Bus Priority Toolbox - Hebrew

‫העדפה לתחבורה ציבורית‬ ‫ארגז כלים‬

‫ינואר ‪2007‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫‪ .1‬מבוא ‪1 .................................................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬סווג הסדרי העדפה ‪3 .............................................................................................................‬‬ ‫‪ .3‬רמה אזורית ‪4 .......................................................................................................................‬‬ ‫‪ .3.1‬רחובות לתחבורה ציבורית )‪5 ................................................................... (Transit mall‬‬ ‫‪ .3.2‬מסלולים לתחבורה ציבורית – מת"צ )‪6 ............................... (Semi-Exclusive Busways‬‬ ‫‪ .3.3‬נת"צים )‪7 .................................................................................................. (Bus lanes‬‬ ‫‪ .3.4‬נתיבים ומסלולים לתחבורה ציבורית בכבישים מהירים ‪11 ...............................................‬‬ ‫‪ .4‬רמה מקומית ‪12 ....................................................................................................................‬‬ ‫‪ .4.1‬אזור התקדמות ורמזור מוקדם ‪13 .................................................................................‬‬ ‫‪ .4.2‬הקפצת תור ‪15 ............................................................................................................‬‬ ‫‪ .4.3‬הקפצת תור עם אור ירוק מוקדם ‪17 ..............................................................................‬‬ ‫‪ .4.4‬הזזת התור ‪17 .............................................................................................................‬‬ ‫‪ .4.5‬תחנות האוטובוסים באי הפרדה ‪18 ...............................................................................‬‬ ‫‪ .4.6‬רחוב לתחבורה ציבורית בלבד ‪19 ...................................................................................‬‬ ‫‪" .4.7‬שערים" וקיצורי דרך ‪20 .............................................................................................‬‬ ‫‪ .4.8‬גישות למסופים ‪20 .......................................................................................................‬‬ ‫‪ .4.9‬הרחבת המדרכה )אנטי‪-‬מפרץ( ‪21 ..................................................................................‬‬ ‫‪ .4.10‬הדגשת מיקום תחנות ‪23 ..............................................................................................‬‬ ‫‪ .4.11‬שינוי מיקום התחנות ‪24 ...............................................................................................‬‬ ‫‪ .4.12‬צמצום תחנות ‪24 .........................................................................................................‬‬ ‫‪ .4.13‬ביטול איסורי פניות לתחבורה ציבורית ‪25 ......................................................................‬‬ ‫‪ .4.14‬איסור חניה ועצירה ‪26 .................................................................................................‬‬ ‫‪ .5‬העדפה ברמזורים‪27 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪ .5.1‬מבוא ‪27 .....................................................................................................................‬‬ ‫‪ .5.2‬סוגי העדפה לתחבורה ציבורית ברמזורים ‪28 ..................................................................‬‬ ‫‪ .5.3‬שיטות העדפה ‪30 .........................................................................................................‬‬ ‫‪ .5.4‬מרכיבי מערכת העדפה ‪31 .............................................................................................‬‬ ‫‪ .5.5‬מערכות העדפה בישראל‪32 ...........................................................................................‬‬ ‫‪ .5.6‬העדפה בזמן אמת ‪33 ....................................................................................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪34 ...........................................................................................................................‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪i‬‬

‫רשימת איורים‬ ‫איור ‪5 ................................................................................................................... Transit Mall .1‬‬ ‫איור ‪ .2‬מת"צים ‪6 .......................................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .3‬הפרדה פיזת בין הנת"צ לכביש ‪7 ........................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .4‬נת"צים ‪8 .........................................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .5‬נת"צ שמאלי ב‪) Vancouver,Canada-‬לפני‪/‬אחרי( ‪10 ................................................................‬‬ ‫איור ‪ .6‬הנחיות להסגה בנת"צ באוסטרליה ‪10 ................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .7‬נת"צים ‪11 .......................................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .8‬מצבים אופיינים לשימוש באזור התקדמות ‪13 .....................................................................‬‬ ‫איור ‪ .9‬פעולת אזור התקדמות ‪14 .................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .10‬התקנת רמזור מוקדם ב‪14 ........................................ Acton Town Centre, London, England -‬‬ ‫איור ‪ .11‬מצבים אופיינים לשימוש בהקפצת תור ‪15 ........................................................................‬‬ ‫איור ‪ .12‬פעולת הקפצת תור ‪16 ......................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .13‬נתיב בלעדי לקפיצת תור ‪16 .............................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .14‬פעולת הקפצת תור עם אור ירוק מוקדם ‪17 .......................................................................‬‬ ‫איור ‪ .15‬הפעלת תחנת האוטובוס באי הפרדה ‪18 .............................................................................‬‬ ‫איור ‪ .16‬תחנה במפרדה ב‪18 ............................................................................................. Madrid-‬‬ ‫איור ‪ .17‬יישום רחובות לתחבורה ציבורית בלבד ‪19 .........................................................................‬‬ ‫איור ‪" .18‬שערים" וקיצורי דרך ‪20 ................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .19‬גישה ישירה למסוף תחבורה ציבורית ב‪20 .............................................................. Madrid-‬‬ ‫איור ‪" .20‬אנטי‪-‬מפרץ" ‪21 .............................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .21‬הדגשת מיקום תחנות ‪23 ..................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .22‬הפעלת "שינוי מיקום התחנות" ‪24 ....................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .23‬צמצום התחנות ‪24 ..........................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .24‬יישום ביטול איסורי פניות ‪25 ...........................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .25‬רמזור מיוחד לתחבורה ציבורית ‪25 ...................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .26‬הפעלת איסורי חניה בצידי הדרך ‪26 ..................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .27‬הפעלת העדפה אקטיבית בצומת מרומזר ‪27 .......................................................................‬‬ ‫איור ‪ .28‬סוגי העדפה פעילה ‪30 .....................................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .29‬מרכיבי מערכת העדפה ברמזורים ‪31 ................................................................................‬‬ ‫איור ‪ .30‬גלאים לזיהוי רכב מועדף‪ :‬טכנולוגיות שידור ארוכות טווח ‪32 ............................................‬‬ ‫איור ‪ .31‬גלאים לזיהוי רכב מועדף‪ :‬טכנולוגיות שידור קצרות טווח ‪33 .............................................‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪ii‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪ .1‬מבוא‬ ‫מדיניות משרד התחבורה הדגישה מאז שנות התשעים את הצורך בהגדלת חלקה של התחבורה‬ ‫הציבורית מסה"כ הנסיעות‪ .‬כדי להשיג זאת‪ ,‬המשרד שאף לשפר את רמת השרות ואת האטרקטיביות‬ ‫של התחבורה הציבורית‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על ידי העדפתה על פני הרכב הפרטי‪ ,‬בעיקר בפרוזדורי תחבורה‬ ‫עמוסים‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬פרסם משרד התחבורה הנחיות לתכנון נתיבים לתחבורה ציבורית‪. 1‬‬ ‫כפועל יוצא של מדיניות משרד התחבורה‪ ,‬הוקמו בשני העשורים האחרונים הסדרי ההעדפה באזור תל‬ ‫אביב ובאזורים אחרים בארץ‪ ,‬כאשר אמצעי ההעדפה הנפוץ הינו נתיבים בלעדיים בצירי נסיעה‬ ‫עיקריים‪ .‬תכנית לפריסת נתיבים כאלה הוצעה בשנת ‪ ,21994‬אולם התכנית מומשה באופן חלקי בלבד‪,‬‬ ‫ובחלק מהמקרים ההסדרים לא היו יעילים‪ ,‬חלקם בשל החיכוך הנוצר עם שימושי הקרקע הגובלים‬ ‫וחלקם בשל העדר אכיפה‪.‬‬ ‫במסגרת היוזמות לשיפור התחבורה הציבורית‪ ,‬חברת נתיבי איילון מתכננת כיום את ה‪"-‬ארגון מחדש‬ ‫של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב"‪ .‬הפרויקט מתמקד בשרותי האוטובוסים וכולל שיפורים‬ ‫בדפוסי השרות‪ ,‬כגון מסלולי נסיעה משופרים והגדלה של התדירויות בקווים‪ .‬מרכיב נוסף של‬ ‫הפרויקט מתייחס להסדרי העדפה‪ ,‬המיועדים להביא לשיפור בזמן הנסיעה ובאמינות השרות‪ .‬במקביל‬ ‫לתכנית זו מקודמת גם תכנית משלימה לאכיפת הסדרי ההעדפה‪.‬‬ ‫הפרויקט הנוכחי הציב כמטרה לבצע בחינה כוללת של הסדרי העדפה במטרופולין‪ ,‬תוך כדי בדיקת‬ ‫ישימות של פתרונות שונים‪ ,‬המתאימים ביותר לכל ציר‪.‬‬ ‫כחלק מהפרויקט בוצעה סקירה ספרותית‪ ,‬כדי ללמוד מן הנעשה במדינות אחרות‪ .‬בשלב ראשון‪ ,‬בוצעה‬ ‫סקירה כללית של נושא ההעדפה‪ ,‬אשר פורסמה במסמך אחר‪ ,3‬ובשלב שני סקירה של אמצעים להעדפה‪,‬‬ ‫המכוסה במסמך זה‪ .‬הסקירה הראשונה מתארת את רציונל ההעדפה וסוקרת באופן כללי את שיטות‬ ‫ההעדפה הנפוצות‪ .‬סקירה זו מתמקדת בהדגמת האמצעים והיא מבוססת על לימוד הנחיות לתכנון‬ ‫והתקנה של הסדרי העדפה‪ ,‬כולל תיאור של אמצעי ההעדפה המומלצים‪.‬‬ ‫אמצעי ההעדפה מתמקדים בגורם התשתית‪ ,‬כולל הקצאה של זכות הדרך וניהול ובקרת התנועה‪.‬‬ ‫בסה"כ נמצא כי בשנים האחרונות קיימת התעניינות רבה בעולם באפשרויות העדפה לתחבורה‬ ‫ציבורית‪ ,‬הנובעת מההכרה בחשיבותם של שרותי האוטובוסים במערך התחבורה העירונית‪ .‬דוגמה לכך‬ ‫היא ה‪"-‬יוזמה להעדפה‪ :‬הדרך לפננו" של משרד התחבורה האנגלי‪ ,‬אשר ריכזה את הניסיון הקיים‪,‬‬

‫‪ 1‬משרד התחבורה‪ ,‬הנחיות לתכנון נתיבים לתחבורה ציבורית‪ ,‬מתו"פ‪.1998 ,‬‬ ‫‪ 2‬תכנית אב לתחבורה למטרופולין תל אביב‪ ,‬תכנון תחבורה לטווח קצר‪ ,‬דו"ח ביניים מס ‪ ,1‬העדפה לתח"צ‪ ,‬תאור מערכת‬ ‫קיימת והצעות להרחבתה‪ ,‬המכון הישראלי לתכנון ומחקר התחבורה‪.1994 ,‬‬ ‫‪ 3‬חברת נתיבי איילון‪ ,‬ארגון מחדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב‪ ,‬הסדרי העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬סקר‬ ‫ספרות – נתיבי איילון‪.2006 ,‬‬ ‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪1‬‬

‫יצרה קובץ הנחיות וציינה פרויקטים לדוגמה‪ .‬הנחיות דומות נמצאו בארה"ב‪ ,‬קנדה ואוסטרליה‪,‬‬ ‫כמצוין בפרק הביבליוגרפיה‪ .‬חומרים אלה‪ ,‬כולל חלק מהתמונות והתרשימים המצורפים‪ ,‬שימשו מקור‬ ‫עיקרי לסקירה שלהלן‪.‬‬ ‫סקירת הנעשה בעולם מגלה שברוב המדינות מהווים אמצעי ההעדפה גורם מרכזי בשיפור התחבורה‬ ‫הציבורית‪ ,‬אולם ניכרת גם השאיפה לתפור חבילת אמצעים מגוונים לשיפור השרות ליד גורם התשתית‪.‬‬ ‫גישה כוללנית זו מודגמת על ידי תכניות רחבות שננקטו בערים שונות בעולם‪ ,‬כגון לונדון )תכנית‬ ‫‪ ,(BusPlus‬פריס )תכנית ‪ (Mobilien‬ודבלין )תכנית ‪.(Quality Bus Corridors-QBC‬‬

