Page 1

‫מורפולוגיה‬


‫קינת דוד המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס אלגיה‬

‫‪8‬‬

‫שירת הים המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס אריח על גבי לבנה‬

‫‪16‬‬

‫ירושלים המאה ה‪ 2-‬לפנה"ס עיר עתיקה‬

‫‪22‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪36‬‬

‫לבי במזרח המאה ה‪ 11-‬שיר ציון‬

‫שירי החול של א‪.‬גבירול המאה ה‪ 11-‬שיר שווה חרוז‬ ‫התפת והעדן המאה ה‪ 14-‬סונאטה‬

‫‪44‬‬

‫‪52‬‬ ‫‪58‬‬

‫נהלל‬

‫שירים לאילאיל‬ ‫‪72‬‬

‫תל אביב‬ ‫‪78‬‬

‫‪84‬‬ ‫‪90‬‬

‫‪102‬‬

‫‪112‬‬ ‫‪118‬‬

‫‪ 1909‬עיר גנים‬

‫ספיח‬ ‫ליל קיץ‬

‫‪ 1938‬שירת הישוב‬

‫ג'בליה‬ ‫בסיס צאלים‬

‫‪106‬‬

‫‪ 1925‬פואמה‬

‫‪ 1926‬שירה צעירה‬

‫קיבוץ החותרים‬ ‫‪94‬‬

‫‪ 1908‬מושב עובדים‬

‫מצפה הילה‬ ‫חוות גלעד‬ ‫מודיעין‬

‫‪ 1942‬קיבוץ‬ ‫‪ 1948‬מחנה פליטים‬ ‫‪ 1965‬מחנה צבאי‬ ‫‪ 1980‬מצפה‬ ‫‪ 2002‬התנחלות‬ ‫‪ 2003‬פרבר‬

‫‪122‬‬

‫כפר בדואי‬

‫‪ xxxx‬כפר בלתי מוכר‬

‫‪128‬‬

‫שיר האיקוֿ‬

‫‪ 2006‬שירת האייקו יפנית‬

‫‪ 20 134‬מרובעים חדשים‬

‫‪ 1937‬מרובע‬


‫מבנה הוא מערך כל הפריטים‬ ‫המסודר על פי כללים מוגדרים‬ ‫וקבועים בין אם הוא טבעי‬ ‫ובין אם הוא מעשי ידי אדם‪.‬‬ ‫המבנה הוא דרך הביטוי‬ ‫הצורני למחשבה‪ .‬בשירה‪ ,‬כמו‬ ‫גם בצורות התיישבות אנושיות‪,‬‬ ‫מאחורי הצורה גלומה‬ ‫אידאולוגיה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬רוח‬ ‫תקופה ותפיסת עולם‪.‬‬ ‫בהתיישבות בארץ‪ ,‬כמו גם‬ ‫בשירה העברית‪ ,‬הדברים באים‬ ‫לידי ביטוי ביתר שאת‪.‬‬ ‫המשמעות של המבנה והצורה‬ ‫מתקיימת החל מצורת החיים‬ ‫הבסיסית ביותר‪ -‬התא‪ ,‬ועד‬ ‫ליצירתו התרבותית הגדולה‬ ‫ביותר של האדם‪ -‬העיר‪.‬‬ ‫חקירה וניתוח מורפולוגיים‬ ‫של המבנים מעלות תובנות על‬ ‫צורת המחשבה של האדם‪.‬‬


8


‫קינת דוד ‪ /‬שמואל ב’ א’‬

‫המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‬

‫אלגיה‬ ‫{שירי עצב רבים שלא נתחברו‬ ‫במבנים קלאסיים שומרים על תבנית‬ ‫ריתמית דומה‪ :‬הם מקצרים את הטור‬ ‫הזוגי או את הטור הרביעי‪ .‬במקרא‬ ‫ניתן למצוא קינות רבות השומרות על‬ ‫עיקרון ריתמי זה‪}.‬‬

‫דוד‪ ,‬בין שאול ויהונתן‬ ‫הקינה כביטוי לאובדן אישי ולאומי‬

‫המלך דוד הוא אחד מגיבוריה‬ ‫הגדולים של ההיסטוריה‪ :‬שמו הפך‬ ‫למושג ולסמל – לא רק בתרבות‬ ‫הלאומית‪-‬העברית‪ ,‬אלא גם במורשת‬ ‫האירופית‪-‬הנוצרית‪ .‬אישיותו‬ ‫הרבגונית מצדיקה זאת‪ .‬דוד מאחד‬ ‫בתוכו תכונות רבות‪ ,‬ואפילו סותרות‪:‬‬ ‫משורר ולוחם‪ ,‬פוליטיקאי ערמומי‬ ‫ונגן בכינור‪ ,‬איש העולם הזה על כל‬ ‫פיתוייו ואיש בעל אמונה בלתי‪-‬‬ ‫מעורערת‪ .‬דוד הוא מעין הגשמה‬ ‫מוקדמת‪ ,‬פריפיגורלית‪ ,‬של הדמות‬ ‫האידיאלית בראשית העידן החדש‪,‬‬ ‫בתקופת הרנסאנס‪ .‬אולם אפילו‬ ‫הנסיך המלט – המתפלסף‪ ,‬הלוחם‪,‬‬ ‫השחקן‪ ,‬כותב הסונטות‪ ,‬המאהב‪,‬‬ ‫הבוחן הכול ומטיל ספק בכול –‬ ‫אפילו הוא נותן אך מושג חלקי על‬ ‫אישיותו המורכבת של דוד‪ .‬שלא‬ ‫כמו הנסיך‪ ,‬המלך העברי לא נכנע‬ ‫לתככי החצר ולא לרפיפותו של הטבע‬ ‫האנושי‪ ,‬וקודם‪-‬כול שלו עצמו‪ .‬דוד‬ ‫מתגבר על תלאות‪ ,‬מזימות‪ ,‬בגידות‬ ‫והפיכות ואינו נתפס על‪-‬ידי רוח‬ ‫רעה כלשהי‪ ,‬הפוקדת מלכים ונסיכים‬ ‫לא‪-‬פחות מאשר בני תמותה רגילים‪.‬‬

‫יהונתן (מופיע גם בכתיב יונתן)‬ ‫הוא דמות מקראית המופיעה בספר‬ ‫שמואל‪ ,‬יורש עצר‪ ,‬מפקד וגיבור‬ ‫צבאי‪ ,‬בנו של שאול המלך ואחינועם‬ ‫בת אחימעץ‪ .‬למרות היותו בן המלך‬

‫ייעודו של המלך שאול היה להושיע את ישראל מיד הפלשתים (שמ"א‬ ‫ט' ‪ .)16‬המלחמה מול הפלשתים נמשכה כל ימי חיי שאול‪ .‬בחלק‬ ‫מהמלחמות ניצח‪ ,‬אך במלחמה האחרונה מת על הגלבוע‪ ,‬גם שלושת‬ ‫בניו מתו ועם ישראל נחל תבוסה קשה‪( .‬שמואל א' ל"א)‪ .‬שאול הלך‬ ‫לשדה הקרב למרות שידע מראש על תוצאותיה הקשות (שמ"א כ"ח‬ ‫‪ ,)19‬ושאול מת כגיבור‪.‬‬ ‫ברקע סיפורי מלחמות שאול בפלישתים ניצבת יריבות נוספת מבית‬ ‫– רדיפות שאול אחר דוד שהוכנס לארמון כמנגן והפך למתחרה על‬ ‫תפקיד המלוכה‪ ,‬לאחר שניחם ‪ -‬התחרט ה' על המלכת שאול‪.‬‬ ‫קשריו של דוד עם משפחת שאול עמוקים וסבוכים‪ :‬הוא נשוי למיכל‬ ‫בתו של המלך‪ ,‬וחברו של יהונתן בנו של המלך‪ ,‬למרות שהוא יריב‬ ‫שיתפוס את כס המלכות‪ .‬היריבות בין שאול ודוד לא מנעה חברות‬ ‫ואהבת אמת בין יהונתן‪ ,‬בנו של שאול ובין דוד‪ ,‬המלך לעתיד‪.‬‬ ‫לאחר שהתבשר דוד על המוות הטראגי של חברו הטוב יהונתן ושל‬ ‫מלכו הוא חיבר שיר אבל לזכרם‪ .‬כנגד כל הציפיות דוד לא שמח על‬ ‫המוות‪ ,‬אף על פי שיכול היה לנשום לרווחה כי בא הקץ לרדיפות‬ ‫שאול אחריו‪.‬‬ ‫לא רק שדוד לא שמח לאיד על מות אויבו‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬הוא מצטייר‬ ‫כמי שבליבו צער כנה וזה בא לידי ביטוי באמצעות שיר קינה בעל‬ ‫עוצמה רגשית רבה יותר ממה שיכול היה לבטא בפרוזה‪ .‬דוד מקונן‬ ‫על מות שאול ובניו ובעיקר מבכה את יהונתן בן שאול‪ ,‬שהיה חברו‬ ‫הטוב‪.‬‬ ‫קינת דוד מציגה את נפילתם בקרב כאובדן גדול לישראל וכאובדן‬ ‫אישי לו‪-‬עצמו‪ .‬מה שאירע בהר הגלבוע אינו רק מכה אישית לדוד‬ ‫אלא אסון לישראל כולו‪ .‬עם זאת אין הקינה עוסקת בתבוסה הכללית‪,‬‬ ‫אלא היא מתמקדת בשני האישים שאול ויהונתן‪ .‬היא מבטאת את‬ ‫סערת הרגשות האנושיים לנוכח המוות‪ .‬הקינה היא שיר שנכתב‬ ‫כדי לבטא רגשות של אבל על מותו של היחיד‪ ,‬להבדיל מקינה על‬ ‫הציבור‪ ,‬המבכה את האומה‪ ,‬כדוגמת מגילת איכה‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫ויורשו‪ ,‬היה ידיד נפש של‬ ‫דוד – יריבו של אביו –‬ ‫ולמורת רוחו של האחרון‬ ‫ויתר על המלכות למענו‬ ‫וכרת עמו ברית‪.‬‬ ‫בסיפורים שונים בספר‬ ‫שמואל ניכר אומץ לבו הרב‬ ‫ואופיו העצמאי והמיוחד‬ ‫של יהונתן‪ ,‬היוצא לקרב‬ ‫בגבורה גדולה‪ ,‬אינו מהסס‬ ‫לחלוק על אביו בכמה‬ ‫פעמים‪ ,‬ואף להגיע למצב‬ ‫שבו אביו נוזף בו ומקללו‪,‬‬ ‫ואף מנסה להכותו‪.‬‬ ‫יהונתן היה אחיהם של‬ ‫אבינדב (או‪ :‬ישוי)‪,‬‬ ‫מלכישוע‪ ,‬מרב‪ ,‬מיכל‬ ‫ואיש בושת‪ .‬והפך לגיסו‬ ‫של דוד כשדוד התחתן עם‬ ‫מיכל‪ .‬בנו של יהונתן היה‬ ‫מפיבושת נכה הרגלים‪,‬‬ ‫אשר דוד נטה לו חסד‪.‬‬ ‫רבי שלמה בן יצחק (רש"י‪:‬‬ ‫רבי שלמה יצחקי;‏ ‪22‬‬ ‫בפברואר ‪ 13 1040-‬ביולי‬ ‫‪ )1105‬היה תלמיד חכם‬ ‫צרפתי נודע‪ .‬נחשב לגדול‬ ‫מפרשי התנ"ך והתלמוד‪,‬‬ ‫והראשון שעשה זאת באופן‬ ‫כמעט מקיף‪.‬‬

‫רבי לוי בן גרשון (בר"ת‪:‬‬ ‫רלב"ג) (‪)1344 – 1288‬‬ ‫היה פרשן המקרא‪ ,‬איש‬ ‫אשכולות‪ ,‬מדען‪ ,‬רופא‪,‬‬ ‫מתמטיקאי‪ ,‬ומחשובי‬ ‫הפילוסופים היהודיים‪.‬‬ ‫פעל בחבל פרובאנס‬ ‫שבדרום צרפת‪.‬‬

‫הקינות במקרא הן בעלות יסודות חוזרים המשמשים כמאפיינים חוזרים‪:‬‬ ‫שימוש במילת צער‪ ,‬תמיהה ותדהמה לביטוי רגשות המקונן‪" :‬איך"‪.‬‬ ‫קינת דוד פותחת בקריאה‪" :‬איך נפלו גיבורים" (‪ )19‬וגם מסיימת בכך (‪.)27‬‬ ‫בדרך של הכפלת המילה בפתיחה ובסיום מודגש ביתר שאת צערו של דוד על‬ ‫מות המלך שאול ובנו יהונתן‪ ,‬חברו הטוב של דוד‪.‬‬ ‫המספד‪:‬הצגת תכונותיו הטובות של המת‪ ,‬שבחו של האיש המת‪.‬‬ ‫על ידי כך יש הנגדה בין העבר הזוהר ובין אומללות ההווה‪ .‬דוד משבח את‬ ‫שאול ויהונתן כלוחמים גיבורים‪.‬‬ ‫לשון "נפילה" מאפיינת את הקינה‪ :‬בקינת דוד על שאול ויהונתן‪" :‬איך נפלו‬ ‫גיבורים" (שמואל ב' א' ‪ )19‬בקינת דוד על אבנר‪" :‬כנפול לפני בני עוולה‬ ‫נפלת"‪( .‬שמואל ב' ג' ‪ .)34‬הזמנת הציבור להשתתף בצערו של המקונן‪ .‬קללת‬ ‫מקום נפילת הגיבור‪ ,‬או איתני הטבע‪.‬‬ ‫הקו המאפיין את קינת דוד הוא ריבוי הפניות‪ .‬בכל פסוק כמעט ישנה פניה‬ ‫(אל ישראל‪ ,‬אל המבשרים (האלמוניים)‪ ,‬הרי הגלבוע‪ ,‬בנות ישראל‪ ,‬יהונתן)‪.‬‬ ‫הפניות נותנות לקינה אופי חי וישיר‪ ,‬וביטויי הרגשות נעשים עזים יותר‬ ‫וחודרים אל הלב‪ .‬הפניות מופנות גם למי שאינו נוכח ואינו יכול לשמוע‪ .‬אל‬ ‫הטבע הדומם ואל אדם מת‪.‬‬ ‫בדומה להן גם המשאלות המובעות בקינה‪ ,‬שלא לבשר בערי הפלשתים ושלא‬ ‫ירד מטר על הרי הגלבוע‪ ,‬הינן אלא אמצעי ספרותי המעצים את ביטוי‬ ‫הרגשות על ידי שיתוף אנשים וכוחות רבים באבל על האסון‪.‬‬ ‫י ז וַ ְי קֹ ֵנ ן ָּד וִ ד ‪ֶ ,‬א ת ‪ַ -‬ה ִּק י ָנ ה ַה ּזֹ א ת ‪ַ ,‬ע ל ‪ָ ׁ -‬ש א ּו ל ‪ ,‬וְ ַע ל ‪ְ -‬י ה ֹו ָנ ָת ן‬ ‫ְּב נ ֹו ‪ .‬‬ ‫י ח וַ ּיֹ א ֶמ ר ‪ְ ,‬ל ַל ֵּמ ד ְּב ֵנ י ‪ְ -‬י ה ּו ָד ה ָק ׁ ֶש ת ‪ִ ,‬ה ֵּנ ה ְכ ת ּו ָב ה ‪ַ ,‬ע ל ‪ֵ -‬ס ֶפ ר‬ ‫ַה ָּי ׁ ָש ר ‪.‬‬ ‫רש"י – "מעתה שנפלו גיבורי ישראל צריכים בני יהודה ללמדם מלחמה‬ ‫ולמשוך בקשת"‪ .‬רלב"ג – "חובה ללמד קשת לאחר שמות שאול היה בסיבת‬ ‫יראתו מהמורים בקשת‪ ...‬אמר דוד ללמד את בני יהודה קשת‪ 1‬כי הוא‬ ‫מהנבחרים שבכלי המלחמה"‪.‬‬ ‫לפי פרשנות מסורתית רווחת‪ ,‬בשל תבוסת שאול בקרב‪ ,‬חלק ממטרותיה‬ ‫של הקינה הוא ללמד את בני יהודה מיומנות מקצועית של שימוש בקשת‪,‬‬ ‫כדי שיקימו צבא איכותי‪ ,‬ויוכלו להתגבר על הפלשתים‪ .‬למרות מותם של‬ ‫הלוחמים הגיבורים יש לחזור ולאמן צבא מיומן בשימוש בחץ וקשת‪ ,‬כדי‬ ‫לגבור במלחמה על הפלשתים ולהשתחרר מעול שלטונם‪ .‬דוד פונה בדבריו‬ ‫דווקא לבני יהודה משום שבתחילת דרכו כמלך שלט רק על יהודה‪.‬‬ ‫ש ָר ֵא ל ‪ַ ,‬ע ל ‪ָּ -‬ב מ ֹו ֶת י ָך ‪ָ ,‬ח ָל ל ‪ֵ   :‬א י ְך ‪ָ ,‬נ ְפ ל ּו ִג ּב ֹו ִר י ם " ‪  .‬‬ ‫י ט " ַה ְּצ ִב י ‪ִ ,‬י ְ ׂ‬ ‫הצבי מסמל במקרא‪:‬‬ ‫א‪ .‬הוד‪ ,‬יופי ותפארת‪" :‬צבי תפארתו" (ישעיה כ"ח ‪" ,)1‬לעטרת צבי ולצפירת‬ ‫תפארה"‪( .‬שם כ"ח ‪.)5‬‬ ‫'צבי' כיופי‪ ,‬פאר והדר משורש צבי"ה (רצה‪ ,‬חשק ובהשאלה חמדה)‬ ‫ב‪ .‬כבוד‪" :‬והיה צמח ה' לצבי ולכבוד"‪( .‬ישעיה ד' ‪.)2‬‬ ‫ג‪ .‬הצבי‪ -‬חיה באוגריתית ט'בי ובארמית – טביא‪ .‬מכיוון שבאוגריתית‬ ‫משמש הצבי ככינוי לאצילי העם‪ ,‬הוצע לפרש כך גם את הדימוי בקינתנו‪.‬‬

‫‪10‬‬


‫ואפשר שהצבי משמש כאן דימוי ללוחם קל רגליים‪.‬‬ ‫יש הטוענים ש'הצבי' הוא תואר לארץ ישראל‪ ,‬הקרוייה ארץ הצבי‪.‬‬ ‫יש הסבורים (רד"ק‪ ,‬רלב"ג)‪ ,‬כי 'צבי' הוא רמז לחיה קלת רגלים כפי שראוי‬ ‫ללוחם‪ ,‬לפיכך בתוך הקינה מוזכר האסון הלאומי של הפסד העם במלחמה‪,‬‬ ‫ומכאן שהביטוי "הצבי ישראל" מתייחס לכלל העם שנפלו חללים במלחמה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬לשון פנייה‪ ,‬איך יכול להיות שצבי ישראל‪ ,‬היפה‪ ,‬המפואר‪ ,‬הטוב‬ ‫שבעם‪ ,‬גיבורי החיל שאול ויהונתן נמצאים בין ההרוגים על הר הגלבוע?!‬ ‫או שדוד פונה לעם ישראל לאמר‪ :‬ישראל‪ ,‬האיש שהביא לך כבוד ותפארת נפל‬ ‫היום חלל על הר הגלבוע‪.‬‬ ‫או‪ :‬בקריאה זו מודיעים שעל הרי הגלבוע נפלו בקרב גיבורי מלחמה‪ ,‬תפארת‬ ‫ישראל‪ .‬הגיבורים מדומים לצבי‪ ,‬חייה קלת רגליים ומהירה בתנועתה גם‬ ‫באיזור הררי‪ .‬הצבי בקרניו המפוארות הוא סמל להוד ויופי‪.‬‬ ‫שאלתו של דוד‪" :‬איך נפלו גיבורים" חוזרת שלוש פעמים לאורך הקינה‪ ,‬ועל‬ ‫כן היא מחדדת את רגשותיו הכנים‪ .‬המילה "איך" אינה מתפקדת כאן במילת‬ ‫שאלה) =איך הם נפלו?)‪ ,‬אלא מבטאת תדהמה וכאב על עצם נפילתם‪ .‬שאלה‬ ‫מבטאת זעקות של כעס‪ ,‬צער‪ ,‬כעס ותדהמה על מותם של שאול ויהונתן‪ ,‬שני‬ ‫גיבורי העם‪ ,‬שהיו גם סמל לתפארתו וכבודו של ישראל‪ .‬כאב נפשי עמוק‪,‬‬ ‫וחוסר יכולת להפנים את הידיעה על האסון‪.‬‬ ‫מכיוון שביטוי החוזר בתחילת הקינה ובסיומה‪ ,‬נוצרת בכך מעין מסגרת‬ ‫לקינה‪.‬‬ ‫התגובה בישראל היא הלם ותדהמה‪ ,‬אך דוד יודע שיש שמחת ניצחן אצל‬ ‫האוייב הפלשתי בעקבות נפילת שאול ויונתן‪ ,‬והוא מצטער וכואב את‬ ‫האפשרות שמישהו ישמח למותם‪.‬‬ ‫ש ַמ ְח ָנ ה‬ ‫ש ר ּו ְּב ח ּו צֹ ת ַא ׁ ְש ְק ל ֹו ן ‪ֶּ :‬פ ן ‪ִּ -‬ת ְ ׂ‬ ‫כ ַא ל ‪ַּ -‬ת ִּג י ד ּו ְב ַג ת ‪ַ ,‬א ל ‪ְּ -‬ת ַב ְּ ׂ‬ ‫ְּב נ ֹו ת ְּפ ִל ׁ ְש ִּת י ם ‪ֶּ ,‬פ ן ‪ַּ -‬ת ֲע לֹ ְז ָנ ה ְּב נ ֹו ת ָה ֲע ֵר ִל י ם ‪.‬‬

‫כפי שהוצג בשירת דבורה היו הנשים מקדמות את פני הגיבורים השבים‬ ‫משדה הקרב בקולות שירה‪ ,‬תופים ומחולות‪ .‬הפעם דוד מבקש לשמו את דבר‬ ‫ההפסד של ישראל בסוד מפני הפלשתים כדי שלא ישמחו על מפלת ישראל‪.‬‬ ‫אמנם הקינה מזכירה רק שתי ערים פלשתיות‪ :‬גת ועקרון‪ ,‬שהיו מהגדולות‬ ‫והחשובות שבערי הפלשתים‪ ,‬אך בכך כאילו נזכרו הערים כולן‪ .‬האם לא‬ ‫ידע האויב על ניצחונו? אין ספק שאוייב ידע על המפלה‪ ,‬אך זו דרכה של‬ ‫השירה להציג את כאב התבוסה שגרועה ממנה היא תגובתו המלגלגת של‬ ‫האוייב‪ .‬דוד מנסה למנוע את השמחה הטבעית של נשות הפלשתים‪ ,‬הערלים‪.2‬‬ ‫זו משאלה לא ריאלית‪ ,‬שהרי לא ניתן למנוע את הפצת דבר התבוסה‪ .‬החזרות‬ ‫על המילים‪, :‬אל"‪" ,‬פן"‪" ,‬בנות"‪ ,‬מביעות את החשש והצער על שמחת האויב‬ ‫ואת הניסיון למנוע מהם את חגיגות הניצחון‪.‬‬ ‫הדרישה למנוע את עליצות שמחת הניצחון מדגישה את ההפסד הצורם‬ ‫במלחמה ואת היפוך גורל ישראל‪ .‬בפעם הראשונה לאחר ניצחון דוד על‬ ‫גליית הפלשתי‪ ,‬הצליח שאול להדוף לזמן מה את הפלשתים וגם להרוג רבים‬ ‫מהם‪ .‬שמחת הניצחון הראשון תוארה באמצעות הנשים המחוללות והשרות‪:‬‬ ‫"ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל‬ ‫לשיר והמחולות לקראת שאול המלך בתופים בשמחה ובשלישים ותענינה‬ ‫הנשים המשחקות ותאמרנה‪ :‬הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו" (שמ‪,‬א י"ח‬

‫‪11‬‬

‫דבורה הנביאה היא דמות‬ ‫מקראית‪ ,‬מהמנהיגים‬ ‫המושיעים שקמו לישראל‬ ‫בתקופת השופטים ומי‬ ‫ששפטה את הארץ ביחד‬ ‫עם ברק בן אבינעם‪ .‬לפי‬ ‫התלמוד (מסכת מגילה‪,‬‬ ‫יד‪ ,‬ע"א)‪ ,‬דבורה הנביאה‬ ‫שהשתייכה לשבט אפרים‪,‬‬ ‫היא אחת משבע הנביאות‬ ‫הנזכרות בתנ"ך‪.‬‬


‫‪ .)6-7‬כעת משהתהפך המצב ובני ישראל הובסו מול הפלשתים‪ ,‬אוסר דוד‪,‬‬ ‫כביכול‪ ,‬על האוייב לשמוח על מפלת ישראל‪.‬‬ ‫כ א ָה ֵר י ַב ִּג ְל ּבֹ ַע ‪ ( ,‬ה ר י ם ש ב ג ל ב ו ע ) ַא ל ‪ַ -‬ט ל וְ ַא ל ‪ָ -‬מ ָט ר ֲע ֵל י ֶכ ם ‪-‬‬ ‫ש ֵד י ְת ר ּו מֹ ת ‪ִּ :‬כ י ׁ ָש ם ִנ ְג ַע ל ‪ָ ,‬מ ֵג ן ִּג ּב ֹו ִר י ם ‪ָ - -‬מ ֵג ן ׁ ָש א ּו ל ‪,‬‬ ‫ ּו ְ ׂ‬‫ְּב ִל י ָמ ׁ ִש י ַח ַּב ׁ ָּש ֶמ ן ‪.‬‬

‫הפ ִל ׁ ְש ִּתים היו עם קדום‬ ‫ְּ‬ ‫שישב באזור מישור החוף‬ ‫הדרומי של ארץ כנען‪.‬‬ ‫בהקשרים מאוחרים יותר‬ ‫אזור מגוריהם נקרא‬ ‫"פלשת"‪ .‬מוצאם של‬ ‫הפלשתים שנוי במחלוקת‪,‬‬ ‫אך ממצאים ארכאולוגים‬ ‫מצביעים על קשרים קדומים‬ ‫עם התרבות היוונית‬ ‫המיקנית‪.‬‬

‫הקללה היא קללת הרי הגלבוע‪ ,3‬מקום נפילתם של שאול ויהונתן‪ .‬הגלבוע‬ ‫לא ראוי לברכת הארץ בגשמים‪ ,‬על שלא מנע את ההשפלה הגדולה‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫שואף שממקום זה יהיה הרוס וחרב‪ .‬המקום יהיה שומם‪ ,‬לא פורה‪.‬‬ ‫העדר הפועל במשפט מגביר את עוצמת הקללה‪ ,‬כי הלשונות "אל טל" ו"אל‬ ‫מטר" מוחלטות חסרות הגבלה‪ .‬המקונן פונה אל שרשרת הרי הגלבוע‪( ,‬הרים‬ ‫המשתרעים בכיוון צפון מערב בין עמק בית שאן לבין יזרעאל)‪,‬המכונה לפי‬ ‫התקבולת גם "שדה תרומות"‪ ,‬ומקלל אותם שלא ירד עליהם גשם ומטר‪.‬‬ ‫כ ב ִמ ַּד ם ֲח ָל ִל י ם ‪ֵ ,‬מ ֵח ֶל ב ( ש ו מ ן ) ִּג ּב ֹו ִר י ם ‪ֶ - -‬ק ׁ ֶש ת ְי ה ֹו ָנ ָת ן ‪ ,‬לֹ א‬ ‫ָא ח ֹו ר ; וְ ֶח ֶר ב ׁ ָש א ּו ל ‪ ,‬לֹ א ָת ׁש ּו ב ( א ל נ ד נ ה )‬ ‫ָנ ׂש ֹו ג ( נ ס ו ג )‬ ‫ֵר י ָק ם ( מ ב ל י ש ה ר ג ה א ו י ב י ם ) ‪ .‬כ ג ׁ ָש א ּו ל וִ י ה ֹו ָנ ָת ן ‪ַ ,‬ה ֶּנ ֱא ָה ִב י ם‬ ‫וְ ַה ְּנ ִע י ִמ ם ְּב ַח ֵּי י ֶה ם ‪ּ ,‬ו ְב מ ֹו ָת ם ‪ ,‬לֹ א ִנ ְפ ָר ד ּו ; ִמ ְּנ ׁ ָש ִר י ם ַק ּל ּו ‪,‬‬ ‫ֵמ ֲא ָר י ֹו ת ָּג ֵב ר ּו ‪  .‬‬ ‫בפסוק ‪ 22‬שאול ויונתן הרגו אוייבים רבים‪ :‬קשתו של יונתן וחרבו של‬ ‫שאול לא חדלו מלשפוך את חלבם ודמם של האוייבים‪ .‬כלי הנשק מעידים על‬ ‫גבורת האוחזים בהם‪ :‬הקשת של יהונתן והחרב של שאול תמיד פגעה באוייב‪,‬‬ ‫ואפילו לנוכח מראה הדם והשומן (חלב) של חללי האוייב הפלישתי‪ ,‬מעולם‬ ‫לא נרתעו השניים מלתקוף את האוייב‪ ,‬ולעולם לא חדלו מן המלחמה‪ ,‬גם‬ ‫כשהמגן והחרב ניזוקו הם המשיכו במלחמה עד המוות‪.‬‬ ‫ומכאן שגבורתם של שאול ויהונתן מתוארת באמצעות כלי לחימה התקפיים‬ ‫– הקשת והחרב‪.‬‬ ‫יש הטוענים שהחללים אינם הפלשתים‪ ,‬אלא בני ישראל‪ ,‬מכיוון שהקינה‬ ‫מתארת את הקרב האחרון שבו הובס העם‪ .‬וגם מכיוון שהמילים "חלל"‬ ‫ו"גיבורים" החוזרות מספר פעמים בקינה מתייחסות תמיד לישראל ולא‬ ‫לפלשתים‪ .‬ואז פירוש הפסוק‪ :‬אף שחללים רבים נפלו בצבא ישראל שאול‬ ‫‪ 1‬הקשת שימשה בימי קדם ככלי מלחמה עיקרי ויהונתן בן המלך היה קשת מיומן (שמ"א כ'‬ ‫‪ ,)18-37‬אולם על אביו שאול נאמר‪" :‬ותכבד המלחמה אל שאול ויצאוהו המורים (היורים‬ ‫בקשת)‪ ,‬ויחל מאד (פחד) מהמורים"‪( .‬שמ"א ל"א ‪ .)3‬מפסוק זה עולה כי בעת המלחמה‬ ‫אחז את שאול פחד ורעדה מפני הפלשתים המיומנים והוא לא הצליח להילחם נגדם‪.‬‬ ‫‪ 2‬כינוי גנאי למי שלא נימול‪ .‬באזור ישראל הקדומה כל העמים השכנים‪ ,‬כנראה‪ ,‬נימולו‬ ‫פרט לפלשתים‪.‬‬ ‫‪ 3‬הרי הגלבוע הם הנמוכים שבשדרת הרי שומרון‪ ,‬והם מרוחקים מן הים התיכון וסמוכים‬ ‫לבקעת הירדן החרבה‪ .‬על רקע גיאוגראפי אקלימי זה יש להבין את צחיחותם למחצה‬ ‫של הרים אלה‪ ,‬שנתגשמה בהם קללת דוד‪ .‬להרי הגלבוע הייתה חשיבות כלכלית ממדרגה‬ ‫עליונה וערך אסטראטגי רב‪ .‬דומה שהמילה "גלבוע" מורכבת משתי מילים‪ :‬גל‪-‬במשמעות‬ ‫גולה וגולות שהם מעינות מים (יהושע ט"ו ‪ .)19‬בוע – מלשון מבוע – מים נובעים‬ ‫ופורצים‪ .‬ואמנם למרגלות הגלבוע נובעים מעיינות שתפוקתם השנתית מגיעה ל‪130-‬‬ ‫מליון מ"ק וכמות זו הפכה את עמק בית שאן לשדה השלחין הראשי של ארץ ישראל‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫תקבולת נרדפת‬ ‫הדגשים תחיליים‬ ‫הדגשים חוזרים‬ ‫פזמון חוזר‬ ‫דימויים‬

‫‪13‬‬


‫ויהונתן לא חדלו להילחם‪ ,‬הם המשיכו להילחם גם כשראו את החללים‬ ‫הרבים מקרב העם מוטלים נגדם‪ ,‬וגם כשהמגן והחרב ניזוקו הם עדין נלחמו‪.‬‬ ‫לפי פירוש אחר החללים הם שאול ויהונתן‪ ,‬שכן בכל הקינה מכוונים תארים‬ ‫אלה אליהם‪ .‬לפיכך יש לפרש שכלי נשקם של השניים נגעלו ונתלכלכו בדמם‬ ‫של החללים והגיבורים‪ ,‬הלא הם שאול ויהונתן עצמם‪.‬‬ ‫לפי זה דברי השבח לשאול ויהונתן אינם מתארים תכונה כללית שלהם כי אם‬ ‫את התנהגותם בקרב הגלבוע‪.‬‬ ‫ויש הסבורים שפסוק זה אינו מתאר את לחימתם הנועזת של שאול ויונתן‬ ‫בקרב‪ ,‬אלא לפנינו קינה על כך שיונתן ושאול לא יוסיפו להילחם עוד‪ :‬קשת‬ ‫יונתן לעולם לא תימתח עוד כדי לפגוע בחיילי האוייב וחרבו של שאול‬ ‫לעולם לא תישלף עוד מנדנה‪ ,‬לעולם לא תונף עוד כדי להרוג את האוייבים‪.‬‬ ‫ויתכן שיש כאן רמז לכך שחרב שאול נשלחה קדימה‪ ,‬אך לא חזרה שנית‬ ‫למקומה שכן חרב שאול ננעצה בגופו שלו‪ ,‬כאשר הפיל עצמו עליה‪.‬‬ ‫בפסוק ‪ 23‬יש שבח מקובל למתים‪ .‬שאול ויונתן היו אהובים על הכול עוד‬ ‫בעודם בחייהם והם נפלו יחדיו‪ ,‬לא נפרדו במותם‪.‬‬ ‫"הנאהבים והנעימים" ימשיך וישמש את דוד לגבי יהונתן לבדו בפס' ‪ ,26‬ויש‬ ‫לראות בו ביטוי הקשור באחוות הלוחמים‪.‬‬ ‫ב‪ )1( .‬יחסי אב ובן‪" :‬נאהבים ונעימים"‪ .‬אב ובן האהובים‪ ,‬נאמנים זה לזה‪.‬‬ ‫על אף הידידות האמיצה בין דוד ליהונתן‪ ,‬בסופו של דבר יהונתן דבק באביו‬ ‫ונשאר לצידו‪ .‬או‪ :‬שהם היו אהובים על העם בחייהם‪.‬‬ ‫(‪ )2‬גורל משותף‪" :‬בחייהם ובמותם לא נפרדו"‪ .‬כפי שבחייהם היו יחד על‬ ‫אף שרבו המריבות הקשות בגלל דוד‪ ,‬כך גם במותם‪ .‬אמנם ידעו כי ימותו‬ ‫בשדה הקרב‪ ,‬אך הם לא ברחו‪ ,‬אלא מתו זה לצד זה‪.‬‬ ‫לאחר מכן מפרט דוד את תכונותיהם‪.‬‬ ‫(‪ )3‬גיבורי חיל‪" :‬מנשרים קלו מאריות גברו"‪ .‬לתיאור הגבורה המקונן‬ ‫משתמש בבעלי חיים בשל תכונות אופיים המיוחדות‪ :‬הנשר הוא מלך העופות‪,‬‬ ‫והוא ידוע כעוף הממהר לטוס (קלו) כדי להסתער על טרפו‪ .‬כך שאול ויהונתן‬ ‫היו אפילו מהירים מן הנשרים בהסתערם על האויב‪ .‬האריה הוא מלך החיות‪,‬‬ ‫והוא ידוע בחוזקו ובגבורתו מול שאר החיות‪ ,‬כך גם המלך ובנו אשר היו‬ ‫חזקים אפילו מאריות‪.‬‬

‫ש ָר ֵא ל ‪ֶ - -‬א ל ‪ָ ׁ -‬ש א ּו ל ‪ְּ ,‬ב ֶכ י ָנ ה ; ַה ַּמ ְל ִּב ׁ ְש ֶכ ם ׁ ָש ִנ י ‪ִ ,‬ע ם ‪-‬‬ ‫כ ד ְּב נ ֹו ת ‪ִ ,‬י ְ ׂ‬ ‫ֲע ָד ִנ י ם ‪ַ ,‬ה ַּמ ֲע ֶל ה ֲע ִד י ָז ָה ב ‪ַ ,‬ע ל ְל ב ּו ׁ ְש ֶכ ן ‪ .‬‬ ‫הנשים נקראות להתאבל על מות שאול‪ ,‬מפני ששאול היטיב עמן‪ :‬הוא חילק‬ ‫להן שלל מניצחונותיו במלחמה‪ .‬לכן דווקא לנשים יחסר שאול‪ .‬הוא נהג‬ ‫להביא להן שלל רב מן המלחמה‪ :‬בגדים צבעוניים ואדומים ("שני")‪,‬‬ ‫תכשיטים ("עדנים" = "עדי"‪ ,‬תכשיטים שעונדים לצוואר‪ ,‬או נקודות מזהב‬ ‫וכסף ששימשו לקישוט הבגד)‪ ,‬או 'מעדנים' – מאכלים מפנקים או‪ :‬דברים‬ ‫מענגים‪ ,‬משמחים‪ .‬הבגדים והקישוטים מייצגים את כל הטוב והשפע שהביא‬ ‫שאול‪.‬‬ ‫נראה שהשלל הצבעוני שניתן לבנות ישראל לאחר שבזזו אותו שאול וצבאו מן‬ ‫האוייב‪ ,‬מוצג כאן באור חיובי המפאר את המלך‪ .‬כזכור בשירת דבורה הוצגה‬ ‫בלעג ובבוז אם סיסרא ושרותיה המחכות לשלל הצבעוני שיפול בחלקן‪ ,‬שלל‬

‫‪14‬‬


‫שכמובן יגזל מבנות ישראל ולכן כל התיאור ביקורתי ושלילי‪.‬‬ ‫מסתבר שדבורה בשירתה "שכחה" כי הביזה לא מאפיינת את האוייב בלבד‪,‬‬ ‫אלא היא נחלת ישראל והאדם בכל מקום וזמן‪ .‬נראה כי אופי האדם באשר‬ ‫הוא דומה‪.‬‬ ‫בפס' ‪ 20‬ההתייחסות היא אל בנות פלשתים הערלים‪ ,‬שעלולות לצאת במחולות‬ ‫ובשמחה בחוצות הערים כדי לחגוג את תבוסת האויב‪.‬‬ ‫בפס' ‪ 24‬הפנייה היא אל בנות ישראל‪ ,‬שיקוננו ויבכו על מפלת ישראל ועל‬ ‫שאול מלכם‪.‬‬ ‫הניגוד הוא בין האבל הכבד בישראל‪ ,‬המנוצחים – לשמחה המופגנת בקרב‬ ‫האויב הפלשתי‪ ,‬המנצחים‪.‬‬ ‫כ ה ֵא י ְך ָנ ְפ ל ּו ִג ּבֹ ִר י ם ‪ְּ ,‬ב ת ֹו ְך ַה ִּמ ְל ָח ָמ ה ‪ְ - -‬י ה ֹו ָנ ָת ן ‪ַ ,‬ע ל ‪ָּ -‬ב מ ֹו ֶת י ָך‬ ‫ָח ָל ל ‪ .‬כ ו ַצ ר ‪ִ -‬ל י ָע ֶל י ָך ‪ָ ,‬א ִח י ְי ה ֹו ָנ ָת ן ‪ָ - -‬נ ַע ְמ ָּת ִּל י ‪ְ ,‬מ אֹ ד ;‬ ‫ִנ ְפ ְל ַא ָת ה ַא ֲה ָב ְת ָך ִל י ‪ֵ ,‬מ ַא ֲה ַב ת ָנ ׁ ִש י ם ‪.‬‬ ‫באמצעות הפזמון החוזר שוב מודגשים האבל‪ ,‬הצער והתדהמה על מותם של‬ ‫הגיבורים במלחמה‪ :‬איך נפלו גיבורים"‪ ,‬אבל הפעם דוד מקדיש את הקינה‬ ‫ליהונתן חברו הטוב‪" :‬יהונתן על במותיך חלל"‪ ,‬והרגש מגיע לשיא‪ .‬פסוק זה‬ ‫הוא שיאה של הקינה‪ .‬מפסוק זה עולה הכאב של דוד על אובדנו האישי במות‬ ‫יונתן‪ .‬הוא מצהיר שחברותו האמיצה עם יונתן הייתה מיוחדת יותר מכל קשר‬ ‫אחר שהיה לו עם נשים‪.‬‬

‫‪15‬‬


16


‫שירת הים ‪ /‬שמות ט"ו‬

‫אריח על גבי לבנה‬

‫המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‬

‫{בצורה זו המילים מסודרות כך‬ ‫ששורה אחת מופרדת ברווח לשלושה‬ ‫חלקים‪ ,‬כששני החלקים הקיצוניים‬ ‫מורכבים ממילה אחת בלבד‪ ,‬ושורה‬ ‫שנייה מופרדת ברווח לשני חלקים‪.‬‬ ‫מקור השם הוא בכך שבתקופת‬ ‫התלמוד ‘אריח’ היה שמה של מחצית‬ ‫ה’לבנה’‪ ,‬וכנראה שהיה זה שמה של‬ ‫שיטת בנייה שהייתה נפוצה אז‪ ,‬וכך‬ ‫יש קווי דמיון בין צורת בנייה זו‬ ‫לסדר בה מסודרות השורות בשירות‪}.‬‬

‫שירה כתפילת הודיה‬ ‫מעמד קריעת ים סוף‬

‫ירת ַה ָּים היא אחת משלוש השירות‬ ‫ִש ַ‬ ‫שבתורה (האחרות הן שירת הבאר‪,‬‬ ‫ושירת האזינו)‪ .‬על פי המסופר‬ ‫בתורה ‪ ,‬השירה נאמרה לאחר שים‬ ‫סוף נבקע לשניים‪ ,‬בני ישראל עברו‬ ‫בו והמצרים טבעו בו‪ .‬שירת הים‬ ‫כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת‬ ‫של שירה‪ .‬היא נקראת בציבור‬ ‫פעמיים בשנה‪ :‬בשבת פרשת בשלח‬ ‫החל בסמוך לט"ו בשבט ובשביעי של‬ ‫פסח‪ .‬בקרב עדות שונות יש מנהגים‬ ‫של אמירת השירה בליל שביעי של‬ ‫פסח‪ ,‬ברוב עם‪ .‬השירה גם נאמרת‬ ‫מדי יום בתפילת שחרית בסופם של‬ ‫פסוקי דזמרא‪.‬‬

‫השירה מופיעה בספר שמות (פרק טו)‪ ,‬ועל פי כותרתה היא נאמרה‬ ‫על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף‪ ,‬שבה חצו בני ישראל‬ ‫את הים שנבקע‪ ,‬ולאחריהם טבעו בו המצרים‪.‬‬ ‫השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד‪ ,‬הנקרא בלשון חז"ל‬ ‫"אריח על גבי לבנה"‪ ,‬עם רווח אחד או שנים בכל שורה‪.‬‬ ‫תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל‬ ‫בקריעת ים סוף וביציאת מצרים‪ ,‬והמשכה בסיפור העתיד לקרות‬ ‫בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית בית המקדש‪.‬‬ ‫פרשני המקרא המסורתיים‪ ,‬דוגמת הרמב"ן ועוד נוקטים כי השירה‬ ‫נאמרה עוד בעיצומה של מעמד קריעת הים סוף‪ ,‬כאשר עם ישראל‬ ‫היה בסוף ההליכה‪ ,‬והמצרים כבר החלו לטבוע‪.‬‬ ‫בעבר נהוג היה לתארך את שירת הים כטקסט מקראי מאוחר מתקופת‬ ‫"ר ָמה" (פס'‬ ‫בית שני‪ .‬זאת בעיקר בעקבות הופעה חריגה של המילה ָ‬ ‫‪ )1‬במקום מקבילתה הנפוצה יותר במקרא "השליך"‪ .‬השימוש בשורש‬ ‫ר‪.‬מ‪.‬ה הוגדר כהשפעה ארמית על הטקסט (בארמית זהו השורש היחד‬ ‫המתאר פעולת השלכה') ולפי כך הוגדר הטקסט כשייך לתקופת‬ ‫בית שני‪ ,‬בה השפעת הארמית על השפה העברית המקראית היא‬ ‫ניכרת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מחקרים מהתקופה האחרונה טוענים שהשימוש‬ ‫בשורש ר‪.‬מ‪.‬ה בשירת הים אינו מושפע מהארמית‪ ,‬אלא מקורו בשפה‬ ‫ה'פרוטו‪-‬שמית'‪ ,‬שהיא השפה הקדומה המשוערת שממנה התפתחו‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬העברית והארמית‪ ,‬והשימוש בשורש זה מעיד על שלב‬ ‫קדום שבו טרם נדחק השורש מין השפה העברית‪ .‬טענה זו מצטרפת‬ ‫לטענות נוספות על קדמות השיר ומסווגת אותו כ"שירה ארכאית"‪,‬‬ ‫המתוארכת כמוקדמת אף לזמן כתיבת ספרי התורה‪.‬‬

‫‪17‬‬


‫בתנ"ך יש שירים שלמים וקטעי שירים המשובצים בספרים שונים‪.‬‬ ‫יש ספרים ומגילות שכולם שירה‪ ,‬כמו תהילים‪ ,‬משלי‪ ,‬שיר השירים‪.‬‬ ‫ויש ספרים שבהם חלקה של השירה הוא המכריע‪ ,‬כמו ישעיהו‪,‬‬ ‫ירמיהו‪ ,‬עמוס‪ ,‬הושע‪ ,‬יואל וכו' וכן כהלת‪ .‬שירת התנ"ך רובה ככולה‬ ‫שירה לירית הגותית‪.‬‬ ‫יסודות השירה שאולים מן השירה הכנענית הקדומה‪ ,‬וכמותה בנויה‬ ‫גם היא על שני עקרונות לוגיים‪-‬רטוריים‪-‬ריתמיים ראשיים‪.1 :‬‬ ‫עיקרון התקבולת של הצלעות‪ :‬תקבולת נרדפת‪ ,‬תקבולת ניגודית‬ ‫ותקבולת משלימה‪ .2 .‬עיקרון המקצב הגמיש‪ ,‬המתבסס על מספר‬ ‫מלא של מלים מוטעמות "נקישות" בכל צלע‪.‬‬ ‫אורך הצלע הרגילה הוא שלוש או ארבע נקישות‪ ,‬אבל יש גם צלעות‬ ‫(או צלעיות) של שתי נקישות‪ ,‬של חמש ואפילו של שש נקישות‪ .‬מספר‬ ‫הצלעות מתלכדות ליחידה רעיונית‪-‬צורנית בשם "בית"‪ ,‬ומספר‬ ‫בתים עשויים להצטרף ל"מחרוזת"‪.‬‬ ‫שאר מרכיבי השיר התנכי הם כמו בשירת העולם‪ :‬לשון ציורית‬ ‫על כל גווניה‪ ,‬מימלל‪ ,‬מצלול מגוון (להוציא את החריזה שהיא‬ ‫מועטת ואולי מקרית)‪ ,‬חזרות‪ ,‬שירשור‪ ,‬תבניות כיאזמיות‪ ,‬השמטות‬ ‫ריתמיות‪ ,‬אכרוסטיכון וכו'‪.‬‬ ‫לשירת המקרא צורות רבות‪ :‬ברכה‪ ,‬תפילה‪ ,‬תהילה‪ ,‬תוכחה‪ ,‬הימנון‪,‬‬ ‫קינה‪ ,‬משל‪ ,‬מיכתם‪ ,‬מיזמור‪ ,‬פזמון‪ .‬גם נושאי השירה התנכית‬ ‫מגוונים מאוד‪ :‬אהבה‪ ,‬עבודה‪ ,‬מוסר‪ ,‬חינוך‪ ,‬מלחמה‪ ,‬פולחן‪ ,‬לעג‪,‬‬ ‫נבואה‪ ,‬טבע‪ ,‬ידידות וכו'‪.‬‬ ‫סוג ספרותי מעורב במקרא הוא "פרוזה שקולה" שבה מתקיימים‬

‫‪18‬‬


‫שרשור (אלטירציה)‬ ‫מקבילות‬ ‫מקצב‬

‫‪19‬‬


‫שרשור (אלטירציה)‬ ‫מקבילות‬ ‫מקצב‬

‫‪20‬‬


21


22


‫ירושלים‬

‫המאה ה‪ 2-‬לפנה"ס‬

‫עיר עתיקה‬ ‫{המרקם האורבאני בעיר העתיקה‬ ‫נוצר כסינתזה בין שתי מערכות‪:‬‬ ‫האחת‪ ,‬הרשת השלדית‪ ,‬המתוכננת‪,‬‬ ‫שמקורה בתקופה הרומית ביזאנטית‬ ‫ אז גם נקבעו ציר הקארדו וציר‬‫הדקומאנוס‪ ,‬החוצים את העיר‬ ‫העתיקה כצלב‪ .‬המערכת השנייה‬ ‫היא של סמטאות‪ ,‬שהתפתחו בצורה‬ ‫אורגנית במשך הדורות‪ ,‬בעיקר‬ ‫על‪-‬ידי האוכלוסייה המקומית‪ ,‬בלי‬ ‫מתכננים ומעצבים‪ ,‬ללא תכנית‬ ‫אב כוללת‪ ,‬אלא כתוצאה מצרכיי‬ ‫היומיום ומזמינות הקרקע‪ ,‬כפי‬ ‫שמקובל בערים מזרחיות רבות‪}.‬‬

‫בין קדושה לתעמולה‬ ‫פעילות ארכיאולוגית והשפעה פוליטית‪-‬חברתית‬

‫הגרעין הקדום של ירושלים הוא‬ ‫מהתקופה הכלקוליתית על הגבעה‬ ‫הנקראת היום עיר דוד‪ .‬ממצאים‬ ‫מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו‬ ‫בסביבות מעיין הגיחון על ידי‬ ‫משלחת החוקר פארקר בשנת ‪,1909‬‬ ‫והם כוללים שברי חרס‪ ,‬המהווים‬ ‫עדות למגורים על יד מקור המים‪.‬‬ ‫הפיכתה של ירושלים מישוב ארעי‬ ‫לעיר קבע התרחשה‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫במהלך המאה ה‪ 19-‬לפנה"ס‪ .‬במאה‬ ‫ה‪ 14-‬לפנה"ס בתקופת הברונזה‬ ‫המאוחרת כבר הייתה ירושלים עיר‬ ‫מדינה כנענית מבוצרת וחשובה‪.‬‬ ‫על כך מעידים מכתבי אל עמרנה‬ ‫בהם מוזכרת ירושלים פעמיים‪ .‬עם‬ ‫הגעת היבוסים לעיר נפתח פרק חדש‬ ‫בהיסטוריה של ירושלים ושמה התחלף‬ ‫ליבוס‪.‬‬

‫לעבודות שימור של חומות העיר העתיקה‪ ,‬או לשיפוץ מערכת הביוב‬ ‫מתחת לרחוב אל‪-‬וואד ‪ /‬הגיא יש חשיבות רבה כדי לשמור על‬ ‫עתיקות העיר העתיקה‪ .‬ברור שלא כל פעילות ארכיאולוגית וכל‬ ‫עבודת שימור פוגעת באוכלוסייה המקומית‪ .‬פעמים רבות חפירות‬ ‫ההצלה נערכות דוקא כדי לאפשר את חיי היומיום בעיר‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬להבנתנו‪ ,‬יש לבחון את משמעותם של האתרים הארכיאולוגים‬ ‫בעיר העתיקה מתוך הקשרם לפעילות פוליטית רחבה‪.‬‬ ‫עבודות השימור והחפירה במרכז דוידסון‪-‬חפירות העופל נעשות‬ ‫בשרידים שאינם מהבולטים או מהמרשימים ביותר בשטח – והכוונה‬ ‫היא הן למקוואות הטהרה המתוארכים לימי בית המקדש השני‪ ,‬ובהם‬ ‫מתקנים שנבנו במרתפים או מתקנים חצובים בסלע‪ ,‬והן לשרידים‬ ‫המתוארכים לימי ממלכת יהודה שהם דלים וקשים מאוד להבנה‬ ‫כיוון שנהרסו‪ ,‬הוזנחו והם בנויים מתחת לשכבות ומבנים מתקופות‬ ‫מאוחרות יותר‪ .‬עבודות השימור לא נעשות בשרידים הבולטים‬ ‫והחשובים בשטח כגון שרידי המבנה האומיי ואחרים‪ ,‬מתקופות‬ ‫מאוחרות יותר‪,‬‬ ‫אלא במתקנים שלמרות השתמרותם הדלה נושאים משמעות לאומית‬ ‫לעם ישראל‪.‬‬ ‫לעומת ההשקעה בשרידים במרכז דוידסון‪ ,‬בולטת ההזנחה בכנסיית‬ ‫הניאה הנמצאת ברובע היהודי‪ .‬הכנסייה כמעט ואינה נגישה‬ ‫לציבור‪ ,‬מוזנחת ומלאת פסולת‪ .‬כך נוצר מצב שאחד האתרים‬ ‫המרשימים ביותר שנחשפו בחפירות הרובע היהודי אינו מוכר ואינו‬ ‫זוכה לשימור ולטיפוח הראויים לו‪ .‬השימור ברובע היהודי מצד‬ ‫אחד‪ ,‬ולעומתו הזנחת אתרים אחרים‪ ,‬מעידים על הרצון להדגיש את‬ ‫העבר היהודי של האזור‪ ,‬ולקשר שרידים בני אלפיים שנה ויותר עם‬

‫‪23‬‬


‫בראשית הנצרות (המאה ה‪ )4-‬היה בה‬ ‫יחס דו ערכי לירושלים‪ .‬בירושלים‪,‬‬ ‫על פי המסורת הנוצרית‪ ,‬נמצאים‬ ‫האתרים בהם חי ומת ישו‪ ,‬כמו ויה‬ ‫דולורוזה או כנסיית הקבר הקדוש‪.‬‬ ‫אולם מאידך‪ ,‬חורבנה של ירושלים‬ ‫במרד הגדול נתפס כעונש לעם ישראל‬ ‫על כך שדחו את ישו כמשיח‪ .‬בתקופה‬ ‫הביזנטית נבנתה ירושלים מחדש‬ ‫כעיר נוצרית‪ ,‬אולם הר הבית הושאר‬ ‫שומם‪ ,‬כסמל לחורבן העיר‪.‬‬ ‫ירושלים היא העיר הקדושה ביותר‬ ‫ליהדות‪ .‬קדושתה נובעת מהאמונה‬ ‫הדתית שזהו המקום בו בחר הבורא‬ ‫לשכן את שכינתו ושמו (ועל כן היא‬ ‫נקראת בתהילים עיר האלוהים)‪,‬‬ ‫כמו כן מהעובדה ההיסטורית של‬ ‫קיום בית המקדש הראשון ששכן‬ ‫בה בתחילת האלף הראשון לפני‬ ‫הספירה ובית המקדש השני שהתקיים‬ ‫בירושלים מן המאה הרביעית לפני‬ ‫הספירה עד המאה הראשונה לספירה‪.‬‬ ‫בזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬היו‬ ‫קרבנות שהיו מותרים באכילה רק‬ ‫בין חומות העיר‪ .‬במסורת היהודית‬ ‫נאמר גם שאבן השתיה‪ ,‬שהייתה מתחת‬ ‫לקודש הקודשים‪ ,‬היא הסלע שממנו‬ ‫הושתת כל העולם‪ ,‬ומקום עקידת‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫ירושלים אינה מופיעה בחמשת חומשי‬ ‫כ"ה ָּמקֹום ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ַ‬ ‫תורה בשמה‪ ,‬אלא‬ ‫יכם ּבֹו ְל ׁ ַש ֵּכן ׁ ְשמֹו ׁ ָשם"‬ ‫ִי ְב ַחר ה' ֱאל ֵֹה ֶ‬ ‫(דברים‪ ,‬פרק יב')‪ ,‬אם כי יש השערה‬ ‫"ש ֵלם" הנזכרת בספר‬ ‫לפיה העיר ָ‬ ‫בראשית (יד‪ ,‬יח) היא ירושלים‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬העיר מוזכרת פעמים רבות‬ ‫בשאר ספרי התנ"ך (‪ 656‬פעמים)‪,‬‬ ‫ומספר דומה גם במשנה‪ ,‬בתלמוד‪,‬‬ ‫ובתפילות‪ .‬כמו כן היא מופיעה בשם‬ ‫"ציון"‪ .‬רבים הם המייחסים את "הר‬ ‫המוריה" מקום עקידת יצחק‪ ,‬להר‬ ‫הבית‪.‬‬ ‫ירושלים היא אחת מהערים הקדושות‬ ‫לאסלאם‪ .‬באסלאם הסוני נחשבת‬ ‫ירושלים למקום השלישי בחשיבותו‪,‬‬ ‫לאחר מכה ואל‪-‬מדינה‪ ,‬ולפיכך‬ ‫היא מכונה "ת'אלת' אל‪-‬חרמיין" –‬ ‫השלישי מבין המקומות הקדושים‪.‬‬ ‫אחד מתאריה של ירושלים באסלאם‬ ‫הוא "אולא אל‪-‬קיבלתיין"‪ -‬הראשונה‬

