לצומת ירוחם‪ .‬למקום הגיעו תושבים לחגוג‬ ‫את המאורע וכדי לשמוע את סקירתה של יעל ארצי‪ ,‬מנהלת‬ ‫המל״ש‪ ,‬לגבי הפרט הצפוני ביותר של עץ שיטת הנגב‪.‬‬ ‫הרב יצחק שלו‪ ,‬רב היישוב‪ ,‬דיבר על חשיבות עץ ללא פרי‬ ‫לפי התורה‪ ,‬ודני ישראל‪ ,‬מנהל אגף שפ״ע וראש ועדת איכות‬ ‫הסביבה‪ ,‬סיפר על התהליך שהובילה הוועדה למתן כבוד‬ ‫ובמה לעץ שמפאר את כניסת היישוב‪.‬‬ ‫יישר כוח לכל העושים במלאכה‪ :‬מנהלת תחום קיימות‪ ,‬רויטל‬ ‫הירשוביץ שלמון‪ ,‬מנהלת 'תיקון עולם'‪ ,‬צורית שטרן מובילת‬ ‫פרויקט בניית הספסל והצבת השלט ביחד עם מכינסטים‪ ,‬דוד‬ ‫ודבי גולן ותושבים פעילים נוספים אשר עמלו רבות בנושא‪.‬‬ ‫‪53‬‬

‫‪Studio Rave-Peleg‬‬

‫לאחר מכן‪ ,‬הגיעו אל סדנת ״תיקון עולם״ בהובלת צורית‬ ‫שטרן‪ .‬צוות הסדנה יחד עם רחל קנול‪ ,‬מנהלת בית ספר‬ ‫'המאוחד'‪ ,‬ובשיתוף תלמידים נרגשים‪ ,‬סיפרו למבקרים על‬ ‫המשמעות של פעילות הסדנאות בבתי הספר עבורם‪ .‬בהמשך‬ ‫עברו המבקרים לפעילות מקסימה של בניית תאי קינון‬ ‫לעטלפים ביוזמתו של יורם צביק ובשיתוף קרן ודניאל‪,‬‬ ‫מ‪ .Suit-Case-‬הפעילות התקיימה בשכונת נווה העמק‬ ‫בהובלת יואל סלווין ובשיתוף תושבי השכונה‪ .‬מנהלת תחום‬

‫חברי הדירקטוריון יצאו נרגשים ומלאי השראה להמשיך‬ ‫ולהעמיק את שיתוף הפעולה המיוחד עם ירוחם‪.‬‬

