בין פרקי אבות לאבות הציונות

Page 1

‫בין פרקי אבות‬ ‫לאבות הציונות‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫רה‬

‫מתוקנת‬

‫ת היהודי‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫בהגו‬ ‫נ ית‬

‫תכנית לימודים לכיתות ח בתרבות ישראל ומורשתו‬


‫‪Ruach Yehudit wishes to thanks its partners for their continued support‬‬ ‫רוח יהודית מבקשת להודות לשותפיה על תמיכתם המתמשכת‬

‫ניהול פרויקט‪ :‬דניאל קנדלר‬ ‫כותבת ראשית‪ :‬טליה אפיק‪-‬גרוסמן‬ ‫משתתפים בכתיבה‪ :‬איתמר נחמה‪ ,‬עמיאל שלייכר‪ ,‬נטע שרם‬ ‫ייעוץ‪ :‬רועי כנען‪ ,‬שלמה קושלבסקי‬ ‫עיצוב גרפי ועימוד‪ :‬ניצן‪-‬שמיר ‪ -‬מעצבים‬ ‫איור‪ :‬ניר עדי‬ ‫תצלומים‪ :‬שאטר סטוק‪ ,‬לשכת העיתונות הממשלתית‪ ,‬ויקי שיתוף‪clipart.com ,‬‬

‫הספר נכתב באישור המטה לתרבות ישראל ומורשתו‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬ירושלים‬

‫© כל הזכויות שמורות לאקו"ם ולמחברים‬ ‫תודה למערכת ‪YNET‬‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר‬ ‫מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי או‬ ‫מכני אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש‬ ‫מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‬ ‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל‪.‬‬

‫הוצאת כנרת מודה לכל הארגונים והאנשים אשר נתנו את אישורם להדפסת התמונות והיצירות בספר‪ .‬אנו מתנצלים בפני כל גורם‬ ‫שנעשה שימוש ביצירתו ושאינו מוזכר כאן‪ .‬נשמח לשמוע מכל אדם אשר זכותו לא הוכרה כאן ולתקן במהדורות הבאות‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות‬ ‫© רוח יהודית (ע"ר)‬ ‫© ‪ 2011‬כנרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר ‪ -‬מוציאים לאור בע"מ‬


‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫פתח דבר‪ :‬בין פרקי אבות לאבות הציונות‪5.........................................‬‬ ‫יחידת מבוא‪ :‬חלום של חברה‪7..............................................................‬‬ ‫כוחו ותפקידו של החלום בכינון חברה מתוקנת‬

‫יחידה א‪ :‬מסור בידך‪15...............................................................................‬‬ ‫תפקיד המסורת בחברה מתוקנת‬

‫יחידה ב‪ :‬שתיקה דיבור ומעשה‪25............................................................‬‬ ‫על הקשר בין שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‪ ,‬ותפקידם בתיקון האדם והחברה‬

‫יחידה ג‪ :‬צאו וראו – איזוהי דרך ללמוד?‪39.............................................‬‬ ‫דרכי לימוד ותפקידן בתיקון האדם והחברה‬

‫יחידה ד‪ :‬איזוהי דרך טובה? ‪51..................................................................‬‬ ‫מה עושה אדם ל'אדם טוב'?‬

‫יחידה ה‪ :‬חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל ‪69...................................................‬‬ ‫בין ערך שוויון בני‪-‬האדם לרעיון בחירת ישראל‬

‫יחידה ו‪ :‬כבוד האדם‪83...............................................................................‬‬ ‫מה בין כבוד האדם‪ ,‬כבוד לאומי והחובה לכבד?‬

‫יחידה ז‪ :‬מקדים בשלום כל אדם ‪95.........................................................‬‬ ‫השלום – היכן הוא מתחיל?‬

‫יחידה ח‪ :‬שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי זה?‪.111...........................................................‬‬ ‫במפגש בין קפיטליזם‪ ,‬סוציאליזם‪ ,‬יהדות והקיבוץ‬ ‫איזו גישה הופכת את החברה למתוקנת יותר?‬

‫יחידת סיכום‪ :‬ממדרש למעשה ‪124..........................................................‬‬ ‫בית הספר כמודל לחברה מתוקנת‬

‫נספח‪ :‬פרקי אבות ‪128.................................................................................‬‬


‫סמלים בספר‬ ‫פ ר ק י א ב ות‬

‫פרקי אבות‬

‫שאלות‬

‫הגות ציונית‬

‫משימה‬

‫הצגה במליאה‬ ‫פינת "הרצל אמר"‬

‫"בית המשפט"‬ ‫קטע קריאה‬

‫שאלה למחשבה‬ ‫מהעיתונות‬

‫מושג‬

‫‪4‬‬

‫מדרש תמונה‬


‫בין פרקי אבות‬ ‫לאבות הציונות‬

‫פתח דבר‬

‫בספר הלימוד שלפניכם שלושה נושאים מרכזיים‪:‬‬ ‫תיקון היחיד וחברה מתוקנת במשנת חז"ל ובמציאות ימינו‪ :‬פרקי אבות‬ ‫מסכת אבות‪ ,‬יצירה יחודית בגוף הספרות היהודית‪ ,‬מכילה את עיקרי תורתם החברתית של התנאים‪ .‬המסכת מורכבת‬ ‫מאמרות המובאות בשמם של חכמי הדור והמכילות עצות והנחיות לחיים טובים ונכונים‪ .‬בשונה מההגות היהודית‬ ‫החברתית המסורתית‪ ,‬המתייחסת לרוב לכלל החברה‪ ,‬מכוונת מסכת אבות דווקא ליחיד ולדרך שבה עליו לחיות את‬ ‫חייו‪ .‬עם זאת‪ ,‬עולה ממנה כי כדי שהחברה תהיה מתוקנת‪ ,‬על היחידים המרכיבים אותה לחיות חיים נכונים‪.‬‬ ‫בספר זה נדון בעשר משניות מתוך מסכת אבות‪.‬‬

‫חברה מתוקנת בהגות הציונית‬ ‫אבות הציונות‪ ,‬בדומה לתנאים‪ ,‬הקדישו מחשבה רבה לדרך החיים הנכונה‪ .‬הם התלבטו בין אסכולות שונות שחלקן‬ ‫רווחו בתקופתם (ציונות סוציאליסטית‪ ,‬ציונות מדינית) וחלקן נבעו ממורשתם היהודית (ציונות מסורתית ועוד)‪.‬‬ ‫הבולט שבהם‪ ,‬בנימין זאב הרצל‪ ,‬מתאר בספרו 'אלטנוילנד' ("ארץ ישנה חדשה") כיצד תראה מדינת היהודים שתכונן‬ ‫עפ"י תפיסת עולמו ‪ -‬מדינה דמוקרטית‪ ,‬פלורליסטית ושוחרת שלום‪ .‬בשונה מחכמי מסכת אבות‪ ,‬שהתמקדו בדרך‬ ‫שבה על הפרט לנהוג כדי לכונן חברה מתוקנת‪ ,‬עסקו אבות הציונות בעיקר בכלל הציבור‪ .‬הם גם הרבו לדון‪ ,‬לא רק‬ ‫בחברה המתוקנת עצמה‪ ,‬אלא גם בדרכים המובילות אליה‪.‬‬ ‫בספר זה נדון בחמש סוגיות נבחרות מתוך ספרו של הרצל 'אלטנוילנד' ובחמש סוגיות נוספות שהועלו ע"י הוגים‬ ‫ויוצרים ציוניים חשובים‪ ,‬כגון זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬יוסף חיים ברנר‪ ,‬א‪.‬ד‪ .‬גורדון ואחרים‪.‬‬

‫יחודה של מדינת היהודים‪ :‬האיכויות היהודיות של הדמוקרטיה בישראל‬ ‫מדינת ישראל של ימינו משלבת בין תפיסות יהודיות מסורתיות לצורות מחשבה אוניברסאליות‪ ,‬שהבולטת בהן היא‬ ‫צורת הממשל – דמוקרטיה‪ .‬מערכת המשפט הישראלית‪ ,‬למשל‪ ,‬משלבת בתוכה מרכיבים מהמשפט היהודי‪ ,‬הרומי‪,‬‬ ‫האנגלי‪ ,‬הטורקי והבינלאומי‪.‬‬ ‫בספר זה נדון בעשר סוגיות עמן מתמודדת הדמוקרטיה הישראלית ונראה כיצד משולבים בהן מרכיבים יהודיים‬ ‫מסורתיים ומרכיבים של מחשבה דמוקרטית אוניברסאלית‪.‬‬ ‫צורת הדיון בה בחרנו משלבת את שלשת הנושאים הללו‪ .‬בכל אחת מעשר היחידות שלפניכם תוכלו למצוא משנה‬ ‫אחת מתוך מסכת אבות‪ ,‬סוגיה אחת בה דנו אבות הציונות‪ ,‬וסוגיה אחת עמה מתמודדת הדמוקרטיה הישראלית –‬ ‫כשהדיון בסוגיה האחת מוביל אל הסוגיה הבאה אחריה‪ .‬בשל אופין השונה של מסכת אבות ושל ההגות הציונית‪,‬‬ ‫מתקדם הדיון מהיחיד אל החברה‪ ,‬מהפרט אל הכלל‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫ַרבָּן שִׁמְעֹון בֶּן ג ַּ ְמלִיאֵל אֹומֵר‪ ,‬עַל שְׁלשָׁה דְבִָרים הָעֹולָם עֹומֵד‪,‬‬ ‫אמַר (זכריה ח)‬ ‫עַל ַהדִּין וְעַל ָה ֱאמֶת וְעַל ַהשָּׁלֹום‪ ,‬שֶׁנ ֶּ ֱ‬ ‫ֱאמֶת ּו ִמשְׁפַּט שָׁלֹום שִׁפְטּו ְּבשַׁעֲֵריכֶם‪:‬‬ ‫(מסכת אבות א‪ ,‬יח)‬

‫"קראתי פעם לציונות אידיאל אין סופי‪ ,‬ואני מאמין‬ ‫באמת כי גם לאחר השגת ארצנו‪ ,‬ארץ ישראל‪,‬‬ ‫לא תחדל מלהיות אידיאל‪ .‬כי בציונות כפי שאני‬ ‫מבין אותה‪ ,‬כלולה לא רק השאיפה אל כברת‬ ‫ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל‪ ,‬אלא גם‬ ‫השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית"‬ ‫(בנימין זאב הרצל‪ ,‬תקוותנו‪)1904 ,‬‬


‫חלום של חברה‬

‫יחידת מבוא‬

‫"איך בונים סירה? אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה‬ ‫והכמיהה לים הגדול‪ ,‬הרחב והאין סופי‪ ,‬ולא אוספים אנשים‬ ‫ואומרים להם לאסוף עצים‪ ,‬להכין תכנית ולבנות סירה‪".‬‬ ‫(אנטואן דה סנט–אכזופרי)‬ ‫בדומה למשל של סנט–אכזופרי ניתן לומר כי בנייתה של חברה מתוקנת מתחילה בעצם‬ ‫נטיעתה של הכמיהה לחברה שכזו‪ .‬בפתח יחידה זו ניחשף לחלומותיהם של חולמים שונים‬ ‫לאורך הדורות‪ ,‬שביטאו את כמיהתם העמוקה לחברה מתוקנת‪ ,‬וננסה להבין מתוכם את‬ ‫מרכיביו השונים של הרעיון "חברה מתוקנת"‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬נעסוק בתפקידו של החלום בתיקון החברה‪ ,‬ונזמין כל אחד לפתח ולהציג את החלום‬ ‫האישי שלו לחברה מתוקנת‪.‬‬

‫מבוא‬

‫‪7‬‬


‫משימת הכנה‪:‬‬ ‫הקלידו במנוע חיפוש באינטרנט את המונח 'חברה מתוקנת'‪,‬‬ ‫וכתבו חמש תוצאות שממחישות מונח זה בצורה הטובה ביותר‪.‬‬

‫חברה מתוקנת‬ ‫ ‬ ‫ ‪ . 1‬באילו נושאים עוסקים האתרים שמצאתם‪,‬‬ ‫ וכיצד לדעתכם הם קשורים למונח 'חברה מתוקנת'?‬ ‫ ‪ .2‬אילו נושאים נוספים הייתם מצפים למצוא‪,‬‬ ‫ בקשר למונח 'חברה מתוקנת'? נמקו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫נסו לאור תשובותיכם‪ ,‬להגדיר מהי 'חברה מתוקנת'?‬ ‫היעזרו בשאלות המנחות‪:‬‬ ‫'חברה' ‪ -‬על איזו חברה מדובר? מי ייכלל בחברה זו?‬ ‫'מתוקנת' ‪ -‬קראו את ההגדרה המילונאית שלפניכם‪:‬‬

‫מתוקן‪:‬‬ ‫‪ .1‬שהוכנסו בו תיקונים לאחר‬ ‫שנתקלקל‪.‬‬ ‫‪ .2‬עשוי כראוי‪ ,‬טוב‪ ,‬משופר‪ .‬‬ ‫(מתוך מילון אבן שושן)‬

‫איזו מהמשמעויות של המונח 'מתוקן' מתאימה להגדרה שלכם‬ ‫ל'חברה מתוקנת'? נמקו‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫חיפוש‬

‫חברה מתוקנת‬

‫דף הבית‬

‫פרופיל‬

‫חשבון‬

‫ברוכים הבאים לדף "חברה מתוקנת"‬ ‫קראו את הקטעים המובאים‪.‬‬ ‫א‪ .‬סמנו‬ ‫ב‪ .‬סמנו‬

‫לחלומות החברה המתוקנת שאהבתם‪.‬‬ ‫אפשרי ‪4‬‬

‫לחלומות החברה המתוקנת שלדעתכם ברי הגשמה‪.‬‬

‫ג‪ .‬בחרו חלום אחד שעימו הזדהתם וחלום אחד אליו התנגדתם‪ ,‬והוסיפו להם תגובה בדף האתר‪.‬‬ ‫ישעיהו הנביא‪:‬‬ ‫חמָה‪...‬‬ ‫מל ְ ָ‬ ‫וְכִּתְתּו חְַרבֹותָם לְאִּתִים‪ ,‬וַחֲנ ִיתֹותֵיהֶם לְמַזְמֵרֹות‪ֹ--‬לא‪-‬יִּׂשָא גֹוי אֶל‪ּ-‬גֹוי חֶ​ֶרב‪ ,‬וְֹלא יִלְמְדּו עֹוד ִ‬ ‫חּד ָו‪ ,‬ו ְנַעַר ָקט ֹן נֹהֵג ּב ָם‪ּ ‬ופָ​ָרה וָֹדב‬ ‫וְג ָר זְאֵב עִם‪ּ-‬כֶב ֶׂש‪ ,‬ו ְנָמֵר עִם‪ּ-‬ג ְִדי יְִרּב ָץ; וְעֵג ֶל ּוכְפִיר ּומְִריא י ַ ְ‬ ‫חּד ָו יְִרּב ְצּו יַל ְֵדיהֶן‪ ...‬ישעיהו פרקים ב'‪ ,‬י"א‪.‬‬ ‫ּתְִרעֶינ ָה‪ ,‬י ַ ְ‬ ‫המאה ה‪ 8-‬לפנה"ס‬

‫רן הפרשן‪ :‬הגיב‪/‬ה על ישעיהו הנביא‪:‬‬ ‫וואלה אחי‪ ,‬אתה חייב להוסיף פירוש‪:‬‬ ‫וְכִּתְתּו ‪ -‬יהפכו‬ ‫אִּתִים ומַזְמֵרֹות ‪ -‬כלי גינון ועבודת אדמה‬ ‫יְרּבָץ ‪ -‬ישכב על האדמה‬ ‫מְִריא ‪ -‬שור‬ ‫ּתבֶן ‪ -‬קש‬ ‫ֶ‬ ‫יום חמישי בשעה ‪ .21:09‬שנת ‪2010‬‬

‫לוקאס קרנך‪ :‬הגיב‪/‬ה על ישעיהו הנביא‪:‬‬ ‫נשמע גן עדן!‬ ‫ציירתי תמונה שמזכירה‬ ‫את החלום שלך‪...‬‬

‫המאה ה‪ 16-‬לספירה‬

‫רמב"ם‪:‬‬ ‫ובאותו הזמן‪ ,‬לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות‪--‬שהטובה תהיה מושפעת הרבה‪,‬‬ ‫וכל המעדנים מצויים כעפר‪ .‬ולא יהיה עסק כל העולם‪ ,‬אלא לדעת את ה' בלבד (כמו שכתבתי‬ ‫במשנה תורה‪ ,‬הלכות מלכים פרק י"ב)‪.‬‬ ‫המאה ה–‪ 12‬לספירה‪11:37 ,‬‬

‫מורה נבוך מגיב‪/‬ה‪:‬‬ ‫אתה יכול להסביר למה הכוונה ב–"לדעת את ה'"?‬ ‫יום שני‪.11:38 ,‬‬

‫הרמב"ם מגיב‪/‬ה‪:‬‬ ‫שכולם יהיו חכמים גדולים‪ ,‬ויודעים הדברים הסתומים (=הנסתרים) העמוקים וישיגו‬ ‫דעת בוראם כפי כח האדם (שם)‪.‬‬ ‫המאה ה–‪ 12‬לספירה‪11:39 ,‬‬

‫‪9‬‬


‫חיפוש‬

‫חברה מתוקנת‬

‫דף הבית‬

‫פרופיל‬

‫חשבון‬

‫הרש"ר הירש‪:‬‬ ‫שלום הכלל ישגה רק בפריחתם ובאושרם של כל היחידים‪ ,‬ולפיכך כל אושר ביתי העולה ופורח הוא תרומה‬ ‫להגשמת מטרת הכלל‪ ,‬וחובה על הכלל לבוא לקראת היחיד ולקדם את אושרו‪ ,‬מתוך התחשבות במצבו‪,‬‬ ‫ראו פירושי על ספר דברים פרק כד‪ ,‬פס' ה‪.‬‬ ‫המאה ה–‪19‬‬

‫אושר מגיב‪/‬ה‪:‬‬ ‫יש לך רעיונות גם איך עושים את זה?‬ ‫יום ראשון‪13:41 ,‬‬

‫זאב ז'בוטינסקי‪:‬‬ ‫אני מאמין במלוא הרצינות‪ ,‬שבטרם יחלפו מאה שנה יהיה הדבר לעובדה קיימת‪ ...‬ואולי עוד ילדיהם של‬ ‫בני דורנו יזכו לראות עולם‪ ,‬אשר בו תהא המילה 'רעב' מצלצלת כאגדה מימים קדומים; עולם‪ ,‬אשר בו‬ ‫לא יצטרך עוד שום אדם לדאוג לאלמנות וליתומים‪ ,‬לאי הצלחה‪ ,‬ל'ירידה' מרמה כלכלית גבוהה לרמה‬ ‫נמוכה‪ ...‬החברה יצרה בשביל הכול 'מצע' רך וחם‪ ,‬המאפשר לאכול לשובע‪ ,‬ושם יוכל כל אדם‪ ‬להינפש‪,‬‬ ‫ומשם יתחיל בדרך חיים חדשה‪ .‬ראו בכתביי‪" :‬אומה וחברה‪ ,‬פרקים בפילוסופיה הסוציאלית של התנ"ך"‪,‬‬ ‫עמ' ‪.191‬‬ ‫יום שני‪1947 ,13:52 ,‬‬

‫הוספת קישור‪:‬‬ ‫מאה אלף רעבים במדינת ישראל‬ ‫‪7:31 ,11/02/2004‬‬

‫מרטין לותר קינג‪:‬‬ ‫יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב‬ ‫אישיותם‪...‬‬ ‫וכאשר ניתן לפעמוני החופש לצלצל‪ ,‬וקולם יישמע מכל מושב וכפר‪ ,‬מכל מדינה ועיר‪ ,‬נוכל להאיץ את בואו‬ ‫של היום בו כל ילדי האל‪ :‬שחורים כלבנים‪ ,‬יהודים כגויים‪ ,‬פרוטסטנטים כקתולים‪ ,‬יוכלו לשלב ידיהם ולשיר‪..‬‬ ‫'אנו בני חורין סוף סוף'‪.‬‬ ‫‪ 28‬באוגוסט‪1963 ,‬‬

‫ברק אובמה הגיב‪/‬ה‪:‬‬ ‫חבל שנרצחת לפני שזכית לראות אותי זוכה היום בנשיאות ארה"ב‪...‬‬ ‫‪ 5‬בנובמבר‪2008 ,‬‬

‫‪10‬‬


‫חיפוש‬

‫חברה מתוקנת‬

‫דף הבית‬

‫חשבון‬

‫פרופיל‬

‫בל הוקס‪:‬‬ ‫דמו בנפשכם עולם שאין בו דיכוי‪ ,‬עולם שבו נשים וגברים אינם בהכרח דומים‪ ,‬ואפילו לא תמיד‬ ‫שווים‪ ,‬אבל כל מערכות היחסים שבו מושתתות על חזון של הדדיות‪ .‬דמו בנפשכם את החיים‬ ‫בעולם שבו כולנו יכולים להיות מי שאנחנו‪ ...‬להגיע למימוש עצמי מלא כנשים וכגברים‪ ,‬לחיות‬ ‫לאור האמת שכולנו "נבראנו שווים"‪ .‬קראו עוד בספרי "פמיניזם זה לכולם"‪.‬‬ ‫שנת ‪2002‬‬

‫אדם מגיב‪/‬ה‪:‬‬ ‫אני מזכיר לך שאני הייתי ראשון‪ .‬תוכלי לבדוק בספר בראשית‬

‫(פרק ב'‪ ,‬פסוקים כ"ב ‪ -‬כ"ג)‬ ‫בראשית העולם‪11:02 ,‬‬

‫חווה מגיב‪/‬ה‪:‬‬ ‫לא נכון ‪ -‬נבראנו ביחד! דילגת על פרק א'‪" :‬זכר ונקבה ברא אותם"‪.‬‬ ‫בראשית העולם‪11:03 ,‬‬

‫הגשש החיוור ‪ /‬דן אלמגור‪:‬‬ ‫כשהוא יבוא‪ ,‬המשיח‪,‬‬ ‫אין מלחמה‪ .‬טוב בנשמה‪.‬‬ ‫כל יום יהיה כמו חג‪.‬‬ ‫אין הוצאות‪ ...‬רק הכנסות‪.‬‬ ‫אין ממשלות‪ .‬אין עוד גבולות‪.‬‬

‫אין מילואים‪ .‬רק בילויים‪.‬‬ ‫אין עבירות‪ .‬אין משטרות‪.‬‬ ‫אין ספרדים‪ .‬אין 'שכנזים‪.‬‬ ‫אין עניים‪ .‬אין עשירים‪.‬‬ ‫כל ישראל חברים‪.‬‬ ‫שנות השבעים‪ ,‬המאה ה–‪20‬‬

‫ג'ון לנון מגיב‪/‬ה‪:‬‬ ‫זה לא מזכיר לכם את השיר שכתבתי ‪" -‬דמיין" (‪...?)Imagine‬‬ ‫שנת ‪1971‬‬

‫כתוב תגובה‪...‬‬

‫על פי החלומות שקראתם‪ ,‬ענו‪:‬‬ ‫ ‪ .1‬מהם הערכים המוזכרים בחלומות אלו?‬ ‫ ציינו לפחות חמישה ערכים שזיהיתם‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬מהם לדעתכם הערכים שצריכים להתקיים בחברה מתוקנת ומדוע?‬ ‫ תוכלו לבחור מרשימת הערכים שציינתם‪,‬‬ ‫ והוסיפו ערכים משלכם‪:‬‬

‫האם לדעתכם יש ערך‬ ‫לחלומות שאינם ברי‬ ‫הגשמה? מדוע?‬

‫ערכים‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ ‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫הדר‬ ‫ושים ל‬

‫חברה‬

‫מ‬

‫תוקנת‪:‬‬

‫‪11‬‬


‫בנימין זאב (תיאודור) הרצל – חוזה המדינה ‪.1904-1860‬‬ ‫עיתונאי‪ ,‬משפטן‪ ,‬סופר‪ ,‬מחזאי ופוליטיקאי יהודי‪ .‬הוגה רעיון‪ ‬הציונות המדינית‪ ‬ומייסד‬ ‫הציונות‪ ‬כתנועה לאומית‪ ‬מדינית‪.‬‬ ‫הרצל נולד בבודפשט למשפחה יהודית משכילה‪ .‬מאוחר יותר עברה משפחתו לווינה‬ ‫שבאוסטריה‪ ,‬שם נחשף לראשונה לאנטישמיות‪ ,‬ובעקבות זאת ִה ְפנה את מרצו למציאת פתרון‬ ‫לבעיית היהודים‪.‬‬ ‫הרצל שוכנע כי הפתרון לבעיה הוא בהכרה מדינית ובמתן זכויות לעם היהודי בארץ משלו‪ .‬את‬ ‫שארית חייו הקצרים הקדיש להגשמת הרעיון‪.‬‬ ‫הרצל כסופר‪ ,‬הציג את חזון המדינה היהודית שלו בספריו "מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד"‬ ‫(ארץ ישנה ‪ -‬חדשה)‪ .‬בשניהם חזר והדגיש הרצל את תפקידו המשמעותי של החלום בהובלת‬ ‫השינוי‪:‬‬

‫שום אדם אינו חזק או עשיר דיו כדי שיוכל להעתיק עם ממקום מושב‬ ‫אחד למשנהו‪ .‬רק רעיון יכול לחולל זאת‪ .‬לרעיון המדינה יש אכן כוח כזה‪.‬‬ ‫לאורך כל חשכת ההיסטוריה שלהם‪ ,‬לא חדלו היהודים מלחלום את חלום‬ ‫המלכות‪' :‬לשנה הבאה בירושלים'‪ ...‬כעת שומה עלינו להראות‪ ,‬כי מחלום‬ ‫זה עשוי לצמוח רעיון בהיר כאור היום‪.‬‬ ‫(מדינת היהודים‪ ,‬מבוא עמ' ‪)14‬‬ ‫ ‪ . 1‬מהו הרעיון עליו מדבר הרצל‪ ,‬ומאיזה חלום רעיון זה צומח?‬ ‫ ‪ .2‬כיצד לדעתכם יכול רעיון‪ ,‬או חלום‪ ,‬לחולל שינוי משמעותי? הביאו ‬ ‫ דוגמה לחלום או רעיון‪ ,‬שהוביל לשינוי בחייכם‪.‬‬

‫היו שביקרו את הרצל על כך שחלומותיו אינם מעשיים‪ .‬על כך השיב הרצל‪ ,‬באחרית דבר שבספרו "אלטנוילד"‪:‬‬ ‫החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה‪ ,‬כמו שחושבים רבים‪.‬‬ ‫כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות‪...‬‬ ‫בנימין זאב הרצל‪ ,‬אלטנוילנד ‪ -‬אחרית דבר‬ ‫ ‬

‫במה תלוי מימוש החלום‬ ‫לפי הרצל?‬ ‫האם זה מספיק‬ ‫לדעתכם?‬

‫עמוד השער של אלטנוילנד‪ .‬למטה‬ ‫מימין מופיע המוטו של הספר‪" :‬אם‬ ‫תרצו‪ ,‬אין זו אגדה"‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ .3‬מה היחס בין חלום למעשה‪ ,‬על פי הרצל? האם תשובתו מספקת אתכם?‬

‫מבוא‬

‫במהלך הספר נפגוש קטעים מחזונו של הרצל‬ ‫ונבחן את השאלה האם ועד כמה הם התממשו‬ ‫בחברה הישראלית בימינו‪.‬‬


‫החברה המתוקנת שלי‬

‫גם לי יש חלום‬ ‫משימה מסכמת‬ ‫א‪ .‬תארו כיצד נראה החלום שלכם ל''חברה מתוקנת''‪.‬‬ ‫ תוכלו להציג את החלום שלכם באמצעות ציור‪ ,‬דגם‪ ,‬מצגת‪ ,‬שיר‪ ,‬או בכל דרך שתבחרו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוסיפו תגובה שלכם ובה תתייחסו אל השאלות הבאות‪:‬‬ ‫ אילו ערכים עומדים בבסיס החברה המתוקנת שלכם ומדוע בחרתם דווקא בהם?‬ ‫ האם החלום שלכם הוא בר הגשמה? אם כן‪ ,‬באילו דרכים לדעתכם ניתן להגשימו?‬ ‫ מי לדעתכם יהיו שותפים לחלום שלכם? נמקו‪.‬‬

‫חל‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫הם הנב ם‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ם הם המש אים‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫קיץ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫חולמי ם‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ם‪.‬‬ ‫הרב קוק‪ ,‬אורו כולנו ‪...‬‬ ‫ת‬

‫מבוא‬

‫הקוד‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫'‬ ‫רכ"ו‬

‫‪13‬‬



‫מסּור בידך‬

‫יחידה א‬

‫המשנה הראשונה במסכת אבות מתארת את שרשרת המסירה של התורה‬ ‫שבעל‪-‬פה‪:‬‬

‫משֶׁה קִבֵּל ּתֹוָרה ִמסִּינ ַי‪ּ ,‬ו ְמסָ​ָרּה ל ִיהֹושֻׁעַ‪ ,‬וִיהֹושֻׁעַ ל ִזְקֵנ ִים‪,‬‬ ‫אנְשֵׁי כְנֶסֶת ַהג ְּדֹול ָה‪...‬‬ ‫ּוזְקֵנ ִים לִנְבִיאִים‪ּ ,‬ונְבִיאִים ְמסָרּו ָה ל ְ ַ‬ ‫(משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק א'‪ ,‬משנה א')‬

‫המונח 'תורה שבעל‪-‬פה' מבטא את מכלול הפירושים וההלכות שאינם‬ ‫כתובים ב'תורה שבכתב'‪ ,‬אשר עברו במסורת‪ ‬מדור לדור‪ ,‬או שנתחדשו על‬ ‫ידי חכמים‪ ,‬על פי דרכי הלימוד והעקרונות של התורה שבכתב‪.‬‬ ‫התורה שבעל‪-‬פה הופצה בעל‪-‬פה ממש‪ ,‬ורק בתקופת חז"ל נערכה ונחתמה‬ ‫בקבצים סגורים של משנה‪ ,‬תלמוד ומדרשים‪ ,‬בעיקר לצורך מניעת שכחה‪.‬‬ ‫מזמן עיסוק במסורת בכלל‬ ‫רעיון המסירה מדור לדור המתואר במשנה‪ֵ ,‬‬ ‫ובמסורת היהודית בפרט‪ ,‬ובתפקידן בכינונה של חברה מתוקנת‪ .‬כחלק‬ ‫מהעיסוק בנושא זה‪ ,‬נבחן ביחידה זו גם את האופן שבו הוא נדון בהגות‬ ‫הציונית‪ ,‬שעסקה בשאלת תפקידה ומקומה של המסורת היהודית בכינונה‬ ‫של החברה החדשה‪-‬ישנה בארץ ישראל‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫בין מסורת למסירה‬ ‫משנה‬

‫פ ר ק י א ב ות‬

‫המשנה היא קובץ ההלכות והתקנות‬ ‫הבסיסי של התורה שבעל‪-‬פה‪,‬‬ ‫המשלימה את דיני התורה שבכתב על‬ ‫פי המסורת‪ ,‬עברו כלליה ועקרונותיה‬ ‫מדור לדור‪ ,‬מאז מעמד הר סיני‪ .‬בתחילת‬ ‫המאה השלישית נערכה ונחתמה המשנה‬ ‫כקובץ סגור על ידי רבי יהודה הנשיא‬ ‫וחכמי דורו‪ ,‬מתוך החשש שבשל הגלות‬ ‫תישכח התורה שבעל‪-‬פה מישראל‪.‬‬ ‫מקור שמה של המשנה מהשורש‬ ‫שנ"ה‪ ,‬שמשמעותו שינון וחזרה‪ .‬ישנם‬ ‫סדרים במשנה‪ .‬כל סדר מחולק‬ ‫שישה ָ‬ ‫למסכתות‪ ,‬כל מסכת נחלקת לפרקים‬ ‫וכל פרק נחלק לקטעים המכונים‬ ‫משניות‪.‬‬