‫תושבי הרובע היהודי היום‪ .‬אלפי שנים של שכבות מתקופות אחרות‬ ‫אינן זוכות למחקר ולהצגה הראויים להם‪.‬‬ ‫לכאורה שימור חומת העיר העתיקה שנבנתה במאה ה‪ 16-‬הוא יוצא‬ ‫דופן ואינו משמש למטרות פוליטיות‪ ,‬אולם לצד חשיבות שימור‬ ‫החומות‪ ,‬ישראל מחזקת כך את אחיזתה בגבולות העיר העתיקה‪.‬‬ ‫עבודת השימור מציגה ומבטאת את תחימת התושבים הפלסטינים‬ ‫מכל עבר‪ ,‬ומפגינה את השליטה הישראלית על חומות העיר‪.‬‬ ‫ייתכן וזאת אחת הסיבות להחלטת משרד ראש הממשלה לממן את‬ ‫העבודות‪.‬‬ ‫עוד דוגמה להתערבות הרשויות בשימור אתרים אפשר לראות בניקוי‬ ‫בריכת חזקיהו הנמצאת ברובע הנוצרי‪ .‬בעלי האדמה (הווקף‬ ‫המוסלמי‪ ,‬הקופטים והיוונים‪-‬אורתודוקסים) העלו את הצורך לנקות‬ ‫את שטח הבריכה כבר בראשית שנות האלפיים‪ ,‬אך זכו להתנגדות‬ ‫של רשות העתיקות‪ .‬החלטת העירייה לנקות את הבריכה ללא תיאום‬ ‫עם בעלי השטח‪ ,‬מחזקת את ההשערה שהמקום מיועד לשמש מתנחלים‬ ‫או קבוצות ישראליות אחרות‪.‬‬ ‫הדופן המערבית‪-‬דרומית של הבריכה גובלת במלון פטרה‪ .‬המלון‬ ‫נמצא במחלוקת משפטית באשר לבעלות עליו‪ ,‬עמותת המתנחלים‬ ‫‘עטרת כוהנים’ או הכנסייה היוונית אורתודוקסית‪.‬עד כה לא ברור‬ ‫אם יש קשר בין המאבק המשפטי באשר לבעלות על המלון לבין ניקוי‬ ‫הבריכה‪.‬‬ ‫ניקוי הבריכה מתווסף לפעילות ארכיאולוגית בשטחים המאוכלסים‬ ‫בתושבים פלסטינים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בורג’ אל לקלק‪-‬שער הפרחים‪ ,‬חפירה‬ ‫שבימים אלה מוקפאת‪ ,‬אבל נועדה בסופו של דבר לאפשר בניית‬ ‫מתחם למתנחלים בשטח הפתוח‪ ,‬האחרון כמעט‪ ,‬ברובע המוסלמי‪.‬‬ ‫הכשרת מערת צדקיהו למבקרים‪ ,‬בשטח שבין שער שכם לבין שער‬ ‫הפרחים אינה חלק מאכלוס העיר העתיקה במתנחלים‪ ,‬אולם הכשרת‬ ‫האתר לאירועים‪ ,‬והבאת אלפי תיירים ישראלים למרכז העסקים‬ ‫הפלסטיני של מזרח ירושלים יחזק את האחיזה הישראלית במקום‪.‬‬ ‫בד בבד‪ ,‬השרידים העתיקים מוצגים באופן שמדגיש את העבר‬ ‫הישראלי‪-‬יהודי במקום אף שהמערה‬ ‫שימשה את העיר במשך אלפי שנים והיא דוגמה דווקא לרצף‬ ‫ההתיישבות‪.‬‬ ‫האתרים והפעולות המוצגים בחלק זה‪ ,‬לא מהווים את כלל פעולות‬ ‫הארכיאולוגיה שנעשות בעיר העתיקה‪ .‬מיזמים (פרויקטים)‬ ‫מתוכננים מתחת לשער שכם – במתחם מוזיאון הרחבה הרומית‪,‬‬ ‫במתחם שער יפו ועוד‪ .‬המיזמים ממשיכים מגמה של חיזוק הקשר‬ ‫הישראלי לעיר העתיקה בה בעת עם התעלמות מן הקשר של התושבים‬ ‫הפלסטינים לעבר‪ ,‬ומכאן העמקת האחיזה הישראלית במקום‪.‬‬ ‫האחיזה הישראלית לא נעשית באמצעות חיזוק הקשר עם האוכלוסייה‬ ‫הפלסטינית המקומית‪ ,‬אלא באמצעות פעילות ארכיאולוגית שפעמים‬ ‫רבות פוגעת בתושבים או נעשית בניגוד לצרכיהם‪.‬‬ ‫הפעילות הארכיאולוגית בשנת ממשיכה‪ ,‬במקומות רבים‪ ,‬פעילות‬ ‫של שנים קודמות‪ .‬אמירתו של מנכ”ל ראשות העתיקות שמשנת ‪2005‬‬ ‫חופרים בעיר העתיקה כמו שלא חפרו לפני כן‪ ,‬מחזקת את הידוע‬

‫‪24‬‬


‫לנו בדבר החלטת הממשלה להשקיע בחיזוק אתרי עתיקות לתיירות‬ ‫והצגתם כחלק מהמורשת של עם ישראל‪ .‬אפשר לראות שלצד השקעה‬ ‫חסרת תקדים בתחומים אלו‪ ,‬אין כמעט השקעה בצורכי התושבים‬ ‫הפלסטינים‪ .‬בה בעת מדגישים יותר ויותר את הצגת העבר המזוהה‬ ‫כיהודי על פני שרידים מתקופות אחרות‪.‬‬ ‫אף שרוב הפעילות הארכיאולוגית בעיר העתיקה נעשית באמצעות‬ ‫גופים ממשלתיים ועירוניים‪ ,‬להערכתנו יש שיתוף פעולה ו’חלוקת‬ ‫עבודה’ בין השלטונות לבין המתנחלים בעיר העתיקה ובסביבותיה‪.‬‬ ‫הפעילות הארכיאולוגית משמשת אמצעי לחיזוק הזכות להתנחל‬ ‫ולהשתלט על בתים בלב אוכלוסייה פלסטינית (לדוגמה‪ ,‬חפירות‬ ‫בורג’ אל לקלק‪ ,‬בריכת חזקיהו ועוד)‪.‬‬ ‫ישנם מספר מקומות שלא נחפרו בשנה האחרונה‪ ,‬אולם מקומות‬ ‫אלה רגישים במיוחד (למשל כנסיית הניאה‪ ,‬הכותל הקטן ועוד)‪.‬‬ ‫הצגתם חיונית כדי לפרוס תמונה רחבה על מגמות ועל השקפת‬ ‫עולם המלווה את הפעילות הארכיאולוגית‪ .‬האתרים ששומרו‪ ,‬נוקו‬ ‫ופותחו הם בעלי חשיבות היסטורית‪ ,‬תרבותית ופוליטית‪ .‬בעוד שכל‬ ‫פעילות ארכיאולוגית יחידנית נראית תמימה‪ ,‬ראויה וחשובה‪ ,‬הרי‬ ‫שמכלול הפעילות הישראלית מעיד על מגמה שארכיאולוגיה משמשת‬ ‫בה בחזית המאבק הלאומי‪ ,‬לצד חיזוק ההתנחלות בעיר העתיקה‬ ‫וחיזוק הקשר הישראלי אליה‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיה במקומות הקדושים המרכזיים בעיר העתיקה‬ ‫אתר קדוש‪ ,‬גם אם הוא נבנה לפני אלפי שנים‪ ,‬נתפס בציבור כקדוש‬ ‫קודם שהוא נתפס כעתיק‪ .‬כיוון שרוב הציבור ובמיוחד המאמינים‬ ‫תופסים את האתר על פי משמעותו הדתית‪ ,‬הניסיון לדון באתר‬ ‫על פי חשיבותו הארכיאולוגית לעולם לא יהיה מנותק מהאמונה‬ ‫הקשורה במקום‪ .‬לאתרים הקדושים בעיר העתיקה יש מקום מרכזי‬ ‫במאבק הפוליטי‪ .‬כל צד מדגיש את חשיבותה הדתית של העיר‬ ‫העתיקה למורשתו‪ ,‬ומתבסס על הדת שרוב עמו מזוהה אתה‪ .‬כך‬ ‫אתרים קדושים ליהדות נתפסים כנכסים ישראלים‪ ,‬ואתרים קדושים‬ ‫לאסלאם נתפסים כנכסים פלסטיניים‪ .‬באתרים נוצריים רבים‬ ‫אוחזים מוסדות כנסייתיים שונים‪ ,‬בהתאם למסדר ולקבוצה הדתית‬ ‫השולטת בהם‪.‬‬ ‫במסמך זה אנו מתרכזים בשלושת האתרים הקדושים המרכזיים‬ ‫בעיר העתיקה‪ :‬חארם א‪-‬שריף‪/‬הר הבית למוסלמים וליהודים‪,‬‬ ‫הכותל המערבי ליהודים וכנסיית הקבר לנוצרים‪ .‬אנו בוחנים‬ ‫את הפעילות הארכיאולוגית בהם‪ ,‬וכיצד פעילות זאת משפיעה על‬ ‫המצב הפוליטי‪-‬חברתי בעיר העתיקה‪ .‬האירועים באתרים הקדושים‬ ‫משפיעים על מיליארדי מאמינים בעולם כולו ולכן חורגת חשיבותם‬ ‫של הפעולות הארכיאולוגיות ושל שימור העתיקות הרבה מעבר‬ ‫למקום הפעילות עצמו‪ .‬במקומות אלה אי אפשר להפריד את הדתי‬ ‫והפוליטי מן המחקר המדעי‪ ,‬ולכן‪ ,‬כל מחקר וכל פעילות באתרים‬ ‫אלה נגועים בפוליטיקה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הר הבית‪/‬חארםא‪-‬שריף‬ ‫המבנים הקדומים ביותר בעיר העתיקה העומדים על ִ תלם עד היום‬

‫‪25‬‬

‫מבין שני כיווני התפילה‪ .‬מקור‬ ‫הכינוי הוא באמונה המוסלמית‬ ‫שבראשית האסלאם מוחמד הורה‬ ‫להתפלל לכיוון ירושלים‪ ,‬ומאוחר‬ ‫יותר שינה את כיוון התפילה אל‬ ‫הכעבה שבמכה‪.‬‬ ‫הסיבה לשינוי כיוון התפילה אינה‬ ‫ברורה‪ ,‬ובמסורת המוסלמית ניתנים‬ ‫לכך הסברים שונים‪ .‬מסופר‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫כי מוחמד התפלל לכיוון ירושלים‬ ‫כדי לרצות את היהודים‪ ,‬אך הם‬ ‫לעגו לו ולכן פנה לכיוון הכעבה‪.‬‬ ‫לפי גרסה אחרת מוחמד התפלל‬ ‫לכיוון ירושלים עד שגילה שזהו‬ ‫כיוון התפילה של היהודים; אז פנה‬ ‫להתפלל לכיוון הכעבה‪ .‬הסברים‬ ‫אחרים נסבים סביב מעמדה הקדוש‬ ‫של מכה בחצי האי ערב ערב עליית‬ ‫האסלאם‪ ,‬בניגוד לירושלים‪ ,‬שהייתה‬ ‫פחות מוכרת באותה תקופה‪ .‬לפי‬ ‫הסבר אחר‪ ,‬הכעבה במכה הייתה‬ ‫מוקד של עבודת אלילים ולכן‬ ‫מלכתחילה אי אפשר היה לפנות‬ ‫לעברה בעת התפילה‪ ,‬וכברירת מחדל‬ ‫נבחרה ירושלים‪ .‬לאחר שמוחמד סילק‬ ‫כל זכר לעבודת אלילים מהכעבה שוב‬ ‫לא הייתה מניעה להתפלל לכיוונה‪.‬‬


‫חללים תת קרקעיים‬ ‫שטחי חפירה עיליים‬ ‫שטחי חפירה תת קרקעיים‬ ‫שטחי חפירה תת קרקעיים מתוכננים‬ ‫שטחי חפירה משוערים‬ ‫מנהרה ‪ /‬תעלה‬ ‫חומת העיר העתיקה‬

‫‪26‬‬


‫הם מסגד אל‪-‬אקצא ומבנה כיפת הסלע הנמצאים במתחם הר‬ ‫הבית‪/‬חראם א‪-‬שריף‪ .‬שניהם נבנו במאה השביעית‪ ,‬ככל הנראה‬ ‫על ידי הח’ליף האומאיי עבד אל‪-‬מלכ‪ .‬רוב האדריכלות באתר‬ ‫היא מהתקופות המוסלמיות‪ ,‬והאחריות על המקום היא של הווקף‬ ‫המוסלמי‪ .‬המוזיאון במתחם נקרא המוזיאון המוסלמי‪ ,‬והוא מציג‬ ‫מגוון ממצאים ופרטי אמנות מהתקופות המוסלמיות‪ .‬מאז שנת ‪1967‬‬ ‫המקום מנוהל כאוטונומיה דתית מוסלמית‪ ,‬ולמעשה אין במקום‬ ‫פיקוח ארכיאולוגי‪.‬‬ ‫בעקבות הסכמי אוסלו במשך פרק זמן קצר‪ ,‬היה שיתוף פעולה בין‬ ‫רשות העתיקות ובין הווקף המוסלמי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬בעקבות פתיחת מנהרת הכותל לעבר הוויה דולורוזה‪,‬‬ ‫החלו מהומות שגרמו למותם של עשרות ישראלים ופלסטינים‪ .‬לאחר‬ ‫המהומות צמצמה רשות העתיקות את הפיקוח הארכיאולוגי בהר‬ ‫הבית‪/‬חראם א‪-‬שריף‪ .‬אנשי רשות העתיקות מעידים שהחל משנת‬ ‫‪ 1996‬יש קושי ביישום הפיקוח הארכיאולוגי על הר הבית‪/‬חראם‬ ‫א‪-‬שריף‪ 25.‬שיאן של עבודות הווקף היו הכשרת החללים המכונים‬ ‫אורוות שלמה בחלקו הדרומי של המתחם‪ ,‬והפיכתם למסגד‪ .‬במקום‬ ‫העבודה נפתח פתח רחב בפינה הדרומית מזרחית של החלל‪ .‬הפתח‬ ‫נפער על ידי כלים מכאניים וגרם הרס רב של עתיקות‪ .‬דו”ח מבקר‬ ‫המדינה משנת ‪ 2011‬מעיד על ליקויים בעבודות הפיקוח ובקבלת‬ ‫רישיונות לביצוע עבודות פיתוח בהר הבית בשנים ‪:2007-2001‬‬ ‫“ליקויים משמעותיים נמצאו בביצוע הפיקוח על רוב העבודות‬ ‫שנעשו בשנים שבהן התמקדה הביקורת (‪ .)2007-2001‬עבודות אלה‬ ‫נעשו ללא תיאום עם הרשויות העוסקות באכיפת החוק בהר הבית‬ ‫וללא קבלת אישורים והיתרים כנדרש”‪.‬‬ ‫יש קושי להעריך את מידת הרס העתיקות בהר הבית משתי סיבות‬ ‫עיקריות‪ :‬האחת ‪ -‬הווקף המוסלמי איננו מספק נתונים מדויקים‪,‬‬ ‫כמו כמה שטח נחפר‪ ,‬לאיזה עומק ואיזה ממצאים נחשפו‪ .‬השנייה ‪-‬‬ ‫הביקורת הרבה על ההרס באתר ודאי מושפעת ממשאלת הלב של רבים‬ ‫השואפים לריבונות ישראלית מלאה בהר הבית‪ ,‬ובה בעת‪ ,‬הווקף‬ ‫פועל במודע לחזק את האחיזה המוסלמית בהר‪ ,‬ולכן שיקולים בדבר‬ ‫הגנה על עתיקות עומדים בסתירה לשיקוליו הפוליטיים‪.‬‬ ‫משנת ‪ 2005‬ועד היום מתנהל מיזם (פרויקט) ‘סינון העפר מהר‬ ‫הבית’ בתור פעילות חווייתית לתלמידים ולמבקרים‪ .‬במיזם תומכת‬ ‫עמותת אלע”ד (עמותה של מתנחלים המנהלת גם את מרכז המבקרים‬ ‫בהר הזיתים ואת האתר הארכיאולוגי ‘עיר דוד’)‪ .‬סינון העפר נעשה‬ ‫למרגלות שכונת א‪-‬טור‪ ,‬מחוץ לעיר העתיקה‪ ,‬בשטח המכונה ‘עמק‬ ‫צורים’‪ .‬מיזם הסינון אינו חפירה ארכיאולוגית‪ ,‬ואין לו כל ערך‬ ‫מדעי‪ .‬במיזם זה‪ ,‬שנועד לחשוף שרידים מבית המקדש או שרידים‬ ‫יהודים חשובים אחרים‪ ,‬ניברר יחסית מעט מאוד חומר‪ ,‬ואין הוא‬ ‫מספק מידע אמין על עוצמת ההרס בהר הבית‪ .‬זוהי דוגמה למיזם‬ ‫המשלב דאגה לעתיקות עם שיקולים דתיים‪ ,‬לאומיים ופוליטיים‪.‬‬ ‫כנסיית הקבר‬ ‫הכנסייה ממוקמת ברובע הנוצרי והאחריות עליה מחולקת בין כמה‬ ‫עדות‪ :‬יוונים‪-‬אורתודוקסים‪ ,‬ארמנים‪ ,‬קופטים‪ ,‬אתיופים‪ ,‬קתולים‬

‫‪27‬‬

‫מסגד אל‪-‬אקצא (תעתיק מדויק‪:‬‬ ‫אל ַא ְק ָצא‪ ,‬תעתיק חופשי‪:‬‬ ‫אל ַמ ְס ִגד ְ‬ ‫ְ‬ ‫א ְק ָסא)‪ ,‬משמעות‬‫אל ַ‬ ‫מ ְס ִג'ד ְ‬‫אל ַ‬ ‫ְ‬ ‫השם‪" :‬המסגד הרחוק ביותר"‬ ‫או "המסגד הקיצון") הוא אחד‬ ‫המסגדים בקומפלקס של מסגדים‪,‬‬ ‫אתרי תפילה ומבני דת מוסלמיים‬ ‫("אל‪-‬ח ַרם‬ ‫ַ‬ ‫במתחם המכונה בערבית‬ ‫א‪-‬שריף" ‪ -‬המתחם הקדוש‬ ‫ַ‬ ‫אל‪-‬ק ְדסי‬ ‫ֻ‬ ‫הירושלמי)‪ ,‬הוא מתחם הר הבית‬ ‫בירושלים‪.‬‬ ‫מסגד אל‪-‬אקצא נבנה תחילה מעץ‪,‬‬ ‫בתאריך לא ידוע‪ .‬על פי מסורות‬ ‫אחדות‪ ,‬הוא הוקם במצוותו של‬ ‫הח'ליף עמר עצמו‪ .‬ידוע כי המסגד‬ ‫כבר עמד על תילו בשנת ‪.679‬‬ ‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬נבנה במקום‬ ‫מבנה אבן‪ .‬מרבית ההיסטוריונים‬ ‫הערבים מימי הביניים מייחסים‬ ‫את בנייתו לעבד אל‪-‬מלכ‪ ,‬בונה‬ ‫כיפת הסלע‪ ,‬ומיעוטם מייחסים אותו‬ ‫לבנו‪ ,‬וליד הראשון‪ .‬המבנה הוקם‬ ‫מחדש לפחות חמש פעמים‪ .‬הוא נהרס‬ ‫לחלוטין לפחות פעם אחת ברעידת‬ ‫אדמה ("רעש שביעית"‪ ,‬באמצע המאה‬ ‫השמינית)‪ .‬הבניה המחודשת האחרונה‬ ‫הייתה ב‪.1035-‬‬ ‫במסגד אל‪-‬אקצא עצמו ובסביבתו יש‬ ‫מקום ל‪ 5,000-‬מתפללים בקירוב‪.‬‬ ‫עד לבנייתו של המסגד הגדול במזרח‬ ‫התיכון ‪ -‬מסגד מרואן באורוות‬ ‫שלמה‪ ,‬היה מסגד אל‪-‬אקצא המסגד‬ ‫הגדול ביותר בירושלים‪ .‬הוא‬ ‫מתאפיין במספר סגנונות בנייה‪,‬‬ ‫ובהם גם סגנון צלבני מהתקופה‬ ‫שבה הייתה ירושלים בידי הצלבנים‪.‬‬ ‫בתקופה זו שימש המסגד כארמון‪,‬‬ ‫והוא כונה "מקדש שלמה" בשל ההנחה‬ ‫כי המסגד נבנה במקום שבו שכן בית‬ ‫המקדש הראשון‪ .‬גם בציורים יהודיים‬ ‫של ירושלים מימי הביניים מופיעה‬ ‫לעתים כיפת הזהב כשמעליה המילים‬ ‫"בית המקדש"‪.‬‬ ‫לאחר מלחמת העצמאות עבר המסגד‪,‬‬ ‫יחד עם הר הבית וירושלים המזרחית‬ ‫לשליטת ממלכת ירדן‪ .‬עבדאללה‬ ‫הראשון‪ ,‬מלך ירדן נרצח עת ביקר‬ ‫התפלל במסגד ב‪ 20-‬ביולי ‪.1951‬‬ ‫המתנקש בחייו היה מצטפא שכרי‪,‬‬ ‫פלסטיני שהיה בן למשפחת חוסייני‪.‬‬


‫וסורים‪ .‬הכנסייה נבנתה במאה הרביעית ומאז עברה שיפוצים‪,‬‬ ‫שינויים‪ ,‬הרס ובנייה מחדש‪ .‬הכנסייה כפי שהיא היום מבוססת על‬ ‫הבנייה מהתקופה הצלבנית‪.‬‬ ‫על אף ההכרה שכנסיית הקבר היא אחד האתרים העתיקים והחשובים‬ ‫בעיר העתיקה‪ ,‬מעורבותה של רשות העתיקות ושל הגופים הרשמיים‬ ‫בפיתוח ובחפירות בכנסייה תלויה פעמים רבות בתנאים ובהסכמים‬ ‫עם העדות השונות‪ .‬כך למשל‪ ,‬במשך עבודות שיפוץ שנעשו בקפלה‬ ‫של ורטן הקדוש (שטח בחלקה הפנימי של בתי הרובע המוסלמי על‬ ‫רקע גגות כנסיית הקבר‪ .‬הכנסייה‪ ,‬פנימה מקפלת הלנה) מנובמבר‬ ‫‪ 1975‬ועד לפברואר ‪ ,1976‬הוזמנו ארכיאולוגים לפקח על העבודות‬ ‫רק לאחר סיום ביצוען‪ .‬הפרסום המדעי התבסס על איסוף מידע ועל‬ ‫תיעוד של השרידים בשטח‪ ,‬רק לאחר מעשה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬נערכה חפירה ארכיאולוגית באמצעות רשות העתיקות‬ ‫במתחם הכנסייה הקופטית של כנסיית הקבר ובמימון הכנסייה‬ ‫הקופטית‪ .‬החפירה החלה בשל סכסוך בין בעל חנות אשר פרץ חלל‬ ‫מתחת לרצפת חנותו‪ .‬אנשי הכנסייה הקופטית טענו שהחלל שייך‬ ‫להם‪ .‬הסכסוך הוביל להתערבות הרשות הפלסטינית‪ ,‬ממשלת מצרים‪,‬‬ ‫ממשלת ישראל ובית המשפט הישראלי‪ .‬בגלל הסכסוך ובגלל הרצון‬ ‫של אנשי הכנסייה להוכיח בעלות על החללים התת קרקעיים‪ ,‬הוזמנו‬ ‫אנשי רשות העתיקות לערוך חפירות ארכיאולוגיות במקום‪ .‬הזמנתו‬ ‫של גוף ממשלתי‪-‬מקצועי נועדה להוכיח שהכנסייה היא בעלת החזקה‬ ‫בחללים‪ .‬בעיקרון‪ ,‬בשל המאבק המשפטי בדבר הבעלות על האדמה‪,‬‬ ‫צריכה הייתה רשות העתיקות לבדוק מי בעל האדמה ולחכות לסיום‬ ‫הסכסוך המשפטי‪ .‬עד אז צריכה הייתה למנוע כל בנייה או חפירה‬ ‫במקום‪ .‬אך למרות זאת‪ ,‬החליטה הרשות לערוך חפירה ארכיאולוגית‬ ‫במקום‪ ,‬ובכך לשתף פעולה עם הכנסייה הקופטית ובעקיפין להכיר‬ ‫בדרישות הבעלות שלה על השטח‪ .‬בחפירה נחשפו שרידים ובהם‬ ‫חציבות ומבנים מהתקופה הביזנטית‪ ,‬כנסייה מהתקופה הערבית‬ ‫הקדומה ומבנה קמרונות מהתקופה הצלבנית‪.‬‬ ‫המאבק בין העדות על שטח ועל שליטה בכנסיית הקבר‪ ,‬והמאבק‬ ‫בינם לבין בעלי נכסים הצמודים לכנסייה אינו מאפשר פיקוח על‬ ‫הכנסייה‪ ,‬מחקר בה ושימור שלה כפי שנדרש באתר בעל חשיבות כה‬ ‫יוצאת דופן‪.‬‬

‫‪28‬‬


29


30


‫לבי במזרח ‪ /‬י‪ .‬הלוי‬

‫המאה ה‪11-‬‬

‫שיר ציון‬ ‫{משקל התנועות והיתדות‪ -‬משקל‬ ‫השירה העברית בימי הביניים‪,‬‬ ‫שהועתק מהשירה הערבית‪ .‬במקום‬ ‫הברות קצרות וארוכות בערבית‪-‬‬ ‫נקבעו בעברית הברות “פשוטות”‬ ‫והברות “מורכבות” בהתאם‪}.‬‬

‫קרע בין הגוף לנפש‬ ‫תשוקה פיזית לעו מת תשוקה רוחנית‬

‫שירת ימי הביניים העברית בספרד‬ ‫היא פריחה תרבותית שחילה ביהדות‬ ‫ספרד באמצע המאה העשירית‬ ‫שנמשכה עד גירוש ספרד‪ .‬חשובה‬ ‫במיוחד התקופה הקלאסית (‪1150-‬‬ ‫‪ )1020‬שהעניקה לשירה העברית‬ ‫את‪ :‬רבי יהודה הלוי‪ ,‬שמואל הנגיד‪,‬‬ ‫שלמה (א)בן‪-‬גבירול‪ ,‬משה בן עזרא‪.‬‬ ‫החידוש עד השירה העברית בספרד‬ ‫של ימה”ב‪ ,‬השירה הייתה טבועה‬ ‫ברוחם של דת וקודש‪.‬‬ ‫תפקידה של שירת הקודש – לשרת‬ ‫טקסים דתיים‪ ,‬נאמרה לפני תפילות‪,‬‬ ‫תוכן מרכזי‪ :‬שבח והלל לאלוהים‪.‬‬ ‫שירי הקודש יסתיימו במילה הלקוחה‬ ‫מתוך התפילה שאותה השיר בא לשרת‪.‬‬ ‫החידוש הוא שירי חול – שירים‬ ‫שעסקו בענייני חול‪ .‬מאורעות‬ ‫העולם‪ ,‬הטבע‪ ,‬חוויות אישיות‬ ‫ורגשות המשורר‪ .‬מרבית המשוררים‬ ‫היו משוררים נתמכים‪ ,‬חיו בחצרות‬ ‫של נדיבים ושרים‪ .‬תפקידם היה‬ ‫לכתוב שירי ידידות ותהילה לשרים‬ ‫ולנדיבים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬צמחו שירים אישיים‪,‬‬ ‫במסגרתם המשורר כתב על נושאים‬ ‫הקרובים לו‪.‬‬ ‫הייתה נהוגה שיטת מוסכמות‪:‬‬ ‫המשוררים היו כפופים לקונבנציות‬ ‫(תבניות) שהיו מקובלות ומשותפות‬ ‫לכל המשוררים ובכ”ז היה מקום‬ ‫לסגנון אישי‪.‬‬

‫שיר קודש מסוג ציון המבטא את געגועי המשורר ורצונו העז להגיע‬ ‫לארץ ישראל‪ .‬המשורר מציג בשיר שני עניינים‪ :‬משאלתו לעלות‬ ‫לארץ‪-‬ישראל והקשיים העומדים בדרכו להגשמתה‪ .‬השיר בנוי‬ ‫באופן המדגיש את עיקרון ההדרגה באשר לשני העניינים – ככל‬ ‫שחומרת הקשיים הולכת ומחמירה‪ ,‬כך הולכת ומתעצמת משאלתו של‬ ‫המשורר‪.‬‬ ‫בית ‪ :1‬נפשי ולבי נתונים למזרח (ארץ ישראל)‪ ,‬בעוד אני נמצא‬ ‫פיזית בקצה מערב (ספרד) ‪ /‬איך אוכל לטעום את מזוני‪ ,‬ואיך יהיה‬ ‫המזון הזה טעים לי?‬ ‫בית ‪ :2‬איך אקיים את הנדרים והשבועות ‪ /‬בעוד ציון נמצאת תחת‬ ‫שלטון נוצרי ואני כבול למקום הנשלט בידי המוסלמים?‬ ‫בית ‪ - 3‬יהיה קל לי לעזוב את כל השפע שיש בספרד‪ ,‬כמו ‪ /‬שיקר‬ ‫לי לראות את עפרות בית המקדש החרב‪.‬‬ ‫הבית הראשון‬ ‫מציג את הקרע בין הגוף לנפש של המשורר החש תסכול רב מעצם‬ ‫הפער בין המצוי (חיים בספרד) לבין הרצוי (חיים בארץ‪-‬ישראל)‪.‬‬ ‫קרע זה נוטל ממנו את האפשרות ליהנות מהחוויות הבסיסיות ביותר‬ ‫של החיים‪ .‬הוא מצהיר באמצעות שאלה רטורית על כך שאינו יכול‬ ‫לאכול את מזונו וליהנות מטעמו‪ ,‬כל עוד הוא סובל מפירוד זה בין‬ ‫גוף לנפש‪ .‬עניין המזון הוא סמלי בכך שאין המשורר מתכוון בהכרח‬ ‫למאכלים שונים‪ ,‬אלא להנאות החיים הבסיסיות בכלל‪.‬‬ ‫הבית השני‬ ‫בבית זה‪ ,‬הקורא נחשף לעובדה שהדובר נדר נדר לעלות לא”י‪,‬‬ ‫וכעת הוא אינו יודע איך ימלא את שבועתו‪ .‬זאת כיוון שארץ ישראל‬ ‫משועבדת לנצרות בעוד שספרד‪ ,‬מקום מגוריו‪ ,‬נתונה לשליטה‬ ‫מוסלמית‪ .‬מכאן‪ ,‬נובע שלא ניתן כמעט לעבור ממדינה שנמצאת‬ ‫בשליטה של דת אחת למדינה שנשלטת בידי דת אחרת‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫ריה”ל נולד בשנות השבעים או‬ ‫השמונים של המאה ה‪ ,11-‬בעיר‬ ‫טודלה או טולדו שבצפון ספרד‪,‬‬ ‫למשפחה עשירה ומשכילה‪ .‬הוא זכה‬ ‫לחינוך מקיף גם בתחום היהדות וגם‬ ‫בתחום ההשכלה הכללית‪-‬הערבית‪.‬‬ ‫חוקרים רבים משערים שהיה תלמידו‬ ‫של פרשן ופוסק התלמוד רבי יצחק‬ ‫אלפסי‪.‬‏‬

‫הבית השלישי‬ ‫בבית זה ניתנת לנו פיסת מידע נוספת שלדובר טוב בספרד מבחינה‬ ‫חומרית אבל לא נפשית‪-‬רוחנית‪ .‬הוא טוען שיהיה לו קל לעזוב את‬ ‫ספרד מתוך זלזול בעושרה ולעלות לישראל מתוך הוקרה כי שם‬ ‫נמצאים חורבות בית המקדש שאותן הוא חפץ לראות‪.‬‬ ‫קישוטים‬ ‫חרוז מבריח‪ :‬המילה רב מדגיש את הרצון הרב להגשים את משאלת‬ ‫העלייה לציון‪.‬‬ ‫תפארת הפתיחה‪ :‬חריזה בין הדלת והסוגר של הבית הראשון‪ :‬מערב‬ ‫– יערב‪ ,‬תוך הבעת הנושא המרכזי של השיר‪ :‬התסכול הנובע מעצם‬ ‫הגעגועים לציון‪ .‬כל עוד המשורר נמצא בסוף “מערב” (כלומר‬ ‫בספרד)‪ ,‬המזון שייכנס לפיו לא יערב‪ .‬סגנון קינה‪ :‬שימוש במילה‬ ‫“איכה”‪ ,‬העולה בקנה אחד עם התוכן ‪ -‬המתאר את דכאונו הנפשי‪.‬‬ ‫הקינה על חורבן בית‪-‬המקדש מהדהדת ומוסיפה משמעות נוספת על‬ ‫הצער של הדובר בגלל אי‪-‬יכולתו להגיע לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫דימוי‪“ :‬יקל בעיני עזוב כל טוב ספרד‪ ,‬כמו יקר בעיני ראות עפרות‬ ‫דביר נחרב” – הדגשת הניגוד בין המקום בו הדובר נמצא באופן‬ ‫ממשי‪ ,‬לבין המקום בו הוא רוצה להימצא‪.‬‬ ‫שיבוצים‪ /‬איזכוריים מקראיים‬ ‫“לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב” – רמז לפסוק‪“ :‬כרחוק מזרח‬ ‫ממערב” ‪ -‬תהילים‪ ,‬קג´‪ – 12 ,‬הדגשת המרחק הפיזי הרב בין ספרד‬ ‫לבין ארץ‪-‬ישראל ‪ /‬בין המצוי לרצוי‪.‬‬ ‫“איכה אשלם נדרי” ‪ -‬רמז ל”איכה” ‪ -‬שיבוץ ממגילת הקינות‬ ‫“איכה”‪“ :‬איכה ישבה בדד העיר” ‪ -‬איכה‪ ,‬א´‪ – .1,‬הקינה על חורבן‬ ‫בית‪-‬המקדש; שיבוץ מתהילים‪“ :‬אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי”‬ ‫– ס”ו‪ 13 ,‬וכן‪“ :‬נדרי לה´ אשלם‪ – ”...‬קט”ז‪ – 14 ,‬אלו מסבירים את‬ ‫מצוקת הדובר בשל אי‪-‬יכולתו לקיים את נדריו ובראש ובראשונה‬ ‫את נדר העלייה לציון‪.‬‬ ‫“בעוד ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?” – רמז לספר איוב‪“ :‬טמון‬ ‫בארץ חבלו ומלכודתו עלי נתיב” – י”ח‪ .10 ,‬רמיזה זו מצביעה על‬ ‫הדומה בין חבל לבין מלכודת ומכאן מובנת כוונת המשורר הרואה‬ ‫את ארץ‪-‬ישראל הלכודה על‪-‬ידי הנוצרים‪ ,‬לעומתו – הלכוד בידי‬ ‫המוסלמים‪ .‬למילה “חבל” משמעות נוספת לפי תהילים‪“ :‬חבלי‬ ‫מוות” – י”ח‪ ,5 ,‬כלומר כאב וייסורים‪ ,‬רמז למצבה של ירושלים‬ ‫ההרוסה והנטושה‪.‬‬ ‫“יקר בעיני ראות עפרות‪ - ”...‬רמז להופעת הביטוי “וייקר דמם‬ ‫בעיניו” – תהילים‪ ,‬ע”ב‪ 14 ,‬במשמעות של חשוב ‪ /‬רב‪-‬ערך‪ .‬במקרה‬ ‫זה החשיבות נתונה לרצון לראות את חורבות בית‪-‬המקדש ובכך‬ ‫לאחד בין הגוף לנפש‪ .‬זהו איחוד ראוי ויקר‪ ,‬אף שמדובר בויתור‬ ‫על כל טוב ספרד לטובת ההגעה למקום חרב והרוס‪.‬‬ ‫“דביר” (במשמעות של הלשכה הפנימית – קודש הקודשים שבבית‬ ‫המקדש)‪ :‬כמתואר במלכים א´‪“ :‬אל דביר הבית‪ ,‬אל קודש‬ ‫הקודשים‪ – ”...‬ח´ ‪ .6‬וכן‪“ ,‬בנשאי ידי אל דביר קדשך”‪-‬תהילים‬ ‫כ”ח‪.2,‬‬

‫‪32‬‬


‫צימוד‬ ‫חרוז מבריח‬ ‫ניגוד‬ ‫מטאפורה‬ ‫חזרות‬

‫‪33‬‬


‫צימוד שונה אות‬ ‫חבל (אזור) ‪ Û‬כבל (שיעבוד‪ ,‬כבלים) – הקונפליקט מעוצב באמצעות‬ ‫הצימוד שמשמעותו שירושלים גם רחוקה וגם שבויה בידי הנוצרים‬ ‫שכבושה ב‪ 1099-‬בשיאו של מסע הצלב הראשון ואילו המשורר‬ ‫השוהה באנדלוסיה שבספרד כבול בידי השלטון המוסלמי‪ .‬המשמעות‬ ‫המצטברת של השימוש במלים “חבל” ו”כבל” היא של מצוקה‪ ,‬כאב‬ ‫וייסורים של מי שמשתוקק להשתחרר אך אינו יכול‪.‬‬ ‫יקל (יהיה קל) ‪ Û‬יקר (יהיה יקר) – הדובר מציב מעין משוואה‪:‬‬ ‫נטישת ספרד מתוך זלזול בעושרה כמוה כנסיעה לציון מתוך הוקרה‬ ‫לבית המקדש החרב‪.‬‬ ‫אנלוגיה ניגודית‬ ‫בית ראשון‪ :‬ניגוד בין הנפש במזרח לגוף במערב‪.‬‬ ‫בית שני‪ :‬ניגוד בין משאלת העלייה לציון לבין המציאות‪ ,‬שלא‬ ‫מאפשרת לו זאת‪.‬‬ ‫בית שלישי‪ :‬ניגודיות בין יקל ובין יקר‪.‬‬ ‫התקבולות הניגודיות מדגישות את המצב החצוי בו נמצא הדובר –‬ ‫הוא מצוי פיזית במקום אחד‪ ,‬אך כל מעייניו נתונים למקום אחר בו‬ ‫הוא רוצה להימצא‪.‬‬ ‫בשיר “לבי במזרח” מתואר המסע התודעתי של המשורר‪ .‬הוא מרגיש‬ ‫קרוע בין המקום בו הוא נמצא פיזית (ספרד)‪ ,‬לבין המקום בו הוא‬ ‫רוצה להיות (ארץ‪-‬ישראל)‪ .‬הגעגועים נוטלים מן המשורר את טעם‬ ‫החיים ומסיבים לו תסכול רוחני קשה‪ .‬הוא לא יכול ליהנות משום‬ ‫דבר בגלל כיסופיו העזים לציון‪ ,‬וכן אינו יכול למלא את נדריו‬ ‫להגיע לשם‪ ,‬משום שהוא נמצא תחת שלטון מוסלמי ואיננו יכול‬ ‫לצאת מספרד‪ .‬גם הכניסה לארץ‪-‬ישראל בעייתית‪ ,‬משום שהארץ‬ ‫נתונה תחת שלטון נוצרי‪.‬‬ ‫ידוע כי יהודי ספרד נהנו מאיכות חיים שהתבטאה לא רק בחירות‬ ‫דתית‪ ,‬אלא גם ברווחה כלכלית‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מצהיר המשורר כי‬ ‫יעדיף לעזוב את כל הטוב החומרי ממנו יש לו בשפע בספרד‪ ,‬כדי‬ ‫שיהיה לו טוב מבחינה רוחנית ונפשית‪ ,‬כלומר בארץ‪-‬ישראל – זאת‬ ‫למרות שידוע לו שיש בה שלטון זר ועוין ובית‪-‬המקדש חרב‪.‬‬

‫‪34‬‬


35


36


‫שירי החול של א‪.‬גבירול‬

‫המאה ה‪11-‬‬

‫שיר שווה חרוז‬ ‫{סוג השיר השכיח ביותר בשירת ימי‬ ‫הביניים העברית‪ .‬אורכו אינו קבוע‪.‬‬ ‫הוא יכול להיות קצר כדי שלושה‬ ‫וארבעה בתים‪ ,‬או ארוך כדי עשרות‬ ‫בתים‪“ .‬בית” בשיר זה הוא בעצם‬ ‫טור אחד המורכב משתי צלעות‪ :‬דלת‬ ‫וסוגר‪}.‬‬

‫מעמדו של החרוז בפיוט הספרדי‬ ‫חרוז נושא משמעות‬

‫חריזה נושאת משמעות‪ :‬מעמדו של החרוז בפיוט הספרדי היה איתן‪.‬‬ ‫הוא היווה חלק חשוב בתוך המערכה הכוללת של הפיוט‪ ,‬ואולי‬ ‫החשוב ביותר בה‪ .‬החרוז והמשקל שימשו כשני המרכיבים הצורניים‬ ‫החשובים ביותר בפיוט‪ :‬ברם‪ ,‬מעמדו של החרוז עולה על מעמד‬ ‫המשקל בפיוט‪ ,‬שכן ניתן היה לכתוב פיוט ללא משקל‪ ,‬אך לא הייתה‬ ‫אפשרות לכתוב פיוט ללא חריזה‪.‬‬ ‫בניגוד לשירה בדורנו הנזקקת לקהל קוראים מעיינים יותר מאשר‬ ‫קהל מאזינים‪ ,‬הרי שירת הקודש בימי הביניים נזקקה יותר לקהל‬ ‫מאזינים‪ .‬מכאן שהפונקציה שמילא הפיוט בימי הביניים שונה מזו‬ ‫שהשירה ממלאה בימינו‪ ,‬ועל כן מראש אין לדון את שתי השירות‬ ‫באותן אמות מידה‪ .‬בשירה החדשה איבד החרוז ממעמד הבכורה‪,‬‬ ‫שהיה לו בימי הביניים‪ ,‬שכן הדגש בימי הביניים היה באמירת‬ ‫הפיוט בפה והשמעתו בקול בבית הכנסת במעמד ציבורי‪..1‬‬ ‫בפיוט הספרדי היה למצלול בכלל ולחרוז בפרט מסר חשוב ביותר‬ ‫למסירה‪ .‬הפייטן מסר לקהל המתפללים בגוונים ובגווני גוונים‬ ‫שונים צלילים העולים מתוך ההקשר של הפיוט‪ ,‬שהיה בהם לעורר את‬ ‫המתפללים לתכנו ולהפוך אותם להיות מעורבים בנושאו‪ .‬באמצעות‬ ‫מצלול חרוז‪ ,‬ביקש הפייטן למשוך את תשומת לב המתפלל למשמעות‬ ‫המסתתרת מאחורי המילה‪.‬‬ ‫בשעה שאנו עוסקים בצליל בפיוט הספרדי‪ ,‬וכוונתי כאן לצליל‬ ‫המתבטא באמצעות החריזה או האמירה החוזרת‪ ,‬נוטים אנו להתעלם‬ ‫מן התוכן שאותו הוא נושא או שאליו הוא רומז‪ .‬הצליל שבחרוז‬ ‫החוזר יוצר ציפייה דרוכה עקב מיקומו בסופי הטורים‪ .‬ציפייה‬ ‫זו הופכת לבעלת מתח בכל טור והיא מוצאת את פורקנה בחרוז‬ ‫שבסופו‪ .‬אם החריזה תהא גם נושאת משמעות‪ ,‬הרי לא תהיה הלבשה‬ ‫צורנית חיצונית על סופי הטורים‪ ,‬אלא היא תהווה חלק אורגני‬ ‫מהטור ואף מהפיוט כולו‪ .‬במיוחד אמור דבר זה אם החריזה בחרה‬ ‫‪ 1‬המסורת התרבותית היסודית הקדומה שלנו‪ ,‬המקרא והמשנה ככלל‪ ,‬יסודה‬ ‫בתרבות השמיעה "שמע ישראל")‪ .‬משה קיבל גם תורה שבע"פ‪ ,‬האב השמיע‬ ‫לבנו "שמע בני תורת אביך"‪ ,‬ובקהלות ישראל במזרח למדו דברים בעל פה‪ .‬כך‬ ‫שלאמירה ולהשמעה היה מקום חשוב בתרבותנו‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫שלמה אבן גבירול (רשב"ג) (‪- 1020‬‬ ‫‪ 1058‬בערך) היה מגדולי המשוררים‬ ‫בספרד וגם פילוסוף "מענקי הרוח‬ ‫שקמו לעם ישראל בימי הביניים"‪.‬‬ ‫למרות פטירתו בגיל צעיר הספיק‬ ‫לכתוב כמה ספרי הגות ומאות שירים‪.‬‬ ‫פיוטים רבים משירת הקודש שלו‬ ‫שולבו בסידור התפילה‪ ,‬ויצירתו‬ ‫המפורסמת ביותר ‪ -‬הפיוט "כתר‬ ‫מלכות" ‪ -‬צורפה לתפילות יום‬ ‫הכיפורים במקצת קהילות ישראל‪.‬‬ ‫נראה כי שירתו "מבטאת אותו באורח‬ ‫שלם יותר מיצירתו הפילוסופית"‪,‬‬ ‫ונותנת ביטוי לחווייתו הדתית‬ ‫המיוחדת‪ .‬קורותיו ותלאותיו של‬ ‫אבן גבירול ניכרות בשירת החול‬ ‫שלו‪ ,‬ואחד מנושאיה ‪ -‬שירי ויכוח‬ ‫ופולמוס ‪ -‬מבוסס על שנותיו‬ ‫בסרגוסה‪ ,‬ועל מריבותיו המתמשכות‬ ‫עם נכבדי העיר‪.‬‬


‫חרוז אב ‪ /‬מנחה‬

‫‪38‬‬


‫לה למשקל מובאה ידועה מהתפילה או מהמקרא‪ .‬ע"י שמיעת ההברה‬ ‫החוזרת בחרוז‪ ,‬המוכרת בשל מיקומה ובשל החזרה עליה‪ ,‬גוברת‬ ‫מעורבות המתפלל בעת אמירתה פעם אחר פעם‪ ,‬כשהוא עושה איתה‬ ‫הכרה מחודשת בכל טור‪.‬‬ ‫בפיוטי רמב"ע יש לעתים רבות חשיבות מרובה לצליל‪ ,‬שאותו רואה‬ ‫הפייטן כחלק בלתי נפרד מהתוכן‪ .‬מי ששומע את פיוטי רמב"ע נדרש‬ ‫להטות אוזן גם למצלול וגם לרוח הפיוטית המנשבת בכנפיו‪ ,‬הזיקה‬ ‫בין שני אלה נותנת לנו את ההנאה מן השיר‪ .‬רמב"ע היה מודע‬ ‫בספרו התאורטי על הפואטיקה של השירה העברית בימי הביניים‬ ‫לחשיבות הזיקה שבין תוכן השיר לבין יסודות המצלול שיטו את‬ ‫אוזן השומע אליו‪ " :‬הכנס את חיבורך לתוך תערוכת חיבורים טובה‪,‬‬ ‫כדי שתראה את מידת ההאזנה אליו חוות דעת לך‪ ,‬אשר לא תשגה‬ ‫אותך‪ ,‬וראייה אשר לא תכזיב אותך"‪.‬‬ ‫תפקידו של החרוז נושא המשמעות בפיוט גבר בשל העצמאות היחסית‬ ‫שנהנתה ממנה המחרוזת בפיוט‪ .‬כל מחרוזת היוותה יחידה עצמאית‬ ‫מבחינה הגיונית ומבחינה תחבירית‪ .‬חתרה מזאת‪ ,‬לעתים כל טור‬ ‫היווה יחידה תחבירית והגיונית עצמאית שהסתיימה בנקודה‪,‬‬ ‫בפסיק‪ ,‬או בכל סימן פיסוק אחר‪ .‬אך גם כשנעדר סימן פיסוק‬ ‫כזה‪ ,‬ואף כשהמשפט ההגיוני חורג אל מעבר לגבולות פורמליים‬ ‫מסומנים ע"י החריזה‪ ,‬הרי גם אז הוא נעצר בגבול זה‪ ,‬שהוא גבול‬ ‫מוסכם ומקובל ביתר הטורים‪ ,‬שבו השקיע הפייטן ממיטב כשרונו‬ ‫ונסיונו‪ .‬הרי שמעמד החריזה היה מעמד נכבד ביותר ושימש כסימן‬ ‫מובהק במחרוזת‪.‬‬ ‫מאחר שניתן לנתק מחרוזת אחת מרעותה‪ ,‬הרי תפקיד החרוז המקומי‬ ‫של הסטרופה גובר עוד יותר‪ ,‬אם נושא משמעות‪ ,‬בשל תפקידו לאגד‬ ‫את טורי הסטרופה מבחינת התוכן והצורה‪.‬‬ ‫מבחינה צורנית היטיב הפיטן לעשות ע"י קביעת חריזה מתחלפת‬ ‫בפיוט ובכך ברח מהסכמתיות ששלטה בשירת החול‪ ,‬שקבעה לכל‬ ‫השיר חריזה מברחת אחת‪ .‬ע"י קביעת חריזה מתחלפת בפיוט יצר‬ ‫הפיטן מתיחות‪ ,‬כיון שהקורא לא הלך אל החרוז הבטוח אלא אל‬ ‫חרוז שמשתנה תכופות מספר פעמים בפיוט‪ .‬מתיחות זאת העשירה‬ ‫את הפיוט וחילצה אותו מן המונטוניות‪ .‬אם נצרף תהליך צורני‬ ‫זה לתהלחך המקביל שבהענקת משמעות לחריזה‪ ,‬הרי מעמד החרוז‬ ‫עולה לעין ערוך‪.‬‬ ‫אדוארד סירבס‪ ,‬איש המטריקה הגרמני מקשר בין מעמדו של דבר‬ ‫שרוצים להבליטו ביצירה לבין מיקומו ביצירה‪" :‬הרושם המושלם‬ ‫ביותר מושג בעת שהדבר‪ ,‬אשר חובה להבליטו מצד עניינו והוראתו‪,‬‬ ‫מופיעה גם במקום בולט בשיר‪ ,‬וכן להיפך"‪ .‬ומאחר שמעמדו של‬ ‫החרוז בפיוט מוכח‪ ,‬הרי אין מתאים לשמש אחסנייה לרעיון חשוב‬ ‫שישכון בו במסגרת הפיוט יותר ממנו‪ .‬ר' יעקבסון מרחיב את‬ ‫היריעה ובודק את חריזת הביניים מצד ההקשר הסמנטי בכללותו כי‬ ‫"בשירה כל דמיון בולט בצליל מוערך מיחס לדמיון ו‪/‬או לאי דמיון‬ ‫במשמעות"‪ .‬דבריהם של סיברס ושל יעקבסון תקפים וקיימים לגבי‬ ‫הפיוט הספרדי באותה מידה שהם תקפים וקיימים בתחום השיר‪.‬‬ ‫רמב"ע מבקר את החרזנים הרועים בשיר משקל וחרוז בלבד‪.‬‬ ‫בעקיפין משתמעת מדבריו ביקורת חריפה עליהם על שראו באלה‬

‫‪39‬‬

‫רבי משה אבן עזרא (רמב"ע;‬ ‫ד'תתט"ו‪ - 1055 ,‬ד'תת"ק‪1140 ,‬‬ ‫בערך)‪ ,‬היה משורר ופייטן ופילוסוף‬ ‫בתור הזהב של יהדות ספרד‪ .‬נחשב‬ ‫אחד מגדולי המשוררים היהודים בכל‬ ‫הזמנים‪.‬‬ ‫שירת החול בספרד (המאות ‪)15 - 10‬‬ ‫הייתה תופעה ייחודית "ובבחינת‬ ‫מעשה מהפכני" בתרבות ישראל‪.‬‬ ‫"בכלי השיר החדשים והמצוחצחים"‬ ‫שקיבלה מן השירה הערבית פנתה‬ ‫השירה העברית מתחום שירי הקודש‪,‬‬ ‫הפיוטים‪ ,‬לשירה העוסקת בחיי האדם‬ ‫ועולמו‪ .‬שירת החול הייתה חידוש‬ ‫בתכניה ובייעודה‪ ,‬בסגנונה ובסוגיה‪,‬‬ ‫והיא כללה שירי ידידות ואהבה‪,‬‬ ‫שירי טבע ויין‪ ,‬שירי כלולות ושירי‬ ‫ִמ ְס ֵּפד‪ .‬שירת החול הייתה ביטוי‬ ‫למיזוג בין התרבות היהודית לתרבות‬ ‫הערבית‪ ,‬וראשיתה באנדלוסיה (ספרד‬ ‫המוסלמית) במאה ה‪.10-‬‬ ‫פיוט‪ .1 -‬שם נרדף לשיר (פואיזיה)‪.‬‬ ‫המשורר הוא פייטן‪ .‬דברי פרוזה‬ ‫מכאן ודברי פיוט או פיט מכאן‪.2 .‬‬ ‫סוג של שיר‪ -‬תפילה עתיק‪ ,‬מתקופת‬ ‫התלמוד והגאונים‪ ,‬שנתפתח בארץ‪-‬‬ ‫ישראל במאה השישית‪ -‬השביעית‪ .‬בין‬ ‫גדולי הפיטנים הארצישראלים הארץ‬ ‫ישראלים הקדמונים ידועים יוסי בן‬ ‫יוסי‪ ,‬יניי ואליעזר קליר‪ ,‬שפיוטיהם‬ ‫שובצו במחזור ובהגדה‪ .3 .‬בתור‬ ‫הזהב של השירה העברית בספרד‪,‬‬ ‫בפרובנס‪ ,‬באיטליה‪ ,‬ואחר כך גם‬ ‫באשכנז‪ ,‬פרח הפיוט כשירת קודש‪.‬‬ ‫מאות משוררים חיברו אלפי פיוטים‪,‬‬ ‫ומהם הרבה ששובצו בנוסחים שונים‬ ‫של סידורים ומחזורים‪" :‬אהבות"‪,‬‬ ‫"גאולות"‪" ,‬אופניים"‪" ,‬רשויות"‪,‬‬ ‫סליחות וכו‪.‬‬


‫תכלית לעצמה מבלי לראות זיקה כלשהי לענין התוכן‪.‬‬ ‫" לא נסיון להם ביצירת השיר ובחיבור‪ ...‬מרהיבים לכתוב שירה‬ ‫ומתפרצים לחבר מאמרים והורסים את החריזה‪ ...‬השקפתם כי‬ ‫השירה אינה אלא השמירה על המשקלים והדאגה לאותיות החורזות‬ ‫ולחריזה שאינה שקולה"‪.‬‬ ‫קיימים בפיוטי רמב"ע חרוזים בעלי משמעות הבנויים על כינויים‪,‬‬ ‫ויש חרוזים בעלי משמעותֿ‪ ,‬שההברות החורזות בהם מעניקות להם‬ ‫את המשמעות בשם עצם צלילן‪ .‬אם כחלק ממילה ואם כמילה בפני‬ ‫עצמה‪ .‬שכיחותם של חרוזים מהסוג הראשון רבה יותר מאשר הסוג‬ ‫השני‪ .‬ברם‪ ,‬חרוזים מהסוג הראשון פחותים מערכם יותר‪ ,‬לדעתי‪,‬‬ ‫משום שבפועל אנו מוצאים חריזות של כינויים משותפים השכיחות‬ ‫בסוגים סותרים ובמצבים שונים‪.‬‬ ‫א' מירסקי מגלה ענין רב בחריזות מהסוג הראשון‪ .‬הוא טוען ואף‬ ‫מוכיח שבחריזת הכינויים יש זיקה הדוקה אל התוכן‪ .‬לדבריו‪ ,‬זו‬ ‫הדרך המצוייה ביותר המנצלת את החרוז על מנת לשאת על גבו‬ ‫משמעות‪ .‬החרוז הזה מיוסד על הכינוי הדיקדוקי נעשה בעל משמעות‬ ‫לשיר‪ ,‬והמשורר נושא על גב החרוז מרעיונות השיר‪ .‬המשורר מנצל‬ ‫גם צלילים אחרים‪ -‬צלילי האזור וצלילי הטרופה כדי לקדם את‬ ‫נושא השיר‪ ,‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא טוען שחרוז של כינוי הקניין ליחיד‬ ‫יפה לשיר שעניינו הפרט‪ ,‬שאיפותיו וצרכיו‪ .‬אני מוצא חרוזים אלא‬ ‫פחותי ערך‪ ,‬אם כי איני מבטלם כליל‪ ,‬ויש מקרים מיוחדים שאני‬ ‫אף מקבל אותם‪ .‬ענייני נתון‪ ,‬בעיקר‪ ,‬לחריזות המיוסדות על קולות‬ ‫הבאים מגוף המילה‪ ,‬גם אם אין הן שכיחות ביותר‪ ,‬וגם אם הן‬ ‫משמשות כחרוז מתחלף בפיוט‪ .‬משמעותם וזיקתם של קולות אלה‬ ‫צומחות ועולות מעצם משמעות צליל החרוז‪ .‬הן נובעות ויוצאות‬ ‫מגוף הנושא ולא מחוצה לו‪ .‬אני מוצא ענין רב בחריזת מילים‬ ‫גדולות שניתן ליצור מהן מילים קטנות‪ .‬אתייחס כמו כן בין היתר‬ ‫לחריזות כינויים‪ .‬עניין יש לי גם במילים המשמשות חתימה לכל‬ ‫הסטרופות בפיוט‪ ,‬חתימה אורגנית הנובעת מתוך מובאה מקראית‬ ‫הבאה בכל סוף סטרופה‪.‬‬ ‫צורות מבניות וזיקתן לתוכן הפיוט‬ ‫במבנה הטור והסרופה בהשוואה‬ ‫לשינויים שחלו בפיוט‬ ‫למקבילותיהם בשירת החול היו השפעות גם על התוכן‪ .‬הכיצד?‬ ‫בשירת החול השיר היה בנוי מבתים בתים‪ ,‬אם מעט ואם הרבה‪.‬‬ ‫בתים אלה נהנו לא רק מעצמאות צורנית‪ ,‬אלא גם מעצמאות תכנית‪.‬‬ ‫עצמאות זאת היתה כמעט מוחלטת וקבועה‪ ,‬שלעתים קרובות ניתן‬ ‫היה להוציא בית בודד מתוך השיר הכולל‪ ,‬לקוראו ולהבינו כיחידה‬ ‫בפני עצמה‪ .‬כך למשל בשיר הטבע המפורסם "כתנות פסים"‪:‬‬ ‫ְּכ ְת נ ֹו ת ַּפ ִּס י ם‬ ‫ּו ְמ ִע י ל ַּת ְשׁ ֶּב ץ‬ ‫ָּכ ל ִצ י ץ ָח ָד שׁ‬ ‫ִמ י לֹ א ִי ְשׁ ֶת ה‬

‫‪40‬‬

‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪/‬‬

‫ָל ַב ש ַה ָּג ן ‪ּ /‬ו ְכ ס ּו ת ִר ְק ָמ ה ‪ִ /‬מ ֵּד י‬ ‫ָע ָט ה ָכ ל ֵע ץ ‪ּ /‬ו ְל ָכ ל ַע ִי ן ‪ֶ /‬ה ְר ָא ה‬ ‫ִל ְז ָמ ן ֻח ַּד שׁ ‪ָ /‬י ָצ א שׁ ֵח ק ‪ִ /‬ל ְק ַר א ת‬ ‫ֵי י נ ֹו ָע ָל י ו ‪ָ /‬ה ִא י שׁ ַה ה ּו א ‪ִ /‬י ָּשׂ א‬