‫במטבח של ירוחם‬

‫ספינג׳‬

‫מאת‪ :‬גל סתיו אלפסי צילום‪ :‬אשר אזולאי‬

‫בו‬

‫ס‬ ‫א ו נ כ י ן פ י נ ג ׳!‬

‫ציפורה ראופר גל‪ ,‬נולדה וגדלה בירוחם‪ ,‬אוהבת את העיר בכל לבה ומבשלת‬ ‫בהנאה לבעלה‪ ,‬אלי‪ ,‬ולשלושת ילדיהם‪ :‬אוראל (‪ ,)20‬דויד (‪ )17.5‬ורון (‪ .)14‬ציפורה‬ ‫גילתה את אהבתה למטבח במהלך שירותה הצבאי בביה"ס למ"כים‪ ,‬ומספרת‬ ‫שבימי שלישי‪ ,‬במקום לצאת לאפטר‪ ,‬היא ושאר החיילות היו נשארות בבסיס‬ ‫ומתנסות בהכנת מתכונים שונים‪ .‬היום היא גמלאית צה"ל שהצליחה לשמר‬ ‫את האהבה למטבח שהתחילה לפני שנים רבות במהלך שירותה הצבאי‪.‬‬ ‫ציפורה אוהבת להתנסות בתבשילים חדשים תוך הקפדה על אורח חיים‬ ‫בריא ככל האפשר‪" .‬אני אוהבת לבשל ולנסות מאכלים מכל העדות ואת כל‬ ‫סוגי המטבחים"‪ ,‬מספרת ציפורה ומוסיפה כי "בעלי הוא עיראקי וממנו למדתי‬ ‫להכין טבית‪ ,‬מפרום וקוסקוס‪ ,‬שזאת בהחלט המנה האהובה עלי‪ .‬מהמטבח‬ ‫הפרסי אני הכי אוהבת להכין אורז פרסי עם תפוח אדמה‪ ,‬מרק חמוץ וגונדי"‪.‬‬ ‫באגף הקינוחים ציפורה הכי אוהבת להכין עוגת קרמבו‪ ,‬כדורי שוקולד ועוגת‬ ‫גבינה ("אפויה ופירורים כאחד")‪ .‬ילדיה הכי אוהבים את האוכל של ימי שישי‪:‬‬ ‫קוסקוס עם קציצות תפוחי אדמה‪ ,‬ירק‪ ,‬חציל ולחם פרנה (במו ידיה ‪ -‬על‬ ‫הגריל!)‪ .‬את המתכון המושלם לספינג' היא קבלה מחמותה‪ ,‬שמחה‪ ,‬והיא לא‬ ‫מוכנה להחליפו בעד שום הון בעולם‪ .‬אין ספק שמתכון הספינג' של שמחה‬ ‫הוא המתכון המושלם ‪ -‬הוא לא רק פשוט וקל להכנה‪ ,‬אלא גם טעים וייחודי‪.‬‬ ‫אם תהיתם כמה ספינג'ים אכלנו במהלך הצילומים‪ ,‬ובכן‪ ,‬התשובה לשאלה‬ ‫המביכה הזאת שמורה במערכת‪.‬‬

‫להוסיף לקערה‪:‬‬ ‫‪ 1‬ק"ג קמח מנופה‬ ‫‪ 2‬כפות שמרים‬ ‫‪ 2‬כפות סוכר‬ ‫‪ 2‬שקיות סוכר ווניל‬ ‫‪ 3-4‬כוסות מים פושרים‬

‫ללוש היטב עד‬ ‫לקבלת בצק דליל‪,‬‬ ‫אך לא מימי‪.‬‬

‫ללוש בשנית ולכסות‬ ‫בניילון לחצי שעה‬ ‫נוספת של התפחה‪.‬‬

‫להוסיף ‪ 1/4‬כוס שמן‬ ‫ובסוף הלישה להוסיף‬ ‫‪ 1‬שקית אבקת אפייה‪.‬‬ ‫לכסות את הבצק‬ ‫בניילון ולתת לו‬ ‫לנוח חצי שעה‪.‬‬

‫אופן הטיגון‬ ‫לוקחים קערה קטנה עם מים‬ ‫ומרטיבים את כפות הידיים‪.‬‬

‫יוצרים עיגול עם חור ומטגנים בשמן רותח במשך ‪ 2-3‬דקות מכל צד‬ ‫(טיפ‪ :‬לשמירה על איכות השמן ניתן להוסיף לטיגון רצועות גזר טרי)‪.‬‬

‫לאחר שהספינג' מוכן ניתן לקשט בכמה אפשרויות‬ ‫האלגנטי‬ ‫מבשלים כוס סוכר‬ ‫עם כוס מים ומעט‬ ‫מיץ לימון‪ ,‬מביאים‬ ‫לרתיחה וטובלים את‬ ‫הספינג' ברוטב‪.‬‬

‫המסורתי‬

‫אבקת סוכר‪.‬‬

‫הכיפי‬ ‫ממיסים במקרו חבילת‬ ‫שוקולד מריר יחד עם‬ ‫חבילת שמנת צמחית‬ ‫למשך כ‪ 40-‬שניות‪ .‬לאחר‬ ‫מכן טובלים את הספינג'‬ ‫בשוקולד המומס ומעטרים‬ ‫בסוכריות צבעוניות‪.‬‬