‫מׁשֶה קִּבֵל ּתֹוָרה ִמּסִינ ַי‪,‬‬ ‫ּו ְמסָ​ָרּה ל ִיהֹוׁשֻעַ‪,‬‬ ‫וִיהֹוׁשֻעַ ל ִזְקֵנ ִים‪,‬‬ ‫ּוזְקֵנ ִים לִנְבִיאִים‪,‬‬ ‫אנְׁשֵי כְנֶסֶת ַהּג ְדֹול ָה‪...‬‬ ‫ּונְבִיאִים ְמסָרּו ָה ל ְ ַ‬

‫[משנה‪ ,‬מסכת אבות פרק א'‪ ,‬משנה א']‬

‫‪ . 1‬מה כוללת‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ה"תורה" במשנה שלפניכם?‬ ‫ ‬ ‫אילו דברים‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מוסר משה מדור לדור? (היעזרו במושגים)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מפורטת שרשרת המסירה במשנה?‬ ‫ ‬ ‫מדוע היא מופיעה דווקא בפתיחה למסכת אבות?‬ ‫ ‬

‫מסכת אבות‬ ‫מסכת אבות היא המסכת האחרונה‬ ‫שבתוך סדר נזיקין במשנה‪ .‬היא בנויה‬ ‫ממאמרים קצרים של חכמי המשנה‪,‬‬ ‫מאמרים המרכזים בתוכם עקרונות‬ ‫והנחיות לדרך חיים מתוקנת‪ .‬המסכת‬ ‫נוגעת בנושאים מגוונים‪ :‬לימוד תורה‪,‬‬ ‫הנהגה‪ ,‬מוסר‪ ,‬מידות טובות‪ ,‬יחסים בין‬ ‫אדם לחברו ובין אדם לעצמו‪ ,‬ועוד‪ .‬חלק‬ ‫מן המאמרים הפכו לניבים ופתגמים‬ ‫מוכרים בתרבות הישראלית‪.‬‬

‫חפשו במסכת אבות‪,‬‬ ‫המופיעה בסוף הספר‪,‬‬ ‫פתגמים המוכרים לכם‪.‬‬

‫מהי‪ ,‬לדעתכם‪,‬‬ ‫משמעות השם "מסכת אבות"?‬ ‫התייחסו למובנים השונים האפשריים של המונח "אבות"‪:‬‬ ‫‪ .1‬הורים‬ ‫‪ .2‬ראשונים לעדה או אומה‪ ,‬למשל‪ :‬אבות האומה‬ ‫‪ .3‬יסודות‪ ,‬עיקרים‪ ,‬למשל‪ :‬אבות המזון‬

‫‪16‬‬

‫מסור בידך‬


‫־ך־‬

‫מדרש תמונה‪:‬‬ ‫באליפות העולם באתלטיקה‬ ‫קלה לשנת ‪ ,2005‬נבחרת‬ ‫השליחים של ארה"ב הורחקה‬ ‫מהתחרות במקצה המוקדמות‬ ‫במירוץ ‪.100x4‬‬ ‫כבר בחילוף הראשון התבלבלו‬ ‫האצנים סקיילס וסקוט‪ ,‬והפילו‬ ‫את המקל ביניהם‪.‬‬

‫כתבו‪/‬המחיזו דו־שיח קצר בין שני האצנים לאחר הפלת המקל‪.‬‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מה דומה ומה שונה בין המסירה של המשנה‪ ,‬ובין המסירה שבתמונה?‬ ‫האם יש הבדל בין מסירה של יחיד לבין מסירה של רבים? נמקו‪.‬‬ ‫על מי‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חלה אחריות רבה יותר ‪ -‬על 'החוליה המוסרת' או על‬ ‫'החוליה המקבלת' מדוע?‬ ‫נסו לחשוב‪ :‬מה מקבל המסר אמור לעשות כאשר‪:‬‬ ‫ המסר לא ברור או משובש‪.‬‬ ‫ המקבל לא מזדהה עם המסר‪.‬‬ ‫ המקבל לא מצליח להעביר את המסר הלאה‪.‬‬ ‫ המסר משתנה במהלך המסירה‪.‬‬

‫ ‬

‫התבוננו במושגים הבאים‪ ,‬הקשורים לשורש מס"ר‪:‬‬

‫מסירות‬

‫מסירוּ ת‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫תחנת ממסר‬

‫‪ . 5‬מה משותף למושגים אלו? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .6‬אילו מושגים מייצגים בעיניכם את המסירה המופיעה במשנה ומדוע?‬ ‫‪ .7‬אילו מושגים מייצגים בעיניכם את המונח 'מסורת'? נמקו‪.‬‬

‫מסרון‬

‫מסור בידך‬

‫‪17‬‬


‫מסורת‬ ‫כתבו את כל האסוציאציות הקשורות לדעתכם למושג 'מסורת'‪.‬‬ ‫מסורת‪:‬‬ ‫מערכת של תרבות ‪ -‬ידע‪ ,‬סמלים‪ ,‬מנהגים וטקסים‪ ,‬ערכים וכללי התנהגות‬ ‫ הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת‪ .‬לרוב המסורת מהווה‬‫למעשה את הבסיס להגדרה של קבוצה‪ ,‬הן כלפי חוץ והן כלפי פנים‪.‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫שבצו דוגמאות של מסורות בטבלה‪:‬‬

‫‪ . 1‬האם לדעתכם ישנה חשיבות לשימור מסורות? מדוע?‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬האם המסורת מאפשרת‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חידוש? נמקו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬האם חשוב לכם לדעת את המקור של המסורות בחייכם?‬ ‫ ‬ ‫ נמקו והמחישו בעזרת דוגמה למסורת בחייכם‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫מסור בידך‬

‫[על פי ויקיפדיה]‬


‫בשעה שעלה משה למרום [לקבל את התורה]‪,‬‬ ‫מצאו להקב"ה שיושב וקושר [=מעטר] כתרים לאותיות [של התורה]‪,‬‬ ‫אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬מי מעכב על ידך? [=למה אתה מתעכב?]‬ ‫אמר לו‪ :‬אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף‬ ‫שמו‪ ,‬שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ [=כתרי האותיות] תילין תילין‬ ‫[=הררים] של הלכות‪.‬‬ ‫אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הראהו לי!‬ ‫אמר לו‪ :‬חזור לאחורך [ולך לעתיד]‪.‬‬ ‫הלך וישב בסוף שמונה שורות‬ ‫[=בשורה האחרונה של בית מדרשו של רבי עקיבא]‪,‬‬ ‫ולא היה יודע מה הן אומרים‪ ,‬תשש כוחו;‬ ‫כיון שהגיע [רבי עקיבא] לדבר אחד‪ ,‬אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬מנין לך?‬ ‫אמר להן‪ :‬הלכה למשה מסיני‪.‬‬ ‫נתיישבה דעתו [של משה]‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‪ .4‬‬ ‫ ‬

‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מנחות דף כט‪ ,‬עמוד ב)‬

‫במה עסק הקב"ה כשפגש אותו משה ומדוע?‬ ‫כיצד ייתכן שמשה לא ידע מה אומרים בבית מדרשו של‬ ‫רבי עקיבא?‬ ‫מדוע שאלו תלמידי רבי עקיבא "מנין לך"? למה כוונתם?‬ ‫הסבירו את תשובתו של רבי עקיבא ‪" -‬הלכה למשה מסיני"‪ .‬כיצד היא ‬ ‫מיישבת את דעתו של משה?‬

‫ש‬

‫בחזרה לעתיד‬

‫עיטור כתרים לאותיות התורה‬

‫משה רבנו ורבי עקיבא‬ ‫כ־‪ 1500‬שנים מפרידות בין דמויותיהן‬ ‫של משה רבנו ורבי עקיבא‪ ,‬המופיעות‬ ‫בסיפור‪:‬‬ ‫משה רבנו ‪ -‬מסר את התורה לישראל‬ ‫במעמד הר סיני‪.‬‬ ‫רבי עקיבא ‪ -‬תנא ארצישראלי שחי‬ ‫במאות ה־‪ 1‬וה־‪ 2‬לספירה‪ ,‬ומהווה‬ ‫דמות מרכזית במסירת התורה שבעל־‬ ‫פה‪ .‬במסורת היהודית מוזכר כמי שעבר‬ ‫בחייו מהפך עצום ‪ -‬הפך מרועה צאן‬ ‫פשוט לגדול חכמי התורה‪ .‬הוא נזכר‬ ‫בתלמוד הבבלי קרוב ל־‪ 1,500‬פעמים‪,‬‬ ‫ונחשב סמל למסירות נפש על התורה‪.‬‬ ‫הוא הוצא להורג על ידי מלכות רומי‬ ‫מפני שסירב להישמע לגזר שלא ללמד‬ ‫תורה‪.‬‬

‫השלימו את הטבלה וכתבו – מי מהדמויות בסיפור הוא 'מוסר' ומי‬ ‫'מקבל'‪:‬‬

‫ ‪ . 5‬כיצד נתפסת שרשרת המסירה על פי סיפור זה? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .6‬מהו המקור של שרשרת המסירה על פי סיפור זה? מדוע‪ ,‬לדעתכם‪,‬‬ ‫ חשוב לסיפור להדגיש מקור זה?‬ ‫כתבו דו־שיח בין משה לרבי עקיבא‪ ,‬המתאר מפגש דמיוני בין השניים‪ ,‬לאחר‬ ‫ישיבתו של משה בבית מדרשו של רבי עקיבא‪.‬‬

‫משה ועשרת הדיברות‪ ,‬ג'יימס ִטיס ֹו‬

‫מסור בידך‬

‫‪19‬‬


‫ ‬ ‫ ‬

‫התבוננו באיורים שלפניכם ובחרו את האיור שמייצג עבורכם את תהליך המסירה של המסורת‪.‬‬ ‫נמקו בחירתכם‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬

‫כיצד ייתכנו תשובות‬ ‫שונות לתיאור המסורת?‬

‫אחר‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪20‬‬

‫מסור בידך‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫במה דומים ובמה שונים האיורים זה מזה?‬ ‫האם אפשר להוסיף באיור שבחרתם‪ ,‬חוליות נוספות לתהליך המסירה? כיצד?‬ ‫היכן הייתם ממקמים את עצמכם באיור המסמל את תהליך המסירה?‬


‫מסורת בחברה מתוקנת‬

‫השנה היא ‪ ,3010‬והתבשרתם כי הכיתה שלכם נבחרה להיות הקבוצה‬ ‫הראשונה שתקים חברה מתוקנת על הירח!‬ ‫עליכם להחליט מה תפקידה של המסורת היהודית בחברה החדשה‪.‬‬ ‫התייחסו לנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫יום מנוחה ‪-‬‬ ‫ ‬

‫האם יהיה יום מנוחה? אם כן ‪ -‬באיזה יום יחול? כיצד יראה? האם יהיה מעוגן בחוק?‬ ‫האם תהיה החלטה קבוצתית לגבי אופיו?‬

‫חגים ומועדים ‪ -‬האם תבחרו לציין חגים ומועדים בחברה החדשה? אם כן ‪ -‬אילו תבחרו לשמר ואילו לשנות? ‬ ‫ כיצד תבחרו לציין את החגים? האם תחליטו על חגים חדשים?‬ ‫ כיצד תחברו את תקנון ההתנהגות בחברה החדשה?‬ ‫תקנון ‪-‬‬ ‫ האם תמציאו כללים חדשים או שתתבססו על כללים קיימים? (לדוגמה עשרת הדיברות‪ ,‬חוקי ‬ ‫ מדינת ישראל‪ ,‬אמנת זכויות האדם וכדומה)‪.‬‬ ‫האם יש צורך בקביעת תקנון אחיד? מה תעשו למי שמפר את התקנון?‬ ‫כתבו את החלטותיכם בצורת תקנון החברה החדשה שלכם‪ ,‬תוך נימוק וביסוס טענותיכם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬

‫הביאו דוגמה לנושא בו התלבטתם‪ ,‬ותארו את השיקולים השונים‪.‬‬ ‫מה לדעתכם צריך להיות היחס למסורת‪ ,‬בבניית חברה מתוקנת? האם יש לה תפקיד בבניית חברה כזו?‬ ‫האם יש הבדל בין היחס האישי שלכם למסורת היהודית‪ ,‬ובין יחסה של הקבוצה למסורת זו?‬ ‫(השוו תשובתכם עם האיור שבחרתם)‪.‬‬ ‫בחרו שם לחברה שהקמתם ופרטו מה משמעותו ומדוע בחרתם בשם זה‪.‬‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫בחרו אחד מן הנושאים בהם דנתם‪ ,‬והשוו למצב הקיים כיום במדינת ישראל‪:‬‬ ‫בררו את איכותו וקיומו בחברה הישראלית והציעו הצעות לתיקון בהתאם לתפיסתכם‪.‬‬

‫מסור בידך‬

‫‪21‬‬


‫היחס למסורת בהגות הציונית‬ ‫בראשית הציונות‪ ,‬ועם הניסיון הציוני ליצור חברה חדשה ומתוקנת בארץ ישראל‪ ,‬התעורר ויכוח סוער בנוגע ליחס שראוי‬ ‫לתת למסורת היהודית‪ ,‬וכיצד תתבטא מסורת זו בחברה‪.‬‬ ‫לפניכם שלוש גישות המתייחסות לשאלות אלו‪:‬‬ ‫הרב‪ ‬שמואל מוהליבר‬ ‫‪1898-1824‬‬ ‫רב ומנהיג ציבורי‪,‬‬ ‫ממייסדי וראשי תנועת‬ ‫חיבת ציון בפולין‬ ‫ומאבות הציונות הדתית‪.‬‬ ‫נולד בליטא למשפחת רבנים מיוחסת‪,‬‬ ‫הוסמך לרבנות בגיל ‪ 18‬וכבר אז התבלט‬ ‫כאיש ציבור וכעסקן מובהק‪ .‬משנות‬ ‫השבעים הפך רעיון יישוב ארץ ישראל‬ ‫למרכז חייו ועיסוקו; הוא פעל למען‬ ‫היישוב בארץ ישראל וקרא ליישוב הארץ‬ ‫ברוח המסורת‪.‬‬

‫"יסוד חיבת ציון הוא לנצור [= לשמור] את התורה כולה‪,‬‬ ‫כפי שהיא מורשה לנו דור ‪ -‬דור‪ ,‬בלי כל גרעון ותוספת‪.‬‬ ‫הנני אומר זאת בדרך כלל‪ ,‬כי תורתנו שהיא מקור‬ ‫חיינו צריכה להיות יסוד תחייתנו בארץ אבותינו"‪.‬‬ ‫הרב מוהילבר‪,‬‬ ‫ ‬

‫מתוך מכתב שנקרא בקונגרס הציוני הראשון‪1897 ,‬‬

‫הנה באנו‪ ,‬בני חורין ומלאי אמונה! שחררנו את עצמנו מכבליה‬ ‫של מסורת שאינה יכולה לחיות ואינה רוצה למות!‬ ‫שחררנו את עצמנו מתרבות גוססת כדי להתחיל תרבות חדשה!‬ ‫הננו בני חורין כדי לשנות מה שצריך שינוי‪ ...‬כדי לבנות ולהרוס!‬ ‫מיכה יוסף ברדיצ'בסקי‬ ‫ ‬ ‫(מתוך אני מאמין‪ :‬נוסח אחר‪ ,‬עיתון "הצפירה"‪ :‬ניסן‪)1903 ,‬‬

‫מיכה יוסף בן־גוריון‬ ‫[ברדיצ'בסקי]‬ ‫‪1921-1865‬‬ ‫בן למשפחת רבנים חסידיים‪ .‬סופר‬ ‫והוגה דעות עברי‪ ,‬שקרא למהפכה‬ ‫בתפיסת היהדות‪ .‬ביצירתו הוא מביע‬ ‫תסכול וכעס כלפי‪ ‬העולם המסורתי‬ ‫בו גדל‪ .‬לדעתו‪ ,‬תיקון בחברה היהודית‬ ‫מצריך שינוי ערכים‪ ,‬אם כי לעתים‬ ‫הסכים שהיצירה התרבותית אינה יכולה‬ ‫להתקיים ללא מורשת העבר‪.‬‬

‫ברל כצנלסון‬ ‫‪1944-1887‬‬ ‫הבולטים‬ ‫ממנהיגיה‬ ‫של‪ ‬תנועת העבודה‪ ‬בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬הוגה דעות של הציונות‬ ‫הסוציאליסטית‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬עורך‪ ‬וממקימי‬ ‫מוסדות ההסתדרות‪ .‬נולד למשפחה‬ ‫יהודית משכילה באימפריה הרוסית‪,‬‬ ‫ועלה ארצה בעלייה השנייה‪ .‬נדד כפועל‬ ‫ברחבי הארץ והפך לדמות מוכרת בחוגי‬ ‫הפועלים ולאחד מאישי הרוח של החברה‬ ‫הישראלית‪ .‬בין השאר‪ ,‬טען כי יש להפגין‬ ‫כבוד חינוכי ותרבותי כלפי מסורת‬ ‫ישראל‪.‬‬

‫דור מחדש ויוצר איננו זורק אל גל האשפה את ירושת הדורות‪.‬‬ ‫הוא בוחן ובודק‪ ,‬מרחיק ומקרב‪ ,‬יש שהוא נאחז במסורת הקיימת‬ ‫ומוסיף עליה‪ ,‬ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות‪ ,‬חושף נשכחות‪,‬‬ ‫ממרק אותן מחלודתן‪ ,‬מחזיר לתחייה מסורת קדומה‪ ,‬שיש בה‬ ‫להזין את נפש הדור המחדש‪.‬‬ ‫ואם יש בחיי העם משהו קדום מאד ועמוק מאד‪ ,‬שיש בו כדי‬ ‫לחנך את האדם ולחסן אותו לקראת הבאות‪ ,‬האם יהא בזה‬ ‫ממידת המהפכה להתנכר לו?‬ ‫ברל כצנלסון‬ ‫(מתוך עיתון דבר‪ :‬אב‪)1934 ,‬‬

‫‪22‬‬

‫מסור בידך‬


‫‪. 1‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬

‫מהי מסורת ומה היא מייצגת‪ ,‬לפי כל אחד מן ההוגים?‬ ‫עם איזו עמדה אתם מזדהים‪ ,‬ועם איזו עמדה קשה לכם להזדהות?‬ ‫הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫איזה קטע מייצג‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬את העמדה של הקבוצה שלכם? נמקו‪.‬‬ ‫מצאו ביטויים עכשוויים המבטאים כל אחת מהגישות‪.‬‬

‫מכונת הזמן שלי‬ ‫המצאתם מכונת זמן‪ ,‬שיכולה להביא אחד מן האישים אותם פגשנו בפרק זה‬ ‫אל העולם של ימינו‪.‬‬ ‫בחרו אחד משלושת ההוגים הציונים עמם נפגשנו‪:‬‬ ‫ברל כצנלסון‪ ,‬מיכה ברדיצ'בסקי או הרב מוהליבר‪.‬‬ ‫ערכו לו סיור במדינת ישראל של ימינו‪ ,‬וקיימו איתו ריאיון‪.‬‬ ‫התייחסו בריאיון גם לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫ מהי בעיניו ההגדרה כיום למושג 'מסורת'‪ ,‬והאם לדעתו הגדרה זו הייתה שונה בתקופתו?‬ ‫ מהו‪ ,‬לדעתו‪ ,‬היחס הראוי למסורת במדינת ישראל בימינו?‬ ‫שלבו גם התייחסות אל דוגמאות אקטואליות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ החברה הישראלית כיום – האם כך הוא דמיין אותה?‬

‫מסור בידך‬

‫‪23‬‬


‫החברה המתוקנת שלי‬

‫לימודי מורשת ישראל‬ ‫משימה מסכמת‪:‬‬

‫כותרות היום‬ ‫מקצוע חדש בבתי הספר‪:‬‬ ‫תרבות ומורשת ישראל‬ ‫תלמידי כיתות ו'‪-‬ח' בבתי הספר הממלכתיים יחויבו‬ ‫ללמוד טקסטים מסורתיים שלא חויבו ללמוד בעבר‪.‬‬ ‫הלימודים יהיו חלק ממקצוע חדש‪" ,‬תרבות ישראל‬ ‫ומורשתו"‪ ,‬שמטרתו חיזוק החינוך לערכים יהודיים‬ ‫וציוניים‪.‬‬ ‫במסגרת השיעור החדש ילמדו תלמידי כיתות ו' את‬ ‫פרשת השבוע; תלמידי כיתות ז' ילמדו על סידור‬ ‫התפילה; ותלמידי כיתות ח' ילמדו את מסכת אבות‪.‬‬ ‫בנוסף לכך ילמדו גם הגות ציונית‪ ,‬תוך דגש על נושא‬ ‫תיקון היחיד וחברה מתוקנת‪.‬‬

‫‪ . 1‬הגיבו לכתבה וכתבו ‪ -‬מה דעתכם על הכנסת לימודי מורשת ישראל לבית הספר?‬ ‫ התייחסו לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ אילו ספרים לדעתכם יש לכלול בתוכנית הלימודים ומדוע?‬ ‫ אילו ערכים תדגישו בלימודי מורשת ישראל?‬ ‫ ‬ ‫כתוב תגובה‪...‬‬

‫‪ .2‬כתבו שאלה אחת מתחום מורשת ישראל שמעניינת אתכם במיוחד‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫מסור בידך‬

‫עוד בחדשות‬


‫שתיקה דיבור ומעשה‬ ‫יחידה ב‬

‫"מילה בסלע [=מטבע]‪ ,‬שתיקה בתריי [=בשניים]"‬ ‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מגילה)‬ ‫או במילים אחרות‪:‬‬ ‫"דיבור שווה כסף‪ ,‬אך השתיקה זהב"‬ ‫פתגמים רבים מציינים את עדיפותה של השתיקה על פני‬ ‫הדיבור ‪ -‬אך מדוע בעצם? הרי הדיבור הוא לא רק יכולת‬ ‫מופלאה המייחדת את האדם מבעלי החיים‪ ,‬אלא גם סמל‬ ‫לנכונותו של האדם לפעול‪" .‬לא נשתוק" נוהגים מפגינים‬ ‫לצעוק כאשר הם מתכוונים לעמוד על זכויותיהם ולפעול למענן‪.‬‬ ‫ביחידה זו נבחן את הקשרים שבין שלושת המושגים הללו ‪-‬‬ ‫השתיקה‪ ,‬הדיבור והמעשה‪.‬‬ ‫נקודת המוצא שלנו תהיה דבריו של רבי שמעון בן גמליאל‬ ‫ב'פרקי אבות'‪:‬‬

‫אל ָּא שְׁתִיקָה‪.‬‬ ‫"וְֹלא ָמצָאתִי ל ַּגּוף טֹוב ֶ‬ ‫אל ָּא ַה ַּמעֲשֶׂה‪".‬‬ ‫וְֹלא ַה ִּמד ְָרׁש הּוא ָהעִקָּר‪ֶ ,‬‬

‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק א'‪ ,‬משנה ט"ז)‬

‫מתוך דברים אלו נצא לבחון סוגים שונים של שתיקה ואת‬ ‫השפעותיהם על האדם והחברה‪.‬‬ ‫ננתח גם את ההנגדה שבין דיבור ומעשה ונבחן את האופן‬ ‫בו שלוש הפעולות הללו – לשתוק‪ ,‬לדבר ולעשות – נדרשות‬ ‫ליצירתה של חברה מתוקנת‪.‬‬ ‫כחלק מניתוח זה‪ ,‬נבחן את האופן בו ניסה הרצל לעורר שינוי‬ ‫בחברה היהודית‪ ,‬ונשאל את השאלה האם הרצל הוא איש‬ ‫דברים או איש מעשה?‬

‫נואם בהייד־פארק‪ ,‬לונדון‪( ,‬צילום‪ :‬פדרו פגיוארדו)‬

‫‪25‬‬ ‫אודיון רדון‪ ,‬שתיקה‬


‫"כל ימי גדלתי בין חכמים"‬ ‫משימת הכנה‬ ‫חשבו על דמויות של אנשים חכמים ש'גדלתם ביניהם'‪.‬‬ ‫רשמו שלושה דברים שלמדתם מהם‪.‬‬

‫במה מתבטאת חוכמתן‬ ‫של הדמויות שציינתם‬ ‫בתשובותיכם?‬ ‫פ ר ק י א ב ות‬

‫רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫שמעון 'בנו' – רבן שמעון בן גמליאל‬ ‫הזקן‪ ,‬תנא בדור הראשון ונשיא‬ ‫הסנהדרין‪ .‬רבן שמעון חי בתקופה‬ ‫שלפני חורבן בית המקדש והשתתף‬ ‫במרד הגדול נגד הרומאים‪ .‬‬

‫ׁשִמְעֹון ּבְנֹו אֹומֵר‪:‬‬ ‫ּכָל יָמַי ּגָדַלְּתִי בֵין ַה ֲחכָמִים‪,‬‬ ‫אּל ָא ׁשְתִיקָה‪.‬‬ ‫וְֹלא ָמצָאתִי ל ַּגּוף טֹוב ֶ‬ ‫אּל ָא ַה ַּמעֲׂשֶה‪.‬‬ ‫וְֹלא ַה ִּמד ְָרׁש הּוא ָהעִּקָר‪ֶ ,‬‬ ‫וְכָל ַהּמְַרּבֶה דְבִָרים‪ֵ ,‬מבִיא ֵחטְא‪.‬‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק א'‪ ,‬משנה ט"ז)‬

‫‪ . 1‬מה דעתכם על אמירותיו של רבי שמעון? השוו למה שלמדתם אתם מחכמים בחייכם‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה לדעתכם משותף לשלוש האמירות של רבי שמעון במשנה?‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫אמירותיו של רבי שמעון מתייחסות לשלוש צורות של התנהגות‪:‬‬

‫שתיקה‬

‫‪26‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫דיבור‬

‫מעשה‬

‫‪ . 1‬דרגו את השלוש על פי מידת החשיבות שלהן‪ ,‬לפי דברי רבי שמעון במשנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬דרגו את השלוש על פי מידת החשיבות שלהן‪ ,‬לדעתכם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬חשבו על יתרונות וחסרונות של כל אחת משלוש צורות ההתנהגות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הביאו דוגמאות להמחשה‪.‬‬ ‫ ‬


‫אּל ָא ׁשְתִיקָה‬ ‫וְֹלא ָמצָאתִי ל ַּגּוף טֹוב ֶ‬ ‫קראו את הקטעים שלפניכם‪ ,‬העוסקים במשמעויות של השתיקה‪ ,‬וענו‬ ‫על השאלות שאחריהן‪:‬‬

‫שתיקה עם עצמי‬ ‫ויפאסאנה‬ ‫השתיקה הייתה אחד הדברים הקשים שחוויתי בחיי‪.‬‬ ‫הקושי האמיתי לא היה רק לשתוק במשך עשרה ימים‪ ,‬אלא‬ ‫להימנע מכל סוג של תקשורת עם האנשים שחיו סביבי‪.‬‬ ‫להתגורר בחדר אחד עם אנשים שאסור לי לדבר איתם אפילו‬ ‫לא בסימנים או במבט‪.‬‬ ‫במשך עשרה ימים הייתי חייבת לשבת בדממה‪ ,‬והגוף צעק‬ ‫ורצה לזוז‪ .‬בהתחלה השקט הוציא אותי מדעתי‪ ,‬שכן כל החיים‬ ‫התגוררתי בעיר‪ ,‬ורעש החיים הקיף אותי מכל כיוון‪ .‬לאט לאט‬ ‫עלו מתוך השקט שאלות‪ ,‬שבחיי היום יום לא שאלתי את‬ ‫עצמי‪ :‬מי אני באמת? מה אני רוצה ומצפה מעצמי? ההתמודדות‬ ‫עם שאלות אלו‪ ,‬אפשרה לי להגיע לחוויית תיקון ולקבלה‬ ‫מחודשת של עצמי‪.‬‬ ‫ ‬

‫טל‪ ,‬חוויות מהוויפאסאנה‬

‫תענית דיבור‬ ‫שתיקה שאדם מקבל על עצמו‪ ,‬לפרק‬ ‫זמן מסוים כחלק מתהליך של חשבון‬ ‫נפש וכפרה‪ .‬במשך תענית הדיבור‪ ,‬נמנע‬ ‫האדם מלדבר דברים הקשורים לחיי‬ ‫היום יום‪ ,‬ומשתדל לעסוק עם עצמו או‬ ‫עם חבר בלימוד תורה‪ ,‬תפילה או אמירת‬ ‫תהלים‪.‬‬ ‫המנהג מובא בכתבי רמח"ל‪ ,‬מהמאה‬ ‫ה‪ 17-‬באיטליה והוא נפוץ כיום‬ ‫בקהילות יהודיות רבות‪.‬‬

‫חסיד מתבודד ביער‬

‫במה דומות ובמה שונות‬ ‫המטרות ודרכי היישום של‬ ‫הוויפאסאנה ותענית הדיבור?‬

‫האם הייתם מצליחים‬ ‫לשתוק במשך מספר ימים?‬ ‫מדיטצית ויפאסאנה‬

‫ ‪ . 1‬מהם קשיי השתיקה‪ ,‬על פי דברי הכותבת?‬ ‫ ‪ .2‬מה מטרת השתיקה‪ ,‬על פי הכותבת? האם ניתן לדעתכם להגיע למטרה זו גם ‬ ‫ בדרך אחרת? תנו דוגמאות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪" .3‬ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה" – האם הכותבת הייתה מסכימה עם‬ ‫ אמירה זאת? נמקו‪.‬‬

‫שיטת מדיטציה שמקורה בבודהיזם‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נפוצה בין המטיילים‬ ‫במזרח הרחוק וכיום מתורגלת גם בארץ‪.‬‬ ‫במהלך המדיטציה כל התלמידים חייבים‬ ‫לשמור על 'שתיקה נאצלת'‪,‬‬ ‫שפירושה – דממה של גוף‪ ,‬דיבור ותודעה‪,‬‬ ‫למשך עשרה ימים‪.‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫‪27‬‬


‫תיָקה"‬ ‫מ ה‪ׁ ,‬שְ ִ‬ ‫ח ְכ ָ‬ ‫ס י ָג ַל ָ‬ ‫" ְ‬ ‫יקה לַ ֲח ָכ ִמים‪,‬‬ ‫"יָ ָפה ְׁש ִת ָ‬ ‫ַקל וָ ח ֶֹמר לַ ִּט ְּפ ִׁשים"‬ ‫מה דעתכם על אמירה זאת?‬ ‫האם אתם מזדהים איתה?‬

‫בחור הוזמן לביתּה של בחורה לשם שידוך‪ ,‬והלך גם השדכן‬ ‫עמו‪ .‬כשהגיעו לשם הקדים השדכן ואמר לו‪ :‬זכור מה שאמרו‪:‬‬ ‫"סייג לחכמה שתיקה"‪ .‬עצתי‪ ,‬שתמעט בשיחה ותעמיד פנים‬ ‫כאדם שרבות מחשבות עמּוקֹות בלבו‪.‬‬ ‫נשמע לו הבחור‪ ,‬שתק ולא השתתף בשיחה‪ .‬התחילו האנשים‬ ‫דנים עליו בחשאי‪:‬‬ ‫בחור שתקן זה מה טיבו?‬ ‫אמר אחד‪ :‬חזותו מוכיחה עליו‪ ,‬שחכם גדול הוא וכּולֹו מחשבה‪.‬‬ ‫נענה שני ואמר‪ :‬לא‪ ,‬כי משורר גדול הוא וכּולֹו רוח‪-‬הקודש‪.‬‬ ‫פיהק שלישי ואמר‪ :‬לא זה ולא זה‪ ,‬אלא פשוט טיפש מופלג הוא‪.‬‬ ‫מיד קפץ הבחור ואמר לשדכן‪ :‬הבה ונלך‪ .‬כבר הכירו אותנו‪...‬‬