‫הגישה הכוללנית‬

‫מתייחסת לטווח רחב של היבטים‪ :‬שיפור הנגישות לתחנות‪ ,‬שיפור המידע לנוסע‪ ,‬שיפור סביבת‬ ‫ההמתנה‪ ,‬שיפור תנאי הנסיעה‪ ,‬שיפור זמן הנסיעה ואמינותה‪ ,‬אכיפה‪ ,‬אינטגרציה של תעריפים וכרטוס‬ ‫וקידום ושיווק השרות‪.‬‬ ‫בקרה בצמתים מהווה מרכיב מרכזי בהסדרי ההעדפה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬קיימת חפיפה באמצעים‬ ‫הטכנולוגיים המשמשים את שרותי האוטובוסים והרכבת הקלה‪ .‬במסגרת פיתוח הפרויקטים של רכבת‬ ‫קלה בירושלים ובתל אביב‪ ,‬שוקד המשרד בהכנת הנחיות להעדפה בצמתים‪ .4‬הנחיות אלה עשויות‬ ‫לספק בסיס רעיוני ומעשי לתכנון העדפה בצמתים לשרותי אוטובוסים‪ ,‬כמוצג במסמך זה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫משרד התחבורה בחן לאחרונה מנגנון לזיהוי רכב מועדף ומתוך הבדיקה נמצא כי המנגנון‪" :‬הוכיח‬ ‫ישמות טכנולוגית ואפשרות לקידום של פרוייקטים להעדפה לכלי רכב ברמזורים ובמתקני דרך‬ ‫מבוקרים נוספים"‪.5‬‬ ‫מגמה נוספת‪ ,‬שהשפיעה על התפתחות אמצעי ההעדפה היא תפיסת ה‪ ,BRT-‬שהביאה למהפך‬ ‫בהתייחסות לתחבורה ציבורית אוטובוסית‪ .‬ה‪ BRT-‬שואף ליצור מערכת עורקית של תחבורה ציבורית‬ ‫מהירה )מערכת עתירת נוסעים( באמצעות אוטובוסים‪ .‬הסקירה אינה מתייחסת לטכנולוגיית ה‪,BRT-‬‬ ‫אם כי ניתן לציין כי במסגרת פיתוח מערכות ‪ BRT‬נעשה שימוש נרחב באמצעי העדפה‪ ,‬כולל העדפה‬ ‫בתשתית ואמצעים טכנולוגיים‪ ,‬ליד שימוש באוטובוסים חדשניים‪ ,‬תחנות מפותחות ואמצעי שיווק‬ ‫ותדמית‪.‬‬ ‫הסקירה להלן מיועדת להדגים את "ארגז הכלים" ליצירת חלופות להעדפה במסגרת פרויקט הארגון‬ ‫מחדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב‪ .‬סקירה זו לא מהווה קובץ הנחיות לתכנון‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬חלק מאמצעי ההעדפה מכוסים בהנחיות התכנון לנתיבים מיוחדים לתחבורה ציבורית של‬ ‫משרד התחבורה ובמסמך הכללים המנחים לשילוב מערכות הסעת המונים ברמזורים‪ .‬אולם‪ ,‬עבור חלק‬ ‫מאמצעי ההעדפה המתוארים כאן לא קיימות בישראל הנחיות תכנון מפורטות‪.‬‬ ‫הסקירה כוללת את הפרקים הבאים‪ :‬סווג הסדרי העדפה‪ ,‬אמצעי העדפה ברמה האזורית‪ ,‬אמצעי‬ ‫העדפה ברמה המקומית‪ ,‬העדפה ברמזורים וביבליוגרפיה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫משרד התחבורה‪ ,‬מנהל יבשה‪ ,‬אגף תכנון תחבורתי וצוות תכנית אב לתחבורה ירושלים‪ ,‬כללים מנחים לשילוב מערכות‬

‫הסעת המונים ברמזורים )טיוטה סופית(‪ ,‬נתן תומר הנדסה‪ ,‬אוגוסט ‪.2006‬‬ ‫‪5‬‬

‫משרד התחבורה‪ ,‬מנהל יבשה‪ ,‬אגף תכנון תחבורתי‪ ,‬גלאים לזיהוי רכב מועדף‪ ,‬אמות בדיקה וקבלה‪ ,‬ד‪.‬א‪.‬ל‪ .‬תחבורה‬

‫ותנועה‪ ,‬אוגוסט ‪.2005‬‬ ‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪2‬‬

‫‪ .2‬סווג הסדרי העדפה‬ ‫בסווג האמצעים להעדפה לתחבורה ציבורית לא קיימת אחידות‪ .‬המקורות השונים מציינים ארבעה‬ ‫סוגים של אמצעים בהתאם לאופיים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הקצאת חלק מזכות הדרך לשימוש בלעדי של התחבורה הציבורית‪ :‬הבסיס הוא הפרדת התחבורה‬ ‫הציבורית משאר התנועה הנוסעת בתנאי גודש‪ ,‬לנתיבים או מסלולים בהם רמת הגודש מועטה‪.‬‬ ‫בדרך זו‪ ,‬התחבורה הציבורית יכולה להשיג מהירויות נסיעה גבוהות יותר בחציית הקטעים‬ ‫הגדושים ובכך לקצר את זמן הנוסעים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אמצעי בקרת תנועה‪ :‬מתמקדים בהתאמת האור הירוק בצמתים לדרישות שיתקבלו‬ ‫מהאוטובוסים‪ ,‬כדי להקטין את העיכוב לתחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמצעים מנהליים‪ :‬מתייחסים להסדרי ניהול התנועה המיוחדים לתחבורה הציבורית‪ .‬הכוונה‬ ‫שהסדרים מסוימים שנקבעו לכלל התנועה‪ ,‬כגון איסורי פניות או סטריות‪ ,‬לא יחולו על התחבורה‬ ‫הציבורית באופן שיתקבל חסכון בזמן‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אמצעים אחרים‪ :‬הסדרים אחרים לשיפור הביצועים של התחבורה הציבורית או להקטנת החיכוך‬ ‫שלה עם כלל התנועה‪ .‬לדוגמא שיפורים באזורי התחנות או איסור חניה‪.‬‬ ‫האמצעים לעיל מיושמים לעיתים במשולב כדי להשיג שיפורים משמעותיים לתחבורה הציבורית‪ .‬יש‬ ‫לציין‪ ,‬כי חלק מאמצעי ההעדפה מספקים "העדפה טהורה"‪ ,‬כלומר מתן יתרון יחסי לאוטובוסים‬ ‫לעומת שאר הרכבים בתנועה גדושה‪ .‬אמצעים אחרים נועדו "להקל" על תנועת האוטובוס על ידי הסרת‬ ‫מכשולים בתשתית לייעול התנועה של אוטובוסים‪ .‬בעוד שאמצעים אלו לא משפיעים או משפיעים מעט‬ ‫על שאר התנועה‪ ,‬הם משפרים את הביצועים של התחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫בנוסף לחלוקה לפי אופי האמצעים‪ ,‬ניתן להגדיר שתי רמות שונות בהם מיושמים אמצעי ההעדפה‪:‬‬ ‫א‪ .‬רמה אזורית‪ :‬ברמה זו מיושמים לרוב פרויקטים גדולים‪ ,‬במקרים בהם רמת החיכוך בין התחבורה‬ ‫הציבורית לכלל התנועה מתקיימת לאורך פרוזדור ומשפיעה על מספר גדול של נוסעים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬רמה מקומית‪ :‬שמים את הדגש על צווארי בקבוק לאורך מסלול הנסיעה של אוטובוסים‪.‬‬ ‫הטיפול ברמה האזורית כולל לעיתים פתרונות המפרידים את התחבורה הציבורית מהתנועה הכללית‬ ‫לאורך הפרוזדור‪ .‬פרויקטים אלו נועדו להשיג בדרך כלל תועלות רחבות והם כוללים נתיבים ומסלולים‬ ‫לתחבורה ציבורית‪ .‬קיימת סברה כי הסדרים אלו מביאים לרמת הביצועים הגבוהה ביותר‪ ,‬אך יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬הם כרוכים בדרך כלל בהשקעות גדולות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הסדרים נקודתיים בהשקעה נמוכה יותר יכולים להשיג שיפורים משמעותיים‪ ,‬כאשר‬ ‫מיושמים בכמות מספקת כדי שהחסכון המושג יהיה משמעותי‪ .‬מסיבה זאת‪ ,‬אחת הגישות המוצעות‬ ‫ליישום הסדרי העדפה כוללת שילוב של אמצעים נקודתיים לאורך צירים או פרוזדורי קווים‪.‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪3‬‬

‫‪ .3‬רמה אזורית‬ ‫הסדרי העדפה ברמה האזורית כוללים נתיבים ומסלולים בלעדיים של תחבורה ציבורית‪ .‬משרד‬ ‫התחבורה פרסם הנחיות לתכנון נתיבים לתחבורה ציבורית‪ ,‬המתמקדות ב‪"-‬נתיבים מיוחדים"‬ ‫לתחבורה ציבורית‪ ,‬וכוללות היבטים שונים של התכנון שלהם‪ :‬חוקי‪ ,‬גיאומטרי‪ ,‬תנועתי וכלכלי‪.‬‬ ‫ההנחיות מגדירות את סוגי הנתיבים הבאים‪ :‬נת"צ עם כוון התנועה‪ ,‬נת"צ נגד כוון התנועה‪ ,‬מסלול‬ ‫לרכב רב‪-‬נוסעים )מת"צ(‪ ,‬רחובות לתחבורה ציבורית ושילוב נת"צ ומת"צ בכבישים ממוחלפים‪.‬‬ ‫בעוד שבכל הקשור לתכנונם של נתיבים מיוחדים מופנה הקורא להנחיות משרד התחבורה‪ ,‬במסמך זה‬ ‫יוצגו היישומים השונים‪ ,‬במטרה להדגים את הנחיות משרד התחבורה‪.‬‬ ‫ניתן לסווג את הסדרי ההעדפה ברמה האזורית לארבע סוגים עיקריים‪:‬‬ ‫• רחובות לתחבורה ציבורית )‪ :(Transit mall‬רחובות ששונו כדי לתת העדפה לנגישות בתחבורה‬ ‫הציבורית‪ ,‬תוך כדי ביטול תנועת הרכב הפרטי ברובה או בחלקה ושיפור סביבת ההליכה‪ ,‬לרבות‬ ‫אזורי ההמתנה לתחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫• מסלולים לתחבורה ציבורית – מת"צ )‪ :(Semi-Exclusive Busways‬הפרדת חלק מזכות הדרך‬ ‫לתחבורה ציבורית בלבד‪ ,‬לרוב בשילוב הצטלבויות במפלס עם שאר התנועה‪ ,‬המבוקרות בדרך כלל‬ ‫באמצעות רמזורים‪.‬‬ ‫• נת"צים )‪ :(Bus lanes‬נת"צים עשויים לאפשר מהירויות סבירות עם מעט חיכוך עם התנועה‬ ‫הזורמת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם עשויים לשפר את אמינות התחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫• נתיבים ומסלולים לתחבורה ציבורית בכבישים מהירים‪ :‬יישומים מיוחדים של פתרונות ברמה‬ ‫האזורית במערכת הדרכים הבין עירונית‪.‬‬ ‫הסוגים שנמנו לעיל נבדלים גם מבחינת צרכי אכיפה למניעת שימוש ההסדר על ידי רכבים בלתי‬ ‫מורשים‪ .‬הסדר הנת"צ דורש בדרך כלל יותר אכיפה לעומת שאר הסדרי ההעדפה האזורית‪.‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪4‬‬

