morphology

‫ת ל א ב י ב ( ע מ ' ‪)7 7 -7 2‬‬

‫ספיח ‪ /‬רחל‬ ‫( ע מ ' ‪)8 3 -7 8‬‬ ‫מ ש ק ו ל ‪ :‬פעולת ההבנייה של‬ ‫המשקול ע"י המשורר ‪ ,‬או פעולת‬ ‫הפענוח המשקל ע"י הקורא‪ .‬המשורר‬ ‫בוחר בתבנית המשקל המתאימה‬ ‫ובאורך הטור ובסוג הבית הנראים‬ ‫לו‪ :‬למשל‪ ,‬טור טראמטרי אנפסטי‪,‬‬ ‫כלומר‪ -‬טור של ארבע רגלי אנאפסט‪,‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ .‬בקריאת השיר ובניתוחו‬ ‫מזהה הקורא את היחידה המטרית‬ ‫(הרגל‪ ,‬העמוד‪ ,‬וכדומה) השלטת‬ ‫בשיר‪ ,‬מפענח את התבנית הריתמית‬ ‫של הטור והבית ומסמן אותה בסימניה‬ ‫המוסכמים‪ :‬להבהרה לא מוטעמת‪-:‬‬ ‫להברה מוטעמת ( יש גם הנוהגים‬ ‫לתת סימנים אחרים לאותה מטרה)‪:‬‬ ‫הקורא מאתר את מקום הפסק בטור‬ ‫(‪ ,)//‬מסביר את הסטיות מטריות וכו‪.‬‬ ‫יש הכוללים במשקול גם את סימון‬ ‫תבניות החריזה‪ .‬א‪ 3‬ב‪3‬אב‪ -‬משמעו‬ ‫בית מרובע‪ ,‬תבנית חריזה סרוגה‬ ‫ובטורים טרימטריים‪ .‬דוגמא אחרת‬ ‫היא א‪3‬אב‪2‬בא משמעו‪ -‬הטורים‬ ‫החורזים א הם טרימטריים והטורים ב‬ ‫הם דימטריים‪ :‬זהו חמשיר‪ .‬המשקול‬ ‫אינו פשוט למשורר ובודאי לא לקורא‪.‬‬ ‫במקרים רבים יש חילוקי דעות לגבי‬ ‫משקול של טור מסויים או של שיר‬ ‫מסויים‬ ‫ליל קיץ ‪ /‬נ‪ .‬אלתרמן‬ ‫( ע מ ' ‪)8 9 -8 4‬‬ ‫צורה‪ :‬למונח זה יש כמה וכמה‬ ‫פירושים במילון העברי‪ .‬אנו נתייחס‬ ‫לשניים מהם‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיווג של יצירה על פי מראה‬ ‫ומיבנה‪ .‬לשיר הלירי‪ ,‬למשל‪ ,‬יש צורות‬