‫ ‬

‫חוק ימי הזיכרון‬ ‫ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום‬ ‫הזיכרון לחללי צה"ל‪ ,‬נשמעת ברחבי‬ ‫מדינת ישראל צפירת זיכרון‪ ,‬המבטאת‬ ‫אבל ציבורי על הנופלים‪.‬‬ ‫במהלך צפירת הדומייה‪ ,‬המעוגנת בחוק‬ ‫יום הזיכרון‪ ,‬מתבקשים האזרחים לחדול‬ ‫מכל עיסוק‪ ,‬לשבות מעבודה ומנסיעה‬ ‫ולעמוד במקומם‪:‬‬ ‫"ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה‬ ‫דומייה של שתי דקות בהן תשבות כל‬ ‫עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים"‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬חוק יום הזיכרון לחללי‬ ‫מערכות ישראל‪)1963 ,‬‬

‫‪28‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫על פי ספר הבדיחה והחידוד‬

‫ ‪ . 1‬האם לדעתכם‪ ,‬יש קשר בין שתיקה וחכמה? מדוע?‬ ‫ ‪" .2‬לעתים קרובות התחרטתי על דבריי‪ ,‬אך אף פעם לא על שתיקתי"‬ ‫ (פתגם רומי עתיק)‪ .‬האם אתם מזדהים עם פתגם זה? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬תנו דוגמה למקרה שבו התחרטתם על דיבור‪,‬‬ ‫ ונסו לשער מה היה קורה לו שתקתם?‬

‫ ‬

‫שתיקה לאומית‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ספרו על התחושות שלכם במהלך הצפירה בימי זיכרון‪.‬‬ ‫האם לדעתכם נכון להנציח את הזיכרון על ידי צפירה? האם הייתם‬ ‫בוחרים בדרך אחרת? נמקו‪.‬‬

‫אני רואה בצפירה אירוע מופלא‪ .‬עם שלם דומם‪ .‬עם‬ ‫של מילים‪ ,‬של ספרים‪ ,‬עם של טעמים והסברים‪ ,‬עם‬ ‫של נימוקים וויכוחים ‪ -‬עומד יחד ודומם‪ ...‬לא מצאתי‬ ‫מעשה נכון יותר כמו דממה לאומית בעת צפירה‪ .‬‬ ‫ ‬

‫צפירת דומיה בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל‬ ‫ברחבת הכותל בירושלים (צילום‪ :‬זיו קורן)‬

‫(מסכת אבות‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬משנה י"ג)‬

‫הרב שי פירון‬

‫ ‪ . 4‬מהי משמעות השתיקה הלאומית‪ ,‬על פי הרב פירון?‬ ‫ האם גם אתם חשים כך?‬ ‫ ‪" .5‬עם שלם דומם" ‪ -‬האם לדעתכם שתיקה של עם שונָ ה‬ ‫ משתיקה של יחיד? נמקו‪.‬‬

‫ ‬


‫עֵת לַחֲׁשֹות‪ ‬וְעֵת‪ ‬ל ְ ַדבֵּר (קהלת ג'‪ ,‬ז')‬ ‫התבוננו באיור שלפניכם‪:‬‬

‫כתבו במילים שלכם‪,‬‬ ‫כיצד לדעתכם צריכה מיכל להגיב?‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬מדוע בחרתם בדרך תגובה זו? מהם היתרונות ומהם החסרונות בתגובה זו?‬ ‫‪ .2‬האם אירע לכם מקרה בחייכם שבו העליבו אתכם? כיצד הגבתם ומדוע?‬

‫הנעלבין ואינן עולבין‬

‫הוכח תוכיח‬

‫תנו רבנן [=שנו חכמים]‪:‬‬ ‫ַהּנֶעֱלָבִין וְאֵינ ָן עֹולְבִין‪,‬‬ ‫ׁשֹו ְמעִין חְֶרּפָתָן וְאֵינ ָן ְמׁשִיבִין‪...‬‬ ‫עֲל ֵיהֶן ַהּכָתּוב אֹומֵר‪( :‬שופטים ה)‪:‬‬ ‫"וְאֹ ֲהבָיו ּכְצֵאת ַהּׁשֶמֶׁש ִּבגְב ָֻרתֹו"‬ ‫[=גיבורים ואהובים בעיני האל]‪.‬‬

‫טמֶּנּו [ישנא אותו]‬ ‫כׁשֶּיֶ ֱחטָא אִיׁש לְאִיׁש ‪ֹ -‬לא יִׂשְ ְ‬ ‫וְיִׁשְּתֹק‪...‬‬ ‫ת ל ִי‬ ‫אל ָא ִמ ְצוָה עָל ָיו ל ְהֹוד ִיעֹו וְלֹומַר לֹו‪ :‬לָּמָה עָׂשִי ָ‬ ‫ֵ‬ ‫ת ל ִי ְּבדָבָר ּפְלֹונ ִי?‬ ‫ּכְָך וְּכְָך? וְלָּמָה ָחטָא ָ‬ ‫תּׂשָא עָל ָיו‬ ‫אמָר‪" :‬הֹוכֵ ַח ּתֹוכִי ַח אֶת עֲמִיתֶָך‪ ,‬וְֹלא ִ‬ ‫ׁשֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ֵחטְא" (ויקרא יט‪,‬יז)‪.‬‬

‫ ‬

‫(תלמוד בבלי‪ ,‬גטין לו)‬

‫(רמב"ם משנה תורה‪ ,‬הלכות דעות ו‪ ,‬הלכה ז)‬

‫‪. 3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫"ּכְצֵאת ַהּׁשֶמֶׁש ִּבגְב ָֻרתֹו"‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .5‬‬ ‫ ‪ .6‬‬ ‫ ‪ .7‬‬ ‫ ‪ .8‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .9‬‬ ‫ ‬

‫כיצד צריכה מיכל לנהוג‪ ,‬על פי כל קטע?‬ ‫ׁ"שו ְֹמ ִעין ֶח ְר ָּפ ָתן וְ ֵאינָ ן ְמ ׁ ִש ִיבין" ‪ -‬כיצד לדעתכם משפיעה השתיקה על‬ ‫הנעלב ועל המעליב?‬ ‫ית ָך" ‪ -‬כיצד משפיעה התוכחה על הנעלב ועל המעליב?‬ ‫יח ֶאת ֲע ִמ ֶ‬ ‫"הו ֵֹכ ַח ּתו ִֹכ ַ‬ ‫שא ָע ָליו ֵח ְטא" ‪ -‬איזה חטא עלול להיגרם?‬ ‫" וְ לֹא ִת ָּ ׂ‬ ‫"כל המרבה דברים מביא חטא" ‪ -‬מה היחס בין אמירה זו ובין דברי רמב"ם?‬ ‫איזה קטע תואם את השקפתכם ומדוע? איזו התנהגות 'מתוקנת' יותר ‬ ‫לדעתכם?‬ ‫"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" ‪ -‬איזו התנהגות מבטאת לדעתכם ‬ ‫גבורה רבה יותר בעת עלבון‪ :‬לשתוק או להוכיח? נמקו‪.‬‬

‫תנו דוגמה למקרה בו נכון יותר בעיניכם לשתוק‪ ,‬ודוגמה למקרה בו נכון יותר בעיניכם להגיב בדיבור‪.‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫‪29‬‬


‫לא לשתוק עוד‬

‫כותרות היום‬

‫עוד בחדשות‬

‫אימו של הנער בן ה–‪ ,15‬שהתאבד‬ ‫בגלל הקנטות בפייסבוק‪ ,‬הרצתה‬ ‫בגילוי לב בפני תלמידי תיכון וביקשה‬ ‫מהם לא לשתוק עוד‪:‬‬

‫"בית הספר שבני למד בו נחשב לאחד מבתי הספר הטובים‬ ‫בארץ‪ ,‬אבל גם בו לא היה צדיק אחד‪ ,‬לא מהחברים ולא‬ ‫מלמעלה‪ .‬אף אחד לא ראה‪ ,‬ומי שראה משהו שאינו כשורה לא‬ ‫חשב שצריך לדבר‪ ,‬כי הוא‪ ‬לא הבין עד כמה הילד פגוע‪ .‬היום‬ ‫אני כנראה מבינה‪.‬‬ ‫אנחנו המשפחה חייבים להיות השגרירים שפוקחים את העיניים‬ ‫ומוותרים על השתיקה‪ .‬לכל אחד מאיתנו שנמצא בבעיה תמיד‬ ‫יש בן אדם אחד קרוב‪ .‬לא צריך לפחד מהחברה‪ ,‬חייבים לספר‬ ‫למישהו על מה שכואב‪ .‬אני בטוחה שבני פחד לספר למישהו כי‬ ‫בטח פחד שמחר יקבל עוד כאפה בבית הספר ואני ממש זועקת‬ ‫(‪ NRG‬מעריב‪)17/2/2011 ,‬‬ ‫ ‬ ‫ חייבים לדבר!"‪.‬‬‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫הצעקה‪ ,‬מונק ‪1893‬‬ ‫אדוארד מונק‪ ,‬הצעקה‬

‫מדוע לדעתכם העדיפה סביבתו של הנער לשתוק?‬ ‫מדוע לדעתכם העדיף הנער לשתוק?‬ ‫על מי לדעתכם מוטלת האחריות לפעול במקרה כזה ומדוע?‬ ‫איזו פעולה היתה יכולה לדעתכם למנוע את תוצאות המקרה?‬ ‫חשבו ‪ -‬כיצד ניתן להכריע מתי יש לשתוק ומתי יש לדבר?‬

‫זכות השתיקה‬ ‫הזכות‪ ‬השמורה לאדם הנמצא בחקירה לשתוק‪ ,‬במקום לענות‬ ‫לשאלות חוקריו‪ ,‬כאשר תשובה לשאלות אלו עלולה להפלילו‪ .‬זכות‬ ‫השתיקה היא אישית‪ ,‬כלומר היא באה למנוע הפללה עצמית‪ ,‬אך אין‬ ‫להשתמש בה כדי למנוע הפללה של אדם אחר‪.‬‬ ‫זכות השתיקה היא בגדר זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי‪ ,‬מכוח חוק‬ ‫יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪30‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫‪ . 6‬מהי מטרת זכות השתיקה? מדוע לדעתכם יש לעגן זכות זו בחוק?‬ ‫‪ .7‬מתי לדעתכם אין לאדם זכות לשתוק? נמקו‪.‬‬


‫והעולם שתק‪ /‬אפרים סידון‬ ‫והעולם שתק‬ ‫כי העולם שותק תמיד‬ ‫זה נוח‬ ‫זה חוסך מאמץ וכוח‬ ‫וזה לא מטריד‪.‬‬ ‫והעולם שתק‬ ‫והפנה את מבטו‪.‬‬ ‫אחרים שופכים את הדם ‪-‬‬ ‫ואין זו אחריותו‪.‬‬ ‫הוא בסך הכול עולם‪.‬‬ ‫עולם קטן ועסוק‪.‬‬ ‫ושיניחו לו בשקט ‪ -‬‬ ‫וסוף פסוק‪...‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫מי השותק בתמונה?‬

‫"‬ ‫לא ר‬

‫איתי‬

‫‪,‬ל‬ ‫אש‬

‫מע‬

‫תי‪,‬‬ ‫לא י‬

‫ד‬

‫עתי"‬

‫"והעולם שתק" ‪ -‬למי הכוונה? הביאו דוגמאות‪.‬‬ ‫מדוע העולם שותק? מה מבטאת שתיקתו?‬ ‫מה מצפה הכותב מן העולם‪ ,‬ומדוע? האם אתם מסכימים איתו? נמקו‪.‬‬ ‫האם יש הבדל בין שתיקה של יחיד לבין שתיקה של חברה? הסבירו‪.‬‬

‫הביאו דוגמה נוספת למצבים (בדיונים או מציאותיים) שבהם אסור לדעתכם לשתוק‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬ ‫ ‬

‫השלימו את הטבלה שלפניכם וכתבו מהי משמעות השתיקה על פי כל אחד מהקטעים‪:‬‬

‫‪ . 5‬לאיזה סוג של שתיקה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מתכוונת המשנה?‬ ‫ ‬ ‫ מדוע סוג שתיקה זה טובה בעיני רבי שמעון?‬ ‫‪ .6‬איזה סוג שתיקה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יכול לתרום לכם בחייכם? נמקו‪.‬‬ ‫ ‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫‪31‬‬


‫בין מדרש למעשה ובין דיבור לעשייה‬ ‫אל ָּא ַה ַּמעֲשֶׂה‪.‬‬ ‫וְֹלא ַה ִּמד ְָרׁש הּוא ָהעִקָּר‪ֶ ,‬‬ ‫מהו מדרש?‬ ‫עיינו בהגדרות השונות למושג ִ'מ ְדרָ ש' ולפועל דר"ש‪:‬‬ ‫דרשה ‪ :‬נאום בפני קהל‬

‫בית מדרש‪ :‬מקום לימוד‬ ‫מדרש‪ :‬לימוד של פסוק‬ ‫מן התנ"ך‪ ,‬על פי כלים‬ ‫פרשניים שהתוו חז"ל‪,‬‬ ‫בכדי ללמוד ממנו הלכה‬ ‫או רעיון מוסרי‪ .‬‬

‫דרש‪ :‬למד‪ ,‬עיין‪ ,‬חקר‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬לאיזה מן הפירושים של המילה ''מדרש'' מתכוונת המשנה לדעתכם?‬

‫ ‬

‫‪" .2‬אלא המעשה" ‪ -‬לאיזה מעשה לדעתכם מתכוונת המשנה?‬

‫ ‬

‫‪ .3‬מהי לדעתכם משמעות המשנה‪ ,‬והאם אתם מסכימים עם אמירה זו?‬

‫בין מדרש למעשה ‪ -‬רבי אלעזר והמכוער‬ ‫מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון מבית רבו‪ ,‬והיה רכוב על החמור‪ ,‬ומטייל על שפת הנהר‪ .‬ושמח‬ ‫שמחה גדולה‪ ,‬והייתה דעתו גסה עליו [=גאה]‪ ,‬מפני שלמד תורה הרבה‪.‬‬ ‫נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר‪.‬‬ ‫אמר לו [האדם]‪ :‬שלום עליך רבי! ולא החזיר לו [שלום]‪.‬‬ ‫אמר לו [רבי אלעזר]‪ :‬ריקה‪ ,‬כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?!‬ ‫אמר לו‪ :‬איני יודע‪ ,‬אלא לך ואמור לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית"‪.‬‬ ‫כיון שידע [רבי אלעזר] בעצמו שחטא‪ ,‬ירד מן החמור ונשטח לפניו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬נעניתי לך‪ ,‬מחול לי!‬ ‫אמר לו‪ :‬איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו‪" :‬כמה מכוער כלי זה שעשית"‪.‬‬ ‫היה [רבי אלעזר] מטייל אחריו‪ ,‬עד שהגיע לעירו‪ .‬יצאו בני עירו לקראתו‪ ,‬והיו אומרים לו‪ :‬שלום עליך רבי‬ ‫רבי‪ ,‬מורי מורי!‬ ‫אמר להם [האדם]‪ :‬למי אתם קורין רבי רבי?‬ ‫אמרו לו‪ :‬לזה שמטייל אחריך‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬אם זה רבי ‪ -‬אל ירבו כמותו בישראל!‬

‫‪32‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬


‫אמרו לו‪ :‬מפני מה?‬ ‫אמר להם‪ :‬כך וכך עשה לי‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬אף על פי כן‪ ,‬מחול לו‪ ,‬שאדם גדול‬ ‫בתורה הוא‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬בשבילכם הריני מוחל לו‪ .‬ובלבד‬ ‫שלא יהא רגיל לעשות כן‪.‬‬ ‫מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש‪:‬‬ ‫'לעולם יהא אדם רך כקנה‪ ,‬ואל יהא קשה‬ ‫כארז'‪.‬‬ ‫[תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת תענית דף כ ע"א]‬

‫ ‬

‫‪ .1‬מה עשה רבי אלעזר כשפגש את המכוער? ממה נבעה התנהגותו?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬כיצד הגיב המכוער‪ ,‬ומה דעתכם על תגובתו? התייחסו גם למקורות‬

‫ ‬

‫ ‬

‫שלמדנו (''הנעלבין ואינן עולבין''‪ ,‬ו"הוכח תוכיח")‬

‫ ‬

‫‪" .3‬כל המרבה דברים ‪ -‬מביא חטא" ‪ -‬האם אמירה זו מתקיימת בסיפור? היכן?‬

‫ ‬

‫‪ " .4‬אם זה רבי ‪ -‬אל ירבו כמותו בישראל'' ‪ -‬לאיזו התנהגות ציפה המכוער מרבי אלעזר ומדוע?‬

‫"מיד נכנס‪ ...‬ודרש‪' :‬לעולם יהא אדם רך כקנה‪ ,‬ואל יהא קשה כארז''‬ ‫היעזרו במידע שלפניכם והסבירו במילים שלכם את המדרש‪:‬‬

‫ ‬

‫ארז ‪ -‬סוג‪ ‬עץ‪ ‬ממשפחת‬

‫קנה ‪ -‬צמח ‪ ‬שגדל על‬

‫האורנים‪ ,‬הנחשב לעץ‬

‫גדות הנחלים ומאופין‬

‫חזק ומעולה לבנייה‪.‬‬

‫בהסתגלות מרשימה‬

‫הארז מסמל חוזק‪.‬‬

‫וביכולת הישרדות גם‬

‫מכאן הביטוי "בחור‬

‫בתנאי אקלים שונים‬

‫כארז"‪.‬‬

‫ובמצבים קיצוניים‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .5‬מה הקשר בין המדרש שדרש רבי אלעזר לבין מעשהו?‬

‫ ‬

‫‪ .6‬מהו העיקר על פי הסיפור‪ :‬המדרש או המעשה? נמקו‪.‬‬ ‫כתבו המשך לסיפור‪ ,‬ובו תספרו כיצד יכול היה רבי אלעזר להביא את דרשתו לידי מעשה‪.‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫‪33‬‬


‫נאה דורש ונאה מקיים‬ ‫"נאה דורש ונאה מקיים"‬ ‫(מתוך התוספתא‪ ‬במסכת פסחים‪ ,‬דף מ"ט‪ ,‬עמוד א')‬

‫אמירה של חז"ל‪ ,‬המשבחת את האדם שהצהרותיו מתבטאות במעשיו‪ ,‬ומבקרת‬ ‫את האדם שמעשיו אינם הולמים את הצהרותיו‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪'' .1‬נאה דורש ונאה מקיים'' – תנו דוגמה לאדם שמייצג בעינכם אמירה זו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .2‬מה דומה ומה שונה בין פתגם זה ובין המשנה "לא המדרש עיקר אלא המעשה"?‬

‫מלאו את הטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪34‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫ ‬

‫‪ .3‬האם מצאתם חפיפה בתשובותיכם בין "נאה דורש" ל"נאה מקיים"?‬

‫ ‬

‫‪ .4‬מהם הקשיים‪ ,‬בעיניכם‪ ,‬בקיום דברים? פרטו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .5‬הביאו דוגמה מחייכם למצב שבו קיימתם את "נאה דורש ונאה מקיים"‪.‬‬


‫"נאה מקיים"‬ ‫את רוב עבודתה עשתה סוניה בסתר; הלכה לשטוף רצפות למוסדות‬ ‫של ילדים מפגרים או של חולים‪ ...‬תמיד האירה פנים‪ ,‬כבשה לבבות ללא‬ ‫מאמץ‪ .‬ביתנו היה מלא או בשקי בגדים שאספה כדי לחלק לעניים‪ ,‬או‬ ‫באנשים אחרים הזקוקים לעזרה‪ ,‬יתומים‪ ,‬חולים‪ ,‬והעיקר שאיש לא ידע‬ ‫מזה‪ .‬שלא יעשו מזה סיפורים‪ .‬זו לא הצגה‪...‬‬ ‫לא מפני שדיברה בקול רם‪ ...‬אלא מפני שהייתה דוגמה ‪ -‬על פי‬ ‫התנהגותה ידענו מה נכון ומה לא נכון‪ ,‬מה רע ומה טוב‪.‬‬ ‫ ‬

‫(מתוך ההספד של שמעון פרס על סוניה‪ ,‬אשתו)‬

‫ ‪ . 1‬מה מאפיין את סוניה פרס‪ ,‬על פי הקטע?‬ ‫ ‪ .2‬מדוע בחרה סוניה פרס שלא לפרסם את ‬ ‫ מעשיה? האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הפרסום היה מפחית ‬ ‫ או מוסיף לערך מעשיה?‬ ‫ ‪ .3‬הביאו דוגמה משלכם לאיש מעשה‪ ,‬והסבירו ‬ ‫ מדוע בחרתם בו‪.‬‬

‫איש מדרש או מעשה?‬ ‫הרצל שוכנע כי הפתרון לבעית היהודים בגולה הוא הכרה מדינית‬ ‫ונתינת זכויות לעם היהודי בארץ משלו‪ .‬את שארית חייו הקצרים‬ ‫הקדיש לניסיון הגשמת רעיון זה‪ .‬דברים אלו שם הרצל בפיו של אחד‬ ‫מגיבורי ספרו "אלטנוילנד"‪:‬‬

‫סוניה פרס‬ ‫‪2010 - 1924‬‬ ‫סוניה פרס נולדה‬ ‫באוקראינה ב–‪,1924‬‬ ‫בהיותה בת ‪ 5‬עלתה‬ ‫לישראל עם בני‬ ‫משפחתה‪ .‬עם סיום‬ ‫התנדבה‬ ‫לימודיה‬ ‫לצבא הבריטי ושירתה כאחות‪ .‬את‬ ‫בעלה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬פגשה בכפר הנוער‬ ‫בן שמן‪ ,‬והשניים נישאו ועברו להתגורר‬ ‫בקיבוץ אלומות שהקים בעלה‪ ,‬שנים‬ ‫אחדות קודם לכן‪.‬‬ ‫כאשת פוליטיקאי ואיש ציבור‪ ,‬נהגה‬ ‫סוניה להתרחק מאור הזרקורים‬ ‫והקדישה את חייה לעשיית חסדים‬ ‫ונתינה בסתר‪.‬‬ ‫היא נפטרה בביתה‪ ,‬בת ‪.87‬‬

‫לאור הרקע על חייו ‪ -‬האם‬ ‫לדעתכם‪ ,‬בקטע זה‪ ,‬מתכוון‬ ‫הרצל אל עצמו?‬

‫הייתי יכול ‪ -‬הייתי חייב ‪ -‬להיות שותף למפעל הנהדר הזה‪ ,‬לתקומת‬ ‫העם‪ ...‬אני מתבייש בחוסר המעש שלי‪ ,‬באנוכיות שלי‪ .‬חובתו של‬ ‫כל יהודי משכיל בן זמני הייתה לעשות משהו למען הקהילה‪ ,‬ואני‬ ‫ אני באמת מתבייש בזה ‪ -‬ברחתי ממילוי חובתי‪...‬‬‫אלטנוילנד‪ ,‬עמ' ‪206‬‬

‫הרצל כסופר‪ ,‬הציג את חזון המדינה היהודית שלו בספריו "מדינת היהודים"‬ ‫ו"אלטנוילנד" (ארץ ישנה‪-‬חדשה)‪.‬‬ ‫בשנת‪ ,1897 ‬כינס הרצל את‪ ‬הקונגרס הציוני הראשון‪ ‬בבאזל‪ ‬שבשווייץ‪ ,‬ובכינוס‬ ‫זה הציב את הבסיס לכל המערכות הפוליטיות של התנועה הציונית‪ .‬מאותה שנה‬ ‫התכנס הקונגרס מדי שנה‪-‬שנתיים באחת ממדינות‪ ‬אירופה ועסק בבעיות שונות‬ ‫שקבעו את דרכה של התנועה הציונית‪.‬‬

‫הרצל בביקור בארץ ישראל‪1910 ,‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫‪35‬‬


‫בפתיחת הקונגרס השלישי‪ ,‬שהתכנס בשנת ‪ ,1899‬הציג הרצל בנאומו את‬ ‫הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪...‬באנו הנה [אל הקונגרס הציוני]‪ ,‬כדי לברר וללבן את תלונותיו‬ ‫ודרישותיו של לאום מתעורר לתחייה‪ .‬בתחילה יכול היה להֵראות‪,‬‬ ‫שלא הועלנו בזה הרבה‪ ,‬כשאנחנו באים הנה ונואמים נאומים‪ ,‬נאומים‬ ‫מלאי אנחות‪ .‬‬ ‫אבל בעלי הספק האלה אינם שמים אל לב‪ ,‬כי גם באספות אחרות‬ ‫אינם אלא מדברים‪ ,‬ומי זה יכחיש בדבר‪ ,‬כי לנאומים יוצאים ממקום‬ ‫כזה יש השפעה כבירה מאוד על ההווה ועל העתיד של העם‪.‬‬ ‫הרצל נואם בקונגרס‬

‫מתוך ההכרה הזאת עמלנו ליצור בימה‪ ,‬אשר מעליה נשמיע את דברינו‪:‬‬ ‫את הבימה העברית‪.‬‬

‫השני בבאזל‪1898 ,‬‬

‫‪ .1‬מהי הביקורת שכנגדה מדבר הרצל?‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪" .2‬לנאומים יש השפעה כבירה מאוד על ההווה ועל העתיד" ‪-‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫אולם המליאה בכנסת‬

‫"לנאומים יש השפעה כבירה מאוד‬ ‫על העבר וההוה של העם"‪ .‬האם‬ ‫לדעתכם הכנסת מממשת את דבריו‬ ‫של הרצל בקונגרס?‬

‫מה דעתכם על אמירה זו?‬ ‫‪ .3‬כיצד לדעתכם יכול נאום להשפיע? תנו דוגמה‪.‬‬

‫הרצל האמין כי כדי לפתור את בעיית היהודים יש להשיג ראשית הכרה ואישור‬ ‫(צ'ארטר) ממדינות העולם‪ .‬לפיכך פעל הרצל לממש את חזונו באמצעות משא‬ ‫ומתן עם מנהיגי העולם‪ ,‬מהם קיווה לקבל הצהרה בזכות הקמת מדינה ליהודים‪.‬‬ ‫במהלך פעילותו נפגש עם הקיסרות הגרמנית‪ ,‬הסולטאן הטורקי‪ ,‬ראשי המעצמה‬ ‫הבריטית ואף עם האפיפיור‪.‬‬ ‫פעילותו המדינית של הרצל עוררה עימות עם אנשי זרם הציונות המעשית שטענו‬ ‫כי רק בקביעה מעשית של עובדות בשטח‪ ,‬כלומר באמצעות עלייה והתיישבות‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬יזכו היהודים לעצמאות ולמדינה משלהם‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .4‬במה התבטאה עשייתו של הרצל?‬

‫ ‬

‫‪ .5‬מהי הביקורת של הציונות המעשית על הרצל בשאלת 'המעשה'? עם‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫מי אתם מסכימים ומדוע?‬ ‫‪ .6‬מה לדעתכם מאפיין את חייו של הרצל – הדיבור או המעשה?‬

‫כתבו תגובה של הרצל על משנת רבי שמעון‪:‬‬

‫אּל ָא ַה ַּמעֲׂשֶה‪.‬‬ ‫"וְֹלא ַה ִּמד ְָרׁש הּוא ָהעִּקָר‪ֶ ,‬‬ ‫וְכָל ַהּמְַרּבֶה דְבִָרים‪ֵ ,‬מבִיא ֵחטְא"‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫ ‬

‫ ‬


‫החברה המתוקנת שלי‬

‫מובילים שינוי‬

‫משימה מסכמת‪ :‬חלק א'‬

‫כותרות היום‬

‫עוד בחדשות‬

‫‪ 90%‬מעובדי הניקיון והשמירה בבתי הספר לא מקבלים זכויות‬ ‫סוציאליות‪ ,‬כגון ימי מחלה וחופשה‪ .‬חלקם אף מקבלים פחות מעשרה‬ ‫שקלים לשעה‪.‬‬ ‫"הופתעתי לראות שבהתנגשות בין הערכים שמלמדים אותנו‬ ‫לבין הכסף‪ ,‬הכסף גובר"‪ ,‬אמרה רותם חביב‪ ,‬תלמידת תיכון‬ ‫בירושלים‪ ,‬שיחד עם חבריה ראיינה יותר מ–‪ 100‬עובדי ניקיון‬ ‫ושמירה‪ .‬‬ ‫"בהתחלה לא ידעתי איך אשאל מישהי בת ‪ 50‬כמה היא‬ ‫מרוויחה‪ .‬הרי זאת חוצפה ומה בכלל אני מבינה‪ .‬היו באמת‬ ‫כאלה שפחדו לענות‪ ,‬אבל אחרי זה ראינו שרובם שמחו לענות‬ ‫ושמחו שמישהו מתעניין בהם"‪ ,‬סיפרה תלמידה אחרת‪ .‬‬ ‫כל המרואיינים סיפרו שהם מקבלים את משכורותיהם באיחור‬ ‫הארץ‪30/5/2006 ,‬‬ ‫ולא מקבלים החזרי נסיעות‪ .‬‬ ‫בעקבות הממצאים החליטו התלמידים בכיתה להוביל שינוי בתנאי העסקתם של עובדי הניקיון בבית הספר‪ ,‬והתעורר ויכוח באיזו דרך לפעול?‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫תלמיד אחד אמר שאסור לשתוק ויש להשבית את הלימודים עד שהיחס אל עובדי הניקיון ישתפר וזכויותיהם יתמלאו‪.‬‬ ‫ראש מועצת התלמידים הציע לנאום לפני כל בית הספר‪ ,‬במטרה להביא לשינוי גדול יותר‪.‬‬ ‫תלמיד אחר טען שלא צריך לדבר אלא לעשות – ואפילו מעשה קטן‪ ,‬כמו לדאוג שבכל סוף יום לימודים כל התלמידים ירימו את‬ ‫הכיסאות שלהם‪ ,‬יהיה משמעותי‪.‬‬ ‫הועלתה הצעה שכל הכיתה תתנדב ותחליף את עובדי הניקיון למשך יום אחד‪ ,‬כדי להזדהות איתם‪.‬‬ ‫חלק מהילדים טענו כי כל הרעש סביב הנושא רק פוגע בעובדי הניקיון ומביך אותם‪ ,‬ועדיף לסייע להם לפעול בדרך שנראית להם לנכון‪.‬‬ ‫הקמת קבוצה בפיסבוק שמטרתה להביא לכמה שיותר חברים‪ ,‬שיקראו לשינוי‪.‬‬ ‫האם יש לכם הצעה אחרת?‬

‫באיזו דרך על הכיתה לפעול לדעתכם כדי להביא לשינוי המשמעותי ביותר? נמקו‪.‬‬ ‫באיזו דרך הייתם בוחרים אתם לפעול ומדוע?‬ ‫אילו מהדרכים שהוצעו מייצגות "מדרש" ואילו מייצגות "מעשה"? נמקו‪.‬‬ ‫כיצד ניתן לדעתכם להביא לשינוי המשמעותי ביותר‪ ,‬ומדוע?‬