‫‪ .3.1‬רחובות לתחבורה ציבורית )‪(Transit mall‬‬ ‫‪ Transit malls‬הינם רחובות ששונו כדי לתת העדפה לנגישות בתחבורה הציבורית‪ ,‬תוך כדי ביטול תנועת‬ ‫הרכב הפרטי ברובה או בחלקה ושיפור סביבת ההליכה‪ ,‬לרבות אזורי ההמתנה לתחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫בדרך כלל אמצעים אלה הם יעילים ונפוצים במרכזי ערים או במרכזים מסחריים‪ ,‬באזורים המרכזים‬ ‫מספר רב של נוסעים שבהם התפתחה מידה גדולה של גודש‪ .‬אורכם קצר יחסית והתנועה מוגבלת‬ ‫בדרך כלל לאוטובוסים בלבד‪ ,‬אולם ניתן לשתף בהם גם מוניות‪ ,‬אופניים ורכבי שרות‪.‬‬ ‫בעולם פותחו מספר רב של רחובות כאלה‪ ,‬לדוגמא בערים ‪,Johannesburg ,Brooklin ,Portland ,Chicago‬‬ ‫‪ Winnipeg ,Vancouver‬ועוד‪.‬‬ ‫פיתוח של פרויקט מסוג זה כרוך בשיקולים רבים‪ ,‬כגון השפעות על הנגישות ברכב פרטי‪ ,‬השפעה על‬ ‫פריקה וטעינה‪ ,‬השפעות על המסחר והשפעות סביבתיות‪ .‬חלק מפרויקטים אלה היו מוצלחים בכך‬ ‫שהביאו יתרונות לתחבורה הציבורית ויחד עם זאת הצליחו להשתלב במרקם העירוני תוך כדי שיפור‬ ‫הנגישות ואיכות הסביבה של הרחובות בהם הוקמו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלק מהפרויקטים נכשלו‪ ,‬בשל‬ ‫ההשפעות הסביבתיות או פגיעה בנגישות‪.‬‬ ‫איור ‪Transit Mall .1‬‬ ‫‪Graham Transit Mall, Winnipeg‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪Granville Mall, Vancouver‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ .3.2‬מסלולים לתחבורה ציבורית – מת"צ )‪(Semi-Exclusive Busways‬‬ ‫מת"צים מבוססים על הפרדת חלק מזכות הדרך לתחבורה ציבורית בלבד‪ ,‬לרוב בשילוב הצטלבות‬ ‫במפלס עם שאר התנועה‪ ,‬המבוקרת בדרך כלל באמצעות רמזורים‪.‬‬ ‫מת"צ מאופיין על ידי הפרדה פיזית מהתנועה המקבילה‪ ,‬שאינה מורשית להשתמש במסלול הבלעדי‪.‬‬ ‫הכניסה והיציאה אליהם מתבצעת דרך הצמתים במפלס‪.‬‬ ‫ניתן למקם את המת"צ כמסלול במפרדה‪ ,‬באחד מצידי הכביש ליד המדרכה או בשני צידי הכביש‪.‬‬ ‫דוגמאות למת"צים ניתן למצוא ברחבי העולם‪ ,‬כאשר חלקם הוקמו במסגרת של פרויקטי ‪.BRT‬‬ ‫בישראל הוקמו מת"צים בולטים בירושלים‪ .‬במטרופולין תל אביב פועל מת"צ בעיר פתח תקווה‪.‬‬

‫איור ‪ .2‬מת"צים‬ ‫מת"צ רח' הרצל‪ ,‬ירושלים‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪Mobilien, Paris‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ .3.3‬נת"צים )‪(Bus lanes‬‬ ‫נתיבים לתחבורה ציבורית )נת"צים( מבוססים על הקצאת נתיב נסיעה בכביש לשימוש התחבורה‬ ‫הציבורית‪ .‬הנתיבים מסומנים באופן ברור באמצעות פסי הפרדה ובחלק מהמדינות אף באמצעות‬ ‫צביעת המסעה‪ .‬נת"צים פועלים לעיתים רק בשעות מסויימות בכוון השיא של התנועה‪.‬‬ ‫עלות הנת"צ יכולה להשתנות משמעותית במידה ומדובר בהמרת נתיב קיים לעומת הרחבה של הכביש‪.‬‬ ‫מידת ההצלחה של הנת"צים תלויה בכמות התנועה הנוספת המשתלבת בנת"צ‪ ,‬מידת ההיענות של‬ ‫הנהגים וכמות החניה והעצירה של רכבים אחרים בנת"צ‪ .‬בעיית הרכבים הבלתי מורשים עלולה לפגוע‬ ‫משמעותית ביעילות ההסדר‪ .‬על כן‪ ,‬תכנון נת"צ צריך להיות מלווה בתכנית אכיפה מתאימה‪.‬‬ ‫נת"צים מוקמים בדרך כלל במקביל לכוון התנועה ופועלים לעיתים במשך תקופות שיא בלבד‪ ,‬באופן‬ ‫שהנתיב פתוח לכלל התנועה‪ ,‬או לחניה‪ ,‬במשך התקופות שאינן תקופות שיא‪ .‬במדינות רבות מומלץ‬ ‫להקים נת"צים כאשר שרות האוטובוסים מסיע החל מכ‪ 1,500-‬נוסעים ו‪ 30-‬אוטובוסים לשעה‪ .‬נת"צים‬ ‫נבדלים במספר מאפיינים‪:‬‬ ‫•‬

‫מיקום‪ :‬נתיב ימני‪ ,‬מרכזי או שמאלי‬

‫•‬

‫כיוון הנסיעה‪ :‬בכיוון הנסיעה או נת"צ נגדי‬

‫•‬

‫זמן הפעילות‪ :‬כל היממה‪ 12 ,‬שעות‪ ,‬שעות שיא בלבד‬

‫•‬

‫סוגי הרכב המורשה לנסוע בנת"צ‪ :‬אוטובוסים בלבד‪ ,‬מוניות‪ ,‬רכב רב תפוסה‪ ,‬רכב פונה וכו'‪.‬‬

‫במספר ערים אירופאיות מקובל לבצע הפרדה פיזית בין הנת"צ לשאר התנועה‪ ,‬בעיקר ברחובות‬ ‫עורקיים‪ .‬במקרה זה הנתיב הימני מיועד לאוטובוסים בלבד‪ ,‬ומפרדה שיכולה לכלול צמחייה או חניה‬ ‫מפרידה את הנת"צ משאר התנועה‪ .‬הולכי רגל עוברים במעברי חציה‪ .‬אורך קטע בנת"צים אלו לא‬ ‫עולה בדר"כ על ‪ 250‬מ' והם אינם מצויידים באזור חניה למקרה של תקלה באוטובוס‪ .‬באותם יישומים‬ ‫אינן מותרות פניות מהנת"צ ולעיתים אזור החציה של צמתים מסומן באזור הצומת כדי להזהיר נהגים‬ ‫המבצעים פניות מהמסלול המרכזי‪.‬‬ ‫איור ‪ .3‬הפרדה פיזת בין הנת"צ לכביש‬ ‫‪Madrid, Spain‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪Barcelona, Spain‬‬

‫‪7‬‬

‫ נת"צים‬.4 ‫איור‬ Manchester, England

Philadelphia, USA

Singapore

Chicago, USA

Chicago, USA

Zurich, Switzerland

8

‫ ארגז כלים‬- ‫העדפה לתחבורה ציבורית‬

‫נת"צ בצד ימני‬ ‫בנת"צ ימני מותר לכלל התנועה להשתלב בנת"צ כדי לבצע פנייה ימינה‪ .‬בחלק מהמדינות אזור‬ ‫ההשתלבות מוגבל )לדוגמא באוסטרליה מוגבל ל‪ 100-‬מ' לפני הצומת(‪ .‬כמו כן‪ ,‬מותרת הכניסה לנת"צ‬ ‫כדי להשיג גישה לכניסות לבניינים לאורך הנת"צ‪.‬‬ ‫נת"צ בצד שמאלי‬ ‫נת"צ בנתיב שמאלי מספק יתרונות רבים מבחינת צמצום החיכוך עם הפעילות ליד המדרכה ועם‬ ‫התנועה הפונה ימינה‪ .‬נת"צ שמאלי יעיל ברחובות עורקיים משרתים בדרך כלל קווים ישירים או קווים‬ ‫בעלי מרווח ארוך בין תחנות‪ .‬נת"צ שמאלי מחייב התקנת תחנות באי תנועה מיוחד המפריד בין הנת"צ‬ ‫לשאר התנועה‪ .‬הסדר זה עלול ליצור בעיית בטיחות להלכי רגל‪ ,‬המחייבת טיפול קפדני‪.‬‬ ‫נת"צ בנתיב מרכזי‬ ‫נת"צ במרכז הכביש‪ ,‬מוקף משני צידיו בתנועה מקבילה‪ ,‬מתוכנן כאשר קיימת תנועה הפונה ימינה בנפח‬ ‫משמעותי‪ ,‬כדי לאפשר לאוטובוס להתכונן לנתיבי פנייה או בצומת לפני הכניסה לנת"צ שמאלי‪.‬‬ ‫נת"צים אלו יעילים יותר כאשר הרווח בין צמתים גבוהה )‪ 500‬מ' או יותר( או לחליפין יכולים להתקיים‬ ‫למרחקים קצרים יחסית‪ .‬בדומה לנת"צ שמאלי‪ ,‬נת"צ מרכזי מחייב טיפול בבטיחות להולכי הרגל‬ ‫והקצאת אזורים למיקום תחנות העצירה ורמזור מיוחד‪.‬‬ ‫נת"צ נגדי‬ ‫נת"צ נגדי מאפשר לאוטובוסים לנסוע נגד כוון התנועה הכללית‪ .‬באירופה נפוץ השימוש של נת"צ נגדי‬ ‫בתוך רחוב חד סיטרי‪ ,‬כדי לאפשר לאוטובוס לקצר דרך‪.‬‬ ‫כאשר קיים חוסר איזון בין כיווני התנועה הכללית‪ ,‬ניתן לנצל את אחד הנתיבים בכיוון‪ ,‬שאינו כיוון‬ ‫העומס‪ ,‬ולהקצות אותו לתחבורה הציבורית הנוסעת בכוון שיא התנועה‪.‬‬ ‫נתיב נגדי עלול להוות בעיית בטיחות עבור הולכי רגל שלא מודעים לקיום תנועה נגדית של אוטובוסים‪.‬‬ ‫במקרים אלו יתכן ותידרש התקנה של שילוט מיוחד או של גדרות בטיחות‪.‬‬ ‫קיימים יישומים של נתיבים נגדיים ליד המדרכה או במרכז הכביש‪ .‬נת"צ נגדי ליד המדרכה הוא‬ ‫טיפוסי לרחובות חד סיטריים‪ ,‬כאשר האוטובוסים נוסעים כנגד התנועה הכללית‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬נת"צ‬ ‫נגדי מיושם בקטעי רחובות קצרים במרכזי ערים‪.‬‬ ‫הסגה בנת"צ‬ ‫בדרך כלל נת"צים פועלים באופן המשכי וחוצים צמתים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בתנאים מסוימים רצוי לסיים‬ ‫את הנת"צ לפני הצומת כדי לאפשר לכלל התנועה לנצל את הנת"צ‪ .‬תנאים אלה כוללים‪:‬‬ ‫•‬

‫בצומת קיימות פניות רבות‬

‫•‬

‫הצומת מתקרב לקיבולת‬

‫•‬

‫נפחי האוטובוסים לא גבוהים‪.‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪9‬‬

‫איור ‪ .5‬נת"צ שמאלי ב‪) Vancouver,Canada-‬לפני‪/‬אחרי(‬

‫איור ‪ .6‬הנחיות להסגה בנת"צ באוסטרליה‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪10‬‬