‫ִד ְשׁ א ֹו‬ ‫ִפ ְל א ֹו‬ ‫ּב ֹו א ֹו‬ ‫ֶח ְט א ֹו‬


‫בכל הדוגמאות האלה ניתן‪ ,‬כפי שראינו‪ ,‬לקרוא ולהבין את הבתים‬ ‫כל אחד כיחידה בפני עצמה בשל המבנה העצמאי של הבית‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫כשרמב"ע מדבר על היקף שירת החול שלו בספר הפואטיקה שחבר‪,‬‬ ‫הוא מציין את מיספר בתיה ולא את מספר שיריה‪" :‬והנה ישנם כבר‬ ‫בידי האנשים למעלה מששת אלפים בתים מדברי השקולים בצורות‬ ‫נבדלות ובעניינים שונים"‪ .‬איננו מוצאים במובאה זאת ובספר‬ ‫הפואטיקה כולו מנייה של השירים שחיבר רמב"ע‪ ,‬אלא ציון מניין‬ ‫הבתים‪ ,‬לומר לך שזוהי היחידה השלמה המקובלת והעצמאית שיש‬ ‫לדבר עליה‪.‬‬ ‫הבתים בשירת החול הקלאסית עמדו זה ליד זה‪ ,‬הציורים והתכנים‬ ‫בכל בית עמדו אף הם זה בצד זה ולא תמיד ברצף אחד בהמשך‬ ‫אחד‪ .‬לא כן בפיוט‪ ,‬שאת מקום הבית בו תפסה הסטרופה ולא‬ ‫הטור‪ .‬הסטרופה‪ ,‬כידוע‪ ,‬היא מקבץ של טורים‪ ,‬וכל טור הוא בין‬ ‫צלעית אחת עד שלוש‪ -‬ארבע צלעיות‪ .‬המשמעות של הנאמר התרחבה‬ ‫והקיפה יותר מאשר יחידה מצומצמת של דלת וסוגר‪ .‬המשמעות‬ ‫חייבה תפיסת הסטורפה כיחידה שלמה‪ ,‬מבחינת תוכנה ומבחינת‬ ‫הגיונה‪ .‬טורי הפיוט מדובקים זה בזה ונאמרים במשך אחד ובצרף‬ ‫אחד‪ .‬משפט מתחבר למשפט וענין מתחבר לענין‪ ,‬כן שמתקבל רצף‬ ‫עניני ותחבירי מעבר למדסגרת הטור‪ .‬דבר זה אך טבעי הוא אחרי‬ ‫שהפיוט שם את השגש בתוכן יותר מאשר ביצירה‪ .‬לא המשחק‪ ,‬הריכוז‬ ‫וההצטעצעות בצורה היו מנת חלקו של הפיוט‪ ,‬אלא הדברים שעל‬ ‫המתפלל לשטוח בפני יוצרו‪ ,‬וכידוע דברים אלה היו מרובים‪ ,‬ולא‬ ‫היה טעם להפוך אותם לכמעט חידה על ידי ריכוזם וצמצומם‪ .‬יש‬ ‫פיוטים רבים שהתחנה של הטור אינה אלא תחנה פורמלים גרידא‪,‬‬ ‫ויש לקרוא מבחינת המשמעות את הסטרופה ברצף אחד‪ .‬הדבר בולט‬ ‫בפיוטים שיש בהם "פסיחה"‪ .‬תאורי סיבה ותוצאה‪ ,‬מסובב ומסובב‬ ‫רבים הם בפיוט וגורמים לדיבוק טור לטור‪ .‬אדגים לסטופה קצרה‪:‬‬ ‫ְל ַמ ַע ן ֵה ַפ ְר נ ּו ‪ֶ /‬א ת ְּב ִר י ְת ךָ ‬ ‫ַה ּצ ּו ר ‪ָ ,‬מ ַר ְד נ ּו ‪ְּ /‬ב ִא ְמ ָר ֶת ָך‬ ‫וְ ָע ֵק ב ָמ ַע ְל נ ּו ‪ְּ /‬ב ת ֹו ָר ְת ָך‬ ‫ב ע ל נ ו ֲא ד ֹו ִנ י ם ‪ /‬ז ּו ָל ְת ָך‬ ‫ארבעת הטורים מהווים רצף של משפט אחד המתחיל בתאור סיבה על‬ ‫פני שלושה טורים ומסתיים בטור האחרון‪ -‬התוצאה‪.‬‬ ‫הרי שהיתה לשינוי הצורני השפעה תוכנית על הפיוט וקיימת‬ ‫זיקה עקיפה בין מבנה הטור והסטרופה לבין תוכן השיר‪ .‬הפיוטים‬ ‫מעוגנים בתוכם כמאמר רצוף ומושלם‪ .‬אם שירי החול מבוססים על‬ ‫מוטיבים‪ ,‬נושאים‪ ,‬ציורים ורעיונות מוסכמים שאינם של המשורר‪,‬‬ ‫הרי שירי הקודש הם ביטוי פנימי שלו והשתקפות של רעיונותיו‬ ‫והגגיגיו‪.‬‬ ‫עצם חיבור הפיוט על דרך שיר אזור גורם לשבירת המבנה המקובל‬ ‫והקלאסי של השיר מבחינת משקלוֿ‪ ,‬חריזתו ומבנה הטור שבו‪ .‬מבנה‬ ‫זה הקנה לו דינאמיות המתחזקת לעיתים על ידי שבירת הטור‬ ‫לשתיים‪ ,‬שלוש ואף ארבע צלעיות‪ ,‬או על ידי חלוקה בלתי סימטרית‬

‫‪41‬‬


‫של הטור‪ .‬שבירה זו של הטור מופרת אף היא על ידי פסיחות נועזות‬ ‫ורגרסיה‪ .‬שבירת הטור מנוצלת יפה גם לציון הקבלות והקבלות‬ ‫ניגודיות תוך כדי שימוש ומשחק במילים חוזרות מקבילות וקישוטים‬ ‫מקבילים וחוזרים‪.‬‬ ‫מערכת מגוונת זו של הפיוט מתגוונת בחרוז בלתי אחיד‪ .‬הגיוון‬ ‫של החרוזים מקנה אף הוא לפיוט דינאמיות מרובה ומפיעה עם‬ ‫כל חילוף ומערב מסטרופה לסטרופה‪ ,‬ולעתים קרובות עם מעברים‬ ‫בתוך הסטרופה עצמה‪.‬‬ ‫הפייטן מנצל את המבנה הסטרופי על מנת לציין שינויים בדוברים‬ ‫המשתתפים בפיוט‪ ,‬חילופי נמען‪ ,‬דיאלוגים שונים בין הנפשות‬ ‫השונות הנוטלות חלק בפיוט או על מנת לצייין מעבר מנושא אחד‬ ‫למשנהו או כדי לעבור מנושא לתת נושא או מסיטואציה אחת לרעותה‪,‬‬ ‫כשכל סטרופה משמשת חטיבה צורנית וחטיבה נושאית כאחת‪.‬‬ ‫טורי האזור מנוצלים אף הם לעיתים קרובות בהקשרם המיוחד‬ ‫להדגשה‪ ,‬לעימות‪ ,‬להקבלה או להשוואה עם מה שצוין בגוף‬ ‫הסטרופה‪ .‬הענינים שבתוכם מנוצלים ומחוזקים באמצעות המבנה‬ ‫הצורני המיוחד והשונה‪.‬‬ ‫טורי האזור קשורים בינהם באמצעות חרוז משותף לאורך כל הפיוט‪.‬‬ ‫אם יש לפיוט מדריך‪ ,‬הרי גם הוא שותף לחריזה משותפת לאזורים‪.‬‬ ‫החרוז המשותף הזה מפיק צליל המקנה אחידות וגיבוש לפיוט כולו‬ ‫הן מבחינת הצורה והן מבחינת התוכן‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה מהי תרומתו של החרוז המשותף לכל האזורים מעבר‬ ‫לצליל המשותף‪ ,‬שהוא מקנה להם? מסתבר שהחרוזה המשותפת אכן‬ ‫מסייע ת לגיבוש הפיוט ולהפיכתו למקשה אחת גם מבחינת התוכן‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות יש הד לחרוז חוזר זה החותם את הסטרופות גם‬ ‫בסטורפה הפותחת או בסטרופה החותמת בפיוט ולעיתים אף פה ושם‬ ‫במקומות אחרים בפיוט‪.‬‬ ‫הסטרופות השונות נעדרות רצף רעיוני‪ ,‬ועל כן עולה חשיבותם של‬ ‫האזורים‪ ,‬ששומרים על רצף משלהם באמצעות החריזה החוזרת‪.‬‬ ‫לצורך זה יש שציין הפייטן תבנית רטורית חוזרת‪ ,‬ציור או תאור‬ ‫או לשון החוזרים באזורים השונים‪ ,‬כדי לשמור על הקשר בפיוט‪.‬‬

‫‪42‬‬


43


44


‫התפת והעדן‬

‫המאה ה‪14-‬‬

‫סונאטה‬ ‫{לאה גולדברג‪ ,‬שבנוסף להיותה‬ ‫משוררת הייתה גם מבקרת וחוקרת‬ ‫ספרות‪ ,‬העניקה לסונטה הקלאסית‬ ‫את הכינוי שיר זה”ב כדי לבטא את‬ ‫השלמות הצורנית של שיר כזה‪-‬‬ ‫זה”ב בגימטריה הוא ‪ ,14‬כמו מספר‬ ‫השורות בסונטה‪}.‬‬

‫משירת ספרד לשירה העברית‬ ‫שירתו של עמנואל הרומי בין מסורת לחידוש‬

‫עמנואל בן שלמה הרומי היה איש אשכולות ברוח הרנסנס‪ .‬הוא‬ ‫חי ופעל בסוף המאה ה‪ 13-‬ובמחצית המאה ה‪ ,14-‬עסק במדעים‬ ‫שונים‪ ,‬היה פוליגלוט – לבד מעברית‪ ,‬לטינית ואיטלקית ידע ערבית‬ ‫וכנראה גם יוונית‪ ,‬הוא היה מתמטיקאי‪ ,‬אסטרונום‪ ,‬פילוסוף ורופא‪,‬‬ ‫אבל מנקודת ראות היסטורית‪ ,‬המורשת שהנחיל לדורות הייתה‬ ‫בהיותו משורר בעל יחוד‪ ,‬מקוריות והיגד רב עניין בשירה העברית‪.‬‬ ‫"עמנואל הרומי היה האחרון במשוררי ספרד‪ ,‬אבל גם החוליה‬ ‫הראשונה משלשלת השירה העברית ‪ ...‬עד זמנו של ר' משה חיים‬ ‫לוצאטו"‪ ,‬אומר ביאליק‪ ,‬לאמור‪ ,‬הוא היה אחרון הגדולים במשוררי‬ ‫ספרד של ימי הביניים‪ ,‬וראשון משוררי הזמן החדש באיטליה‪.‬‬ ‫למעמד ביניים זה‪ ,‬במפנה התקופות של ההיסטוריה והתרבות‬ ‫האירופית‪ ,‬הייתה השפעה חשובה על יצירתו של עמנואל‪ ,‬שמצד אחד‬ ‫עסקה בכל צורותיה ונושאיה של שירת ימי הביניים‪ ,‬שירי קודש‪,‬‬ ‫תחינות וקינות‪ ,‬שירי חול‪ ,‬שירי יין ושירי חשק‪ ,‬מכתמים ודברי‬ ‫שנינה‪ ,‬מקאמות בנוסח אלחריזי (הוא מכנה את ספרו בשם "מחברות‬ ‫עמנואל" בעקבות "מחברות איתיאל" של אלחריזי)‪ ,‬ומהצד האחר‬ ‫אימץ צורות ותכנים אופייניים לספרות הרנסנס האיטלקי‪ .‬בהרצאה‬ ‫זו אני מבקש להתמקד בנושא זה של היצירה במפנה הזמנים‪ ,‬ולהציע‬ ‫גורם חשוב להבנתו‪ .‬עמנואל היה בן דורו של גדול שירת הרנסנס‬ ‫וספרותה באיטליה‪ ,‬דנטה אליגיירי‪ ,‬ויש אומרים שהכיר אותו‬ ‫אישית‪ ,‬ומכל מקום‪ ,‬הכיר היטב את יצירתו‪ ,‬שכן השפעתו של דנטה‬ ‫על יצירתו של עמנואל ברורה וניכרת היטב‪ .‬כידוע‪ ,‬משוררי הרנסנס‬ ‫האיטלקי‪ ,‬בראשם פטררקה ודנטה‪ ,‬יצרו את הסונטה ועיצבו את‬ ‫צורתה השירית לפרטי פרטיה‪ .‬הסונטות הראשונות שהגיעו אלינו הן‬ ‫באיטלקית‪ ,‬בהן של דנטה ושל פטררקה‪ .‬עמנואל היה כנראה הראשון‬ ‫שהנהיג את הסונטה גם בשירה העברית‪ ,‬הסונטות שלו בנויות על‬ ‫פי הצורה הנוקשה של הסונטה האיטלקית‪ ,‬בבנין הבתים‪ ,‬באורך‬ ‫הטורים ובסדר החריזה‪ .‬עברית הייתה אפוא השפה השנייה‪ ,‬אחרי‬ ‫איטלקית‪ ,‬שנכתבו בה סונטות ברוח הרנסנס‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬יצירתו האחרונה של עמנואל‪ ,‬שמופיעה במחברת העשרים‬

‫‪45‬‬

‫עמנואל בן שלמה הרומי (‪1260-‬‬ ‫‪ )1328‬היה מלומד ומשורר רב פנים‪,‬‬ ‫ברוח הרנסאנס המוקדם‪ .‬כאיש‬ ‫אשכולות וכבן למשפחה אמידה‬ ‫ובולטת הוא נשא במשרה רמת‪-‬דרג‬ ‫בקהילה היהודית ברומא‪ .‬בערוב‬ ‫ימיו ירד מנכסיו ונאלץ לעקור‬ ‫בפ'רמֹו‪,‬‬ ‫מביתו‪ .‬הוא מצא מקלט ֶ‬ ‫בביתו של פטרון בשם דניאל‪ ,‬שנתן‬ ‫לו את חסותו ואפשר לו להקדיש את‬ ‫שארית חייו לכתיבת שירה ולכינוס‬ ‫שירתו בספר "מחברות עמנואל"‪.‬‬ ‫התעניינותו חרגה מהספרות התורנית‬ ‫והתלמודית למתמטיקה‪ ,‬אסטרונומיה‪,‬‬ ‫רפואה ופילוסופיה יהודית‪ ,‬נוצרית‬ ‫ואסלאמית‪ .‬כישרונו כמשורר נתגלה‬ ‫כבר בנערותו‪ ,‬הוא למד וחקר את‬ ‫השירה ונחשף ליצירותיהם של גדולי‬ ‫המשוררים בעברית‪ ,‬ערבית ולטינית‪.‬‬ ‫פעילותו המדעית המגוונת של עמנואל‬ ‫תאמה את רוחב אופקיו ואת תחומי‬ ‫הידע הרבים שרכש‪ .‬יצירתו הראשונה‪,‬‬ ‫שעסקה במשמעות קבלית של אותיות‬ ‫האלף‪-‬בית אבדה‪ .‬חיבור שני‪" ,‬אבן‪-‬‬ ‫בוחן"‪ ,‬עוסק בפרשנות של ספרי‬ ‫התנ"ך ובשאלות של בלשנות מקראית‪.‬‬ ‫בהמשיכו את המסורת של הוגים‬ ‫נוצרים ויהודים בני זמנו‪ ,‬פירש‬ ‫עמנואל את התנ"ך על דרך האלגוריה'‬ ‫ובחן את משמעויותיו הסימבוליות‬ ‫והמיסטיות‪ ,‬כשהוא שואף למצוא בהן‬ ‫את השקפותיו הפילוסופיות והדתיות‪,‬‬ ‫ומבלי להתעלם מן הפשט‪ .‬הוא עסק‬ ‫גם בדקדוק הלשון העברית‪ ,‬ולמד‬ ‫קבלה‪ .‬היה בקי בכמה שפות – לבד‬


‫ושמונה‪ ,‬היא הפואמה "תופת ועדן"‪ ,‬שמחקה במפורש את יצירת הענק של‬ ‫דנטה "הקומדיה האלוהית"‪ .‬יצירתו של עמנואל נכתבה זמן קצר אחרי‬ ‫מותו של דנטה‪ .‬השוואה פרשנית מפורטת של יצירתו של עמנואל עם זו של‬ ‫דנטה אפשר לקרוא במסות של ד"ר עזר כהנוב‪ ,‬ושל ירון כהן‪-‬צמח וכן גם‬ ‫בפרק האחרון במונוגרפיה "עמנואל הרומי" של שאול טשרניחובסקי‪ ,‬עליה‬

‫על מחקרו של קאסוטו ‪ -‬דאנטה ועמנואל הרומי‬ ‫קאסוטו כתב את המסה הזו לאחר שכבר הוכיח בעבר כי לא היו לעמנואל ודאנטה כל‬ ‫יחסים ובוודאי שלא היו ידידים‪ .‬בחיבורו הקצר מוביל אותנו היסטוריון דגול ביד‬ ‫אמן אל נבכי הבעיה שכאמור הטרידה את מנוחתם של חוקרים רבים ‪ -‬האם היו עמנואל‬ ‫ודאנטה חברים‪ .‬ואומר קאסוטו בעדינות ובענווה רבה‪..." :‬יודעים הכל כי עמנואל נחשב‬ ‫לידידו של דאנטה‪ ...‬בכל זאת מן הראוי לחזור ולבחון‪ ,‬אם באמת היו קשרי ידידות אלה‬ ‫קיימים במציאות"‪.‬‬ ‫בחיבורו זה אסף כמאה מראי מקומות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬ממצאים ומאמרים אותם הוא מגולל‬ ‫קמעה קמעה‪ ,‬מתעכב על כל אחד ואחד ופורש בגלוי את שיקוליו והנחותיו‪ .‬כתיבתו היא‬ ‫מופת לטיפול בראיות שלעתים אינן מתיישבות זו עם זו ולדרך בה ניתן להבין אותן‪ .‬הוא‬ ‫אינו מביא חצאי דברים ואף מדגיש כי הוא עושה זאת על מנת שגם הקורא יוכל לראות‬ ‫ולשפוט בשכלו שלו‪ .‬וכך הוא אומר‪" :‬כבר נתפרסמו תעודות אלו פעמים הרבה‪ ,‬ואף על פי‬ ‫כן לא יהא הדבר שלא לצורך אם נחזור ונביאן גם כאן‪ ,‬כדי שיוכל הקורא לדון בעצמו את‬ ‫כוחן בהוכחה‪ ".‬המסה נפתחת בסקירת שתי סונטות שהוחלפו בין הפייטן האומברי בוזונה‬ ‫דה גוביו ובין עמנואל לרגל מותם של דאנטה ושל אדם נוסף שזהותו אינה ברורה‪ ,‬ושתי‬ ‫סונטות נוספות שהוחלפו בין אותו בוזונה לבין המשורר והמשפטן צ'ינו דה פיסטויה‪.‬‬ ‫סונטות אלו הן שיצרו את הרושם אודות חברותם של דאנטה ועמנואל ועליהן עומד קאסוטו‬ ‫ומבהיר אותן עד תום‪.‬‬ ‫הוא מביא בפנינו את המקור האיטלקי‪ ,‬ועל סמך ניתוח מפורט של התוכן והתחביר הוא‬ ‫מראה על מה נכתבו ומה היו ההקשרים עליהם נסובו‪ .‬מתוך החומר הזה מסיק קאסוטו‬ ‫את המסקנה‪" :‬ולפיכך אפשר לסכם ולומר‪ ,‬שאם נבוא ונדון על פי החומר שבידינו‪,‬‬ ‫אין לחשוב שהיו בין דאנטה ובין עמנואל הרומי אותם קשרי ידידות אישית‪ ,‬שמציאותם‬ ‫נאמרה מפי רבים"‪.‬‬ ‫קאסוטו מבין כי אם אכן סברו חוקרים ואנשי רוח רבים כי אכן היו קשרי ידידות בין‬ ‫גדול משוררי איטליה בתקופת הרנסאנס לבין המשורר היהודי‪ ,‬הרי שחובה עליו להבהיר‬ ‫את הסוגיה עד תום‪ .‬עליו להסביר ההשפעות הספרותיות והמקורות ליצירתו ואת הסיבה‬ ‫לטעות בה אחזו רבים וטובים‪ .‬ואכן‪ ,‬קאסוטו אוחז בידנו‪ ,‬ההדיוטות‪ ,‬ומנחה אותנו‬ ‫במבוך הרעיונות האסכטולוגיים של היהדות‪ ,‬האיסלאם והנצרות עד להקבלה השלמה בין‬ ‫דאנטה לבין עמנואל‪ ,‬תוך שהוא מציין‪" :‬עמנואל לא היה גאון יוצר כדאנטה‪ ,‬שהיה בידו‬ ‫לעצב תפיסה מקורית כבירה רק מכח דמיונו בלבד‪ . "...‬הוא מצביע על מקורות ההשפעה‬ ‫היהודית ערבית על יצירת עמנואל באיטלקית‪ ,‬ועל מקורות ההשפעה האיטלקית נוצרית‬ ‫על שירתו העברית‪ .‬הוא מסיים ביד בוטחת ואומר‪" :‬לפיכך מופיע עמנואל כדוגמה מאלפת‬ ‫ביותר לאותה תופעה אופיינית לתרבות יהודי איטליה בשלהי ימי הביניים ובתקופת‬ ‫הרנסאנס‪ ,‬תרבות שבה נפגשים ומתפתחים זה בצד זה שני יסודות שונים ‪ -‬היסוד‬ ‫האיטלקי שיהודי הארץ הזו סיגלו לעצמם והזדהו עמו‪ ,‬ויסוד תרבות המורשה‪ ,‬שהם‬ ‫טיפחו בדבקות וברציפות‪....‬בהרמוניה שלמה ויוצרת להפליא"‪.‬‬

‫נעמוד בהמשך‪ .‬בהכללה‪ ,‬יצירה זו של עמנואל נופלת הרבה מזו של דנטה‪,‬‬ ‫אולי‪ ,‬בין יתר הגורמים‪ ,‬כיוון שהמיתוס היהודי אודות העולם הבא הוא דל‬ ‫מאוד בתיאוריו‪ ,‬לעומת התיאור העשיר והמפורט שמציעה הנצרות (וכן גם‬ ‫האיסלם) לעולם שאחרי המוות‪ .‬היעדרו של "טור הטוהר" במסורת היהודית‬ ‫גרמה להיעדרו של חלק זה מיצירתו של עמנואל‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫מאיטלקית ועברית שלט גם‬ ‫בלטינית ובערבית‪ ,‬ולמד‬ ‫יוונית‪.‬‬ ‫עמנואל הרומי היה כנראה‬ ‫הראשון שהכניס לשירה‬ ‫העברית את הסונטה‪,‬‬ ‫שבזמנו הופיעה לראשונה‬ ‫בשירה האיטלקית‪ .‬ספר‬ ‫שיריו‪" ,‬מחברות עמנואל"‪,‬‬ ‫שערך בערוב ימיו‪ ,‬משקף‬ ‫את החיים בתקופת‬ ‫הרנסאנס‪ .‬יש בו שירי‬ ‫קודש ושירי חול‪ ,‬דברי‬ ‫מוסר ולצדם הלצות ואפילו‬ ‫שירי זימה‪ ,‬עם דברי מדע‪.‬‬

‫דנטה אליגיירי‬ ‫(באיטלקית‪Dante :‬‬ ‫‪ ,Alighieri‬בין ה‪14-‬‬ ‫במאי ל‪ 13-‬ביוני‬ ‫‪ 13 - 1265‬בספטמבר‬ ‫‪ ,)1321‬משורר ופילוסוף‬ ‫פלורנטיני‪ .‬יצירתו‬ ‫הגדולה ביותר‪" ,‬הקומדיה‬ ‫האלוהית" (‪La divina‬‬ ‫‪ )commedia‬היא‬ ‫אחת מיצירות האמנות‬ ‫הגדולות של כל הזמנים‬ ‫והבסיס לשפה האיטלקית‬ ‫המודרנית‪.‬‬ ‫הקומדיה האלוהית‬ ‫(באיטלקית‪La Divina :‬‬ ‫‪ )Commedia‬היא פואמה‬ ‫שירית שכתב דנטה‬ ‫אליגיירי בתחילת המאה‬ ‫ה‪ ,14-‬ונחשבת לפואמה‬ ‫השירית הגדולה ביותר‬ ‫בספרות האיטלקית וחלק‬ ‫מהספרות הקנונית הגדולה‬ ‫ביותר בספרות העולמית‪.‬‬


47


‫מהפכת הדפוס היא מהפכה‬ ‫טכנולוגית שנגרמה על ידי המצאת‬ ‫הדפוס המודרני על ידי יוהאן‬ ‫גוטנברג באמצע המאה ה‪ ,15-‬המצאה‬ ‫אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה‬ ‫החשובה ביותר באלף הקודם‪ .‬המצאתו‬ ‫של גוטנברג אפשרה הדפסה של המוני‬ ‫ספרים תוך זמן קצר ובעלות נמוכה‬ ‫יחסית‪ ,‬והביאה לעלייה משמעותית‬ ‫ממושכת באחוזי האוריינות בקרב‬ ‫הציבור הרחב‪ .‬לפני מהפכת הדפוס‪,‬‬ ‫הפצת ספרים בעותקים רבים דרשה‬ ‫העסקת אנשים רבים‪ ,‬ומחירי‬ ‫הספרים‪ ,‬שהועתקו בכתב יד‪ ,‬היו‬ ‫גבוהים ביותר‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפצת מידע‬

‫שולחן ערוך הוא ספר ההלכה הבסיסי‬ ‫שכתב ר' יוסף קארו בצפת ונדפס‬ ‫לראשונה בוונציה בשנת ה'שכ"ה ‪-‬‬ ‫‪ ,1565‬ועליו מתבססים ומסתמכים‬ ‫מרבית הפוסקים מזמנו והלאה‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫נוהגים רוב רבני ישראל לפסוק‬ ‫הלכות על פי ספר זה‪.‬‬

‫מליצה‪ -‬בתנ"ך משמעה דבר חוכמה‪,‬‬ ‫משל וחידה‪ .‬במובנה הרחב‪ ,‬המליצה‬ ‫היא כינוי ללשון הציורית‪ ,‬כלומר‪-‬‬ ‫לא היגד לא ישיר‪ ,‬המתאר את הנדון‬ ‫במילים שונות‪ ,‬נבחרות‪ ,‬נשגבות‪,‬‬ ‫יפות וממחישות‪ .‬במובן אחר הפכה‬ ‫המליצה למילת גנאי‪ :‬פראזה ריקה‪.‬‬ ‫ביטוי מליצי נחשב לביטוי לא‬ ‫כן‪ ,‬מנופח ומלאכותי‪ .‬הערכה זו‬ ‫נולדה כהתנגדות ללשון המליצית‬ ‫הפוריסטית של המשכילים במאה‬ ‫הי"ח והי"ט‪.‬‬

‫בימינו‪ ,‬יצירתו של עמנואל הרומי אינה תופסת מקום חשוב בתודעה‬ ‫האקדמית ובמחקר‪ ,‬ואף לא בידע הפופולארי‪ .‬המחקרים האקדמיים‬ ‫על יצירתו מעטים‪ ,‬ושיריו כמעט שאינם מצוטטים באנתולוגיות של‬ ‫שירת ימי הביניים‪ ,‬ואינם נלמדים בבתי הספר‪ .‬גם בין משכילים‬ ‫חובבי שירה מעטים מאוד מיודעים ליצירתו של עמנואל‪ .‬אפשר לומר‪,‬‬ ‫שיצירתו נדחתה מהקנון של הספרות העברית לדורותיה‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬בימיו‪ ,‬ולפחות מאתיים שנה לאחר מותו הייתה יצירתו של‬ ‫עמנואל ידועה‪ ,‬מקובלת ואהודה‪ ,‬ראייה לכך היא העובדה שיצירתו‬ ‫השירית‪ ,‬בספרו "מחברות עמנואל"‪ ,‬הגיעה אלינו בשלמות‪ ,‬בעוד‬ ‫חלקים גדולים משירת החול של משוררי ספרד אבדו‪ ,‬ונמצאו רק עם‬ ‫גילויה של גניזת קהיר‪ .‬עד היום נשתמרו "מחברות עמנואל" בכמה‬ ‫וכמה כתבי יד‪ ,‬ונדפסו זמן מועט לאחר המצאת הדפוס‪ ,‬לראשונה‬ ‫ברישא כבר ב‪ ,1491-‬ובדפוס שונצינו בקושטא ב‪" .1535-‬מחברות‬ ‫עמנואל" היה אפוא אחד הספרים הראשונים שזכו להיות מודפסים‬ ‫בעברית‪ ,‬אבל לאחר המאה השש עשרה שוב לא נדפס הספר‪ ,‬אלא‬ ‫בתקופת ההשכלה‪.‬‬ ‫הסיבה הנראית לעין למידורם של שירי עמנואל היא באיסור שהטיל‬ ‫עליהם ר' יוסף קארו‪ ,‬ב‪ ,1565-‬ב"שולחן ערוך" שלו‪" :‬ספרי מלחמות‬ ‫וכן מליצות ומשלים או שיחות חולין כגון ספר עמנואל‪ ,‬ואין צריך‬ ‫לומר דברי חשק‪ ,‬אסור לקרותן בשבת ואפילו לעיין בהם בלא‬ ‫קריאה‪ ,‬גזירה משום שטרי הדיוטות‪ ,‬ואף בחול אסור משום מושב‬ ‫לצים‪ ,‬אף אם כתובים בלשון הקודש‪ .‬ובדברי חשק יש עוד איסור‪,‬‬ ‫אפילו כתובים בלשון הקודש‪ ,‬שמגרה יצר הרע בעצמו ומי שחיברן‬ ‫ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן הם בכלל מחטיאי הרבים"‬ ‫(שולחן ערוך‪ ,‬אורח חיים סימן שז‪ ,‬סעיף טז)‪ .‬קשה לדעת אם איסורו‬ ‫של יוסף קארו גרם למידורם של שירי עמנואל‪ ,‬או אולי המידור‬ ‫היה קיים בקהילות היהודים‪ ,‬וקארו רק נתן לכך גושפנקא הלכתית‪,‬‬ ‫כי נראה שגם שירי החול של משוררי ספרד‪ ,‬שהיו מתונים בהרבה‬ ‫מאלה של עמנואל‪ ,‬לא היו מקובלים גם ללא חרם הלכתי‪ ,‬כפי שניתן‬ ‫להבין מאבדנם‪ .‬שיריו של עמנואל אכן נעים בין קודש לחול‪ ,‬והרבה‬ ‫מעבר לחולין של סתם‪ ,‬יש בהם לא רק דברי ליצנות ושנינה‪ ,‬אלא‬ ‫גם דברים שראו בהם זימה‪ ,‬ארוטיקה גם מתונה וגם פרועה‪ ,‬ולעתים‬ ‫גם דברים שטשרניחובסקי מתאר כ"ניבול פה איום"‪ .‬בכמה מקומות‬ ‫מתקרב עמנואל אף לכפירה ממש‪ .‬בתקופתו של עמנואל סגנון זה‬ ‫לא היה יוצא דופן בספרות האיטלקית‪ ,‬והיה בו צד של מחאה נגד‬ ‫הממסד הדתי‪ .‬עדות לכך נמצאת ב"דקמרון"‪ ,‬אוסף הסיפורים‬ ‫המונומנטאלי של בן דורו הצעיר של עמנואל‪ ,‬ג'ובני בוקאצ'ו‪,‬‬ ‫הרווי בארוטיקה חריפה הגובלת בפורנוגרפיה‪ .‬גם בציור ובפיסול‬ ‫של אותם ימים נוכל לראות נטיות ארוטיות ברורות‪ ,‬תמונות ופסלי‬ ‫עירום של גברים ונשים‪ ,‬בחסותם של סיפורי המיתולוגיה היוונית‪,‬‬ ‫ואף סיפורי המקרא‪ .‬אפשר ששירתו הדתית של עמנואל נתנה לו‬ ‫מעין רהביליטאציה לא רשמית גם בדורות מאוחרים יותר‪ ,‬ואפשר‬ ‫שהמכתמים ודברי החוכמה שביצירתו הם שעשו זאת‪ ,‬ואפשר שדווקא‬ ‫השנינה והעוקץ‪ ,‬אולי אף הארוטיקה החריפה שבשיריו משכו את‬ ‫ליבם של הקוראים‪ ,‬שהעתיקו וחזרו והעתיקו אותם‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬אלה‬ ‫היו הגורמים לדחיית יצירתו של עמנואל מהקאנון של היצירה‬

‫‪48‬‬


‫העברית עד להחרמתם‪.‬‬ ‫תנועת ההשכלה בגרמניה ביקשה להחזיר את יצירתו של עמנואל אל‬ ‫הקאנון הספרותי שלה‪ ,‬ובשנת ‪ 1796‬הופיעה בברלין מהדורה חדשה‬ ‫של "מחברות עמנואל"‪ ,‬ומהדורה נוספת הופיעה בלבוב ב‪,1870-‬‬ ‫בשחר תקופת התחייה‪ .‬החרם של יוסף קארו לא עניין‪ ,‬כנראה‪ ,‬את‬ ‫חכמי ההשכלה‪ ,‬הם מצאו עניין בזיקתו של עמנואל לתרבות הרנסנס‬ ‫באירופה‪ ,‬וברוח החופש האוניברסאלית שניכרת ביצירתו‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫העריצו את שליטתו המלאה בלשון העברית ובגנזיה‪ ,‬את בקיאותו‬ ‫במקרא ואת יכולתו לשחק בשפה בשיכול אותיות (אנגראם)‪ ,‬בחריזה‬ ‫עשירה ובמצלול‪ ,‬ואת המכתמים השנונים שלו הבנויים על יסודותיה‬ ‫של השפה העברית הקלאסית‪ .‬איני יודע מה היה יחסם של חכמי‬ ‫ההשכלה לגודש הארוטי ביצירתו של עמנואל‪ ,‬אבל אני מכיר לפחות‬ ‫יצירה אחת מסוף המאה השמונה עשרה‪ ,‬שיר ארוטי שנכתב בנוסח‬ ‫דומה לזה של עמנואל הרומי‪ ,‬שירו של מרדכי בן‪-‬זאב "שיר עגבים"‪.‬‬ ‫שיר זה לא נדפס באותם ימים אבל זכה לתפוצה לא רגילה בכתב יד‪.‬‬ ‫שאול טשרניחובסקי‪ ,‬משורר הויטאליות היהודית‪ ,‬מצא עניין‬ ‫רב ביצירתו של עמנואל‪ ,‬גם בתכניה וגם בצורותיה‪ ,‬והקדיש לה‬ ‫מונוגראפיה חשובה‪ ,‬שכבר הזכרתי‪ .‬הוא רואה את שירת עמנואל‬ ‫בהקשר לשירת ספרד העברית של ימי הביניים‪ ,‬שלדעתו נלכדה‬ ‫בשגרת השירה הערבית המלאה מליצות‪ ,‬שיבוצים וגוזמאות‪,‬‬ ‫"ריטוריקה נפוחה ומליצה קרה ‪[...‬בהן] נבלעה אישיותו של‬ ‫המשורר"‪ ,‬ונעדרת ביטוי אישי אותנטי‪ ,‬ואילו בעמנואל ראה את‬ ‫"אישיותו בולטת מתוך שירתו‪ ,‬למרות כל סבל הירושה שקיבל מבית‬ ‫מדרשו הספרדי"‪ .‬טשרניחובסקי מתאר את עמנואל ואת יצירתו על‬ ‫רקע תקופתו‪ ,‬הארץ שחי בה‪ ,‬איטליה‪ ,‬ותרבותה באותם ימים‪ .‬הוא‬ ‫סוקר סקירה ביקורתית את מכלול שירתו לסוגיה‪ ,‬ועומד במיוחד על‬ ‫יצירתה של הסונטה‪ .‬כידוע‪ ,‬יצירתו של טשרניחובסקי עצמו כוללת‬ ‫כמה וכמה סונטות‪ ,‬בהן גם סונטה "אל הסונטה העברית"‪ ,‬ושלושה‬ ‫כלילי סונטות‪ ,‬הוא פרסם ב"ספר הסונטות" שלו מסה חשובה על‬ ‫מהותה של הסונטה ותולדותיה‪ .‬אפשר שמחקר זה הוליך אותו לחקר‬ ‫יצירתו של עמנואל הרומי‪ .‬במונוגראפיה שלו הוא מבקר קשות את‬ ‫"תופת ועדן"‪ ,‬יצירה הבנויה לדעתו על חריזה בלבד‪ ,‬ללא הגיון‬ ‫פואטי אחר‪ .‬המונוגראפיה שלו כוללת מבחר מייצג משיריו של‬ ‫עמנואל‪ ,‬על פי הסוגות השונות שלהן‪.‬‬ ‫ביאליק‪ ,‬בהרצאתו הנזכרת על היצירה העברית באיטליה‪ ,‬טוען‬ ‫כנגד השימוש שעשו משוררי ספרד בסגנון השירה הערבית‪ ,‬וכן‬ ‫גם עמנואל‪ ,‬שאימץ את צורות השיר של איטליה‪ ,‬במקום לדבוק‬ ‫בצורותיה הטבעיות של השירה העברית‪ ,‬כפי שהיא מתגלה בשירה‬ ‫המקראית‪ .‬בזה ראה ביאליק את הגורם לירידתה של השירה העברית‬ ‫אחרי עמנואל‪ ,‬שכן רק משוררים ברוכי כשרון כר' יהודה הלוי‬ ‫ור' שלמה בן גבירול‪ ,‬וכן גם עמנואל עצמו‪ ,‬עשויים היו‪ ,‬לדעתו‪,‬‬ ‫להתגבר על מכשלה זו‪ ,‬אבל גם שירתם של אלה סובלת מצורות‬ ‫זרות לאופייה של הלשון העברית‪ .‬טשרניחובסקי רואה את הדברים‬ ‫בהיפוך גמור‪ ,‬הריתמוס המקראי נראה לו "פרימיטיבי"‪ ,‬והוא‬ ‫משבח את משוררי ספרד על שאימצו את הסגנון הערבי‪ ,‬אבל מבקר‬ ‫אותם על שנשארו בסגנון זה‪ ,‬ואת עמנואל הוא משבח על שהכניס‬

‫‪49‬‬

‫טוהר לשון‪ -‬בספרות העברית‪:‬‬ ‫עמדה ודעה של סופרים עבריים‬ ‫בתקופת ההשכלה‪ ,‬שהקפידו על‬ ‫טוהרת לשון המקרא בכל יצירותיהם‪.‬‬ ‫היתה זו תקופה של חידוש הסגנון‬ ‫הקלאסי בספרות אירופה‪ .‬בספרות‬ ‫העברית‪ ,‬שימש התנ"ך מופת לחיקוי‬ ‫בתוכן ובלשון‪ ,‬בדמויות ובמליצה‪.‬‬ ‫הפוריסטים פסלו כל תערובת מלשון‬ ‫חז"ל‪ ,‬מן התלמוד‪ ,‬הפיוט ומלשון‬ ‫רבנים וחסידים‪ .‬הם לא הותירו‬ ‫כניסת מילים ארמיות‪ ,‬לועזיות או‬ ‫מחודשות ביצירותיהם‪ .‬מנדליי‪,‬‬ ‫סמולנסקין‪ ,‬ברויידס‪ ,‬ואחריהם‬ ‫סופרי דור התחייה‪ ,‬פרצו א גבולות‬ ‫הפוריזם והניחו יסוד לעברית‬ ‫הסינטתית של ימינו‪.‬‬

‫הרנסאנס (צרפתית‪,Renaissance :‬‬ ‫"לידה מחדש") הייתה תנועת תחייה‬ ‫תרבותית‪ ,‬פילוסופית ואמנותית‬ ‫שהחלה באיטליה בתקופת ימי‬ ‫הביניים המאוחרים‪ ,‬והתפשטה‬ ‫בהדרגה לרחבי אירופה‪ .‬התנועה‬ ‫נתנה את שמה לתקופה היסטורית‬ ‫שנמשכה בערך מהמאה ה‪ 14-‬ועד‬ ‫למאה ה‪( 17-‬לחלופין יש הרואים‬ ‫אותה מהמאה ה‪ 15-‬ועד למאה ה‪.)18-‬‬ ‫הווייתה ורעיונותיה של התנועה‬ ‫חפפו את אירועי השעה של אותה‬ ‫עת ‪ -‬ובמרכזם עמדה תחייתם של‬ ‫טקסטים מהעת הקלאסית (תקופת יוון‬ ‫ורומא העתיקות)‪ ,‬עליית הפטרונות‬ ‫מצד האפיפיורות והאצולה‪ ,‬התפתחות‬ ‫טכניקות חדשות באמנות (לדוגמה‬


‫טכניקת הפרספקטיבה בציור)‬ ‫והתקדמות רבה בתחומי המדע‪ .‬לזרם‬ ‫הרנסאנס הייתה השפעה רבה כמעט‬ ‫על כל תחומי החיים אך הוא ידוע‬ ‫בעיקר בשל השפעתו המכרעת על עולם‬ ‫האמנות שבאה לידי ביטוי בתרומות‬ ‫של אדריכלים‪ ,‬פסלים‪ ,‬ציירים‬ ‫ואנשי אשכולות שהבולטים בהם היו‬ ‫לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו‪,‬‬ ‫שהיו המקור למונח "איש הרנסאנס"‪.‬‬ ‫לרוב הדעות הרנסאנס החל בעיר‬ ‫פירנצה במאה ה‪ ,14-‬אם כי יש‬ ‫חולקים על קביעה זו[‪ .]1‬תאוריות‬ ‫מגוונות הוצעו במהלך ההיסטוריה על‬ ‫מנת להסביר את מקורה של התנועה‬ ‫ואת מאפייניה‪ ,‬והן מתמקדות בעיקר‬ ‫בתנאים החברתיים והאזרחיים שהיו‬ ‫מיוחדים לפירנצה באותה התקופה‬ ‫וכן למבנה הפוליטי המיוחד שלה‪,‬‬

‫לשירתנו את הנוסח האיטלקי‪.‬‬ ‫רוח הזמן ושורשי העבר ביצירתו של עמנואל‪.‬‬ ‫כבר אמרנו‪ ,‬עמנואל היה בן דור הרנסנס המוקדם‪ .‬ביצירתו‬ ‫נשקפת רוח הרנסנס ההומניסטית‪ ,‬שבשירתם של המשוררים‬ ‫האיטלקים התבטאה בין היתר בשיבה לקלאסיקה היונית והרומית‪,‬‬ ‫ובהתרחקות מהממסד הנוצרי‪ ,‬עמנואל ניסה לעשות זאת על פי דרכו‬ ‫בחזרה לקלאסיקה העברית‪ ,‬למקרא‪ ,‬במיוחד לספרי הנביאים‪,‬‬ ‫ובהשתחררות מכבלי המסורת‪ ,‬אם גם במידה מתונה מאוד‪ .‬השפעתה‬ ‫של רוח התקופה ניכרת בצורות החדשניות שסיגל לחלק משיריו‪,‬‬ ‫ועם זאת אין הוא נפרד עדיין ממורשת ימי הביניים גם בתכנים‬ ‫של שיריו‪ ,‬במיוחד בשירי הקודש שלו‪ ,‬וגם בצורות של שיריו‪ .‬בין‬ ‫שיריו בולטים שירים רבים הבנויים על פי נוסח הקצידה הערבית‪,‬‬ ‫נוסח שאפיין את מרביתה של שירת ספרד העברית‪ ,‬בתים המורכבים‬ ‫משני טורי שיר‪ ,‬דלת וסוגר‪ ,‬עם חרוז עובר לאורך השיר כולו‪.‬‬ ‫במרבית שירי עמנואל השקולים במשקל הספרדי‪ ,‬הוא משתמש‬ ‫במשקל "השלם" (שתי תנועות ויתד‪ ,‬שתי תנועות ויתד‪ ,‬שלוש‬ ‫תנועות)‪ .‬נושאו של השיר‪ ,‬פחד המוות והעונש לאחר המוות‪ ,‬חוזר‬ ‫הרבה אצל עמנואל‪ ,‬ומופיע אצל רבים ממשוררי ספרד‪ ,‬גם הרעיון‬ ‫היפה של בריחה מהאל אל האל עצמו‪ ,‬כבר מופיע בפיוט ובשירת‬ ‫ימי הביניים‪ .‬השיר בנוי משורה של "מליצות"‪ ,‬שיבוצים מהטקסטים‬ ‫של המקורות‪.‬‬ ‫הסונטות של עמנואל‬ ‫כאמור‪ ,‬חידושו הגדול של עמנואל בשירה העברית ברוח הרנסנס‬ ‫היה באימוצה של הסונטה‪ ,‬שזה אך הופיעה בשירה האיטלקית‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה בהשפעתו של דנטה‪ ,‬ונתחבבה על משוררי אירופה עד היום‬ ‫הזה‪ .‬עמנואל אכן חיבר כמה סונטות באיטלקית‪ ,‬מוקדשות לדנטה‪.‬‬ ‫ב"מחברות עמנואל" יש שלושים וארבע סונטות על נושאים שונים‪,‬‬ ‫שירי קודש‪ ,‬שירי יין‪ ,‬שירי אהבים וגם שירי ליצנות – כולם בתבנית‬ ‫הסונטה‪ .‬הסונטה הביאה את שירת עמנואל אל הזמן החדש‪ .‬צורתה‬ ‫המוגדרת היטב‪ ,‬מחייבת דיוק לשוני ורעיוני עם חסכון בהיגדים‪.‬‬ ‫המליצה‪ ,‬השיבוץ המקראי וההשענות על טקסטים שהיו אופייניים‬ ‫לפיוט ולשירת ספרד פינו מקום לאמירה שירית מדויקת ומקורית‪.‬‬ ‫עם זאת הסונטות של עמנואל אינן מנותקות מהמסורת‪ ,‬מבחינות‬ ‫רבות יש בהן המשכיות לרוחה של שירת ספרד‪ ,‬כך למשל שקולות‬ ‫הסונטות של עמנואל במשקל הספרדי של יתדות ותנועות‪ ,‬ולעיתים‬ ‫גם התכנים אינם שונים מאלו של ימי הביניים‪ ,‬וכך‪ ,‬חדש וישן‬ ‫התמזגו לישות חדשנית‪ ,‬אופיינית לתקופת מעבר‪.‬‬ ‫"מי ָי משפט איש" חוזרת לנושא שכר ועונש אחרי מותו‬ ‫ְ‬ ‫הסונטה‬ ‫של אדם‪ ,‬נושא שמקורו בתרבות ימי הביניים‪ .‬אין זה מן הנמנע‬ ‫שעניינו של עמנואל בנושא זה קשור ליצירתו של דנטה‪" ,‬הקומדיה‬ ‫האלוהית"‪ ,‬שחלקה הראשון מתאר את מדורי התופת ואת העונשים‬ ‫המוטלים בה על חוטאים למיניהם‪ .‬לשונה של הסונטה נשען על‬ ‫מקורות מקראיים (ייזל כטל‪ ,‬נפשי העריתי‪ ,‬יום שידובר בך)‪ ,‬ועל‬ ‫פי תוכנה ניתן לראות בה תחינה‪ ,‬מסוג פיוטי הקודש‪ ,‬אבל נראה‬ ‫כאילו התגנב לסונטה גם רעיון נוצרי‪ ,‬בטור האחרון של הסונטה‪,‬‬

‫‪50‬‬


‫לפיו תבחן נפשו ב"מצרף וכור לאל"‪ ,‬המכוון כנראה‪ ,‬לפורגטוריום‪,‬‬ ‫"טור הטוהר" הנוצרי‪ ,‬המתואר גם בידי דנטה ב"קומדיה האלוהית"‬ ‫בחלק השני‪ .‬שפלות הרוח והפחד מהחטא ומהעונש הופך בסונטה‬ ‫אחרת‪" ,‬תופת ועדן"‪ ,‬לבדיחה‪ ,‬בקריצת עין אומר עמנואל שהוא‬ ‫מעדיף את התופת על גן העדן‪ ,‬כיוון שיעלות החן מן הסתם‬ ‫מסתופפות בגיהנום‪ ,‬ואילו העדן מלא נשים זקנות‪ ,‬חולות וכעורות‪,‬‬ ‫רעיון שהופיע בסיפור צרפתי מאותם ימים "אוקסן וניקולט"‪.‬‬ ‫יש בסונטה זו‪ ,‬כמובן‪ ,‬הרבה מעבר לבדיחה או לחידוד‪ ,‬יש כאן‬ ‫במפורש קריאה להנאה מתענוגות החיים‪ ,‬עם לעג מתון ליראת‬ ‫החטא‪ ,‬ואף רמז לצביעות או התחסדות דתית‪ ,‬באמירה שלא רק‬ ‫"בעלות מומים"‪ ,‬אלא גם "כל איש בושת" נאספים לגן עדן‪ .‬בסונטה‬ ‫"חושה משיח אל" לועג עמנואל גם לרעיון המשיחי‪ ,‬כפי שהוא‬ ‫מקובל במסורת היהודית‪.‬‬

‫‪51‬‬


52


‫נהלל‬

‫‪1908‬‬

‫מושב עובדים‬ ‫{נהלל נבנתה בצורת עיגול‪ ,‬על פי‬ ‫תוכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן‪.‬‬ ‫מטרת התכנון הייתה לתת מענה‬ ‫לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא‬ ‫שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב‬ ‫שיושתת על עקרונות השוויון‪ .‬בצורה‬ ‫זו מרחק כל משק מן המרכז הינו‬ ‫שווה וניתן לחלק את החלקות כך‬ ‫שגודלן יהיה שווה גם כן‪}.‬‬

‫מושב מעגלי‬ ‫נהלל כמנדלה‬

‫מושב העובדים הראשון‪ ,‬נהלל‪ ,‬הוקם ב‪ 1921 -‬על פסגת גבעה במרכזו‬ ‫של עמק יזרעאל‪ .‬את הפריסה המרחבית של המושב תכנן האדריכל‬ ‫ריכרד קאופמן בהשתתפותם הפעילה של המתיישבים לעתיד‪,‬‬ ‫עוד בטרם עלייתם על הקרקע‪ .‬תכנון נהלל הינו דוגמא ייחודית‬ ‫בתולדות תכנון הערים להגדרת מבנה חברתי כלכלי‪ ,‬פיתוח סכמה‬ ‫ארובאנית הבאה לשרת את ההתארגנות החברתית ויישום הסכמה‬ ‫כפתרון פיסי מיידי‪ .‬בתכנון הפיסי של נהלל באו לידי ביטוי לא‬ ‫רק הרעיון הכלכלי חברתי של חברה שיוויונית המאורגנת ביחידות‬ ‫משפחתיות ומחלקת את הקרקעות ויעודי הקרקע בהתאם‪ ,‬כי אם גם‬ ‫פיתרון עיצובי המדגיש את היחסים בין הפרט לקהילה‪ .‬בתכנון‬ ‫נהלל שאף קאופמן ליצור ביטוי פיזי לעקרונות החברתיים של מושב‬ ‫העובדים ולצרכים הספציפיים של ההתישבות באזור ביצות בלתי‬ ‫מיושב וחשוף להתקפות אוכלוסייה ערבית עויינת‪.‬‬ ‫מושב נהלל הוקם על גבעה אליפטית המשתפלת בשיפוע מתון את‬ ‫הווודיות המקיפים אותה‪ .‬קאופמן ניצל את המבנה הטופוגראפי‬ ‫ופיתוח יישוב מעגלי המתפרש ממרכז הגבעה אל שיפוליה במספר‬ ‫טבעות‪ ,‬כל אחת בעלת ייעוד קרקע משלה‪ .‬בפסגת הגבעה מוקם‬ ‫מרכז הכפר‪ ,‬לב היישוב‪ ,‬ובו גן ציבורי ומבני הציבור המיועדים‬ ‫לפעילויות המשותפות של תושבי הכפר בתחום הצריכה והייצור‪.‬‬ ‫השטח שיועד לאזור הציבורי היה גדול ביותר וביטא את החשיבות‬ ‫שייחסו מייסדי נהלל לשותפו בשירותים כסמל לקולקטיביות‬ ‫החברתית‪ .‬מיקום הגן הציבורי ומבני התרבות המשותפים בראש‬ ‫הגבעה יצר יחס אסטטי סימבולי‪ ,‬של מעין כתר ציבורי ליישוב‪.‬‬ ‫במסגרת החלק המרכזי של נהלל‪ ,‬סביב אזור המבנים המשותפים‪,‬‬ ‫עוצבה טבעת הנחלות של עובדי הציבור שאינם חקלאים‪ ,‬וחברים‬ ‫במושב‪ :‬בעלי המלאכה ואנשי השירותים‪ .‬נחלות אלה‪ ,‬ששטחן כ‪5 -‬‬ ‫דונם כל אחת‪ ,‬כללו משקי עזר קטנים‪ .‬מיקום הטבעת הזאת בצמוד‬ ‫לאזור השירותים במרכז המושב ביטא גם את הקשר הפיסי המיידי‬ ‫בין עובדי הציבור לאזור השירותים‪ ,‬וגם את תפקודה החברתי של‬ ‫קבוצת אוכלוסייה זו כמשרתי הציבור‪ .‬אזור הנחלות החקלאיות‬

‫‪53‬‬

‫ריכרד קאופמן (‪ )1958 - 1887‬היה‬ ‫אדריכל ומתכנן ערים יהודי‪-‬גרמני‬ ‫שפעל בתקופת היישוב ונחשב לאחד‬ ‫האדריכלים המשפיעים בתולדות‬ ‫הבנייה בישראל‪ .‬קאופמן תכנן‬ ‫בתקופת היישוב למעלה ממאה‬ ‫יישובים חקלאיים‪ ,‬בכללם קיבוצים‬ ‫ומושבים‪ ,‬וכן שכונות ויישובים‬ ‫עירוניים‪ ,‬ובכך השפיע בצורה מכרעת‬ ‫על דמותו של היישוב בישראל‪,‬‬ ‫השפעה שניתן לראות עד ימינו‪.‬‬ ‫הקו המרכזי בתכניותיו היה ניסיון‬ ‫לשלב את רעיון עיר הגנים‪ ,‬ככלי‬ ‫ביטוי לאידאות החברתיות שעמדו‬ ‫בבסיסו‪ ,‬עם האידאות של ההתיישבות‬ ‫החקלאית הציונית ועם דרישות‬ ‫המוסדות המיישבים ואף המתיישבים‪.‬‬ ‫רעיון עיר הגנים הועלה במטרה‬ ‫להתמודד עם תהליך העיור שחל‬ ‫בעקבות המהפכה התעשייתית שיצר‬ ‫בעיות צפיפות אוכלוסין‪ ,‬זיהום‬ ‫ובעיות חברתיות כגון ניכור חברתי‬ ‫ופשע‪ .‬בארץ ישראל‪ ,‬בה לא היו‬ ‫קיימות בעיות אלו‪ ,‬ביקש קאופמן‬ ‫לענות על הצרכים האידאולוגים של‬ ‫התנועה הציונית‪ :‬שינוי אופיו של‬ ‫העם היהודי בדרך של חזרה לטבע‪,‬‬ ‫פיזור אוכלוסין ככלי לייהוד הארץ‬ ‫והתבדלות מהתרבות המקומית של‬ ‫ערביי ארץ ישראל‪ .‬קאופמן הושפע‬ ‫ברעיונותיו ועבודתו מזרם הנאו‬ ‫קלאסיציזם ואף ניתן לזהות אצלו‬ ‫נטייה קלה למונומנטליות‪ .‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬תוכניותיו התאימו עצמן לתנאי‬ ‫הסביבה והקרקע‪.‬‬


‫העוטף את המרכז‪ ,‬חולק ל‪ 80 -‬נחלות חקלאיות‪ ,‬גזרות מעגליות השוות‬ ‫בשטחן ובמיקומן היחסי כלפי המרכז‪ .‬כל גזרת נלחה הורכבה מארבעה‬ ‫אזורים המתאחדים במרחב המושב לארבע טבעות המקיפות את המרכז‪ :‬אזור‬ ‫מבני המגורים הצמוד לכביש הטבעתי הראשי של המושב‪ ,‬אזור מבני המשק‬ ‫כולל משק החי הצמוד לבתי המגורים‪ ,‬אזור גן הירק והשדות‪ ,‬המשתרע‬ ‫בפריפריה וחגורת המטעים המכתרת את המושב מסביב‪ .‬ריכוז כל קרקעות‬ ‫המשפחה בחלקה אחת שבה ממוקם גם בית המגורים‪ ,‬אפשר ניצול יעיל של‬ ‫כח העבודה המשפחתי‪ ,‬כך שהאישה והילדים השתתפו גם הם בעבודת המשק‬ ‫כשנתפנו מעיסוקיהם האחרים‪ -‬עבודות הבית או הלימודים‪ .‬בשנות ה‪,20 -‬‬ ‫כאשר רמת המינוע והמיכון היו נמוכות‪ ,‬היתה חשיבות רבה לקשר הרגלי‬ ‫בין האיכר ובני ביתו‪ ,‬לבין המשק והשדות‪ .‬גם שיקולי הביטחון חייבו קשר‬ ‫ישיר בין האיכר לנחלתו‪ .‬ריכוז כל חלקותיו של האיכר במשבצת אחת אתם‬ ‫את נסיון הכפר המסורתי באירופה והקנה לאיכר תחושת בעלות ‪ ,‬שמעבר‬ ‫לחשיבותה המעשית‪ .‬טבעת המגורים של אנשי השירותים והחקלאים יצרה‬ ‫חגורת מגורים המקיפה את מרכז השירותים‪.‬‬ ‫מערכת הדרכים הורכבה מכביש טבעתי ראשי המפריד בין אזור הנחלות של‬ ‫אנשי השירותים לנחלות החקלאיות ושמונה דרכים רדיאליות המקשרות את‬ ‫המרכז עם הכביש הטבעתי‪ .‬כביש הטבעת אפשר נגישות מיידית לכל הנחלות‪.‬‬ ‫שדרה ראשית חצתה את הכפר וקישרה בין בית העם‪ ,‬בית הספר ושיפולי‬ ‫הגבעה‪ .‬שני כבישים קשרו את הטבעת הפנימית אל הכביש הארצי ויישובי‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫שטחו של מרכז הכפר בעל הצורה האליפטית‪ ,‬הוא כ‪ 200 -‬דונם‪ .‬השטח‬ ‫המרכזי נקבע ע"י חלוקה של הנחלות החקלאיות‪ 80 ,‬במספר‪ ,‬כאשר אורך‬ ‫חזית החלקה‪ ,‬המשיקה לכביש הטבעתי‪ ,‬נקבע ל‪ 20 -‬מטר‪ .‬שטח המרכז‬ ‫נחלקה לשניים‪ :‬מאה דונם יועדו ל‪ 20 -‬נחלות לעובדי השירותים‪ ,‬ומאה‬ ‫הדונם הנותרים‪ ,‬לגן ציבורי ומבני ציבור‪ .‬בשטח זה הוקמו שירותים (מבני‬ ‫חינוך‪ ,‬בית העם‪ ,‬צרכנייה ומרפאה)‪ ,‬מבני ייצור משותפים (מטבח משותף‪,‬‬ ‫מאפייה‪ ,‬תחנת קמח‪ ,‬מחלבה‪ ,‬אסמים‪ ,‬מחסנים ושירותים טכניים) וגן‬ ‫ציבורי ששטחו ‪ 45‬דונם‪.‬‬ ‫עקרון השוויוניות של חברי המושב בסכמה המעגלית ע"י חלוקה לגזרות‬ ‫שוות בשטחן‪ .‬חלוקה זו מבטיחה התיחסות זהה של החלקות כלפי המרכז‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת מרחקי הליכה והן מבחינה וויזואלית‪ .‬היא אינה מבטיחה שוויוניות‬ ‫בטיב הקרקע‪ ,‬בטופוגרפיה‪ ,‬ובתנאי האקלים השונים הנוצרים מהפנייה של‬ ‫המבנים כלפי רוחות השמיים‪ .‬עקרון הקולקטיביות מתבטא ביחס בין הנחלות‬ ‫החקלאיות לנחלות אנשי השירותים כלפי המרכז המשותף‪ .‬כדברי המתכנן‪:‬‬ ‫" בלב היישוב‪ ,‬בשיא הגבעה‪ ,‬נמצאים המבנים הקומונליים‪ ,‬החברתיים‬ ‫והכלכליים‪ ,‬המשקיפים על היישוב"‪ .‬בחירת הצורה המעגלית מדגישה את‬ ‫ייחודו ואת חשיבות של המרכז כלפי מעגל המתיישבים המקיף אותו ומגן‬ ‫עליו‪ .‬כותב אחד המתיישבים‪ " :‬צורת המעגל נתנה ביטוי למטרה של שיתוף‪,‬‬ ‫רב הדדיות‪ ,‬וההזדקקות לשירותים"‪ .‬נראה שקאופמן הגזים בערך שחברי‬ ‫המושב ייחסו לעקרון הקואופרטיבי לעומת חשיבות המשפחה‪ .‬בפועל המרכז‬ ‫לא פותח ולא עוצב כאלמנט דומיננטי במערך הפיסי‪ .‬השטח שיועד למרכז‬ ‫נגזר באופן מקרי מבחירת הצורה המעגלית ומקביעת מספר הנחלות ולא‬ ‫מתוך צרכים פונקציונליים‪ .‬קיימת דיספרופורציה בין שטח הנחלות לשטח‬ ‫המרכז‪ ,‬הגדול מדי‪.‬‬ ‫עקרון שלמות הנחלה ויצירת חברה אינטימית סגורה הינו גורם חשוב בבחירת‬