‫חלק ב'‪:‬‬ ‫‪ .1‬חפשו בעיה נוספת‪ ,‬שנתקלתם בה בסביבתכם‪ .‬הציעו דרך לתיקון וישמו דרך זו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציגו במליאה הכיתתית את הבעיה ואת הפתרון שבו בחרתם‪.‬‬ ‫התייחסו גם לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ מדוע בחרתם דווקא בדרך זו? כיצד לדעתכם היא מובילה לשינוי?‬ ‫ ‬ ‫ האם הדרך שבחרתם מייצגת בעיניכם 'מדרש' או 'מעשה'? נמקו‪.‬‬

‫שתיקה‪ ,‬דיבור ומעשה‬

‫‪37‬‬



‫"צאו‬

‫וראו" איזוהי דרך ללמוד?‬ ‫יחידה ג‬

‫לשבת בכיתה או לצאת לטיול?‬ ‫ללמוד עם ספרים ומחברות או לצאת לחקור ולגלות לבד?‬ ‫מהי דרך הלימוד הטובה ביותר וכיצד נראה השיעור המושלם?‬ ‫שאלות אלה העסיקו תלמידים ומורים לאורך הדורות‪ ,‬וביחידה זו ננסה לענות עליהן‪.‬‬ ‫נברר מהם מרכיביה של חווי‪h‬ת לימוד משמעותית עבורנו ונדמיין את אופי הלימוד‬ ‫הרצוי בחברה מתוקנת‪ ,‬תוך כדי מפגש עם מקורות שונים העוסקים בנושאים אלו‪.‬‬ ‫נקודת המוצא לבירור זה תהיה המשנה הבאה מפרקי אבות‪ ,‬הפותחת בפנינו צוהר‬ ‫לדרכי הלימוד שהתווה רבן יוחנן בן זכאי‪.‬‬

‫תלְמִיד ִים הָיּו לֹו ל ְַרבָּן יֹו ָחנ ָן בֶּן זַכַּאי‪ ,‬וְאֵּלּו הֵן‪:‬‬ ‫ֲח ִמשָּׁה ַ‬ ‫אל ִיעֶז ֶר בֶּן ה ְֻרקְנֹוס‪ ,‬וְַרבִּי יְהֹושֻׁעַ בֶּן ֲחנַנְיָה‪ ,‬וְַרבִּי יֹוסֵי ַהכֹּהֵן‪,‬‬ ‫ַרבִּי ֱ‬ ‫אלְעָז ָר בֶּן עֲָרְך‪.‬‬ ‫תנְאֵל‪ ,‬וְַרבִּי ֶ‬ ‫וְַרבִּי שִׁמְעֹון בֶּן נ ְ ַ‬ ‫הּוא ָהיָה מֹונ ֶה ׁשְ ָבחָן‪.‬‬ ‫טּפָה‪.‬‬ ‫אל ִיעֶז ֶר ּבֶן ה ְֻרקְנֹוס‪ּ ,‬בֹור סּוד ׁשֶאֵינֹו מְאַּבֵד ִ‬ ‫ַרּבִי ֱ‬ ‫ַרּבִי יְהֹוׁשֻעַ ּבֶן ֲחנַנְיָה‪ ,‬אַׁשְֵרי יֹולַד ְּתֹו‪.‬‬ ‫ַרּבִי יֹוסֵי הַּכֹהֵן‪ָ ,‬חסִיד‪.‬‬ ‫תנְאֵל‪ ,‬יְֵרא ֵחטְא‪.‬‬ ‫ַרּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן נ ְ ַ‬ ‫אלְעָז ָר ּבֶן עֲָרְך‪ַ ,‬מעְיָן ַה ִּמתְּג ַּבֵר‪.‬‬ ‫וְַרּבִי ֶ‬ ‫הּוא ָהיָה אֹומֵר‪ ,‬אִם יִהְיּו כָל ַחכְמֵי יִׂשְָראֵל ְּבכַף מֹאזְנַיִם‪,‬‬ ‫אל ִיעֶז ֶר ּבֶן ה ְֻרקְנֹוס ְּבכַף ׁשְנִּיָה‪ַ ,‬מכְִריעַ אֶת ּכֻּל ָם‪ .‬‬ ‫וֶ ֱ‬ ‫אל ִיעֶז ֶר‬ ‫אַּבָא ׁשָאּול אֹומֵר ִמּׁשְמֹו‪ ,‬אִם יִהְיּו כָל ַחכְמֵי יִׂשְָראֵל ְּבכַף מֹאזְנַיִם וְַרּבִי ֱ‬ ‫אלְעָז ָר ּבֶן עֲָרְך ְּבכַף ׁשְנִּיָה‪ַ ,‬מכְִריעַ אֶת ּכֻּל ָם‪:‬‬ ‫ּבֶן ה ְֻרקְנֹוס אַף עִ ָּמהֶם‪ ,‬וְַרּבִי ֶ‬ ‫אד ָם‪.‬‬ ‫אמַר לָהֶם‪ :‬צְאּו ּוְראּו אֵיזֹוהִי ד ֶ​ֶרְך טֹובָה שֶׁיִּדְבַּק בָּּה ָה ָ‬ ‫ָ‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ב‪ ,‬משניות ח‪-‬ט)‬

‫‪39‬‬


‫בשבחם של תלמידים‬ ‫בור סּוד שאינו מאבד טיפה‬ ‫כבור מטוייח בסיד‪ ,‬שאינו מאבד כלום‬ ‫מהיין או מהמים הנמצאים בתוכו‪ ,‬כך‬ ‫רבי אליעזר בן הורקנוס אינו שוכח דבר‬ ‫מתלמודו‪( .‬על פי פירוש קהתי)‬

‫חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬וכל תלמיד זכה לכינוי המאפיין‬ ‫אותו בלבד‪ .‬נתוודע אל כינוייהם‪ ,‬שכן דמויותיהם ילוו אותנו בהמשך לימוד‬ ‫משנה זו‪.‬‬ ‫פ ר ק י א ב ות‬

‫תלְמִיד ִים הָיּו לֹו ל ְַרבָּן יֹו ָחנ ָן בֶּן זַכַּאי‪...‬‬ ‫ֲח ִמשָּׁה ַ‬ ‫הּוא ָהיָה מֹונ ֶה ׁשְ ָבחָן‬ ‫טּפָה‪.‬‬ ‫אל ִיעֶז ֶר ּבֶן ה ְֻרקְנֹוס‪ּ ,‬בֹור סּוד ׁשֶאֵינֹו מְאַּבֵד ִ‬ ‫ַרּבִי ֱ‬ ‫ַרּבִי יְהֹוׁשֻעַ ּבֶן ֲחנַנְיָה‪ ,‬אַׁשְֵרי יֹולַד ְּתֹו‪.‬‬ ‫ַרּבִי יֹוסֵי הַּכֹהֵן‪ָ ,‬חסִיד‪ .‬‬ ‫תנְאֵל‪ ,‬יְֵרא ֵחטְא‪.‬‬ ‫ַרּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן נ ְ ַ‬ ‫אלְעָז ָר ּבֶן עֲָרְך‪ַ ,‬מעְיָן ַה ִּמתְּג ַּבֵר‪.‬‬ ‫וְַרּבִי ֶ‬

‫בור מים בנחל קינה בבקעת ערד‬ ‫(צילום‪ :‬ליאור גולגר)‬

‫מעיין מתגבר‬

‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה ח')‬

‫בעל שכל חריף והבנה עמוקה‪ .‬מבין דבר‬ ‫מתוך דבר ומוסיף על מה שלמד מרבו‬ ‫כמעיין שמימיו מתגברים ומתחדשים‬ ‫תמיד‪( .‬על פי פירוש קהתי)‬

‫‪ .1‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫מהם חמשת סוגי התלמידים המופיעים במשנה? נסו לפרש מה‬ ‫משמעות הכינויים שניתנו להם‪.‬‬ ‫השוו בין כינויו של רבי אליעזר בן הורקנוס וכינויו של רבי אלעזר בן ערך‪,‬‬ ‫היעזרו בפירושים ובדקו‪:‬‬ ‫ במה הם דומים ובמה הם שונים זה מזה?‬ ‫ מהם היתרונות ומהם החסרונות של כל אחד מן הכינויים?‬ ‫ איזה משני הכינויים עדיף בעיניכם ומדוע?‬ ‫איזה תלמיד‪ ,‬מתוך חמשת התלמידים‪ ,‬הייתם אתם‬ ‫רוצים להיות ומדוע?‬ ‫כיצד לדעתכם היה רבן יוחנן בן זכאי מכנה אתכם‪,‬‬ ‫לו הייתם תלמידים בבית מדרשו?‬

‫חשבו על כינוי‬ ‫שיבטא את‬ ‫הייחודיות‬ ‫שלכם‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫צאו וראו‬


‫"צאו וראו"‬ ‫פ ר ק י א ב ות‬

‫רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫(המאה ה־‪ 1‬לספירה)‬

‫אמַר לָהֶם (רבן יוחנן בן זכאי) ‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫אד ָם‪.‬‬ ‫צְאּו ּוְראּו אֵיזֹוהִי ד ֶ​ֶרְך טֹובָה שֶׁיִּדְבַּק בָּּה ָה ָ‬ ‫ ‬

‫פרקי אבות‪ ,‬פרק ב‪ ,‬משנה ט‬

‫ ‪ . 1‬לאן לדעתכם קורא רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו לצאת‪ ,‬ומדוע?‬ ‫ ‪ .2‬מה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מצפה רבן יוחנן בן זכאי שתלמידיו יראו?‬ ‫ הביאו דוגמאות‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬האם קריאתו של רבן יוחנן בן זכאי 'צאו וראו' היא דרך לימוד טובה בעיניכם? ‬ ‫ נמקו‪.‬‬

‫מגדולי התנאים ‪ -‬חכמי המשנה‪.‬‬ ‫מסופר בתלמוד שרבן יוחנן חזה את‬ ‫חורבן בית המקדש הקרב‪ ,‬ובימי המצור‬ ‫הקשה על ירושלים‪ ,‬כשאפסה כל תקווה‪,‬‬ ‫החליט לצאת מהעיר כדי להציל את‬ ‫עולם הרוח היהודי‪ .‬הוא התחזה לחולה‬ ‫ואחר כך לנפטר‪ ,‬ותלמידיו‪ ,‬רבי אליעזר‬ ‫בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה‪ ,‬נשאו‬ ‫את מיטתו אל מחוץ לעיר‪.‬‬ ‫לאחר החורבן הקים מרכז חדש לתורה‬ ‫ביבנה‪ ,‬שאפשר את המשך קיום עולם‬ ‫הרוח היהודי‪ ,‬תוך שימת דגש על ערכים‬ ‫של לימוד תורה וגמילות חסדים‪.‬‬

‫האם לדעתכם‪ ,‬יש קשר‬ ‫בין יציאתו של רבן יוחנן בן‬ ‫זכאי מירושלים לבין קריאתו‬ ‫לתלמידיו "צאו וראו"?‬

‫תבליט של רבן יוחנן בן־זכאי במנורת‬ ‫הכנסת (צילום‪ :‬תמר הירדני)‬

‫צאו וראו‬

‫‪41‬‬


‫מדרש תמונה‬

‫חיה אסתר גודלבסקי‬ ‫ילידת ירושלים (‪)1941‬‬ ‫משוררת‪ ,‬סופרת‪ ,‬ציירת ואמנית מיצב‪.‬‬ ‫האמנית חיה אסתר מדגימה ביצירותיה‬ ‫שילוב לא מקובל בין עולם הטבע לעולם‬ ‫בית המדרש‪ .‬במיצב שלה יש כני תפילה‬ ‫ולימוד (סטנדרים) ועליהם חריטות‬ ‫שנאספו מישיבות‪ ,‬המשולבים עם‬ ‫ספרי קודש‪ ,‬אותיות‪ ,‬שירה (שכותבת‬ ‫האמנית) ומוטיבים מהטבע (פרחים‬ ‫וריחות)‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .1‬הציעו שם למיצב המופיע בתצלום‪ .‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .2‬האם המיצב מתאר לדעתכם עולמות מנוגדים?‬

‫ ‬

‫‪ .3‬חשבו אילו הבדלים ישנם בין עולם בית המדרש (בית‪-‬ספר) לעולם שמחוצה לו? ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫מלאו את הטבלה הבאה‪:‬‬

‫ ‬

‫‪ .4‬האם לדעתכם יש דברים אותם ניתן ללמוד רק בתוך כיתה? נמקו והדגימו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .5‬האם לדעתכם יש דברים שניתן ללמוד רק מחוץ לכיתה? נמקו והדגימו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .6‬ספרו על חווית למידה שלכם מחוץ לכיתה בבית הספר‪.‬‬

‫ ‬

‫‪42‬‬

‫צאו וראו‬

‫פרטו‪.‬‬

‫ ‬

‫מה לדעתכם מייחד חוויה זו?‬


‫צאו וראו ‪ -‬לאן לצאת ומה יש לראות?‬ ‫רבן יוחנן קורא לתלמידיו לצאת אל מחוץ לכותלי בית המדרש על מנת לייצר תהליך שונה של למידה‪.‬‬ ‫לפניכם מספר פירושים שונים לקריאה ‪" -‬צאו וראו"‪.‬‬ ‫מלאו את הטבלה שבעמוד ‪ ,45‬בעקבות הפירושים שקראתם‪,‬‬ ‫ונסו להוסיף פירוש משלכם‪.‬‬ ‫"‪...‬ואמר 'צאו וראו' ‪ -‬רצה לומר שיבחנו ויתבוננו‬ ‫בבני אדם עד שימצאו איזו תכונה טובה שבמידות‪.‬‬ ‫כי דברים אלו לא למדו מן התורה‪ ,‬אלא רק מה‬ ‫שילמדו באמצעות הסתכלות על מעשים והתנהגויות‬ ‫של בני אדם"‬

‫מוזיאון רנה מגריט‪ 1935 ,‬בריסל‪ ,‬בלגיה‬

‫(לפי המהר"ל מפראג‪,1609-1520 ,‬‬ ‫"דרך חיים" ‪ -‬פירוש למסכת אבות)‬ ‫ ‪ . 1‬באילו תכונות טובות ניתן להבחין מתוך צפייה והתבוננות בבני אדם‬ ‫ ובמעשיהם? תנו דוגמאות‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬מה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ניתן ללמוד מתוך התבוננות בבני אדם שלא ניתן ללמוד‬ ‫ מספרים? נמקו תשובתכם‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫"‪...‬ועל זה אמר לתלמידיו צאו החוצה‪ ,‬בשווקים‬ ‫וברחובות‪ ,‬להתחבר ולדבר עם כל כיתות [=קבוצות]‬ ‫האנשים‪ ,‬כדי להשיג ולראות מתוך הוויכוח והניסיון‬ ‫מהו הדרך הנכון והטוב אשר בו ובאמצעותו ידבק‬ ‫האדם‪ .‬כי זה לא ישיגהו המעיין בהיותו מתבודד‬ ‫לבדו בבית מדרשו‪ ,‬אלא מתוך התמדה עם חברת‬ ‫האנשים"‪.‬‬ ‫(הרב זאב סולטנוביץ'‪" ,‬בינה לעתים")‬ ‫שוק מחנה יהודה בירושלים‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 3‬כיצד‪ ,‬לדברי הרב סולטנוביץ'‪ ,‬מועילה היציאה החוצה?‬ ‫‪ .4‬לדברי הרב סולטנוביץ'‪ ,‬מה לא יכול להשיג אדם שמתבודד בבית מדרש?‬ ‫‪ .5‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הרב סולטנוביץ' חולק או מוסיף על דברי המהר"ל מפראג? נמקו‪.‬‬

‫צאו וראו‬

‫‪43‬‬


‫ ‪ . 1‬האם לפי המגיד מקוז'ניץ'‪ ,‬ר' יוחנן מחייב את תלמידיו לצאת ‬ ‫"אמר להם‪ :‬צאו מעצמכם לראות מה העולם צריך"‪.‬‬ ‫ פיזית החוצה? נמקו‪.‬‬ ‫(לפי המגיד מקוז'ניץ‪" ,1736-1814 ,‬עבודת ישראל")‬ ‫ ‪ .2‬איך‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬לומדים על צורכי העולם? האם ראייה מספיקה?‬

‫צא וראה‪ /‬תופעת דופלר‬ ‫צא וראה‪ ,‬עולם מלא נמצא בתוכך‬ ‫צא וראה עולם שלם נפלא‬ ‫צא וראה את נפשך‬ ‫חזור מן המסע‬ ‫צא ולמד ‪ -‬אינך לבד‬ ‫צא ולמד ‪ -‬את עצמך‬ ‫ג'ורג הנדריק בלייטנר‪ ,‬מראה‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 3‬האם צריך לצאת לפי השיר? לאן?‬ ‫‪ .4‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬המסר של השיר חולק על דברי המגיד מקוז'ניץ'?‬

‫זה היה לקראת סוף שנות השבעים‪ ,‬והייתי אז בסוף שנות העשרים שלי‪ .‬גרתי בצריף בוואדי בגליל‬ ‫העליון‪ ,‬ליד צפת‪ .‬באותו הלילה היה משהו באוויר שלא נתן לי להירדם‪ .‬קמתי והדלקתי אש‪ .‬הכנתי‬ ‫קנקן תה חם וישבתי ליד המדורה מקשיב לשקט הכביר לרוח בעצי הזית‪.‬‬ ‫אחר כך יצאתי לשוטט‪ .‬ירדתי אל המושבה הסמוכה ומשם המשכתי ללכת על הכביש עד שהגעתי אל‬ ‫העיירה חצור‪ .‬הכול מסביב היה שומם ורדום‪ .‬לא ראיתי נפש חיה‪ .‬הייתה לי תחושה מוזרה‪ ,‬כאילו‬ ‫משהו קורה היכן שהוא‪ ,‬אבל לא ידעתי איפה ולמה‪ .‬עם עלות השחר חזרתי אל הוואדי ובדרכי עברתי‬ ‫ליד המכולת של המושבה‪ ...‬הגעתי אל המבנה של קבר הצדיק‪ .‬שם גיליתי כי האמונה לא נמצאת רק‬ ‫בספרים ובישיבות‪ .‬היא האמת שניבטת אליך מכל פרח ומכל עץ‪ .‬לא לחינם שיבצו חז''ל בגמרא‪ ,‬בין‬ ‫כל הדיונים על ההלכות‪ ,‬גם סיפורי אגדה שרבים מהם מתרחשים בטבע‪ ,‬על הדרך‪.‬‬ ‫לפעמים היציאה אל הדרך‪ ,‬אל הטבע‪ ,‬יכולה לפתור לאדם קושיה בלימוד‪...‬‬ ‫(אהוד בנאי‪' ,‬צא ולמד'‪ ,‬עת לחשוב גיליון ‪)11.9.07 ,33‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 5‬מה‪ ,‬לדעת אהוד בנאי‪ ,‬אפשר ללמוד מהטבע (מפרח‪ ,‬מעץ)?‬ ‫‪ .6‬כיצד‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יסביר אהוד בנאי את אמירת ר' יוחנן לתלמידיו שבמשנה?‬


‫השלימו את הטבלה בעקבות הפירושים‪:‬‬

‫משימת "צאו לדרך!"‪:‬‬ ‫במשנה שואל רבן יוחנן בן זכאי‬ ‫את תלמידיו‪ ,‬איזוהי דרך טובה‬ ‫שידבק בה האדם?‬ ‫צאו ואספו תשובות לשאלה זו‪.‬‬ ‫שאלו קרובי משפחה (אחים‪ ,‬הורים‪,‬‬ ‫סבים וסבתות‪ ,‬דודים וכו')‪ ,‬שכנים‬ ‫או אנשים ברחוב את השאלה ששאל‬ ‫ר' יוחנן את תלמידיו‪ ,‬וכתבו חמש‬ ‫תשובות שונות‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬הוסיפו תשובה משל עצמכם‪.‬‬

‫צאו וראו‬

‫‪45‬‬


‫איזוהי דרך‪ ...‬ללמוד?‬ ‫חווית הלימוד שלי‪:‬‬ ‫חשבו על חווית למידה משמעותית אחת שחוויתם בחייכם‬ ‫ומלאו את הטבלה הבאה‪ .‬התייחסו לנקודות הבאות‪:‬‬

‫ ‬

‫‪46‬‬

‫ ‪ . 1‬במה תואמות ובמה שונות חוויות הלמידה שהעליתם בתשובותיכם‬ ‫ מהלימוד היומיומי שאתם חווים בכתה?‬ ‫ ‪ .2‬אם לא מצאתם חווית לימוד משמעותית בחייכם חשבו‪ :‬מה היה חסר ‬ ‫ לדעתכם בשיטת הלימוד שחוויתם עד כה? מה ניתן לשנות או להוסיף‪ ,‬‬ ‫ על מנת ליצור שיטת לימוד משמעותית?‬ ‫ ‪ .3‬האם לדעתכם חווית למידה משמעותית היא אישית לכל אחד‪,‬‬ ‫ או שניתן לגבש שיטת לימוד אחידה המתאימה לכולם?‬

‫צאו וראו‬


‫שיטות לימוד שונות‪:‬‬ ‫מיכה יוסף ברדיצ'בסקי‪:‬‬ ‫"‪ ...‬רבי יוחנן בן זכאי היה אז לרבן גדול‪ ,‬לו תחת לשאול את תלמידיו‬ ‫לטיב הדרך הטובה‪ ...‬היה הוא המשיב ומורה להם את הדרך‪ ,‬שיבוא לו‬ ‫האדם‪ ,‬והיה משאיר לנו למשמרת מׂשא גדול וחזק בדבר זה בו נלך‪".‬‬ ‫(מיכה יוסף ברדיצ'בסקי‪' ,‬לפנות ערב'‪-‬חֹוֵרב‪ ,‬נתיב שלישי‪,‬‬ ‫פסקה ב'‪-‬אֲֻרּכָה ּו ְקצָ​ָרה)‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫מה מפריע לברדיצ'בסקי בשאלות של רבן יוחנן בן זכאי?‬ ‫איזה פתרון מציע ברדיצ'בסקי?‬ ‫הציעו נימוק לבחירה של רבן יוחנן בן זכאי לשאול את תלמידיו 'לטיב הדרך הטובה'‪.‬‬ ‫באילו מקרים לדעתכם עדיפה שיטת לימוד בה המורה חושף את התשובה‪ ,‬ובאילו ‬ ‫מקרים עדיפה שיטה שמכוונת את התלמיד להגיע לתשובה בעצמו? תנו דוגמאות‪.‬‬

‫"אימא שלי הפכה אותי למדען‬ ‫בלי שהתכוונה לכך בכלל‪ .‬כל האימהות היהודיות בברוקלין‬ ‫נהגו לשאול את הבן שלהן‪' :‬נו למדת משהו בבית ספר היום?'‪,‬‬ ‫אבל לא אימא שלי‪ .‬היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת‪:‬‬ ‫'איזי‪ ,‬שאלת שאלה טובה היום?'‬ ‫ההבדל הזה הוא שהפך אותי למדען"‪.‬‬ ‫איזידור אייזיק רבי‪,‬‬ ‫חתן פרס נובל לפיסיקה‪1944 ,‬‬

‫ֹלא‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫הַּבַיְׁשָן לָמֵד‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬ב'‪ ,‬ה')‬

‫‪ . 5‬מה הקשר בין החינוך של אמו לשאילת שאלות ובין הפיכתו של הכותב למדען?‬ ‫‪ .6‬מה עדיף‪ ,‬על פי הכותב‪-‬לימוד או שאילת שאלות? מדוע?‬ ‫‪ .7‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬טענתו תקפה גם במקרה שאין לנו תשובה לשאלה?‬

‫צאו וראו‬

‫‪47‬‬


‫א"ד גורדון‪:‬‬ ‫בכל מקום שאתה מוצא מחשבה על דבר תיקון האדם‪ ...‬שם אתה‬ ‫מוצא תורה מסוימה‪ ,‬שיטה מסוימה‪ ...‬פה [בנושא תיקון האדם] אין‬ ‫כוח המחנך או המורה גדול כל כך‪ ,‬כי אין כוח התורה [=השיטה] גדול‬ ‫כל כך‪ .‬פה אין כללים‪-‬פה יש יצירה‪.‬‬ ‫‪ ...‬פה יש ללמוד מהטבע‪ ,‬כיצד הוא מחנך‪ .‬השמים‪ ,‬ההרים‪ ,‬הסלעים‪,‬‬ ‫הצמחים‪ ,‬הים‪ ,‬הרוח‪ ,‬העננים‪ ,‬הלילה וכו'‪ ,‬אינם באים לחנך‪-‬וכמה הם‬ ‫מחנכים! ‪ ...‬אבל מה טיבו של חינוך זה‪-‬שאל את החיים ויגידוך!‬

‫א"ד גורדון‬ ‫(‪)1922-1856‬‬

‫סופר‪ ,‬מורה דרך רוחני ואיש מעשה‬ ‫בתקופת העלייה השנייה‪ .‬נולד וחי‬ ‫בטורינוב שברוסיה‪ ,‬וקיבל חינוך‬ ‫יהודי מסורתי‪ .‬בהמשך למד שפות‪,‬‬ ‫רכש השכלה כללית והתקשר לתנועת‬ ‫הפועלים הציונית‪ .‬בגיל ‪ 48‬עלה לארץ‬ ‫ישראל ולמרות גילו המתקדם וחולשתו‬ ‫הגופנית עסק בעבודת כפיים כפועל‬ ‫חקלאי‪ .‬בשנת ‪ 1909‬החל לכתוב‬ ‫מאמרים והתפרסם כהוגה ואיש רוח‪,‬‬ ‫והדגיש את ערך ההגשמה העצמית‬ ‫באמצעות העבודה‪ ,‬החיבור לטבע‬ ‫וההתיישבות בארץ‪ .‬נפטר בדגניה‬ ‫בשנת ‪.1922‬‬

‫(א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪' ,‬מתוך קריאה' – פרק א'‪ ,‬תרע"ח ‪)1918‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫ממי ניתן ללמוד על פי א"ד גורדון ומדוע? האם אתם מסכימים עם טענתו?‬ ‫מה לדעתכם ניתן ללמוד מן הטבע? תנו דוגמה ללימוד כזה‪.‬‬ ‫חשבו‪ ,‬מהו הקשר בין לימוד מתוך הטבע לתיקון האדם?‬ ‫האם לדעתכם לכך התכוון רבן יוחנן בן זכאי בקריאתו ”צאו וראו"?‬

‫עוד בחדשות‬

‫כותרות היום‬

‫דרך האינטרנט ‪ -‬בית ספר אביב‬

‫בית הספר הווירטואלי הראשון בישראל‬

‫בית ספר אביב הנו בית ספר ייחודי המציע לתלמידיו שיעורים‬ ‫המועברים על ידי מורים דרך האינטרנט‪.‬‬ ‫יתרונו של בית ספר זה הוא בכך שהתלמידים יכולים ללמוד מכל‬ ‫מקום‪ ,‬בכל זמן ובקצב אישי‪" .‬גם אנחנו בית ספר"‪ ,‬אומר מנהל בית‬ ‫הספר‪" ,‬אבל לא תראה כאן תלמידים שמחכים בפרוזדור על מנת‬ ‫לקבל ממני הטפת מוסר או עונש"‪.‬‬

‫‪. 5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .8‬‬

‫‪48‬‬

‫צאו וראו‬

‫מהם היתרונות ומהם החסרונות בקיומו של בית ספר וירטואלי?‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬בית ספר וירטואלי יכול לשמש תחליף לבית ספר קיים?‬ ‫נסו לשער ‪ -‬לו רבן יוחנן בן זכאי היה חי בתקופתנו‪,‬‬ ‫באיזו שיטת הוראה היה משתמש?‬ ‫האם קריאתו "צאו וראו" יכולה להתקיים גם בסביבה וירטואלית?‬


‫החברה המתוקנת שלי‬

‫"הלימוד המושלם"‬ ‫משימה מסכמת‬

‫א ‪ .‬נסו לדמיין כיצד יראה לדעתכם “הלימוד המושלם”?‬ ‫ התייחסו לסוגיות כגון נושאי הלימוד‪ ,‬דמות המורה‪ ,‬סגנון ‬ ‫ הלימוד‪ ,‬מקום הלימוד וכדו’‪.‬‬

‫ב‪ .‬תארו בעזרת ציור‪ ,‬דגם‪ ,‬מצגת‪ ,‬מכתב או כל דרך יצירתית ‬ ‫ אחרת את "הלימוד המושלם" שלכם‪.‬‬ ‫הוסיפו לתיאור שלכם התייחסות לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫ ‪ .1‬מהם היתרונות של “הלימוד המושלם” שלכם?‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .2‬האם הייתם ממליצים למשרד החינוך לאמץ את ה"לימוד‬ ‫ המושלם" שלכם? מדוע?‬ ‫ ‪ .3‬כיצד יכול לתרום “הלימוד המושלם” שלכם לשיפור החברה כולה?‬

‫צאו וראו‬

‫‪49‬‬



‫איזוהי‬ ‫דרך טובה?‬

‫יחידה ד‬

‫"כדי ליצור חיים חדשים‪ ,‬טובים משל עכשיו‪,‬‬ ‫צריכים בני האדם להיות תחילה לטובים יותר מכפי‬ ‫שהם עכשיו"‬ ‫(צבי שץ‪ ,‬איש העלייה השנייה)‬

‫מה עושה אדם לטוב יותר? האם יש תכונות או מעשים מסוימים העושים‬ ‫אותו לכזה? האם אדם טוב הוא אדם שטוב לו‪ ,‬או שמא דווקא מי שמוכן‬ ‫לוותר על טובתו האישית למען טובת הכלל?‬ ‫שאלות אלו יעסיקו אותנו ביחידה זו‪ ,‬בבואנו לבחון תשובות שונות‬ ‫שנתנו תלמידים והוגים לשאלתו של רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬אליה התוודענו‬ ‫"איזו ִֹהי ֶד ֶר ְך טו ָֹבה ׁ ֶש ִּי ְד ַּבק ָּב ּה ָה ָא ָדם?"‪.‬‬ ‫כבר ביחידה הקודמת‪ֵ :‬‬ ‫הלימוד יפתח בקבוצות קטנות כך שתוכלו לבחון את התשובות השונות‬ ‫שנתנו חמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי לשאלתו‪.‬‬

‫תלְמִיד ָיו‬ ‫אמַר לָהֶם ַרּבַן יֹו ָחנ ָן ּבֶן זַּכַאִי ל ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫אד ָם?‬ ‫צְאּו ּוְראּו אֵיזֹוהִי ד ֶ​ֶרְך טֹובָה שֶׁיִּד ְבַּק בָּּה ָה ָ‬ ‫אל ִיעֶז ֶר אֹומֵר‪ :‬עַיִן טֹובָה‪.‬‬ ‫ַרבִּי ֱ‬ ‫ַרבִּי יְהֹושֻׁעַ אֹומֵר‪ָ :‬חבֵר טֹוב‪.‬‬ ‫ַרבִּי יֹוסֵי אֹומֵר‪ :‬שָׁכֵן טֹוב‪.‬‬ ‫ַרבִּי שִׁמְעֹון אֹומֵר‪ :‬הָרֹואֶה אֶת הַּנֹול ָד‪.‬‬ ‫אלְעָז ָר אֹומֵר‪ :‬ל ֵב טֹוב‪.‬‬ ‫ַרבִּי ֶ‬ ‫אלְעָז ָר‬ ‫אנ ִי אֶת דִּבְֵרי ֶ‬ ‫אמַר לָהֶם [רבי יוחנן]‪ :‬רֹואֶה ֲ‬ ‫ָ‬ ‫בֶּן עֲָרְך ִמדִּבְֵריכֶם‪ ,‬שֶׁבִּכְל ַל דְּבָ​ָריו דִּבְֵריכֶם‪.‬‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ב' משנה ט')‬