‫‪ .3.4‬נתיבים ומסלולים לתחבורה ציבורית בכבישים מהירים‬ ‫מסלולים לתחבורה ציבורית לאורך כבישים בין עירוניים‪ ,‬נועדו לספק העדפה לקווי אוטובוסים‬ ‫מטרופולינים ובין עירוניים‪ ,‬בכבישים בהם התפתח גודש‪ .‬עדיפות לתחבורה ציבורית‪ ,‬בכבישים בין‬ ‫עירוניים ברמה האזורית‪ ,‬מיושמת הן באמצעות מסלול מופרד‪ ,‬בדרך כלל בלעדי לתחבורה ציבורית‬ ‫ולרכב רב תפוסה לאורך פרוזדור של כביש מהיר‪ ,‬והן באמצעות הקצאת נתיבים לתחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫מסלולים לתחבורה ציבורית בכבישים מהירים מאופיינים במהירויות נסיעה גבוהות ובבקרת כניסות‬ ‫במחלפים‪ .‬מסלולים כאלה עשויים להשיג שיפורים משמעותיים במהירות הנסיעה של האוטובוסים‪.‬‬ ‫בדרך כלל עלותם גבוהה‪ ,‬ותלויה ברמת ההפרדה של תנועת האוטובוסים במחלפים‪ ,‬ובכמות המתקנים‬ ‫המיוחדים לאורכם )כגון תחנות ומסופים(‪.‬‬ ‫נתיבים לתחבורה ציבורית מוקצים לעיתים במפרדה‪ .‬ניתן ליישמם במסגרת נתיב מתחלף‪ ,‬הפתוח‬ ‫לאוטובוסים הנוסעים בכוון שיא בלבד )יישום זה נפוץ מאוד בארה"ב(‪ .‬המיקום במפרדה מונע ניגוד‬ ‫בין תנועת האוטובוסים לתנועה הנכנסת והיוצאת מהכביש המהיר‪ .‬יישום כזה עשוי לצרוך אזורי חניה‬ ‫במקרה של תקלות ומערכת ניטור לפינוי מהיר של אוטובוס החוסם את הנתיב‪.‬‬ ‫נסיעת אוטובוס נגד התנועה בכביש מהיר מצריכה התחשבות מיוחדת בבטיחות‪ ,‬כולל סימון ושילוט‬ ‫ברורים‪ ,‬ואזור הפרדה או גדר בטיחות בין האוטובוסים לכלל התנועה‪ .‬במספר יישומים הותקנו גדרות‬ ‫בטיחות ניידות‪ ,‬שמוזזות כל פעם כדי להפריד את האוטובוסים מהתנועה הנגדית‪.‬‬ ‫יישום שונה של נת"צ בכביש מהיר הוא מתן אפשרות לאוטובוסים לעקיפה בשוליים‪ .‬יתרון שיטה זו‬ ‫הוא בעלותה הנמוכה‪ ,‬אולם היא עלולה להוות בעייה בטיחותית ומחייבת טיפול בהחזרת אוטובוסים‬ ‫לכביש לפני המחלפים ומיומנות של הנהגים להתמזג חזרה בזרם התנועה‪ .‬משרד התחבורה‬ ‫האמריקאני פרסם לאחרונה סקירה של השימוש בשוליים על ידי אוטבובסים ובה דוגמאות מתוך‬ ‫הערים ‪ Minneapolis, Falls Church-Virginia, Miami, San Diego‬בארה"ב‪ Toronto-Ontario ,‬ו‪.Dublin-Ireland-‬‬ ‫המסמך מסכם כי השימוש של אוטובוסים בשוליים מיושם כבר כעשור באופן מוצלח בערים אלה‪.‬‬ ‫איור ‪ .7‬נת"צים‬ ‫‪Bus Vao, Madrid, Spain‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫נת"צ בשוליים‪Twin Cities, USA ,‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ .4‬רמה מקומית‬ ‫ברמה המקומית ניתן לחלק את אמצעי ההעדפה לשלוש קבוצות‪:‬‬ ‫מעקף קטעים גדושים‬ ‫אמצעים אלה מערבים הקצאת זכות דרך לתחבורה ציבורית עם אמצעי בקרה‪ .‬הם מיועדים לתת‬ ‫העדפה לתח"צ בצמתים מרומזרים או לספק קיצורי דרך למעקף אזורים גדושים‪.‬‬ ‫•‬

‫אזור התקדמות ורמזור מוקדם‬

‫•‬

‫הקפצת תור‬

‫•‬

‫הקפצת תור עם אור ירוק מוקדם‬

‫•‬

‫הזזת התור‬

‫•‬

‫תחנות אוטובוסים באי הפרדה‬

‫•‬

‫רחוב לתחבורה ציבורית בלבד‬

‫•‬

‫"שערים" וקיצורי דרך‬

‫•‬

‫גישות למסופים‬

‫בקבוצה זו כלולים‪:‬‬

‫שיפור באזורי תחנות‬ ‫אמצעים המתרכזים בהקטנת העיכוב באזורי התחנות ושיפור הנוחות לנוסעים‪ .‬אמצעים אלה כוללים‪:‬‬ ‫•‬

‫הרחבת המדרכה )אנטי‪-‬מפרץ(‬

‫•‬

‫הדגשת מיקום תחנות‬

‫•‬

‫שינוי מיקום התחנות‬

‫•‬

‫צמצום תחנות‬

‫אמצעים מנהליים‬ ‫האמצעים המנהליים מיועדים למתן העדפה לתחבורה ציבורית על ידי הכנסת שינויים מנהליים‬ ‫להסדרי תנועה לטובת התח"צ‪ .‬הסוגים העיקריים של אמצעים מנהליים‪:‬‬ ‫•‬

‫ביטול איסורי פניות לתחבורה ציבורית‬

‫•‬

‫איסור חניה בצדי הדרך‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪12‬‬

‫‪ .4.1‬אזור התקדמות ורמזור מוקדם‬ ‫אזור התקדמות הוא אמצעי העדפה המאפשר לאוטובוסים להתקדם לפני תור כלי רכב בהתקרבות‬ ‫לצומת המרומזר‪ .‬סט נוסף של פנסי רמזור‪ ,‬עם פנס מיוחד לאוטובוסים בלבד‪ ,‬מותקן כ‪ 50-‬מ' לפני קו‬ ‫העצור בצומת‪ .‬הרמזור המוקדם נועד לעצור את כלל התנועה בעוד שאוטובוסים יכולים להתקדם‪.‬‬ ‫נתיב בלעדי לאוטובוסים‪ ,‬באורך מוגבל‪ ,‬מותקן לפני הרמזור המיוחד‪.‬‬ ‫אמצעי זה יעיל במיוחד עבור אוטובוסים הפונים שמאלה מנת"צ ימני‪ .‬באופן כללי‪ ,‬אזור התקדמות‬ ‫פועל כהסגה בנת"צ‪ ,‬אולם התנועה הכללית נעצרת לפני ההסגה כדי לאפשר לאוטובוס להתמקם‬ ‫בתחילת התור‪ .‬אזורי התקדמות מתאימים במיוחד באזורים צפופים כגון מרכזי ערים‪ ,‬היכן שיש‬ ‫אילוצים כגון רוחב הכביש ודרישות חניה‪ ,‬שלא מאפשרים בנייה של נת"צים או מת"צים‪.‬‬ ‫הסדר זה עשוי גם להתאים לגישה לצומת גדוש לא מרומזר )דוגמא ליישום כזה קיימת בגישה מצפון‬ ‫לכיכר הלוחמים )קוגל( בחולון(‪ .‬אזורי התקדמות פועלים בדר"כ במשך כל היממה‪.‬‬

‫איור ‪ .8‬מצבים אופיינים לשימוש באזור התקדמות‬

‫נת"צ‬

‫צוואר בקבוק‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫נת"צ‬

‫פנייה שמאלה‬

‫‪13‬‬

‫איור ‪ .9‬פעולת אזור התקדמות‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫איור ‪ .10‬התקנת רמזור מוקדם ב‪Acton Town Centre, London, England-‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪14‬‬

‫‪ .4.2‬הקפצת תור‬ ‫הקפצת תור מבוססת על הקצאה מקומית של חלק מהרחוב כדי לספק העדפה לתחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫תחת הקפצת התור התחבורה הציבורית "מוקפצת" לראש התור ולא מחכה לרמזור ירוק יחד עם התור‪.‬‬ ‫הקפצת תור היא אמצעי נפוץ למתן העדפה לתחבורה ציבורית בצמתים מרומזרים עם עיכובים בנתיב‬ ‫נסיעה ישר‪.‬‬ ‫הקפצת תור מייושמת באמצעות אישור כניסה לתחבורה ציבורית לנתיב המיועד לפניה ימינה בלבד או‬ ‫הקצאת נתיב בלעדי לתחבורה הציבורית‪ .‬מקפיצי תור קצרים מנת"צ רגיל והם מתחילים לפני הווצרות‬ ‫התור‪ .‬ניתן להשיגם באמצעות‪:‬‬ ‫•‬

‫ביטול חניה בצד המדרכה והעברתה לאוטובוסים‬

‫•‬

‫הקצאת נתיב ימני לתנועה ימינה לאוטובוסים‬

‫•‬

‫הרחבה מקומית שנועדה לאוטובוסים‪.‬‬

‫ההנחיות בארה"ב ממליצות על התקנת מקפיצי תור כאשר‪:‬‬ ‫•‬

‫קיים שרות תדיר יחסית‪ ,‬במרווח ממוצע שלא עולה על ‪ 15‬דק'‬

‫•‬

‫הצומת מתפקד ברמת שרות ‪ D‬או פחות‬

‫איור ‪ .11‬מצבים אופיינים לשימוש בהקפצת תור‬

‫נת"צ‬

‫הקפצת תור בנתיב ימין‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫נת"צ‬

‫הקפצת תור עם נתיב בלעדי‬

‫‪15‬‬

‫איור ‪ .12‬פעולת הקפצת תור‬ ‫אחרי‬ ‫האוטובוס מגיע‬ ‫ועוקף את התור‬

‫לפני‬ ‫המתן בתור‬

‫פרט‬ ‫מאוטובוסים‬

‫התקדם‬

‫התקדם‬

‫פרט‬ ‫מאוטובוסים‬

‫העלאת נוסעים‬

‫הרמזור משתנה‬ ‫בטרם האוטובוס עבר‬

‫פרט‬ ‫מאוטובוסים‬

‫התקדם‬

‫התקדם לתחנה‬

‫פרט‬ ‫מאוטובוסים‬

‫איור ‪ .13‬נתיב בלעדי לקפיצת תור‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪16‬‬

‫‪ .4.3‬הקפצת תור עם אור ירוק מוקדם‬ ‫הקפצת תור עם אור ירוק מוקדם היא שילוב של שני האמצעים הקודמים‪ .‬אמצעי זה מיושם בצמתים‬ ‫מרומזרים עם עיכובים בנתיב הנסיעה ישר‪ .‬בנוסף להיתר כניסת האוטובוסים לנתיב ימני‪ ,‬בצומת‬ ‫מותקן רמזור מיוחד‪ ,‬המיועד לנתיב ימינה בלבד ונותן ירוק לפני הירוק לשאר התנועה‪ .‬בדומה לאזור‬ ‫התקדמות‪ ,‬האוטובוסים מקבלים העדפה כפולה – גם הקפצה על ידי נתיב ימני וגם תחילת תנועה‬ ‫מוקדמת לעומת שאר הנתיבים‪.‬‬ ‫איור ‪ .14‬פעולת הקפצת תור עם אור ירוק מוקדם‬

‫‪ .4.4‬הזזת התור‬ ‫במקרה שלא ניתן לספק אזור התקדמות או מקפיץ תור בקרבת הצומת ניתן למקם נתיב תחבורה‬ ‫ציבורית במעלה הרחוב‪ ,‬היכן שיש מספיק מקום‪ .‬התנועה הכללית מאולצת להתמזג עקב הפחתה של‬ ‫נתיב או באמצעות רמזור מוקדם )כפי שהוצג בסעיף ‪.(4.3‬‬ ‫במורד הזרם‪ ,‬אוטובוסים יכולים להתמזג בחזרה עם התנועה הכללית‪ ,‬או לחילופין‪ ,‬ניתן להמשיך את‬ ‫הנת"צ מעבר לצומת‪ .‬אמצעי זה מעביר את הגודש לקטע רחוב בו יש יותר מקום ומבקר את כלל‬ ‫התנועה הממשיכה‪ ,‬שיכולה לזרום ביתר קלות בקטעי הרחוב הצרים יותר‪ .‬באנגליה מיושם אמצעי זה‬ ‫לאורך מסלולי קווים שלמים‪ ,‬תוך כדי איזון בין התורים לחתך המשתנה של הרחובות‪ ,‬בעיקר לקראת‬ ‫מרכזי הערים‪ .‬במקרים אלו מוקמים נתיבי הזזת תור במרווחים לאורך המסלול‪.‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪17‬‬