‫‪54‬‬


‫שדות‬ ‫מבני משק‬ ‫מגורים‬ ‫מבני ציבור‬

‫‪55‬‬


‫הסכמה המעגלית‪ .‬לא ניתן להוסיף נחלות או לחלקן‪ .‬הצורה שלמה וקשוחה‪,‬‬ ‫ואינה ניתנת להגדלה‪ .‬בתשובה לביקרות על קשיחות התוכנית טען קאופמן‬ ‫שעל בני המושב ליישב מושבים אחרים בארץ‪ ,‬ובכך נתן ביטוי לרעיון "‬ ‫החלוציות המתמדת"‪ :‬כל דור חייב להמשיך בפיתוח הארץ ובישובה‪.‬‬ ‫התפיסה הבטחונית היתה שיקול נוסף בבחירת הפריסה של נהלל‪ .‬רעיון‬ ‫המצודה שהופיע בקיבוץ "החצרי" קיבל כאן פירוש רחב יותר‪ .‬לדברי‬ ‫קאופמן‪ ,‬התכנון המעגלי אפשר את הפיכת המרכז למעין מבצר שאליו יברחו‬ ‫התושבים בעת התקפה בדרך הקצרה ביותר‪ ,‬רעיון המופיע בטירות ובמבצרים‬ ‫של הערים העתיקות באגן הים התיכון‪ .‬תחושת הדגש הבטחוני מוצאת את‬ ‫ביטוייה בדברי פרסיבט גודמן‪ ,‬שהשווה את נהלל לסצנה מוכרת מהסרטים‬ ‫על כיבוש המערב הפרוע באמריקה‪" :‬מצודה בנויה בעיגול של עגלות קרון‪.‬‬ ‫קאופמן תכנן עבור חברה אידאלית‪ ,‬ישוב אידאלי‪ ,‬מושלם וסגור שאינו ניתן‬ ‫לשינוי וצמיחה‪.‬‬ ‫תכנון נהלל הוא דוגמא ייחודית בהיסטוריה של בינוי היישובים החושפת‬ ‫תהליך תלת שלבי‪ :‬שלב הראשון מוגדרים העקרונות החברתיים והכלכליים‬ ‫של התארגנות קבוצה אנושית‪ ,‬בשלב השני מפותחת סכמה תכנונית לפריסה‬ ‫התיישבותית שבאה לשרת את הקבוצה ובשלב הסופי מוקם ומאוכלס הישוב‬ ‫בהתאמה מוחלטת לתכנון המקורי‪ .‬התוכנית של נהלל היא מנדלה אסטתית‬ ‫הממלאת את הדרישות התפקודיות והחברתיות‪ .‬הבינוי מבטא את העקרונות‬ ‫הכלכליים והחברתיים של קבוצה שוויונית המאגדת משפחות כיחידות‬ ‫חברתיות בסיסיות‪ ,‬מחלקת בינהן באופן שוויוני את אדמת היישוב‪ ,‬קובעת‬ ‫את יעודי הקרקע ומדגישה את היחסים שבין הפרט‪ ,‬המשפחה והכלל‪ .‬בתכנון‬ ‫נהלל הושפע האדריכל קאופמן מרעיונות שרווחו באירופה בראשית המאה‬ ‫ה‪.20 -‬‬ ‫מתוך‪ :‬האדריכלות החברה האוטופית‪ -‬קיבוץ ומושב‪ /‬ברכה חיוטין ומיכאל‬ ‫חיוטין‬

‫‪56‬‬


57


58


‫שירים לאילאיל ‪ /‬ש‪ .‬טשרניחובסקי‬

‫‪1925‬‬

‫פואמה‬ ‫{בדרך כלל כתובה הפואמה בטורים‬ ‫רחבים (הכסאמטרים‪ ,‬הפטאמטרים‬ ‫או אוקטאמטרים) בבתים‪ ,‬בסטרופות‬ ‫או בגושים שווים או שונים באורכם‪.‬‬ ‫המיקצב יכול להיות אחיד או חופשי‪,‬‬ ‫החריזה יכולה להיות שיטתית‪,‬‬ ‫גמישה‪ ,‬וייתכן שלא תהיה חריזה‬ ‫בכלל‪}.‬‬

‫מושא אהבה שאין דומה לו‬ ‫פולחן אהבה לאילאיל‬

‫שירים אלו נכתבו בשנת ‪ ,1925‬בהיות המשורר בן ‪ ,50‬בתל‪ -‬אביב‬ ‫ובמקומות שונים בחוץ לארץ‪ .‬נפשו נתייסרה אז בחוסר אמונה‬ ‫ובייאוש‪ ,‬והנה פגש באישה אחת‪ ,‬שהתאהב בה‪ ,‬וברכת אלוהים זו‬ ‫עוררה בלבו גלים גלים של שירה סוערת‪.‬‬ ‫בשיר הראשון משחק המשורר בשמה של אהובתו‪ .‬הוא קורא לה‬ ‫“אילאיל”‪ ,‬כדי שיהיה לה שם מיוחד ומייחד‪ ,‬השייך אך ורק לה‬ ‫ולו‪ ,‬והמבטא את האינטימיות המוחלטת שבינו לבינה‪ .‬שם זה “לא‬ ‫שמעה מפי אב ואם” ושום איש לא בטאו באזניה‪ .‬לעולם לא יקרא‬ ‫גבר לאישה בשם אילאיל‪ .‬והמשורר מתרפק על השם הזה‪ ,‬המסמל‬ ‫את אהובתו‪ ,‬וחוזר עליו שוב ושוב בכל בית פעם ופעמיים מתוך‬ ‫אהבה גדולה‪ .‬הצליל של השם וכן השיר כולו מוסיקאלי‪ ,‬רך וענוג‪,‬‬ ‫כאהובתו של המשורר‪ .‬השם אילאיל חוזר בשיר עשר פעמים‪ ,‬והוא‬ ‫מתחרז עם מילים רכות ועדינות‪ :‬שביל‪ ,‬גיל‪ ,‬צליל‪ ,‬כליל‪ .‬השם‬ ‫והשיר מלטפים את אזני האהובה ואת אזנינו‪ .‬בכל השיר מרבה‬ ‫המשורר להשתמש בצליל “למד” הרך והמלטף‪ .‬כולו שמחה ואושר‪,‬‬ ‫על כי זכה באהבה עזה וסוערת זו‪ ,‬ן”סער גיל” מתחולל בנפשו‪.‬‬ ‫השיר השני נכתב לחוף ים‪ ,‬והמשורר כותב לה “ שירים של ים”‬ ‫נהדרים‪ .‬נימי לבו רועדים באהבתו ומתרוננים בשירים קטנים‬ ‫המוקדשים אך לה‪ .‬כל מראה מעורר שיר‪ :‬הגל‪ ,‬החול‪ ,‬השחף הרן‪,‬‬ ‫הענן המרחף בשמים‪ .‬ובהשפעת הים מדמה המשורר את עיניה של‬ ‫אהובתו ל”שני ימים ירוקים”‪ ,‬בהם תלויים חייו‪ .‬אהבתו גדולה כים‬ ‫ושירת אהבתו היא גם שירת הים‪.‬‬ ‫בשיר החמישי מתאר המשורר את הים ההומה בקולי קולות ואת‬ ‫הגלים המבשרים סופה מתקרבת‪ ,‬אולם המשורר אינו נבהל מרעש‬ ‫הים ומסופתו‪ ,‬שהרי “סופת כוכביות” מתחוללות בלבבו‪ .‬הביטוי‬ ‫“סופת כוכביות” הוא אחד הנפלאים והמקוריים ביותר בשירת‬ ‫טשרניחובסקי‪ .‬הוא שיכור מרוב אושר‪ ,‬וסערת אור ואושר משתוללת‬ ‫בנפשו‪ .‬בהשפעת האהבה מתמלאת נפשו תמונות דמיוניות‪ :‬חיות‬ ‫בראשית‪ ,‬מפלצות‪-‬ים (שיר שלישי)‪ ,‬שר של ים (שיר שישי)‪ ,‬ולבו‬ ‫דופק ב”שגעונות דור ודור” (שיר תשיעי)‪ .‬רגע נדמה לו‪ ,‬כי אינו‬

‫‪59‬‬

‫שאול טשרניחובסקי נולד באוקראינה‬ ‫בשנת ‪ 1875‬למשפחה מסורתית‬ ‫משכילה‪ .‬בגיל ‪ 15‬הגיע לאודסה ושם‬ ‫התוודע לחוג “חובבי ציון”‪ .‬בשנות‬ ‫העשרים לחייו למד רפואה ובמלחמת‬ ‫העולם הראשונה שימש כרופא‬ ‫צבאי‪ .‬ב‪ ,1922 -‬עזב את ברה”מ‬ ‫ונדד בגרמניה‪ .‬ב‪ 1931 -‬התיישב‬ ‫בארץ‪-‬ישראל (בירושלים ואח”כ‬ ‫בתל‪-‬אביב) ועבד כרופא בבתי‪-‬ספר‪.‬‬ ‫טשרניחובסקי לצדו של ביאליק נחשב‬ ‫לאחד המחדשים של השירה העברית‪.‬‬ ‫הוא יצר שירה חדשנית שחדלה‬ ‫מבכיות ותוכחות לטובת הסתכלות‬ ‫טהורה בטבע‪ ,‬הבעת רגשות אהבה‪,‬‬ ‫עיצוב דמויות ומראי נוף בסגנון‬ ‫פיוטי מגוון ומקורי‪.‬‬ ‫מחרוזת השירים לאילאיל נכתבה בין‬ ‫השנים ‪ 1929 – 1925‬במקומות שונים‬ ‫בהם שהה טשרניחובסקי והם יועדו‬ ‫לרחל רוזנשטיין‪ ,‬איתה הוא ניהל‬ ‫רומן מחוץ לנישואין של שניהם‪.‬‬


‫אוהב אותה כלל‪ ,‬כי גם אהבה זו היא כשאר אהבותיו הקודמות‬ ‫החולפות (שם)‪ ,‬ואולי אינה אלא “שגעון דם יתגעגע על דם” (שיר‬ ‫אחד עשר)‪ ,‬ברם‪ ,‬אהבתו סוערת כל כך והוא מאושר כל כך‪ ,‬עד שהוא‬ ‫נישא על כנפי אשרו “אל אפסי הר‪ ,‬אל פתחי תהום” ומבקש למות‬ ‫באהבתו‪.‬‬ ‫בשיר העשירי חוזר המשורר בכל בית פעמיים על השורה‪ :‬את אינך‬ ‫יודעת‪ ,‬מה מאוד יפיפית!” יופיה משכר את חושיו‪ .‬הוא רואה נגד‬ ‫עיניו את רגליה‪ ,‬את עיניה‪ ,‬את קוי גופה החמודים‪ .‬היופי מוחשי‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל גם פיוטי‪ ,‬ורך וענוג‪ ,‬מלא עדנה וחן‪ .‬הדמות האהובה‬ ‫מופיעה כאיזה יצור דמיוני בלתי נתפס‪:‬‬ ‫" ֶא ת ְּת פ ּו ָס ה וְ לֹ א ְּת פ ּו ָס ה ‪ַּ ,‬ב ָּי ד וְ לֹ א ְּב ָי ד ‪,‬‬ ‫ִנ ְכ ְּב ׁ ָש ה וְ ָח ְפ ׁ ִש ָי ה ‪ְּ ,‬כ ִנ י צ ֹו ץ ָּפ ִל י ט ֵא ׁש ‪,‬‬ ‫ְּכ ַא ְפ ָר ח ֵק ן ‪ִ -‬ס י ס ‪" -‬‬ ‫דומה שאין די מילים וציורים בפי המשורר‪ ,‬כדי למצות ולתאר את‬ ‫כל יופיה הנעלה‪ ,‬את התרגשותו העזה‪ ,‬את שכרון אשרו ואת הערצתו‬ ‫והתפעלותו‪.‬‬ ‫המוטו לשיר‬ ‫“ וִ י ִה י ִמ ֵּק ץ ַה ָּי ִמ י ם ו י י ו ו א ש ָמ ה ’‬ ‫וְ לֹ א ֶה ֱא ִמ י ן ֶּב ֱא ִל י ל –‬ ‫ש ִמ י ם ‪,‬‬ ‫ו י ב ר כ ו ה ו ַה ָּ ׂ‬ ‫וְ ִי ְפ ַּג ע ב א י ל א י ל‬ ‫וְ ָי ׁ ָש ר ֶא ת ׁ ְש ָי ָר י ו ל א י ל א י ל ‪” .‬‬ ‫המוטו רומז להלך‪-‬רוח של ייאוש מהאל ודעיכת האמונה באליל‬ ‫כלשהו – עובדה היוצרת פולחן אחר‪ ,‬חדש – האהבה לאילאיל‪ .‬זהו‬ ‫פולחן לרגע מאושר וחולף המהווה את מלוא עולמו של האדם‪ .‬המוטו‬ ‫לשיר מנוסח בסגנון מקראי‪ ,‬המעניק לו נימה של קדושה‪.‬‬ ‫משמעות השם אילאיל‬ ‫הבחירה בשם יוצא‪-‬הדופן אילאיל רומזת אף היא למעין צירוף‬ ‫של המלים “אל” ו‪“ -‬אליל” שביחד יוצרים תחליף למהויות הללו‬ ‫שאכזבו‪ .‬העובדה שמדובר בשם ראשוני חסר משמעות‪ ,‬מלמדת על‬ ‫הצורך להתרחק ממשמעויות קודמות שאכזבו (אמונה באלוהים‬ ‫ובאלילים)‪ ,‬לטובת משהו אחר‪ ,‬שונה שאיננו מגלם בתוכו ציפיות‬ ‫שעלולות לא להתממש‪ ,‬אלא משמש בתפקיד סמלי למושא אהבה‬ ‫ייחודי שאין דומה לו‪.‬‬ ‫השיר מפרש את השם בכך שהבחירה בו נובעת מהרצון להתנער מן‬ ‫השמות הרגילים המוכרים‪ ,‬לטובת היתפסות לשימוש החד‪-‬פעמי‬ ‫שמשמעותו עבור המשורר נעוצה דווקא בעובדה שהוא נעדר משמעות‬ ‫לגבי כל אדם פרט לו‪ .‬זו דרכו להבליט את נוכחותו של אדם מסוים‬ ‫– אהובתו – ולייחדה אך ורק לו‪ .‬כשהשם ידוע לרבים‪ ,‬הרי הנוכחות‬ ‫הקשורה בו היא ברשות הרבים‪ .‬זו הסיבה שהדובר מדגיש שהשם‬

‫‪60‬‬


‫אילאיל לא נשמע מפי אב ואם‪ ,‬אחות ואח‪ ,‬אותו לא ביטא שום‬ ‫איש ובוודאי לא אדם אוהב אחר כלפי שום אהובה אחרת בעולם‪.‬‬ ‫השם שהמציא אדם אחד לאישה אחת בלבד ומעולם לא נודע ולא‬ ‫ייוודע לאחר‪ ,‬קובע נוכחות חד‪-‬פעמית‪ .‬בשם המיוחד מגולם ייעוד‬ ‫האהבה‪ ,‬שכולה ייחוד‪ ...‬זהו שם שמוזכר רק בין זוג האוהבים‬ ‫האחד והוא מיוחד גם מעצם העובדה שהוא עתיד לחלוף‪ ,‬להישכח‬ ‫ולאבד את קיומו אחרי מותם‪ ,‬או עם תום האהבה‪ .‬הדובר מדגיש כי‬ ‫לשם (המסמל את האהבה) צפויה דעיכה מוקדמת‪ ,‬ובכך הוא ממחיש‬ ‫את הטרגיות של האהבה שכל עוצמתה מתכנסת לרגע קצר וחולף‪,‬‬ ‫אך כזה המשקף אין‪-‬סופיות מבחינתו של האוהב‪ .‬זאת משום שלאחר‬ ‫המוות‪ ,‬אהבה כזאת המגולמת בשם אילאיל לא תתאפשר ועל‪-‬כן‬ ‫היא נותרת לעולמים ייחודית‪ ,‬פרטית ונאמנה לדובר שהמציא לה‬ ‫את השם אילאיל‪.‬‬ ‫אמצעים אומנותיים ומשמעותם‪:‬‬ ‫‪ .1‬חזרות – השם “אילאיל” חוזר ‪ 10‬פעמים בשיר‪ .‬החזרה המרובה‬ ‫יוצרת הדגשה סביב חשיבות השם בייצוג האהבה המסומלת על‪-‬‬ ‫ידו‪.‬‬ ‫‪ .2‬המצלול “אילאיל” – החזרה המרובה על השם יוצרת מצלול בעל‬ ‫הד חוזר (איל – איל) הדורש המשך של קשב המבטא ערגה וציפייה‪.‬‬ ‫הצליל הנוצר מהשם “אילאיל” הוא קטן‪ ,‬רך‪ ,‬פעמוני ויש בו כדי‬ ‫לבטא נוכחות של ישות עדינה וחיננית הממהרת לחלוף ולהעלם‪.‬‬ ‫(רמז לאהבה קצרה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬סימני פיסוק ייחודיים – הצירוף של שלוש נקודות ואחריהן‬ ‫סימן קריאה לאחר אזכור השם אילאיל רומז להדגשה מיוחדת‪,‬‬ ‫שמדובר בסוג של מחזוריות ואין‪-‬סופיות (שלוש נקודות)‪ ,‬כזאת‬ ‫המבוטאת באופן נחרץ וחד‪-‬משמעי (סימן קריאה)‪ .‬כך מתקבל‬ ‫הרושם שאילאיל היא מהות שאין מספיק מלים לתארה (שלוש‬ ‫נקודות) וכל ניסיון שאכן נעשה בגוף הבתים של השיר נועד‬ ‫לכישלון‪ ,‬משום שאילאיל היא הרבה יותר ממה שניתן לספר‬ ‫ולהכביר במלים עליה (סימן קריאה)‪.‬‬ ‫‪.4‬האנשה‪ :‬א) “כי שם זה (ידעתי) גם ימות חיש” – השם אילאיל‬ ‫זוכה לקיום אנושי שצפוי להסתיים במהירות‪ .‬ב) “לא רעד השם‬ ‫על שפת אוהב בגיל” – השם אילאיל מקבל מהות אנושית מעצם‬ ‫העצמתו למהות שעצם הגייתה מרגשת עד כדי רעדה‪ .‬ג) “ורכות לא‬ ‫לטף מפי אחות ואח” – השם אילאיל מקבל מהות אנושית‪ ,‬כביכול‬ ‫מלטפת‪ ,‬כשהכוונה לכך שאף אח או אחות לא ליטפו את יקירתם‬ ‫בשם הזה‪.‬‬ ‫‪.5‬מטאפורה‪“ :‬ולא חולל ברחובות הכרך” – השם אילאיל זוכה‬ ‫במעמד על המודגש בהשאלת המילה “חולל” מעולם מושגים של‬ ‫קדושה‪.‬‬

‫‪61‬‬


62


‫מוטו‬ ‫חזרה‬

‫‪63‬‬


64


65


66


67


68


69


70


71


72


‫תל אביב‬

‫‪1909‬‬

‫עיר גנים‬ ‫{עיר הגנים בנויה מריכוז מבני‬ ‫מגורים ושכונות שסביבם שטחים‬ ‫פתוחים ירוקים שישמשו גם לחקלאות‪.‬‬ ‫העיר מתבססת על בנייה נמוכה‬ ‫וכוללת הפרדה בין שימושי הקרקע‬ ‫השונים‪}.‬‬

‫"עיר עם קונספצייה"‬ ‫"כפר גנים" בתוך בלוק עירוני‬

‫את רחובותיה הראשיים של תל אביב החדשה התוותה תכנית גדס‬ ‫מדרול לצפון‪ ,‬פחות או יותר במקביל לקיו החוף‪ ,‬עד לנחל הירקון‪.‬‬ ‫נקודת המוצא של התכנית היה מרכז העיר הקיימת‪ ,‬על מערך‬ ‫הרחובות הרב כיווני שלה‪ ,‬ומשם הופנו בכיוון דומיננטי אחד שישה‬ ‫רחובות חדשים‪ ,‬ארוכים ומקבילים ברובם‪.‬‬ ‫ביניהם התבלטה "שדרה מרכזית" חדשה‪ -‬לימים רחוב דיזנגוף‪-‬‬ ‫שפנתה מכיכר בית האופרה והתיאטרון (לימים היכל התרבות‬ ‫ותיאטרון הבימה) לעבר הכיכר המתומנת" (הכיכר המסחרית‬ ‫הראשית ולימים כיכר צינה דיזנגוף)‪ ,‬ומשם נמתחה צפונה עד לשפך‬ ‫הירקון‪ .‬כיכר זו פעלה כמעין "טרנספורמטור"‪ ,‬בין מערך הרחובות‬ ‫הישן‪ ,‬הרב כיווני‪ ,‬למערך הרחובות החדש‪ ,‬המצפין‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬התכנית הציעה להפחית ככל הניתן את מספר הרחובות‬ ‫בכיוון מזרח מערב‪ ,‬לרווח אותם זה ביחס לזה ולקצרם‪ ,‬כך שלא‬ ‫יחצו את העיר לרוחבה‪.‬‬ ‫גדס הקפיד שלא לתכנן רשת רחובות אחידה ואורתוגונלית‬ ‫("גריד")‪ ,‬ואף ביטא באופן ברור את התנגדותו למערך רחובות‬ ‫כזה והפנה בדו"ח לחיבורו של המתכנן ריימונד אנווין (‪,)unwin‬‬ ‫שהסביר את הפגמים שבשיטה "מודרנית" זו‪ .‬החידוש התכני של‬ ‫גדס התבטא ביצירת מערך רחובות משוכלל‪ ,‬המבחין בין רחובות‬ ‫ראשיים ורחבים שתוחמים בלוקים עירוניים גדולים ומיועדים‬ ‫לתנועה עוברת (‪ ,)mainways‬לבין רחובות מגורים צרים (רוחבם‬ ‫לא עולה על שבעה מטרים) שמשרתים את תושביו של כל בלוק ובלוק‬ ‫(‪ ,)homeways‬גדס ראה במופנמות הפרוורית של בלוק המגורים‬ ‫במרכז העיר את לב‪-‬לבו של התכנון שלו והעמיד אותה כאנטיתזה‬ ‫לכרך המודרני המוכר‪.‬‬ ‫"רחובות המגורים לא רק יכולים להיות‪ ,‬אלא צריכים להיות‪,‬‬ ‫מעטים‪ ,‬קצרים וצרים ככל הניתן‪ .‬הצהרה כזאת יכולה לעורר‬ ‫תחילה דאגה‪ ,‬ואין זה פלא‪ .‬שכן כל מי שראה את הפנים הקודר‬

‫‪73‬‬

‫סר פטריק גדס‏( ‪ )17 - 1854‬היה‬ ‫ביולוג סקוטי‪ ,‬הוגה חדשני בתכנון‬ ‫ערים ובחינוך‪ .‬תכנן את רחובות‬ ‫העיר תל אביב בראשית דרכה‪ ,‬והיה‬ ‫שותף לתוכנית גדס‪-‬אשבי למתאר של‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫גדס למד ביולוגיה בלונדון ובין‬ ‫מוריו היה תומאס האקסלי‪ .‬בהיותו‬ ‫בן ‪ 34‬פרסם את ספרו הראשון‪,‬‬ ‫"האבולוציה של מין"‪ ,‬ומונה למרצה‬ ‫באוניברסיטת סקוטלנד שבה כיהן‬ ‫במשך ‪ 30‬שנה‪.‬‬ ‫גדס הוא מאבות התכנון האורבני‪,‬‬ ‫המושתת על יסודות חקר החברה‬ ‫והפרט‪ ,‬הטופוגרפיה והאקלים‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1904‬פרסם את מסקנות מחקריו תחת‬ ‫השם "פיתוח העיר" ובהמשך ב‪1911-‬‬ ‫ארגן תערוכה נודדת‪ .‬בשנת ‪1915‬‬ ‫התפרסם ספרו "העיר והאבולוציה"‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 65‬פרש מהאוניברסיטה והוזמן‬ ‫להודו על מנת לעמוד בראש המגמה‬ ‫לסוציולוגיה ואזרחות באוניברסיטת‬ ‫מומבאי‪ .‬בטרם צאתו להודו התבקש‬ ‫על ידי ד"ר חיים ויצמן‪ ,‬נשיא‬ ‫ההנהלה הציונית‪ ,‬לבקר בירושלים‬ ‫כדי לסייע בתכנון האוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬בשנת ‪ ,1925‬בגיל ‪,71‬‬ ‫הוזמן שנית לירושלים ונתבקש להגיש‬ ‫את המלצותיו לפיתוח אזור מסילת‬ ‫הברזל בין יפו ותל אביב‪ .‬במקביל‬ ‫הוזמן להכין תוכנית אב לתל אביב‬ ‫על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף‪,‬‬ ‫תוכנית לפיתוח צפונה של העיר אשר‬ ‫זכתה לכינוי "תוכנית גדס"‪.‬‬


‫של הבלוק הלונדוני או את החצרות הפנימיות‬ ‫הסגורות עוד יותר בניו יורק‪ ,‬לא כל שכן גר‬ ‫בתוכם (‪ )...‬עלול להצטמרר מהמחשבה על מגורים‬ ‫בסביבות שכאלה‪ .‬אבל כאן ישנם רעיונות אחרים‬ ‫לגמרי בפעולה‪ .‬המודל והאידאל שלפנינו הוא‬ ‫כפר הגנים (‪ ,)garden village‬אולם לא רק‬ ‫כפרוור‪ ,‬אלא גם כחלק מהעיר ואפילו מלב לבו של‬ ‫הבלוק העירוני‪".‬‬ ‫"כפר גנים" בלבה של העיר נועד להחליף את‬ ‫השיטה העירונית המקובלת‪ .‬לדברי גדס‪ ,‬תכניתו‬ ‫"עולה בקנה אחד עם תוכניות של מתכננים אחרים‬ ‫של קהילות פרוגרסיביות‪ ,‬אולם הולכת רחוק‬ ‫יותר‪ ".‬התכנית העידה על היפוך קונספטואלי‬ ‫שחל בין העיר לגן ‪ -‬הרחובות ואפילו הבתים‬ ‫צריכים להתפרש על שטח קטן ככל האפשר ולפנות‬ ‫מקום לשטחי גינות‪ .‬במרכז כל בלוק (שאמור היה‬ ‫למנות בין ‪ 30‬ל‪ 50 -‬בתים פרטיים בגובה של‬ ‫עד שתי קומות) תכנן גדס גינה גדולה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫תוכננו בכל בית גינה קדמית ("דבר זה יאפשר‬ ‫לטעת עץ פרי טוב אחד בקדמת הבית‪ ,‬כמו גם‬ ‫גפן בחזית‪ ,‬שבמהרה תטפס עד לגג [‪ )"]...‬וגינה‬ ‫אחורית לגידול ירקות ("מעגבניות ועד ארטישוק‪,‬‬ ‫ואפילו אספרגוס")‪ ,‬אלה אמורים היו לספק‬ ‫כמחצית מתצרוכת הירקות של תל אביב‪ .‬התכנית‪,‬‬ ‫כך נדמה‪ ,‬יצקה תשתית לסגנון חיים פרוורי‪ ,‬כמו‬ ‫אנגלי‪ ,‬עם מגרשי טניס במרכזי הבלוקים ומשעולי‬ ‫ורדים בינות לבתים‪ ,‬שבו הגננות היא הרבה יותר‬ ‫‪1‬‬ ‫מתחביב‪.‬‬ ‫"הרגלי עיר" וגינונים חדשים‬ ‫השיטה החדשה שהגה גדס נועדה לשנות את סביבת‬ ‫החיים של תושבי העיר‪ ,‬ובדרך זו גם את מנהגיהם‪.‬‬ ‫גדס ביקש מתושבי תל אביב לאמץ לעצמם בהדרגה‬ ‫הרגלים עירוניים חדשים‪ ,‬המותאמים לחיים‬ ‫השקטים בכפר הגנים ולא לעיר הסואנת‪:‬‬ ‫נהיה נכונים להודות שרבים מתושבי תל אביב‪,‬‬ ‫כמו תושבי ערים אחרות‪ ,‬מורגלים להנות מההמולה‬ ‫הפעלתנית של חיי הרחוב‪ ,‬ולעתים קרובות אינם‬ ‫מורגלים דיים להנאות השקטות יותר של רובע‬ ‫גנים‪ .‬אבל כל תושבי העיר פתוחים גם להנאות‬ ‫הגן (‪ )...‬יתרה מכך‪ ,‬גם אם קשה לשנות הרגלי‬

‫עיר (‪ )town habits‬ככל הנוגע לבני המשפחה‬ ‫הבוגרים‪ ,‬אפשר להתאים סגנון תכנון זה כך‬ ‫שיימצא חן בעיניהם‪ ,‬כפי שכבר נעשה בכפרי‬ ‫הגנים של גרמניה או אנגליה‪.‬‬ ‫לשיטתו של גדס‪ ,‬עיקר מלאכת "התרבות" נועד‬ ‫להתבצע באיזור גיאוגרפי ייעודי ‪ -‬מתחם רחב‬ ‫היקף ורבגוני של מוסדות תרבות שונים‪ .‬מתחם‬ ‫מוסדות התרבות העסיק את גדס אולי יותר‬ ‫מכל נושא אחר‪ ,‬והוא חזר והדגיש את חשיבותם‬ ‫העליונה גם במכתבים ששלח לאחר שעזב את תל‬ ‫אביב‪ .‬גדס ביקש למקם במתחם התרבות ספרייה‬ ‫מרכזית גדולה במיוחד ("לקהילה הקוראת בשפות‬ ‫רבות כל כך יש דרישות רחבות הרבה יותר מאשר‬ ‫בכל עיר דומה לה בגודלה באירופה")‪ ,‬תאטרון‬ ‫עירוני ובית אופרה מהמעלה הראשונה (שהרי תל‬ ‫אביב תהיה "בהכרח המרכז הדרמטי והמוסיקלי‬ ‫של פלשתינה")‪ ,‬קונסרבטוריון ללימודים‬ ‫דרמתיים ומוסיקליים ברמה הגבוהה ביותר‪,2‬‬ ‫מוזיאון וגלריית אמנות‪ ,3‬מוזיאון מדע‪ ,‬ואפילו‬ ‫מכון ליוריתמיקה (מחול ותרבות גופנית)‪ .‬בין‬ ‫כל אלה ישולבו גם מוסדות חינוך שונים‪ ,‬ובהם‬ ‫מכללה לנשים‪ ,‬מכללה לעובדים‪ ,‬גימנסיה‪ ,‬בית‬ ‫ספר וגני ילדים‪.4‬‬ ‫גדס ביקש להקצות מראש למוסדות התרבות שטח‬ ‫רחב ככל האפשר למטרות צמיחה עתידית ולמקם‬ ‫אותם בסביבה אחת כדי להבטיח קשרי גומלין‬ ‫שיתקיימו ביניהם‪ .‬הוא גם ביקש לייעד למתחם‬ ‫מיקום מרכזי בעל נגישות גבוהה מכל חלקי‬ ‫העיר‪ ,‬אך מחוץ לתחומי העיר הבנויה‪-‬כבר כדי‬ ‫להבטיח "הפרעה קטנה ככל האפשר לפרצלציות‬ ‫שהושלמו ולחלקות שנרכשו"‪ .‬עם זאת‪ ,‬השיקול‬ ‫החשוב ביותר באשר למיקום מתחם התרבות נבע‬ ‫מהדוגמא שהעניקו הציוויליזציות הגדולות לאורך‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬אשר‪:‬‬ ‫"(‪ ]...‬בחרו למטרות אלו את המיקום האצילי‬ ‫ביותר בשטחן‪ .‬מכאן נובע המיקום המרומם של‬ ‫המקדש בירושלים‪ ,‬וכך גם של כל האקרופוליס‬ ‫העולם ההלניסטי‪ ,‬כך גם באשר לקתדרלות של ימי‬ ‫הביניים (‪ )...‬מיקום כזה לא היה רק עניין של‬ ‫ארעטקטורה או אסתטיקה‪ :‬הוא הביא עימו תחושה‬

‫‪ 1‬הביקורת שהושמעה לאורך השנים‪ ,‬לפיה התכנית לא השכילה לחזות את צמיחתה העירונית המהירה של תל אביב‪,‬‬ ‫מתעלמת מכך שבתכנית גדס התקיים מלכתחילה יסוד פרוורי‪ ,‬שעמד בניגוד לעיר הקיימת‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫מרכז מוזיקלי ודרמטי כזה יוכל לעורר גלים בקרב קהל רחב בכל העולם‪ ,‬אף יותר מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬שהרי‬

‫‪74‬‬


‫ת ל א ב י ב ‪ /‬ע " פ ת כ נ י ת ֶג ֶד ס‬

‫רחוב‬ ‫שדרה‬


‫אזרחית (‪ )civic sence‬שלמה‪ ,‬הולכת ומעמיקה‪,‬‬ ‫בעלת השפעה מתרחבת ומתמשכת בכל רחבי העיר‪,‬‬ ‫וכך‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬הפך (האתר) לעיקר תפארתה‪ ,‬בין‬ ‫אם עבור תושביה או עבור האנושות בכללותה (‪")...‬‬ ‫על רקע המעוף רב ההשראה הזה‪ ,‬מהמקדש בירושלים‬ ‫ועד לקתדרלות הגדולות של ערי אירופה‪ ,‬המיקום‬ ‫שגדס הציע בסופו של דבר לאקרופוליס התרבותי‬ ‫של תל אביב נדמה פרוזאי יותר‪ :‬בשטח שמשני‬ ‫צדי שדרות בן ציון של היום‪ ,‬במדרון שבין השדרה‬ ‫המרכזית (רוטשילד) לרחוב סומיל (המלך ג'ורג')‪.‬‬ ‫גדס קבע כי למתחם האמור יידרשו "לא פחות‬ ‫מ‪ 40-‬דונם! שטח מעורר דאגה‪ ",‬שכן חזה מראש‬ ‫את הקושי הרב להקצות או להפקיע שטח נרחב כל‬ ‫כך עבור מושג ערטילאי כמו "תרבות" או "תחושה‬ ‫אזרחית" בתוך דינמיקת הנדל"ן הספקולטיבית‬ ‫של תל אביב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬היתה זו שאלה ערכית‬ ‫שקר תושבי בעיר ומנהיגיה יוכלו לתת לה תשובה‪:‬‬ ‫"שאלת המיקום היא בראש ובראשונה שאלה לתל‬ ‫אביב ולא רק למתכנן המזדמן שלה‪".‬‬ ‫מעבר לכל אילוצי המקום והממון‪ ,‬דו"ח גדס הציע‬ ‫פרוגרמה מפורטת לעיר‪ ,‬שהתרבות תתפוס מקום‬ ‫מרכזי לא רק במרחב שלה אלא גם בהוויה האזרחית‬ ‫ובסדריה החברתיים‪ .‬כל אחד ממרכיבי הפרוגרמה‬ ‫של גדס נועד למלא תפקיד בתהליך חינוכם של‬ ‫תושבי בעיר ובתרבותם‪ ,‬כדי להכשירם לקראת‬ ‫אותה "אזרחות עירונית" נכספת ‪ -‬ביקורים מחיי‬

‫"על כל אחד שיכול להבין את המתמטיקה של איינשטיין‬ ‫יש עשרות אלפים שיכולים להינות מהכינור‪ ,‬ועוד יותר‬ ‫מכך מהקול האנושי‪ ".‬כך אף ניתן יהיה להתמודד ולגבור‬ ‫על האנטישמיות בעולם‪ ,‬שכן לא היו שגרירים טובים יותר‬ ‫לגניוס היהודי מאשר "העוצמה הדרמטית של [שחקנית‬ ‫התאטרון שרה) ברנהרד והקומפוזימיות וההופעות‬ ‫המופלאות של (הפסנתרן ארתור) רובינשטיין ועמיתיו"‪.‬‬

‫נפשות באולמות האופרה והקונצרטים‪ ,‬סיורים‬ ‫מרחיבי דעת במוזיאונים‪ ,‬צפייה מעוררת מחשבה‬ ‫בהצגות התיאטרון‪ ,‬וכתנאי לכל אלה‪ ,‬מסגרות‬ ‫חינוכיות מהגן ועד המכללה הגבוהה שיכשירו‬ ‫את נקהל התרבותי העתידי‪ .‬על פניה היתה זו‬ ‫פרוגרמה דמוקרטית‪ ,‬אוניברסלית ופתוחה בפני‬ ‫כל תושבי העיר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬גדס עצמו לא היה עיור לפוליטיקה של‬ ‫התרבות ולשימוש בה ככלי נשק חברתי ומעמדי‪.‬‬ ‫ממרומי האקרופוליס שהציע לתל אביב‪ ,‬בחר‬ ‫לצאת נגד שובניזם ואליטיזם תרבותי‪ .‬לטענתו‪,‬‬ ‫מי שמסתפק ברשימת מוסדות התרבות המקובלים‬ ‫(תיאטרון‪ ,‬מוזיאון וכו') "נותר יותר מדי בתוך‬ ‫נקודת המבט הגברית המסורתית ושוכח את הצרכים‬ ‫המודרניים והתרבותיים יותר ויותר של נשים‪,‬‬ ‫ואף מקובע יותר מדי בנקודת המבט של המעמדות‬ ‫המחונכים והשולטים של העבר‪ ,‬שוכח בתוך כך את‬ ‫הצרכים ההולכים וגוברים של העבודה"‪ ,‬קרי של‬ ‫מעמד הפועלים‪.‬‬ ‫כדי להמנע מכך‪ ,‬כדי לאפשר לתרבות הירונית‬ ‫להכיל בתוכה את כולם‪ ,‬הציע גדס להקים‬ ‫בתחומי ה"אקרופוליס" התרבותי במרכז העיר‬ ‫שתי מכללות‪ :‬מכללה לנשים ומכללה לעובדים‪.‬‬ ‫הראשונה תספק "חינןך ליברלי לנשים"‪ ,‬בכלל זה‬ ‫שיעורים בתחום האזרחות האקטיבית‪ ,‬שבו נשים‬ ‫ומבוגרים‪ ,‬וכן "בי"ס לגננות ולגידול פרי" שיעניק לתל‬ ‫אביב את ייחודה האקדמי‪.‬‬ ‫‪ 5‬הנשים גם תלמדנה במכללה שיעורים בפסיכולוגיה‬ ‫פרוידיאנית של הילדות‪ ,‬כדי שתהיינה אמהות מודעות‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫‪" 6‬שהרי כאן {למרות כל ההבדלים [‪ }]...‬נמצאת לעת עתה‬ ‫העיר ההומוגנית ביותר מבין הערים המודרניות‪ ,‬מאוחדת‬ ‫מתוקף שורשים וסבל משותפים (של העם היהודי)‪ ,‬בזכות‬ ‫אידאלים משותפים וכלפי מטרה משותפת‪ .‬ומתוך כך‪ ,‬היא‬ ‫גם מבולבלת הרבה פחות לנוכח הערבוביה והברברת‬ ‫המפלגים את את יתר העולם המודרני‪ ,‬אשר סובל מניגודי‬ ‫מעמדות וסכסוכים חמורים בהרבה (‪ ".)...‬בניגוד לדבריו‬ ‫של גדס‪" ,‬מלחמת מעמדות" סוערת מאוד אפיינה את‬ ‫הפוליטיקה העירונית של תל אביב בתקופה שבה הכין‬ ‫את תכניתו לתל אביב‪ .‬דיזנגוף הרבה להתייחס אליה‬ ‫בנאומיו‪ ,‬ובעטיה אף התפטר מראשות העירייה בסוף‬ ‫‪ ,1925‬חודשים ספורים בלבד לאחר שגדס כתב הגיגים‬ ‫אלה‪.‬‬

‫‪ 3‬אלו יציגו‪ ,‬לצד תוצרי המסורת היהודית‪ ,‬גם את‬ ‫הדוגמאות הטובות ביותר של האמנות של כל העמים‪,‬‬ ‫מתקופת האבן ועד היום (‪ )...‬וימעו מתווה רחב של‬ ‫היסטוריה תרבותית כללית‪ ,‬שבה יצויינו עלייתם‬ ‫וצמיחתם של כל צורה ושלב משמעותיים בציוויליזציה‬ ‫האנושית‪".‬‬ ‫‪ 4‬למרבה ההפתעה גדס לא ייעד לתל אביב אוניברסיטה‬ ‫משלה והסביר זאת ברצון להימנע מתחרות עם‬ ‫האוניברסיטה העברית (שהיתה כאמור המעסיק הראשון של‬ ‫גדס) או בפוליטכניקום בחיפה‪ .‬במקום זאת הציע להקים‬ ‫בעיר שלוחת אוניברסיטה שתציע חינוך והכשרה לנוער‬

‫‪76‬‬


‫מזה זמן ויותר ויותר את יעילותן‪ ,‬ותובעות בצדק‬ ‫לקחת חלק גם בתחומי האחריות הקשורים בכך‬ ‫[‪ "]...‬ואילו מכללת העובדים תאפשר לאנשי מעמד‬ ‫הפועלים לפתח את מלאכותיהם השונות לכדי מדע‬ ‫ואף תוכל לקדם פתרון ל"עויינות המעמדית"‪.‬‬ ‫תל אביב בעיניו‪ ,‬בשל היותה "העיר ההומוגנית‬ ‫ביותר מבין הערים המודרניות" היא המקום‬ ‫האידאלי לניסוי חברתי חינוכי זה ‪ -‬גדס דמיין‬ ‫אותה כאוטופיה חברתית נטולת מאבקי מעמדות‬ ‫שעשויה אפילו לסייע לחלץ את העולם כולו‬ ‫‪6‬‬ ‫מהמשבר הפוליטי של העידן התעשיתי‪.‬‬ ‫גדס אמנם יצא נגד האופי המדיר של התרבות‬ ‫וביקש לכלול בתוכה גם קבוצות חברתיות‬ ‫ומעמדות שנדחקו ברופן היסטורי לשוליים (כמו‬ ‫נשים ופועלים)‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬מגישתו עולה ניחוח‬ ‫ברור של פטרנליזם‪ .‬הוא ביקש לרומם את ההמון‬ ‫אל תרבות גבוהה ומיטיבה‪ ,‬אך היה קשוב פחות‬ ‫לתרבותן של קהילות אחרות בעיר (עממיות יותר‬ ‫ו"תרבותיות" פחות) ‪ -‬ואולי כלל לא היה מודע‬ ‫לקיומן‪ .‬לפיכך יכול היה לראות בתל אביב "עיר‬ ‫הומוגנית"‪ ,‬אף שמעולם לא היתה כזו‪ ,‬ולהציע את‬ ‫המשך ההומוגניזציה של העיר באמצעות תכניתו‪.‬‬ ‫גישתו של גדס העניקה עדיפות לסוג מסויים של‬ ‫תרבות כפי שהוא עצמו הבין את המושג (וכפי‬ ‫שגם דיזנגוף וחבריו לאליטה המייסדת והשלטת‬ ‫של העיר הבינו אותו)‪ .‬היתה זו תרבות שהתאימה‬ ‫לתושביה העתידיים של תל אביב של "שיטת‬ ‫הצפון" יותר מאשר למרבית תושביה הקיימים‬ ‫של העיר‪ ,‬ובכללם אלה שהתגוררו בשכונות‬ ‫הישנות‪ ,‬ה"מסורתיות"‪ ,‬ה"מזרחיות"‪ ,‬בדרום‪.‬‬ ‫מתוך הפרוגרמה של גדס לעיר תרבותית נוצרה‬ ‫גם מבלי משים הבחנה והיררכיה בין ה"תרבות‬ ‫הגבוהה" של תל אביב ה"צפונית"‪ ,‬החדשה‪ ,‬לבין‬ ‫"חוסר התרבות" של השכונות הישנות בדרום‪.‬‬ ‫{מתוך‪ :‬עיר עם קונספציה ‪ /‬מתכננים את תל אביב ‪ /‬נתי‬ ‫מרום}‬

‫‪77‬‬


78


‫ספיח ‪ /‬רחל‬

‫‪1926‬‬

‫שירה צעירה‬ ‫{מבנה השירה הצעירה אינו מסודר‬ ‫וזאת על מנת לתת משמעות למילים‬ ‫על ידי יצירת קורלציה‪ .‬שפה‪,‬‬ ‫השפה בשירה הצעירה הינה פשוטה‬ ‫ויומיומית‪ .‬מטאפורות ודימויים‪ ,‬את‬ ‫אלו שואבים המשוררים מחייהם עצמם‪.‬‬ ‫קונטציות מקראיות‪ ,‬בשירה הצעירה‬ ‫יש חילון מושגים‪ .‬המשוררים הופכים‬ ‫מושגים דתיים לחילוניים ופשוטים‪.‬‬ ‫פיסוק‪ ,‬השירה הצעירה מתאפיינת‬ ‫בניקוד ופיסוק רב‪}.‬‬

‫מה טיבו של הספיח?‬ ‫שיר ארספואטי‬

‫מקובל לפרש שיר זה כמשל שנמשלו הוא‪ -‬שירתה של המשוררת‪.1‬‬ ‫אין לפירוש זה (או לכל פירוש אחר) שום אחיזה בשיר‪ .‬בדיוק כך‬ ‫אפשר היה לפרש שמדובר‪ ,‬נניח‪ ,‬ברגשות הידידות שהמדברת גילתה‬ ‫בין שכניה‪ ,‬דווקא כשלא ציפתה להם‪ ,‬אף על פי שהיתה זקוקה להם‬ ‫מאוד‪ .‬לכן השאלה‪ :‬מה טיבו של הספיח? היא שאלה לגיטימית‪ ,‬אך‬ ‫שום תשובה על שאלה זו איננה לגיטימית‪.‬‬ ‫ברור לקורא‪ ,‬שמדובר על ספיח מטאפורי‪ :‬נסיון החיים שלנו איננו‬ ‫מקבל את התמונה של אישה‪ ,‬אשר לה חלקת שדה ריאלית‪ ,‬והיא‬

‫‪1‬‬

‫בודאי לא מעט בהשפעת קובץ השירים‪ ,‬ששיר זה נכלל בו ‪“ -‬ספיח”‬

‫‪ 2‬בחוברת השניה של “הספרות” (קיץ ‪ )1968‬נכלל מאמר מאת מנחם פרי ומאיר‬ ‫שטרנברג (“המלך במבט אירוני”‪ ,‬עמ’ ‪ )263-292‬ובו הטענה‪ ,‬כי לסיפור דוד‬ ‫המלך ואוריה החיתי יש פירושים שונים ואף סותרים (“אוריה ידע על בגידת‬ ‫אישתו”‪“ -‬אוריה לא ידע‪“ ,”...‬דויד חשב שאוריה יודע “‪“ -‬דויד חשב שאוריה‬ ‫איננו יודע”) וכן לסיפור אחר של הנרי ג’ימס‪ .‬מסקנתם‪“ :‬קריאה מלאה של‬ ‫הסיפור מחייבת לדחות כל אחת מההיפותזות כשלעצמה ולקבלן רק כשהן‬ ‫מופיעות יחד”‪ .‬‬ ‫‪ *2‬זמן רב היתה הגרסה המקובלת‪ ,‬שרחל החלה לכתוב שירים בגיל מבוגר‬ ‫(כשהיא בת ‪ ,)30‬בהשפעת המחלה‪ .‬אך עתה ברור שכתבה שירים (ברוסית) הן‬ ‫בילדותה והן בנעוריה‪ ,‬וראה למשל את סקירתו של אורי מילשטיין “דודתי‬ ‫רחל”‪.‬‬ ‫‪ 3‬יש שירים רבים למדי שלפחות חלקים מהם ניתן לקרוא במשקלים שונים‪.‬‬ ‫למשל ‪ -‬בשירת יל”ג יש שורות רבות שנשקלו במשקל הסילאבי (‪ 11‬הברות‬ ‫בשורה)‪ ,‬אך אפשר לקרוא אותן באחד המשקלים הטוני‪-‬סילאביים‪ ,‬כגון‬ ‫הדקטילים (בהברה האשכנזית‪ ,‬והימבים‪ -‬בספרדית)‪:‬‬ ‫שּׁלֹום ָל ְך ָמ ְר ָתה ַת ָּמ ִתי‪ַ ,‬עד ֵנ ַצח!‬ ‫שירו של שלונסקי‪“ ,‬התגלות” נשקל באנפסט‪ ,‬בהברה אשכנזית‪ ,‬אך את חלקו‬ ‫הראשון אפשר לקרוא גם כאילו היה שקול בימבים‪ ,‬בהברה הספרדית‪:‬‬

‫‪79‬‬

‫לֹובשטיין סלע (י"ט בתשרי‬ ‫רחל ְּב ְּ‬ ‫ה'תרנ"א‪ 20 ,‬בספטמבר ‪1890‬‏] –‬ ‫כ"ט בניסן ה'תרצ"א‪ 16 ,‬באפריל‬ ‫שלה‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫‪ ,)1931‬המוכרת בשם העט‬ ‫"רחל" (ולעתים רחל המשוררת)‪,‬‬ ‫הייתה מן המשוררות הבולטות בשירה‬ ‫העברית הקלאסית המחודשת‪.‬‬


‫אינה חורשת‪ ,‬אינה זורעת‪ ,‬ולבסוף היא נושעת בימי עוני ומצוקה דוקא‬ ‫בתבואה שצמחה בשדה זה במפתיע‪ ,‬מבלי שבעלת השדה עמלה בה‪ .‬מאחר‬ ‫שברור שזהו אפוא לא ספיח ראלי‪ ,‬אלא סמלי‪-‬אליגורי‪ ,‬ממילא מתבקשת‬ ‫השאלה‪ :‬האם הוא סמלי‪ -‬מהו מסמל? אם הוא משל ‪ -‬מה הנמשל? זוהי‬ ‫אפוא שאלה לגיטימית‪ .‬אך לתשובה אין שום רמז בשיר‪ ,‬כל תשובה תהיה‬ ‫אפוא חברת בסיס במידה שווה‪ ,‬ועל כן שום תשובה כשהיא לעצמה איננה‬ ‫לגיטימית‪ ,‬אבל גם כל התשובות הספציפיות יחד אינן מועילות‪ .2‬כי יהיה‬ ‫זה טיפשי להכריז‪ ,‬שהמדברת מתכוונת לספר מה הרגישה כשהחלה‪ -‬בגיל‬ ‫מבוגר למדי‪ *2‬לכתוב שירים‪ ,‬וכאשר גילתה במפתיע איזו ידידות‪ ,‬שעזרה‬ ‫לה לעמוד בסבל הבדידות‪ ,‬וכשמישהו בדרך לא צפויה סייע לה סיוע חומרי‪,‬‬ ‫וכדומה‪ -‬רשימה ארוכה של רגשות הנובעים מסיטואציות שונות‪.‬‬

‫שׁמע!‬ ‫י‪-‬מי ָק ָרא ִלי‪ַ :‬‬ ‫ֵא ִ‬ ‫שׁמי‪.‬‬ ‫י‪-‬מי ָק ָרא ִּב ִ‬ ‫ֵא ִ‬ ‫‪ 4‬מינוח זה נשתנה במשך הדורות‪ .‬התקופה העתיקה (בימי הרומאים) היתה ה"השפלה"‬ ‫מקבילה לרגל היורדת בריקוד‪ ,‬וה"הרמה" מקבילה לרגל המורמת‪ -‬נמצא שההברה‬ ‫המוטעמת או הארוכה יותר נקראה "השפלה"‪ .‬ואילו בתקופה החדשה‪" ,‬נתחלף" ההסבר‬ ‫‪ :‬ה"הרמה" הובנה כהרמת הקול‪ ,‬וה"השפלה" כהנמכת הקול‪ ,‬ועל כן כיום השפלה היא‬ ‫הברה שאינה מוטעמת‪.‬‬ ‫‪ 5‬היחידה של ½‪ 2‬עמודים היתה יחידת יסוד בפרוסודיה העתיקה‪ .‬הפנטאמטר המקורי היה‬ ‫מורכב משתי יחדות כאלו‪.‬‬ ‫‪ 6‬פנטרסיק‪ -‬רוב ספרי העזר לפרוסודיה אינם מביאים משקל זה כלל‪ .‬פרמינגר‬ ‫מקדיש לו ‪( 4‬ארבע!) מילים‪ .‬לא ידועה לי אף דוגמא אחת של משקל כזה‪ ,‬חוץ מן השיר‬ ‫הנדון‪ .‬אפילו ד"ר אליעזר כגן‪ ,‬בספרו "המשקל והחרוז" (הוצ' "לסטודנט" המכון‬ ‫האוניברסיטאי‪ ,‬חיפה‪ ,‬תשכ"ד)‪ ,‬שבו הוא שוקד להביא משקלים שונים המבוססים על‬ ‫עמוד בן ‪ 4‬הברות‪ ,‬אפילו הוא לא הביא אפילו משקל אחד מכל ‪ 25‬המשקלים המבוססים‬ ‫על עמוד בן ‪ 5‬הברות שבאופן תיאורטי עשויים היו להתקיים‪.‬‬ ‫‪ 7‬כמובן אין "סוג" כזה‪ ,‬כי נראה כמעט שאין כלל שירים פנטארסיים‪ .‬המונח הוא‬ ‫במקביל למונחים המבחינים בין השירים הפאוניים השונים‪.‬‬ ‫‪ *7‬פתרון זה הוצע ע"י דובשני‪ ,‬וראה הערה ‪ 10‬בסופה‪ .‬וראה ערך "משקלים מיוחדים"‬ ‫במפתח המשקלים‪.‬‬ ‫‪ 8‬ברוב שירי רחל יש הקבלה מרחיקת לכת בין המילים ועמודי המשקל‪ ,‬אך יש בעניין‬ ‫זה הבדל בין המשקלים‪ :‬בשירים הימביים היחס בין המילים החופפות את עמודי‬ ‫המשקל ובין המלים שהחלוקה לעמודי משקל "שוברת" אותן הוא ‪ ,1:15‬ואילו בשירים‬ ‫השקולים באנפסט היחס הוא ‪ .1:7.5 :‬ואילו בשירים האמפיברכיים ‪ .1:2.3 -‬החפיפה‬ ‫בולטת ביותר דווקא בשירים השקולים במשקלים מיוחדים (צרופים קבועים של ימבים‬ ‫ואנפסטים‪ ,‬לסרוגין) בחמישה שירים כאלה היחס הממוצע הוא ‪ .1:17‬הדוגמא המובהקת‬ ‫ביותר להקבלה זאת היא‪ -‬השיר "הד"‪.‬‬ ‫‪ 9‬דבר זה קשה "להוכיחו" ‪ -‬הספירה הסטאטיסטית כשהיא לעצמה אינה נותנת תמונה‬ ‫הולמת‪ ,‬כי הצלילים אינם שוים בערכם בשביל השיר‪ .‬לא מצאתי קנה מידה "אובייקטיבי"‬

‫‪80‬‬


‫משקול‬

‫‪81‬‬


‫הקורא כמו מתבקש לתת דעתו על כל התופעות שבחיים‪ ,‬שבהן מתקבלת תומאה‬ ‫מבורכת‪ ,‬תוצאה העשויה לחרוץ את גורלו של האדם לטובה ולהושיעו כשהוא‬ ‫זקוק מאוד לסעד נפשי או חומרי‪ ,‬חברתי או רוחני‪ ,‬ללא תכנון וללא יגיעה‬ ‫ואפילו ללא ציפייה‪ .‬ואחרי כן הוא כמו מתבקש שוב לשכח כל אותן תופעות‪,‬‬ ‫ולתת דעתו על העקרון המופשט בלבד‪ .‬ומן הצד השני‪ -‬כלומר‪ :‬בעת ובעונה‬ ‫אחת‪ -‬הוא כמו מתבקש להתייאש מלמצוא “פירוש” לשיר‪ ,‬ולתת במקום זאת‬ ‫את דעתו על השיר עצמו‪ ,‬לא כמשל הקיים למען הנמשל‪ ,‬אלא כתכלית לעצמו‪.‬‬ ‫הספיח המתוא בשיר אין לו הרבה פרטים של ייחוד‪ ,‬העשויים למשוך את‬ ‫תשומת הלב‪ ,‬אך כנגד זאת יש הרבה שובה את הלב בקצב השיר‪ ,‬בתבניות‬ ‫הצליל‪ ,‬באליטראציות ובשאר הסממנים היוצרים את תזמורו של שיר זה‪,‬‬ ‫העשיר יותר מאשר תיזמורים של שירים רבים אחרים שבשירת רחל‪.‬‬ ‫מאחר שחיבור זה איננו עוסק בפרוסודיה של רחל (תחום הדורש התמחות‬ ‫מיוחדת ומחקר לעצמו) נעיר רק‪ ,‬שהקיו הבולט ביותר‪ -‬המושך ביותר את‬ ‫תשומת הלב‪ -‬בתזמורו של השיר‪ ,‬הוא משקלו‪.‬‬ ‫יחודו של משקל זה‪ -‬שאפשר לקרוא אותו כמה קריאות‪ ,‬שהוא כביכול משקל‬ ‫“רב משמעי‪.”3‬‬ ‫הפתרון הפשוט ביותר‪ -‬לקרוא את השיר כשקול בימבים‪ ,‬כשלכל עמוד נוספת‬ ‫השפלה (הברה לא מוטעמת‪ )4‬כדי להדגיש את הצזורה ואת סוף השורה‪ .‬לאחר‬ ‫שלוש יחידות כאלו באה תמיד יחידה המורכבת משני ימבים רגילים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫הן לא ח‪-‬רש‪-‬תי‬ ‫ ‬ ‫לא הת‪-‬פל‪-‬לל‪-‬תי‬

‫גם לא ז‪-‬רע‪-‬תי‬ ‫על המ‪-‬טר‬

‫כך נוצרת חפיפה מדוייקת בין היחידות הימביות (‪ 5)2+2.5+2.5+2.5‬ובין‬ ‫יחידות התחביר‪.‬‬ ‫אך אפשר לקרוא את השיר גם כאילו הוא כתוב בדקטילים‪ :‬כל יחידה תחבירית‬ ‫(מחצית השורה) מורכבת מעמוד דקטילי אחד שלם‪ ,‬ומאחד החסר השפלה‪:‬‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫הן לא ח‪-‬רש‪-‬תי‬

‫גם לא ז‪-‬רע‪-‬תי‬

‫ כשסופרים א הצלילים המוטעמים בלבד‪ ,‬נראה שיש כמה לא מוטעמים שהם חשובים‪ ,‬כי‬‫הם הד לצלילים אחרים‪ -‬הבאים לפניהם‪ ,‬לבשר את בואם או שהם מהדהדים אחריהם‪ ,‬וכן‬ ‫הדבר כשסופרים את הצלילים שבהברות הפתוחות בלבד‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫לדובשני פירוש לשיר זה (שם‪ ,‬עמ' ‪:)78-80‬‬

‫המשוררת מרגישה בקרבה את הדגן ברוך השמש אשר עלה בתוכה ללא חרישה וללא זריעה‪,‬‬ ‫כלומר‪ :‬יש בקירבה התחדשות של חיים ברוכיםף של חדווה‪ ,‬של יצירה‪ ,‬והיא משתוממת‪:‬‬ ‫הרי חייה בהווה מוגדרים כ"ימי העוני"‪ ,‬ובעצם חיי עוני אלה פתאום ספיח! האם פקדו‬ ‫אותה ימי האושר של העבר באורח רז?‬ ‫למרות ההווה העני‪ ,‬המר והאכזרי‪ ,‬התקיימו בלב המשוררת הנחמה והתקווה להתחדשות‬ ‫השמחה על ברכת חייה ועל יבול נפשה‪ .‬ושמחה זו וכוח חיים זה הם עצמם עוררו תמיהה‬ ‫והשתוממות‪.‬‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬כי רחל אינה מתפארת ברגשותיה הנעלים‪ .‬המשקל אם הוא מגוון ומפתיע‪,‬‬ ‫עמוד אחד ימבוס והשני אמפיבראכוס‪...‬‬