‫המסוכר‬ ‫טובלים את הספינג'‬ ‫בגרגרי סוכר למראה‬ ‫אלגנטי ומרשים‪.‬‬

‫גם בירוחם‪:‬‬

‫אריזות‬ ‫זורקים‬ ‫לפח‬ ‫הכתום‬ ‫הפח הכתום מיועד לאיסוף אריזות למחזור‪:‬‬

‫אריזות מזון מפלסטיק • קופסאות שימורים • קרטוני חלב ומשקה‬ ‫• אריזות של מוצרי טיפוח • חומרי ניקיון למיניהם • שקיות של חטיפים וכדומה‬

‫בסיוע‬

‫חברה לתועלת הציבור‬

‫עיתון ועיפרון‬ ‫לוקאלי‬ ‫קפה‪,‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

‫צביעה בשביל הרגיעה‬

‫‪56‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4 6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4 5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5 2‬‬ ‫‪9 6‬‬ ‫‪9 4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬

‫סודוקו בשביל המוח‬

‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8 9 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4 2‬‬ ‫‪3 9 7‬‬ ‫‪4 6‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪7 2 3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5 1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8 3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪4 2‬‬

‫ידית‬

‫סביבון בשביל הכיף‬

‫להדביק‬ ‫ידית פה‬

‫להדביק פה‬

‫להדביק פה‬

‫להדביק פה‬

‫להדביק פה‬

‫פה‬ ‫להד‬

‫ביק‬

‫להד‬

‫ביק‬

‫פה‬ ‫להד‬

‫להד‬

‫ביק‬

‫ביק‬

‫מאת עזרא מרום‪ ,‬אתר כיפה‬

‫פה‬

‫פה‬

‫שמונה ימים‪ ,‬שמונה שאלות‬

‫מעניין מה יצא‬

‫שאלות‬ ‫‪ .1‬גזירות היוונים רמוזות במילה שמן‪ ,‬כיצד?‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬כמה בנים היו למתתיהו? ב‪ .‬מה שמם?‬ ‫‪ .3‬מה הקשר בין החגים‪ :‬חנוכה‪ ,‬פורים ופסח?‬ ‫‪ .4‬ציין שמות שתי נשים מפורסמות הקשורות לחג החנוכה‪.‬‬ ‫‪ .5‬מדוע אוכלים לביבות וסופגניות בחנוכה?‬ ‫‪ .6‬שני אנשים קראו ‪" :‬מי לה אלי"‪( .‬האחד מהתורה והשני קשור‬ ‫לחנוכה)‪ ,‬מי האנשים?‬ ‫‪ .7‬לפי מדרש רבה נמשלה יון לחושך‪ ,‬מדוע?‬ ‫‪ .8‬מה רמוז במילה "חנוכה"?‬ ‫תשובות‬ ‫‪ .1‬שמן ראשי תיבות‪ :‬שבת ‪ ,‬מילה ‪ ,‬נידה‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬חמישה בנים ב‪ .‬יהודה‪ ,‬שמעון ‪ ,‬אלעזר‪ ,‬יוחנן ויהונתן‪.‬‬ ‫‪ .3‬הקשר הוא במילה אור ‪ :‬חנוכה =חג האורים‪ ,‬בפורים נאמר‪":‬ליהודים היתה אורה ושמחה‪ ,‬ובפסח‬ ‫נאמר‪ " :‬לבני ישראל היה אור בכל מושבותם"‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬יהודית שהרגה את השר היוני‪ .‬ב‪ .‬חנה ושבעת בניה שנהרגו על קידוש השם בפקודת אנטיוכוס‪.‬‬ ‫‪ .5‬כי מטגנים אותם בשמן‪.‬‬ ‫‪ .6‬מתיתיהו ומשה בחטא העגל‪.‬‬ ‫‪.7‬א‪ .‬ניסו לבטל את התורה שנמשלה לאור‪ .‬ב‪ .‬חשך= אותיות שכח כי רצו "להשכיחם תורתך"‪.‬‬ ‫‪ .8‬א‪ .‬חנו‪-‬כה (בכסלו) ב‪ .‬ח נרות והלכה כבית הלל‬

‫‪57‬‬

‫לוח ירוחם‬

‫‪58‬‬

‫גיליון מס‪ · 03 .‬כסלו התשע"ח · דצמבר ‪2017‬‬

59