‫‪ .4.5‬תחנות האוטובוסים באי הפרדה‬ ‫אפשרות נוספת למעקף תור מכוניות בקרבת רמזורים היא באמצעות יצירת תחנה באי הפרדה‪ .‬העברת‬ ‫תחנה לאי ההפרדה תאפשר להקטין את זמן ההמתנה והעיכובים בכניסה לתחנה‪ .‬בניית מפרדה‬ ‫מחייבת התחשבות בחצייה ובבטיחות הולכי הרגל‪.‬‬ ‫איור ‪ .15‬הפעלת תחנת האוטובוס באי הפרדה‬

‫איור ‪ .16‬תחנה במפרדה ב‪Madrid-‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪18‬‬

‫‪ .4.6‬רחוב לתחבורה ציבורית בלבד‬ ‫רחוב לתחבורה ציבורית צויין בפרק הראשון בהקשר של ‪ ,Transit malls‬בהם הרחוב משמש מרכז‬ ‫תחבורה למספר גדול של נוסעים‪ .‬ניתן ליישם אמצעי זה במצבים אחרים בהם ניתן ליצור חיבור או‬ ‫קיצור דרך לתחבורה הציבורית‪ .‬יישומים אפשריים כוללים כניסות למרכזי קניות או מחוללי נסיעה‬ ‫גדולים‪ ,‬גישה בלעדית למסופים או למרכזי תחבורה וקטע קיצור‪ ,‬שבהעדרו היו צריכים אוטובוסים‬ ‫לבצע מעקף גדול‪.‬‬ ‫רחוב לתחבורה ציבורית עשוי לקצר את זמן הנסיעה ולשפר את האמינות של התחבורה הציבורית‪.‬‬ ‫יישומם הוא בדרך כלל זול יחסית ולא דורש אכיפה משמעותית‪ .‬הם יכולים לשמש להולכי רגל‬ ‫ואופניים ולספק גם עבורם חיבור או קיצור דרך‪ .‬ניתן גם לשלב ברחוב לתחבורה ציבורית רכב חירום‬ ‫ורכב אספקה‪.‬‬ ‫רחובות לתחבורה ציבורית משולבים לעיתים בתכנון האורבני של האזור‪ .‬בדומה ל‪ ,transit mall-‬הכנסת‬ ‫אמצעי זה מחייבת לבחון את בטיחות הולכי הרגל‪ ,‬זמינות של קיבולת הרחובות האחרים לתנועה‬ ‫מוסטת ונגישות לשימושי קרקע גובלים‪ ,‬כולל פריקה וטעינה‪.‬‬

‫איור ‪ .17‬יישום רחובות לתחבורה ציבורית בלבד‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪19‬‬

‫‪" .4.7‬שערים" וקיצורי דרך‬ ‫"שערים" וקיצורי דרך מהווים גישה מיוחדת לתחבורה ציבורית‪ ,‬בדרך כלל בכניסה לשכונות מגורים‪,‬‬ ‫מחוללי נסיעות או אזורים סגורים לרכב פרטי‪ .‬מטרתם לקצר את אורך המסלול לתחבורה ציבורית או‬ ‫לעקוף אזורים גדושים‪.‬‬ ‫תלוי בסוג היישום‪ ,‬הם עשויים לדרוש אכיפה משמעותית או התקנה של אמצעי הרתעה לרכב פרטי‪,‬‬ ‫כגון פסי האטה מוגבהים או סטופרים עם הפעלה מרחוק‪.‬‬ ‫איור ‪" .18‬שערים" וקיצורי דרך‬

‫‪.4.8‬‬

‫גישות למסופים‬

‫חסכון זמן בגישה למרכז תחבורתי עשוי לספק תועלת למספר רב של קווי שרות‪ .‬על כן‪ ,‬רצוי לבחון‬ ‫אפשרות לגישות מיוחדות למסופים ראשיים שיקצרו מרחק נסיעה או יעקפו אזורים גדושים‪ .‬ניתן‬ ‫ליישמם באמצעות רחובות לתחבורה ציבורית או שערים או באמצעי תשתית מורכבים יותר כגון רמפות‬ ‫או מנהרות‪ .‬אמצעי זה בוצע לדוגמא בכניסה לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב – אולם דוגמא זאת‬ ‫ממחישה את הצורך של השתלבות האמצעי בסביבה האורבנית שלו‪.‬‬ ‫איור ‪ .19‬גישה ישירה למסוף תחבורה ציבורית ב‪Madrid-‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪20‬‬

‫‪ .4.9‬הרחבת המדרכה )אנטי‪-‬מפרץ(‬ ‫אנטי‪-‬מפרץ הינו הרחבת המדרכה בשטח התחנה‪ ,‬ש"נכנס" לשטח הכביש או לנתיב חניה‪ .‬האוטובוסים‬ ‫לא חייבים לשנות את נתיב נסיעתם לצורך עליית הנוסעים והורדתם והתנועה הכללית נדרשת לעצור‬ ‫מאחורי האוטובוס בזמן העלאת והורדת נוסעים‪.‬‬ ‫היתרונות של הרחבת המדרכה כוללים‪:‬‬ ‫•‬

‫הקטנת אורך המדרכה הדרוש לתחנה והגדלת כמות מקומות החניה‪,‬‬

‫•‬

‫הרתעה מפני חניה בלתי חוקית‪,‬‬

‫•‬

‫האוטובוס עוצר במקביל למדרכה‪ ,‬ללא תמרון כניסה ויציאה‪,‬‬

‫•‬

‫הקטנת זמן העלאת והורדת נוסעים ושיפור הנוחות לנוסעים‪,‬‬

‫•‬

‫הקטנת הזמן הכולל שאוטובוס מבלה בתחנה‬

‫•‬

‫הרחבת שטח המדרכה ואזור ההמתנה ושיפור הנגישות לאנשים עם מוגבלויות‪.‬‬

‫המדריך לתכנון תחנות אוטובוס מלונדון מציין ‪ 3‬סוגי הרחבות‪ :‬הרחבה מלאה‪ ,‬חצי הרחבה והרחבה‬ ‫זוויתית‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫איור ‪" .20‬אנטי‪-‬מפרץ"‬ ‫הרחבה מלאה ‪Manchester, England‬‬

‫חצי הרחבה‬

‫‪London, England‬‬

‫הרחבה זויתית ‪London, England‬‬

‫הרחבה מלאה ‪Perth, Australia‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪21‬‬

‫הרחבה מלאה‬ ‫הרחבה מלאה היא השיטה היעילה ביותר והדורשת אורך מזערי‪ .‬הרחבה זו משפרת את תדמית‬ ‫האוטובוסים באמצעות יצירת "רציף" מופרד מזרימת הולכי הרגל‪ ,‬המזכיר סטנדרטים של רכבת קלה‪.‬‬ ‫הרחבה מלאה צריכה לבלוט מספיק בכוון נתיבי הנסיעה כדי למנוע תמרון של האוטובוס מעבר לשורת‬ ‫רכבים חונים‪ .‬רוחב ההרחבה משתנה מ‪ 2-‬מ' עד ‪ 2.6‬מ' במקרה של תחנה ליד חניית רכב מסחרי‪ .‬אורך‬ ‫ההרחבה משתנה בהתאם לסוג הרכב ותדירות האוטובוסים העוצרים )כ‪ 12-‬מ' עבור אוטובס רגיל ו‪17-‬‬ ‫מ' עבור אוטובוס מפרקי(‪ .‬במידה והתחנה מיועדת לעצירת שני אוטובוסים בו זמנית יש להגדיל את‬ ‫אורך ההרחבה בכ‪ 9-‬מ' נוספים(‪ .‬עבור כלי רכב קטנים ניתן להתאים את ההרחבה לאורך סככת‬ ‫ההמתנה‪.‬‬ ‫ההרחבה המלאה משאירה את האוטבוס בתוך זרם התנועה‪ ,‬מקלה על נגישות הנוסעים ותורמת‬ ‫לעמידה בלוחות זמנים‪ ,‬על ידי הקטנת זמן העיכוב בהמתנה להתמזגות חזרה לנתיב התנועה‪.‬‬ ‫התקנת הרחבה מלאה מאפשרת להתאים את גובה המדרכה לגובה רצפת האוטובוס ומשפרת את‬ ‫התפקוד של אוטובוסים נמוכי רצפה על יד עצירת האוטובוס בגובה המדרכה ומקביל אליה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫הרחבה מלאה מאפשרת להקטין את ההפרעה של סככת המתנה להולכי הרגל במדרכה ומהווה פיתרון‬ ‫יעיל למתן נגישות לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬בתכנון ההרחבה יש להתחשב בצרכי הניקוז של הכביש‬ ‫והמדרכה‪.‬‬ ‫הרחבה מלאה לא מומלצת כאשר תדירות האוטובוסים או משך השהייה בתחנה יגרמו לעיכובים‬ ‫משמעותיים לאוטובוסים אחרים במעלה הזרם‪ .‬מסיבות של בטיחות בדרכים יש להתחשב באפשרות‬ ‫של רכב פרטי העוקף את האוטובוס במקום שהראות מוגבלת או ליד אזורי המתנה של הולכי רגל‪.‬‬ ‫חצי הרחבה‬ ‫חצי הרחבה היא לעיתים פתרון של פשרה כאשר לא ניתן למקם הרחבה מלאה‪ .‬רוחב חצי הרחבה יכול‬ ‫להשתנות בין ‪ 0.5‬מ' ועד ‪ 1.5‬מ'‪ .‬חצי הרחבה מומלצת כאשר עיכובים משמעותיים נגרמים בתחנה‬ ‫והכביש צר מדי כדי לבנות הרחבה מלאה‪ .‬חצי הרחבה צורכת יותר שטח מדרכה לעומת הרחבה מלאה‬ ‫ותחייב תמרון חלקי של האוטובוס‪ .‬חצי הרחבה מקיימת חלק מהיתרונות של הרחבה מלאה‪ ,‬היות‬ ‫והיא מונעת חניה בלתי חוקית‪ ,‬ומאפשרת את קרבת האוטובוס למדרכה‪.‬‬ ‫הרחבה זוויתית‬ ‫רכבים חונים באחת מהגישות לתחנה גורמים לעיתים לאוטובוסים לבצע חניה בזווית‪ .‬התקנת הרחבה‬ ‫זוויתית יכולה לשפר את הנגישות ולאפשר לאוטובוס להצמד לאבן השפה‪ .‬הרחבה זוויתית מתאימה‬ ‫לתחנות בקרבת צמתים‪ ,‬כאשר נתיב הנסיעה מתרחב בקרבת הצומת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הרחבה כזאת לא‬ ‫מתאימה אם האוטובוס צריך לפנות שמאלה‪ .‬תכנון ההרחבה מוכתב על ידי הגיאומטריה של הרחוב‪.‬‬ ‫בתכנון יש להתחשב באפשרות שרכב העוקף את האוטובוס לא יפלוש לנתיב הנגדי‪.‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪22‬‬