‫‪82‬‬


‫ומאידך דווקא בגלל החפיפה השיטתית‪ -‬לכל אורך השיר‪ -‬בין היחידות‬ ‫בנות חמש ההברות ויחידת התחביר‪ ,‬כשעיקר ההטמה תמיד בהברה הרביעית‪,‬‬ ‫אפשר לראות את השיר שקול במשקל הנדיר ביותר‪ -‬הפנטארסי‪( 6‬מן הסוג‬ ‫הפנטארסי הרביעוני‪:)7‬‬ ‫ ‬ ‫גם לא ז‪-‬רע‪-‬תי‬ ‫ ‬ ‫הן לא ח‪-‬רש‪-‬תי‬ ‫ ‬ ‫בפתרון השלישי‪ ,‬יש חפיפה רבה ביותר בין יחידות המשקל והתחביר (חפיפה‬ ‫שהיא אופינית לשירת רחל‪ )8‬ומפני שהוא המעניין ביותר‪ ,‬אבל יהיה הפתרון‬ ‫אשר יהיה‪ -‬משקלו של השיר מיוחד‪ ,‬וקצבו מוזיקלי‪ ,‬ויש בו‪ -‬בכל יחידה‬ ‫של שתי שורות‪ -‬תנועה חוזרת של שלושה אברים מלעיליים‪ ,‬ואבר רביעי‪,‬‬ ‫במלרע‪ ,‬ויש בו משחק עשיר של הברות מוטעמות פתוחות וסגורות (בבית‬ ‫הראשון‪ ,‬למשל‪ ,‬עומדות שתי השורות הראשונות בסימן ההברות הפתוחות‪,‬‬ ‫ומכאן צביון צלילי נוקשה ופסקני יותר לשתי הראשונות‪ ,‬ורכות מיוחדת‬ ‫ל“ופתע‪ ,‬ראה נא! שדותי הצמיחו” וכן מעניין המשחק שבין הצלילים‬ ‫הבהירים והעמומים‪-‬עמוקים שבבית השני והשלישי‪.‬‬ ‫ואילו א' שרביט סבור‪ ,‬שמדובר בשיר ‪ -‬בהתקדמותו הכללת של הישוב בשנות מלחמת‬ ‫העולם הראשונה‪:‬‬ ‫מיד עם עלייתה השנייה ארצה‪ ...‬ההתקדמות בישוב‪ ,‬בשדה ובבנין בשלבי ההתפתחות‬ ‫של אז שמצאה את ביטויה בחיי היצירה הרוחנית הספרותית‪ ,‬הביאה את רחל להתפעלות‬ ‫בביטויה השירי החופף את שני השטחים‪" :‬ופתע ראה נא! שדותי הצמיחו‪"...‬‬

‫‪83‬‬


84


‫ליל קיץ ‪ /‬נ‪ .‬אלתרמן‬

‫שירת הישוב‬

‫‪1938‬‬

‫{ספרות הישוב ליוותה את מאבקי‬ ‫היחיד והאומה‪ ,‬בארץ ובתפוצות‪ ,‬על‬ ‫רקע הגשמת החזון הלאומי לעצמאות‬ ‫ולשיבת ציון‪ .‬אין מדובר בספרות‬ ‫מגמתית‪ ,‬או מגוייססת‪ ,‬כי אם במתן‬ ‫ביטוי אמנותי לחוויות‪ ,‬לאמונות‪,‬‬ ‫לחזון ולקונפליקטים אנושיים‪ -‬על‬ ‫רקע המציאות החדשה‪}.‬‬

‫"שירה היא תמונה מדברת"‬ ‫תפקיד הציור בשירה‬

‫נתן אלתרמן (‪ 14‬באוגוסט ‪ ,1910‬ט'‬ ‫באב ה'תר"ע – ‪ 28‬במרץ ‪ ,1970‬כ'‬ ‫באדר ה'תש"ל) היה משורר ומחזאי‬ ‫ישראלי מוערך‪ ,‬שהשפיע רבות על‬ ‫השירה העברית החדשה‪ .‬חתן פרס‬ ‫ישראל לספרות ‪.1968‬‬ ‫יצירתו העשירה של נתן אלתרמן‬ ‫כוללת שירה לירית ופזמונים‪ ,‬שירי‬ ‫ילדים ומחזות‪ ,‬וכתיבה אקטואלית‬ ‫בשירה ובפרוזה‪ .‬מלבד כתיבתו‬ ‫המקורית הרבה אלתרמן גם בתרגום‬ ‫יצירות מופת מספרות העולם‪ .‬ספרו‬ ‫הידוע והמוערך ביותר הוא ספרו‬ ‫הראשון "כוכבים בחוץ"‪ ,‬שבו מתבונן‬ ‫המשורר בהתפעלות בבריאה ומתאר‬ ‫את חוויותיו ממפגשים רבי‪-‬היבטים‬ ‫עם אובייקטים שונים בעולם‪ .‬הספר‬ ‫נפתח בשיר "עוד חוזר הניגון"‬ ‫– מהידועים בשיריו‪ ,‬שאף זכה‬ ‫לכמה לחנים‪ .‬בשיר מופיעות כמה‬ ‫מה"דמויות" המלוות את הספר לכל‬ ‫הה ֶלך עובר־האורח והדרך‬ ‫אורכו‪ֶ :‬‬ ‫הארוכה שהוא הולך בה‪ ,‬העיר‪,‬‬ ‫העצים‪ ,‬ואיתני הטבע – הרוח‪ ,‬הגשם‬ ‫והברקים‪ .‬ברבים משירי הספר שב‬ ‫ההלך ומופיע‪ ,‬ויחסו אל "הדרך"‬ ‫והנופים שסביבה מביע את חוויית‬ ‫העולם של המשורר – התפעמות‬ ‫מהעולם ומעוצמת הטבע ואיתניו‪,‬‬ ‫ותחושת חידלון לעומתם‪.‬‬

‫פוטנציאל חשוב שעשוי להיות בטקסט ספרותי הוא פוטנציאל‬ ‫הציור‪.‬‬ ‫סימונידס טוען‪ ,‬ש"ציור הוא שירה אילמת ושירה היא תמונה מדברת"‬ ‫(זנדבנק‪ ,2002 ,‬עמ' ‪ .)225‬לדברי הוראטיוס‪" :‬השירה כמוה כציור"‬ ‫(הוראטיוס‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬טור ‪ .)361‬לדעת לסינג הציור הינו אמנות של‬ ‫חלל‪ ,‬וההתבוננות בו מאפשרת‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לתפוס אותו כשלמות בבת‬ ‫אחת‪ .‬הוא מוסיף ומציין‪ ,‬שהספרות לעומת זאת הינה אמנות של זמן‪,‬‬ ‫הנתפסת במקוטע‪ ,‬באטיות יחסית עם התקדמות הזמן‪ .‬לצורך הסבר‬ ‫המתודה שאציג בזאת‪ ,‬אגדיר מושגים משמעותיים שרלוונטיים‬ ‫לעיון בתחום של ספרות ואמנות פלסטית‪ :‬אקספרסיס‪ ,‬קליגרמה‬ ‫וקליגרמה סמויה‪.‬‬ ‫בטקסטים ספרותיים רבים קיימת תופעה של אקספרסיס (הולצמן‪,‬‬ ‫‪ )1997‬קרי‪ ,‬יצירה טקסטואלית המתארת יצירות אמנות פלסטית‪,‬‬ ‫למשל‪ :‬ציורים‪ ,‬פסלים‪ ,‬בניינים וכדומה (זנדבנק‪.)2002 ,‬‬ ‫הטקסטים הספרותיים הללו מייצגים יצירות אמנות חזותית‪.‬‬ ‫בתופעת האקספרסיס היצירה הטקסטואלית מנכסת במפורש ובגלוי‬ ‫את יצירת האמנות הפלסטית על ידי התייחסות לכותרת התמונה‪,‬‬ ‫ליוצרה או לפרטים בולטים וייחודיים המצויים בה‪ .‬תופעה נוספת‬ ‫ּ‬ ‫שבה קיים קשר ישיר בין יצירה ספרותית לבין יצירה מתחום‬ ‫האמנות הפלסטית היא שירה המציירת ציור‪ ,‬הקרויה גם קליגרמה‪,‬‬ ‫שירה קונקרטית‪ ,‬שירה גרפית‪ ,‬שבה הציור מזדקר לעיני הקורא‪.‬‬ ‫בשירה זו‪ ,‬צורת ההדפסה על הדף נועדה לשמש תמונה של דבר‬ ‫חומרי כלשהו‪ ,‬התואם את הנושא המובע במילות השיר‪" .‬עקרון‬ ‫היסוד של השירה הקונקרטית הוא סידורה המשמעותי‪ ,‬האיקוני‪,‬‬ ‫של סימני הדפוס על גבי הנייר‪ .‬התוצאה היא‪ ,‬שהשיר אינו עוד רק‬

‫‪85‬‬


86


‫רצף סימנים נושאי משמעות‪ ,‬אלא אובייקט הנושא ערכים חזותיים‬ ‫מכוח קיומו החומרי"‬ ‫תופעות נוספות דומות הן אלה‪ :‬הימצאות ציורים סמויים מן העין‬ ‫בטקסטים ספרותיים מסוימים‪ ,‬והימצאות תבניות גרפיות סמויות‪,‬‬ ‫בעיקר בשירה‪ ,‬שעל הקורא לחשוף אותן‪ .‬מאמר זה מציע‪ ,‬בנוסף‪,‬‬ ‫מתודה לניתוח פרשני של טקסטים ספרותיים דרך ציורים ותבניות‬ ‫גרפיות סמויות הטמונים בטקסטים‪ .‬במאמר אתייחס לתופעות הללו‪.‬‬ ‫מכיוון שהיצירות שבהן ידון המאמר הן בעלות שני רבדים לפחות‪,‬‬ ‫רובד ספרותי ורובד אמנותי‪-‬פלסטי‪ ,‬ניתן להשתמש בשיטת המחקר‬ ‫האינטרטקסטואלי‪.‬‬ ‫היסוד הציורי מתבטא באמצעות תיאור מדויק לפרטי פרטים של‬ ‫חפץ‪ ,‬אדם או מטפורה כלשהי‪ ,‬שלעתים מתעבה‪ ,‬מתעצמת ומתפתחת‬ ‫באמצעות תיאורים נוספים‪ .‬פוטנציאל ציורי טמון לעתים בלבו של‬ ‫טקסט ספרותי כלשהו‪ ,‬והוא מעצב לעתים מטפורה חשובה בטקסט‪.‬‬ ‫קיימים טקסטים שמציירים תמונה ואין לקורא אלא לקחת נייר‬ ‫ועיפרון ולצייר בעקבות התיאור‪ .‬לעתים הטקסט מעצב ציור או‬ ‫תבנית גרפית בצורה גלויה‪ ,‬עיצוב שתואם לכותרת השיר ולתוכנו‬ ‫כגון שיר הילדים "הבטן של הרצל האופה" של יהונתן גפן (‪)1994‬‬ ‫– השיר נראה כבטן ענקית‪ ,‬והלחמים שמסופר עליהם בשיר מונחים‬ ‫בבטן שורות שורות‪.‬‬ ‫גם שירו של גיום אפולינר (שתרגם מאיר ויזלטיר)‪ ,‬הנקרא "גשם‬ ‫ממטיר" (בתוך זנדבנק‪ ,)2002 ,‬מצייר ציור של גשם ומודפס כך‪.‬‬ ‫שירים אלה ודומיהם יוצרים בו‪-‬בזמן יצירה שהיא שיר וציור כאחד‪.‬‬ ‫תופעה זו‪ ,‬של שיר המעוצב בצורת ציור‪ ,‬נקראת שירה גרפית‪ .‬גיום‬ ‫אפולינר מתייחס לכך בספרו קליגרמות (‪.)Apollinaire, 1991‬‬ ‫משוררים רבים נוספים‪ ,‬למשל‪ ,‬עמיר‪ ,‬גרינברג‪ ,‬גפן ואחרים‪,‬‬ ‫משתמשים בכתיבה גרפית‪.‬‬ ‫לא תמיד השירה היא שירה ציורית או גרפית מובהקת‪ ,‬לעתים היא‬ ‫סמויה‪ ,‬ועל הקורא לעיין בטקסט ולבצע פעולות נוספות כדי לחשוף‬ ‫תבנית גרפית‪ ,‬החבויה בטקסט הספרותי‪ ,‬ורק באמצעות פעילות על‬ ‫הטקסט התבנית הזו נחשפת‪.‬‬ ‫אחד הפוטנציאלים שמצויים בטקסט הספרותי הוא המבנה הצורני‬ ‫הגרפי של הטקסט‪ ,‬שיכול להתבטא במיוחד בשירה ועשוי לבוא‬ ‫לידי ביטוי במבנה ובצורה שנוצרים בעקבות אורך השורות ועקב‬ ‫ההשתקפות הצורנית המבצבצת ממבנה השיר בהתבוננות עליו‬ ‫מזוויות שונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן לראות את הדבר‪ ,‬כאמור‪ ,‬במבנה‬ ‫הידוע של המנורה בעלת שבעת הקנים שמשתקף ממזמור ס"ז‬ ‫בתהילים‪ ,‬עד כדי כך שנקבע בסידור הספרדי כדרך "לקריאת הפרק‬ ‫תוך דימוי המנורה בציור השכל"‪ .‬הדבר דומה למעין אותה חידה‬ ‫המצויה בעיתון שבה מתבקש הקורא לחפש דמות או חפץ‪ ,‬ועל ידי‬ ‫הפיכת הציור לצדדים שונים‪ ,‬מגלים את החסר‪ .‬בדרך זו‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫בהתבוננות צורנית בשיר מנקודות שונות – כגון הפיכתו לצדדים‬ ‫שונים – ניתן לגלות תופעות חדשות הגלומות בטקסט‪ ,‬שהן פוטנציאל‬ ‫שלו‪ .‬לעתים‪ ,‬יש להתבונן בצורת השיר‪ ,‬להפעיל דמיון גרפי‪ ,‬להפוך‬ ‫את הטקסט ולמצות את היכולת המרחבית והצורנית בזויות שונות‬

‫‪87‬‬


‫כדי לאתר תופעות מגוונות שהמבנה הצורני של הטקסט טומן בחובו‪.‬‬ ‫שירו של אלתרמן "ליל קיץ" ניתן לפירוש באופנים שונים‪ .‬לדעתי‪,‬‬ ‫השיר כתוב כתיאור של תמונה‪ ,‬כאשר כמעט כל שורה בו מתארת קטע‬ ‫מהמצויר בתמונה‪.‬‬ ‫יש הטוענים ש"ליל קיץ" נכתב בתוך הקשר של נוף מובהק של יחסי‬ ‫יפו‪-‬תל אביב בשנת ‪ ,1938‬העיר המתוארת בבית הרביעי מזכירה קו‬ ‫רקיע אוריינטלי של מגדלים וכיפות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬עפרת במאמרו "אלתרמן והאמנות הסמויה מן העין" (עפרת‪,‬‬ ‫‪ )2010‬עוסק בציורו של גרשון קניספל (חיתוך עץ מתוך הספר שירי‬ ‫דור‪ ,‬בהוצאת ספריית פועלים‪ ,)1954 ,‬שצייר את השיר ליל קיץ‬ ‫וטוען שהשיר "ליל קיץ" מתייחס לעיר יפו‪ ,‬לדעתו‪" ,‬העיר המצוירת‬ ‫ברקע נראית כיפו עם חזותה האוריינטלית" (שם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)4‬‬ ‫דרור אידר (‪ )2003‬בספרו "אלתרמן – בודלר פריס‪-‬תל אביב"‪,‬‬ ‫אורבאניות ומיתוס בשירי "פרחי הרע" ו"כוכבים בחוץ" מתייחס‬ ‫לשיר זה אך מציין שלא נמצא בכוכבים בחוץ ציון מקום בשמו‬ ‫הפרטי‪ .‬ופרטי הריאליה נעלמו ונספגו בדרכים עקיפות בתוך‬ ‫הרקמה הפיגורטיבית של השיר‪ ...‬החיוויים האינפורמטיביים‪-‬‬ ‫מוחשיים שבשירים המוקדמים הפכו כלליים ומופשטים‪ :‬בתוך כך‬ ‫הפכו גם הנופים המסוימים והיסודות הריאליסטיים למופשטים‬ ‫וסימבוליים‪ ...‬האירועים הפכו הזייתיים ואניגמטיים יותר‪"...‬‬ ‫(שם‪ ,‬עמ' ‪.)180‬‬ ‫לדעתו אין לזהות שיר זה עם מקום ספציפי‪.‬‬ ‫זיוה שמיר‪ ,‬במאמרה "על שירו של אלתרמן ליל קיץ ("כוכבים‬ ‫בחוץ")" ‪ ,‬תוהה ושואלת‪" :‬איזו עיר מתוארת כאן‪ ,‬האם באמת מדובר‬ ‫בפריז עם המגדלים והכיפות של מונמרטר‪ sacre Coeur ,‬ורציפי‬ ‫נהר הסיינה‪ ...‬ואולי זוהי תל אביב עם רציף שלאורך קו החוף שלה‪,‬‬ ‫וברקע נשקפת צדודיתה של יפו‪ ,‬עם המגדלים והכיפות?‪ "...‬וכו'‪.‬‬ ‫נורית צין‪ ,‬העלתה שאלה בדבר קישור אפשרי של שירים שונים‬ ‫משירתו של אלתרמן מתוך כוכבים בחוץ (כגון השיר "עוד חוזר‬ ‫הניגון" והשיר "ירח") לציוריו של ואן גוך (ראו אתר)‪( ,‬אחת‬ ‫משקופיות המצגת מציינת אפשרות זו‪).‬‬ ‫גם באתר בית ספר התיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א' סמית נקשר‬ ‫שירו של אלתרמן "ירח" (שנמצא ב"כוכבים בחוץ") לציורו של ואן‬ ‫גוך "ליל כוכבים"‪.‬‬

‫‪88‬‬


89


90


‫קיבוץ החותרים‬

‫‪1942‬‬

‫חברה קומונלית‬

‫קיבוץ‬ ‫{צורת התיישבות שיתופית‬ ‫ייחודית לציונות ולמדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬המבוססת על‬ ‫שאיפת הציונות להתיישבות‬ ‫מחודשת בארץ ישראל ועל‬ ‫ערכים סוציאליסטיים‬ ‫ שוויון בין בני האדם‬‫ושיתוף כלכלי ורעיוני‪.‬‬ ‫הקיבוץ הוא בדרך כלל‬ ‫יישוב קטן המונה מספר‬ ‫מאות תושבים‪ ,‬ופרנסתו‬ ‫מחקלאות ותעשיה‪}.‬‬

‫התפרסות הישוב מגרעין שלטוני אחד‬

‫העמדת הפרט במרכז‬ ‫החברה הקיבוצית ושלילת‬ ‫תפקיד זה מהמשפחה‬ ‫המסורתית הציבו בפני‬ ‫חברי הקיבוץ דילמה‬ ‫קשה בבואם לעצב את‬ ‫בית מגוריהם‪ .‬ברור היה‬ ‫לחברי הקומונה כי גם‬ ‫בחברה כשלהם שואף החבר‬ ‫לרשות היחיד שבה יוכל‬ ‫לנהל את חייו הפרטיים‪.‬‬ ‫הקומונה הקיבוצית נאלצה‬ ‫למצוא פתרון הולם לחיי‬ ‫הפרט‪ ,‬גם אם פתרון זה‬ ‫פוגע בטוהר השאיפה‬ ‫הקומונלית‪.‬‬ ‫התפתחותו של דגם‬ ‫מבני המגורים בקיבוץ‬ ‫נבעה משינויים שחלו‬ ‫באידאולוגיה הקומונלית‬ ‫של הקיבוץ ובהתייחסות‬ ‫אל הפרט ואל המשפחה‪.‬‬ ‫ככל שגדל כוחה של‬ ‫המשפחה במערכת החברתית‬ ‫וגבר רצונו של הפרט‬ ‫בחברה הקיבוצית להינתק‬ ‫מהאוירה הקומונלית‬ ‫בחיי היומיום‪ ,‬כך השתנו‬ ‫דרישותיו באשר למקום‬ ‫מגוריו‪ ,‬כאמרת האנגלים‬ ‫"ביתי הוא מבצרי"‪.‬‬ ‫התפתחות המגורים בקיבוץ‬ ‫הוא תהליך רצוף המוביל‬ ‫מקומונליות מרבית‬ ‫לפרטיות ולמשפחתיות‬

‫האדריכל ריכרד קאופמן‪ ,‬מייסד התכנון הכפרי בישראל ‪ ,‬מציין‪:‬‬ ‫"הרצון ליצור חברה חדשה מצריך ביטוי ארכיטקטוני‬ ‫ייחודי‪ .‬השיתוף הוא העיקרון המשמעותי ביותר בחיי‬ ‫הקיבוץ ועליו לבוא לידי ביטוי בארכיטקטורה של‬ ‫הקיבוץ"‪.‬‬ ‫הפריסה החצרית של היישוב הקיבוצי הסגורה לא התאימה להתיישבות‬ ‫מתפתחת ודינמית‪ .‬החזון של הקיבוץ החצרי אינטימי‪ ,‬שבו עשרות בודדות של‬ ‫חברים חיים בתנאים קומונאליים‪ ,‬נדחה במהרה לאור ההצטרפות המואצת‬ ‫של חברים חדשים‪ .‬עלה צורך לנסח עקרונות תכנון ולפתח פתרונות חדשים‬ ‫המתאימים לאידיאולוגיה הקומונרית והישימים לגוף חברתי וליישוב בהיקף‬ ‫אוכלוסייה גדול יותר‪.‬‬ ‫כך נקבע העיקרון היסודי של תכנון הקיבוצים אשר מתקיים עד היום‪ ,‬הפרדה‬ ‫ברורה בין האזור החברתי לבין האזור המשקי ‪ .‬האזור החברתי כלל בתוכו‬ ‫את מבני המגורים‪ ,‬בתי הילדים וחדר האוכל‪ .‬האזור המשקי כלל את מבני‬ ‫המלאכה והמשק‪ .‬מוסיף קאופמן ומציין‪ :‬יש ליצור את צורתה היסודית של‬ ‫התיישבות זאת באופן כזה שכל החלקים האלה יהיו סגורים באופן אורגני‬ ‫לעצמם וקשורים באופן אורגני גם בחלקים הקרובים להם‪ ,‬כדי שקודם כל‬ ‫יהווה היישוב בכללו אורגניזם התיישבותי סגור לעצמו‪.‬‬ ‫"חגורה ירוקה" של עצים וצמחייה הפרידה בין האזור החברתי למשקי‬ ‫ושמימש מחסום טבעי כנגד מטרדים אקולוגיים שמקורם באזור המשקי‪.‬‬ ‫החלוקה הסכמתית לשני אזורים לא עמדה בסתירה למבנה הקיבוץ החצרי‬ ‫ואפשרה את פיתוח היישוב תוך שילוב המתחם הישן בפריסה המתפתחת של‬ ‫הקיבוץ ‪.‬‬ ‫החברה הקיבוצית טענה לעליונות הקומונה על הפרט ולפיכך קבעה כי‬ ‫"התכנון מבטא את תלותו של הפרט במבנה החברתי ואת המסגרת החברתית‬ ‫המורכבת מפרטים‪ .‬הפירוש התכנוני שניתן להצהרה זו היה מיידי‪ " :‬כשם‬ ‫שהקיבוץ מתפתח מגרעינו המקורי‪ ,‬כן צריך להיות גם תכנונו "גרעיני"‬ ‫ומתפתח בכל שלבי התפתחותו צריך להיות גרעין מושלם לקראת התפתחות‬ ‫אורגנית ובלתי מופרעת בעתיד‪ ".‬כותב אחד המנהיגים‪ " :‬בכל כפר תרבותי‬ ‫יש איזו כיכר מרכזית בה מתנוססת הכנסייה או בניין ציבורי אחר‪ .‬גם אנחנו‬ ‫רוצים שבמרכז יישובנו יתנוססו בניינים גדולים ויפים‪ ,‬צנועים כמובן‪ ,‬ללא‬

‫‪91‬‬


‫‪ A‬מגורים‬ ‫‪ B‬גן ילדים‬ ‫‪ C‬בית ספר יסודי‬ ‫‪ D‬בית ספר תיכון‬ ‫‪ E‬מרכז חברתי ראשי‬ ‫‪ F‬חגורה ירוקה‬ ‫‪ G‬שירותים חברתיים‬ ‫‪ H‬שירותים משקיים‬ ‫‪ I‬משק חי‬ ‫‪ J‬מטע‬ ‫‪ K‬ספורט‬ ‫‪ L‬מסחר‬

‫‪00‬‬

‫‪10‬‬

‫נ‬

‫פש‬ ‫פש‬

‫‪ 9‬נ פש‬ ‫‪00‬‬ ‫נ‬ ‫‪48‬‬ ‫פש‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0‬‬

‫מגורים‬

‫‪0‬‬

‫‪G‬‬ ‫‪ M‬ח‬

‫בית ספר‬

‫‪10‬‬

‫נ‬

‫‪C‬‬

‫פש‬

‫‪B‬‬ ‫מוסדות ציבור‬ ‫ומרכז תרבות‬

‫‪A‬‬ ‫‪F‬‬

‫‪D‬‬

‫מוסד‬ ‫חינוכי‬

‫‪N‬‬

‫ברה‬

‫משק‬

‫מגורים‬

‫‪I‬‬

‫מלאכה‬ ‫וחרושת‬

‫ספורט‬ ‫‪L‬‬

‫‪S‬‬

‫רפתות‬

‫‪R‬‬

‫מודל פריסת קרקע (אדריכל‪ :‬פיינמסר)‬

‫לולים‬ ‫‪K‬‬

‫‪J‬‬

‫קישוטים מיותרים‪ ,‬אבל בניינים מתאימים לצרכינו ולטעמנו התרבותי‪".‬‬ ‫מרבית הקיבוצים תוכננו כיישוב המתפרס ממוקד או גרעין שלטוני אחד‪.‬‬ ‫מוקד הקיבוץ נחלק בדרך כלל למוקד חברתי ומוקד משקי‪ .‬במוקד החברתי‬ ‫מוקם חדר הואכל המשותף‪ ,‬הסמל לשלטון החברתי ולקומונה ומקום המפגש‬ ‫והבילוי של חברי הקיבוץ‪ .‬במוקד המשקי מוקמה האדמיניסטרציה‪ ,‬מחסן‬ ‫הבגדים והמצרכים‪ ,‬המקלחת המשותפת ופונקציות דומות‪.‬‬ ‫הסכמה הבסיסית של רוב הקיבוצים בארץ עוצבה על פי שלושת העקרונות‬ ‫הבסיסיים האלה‪ :‬חלוקה דואלית לאזור חברתי ולאזור משקי‪ ,‬חגורה ירוקה‬ ‫להפרדה בין שני האזורים‪ ,‬מרכוז סביב מוקד יישובי שיתופי אחד‪ .‬פיתוחה‬ ‫של סכמה זו הביא לחלוקתו של המוקד לשני אזורי משנה‪ :‬לאזור החברתי‬ ‫מוקד חברתי הכולל פעילויות חברתיות וצריכה‪ ,‬ולאזור המשקי מוקד משקי‬ ‫הכולל פעילויות של שירותי ייצור‪ .‬מידת הקרבה בין שני האזורים המרכבים‬ ‫את פריסת הקיבוץ ומוקדיהם נקבעה על פי התנאים הטופוגרפיים הטבעיים‬ ‫וההתפתחות ההיסטורית של היישוב‪ ,‬והיא נעה בין חפיפה חלקית‪ ,‬קרבה‬ ‫מיידית והפרדה גמורה‪ .‬כלל שרמת המינוע עולה ‪,‬הקרבה המיידית אל‬ ‫המוקדים אינה הכרח פונקציונאלי וקיימת נטייה להפרדה בין האזורים‬ ‫מנימוקים של הפרעה סביבתית‪.‬‬ ‫במיקום הגיאוגרפי של היישוב נלקחו בחשבון שיקולי ביטחון ואקלים‪,‬‬ ‫ועל כן מוקם היישוב במידת האפשר במקום החולש מבחינה טופוגרפית על‬ ‫הסביבה‪ .‬כמו כן‪ ,‬משיקולים אקולוגיים‪ ,‬בגלל תדירותה של הרוח המערבית‪,‬‬ ‫מוקם האזור המשקי בצד מזרח‪.‬‬ ‫מורכבותם של חיי החברה ומבנה המשק גרמו ליצירת אזורי פעילות מגוונים‬ ‫פריסה הפיזית של הקיבוץ‪ .‬מתכנני הקיבוץ אימצו את הרעיונות המודרניים‬ ‫של מתכנני הערים‪ ,‬הרואים בעיר צירוף של פונקציות הנמשכות ודוחות‬ ‫זו את זו ומגיעות לשיווי משקל דינמי במיקומן היחסי במערך של ייעודי‬

‫‪92‬‬

‫מודגשת‪ .‬החברה‬ ‫הקיבוצית‪ ,‬שנטלה מהדיור‬ ‫המסורתי חלק גדול‬ ‫מהפעילות המשפחתית‬ ‫וריכזה אותה במוסדות‬ ‫קומונליים‪ ,‬החזירה‪,‬‬ ‫בתהליך מתמשך‪ ,‬חלק‬ ‫מהפעילויות הללו לחיק‬ ‫המשפחה וייעדה להן‬ ‫מקום בדירה המשפחתית‪.‬‬ ‫חשיבותם של מוסדות‬ ‫השירותים הקומונליים‬ ‫הלכה ופחתה‪ ,‬וחשיבות‬ ‫הדירה המשפחתית הלכה‬ ‫וגדלה‪.‬‬ ‫בראשית ימי הקיבוץ‪,‬‬ ‫בקיבוץ החצרי‪ ,‬התגוררו‬ ‫כל חברי הקיבוץ בחדר‬ ‫אחד או שניים בחלוקה‬ ‫ע"פ מין או במשותף‪ .‬מבנה‬ ‫הקבע הראשון כלל בדרך‬ ‫כלל אורוות ומחסנים‬ ‫בקומה הראשונה‪ ,‬ובקומה‬ ‫השנייה חדרי מגורים‬ ‫משותפים הקשורים‬ ‫באכסדרה משותפת דוגמת‬ ‫החווה החקלאית בדגניה‬ ‫ובגן שמואל‪ .‬מבנה‬ ‫השירותים והמקלחת היה‬


‫הקרקע‪.‬‬ ‫במסגרת החלוקה הראשית של פריסת הקיבוץ לשני אזורים‪ ,‬חברתי ומשקי‪,‬‬ ‫נעשתה חלוקת משנה מוגדרת וברורה של ייעודי הקרקע השונים‪ .‬האדריכל‬ ‫שמואל ביקלס‪ ,‬חבר קיבוץ ‪ ,‬הציג בשנות השלושים הצעה סכמתית לפריסה‬ ‫של יעודי הקרקע בקיבוץ ‪ .‬בהצעה זאת בולט אזור החינוך הכולל את מגורי‬ ‫הילדים כמרכיב ייחודי‪ .‬דגם דומה‪ ,‬מורכב יותר‪ ,‬של ייעודי הקרקע הציד‬ ‫האדריכל ישראל פיינמסר שהדגיש את התלות של הפריסה בכל אוכלוסיית‬ ‫הקיבוץ בתחום שבין ‪ 150‬לח‪ 1000 -‬נפש מערכת ייעודי הקרקע מיקומן‬ ‫היחסי של הפעילויות מתחשבת בשיקולי בטחון‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬נגישות ונוחות‬ ‫לצרכנים‪ .‬שתי הסכמות ‪ ,‬של בילס ושל פיינמסר מציגות מודל של גזרות‬ ‫רדיאליות הנפרסות מהמרכז כמניפה‪ ,‬האזור החברתי כולל גזור למגורי‬ ‫מבוגרים ‪ ,‬לבתי תינוקות ‪ ,‬לבית ספר יסודי ותיכון‪ ,‬לספורט ולשירותי‬ ‫תרבות וחברה‪ .‬אזור המשק כולל גזרות לפעילויות משק מגוונות כרפתות‬ ‫ולולים‪ ,‬אחסנה‪ ,‬תעשיה חקלאית ‪ ,‬בית מלאכה וכדומה‪.‬‬ ‫המודל הסכמתי של החלוקה לגזרות רדיאליות הוחלף כעבור זמן קצר‬ ‫במודל משולב של ייעדים הנפרסים בטבעות מעליות‪ ,‬קונצנטריות‪ ,‬וגזרות‬ ‫רדיאליות‪ .‬גם המערכת החדשה של ייעודי הקרקע לקחה בחשבון שיקולים‬ ‫דומים של ביטחון‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬נגישות ונוחות למשתמש‪.‬‬ ‫העקונות החברתיים בתכנון המרחבי‬ ‫דגם הקיבוץ הדואלי הדו מוקדי שתואר לעיל פותח המגמה לשרת את המטרות‬ ‫החברתיות‪ ,‬הקומונריות ותא רווחתו של הפרט בחיי היומיום‪.‬‬ ‫בסעיף זה נפרט את עקרונות התכנון הפיזי של היישוב והקיבוץ ואת האופן‬ ‫שבו הם נגזרים מהאידיאולוגיה החברתית‪.‬‬ ‫גודלה של אוכלוסיית הקיבוץ נקבע תוך שמירה על שיווי משקל עדין בין‬ ‫האידיאל החברתי‪ ,‬המנה הכלכלי והאילוץ הפיזי קרקעי‪ .‬האידאל החברתי‬ ‫הנו חברה הומוגנית סגורה שבה מתקיימים יחסים קרובים בין אדם לחברו‬ ‫תוך מתן אפשרות לפרט לביוטי עצמי‪ .‬בימי בראשית ראו המייסדים בקיבוץ‬ ‫מעין משפחה מורחבת‪ ,‬כפי שכתב האדריכל שרון‪:‬‬ ‫" לא היה לנו מושג מה יהיה גודלו הסופי של שטח הקיבוץ ולא גודל‬ ‫אוכלוסייתו‪ .‬למרות הנטייה להתרחבות היינו מאוד זהירים לפני שקיבלנו‬ ‫מועמד חדש כחבר קיבוץ‪ .‬האידיאל בעיננו היה לשמור על האינטימיות‬ ‫והקשרים האישיים הקרובים כבמשפחה‪ .‬כל אחד חייב היה להחזיק באותם‬ ‫ערכים אידיאולוגיים הומאניים וחברתיים‪ .‬לא תיארנו לעצמנו חבורה‬ ‫גדולה יותר משלושים עד חמישים חברים‪.‬‬ ‫האילוץ הקרקעי של הקיבוץ לא היה רק כלכלי‪ ,‬כי אם גם חברתי‪ .‬פריסתו‬ ‫המרחבית של הקיבוץ‪ -‬בינוי נמוך וצפיפות נמוכה בהתאם הדרישות החברה‬ ‫הקיבוצית‪ -‬פגעה קשות בנגישות אל המרכז החברתי‪ ,‬בתי הילדים והמרכז‬ ‫המשקי וכן בתוך אזור המגורים‪ .‬לבעיית הנגישות השפעה רבה על חיי‬ ‫היומיום וכתוצאה מכך גם על המבנה החברתי‪ .‬מידת המעורבות של הפרט‬ ‫החיי הקהילה קשורה הזמינות המפגש שלו עם חברי הקהילה ועם מוסדותיה‬ ‫‪ .‬זמינות המפגש מושפעת מרמת הנגישות המתפשרת המרחב הפיזי‪ .‬חברי‬ ‫הקיבוץ הבחינו בקונפליקט הנוצר בין השאיפה לצמחיה לבין המגבלות‬ ‫הפיסיות‪ ":‬ישוב שמקור גידולו הוא ילודה בלבד יכול להיות יישוב של אבן‬ ‫ומלט‪ ,‬אבל יישוב קולט הגדל תוך כדי סלקציה מתמד‪ ..‬חייב להבטיח זאת‬ ‫ברמת בנינו‪.‬‬ ‫{מתוך‪ :‬אדריכלות החברה האוטופית‪ /‬ברכה חיוטין ומיכאל חיוטין}‬

‫‪93‬‬

‫בחצר‪ ,‬במנותק מהמגורים‪.‬‬ ‫מבנה המגורים תוכנן‬ ‫כנראה ע"פ אבטיפוס של‬ ‫מגורים משותפים לפועלים‬ ‫בחוות החקלאיות בגרמניה‬ ‫בראשית המאה ה‪20-‬‬ ‫המופיע בספרות טכנית‬ ‫גרמנית מאותה התקופה‪.‬‬ ‫מבנה המגורים המשותף‬ ‫לכלל חברי הקבוצה המה‬ ‫ככוורת‪ ,‬ללא פרטיות‬ ‫מינימלית ועם הפרעה‬ ‫וחיכוך מרביים‪ .‬כדי‬ ‫לאפשר תנאי מנוחה‬ ‫ופרטיות סבירים נדרשו‬ ‫חללי מגורים קטנים‬ ‫יותר למספר מועט של‬ ‫חברים‪ .‬הפתרון שהוצע‬ ‫היה בניית מבנה בן‬ ‫ארבעה עד שישה חדרים‬ ‫ששטחם כ‪ 12 -‬מ' עבור‬ ‫כל אחד‪ .‬החדרים מוקמו‬ ‫בצדו האחד של פרוזדור‬ ‫משותף המשמש כמרפסת‪,‬‬ ‫וכונו "בתי רכבת"‪ .‬בכל‬ ‫חדר התגוררו ארבעה איש‪.‬‬ ‫בבסיס ההצמדה של מספר‬ ‫חדרים למבנה עמד ויכוח‬


94


‫ג'בליה‬

‫‪1948‬‬

‫מחנה פליטים‬ ‫{מחנה פליטים הוא מחנה זמני שנבנה‬ ‫על ידי ממשלות‪ ,‬האו”ם‪ ,‬ארגונים‬ ‫בינלאומיים כמו הצלב האדום או‬ ‫ארגונים לא ממשלתיים ומטרתו לשכן‬ ‫פליטים‪ .‬מחנה פליטים יכול להכיל‬ ‫מאות אלפים ואף מיליוני אנשים‪}.‬‬

‫רצועת עזה‬ ‫המצור על רצועת עזה‬

‫רצועת עזה היא רצועת אדמה חופית‬ ‫בדרום מישור החוף של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫היא גובלת במצרים מדרום‪-‬מערב‬ ‫ובישראל מדרום‪ ,‬מזרח וצפון‪.‬‬ ‫אורכה כ‪ 41-‬קילומטרים‪ ,‬רוחבה נע‬ ‫בין שישה לשנים עשר קילומטרים‬ ‫ושטחה הכולל כ‪ 360-‬קילומטר‬ ‫רבוע‪ .‬מבחינת ריבונות היא מזוהה‬ ‫עם הרשות הפלסטינית‪ ,‬ונכון לשנת‬ ‫‪ 2010‬היא בשליטת החמאס‪ .‬נכון‬ ‫ליולי ‪ 2008‬מתגוררים ברצועת‬ ‫עזה כ‪ 1.5-‬מיליון תושבים‪ ,‬מתוכם‬ ‫קרוב למיליון מוגדרים כפליטים‬ ‫וכמחציתם מתגוררים במחנות‬ ‫הפליטים[‪ .]1‬גבולותיה של הרצועה‬ ‫הוגדרו בהסכמי שביתת הנשק בתום‬ ‫מלחמת העצמאות שנחתמו ברודוס בין‬ ‫ישראל למצרים בשנת ‪.1949‬‬ ‫עד למלחמת ששת הימים הייתה‬ ‫רצועת עזה נתונה לשלטון מצרי‬ ‫(למעט תקופה קצרה של שלטון‬ ‫ישראלי בעקבות מלחמת סיני)‪ .‬לאחר‬ ‫כיבוש רצועת עזה על ידי מצרים‪,‬‬ ‫היה ניסיון לכונן בה מעין ישות‬ ‫של ממשל עצמי פלסטיני; ביולי‬ ‫‪ 1948‬הוקמה בעזה "מועצה מנהלית‬ ‫לפלסטין"‪ ,‬אשר בספטמבר אותה שנה‬ ‫הפכה להיות ל"ממשלת כל פלסטין"‪,‬‬ ‫שהתקיימה‪ ,‬מחוסרת סמכויות של‬ ‫ממש‪ ,‬עד לשנת ‪ .1959‬במלחמת ששת‬ ‫הימים כבשה ישראל את הרצועה‪,‬‬ ‫והקימה בה יישובים ישראלים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בגוש קטיף‪ ,‬ששכן בין ח'אן יונס‬ ‫ורפיח לבין הים‪ .‬בהסכמי אוסלו‬

‫ביוני ‪ ,2007‬לאחר עימות פנימי בין פלגים פלסטיניים ברצועת‬ ‫עזה שנמשך מספר שבועות‪ ,‬השתלט חמאס על מנגנוני הביטחון‬ ‫של הרשות הפלסטינית ברצועה‪ .‬עקב כך‪ ,‬סגרה ישראל את מעברי‬ ‫הגבול בינה לבין הרצועה והידקה את השליטה בה‪ ,‬באופן שמנע‬ ‫כמעט כל אפשרות לצאת את הרצועה או להיכנס אליה‪ ,‬לייבא או‬ ‫לייצא ממנה סחורות‪ .‬ב‪ 19 -‬לספטמבר ‪ 2007‬החליט הקבינט‬ ‫הביטחוני הישראלי להגדיר את רצועת עזה כ"ישות עוינת"‪ .‬ישראל‬ ‫גורסת כי החלטה זו מאפשרת לה לנקוט צעדי ענישה שונים נגד‬ ‫תושבי הרצועה בתגובה על ירי רקטות קסאם לעבר ישראל‪ ,‬ובהם גם‬ ‫צמצום אספקת החשמל והדלק מישראל לרצועה‪ .‬הסגר משפיע לא רק‬ ‫על המעברים היבשתיים‪ ,‬אלא גם על גישת תושבי עזה לים‪ ,‬הנמצא‬ ‫בשליטה ישראלית מוחלטת‪ .‬הסגר הביא להרס כלכלת הרצועה‬ ‫ולהעמקה נוספת של העוני הקשה ששרר ברצועה גם קודם לכן‪ ,‬כפי‬ ‫שיפורט בהמשך‪.‬‬ ‫ב‪ ,20.6.2010-‬בעקבות לחץ בינלאומי שהופעל על ישראל לאחר‬ ‫אירועי ההשתלטות על המשט הטורקי לעזה‪ ,‬החליט הקבינט‬ ‫הביטחוני על הקלות בסגר‪ :‬הרחבה של הכנסת הסחורות לעזה‪,‬‬ ‫הרחבת פעילות המעברים‪ ,‬היתר להכנסת חומרי בנייה לפרויקטים‬ ‫ציבוריים ולפרויקטים' של בנייה למגורים בפיקוח בינלאומי‪,‬‬ ‫וייעול המדיניות בנוגע לכניסה ויציאה של אנשים לצרכים‬ ‫הומניטאריים ורפואיים‪ .‬בעקבות המדיניות החדשה‪ ,‬הוחלט‬ ‫להחליף את רשימת המוצרים המותרים לכניסה לרצועה שהייתה‬ ‫נהוגה עד לאותה העת ב"רשימה מוגבלת של פריטים אסורים‪ ,‬אשר‬ ‫נועדה למנוע רק הכנסה של כלי נשק ופריטים שעשויים לסייע‬ ‫למשטר הטרור של החמאס לפגוע באזרחים ישראלים"‪ .‬ב‪6.7.2010 -‬‬ ‫פרסמה ישראל שתי רשימות‪ :‬האחת‪ ,‬של פריטים שהכנסתם אסורה‬ ‫ללא היתר פרטני‪ ,‬הכוללת פריטים כגון אמצעי לחימה וחומרים‬ ‫כימיים היכולים לשמש לייצור אמצעי לחימה‪ ,‬לצד חומרים דו‪-‬‬ ‫שימושיים‪ ,‬אשר יש להם שימושים אזרחיים אך עשויים לשמש גם‬ ‫לצרכים צבאיים‪ .‬הרשימה השנייה כוללת פריטים הנחוצים לצרכי‬

‫‪95‬‬


‫הועברה השליטה ביישובים‬ ‫הפלסטינים שברצועת עזה‬ ‫לידי הרשות הפלסטינית‪,‬‬ ‫אם כי הריבונות נותרה‬ ‫בידי צה"ל‪ .‬גם לאחר‬ ‫ההסכמים נותרה בידי‬ ‫ישראל השליטה על‬ ‫היישובים הישראלים‬ ‫ברצועה‪ ,‬הדרכים‬ ‫המובילות אליהם משטח‬ ‫ישראל‪ ,‬ציר פילדלפי‬ ‫(רצועה צרה לאורך הגבול‬ ‫בין רצועת עזה לבין‬ ‫מצרים) ומעבר הגבול עם‬ ‫מצרים ברפיח‪.‬‬

‫בנייה‪" ,‬שהכנסתם תותר רק לצורך פרויקטים מאושרים ע"י הרש"פ ובביצוע‬ ‫הקהילה הבינ"ל"‪ .‬בכך‪ ,‬בוטל למעשה האיסור שהטילה ישראל שלוש שנים‬ ‫קודם לכן על הכנסתם של מוצרי צריכה רבים לשימוש‪ .‬אין בהחלטת הממשלה‬ ‫כל אזכור להתרת ייצוא מרצועת עזה‪.‬‬ ‫ב‪ 8.12.10 -‬הודיעה הממשלה על הקלות נוספות בסגר‪ ,‬שיאפשרו ייצוא‬ ‫מענפי החקלאות‪ ,‬הריהוט והטקסטיל‪.‬‬ ‫ב‪ 2.6.2010 -‬פתחה מצרים את מעבר רפיח שעל גבולה ונכון לעכשיו היא‬ ‫מתירה מעבר אנשים במקרים המוניטאריים ורפואיים וכן לסטודנטים‪,‬‬ ‫תושבים זרים ופלסטינים המבקשים לבקר קרובי משפחה בחו"ל‪.‬‬ ‫שלוש שנות המצור גרמו למשבר חמור בכלכלת עזה‪ ,‬וההרס הנרחב שנגרם‬ ‫לבתים ולתשתיות ברצועה במבצע "עופרת יצוקה" החמיר את המצב‪.‬‬ ‫השלכות המצור באות לידי ביטוי בחוסר ביטחון תזונתי של חלקים נרחבים‬ ‫באוכלוסייה‪ ,‬בשיעורי אבטלה גבוהים‪ ,‬בצמצום האפשרות להתפרנס‬ ‫מחקלאות‪ ,‬דיג או תעשייה מקומית‪ ,‬ובפגיעה בכל מרקם החיים של התושבים‪.‬‬ ‫מסקר שערך הצלב האדום הבינלאומי עולה כי במאי ‪ 2008‬חיו מעל ‪70%‬‬ ‫מתושבי הרצועה בעוני‪ ,‬עם הכנסה חודשית של פחות מ‪ 250$-‬למשפחה של‬ ‫‪ 9-7‬נפשות (דולר אחד ליום לכל בן משפחה) ו‪ 40%-‬מהתושבים במגזר‬ ‫העירוני בעזה חיו בעוני עמוק עם הכנסה חודשית של פחות מ‪( 120$-‬חצי‬ ‫דולר ליום לבן משפחה)‪.‬כמו כן עולה מנתוני הצלב האדום כי בשנת ‪,2009‬‬ ‫‪ 75%‬מתושבי הרצועה‪ ,‬יותר מ‪ 1.1-‬מליון בני אדם‪ ,‬סבלו מחוסר ביטחון‬ ‫תזונתי בהשוואה ל‪ 56%-‬מהתושבים בשנת ‪ ,2008‬וכי תלותם של כלל‬ ‫התושבים בסיוע מן החוץ גדלה מ‪ 5%-‬בתקופה שקדמה למצור ל‪ .26%-‬על‪-‬פי‬ ‫נתוני הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה‪ ,‬ברבע הראשון של שנת ‪ 2010‬היה‬ ‫‪ 33.9%‬מכוח העבודה בעזה ברצועה מובטל ואצל בני פחות משלושים הגיע‬ ‫שיעור האבטלה ללמעלה מ‪.50%-‬‬ ‫ההחלטה על ההקלות במצור הינה שינוי מבורך‪ ,‬אולם‪ ,‬מדובר רק בצעד קטן‬ ‫בכיוון הנכון‪ .‬הכנסת מוצרי צריכה נוספים מקילה על חיי היום‪-‬יום של‬ ‫התושבים אך אינה מאפשרת שיקום‪ ,‬ולו חלקי‪ ,‬של כלכלת הרצועה‪ .‬המשך‬ ‫ההגבלות החמורות על הייצוא מותיר את עזה מבודדת ללא כל אפשרות‬ ‫לפיתוח כלכלי ממשי‪ .‬על ישראל לאפשר לרצועת עזה לשקם את הכלכלה‬ ‫ולשם כך יש לאפשר לא רק ייבוא של מזון ומוצרי צריכה אלא גם של חומרי‬ ‫בניין וחומרי גלם לתעשייה‪ ,‬לייצור ולחקלאות‪ .‬בנוסף על ישראל לאפשר‬ ‫ייצוא מן הרצועה ותנועת אנשים אליה ומחוץ לה‪ .‬זכותה של ישראל לבצע‬ ‫בדיקות בטחוניות במעברים‪ ,‬אולם אסור לה להגביל את היבוא והיצוא ואת‬ ‫תנועת האנשים באופן גורף‪.‬‬ ‫שיבושים באספקת חשמל‬ ‫באוקטובר ‪ ,2007‬עתרו פלסטינים תושבי עזה וארגונים ישראליים‬ ‫ופלסטיניים לזכויות האדם‪ ,‬בהם בצלם‪ ,‬נגד הקיצוץ באספקת החשמל והדלק‬ ‫לרצועה‪ .‬בעתירה נטען כי הקיצוץ יגרום לפגיעה הומניטארית נרחבת‪ ,‬עד‬ ‫כדי סיכון חיי אדם‪ .‬בסוף ינואר ‪ 2008‬דחה בג"ץ את העתירה ואפשר את‬ ‫הקיצוץ באספקת החשמל והדלק‪ .‬בג"ץ קיבל את טענת המדינה כי חלק‬ ‫מהדלק המועבר משמש בפועל למטרות שונות של ארגוני טרור ברצועה וכי‬ ‫הצמצום בו יפגע בתשתיות הטרור‪ .‬כמו כן התקבלה טענת המדינה כי הצרכים‬ ‫ההומניטאריים הבסיסיים של תושבי הרצועה לא ייפגעו כתוצאה מהקיצוץ‪.‬‬ ‫מאז אפשרה ישראל הכנסה של עד ‪ 63%‬בלבד מכמות הדלק התעשייתי הדרוש‬

‫‪96‬‬


‫ארז‬ ‫צפון עזה‬ ‫‪ 61‬קמ"ר‬

‫הי‬

‫נחל עוז‬ ‫קרני‬

‫עזה‬

‫‪ 76‬קמ"ר‬

‫ם‬ ‫הת‬ ‫יכ‬ ‫ון‬ ‫מרכז עזה‬ ‫‪ 57‬קמ"ר‬

‫צפיפות אוכלוסין‬ ‫(אדם לקמ"ר)‬ ‫‪2738‬‬ ‫‪2754‬‬

‫חאן יונס‬

‫‪3700‬‬

‫‪ 106‬קמ"ר‬

‫‪4803‬‬ ‫‪6850‬‬ ‫מחסום‬ ‫הקו הירוק‬ ‫גבול מדיני‬

‫רפיח‬

‫‪ 64‬קמ"ר‬

‫סופה‬

‫רפיח‬

‫כרם שלום‬

‫‪97‬‬ ‫מצרים‬


‫להפעלת תחנת הכוח ברצועת עזה ומחודש נובמבר ‪ 2008‬אסרה על הכנסתו‬ ‫כליל למשך ארבע חודשים‪ .‬דלק זה נועד באופן בלעדי להפעלת תחנת הכוח‬ ‫ברצועה וממומן על‪-‬ידי האיחוד האירופי‪ .‬בנוסף צמצמה ישראל את כמויות‬ ‫הבנזין‪ ,‬הסולר וגז הבישול הנכנסים לרצועה‪.‬‬ ‫המחסור בדלק משפיע ישירות על יכולת הפקת החשמל ברצועה ועל מערכות‬ ‫המים והביוב התלויות באספקתו להפעלת המשאבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬האיסור שנותר‬ ‫בתוקפו על הכנסת חלקי חילוף לתחזוקת מערכת החשמל גורם לשיבושים‬ ‫וחסרים נוספים‪.‬‬ ‫אספקת החשמל ברצועת עזה נפגעת כיום גם בשל סכסוך בין הרשות‬ ‫הפלסטינית לבין ממשלת חמאס ברצועה בנוגע למימון הדלק התעשייתי‬ ‫הדרוש להפעלת תחנת החשמל‪ .‬עקב הסכסוך הצטמצמו עוד יותר כמויות‬ ‫הדלק שהועברו לרצועה והכמות שסופקה במהלך הקיץ עמדה על פחות משליש‬ ‫הכמות הדרושה לתפעול התחנה בתפוקה מלאה‪ .‬כתוצאה מהמחסור בדלק‪,‬‬ ‫הושבתה התחנה כליל למשך חמישה ימים בחודש יוני ולמשך יומיים בחודש‬ ‫אוגוסט‪ .‬כל תושבי הרצועה‪ ,‬למעט תושבי העיר רפיח המקבלת אספקת חשמל‬ ‫ישירות ממצרים‪ ,‬סבלו מהפסקות חשמל יזומות במשך ‪ 12-8‬שעות ביממה‪.‬‬ ‫ב‪ 25.8.2010-‬הוכנסו לרצועה למעלה מחצי מיליון ליטר של דלק תעשייתי‪,‬‬ ‫דבר שאפשר הפעלה של שתי טורבינות‪ ,‬והפסקות החשמל הצטמצמו בכמחצית‪,‬‬ ‫ל‪ 6-4-‬שעות ביממה‪.‬‬ ‫משבר מי השתייה‬ ‫כמעט ‪ 95%‬מהמים הנשאבים ברצועת עזה מזוהמים ואינם ראויים לשתייה‪ ,‬כך‬ ‫הזהירו לאחרונה תכנית האו"ם לאיכות הסביבה‪ ,‬רשות המים הפלסטינית‪,‬‬ ‫נציבות המים של ישובי החוף ברצועת עזה וארגוני סיוע בינלאומיים‪.‬‬ ‫להערכתם‪ ,‬יידרשו ‪ 20‬שנה לפחות לשיקום מערכת מי התהום של רצועת‬ ‫עזה‪ ,‬וכל דחייה בטיפול בעניין תוביל להתדרדרות נוספת במצב‪ ,‬שבעטייה‬ ‫עלול השיקום להימשך מאות שנים‪ .‬משבר המים ברצועה נוצר עקב שאיבת‬ ‫יתר ממערכת מי התהום אקוויפר החוף‪ .‬שאיבת היתר‪ ,‬הנמשכת כבר כמה‬ ‫עשורים‪ ,‬עוד מימי השלטון הישראלי ברצועה‪ ,‬נמשכה גם בניהולה של הרשות‬ ‫הפלסטינית ונמשכת כעת בניהולה של ממשלת חמאס‪ ,‬והיא גורמת לחדירת מי‬ ‫ים מלוחים למערכת זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההידרדרות בתחזוקת מתקני טיהור השפכים‬ ‫ברצועה‪ ,‬שהתגברה מאז הוטל המצור על הרצועה‪ ,‬והפגיעה במתקן הטיהור‬ ‫של העיר עזה במהלך מבצע "עפרת יצוקה"‪ ,‬גרמו לזיהום נוסף של מערכת‬ ‫מי התהום בשפכים ולהמלחה נוספת של מי התהום‪ .‬בגלל האיכות הירודה‬ ‫של המים נאלצים רבים מתושבי הרצועה לקנות מים מותפלים ממתקנים‬ ‫המופעלים על‪-‬ידי יזמים מקומיים או להשתמש במתקני התפלה ביתיים‪,‬‬ ‫אולם שום רשות אינה מפקחת על איכות המים המופקים ממתקנים אלו‪.‬‬ ‫פעולתם של מתקנים אלה נפגעה גם היא בשל היעדר חלקי חילוף והפסקות‬ ‫חשמל‪ .‬מכיוון שטיהור מים מגורמים מזהמים כחנקות וכלורידים הוא יקר‬ ‫מאד‪ ,‬מגיע מחירו של מטר מעוקב של מים מטוהרים לחמישים ש"ח‪ ,‬פי עשרה‬ ‫ממחיר מ"ר מעוקב מים לצרכן ביתי בישראל‪ ,‬ולפיכך ידם של רבים מתושבי‬ ‫הרצועה אינה משגת לקנות מים אלה‪.‬‬ ‫הגבלות על הכנסת סחורות‬ ‫על פי נתוני האו"ם‪ ,‬בשנתיים הראשונות של המצור נכנסו לרצועת עזה‬ ‫מישראל בממוצע ‪ 112‬מטענים ביום (מטען=משאית עם נגרר אחד)‪ .‬זאת‬

‫‪98‬‬


‫בהשוואה לממוצע של ‪ 583‬מטענים ביום לפני הטלתו‪ .‬בחודש האחרון לפני‬ ‫ההחלטה על הקלות במצור‪ ,‬מאי ‪ ,2010‬נכנסו לרצועה ‪ 90‬משאיות ביום‬ ‫בממוצע‪ .‬מיד לאחר החלטת הממשלה גדל מספר המשאיות ביום ל‪ ,150-‬ועל‬ ‫פי ההערכה הרשמית‪ ,‬עד לאמצע ‪ 2011‬צפוי מספרן הממוצע של המשאיות‬ ‫שייכנסו מדי יום להגיע לכ‪' 400-‬אף שמדובר במגמת שיפור‪ ,‬חשוב לציין כי‬ ‫גם מספר זה נמוך בכ‪ 30-‬אחוזים ממספר המשאיות שנכנסו מדי יום לרצועה‬ ‫לפני הטלת המצור ואין בכך כדי לתת מענה מלא לצורכי האוכלוסייה‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬נראה שמגמת השיפור אינה עקבית‪ .‬מבדיקת בצלם עולה כי בעוד שבחודש‬ ‫אוקטובר ‪ 2010‬נכנסו כ‪ 139 -‬משאיות ביום בממוצע‪ ,‬בחודש נובמבר ירד‬ ‫מספר המשאיות ל‪ 98 -‬בממוצע ליום‪.‬‬ ‫על פי נתוני האו"ם‪ ,‬בשנתיים הראשונות של המצור נכנסו לרצועת עזה‬ ‫מישראל בממוצע ‪ 112‬מטענים ביום (מטען=משאית עם נגרר אחד)‪ .‬זאת‬ ‫בהשוואה לממוצע של ‪ 583‬מטענים ביום לפני הטלתו‪ .‬בחודש האחרון לפני‬ ‫ההחלטה על הקלות במצור‪ ,‬מאי ‪ ,2010‬נכנסו לרצועה ‪ 90‬משאיות ביום‬ ‫בממוצע‪ .‬מיד לאחר החלטת הממשלה גדל מספר המשאיות ביום ל‪ ,150-‬ועל‬ ‫פי ההערכה הרשמית‪ ,‬עד לאמצע ‪ 2011‬צפוי מספרן הממוצע של המשאיות‬ ‫שייכנסו מדי יום להגיע לכ‪ . 400-‬אף שמדובר בשיפור ניכר‪ ,‬חשוב לציין כי‬ ‫גם מספר זה נמוך בכ‪ 30-‬אחוזים ממספר המשאיות שנכנסו מדי יום לרצועה‬ ‫לפני הטלת המצור ואין בכך כדי לתת מענה מלא לצורכי האוכלוסייה‪.‬‬ ‫כלכלת המנהרות‪:‬‬ ‫כתוצאה ממדיניות המצור על הרצועה התפתחה בשנים האחרונות כלכלת‬ ‫מנהרות המחברות בין דרום הרצועה לרפיח המצרית‪ .‬סחורות רבות ושונות‬ ‫הוכנסו בשנים אלה לרצועה באמצעות המנהרות‪ ,‬שממשלת חמאס מפקחת‬ ‫על פעולתן וגובה מסים ממפעיליהן‪ .‬בנוסף למוצרי צריכה‪ ,‬פלסטינים‬ ‫מבריחים דרך חלק מהמנהרות אמצעי לחימה מסוגים שונים‪ ,‬כולל רקטות‪.‬‬ ‫בעקבות הרחבת פעילות המנהרות דווח בשנת ‪ 2008‬על חזרתם לשווקים של‬ ‫מוצרים שונים‪ ,‬ועל ירידה מסוימת במחיריהן של סחורות כתוצאה מהגידול‬ ‫בהיצע‪ .‬עם זאת‪ ,‬הכנסתן של סחורות בדרך זו אינה יכולה להוות תחליף‬ ‫הולם לפעילות כלכלית יציבה של הרצועה‪ .‬לאחר ההחלטה על הקלות במצור‬ ‫הצטמצמה במידה ניכרת הפעילות במנהרות‪.‬‬ ‫הגבלות חמורות על ייצוא‬ ‫בנוסף להגבלות על הייבוא‪ ,‬אסרה ישראל על הייצוא מהרצועה באופן כמעט‬ ‫מוחלט‪ .‬לפני הטלת המצור יוצאו מהרצועה יותר מ‪ 1,000-‬מטענים בממוצע‬ ‫בכל חודש ואילו בכל שלוש שנות המצור יוצאו בסך הכול ‪ 259‬מטענים‪.‬‬ ‫החלטת הממשלה מיוני על הקלות בסגר לא התייחסה כלל לנושא הייצוא‪.‬‬ ‫ב‪ 8.12.10 -‬הודיעה הממשלה על הקלות נוספות בסגר‪ ,‬המצטרפות למשלוחי‬ ‫תותים ופרחים שישראל אפשרה לייצא במועד הסמוך לפרסום ההחלטה‪.‬‬ ‫ההקלות החדשות יאפשרו ייצוא בהיקף של עד ‪ 10‬משאיות ליום‪ .‬היקף זה‬ ‫מהווה עדיין פחות מ‪ 30% -‬מהיקף היצוא שהיה נהוג ברצועה לפני ‪.2007‬‬ ‫כמו כן הייצוא הוגבל למוצרים ספציפיים בלבד‪ .‬ההגבלות החמורות על‬ ‫הייצוא פוגעות קשות בפרנסת החקלאים הנאלצים למכור תוצרת שיועדה‬ ‫בעבר לייצוא במחירי הפסד בתוך הרצועה‪ ,‬וכמעט שאינן מאפשרות את‬