‫שונות‪ ,‬כמו סוניטה‪ ,‬ססטינה‪ ,‬טריולט‪,‬‬ ‫רונדו וכו'‪.‬‬ ‫‪ .2‬שם כולל לכל אמצעי ההבעה‪,‬‬ ‫העיצוב והאיור האמנותיים של‬ ‫היצירה‪ .‬צורת השיר (או הסיפור וכו')‬ ‫משמעה‪ -‬ארכיטקטוניקה‪ ,‬מיבנה‬ ‫טורים‪ ,‬בתים‪ ,‬מחרוזות‪ ,‬מסגרות‪,‬‬ ‫תבניות מישקל ומיצלול‪ ,‬דיקציה וכו'‪.‬‬ ‫יש הכוללים במושג "צורה" גם את‬ ‫אוצר המלים‪ ,‬את ציוי הלשון‪ ,‬הסגנון‪,‬‬ ‫הטון וכו'‪ ,‬כל יסוד שאינו מוגדר‬ ‫כתוכן‪ .‬לעתים מערבים בין המונחים‬ ‫צורה‪ ,‬מיבנה‪ ,‬סגנון‪ ,‬שיטה‪ .‬על פי רוב‬ ‫משתמשים במונח צורה לגבי שיר‬ ‫ובמונח סגנון לגבי פרוזה‪ .‬בדרךך‬ ‫כלל הצורה היא תיאור של דבר נתון‪,‬‬ ‫שהכל תופסים אותו בצורה שווה‪,‬‬ ‫ואילו סגנון מגדיר תהליכי ביצוע‬ ‫ועיצוב היצירה‪ ,‬כלומר הוא נתון אישי‪.‬‬ ‫צורה ותוכן מקובלים כמושגים‬ ‫מצטרפים המחייבים זה את זה‪ .‬כל‬ ‫מוצג וכל יצירה בעולם מורכבים‬ ‫מחומר (תוכן‪ ,‬רעיון) ומצורה‪ .‬צורה‬ ‫היא המעצבת את החומר‪ -‬התוכן‪,‬‬ ‫והיא המעניקה למחבר (לקומפוזיציה)‬ ‫את אופיו המיוחד ואת ערכו האסתיטי‬ ‫החד‪ -‬פעמי‪ .‬תוכן היצירה הוא‬ ‫מהותה וצורת היצירה היא איכותה‪.‬‬ ‫קריאה נכונה ולמידה נכונה של יצירה‬ ‫ספרותית מחחיבות תפיסה משולבת‬ ‫של תוכנה ושל צורתה‪ ,‬של הרעיונות‬ ‫ושיטת ארגונם‪ ,‬של המשמעות ואופני‬ ‫הבעתה‪ ,‬של "מה" ו‪" -‬איך"‪.‬‬ ‫צ ו ר נ י ו ת ( פ ו ר מ א ל י ז ם ) ‪.1 :‬‬ ‫תפיסת עקרונות הצורה והסגנון של‬ ‫היצירה כמפתח להבנתה ולהמשגת‬ ‫משמעותה‪ .‬חדירה אל רעיונות היצירה‬ ‫דרך תופעותיה הצורניות‪.‬‬ ‫‪ .2‬זרם ספרותי רוסי במחצית‬ ‫הראשונה של המאה העשרים‪ ,‬שדגל‬ ‫בערך המוחלט של הצורה ביצירה‪.‬‬ ‫תוכן היצירה הוא מישני ואפילו‬ ‫מיותר‪ .‬ההישג האמנותי של הספרות‬ ‫הוא העיצוב הצורני של היצירה‪ .‬חווית‬ ‫הקורא לעולם אינה באה מכוח הרעיון‬ ‫של השיר אלא מכוח צורתו‪ .‬תולדות‬ ‫הספרות הן בעיני אנשי זרם זה‪-‬‬ ‫תולדות התמורות שחלו בתפיסה של‬ ‫הצורות הספרותיות בעולם‪.‬‬ ‫ט י פ ו ג ר א פ י ה ‪ :‬צורת האותיות‪,‬‬ ‫הכתיבה וההדפסה של הטכסט‪ ,‬עימוד‬

‫‪144‬‬

‫היצירה על גבי הדף‪ .‬חזות היצירה‬ ‫המודפסת‪ ,‬עיצוב הבתים‪ ,‬הטורים‪,‬‬ ‫הפזמון הכותרת וכו' יכולים להיות‬ ‫אמצעי אמנותי המשפיע על חוויית‬ ‫הקורא‪ .‬הפורמטליסטים הרבו לנצל‬ ‫את הערך הטיפוגראפי של השיר‪.‬‬ ‫לפעמים נתפסת חזות השיר כציור‬ ‫וכשירטוט עוד קודם שהקורא עומד‬ ‫על משמעות המילים‪ .‬שימוש מופרז‬ ‫בסימני פיסוק או השמטתם מן הטכסט‬ ‫אף הם יכולים להיות כלי יעיל ליצוב‬ ‫טיפוגראפי של היצירה‪.‬‬

‫קיבוץ החותרים‬ ‫( ע מ ' ‪)9 3 -9 0‬‬

‫ג ' ב ל י ה ( ע מ ' ‪)1 0 1 -9 4‬‬

‫ב ‪ .‬צ א ל י ם ( ע מ ' ‪)1 0 5 -1 0 2‬‬