‫‪51‬‬


‫רבי אליעזר בן הורקנוס‬ ‫(המאה ה‪ 1-‬לספירה)‬ ‫מגדולי התנאים בתקופת חורבן בית שני‬ ‫ולאחריה‪ ,‬ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן‬ ‫בן זכאי‪ .‬בצעירותו ברח מבית אביו‪ ,‬שהיה‬ ‫מעשירי ישראל‪ ,‬על מנת להצטרף וללמוד‬ ‫תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי בירושלים‪.‬‬ ‫על אף שלא למד מימיו הוא התמסר‬ ‫ללימודיו‪ ,‬ובזכות הזיכרון המדהים בו ניחן‬ ‫("בור סוּ ד שאינו מאבד טיפה") ואהבתו‬ ‫לתורה‪ ,‬הפך רבי אליעזר לאחד החכמים‬ ‫הגדולים בדורו!‬

‫‪52‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫ ‬

‫ַרבִּי ֱאלִי ֶעז ֶר אֹומֵר‪ַ :‬עי ִן טֹובָה‬

‫"עיניים שלי"‬ ‫התבוננו בתמונות הבאות וענו‬ ‫על השאלות שלאחריהן‪:‬‬

‫‪ . 1‬מה מסמלות העיניים על פי התמונות?‬ ‫‪ .2‬אילו תפקידים יש לעיניים בעולמנו ובחיינו?‬ ‫ האם תוכלו להביא דוגמאות נוספות?‬


‫נסו לפרש למה הכוונה בביטוי 'עין טובה'?‬ ‫תוכלו להיעזר גם בפירושים הבאים‪:‬‬ ‫היא מידת הנדיבות ‪ -‬שאינה‬ ‫רעה באחרים ומביאה את‬ ‫האדם לעזור לנצרך‪.‬‬

‫מסתפק במה שיש לו ואינו‬ ‫מבקש דברים יתירים‪ ,‬ואינו‬ ‫מקנא כשרואה שיש לחברו‬ ‫יותר ממנו‪.‬‬

‫למה הכוונה‬ ‫בביטוי "עיניים שלי"?‬

‫(על פי רשב"ץ)‬

‫(רבי עובדיה מברטנורא)‬

‫העיניים צוהר באדם‪ ,‬דרכן הוא‬ ‫משקיף אל החוץ ומבעדן אל‬ ‫תוכו פנימה”‬

‫הייה בעל עין טובה‪ .‬ראה תמיד‬ ‫את הטוב שבאחרים‪.‬‬ ‫(רבי נחמן מברסלב‪ ,‬לקו"א נ"ד)‬

‫(הרב קוק‪ ,‬אי”ה)‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫איזה פירוש‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הוא הקרוב ביותר לכוונתו של רבי אליעזר ומדוע?‬ ‫האם מצאתם פירוש שדומה לפרשנות שלכם?‬ ‫על פי הפירושים שלפניכם ‪ ,‬כלפי מי מופנית ה'עין טובה' – אל עצמנו או אל הזולת?‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬דרך ‘עין טובה’ הופכת את האדם לטוב יותר? כיצד?‬

‫ ¨ ‬ ‫¦§ ©‬ ‫ ¨ ¦ ©‬

‫‪Zonular‬‬ ‫‪fibres‬‬

‫¨§ § § ‪ ‬‬

‫¡ ¨ ‬

‫‪Suspensory‬‬ ‫‪ligament‬‬

‫ משימת סיכום קבוצתית‬ ‫‪ . 1‬רשמו שלושה נימוקים מדוע בחר רבי אליעזר דווקא ב'עין טובה'‬ ‫ ‬ ‫ כעצה לדרך הטובה בה ידבק האדם?‬ ‫‪ .2‬הציגו לכיתתכם‪ ,‬בדרך ייחודית (המחזה‪ ,‬איור‪ ,‬משחק וכדו')‬ ‫ ‬ ‫ את תשובתו של רב אליעזר‪‘ -‬עין טובה’‪ ,‬תוך התייחסות לדרך בה יכולה ה’עין‬ ‫ הטובה’ לתרום לאדם ולחברה‪.‬‬

‫¦¨© ©‬ ‫ ¨ § ©‬

‫§¨© ©‬ ‫ ©‬

‫‪Vitreous‬‬ ‫‪humour‬‬

‫ ‬ ‫ ¡ ‬

‫‪Hyaloid‬‬ ‫‪canal‬‬

‫ ‪ £ ¦ ‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ § ©‬

‫¡‪ § ¥‬‬

‫ ‬ ‫¨ §¨© ©‬

‫גלגל העין של בן אדם‬

‫מכשיר לבדיקת ראיה‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪53‬‬


‫רבי יהושע בן חנניה‬ ‫(המאה ה‪ 1-‬לספירה)‬ ‫ראש ישיבה בפקיעין שבגליל‪ .‬מסופר‬ ‫כי עוד בהיותו ילד קטן‪ ,‬הייתה אמו‬ ‫מוליכה את עריסתו לבית הכנסת‬ ‫"בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה"‪,‬‬ ‫ועל כך שיבחו רבי יוחנן בן זכאי "אשרי‬ ‫יולדתו"‪ .‬מלבד היותו תלמיד חכם שרת‬ ‫בבית המקדש השני כלוי משורר‪ ,‬והיה‬ ‫ידוע כגדול המתווכחים היהודיים עם‬ ‫פילוסופים בדורו‪ .‬תלמידו הגדול היה‬ ‫רבי עקיבא‪.‬‬

‫ַרבִּי י ְהֹושֻׁ ַע אֹומֵר‪ָ :‬חבֵר טֹוב‬

‫דרוש חבר‬ ‫אילו תכונות הייתם מצפים למצוא ב’חבר טוב’?‬ ‫בחרו לפחות חמש תכונות והסבירו מדוע הן חשובות בחבר טוב‪.‬‬ ‫תוכלו להיעזר במחסן התכונות‪:‬‬

‫דרוש חבר טוב‪...‬‬

‫ה‬ ‫תכונות הנדרשות‪:‬‬ ‫נראה טוב‬ ‫ביקורתי‬ ‫סקרן‬ ‫נאמן‬ ‫תמיד‬ ‫נמצא שם בשבילי‬ ‫לא מפח‬ ‫ד להתעמת איתי‬ ‫מקובל‬ ‫מפרגן‬ ‫כנה‬ ‫בעל תחו‬ ‫מי עניין משותפים‬

‫‪54‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫עוצר אותי כשאני‬ ‫חברותי‬ ‫אכפתי‬ ‫חכם‬ ‫אומר מה‬ ‫שאני רוצה לשמוע‬ ‫שונה ממני‬ ‫אמיץ‬ ‫מצחיק‬ ‫דומה לי‬ ‫אחר‪:‬‬

‫עובר‪/‬ת את הגבול‬

‫"קנה לך חבר"‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬א'‪ ,‬ו')‪ :‬מה הכוונה‬ ‫ב'קניית' חבר? האם אתם מזדהים‬ ‫עם ביטוי זה?‬

‫ג'רי וייס‪ ,‬חברות‬


‫נסו לפרש למה הכוונה ב'חבר טוב'?‬ ‫תוכלו להיעזר גם בפירושים הבאים‪:‬‬ ‫קנה לך חבר כיצד?‬ ‫מלמד שיקנה האדם חבר לעצמו‪,‬‬ ‫שיאכל עמו‪ ,‬וישתה עמו‪ ,‬ויקרא‬ ‫עמו‪ ,‬וישנה עמו‪ ,‬ויישן עמו ויגלה‬ ‫לו כל סתריו‪.‬‬ ‫(אבות דרבי נתן‪ ,‬ח‪ ,‬ג)‬

‫חבר טוב ‪ -‬שמוכיחו [=מעיר לו]‬ ‫כשרואה אותו עושה דבר שאינו הגון‪.‬‬ ‫(רבי עובדיה מברטנורא)‬

‫חבר טוב ‪ -‬שיהיה האדם חבר טוב‬ ‫לרעיו‪ ,‬וזה מביא אותו לידי יחס של‬ ‫חיבה אף לשאר הבריות‪.‬‬ ‫(רבינו יונה)‬

‫תליתי שלט ‪ -‬דרוש חבר‪ ‬מישהו‬ ‫שיאהב אותי‪ ,‬אחד שיוותר‪ ...‬‬ ‫(דניאל סלומון ‪ /‬דרוש חבר)‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫איזה פירוש לדעתכם הוא הקרוב ביותר לכוונתו של רבי יהושע ומדוע?‬ ‫האם מצאתם פירוש שדומה לפרשנות שלכם?‬ ‫למה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬התכוון רבי יהושע ‪ -‬האם אדם צריך להיות חבר טוב או למצוא חבר טוב?‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪,‬דרך ‘חבר טוב’ הופכת את האדם לטוב יותר? כיצד?‬ ‫רמברנט ואן־ריין‪ ,‬דוד ויהונתן‬

‫משימת סיכום‬ ‫קבוצתית‪:‬‬ ‫‪ . 1‬רשמו שלושה נימוקים מדוע בחר ר'‬ ‫יהושע דווקא ב'חבר טוב' כעצה לדרך‬ ‫הטובה בה ידבק האדם?‬ ‫‪ .2‬הציגו בדרך ייחודית (המחזה‪ ,‬איור‪,‬‬ ‫משחק וכדו') את תשובתו של רבי‬ ‫יהושע‪‘ :‬חבר טוב’‪ ,‬תוך התייחסות‬ ‫לדרך בה יכול ה’חבר הטוב’ לתרום‬ ‫לאדם ולחברה‪.‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪55‬‬


‫ַרבִּי יֹוסֵי אֹומֵר‪ :‬שָׁכֵן טֹוב‬

‫רבי‪ ‬יוסי הכהן‬ ‫ֵ‬ ‫תנא מתקופת‪ ‬המאה הראשונה לספירה‪.‬‬ ‫כונה על ידי רבן יוחנן בן זכאי בתואר‬ ‫‘חסיד’‪ ,‬ובתלמוד הבבלי שיבחוהו‬ ‫על כוחו יוצא הדופן בחכמת הנסתר‬ ‫והסוד‪.‬‬

‫שאל את עצמך‪:‬‬ ‫איזהו שכן טוב?‬

‫השכן שלך בכיתה משתלט על כל השולחן ולא משאיר לך מקום‪ .‬מה תעשה?‬ ‫א‪ .‬אבקש ממנו יפה‪ ,‬שוב ושוב‪ ,‬להצטמצם לחלק שלו – אולי בסוף זה יעזור‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אסמן קו חוצה בשולחן ואומר לו שאם הוא פולש שוב לחלק שלי אני אבקש לעבור‬ ‫מקום‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אפנה למחנכת הכיתה שתעיר לו – זה התפקיד שלה‪ ,‬וזה לא נעים לי להעיר לו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אשתלט בתגובה גם על החלק שלו בשולחן – שיבין כמה זה מעצבן‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אחר‪:‬‬

‫לא ראית את השכנה המבוגרת שלך מזה מספר ימים ואתה מודאג‪ .‬מה תעשה?‬ ‫א‪ .‬אחכה כמה ימים לראות אם היא מופיעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אדפוק על דלתה מספר פעמים‪ ,‬אולי היא תפתח לי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אחפש את הטלפון של הבת שלה‪ ,‬אצור איתה קשר ואביע את דאגתי‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אתקשר למשטרה שיבואו ויפרצו את הדלת – אולי היא במצוקה וזקוקה לסיוע‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אחר‪:‬‬

‫רעידת אדמה קשה אירעה במדינה השכנה‪ ,‬ישנם אלפי נפגעים‪ .‬מה תעשה?‬ ‫א‪ .‬אביע צער‪ ,‬אך זו לא האחריות שלנו לסייע לה ‪ -‬יש לנו צרות משלנו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המדינה צריכה להחליט אם לסייע לה או לא‪ .‬בטח נשלח לה ציוד רפואי ואספקה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אתרום תרומה סמלית של ‪ 10‬שקלים; אם כולם יתרמו נצליח לגייס תרומה כספית‬ ‫מכובדת‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אארגן את הילדים בבית הספר שלי לתרום מזון ובגדים‪ ,‬ונתארגן לשלוח אותם‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אחר‪:‬‬

‫הבית המצוייר ברחוב אגריפס בירושלים‬

‫כתבו בעצמכם תוצאות לשאלון וחשבו‪:‬‬

‫‪56‬‬

‫מהו המדד לשכנות טובה?‬ ‫האם מדד זה מתאים לכל סוגי השכנים?‬ ‫לאילו סוגי שכנים התכוון‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬רבי יוסי?‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬דרך ‘שכן טוב’ הופכת את האדם לטוב יותר? כיצד?‬

‫איזוהי דרך טובה?‬


‫רשמו שלושה נימוקים מדוע בחר רבי יוסי דווקא ב’שכן טוב’ כעצה לדרך‬ ‫ידבק האדם?‬ ‫הטובה בה ְ‬ ‫תוכלו להיעזר גם בקטעים הבאים‪:‬‬ ‫“טוב שכן קרוב – מאח רחוק”‬ ‫(משלי כ”ז‪ ,‬י)‬

‫“שכנים טובים עושים טובות זה לזה אף בהפסד של עצמן‪,‬‬ ‫על–ידי זה מתרגל כל אחד מהן בחסידות”‪.‬‬ ‫(פירוש תפארת ישראל)‬

‫יהודי‪ ,‬ששכניו סבלו מהתנהגותו‪ ,‬נקרא אל הרב בכדי לנסות ולהסדיר‬ ‫את הסכסוך עם השכנים‪ .‬אמר לו הרב כי שכניו מתלוננים על התנהגותו‬ ‫וביקשו להתחשב בהם‪ .‬הגיב היהודי ואמר‪“ :‬שכנים קנטרנים הם‪ ,‬וכל‬ ‫דבר שאני ומשפחתי עושים מפריע להם‪ .‬עכשיו אני מבין למה אמר רבי‬ ‫יוסי כי ‘שכן טוב’ הוא הדבר החשוב ביותר’’‪.‬‬ ‫נתחייך הרב‪“ :‬וכי יכול אתה לבחור את השכנים? ואם יש לך שכן שאינו‬ ‫כפי רוחך‪ ,‬האם בידך לגרשו? אלא כך יש לפרש את מאמרו של רבי יוסי‪:‬‬ ‫דבוק אתה במידה החשובה של ‘שכן טוב’‪ ,‬היה שכן טוב לסובבים אותך‬ ‫ודאג שהם לא יסבלו ממך‪ .‬דבר זה מסור בידיך”‪.‬‬ ‫(מתוך שיחת השבוע‪ ,‬גליון מס’ ‪)1008‬‬

‫שכן טוב‬ ‫עמותת "שכן טוב" הנה עמותה המסייעת‬ ‫לאוכלוסיות הזקוקות לעזרה ושואפת‬ ‫להעצימן‪ .‬כל הפעילים בעמותה‪ ,‬החל‬ ‫מחברי ההנהלה וכלה בפעילי השטח‪ ,‬הנם‬ ‫מתנדבים ללא תמורה חומרית כלשהיא‪.‬‬ ‫תחומי הפעילות העיקריים של העמותה‪:‬‬ ‫‪ .1‬חלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות ‬ ‫ ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפעלת מרכזי למידה לילדים‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפעלת בתי‪-‬קפה ניידים במקומות כגון‪:‬‬ ‫ מקלט לנשים מוכות‪ ,‬בית אבות‪ ,‬מעונות‬ ‫ נכים‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפעלת בית קפה לנוער בסיכון‪ .‬בית‬ ‫ הקפה מספק אוזן קשבת ומהווה גורם‬ ‫ ייעוץ והכוונה‪.‬‬

‫מדוע בחרה‬ ‫העמותה בשם ”שכן טוב”? האם‬ ‫זהו שם מתאים לדעתכם?‬

‫"גדרות טובות יוצרות שכנים טובים"‬ ‫(רוברט פרוסט)‬

‫משימת סיכום קבוצתית‪:‬‬ ‫הציגו בדרך ייחודית (המחזה‪ ,‬איור‪ ,‬משחק וכדו’) את‬ ‫תשובתו של רבי יוסי‪‘ :‬שכן טוב’‪ ,‬תוך התייחסות לדרך בה‬ ‫יכולה דרך זו לתרום לאדם ולחברה‪.‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪57‬‬


‫רבי שמעון בן נתנאל‬ ‫תנא מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי‪,‬‬ ‫וכונה על ידו בתואר 'ירא חטא'‪ :‬נשמר‬ ‫ומחמיר על עצמו כדי שלא יבוא לידי‬ ‫עבירה‪.‬‬

‫ַרבִּי שִׁמְעֹון אֹומֵר‪:‬‬

‫הָרֹואֶה אֶת הַּנֹולָד‬ ‫מיהו 'הרואה את הנולד'?‬

‫קראו על אודות ארבע הדמויות הבאות‪.‬‬ ‫מי מביניהן מתאימה לדעתכם‪,‬‬ ‫לתואר ‘הרואה את הנולד’?‬

‫משל הנמלה והצרצר‬ ‫כמו כל שנה בקיץ ‪ -‬עמלה הנמלה ואספה אוכל‬ ‫ותבואה לימות החורף הקשים העתידים לבוא‪.‬‬ ‫והצרצר? ‪ - - -‬הוא שר!‬ ‫כשהגיע החורף הקר‪ ,‬התדפק הצרצר על דלתה‬ ‫של הנמלה‪ ,‬וביקש מעט מזון‪.‬‬ ‫ענתה לו הנמלה ‪ -‬מה עשית כל הקיץ‪ ,‬ולמה לא‬ ‫הלכת לעבוד?‬ ‫כל הקיץ שרת‪ ,‬ועכשיו ‪ -‬תרקוד!‬

‫גילה ‪ -‬רואת עתידות‬ ‫מתמחה בענייני‪:‬‬ ‫אהבה וזוגיות‬ ‫פרנסה ועסקים‬ ‫בריאות‪ ‬‬ ‫ועצות שונות‬ ‫להצלחה בחיים‬ ‫קוראת עתידות גם בקפה ובכף יד‬

‫‪58‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬


‫כותרות היום‬ ‫בת ‪ 10‬הצילה ‪ 100‬איש מפני הצונאמי‬

‫עוד בחדשות‬

‫טילי סמית'‪ ,‬ילדה אנגלייה בת ‪ ,10‬שלמדה על‬ ‫תופעת הצונאמי בבית הספר‪ ,‬הצילה מאה תיירים‬ ‫כשהזהירה אותם מגלי הענק המתקרבים‪" .‬הייתי על‬ ‫החוף‪ ,‬והמים התחילו להיות מוזרים"‪ ,‬סיפרה‪" .‬היו‬ ‫בועות‪ ,‬ולפתע המים החלו לסגת‪ .‬הבנתי מה קורה‪,‬‬ ‫והייתה לי הרגשה שעומד להיות צונאמי"‪ .‬פעולה‬ ‫מהירה של אמה של טילי ושל צוות המלון הובילה‬ ‫לפינוי חוף מאיקאו דקות ספורות לפני שהגל פגע‬ ‫בו‪ .‬חוף זה הוא אחד החופים היחידים בפוקט בו‬ ‫לא נהרג איש‪.‬‬ ‫יום שני‪ 3 ,‬בינואר ‪ . 11:41 ,2005‬סוכנות הידיעות רויטרס‪“ ,‬הארץ”‪.‬‬

‫בנימין זאב הרצל ‪ -‬חוזה המדינה‬ ‫הרצל‪ ,‬חוזה המדינה‪ ,‬הגה‪ ,‬צפה וקידם את רעיון הקמת‬ ‫המדינה‪.‬‬ ‫הוא שרטט את דמותה כפי שראה בעיני רוחו בספריו‬ ‫"מדינת היהודים" ו"אלטנוילנד" (ארץ ישנה‪-‬חדשה)‪.‬‬ ‫המוטו שלו‪" ,‬אם תרצו אין זו אגדה"‪ ,‬נעשה סיסמה לתנועה‬ ‫הציונית‪ .‬חזונו למדינה יהודית התממש כחמישים שנה‬ ‫לאחר מותו‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬האם לדעתכם ראיית הנולד היא תכונה מוּ לדת או נרכשת?‬ ‫‪ .2‬האם לדעתכם ראיית הנולד יכולה להופיע אצל כל אדם או אצל מעטים בלבד?‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם הופכת דרך זו את האדם לטוב יותר? כיצד?‬

‫ משימת סיכום קבוצתית‪:‬‬ ‫ ‪ . 1‬רשמו שלושה נימוקים מדוע בחר רבי שמעון דווקא ב'רואה את הנולד'‬ ‫ כעצה לדרך הטובה בה יִ דבק האדם‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬הציגו בדרך ייחודית (המחזה‪ ,‬איור‪ ,‬משחק וכדו') את תשובתו של רבי שמעון‪,‬‬ ‫ תוך התייחסות לדרך בה יכול ה’רואה את הנולד’ לתרום לאדם ולחברה‪.‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪59‬‬


‫ַרבִּי ֶאלְ ָעז ָר אֹומֵר‪ :‬לֵב טֹוב‪.‬‬

‫רבי אלעזר בן ערך‬ ‫תנא מבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן‬ ‫זכאי‪ ,‬אשר היה חביב מאוד על רבו‪,‬‬ ‫וזכה לכינוי "כמעיין המתגבר"‪ .‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬שמו לא מוזכר רבות בספרות‬ ‫חז"ל‪ ,‬כנראה מכיוון שנפטר בגיל צעיר‪.‬‬ ‫התלמוד מספר כי לאחר מותו של בן‬ ‫זכאי‪ ,‬לא הלך עם חבריו לבית המדרש‬ ‫ביבנה‪ ,‬אלא עבר להתגורר במקום של‬ ‫בתי מרחץ ונווה מים בחשבו שחבריו‬ ‫יבואו אליו‪ .‬עקב ריחוקו מבית המדרש‬ ‫נשכח ממנו כל תלמודו‪ ,‬והוא חזר אליו‬ ‫רק לאחר שחכמים ריחמו עליו והתפללו‬ ‫למענו‪.‬‬

‫לפניכם מספר ניבים מאוירים‪.‬‬ ‫נסו לגלות מהם ומצאו עשרה ניבים נוספים הקשורים אל הלב‪:‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪60‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪ . 1‬מה מסמל הלב על פי הניבים שמצאתם?‬ ‫‪ .2‬מה מסמל הלב בעיניכם?‬


‫נסו לפרש למה הכוונה ב'לב טוב'?‬ ‫תוכלו להיעזר גם בפירושים הבאים‪:‬‬

‫לב טוב ‪ -‬זהו הסבלן; שאינו רגזן‪,‬‬ ‫מתרחק מהכעס‪ ,‬ומשיב במענה‬ ‫רך אף כי יעשו לו דבר רע‪.‬‬

‫לב טוב ‪ -‬שעל ידו התבונה‪ ,‬ועל ידו‬ ‫החיים באים לכלל האיברים‪.‬‬ ‫(המהר"ל מפראג‪ ,‬דרך חיים ‪ -‬פירוש על אבות)‬

‫(לפי פירוש ר' יונה מגירונדי)‬

‫לב טוב‪ - ‬שלבו תמיד שמח ומזומן להיטיב‪.‬‬ ‫(תפארת ישראל)‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬איזה פירוש לדעתכם הוא הקרוב ביותר לכוונתו של רבי אלעזר ומדוע?‬ ‫‪ .2‬האם מצאתם פירוש שדומה לפרשנות שלכם?‬ ‫‪ .3‬כיצד‪ ,‬לדעתכם‪,‬דרך זו הופכת את האדם לטוב יותר?‬

‫כיצד מזהים אדם בעל‬ ‫‘לב טוב’?‬

‫ ‬

‫משימה קבוצתית‪:‬‬

‫‪ . 4‬רשמו שלושה נימוקים מדוע בחר רבי אלעזר דווקא ב'לב טוב'‬ ‫ ‬ ‫כעצה לדרך הטובה בה ידבק האדם?‬ ‫ ‬ ‫‪ .5‬הציגו בדרך ייחודית (המחזה‪ ,‬איור‪ ,‬משחק וכדו') את תשובתו של רבי אלעזר‪,‬‬ ‫ ‬ ‫תוך התייחסות לדרך בה יכול ה’לב טוב’ לתרום לאדם ולחברה‪.‬‬ ‫ ‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪61‬‬


‫סכמו את הדיון שנערך במשנה‪ ,‬על פי הטבלה הבאה‪:‬‬

‫קראו את הכרעת הדיון בבית מדרשו של רבי אלעזר‪ ,‬בשאלת "מהי הדרך‬ ‫הטובה"‪:‬‬

‫פ ר ק י א ב ות‬

‫ָאמַר לָהֶם‬ ‫רֹואֶה ֲאנ ִי אֶת דִּבְֵרי ֶאלְ ָעז ָר בֶּן עֲָרְך [= לב טוב] ִמדִּבְֵריכֶם‪,‬‬ ‫שֶׁבִּכְלַל דְּבָ​ָריו דִּבְֵריכֶם‬ ‫[= רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו]‪:‬‬

‫[= שכלל בתשובתו את שאר תשובתכם]‪.‬‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫‪ . 1‬האם אתם מסכימים עם הבחירה של רבן יוחנן בן זכאי? איזו תשובה‬ ‫הייתם אתם בוחרים ומדוע?‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬לב טוב אכן כולל את כל התשובות לשאלה איזוהי דרך טובה?‬ ‫(התייחסו גם לתשובות שהבאתם אתם)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬האם תיתכן בכלל‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬תשובה אחת לשאלה איזוהי דרך טובה?‬

‫נסו לשער מה תהיה תשובת כל תלמיד לשאלה‬

‫‪62‬‬

‫ איזוהי דרך רעה שירחק ממנה האדם?‬‫השוו השערותיכם למשנה בפרקי אבות‬ ‫פרק ב’‪ ,‬משנה ט’‪.‬‬ ‫איזוהי דרך טובה?‬


‫דרך האמצע‬ ‫אד ָם‪ ...‬יֵׁש‬ ‫אחָד מִבְּנ ֵי ָ‬ ‫אחָד וְ ֶ‬ ‫ד ֵעֹות [=תכונות] הְַרבֵּה יֵׁש לְכָל ֶ‬ ‫אד ָם שֶׁדַּעְּתֹו ְמיֻשֶּׁבֶת‬ ‫אד ָם שְׁהּוא בַּעַל ֵחמָה‪ּ ,‬כֹועֵס תָּ מִיד; וְיֵׁש ָ‬ ‫ָ‬ ‫אד ָם שְׁהּוא גְּבַּה ל ֵב [=שחצן]‬ ‫עָל ָיו‪ ,‬וְאֵינּו ּכֹועֵס כְּל ָל‪ ,‬וְיֵׁש ָ‬ ‫בְּיֹותֵר‪ ,‬וְיֵׁש שְׁהּוא שְׁפַל רּו ַח [=עניו] עַד מְאֹוד‪...‬‬ ‫שְׁנ ֵי קְצָוֹות הְָרחֹוקֹות זֹו מִּזֹו שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה‪ ,‬אֵינ ָן ד ֶּ​ֶרְך טֹובָה‪...‬‬ ‫ַהד ֶּ​ֶרְך ַהיְּשָׁ​ָרה‪-‬הִיא ִמד ָּה בֵּינֹונ ִית שֶׁבְּכָל דֵּעָה וְדֵעָה‪ ...‬וְהִיא‬ ‫ַהדֵּעָה שְׁהִיא ְרחֹוקָה ִמשְּׁנ ֵי ַהקְּצָוֹות ֵרחּוק ׁשֹווֶה‪ ,‬וְאֵינ ָּה קְרֹובָה‬ ‫אד ָם ‪...‬‬ ‫ֹלא ל ְזֹו וְֹלא ל ְזֹו‪ּ .‬ולְפִיכְָּך צִּוּו ֲחכָמִים הִָראׁשֹונ ִים שֶׁיְּהֶא ָ‬ ‫א ְמ ָצעִית‪ ,‬כְּדֵי שֶׁיְּהֶא שָׁל ֵם‪.‬‬ ‫ְמכַוֵּן אֹותָן [=את התכונות] בַּד ֶּ​ֶרְך ָה ֶ‬ ‫(רמב"ם‪ ,‬משנה תורה‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פרק א’)‬

‫‪ .1‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מה הופך תכונה מסוימת לחיובית או לשלילית לפי הרמב"ם?‬ ‫האם אתם מזדהים עם דעתו?‬ ‫מהי ה'דרך הטובה' בה ראוי לו ללכת‪ ,‬על פי הרמב"ם? מדוע?‬

‫הרמב"ם; רבי משה בן מימון‬ ‫‪1204-1138‬‬ ‫נולד בקורדובה‬ ‫ש ב ס פ ר ד ‪,‬‬ ‫מגדולי הפוסקים‬ ‫ההלכתיים בימי‬ ‫ובכל‬ ‫הביניים‬ ‫הדורות‪ .‬הגותו‬ ‫בין‬ ‫ממזגת‬ ‫פילוסופיה לבין‬ ‫האמונה היהודית‬ ‫ועיקרי התורה‪ .‬על אף ששימש פוסק‬ ‫ודיין‪ ,‬סירב לקבל על עצמו משרה של‬ ‫מנהיג ורוב ימיו התפרנס מרפואה‪.‬‬ ‫הרמב"ם כתב ספרים רבים ומגוונים‪,‬‬ ‫ביניהם פירוש למשנה‪ ,‬ספרי הלכה‪,‬‬ ‫פילוסופיה ומדע‪ .‬בספריו הרבה לעסוק‬ ‫בשאלה מהי הדרך הטובה בה ראוי לו‬ ‫לאדם ללכת‪.‬‬

‫איזו מהמגלשות מסמלת‬ ‫בעיניכם את דרך האמצע‬ ‫של הרמב"ם?‬

‫‪ . 1‬האם יש לאדם שליטה על תכונותיו? אם כן – כיצד הוא יכול לשלוט בהן ?‬ ‫‪ .2‬האם לדעתכם התשובות של תלמידי בן זכאי (עין טובה‪ ,‬חבר טוב וכו') ‬ ‫עונות להגדרת הדרך הטובה של הרמב"ם?‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם הדרך שמציע הרמב"ם הופכת את האדם לטוב יותר? כיצד?‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪63‬‬


‫‘דרך טובה’‬ ‫עבורי או עבור החברה?‬ ‫חשבו על עשרה מעשים שעשיתם בשבוע האחרון‪ ,‬ושבצו אותם בטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪ . 1‬האם היו מעשים שהתלבטתם היכן לשבץ? מדוע?‬ ‫ ‬ ‫‪“ .2‬מעשים שעשיתי עבור אחרים” ‪ -‬מיהם אותם 'אחרים' בדוגמאות שהבאתם?‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬האם ישנם מעשים שעשיתם עבור עצמכם‪ ,‬שיש להם השפעה גם על אחרים?‬ ‫ ‬ ‫אם כן ‪-‬פרטו מהם וכיצד הם משפיעים על הסביבה‪.‬‬ ‫ ‬

‫ספרו על מקרה בו נאלצתם להכריע בין לעשות מעשה עבורכם או עבור אחרים‪.‬‬ ‫תארו את המקרה וכתבו‪:‬‬ ‫מנדלי מוכר ספרים‬ ‫‪1917-1836‬‬ ‫שמו הספרותי של שלום‬ ‫יעקב אברמוביץ‪ ,‬שנולד‬ ‫וחי ברוסיה‪ ,‬שם כתב‬ ‫את ספריו ויצירותיו‬ ‫ביידיש ובעברית‪ .‬היה‬ ‫בן הדור האחרון‬ ‫להשכלה ובהמשך חייו‬ ‫חווה את תקופת‪ ‬חיבת‬ ‫ציון‪ ‬וראשית הציונות‪ ,‬שהשפיעו על‬ ‫יצירתו‪ .‬בכתיבתו הרבה להטיח ביקורת‬ ‫באורח החיים ודרכי החינוך המסורתיים‬ ‫(=עיירה‬ ‫עטל‬ ‫שבשט ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫והמסתגרים‬ ‫יהודית)‪.‬‬ ‫אברמוביץ בחר לעצמו את הכינוי‬ ‫הספרותי “מנדלי מוכר ספרים”‪ ,‬כדי‬ ‫להדגיש את הקשר בינו ובין הדמויות‬ ‫שבספריו‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ •‬ ‫• ‬