‫‪99‬‬


‫קיומם של בתי מלאכה ומפעלים‪ ,‬כיוון שהם מנועים מלשווק את תוצרתם‬ ‫מחוץ לרצועה‪.‬‬ ‫קריסת הפעילות הכלכלית ברצועה‬ ‫המחסור במוצרי יבוא בסיסיים יחד עם ההגבלות החמורות על היצוא‪ ,‬הביאו‬ ‫לקריסת הפעילות הכלכלית ברצועה‪ 90% .‬מבתי העסק שפעלו בענף התעשייה‬ ‫ברצועה נסגרו והיתר נאלצו לצמצם את היקף פעילותם‪ .‬לאחר מבצע "עופרת‬ ‫יצוקה" דיווח הצלב האדום הבינלאומי על סגירתם של ‪ 3,750‬בתי עסק ועל‬ ‫פיטוריהם של כארבעים אלף איש המהווים ‪ 94%‬מסך העובדים בהם‪.‬‬ ‫ההחלטה על הקלות במצור אינה חלה על הכנסה סיטונית של חומרי גלם‬ ‫לייצור ולכן אינה מאפשרת את שיקומה של התעשייה המקומית‪ .‬עם חידוש‬ ‫זרם הסחורות המגיע מישראל ספגה כעת תעשייה זו מכה נוספת בשל‬ ‫חוסר יכולתה להתחרות במוצרים המיובאים‪ .‬קשה במיוחד נפגעה 'תעשיית‬ ‫המשקאות ברצועה‪ ,‬שנוס'ף על הקושי הנובע מן המחסור בחומרי גלם‪ ,‬עומדת‬ ‫כעת בפני תחרות מצד מיצים ומשקאות תוססים מישראל‪.‬‬ ‫הגבלות על אספקת מזון‬ ‫מאז הוטל המצור בשנת ‪ 2007‬אסרה ישראל על הכנסה של מוצרי מזון‬ ‫בסיסיים רבים לרצועה‪ ,‬על‪-‬פי רשימה שעודכנה מעת לעת‪ .‬ההקלות שעליהן‬ ‫הכריזה הממשלה בחודש יוני ‪ 2010‬נוגעות בעיקר למוצרי צריכה ביתיים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יש כיום בשווקים מגוון גדול בהרבה של מוצרי צריכה‪ ,‬אולם‪,‬בשל‬ ‫שיעורי העוני הגבוהים‪ ,‬ידן של משפחות רבות ברצועה אינה משגת לקנות‬ ‫מוצרים אלה‪' .‬‬ ‫אזורים אסורים בכניסה ‪ -‬חקלאות ודיג‬ ‫כחלק ממדיניות המצור‪ ,‬צמצמה ישראל את המרחק מן החוף שאליו מורשים‬ ‫דייגים להגיע מ‪ 12-‬ל‪ 3-‬מיילים ימיים ובכך היא מונעת מדייג הרצועה‬ ‫להגיע למצבור הדגה העשיר‪ .‬בכך נפגעת יכולתם של אלפי הדייגים‬ ‫והמועסקים בתעשיות הנלוות ובני משפחותיהם להתפרנס ומתושבי הרצועה‬ ‫נמנע מקור מזון חיוני‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרחיב צה"ל במאי ‪ 2009‬את אזורי החיץ‬ ‫סמוך לאזורי הגבול עמה מ‪ 150-‬מטרים שנקבעו לאחר ההתנתקות ללמעלה‬ ‫מ‪ 300-‬מטרים‪ .‬המשמעות היא פגיעה קשה נוספת בחקלאי הרצועה המהווים‬ ‫למעלה מרבע מאוכלוסייתה‪ ,‬ואשר לפחות ‪ 30%‬מאדמותיהם מצויות סמוך‬ ‫לאזורי הגבול‪.‬‬ ‫מבצע עופרת יצוקה‬ ‫במהלך מבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬שהתקיים בין ה‪ 27.12.2008 -‬ל‪,18.1.2009 -‬‬ ‫גרמה ישראל‪ ,‬בנוסף להרוגים ולפצועים הרבים גם נזקים כבדים למבני‬ ‫מגורים‪ ,‬למפעלי התעשייה ולחקלאות וכן לתשתית החשמל‪ ,‬התברואה‪ ,‬המים‬ ‫והבריאות שהייתה עוד קודם לכן על סף קריסה‪ .‬במהלך ימי המבצע‪ ,‬הגיע‬ ‫המחסור בחשמל ברצועה לשפל ורק ‪ 25%‬מכמות החשמל הנדרשת סופקו‪.‬‬ ‫כחצי מליון מתושבי הרצועה היו מנותקים ממים זורמים וביוב זרם ברחובות‪.‬‬ ‫סגירת המעברים בפני כניסת סחורות מונעת עד היום את שיקום התשתיות‬ ‫החיוניות שנפגעו במהלך המבצע‪ .‬בין היתר‪ ,‬סובלת כ‪ 90%-‬מהאוכלוסייה‬ ‫מהפסקות חשמל של עד ‪ 6‬שעות ביממה בכל יום‪ ,‬הנגרמות הן בשל הפגיעה‬

‫‪100‬‬


‫בתשתיות והן בשל המחלוקות בין פתח לחמאס שהוזכרו לעיל‪.‬לכ‪3,000-‬‬ ‫תושבים בצפון הרצועה אין גישה למים זורמים בשל המחסור בחשמל‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬לא ניתן לבנות מחדש את ‪ 3,450‬בתי המגורים שנהרסו ואת ‪ 2,879‬הבתים‬ ‫שניזוקו בשל ההגבלות החמורות על הכנסת חומר בניין לרצועה‪ .‬כ‪20,000-‬‬ ‫עקורים גרים בצפיפות בדירות שכורות‪ ,‬אצל קרובי משפחה או באוהלים‪.‬‬ ‫מערכת הבריאות ברצועה‪ ,‬שנאלצה להתמודד במהלך המבצע הצבאי ולאחריו‬ ‫עם אלפי פצועים ועם נזקי ההתקפות הישראליות נגד הצוותים והמתקנים‬ ‫רפואיים‪ ,‬נפגעה אנושות‪.‬‬ ‫במסגרת ההחלטה על הקלות בהכנסת סחורות‪ ,‬הודיעה ישראל כי תאפשר‬ ‫הכנסה של חומרי גלם עבור מיזמים ציבוריים ספציפיים‪ ,‬שאושרו על‪-‬ידי‬ ‫הרשות הפלסטינית ואשר מתבצעים בפיקוח בינלאומי‪ :‬בניית בתי ספר‪,‬‬ ‫מוסדות בריאות‪ ,‬מתקני תברואה וכד'‪ ,‬וכן לצורך מפעלי בנייה כגון מיזם‬ ‫של פרויקט בנייה למגורים של האו"ם בחאן יונס‪ .‬לאחרונה מסתמנת מגמה‬ ‫של הגדלת כמות חומרי הגלם המוכנסים לרצועה לצורך מיזמי מים וביוב‬ ‫הנכנסים לרצועה‪ ,‬וכ‪ 18-‬משאיות ובהן ציוד כגון כלור‪ ,‬משאבות ניקוז‪,‬‬ ‫חלקי חילוף‪ ,‬כימיקלים לטיהור מים‪ ,‬ועוד הוכנסו במהלך חודש אוגוסט‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬מדובר עדיין בכמות קטנה מאד שרחוקה מלענות על הצרכים הקיימים‪.‬‬

‫‪101‬‬


102


‫בסיס צאלים‬

‫‪1965‬‬

‫מחנה צבאי‬ ‫{הבסיס הצבאי הישראלי מל"י‬ ‫(מכונה בסיס צאלים) ממוקם באזור‬ ‫קיבוץ צאלים אשר בנגב‪ ,‬ומשמש‬ ‫כבסיס האימונים הראשי והגדול‬ ‫ביותר של כל יחידות זרוע היבשה‬ ‫של צה”ל‪} .‬‬

‫ה מ ר כ ז ה ל א ו מ י ל א י מ ו נ י ם ב יבשה‬ ‫בין פוליטיקה וסביבה‪ -‬אורבניזם בעתות מלח מ ה‬

‫בשנת ‪ 2006‬נחנך בפאתי הבסיס‬ ‫בנגב‪ ,‬מתקן האימונים ללוחמה בשטח‬ ‫בנוי (המאל”א) הגדול בעולם‪ .‬מתקן‬ ‫זה מכיל למעלה מ־‪ 600‬מבנים‪ ,‬בהם‬ ‫מסגדים בעלי צריחים‪ ,‬מבנים בני‬ ‫‪ 8-1‬קומות‪ ,‬סמטאות‪ ,‬קסבות‪ ,‬מחנה‬ ‫פליטים‪ ,‬מרתפים ומעברים תת‪-‬‬ ‫קרקעיים ומערכות תקשורת מתקדמות‪.‬‬

‫אין זה סוד שאדריכלות והבנתה הינם חלק מהארסנל של הנשק‬ ‫הצה"לי‪ ,‬את האימונים לקראת המבצע ערכו חיילי המילואים‪,‬‬ ‫(ע"פ פרסומים רשמיים והכתוב בעיתונים כמובן) במתקני לוחמה‬ ‫בשטח בנוי שנבנו לאחר מלחמת לבנון בשטחי האמונים בצאלים‪.‬‬ ‫החיילים למדו להתמודד עם צפיפות‪ ,‬מרחקים קצרים בין מבנה‬ ‫למבנה‪ ,‬למדו את המשמעות של מבנים שולטים על מקומות וצירים‪,‬‬ ‫למדו איזה סוג מבנים נמצאים באיזה מקום ואיך מנוהל ומורכב‬ ‫התא המשפחתי הרחב בכפר (מבנים זה לצד זה) ובעיר (זה מעל‬ ‫זה)‪ ,‬למדו על שימוש בגגות (לצורך תצפית‪ ,‬שהייה ואכסון בחימום)‬ ‫ובמרתפים (לטובת מים לשאיבה‪ ,‬אכסון בקירור)‪.‬‬ ‫התמודדות עם הלוחמה בישובים ערביים נעשתה באמצעות הבנה של‬ ‫תכנון אורבאני "מיושן" שהינו הנכון והאיכותי ביותר שיש‪ -‬שאנחנו‪,‬‬ ‫לצערי ‪ ,‬שכחנו ממנו‪ -‬אדריכלות ותכנון אורבאני שמתוכננים מתוך‬ ‫הבנת מרחב‪ ,‬אקלים והקשרים תרבותיים וחברתיים‪.‬‬ ‫כך נראה מאז ומתמיד מבנה ישוב מסורתי ערבי‪ -‬הציפוף נובע מהתא‬ ‫המשפחתי המתרחב והרצון לשמר את השטחים הפתוחים המשמשים‬ ‫את הציבור לצרכי תפילה‪ ,‬שירותים שונים התכנסות או חקלאות‪.‬‬ ‫החלוקה לחמולות מייצרות גם דרכי משנה בין חמולה לחמולה‬ ‫ובפנים רשת דרכים עקלקלות המפרידות בין בתי אב‪ .‬הנתונים‬ ‫האלו עזרו גם ליצירת קשרי משפחה איתנים וקהילתית אבל גם‬ ‫להפרדה ברורה בין מי ש"שלנו" לבין "אחר"‪ .‬הדרכים העקלקלות‬ ‫נועדו להקשות על מי שאיננו בן בית להתמצא‪ ,‬וכך יקל על ההגנה‬ ‫מפני פולשים‪ ,‬שודדים ואחרים‪ .‬הצפיפות נועדה על מנת להקטין‬ ‫חשיפה לשמש הקופחת בקיץ ולמעשה לייצר רחובות מוצלים (ומי‬ ‫שמכיר את ההליכה הלא נעימה בקיץ ברחובות העירוניים הרותחים‪,‬‬ ‫יודע להעריך את זה) הגגות נועדו לשינה בקיץ כשבפנים הכול‬ ‫חם אבל גם לרשת תנועתית לא פורמאלית בין אח לאח ובין בית‬ ‫הנכד לבית הסבא‪ .‬הגגות שבקיץ משמשים לשינה ואכסנה משמשים‬ ‫לקליטת מים בחורף (ובקהיר אף לגידולים חקלאיים) וכך שהגגות‬ ‫המשותפים מהווים מקור משותף לאגירה ושימוש לצד גישה ישירה‬

‫‪103‬‬


‫קטע מדמשק העתיקה‪ -‬החורים הלבנים‬ ‫הינם חצרות בין בתים האפור‪ -‬רצף של‬ ‫מבנים מחוברים זה לזה)‪.‬‬

‫(וגם שמירה על בארות המים בשטח של החמולה‪).‬‬ ‫אנחנו מסתכלים על זה כאל משהו מיושן ולא‬ ‫מתאים למאה ה‪ ,21-‬וכך גם ה"כפרים החדשים"‬ ‫של המגזר הערבי אשר רוצים ושכונה כמו ראשון‬ ‫מערב‪ ,‬בתים –בתים‪ ,‬שורות וגרידים‪(-‬דוגמת‬ ‫מפת וושינגטון הכ"כ מסודרת ‪..‬בתמונה הראשונה‬ ‫למעלה ‪ ).‬שבהם הבית אנונימי‪ ,‬מרוחק זה מזה‪,‬‬ ‫ללא הגנה אקלימית‪ ,‬ללא קשר חברתי בין מבנה‬ ‫למבנה‪ ,‬ללא יעילות מבנית או אורבאנית ובלי‬ ‫אפשרות "להגן" על משאבים חשובים מפז‪....‬‬ ‫האלמנטים האלו עזרו להם במלחמה מול‬ ‫כובשים לאורך ההיסטוריה‪ ,‬אבל לא רק להם‪-‬‬ ‫כל מי שמכיר ארכיאולוגיה ו‪/‬או היסטוריה‬ ‫של ימי הביניים וקודם לכן מכיר את השיטה‬ ‫המרתקת‪,‬החכמה והמקומית של העיר הצפופה‪.‬‬ ‫הדרכים והטיפולוגיה של הבינוי סייעה להם‬ ‫גם באינתיפאדה הראשונה והשנייה (שבשניהם‬ ‫טיילתי בעזה) עד שהגענו לאחרונה‪ ,‬חומת מגן‬ ‫שבהם המח היהודי החליט להלחם לא רק נגד‬ ‫המחבלים המקומיים אלא גם דרך שיטת הבניה‬ ‫והתכנון העירוני‪ :‬אתם תתכננו חכם‪ ,‬צפוף מתעקל‬ ‫ומורכב‪ -‬ואנחנו נפשט את הכול‪ -‬ניכנס "דוך"‬ ‫דרך הקיר‪ .‬אנחנו נהפוך את ג'באליה לראשון‬ ‫מערב‪......‬‬

‫‪104‬‬

‫וכל כך אירוני הוא שהתנחלויות תמיד יבנו נגד‬ ‫המבנה הטבעי של המקום‪ ,‬עם קירות תמך ענקיים‬ ‫ווילות עירוניות מחופי שפריץ (או טיח מינראלי‬ ‫עדכני בצבע ורוד) עם גגות רעפים אדומים‪,‬‬ ‫לצידם עצי נוי ושיחים ים תיכוניים ומוקפים‬ ‫בכבישים רחבים ולצידם מגדלי מים עצומים‬ ‫‪ ,‬מול בתי כפריים ערביים הבונים עם אדמה‬ ‫ואבן המקום‪ ,‬צבעים מקומיים‪ ,‬טראסות קטנות‬ ‫לחקלאות‪ ,‬אכסון ומחייה עצי פרי לצידם הבנויים‬ ‫כולם בצפיות לצד הדרכים או במעלה ההר מקום‬ ‫שלא ניתן לגדל עליו גידולים חקלאיים‪.‬‬ ‫בכיבוש‪ ,‬אם מסכימים עם המניעים או עם המהלכים‬ ‫שהביאו אליו‪ -,‬או אם לאו‪ ,‬לאורך ההיסטוריה‬ ‫ייצרו הכובשים מצב המנוגד ל מצב שהיה במקום‬ ‫קודם לכן‪ -‬מבחינה תרבותית ‪ ,‬ערכית או אורבאנית‬ ‫המצב הקרוי "קולוניאליזם"‪ -‬תרבותי או אחר‪-‬‬ ‫קיים עד היום גם אצלנו‪ -‬המצער בזה שאנחנו‬ ‫באמת מאמינים שכל זה מיושן‪ ,‬פרמיטיבי ולא‬ ‫רלבנטי ואילו ראשון מערב‪ ,‬זה המצב המושלם‪,‬‬ ‫העדכני והאיכותי‪ -‬ובלי להעליב את ראשון‪ -‬כי‬ ‫השכונה הפרברית שהועתקה בהצלחה מרובה מכל‬ ‫פרבר אמריקאי‪ -‬אבל בלי הוילות הגדולות ובלי‬ ‫שני דונם חצר‪ ,‬ייצר מצב שחברתית‪ ,‬סביבתי‬ ‫וערכית‪ -‬איננו ראוי לחיות בו‪.‬‬ ‫בג'באליה‪ ,‬בית חנון או העיר עזה (בלי שכונות‬ ‫המגדלים שיש שם כיום) החיים – הם לא משהו‪-‬‬ ‫ולמעשה לא היו גם קודם לפלישה‪ ,‬עדיין הצליחו‬ ‫לשמר חיי חברה‪ ,‬אחווה משפחתית וגם הישרדות‬ ‫פיזית‪ -‬חלק מזה בכלל המבנה האורבאני‬ ‫המשפחתי‪ .‬אני חשוב שכדאי ללמוד קצת מהתרבות‬ ‫הבנויה של עזה וסביבותיה‪ -‬לא רק על איך ניתן‬ ‫להקשות על פולשים‪ -‬אלא גם איך ניתן לייצר‬ ‫ערכיות עירונית שמייצרת קשר בין אנשים‪ -‬כי‬ ‫בסופו של דבר בגלל זה אנחנו חיים כאן‪ -‬לא?‬


‫שטח אש‬ ‫בסיס צאלים‬ ‫מתקן האימונים ללוחמה בשטח בנוי‬

‫‪105‬‬


106


‫מצפה הילה‬

‫‪1980‬‬

‫מצפה‬ ‫{מבחינה טריטוריאלית‪ ,‬התפיסה‬ ‫התיישבותית ראתה בנוכחות הפיזית‬ ‫ערובה יחידה לקיום בעלות על‬ ‫הקרקע‪ .‬זאת בשילוב של המצפים עם‬ ‫תוכניות רכישת קרקעות תוך מניעת‬ ‫רצף טריטוריאלי ערבי‪}.‬‬

‫תכנית המצפים בגליל‬ ‫מה רואים מהמצפה?‬

‫תוכנית המצפים בגליל היא ביצוע של‬ ‫מבצע התיישבותי אינטנסיבי בגליל‬ ‫בשנים ‪ 1979-1980‬במהלך ‪.‬‬ ‫התיישבותי זה הוקמו חמש עשרה‬ ‫נקודות ישוב בו זמנית אשר כונו‬ ‫מצפים מתייחס השם " מצפה"‬ ‫לתהליך ההקמה המיוחד‪ .‬ייחוד‬ ‫התהליך הוא בכך שהיוזם‪ ,‬המבצע‬ ‫והמממן הכמעט בלעדי הינו המחלקה‬ ‫להתיישבות‪ ,‬כך גם התאפשרה‬ ‫הקמה מהירה בו זמנית‪ .‬ראשית‬ ‫הוקמו נקודות ארעיות ללא קשר‬ ‫לגודלן העתידי‪ ,‬גרעין ראשון של‬ ‫‪ 15-7‬משפחות בכל נקודה‪ .‬החלטת‬ ‫הביצוע למפעל המצפים התקבלה‬ ‫באפריל ‪ ,1979‬בישיבת הוועדה‬ ‫להתיישבות המשותפת לממשלת ישראל‬ ‫ולהסתדרות הציונית העולמית בה‬ ‫אושרה הקמת ‪ 30‬מצפים בטווח של‬ ‫ֿ‪ ,‬זאת מתוך מטרה לקדם‬ ‫‪ 6-8‬חודשים‬ ‫פריסת אוכלוסייה יהודית בגליל‬ ‫ההררי על ידי שמירה על אדמות‬ ‫מדינה מהשתלטות בלתי חוקית‪,‬‬ ‫רכישת קרקעות חיוניות ויישום‬ ‫מדיניות דה טריטוריזציה של המגזר‬ ‫הערבי‪ .‬בתחום הדמוגרפי המטרה‬ ‫הייתה לשפר את מאזן ההגירה לגליל‬ ‫על ידי משיכת אוכלוסייה חיצונית‬ ‫ומניעת הגירה שלילית‪ .‬ההקמה‬ ‫האינטנסיבית ענתה על מטרות לטווח‬ ‫הקצר של ניעור המערכת מקפאונה‪,‬‬ ‫תוך הסטת סדרי עדיפויות לאומיים‬ ‫מיהודה ושומרון לגליל‪ .‬כמו גם‬ ‫תחושה ש"הזמן פועל נגדנו"‪ .‬על ידי‬ ‫הקמת היישובים בו זמנית ניתן היה‬

‫"למדתי בבית הספר את ביאליק ולא את אל‪-‬מותנבי‪ ,‬למדתי על‬ ‫בר כוכבא ולא על צלאח א‪-‬דין אל איובי‪ ,‬למדתי תנ"ך ולא את‬ ‫הקוראן‪ .‬מכבדהו וחשדהו נשאר לי רק חשדהו‪ .‬כשאומרים שלום‪,‬‬ ‫אני שומע מלחמה‪ ,‬כשאומרים פיתוח הגליל אני שומע נישול‪ .‬פיתוח‬ ‫הגליל? כיתרו את הכפרים הערביים והפכו אותם לגטאות"‪ ,‬אמר‬ ‫הסופר מוחמד עלי טאהא בכנס השנתי של קבוצת "סיכוי" במשגב‪,‬‬ ‫שהתקיים בשבוע שעבר במועצה האזורית תחת הכותרת "מה מסתתר‬ ‫מאחורי הירוק ‪ -‬פרויקט המצפים ("ייהוד הגליל") והשפעתו על‬ ‫היהודים והערבים בגליל"‪ .‬זהו אחד מאין‪-‬ספור כנסים בנושאי‬ ‫שיתוף פעולה ודו קיום יהודי‪-‬ערבי שנכחתי בהם בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫למרות הנושא הרה הגורל‪ ,‬סערות לא פרצו‪ ,‬אולי הצדדים נואשו‬ ‫מסיכוי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נותר הרבה חומר למחשבה‪.‬‬ ‫שאלת המצפים במשגב היא למעשה הסוגיה של אפליה מרחבית ואי‬ ‫שוויון בהקצאת קרקעות מדינה לבנייה בישובים הערביים בישראל‪,‬‬ ‫שהוא אחד מנושאי הליבה בסכסוך הפנימי בין מדינת ישראל‬ ‫לבין אזרחיה הערבים‪ .‬מועד הכנס לא יכול להיות יותר קיצוני‪:‬‬ ‫ערב אישור התיקון לחוק האזרחות שבינתיים עבר בממשלה‪ ,‬ובצל‬ ‫השינוי בתקנוני הקבלה לאגודות השיתופיות המתנה קבלה לישובים‬ ‫קהילתיים במבחן נאמנות דומה למדינה "יהודית ודמוקרטית"‪,‬‬ ‫כולל התחייבות לחגוג את חגי ישראל‪.‬‬ ‫הכנס התקיים במלאות עשור לאירועי אוקטובר ‪ ,2000‬ולנוכח‬ ‫הנסיקה במדד הלאומנות בישראל‪ .‬הרכב קבוצת הפעולה הוא‬ ‫אנומליה ישראלית בזכות עצמה‪ :‬תושבי המצפים היהודיים ממרקים‬ ‫את מצפונם יד ביד עם נציגי ישובים ערביים שהמצפים הוקמו על‬ ‫אדמותיהם המנושלות‪ .‬את הא‪-‬סימטריה בין הצדדים מכנה עלי‬ ‫טאהא "הסוס והפרש"‪ .‬הוא יליד הכפר מיעאר שנהרס ב‪1948-‬‬ ‫ותושביו התפזרו בישובים ערביים אחרים בגליל כפליטים פנימיים‪.‬‬ ‫על חורבותיה של מיעאר הוקם מושב יעד‪ .‬כיום הוא תושב כאבול‪.‬‬ ‫האם הוא מתכוון לבנות מחדש את מיעאר על חורבות יעד? "אני‬ ‫לא חולם להרוס את יעד‪ ,‬אני חולם לגור ביעד‪ ,‬או ליד יעד‪ .‬יש‬ ‫שם הרבה קרקעות על הגבעות‪ .‬אני רוצה שנחיה ביחד אבל לא כמו‬

‫‪107‬‬


‫למשוך תקציבים לגליל‪.‬‬ ‫כחלק מכך אחת מצורות‬ ‫ההתיישבות ‪ ,‬ה‪"-‬מצפור"‪,‬‬ ‫נועדה לענות לצורכי‬ ‫אוכלוסייה שחיפשה‬ ‫מסגרת מסוימת‪ .‬כך‬ ‫המדינה איתרה אוכלוסייה‬ ‫שהסכימה להתיישב‬ ‫במקומות אלו‪ ,‬ובמקביל‬ ‫ענתה על צורכיהם‬ ‫המיוחדים‪ .‬בפועל עד ‪1981‬‬ ‫אוכלסו ‪ 26‬מצפים‪.‬‬

‫מועצה אזורית משגב‬ ‫מורכבת מ‪ 35-‬יישובים‪,‬‬ ‫חלקם הגדול יישובים‬ ‫קהילתיים כפריים קטנים‬ ‫בהיקף אוכלוסייה (פחות‬ ‫מ‪ 500-‬תושבים) ו‪ 6-‬מהם‬ ‫יישובים בדואיים‪ .‬שטח‬ ‫השיפוט של המועצה הוא‬ ‫כ‪ 180,000-‬דונם‪.‬‬ ‫חידוש תנופת ההתיישבות‬ ‫במשגב החלה בסוף שנות‬ ‫ה‪ 70-‬על מנת לענות על‬ ‫מספר צרכים לאומיים‪,‬‬ ‫בהם פריסת התיישבות‬ ‫יהודית בגליל‪ ,‬פיזור‬ ‫אוכלוסיית המדינה וקליטת‬ ‫עלייה‪.‬‬ ‫משגב מוכרת בישראל‬ ‫בזכות רמת היזמות‬ ‫והיצירתיות הגבוהה‬ ‫המתבטאת במערכת החינוך‬ ‫המפותחת המשלבת גישות‬ ‫חדשניות‪ ,‬במודעות‬ ‫הגבוהה לטבע ואיכות‬ ‫סביבה ובהקמת מקורות‬ ‫תעסוקה‪ .‬בפארק התעשייה‬ ‫משגב ופארק התעשיות בר‬ ‫לב‪ ,‬במרכזי השירותים‬ ‫השונים‪ ,‬בפארקי התעשייה‬ ‫וביישובים עצמם פועלים‬ ‫מאות מפעלים ועסקים‬ ‫פרטיים בתחומי תעשייה‪,‬‬ ‫תיירות ושירותים‪,‬‬ ‫המספקים תעסוקה לתושבי‬ ‫משגב והסביבה‪.‬‬

‫סוס ופרש"‪ .‬יעד הוא למרבה האירוניה מקום מגוריה זה ‪ 20‬שנה של מרכזת‬ ‫קבוצת סיכוי במשגב‪ ,‬חסיה חומסקי פורת‪ ,‬ממובילות הפעילות לשוויון בין‬ ‫יהודים לערבים באזור‪.‬‬ ‫"נכון שהישובים שלנו הוקמו בחטא"‪ ,‬אומרת חומסקי פורת‪" ,‬אבל אנחנו‬ ‫קבוצה שהחליטה אחרי אירועי אוקטובר לא להשלים עוד עם האפליה של‬ ‫האוכלוסייה הערבית‪ .‬אני אמנם גרה במשגב למרות הפעילות‪ ,‬אבל אנחנו‬ ‫יוצאים נגד ראש המועצה ונגד השינוי בחוק ועדות הקבלה‪ .‬במשגב אומרים‪,‬‬ ‫למה הערבים לא בונים לגובה‪ ,‬מצטופפים‪ .‬אבל אנחנו מתרווחים לנו על‬ ‫האדמה"‪.‬‬ ‫אוכלוסייה חזקה?‬ ‫התירוצים להתיישבות במצפים חוזרים על עצמם‪ :‬הם הגיעו לכאן לפני‬ ‫שנים‪ ,‬חיפשו איכות חיים וחיים לצד "אנשים כמונו"‪ ,‬ו"לא היה לנו מושג‬ ‫מה ההשלכות"‪ .‬אחרי שגילו כי הגיעו לארץ שיש בה עם אחר‪ ,‬הם נקלעו‬ ‫למלכוד מצפוני‪ .‬מאחורי הירוק‪ ,‬וזהו סוד גלוי שכבר נכתבו עליו אין‪-‬ספור‬ ‫מלים‪ ,‬מסתתרים מדיניות אתנוקרטית ותפישתה של האוכלוסייה הערבית‬ ‫כגורם זר ומאיים במרחב‪.‬‬ ‫על יעדי המצפים היה אפשר ללמוד ממקור ראשון בהרצאתה בכנס של‬ ‫הגיאוגרפית עדנה זמונסקי‪ ,‬חברה בצוות התכנון של המצפים בסוכנות‬ ‫היהודית‪ .‬עיקרם‪ ,‬למנוע "השתלטות" של ערבים על אדמות מדינה‪ ,‬לסכל‬ ‫רצף טריטוריאלי של ישובים ערביים‪ ,‬ולמשוך לגליל אוכלוסייה "חזקה"‪.‬‬ ‫"אוכלוסייה חזקה הוא שם לאוכלוסייה יהודית"‪ ,‬העיר מוחמד דמארה‪ ,‬יו"ר‬ ‫משותף של עמותת סיכוי‪" ,‬כי הרי כבר ישנה אוכלוסייה חזקה בגליל‪ ,‬אלפי‬ ‫ערבים משכילים ומובטלים"‪.‬‬ ‫במשגב הוקמו בעשור שבין ‪ 1978‬ל‪ 29 1988-‬ישובים יהודיים שמרביתם‬ ‫כיום ישובים קהילתיים‪ .‬במועצה כלולים שישה ישובים בדואיים שבינם‬ ‫לבין המצפים מרחק של שנות אור‪ .‬הרשיות המקומיות באזור אינן משויכות‬ ‫למועצה‪ .‬ראש עיריית סכנין מאזן גנאים‪ ,‬משתתף ותיק בכנסים ומפגשי דו‬ ‫קיום‪ ,‬שירטט בכנס קווים לדמותם של ההבדלים בין היישובים הקהילתיים‬ ‫היהודים במועצה האזורית במשגב לשכניהם הערבים ברשויות המקומיות‪.‬‬ ‫"שם‪ ,‬באזור התעשייה במשגב‪ ,‬נמצא ההיי‪-‬טק ואצלי הבטון‪ ,‬המלט והחול"‪,‬‬ ‫אמר בפעם המי יודע‪.‬‬ ‫הישוב הבדואי ערב אל נעים במשגב‬ ‫סכנין לא רואה אגורה מהארנונה של אזור התעשייה המצליח משגב‪ ,‬שנבנה‬ ‫על אדמות מופקעות‪ .‬סכנין משוועת להרחבת תחום השיפוט העירוני לבנייה‬ ‫למגורים‪ ,‬אך לעג לרש הוא שמתוך ‪ 1,700‬הדונמים ש"מוכנים" להעניק לה‪,‬‬ ‫‪ 1,200‬דונם מוכרזים כשמורת טבע‪.‬‬ ‫הפעילים בקבוצת סיכוי במשגב הם מיעוט בישוביהם‪ ,‬כ‪ .10%-‬הם נאבקים‬ ‫בחזית שנייה מול חבריהם והמנהיגות הנבחרת ונחשבים גיס חמישי‪.‬‬ ‫לאחרונה הקימו קבוצה נוספת‪" ,‬עתיד משגב"‪ ,‬הנאבקת נגד השינוי‬ ‫בתקנות האגודה שרוב חברי הישובים תומכים בה ובכללם ראש המועצה‪.‬‬ ‫בחלק מהישובים הצליחו למנוע את השינוי‪ .‬קבלתו תמסד את הסתגרותם של‬ ‫הישובים הקהילתיים בפני אוכלוסייה ערבית וללא ספק גם אוכלוסייה לא‬ ‫"סטנדרטית" אחרת‪ ,‬שכבר נפגעה בעבר גם בלי השינוי בחוק‪.‬‬ ‫אורי סבח‪ ,‬פעיל בקבוצת סיכוי ותושב טרי בישוב הקהילתי יובלים במשגב‪,‬‬ ‫משוכנע כי "יובלים הוא ישוב גדול יחסית ומבוסס דיו‪ ,‬ומה כבר יקרה אם‬

‫‪108‬‬


‫תגיע לכאן אוכלוסייה 'מגוונת' יותר‪ .‬במקום שהמנהיגות תגיד למתיישבים‬ ‫'כל הכבוד‪ ,‬הקמתם מפעל ציוני לתפארת ועכשיו הגיע הזמן להיפתח‪,‬‬ ‫להוריד קצת את השערים הצהובים‪ ,‬להקים ישוב ערבי חדש'‪ ,‬במשגב אומרים‬ ‫שהישובים מזדקנים וצריכים אוכלוסייה צעירה וחזקה‪ ,‬ומגביהים את‬ ‫המחסומים‪ .‬מה שעצוב הוא שהאנשים כאן הם 'שמאלנים טובים'"‪.‬‬ ‫לא כולם נהנים‬ ‫ראש המועצה רון שני הוא מראשוני המתנחלים במשגב‪ ,‬חבר בישוב מצפה‬ ‫אביב שבא לגליל לפני כ‪ 30-‬שנה במסגרת מפעל המצפים‪" .‬מצאנו שם אזור‬ ‫לא מפותח‪ ,‬לא תשתיות‪ ,‬לא כבישים‪ ,‬לא מים‪ ,‬חשמל"‪ ,‬הוא אומר ומציג גרסה‬ ‫משלו לארץ ללא עם‪" .‬כיום הגליל מפותח ברמה שמתאימה לישראל של המאה‬ ‫ה‪ .21-‬יש כבר עומסי תנועה‪ ,‬פקקים‪ .‬כולנו נהנים מהפיתוח הזה"‪ .‬מי שעשה‬ ‫דרכו לכנס אכן מצא עצמו בפקקי תנועה של המאה ה‪ ,21-‬בין הרים ובין‬ ‫סלעים‪ ,‬להנאתו‪.‬‬ ‫"ייהוד הגליל הוא פרויקט איום שהוקם על קרקע שהופקעה בטענה שהולכים‬ ‫להפריח את השממה"‪ ,‬אומר עו"ד עלי חיידר‪ ,‬מנכל משותף של סיכוי‪ ,‬ותושב‬ ‫אעבלין‪" ,‬אבל בניגוד למה שאומר רון שני לא היתה פה שממה‪ .‬הייתי בן שבע‬ ‫כשהתחיל פרויקט המצפים‪ .‬הישוב שלי לא היה שומם‪ .‬איפה שהוקם מצפה‬ ‫אביב היו מטעי זיתים וכרמי גפנים‪ .‬לא כולנו נהנים מהפיתוח‪ .‬הכבישים לא‬ ‫נועדו לכל התושבים‪ ,‬הם הוקמו כדי להוביל לישובים היהודיים והם מכתרים‬ ‫וחונקים את הישובים הערביים ומגבילים את התפתחותם‪ .‬מצד אחד גרים‬ ‫בצפיפות ומהצד השני בווילות"‪.‬‬ ‫סיכוי‪ ,‬שהוקמה ב‪ ,1991-‬היא עמותה יהודית‪-‬ערבית לקידום שוויון‬ ‫אזרחי‪ .‬עיקר פעילותה‪ ,‬מסביר רון גרליץ‪ ,‬מנכ"ל משותף של העמותה‪ ,‬הוא‬ ‫עבודה מול מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה וגורמים ציבוריים אחרים‪.‬‬ ‫לאחרונה פירסמה דו"ח של מדד אי השוויון בין ערבים ליהודים בישראל‬ ‫ומסמך מדיניות ראשון‪" ,‬מחסמים לסיכויים"‪ ,‬ובה מיפוי החסמים והמלצות‬ ‫מדיניות‪ .‬הקבוצה במשגב היא גוף מקומי שהקימו תושבי האזור והצטרפה‬ ‫לסיכוי אחרי אירוע אוקטובר‪ ,‬במטרה לקדם שוויון וצדק בין יהודים‬ ‫לערבים בגליל‪.‬‬ ‫השאלה אם השותפים לאי צדק יכולים לקדם צדק‪ ,‬עולה מאליה‪" .‬הרוב הגדול‬ ‫של של תושבי משגב מרוצים מהמצב"‪ ,‬אומר גרליץ‪" ,‬עמותת סיכוי תומכת‬ ‫באותם אנשים המשמיעים קול אחר‪ ,‬מול הרוב‪ .‬הם עצמם מודים שהמצפים‬ ‫נולד בחטא‪ ,‬אבל הם שם‪ .‬הם עוסקים בנושאי הליבה ודנים לעומק בעצם‬ ‫הצידוק להקמת המצפים ומשלמים מחיר חברתי כבד‪ .‬כנס אחד לא יכול‬ ‫לשנות מציאות‪ ,‬אבל בדרך הזאת מתחילה להתגבש אופוזיציה וגם זה חשוב‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים ליצור גשר בין האוכלוסיות‪ ,‬לא גשר של חומוס אלא גשר‬ ‫פוליטי"‪.‬‬ ‫עלי חיידר‪ ,‬האם היית רוצה שיפנו את המצפים?‬ ‫"בכנות‪ ,‬לא הייתי רוצה‪ .‬אני חושב שצריך לתקן את המציאות באופן שלא‬ ‫יפגע בהם‪ .‬הסוגיה מורכבת‪ ,‬אבל ישנו חלק גדול בקבוצה שמקיים שיח עם‬ ‫התושבים המקוריים ויוצר מציאות אחרת‪ .‬אני חושב שלפליטים הפנימיים‬ ‫ישנה זכות‪ ,‬אם ירצו‪ ,‬לגור בישובים שהוקמו על אדמתם‪ ,‬ואני לא רוצה‬ ‫שתהיה זכות בלעדית ליהודים בישובים האלה‪ .‬על רקע המגמה של חוקים‬ ‫גזעניים‪ ,‬יש צורך בקול של הציבור היהודי במשגב‪ ,‬כמו בכלל תושבי‬ ‫ישראל‪ .‬הנסיבות שהיו באוקטובר ‪ 2000‬עדיין קיימות‪ .‬המציאות אפילו קשה‬ ‫יותר‪ .‬זה לא זמן לשתוק"‪.‬‬

‫‪109‬‬


110


‫כפרים ערביים ומצפים בגליל‬

‫כפר ערבי‬ ‫מצפה‬

‫‪111‬‬


112


‫חוות גלעד‬

‫‪2002‬‬

‫התנחלות‬ ‫{ישנו טיעון המצביע על חשיבותן של‬ ‫ההתנחלויות לביטחונה של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬מנגד‪ ,‬נטען גם כי הגנתן‬ ‫של התנחלויות רבות הפכה לנטל‬ ‫ביטחוני ודווקא קיומן של התנחלויות‬ ‫רבות פוגעת קשה בביטחון ישראל‬ ‫במקום להגן עליו‪.‬‬

‫הליכי תכנון ובנייה בהתנחלויות בשטחים‬ ‫על פי איזו מערכת חוקים מתקיימת הבנייה בהתנחלויות?‬

‫שטח הגדה המערבית שנכבש בידי ישראל בשנת ‪ 1967‬מוחזק על‬ ‫ידה בתפישה לוחמתית וחל עליו הדין הבינלאומי העוסק בשטחים‬ ‫כבושים‪ .‬עמדה זו נקבעה על ידי בית המשפט העליון של ישראל‬ ‫והיא המקובלת עליו מזה למעלה מ‪ 41-‬שנים‪ .‬מכוח הדין הבינלאומי‬ ‫שולט בשטח הכבוש המפקד הצבאי של המדינה הכובשת (להלן‪:‬‬ ‫המפקד הצבאי או מפקד האזור) והוא נכנס לנעלי הריבון – אך‬ ‫איננו הריבון עצמו ‪ -‬החזקתו בשטח היא זמנית והוא אחראי על‬ ‫הסדר והביטחון בשטחים הכבושים‪ ,‬ועל ההגנה על האוכלוסייה‬ ‫האזרחית שהיתה בשטח ערב כיבושו‪ ,‬הנקראת האזרחים המוגנים‪.‬‬ ‫החקיקה בגדה המערבית מורכבת מכמה רבדים של חקיקה‪ .‬היא‬ ‫מורכבת מהחוק שחל באזור עד ‪( 1967‬הכולל חקיקה ירדנית‬ ‫וכן חלקים מהחקיקה המנדטורית והעותומאנית)‪ ,‬בתוספת הדין‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬שמכוחו מחוקק המפקד הצבאי את תחיקת הביטחון‪.‬‬ ‫הבנייה בהתנחלויות הישראליות בשטחים כפופה אם כן לחוק‬ ‫התכנון והבניה הירדני ולשינויים והתוספות שנקבעו בתחיקת‬ ‫הבטחון בנושא התכנוני ובסנקציות המנהליות והפליליות שנקבעו‬ ‫בתחיקת הביטחון על הפרת הוראות התכנון והבניה‪.‬‬ ‫סמכויות האכיפה והרישוי נתונות בחלקן בידי הרשויות המקומיות‬ ‫של ההתנחלויות‪ ,‬ובחלקן בידי המינהל האזרחי‪ .‬המינהל האזרחי‬ ‫הוא גוף צבאי שהוקם על ידי המפקד הצבאי לניהול הפעולות‬ ‫האזרחיות (הלא‪-‬צבאיות) של המפקד הצבאי בגדה המערבית‪.‬‬ ‫בהקשר זה יש לציין כי על פי אמנת ג`נבה הרביעית‪ ,‬מקובל על כל‬ ‫מדינות העולם כי אסורה העברת אוכלוסייה אזרחית של המדינה‬ ‫הכובשת לשטח הכבוש (קרי‪ ,‬הקמת התנחלויות) אך בניגוד למועצה‬ ‫המייעצת של בית הדין הבינלאומי בהאג (שקבעה כי ההתנחלויות‬ ‫הישראליות בשטחים הכבושים הינן בלתי חוקיות) מערכת המשפט‬ ‫הישראלית מעולם לא הכריעה בשאלת עצם החוקיות של ההתנחלויות‪,‬‬ ‫לא לחיוב ולא לשלילה‪ ,‬אך בפועל נתנה גיבוי להקמת ההתנחלויות‬ ‫על ידי מדינת ישראל בשטחים‪.‬‬ ‫במקביל למישור התכנוני ולמערכת חוקי התכנון והבנייה‪,‬‬

‫‪113‬‬

‫נכון לשנת ‪ 2011‬גרים בהתנחלויות‬ ‫כ‪ 327,750-‬תושבים‪ .‬מספר זה‬ ‫אינו כולל את ‪ 20,000‬היהודים‬ ‫המתגוררים ברמת הגולן ואת‬ ‫‪ 185,000‬הישראלים המתגוררים‬ ‫בשכונות שנבנו במזרח ירושלים‬ ‫משנת ‪1967‬‏‏‏‪ .‬אחוז הגידול‬ ‫באוכלוסייה בהתנחלויות בשנת ‪2007‬‬ ‫היה ‪5.2%‬‏‏‪ .‬אחוז גידול זה גבוה פי‬ ‫שניים מזה של כלל האוכלוסייה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫מעמדן מבחינת המשפט הבינלאומי‬ ‫של ההתנחלויות שנוי במחלוקת‪,‬‬ ‫כאשר רוב מדינות העולם מתנגדות‬ ‫למדיניות הקמת ההתנחלויות של‬ ‫ישראל‪ ,‬והובעו דעות במועצת‬ ‫הביטחון של האומות המאוחדות‏‬ ‫כמו גם על ידי גורמים אחרים‏‬ ‫לפיהן הקמתן הייתה בניגוד למשפט‬ ‫הבינלאומי‪ .‬על פי דעות אחרות ‪-‬‬ ‫הקמתן איננה סותרת את כלליו‪ ,‬וכך‬ ‫סבורה גם מדינת ישראל‪.‬‬


‫חוות גלעד‬

‫מועצה אזורית (התנחלות)‬

‫שטח בנוי (ישוב)‬

‫שטח מוניציפלי (התנחלות)‬

‫שטח ‪A‬‬

‫שטח בנוי (התנחלות)‬

‫שטח ‪B‬‬ ‫שטח ‪C‬‬

‫‪114‬‬


‫קיים המישור הפוליטי‪ .‬בשל המשמעות הפוליטית‪ ,‬הביטחונית‬ ‫והבינלאומית של כל מהלך של תכנון או בנייה ישראלית בשטחים‪,‬‬ ‫נדרש מכוח החלטת ממשלת ישראל אישור הדרג המדיני‪ ,‬לעיתים של‬ ‫הממשלה כולה ולעיתים של שר הבטחון‪ ,‬להליכי תכנון‪ .‬בכל הנוגע‬ ‫לקידום הליכי התכנון השונים‪ ,‬הרי שנדרש אישור שר ביטחון לכל‬ ‫שלב משלבי קידום התכניות‪ ,‬החל מאישור להקצאת קרקע עוד טרם‬ ‫תכנון‪ ,‬ועד לאישור הסופי של תוכנית בנין עיר מפורטת בת תוקף‪,‬‬ ‫כפי שנראה להלן‪.‬‬ ‫מעמד הקרקעות לתכנון ובנייה בהתנחלויות‪ ,‬על פי החלטת ממשלה‬ ‫משנת ‪ ,1979‬אין להקים התנחלויות אלא על קרקעות שנכנסות‬ ‫לקטגוריה של `אדמות מדינה`‪ .‬משמעות הדבר היא‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שאין‬ ‫להקים התנחלויות ולבנות בתים לישראלים על קרקעות בבעלות‬ ‫פרטית של פלסטינים או על אדמות מסוג אחר שמעמדן לא נקבע‬ ‫באופן סופי כ`אדמות מדינה`‪.‬‬ ‫במונח `אדמות מדינה` אין הכוונה לאדמות בבעלות מדינת ישראל‪.‬‬ ‫`אדמות מדינה` כוללות מספר סוגי קרקעות‪:‬‬ ‫א‪ .‬קרקעות שהיו בבעלות מדינת ירדן ערב כיבוש השטחים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קרקעות שהוכרזו בידי המנהל האזרחי כאדמות מדינה לאחר‬ ‫שעברו הליך לבירור הבעלות בקרקע (הליך שנקרא `נוהל אדמות‬ ‫סקר`)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קרקעות שנרכשו כדין בידי ישראלים‪ ,‬והללו ביקשו מהמינהל‬ ‫האזרחי לנהל אותם עבורם‪.‬‬ ‫המינהל האזרחי מופקד על ניהול `אדמות המדינה` מטעמו של מפקד‬ ‫האזור‪ ,‬והפונקציונר האחראי על תחום זה נקרא `הממונה על אדמות‬ ‫מדינה והרכוש הנטוש` (להלן‪ :‬הממונה)‪ .‬הממונה רשאי‪ ,‬בכפוף‬ ‫לאישור שר הבטחון‪ ,‬להקצותן לשימושים שונים‪ ,‬בעיקר לישראלים‬ ‫לצרכי התנחלות בשטחים‪.‬‬ ‫רוב `אדמות המדינה` שעליהן הוקמו ההתנחלויות‪ ,‬הן אדמות‬ ‫שהוכרזו על ידי ישראל כאדמות מדינה על פי נוהל שקבעה ישראל‬ ‫לפי פרשנות של החוק הקרקעות העותומאני‪ .‬חוק הקרקעות משנת‬ ‫‪ ,1858‬מאפשר לשלטון להכריז על אדמות כאדמות מדינה במקרה‬ ‫שמדובר בקרקעות שאינן מעובדות במשך ‪ 3‬שנים‪ .‬לאורך השנים‬ ‫השתמשה ישראל בחוק הזה כדי להכריז על קרוב למיליון דונם (כ‪-‬‬ ‫‪ 16%‬מגדה המערבית) כאדמות מדינה‪.‬‬ ‫שלב הכנת התכנית‪:‬‬ ‫החלטה על הקמת ישוב ‪ -‬לפני שניתן להקצות קרקע להתנחלות‪,‬‬ ‫ולפני פתיחה בהליכי תכנון‪ ,‬נדרשת החלטה של מליאת הממשלה על‬ ‫הקמת היישוב עצמו (לפי החלטת ממשלה ‪.)150‬‬ ‫הקצאת הקרקע ‪ -‬לאחר החלטת הממשלה על הקמת ההתנחלות‪,‬‬ ‫נדרש אישור שר הבטחון להקצאה של השטח לגוף מיישב‪ .‬רק‬ ‫אחרי שהקרקע הוקצתה לגוף מיישב ניתן להתחיל בהליכי תכנון‪.‬‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬אישרו ממשלות ישראל חוזים להקצאת קרקעות רבות‬ ‫לגופים מיישבים (בראשם למחלקה להתיישבות של ההסתדרות‬ ‫הציונית)‪ ,‬ורוב הבנייה בהתנחלויות ובמאחזים הבלתי חוקיים‬ ‫בשנים האחרונות נסמכת על חוזי הקצאה ישנים שאושרו בעבר על‬

‫‪115‬‬

‫בהגדרתו הבסיסית‪ ,‬מתייחס המושג‬ ‫"התנחלות" להתיישבות ב"נחלה"‪,‬‬ ‫שפירושה אחוזה‪ ,‬קנין וביחוד קנין‬ ‫אדמה או ירושה‪.‬‬ ‫הביטוי "נחלת אבות" מתייחס‬ ‫לחלקת ארץ העוברת מדור לדור‬ ‫כירושה משפחתית‪ .‬כלומר‪ ,‬למונח‬ ‫"התנחלות" (שהוא בעיקרו מלה‬ ‫נרדפת ל"התיישבות") יש אסוציאציה‬ ‫שונה במקצת מזו של "התיישבות"‪.‬‬ ‫"התנחל" מופיע פעמים אחדות כבר‬ ‫בספר במדבר‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫" וְ ִה ְת ַנ ַח ְל ֶּת ם ֶא ת ‪ָ -‬ה ָא ֶר ץ ְּב ג ֹו ָר ל‬ ‫ְל ִמ ׁ ְש ְּפ חֹ ֵת י ֶכ ם ‪ָ ,‬ל ַר ב ַּת ְר ּב ּו ֶא ת‬ ‫ַנ ֲח ָל ת ֹו וְ ַל ְמ ַע ט ַּת ְמ ִע י ט ֶא ת‬ ‫ַנ ֲח ָל ת ֹו ‪ֶ ,‬א ל ֲא ׁ ֶש ר ֵי ֵצ א ל ֹו ׁ ָש ָּמ ה‬ ‫ַה ּג ֹו ָר ל ‪ ,‬ל ֹו ִי ְה ֶי ה ‪ְ .‬ל ַמ ּט ֹו ת‬ ‫ֲא בֹ ֵת י ֶכ ם ‪ִּ ,‬ת ְת ֶנ ָח ל ּו "‬ ‫במשמעות זו הוא עוסק בהתנחלות‬ ‫בכל שטחי ארץ ישראל‪ ,‬ובמשמעות‬ ‫זו עוסק במושג גם התלמוד‪ .‬הביטוי‬ ‫"התנחלות" משמש גם באופן כללי‬ ‫לתיאור של היאחזות שבטים נודדים‬ ‫ביישוב קבע‪.‬‬ ‫בתולדות הציונות שימש המושג‬ ‫"התנחלות" לתיאור ההתיישבות‬ ‫היהודית (ובמיוחד ההתיישבות‬ ‫החלוצית) בארץ ישראל‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫בדברי חיים ארלוזורוב‪" :‬מהעלייה‬ ‫החלוצית של חמש השנים האחרונות‬ ‫קיבל רק חלק קטן מאוד אפשרות‬ ‫התנחלות"‏‏‏‪ .‬המונח "התיישבות"‬ ‫(וכן "מושבות" שנקראו בתחילה גם‬ ‫"קולוניות") שימש גם הוא לתיאור‬ ‫ההתיישבות היהודית‪ ,‬אולם‪ ,‬בד‬ ‫בבד‪ ,‬שימש גם תרגומו של המונח‬ ‫"קולוניזציה" ("קולוניות" וכו')‬ ‫שרווח בלשונות אירופה בתקופת‬ ‫הקולוניאליזם‪ .‬עם זאת‪ ,‬המונח‬ ‫התנחלות אינו מיוחד להתיישבות של‬ ‫יהודים‪ .‬הוא מציין התנחלות ביישוב‬ ‫קבע מכל סוג‪ ,‬כמו התנחלות של‬ ‫שבטי נוודים ביישובי קבע‪.‬‬


‫ידי שרי הבטחון‪( .‬לגבי חלק מהמאחזים היו חוזי ההקצאה שנמסרו‬ ‫לגוף המיישב ‪ -‬המחלקה להתיישבות ‪ -‬לצרכי תכנון בלבד ולמרות‬ ‫זאת הקצתה המחלקה להתיישבות את הקרקע למתיישבי המאחזים‬ ‫תוך חריגה מסמכות ובלי שהחזיקה בזכויות כדין לאפשר התיישבות‬ ‫בקרקעות אלה)‪.‬‬ ‫הרשאה לתכנון ‪ -‬לאחר שהקרקע הוקצתה לשם הקמת ישוב לגוף‬ ‫מיישב‪ ,‬נדרשת הרשאה לתכנון‪ .‬ברוב המקרים נבנו ההתנחלויות על‬ ‫`אדמות מדינה` שנוהלו על ידי הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל‬ ‫האזרחי‪ .‬על מנת להכין תכנית יש לקבל מהממונה הרשאה לתכנון‪.‬‬ ‫כל הרשאה לתכנון דורשת אישור שר הבטחון‪ .‬מאמצע שנות התשעים‬ ‫ואילך לא החליטה ממשלת ישראל על הקמת התנחלויות חדשות ואז‬ ‫החלה תופעת המאחזים הבלתי חוקיים (שהם תחילתן של התנחלויות‬ ‫חדשות)‪ ,‬להם לא ניתנה החלטת ממשלה ולא הושלמו לגביהם הליכי‬ ‫התכנון הנדרשים מחמת אי מתן החלטה של שר הביטחון לכל שלבי‬ ‫התכנון הנדרשים‪.‬‬ ‫רבות מהתכניות בשטחים הן ביוזמה ציבורית‪ ,‬והן מתוכננות על ידי‬ ‫גופים כמו משרד הבינוי והשיכון‪ ,‬הרשויות המקומיות וההסתדרות‬ ‫הציונית‪ .‬גם כאשר מדובר ביוזמה ציבורית וגם כאשר מדובר ביוזמה‬ ‫של חברות או אנשים פרטיים‪ ,‬נדרשת הרשאה לתכנון באישור שר‬ ‫הבטחון‪.‬‬ ‫ההליך התכנוני לאישור תכנית בנייה למגורים בהתנחלויות‬ ‫לאחר שהוכנה התכנית על ידי מי שקיבל את ההרשאה לתכנון‪ ,‬עליו‬ ‫להביא את התכנית לאישור בפני מוסדות התכנון‪.‬‬ ‫תכניות בנייה בשטחים נדונות בפני מועצת התכנון העליונה‬ ‫(מת`ע)‪ ,‬שמהווה הגוף התכנוני העליון בשטחים ונמצאת במינהל‬ ‫האזרחי‪ .‬ברמה התכנונית השלבים העיקריים שעוברת תכנית לאחר‬ ‫שהוגשה למועצת התכנון העליונה הם‪:‬‬ ‫• דיון להפקדה – מחליטים אם להפקיד את התוכנית‪.‬‬ ‫• פרסום להפקדה ‪ -‬פרסום בעיתונים יומיים‪ ,‬כדי לאפשר הגשת‬ ‫התנגדות לתוכנית‪.‬‬ ‫• דיון בהתנגדויות שהוגשו‪ ,‬ושינויים בתכנית אם ישנם עקב כך‪.‬‬ ‫• מתן תוקף – החלטה בועדת התכנון אם לתת לתוכנית תוקף‪.‬‬ ‫• פרסום למתן תוקף ‪ -‬פרסום בשני עיתונים יומיים‪.‬‬ ‫ברמה הפוליטית‪ ,‬כמעט כל שלב מהשלבים הנ`ל דורש את אישור‬ ‫שר הבטחון‪ .‬שר הבטחון מאשר את הדיון להפקדה‪ ,‬ולאחר מכן את‬ ‫פרסום ההפקדה‪ ,‬את הדיון במתן תוקף ולבסוף את פרסום מתן‬ ‫התוקף‪ .‬מועצת התכנון העליונה חייבת לקבל אישור של שר הבטחון‬ ‫לפני כל שלב מהשלבים הללו‪.‬‬ ‫ממסמך שפורסם ב‪ 16/11/08-‬בעיתון הארץ‪ ,‬עולה כי שר הבטחון‬ ‫ברק אישר באישור גורף מראש כמה שלבי תכנון `מההפקדה עד מתן‬ ‫תוקף` לתכניות שונות בהתנחלויות‪ .‬הדבר נראה כנסיון לעקוף את‬ ‫הצורך באישור כל שלב ושלב‪ ,‬ולסנדל את שר הבטחון הבא להחלטות‬ ‫קודמו‪.‬‬