‫‪ .4.10‬הדגשת מיקום תחנות‬ ‫תחנות אוטובוס סובלות מהפעילות ליד המדרכה ולכן דרושים אמצעים לעודד נהגים לפנות את שטח‬ ‫התחנה‪ .‬בישראל נועד למטרה זו תמרור ד‪ ,618-‬המציין סימון על אבן השפה‪ .‬בספרות נמצאו דוגמאות‬ ‫להבלטת אזור התחנה‪ ,‬מעבר לסימון ד‪ ,18-‬באמצעות סימון היוצר קופסה‪.‬‬ ‫סימון התחנה יוצר קופסה‪ ,‬בה אסורה העצירה והחניה של כלי רכב אחרים‪ .‬הדגשת מיקום התחנה‬ ‫יכולה להביא לצמצום העיכובים בכניסה ויציאה מהתחנה עקב הורדת הפרעות‪ ,‬הנגרמות על ידי חניה‬ ‫בלתי חוקית‪ .‬סימון אזור ללא הפרעות ליד התחנה מיועד לאפשר לאוטובוס את הכניסה לתחנה‪ ,‬חניה‬ ‫בצמוד לאבן השפה‪ ,‬עצירה ויציאה‪ ,‬במטרה שאוטובוס יוכל להתקרב עד כדי ‪ 20‬ס"מ מאבן השפה‪.‬‬ ‫אורך הסימון משתנה לפי סוג הרחוב ותדירות האוטובוסים‪ .‬ההנחיות האנגליות מציינות כי בתנאים‬ ‫אידיאליים‪ ,‬אורך הסימון עבור אוטובוס רגיל )באורך ‪ 12‬מ'( צריך להיות ‪ 37‬מ'‪ .‬אורך זה מורכב מאזור‬ ‫כניסה של ‪ 9‬מ'‪ ,‬אזור חניה והתיישרות של ‪ 15‬מ' ואזור יציאה של ‪ 13‬מ'‪ .‬עבור אוטובוס מפרקי האורך‬ ‫המומלץ הינו ‪ 49‬מ'‪ .‬אם התחנה ממוקמת בקרבת צומת‪ ,‬האורך מצטמצם ל‪ 29-‬מ' בגלל העדר הצורך‬ ‫באזור יציאה‪ .‬אולם‪ ,‬באזור עירוני צפוף קשה להקצות אורכים מלאים אלה לתחנת האוטובוס בגלל‬ ‫שימושי הקרקע ומקומות החניה‪.‬‬ ‫רוחב הסימון הרצוי הוא ‪ 3‬מ'‪ .‬בחו"ל מומלץ לבצע את ההבלטה באמצעות צביעת שטח הקופסה )בצבע‬ ‫אדום או ירוק(‪.‬‬ ‫איור ‪ .21‬הדגשת מיקום תחנות‬ ‫‪London, England‬‬

‫‪6‬‬

‫‪Manchester, England‬‬

‫תמרור ד‪ - 18-‬הסבר ופירוש הסימון‪" :‬מקום עצירה לסוג מסויים של רכב במקום בו‬

‫קיים מפרץ לכך‪ :‬אסור לעצור רכב בתוך המפרץ או ליד קו קטעים‪ .‬מותר לעצור רכב לצורך‬ ‫הורדת או העלאת נוסעים בלבד בתוך המפרץ‪ ,‬אם הרכב נמנה עם אותו סוג רכב שעצירתו‬ ‫הותרה ע"י תמרור‪".‬‬ ‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪23‬‬

‫‪ .4.11‬שינוי מיקום התחנות‬ ‫מיקום התחנות יכול להשפיע באופן משמעותי על זמני העצירה והנסיעה‪ .‬קביעת מיקום התחנה מושפע‬ ‫ממספר גורמים‪ :‬שימושי הקרקע הגובלים‪ ,‬נפחי כלי רכב ונוסעים‪ ,‬גיאומטריה של הדרך ורמת התיאום‬ ‫ורמת העדפה לתחבורה הציבורית ברמזורים‪.‬‬ ‫שינוי מיקום התחנה אחרי צומת מרומזר‪ ,‬יכול להביא לצמצום עיכובים בצמתים מרומזרים‪ ,‬בעיקר‬ ‫אם קיים בקטע רחוב גל ירוק לתנועה‪.‬‬ ‫איור ‪ .22‬הפעלת "שינוי מיקום התחנות"‬ ‫לפני )צד קרוב(‬

‫אחרי )צד רחוק(‬

‫המתן בתור‬

‫המתן בתור‬

‫האוטובוס עובר‬ ‫את הצומת‬

‫התקדם לתחנה‬

‫) הרמזור‬ ‫משתנה (‬

‫העלאת נוסעים‬

‫הגעה לתחנה‬

‫)הרמזור‬ ‫משתנה(‬

‫התקדם‬

‫העלאת נוסעים‬

‫המתן לירוק הבא‬

‫‪ .4.12‬צמצום תחנות‬ ‫במידה והדבר תואם את תפקוד קו השרות‪ ,‬צמצום מספר תחנות התחבורה הציבורית עשוי לתרום‬ ‫להגדלת המהירות של התחבורה הציבורית‪ .‬אולם‪ ,‬יש עדיין לשמור על מרחקים סבירים בין תחנות‪.‬‬ ‫איור ‪ .23‬צמצום התחנות‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪24‬‬

‫‪ .4.13‬ביטול איסורי פניות לתחבורה ציבורית‬ ‫בצמתים עם איסורי פניות לכלל התנועה ניתן לאפשר פניה באמצעות תמרור לתחבורה ציבורית בלבד‪.‬‬ ‫אישור בפנייה נותן אפשרות לקצר דרך לתחבורה ציבורית וכתוצאה מכך לצמצם עיכובים‪ .‬בצמתים‬ ‫מרומזרים ניתן לשלב רמזור מיוחד לתחבורה ציבורית בשילוב נתיב פנייה בלעדי‪ .‬אמצעי זה נפוץ מאוד‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬יישום הביטול יכול לחייב יצירת מופע מתאים ברמזור‪ ,‬העלול לפגוע ביעילותו‪.‬‬ ‫איור ‪ .24‬יישום ביטול איסורי פניות‬

‫איור ‪ .25‬רמזור מיוחד לתחבורה ציבורית‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪25‬‬

‫‪ .4.14‬איסור חניה ועצירה‬ ‫איסור חניה ועצירה עשוי לשפר באופן משמעותי את זמני הנסיעה בצירים ראשיים לתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫אמצעי זה מיושם לעיתים לייעול כלל התנועה )לדוגמא ה"ציר המהיר" ברח' אבן גבירול בתל אביב(‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ ,‬להגבלות עצירה וחניה בקנה מידה גדול‪ ,‬יושמה בעיר לונדון‪ ,‬היכן שסומנו צירי הגישה‬ ‫העיקריים למרכז העיר כ‪"-‬מסלולים האדומים" )‪ ,(Red Routes‬בהם נאסרה כליל העצירה והחניה‪ .‬דרוש‬ ‫לשקול החלת האיסור בשעות שיא בלבד‪.‬‬ ‫אמצעי זה דורש אכיפה מוגברת‪ .‬החסרון שלו היא הגבלת נגישות ברכב פרטי לשימושי קרקע ולפריקה‬ ‫וטעינה באזור הפעלת האמצעי‪.‬‬

‫איור ‪ .26‬הפעלת איסורי חניה בצידי הדרך‬ ‫אחרי‬

‫התנועה זורמת‬ ‫ללא הפרעה‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫לפני‬

‫האוטובוס והמכוניות‬ ‫ממתינים לתמרוני חניה‬

‫‪26‬‬

‫‪ .5‬העדפה ברמזורים‬ ‫‪ .5.1‬מבוא‬ ‫הסדרי העדפה משלבים אמצעי תשתית‪ ,‬ניהול ובקרת התנועה‪ .‬שילוב אינטגרטיבי של אמצעים אלו‬ ‫מביא לשיפור המרבי בזמני הנסיעה‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬האספקה של העדפה לתחבורה ציבורית בצמתים‬ ‫מרומזרים עשויה לספק בפני עצמה אמצעי העדפה משמעותי‪.‬‬ ‫העדפה ברמזורים )‪ (Transit Signal Priority - TSP‬נועדה לסייע לרכב תחבורה ציבורית )בין אם‬ ‫אוטובוסים או רכבת קלה( במעבר דרך צמתים מבוקרים על ידי רמזורים‪ .‬העדפה ברמזורים יכולה‬ ‫להקטין את העיכוב ואת זמן הנסיעה ולתרום לשיפור האמינות‪ ,‬ובכך להגביר את רמת השרות הכללית‪.‬‬ ‫העדפה ברמזורים שואפת לספק תועלות אלה תוך כדי השפעה קטנה ככל האפשר על שאר המשתמשים‪,‬‬ ‫כולל התנועה החוצה של רכבים והולכי רגל‪ .‬כדי להשיג זאת‪ ,‬העדפה ברמזורים שואפת להשתלב‬ ‫במסגרת הפעולה המתואמת של הרמזורים‪.‬‬ ‫העדפה לרמזורים משתלבת כאמור עם הסדרי ההעדפה האזוריים ורוב הסדרי ההעדפה המקומיים‪,‬‬ ‫שצויינו בפרקים הקודמים‪ ,‬אולם ניתן גם ליישמה ללא שינויים בתשתית‪.‬‬ ‫איור ‪ .27‬הפעלת העדפה אקטיבית בצומת מרומזר‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪27‬‬

‫‪ .5.2‬סוגי העדפה לתחבורה ציבורית ברמזורים‬ ‫ישנם שני סוגים עיקריים להעדפה לתחבורה ציבורית בצמתים מרומזרים‪ ,‬הכוללים‪:‬‬ ‫•‬

‫העדפה פסיבית‬

‫•‬

‫העדפה אקטיבית‬

‫העדפה פסיבית‬ ‫העדפה פסיבית פועלת באופן המשכי ללא תלות בנוכחות רכב תחבורה ציבורית‪ ,‬ולא מצריכה אמצעי‬ ‫גילוי או יצירת קריאה להעדפה מהרמזור‪ .‬הפעלת העדפה פסיבית יכולה להיות יעילה כאשר פעילות‬ ‫התחבורה הציבורית ניתנת לחיזוי וודאי באופן יחסי )לדוגמא‪ ,‬כאשר משך העיכוב בתחנות או משך‬ ‫הנסיעה לא משתנים באופן משמעותי(‪ ,‬כאשר יש תדירויות גבוהות ונפחי תנועה כללית נמוכים יחסית‪.‬‬ ‫העדפה פסיבית מבוססת על התאמה של משך המחזור או על תכנון גל ירוק על בסיס התחשבות בעיכוב‬ ‫הממוצע של רכבי התחבורה הציבורית בתחנות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬כאשר הרמזורים מתואמים לתנועת‬ ‫התחבורה הציבורית בלבד‪ ,‬יתכנו עיכובים מיותרים עבור שאר התנועה‪ .‬העדפה פסיבית מבוצעת ע"י‬ ‫הגדלת משך הירוק לכיוון בו נוסעים האוטובוסים לעומת הנדרש בהתאם לנפחי התנועה‪ .‬זה ניתן‬ ‫להעשות בקלות ולא צריך לחזות את פעילות התח"צ‪.‬‬ ‫מערכות פסיביות נדירות יחסית‪ .‬בחלק מהישומים העדפה פסיבית מופעלת בצמתים בודדים‪ ,‬לרוב‬ ‫היכן שקיים נפח אוטובוסים גבוה או בקרבת מוצא הקו‪ ,‬והיכן שחשוב מאוד לשמור על לוחות הזמנים‪.‬‬ ‫העדפה פסיבית זולה יותר‪ ,‬אולם יעילה פחות בשיפור ביצועי התחבורה הציבורית‪.‬‬