‫מה היו השיקולים שלכם בעת ההתלבטות?‬ ‫כיצד הכרעתם ומדוע?‬

‫מה ההבדל בין ‘דרך ישרה’‬ ‫ל’דרך טובה’‬

‫ ‬ ‫מה שטוב בשבילי‬ ‫איזו היא דרך ישרה משתי דרכים?‬ ‫כל שהיא נאותה [=טובה‪ ,‬מתאימה] לי‪.‬‬ ‫ואם לאו‪ ,‬אף על פי שהיא בפני עצמה ישרה‬ ‫ הרי אינה משובחה [בשבילי]‪.‬‬‫(מנדלי מוכר ספרים‪ ,‬מתוך סיפורו‪ :‬בימי הרעש)‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫‪ .8‬‬

‫מהי הדרך הישרה על פי מנדלי‪ ,‬וכיצד על האדם להכריע מהי?‬ ‫האם תיתכן דרך ישרה אחת לכלל בני האדם?‬ ‫האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הדרך שמציע מנדלי הופכת את האדם לטוב יותר? כיצד?‬ ‫כיצד לדעתכם משפיעה הדרך שמציע מנדלי על החברה כולה?‬ ‫האם יש דרך אמצע בין שתי האפשרויות שמציע מנדלי? מהי?‬


‫לגמור כמו ברנר‪ /‬אריאל הורוביץ‬ ‫אם הייתי חי בדיקטטורה אפלה‬ ‫האם היה לי אומץ לעמוד מולה‬ ‫לרוץ אל השוטרים ‪ -‬לזרוק להם קללות‬ ‫כשהם על הסוסים ויש להם אלות‬ ‫יכול להיות שכן ‪ -‬קרוב לוודאי שלא‬ ‫אין טעם לכאלה שאלות‬ ‫אם הייתי בן למשפחה מוכת רעב‬ ‫אי שם בהודו או בחוף השנהב‬ ‫האם על חיי הייתי אז נלחם‬ ‫עוזב את בית הוריי ‪ -‬יוצא אל העולם‬ ‫יכול להיות שכן ‪ -‬קרוב לוודאי שלא‬ ‫אין טעם לכאלה שאלות‬ ‫עמוד בתל אביב באמצע הרחוב‬ ‫הבט סביב ‪ -‬פה טוב‬ ‫מה בא לך שנעשה עכשיו ‪-‬‬ ‫לא חייבים תכנית‬ ‫אפשר לקנות שתייה בפיצוצייה‬ ‫ולתת לרגליים להחליט‬ ‫עמוד בתל אביב באמצע הרחוב‬ ‫הבט סביב ‪ -‬פה טוב‬ ‫אם הייתי חי כאן לפני מאה שנה‬ ‫האם הייתי בין מקימי השכונה‬ ‫באמצע שום מקום ‪ -‬ישן באיזה חדר‬ ‫תנים מייללים ‪ -‬אתה פוחד לגמור כמו ברנר‬ ‫יכול להיות שכן ‪ -‬קרוב לוודאי שלא‬ ‫אין טעם לכאלה שאלות‬ ‫עמוד בתל אביב באמצע הרחוב הבט סביב‬ ‫כמו שלט ענקי היא מהבהבת על החוף למרחקים ‪ -‬פה טוב‬

‫יוסף חיים ברנר‬ ‫‪1921-1881‬‬ ‫סופר‪ ,‬הוגה דעות‪ ,‬עיתונאי ומנהיג‬ ‫ציבור‪ .‬נולד בתחום האימפריה‬ ‫הרוסית למשפחה יהודית מסורתית‬ ‫ענייה‪ .‬גויס לצבא הרוסי בכפייה וניסה לערוק משורותיו‬ ‫כעבור שנתיים‪ .‬לאחר מכן עבר ללונדון שם פרסם וערך‬ ‫את כתב העת “המעורר”‪ ,‬שתרומתו לספרות העברית‬ ‫הייתה עצומה‪ .‬בשנת ‪ 1909‬עלה לארץ ישראל‪ ,‬ורצה‬ ‫לעסוק בחקלאות לצד ידידו א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ ,‬אך התייאש‬ ‫ונטש לאחר שבוע בלבד‪ .‬בהמשך פנה לתחום ההוראה‪,‬‬ ‫הספרות והעיתונאות‪ .‬בשנת ‪ 1921‬נרצח בביתו ביפו‪,‬‬ ‫בפרעות תרפ"א‪.‬‬

‫‪ .1‬‬ ‫ ‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .5‬‬

‫"אין טעם לכאלה שאלות" ‪ -‬מהן השאלות‬ ‫והלבטים שמעלה השיר?‬ ‫האם יש להם טעם לדעתכם?‬ ‫"הבט סביב ‪ -‬פה טוב" ‪ -‬למה הכוונה? למי טוב?‬ ‫האם לדעתכם השיר עונה לשאלה 'איזוהי דרך‬ ‫טובה'? אם כן‪ ,‬מה תשובתו?‬ ‫מהו המחיר שמשלמים‪ ,‬על פי השיר‪ ,‬בעצם‬ ‫הבחירה בדרך מסוימת?‬ ‫האם הייתם מוכנים לשלמו?‬ ‫על איזו דרך נמליץ מנדלי למשורר לבחור בכל‬ ‫אחד מהבתים בשיר? מה הייתם ממליצים אתם‬ ‫ומדוע?‬

‫למה הכוונה ב"לגמור‬ ‫כמו ברנר”‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪65‬‬


‫על פרשת דרכים‬ ‫חנה סנש‬ ‫‪1944-1921‬‬ ‫לוחמת ומשוררת‬ ‫יהודייה‪ .‬נולדה‬ ‫בהונגריה‬ ‫ל מ ש פ ח ה‬ ‫מ ת ב ו ל ל ת‬ ‫ו נ ע ש ת ה‬ ‫ציונית‪ ‬לאחר‬ ‫שנבחרה בבית‬ ‫ספרה למועצה הספרותית‪ ,‬ונמנעה ממנה‬ ‫מימוש הבחירה מסיבות אנטישמיות‪.‬‬ ‫ב‪ ,1939-‬בהיותה בת שמונה עשרה‪ ,‬עלתה‬ ‫ארצה‪ ,‬וב‪ 1943-‬התנדבה לצבא הבריטי‬ ‫והצטרפה לקבוצת צנחנים שיועדה לצנוח על‬ ‫אדמת אירופה‪ ,‬במסגרת המאבק בגרמניה‬ ‫הנאצית‪ .‬סנש צנחה ליד גבול הונגריה אך‬ ‫נתפסה‪ ,‬נחקרה בעינויים ולבסוף הוצאה‬ ‫להורג‪ .‬שיריה‪ ,‬כמו גם סיפור חייה‪ ,‬מהווים‬ ‫סמל לגבורת היחיד המקריב את עצמו‬ ‫למען הכלל‪.‬‬

‫הרגשתי את‬ ‫מו‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ץ‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ק‬ ‫וקשה‪,‬‬ ‫יכולתי לבכות‪.‬‬ ‫כי הרגשתי‬ ‫‬‫ש‬ ‫תי‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫כי‬ ‫ם‬ ‫עומדות לפני‪.‬‬ ‫לחפש את‬ ‫או‬ ‫ש‬ ‫רי‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫טי ולהעלים עין‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫גי‬ ‫או‬ ‫ת‬ ‫או להש‬ ‫קי‬ ‫ע‬ ‫כו‬ ‫אשר סביבי‬ ‫חו‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫לחמה הורסת‬ ‫ו‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫טובים‬ ‫ונ‬ ‫כו‬ ‫ני‬ ‫ם‬ ‫הדברים שהם‬ ‫ב‬ ‫עי‬ ‫ני‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫אל! אם נתת‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫בי‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ואם נתת לי ע‬ ‫ין‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫או‬ ‫ת‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫אוזן לשמוע‬ ‫‪,‬‬ ‫ם נתת לי‬ ‫תן‬ ‫לי‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫כוח להצליף‪ ,‬לל‬ ‫ט‬ ‫ף‬ ‫‪,‬‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫רי‬ ‫ם‬ ‫‪.‬ו‬ ‫אלה לא ת‬ ‫הי‬ ‫ינ‬ ‫תן שמילים‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫לי‬ ‫צו‬ ‫ת‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫עו‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫חיי‪.‬‬ ‫למי הד‬ ‫ברים מכוונים?‬ ‫לטוב בעו‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫זי‬ ‫ק‬ ‫ממנו בי הוא‪.‬‬ ‫(מיומנה‬

‫‪ .1‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .2‬‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .4‬‬

‫מהן שתי הדרכים שעמדו בפני חנה סנש‬ ‫ומדוע התלבטה ביניהן?‬ ‫מהו הדבר שחנה סנש הרגישה שעליה להילחם בשבילו ומדוע?‬ ‫קראו על אודות חנה סנש וחשבו – האם מילותיה הפכו‬ ‫ל’תעודת חייה’? אם כן‪ ,‬כיצד?‬ ‫האם עשייה לטובת אחרים משמעה ויתור על הטובה האישית? נמקו‪.‬‬

‫לילך סנש‪ ,‬כרזה לזכרה של חנה סנש‬

‫‪66‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫של חנה סנש)‬


‫החברה המתוקנת שלי‬

‫"דרכים טובות"‬ ‫משימה מסכמת‪:‬‬ ‫שלב א‪ :‬צידה לדרך‬ ‫‪ .1‬‬

‫רשמו את התשובות השונות שלמדתם ביחס לשאלה ‪" -‬איזוהי דרך טובה שידבק בה האדם"?‬ ‫התייחסו לתשובות שנלמדו ביחידה‪ ,‬כמו גם לתשובות שאספתם במשימת "צאו וראו"‬ ‫ולתשובות שהוספתם בעצמכם‪.‬‬

‫‪ .2‬‬

‫סמנו תשובות שאותן תרצו לקחת איתכם לדרך הטובה שלכם‪ ,‬וענו על השאלות הבאות‪:‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫א ‪ .‬האם כל התשובות בעלות חשיבות זהה? כיצד תכריעו מה חשוב לכם יותר ומה פחות?‬ ‫ב‪ .‬האם לדעתכם ישנן 'דרכים טובות' שחייבות להיות בתרמילו של כל אדם? נמקו בעזרת דוגמאות‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫שלב ב‪ :‬מפת דרכים‬ ‫צרו לעצמכם מפת דרכים לפי ההוראות הבאות‪:‬‬ ‫• בחרו חמש 'דרכים טובות' מהצידה לדרך שלכם‪ ,‬ושבצו אותן בחמישה שלטים שונים‪.‬‬ ‫• כתבו לצד כל שלט מעשה שעשיתם‪ ,‬או שביכולתכם לעשות‪ ,‬המבטא דרך זו‪.‬‬ ‫• כתבו לצד כל 'דרך טובה' כיצד לדעתכם היא יכולה לגרום לכם להיות טובים יותר‪.‬‬ ‫• תנו דוגמה למצב‪( ‬דמיוני או מעברכם)‪ ‬שבו תיתכן‪ ‬התלבטות בין שתי דרכים שונות‪.‬‬ ‫תארו את ההתלבטות ואת שיקולי הדעת האפשריים לטובת‪ ‬כל דרך‪ .‬‬ ‫ ‬

‫סרטוט של מפת דרכים לדוגמה‪:‬‬

‫איזוהי דרך טובה?‬

‫‪67‬‬



‫חביב אדם‪,‬‬ ‫חביבין ישראל‬

‫יחידה ה‬

‫"כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם‬ ‫ובזכויותיהם" ‪ -‬כך נכתב בהצהרת זכויות האדם‬ ‫של האו"ם‪ .‬ערך שוויון הזכויות בין כל בני האדם‬ ‫באשר הם הוא בוודאי ערך עליון בכינונה של חברה‬ ‫מתוקנת‪ .‬הוא מתבסס‪ ,‬בין השאר‪ ,‬על ספר בראשית‪,‬‬ ‫המצהיר כי כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים‪.‬‬ ‫מול העיקרון הדתי של שוויון בני האדם לפני האל‪,‬‬ ‫עומד רעיון הבחירה בעם ישראל כ'עם נבחר' או‬ ‫כ'עם סגולה'‪ .‬ההשוואה בין שני הערכים ‪ -‬שוויון בני‬ ‫האדם ובחירת ישראל ‪ -‬מעוררת שאלות קשות‪:‬‬ ‫ האם תפיסת ישראל כ'עם סגולה' נוגדת את ערך‬ ‫ השוויון בין כל בני האדם?‬ ‫ מהי המשמעות המוסרית של להיות 'עם סגולה'‪,‬‬ ‫ וכיצד היא קשורה לימינו?‬ ‫ כיצד הרעיון של 'עם סגולה' משפיע על יחסינו‬ ‫ אל הזרים בחברה?‬ ‫ האם תפיסת ישראל כ'עם סגולה' מקדמת את‬ ‫ מוסריותה של החברה הישראלית או פוגעת בה?‬ ‫שאלות אלו‪ ,‬המחייבות התייחסות ובירור מעמיק‪,‬‬ ‫בעיקר במהלך בנייתה של חברה מתוקנת‪ ,‬יעמדו‬ ‫בבסיסה של יחידת לימוד זו‪ .‬נפתח בלימוד משנתו‬ ‫של רבי עקיבא בפרקי אבות‪ ,‬משנה המעמידה את‬ ‫ערך בריאת האדם בצלם אלוהים ואת ערך בחירת‬ ‫ישראל כערכי יסוד‪ .‬בהמשך נבחן פרשנויות שונות‬ ‫של המונח 'עם סגולה'‪ ,‬ואת משמעותן המוסרית‬ ‫ביחס לערך השוויון בכלל‪ ,‬וביחס לזרים בחברה‬ ‫הישראלית בפרט‪.‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪69‬‬


‫חיבה יתרה‬ ‫משימת פתיחה‬ ‫חלק מתוך‪ :‬בריאת העולם‪ ,‬מיכאלאנג'לו‬

‫מלאו את השאלון הבא‪:‬‬ ‫‪ 4‬האם יש לכם שמות חיבה? אם כן‪ ,‬פרטו אותם‪.‬‬ ‫‪ 4‬מי העניק לכם את שמות החיבה ומתי הוענקו לכם?‬ ‫ ‬ ‫‪ 4‬מה שמות החיבה מייצגים בעיניכם?‬ ‫ ‬ ‫‪ 4‬באילו דרכים נוספות ניתן לבטא חיבה?‬ ‫‪ 4‬למה לדעתכם מתכוונים כאשר אומרים ''אני מחבב‪?"...‬‬ ‫ ‬

‫פ ר ק י א ב ות‬

‫מעמד הר סיני‪,‬‬

‫הּוא [רבי עקיבא] ָהיָה אֹומֵר‪:‬‬ ‫אד ָם ׁשֶּנִבְָרא ְב ֶצל ֶם‪.‬‬ ‫ָחבִיב ָ‬ ‫אמַר [בראשית ט]‪:‬‬ ‫ִחּבָה יְתֵָרה נֹודַעַת לֹו ׁשֶּנִבְָרא ְב ֶצל ֶם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אד ָם‪.‬‬ ‫ּכִי ְּב ֶצל ֶם אֱֹלהִים עָׂשָה אֶת ָה ָ‬ ‫ֲחבִיבִין יִׂשְָראֵל ׁשֶּנִקְ​ְראּו ָבנ ִים לַּמָקֹום [= כינוי לאלוהים]‪.‬‬ ‫אמַר‬ ‫ִחּבָה יְתֵָרה נֹודַעַת לָהֶם ׁשֶּנִקְ​ְראּו ָבנ ִים לַּמָקֹום‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אּתֶם ל ַה' אֱֹלהֵיכֶם‪.‬‬ ‫[דברים יד]‪ָּ :‬בנ ִים ַ‬ ‫ֲחבִיבִין יִׂשְָראֵל‪ׁ ,‬שֶּנִּתַן לָהֶם ּכְל ִי ֶח ְמּד ָה [= התורה]‪.‬‬ ‫ִחּבָה יְתֵָרה נֹודַעַת לָהֶם ׁשֶּנִּתַן לָהֶם ּכְל ִי ֶח ְמּד ָה ׁשֶּבֹו נִבְָרא‬ ‫תּתִי לָכֶם‪ּ ,‬תֹוָרתִי‬ ‫אמַר [משלי ד]‪ּ :‬כִי לֶקַח טֹוב נ ָ ַ‬ ‫הָעֹול ָם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ּתעֲזֹבּו‪:‬‬ ‫אַל ַ‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬משנה י"ד)‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪70‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪ . 1‬סמנו את כל ההטיות של המילה חיבה המופיעות במשנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מהי לדעתכם משמעות החיבה במשנה?‬


‫בין חיבה לחובה‬ ‫התבוננו באיורים הבאים‪:‬‬

‫ ‬

‫הוסיפו לכל איור את מחשבותיו ותחושותיו של החייל‪.‬‬

‫ ‪ . 1‬איזה מבין האיורים מבטא‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬חיבה גדולה יותר של המפקד‪ ,‬ומדוע?‬ ‫ ‪ .2‬באיזה איור לדעתכם חש החייל שהוא חביב יותר‪ ,‬ומדוע?‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬איזה מבין האיורים מבטא טוב יותר את משמעות החיבה שבמשנה?‬ ‫ נמקו תשובתכם‪.‬‬

‫מלאו את הטבלה הבאה‪ ,‬על פי המשנה‪:‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫נסו לקרוא את המשנה‪,‬‬ ‫ולהחליף בין המילים 'חיבה'‬ ‫ו'חובה'‪ .‬האם משמעותה של‬ ‫המשנה משתנה?‬

‫אילו זכויות לדעתכם נגזרות מהחיבה שבמשנה?‬ ‫אילו חובות לדעתכם נגזרות מהחיבה שבמשנה?‬ ‫מה ההבדל בין שתי הסיבות ל'חיבה היתרה' של ישראל?‬ ‫האם בהכרח זכויות מלוות בחובות? הביאו דוגמאות מחייכם‪.‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪71‬‬


‫חביב אדם שנברא בצלם‬ ‫אד ָם‪ְּ ‬ב ַצל ְמו‪ְּ ,‬ב ֶצל ֶם אֱֹלוהִים‪ּ ‬בָ​ָרא אֹתֹו‪ ,‬זָכָר ּונְקֵבָה ּבָ​ָרא אֹתָם"‬ ‫וַּיִבְָרא אֱֹלוהִים אֶת ָה ָ‬ ‫(בראשית א' כז)‬

‫בריאת האדם בצלם אלוהים‪ ,‬כפי שהיא מתוארת בפסוקים אלו‪ ,‬משמעה‬ ‫שיש באדם משהו ייחודי‪ ,‬שמבדיל אותו משאר בעלי החיים‪ .‬מהו אותו 'צלם‬ ‫אלוהים' שבאדם?‬ ‫לפניכם מספר משמעויות שונות של רעיון 'צלם אלוהים' שבאדם‪:‬‬

‫השכל והתבונה האנושית‬ ‫שיפוט מוסרי‬

‫היכולת לשלוט‬

‫יצירתיות‬ ‫בחירה חופשית‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪72‬‬

‫‪ . 1‬עם איזו משמעות אתם מזדהים ביותר ומדוע?‬ ‫‪ .2‬אילו משמעויות הופכות‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬את האדם ל'חביב'?‬ ‫‪ .3‬אילו זכויות ואילו חובות נובעים‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מרעיון בריאת האדם 'בצלם'?‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫אחר‬


‫חביב האדם‪ ,‬כל אשר נשמה באפו‪ ,‬ולא רק בן תולדה זה או זה נברא‬ ‫בצלם‪ ,‬כל בני האדם נבראו בצלם‪ ,‬והכל שווים לפני מלכו של עולם ‪.‬‬ ‫(ברדיצ'בסקי‪ ,‬לפנות ערב‪ ,‬נתיב שלישי)‬ ‫‪. 4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .7‬‬

‫מה הקשר בין היות האדם 'נברא בצלם' לבין עקרון השוויון בין בני האדם?‬ ‫במה לדעתכם בני האדם שווים זה לזה‪ ,‬ובמה לא?‬ ‫ ‬ ‫תנו דוגמאות (מחייכם‪ ,‬מאקטואליה)‪ ,‬כיצד מתממש או לא מתממש‬ ‫עקרון השוויון בין בני האדם?‬ ‫האם משנתו של רבי עקיבא מסכימה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬עם עקרון שוויון כל בני האדם? נמקו‪.‬‬

‫צלקת‪ /‬יאנוש קורצ'אק‬ ‫(עיבד‪ :‬אריה בוכנר)‬ ‫יאנוּ ש קוֹרצ'אק‬

‫שום תלמיד לא רצה לשבת איתו על ספסל אחד‪ .‬ובכן כאשר לא רצו‪ ,‬לא‬ ‫ישבו‪ ,‬וחסל‪ .‬אבל יאשק הוא שקט‪ ,‬אפילו כאשר אינו רוצה‪ ,‬אבל מישהו‬ ‫מצווה ‪ -‬יציית‪ ,‬רק לא נעים לו‪.‬‬ ‫היום הראשון בבית הספר‪.‬‬ ‫יושב יאשק‪ ,‬זז עד קצה הספסל‪ ,‬אבל כאשר יסתכל מיד יזכור‪ .‬עליו להיזהר‪.‬‬ ‫רק היום להחזיק מעמד‪ .‬כאשר ילך הביתה יספר לאימא וישאל מה לעשות‪,‬‬ ‫כדי לא לשבת יחד איתו‪ .‬שומע יאשק את דברי המורה‪ ,‬איך צריכים‬ ‫תלמידים ללמוד בחריצות‪ .‬הוא שומע ועיניו דומעות‪.‬‬ ‫והמורה אינה מכירה עדיין את הנערים ואומרת‪:‬‬ ‫"בוא נא אלי‪ ,‬אתה‪ ,‬מהספסל האחרון‪ ,‬מה שמך? מדוע אתה בוכה?"‬ ‫הסתובבו כולם אחורה‪ ,‬רואים ואומרים‪:‬‬ ‫"מפני שהוא המורה‪ ,‬אינו רוצה לשבת עם יהודי"‪" ,‬לשם מה בא הנה יהודי?"‬ ‫יצאו אפילו מהספסלים כדי לראות טוב יותר ואז‪" :‬יהודון!"‬ ‫המורה קמה‪ ,‬השתתקו במקצת‪ ,‬כי אינם יודעים אם מותר‪ .‬אבל שוב‪:‬‬ ‫"מסריח"‪" ,‬לך לבית הכנסת!"‪" ,‬אין אנו רוצים בך!"‬ ‫המורה עומדת‪ ,‬מחכה‪ ,‬והנערים סקרנים מה תגיד‪.‬‬ ‫אבל המורה אינה אומרת כלום‪ ,‬רק סיכת ראש הוציאה משערותיה והשערות‬ ‫התפזרו‪ .‬ולמורה יש שערות יפות‪ ,‬ארוכות‪ ,‬בהירות‪ ,‬מסורקות למשעי‪ .‬מה‬ ‫יהיה כאן? דממה‪.‬‬ ‫"ובכן מה?" שואלת המורה‪" ,‬גמרתם כבר?"‬ ‫"מה היה עלינו לגמור?" אומר הנער‪ ,‬אשר השליך אבנים בחצר‪,‬‬ ‫"נסדר ליהודי חימום כזה שילך לו"‪ ,‬מוסיפים האחרים‪.‬‬

‫(‪)1942 - 1878‬‬

‫שם העט של הנריק גולדשמיט‪ :‬סופר‬ ‫מחנך והוגה דעות חינוכי‪ .‬נולד ב‪1878-‬‬ ‫בפולין‪ ,‬למשפחה יהודית מתבוללת‪.‬‬ ‫במקצועו התמחה ברפואת ילדים‬ ‫ובמקביל כתב ספרי ילדים ועסק‬ ‫בכתיבה עיתונאית‪ .‬בשנת ‪ 1911‬התמנה‬ ‫למנהל בית היתומים היהודי בוורשה‪,‬‬ ‫אותו ניהל כבית ספר דמוקרטי ייחודי‪,‬‬ ‫בהתבסס על אמונתו כי "תיקון עולם‬ ‫יתאפשר בתיקון הילדים"‪ .‬בתקופת‬ ‫השואה‪ ,‬ועם הקמת גטו ורשה על ידי‬ ‫הנאצים‪ ,‬אולץ בית היתומים לעבור‬ ‫לגטו‪ ,‬וב‪ 5-‬באוגוסט ‪ ,1942‬כאשר‬ ‫נלקחו הילדים על ידי הנאצים להשמדה‬ ‫בטרבלינקה‪ ,‬בחר ללכת איתם אל‬ ‫מותו‪.‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪73‬‬


‫"לא ילך"‪ ,‬אומרת המורה‪" ,‬גם אם כל יום תכו אותו הוא מוכרח להישאר כי כך החוק אומר‪ .‬ועכשיו הירגעו‬ ‫ואספר לכם את תולדות הצלקת הזאת‪ .‬התדעו מה זאת צלקת?"‬ ‫המורה התכופפה והראתה מקום ריק‪ ,‬חסר שערוך על ראשה ‪ -‬מקום צלוק‪ .‬כאשר שערותיה היו מסורקות‬ ‫ומסודרות כראוי‪ ,‬הצלקת לא נראתה כלל‪" .‬אתם רואים?"‬ ‫"זה ודאי מאבן‪" ,"...‬אולי סוס בעט במורה?"‬ ‫"לא סוס כי אם אנשים"‪ ,‬השיבה המורה‪" ,‬אנשים לא נבונים‪ ,‬רעי לב‪ .‬הייתי אז ילדה‪ ,‬בערך בגילכם‪ ,‬אבי מת היינו‬ ‫רק שתינו ‪ -‬אימא ואני‪ .‬והאזור ההוא של פולין היה שייך אז לגרמניה‪ .‬וגם אצל הגרמנים היה אז חוק‪ ,‬שהילדים‬ ‫מוכרחים לבקר בבית הספר‪ .‬ובכן‪ ,‬רשמה אותי אימא לבית הספר‪ ,‬אחרת הייתה משלמת קנס‪ ,‬או שהיו מושיבים‬ ‫אותה בבית הסוהר‪.‬‬ ‫כאשר הלכתי בפעם הראשונה לבית הספר הגרמני‪ ,‬נשקה אותי אימא‪ ,‬דמעות זלגו מעיניה ואמרה‪' :‬פעוטה‬ ‫אומללה'‪ ...‬ואני השתוממתי‪ ,‬כי הייתי מרוצה ושמחתי שאהיה כבר תלמידה‪ .‬מפני מה היא מפחדת כל כך?‬ ‫נו‪ ,‬מה? חדלתי להשתומם‪ .‬אתם כבר מתארים לעצמכם‪...‬‬ ‫"שהמורה תספר איך זה היה?!"‬ ‫"איך היה? אף אחד לא רצה לשבת איתי על ספסל אחד‪ .‬אמרו 'חזירה פולנייה'‪' ,‬אביך שיכור'‪ ,‬ואבי אף פעם לא‬ ‫שתה יין‪ ,‬אפילו לא בירה‪ .‬הבינותי אז רק מעט גרמנית ואינני יודעת מה אמרו‪ .‬אבל הייתה רשעות כזאת ושנאה‬ ‫איומה‪ .‬רק ארבעה לא הציקו לי‪ .‬שלושה בנים ובת אחת‪ .‬ביקשתיה אחר כך שלא תגן עלי‪ ,‬שתעמיד פנים כאילו‬ ‫אינה אוהבת אותי‪ ,‬נו והתחילו להדריך את מנוחתה‪ ,‬שאלו אותה כמה שילמתי לה בעד שתגן עלי‪ .‬רע‪ ,‬נורא היה‬ ‫לי בבית הספר הגרמני הזה‪".‬‬ ‫פעמים רבות אחרי כן‪ ,‬ביקשו הילדים מהמורה שתספר מי ואיך פצעו אותה באבן‪ .‬אבל המורה עמדה על דעתה‪,‬‬ ‫לא רצתה‪ ,‬ולא סיפרה‪.‬‬ ‫"זה היה לפנים‪ ,‬לא נעים להיזכר‪ .‬לא כדאי! ומה יש לספר? אבן ידוע שקשה היא‪ .‬כאב ‪ -‬והתרפא‪ .‬עדיין אינכם‬ ‫מבינים ילדים‪ ,‬צלקת על הראש אינה כואבת‪ ,‬אבל גם בלב נשארה צלקת מאותה אבן‪ .‬והצלקת שבלב ‪ -‬כואבת‪.‬‬ ‫אל תרגיזו ילדים‪ ,‬לא אותו‪ ,‬ולא שום אדם‪ .‬הגנו על כבוד בית הספר! אל יצא איש מבית הספר עם צלקות‪ ,‬כמו‬ ‫שלי‪ ,‬על הראש ובלב!"‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫כיצד מתנהגים התלמידים בסיפור‪ ,‬ומדוע?‬ ‫כיצד הייתם מייעצים לדמויות הבאות לנהוג‪ ,‬ומדוע‪:‬‬ ‫א‪ .‬יאשק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הילד היהודי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תלמיד נוסף בכיתה‪.‬‬ ‫האם מקרה כזה יכול לדעתכם להתרחש גם בארץ? נמקו‪.‬‬ ‫מהם הקשיים שייתכנו ביישום ערך השוויון בחיינו?‬ ‫נמקו והביאו דוגמאות‪.‬‬


‫אהבת האדם‬ ‫מהות אהבת רעים הוא שיהיה האדם אוהב כל מין האנושי יהיה מאיזה עם‬ ‫שיהיה ויהיה מאיזה לשון שיהיה‪ ,‬בעבור שהוא אדם בדמותו ובצלמו כמוהו‪.‬‬ ‫(רבי אליהו פנחס הורוביץ‪ ,‬ספר הברית)‬ ‫‪ . 1‬מדוע‪ ,‬לדעת רבי הורוביץ‪ ,‬יש לאהוב את כל המין האנושי?‬ ‫ ‬ ‫מה דעתכם על דעה זו?‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬האם לדעתכם אפשרי לאהוב את כל בני האדם?‬ ‫ ‬ ‫התייחסו בתשובותיכם גם אל הסיפור שקראתם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬במה דומה ובמה שונה פירושו של רבי הורוביץ לפירושו של ברדיצ'בסקי ביחס למונח ‬ ‫ ‬ ‫'צלם'? מי לדעתכם קרוב יותר לדעת המשנה?‬ ‫ ‬