‫‪116‬‬


‫שלבי הביצוע לאחר אישור התכנית‪:‬‬ ‫חוזה פיתוח ‪ -‬אחרי שהתכנית פורסמה לתוקף‪ ,‬שר הבטחון צריך‬ ‫לאשר חוזה לפיתוח עבור מי שמבקש לבנות‪ .‬לאחר שיש חוזה‬ ‫לפיתוח‪ ,‬על הבונה לקבל היתר בנייה מהרשות המקומית‪ .‬לצורך כך‬ ‫עליו להגיש לרשות המקומית את פרוגרמת הבנייה‪ .‬וועדת המשנה‬ ‫לרישוי של הרשות המקומית בודקת שהפרוגרמה תואמת את התכנית‬ ‫שבתוקף ושהיא עומדת בכל התקנים הבטיחותיים והסביבתיים‪,‬‬ ‫ומנפיקה היתר בנייה‪ .‬בשלב הזה אין חובה חוקית לקבל את אישור‬ ‫הדרג המדיני‪.‬‬ ‫פרסום מכרזים ‪ -‬במקרים שיוזם הבנייה הוא משרד הבינוי והשיכון‬ ‫ומדובר בישוב עירוני גדול‪ ,‬שר הבטחון צריך לאשר את השיווק של‬ ‫הפרוייקט‪ .‬לאחר האישור‪ ,‬משרד השיכון מכין מכרז ומפרסם אותו‪.‬‬ ‫במכרזים מוזמנים קבלנים להציע הצעות מחיר לרכישת זכויות‬ ‫הבנייה והשיווק של יחידות הדיור שייבנו‪ .‬לאחר הזכייה במכרז‬ ‫יכול הזוכה להגיש פרוגרמת בנייה לרשות המקומית‪ ,‬לקבל היתר‬ ‫בנייה ולהתחיל לבנות ולשווק את הדירות‪.‬‬

‫‪117‬‬


118


‫מודיעין‬

‫‪2003‬‬

‫פרבר‬ ‫{על פי תכנית האב לעיר אותה תכנן‬ ‫האדריכל משה ספדיה לפני למעלה‬ ‫מ‪ 20-‬שנה תוכננה העיר כך שהעמקים‬ ‫ייועדו לשטחים ירוקים‪ ,‬מבני ציבור‬ ‫ומסחר כשמשני צידיהם בנייה נמוכה‬ ‫ובראשי הגבעות מתחמי מגדלים‪ ,‬כך‬ ‫שהדבר ייראה כמו כתר לעיר וישפר‬ ‫את ההתמצאות ביישוב‪}.‬‬

‫מודיעין‪ -‬אבולוציה הפוכה‬ ‫אדר' מיכאל יעקובסון‬

‫כדי לסקור את מודיעין או בשמה המלא‪ :‬מודיעין‪-‬מכבים‪-‬רעות‪,‬‬ ‫יהיה צורך בכ‪ 30-‬רשימות‪ ,‬אך בהזדמנות זו אסתפק בלהציג‬ ‫פרויקט אחד‪ ,‬שדרכו ניתן ללמוד דבר או שניים על העיר בכללותה‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬אם בא לכם לשמוע במלואו את השיר עמו פתחתי הנקרא‬ ‫"מודיעין" ‪.‬‬ ‫על פי תכנית האב לעיר אותה תכנן האדריכל משה ספדיה לפני‬ ‫למעלה מ‪ 20-‬שנה תוכננה העיר כך שהעמקים ייועדו לשטחים‬ ‫ירוקים‪ ,‬מבני ציבור ומסחר כשמשני צידיהם בנייה נמוכה ובראשי‬ ‫הגבעות יוקמו מתחמי מגדלים‪ ,‬כך שהדבר ייראה כמו כתר לעיר‬ ‫והדבר ישפר את ההתמצאות ביישוב‪ .‬מרכיב משמעותי נוסף בתכנית‬ ‫היה "האקוודוקט" – שתי שורות מבני ענק המדמות אמת מים בעלת‬ ‫קשתות – אשר תקשר את הכניסה הראשית ליישוב אל מרכזה האורבני‬ ‫ובכך תצייר מעין סימבול של השקייה במי החיים של מרכז מודיעין‪.‬‬ ‫אדריכלות סימבולית היא נושא שתפס (והפיל) לא מעט אדריכלים‬ ‫ומה"ליריות" הזו גם אתם יכולים להתרשם בצורתו החדשה‬ ‫של בניין "הבימה" החדש בלב תל‪-‬אביב בתכנונו של רם כרמי‪.‬‬ ‫לראשונה בתולדותיה החליטה עיריית מודיעין לעצור את הסיפור‬ ‫הזה‪ .‬כך ארע שבעקבות התנגדותה הנמרצת‪ ,‬בוטל הפרויקט וכיום‬ ‫ניתן לראות רק חלק ממנו שנבנה ואף הושלם לפני חודשים ספורים‪,‬‬ ‫כשבימים אלו הוא מתאכלס‪.‬‬ ‫אחר כך התלבטתי‪ :‬האם זה נכון היה לעצור ולבטל או אפילו‬ ‫לצמצם ולשנות את הרעיון המקורי של ספדי? במחשבה ראשונה‪ ,‬אם‬ ‫פרויקטים כאלו לא יושלמו‪ ,‬קיים חשש שיהפכו 'לפילים ורודים'‬ ‫במרכז הזירה וגם לעולם לא ניתן יהיה להאשים את האדריכל –‬ ‫היות ותכניתו לא מומשה‪ ,‬והרי האשמה היא עסק חשוב‪ .‬במחשבה‬ ‫שניה‪ ,‬אחרי שראיתי מה ארע בצורן (ישוב שכולו תוכנן על פי‬ ‫תפיסה פורמאלית על ידי האדר' רחל ולדן) – הייתי משלים את‬ ‫הפרויקט ‪.‬בדיוק כפי שהמתכנן ביקש בתחילת הפרויקט‪ .‬אולי‬

‫‪119‬‬

‫העיר ממוקמת באזור גבעות יהודה‪,‬‬ ‫משקיפה אל שפלת לוד ממערב‬ ‫ואל הרי ירושלים ממזרח‪ .‬הגבעות‬ ‫בעיר מתנשאות לרום הנע בין ‪220‬‬ ‫ל־‪ 300‬מטר‪ ,‬ובהן גבעות כגון גבעת‬ ‫ברפיליה (‪ 239‬מטר)‪ ,‬גבעת שר‬ ‫(‪ 253‬מטר) וגבעת התיתורה (כ‪290-‬‬ ‫מטר)‪ .‬נקודות הציון הגבוהות ביותר‬ ‫(כ־‪ 300‬מטר) נמצאות סמוך לצומת‬ ‫שילת‪ ,‬ברחוב מגדל הלבנון ובסמוך‬ ‫לגבעת הברושים בין מכבים לרעות‪.‬‬ ‫תכנונה של העיר מתחשב בפני הקרקע‬ ‫שלה‪ .‬הרחובות הראשיים עוברים‬ ‫בעמקים שבין הגבעות‪ ,‬ולאורכם‬ ‫פזורים מבני הציבור והשטחים‬ ‫הפתוחים והירוקים של העיר‪ .‬אזורי‬ ‫המגורים בנויים על הגבעות עצמן‪.‬‬ ‫מצפון גובלת העיר במושבים שילת‬ ‫וכפר רות‪ ,‬במזרח בכפר הפלסטיני‬ ‫בית סירא‪ ,‬בדרום בקיבוץ שעלבים‬ ‫וביישוב הקהילתי נוף איילון ובמערב‬ ‫ביער בן שמן‪.‬‬ ‫העיר מודיעין תוכננה כולה מראש‬ ‫במטרה להיות עיר גדולה בין‬ ‫ירושלים לתל אביב‪ .‬את תוכנית‬ ‫המתאר של העיר תכנן האדריכל‬ ‫משה ספדיה‪ .‬על תכנון העיר קיימת‬ ‫ביקורת קשה הטוענת כי העיר‬ ‫שהתפתחה היא פרבר שינה נוסף‬ ‫ולא עיר מרכזית בעלת מרכז עסקים‬ ‫ראשי עצמאי ומשגשג‪ .‬ביקורת נוספת‬ ‫היא שהעיר קמה ללא קשר או זיקה‬ ‫להיסטוריה של המקום‪.‬‬ ‫החברה להגנת הטבע מזהירה‬


‫השינויים היחידים שהייתי מציע היו באים לידי ביטוי באמצעים של‬ ‫גריעה ובכלל בהענקת פרשנות נפרדת לכל אחד מחלקי האקוודוקט‬ ‫העתידיים ואולי גם בקווי הבניין ובייעודים‪.‬‬ ‫מה שבוצע‪ :‬תשעה מגדלים המכילים ‪ 455‬דירות‪ .‬כל הדירות הינן‬ ‫בנות ‪ 5‬חדרים על שטח הנע ‪ 140-120‬מ"ר ‪ +‬מרפסת ‪ 2 +‬חניות‬ ‫‪ +‬מחסן‪ .‬בניית הפרויקט החלה בשנת ‪ 2002‬על פי תכנית כללית‬ ‫של משה ספדי‪ ,‬כשהתכנון המפורט נימסר לאדריכל גדי צלציון –‬ ‫המתמחה במגדלי מגורים‪ .‬הדירות נמכרו כמו לחמניות‪ :‬עד שנת‬ ‫‪ 2003‬עמד מחיר יח"ד בפרויקט על ‪ 750,000‬ש"ח‪ ,‬והיום עומד‬ ‫המחיר על ‪ 1,275,000‬ש"ח‪.‬‬ ‫חלק מהמשתכנים במגדלי הדירות הללו הינם משפרי דיור מקומיים‪.‬‬ ‫על פי המקומון של מודיעין מחצית מהרוכשים הם יהודים מחו"ל‪,‬‬ ‫בעיקר מדרום אפריקה‪ ,‬שמאסו בג'ונגלים לטובת ישראל והודות‬ ‫להתארגנות פדרציית יהודי דרום אפריקה רכשו כאן דירות בהנחה‬ ‫של ‪.10%‬‬ ‫אז מה בכל זאת כל כך מפתיע ביצירת האמנות הזו? למה היא בכלל‬ ‫מפתיעה אותנו? הרי כל התשתית של מודיעין הוקמה באלימות‬ ‫וברוטאליות ללא כל סממן אנושי‪ :‬דריסת ערכי טבע ומורשת‬ ‫הכוללים בשטח היישוב מספר נקודות התיישבות שהתקיימו עד‬ ‫‪ ,1948‬החרבת עתיקות שיכלו להישאר כחלק משטחים ציבוריים‬ ‫פתוחים ועוד ועוד‪ .‬במודיעין זה נראה שהמתכנן רכן מעל לתכניות‬ ‫ועיצב את היישוב כך שיתאים לקונספציה עיצובית שהתגלגלה לו‬ ‫בראש‪ ,‬כשהוא דמיין כיצד העיר תראה כשהוא ינסוק מעליה במסוק‪.‬‬ ‫כל רעיון הכתר בעצמו מזכיר לי את רעיון שבעת הגבעות של רומא‬ ‫ולאחר מכן בקונסטנטינופול – שתי אימפריות ששלטו בעולם ונפלו‬ ‫בגלל טעויות ותשוקות מגלומניות של שליטיהן‪ .‬האם גם אנו צועדים‬ ‫בדרך הזו? רק לדוגמא מיקום גני המשחק לילדים כאיי‪-‬תנועה‬ ‫הגובלים משני צידיהם בכבישים מהירים בלי מחשבה כיצד באמת‬ ‫אלה שישתמשו בהם יחצו את הכביש הסואן והמסוכן‪ .‬מדובר כאן‬ ‫בתכנון משנות ה‪ ,90-‬בעוד שלדוגמא בשנות ה‪ 60-‬הפרמטרים‬ ‫שעמדו בבסיס תכנון העיר היו‪ :‬מענה לתנאי הנוף‪ ,‬האקלים ולצרכים‬ ‫האנושיים‪ .‬האם זו נקראת התקדמות? כיצד קרה ש"העיר הקורנת"‬ ‫שהוצעה על ידי קורבוזיה בסוף שנות ה‪ 20-‬וירדה מאד מהר מהפרק‬ ‫של הדיון התכנוני בעולם – חיה‪ ,‬בועטת ומהווה את הדוקטרינה‬ ‫השלטת בתחום התכנון האורבני בישראל? האבולוציה הפוכה‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫שהתפתחות העיר עלולה להזיק לערים‬ ‫השכנות הוותיקות‪ ,‬לוד ורמלה‪ ,‬משום‬ ‫שתגרום לעזיבתם של תושבים ממעמד‬ ‫סוציו־אקונומי גבוה ובכך תחליש‬ ‫אותן‪.‬‬ ‫תושבי מכבים‪-‬רעות התנגדו להקמת‬ ‫מודיעין עוד בטרם הוקמה בטענה‬ ‫שהעיר תפגע באיכות חייהם‪ .‬עם‬ ‫קבלת ההחלטה על האיחוד עם‬ ‫מודיעין ניהלו תושבים ממכבים־‬ ‫רעות מאבק לביטול האיחוד אך‬ ‫ללא הצלחה‪ .‬גם מספר שנים לאחר‬ ‫האיחוד נשמעו לעתים קרובות‬ ‫ביקורות של תושבי מכבים‪-‬רעות על‬ ‫התנהלות העירייה המאוחדת‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫גם פעולות העירייה הנעשות לטובת‬ ‫שילוב היישובים זוכות להבעת מחאה‬ ‫מצד מנהלי המאבק לביטול האיחוד‪.‬‬ ‫נושאים המעסיקים את מנהלי המאבק‬ ‫כוללים לדוגמה טענות על בניית‬ ‫כביש עוקף רעות (שכונה ‪)11/12‬‬ ‫הפוגע לטענתם באיכות חיי התושבים‬ ‫הסמוכים והתוכניות לבנייה בגבעות‬ ‫מדרום למודיעין‪ ,‬מחסומים על‬ ‫כביש יאיר פרג ומעברים חסומים‬ ‫בין שכונת השבטים (בוכמן) ורעות‪.‬‬ ‫מחלוקות אלו היוו בעיה מרכזית‬ ‫למשך תקופה ארוכה‪ ,‬אך עם‬ ‫התפתחותה של העיר השלימו הצדדים‬ ‫עם העובדה‪ ,‬וכיום מתפקדת עיריית‬ ‫מודיעין עם מעט מאוד מקשיי העבר‪.‬‬ ‫[עריכה]‬


‫רחובות ראשיים‬ ‫רחובות‬ ‫רחובות ללא מוצא‬

‫‪121‬‬


122


‫ואדי א'נעם‬

‫‪xxxx‬‬

‫כפר בלתי מוכר‬

‫{אמנם מדובר בכפרים שהתפתחו באופן ספונטני וללא תכנון מכוון‪ ,‬אך הם‬ ‫מתפקדים כיישובים במלוא מובן המלה‪ .‬יש בהם חלוקה ברורה ומוסכמת בין‬ ‫אזורי מגורים‪ ,‬מוקדים ציבוריים לטובת כלל הקהילה (כמו מבני ציבור‬ ‫וחנויות) ושטחים חקלאיים‪ ,‬אשר מחוברים באמצעות רשת דרכים פנימית‪ .‬כל‬ ‫אלה יוצרים מערכת מרחבית שלמה של יישוב בעל מבנה תפקודי‪ ,‬בדומה לכל‬ ‫יישוב אחר במדינה‪}.‬‬

‫כפר בדואי בלתי מוכר‬ ‫ישוב ערבי בישראל‬

‫בישראל נמנו ב‪ 92 2007-‬כפרים לא‪-‬מוכרים‪ 59 ,‬מהם יישובים‬ ‫בדואים בנגב‪ .‬בין ‪ 1994‬ל‪ 2007-‬הכירה המדינה ב‪ 21-‬יישובים‬ ‫ערביים שהיו עד אז במעמד דומה‪ .‬על‪-‬פי ההערכות‪ ,‬חיים ביישובים‬ ‫הבלתי מוכרים כ‪ 75-‬אלף איש‪ ,‬מתוכם ‪ 65,000‬בדואים בנגב‪ ,‬שהם‬ ‫כמחצית האוכלוסייה הבדואית בנגב‪.‬‬ ‫הנתונים לגבי הכפרים הלא‪-‬מוכרים משתנים על‪-‬פי הערכות של‬ ‫גורמים שונים ועפ"י ההגדרות השונות למונח "כפר"‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫המדינה מכירה טיפין‪-‬טיפין ביישובים מסוימים‪ ,‬כך שמספר‬ ‫הכפרים הלא מוכרים קטן במשך השנים‪.‬‬ ‫רוב היישובים במדינת ישראל הוכרו כיישובים שהיו קיימים עוד‬ ‫בטרם הוקמה המדינה‪ ,‬או שמדינת ישראל יזמה את הקמתם‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬חלק מהיישובים הערביים‪ ,‬שהיו קיימים ֶע ֶרב הקמת המדינה‪,‬‬ ‫לא הוכרו (בעיקר יישובים שננטשו במהלך המלחמה‪ ,‬אך תושביהם‬ ‫שבו אליהם לאחריה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬רוב היישובים שהוקמו זמן קצר‬ ‫אחרי מלחמת העצמאות על ידי פליטים ערבים (במיוחד הפליטים‬ ‫המכונים בישראל "נפקדים נוכחים"‪ ,‬כלומר כאלו שנשארו בישראל‬ ‫אך התיישבו במרחק רב ממקום מגוריהם הקודם) לא הוכרו על ידי‬ ‫המדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬במהלך השנים הוקמו יישובים חדשים על אדמות‬ ‫שמוגדרות כיום כאדמות מדינה אף כי תושביהן טוענים לבעלות‬ ‫עליהן‪ .‬חלק קטן מתושבי המנדט הבריטי הערבים‪ ,‬שנמלטו מבתיהם‬ ‫במהלך מלחמת העצמאות‪ ,‬חזרו לבתיהם טרם סגירת הגבולות‪,‬‬ ‫וקיבלו אזרחות ישראלית‪ .‬לעתים קרובות הם גילו שיישוביהם כבר‬ ‫נתפסו על ידי רשויות המדינה (על‪-‬פי חוק נכסי נפקדים) ויועדו‬ ‫למטרות אחרות‪ .‬בחלק מהמקרים‪ ,‬בחרו התושבים להתיישב בסמוך‬ ‫ליישוב הישן‪ .‬מדינת ישראל התנגדה בדרך‪-‬כלל להקמת יישובים‬ ‫כאלה‪ ,‬ולא הכירה בהם‪.‬‬ ‫מקרה נוסף הוא של אלו שעזבו את כפרם ועברו זמנית למקום אחר‬ ‫בו הקימו יישוב זמני‪ ,‬דוגמה ליישוב מסוג זה הוא היישוב עין חוד‬ ‫שעל הכרמל‪ ,‬שהוכר רשמית רק בשנת ‪.2005‬‬ ‫הבדואים בנגב שרובם היו ערב הקמת המדינה נוודים (כלומר‪,‬‬

‫‪123‬‬


‫התפרנסו בעיקר מגידול צאן‪ ,‬ונדדו איתו למציאת אדמות מרעה)‪ ,‬ואף חצו‬ ‫את הגבולות המדיניים בנדידתם‪ ,‬הפכו ברבות השנים לנוודים למחצה‬ ‫(פרנסה משולבת מחקלאות ורעיית צאן) ואף לחקלאים‪ .‬תהליך זה החל‬ ‫כבר בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬והתגבר מאוד לאחר הקמת המדינה‪ ,‬בפרט‬ ‫לאור העובדה שהנוודות נעשתה כמעט בלתי‪-‬אפשרית עם סגירת הגבולות‬ ‫הבינלאומיים ב‪ .1949-‬כתוצאה מכך הוקמו נקודות יישוב‪ 1‬קטנות בכל‬ ‫רחבי הנגב‪ .‬לאחר קום המדינה‪ ,‬שאפו הרשויות לרכז את הבדואים באזור‬ ‫הסייג‪ 2‬בצפון הנגב‪ ,‬סמוך לבאר שבע‪ .‬זאת‪ ,‬כדי לפנות שטחים לפיתוח‬ ‫האזור‪ ,‬ולשם פינוי שטחי אש לאימוני צה"ל‪ .‬התוכנית נתקלה בהתנגדות‬

‫על רקע זה החליטה הממשלה באוקטובר ‪ 2007‬על מינוי הוועדה הציבורית להסדרת‬ ‫ההתיישבות הבדואית בנגב‪ ,‬בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס ומבקר המדינה‬ ‫לשעבר אליעזר גולדברג‪ .‬הוועדה החלה את עבודתה בינואר ‪ ,2008‬והוטל עליה להגיש‬ ‫את המלצותיה לשר הבינוי והשיכון בתוך שישה חודשים‪ .‬בוועדה שבעה חברים ‪ -‬נציגי‬ ‫משרדי ממשלה‪ ,‬נציגי ציבור ושני נציגים של המגזר הבדואי שאין להם תביעות בעלות‬ ‫על קרקע‪ .‬הוועדה נועדה להתוות עקרונות לפתרון עבור היישובים בלתי מוכרים‪ ,‬ולקבוע‬ ‫גובה פיצויים והסדרים להקצאת קרקע חלופית ביחס לתביעות הבעלות‪ .‬הוועדה התבקשה‬ ‫להציע לוח זמנים לביצוע ההסדרים‪ ,‬ושינויי חקיקה במידת הצורך‪ .‬מסקנותיה ישמשו‬ ‫בסיס לעבודתה של הרשות הביצועית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב‪ ,‬בראשות ניצב‬ ‫בדימוס יהודה בכר‪ ,‬אשר נועדה להשלים את עבודתה בתוך חמש שנים‪.‬‬ ‫המלצות הוועדה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ליצור‪ ,‬באמצעות חקיקה‪ ,‬מסלול תכנוני מוגבל בזמן ובמרחב גאוגרפי‪ ,‬שיאפשר יישום‬ ‫של המלצות הוועדה בפרק זמן קצר‪ .2 .‬להקים ועדת תכנון ייחודית להסדרת התיישבות‬ ‫הבדואים בנגב‪ ,‬ליד הוועדה המחוזית דרום‪ .3 .‬להכיר בחלק מהכפרים הלא מוכרים‬ ‫בהתאם לסף מינימלי של מספר תושבים‪ ,‬ולשלבם ככל הניתן במערך היישובים הקיים‪.‬‬ ‫‪ .4‬לאפשר לתושבי כפרים לא מוכרים לבקש להעתיק את הכפר למיקום מוגדר בנגב‬ ‫הצפוני‪ ,‬וכן לאפשר להם לבחור את צורת ההתיישבות המועדפת עליהם במיקום החדש‪.‬‬ ‫‪ .5‬להכיר חלקית בזכות הבעלות של הבדואים על הקרקעות‪ ,‬ולפצות ם בתמורה כספית‬ ‫על יתר הקרקעות‪ .6 .‬להגדיר מבנים שנבנו ללא היתר טרם הקמתה של הוועדה‪ ,‬אשר‬ ‫מצויים בתחום תכנית תקפה‪ ,‬כמבנים "אפורים"‪ ,‬בתנאי שאינם פוגעים ביישום התכנית או‬ ‫בתשתיות‪ .‬הגדרה זו תכשיר אותם‪ ,‬ותאפשר לחברם לתשתיות באופן חוקי‪ ,‬ולאכוף את החוק‬ ‫ביחס להריסת מבנים שנבנו ללא היתר לאחר הקמת הוועדה‪.‬‬

‫מצד התושבים הבדואים‪ ,‬מסיבות שונות‪ :‬הצורך של חקלאים בדואים באדמות‬ ‫פוריות יחסית לחקלאות‪ ,‬סירוב לפנות בתים וקרקעות בלי פיצוי הולם‪,‬‬ ‫חוסר אמון בין רשויות המדינה לבין הקהילה הבדואית ומנהיגיה‪ ,‬תלונות‬ ‫על הזנחה ביישובים החדשים ועוד‪ .‬מצב היישובים הבדואים קשה במיוחד‬ ‫כי אף על‪-‬פי שחלק נכבד מהאדמות היה בשימושם‪ ,‬הרי לפני קום המדינה‬ ‫לא ייחסו הבדואים חשיבות לרישום האדמות על שמם במוסדות המנדט‬ ‫(והשלטון העות'מאני לפניו)‪ ,‬ולפעמים אף נמנעו במכוון מרישום אדמות‬ ‫כדי לחמוק מתשלום מס‪ .‬אדמות לא‪-‬רשומות הוכרזו לאחר הקמת המדינה‬ ‫כאדמות מדינה‪ .‬גם במקרים שבהם הובאו אסמכתאות לרישום כדין במוסדות‬ ‫המנדט הבריטי או האימפריה העות'מאנית‪ ,‬המדינה לא התחייבה להכיר‬ ‫בהן‪ ,‬ולעתים קרובות התעלמה מהן‬ ‫לחילוקי דעות אלו היו שתי תוצאות ‪ -‬מחד‪ ,‬המדינה סירבה להכיר בישובי‬

‫‪124‬‬

‫כפר בלתי מוכר (או‬ ‫יישוב לא‪-‬מוכר) הוא‬ ‫הכינוי הרֹו‏וח ליישוב‬ ‫ערבי בישראל שרשויות‬ ‫המדינה אינן מכירות‬ ‫בקיומו‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין לו‬ ‫מועצה מקומית והוא אינו‬ ‫כלול במועצה אזורית‪.‬‬ ‫ליישוב כזה אין שטח‬ ‫שיפוט‪ ,‬תושביו אינם‬ ‫זכאים לאספקת שירותים‬ ‫כגון חיבור לרשתות‬ ‫המים‪ ,‬החשמל והטלפון‪,‬‬ ‫הוא אינו כלול בתכנון‬ ‫שירותי בריאות וחינוך‪,‬‬ ‫ולא בתכנון רשת הכבישים‬ ‫והתחבורה הציבורית‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬לא מוצבות בו קלפיות‬ ‫ביום הבחירות‪.‬‬ ‫על אף כל זאת‪ ,‬זכויותיהם‬ ‫האזרחיות של התושבים‬ ‫כבודדים אינן נפגעות‬ ‫ הם רשומים במרשם‬‫האוכלוסין וזכאים לקבל‬ ‫שירותים ביישובים מוכרים‬ ‫סמוכים‪ .‬ביום הבחירות הם‬ ‫רשומים בקלפי הנמצאת‬ ‫ביישוב המוכר הסמוך‪.‬‬ ‫ההכרה בכפרים הבדואים‬ ‫הבלתי מוכרים בנגב‬ ‫ותביעות הבעלות על‬ ‫הקרקע הם לב הוויכוח‬ ‫שבין האוכלוסייה הבדואית‬ ‫בנגב לבין המדינה‪ .‬במשך‬ ‫השנים הוקמו ופעלו‬ ‫עשרות ועדות וצוותים‬ ‫שבחנו את שתי הסוגיות‪,‬‬ ‫מבלי שהמלצותיהם הביאו‬ ‫לפתרון הוגן ומוסכם‪.‬‬ ‫בעקבות לחץ ציבורי‬ ‫הציע שר הבינוי והשיכון‪,‬‬ ‫מר מאיר שטרית‪ ,‬למנות‬ ‫ועדה נוספת אשר תגבש‬ ‫מדיניות להתמודדות עם‬ ‫נושא ההכרה ונושא תביעות‬ ‫הבעלות על הקרקע‪.‬‬


‫כפרים בדואים בנגב‬

‫כפרים בדואים לא מוכרים‬ ‫כפרים בדואים‬ ‫כפרים בדואים בתהליך הכרה‬ ‫העיירות הבדואיות הותיקות‬ ‫ישובים גדולים אחרים‬

‫‪125‬‬


‫הבדואים ובכך הפכה אותם לבלתי מוכרים‪ .‬מאידך‪ ,‬גם הכפרים‬ ‫שהוקמו באתרים אליהם הועברו הבדואים לא הוכרו‪ .‬כפרים לא‬ ‫מוכרים הוקמו בכמה מקרים נוספים‪ ,‬שהבולט בהם הוא פינוי‬ ‫הקרקע לבניית שדה התעופה נבטים בשנת ‪.1980‬‬ ‫כפר לא מוכר הוא בעיה הנוטה להחריף ‪ -‬בהיעדר תוכנית מתאר‪,‬‬ ‫לא תיתכן בנייה חוקית בכפר‪ ,‬ולכן הגידול הטבעי‪ ,‬ולעתים אף‬ ‫הגירה‪ ,‬מביאים לבנייה בלתי חוקית נוספת‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬גוברת המודעות לחיוניותו של פתרון מוסכם‬ ‫לבעיית הכפרים הלא מוכרים‪ .‬הודות ללחצים שמפעילה האוכלוסייה‬ ‫הבדואית על הממסד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬באמצעות עתירות לבתי המשפט‪,‬‬ ‫הולכת וגדלה המודעות לסבלם של התושבים בכפרים הלא מוכרים‪.‬‬ ‫בעקבות כך‪ ,‬מתגבשת ההבנה כי בהעדר פתרון תכנוני כולל‪ ,‬לא‬ ‫רק שבעייתם לא תבוא על פתרונה‪ ,‬אלא שמימדיה ילכו ויגדלו‪.‬‬ ‫למרות מודעות זאת בקרב גורמי הממסד‪ ,‬עדיין אין למדינת ישראל‬ ‫מדיניות ברורה בנושא והיא נוקטת פעולות בודדות ומקומיות‪ ,‬אשר‬ ‫אינן יוצרות תהליך תכנוני מובנה שנועד להשיג יעדים ברורים‬ ‫ומוגדרים‪.‬‬ ‫התוצאה היא‪ ,‬שעשרות אלפים של אזרחים בדואים עדיין חיים‬ ‫ביישובים לא מוכרים בנגב‪ .‬אי‪-‬ההכרה והעדר תכנון ופיתוח‬ ‫ביישובים אלה‪ ,‬משמעם פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של‬ ‫תושביהם‪ ,‬ובהן הזכות לקורת גג ולדיור הולם‪ ,‬הזכות ליהנות‬ ‫מתשתיות ומשירותים בסיסיים‪ ,‬הזכות לתכנון ראוי ולקבלת‬ ‫החלטות על אופיו העתידי של היישוב‪ .‬גם הזכות לבחור באורח‬ ‫חיים כפרי או עירוני‪ ,‬זכות העומדת לכל אזרח אחר במדינה‪,‬‬ ‫נשללת מתושבי הכפרים הבדואים הלא מוכרים‪ ,‬שכן המדינה ניסתה‬ ‫עד כה לרכזם בעיירות בעלות אופי עירוני‪-‬פרברי‪ ,‬בלי להציע‬ ‫להם חלופה להתיישבות כפרית‪ .‬מדובר‪ ,‬אפוא‪ ,‬בהפרה חמורה של‬ ‫זכויות אדם וזכויות תכנון ובאפלייתם של הבדואים לרעה בהשוואה‬ ‫לאוכלוסיית המדינה בכלל‪ ,‬ולאוכלוסייה היהודית החיה בסביבה‬ ‫הסמוכה‪ ,‬בפרט‪.‬‬ ‫זיקת התושבים למקום‬ ‫האוכלוסייה הבדואית מייחסת חשיבות רבה לקשר עם האדמה‬ ‫במקום מגוריה‪ ,‬קשר אשר נתפס גם כחלק מהזהות התרבותית של‬ ‫התושבים‪ .‬כמחצית מהכפרים הלא‪-‬מוכרים דהיום נוצרו בעקבות‬ ‫עקירתה של חלק מהאוכלוסייה הבדואית שהתגוררה ברחבי הנגב‬ ‫לפני קום המדינה וריכוזה באזור הסייג‪ .‬הדבר נעשה לפני יותר‬ ‫מ‪ 50-‬שנה‪ ,‬תוך התעלמות מהזיקה שהיתה לבדואים לאדמות‬ ‫ששימשו אותם במשך דורות‪ .‬שאר הכפרים הבדואים יושבים במקומם‬ ‫עוד מלפני קום המדינה‪ ,‬באזור שהוגדר לימים כאזור הסייג‪ .‬כך‬ ‫או אחרת‪ 46 ,‬הכפרים הבדואים יושבים במקומם עשרות שנים‬ ‫‪ 1‬תל שבע‪ ,‬רהט‪ ,‬שגב‪-‬שלום‪ ,‬כסייפה‪ ,‬ערערה‪-‬בנגב‪ ,‬חורה ולקייה‪.‬‬ ‫‪ 2‬אזור הסייג משתרע בצפון‪-‬מזרח הנגב‪ ,‬בין כביש מס' ‪ 40‬במערב לבין‬ ‫ערד במזרח‪ ,‬ובין הקו הירוק בצפון וכביש מס' ‪ 25‬בדרום בשטח כולל של‬ ‫כ‪ 1,500,000-‬דונם‪.‬‬

‫‪126‬‬


‫לפחות‪ ,‬והזיקה של תושביהם למקום מושבם אינה מוטלת בספק‪.‬‬ ‫לצד חוסר ההכרה בהתיישבות הבדואית‪ ,‬מתקיים מאז קום המדינה‬ ‫תהליך מפלה של הקמת יישובים חדשים המיועדים לאוכלוסייה‬ ‫יהודית בלבד‪ .‬היישובים היהודים זוכים לכל התשתיות והשירותים‬ ‫הנדרשים‪ ,‬בעוד שהאוכלוסייה הבדואית המתגוררת ביישובים הלא‬ ‫מוכרים הסמוכים אינה נהנית מהם‪.‬‬ ‫מבנה קהילתי ולכידות חברתית של התושבים‬ ‫במדינת ישראל‪ ,‬נהוג לייחס חשיבות רבה למבנה החברתי ביישובים‬ ‫בעלי אופי כפרי וקהילתי‪ .‬דוגמאות לכך מספקים יישובים שקמו‬ ‫על רקע תנועתי‪ ,‬ועדות קבלה שהוקמו ביישובים קטנים‪ ,‬גרעיני‬ ‫התיישבות ולאחרונה גם תוכניות להקמת יישובים חדשים ייחודים‬ ‫למפוני חבל עזה וצפון השומרון‪ .‬הכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים‬ ‫הם יישובים המאופיינים במבנה קהילתי‪-‬חברתי מגובש והם בעלי‬ ‫זהות מקומית ייחודית‪ ,‬הנסמכת בעיקר על חלוקה משפחתית‪ ,‬ולאו‬ ‫דווקא על השייכות השבטית‪ .‬מבנה הכפרים מהווה מערכת קהילתית‬ ‫מרחבית מאורגנת ומגובשת שהתפתחה במשך דורות של חיים‬ ‫משותפים במקום‪ .‬זאת ועוד‪ :‬לכל יישוב יש ועד מקומי המקדם את‬ ‫צרכי הכפר לטובת כלל התושבים‪ .‬קיומו של ועד מקומי מוכיח‬ ‫את הלכידות של האוכלוסייה ואת יכולתה להתארגן ולהתלכד למען‬ ‫מטרות משותפות‪ ,‬ועונה על התנאי בדבר מינהל עצמי‪ ,‬המופיע‬ ‫בהגדרות הלמ"ס‪ .‬לעומת היחס החיובי כלפי המבנה הקהילתי של‬ ‫האוכלוסייה ביישובים היהודים‪ ,‬מנסה המדינה לרכז את האוכלוסייה‬ ‫הבדואית במספר מצומצם של יישובים בעלי אופי פרברי‪-‬עירוני‪,‬‬ ‫תוך התבססות על השייכות השבטית של האוכלוסייה‪ ,‬ולא על המבנה‬ ‫המשפחתי‪-‬הקהילתי הקיים שנוצר בתוך הכפרים‪.‬‬ ‫אופי הפריסה הפיזית של היישוב‬ ‫אחת המטרות של התכנון היא ארגון המרחב‪ ,‬כדי לאפשר את קיומם‬ ‫של שימושים ותפקודים שונים לטובת כלל הציבור‪ ,‬לצד הסדרת‬ ‫השימושים הפרטיים באותו מרחב‪ .‬תכנון השטח הבנוי של יישוב‬ ‫יוצר מערך מסודר של שימושי קרקע שונים‪ ,‬אשר ברובד הבסיסי‬ ‫ביותר כוללים אזורי מגורים‪ ,‬מערכת דרכים‪ ,‬מוקדים של מבני‬ ‫ציבור ואזורי תעסוקה ומסחר‪ .‬בכפרים הבדואים הלא‪-‬מוכרים יש‬ ‫סדר ברור באופן שבו פרוסים שימושי הקרקע השונים בתוך הכפר‪.‬‬ ‫אמנם מדובר בכפרים שהתפתחו באופן ספונטני וללא תכנון מכוון‪,‬‬ ‫אך הם מתפקדים כיישובים במלוא מובן המלה‪ .‬יש בהם חלוקה‬ ‫ברורה ומוסכמת בין אזורי מגורים‪ ,‬מוקדים ציבוריים לטובת‬ ‫כלל הקהילה (כמו מבני ציבור וחנויות) ושטחים חקלאיים‪ ,‬אשר‬ ‫מחוברים באמצעות רשת דרכים פנימית‪ .‬כל אלה‬ ‫יוצרים מערכת מרחבית שלמה של יישוב בעל מבנה תפקודי‪ ,‬בדומה‬ ‫לכל יישוב אחר במדינה‪.‬‬

‫‪127‬‬


128


‫צליל המתכת‬

‫‪2006‬‬

‫שירת האייקו יפנית‬ ‫{האיקו יפני מסורתי מורכב משלש‬ ‫שורות בנות ‪ 17‬יחידות‪-‬זמן סך הכל‪:‬‬ ‫בשורה הראשונה ‪ 5‬יחידות‪ ,‬בשורה‬ ‫השנייה ‪ 7‬ובשורה השלישית שוב ‪.5‬‬ ‫השיר מתאר רגע המתרחש בהווה‪,‬‬ ‫ועליו לכלול “קיגו” שהיא מילה‬ ‫המסמלת את עונת השנה בה מתרחש‬ ‫השיר‪ ,‬למשל ענן זבובים או פריחת‬ ‫עץ הדובדבן‪}.‬‬

‫שירת האייקו‬ ‫אקופואטיקה ושירת הטבע החדשה‬

‫ַה ִאיקּו הינו צורת שירה שמקורה ביפן‬ ‫המסורתית‪ .‬מאז שנות ה־‪ 50‬של המאה‬ ‫ה־‪ 20‬הוא זוכה לפופולריות מחודשת‬ ‫בכל רחבי העולם‪.‬‬ ‫האיקו יפני מסורתי מורכב משלש‬ ‫שורות בנות ‪ 17‬יחידות‪-‬זמן סך הכל‪:‬‬ ‫בשורה הראשונה ‪ 5‬יחידות‪ ,‬בשורה‬ ‫השנייה ‪ 7‬ובשורה השלישית שוב ‪.5‬‬ ‫השיר מתאר רגע המתרחש בהווה‪,‬‬ ‫ועליו לכלול "קיגו" (‪ )Kigo‬שהיא‬ ‫מילה המסמלת את עונת השנה בה‬ ‫מתרחש השיר‪ ,‬למשל ענן זבובים‬ ‫או פריחת עץ הדובדבן‪ .‬כינוי עונת‬ ‫השנה אינו מופיע לצד מילת העונה‪.‬‬ ‫כללים אלה מבוססים על השפה‬ ‫היפנית ועל המסורת הספרותית‬ ‫שלה‪ .‬הכללים לא תמיד מתאימים‬ ‫לשפות אחרות‪ ,‬ולכן כאשר כותבים‬ ‫האיקו בשפה אחרת יש נטייה לשמור‬ ‫רק על חלק מהכללים‪ ,‬אם בחלוקה‬ ‫שרירותית ליחידות (‪ - 5 ,7 ,5‬אולם‬ ‫עוד על כך להלן)‪ ,‬שימוש במשקל‬ ‫כלשהו או שמירה על קיצור ואווירת‬ ‫האיקו‪ .‬גם כאשר מעבירים האיקו‬ ‫לשפה מערבית‪ ,‬המתרגם בדרך כלל‬ ‫בוחר לוותר על המשקל המקורי על‬ ‫מנת לשמור את המשמעות וקילוח‬ ‫השיר‪ .‬בתרגומים הראשונים של‬ ‫האיקו לשפה העברית‪ ,‬המתרגמים‬ ‫נטו לעתים להשתמש בחריזה כתחליף‬ ‫למשקל‪.‬‬

‫אחרי שנים רבות של שירה מודרנית ואורבנית‪ ,‬שב ונשמע קולה של‬ ‫שירת הטבע שהושתק אחרי הרומנטיקה‪ .‬הקול הזה התחלף בינתיים‪,‬‬ ‫והאקופואטיקה החדשה קוראת לכולנו לעשות למען הסביבה‪ :‬לשנות‬ ‫ערכים וסדרי עדיפויות כדי שלא לכרות את הענף שאנו יושבים עליו‬ ‫מאז תום התקופה הרומנטית סבלה שירת הטבע מהזנחה‪ ,‬ואם נכתבה‬ ‫ נחשבה אסקפיסטית ואנכרוניסטית‪ .‬כך היה במשך כל התקופה‬‫המודרנית והפוסט‪-‬מודרנית‪ ,‬שהתמקדו במוטיווים אורבניים‬ ‫ואקזיסטנציאליסטיים‪ .‬והנה‪ ,‬בעשורים האחרונים (עדיין לא‬ ‫אצלנו) חוזרת שירת הטבע לעורר עניין‪ ,‬אלא ששוב אין זו שירה‬ ‫רומנטית של משורר נפעם לנוכח יפי הטבע‪ ,‬כי אם שירה מפוכחת‬ ‫ולוחמת המנסה להיות לפה לטבע האילם‪.‬‬ ‫התחייה שידעה שירת הטבע נולדה מן החשש מקץ הטבע‪ ,‬כשם ספרו‬ ‫של ביל מקקיבן (‪ ,)1986‬הגורס כי אנו מתערבים בכל תהליכי הטבע‬ ‫עד שאין עוד על מה להגן‪ .‬ספר זה נכתב בתגובה ל"תיאוריית גאיה"‬ ‫של ג'יימס לאבלוק (‪ ,)1979‬שלפיו האדמה היא מערכת אקטיווית‬ ‫המווסתת את עצמה באמצעות צורות החיים השונות המתקיימות על‬ ‫פניה‪ ,‬אשר תורמות כל אחת את חלקה לתחזוק התנאים ההכרחיים‬ ‫לקיום‪ .‬מכאן שהכחדת זנים‪ ,‬ואפילו "לא חשובים"‪ ,‬מערערת את‬ ‫יציבות הזאת‪ .‬הרעיון כי הישרדות המין האנושי תלויה בהישרדותם‬ ‫של כל המינים האחרים שינה את תפישת העולם של רבים‪ .‬היטיב‬ ‫לבטא תחושה זו המשורר האמריקאי גארי שניידר‪ ,‬שאמר‪" :‬שוב‬ ‫גורשנו מן הגן! גורשנו מגן ההומניזם המערבי שתפש את האדם‬ ‫כבעל זכות‪-‬יתר לניצול משאביה הלא בלתי נדלים של האדמה‪.‬‬ ‫עכשיו ברור לנו כי איננו בנים יחידים אלא חלק מקהילת היצורים‬ ‫החיים שקיומנו מותנה בקיומם"‪.‬‬ ‫המדע הבוחן את התלות ההדדית של צורות החיים השונות המרכיבות‬ ‫את מארג החיים על כדור הארץ נקרא אקולוגיה‪ .‬השירה המגיבה על‬ ‫מצב דברים זה נקראית אקופואטיקה‪ .‬זה מונח בן שש שנים‪ ,‬שמוצאו‬

‫‪129‬‬


‫ב"אקוקריטיסיזם" בן השלושים‪ .‬אקוקריטיסיזם‪,‬‬ ‫או "הביקורת הירוקה"‪ ,‬הוא תחום מחקר העוסק‬ ‫במערכות היחסים הקיימות בין הספרות לסביבה‬ ‫הפיסית‪ ,‬מתוך עמדה המעמידה את האדמה במרכז‪.‬‬ ‫מטרתו לבדוק כיצד מיוצג הטבע בסונטה מסוימת;‬ ‫איזה תפקיד ממלאים תיאורי הנוף בעלילת רומאן‬ ‫כלשהו‪ ,‬או כיצד משפיעות מטאפורות האדמה שלנו‬ ‫על הדרך שאנו נוהגים בה‪.‬‬ ‫התפתחות האקופואטיקה היא חלק מהתפתחות‬ ‫התנועות הביקורתיות שקמו בשנות השישים‬ ‫והשבעים של המאה הקודמת‪ ,‬כמו הפמיניזם‪,‬‬ ‫הרב‪-‬תרבותיות וההיסטוריונים החדשים‪ .‬כולם‬ ‫החלו לקרוא מחדש את הקאנון המערבי‪ ,‬לחשוף‬ ‫את ההתניות החברתיות שעיוותו לדעתן את תפישת‬ ‫המציאות‪ .‬הראשונה שהקימה קול צעקה בנושא‬ ‫האקולוגי היתה הביו‪-‬כימאית והאוקיינולוגית‬ ‫רייצ'ל קרסון‪ .‬בספרה "אביב דומם" מ‪1962-‬‬ ‫חשפה את הנזק הבלתי הפיך שגורמים דשנים‬ ‫וריסוסים כימיים גם לגופו של האדם וגם לגופו‬ ‫של כדור הארץ‪ ,‬ודיברה על המום שמטילה הערצה‬ ‫עיוורת של המדע ברוח האדם‪ ,‬ששוב אינה מתירה‬ ‫לעצמה להתפלא מתופעות הבריאה (כך אמר גם‬ ‫הרב אברהם יהושע השל לפניה)‪.‬‬ ‫צעקתה של "אם התנועה הסביבתית" החרידה מרבצם‬ ‫את ראשוני הפעילים והתיאורטיקנים‪ ,‬שאפשר‬ ‫לחלקם לשני זרמים מרכזים‪ :‬האנתרופוצנטרי‬ ‫והביוצנטרי‪ .‬האחד מעמיד את האדם במרכז‬ ‫ומוכן לעשות רק את הוויתורים ההכרחיים להמשך‬ ‫קיומו‪ ,‬והאחר מעמיד את האדמה במרכז ומוכן‬ ‫לוויתורים מרחיקי לכת הרבה יותר‪ .‬בין מי שקמו‬ ‫לפעולה היה המשורר הבריטי טד יוז‪ ,‬שמאז ועד‬ ‫מותו לא הניח למשבר הסביבתי לרדת מסדר היום‪.‬‬ ‫בעקבות יוז הלך המשורר האירי‪ ,‬חתן פרס נובל‪,‬‬ ‫שיימוס היני‪ .‬פרטים קונקרטיים מחיי הכפר‪ ,‬על‬ ‫עבודות החווה ועל בעלי החיים ‪ -‬כלומר על חייו‬ ‫ וכך החלה דרכו הספרותית‪.‬‬‫השירה שכתבו יוז והיני עסקה בטבע‪ ,‬אך לא היתה‬ ‫זו "שירת טבע" במובן המקובל‪ ,‬אלא שירה מודעת‬ ‫לתהומות הטבע ותהומות האדם‪ ,‬שירה קשוחה‪,‬‬ ‫הנובעת מתודעת המאה העשרים‪ .‬היא כונתה "שירה‬ ‫ירוקה" או "שירה סביבתית" והחלה לתפוש מקום‬ ‫של אוונגרד חדש‪ .‬שותפים להתעוררות של שנות‬

‫‪130‬‬

‫השישים היו משוררים ומעצבי תרבות ברנסאנס‬ ‫הביטניקי של סן פרניצסקו‪ .‬הם פנו עורף למה‬ ‫שמציעה התרבות האמריקאית וחיפשו שורשים‬ ‫מזינים במסורת האינדיאנית ובתרבויות המזרח‬ ‫הרחוק‪.‬‬ ‫המייצג הבולט של מגמה זו הוא המשורר‪,‬‬ ‫הפילוסוף‪ ,‬האקולוג‪ ,‬ההיפי‪ ,‬הבודהיסט‪,‬‬ ‫היפנולוג והסינולוג גארי שניידר‪ ,‬יליד ‪,1930‬‬ ‫זוכה פרס פוליצר‪ ,‬שדבריו צוטטו לעיל‪ .‬מכל‬ ‫מה שלמד מעזרא פאונד‪ ,‬מצ'רלס אולסון‪,‬‬ ‫מווילייאם קרלוס ויליאמס ומשירי האייקו‪ ,‬יצר‬ ‫שניידר סגנון כתיבה המאחד עובדות מעשיות‬ ‫מחיי עובד האדמה ונתונים גיאופיסיים עם‬ ‫עומק הגותי ומעוף מטאפיסי‪ .‬כדי שלא לעשות‬ ‫את שירתו מגויסת מדי‪ ,‬פירסם מאמרים שבהם‬ ‫ביטא את רעיונותיו על אורח חיים אלטרנטיווי‬ ‫ועל דרכים לפתרון המשבר האקולוגי‪ .‬במשך‬ ‫עשרות שנים שיתף שניידר פעולה עם הוגה הדעות‬ ‫הנורווגי ארנה נס‪ ,‬יליד ‪ ,1912‬וביחד יצרו‬ ‫את "האקולוגיה המעמיקה"‪ .‬הם מציעים לכולנו‬ ‫לשנות ערכים וסדרי עדיפויות כדי שלא לכרות‬ ‫את הענף שאנו יושבים עליו‪ .‬בדומה לדרישתו של‬ ‫אחד העם להכשרת הלבבות לפני הגשמת הציונות‪,‬‬ ‫סוברים גם המשורר האמריקאי והפילוסוף‬ ‫הנורווגי כי כדאי להשקיע בפיתוח המודעות לפני‬ ‫שמתגייסים לעשייה‪ ,‬ולדעתם ‪ -‬השירה היא הדרך‬ ‫הטובה ביותר להכשרת הלבבות‪ .‬השירה החושית‪,‬‬ ‫החושנית והקונקרטית ‪ -‬העוסקת ביחסי האדם‬ ‫והטבע ‪ -‬היא הכלי המתאים לפתח את מודעות‬ ‫הקוראים לעולם הקונקרטי‪ .‬שירה כזאת כתבו גם‬ ‫משוררים שלא שמעו את המונח אקולוגיה‪ ,‬אבל על‬ ‫סף המאה ה‪ 21-‬היא נעשתה דחופה מתמיד‪.‬‬ ‫רק מעטים מכירים בכורח להפוך את הצלת הסביבה‬ ‫לעיקרון המארגן של תרבותנו‪ .‬רבים מדחיקים את‬ ‫ההידרדרות המתרחשת בכל רגע בעולם מסיבות‬ ‫שונות‪ :‬החל בחמדנות מטריאליסטית ורפיון‬ ‫ידיים וכלה בהשלמה עם יצר המוות‪ .‬רבים‬ ‫בוחרים להתעלם מהמצב או לצאת ידי חובה‬ ‫במס שפתיים בעודם שקועים במירוץ הקריירה‪.‬‬ ‫השירה היא עצירה ואפשרות להשתהות‪ ,‬להתמזג‬ ‫עם הבית שהשיר מקים‪ ,‬עם הסביבה הביתית‪.‬‬ ‫השירה‪ ,‬היודעת לחולל תנועת נפש‪ ,‬עשויה לעורר‬ ‫בני אדם לפעול למען הסביבה מרצון ואמפתיה‪,‬‬ ‫להבדיל מדרך ההפחדה בשואה אקולוגית; מתקפה‬


131


‫חזיתית על אזרח במדינת הרווחה גורמת בדרך‬ ‫כלל לתגובה של דחייה והתנערות מאחריות‪.‬‬

‫עליו אוסקר ויילד‪ ,‬הלך אל האגמים אך לא היה‬ ‫"משורר אגמים"‪.‬‬

‫בקינתו הידועה על ו"ב ייטס טוען ו"ו אודן‬ ‫שהשירה אינה משנה דבר‪ .‬האקופואטיקה מאמינה‬ ‫שהשירה יכולה גם יכולה לשנות‪ .‬בזה היא קרובה‬ ‫יותר לפרסי ביש שלי‪ ,‬המסיים את כתב הגנתו‬ ‫על השירה בהצהרה כי "המשוררים הם המחוקקים‬ ‫הבלתי‪-‬מוכרים של העולם"‪ .‬אך אילו משוררים‬ ‫נחוצים? מה היא שירת טבע טובה? ומה השתנה‬ ‫כשגברת "טבע" עטתה את אדרת ה"סביבה"?‬ ‫לבירור שאלות כאלה מקדיש טארי גיפורד את‬ ‫ספרו מ‪" ,1995-‬קולות ירוקים"‪ .‬גיפורד מגלה‬ ‫כי שירת הטבע בעבר ובהווה נחלקת לשלוש‬ ‫קטגוריות‪ :‬שירה פסטורלית‪ ,‬שירה אנטי‪-‬‬ ‫פסטורלית ושירה פוסט‪-‬פסטורלית‪ .‬השירה‬ ‫הפסטורלית לוקה בחסר‪ ,‬בהיותה תיאורית בעיקר‪,‬‬ ‫כפופה למוסכמות סגנוניות ומציגה את הטבע‬ ‫כיפה ומיטיב בהתעלמות מהיותו מערכת מורכבת‬ ‫של כוחות הרס ובליה‪ .‬סוג השירה הזה גם מסלף‬ ‫את המציאות החברתית‪-‬המעמדית בשירי הרועים‬ ‫והרועות‪ ,‬שנכתבו לשעשועם של בעלי האחוזות‪.‬‬

‫וגם‬ ‫האנגלים‬ ‫הרומנטיקנים‬ ‫גם‬ ‫הטראנסצנדטליסטים האמריקאים (תורו‪ ,‬אמרסון)‬ ‫עסקו באותן שאלות בסיסיות שבהן עוסקים‬ ‫האקולוגים המתקדמים ביותר של זמננו‪ ,‬אך הם‬ ‫ניסחו את שאלותיהם במונחים אחרים וחיפשו‬ ‫במקומות אחרים את התשובות‪ .‬אפשר לראות‬ ‫בהם נביאים‪ :‬מחאתו של בלייק נגד המהפיכה‬ ‫התעשייתית‪ ,‬דאגתו של וורדסוורת לשימור‬ ‫מסורות חיים כפריות העומדות להיעלם‪ ,‬דרישתו‬ ‫של תורו ליצור שמורות טבע מחשש שייהפכו‬ ‫לקניין פרטי‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬בייט מזכיר גם‪ ,‬כמו‬ ‫רוברט בלאי לפניו‪ ,‬כי הרומנטיקה היתה תנועה‬ ‫חדשנית ועזה שחוללה שינוי קיצוני ביחסי האדם‬ ‫והטבע‪ ,‬ואף ביחסי אדם לאדם‪ ,‬בהיותה מושתתת‬ ‫על עקרונות של צדק ושוויון שזה עתה נזרקו לחלל‬ ‫העולם במהפיכה הצרפתית‪.‬‬

‫כנגד השירה הפסטורלית‪ ,‬המייפה את החיים‬ ‫באזורים הכפריים‪ ,‬ניצבת השירה האנטי‪-‬‬ ‫פסטורלית‪ .‬אבל גם היא לוקה בחסר‪ ,‬בהגזמת‬ ‫סבלו של האיכר ואכזריות הטבע‪ .‬כדוגמה‬ ‫לכתיבה מסוג זה מביא גיפורד את המשורר האירי‬ ‫פטריק קוואנה‪ ,‬שתורגם לא מכבר לעברית‪ .‬מכל‬ ‫החסרונות הללו מנסה להשתחרר השירה הפוסט‪-‬‬ ‫פסטורלית‪ ,‬שאינה מתעלמת ממתחים אקולוגיים‬ ‫חברתיים ופוליטיים‪ ,‬אינה מייפה מדי את החיים‬ ‫בטבע‪ ,‬אך גם אינה פוסלת אפשרות של אושר‬ ‫ואפילו רגעים של אפיפניה‪.‬‬ ‫גישה שונה לחלוטין אל הפסטורלה מנסח ג'ונתן‬ ‫בייט‪ ,‬שטבע את המונחים "אקוקריטיסיזם"‬ ‫ו"אקופואטיקה"‪ .‬בייט דורש לשנות את אמות‬ ‫המידה של הביקורת הספרותית‪ ,‬שכן היא חסרת‬ ‫כלים ומטען חווייתי להערכת שירה שאינה‬ ‫אורבנית‪ .‬בספריו המכוננים‪" :‬אקולוגיה‬ ‫רומנטית‪ :‬וורדסוורת והמסורת הסביבתית"‬ ‫(‪ )1991‬ו"שירת האדמה" (‪ ,)2000‬הוא מנקה‬ ‫את הפסטורלה מהאשמות של ניתוק מהמציאות‪,‬‬ ‫אסקפיזם ורומנטיזציה‪ ,‬ומזכיר שהרונמטיקנים‬ ‫עסקו בטבע הקונקרטי‪ .‬וורדסוורת‪ ,‬כפי שאמר‬

‫‪132‬‬

‫מכאן קרובה הדרך לענף חדש אחר של האקולוגיה‪,‬‬ ‫האקופסיכולוגיה‪ .‬התיאוריה הזאת טוענת כי‬ ‫תודעתנו עתיקה בהרבה מן החיים האורבניים‪,‬‬ ‫גילה כגיל הבריאה‪ ,‬כל התרחשות שאירעה בעולם‬ ‫הפיסי טבעה בנו את סימניה‪ ,‬ויצרה תת‪-‬מודע‬ ‫אקולוגי; הצורך לתקן את קשרינו אתו אינו דחוף‬ ‫פחות מתיקון מערכות היחסים שלנו עם בני אדם‪.‬‬ ‫האקופסיכולגיה‪ ,‬שדוברה הראשי הוא תיאודור‬ ‫רוסזאק‪ ,‬מבקשת להגדיר את הבריאות הנפשית‬ ‫כמצב של תודעה מורחבת‪ ,‬שטבע האדם והטבע‬ ‫מתמזגים בה‪ .‬העצמי שלנו הוא עצמי אקולוגי‪,‬‬ ‫ומשום כך‪ ,‬התרחקות מתמשכת מן הטבע‪ ,‬מן הזמן‬ ‫האקולוגי ומחזוריותו‪ ,‬מכוח החיים‪ ,‬מן הבית‬ ‫היחיד המסוגל להכיל ולהזין אותנו באמת‪ ,‬גורמת‬ ‫לפתולוגיה‪.‬‬ ‫האקופואטיקה מבקשת להשפיע על המודעות‪,‬‬ ‫אך לא בדוקטורינות של סמכות‪ .‬שאיפתה‪ ,‬כמו‬ ‫שאיפתה של האקופסיכולוגיה‪ ,‬היא להעיר‬ ‫מתרדמתו את התת‪-‬מודע הסביבתי‪ ,‬לבטל הדחקות‪,‬‬ ‫להודות באובדן‪ ,‬להתאבל על יער‪ ,‬כפר‪ ,‬הר‪ ,‬שקט‪.‬‬ ‫התייצבותה של האקופואטיקה נגד הדידקטיקה‬ ‫מסבירה את התייצבותה נגד מה שבייט מכנה‬ ‫"הדידקטיות החדשה של הפוסטסטרוקטוראליזם"‪,‬‬ ‫כלומר נגד טענותיהם של הוגים צרפתים שאין‬ ‫עוד טבע אלא מציאויות מוגדרות פוליטית על‬


