מדריך למורה -דרך המילים כתה ו

‫כתבו בעזרת הדגם הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬בפסקת הפתיחה כתבו משפטים המסבירים את הדעה הנגדית לשלכם והוסיפו משפט‬ ‫המביע את דעתכם ועמדתכם‪.‬‬ ‫יש אומרים …… לעומת זאת אני סבור……‬

‫‪.2‬‬

‫בפסקה השנייה כתבו את הטיעון המרכזי שלכם או בקיצור ‪ -‬מדוע אתם חושבים‬ ‫שאתם צודקים‪ .‬חזקו את הטיעון שלכם על ידי דוגמא משכנעת‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫בפסקת הסיום סכמו במשפט או שניים מסקנה המתבקשת מטיעוניכם‬ ‫מן הראוי ש…‬

‫‪ .4‬התאימו כותרת למאמר שכתבתם זה עתה‪.‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪47‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫אנו מצמידים מילון‬ ‫מיוחד לקטע ספרותי‬ ‫רק במקרים שהקטע‬ ‫קשה מאוד מבחינה‬ ‫לשונית‪ ,‬וכשאוצר‬ ‫המילים אינו הדבר‬ ‫החשוב בו ואין טעם‬ ‫שיהווה מכשול‪ .‬לא‬ ‫היינו מנצלים טקסט‬ ‫זה לעיסוק של ממש‬ ‫בהבדלים שבין‬ ‫העברית המקראית לזו‬ ‫של ימינו‪ ,‬שהרי מדובר‬ ‫כאן בחיקוי ולא‬ ‫בקטע מקראי מקורי‪.‬‬ ‫יש להניח שההבדלים‬ ‫הלשוניים מטופלים‬ ‫בשיעורי מקרא‪.‬‬ ‫אפשר להסביר‬ ‫לתלמידים שאגדה‬ ‫היא מעשייה שהמקום‬ ‫והדמויות המופיעות‬ ‫בה ידועים‪ .‬הטבלה‬ ‫מסייעת לתלמידים‬ ‫לבסס את תבנית‬

‫‪68‬‬

‫הביצה ‪ /‬חיים נחמן ביאליק‬

‫)עמוד ‪ 94‬במקראה(‬

‫”הביצה“ היא אגדה שנכתבה בסגנון העברית המקראית‪.‬‬ ‫בעברית של היום לא משתמשים בלשון המקרא כפי שהיא‪ .‬לעברית של ימינו יש מבנה‬ ‫משלה‪ ,‬ואף על פי שמשולבים בה מילים וצירופים מן המקרא‪ ,‬היא שונה לגמרי‪.‬‬ ‫אחד ההבדלים הבולטים הוא שבעברית של היום אין משתמשים עוד בצורות מהופכות‪:‬‬ ‫אין נוהגים להשתמש בצורת עתיד ”וישבו רועי דוד‪ “...‬כשמתכוונים לציין מה שקרה‬ ‫בעבר‪ ,‬ואין משתמשים בצורת עבר ”עד אם נדרת בפיך…“ כאשר מתכוונים למשהו שטרם‬ ‫התרחש‪.‬‬

‫לפניכם מילון לפי סדר האל“ף בי“ת למילים המקראיות המופיעות בסיפור‪:‬‬ ‫תּכַחֵד ‪ -‬אל תסתיר‬ ‫אַל ְ‬ ‫ביצה מְגולְגֶל ֶת ‪ -‬ביצה מבושלת‬ ‫ת מדעתך?‬ ‫תבַּלְּעָה ‪ -‬האם יצא ָ‬ ‫ה ְ‬ ‫תּך ָ ִ‬ ‫הדַעְ ְ‬ ‫ֲ‬ ‫ּ‬ ‫מּשְאִיל ‪ -‬נותן הביצה‬ ‫ה ַ‬ ‫ַ‬ ‫ו ַיּ ֵאוֹת ‪ -‬הסכים‬ ‫ּ‬ ‫ו ַיֵּצ ֵא בְּפַחֵי נֶפֶש ‪ -‬יצא מיואש‬ ‫הדָּבָר ‪ -‬הוא זלזל‪ ,‬לא שקל ברצינות‬ ‫ו ַיֵּקַל ַ‬