‫קראו את המכתב הבא‪:‬‬ ‫להו‬

‫רים היקרים שלי‪,‬‬

‫כבר שלושה חוד‬ ‫שי‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ני‬ ‫מ‬ ‫טי‬ ‫יל‬ ‫ת פה‪,‬‬ ‫באוסטרליה הרחו‬ ‫ביופי הארץ וב‬ ‫קה‪ ,‬וזכיתי לראות‬ ‫אנשיה המרתקים‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫על כך כבר שמעת‬ ‫ם‬ ‫ר‬ ‫בו‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫מנ‬ ‫י‪,‬‬ ‫ו‬ ‫אני‬ ‫כעת אני כותבת כי‬ ‫זקוקה לעצתכם‪:‬‬ ‫כבר בתחילת הטי‬ ‫ול‬ ‫נ‬ ‫פג‬ ‫ש‬ ‫תי‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫יי‬ ‫ק‪ ,‬בחור אוסטרלי‪.‬‬ ‫לדבר והכרתי‬ ‫לאט לאט התחלנו‬ ‫אדם נפלא ורגיש‪.‬‬ ‫מאז ש‬ ‫התחלנו לטייל יחד‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫חי‬ ‫לו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫בות ואיתן הלב‬ ‫מצד אח‬ ‫טים ‪ -‬מה לעשות?‬ ‫ד‪ ,‬אני יכולה לומר‬ ‫בל‬ ‫ב‬ ‫של‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ני‬ ‫ב‬ ‫אוהבת אות‬ ‫ונה חיים משותפי‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ו‪ ,‬ורואה את עצמי‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫אי‬ ‫ת‬ ‫ו‪,‬‬ ‫ו‬ ‫מצד‬ ‫שא‬ ‫שני‪ ,‬תמיד היה ב‬ ‫בנה תהיה יהודית‬ ‫רור לי שהמשפחה‬ ‫וי‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫לי‬ ‫ת‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫אותי‪.‬‬ ‫חנך על המורשת ש‬ ‫לנו‪ ,‬כמו שגידלתם‬ ‫אמרתי למייק ש‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫כי‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫תן‬ ‫ר‬ ‫הו‬ ‫ק אם יתגייר‪ ,‬אבל‬ ‫א אוהב ומקבל או‬ ‫תי‬ ‫הוא מסרב וטוען כי‬ ‫כ‬ ‫מו‬ ‫ש‬ ‫אנ‬ ‫י‪,‬‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫בקש שאתייחס‬ ‫מה לעשות?‬ ‫אליו באותו אופן‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .4‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 5‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .7‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫מה תייעצו לאורית ומדוע? תוכלו לענות בצורת מכתב תשובה‪ ,‬מייל‪,‬‬ ‫שיחת טלפון או בכל דרך שתבחרו‪.‬‬ ‫אילו ערכים מתנגשים זה בזה בסוגיה שעולה מתוך המכתב?‬ ‫בחרו אחד מן ההוגים (ברדיצ'בסקי‪ ,‬יאנוש קורצ'אק‪,‬‬ ‫הרב הורוביץ) וענו ‪ -‬כיצד לדעתכם היו מייעצים לאורית ומדוע?‬ ‫האם לדעתכם ישנם גבולות ביישום ערכי האהבה והשוויון של כל אדם?‬ ‫אם כן – נמקו מהם‪.‬‬

‫שלכם‪ ,‬אורית‬

‫ ‬

‫ ‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪75‬‬


‫חביבין ישראל שנקראו בנים למקום‬ ‫קראו את הפסוקים‪ ,‬מתוכם מצטט רבי עקיבא במשנה‪:‬‬ ‫ביאור‪:‬‬ ‫ֹלא ִת ְתּגֹדְדּו ‪ -‬לא תעשו‬ ‫שריטות בבשרכם; מעשה שהיה‬ ‫נהוג אצל עובדי אלילים‪.‬‬

‫אּתֶם ל ַה' אֱֹלהֵיכֶם‬ ‫ָּבנ ִים ַ‬ ‫תׂשִימּו קְָרחָה ּבֵין עֵינ ֵיכֶם לָמֵת‪:‬‬ ‫תּגֹד ְדּו וְֹלא ָ‬ ‫ת ְ‬ ‫ֹלא ִ‬ ‫אּתָה‪ ,‬ל ַה' אֱֹלהֶיָך;‬ ‫ּכִי עַם קָדֹוׁש ַ‬ ‫ּובְָך ָּבחַר ה' לִהְיֹות לֹו לְעַם סְגֻּל ָה‪ִ ,‬מּכֹל ָהעַּמִים‪,‬‬ ‫אדָמָה‪.‬‬ ‫אׁשֶר עַל ּפְנ ֵי ָה ֲ‬ ‫ֲ‬

‫ֹלֹא ָתׂשִימּו קְָרחָה ּבֵין עֵינ ֵיכֶם‬ ‫לָמֵת ‪ -‬אל תמרטו שערות‬ ‫מהמצח כסימן לאבל; מנהג‬ ‫שהיה נהוג אצל עובדי אלילים‪.‬‬

‫(ויקרא י"ד א‪-‬ב)‬

‫סְגֻּלָה ‪ -‬אוצר‪ ,‬דבר בעל ערך‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬

‫האם לדעתכם להיות‬ ‫'עם סגולה' הוא יתרון או‬ ‫חיסרון? מדוע?‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫כיצד מציג הפסוק את רעיון בחירת עם ישראל ל'עם סגולה'? האם מדובר‬ ‫ ‬ ‫בזכויות יתרות או בחובות יתרות?‬ ‫כיצד אתם מבינים את המונח 'עם סגולה'?‬ ‫האם לדעתכם עם ישראל הוא 'עם סגולה'? אם כן‪ ,‬באיזה מובן?‬ ‫האם לדעתכם הגדרת עם ישראל כעם סגולה נוגדת את ערך השוויון של כל בני ‬ ‫האדם באשר הם נבראו בצלם? נמקו‪.‬‬

‫קראו את הקטעים שלפניכם‪ ,‬המתייחסים למונח 'עם סגולה'‪ ,‬ומלאו את‬ ‫הטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪76‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫ ‬


‫בני מלכים‬ ‫רבי שמעון אומר‪:‬‬ ‫כל ישראל בני מלכים הם‪.‬‬ ‫(משנה מסכת שבת פרק יד)‬

‫נמשלו ‪ ‬ישראל לשמן‬ ‫מה השמן הזה מביא אורה לעולם‪ ,‬כך‬ ‫ישראל אורה לעולם‪ ,‬שנא' "והלכו גוים‬ ‫לאורך"‪( .‬ישעיה ס)‬ ‫מה השמן הזה עליון על כל המשקין ‪ -‬כך הם ישראל עליונים‬ ‫על כל האומות שנאמר‪ :‬ונתנך ה' אלוהיך עליון"‪( .‬דברים כח)‬ ‫(על פי מדרש שיר השירים רבה‪ ,‬א‪ ,‬ג)‬

‫ההיסטוריה של העם היהודי‬ ‫(העם היהודי) התגבר על שורה מדהימה של צרות ופגעים‬ ‫שעל פי דרך הטבע אין לעמוד בהם‪ .‬התקיימות ממושכת זו‬ ‫בניגוד להגיון ההיסטורי היא דבר מופלא ביותר והמצריך‬ ‫הסבר‪.‬‬ ‫(הרמן ווק‪ ,‬סופר אמריקני‪ ,‬זה אלי עמ' ‪.)199‬‬

‫חינוך מיוחד‬ ‫אלוהים בחר את עם ישראל כמו מנהל‬ ‫של בית ספר‪ .‬המנהל אוסף את התלמידים‬ ‫המוכשרים והם לומדים בכיתה מיוחדת‪.‬‬ ‫הכיתה לומדת ומתקדמת יפה‪ ,‬והיא‬ ‫דוגמה לכיתות האחרות‪ .‬כך אלוהים‬ ‫בחר את ישראל וחינך את העם בצורה‬ ‫"אורים ותומים"‬ ‫מיוחדת‪ .‬בעתיד‪ ,‬היהודים יהיו המחנכים‬ ‫סמל אונברסיטת ייל בארה"ב‬ ‫של האנושות‪ .‬רק יהודית יכולים להיות‬ ‫המחכנים בעתיד‪ ,‬מפני שהם קבלו חינוך מיוחד‪.‬‬ ‫(ג‪.‬א לסינג‪ ,‬מחזאי גרמני מהמאה ה‪ ,18-‬מובא בתוך‪":‬במשעול"‪ /‬ש‪.‬ה‪ .‬ברגמן)‬

‫אין זכויות יתר‬ ‫רעיון הבחירה פסול‪ ,‬כשהעם‬ ‫הנבחר דורש לעצמו פריבילגיות‪,‬‬ ‫זכויות יתר‪ .‬אנחנו כעם נבחר‪,‬‬ ‫אומרים שנבחרנו לשם קבלת‬ ‫עול מצוות‪.‬‬ ‫(הרב י"צ קרליבך‪ ,‬רבה של המבורג‬ ‫בגרמניה‪ ,‬נרצח בשואה)‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪77‬‬


‫ה"ג'ניוס היהודי"‪:‬‬ ‫מונח המתאר את הצטיינותם והתבלטותם היתרה של היהודים‪,‬‬ ‫בעיקר בתחומי הרוח והמדע‪ ,‬והשפעתם הרבה על התרבות‬ ‫האנושית‪ .‬אחת ההוכחות לכך היא שיעור היהודים מקבלי‬ ‫פרס נובל‪ ,‬שהגיע ל־‪ 20.9‬אחוזים‪ ,‬בעוד שיעורם של היהודים‬ ‫באוכלוסייה העולמית מגיע ל־‪ 0.2‬אחוזים בלבד‪ .‬יש המסבירים‬ ‫הצטיינות זו במסורת הלמדנות בחברה היהודית‪.‬‬

‫אין שום תכונה נבחרת‬ ‫לעם היהודי‪ ,‬אליו אני משתייך בשמחה ושלמנטליות‪ ‬שלו‬ ‫אני חש שייכות רבה‪ ,‬אין איכות שונה בעבורי בהשוואה לכל‬ ‫העמים האחרים‪ .‬עד כמה שניסיוני מגיע‪ ,‬הם (היהודים) אינם‬ ‫שונים מכל קבוצה אנושית אחרת‪ ...‬אינני יכול לראות שום‬ ‫תכונה "נבחרת" המיוחסת להם‪ .‬‬ ‫(אלברט איינשטיין במכתב לפילוסוף אריק גוטקינד‪ ,‬ינואר‪)1954 ,‬‬

‫אחריות לתיקון עולם‬ ‫בעיני‪ ,‬מי שמקבל את המונחים הדתיים הבסיסיים של היותנו עם סגולה‪ ,‬עם נבחר‪ ,‬צריך להכריע‬ ‫עבור עצמו ובעבור החברה בה הוא חי‪ ,‬מהי משמעותם של מונחים אלה;‬ ‫האם משמעותם שכל הטוב והיופי נמצאים אצלנו‪ ,‬וכל הרע והמכוער נמצאים בחוץ‪ ...‬או‬ ‫שהמשמעות שלהם היא כי על אף היותנו נקודה קטנה‬ ‫על מפת האנושות‪ ,‬עלינו מוטלת אחריות גדולה יותר‬ ‫לתיקון עולם‪ ,‬למאבק חזק ועיקש יותר בתופעות קשות‬ ‫מוסרית‪ ,‬סביבתית וחברתית וכן ‪ -‬גם לשיפור עצמי‬ ‫אינטנסיבי יותר‪.‬‬ ‫הוא צריך להכריע האם היותנו "העם הנבחר" מטיל‬ ‫עלינו זכויות יתר או חובות יתר‪ .‬האם חוויית היהדות‬ ‫והישראליות היא חוויה של עליונות או חוויה של‬ ‫צניעות‪.‬‬ ‫(עם סגולה לא מתנשא‪ /‬אפרת שפירא‪-‬רוזנברג)‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪78‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫האם היה פירוש שהסכמתם איתו? מדוע?‬ ‫האם היה פירוש אליו התנגדתם? מדוע?‬ ‫האם להיות 'עם סגולה' הוא דבר מולד או נרכש? נמקו‪.‬‬ ‫האם היו פירושים שנוגדים לדעתכם את ערך השוויון בין כל בני האדם?‬ ‫האם מרבית הפירושים מעניקים לעם ישראל זכויות או מטילים עליו חובות? ‬ ‫מדוע לדעתכם?‬


‫מזה כחצי שנה אתם מתכתבים עם הלן‪ ,‬נערה בת גילכם המתגוררת‬ ‫בארה"ב‪ .‬לאחרונה היא שלחה לכם את ההודעה הבאה‪:‬‬

‫דף הבית‬

‫חיפוש‬

‫פרופיל‬

‫חשבון‬

‫חדשות עידכונים אחרונים‬ ‫שתפו‬

‫מצב‬

‫תמונות‬

‫קישורים‬

‫מה את‪/‬ה חושב‪/‬ת?‬ ‫‪Helen Stone, February 23 at 10:30am Reply • Report‬‬

‫הי‪,‬‬ ‫מה נשמע? הרבה זמן לא דיברנו…‬ ‫לאחרונה מדברים המון בתקשורת האמריקאית על ישראל‪.‬‬ ‫בין השאר אמרו‪ ,‬בכתבה שראיתי‪ ,‬שישראל טוענים שהם "עם סגולה" (?!?!)‬ ‫מה שאומר‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬שאתם חושבים שאתם יותר טובים מאחרים‪.‬‬ ‫זה נכון???‬ ‫אני יודעת שלפעמים התקשורת מעוותת דברים‪ ,‬אז אני מקווה שאולי אתה תוכל‬ ‫לענות לי‪:‬‬ ‫ מה משמעות הביטוי 'עם סגולה'‪ ,‬ומה זה אומר לגביך? האם בעיניך זה עושה ‬‫ אתכם טובים יותר מאיתנו?‬ ‫ האם לעובדה שאתם מאמינים כי אתם 'עם סגולה' יש משמעות בחיי היום ‬‫ יום? (לדוגמה איך זה קשור ליחס אל לא יהודים‪ ,‬כמוני‪) ...‬‬ ‫מחכה לתשובתך המהירה‪ ,‬הלן‪.‬‬

‫כתבו להלן תשובה‪ ,‬ובה ענו על שאלותיה‪ .‬התייחסו גם למקורות שלמדתם‪.‬‬ ‫כתוב תגובה‪...‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪79‬‬


‫מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית‬ ‫חביב אדם או חביבין ישראל?‬ ‫בארץ ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית‬ ‫והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים‬ ‫וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי‪...‬‬ ‫זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות‬ ‫עצמו במדינתו הריבונית‪...‬‬ ‫אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת‬ ‫ישראל‪...‬‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד‬ ‫על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות‪,‬‬ ‫הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות‬ ‫חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; ‪ ‬תבטיח חופש‬ ‫דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל‬ ‫הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬

‫מגילת העצמאות ‪ -‬המסמך המכונן של מדינת ישראל‪ .‬המגילה הוקראה‬ ‫על ידי דוד בן־גוריון בטקס הכרזת העצמאות‪ ,‬שנערך במוזיאון תל אביב‬ ‫הישן‪ ,‬בה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי‪ .1948 ,‬מגילת העצמאות כוללת סקירה‬ ‫של הבסיס ההיסטורי‪ ,‬המוסרי והמשפטי להקמת המדינה היהודית‪ .‬המגילה‬ ‫מפרטת את עקרונות המדינה החדשה שניתן להעמידם על שני יסודות‪:‬‬ ‫ מדינת הלאום היהודי‪ ,‬שאופייה ותרבותה נטועים במסורת היהודית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ מדינה דמוקרטית‪ ,‬המקבלת על עצמה את ערכי הדמוקרטיה ואת‬ ‫ שמירת כבוד האדם וזכויותיו לחירות ולשוויון‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬


‫ ‬

‫‪ . 1‬שבצו בטבלה שלפניכם את העקרונות‪ ,‬מתוך מגילת העצמאות‪ ,‬המייצגים ‬ ‫לדעתכם את 'חביב אדם' מול העקרונות המייצגים את 'חביבין ישראל'‪:‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪ . 2‬מה לדעתכם היחס בין 'חביב אדם' ו'חביבין ישראל'? האם גישות ‬ ‫אלו סותרות‪ ,‬חופפות או משלימות זו את זו? נמקו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם הגדרת ישראל כ'עם סגולה' באה לידי ‬ ‫ביטוי בעקרונות מגילת העצמאות? נמקו בעזרת דוגמאות‪.‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫אלטנוילד‬ ‫ארץ ישנה ‪ -‬חדשה‬ ‫ספר עלילתי מאת‪ ‬בנימין זאב הרצל‪ ,‬אשר‬ ‫ראה אור‪ ‬בשנת ‪ .1902 ‬בספר ‪ ‬מתאר‬ ‫הרצל את חזונו בנוגע לאופי החברה‬ ‫המתוקנת במדינה היהודית‪ ,‬העתידה‬ ‫לקום בארץ ישראל‪ .‬גיבור הספר הוא מר‬ ‫קינגסקורט‪ ,‬אינטלקטואל יהודי‪ ,‬המגיע‬ ‫לארץ ישראל לאחר שנעדר ממנה עשרים‬ ‫שנה‪ ,‬ופוגש את דוד‪ ,‬אחד ממקימי ומובילי‬ ‫המדינה היהודית החדשה‪ ,‬שמייצג את‬ ‫דמות היהודי החדש‪.‬‬

‫לעשות את העולם לטוב יותר‬ ‫"‪...‬כל מה שדרוש כדי לעשות את העולם לטוב יותר כבר‬ ‫מצוי בו‪ .‬ואתה יודע‪ ,‬בן אדם‪ ,‬מי יכול להראות לאנושות‬ ‫את הדרך? אתם היהודים!‪ ...‬אתם יכולים להקים את הארץ‬ ‫הניסיונית למען האנושות ‪ -‬שם‪ ,‬על האדמה העתיקה תקימו‬ ‫את הארץ החדשה אלטנוילנד"‪.‬‬ ‫פרדריך לבנברג שמע את הדברים האלה מתוך חלום הוא‬ ‫נרדם‪ ,‬ובחלומו הפליג בים סוף אל עבר העתיד‪.‬‬ ‫(אלטנוילד‪ ,‬עמ' ‪)139‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 4‬על פי הקטע‪ ,‬על מי מוטלת המשימה לעשות את העולם לטוב יותר?‬ ‫האם אתם מסכימים עם טענה זו?‬ ‫ ‬ ‫‪ .5‬האם לדעתכם מגילת העצמאות מגשימה משימה זו? נמקו‪.‬‬

‫ ‬

‫צוואתי לעם היהודי‪ :‬התקינו מדינתכם כך שהזר ירגיש טוב בתוככם‪.‬‬ ‫(עניין היהודים‪ ,‬ב אוגוסט ‪)1899‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 6‬מדוע לדעתכם בחר הרצל להתייחס דווקא אל נושא היחס לזר‪ ,‬בצוואתו אל העם‬ ‫היהודי?‬ ‫ ‬ ‫‪ .7‬נסו לשער כיצד צוואה זו יכולה לבוא לידי הגשמה במציאות מדינת ישראל בימנו?‬

‫ ‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫‪81‬‬


‫החברה המתוקנת שלי‬ ‫"בחלומו הפליג אל עבר העתיד"‬

‫היחס לזר בחברה הישראלית‬ ‫משימה מסכמת‬ ‫קראו את המקרים שלפניכם‪,‬‬ ‫בחרו אחד מהם והכריעו כיצד תגיבו‪:‬‬

‫בשכונה בה אתם גרים מתארגנת‬ ‫הפגנה נגד עובדים זרים שמאיימים‪,‬‬ ‫לטענת המפגינים‪ ,‬על הצביון היהודי‬ ‫של המדינה‪ ,‬גוזלים מקומות עבודה‬ ‫לישראלים ומשנים את הרכבה של‬ ‫השכונה ללא היכר‪.‬‬ ‫מנגד מתקיימת הפגנה מקבילה‬ ‫בדרישה להכיר בעובדים הזרים‬ ‫כשווי זכויות‪ ,‬למנוע את גירושם‬ ‫מהשכונה ולבסס את זכויותיהם‬ ‫הטבעיות בחוק‪.‬‬ ‫לאיזו הפגנה תבחרו להצטרף‪,‬‬ ‫ומדוע?‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪82‬‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫הממשלה הנחתה את המשרדים‬ ‫הממשלתיים ליישם מדיניות של‬ ‫'אפליה מתקנת' – כלומר לעודד‬ ‫מאוכלוסיית‬ ‫עובדים‬ ‫קבלת‬ ‫המיעוטים‪ ,‬על מנת לאזן נתונים‬ ‫על אפליה מתמשכת במשך שנים‬ ‫רבות‪ ,‬וכחלק משיפור מעמדם‪.‬‬ ‫אתם מנהלי משרד ממשלתי‪ ,‬ולפניכם‬ ‫ניצבים שני מועמדים‪ :‬האחד יהודי‬ ‫והשני דרוזי‪ ,‬הזהים בכישוריהם את‬ ‫מי תבחרו לקבל ומדוע?‬

‫אילו עקרונות מתוך מגילת העצמאות‪ ,‬עומדים זה מול זה‪ ,‬במקרה שבחרתם?‬ ‫האם התלבטתם במהלך ניסיון ההכרעה? בין מה למה?‬ ‫האם ההבחנה בין "חביב אדם" ו"חביבין ישראל" תרמה לכם בהכרעת המקרה? כיצד?‬ ‫האם לדעתכם הכרעתכם מממשת את דברי הרצל שבקטע? נמקו‪.‬‬

‫חביב אדם‪ ,‬חביבין ישראל‬

‫משפחת קעדאן‪ ,‬משפחה ערבית‬ ‫מהגליל‪ ,‬ביקשה לעבור לקציר‪ ,‬שהוא‬ ‫ישוב יהודי‪.‬‬ ‫המשפחה טוענת כי מתוקף היותה‬ ‫שוות זכויות במדינה‪ ,‬זכותה הטבעית‬ ‫להתקבל ליישוב‪ ,‬על מנת לשפר את‬ ‫איכות חייה‪ ,‬ואין להפלות אותה על‬ ‫רקע דתי או גזעי‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬תושבי היישוב מסרבים לקבל‬ ‫אותם בטענה כי זכותם הטבעית‬ ‫לקיים ישוב יהודי ולבחור מי יחיה‬ ‫בו‪.‬‬ ‫אתם שייכים לועדת הקבלה של‬ ‫הישוב קציר; האם תקבלו את‬ ‫משפחת קעדאן?‬


‫כבוד האדם‬

‫יחידה ו‬

‫כבוד הוא אחד הערכים החברתיים והמוסריים הטעונים ביותר‪,‬‬ ‫שכן הוא ממלא תפקיד מרכזי בכל אחד ממעגלי השייכות בחיינו‬ ‫ החל מה"אני" (כבוד עצמי)‪ ,‬דרך המשפחה (כבד את אביך ואת‬‫אמך) והחברים (יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך) וכלה במוסדות‬ ‫החברה כולה (ולא לשווא פונים לשופטים בתואר 'כבודו')‪ .‬ערך זה‬ ‫טומן בחובו את הזכות לקבל ולדרוש יחס של כבוד‪ ,‬אך יחד עם זאת‬ ‫מטיל גם את המחויבות המוסרית העליונה לכבד כל אדם באשר הוא‬ ‫אדם‪ .‬ביחידה זו נדון בהיבטים שונים של 'כבוד האדם'‪ ,‬במשמעותו‬ ‫המוסרית והחברתית‪ ,‬בהשלכותיו על התנהגותנו בחיי היום יום‬ ‫ובתפקידו בכינונה של חברה מתוקנת‪.‬‬

‫‪83‬‬


‫אל תהי בז לכל אדם‬ ‫שמעון בן עזאי‬

‫פ ר ק י א ב ות‬

‫תנא שחי במאה השנייה לספירה‪,‬‬ ‫תלמיד־חבר של רבי עקיבא‪ .‬בן עזאי‬ ‫הצטיין בשקידתו בלימוד תורה‪,‬‬ ‫ומסופר עליו שנשאר רווק בשל אהבתו‬ ‫הגדולה לתורה‪ .‬בכמה מאמירותיו‪,‬‬ ‫כמו זו שבמשנה‪ ,‬הדגיש בן עזאי את‬ ‫הרובד הכלל אנושי של היהדות‪ .‬מסופר‬ ‫עליו שעסק גם בתורת הנסתר‪" ,‬נכנס‬ ‫לפרדס"‪ ,‬אולם נפטר בגיל צעיר‪.‬‬

‫הּוא (בן עזאי) ָהיָה אֹומֵר‪:‬‬ ‫אד ָם‪,‬‬ ‫תהִי בָז לְכָל ָ‬ ‫אַל ְּ‬ ‫תהִי ַמפְל ִיג לְכָל דָּבָר (=אל תאמר הדבר לא נוגע לי)‪.‬‬ ‫וְאַל ְּ‬ ‫אד ָם שֶׁאֵין לֹו שָׁעָה‪,‬‬ ‫שֶׁאֵין ל ְָך ָ‬ ‫וְאֵין ל ְָך דָבָר שֶׁאֵין לֹו מָקֹום‪:‬‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ד'‪ ,‬משנה ג')‬

‫מדוע לדעתכם משתמשת‬ ‫המשנה במילה "בז" ולא‬ ‫נוקטת בלשון חיובית?‬

‫נסחו את המשנה מחדש‪ ,‬בלשון חיובית ובמילים שלכם‪:‬‬

‫הוּ א (בן עזאי) ָהיָ ה או ֵֹמר‪:‬‬ ‫היה‬

‫ָכל ָא ָדם ‪,‬‬

‫והיה‬

‫ָכל ָּד ָבר‪.‬‬

‫ׁ ֶשכל ָא ָדם יש לו‬ ‫וכל ָד ָבר יש לו‬

‫‪84‬‬

‫ ‪ .1‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .2‬‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‪ .4‬‬

‫כבוד האדם‬

‫‪.‬‬

‫מדוע מבקשת המשנה לא לבוז לאדם?‬ ‫האם תוכלו לחשוב על סיבה נוספת?‬ ‫האם לדעתכם יש קשר בין לבוז לאדם ובין להיות 'מפליג לכל דבר'?‬ ‫לאיזה סוג של אדם מתוקן‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מנסה בן עזאי לחנך?‬ ‫אילו תכונות מאפיינות אותו?‬


‫אין לך אדם שאין לו שעה‬ ‫מעשה ברבי אלעזר בן שמוע‪ ,‬שטייל לו על שפת הים וראה ספינה‬ ‫טובעת‪ ,‬ואדם אחד נאחז בקרש הספינה‪ ,‬עירום כולו‪ .‬עלה האדם‬ ‫ליבשה והתחבא מפני הבושה‪ .‬באותה שעה עלו ישראל [=יהודים] לרגל‬ ‫לירושלים‪ ,‬ועברו לידו‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬מבני עשיו אחיכם אני [=גוי ממוצא רומי]‪ ,‬תנו לי בגד לכסות‬ ‫בו את גופי‪ ,‬שטבעה ספינתי בים ולא נותר לי דבר‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ :‬הלוואי שיקרה כך לכל בני עמך!‬ ‫ראה את רבי אלעזר‪ ,‬שהיה מהלך עמם‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬רואה אני שאתה איש זקן ומכובד בעמך‪ ,‬ומכיר בכבודן של‬ ‫הבריות‪ .‬תן לי בגד לכסות את גופי‪ ,‬שטבעה ספינתי בים ולא נותר לי‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫פשט רבי אלעזר בגד אחד שעל גופו‪ ,‬ונתנו לאותו אדם‪ ,‬והוליכו לביתו‬ ‫והאכילו והשקהו ונתן לו מאתיים דינרים כסף‪ ,‬והרכיבו לביתו ועשה לו‬ ‫כבוד רב‪.‬‬ ‫לאחר ימים מת הקיסר‪ ,‬ונתמנה אותו אדם למלך במקומו‪ .‬גזר גזירה על אותה מדינה‪ :‬כל הגברים דינם למיתה‪.‬‬ ‫ביקשו האנשים מרבי אלעזר בן שמוע לבקש עליהם רחמים‪ ,‬ונתנו עמו ארבעת אלפים דינר כסף כדי לפייסו‪.‬‬ ‫בא רבי אלעזר לפני אותו אדם‪ .‬כשראהו המלך נפל על פניו ואמר‪:‬‬ ‫אדוני מה מעשיך כאן? ולמה טרחת ובאת לכאן?‬ ‫אמר לו רבי אלעזר‪ :‬באתי לבקש רחמים‪ ,‬שתבטל גזירתך על אותה‬ ‫מדינה‪.‬‬ ‫השיב לו המלך‪ :‬והרי הם לא גמלו לי חסד?‬ ‫השיב לו רבי אלעזר‪ :‬ואף על פי כן‪ ,‬טול ארבעת אלפים דינר אלו‬ ‫ורחם עליהם ותמחל להם‪.‬‬ ‫אמר לו המלך‪ :‬ארבעת אלפים דינרים אלו שלך ‪ -‬תחת המאתיים‬ ‫שנתת לי‪ .‬והמדינה כולה תינצל בזכותך‪ ,‬ולך לשלום לעמך‪.‬‬ ‫(על פי מדרש קהלת רבה‪ ,‬יא)‬ ‫ ‪ . 1‬מה ההבדל בין התנהגותם של האנשים להתנהגותו של רבי אלעזר‬ ‫ כלפי האדם הניצול? ממה לדעתכם נובע השוני בהתנהגותם?‬ ‫ ‪" .2‬רואה אני שאתה איש זקן ומכובד בעמך‪ ,‬ומכיר בכבודן של הבריות"‪.‬‬ ‫ האם לדעתכם יש קשר בין להיות מכובד לבין לכבד? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬האם התנהגותו של המלך מוצדקת?‬ ‫ כיצד אתם הייתם נוהגים במקומו?‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫כבוד האדם‬

‫‪85‬‬


‫קראו על אודות רבי אלעזר בן שמוע‪:‬‬ ‫רבי אלעזר בן שמוע‪ :‬תנא מאמצע המאה השנייה לספירה‪ ,‬ותלמידו המובהק של‬ ‫רבי עקיבא‪ .‬כונה בגמרא 'המאושר בחכמים' והתאפיין בנדיבות‪ ,‬ברגישות ובטוב‬ ‫לב‪ .‬על פי מסורת חז"ל ‪ -‬לאחר שמתו במגיפה ‪ 24‬אלף תלמידיו של רבי עקיבא‪,‬‬ ‫היה רבי אלעזר אחד מחמשת תלמידיו שהפיצו את התורה מחדש‪.‬‬ ‫רבי אלעזר פעל לאחר חורבן בית המקדש‪ ,‬בתקופת מתיחות בין רומא לישראל‪,‬‬ ‫שהגיעה לשיאה במרד בר כוכבא‪ .‬לאחר שגזרה מלכות רומי שלא ללמוד וללמד‬ ‫תורה‪ ,‬הפר רבי אלעזר את הצו ונגזרה עליו מיתה אכזרית על ידי רומא‪ ,‬כאחד‬ ‫מעשרת הרוגי מלכות‪.‬‬ ‫‪ . 1‬שערו ‪ -‬כיצד לדעתכם היו מגיבים האנשים מישראל‬ ‫ ‬ ‫וכיצד היה מגיב רבי אלעזר‪ ,‬במקרים הבאים‪:‬‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫‪ .2‬האם אמירתו של בן עזאי תקפה לדעתכם בכל מקרה? נמקו‪.‬‬

‫קראו את האמירה הבאה‪ ,‬המופיעה גם היא בפרקי אבות‪:‬‬

‫פ ר ק י א ב ות‬

‫יְהִי ּכְבֹוד ֲחבְֵרָך ָחבִיב עָל ֶיָך ּכְׁשֶּל ְָך‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬משנה י"ג)‬ ‫ג'וליאן וו‪ .‬שאטרסטוק‬

‫מה הקשר בין כיבוד‬ ‫(לדוגמא באוכל)‪,‬‬ ‫לבין כבוד?‬

‫‪86‬‬

‫כבוד האדם‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫למי לדעתכם הכוונה ב"חברך"? (האם זה כולל לדעתכם גם משפחה‪ ,‬זרים‪ ,‬אויבים?)‬ ‫האם רבי אלעזר נהג‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬על פי אמירה זאת? נמקו‪.‬‬ ‫"כשלך" ‪ -‬האם ניתן לכבד אדם כמו שאתם מכבדים את עצמכם? כיצד?‬ ‫"כשלך" ‪ -‬אילו דברים מעניקים לכם כבוד? כיצד ניתן לכבד בהם את חברכם?‬