‫ידי ממשל זה או אחר‪ .‬בעיקר מובעת התנגדותו‬ ‫להצהרתו של דרידה "שום דבר אינו קיים מחוץ‬ ‫לטקסט"‪ .‬מזג האוויר נמצא מחוץ לטקסט‪ ,‬אומרת‬ ‫האקופואטיקה‪ ,‬וכך גם המקום והמזון‪ :‬אנחנו מה‬ ‫שאנו אוכלים‪ .‬ההתקיימות בקונטקסט הפיסי‪-‬‬ ‫המרחבי משפיעה על יצירת זהות אישית וחברתית‪,‬‬ ‫ועל האופן שבו נבנים טקסטים‪ ,‬הרבה יותר מן‬ ‫האידיאולוגיה‪.‬‬ ‫ובכל זאת יש הנעזרים בכלים שיצרו ההוגים‬ ‫הצרפתים‪ .‬ג'אד ראסולה‪ ,‬בספרו מ‪" 2002-‬כל‬ ‫הקומפוסט הזה"‪ ,‬מקשר בין הריבוי העשיר של‬ ‫העולם ‪ -‬שוולט ויטמן קרא לו "קומפוסט" ‪ -‬לבין‬ ‫"האינטרטקסטואליות" מיסודם של רולן בארת‬ ‫וג'וליה קריסטווה‪ .‬אצל בארת אומר המונח כי‬ ‫משמעותו של טקסט מסוים אינה מצויה בטקסט אלא‬ ‫במרחב שבינו לבין הקורא‪ .‬אצל קריסטווה הוא‬ ‫מציין את התלות ההדדית של טקסטים‪ ,‬מצוטטים‬ ‫או מובלעים‪ ,‬המעשירים ומשלימים זה את תוכנו‬ ‫של זה‪ .‬גישה זו אינה נותנת את כל הזכויות‬ ‫למחבר‪ ,‬אלא רואה בטקסט רשת של "קודים"‬ ‫שהם נחלת הכלל‪ .‬אי לכך‪ ,‬בספרו המתחקה אחר‬ ‫מוטיווים אקולוגיים בשירה האמריקאית‪ ,‬מרשה‬ ‫לעצמו ראסולה להעמיד זה לצד זה קטעי שירה‬ ‫שהקשר בינהם הוא תימטי‪ ,‬בלי לציין את שמות‬ ‫המחברים‪ ,‬כאומר‪ :‬הכל צמח מאותה ערימת‬ ‫קומפוסט כללית של האנושות‪ .‬השפה השירית היא‬ ‫בעצמה "אזור בר"‪ ,‬היא אינה אמצעי לכפיית סדר‬ ‫על יקום כאוטי‪ ,‬כי אם אמצעי לשקף את פראותה‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫הגישות השונות‪ ,‬שכמה מהן הובאו לעיל‪ ,‬מוכיחות‬ ‫כי האקופואטיקה היא עדיין תחום צעיר‪ ,‬נטול‬ ‫הגדרות מחייבות‪ .‬בייט למשל מציג את ספרו‬ ‫כ"ניסוי באקופואטיקה" וכך גם מחקרים אחרים‪.‬‬ ‫מטרת הנסיונות הללו היא לברר איזה אקלים‬ ‫רוחני יהיה מקדם "קיימות" (‪,)Sustainability‬‬ ‫ואיזה סוג של טקסטים ספרותיים‪-‬פילוסופיים‪-‬‬ ‫ביקורתיים עשויים לתרום לכך בד בבד עם‬ ‫תרומתם האסתטית‪.‬‬ ‫למרות גילו הצעיר‪ ,‬השפעתו של הזרם הזה‬ ‫ניכרת היטב‪ .‬בכל חנות ספרים‪ ,‬במערב‪ ,‬אפשר‬ ‫למצוא מדף מיוחד לכתיבת טבע ולספרי מקום‪.‬‬ ‫ומה אצלנו? כשיבשיל הזמן לערוך אנתולגיה‬ ‫אקופואטית ישראלית לאחר "קריאה ירוקה" של‬

‫‪133‬‬

‫הקאנון‪ ,‬ייוחד‪ ,‬בוודאי‪ ,‬לבעל "האדם הוא תבנית‬ ‫נוף מולדתו" מקום של כבוד‪ ,‬לצד אסתר ראב ורחל‬ ‫ושלונסקי המוקדם‪" .‬קולות ירוקים" עכשוויים‬ ‫פועלים בינינו‪ ,‬אך הם מהוסים בשיח האורבני‪-‬‬ ‫הפוליטי השולט עדיין בכיפה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אל‬ ‫נחדל לומר שירה‪ :‬שירת הים‪ ,‬ואפילו הוא מזוהם‬ ‫או מתייבש או מיובש; שירת ההר‪ ,‬ולו הר מריבה;‬ ‫שירת הנהרות‪ ,‬ולו כלואים בצינורות חמרן; שירת‬ ‫האלמוגן והסיגלון העומדים במלוא פריחתם גם‬ ‫ברחובות תל‪-‬אביב ‪ -‬בתוך חורי הכפתורים של‬ ‫"שלמת הבטון והמלט"‪.‬‬


134


‫‪ 20‬מרובעים חדשים‬

‫‪1937‬‬

‫"האינטימי‪ ,‬הפרוזאי‪ ,‬היומיומי"‬

‫מרובע‬ ‫{לעתים נעשה שימוש בצורת המרובע‬ ‫ביצירות ארוכות יותר‪ ,‬המחולקות‬ ‫למרובעים‪ ,‬כאשר השורה הבלתי‪-‬‬ ‫נחרזת בכל בית הופכת לבסיס‬ ‫החריזה בבית הבא (סכמת החריזה‬ ‫היא א א ב א‪ /‬ב ב ג ב‪ /‬ג ג ד ג‬ ‫וכן הלאה)‪ .‬צורה זו נקראת ‹שרשרת‬ ‫מרובעים‪ .‬ביצירות מסוימות המהלך‬ ‫מתבצע באופן מעגלי‪ ,‬כאשר הבית‬ ‫האחרון חוזר לחרוז של הבית‬ ‫הראשון‪}.‬‬

‫היחיד מול החברה בשירת עמיחי‬

‫במרכז שירתו של יהודה עמיחי עומד היחיד‪ ,‬הניצב מול תביעות‬ ‫החברה והכוחות הדורסניים של ההיסטוריה‪ .‬עמיחי מתאר את חייו‬ ‫החד‪-‬פעמיים של היחיד ואת שאיפתו לאושר ולאהבה בתוך סביבתו‬ ‫הקרובה ‪ -‬בני משפחתו‪ ,‬חבריו‪ ,‬חדריו ושכונת מגוריו‪ .‬יהודה עמיחי‬ ‫חולל תפנית בשירה העברית והוביל אותה מן הזירה ההיסטורית‪,‬‬ ‫הכללית והלאומית אל "האינטימי‪ ,‬הביתי‪ ,‬הפרוזאי‪ ,‬היומיומי"‪:‬‬ ‫הוא כתב על אביו ואמו‪ ,‬על אשתו וילדיו‪ ,‬על חבריו החיים והמתים‬ ‫ שירה אישית‪ ,‬כמעט אוטוביוגרפית‪ .‬עמיחי התמקד ביחיד ובחייו‬‫כאן ועכשיו‪ ,‬אך בה בעת כתב על פילוסופיה ועל מקומות שונים‬ ‫בעולם‪ ,‬על ההיסטוריה היהודית ועל התנ"ך‪ ,‬ושוחח עם גיבורי‬ ‫התנ"ך כמו עם שכן‪" :‬לפעמים בטרוניה‪ ,‬לפעמים בוויכוח‪ ,‬לפעמים‬ ‫בחיוך סלחני" ‪ -‬בתפיסה חדשה לגמרי‪ .‬הוא כתב גם על ירושלים‬ ‫העתיקה והחדשה "וירושלים של אמצע"‪ ,‬על השפה העברית ועל משא‬ ‫הדורות בעם היהודי‪:‬‬ ‫" וְ ָכ ל ַה ּד ֹו ר ֹו ת ׁ ֶש ָה י ּו ְל ָפ ַנ י ֵה ם ַה ְר ֵּב ה ל ּו ְל ָי ִנ י ם ‪/‬‬ ‫ְר כ ּו ִב י ם ֶז ה ַע ל ַּג ֵּב י ֶז ה ַּב ִּק ְר ָק ס ‪ / -‬וְ ַע ל ִּפ י ָה רֹ ב ֲא ִנ י‬ ‫ַה ַּת ְח ּת ֹו ן ָּב ֶה ם ‪ְּ /‬כ ׁ ֶש ֻּכ ָּל ם ‪ַ ,‬מ ׁ ָּש א ָּכ ֵב ד ‪ַ ,‬ע ל ְּכ ֵת ַפ י ‪" .‬‬ ‫כיהודי חילוני משמר עמיחי את המסורת באמצעות הדורות שלפניו‪:‬‬ ‫הוא זוכר את אביו שקידש בשבת על היין ואת הסוכה בבית סבו‬ ‫ִּב ְמ ק ֹו מ ֹו ‪ֶ /‬א ת ַה ֲה ִל י ָכ ה ַּב ִּמ ְד ָּב ר‬ ‫" וְ ַה ֻּס ָּכ ה ז ֹו ֶכ ֶר ת‬ ‫ׁ ֶש ּז ֹו ֶכ ֶר ת ‪ֶ /‬א ת ֶח ֶס ד ַה ְּנ ע ּו ִר י ם וְ ֶא ת ַא ְב ֵנ י ל ּו ח ֹו ת ַה ְּב ִר י ת‬ ‫‪ /‬וְ ֶא ת ְז ַה ב ֵע ֶג ל ַה ָּז ָה ב ‪" . . .‬‬ ‫הוא מעיד על עצמו שהגיע לארץ המובטחת "מן הים"‪ ,‬אבל עמוד‬ ‫"מ ְר ִאים ִלי‬ ‫האש והענן שליוו את בני ישראל במדבר נשארו בו‪ ,‬והם ַ‬ ‫ּוב ּיֹום"‪ .‬עמיחי ניהל "דיאלוג מרתק ומשתנה ‪...‬‬ ‫ֶאת ַה ֶּד ֶר ְך ַּב ַּל ְי ָלה ַ‬ ‫לאורך השנים עם אלוהיו"‪ ,‬ולא היסס להתריס‪:‬‬

‫‪135‬‬

‫גדול כותבי המרובעים בשפה העברית‬ ‫הוא יהודה עמיחי‪ ,‬שהתעמק בצורה‬ ‫ויצר גרסאות שונות שלה בחלק‬ ‫מספריו‪ .‬עמיחי‪ ,‬שעסק בשירתו‬ ‫בפירוק והרכבה של פתגמים‬ ‫וניסוחים מקובלים‪ ,‬נמשך למבנה‬ ‫המתומצת של המרובע ולאופיו‬ ‫הפילוסופי אך שנון‪.‬‬ ‫שירת עמיחי עוסקת ביחיד‪ ,‬בעולמו‬ ‫ובקיומו היומיומי‪ ,‬והיא מציגה שינוי‬ ‫מהפכני גם בתכנים ובתפיסת העולם‬ ‫וגם בסגנון ובלשון‪ .‬שירת עמיחי‬ ‫מעוגנת בתרבות היהודית ובשפה‬ ‫העברית לרבדיה‪ ,‬והאתוס החילוני‬ ‫בשירתו "נשען על מסורת של געגועים‬ ‫ותקווה של דורות רבים"‪.‬‬


‫" ֵא ל ָמ ֵל א ַר ֲח ִמ י ם ‪ִ / ,‬א ְל ָמ ֵל א ָה ֵא ל ָמ ֵל א ַר ֲח ִמ י ם ‪ָ /‬ה י ּו‬ ‫ובשיר אחר מעיר‬ ‫ָה ַר ֲח ִמ י ם ָּב ע ֹו ָל ם וְ לֹ א ַר ק ּב ֹו ‪" .‬‬ ‫ע מ י ח י ב א י ר ו נ י ה כ י " ֱא לֹ ִה י ם ְמ ַר ֵח ם ַע ל ַי ְל ֵד י ַה ַּג ן ‪,‬‬ ‫‪ָּ /‬פ ח ֹו ת ִמ ֶּז ה ַע ל ַי ְל ֵד י ֵּב י ת ֵס ֶפ ר ‪ /‬וְ ַע ל ַה ְּג ד ֹו ִל י ם לֹ א‬ ‫ְי ַר ֵח ם ְּכ ָל ל ‪" .‬‬ ‫בשירתו נתן ביטוי למתחים ולפרדוקסים בחיי היחיד באמצעות‬ ‫השילוב "שבין מסורת יהודית והוויה חילונית מודרנית"‪ .‬שירתו‬ ‫של עמיחי היא גם ישראלית ויהודית וגם כלל אנושית‪" ,‬המדברת‬ ‫אל כל אדם מודרני‪ ,‬גבר ואישה" ומביעה את הכמיהה לאהבה‪ ,‬על‬ ‫כל ביטוייה‪.‬‬ ‫" וַ ֲא ִנ י י ֹו ֵד ַע ׁ ֶש ָא ב ה ּו א ַא ׁ ְש ָל ָי ה ְּכ מ ֹו ַה ח ֹו ָמ ה ִמ ּמ ּו ל ‪/‬‬ ‫ׁ ְש ֵנ י ֶה ם לֹ א י ּו ְכ ל ּו ְל ָה ֵג ן ‪ַ .‬ר ק ֶל ֱא הֹ ב וְ ִל ְד אֹ ג ‪" .‬‬ ‫כתשובה לתחלואי העולם ולמצוקות הקיום ואל מול עולם של אלימות‬ ‫ומלחמה הציב עמיחי את החלופה של אהבה בינאישית ‪ -‬אהבה‬ ‫שהיא "פסגת האנושיות והסולידריות"‪ .‬השיר החותם את ספר שיריו‬ ‫האחרון של עמיחי עוסק בשבר ַמ ֵצ ָבה מעיר הולדתו שעליה חרותה‬ ‫המילה "אמן"‪ ,‬והיא‬ ‫" ֶא ֶב ן ֵע ד ּו ת ַע ל ָּכ ל ַה ְּד ָב ִר י ם ׁ ֶש ָה י ּו ֵמ ע ֹו ָל ם ‪ /‬וְ ַע ל ָּכ ל‬ ‫ַה ְּד ָב ִר י ם ׁ ֶש ִּי ְה י ּו ְל ע ֹו ָל ם ‪ֶ ,‬א ֶב ן ָא ֵמ ן וְ ַא ֲה ָב ה ‪ָ / .‬א ֵמ ן ‪ָ ,‬א ֵמ ן‬ ‫וְ ֵכ ן ְי ִה י ָר צ ֹו ן " ‪.‬‬ ‫יהודה עמיחי חולל "שינוי מהפכני" בשירה העברית ויצר צירוף‬ ‫חדשני "בין חומרים פיוטיים לחומרים השאובים מן היומיום‪".‬‬ ‫לשון שירתו מפתיעה בשילוב הייחודי של שפה פרוזאית עם דימויים‬ ‫מקוריים‪:‬‬ ‫" ֲא ִנ י ר ֹו ֶצ ה ֵא ל ‪ְּ ,‬כ מ ֹו ַח ּל ֹו ן ׁ ֶש ִא ם ֲא ִנ י ּפ ֹו ֵת ַח א ֹו ת ֹו ‪/‬‬ ‫ֶא ְר ֶא ה ֶא ת ַה ׁ ָּש ַמ ִי ם ּו ְב ַע ְצ ִמ י ִנ ׁ ְש ַא ר ַּב ַּב ִי ת ‪. " . . .‬‬ ‫יהודה עמיחי הוא "נסיך הדימוי בשירה העברית" והוא שואב‬ ‫דימויים ומטפורות מן המקורות היהודיים וגם מן המציאות‬ ‫הישראלית היומיומית‪ ,‬ועושה בהם שימוש מפתיע ושנון‪:‬‬ ‫" ֵז ֶכ ר ָא ִב י ָע ט ּו ף ִּב ְנ ָי ר ָל ָב ן ִּכ ְפ ר ּו ס ֹו ת ְל י ֹו ם ֲע ב ֹו ָד ה "‬ ‫ דימוי המקשר בין גופת האב עטופת התכריכים ובין עטיפת‬‫הכריך‪ ,‬בין מזון בסיסי ובין האב המזין את בנו כל חייו‪ .‬ביטוי רב‬ ‫עוצמה ומצמרר עולה מן השימוש בדימוי האל מן התפילה לתיאור‬ ‫היהודים שמתו בשואה‪:‬‬ ‫" ַנ ֲע ׂש ּו ַע ְכ ׁ ָש ו ּד ֹו ִמ י ם ֵל א לֹ ֵה י ֶה ם ‪ֶ ׁ /‬ש ֵא י ן ל ֹו ְּד מ ּו ת ַה ּג ּו ף‬ ‫‪ֵ /‬א י ן ָל ֶה ם ְּד מ ּו ת ַה ּג ּו ף וְ ֵא י ן ָל ֶה ם‬ ‫וְ ֵא י ן ל ֹו ּג ּו ף ‪.‬‬ ‫ּג ּו ף " ‪.‬‬

‫‪136‬‬


‫חריזה‬ ‫הנפשה‬ ‫אפיפורה‬ ‫חריזה חובקת‬

‫‪137‬‬


‫עמיחי עשה שימוש מפתיע גם בשפת המתמטיקה ויצר דימויים‬ ‫"ר ִאי‬ ‫מקוריים להגדרת הקשר הזוגי על תנודותיו "מזמן לזמן"‪ְ :‬‬ ‫ּומ ְת ַח ְּב ִרים‪ ,‬אֹו ִמ ְת ַח ְּס ִרים‪".‬‬ ‫עֹומ ִדים ַי ְח ָּדו ִ‬ ‫ְ‬ ‫ֲא ַנ ְחנּו ׁ ְש ַנ ִים ִמ ְס ָּפ ִרים‪,‬‬ ‫מבחינה לשונית ממשיכה שירתו של עמיחי את רציפות הדורות‬ ‫בשירה העברית ‪ -‬מן התנ"ך והתפילה ושירת ספרד בימי הביניים‪.‬‬ ‫ובהמשך למשוררי ספרד הנערצים‪ ,‬כתב עמיחי גם שירים מרובעים‬ ‫ שירים קצרים ובהם ארבע שורות‪:‬‬‫" ְּב ח ֹו ל ֹו ת ַה ְּת ִפ ָּל ה ָר ָא ה ָא ִב י ִע ְק ב ֹו ת ַמ ְל ָא ִכ י ם ‪ /‬ה ּו א‬ ‫ִצ ָּו ה ָע ַל י ֶּד ֶר ְך וְ ָע ִנ י ִת י ל ֹו ִּב ְד ָר ִכ י ם ‪ָ / .‬ל ֵכ ן ָּפ ָנ י ו ָה י ּו‬ ‫ְּב ִה י ִר י ם ‪ָ ,‬ל ֵכ ן ָּפ ַנ י ֲח ר ּו ִכ י ם ‪ְּ /‬כ ל ּו ַח ִמ ׁ ְש ָר ד ָי ׁ ָש ן ‪ֲ ,‬א ִנ י‬ ‫ְמ ֻכ ֶּס ה ַּת ֲא ִר י ִכ י ם ‪" .‬‬ ‫לצד מקורות אלו שואבת שירתו גם מתרבות העולם‪ ,‬בעיקר מזו‬ ‫האירופית‪ ,‬וכן מן המציאות הישראלית העכשווית‪ ,‬שירתו של עמיחי‬ ‫מציגה לא רק נושאים יומיומיים אלא גם לשון ודימויים פשוטים‬ ‫לכאורה‪ ,‬שההקשר השירי שלהם הופך אותם למורכבים ומפתיעים‪.‬‬ ‫וכך היה עמיחי למשורר פופולרי מאוד ‪ -‬ועם זאת נותר משורר‬ ‫קנוני‪ ,‬חשוב ומרכזי בעיני הממסד הספרותי‪.‬‬

‫‪138‬‬


139


140


‫ניספחים‬

‫‪141‬‬


‫קינת דוד ‪ /‬שמואל ב' א'‬ ‫( ע מ ' ‪)1 1 -8‬‬ ‫ד י מ ו י ‪ :‬מן החשובים והשכיחים‬ ‫בציורי הלשון‪ .‬הדימוי ממחיש תכונה‪,‬‬ ‫פעולה‪ ,‬מראה‪ ,‬יחס וכו'‪ -‬בכך שהוא‬ ‫משווה שני דברים מתחומים שונים‪.‬יש‬ ‫הרבה סוגים של דימויים‪.‬בדרך כלל‬ ‫נעשית ההשוואה בעזרת כ' הדמיון או‬ ‫בעזרת מילת דימוי‪" :‬כמו"‪" ,‬כן"‪" ,‬כך"‪,‬‬ ‫"כאילו"‪" ,‬כפי" וכו'‪.‬‬ ‫"ארבה את זרעך ככוכבי השמים‬ ‫וכחול אשר על שפת הים"‬ ‫("בראשית" כ"ב)‬ ‫"כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים כן‬ ‫העצל לשולחיו" "משלי" י')‬ ‫המקרא רווי מאות דימויים מכל‬ ‫הסוגים‪ .‬כך גם בשירת ימי הביניים‪,‬‬ ‫ובעצם בכל היצירה הפיוטית‬ ‫לדורותיה‪.‬‬ ‫בריקמת השיר יכולים להיות דימויים‬ ‫רבים ושונים‪ ,‬קצרים וארוכים‪ ,‬פשוטים‬ ‫ומורכבים‪ .‬כשהשיר מרחיב דימוי‬ ‫מסויים (בעיקר מן ההתחלה) הריהו‬ ‫נעשה "דימוי מרכזי"‪ ,‬או "דימוי‬ ‫מורחב"‪.‬‬ ‫לדימוי תחשב גם השוואה בלי כ‬ ‫הדמיון‪ ,‬אם שני מרכיביו‪ ,‬הדומה‬ ‫והמדומה‪ ,‬הם גלויים ומובנים‪":‬עינייך‬ ‫כוכבי שחר"‪ .‬זהו "זיהוי"‪ ,‬ויש הרואים‬ ‫סוג זה כמטאפורה‪.‬‬ ‫אחת ממידות ההערכה ליופיו‬ ‫של הדימוי ולכשרונו של נמשורר‬ ‫היא הפתעת הקורא מול החידוש‪,‬‬ ‫המקוריות והתעוזה הדמיונית של‬ ‫הדימוי‪ .‬ההפתעה‪ -‬הרי היא גרעין‬ ‫החוויה‪.‬‬ ‫ת ק ב ו ל ת נ ר ד פ ת ‪ :‬צלע ב'‬ ‫חוזרת על הרעיון של צלע א' במילים‬ ‫נרדפות‪ .‬כלומר‪ ,‬הן מביעות אותו‬ ‫הרעיון פעמיים‪.‬‬ ‫מ ש ק ל ש י ר ת ה מ ק ר א ‪ -‬זהו‬ ‫משקל גמיש‪ ,‬הנמדד במספר המילים‬ ‫המוטעמות בכל אחד מהטורים‬ ‫(הצלעות) המקבילים של הבית‪.‬‬ ‫"האזינו השמים ואדברה ‪/‬‬ ‫ותשמע הארץ אמרי‪ -‬פי"‬ ‫( ד ב ר י ם ) ‪ .‬זהו בית הכולל שתי‬ ‫צלעות (טורים) "שלישיות"‪ ,‬כלומר‪-‬‬ ‫בכל צלע יש שלוש מילים מוטעמות‬

‫(שלוש נקישות)‪ .‬סמיכות נחשבת ע"פ‬ ‫רוב ל"נקישה" אחת‪ .‬מצד שני‪ ,‬מילה‬ ‫ארוכה נחשבת לפעמים כשתי נקישות‪.‬‬ ‫בית של טורים שניים‪ " :‬א מ ר א י ו ב‬ ‫‪ /‬ארדוף אשיג ‪ /‬אחלק שלל"‬ ‫וכו‪( .‬שמות)‪ .‬טורים לישיים (שכיח‬ ‫מאוד)‪ " :‬י ד ע ש ו ר ק ו נ ה ו ‪/‬‬ ‫ו ח מ ו ר א ב ו ס ב ע ל י ו " (ישעיהו)‪.‬‬ ‫טורים רביעיים‪ " :‬ע ד ‪ -‬א נ ה‬ ‫אלוהים תשכחני נצח‪ /‬עד‪-‬‬ ‫אנה תסתיר את‪-‬פניך ממני"‬ ‫(תהילים)‪ .‬טור חמישי הוא מועט‪ ,‬ועל‬ ‫פי רוב הוא מתחלק לשני חלקים‪2+3 :‬‬ ‫נקישות או ‪ 3+2‬נקישות‪ " :‬כ י ה נ ה‬ ‫בימים ההמה ובעת ההיא‪:‬‬ ‫אשר אשיב את שבות יהודה‬ ‫ו י ר ו ש ל י ם " (יואל)‪.‬‬ ‫גם בבתים (פסוקיפ) יכולים להיות‬ ‫בארוך שונה ומגוון‪ :‬בית שני‪ -‬ששני‬ ‫טורים‪ :‬בית שלישי‪ -‬של שלושה טורים‬ ‫וכו‪ .‬תבניות הטורים יכולות להתגוון‬ ‫לאותו הבית‪ :‬טור שלישי וטור שני‬ ‫לסירוגין (משקל הקינה)‪ :‬שני טורים‬ ‫שלישיים ושניים שניים‪ :‬רביעי ושלישי‬ ‫לסירוגין וכו‪ .‬הרבה בתים מקראיים‬ ‫אינם בעלי מספר טורים זוגי‪ .‬אמצעי‬ ‫פיוטי‪ -‬רטורי ידוע הוא השמטה‬ ‫(אליפסה)‪ :‬באחד הטורים המקבילים‬ ‫חסרה מילה אחת (פועל או שם) והיא‬ ‫מושלמת בדמיונו של הקורא ע"פ‬ ‫התבנית הלוגית והריתמית‪ " .‬ב ע ר ב‬ ‫ילין בכי ‪ /‬ולבוקר (‪)-‬‬ ‫רינה" (יקיץ‪ ,‬יקום וכדומה)‪.‬‬ ‫וזה (תהלים)‪ .‬שני בתים או יותר‪,‬‬ ‫המתאחדים ליחידה רעיונית‪ -‬ריתמית‬ ‫יוצרים מחרוזת‪ .‬היסוד המקצבי האחר‬ ‫בשירת המקרא הוא התקבולת‪ .‬הטור‬ ‫או הבית נחלקים ליחידות משנה‬ ‫מקבילות ברעיון ובמקצב‪ .‬שלוש הן‬ ‫התקבולות ההגיוניות שבין הטורים‪.1 :‬‬ ‫תקבולת נרדפת (והיא הרווחת)‪ :‬טור‬ ‫ב' חוזר על הרעיון‪ -‬התמונה של טור‬ ‫א' במילים אחרות‪.‬‬ ‫"אפתח על‪ -‬שפיים נהרות‪/‬‬ ‫ובתוך פקיעות מעיינות‪---‬‬ ‫אשים מדבר לאגם‪ -‬מים‪/‬‬ ‫וארץ ציה למוציאי‪ -‬מים"‬ ‫(ישעיהו)‪.‬‬ ‫‪ .2‬תקבולת ניגודית‪ :‬טור ב' אינו‬ ‫היפוכו‪ -‬ניגודו של טור א'‪ " :‬א ל ה‬ ‫ברכב ואלה בסוסים ‪ /‬ואנחנו‬

‫‪142‬‬

‫בשם‪ -‬אלוהים אלוהינו נזכיר‪.‬‬ ‫המה קראו ונפלו ‪ /‬ואנחנו‬ ‫ק מ נ ו ו נ ת ע ו ד ד " (תהילים)‪.‬‬ ‫‪ .3‬תקבולת משלימה‪ :‬מבחינה הגיונית‪,‬‬ ‫טור ב' משלים את הרעיון של טור‬ ‫א'‪ :‬התקבולת היא ריתמית‪" :‬אשים‬ ‫בערבה ברוש ‪ /‬תדהר ותאשור יחדיו"‬ ‫(ישעיהו)‪.‬‬ ‫שירת הים‬ ‫( ע מ ' ‪)2 1 -1 6‬‬ ‫ש ר ש ו ר ( א ל ט י ר צ י ה ) ‪ :‬שימוש‬ ‫באותם העיצורים באותו פסוק או‬ ‫בחלקו‪ .‬בכך מתגבש הנאמר ליחידה‬ ‫ווקאלית אחת‪ .‬העיצור החוזר הוא‬ ‫כעין טבעות שבהן מושחל החוט‬ ‫הפיוטי‪ .‬לעתים מדובר על א' כעיצור‪.‬‬ ‫כי כשהוא בא כאם קריאה‪ -‬שוב אין‬ ‫אנו שומעים אותה ואין כל שירשור‪.‬‬ ‫מ ק צ ב ‪ :‬מקצב הוא יסוד חשוב בכל‬ ‫שירה ובכל שירה מקראית‪ .‬זהו יסוד‬ ‫אנושי טבעי‪ ,‬הקובע את רב פעולותנו‬ ‫והרגלינו‪ .‬בספרות‪ ,‬מיקצב הוא כינוי‬ ‫לתנועת הלשון בזמן‪ .‬יסוד המקצב‬ ‫הוא יחידת משקל (יחידה מטרית) כמו‬ ‫רגל‪ ,‬עמוד‪ ,‬נקישה‪ ,‬החוזרת על עצמה‬ ‫בטור השירי וקובעת את סדר ההברות‬ ‫המוטעמות‪ .‬תבנית מקצבית נוצרת‬ ‫ע"פ סוג המשקל או טכניקה ריתמית‬ ‫אחרת הנקוטים ביצירה‪ .‬היא נמדדת‬ ‫במספר יחידות המשקל שבטור‬ ‫הבודד או בקבוצת טורים (בית)‪.‬‬ ‫מכונה גם "לשון שקולה"‪.‬‬

‫ירושלים ‪ /‬העיר העתיקה‬ ‫( ע מ ' ‪)2 9 -2 2‬‬


‫לבי במזרח ‪ /‬יהודה הלוי‬ ‫( ע מ ' ‪)3 5 -3 0‬‬ ‫פ ז מ ו ן ח ו ז ר ‪ :‬משפט שחוזר‬ ‫במהלך השיר‪.‬‬ ‫ח ר ו ז מ ב ר י ח ‪ )1 :‬בשירת ימה"ב‬ ‫ובפיוט עתיק הכוונה היא לחרוז אחיד‪,‬‬ ‫המלכד כבריח את כל טורי‪ -‬בית‬ ‫השיר ועושה אותו שיר שווה חרוז‪.‬‬ ‫‪ )2‬בשירת הרנסאנס וההשכלה‬ ‫ובשירה החדשה זהו חרוז השזור בשני‬ ‫בתים או יור כדי להדק אותם וללכדם‪.‬‬ ‫דוגמאת חרוז מבריח‪ :‬אאאב גגגב‬ ‫דדדב וכו'‪.‬‬ ‫מ ט א פ ו ר ה ‪ /‬ה ש א ל ה ‪ :‬ציור‬ ‫לשוני מרוכז‪ ,‬מבחירות הפיגורות‬ ‫הלשוניות בספרות‪" .‬כינוי למשהו‬ ‫שכבר יש לו שם אחר"‪" .‬המטאפורה‬ ‫נותנת לקורא שני רעיונות תמורת‬ ‫אחד"‪.‬‬ ‫ההשאלה היא סוג של דימוי‪ ,‬היוצר‬ ‫זהות משתמעת בין שני דברים שונים‪.‬‬ ‫הזיהוי נעשה בלי כ' הדמיון או מלת‬ ‫השוואה אחרת‪ .‬תכונה מסויימת‬ ‫מושאלת ממוצג למוצג ומעניקה‬ ‫לציור החדש משמעות נוספת ויופי‬ ‫מעל ומעבר להגיון הגלוי של הצירוף‬ ‫המילולי החדש‪ .‬הצירוף החדש מפתיע‬ ‫את הקורא וגורם לו הנאה‪:‬‬ ‫"אני חבצלת השרון‪ ,‬שושנת העמקים"‪.‬‬ ‫השפעת המיטאפורה נובעת מכוחה‬ ‫החושיי‪ ,‬הריגושי‪ ,‬השכלי והסמאנטי‪.‬‬ ‫הרבה נסיונות נעשו מאז ומתמיד‬ ‫להגדיר את מהותה של המטאפורה‪,‬‬ ‫מ ק ב י ל ו ת ‪ :‬שימוש מתוחכם במילים‬ ‫נרדפות‪ ,‬החזרה על אותו תוכן במילים‬ ‫שונות‪ ,‬באה לחזק את האמירה ואף‬ ‫לתת לה צורה אסתטית‪ .‬פעמים באה‬ ‫תקבולת ישירה‪ ,‬ופעמים בשיכול‬ ‫(החצי הראשון של צלע א' מקביל‬ ‫לחצי השני של צלע ב'‪ ,‬ולהיפך)‪.‬‬ ‫שירי החול של אבן גבירול‬ ‫( ע מ ' ‪)4 3 -3 6‬‬

‫היחיד שבידו‪ ,‬כדי לקבוע את המפתח‬ ‫לחריזה‪ .‬חרוז אב אינו דוקא החרוז‬ ‫הראשון של השיר‪ ,‬אלא הוא קשור‬ ‫בתוכן‪ ,‬בתמונה המרכזית או במערך‬ ‫אומנותי אחר‪ ,‬והוא מקרין מכוחו‬ ‫על שאר החרוזים‪ .‬דוגמא לחרוז אב‬ ‫בשיר "הבא מבול" לריה"ל הוא החרוז‬ ‫המרכזי "ותיבה"‪ .‬בשירו של הנגיד‬ ‫"כתיבתך המהודרת"‪ -‬חרוז הסיום‬ ‫"מסותרת"‪ .‬בשירו של הרשב"ג (כאבי‬ ‫רב) החרוז המנחה הוא (שלושה)‪,‬‬ ‫ובשירו (מליצתי בדרגתי הדופה)‪-‬‬ ‫החרוז "כפופה"‪.‬‬ ‫התפת והעדן ‪ /‬עמנואל‬ ‫הרומי‬ ‫( ע מ ' ‪)5 1 -4 4‬‬ ‫ט ו ה ר ל ש ו ן ‪ :‬בספרות העברית‪:‬‬ ‫עמדה ודעה של סופרים עבריים‬ ‫בתקופת ההשכלה‪ ,‬שהקפידו על‬ ‫טוהרת לשון המקרא בכל יצירותיהם‪.‬‬ ‫היתה זו תקופה של חידוש הסגנון‬ ‫הקלאסי בספרות אירופה‪ .‬בספרות‬ ‫העברית‪ ,‬שימש התנ"ך מופת לחיקוי‬ ‫בתוכן ובלשון‪ ,‬בדמויות ובמליצה‪.‬‬ ‫הפוריסטים פסלו כל תערובת מלשון‬ ‫חז"ל‪ ,‬מן התלמוד‪ ,‬הפיוט ומלשון‬ ‫רבנים וחסידים‪ .‬הם לא הותירו כניסת‬ ‫מילים ארמיות‪ ,‬לועזיות או מחודשות‬ ‫ביצירותיהם‪ .‬מנדליי‪ ,‬סמולנסקין‪,‬‬ ‫ברויידס‪ ,‬ואחריהם סופרי דור התחייה‪,‬‬ ‫פרצו א גבולות הפוריזם והניחו יסוד‬ ‫לעברית הסינטתית של ימינו‪.‬‬ ‫מ ל י צ ה ‪ :‬בתנ"ך משמעה דבר‬ ‫חוכמה‪ ,‬משל וחידה‪ .‬במובנה הרחב‪,‬‬ ‫המליצה היא כינוי ללשון הציורית‪,‬‬ ‫כלומר‪ -‬לא היגד לא ישיר‪ ,‬המתאר‬ ‫את הנדון במילים שונות‪ ,‬נבחרות‪,‬‬ ‫נשגבות‪ ,‬יפות וממחישות‪ .‬במובן אחר‬ ‫הפכה המליצה למילת גנאי‪ :‬פראזה‬ ‫ריקה‪ .‬ביטוי מליצי נחשב לביטוי‬ ‫לא כן‪ ,‬מנופח ומלאכותי‪ .‬הערכה זו‬ ‫נולדה כהתנגדות ללשון המליצית‬ ‫הפוריסטית של המשכילים במאה‬ ‫הי"ח והי"ט‪.‬‬

‫חרוז אב‪ /‬חרוז מנחה‪:‬‬ ‫ההנחה היא שמחבר שיר שווה חרוז‬ ‫(בעיקר בימי הביניים) העומד לכבול‬ ‫עצמו לצלילי חרוז אחיד בכל בתי‪-‬‬ ‫טורי השיר‪ ,‬יישאף לנצל את החופש‬

‫‪143‬‬

‫נ ה ל ל ( ע מ ' ‪)5 7 -5 2‬‬

‫שירים לאילאיל ‪ /‬ש‪.‬‬ ‫טשרניחובסקי‬ ‫( ע מ ' ‪)7 1 -5 8‬‬ ‫מ ו ט ו ‪ :‬סיסמה‪ ,‬היגד מנחה‪ .‬המוטו‬ ‫מוצב כרגיל בראש יצירה לציון מקור‬ ‫של השראה‪ ,‬מניע‪ ,‬מגמה וכד'‪ .‬לעתים‬ ‫המוטו הוא מובאה מצוטטת ממקור‬ ‫כלשהו‪.‬‬ ‫א נ א פ ו ר ה ‪ :‬מלה או ביטוי החוזרים‬ ‫בראשי שני טורים תכופים או יותר (או‬ ‫בראשי שני היגדים תכופים או יותר)‪.‬‬ ‫לאנאפורה השפעה מצלולית‪ ,‬ריתמית‬ ‫ורטורית‪ .‬היא מתאימה חהבעת רגשות‬ ‫התלהבות ותוכחה‪ ,‬תלונה או אבל‪.‬‬ ‫בגלל החזרה על הפתיחה מקבלות‬ ‫מילות ההמשך משמעות מחוזקת‪.‬‬ ‫א פ י פ ו ר ה ‪ /‬ח ז ר ה ‪ :‬מילה או‬ ‫ביטוי החוזרים באותה משמעות‬ ‫בתכיפות‪ ,‬בסופי שניים או יותר‬ ‫מטורי השיר‪ .‬בסוגי שירה מסויימים‪,‬‬ ‫כמו הפיוטים העתיקים‪ ,‬מתפקדת‬ ‫האפיפורה כחרוז וגם כמענה הקהל‬ ‫לפסוקי החזן‪ .‬למשל‪ ,‬בפיוטים "לאל‬ ‫עורך דין" או "אמנם כן" ועוד ‪-‬‬ ‫ממחזור התפילות של הימים הנוראים‪.‬‬ ‫הפיוטים "דיינו" "ויהי בחצי הלילה"‪,‬‬ ‫"ואמרתם זבח פסח" ‪ -‬מן "ההגדה"‬ ‫ מכילים אפיפורות כאלה‪.‬מטרת‬‫השימוש באפיפורה היא להבליט‬ ‫ולהדגיש מסר מסוים‪.‬‬ ‫בשירת ימי הביניים העברית נכתבו‬ ‫שירים בהם כל השורות הסתיימו‬ ‫באותה מילה‪ ,‬למשל הפיוט "צמאה‬ ‫נפשי" של רבי אברהם אבן עזרא‪ ,‬בו‬ ‫כל השורות מסתיימות במילה "חי"‪.‬‬ ‫האפיפורה מופיעה כבר בתנ"ך וגם‬ ‫במשנה‪.‬‬


‫ת ל א ב י ב ( ע מ ' ‪)7 7 -7 2‬‬

‫ספיח ‪ /‬רחל‬ ‫( ע מ ' ‪)8 3 -7 8‬‬ ‫מ ש ק ו ל ‪ :‬פעולת ההבנייה של‬ ‫המשקול ע"י המשורר ‪ ,‬או פעולת‬ ‫הפענוח המשקל ע"י הקורא‪ .‬המשורר‬ ‫בוחר בתבנית המשקל המתאימה‬ ‫ובאורך הטור ובסוג הבית הנראים‬ ‫לו‪ :‬למשל‪ ,‬טור טראמטרי אנפסטי‪,‬‬ ‫כלומר‪ -‬טור של ארבע רגלי אנאפסט‪,‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ .‬בקריאת השיר ובניתוחו‬ ‫מזהה הקורא את היחידה המטרית‬ ‫(הרגל‪ ,‬העמוד‪ ,‬וכדומה) השלטת‬ ‫בשיר‪ ,‬מפענח את התבנית הריתמית‬ ‫של הטור והבית ומסמן אותה בסימניה‬ ‫המוסכמים‪ :‬להבהרה לא מוטעמת‪-:‬‬ ‫להברה מוטעמת ( יש גם הנוהגים‬ ‫לתת סימנים אחרים לאותה מטרה)‪:‬‬ ‫הקורא מאתר את מקום הפסק בטור‬ ‫(‪ ,)//‬מסביר את הסטיות מטריות וכו‪.‬‬ ‫יש הכוללים במשקול גם את סימון‬ ‫תבניות החריזה‪ .‬א‪ 3‬ב‪3‬אב‪ -‬משמעו‬ ‫בית מרובע‪ ,‬תבנית חריזה סרוגה‬ ‫ובטורים טרימטריים‪ .‬דוגמא אחרת‬ ‫היא א‪3‬אב‪2‬בא משמעו‪ -‬הטורים‬ ‫החורזים א הם טרימטריים והטורים ב‬ ‫הם דימטריים‪ :‬זהו חמשיר‪ .‬המשקול‬ ‫אינו פשוט למשורר ובודאי לא לקורא‪.‬‬ ‫במקרים רבים יש חילוקי דעות לגבי‬ ‫משקול של טור מסויים או של שיר‬ ‫מסויים‬ ‫ליל קיץ ‪ /‬נ‪ .‬אלתרמן‬ ‫( ע מ ' ‪)8 9 -8 4‬‬ ‫צורה‪ :‬למונח זה יש כמה וכמה‬ ‫פירושים במילון העברי‪ .‬אנו נתייחס‬ ‫לשניים מהם‪:‬‬ ‫‪ .1‬סיווג של יצירה על פי מראה‬ ‫ומיבנה‪ .‬לשיר הלירי‪ ,‬למשל‪ ,‬יש צורות‬

‫שונות‪ ,‬כמו סוניטה‪ ,‬ססטינה‪ ,‬טריולט‪,‬‬ ‫רונדו וכו'‪.‬‬ ‫‪ .2‬שם כולל לכל אמצעי ההבעה‪,‬‬ ‫העיצוב והאיור האמנותיים של‬ ‫היצירה‪ .‬צורת השיר (או הסיפור וכו')‬ ‫משמעה‪ -‬ארכיטקטוניקה‪ ,‬מיבנה‬ ‫טורים‪ ,‬בתים‪ ,‬מחרוזות‪ ,‬מסגרות‪,‬‬ ‫תבניות מישקל ומיצלול‪ ,‬דיקציה וכו'‪.‬‬ ‫יש הכוללים במושג "צורה" גם את‬ ‫אוצר המלים‪ ,‬את ציוי הלשון‪ ,‬הסגנון‪,‬‬ ‫הטון וכו'‪ ,‬כל יסוד שאינו מוגדר‬ ‫כתוכן‪ .‬לעתים מערבים בין המונחים‬ ‫צורה‪ ,‬מיבנה‪ ,‬סגנון‪ ,‬שיטה‪ .‬על פי רוב‬ ‫משתמשים במונח צורה לגבי שיר‬ ‫ובמונח סגנון לגבי פרוזה‪ .‬בדרךך‬ ‫כלל הצורה היא תיאור של דבר נתון‪,‬‬ ‫שהכל תופסים אותו בצורה שווה‪,‬‬ ‫ואילו סגנון מגדיר תהליכי ביצוע‬ ‫ועיצוב היצירה‪ ,‬כלומר הוא נתון אישי‪.‬‬ ‫צורה ותוכן מקובלים כמושגים‬ ‫מצטרפים המחייבים זה את זה‪ .‬כל‬ ‫מוצג וכל יצירה בעולם מורכבים‬ ‫מחומר (תוכן‪ ,‬רעיון) ומצורה‪ .‬צורה‬ ‫היא המעצבת את החומר‪ -‬התוכן‪,‬‬ ‫והיא המעניקה למחבר (לקומפוזיציה)‬ ‫את אופיו המיוחד ואת ערכו האסתיטי‬ ‫החד‪ -‬פעמי‪ .‬תוכן היצירה הוא‬ ‫מהותה וצורת היצירה היא איכותה‪.‬‬ ‫קריאה נכונה ולמידה נכונה של יצירה‬ ‫ספרותית מחחיבות תפיסה משולבת‬ ‫של תוכנה ושל צורתה‪ ,‬של הרעיונות‬ ‫ושיטת ארגונם‪ ,‬של המשמעות ואופני‬ ‫הבעתה‪ ,‬של "מה" ו‪" -‬איך"‪.‬‬ ‫צ ו ר נ י ו ת ( פ ו ר מ א ל י ז ם ) ‪.1 :‬‬ ‫תפיסת עקרונות הצורה והסגנון של‬ ‫היצירה כמפתח להבנתה ולהמשגת‬ ‫משמעותה‪ .‬חדירה אל רעיונות היצירה‬ ‫דרך תופעותיה הצורניות‪.‬‬ ‫‪ .2‬זרם ספרותי רוסי במחצית‬ ‫הראשונה של המאה העשרים‪ ,‬שדגל‬ ‫בערך המוחלט של הצורה ביצירה‪.‬‬ ‫תוכן היצירה הוא מישני ואפילו‬ ‫מיותר‪ .‬ההישג האמנותי של הספרות‬ ‫הוא העיצוב הצורני של היצירה‪ .‬חווית‬ ‫הקורא לעולם אינה באה מכוח הרעיון‬ ‫של השיר אלא מכוח צורתו‪ .‬תולדות‬ ‫הספרות הן בעיני אנשי זרם זה‪-‬‬ ‫תולדות התמורות שחלו בתפיסה של‬ ‫הצורות הספרותיות בעולם‪.‬‬ ‫ט י פ ו ג ר א פ י ה ‪ :‬צורת האותיות‪,‬‬ ‫הכתיבה וההדפסה של הטכסט‪ ,‬עימוד‬

‫‪144‬‬

‫היצירה על גבי הדף‪ .‬חזות היצירה‬ ‫המודפסת‪ ,‬עיצוב הבתים‪ ,‬הטורים‪,‬‬ ‫הפזמון הכותרת וכו' יכולים להיות‬ ‫אמצעי אמנותי המשפיע על חוויית‬ ‫הקורא‪ .‬הפורמטליסטים הרבו לנצל‬ ‫את הערך הטיפוגראפי של השיר‪.‬‬ ‫לפעמים נתפסת חזות השיר כציור‬ ‫וכשירטוט עוד קודם שהקורא עומד‬ ‫על משמעות המילים‪ .‬שימוש מופרז‬ ‫בסימני פיסוק או השמטתם מן הטכסט‬ ‫אף הם יכולים להיות כלי יעיל ליצוב‬ ‫טיפוגראפי של היצירה‪.‬‬

‫קיבוץ החותרים‬ ‫( ע מ ' ‪)9 3 -9 0‬‬

‫ג ' ב ל י ה ( ע מ ' ‪)1 0 1 -9 4‬‬

‫ב ‪ .‬צ א ל י ם ( ע מ ' ‪)1 0 5 -1 0 2‬‬


‫מ צ פ ה ה י ל ה ( ע מ ' ‪)1 1 1 -1 0 6‬‬

‫ח ו ו ת ג ל ע ד ( ע מ ' ‪)1 0 1 -9 4‬‬

‫מ ו ד י ע י ן ( ע מ ' ‪)1 2 1 -1 1 8‬‬

‫ו א ד י א ' נ ע ם ( ע מ ' ‪)1 2 7 -1 2 2‬‬

‫שהיא בעצם הייקו עם שתי שורות‬ ‫נוספות‪ .‬ההוקו‪ ,‬שכיום קרוי הייקו‪ ,‬היה‬ ‫החוליה הקצרה ביותר‪ ,‬זוהי הצורה‬ ‫הפואטית הכי קצרה שישנה ‪ -‬בסך‬ ‫הכל שבע עשרה הברות בשלוש‬ ‫שורות – ‪ 5‬הברות‪ ,‬אחר כך ‪ 7‬ובסוף‬ ‫עוד ‪ .5‬ומדוע סופרים הברות? – כי‬ ‫ביפנית אין הטעמות‪ .‬או אם תרצו‪,‬‬ ‫בעצם כל הברה מוטעמת‪ ,‬ככה שאין‬ ‫הבדל בין הברה להברה‪ .‬אבל המנגינה‬ ‫נמצאת והיא באורך הטור‪ ,‬בכמות‬ ‫ההברות‪ .‬כמו שאפשר לשיר את רוב‬ ‫הקארול'ס של הכנסייה במנגינה של‬ ‫‪ Amazing grace‬כי כולם כתובים‬ ‫באותו משקל‪ ,‬כך אפשר גם לשיר את‬ ‫את ההייקו במנגינה אחת שמתאימה‬ ‫לכל מה ששקול ב‪:5-7-5-‬‬ ‫מסורתית‪ ,‬הההייקו גם אמור להכיל‬ ‫קיגֹו ‪ -‬מלה שרומזת על העונה של‬ ‫השנה ולפעמים גם על הערך הסמלי‬ ‫של העונה‪.‬‬ ‫הרנגה חוזרת לצורות פואטיות‬ ‫קדומות עוד יותר‪ ,‬מראשית התרבות‬ ‫היפנית‪ ,‬לפני כאלף שנה ‪ -‬למסורת‬ ‫שמתחילה בקֹוג'יקי – בסיפורים‬ ‫המיתולוגיים על האלים היפניים‪.‬‬ ‫אבל הרנגה עצמה הגיע לשיא שלה‬ ‫החל מהמאה ה‪ ,15-‬ופיתחו אותה שני‬ ‫כהנים בודהיסטיים – סּוגֹו‪ ,‬ומאתים‬ ‫שנה אחר כך ‪ּ -‬באשֹו‪ .‬כל התפיסה‬ ‫של הרנגה מושרשת בתפיסת ההווה‬ ‫הבודהיסטית‪ .‬המארח היה בוחר מקום‬ ‫בטבע (בלי להודיע מראש איפה)‪,‬‬ ‫לוקח לשם את האורחים‪ ,‬ואומר שם‬ ‫את ההוקו שלו‪ .‬הבא בתור היה צריך‬ ‫להגיב בשיר משלו‪ ,‬והשלישי לשני –‬ ‫ככה שאי אפשר היה להתכונן‪ .‬היה‬ ‫צריך להגיב מתוך החוויה בפועל‪.‬‬ ‫מרובעים ‪ /‬י‪ .‬עמיחי‬ ‫( ע מ ' ‪)1 3 9 -1 3 4‬‬

‫שירת האיקו‬ ‫( ע מ ' ‪)1 3 3 -1 2 8‬‬ ‫רנגה היא שירה דיאלוגית שמשתתפים‬ ‫בה כמה משוררים‪ ,‬שמחברים אותה‬ ‫ַ ּבמקום‪ ,‬כל אחד בתגובה לשני‪ .‬משם‬ ‫נוצרו כצורות עצמאיות ההֹוקּו –‬ ‫החוליה הפותחת של הרנגה‪ ,‬והטנקה‪,‬‬

‫ח ר י ז ה ‪ :‬מילים בעלות צלילים‬ ‫שווים‪ .‬החרוז הוא מקישוטיה הטבעיים‬ ‫והעתיקים ביותר של השירה‪ .‬החרוז‬ ‫מצוי כבר בתנ"ך (אמנם מעט)‪.‬‬ ‫התפתחותו הגדולה חלה בשירת‬ ‫ימי הביניים‪ ,‬ומאז הלאה‪ .‬המילים‬ ‫החרורזות מופיעות כרגיל בסופי‬ ‫הטורים‪ .‬הקורא שיר מחורז מתמלא‬ ‫ציפייה לחזרה על הצלילים הזכורים‬ ‫לו מקודם‪ .‬מילוי הציפייה גורם סיפוק‬

‫‪145‬‬

‫והנאה‪ .‬ההנאב גדלה כשתבנית‬ ‫החריזה משתלבת בתבנית הריתמית‪.‬‬ ‫יופיו ונדירותו של החרוז מוסיפים‬ ‫נועם והנאה‪ .‬תפקיד נוסף ממלא‬ ‫החרוז בליכוד הטורים ליחידה שירית‬ ‫גדולה יותר‪ ,‬כמו בית או מחרוזת וגם‪-‬‬ ‫השיר כולו‪ .‬ליכוד השיר וחיזוק רעיונו‬ ‫נעשה גם על ידי קרבת המשמעות של‬ ‫המילים החורזות‪ .‬קירבה סמאנטית זו‬ ‫יכולה להיות על בסיס של זהות‪ ,‬ניגוד‬ ‫או השלמה‪.‬‬ ‫ה נ פ ש ה ‪ :‬ציור לשוני‪ ,‬בדומה‬ ‫להאנשה (פרסוניפיקציה) המציג‬ ‫דומם‪ ,‬צומח או תופעת טבע ותכונה‬ ‫כאילו היו בעלי חיים‪ .‬ההנפשה‬ ‫ממחישה תופעות אלה כשהיא מעניקה‬ ‫להן תכונות והתנהגויות של בעלי‬ ‫חיים‪ .‬גם ההנפשה‪ ,‬כמו האנשה‪,‬‬ ‫יכולה הלתבטא בדימוי‪ ,‬בהשאלה או‬ ‫בתמונות לשון‪.‬‬ ‫"עד חשפה מלתעות ערבה"‬ ‫(שלונסקי) " ל כ ן ה ר ח י ב ה ש א ו ל‬ ‫נפשה ‪ /‬ופערה פיה לבלי‬ ‫ח ו ק " (ישיעהו) " ה ה ר י ם ר ק ד ו‬ ‫כאילים ‪ /‬גבעות ‪ -‬כבני צאן"‬ ‫(תהילים) " ה נ ה ש ו א ג ה י ק ו ם "‬ ‫(שלונסקי)‬ ‫ה ש א ל ה ‪ :‬ציור לשוני מרוכז‪,‬‬ ‫מבחירות הפיגורות הלשוניות‬ ‫בספרות‪" .‬כינוי למשהו שכבר יש לו‬ ‫שם אחר"‪" .‬המיטאפורה נותנת לקורא‬ ‫שני רעיונות תמורות אחד"‪.‬‬ ‫ההשאלה היא סוג של דימוי‪ ,‬היוצר‬ ‫זהות משתמעת בין שני דברים‬ ‫שונים‪ .‬הזיהוי נעשה בלי כ' הדמיון או‬ ‫מלת השוואה אחרת‪ .‬תכונה מסוימת‬ ‫מושאלת ממוצג למוצג ומעניקה לציור‬ ‫החדש משמעות נוספת נוספת ויופי‬ ‫מעל ומעבר להגיון הגלוי של הצירוף‬ ‫המילולי החדש‪ .‬הצירוף החדש‬ ‫מפתיע את הקורא וגורם לו הנאה‪:‬‬ ‫"אני חבצלת השרון‪ ,‬שושנת העמקים"‪.‬‬ ‫השפעת המטאפורה נובעת מכוחה‬ ‫החושיי‪ ,‬הריגושי‪ ,‬השכלי והסמאנטי‪.‬‬ ‫"נדמה‪ -‬גם הלילה הוא נהר‪-‬‬ ‫היומיום ‪ /‬אשר על חופיו‬ ‫ארצות מוארות"‬ ‫(אלתרמן)‬ ‫"גרזן הפחד האלם"‬ ‫(שלונסקי)‬


‫הרבה נסיונות נעשו מאז ולתמיד‬ ‫להגדיר את מהותה של המטאפורה‪,‬‬ ‫את סוגיה ואת תפקודיה‪ .‬בכל‬ ‫הדורות ראו אותה כמעודנת שבין‬ ‫הפיגורות הלשוניות‪ ,‬כביטוי ראשי‬ ‫לכשרונו של המשורר‪ ,‬עד כי המונח‬ ‫לשון מטאפורית נעשה מונח אב‬ ‫לכל הלשון הפיגורטיבית‪ .‬סוגי‬ ‫המטאפורות מרובים‪ .‬יש מטאפורות‬ ‫של שם ויש של פועל‪ ,‬יש שהיא כמו‬ ‫דימוי בלי כ' הדמיון‪ ,‬יש שהיא חיובית‬ ‫ויש שהיא שלילית‪ ,‬יש השאלות‬ ‫"מיידיות" ופשוטות כמו " כ ו כ ב י‬ ‫ע י נ י ה " ‪ " ,‬פ ג י ו ן מ ב ט ו " ‪ ,‬או‬ ‫" ש ע ר ה ש מ י ם " ויש מורכבות כמו‬ ‫"כוכביה הדליקו אש בלבי"‪.‬‬ ‫בלשון יומיום‪ ,‬בפתגמים ובסלנג אנו‬ ‫משבתים הרבה השאלות שנשחקו‬ ‫מרב שימוש (מכאן המונח "מטאפורה‬ ‫שחוקה" או "מטאפורה מתה")‪ ,‬וכבר‬ ‫אין אנו חשים באופיין הציורי והפיוטי‪:‬‬ ‫לרגלי ההר‪ ,‬על ראש ההר‪ ,‬עצם‬ ‫העניין‪ ,‬יד הגורל‪ ,‬גב היד וכו‪ .‬כינויי‬ ‫חיבה ואחרים גם הם יכולים להיות‬ ‫מטאפורות" גולם‪ ,‬בובה‪ ,‬שלומיאל‪,‬‬ ‫עכבר‪ ,‬סוס וכו'‪ .‬גם ביטויים המוניים‬ ‫כמו "יורה מן המותן"‪" ,‬נדחף לראש‬ ‫התור"‪" ,‬תפס כיסא"‪ -‬הם תמונות לשון‬ ‫מטאפוריות‪ ,‬מטאפוורות פרוזאיות‪.".‬‬

‫ח ר י ז ה ח ו ב ק ת ‪ :‬תבנית חריזה‬ ‫היוצרת מסגרת מצלולית לטורים‪ :‬א‬ ‫‪xx‬א‬ ‫ב‪xx‬ב‪ ,‬או אבבא (מקובלת‬ ‫בקווארטטים של הסונאטה)‪ .‬אאבבא‬ ‫(מקובלת בחמשיר)‪ ,‬אבא בגב גדג‬ ‫(מקובלת בטרצה רימא)‪" .‬ה ן ד מ ה‬ ‫בדמי זורם ‪ /‬הן קולה בי‬ ‫רן‪ /-‬רחל הרועה צאן לבן ‪/‬‬ ‫ר ח ל ‪ -‬א ם ה א ם " (רחל)‪.‬‬ ‫לפעמים יוצרת החריזה החובקת את‬ ‫המסגרת לכל בתי השיר‪.‬‬

‫ה א נ ש ה ‪ :‬ציור לשוני ואמצעי אמנותי‬ ‫שכיח מאוד‪ ,‬המציג דומם או צומח‪,‬‬ ‫בעל חיים‪ ,‬רעיון‪ ,‬תכונה או הרגשה‬ ‫כאילו הם אנושיים‪ .‬מוצגים ותופעות‬ ‫לא אנושיות חושבים ‪ ,‬מדברים‬ ‫ומתנהגים כבני אדם‪ .‬מבליטים‬ ‫ומחזקים בכך את תכונותיהם‪.‬‬ ‫"לבוש שחור ישב הערב על‬ ‫מ פ ת ן ה צ ר י ף " (יעוז קסט)‬ ‫"לפנות בוקר טיילה שמש‬ ‫בתוך היער ‪ /‬יחד עמי ועם‬ ‫א ב א " ‪( .‬גלבוע)‬ ‫"עיר התמיד ‪ //‬פצועה‬ ‫במזמורי התהילה ‪ /‬שנחרתו‬ ‫בפגיונות ‪ /‬על דל כתפיה"‪.‬‬ ‫(פגיס)‪.‬‬ ‫האנשה והנפשה הן אמצעים ראשיים‬ ‫של האליגוריה‪ .‬לעתים תכופות‬ ‫משתלבת ההאנשה בציורי לשון‬ ‫אחרים‪ ,‬כמו מטאפורה‪ ,‬דימוי‪ ,‬ארמז‬ ‫וכיוצ"ב‪.‬‬

‫‪146‬‬


147


‫הדפסה‪ :‬דפוס זיידמן‬ ‫כריכה‪ :‬דניאל בלום‬ ‫עיצוב ועריכה‪ :‬ליטל מאור‬ ‫עוצב במסגרת קורס פרוייקט גמר‬ ‫בהנחיית עדה ורדי‪ ,‬המחלקה לעיצוב גרפי‪,‬‬ ‫ויצו חיפה ‪2012‬‬

morphology  

The project deals with structure and its meanings while examining poem structures, and forms of human settlements. analyzing these human ma...