‫העדפה אקטיבית‬ ‫העדפה אקטיבית מספקת עדיפות לכלי רכב מסויים לאחר שזה "התגלה" או לאחר שהרכב העביר‬ ‫קריאה באמצעות מנגנון תקשורת‪ .‬לצורך הפעלת העדפה אקטיבית נדרשת היכולת לגילוי וזיהוי כלי‬ ‫הרכב הציבוריים המתקרבים לצומת המרומזר‪.‬‬ ‫קיימות שתי גישות עיקריות להעפדה אקטיבית‪ .‬הגישה "ללא תנאים" מספקת העדפה בכל מצב שרכב‬ ‫ציבורי מתקרב לרמזורים המצויידים בתכנית העדפה‪ ,‬והיא מיועדת לספק את מקסימום חסכון הזמן‬ ‫לתחבורה הציבורית‪ .‬בצורתה הבסיסית ביותר‪ ,‬העדפה כזאת מבוססת על גילוי של הרכב המתקרב‬ ‫לרמזור והעברת קריאה למנגנון הרמזור לקבלת העדפה‪ .‬מנגנון הגילוי עשוי‪ ,‬כמו כן‪ ,‬להעביר הודעה‬ ‫לאחר שהרכב עבר את הרמזור‪ ,‬בכדי לנקות את הקריאה להעדפה‪ .‬מתן ההעדפה וסוגה תלויים בנקודת‬ ‫הזמן בו מתקבלת הקריאה לקבלת העדפה ולסיומה ביחס לנקודה בה נמצא מחזור הרמזור‪.‬‬ ‫רוב המנגנונים להעדפה משתמשים בשיטה זו של קריאה פשוטה )דהיינו‪" ,‬אני אוטובוס‪ ,‬נכנסתי לאזור‬ ‫הגילוי ומבקש העדפה"( המועברת למנגנון הרמזור‪ .‬לאחר הערכת המצב ביחס לקריטריונים של‬ ‫מינימום זמני ירוקים להולכי רגל להבטחת כללי הבטיחות‪ ,‬המנגנון יתן העדפה ככל שניתן באמצעות‬ ‫הארכה או הקדמה של האור הירוק לרכב הציבורי‪.‬‬ ‫הגישה החלופית הקרויה העדפה "על תנאי"‪ ,‬משתמשת במנגנונים מתוחכמים יותר‪ ,‬כגון מעקב אחרי‬ ‫מיקום האוטבוסים במהלך המסלול )באמצעות מערכות ‪ ,(Automatic Vehicle Location – AVL‬בכדי‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪28‬‬

‫להעריך האם האוטובוס מאחר‪ ,‬או מקדים‪ ,‬ביחס ללו"ז‪ ,‬או עונה לתנאים אחרים מוגדרים מראש‪,‬‬ ‫וזאת לפני העברת הקריאה להעדפה למנגנון הרמזור‪.‬‬ ‫אסטרטגיות העדפה אקטיבית משתנות בהתאם ובהתייחס למספר מאפיינים כמוצג להלן‪.‬‬ ‫א‪ .‬העדפה תגובתית והעדפה הכוללת חיזוי‬ ‫העדפה תגובתית מופעלת בכל צומת בנפרד ומספקת טיפול מקומי לבקשת העדפה‪ ,‬ללא תלות אם זהו‬ ‫צומת מבודד או צומת שפעולתו מתואמת עם צמתים נוספים‪ .‬המנגנון מקבל את הבקשה להעדפה‬ ‫כשהרכב מתקרב לצומת ואז‪ ,‬בהתאם לכללים שנקבעו מראש על ידי מתכנן הרמזור‪ ,‬מתקבלות‬ ‫החלטות ומופעלים השינויים הנדרשים בתכנית הזמנים‪ .‬העדפה תגובתית דורשת רק תקשורת מקומית‬ ‫בין כלי הרכב הציבורי או הגלאי בשטח המזהה אותו ובין מנגנון הרמזור‪.‬‬ ‫לעומת גישה זו‪ ,‬כאשר ההעדפה הכוללת חיזוי‪ ,‬הבקשות להעדפה מתקבלות מוקדם יחסית )כשהרכב‬ ‫רחוק יחסית מהצומת(‪ .‬המידע המוקדם מאפשר להיערך להגעת הרכב‪ ,‬לטפל במספר בקשות בו זמנית‪,‬‬ ‫ולבצע שינויים הדרגתיים בתכניות הזמנים במטרה להיענות לדרישה להעדפה‪ ,‬עם הפרעה מזערית‬ ‫לשאר התנועה בצומת‪ .‬החיזוי כולל גם התחשבות בזמן ההמתנה בתחנות ומעודכן מעת לעת בהתאם‬ ‫להתקדמות הרכב‪ .‬בדר"כ ההעדפה מתעדכנת במהלך ההתקדמות ופועלת גם כתגובתית‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העדפה באמצעות כללי החלטה‬ ‫תחת העדפה באמצעות כללי החלטה‪ ,‬ההחלטות מתקבלות על סמך קריטריונים מוגדרים מראש‪ .‬גישה‬ ‫שונה מציעה העדפה המבוססת על אופטימיזציה‪ ,‬בהתבסס על מדדי ביצוע הקשורים לעיכוב ולמדיניות‬ ‫שנקבעה )עיכוב לנוסע‪ ,‬עיכוב משוקלל לפיי סוג רכב או שילוב שלהם(‪ .‬העדפה זו משתמשת במידע מתוך‬ ‫גלאים כדי להפעיל מודל תנועתי לבחירת תכנית הרמזורים המתאימה ביותר‪ .‬העדפה באמצעות‬ ‫אופטימיזציה תופעל בדרך כלל כשמדובר ברשת של צמתים מרומזרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העדפה מותנית והעדפה על תנאי‬ ‫העדפה מותנית מתחשבת במצבו התפעולי של כלי הרכב הציבורי‪ .‬בדרך כלל מתן ההעדפה מותנה‬ ‫בעמידה בלו"ז המתוכנן או במרווחים בין כלי רכב עוקבים‪ .‬לצורך זה דרוש מידע נוסף‪ ,‬מעבר לגילוי‬ ‫כלי הרכב‪ ,‬הכולל את מצבו התפעולי )מאחר‪ ,‬מקדים‪ ,‬עמוס‪ ,‬ריק וכו'(‪.‬‬ ‫האוטובוס יכול להעביר קריאה יותר מקיפה תוך כדי שימוש במערכת המצויידת במרכז בקרה עם‬ ‫תקשורת לרכבים ומערכת ‪ .AVL‬קריאה מסוג זה כוללת זיהוי כלי הרכב ומסר יותר ספציפי )לדוגמא‪:‬‬ ‫"אני אוטובוס שמאחר ביחס ללו"ז ומבקש העדפה"(‪ .‬מחשב מרכז הבקרה יכול לקבל או לדחות את‬ ‫הבקשה לדוגמא‪ ,‬אם האוטובוס מקדים ביחס ללו"ז או נמצא במרווח מסויים מקודמו במסלול )למשל‬ ‫מאחר אך לא יותר מ‪ 2-‬דקות(‪ .‬העדפה מותנית תעביר למנגנון חלק קטן יותר של הקריאות‪ ,‬אולם היא‬ ‫שמה דגש על אמינות השרות‪ .‬העדפה כזאת מצריכה כאמור מערכת מתקדמת יותר ויקרה יותר‪,‬‬ ‫הכוללת אינטגרציה של תקשורת בין כלי הרכב‪ ,‬מרכז הבקרה של התחבורה הציבורית ומנגנוני‬ ‫הרמזורים )או מרכז בקרת רמזורים(‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יתכן וחלק מהציוד הזה נמצא כבר בשימוש )כגון‬ ‫מרכז בקרת רמזורים או מערכת ניהול הצי באמצעות ‪ (AVL‬או מתוכנן כחלק מהמערכת‪.‬‬ ‫העדפה בלתי מותנית מאפשרת העדפה ללא קשר למצבו התפעולי של כלי הרכב הציבורי‪.‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪29‬‬

‫‪ .5.3‬שיטות העדפה‬ ‫קיימות מספר טכניקות להפעלת העדפה אקטיבית כמתואר במסמך "כללים מנחים לשילוב מערכות‬ ‫הסעת המונים ברמזורים" של משרד תהחבורה‪ .‬השיטות העיקריות כוללות‪:‬‬ ‫הקדמת האור הירוק ‪ -‬העדפה זו מקצרת את משך האור הירוק ביתר התנועות בצומת‪ ,‬אשר מופע‬ ‫הירוק בהם קודם לזה של תנועת הרכב הציבורי‪ ,‬ומתחילה את המופע הירוק בגישה שאליה הגיע רכב‬ ‫תח"צ‪ ,‬על מנת לגרום לרכב הציבורי להמתין זמן קצר יותר למופע הירוק במהלך ההתקרבות לרמזור בו‬ ‫הוא עומד‪.‬‬ ‫הארכת האור הירוק ‪ -‬טכניקה זו מאריכה את משך האור הירוק לכל כלי הרכב‪ ,‬בזרוע ממנה מגיע‬ ‫האוטובוס‪ ,‬והיא מתאימה למצב בו האוטובוס מגיע לרמזור במהלך או מספר שניות לפני הסיום‬ ‫המתוכנן של האור הירוק‪ .‬טכניקה זו היא בין היעילות ביותר‪ ,‬היות ואינה דורשת מופע נפרד לתחבורה‬ ‫ציבורית ובכך משך העיכוב של האוטובוס הוא הקטן ביותר עם הפרעה מינימלית לשאר כלי הרכב‬ ‫העומדים בצומת‪ .‬ניתן להפעיל את הארכת האור הירוק ביחד עם הקדמת האור הירוק‪ ,‬כדי למקסם‬ ‫את משך הזמן בתוך המחזור בו כלי רכב תחבורה ציבורית מתאים לקבלת העדפה‪.‬‬ ‫הוספת מופע מיוחד‪ :‬מופע מיוחד אשר מופעל בתכנית הרמזור כאשר כלי רכב ציבורי מתגלה‪ ,‬לדוגמא‪,‬‬ ‫הוספה של פנייה שמאלה בלעדית לרכב הציבורי‪ .‬דוגמא נוספת היא השימוש ב"מקפיץ תור"‪ ,‬שהוא‬ ‫נתיב מיוחד לתחבורה הציבורית בקרבת הצומת‪ .‬המופע המיוחד מאפשר לרכב הציבורי להיכנס לצומת‬ ‫לפני שאר התנועה‪ .‬מופע "מקפיץ תור" יכול להדליק פנס מיוחד )לדוגמא פנס לבן(‪ ,‬אשר מודיע לנהג‬ ‫הרכב הציבורי שהוא יכול להתקדם בעוד ששאר התנועה ממתינה לאור הירוק בקו העצור של הרמזור‪.‬‬ ‫יישום זה יכול להתאים למצב של תחנה הממוקמת במפרץ בפינה של הצומת‪ ,‬כדי לאפשר לאוטובוס‬ ‫להמשיך בדרכו ללא עיכוב של השתלבות בזרם התנועה‪ .‬גרסאות שונות של טכניקה זו כוללות הכנסת‬ ‫מופע‪ ,‬כאשר המופע המיוחד משתלב במהלך סדר המופעים של הרמזור‪ ,‬או שינוי סדר המופעים‪ ,‬כדי‬ ‫להתאים להופעת האוטובוסים‪.‬‬ ‫איור ‪ .28‬סוגי העדפה פעילה‬ ‫הקדמת אור הירוק‬ ‫מחזור רגיל‬ ‫הקדמה‬ ‫מחזור עם העדפה‬ ‫גילוי האוטובוס‬ ‫האוטובוס מגיע‬ ‫האוטובוס עובר את הצומת‬ ‫הארכת אור הירוק‬ ‫מחזור רגיל‬ ‫הארכה‬ ‫מחזור עם העדפה‬ ‫האוטובוס מגיע‬ ‫ועובר את הצומת‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫גילוי האוטובוס‬

‫‪30‬‬

‫‪ .5.4‬מרכיבי מערכת העדפה‬ ‫ישנם שלושה מרכיבים עיקריים למערכת העדפה‪:‬‬ ‫•‬

‫מחולל קריאה להעדפה )‪ :(Priority Request Generator - PRG‬זוהי מערכת המייצרת קריאה‬ ‫להעדפה‪ .‬מחולל הקריאות יכול להימצא ברכב‪ ,‬במרכז בקרה או במנגנון הרמזור‪ ,‬כלהלן‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬

‫תקשרות פסיבית מהרכב )גילוי על ידי מנגנון הרמזור באמצעות גלאי בצד הדרך(‬ ‫תקשורת פעילה מהרכב‬ ‫תקשורת המשכית בין הרכב ומרכז הבקרה‪ ,‬מבוססת על ידע על מיקום הרכב‬

