zoadim vav-mamad - madal

‫ ‬

‫ ‬

‫אפשר להקרין על מסך את הפירושים שלעיל ולשאול‪ :‬מי מהפרשנים קובע ש"טובים השניים מן‬ ‫האחד"‪:‬‬ ‫א‪ .‬לצורך לימוד התורה?‬ ‫ב‪ .‬לקבלת עצה טובה?‬ ‫ג‪ .‬לומר האמת לשני על התנהגות לא נאותה שהיא עבירה?‬ ‫ד‪ .‬לעורר איש את רעהו לחשבון נפש וחזרה בתשובה‪.‬‬ ‫יחסי דוד ויהונתן הם דוגמה ל"טובים השניים‪ "...‬היזכרו בסיפורים המופעים בשמואל א על יחסיהם‬ ‫וספרו בקצרה‪( .‬אפשר להפנות את התלמידים לשמואל א פרק יח‪ ,‬פסוקים א־ד; פרק יט‪ ,‬פסוקים‬ ‫א — ד; פרק כ;)‬

‫לשאלה ‪ 4‬יש להניח שהתלמידים יספרו על חבר שאיתו הם משחקים במשחקים הדורשים שני משתתפים‪,‬‬ ‫חבר‪/‬ה שמתאמנים יחד בריצה או בקליעה לסל כדי לשדרג את היכולת‪ .‬והכנת עבודות לבית הספר ועוד‪.‬‬

‫מה ברזל זה ‪ /‬תלמוד בבלי‬

‫(עמוד ‪ 7‬במקראה)‬

‫לדעת חז"ל לימוד בזוג עדיף על לימוד ביחידות‪ .‬הם מסבירים את התועלת שמפיק כל לומד בחברותא‬ ‫בעזרת משל‪ .‬כשם שהשחזת ברזל בברזל נעשית על ידי חיכוך ושיוף ההופך אותו לחד‪ ,‬כך גם‬ ‫לימוד בחברותא עוזר לכל אחד מהלומדים להבין טוב יותר את הנלמד‪ .‬קריאה משותפת של הטקסט‪,‬‬ ‫העלאת שאלות‪ ,‬הבעת דעות שונות‪ ,‬וכן חיפוש תשובות גורם לכל אחד מהלומדים להשתבח מבחינה‬ ‫אינטלקטואלית‪ .‬כל אחד תורם לידע מעמיק‪ ,‬מקדם ומחדד את ההבנה של חברו כך גם לימוד בקבוצה‬ ‫שבה כל אחד לומד מחבריו (מכל חברי השכלתי) ומלמד אותם‪.‬‬ ‫המהר"ל בביאורו כותב כך‪:‬‬ ‫"שני תלמידי חכמים שהם מחדדין זה את זה‪ ,‬קונין שכל יותר עליון ממה שהוא ראוי‬ ‫לאדם מצד עצמו אם היה לומד ביחידי כמו שהתבאר‪ .‬ומפני כך אמר שהם מצליחים‪...‬‬ ‫על ידי חידוד שלהם ומגיעים אל מדרגה השכלית שהוא הצלחה העליונה יותר ממה‬ ‫שראוי לאדם בעצמו‪ ...‬כמו שהם מצליחים בקנינן השכל‪ ,‬כך מצליחים במעשיהם‪.‬‬ ‫מטעם זה אמר גם כן שהם עולין לגדולה‪ ...‬רק אם לימודו על ידי שניים שהם מחדדין‬ ‫זה את זה קונין השכל העליון‪ ,‬ולכך הם זוכים לתורה שהיא מתעלה על כל‪".‬‬ ‫(מהר"ל 'נתיבות עולם'‪ ,‬א‪ ,‬נתיב התורה‪ ,‬פרק ו‪ ,‬עמ' כז)‬ ‫לשאלה ‪ .5‬ב‪.‬‬ ‫המשמעות הפשוטה היא פעולה ההופכת את הברזל או את עופרת העיפרון לחדים‪ .‬היפוכו של‬ ‫חד־קהה‪ .‬המשמעות המושאלת‪ :‬לעתים אומרים על אדם שהוא דק אבחנה‪ ,‬מבין‪ ,‬מדייק ובעל מחשבה‬ ‫מקורית שהוא חד שכל‪ .‬לדוגמה לימוד התורה מחדד את השכל‪.‬‬ ‫רצוי להביא דוגמאות נוספות כגון‪" :‬טעמו של הפלפל" חריף הוא משפט שמשמעותו פשוטה‪ .‬בהשאלה‬ ‫אפשר לומר על חכם בתורה שהוא חריף ובקי או לעיתים נוהגים לומר בעל שכל חריף‪.‬‬

‫‪57‬‬