‫•‬

‫מערכת התקשורת‪ :‬המחברת בין המרכיבים השונים )תלוית סוג המחולל לקריאה להעדפה(‬

‫•‬

‫שרת קבלת קריאות העדפה )‪ :(Priority Request Server - PRS‬הכלול במנגנון הרמזור או במרכז‬ ‫הבקרה‪ ,‬ותפקידו לקבל ולעבד את הקריאות להעדפה ברמזור מסויים‪.‬‬

‫לפי כך‪ ,‬קיימות מגוון אפשרויות להרכבת מערכת העדפה לרכב תחבורה ציבורית‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬מחולל‬ ‫הקריאות אחראי ליזום קריאה בהתבסס על העדפה "ללא תנאים" )כלומר קריאה אוטומטית לכל‬ ‫האוטובוסים בצמתים או מסלולי נסיעה מסויימים( או קריאה "על תנאי" )למשל מתן העדפה לכל‬ ‫הרכבים המאחרים יותר מ‪ 5-‬דק'(‪ .‬הקריאה יכולה לעבור ישירות למנגנון הרמזור או לעבור תחילה דרך‬ ‫מרכז לבקרת רמזורים לאישור או עיבוד‪.‬‬ ‫סוג מערכת התקשורת תלוי בשאר המרכיבים‪ ,‬ויכול לכלול רק תקשורת בין הרכב ומנגנון הרמזור או‬ ‫תקשורת בין הרכב למרכז הבקרה של התחבורה הציבורית וממנו אל מרכז בקרת הרמזורים המעביר‬ ‫את הקריאות למנגנוני הרמזורים‪ .‬מערכת ההעדפה צריכה לכלול גם תת‪-‬מערכת לשמירת נתונים אודות‬ ‫השימוש בהעדפה‪ ,‬כדי לבצע ניתוח של אופן השימוש בהעדפה ולאפשר כיול ושיפור שלה‪ .‬תת‪-‬מערכת זו‬ ‫עשויה לצרוך גם קבלת משוב ממנגנון הרמזור אל מרכז בקרת הרמזורים‪.‬‬ ‫איור ‪ .29‬מרכיבי מערכת העדפה ברמזורים‬ ‫העדפה מערכתית‬ ‫העדפה מקומית‬ ‫‪Traffic Signal‬‬ ‫‪Control Center‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪Transit‬‬ ‫‪Management‬‬ ‫‪Center‬‬

‫‪31‬‬

‫‪ .5.5‬מערכות העדפה בישראל‬ ‫בשנת ‪ 2005‬הוכנה עבודה עבור משרד התחבורה בנושא טכנולוגיה לזיהוי רכב מועדף‪ ,‬שישתלב במערך‬ ‫העדפה לתחבורה ציבורית ורכב חירום‪ .‬במסגרת העבודה נסקרו מערכות להעדפה אקטיבית ממספר‬ ‫יצרנים לפי טכנולוגיות גילוי המבוססות על גילוי קצר וארוך טווח )ראה איור ‪ 30‬ואיור ‪ .(31‬הדו"ח‬ ‫מציין כי בגילוי ארוך טווח עלולות להיות אי דיוקים באמידת המיקום של נקודת הגילוי‪ .‬הגילוי מטווח‬ ‫קצר מדוייק יותר‪ ,‬אולם הוא מחייב למשוך תשתית תקשורת למרחק רב מהיחידה המעבדת או הוספת‬ ‫טכנולוגיית שידור מרחוק )כגון משדר מיקרוגל(‪ .‬בשל הבדלים אלה בין הטכנולוגיות להעדפה‪ ,‬העבודה‬ ‫הגדירה אמות מידה לאישור הפעולה של מנגנונים מסוג זה‪ .‬תהליך המבחן של המוצר כולל את‬ ‫הבדיקות הבאות‪:‬‬ ‫•‬

‫יכולת זיהוי רכב מועדף‬

‫•‬

‫יכולת הבחנה בתמרון רכב מועדף‬

‫•‬

‫יכולת הבחנה בדרגת עדיפות ואי עדיפות‬

‫•‬

‫יכולת שינוי רמת העדפה‬

‫•‬

‫יכולת טיפול במספר כיוונים בו זמנית‬

‫•‬

‫מניעת הפרעה הדדית בין שני צמתים‬

‫•‬

‫בדיקת היכולת להימנע מזיהוי שגוי‬

‫•‬

‫אמינות המערכת‬

‫•‬

‫רגישות המערכת להרחקת המקלט מהיחידה המעבדת‪.‬‬

‫מתוך המערכות שנסקרו נבחן גלאי מסוג ‪ Opticom‬מתוצרת חברת ‪ .3M‬מערכת זו כוללת משדר אינפרא‬ ‫אדום שמותקן ברכב ומקלט שמותקן בסמוך לרמזור‪ .‬גילוי הרכב המועדף מתבצע ממרחק רב של כ‪-‬‬ ‫‪ 750‬מטר‪ ,‬דבר המאפשר הערכות מבעוד מועד לקראת התאמה של זמני הרמזור‪ .‬פענוח התשדורת‬ ‫מתבצע על ידי ציוד המקלט‪ .‬האותות המועברים למנגנון הרמזור יכולים לכלול מידע גולמי על רכב‬ ‫שהגיע או אות המורה למנגנון להפעיל ענף מסוים באלגוריתם העדפה‪ .‬נמצא כי הגלאי מסוגל לזהות‬ ‫כלי רכב המגיעים ממספר כיוונים וכן להבדיל בין כלי רכב ברמת העדפה גבוהה )רכב חירום( לבין כלי‬ ‫רכב בהעדפה רגילה )תחבורה ציבורית(‪ .‬דו"ח הבדיקה מסכם כי החברה‪" :‬הוכיחה ישמות טכנולוגית‬ ‫ואפשרות לקידום של פרוייקטים להעדפה לכלי רכב ברמזורים ובמתקני דרך מבוקרים נוספים"‪.‬‬ ‫איור ‪ .30‬גלאים לזיהוי רכב מועדף‪ :‬טכנולוגיות שידור ארוכות טווח‬

‫שידור גלי רדיו‬

‫שידור אינפרא‪-‬אדום‬ ‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪32‬‬

‫איור ‪ .31‬גלאים לזיהוי רכב מועדף‪ :‬טכנולוגיות שידור קצרות טווח‬ ‫יחידה מעבדת‬ ‫מנגנון הרמזור‬

‫יחידת זיהוי‬ ‫רחוקה‬

‫חיבור קווי או אלחוטי ) גלי מיקרו או סלולרי(‬

‫יחידת‬ ‫זיהוי קרובה‬

‫שידור צד ) רדיו בתדר גבוה או אינפרא‪-‬אדום (‬

‫יחידה מעבדת‬ ‫מנגנון הרמזור‬

‫גלאי זיהוי‬ ‫מגנטי רחוק‬

‫חיבור קווי או אלחוטי ) גלי מיקרו או סלולרי(‬

‫גלאי זיהוי‬ ‫מגנטי קרוב‬

‫שידור צד תחתון לגלאי זיהוי מגנטי‬

‫‪ .5.6‬העדפה בזמן אמת‬ ‫יתרון ההעדפה בזמן אמת בכך שהוא מספק העדפה לתחבורה ציבורית תוך כדי אופטימיזציה של כלל‬ ‫ביצועי המערכת‪ ,‬וזאת בהתבסס על אמדן של מדדי ביצועים מוגדרים מראש )לדוגמא‪ ,‬מזעור העיכוב‬ ‫לכלל הנוסעים‪ ,‬לכלל כלי הרכב או לרכב תחבורה ציבורית – או שילוב בין אלה(‪ .‬טכניקה זו מצריכה‬ ‫מערכת בקרה אשר יכולה לבצע מעקב אחרי מצב התנועה ולהתאים את תכניות הרמזור באופן מיטבי‬ ‫לפי נתוני התנועה‪ .‬מערכת כזו צריכה מידע מוקדם יותר על מיקום האוטובוס כדי להספיק להכין‬ ‫ולהתאים את תכניות הרמזורים בעוד מועד‪ .‬על כן‪ ,‬היא כוללת מערכת לאיתור רכב תחבורה ציבורית‬ ‫במהלך מסלול הנסיעה )מערכת מיקום אוטומטי של הרכב ‪.(AVL‬‬ ‫במידה ורוצים להפעיל מערכת העדפה מתוחכמת יותר‪ ,‬הרי דרוש ריכוז של תפקידים במרכז הבקרה‪,‬‬ ‫אשר ישמש כמתווך בין מחולל הקריאות להעדפה ומנגנוני הרמזורים‪ .‬מרכז בקרה יכול להפעיל‬ ‫אלגוריתמים מתוחכמים לטיפול בקריאות העדפה‪ ,‬כולל טיפול בקריאות המתקבלות בו זמנית‪ ,‬קביעת‬ ‫מדיניות לטיפול בקריאות‪ ,‬שילוב קריאות אחרות כגון‪ ,‬קריאות של רכבי חירום‪ ,‬הפעלת מדיניות‬ ‫העדפה תוך התחשבות בשאר התנועות ועוד‪ .‬חלק מהמערכות המסחריות לניהול מרכזי בקרת‬ ‫רמזורים‪ ,‬כגון מערכת ‪ ,Scoot‬כוללות מרכיבים המאפשרים לתאם העדפה לתחבורה צבורית ורכבי‬ ‫חירום‪.‬‬

‫העדפה לתחבורה ציבורית ‪ -‬ארגז כלים‬

‫‪33‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫ הסדרי‬,‫ ארגון מחדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב‬,‫ חברת נתיבי איילון‬.1 .2006 ,‫ סקר ספרות – נתיבי איילון‬- ‫העדפה לתחבורה ציבורית‬ .1998 ,‫ מתו"פ‬,‫ הנחיות לתכנון נתיבים לתחבורה ציבורית‬,‫ משרד התחבורה‬.2 ,‫ אגף תכנון תחבורתי וצוות תכנית אב לתחבורה ירושלים‬,‫ מנהל יבשה‬,‫ משרד התחבורה‬.3 ‫ נתן תומר‬,(‫כללים מנחים לשילוב מערכות הסעת המונים ברמזורים )טיוטה סופית‬ .2006 ‫ אוגוסט‬,‫הנדסה‬ ‫ אמות‬,‫ גלאים לזיהוי רכב מועדף‬,‫ אגף תכנון תחבורתי‬,‫ מנהל יבשה‬,‫ משרד התחבורה‬.4 .2005 ‫ אוגוסט‬,‫ תחבורה ותנועה‬.‫ל‬.‫א‬.‫ ד‬,‫בדיקה וקבלה‬ 5.

Design and Planning Guidelines for Public Transport Infrastructure, Bus Priority Measures: Principles & Design, Public Transport Authority, Gobernment of Western Australia, 2004.

6. Department of Transport, The Way Ahead - Bus Priority Resource Pack, Edition 2, 2004.

7. Transit Preferential Streets Program, Guidelines for lmplementing Transit Preferential Streets Measures, Sourcebook, City of Portland, 1997.

8.

Federation of Canadian Municipalities, Transport Canada, Strategies for Implementing Transit Priority, National Guide to Sustainable Municipal Infrastructure, 2005.

9.

Transport for London, Accessible bus stop design guidance, Bus Priority Team technical advice note BP1/06, 2006

10. Transport for London, Bus pre-signal assessment and design guidance, Bus Priority Team technical advice note BP1/05, 2005 11. An Overview of Transit Signal Priority,

Intelligent Transportation Society of America (ITS

America), Revised, 2004 12. Simon L., Median Bus Lane Design in Vancouver, BC: The #98 B-Line, ITE 2nd Urban Street Symposium, 2003.

13. Bus priority guidelines, Vic Roads, 2003.

14. Bus Use of Shoulders, A Synthesis of Transit Practice, TCRP, 2006.

34

‫ ארגז כלים‬- ‫העדפה לתחבורה ציבורית‬