‫איזהו כבוד?‬

‫כוח פיזי‬

‫אילו מהבאים גורמים לאדם תחושת כבוד? נמקו‪.‬‬

‫מעמד‬ ‫קהילה‬ ‫מראה חיצוני‬

‫בגדים‬

‫חברים‬

‫אוכל‬

‫משפחה‬ ‫כוח פיזי‬

‫הגנה‬ ‫פרטיות‬

‫גיל‬

‫חכמה‬

‫כסף ורכוש‬ ‫שם טוב‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‪ .4‬‬

‫חירות‬

‫אחר‪:‬‬

‫ספרו על מקרה שאירע לכם‪ ,‬המדגים את תשובותיכם‪.‬‬ ‫לאילו דברים נצרך הניצול מהסיפור של רבי אלעזר בן שמוע‬ ‫בכדי להשיב את כבודו ומדוע?‬ ‫אילו מהדברים לדעתכם הכרחיים לשמירה על כבודו של כל אדם ומדוע?‬ ‫על מי לדעתכם‪ ,‬מוטלת מחויבות לשמור על כבודו של האדם? נמקו‪.‬‬

‫כבוד האדם כערך יסוד במדינה דמוקרטית‬ ‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (‪:)1992‬‬ ‫חוק‪-‬יסוד זה‪ ,‬מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו‪...‬‬ ‫‪ .1‬אין פוגעים בחייו‪ ,‬בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אין פוגעים בקניינו של אדם‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל אדם זכאי להגנה על חייו‪ ,‬על גופו ועל כבודו‪.‬‬ ‫‪ .4‬אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר‪ ,‬במעצר‪,‬‬ ‫בהסגרה או בכל דרך אחרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ . 1‬כיצד מגדיר החוק מהו כבוד? השוו גם לתשובותיכם‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬האם לדעתכם יש צורך לחוקק חוק על מנת לשמור על כבוד האדם?‬ ‫ מדוע? (תנו דעתכם לשנה בה נחקק החוק)‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬האם לדעתכם ישנם מקרים שבהם מותר או אפילו ראוי ליטול מאדם‬ ‫ את זכותו לכבוד? נמקו בעזרת דוגמאות‪.‬‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫כבוד האדם‬

‫‪87‬‬


‫הכריעו האם במקרים הבאים יש עבירה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪,‬‬ ‫ונמקו תשובותיכם‪:‬‬ ‫‪ .1‬אחד מהתלמידים הפיץ בפייסבוק תמונה מביכה של תלמיד אחר‪ ,‬שצילם‬ ‫בטיול השנתי‪.‬‬ ‫‪ .2‬המאבטח בכניסה לקניון מבקש לערוך חיפוש על גופה של אישה‪ ,‬שנראית לו‬ ‫חשודה‪.‬‬ ‫‪ .3‬לקראת מסיבת הסיום החליטו התלמידים להחרים את נאום המנהל‪ ,‬לאור‬ ‫חילוקי דעות בינו לבין השכבה‪.‬‬ ‫‪ .4‬המשטרה עצרה למשך ‪ 48‬שעות מסתנן לא חוקי מסודן‪ ,‬ולא הניחה לו ליצור‬ ‫קשר עם איש‪.‬‬ ‫‪ .5‬נערה צעקה על אמה וטרקה בפניה את הדלת‪ ,‬בעקבות ריב ביניהן‪.‬‬ ‫‪ .6‬בטיול שנתי‪ ,‬ילדה מהכיתה הכריזה "בלי כיבודים"‪ ,‬וסירבה להתחלק‬ ‫בממתקים שלה‪.‬‬ ‫‪ .7‬חבר מהכיתה מציץ לחלון השכנים‪.‬‬ ‫‪ .8‬אוהד כדורגל קילל את שחקני הקבוצה היריבה‪.‬‬ ‫‪ .9‬מספר תלמידים קוראים לילד מהכיתה בשם אחר‪ ,‬אבל הוא אף פעם לא אמר‬ ‫שזה מפריע לו‪.‬‬ ‫‪ .10‬אחד הצופים לא מחא כפיים בסוף הצגה שלא אהב‪.‬‬ ‫‪ .11‬ילד לקח מחק מקלמר של ילד אחר מהכיתה‪ ,‬ללא רשות‪.‬‬ ‫‪ .12‬אישה סירבה לפנות את מקומה לאדם זקן באוטובוס‪.‬‬ ‫‪ .13‬ילד מהשכונה מאיים על ילד אחר‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫כבוד האדם‬


‫בין כבוד האדם לכבוד חברתי‬ ‫לא כל פגיעה בכבוד האדם כלולה היא במסגרת חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם‬ ‫וחירותו‪ .‬דרך משל‪ ,‬פגיעה בכבודו של אדם מכובד‪ ,‬שראוי הוא‪ ,‬לפי‬ ‫מעמדו‪ ,‬לשבת במקום בו יושבים בני מעמדו‪ ,‬ולא בין פשוטי עם‪ ,‬יכול‬ ‫שפוגעת היא בכבודו מבחינה חברתית‪ ,‬אך אין בכך משום ביזוי וביוש‬ ‫צלם האלוקים שבו‪ ,‬ואין "פגיעה" כגון זו כלולה כל עיקר במסגרת חוק‬ ‫יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬

‫ ‬

‫אישה יושבת על כיסא‪ ,‬וינסנט ואן גוך‬

‫(השופט מנחם אלון)‬

‫מנחם אלון מפריד בין כבוד האדם באשר הוא אדם ובין כבוד חברתי‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬שבצו את המקרים בהם דנתם על פי החלוקה‪:‬‬

‫ ‪. 2‬‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‪ .4‬‬ ‫ ‪ .4‬‬ ‫ ‬

‫האם היו מקרים בהם התלבטתם? מדוע?‬ ‫האם היו מקרים שמתאימים לשתי ההגדרות?‬ ‫איזו פגיעה לדעתכם חמורה יותר? נמקו‪.‬‬ ‫האם לדעתכם יש לעגן גם פגיעה בכבוד חברתי במסגרת החוק?‬ ‫נמקו דעתכם‪.‬‬

‫לב רוסוב‪ ,‬אדם בחולצה אדומה‬

‫כותרות היום‬

‫עוד בחדשות‬

‫השליך נעל על השופטת‬

‫תדהמה בבית המשפט העליון‪ :‬אדם שישב באולם‬ ‫בית המשפט השליך נעל שפגעה בראשה של נשיאת‬ ‫בית המשפט העליון דורית ביניש‪ .‬ביניש נפגעה‬ ‫באופן קל ביותר ומשקפיה נשברו‪.‬‬ ‫על הזורק נגזר עונש חמור וחסר תקדים של שלוש‬ ‫שנות מאסר‪.‬‬ ‫(חדשות ‪ ,NRG‬ינואר ‪)2010‬‬ ‫דורית ביניש (לעמ)‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 5‬האם זורק הנעל פגע בכבוד האדם או בכבוד החברתי של נשיאת בית המשפט העליון? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .6‬מה דעתכם על חומרת העונש שנגזר עליו? האם הוא מוגזם?‬

‫ איזה עונש‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬הייתם נותנים לנאשם אילו הנעל נזרקה לעבר‪:‬‬ ‫ שופט במשחק כדורגל‪ /‬ראש הממשלה‪ /‬אחד מהוריו במהלך ויכוח‪ /‬מורה בזמן שיעור‪ /‬תלמיד בי"ס במהלך ההפסקה‪.‬‬ ‫ נמקו את השיקולים בכל אחד מהמקרים‪.‬‬

‫כבוד האדם‬

‫‪89‬‬


‫כל הכבוד‬ ‫התבוננו בתמונות הבאות המייצגות גינונים שונים של כבוד בתקופות ותרבויות‬ ‫שונות‪ ,‬וענו על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מהי הסיבה לביטוי הכבוד בכל אחת מהתמונות?‬ ‫‪ .2‬הוסיפו גינונים נוספים שאתם מכירים המבטאים כבוד‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם יש צורך בגינוני כבוד בחברה מתוקנת? נמקו‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪90‬‬

‫כבוד האדם‬


‫איזהו מכובד?‬ ‫נותנים כבוד‬ ‫בחרו דמות (אישית או ציבורית)‪ ,‬שאתם מכבדים‪,‬‬ ‫צרו לה תעודת זהות וענו על השאלות הבאות‪:‬‬ ‫ ‪ . 1‬מדוע בחרתם בדמות זו?‬ ‫ ‪ .2‬כיצד אתם מבטאים כבוד כלפי הדמות שבחרתם?‬ ‫ ‪ .3‬האם הדמות שבחרתם זוכה לכבוד מאנשים נוספים?‬ ‫ אם כן – האם זה בשל אותה סיבה שבגללה בחרתם בה ‬ ‫ אתם?‬

‫למי יש יותר כבוד‬

‫כל הכבוד‬ ‫מילים ‪ :‬דן אלמגור‬ ‫‪ ‬בקסבה בחצי היום‪ ‬‬ ‫‪ ‬כשהשוק פתוח‪ ‬‬ ‫‪ ‬הייתי ככה סתם הולך‪ ‬‬ ‫‪ ‬והחזה מתוח‪ ‬‬ ‫‪ ‬כולם אומרים איזה קנון‪ ‬‬ ‫‪ ‬עובר בסמטאות‪ ‬‬ ‫‪ ‬עושים שלום מכל חלון‪ ‬‬ ‫‪ ‬כל הכבוד!‪ ‬‬ ‫‪ ‬כולם היו יודעים אז טוב מאוד‪ ‬‬ ‫‪ ‬למי למי ‪ -‬יש יותר כבוד‪ ‬‬ ‫‪ ‬כולם היו יודעים אז טוב מאוד‪ ‬‬ ‫למי למי‪ ,‬תמיד למי‪ ,‬יש יותר כבוד‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬וכשהקרב היה בוער‪ ‬‬ ‫‪ ‬והכיתה לא זזה‪ ‬‬ ‫‪ ‬המפקד היה אומר‪ :‬‬ ‫‪" ‬אתה ראשון יא קזה!"‪ ‬‬ ‫‪ ‬כולם ידעו שקזבלן‪ ‬‬ ‫‪ ‬ראשון תמיד לצעוד‪ ‬‬ ‫‪ ‬ומאחור הם צעקו‪" :‬כל הכבוד!"‪ ‬‬ ‫‪ ‬אחד הולך עם בחורה‪ ‬‬ ‫‪ ‬ביפו בין ערביים‪ ‬‬ ‫‪ ‬אם רק ארצה אצלי תהיה‪ ‬‬ ‫‪ ‬ישר בין הידיים‪ ‬‬ ‫‪ ‬אך לא אפריע לּבָחור‪ ‬‬ ‫‪ ‬שלא יתחיל לרעוד‪ ‬‬ ‫‪ ‬כי זה אצלי פשוט פרינציפ‪ ‬‬ ‫לי יש כבוד!‬

‫ ‬

‫‪ .1‬האם הייתם בוחרים בדמותו של קזבלן כדמות שאותה אתם מכבדים? נמקו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .2‬כיצד מגדיר השיר את הכבוד? האם זה 'כבוד האדם' או 'כבוד חברתי'?‬

‫ ‬

‫‪" .3‬כולם היו יודעים אז טוב מאוד – למי יש יותר כבוד"‪ .‬האם אתם‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬

‫מסכימים עם קזבלן? נמקו דעתכם‪.‬‬

‫ ‬

‫‪" .4‬איזהו מכובד? המכבד את הבריות" (פרקי אבות‪ ,‬ד'‪ ,‬א')‪.‬‬ ‫מה היחס בין אמירה זו לשירו של קזבלן? האם הם סותרים‪ ,‬משלימים או חופפים?‬

‫כבוד האדם‬

‫‪91‬‬


‫האם חיוב ענידת הטלאי‬ ‫הצהוב מהווה פגיעה ב'כבוד‬ ‫האדם וחירותו'? כיצד?‬

‫"הבורח מן הכבוד ‪ -‬הכבוד מחזר אחריו"‬ ‫"הנשיא שלכם עושה רושם של בן אדם הגון‪ ,‬אבל הוא קצת‬ ‫זקן ושברירי‪ .‬למה בחרתם דווקא בו?"‬ ‫את זה אני יכול להסביר לך מיד‪ ,‬מר קינגסקורט"‪ ,‬ענה דוד‪.‬‬ ‫"בחרנו בו מפני שהוא לא רצה להיבחר"‪.‬‬ ‫או‪-‬הו‪ ,‬זה עובר כל גבול"‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬מצאנו פתגם של חז"ל‪ :‬הבורח מן הכבוד ‪ -‬הכבוד מחזר‬ ‫(אלטנוילד‪ ,‬עמ' ‪)180‬‬ ‫ ‬ ‫אחריו"‪.‬‬

‫הטלאי הצהוב‬ ‫במשך הדורות היו צורות רבות של סימון‬ ‫היהודים על ידי לבוש מיוחד או נשיאת‬ ‫סמל על בגדיהם‪ ,‬וכבר במאה השביעית‬ ‫חוייבו היהודים‪ ,‬ללבוש חגורה מיוחדת‬ ‫ולשים על מעילם טלאי צהוב‪ .‬במאה‬ ‫ה‪ 13-‬הונהגה חובת לבישת הטלאי‬ ‫הצהוב על היהודים באנגליה‪ ,‬בצרפת‬ ‫ובמספר ממלכות נוצריות נוספות‪ ,‬ולכך‬ ‫מרמז הרצל כשהוא מדבר על הסרט‬ ‫הצהוב כ'אות הקלון היהודי'‪.‬‬ ‫'אות הקלון היהודי' נודע בעיקר מתקופת‬ ‫הכיבוש הנאצי‪ ,‬כאשר יהודים‪ ‬הוכרחו‬ ‫לענוד על הבגד העליון טלאי בצורת‪ ‬מגן‬ ‫דוד צהוב שעליו‬ ‫''יהודי"‬ ‫נכתב‬ ‫בשפה המקומית‪.‬‬ ‫יהודים שלא ענדו‬ ‫את הטלאי‪ ,‬היו‬ ‫לעונשי‬ ‫צפויים‬ ‫קנס‪ ,‬מאסר וירי‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .1‬האם קזבלן היה נבחר לנשיא החברה המתוקנת‪ ,‬כפי שמציג הרצל בספרו? נמקו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .2‬האם קזבלן היה מסכים עם הנאמר בקטע? נסחו תשובה שתענה לדוד‪ ,‬‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .3‬האם לדעתכם אפשרי להעניק לאדם כבוד‪ ,‬כאשר הוא לא מעוניין בו?‬

‫הטלאי הצהוב –מאות קלון לאות כבוד‬ ‫"ארבעים חברי האקדמיה היהודית היו גם אנשי מסדר הכבוד היהודי‪...‬‬ ‫סמלו של המסדר היה סרט צהוב‪ ,‬על לולאת הכפתור‪.‬‬ ‫‪...‬מסדר הכבוד היהודי מורכב כולו מאנשים חסרי אינטרסים פרטיים‪,‬‬ ‫וחשוב יותר – רחוקים מכל מעורבות פוליטית‪ .‬אות ההצטיינות הזה‬ ‫אינו מוענק בעבור הישגים בתחום הכלכלי או המפלגתי‪ .‬מי שהצליח‬ ‫בעסקים לא זוכה אצלנו באות כבוד ‪...‬‬ ‫אצלנו מעידים הסרטים האלה‪ ,‬שיש כאלה שלועגים להם‪ ,‬על הישגים‬ ‫אמיתיים‪ ,‬שתרמו לאנושות כולה‪.‬‬ ‫את הסרט הצהוב‪ ,‬שאבותינו האומללים והנאמנים נאלצו לענוד כאות‬ ‫(הרצל‪' ,‬אלטנוילנד'‪ .‬עמ' ‪)274‬‬ ‫קלון [=השפלה]‪ ,‬הפכנו לאות כבוד! ‬

‫מדי מכבי תל אביב ‪-‬‬ ‫"מאות קלון לאות כבוד"?‬ ‫עד תחילת שנות ה‪ 40-‬במאה העשרים היו‬ ‫מדיה של מכבי תל‪-‬אביב צבועים בכחול‬ ‫לבן‪.‬‬ ‫ב‪ ,1942-‬לאות הזדהות עם יהודי אירופה‬ ‫ שנרדפו בידי הנאצים ואולצו לענוד‬‫את הטלאי הצהוב ‪ -‬הציע כדורגלן מכבי‪,‬‬ ‫יוסף מירמוביץ‪ ,‬שגם קבוצת מכבי ת"א‬ ‫תלבש חולצות צהובות‪ ,‬לצד הצבע הכחול‬ ‫המסורתי‪ .‬הצעתו של יוסלה נפלה על‬ ‫אוזניים קשובות והתקבלה‬ ‫ברוב קולות ע"י ההנהלה‪.‬‬ ‫הצהוב ממשיך ללוות את‬ ‫הקבוצה עד עצם היום הזה‬ ‫והפך לסימן ההיכר שלה‪.‬‬ ‫(מתוך האלבום "מאה שנים‬ ‫ראשונות" של קבוצת הכדורגל מכבי‬ ‫תל‪-‬אביב)‬

‫‪92‬‬

‫כבוד האדם‬

‫גיבור הסיפור‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .4‬מי ראוי לאות הכבוד‪ ,‬על פי הרצל‪ ,‬ומדוע? האם אתם מסכימים איתו?‬

‫ ‬

‫‪ .5‬השוו קטע זה לקטע הקודם‪ .‬וענו – האם הנשיא ראוי לקבל את אות כבוד? נמקו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .6‬כיצד נראה 'אות הכבוד' ומדוע? כיצד הייתם אתם בוחרים לעצב אותו?‬

‫"את הסרט הצהוב‪,‬‬ ‫שאבותינו נאלצו לענוד כאות קלון‪,‬‬ ‫הפכנו לאות כבוד"‪.‬‬ ‫האם לדעתכם מדי מכבי תל אביב‬ ‫מממשים את דברי הרצל?‬


‫החברה המתוקנת שלי‬

‫''פרס נובל לכבוד''‬ ‫משימה מסכמת‬ ‫בחברה המתוקנת שיצרתם‪,‬‬ ‫החלטתם להעניק ''פרס נובל לכבוד''‪.‬‬ ‫אתם עומדים בראש הוועדה שמחליטה‬ ‫למי להעניק את הפרס‪.‬‬ ‫עליכם להחליט‪:‬‬ ‫‪ .1‬מהם הקריטריונים למועמדות לפרס נובל לכבוד?‬ ‫‪ .2‬מהו אופי הפרס;‬ ‫ • האם יכלול מענק כספי?‬ ‫ • האם יהיה סמלי?‬ ‫ • האם תפרסמו את שם הזוכה?‬ ‫ • האם תעניקו את הפרס בטקס?‬ ‫ • האם תעניקו פרס גם למי שמסרב לקבלו?‬ ‫‪ .3‬בחרו בדמות (בדיונית או אמיתית) לה תעניקו את הפרס‪.‬‬ ‫ ‬

‫נמקו‪ ,‬מדוע בחרתם בה?‬

‫קצת על פרס נובל‪:‬‬ ‫נובל‪ ‬הנו פרס יוקרתי הניתן מדי שנה לאישים בעלי הישגים בולטים אשר תרמו לאנושות‪ .‬מקורו של‬ ‫ִ‬ ‫פרס‬ ‫הפרס בצוואתו של‪ ‬אלפרד נובל‪ ,‬ממציא הדינמיט‪ .‬את חומר הנפץ הזה המציא נובל במטרה להפוך את‬ ‫פיצוץ המנהרות והמכרות‪ ,‬שהיה חשוב מאוד בתקופתו (סוף המאה ה־‪ ,)19‬לתהליך מבוקר ובטוח יותר‪.‬‬ ‫באחרית ימיו‪ ,‬כאשר הבין נובל כי המצאתו הפכה עם השנים לכלי נשק קטלני במיוחד‪ ,‬החליט להקדיש‬ ‫את הונו להקמת קרן למימון פרסים עולמיים למי שהיטיבו עם המין האנושי‪.‬‬ ‫פרס נובל כולל‪ ‬מענק כספי‪ ,‬תעודה‪ ‬ומדליה‪ ‬ומוענק לזוכים המאושרים בטקס חגיגי ומכובד במיוחד‪ .‬על‬ ‫פי כלליו רק אדם חי יכול לזכות בו‪ ,‬ובכל קטגוריה ניתן להעניק את הפרס לשלושה אנשים לכל היותר‪.‬‬ ‫כמו כן יכול אותו אדם לקבל את הפרס בשנית רק אם חלפו שש שנים מיום קבלת הפרס הקודם‪.‬‬

‫כבוד האדם‬

‫‪93‬‬



‫מקדים בשלום‬

‫יחידה ז‬ ‫ערך ה"שלום" הוא אחד הערכים‬ ‫הטעונים ורבי המשמעות ביותר בהוויה‬ ‫הישראלית‪ .‬המילה "שלום" עצמה מופיעה‬ ‫בעשרות ביטויים בשפה העברית‪ ,‬ואנו‬ ‫נוהגים להשתמש בה במגוון של מקרים‬ ‫במשמעויות שונות ובהקשרים שונים ‪-‬‬ ‫בברכות‪ ,‬בתפילות‪ ,‬בדיונים פוליטיים‬ ‫ואפילו על סטיקרים‪.‬‬ ‫ביחידה זו נבחן את יחסי הגומלין שבין‬ ‫המשמעויות השונות של המילה "שלום"‬ ‫ואת תפקידן בכינון חברה מתוקנת‪ ,‬תוך‬ ‫התמקדות בשתי משמעויות עיקריות‬ ‫של ערך זה‪:‬‬ ‫ ברכה הנאמרת בפגישה‬ ‫ יחסי ידידות או היעדר מלחמה‬ ‫כנקודת מוצא לדיון תשמש לנו משנתו‬ ‫של רבי מתיא בן חרש בפרקי אבות‪ .‬משנה‬ ‫זו נפתחת באמירה " ֱהו ֵי ַמ ְקדִּים בִּשְׁלֹום‬ ‫כָּל ָאדָם" ומסתיימת באמירה "ו ֶ ֱהו ֵי זָנ ָב‬ ‫תהִי ֹראׁש לַּׁשּו ָעלִים"‪ .‬ננתח‬ ‫לָאֲָריֹות וְאַל ְּ‬ ‫בתחילה כל אמירה בנפרד‪ ,‬ובהמשך נבחן‬ ‫את הקשר בינן‪ .‬מתוך כך נצא לדיון רחב‬ ‫יריעה על אודות דרך התנהלותה של‬ ‫חברה דורשת שלום‪ ,‬במישורים הבין־‬ ‫אישי‪ ,‬החברתי והלאומי כאחד‪.‬‬

‫© רוברטו פיאדונה‪ ,‬ארגנטינה‬

‫מקדים בשלום‬

‫‪95‬‬


‫פ ר ק י א ב ות‬

‫רבי מתיא בן חרש‬ ‫תנא מהמאה השנייה לספירה‪ .‬בתקופת‬ ‫שיא הרדיפות של הרומאים לאחר‬ ‫כישלון מרד בר כוכבא‪ ,‬ברח רבי מתיא‬ ‫בן חרש מהארץ ועבר להתגורר ברומא‪,‬‬ ‫שם נבחר לעמוד בראש ישיבה ובית‬ ‫דין‪.‬‬

‫תיָא בֶן חָ​ָרׁש אֹומֵר‪:‬‬ ‫ַרּבִי ַמ ְ‬ ‫אד ָם‪,‬‬ ‫ֱהוֵי ַמקְּד ִים ִּבׁשְלֹום ּכָל ָ‬ ‫ּתהִי ֹראׁש ל ַּׁשּועָל ִים‪.‬‬ ‫וֶ ֱהוֵי זָנ ָב לָאֲָריֹות וְאַל ְ‬ ‫(פרקי אבות פרק ד'‪ ,‬משנה כ')‬

‫ במשנה מובאים שני היגדים בשמו של רבי מתיא בן חרש‪.‬‬ ‫ ‪ . 1‬נסו להסביר במילים שלכם כל אחד מן ההיגדים‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬כתבו דוגמא מחייכם‪ ,‬אליה מתייחס כל אחד מן ההיגדים‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬נסו לחשוב ‪ -‬מה הקשר בין שתי האמירות של רבי מתיא?‬ ‫ מדוע נאמרו ביחד?‬

‫'הוי מקדים בשלום כל אדם'‬ ‫התבוננו בתמונה הבאה‪ ,‬וזהו בה את השפות והסמלים המבטאים ברכת‬ ‫שלום‪ .‬תוכלו להיעזר בשירה של נעמי שמר‪:‬‬

‫אורחים לקיץ ‪ /‬נעמי שמר‬ ‫אצלנו בחצר‪ ,‬בצל עצי הזית‬ ‫באים בדרך כלל‪ ,‬המון אורחים‬ ‫לקיץ‬ ‫לכל אחד מהם‪ ,‬שפה משלו‬ ‫ודרך משלו‪ ,‬להגיד שלום‪.‬‬ ‫בן מאיטליה אומר בונג'ורנו‬ ‫בת מצרפת אומרת בונז'ור‬ ‫קן מיפן אומר אוהיו‬ ‫כשהוא בא לביקור‬ ‫הי מהוואי אומר אלוהה‬ ‫טניה מבריטניה אומרת הלו‬

‫‪96‬‬

‫מקדים בשלום‬

‫ג'וניה מקניה תאמר לי ג'מבו‬ ‫יאן מיוון קלימרה יאמר‬ ‫צ'ין מסין יאמר ניכאומה‬ ‫ויישאר עד מחר‬ ‫גיל מברזיל יאמר בום דיא‬ ‫קוקו ממרוקו יאמר אהלן‬ ‫והברכה שהוא יביא לי‬ ‫היא היפה מכולן‬

‫ ‬

‫הוסיפו ביטויי הקדמת שלום (מילוליים וגופניים) הקיימים בתרבות הישראלית‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬למי אתם נוהגים לומר 'שלום' וכיצד?‬ ‫‪ .2‬מה ההבדל בין לומר שלום ל‪'-‬להקדים שלום'?‬ ‫‪" .3‬לכל אדם" ‪ -‬למי לא תקדימו שלום ומדוע?‬


‫אמרו עליו‪ ,‬על רבן יוחנן בן זכאי‪:‬‬ ‫שלא הקדימו אדם 'שלום' מעולם‪ ,‬ואפילו נכרי בשוק‪.‬‬

‫ביאור‪:‬‬ ‫נכרי ‪ -‬אדם שאינו יהודי‪.‬‬

‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות‪ ,‬דף יז' עמוד א')‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬מדוע לדעתכם‪ ,‬חשוב כל כך לרבן יוחנן בן זכאי להיות הראשון שמקדים שלום?‬ ‫‪ .2‬האם זה משנה לדעתכם מי מקדים את מי באמירת שלום? מדוע?‬

‫קראו את המקרים הבאים והכריעו‪:‬‬ ‫האם אחת הדמויות צריכה להקדים בשלום?‬ ‫אם כן ‪ -‬מי צריכה להקדים שלום ובאיזה אופן?‬ ‫אם לא ‪ -‬נמקו מדוע‪.‬‬

‫ ‬

‫א‪ .‬התעכבת בכיתה‪ ,‬והמנקה נכנס והתחיל לנקות‪.‬‬

‫ ‬

‫ב‪ .‬במהלך בילוי בקניון הבחנת מרחוק במנהלת שלך‪.‬‬

‫ ‬

‫ג‪ .‬אדם לא מוכר מסתכל עליך בתחנת האוטובוס‪.‬‬

‫ ‬

‫ד‪ .‬שתי חברות שמסוכסכות ביניהן נפגשות ברחוב‪.‬‬

‫ ‬

‫ה‪ .‬אתה עולה במעלית יחד עם אדם נוסף‪.‬‬

‫ ‬

‫ו‪ .‬שני נהגים יוצאים מרכבם לאחר שאחד התנגש בשני מאחור‪.‬‬

‫ ‬

‫ז‪ .‬חיילי צה"ל מבצעים חיפוש בבית מגורים של חשוד‪.‬‬

‫ ‬

‫התבוננו בתשובותיכם ובדקו ‪ -‬מהו העיקרון לפיו הכרעתם בכל המקרים?‬ ‫מקדים בשלום‬

‫‪97‬‬


‫לא מחזירים שלום‬ ‫נחמה פיינשטיין‪-‬פוחצ'בסקי‬ ‫‪1869-1934‬‬ ‫ילידת רוסיה‪ ,‬איכרה וסופרת‪ ,‬מחלוצות‬ ‫ראשון לציון‪ .‬כתיבתה מאופיינת במחאה‬ ‫על מצב הנשים ביישוב‪ ,‬וגיבורי סיפוריה‬ ‫מציגים‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬נשים מדוכאות‬ ‫וגברים חלשים ומנוצלים‪ .‬הקימה את‬ ‫"חברת לינת‪-‬צדק" שסייעה לעוברי‬ ‫אורח‪ ,‬פועלים עניים וחולים חסרי‬ ‫יכולת‪ ,‬ואת "אגודת דבורה" ללימודי‬ ‫עברית לנשים‪.‬‬

‫‪ ...‬גלעדי הולך‪ ,‬מעדרו על שכמו‪ ,‬ומרגיש הנאה מהליכתו זו‪...‬‬ ‫בערב הוא שב ולבו טוב עליו ‪ -‬הוא ניקה מיבלית [=עשב] חלק מן‬ ‫הכרם ונדמה לו שעסק בדבר יצירה‪ .‬פוגש הוא חבורת צעירים‪ ,‬שאת‬ ‫כולם הוא זוכר עוד מהיותם בעריסותיהם; עתה הם גדולים‪ ,‬גאים‪,‬‬ ‫אמיצים וזקופים‪ ,‬עוברים על ידו ואינם אומרים לו "שלום"‪.‬‬ ‫מתניה! האינך מכיר אותי? למה אינך אומר שלום?‬ ‫מתניה מתבלבל במקצת ומבטא תשובה שאינה מגיעה לאוזני השואל‪.‬‬ ‫רגיל כבר גלעדי בפגישות עם הצעירים המתנכרים לו‪ ,‬אבל הוא מקדם‬ ‫תמיד את פניהם בברכה ומכריח אותם להחזיר שלום‪ .‬ברור לו‪ ,‬שהדור‬ ‫הצעיר הזה לועג לו ולברכותיו‪ .‬והלא הוא בכלל נותן מקום למהתלות‬ ‫[=בדיחות]‪ :‬כובע קש בעל שוליים קרועים‪ ,‬סנדלים מטולאים וכתונת‬ ‫בד כזו של פועל‪ ,‬מי מהאיכרים ירשה לעצמו לעבור ככה את הרחוב‪,‬‬ ‫ועוד מעדר על שכמו?‬ ‫ ‬

‫(מתוך‪ :‬הסיפור 'המוצא'‪ ,‬מאת‪ :‬נחמה פיינשטיין פוחצ'בסקי)‬

‫כתבו במילים שלכם את תחושותיהם של הצעירים במפגש עם גלעדי‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫מקדים בשלום‬

‫ ‪ . 1‬מדוע לא מקדימים הצעירים שלום לגלעדי?‬ ‫ ‪ .2‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מתעקש גלעדי להמשיך ולהקדים בשלומם? מה הייתם ‬ ‫ מציעים לו לעשות?‬ ‫ ‬ ‫ ‪" .3‬מכריח אותם להחזיר שלום" ‪ -‬האם יש לדעתכם משמעות לאמירת‬ ‫ או לקבלת שלום מאולצת או לא אמיתית? נמקו‪.‬‬


‫"אמר רב הונא‪ :‬אם נתן לו (שלום) ולא החזיר ‪ -‬נקרא גזלן"‬ ‫הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק‬ ‫‪1993 - 1903‬‬

‫(תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות‪ ,‬דף ו'‪ ,‬עמוד ב')‬ ‫ ‪ . 1‬מי‪ ,‬על פי רב הונא‪ ,‬הוא הגוזַ ל בסיפור ומה לדעתכם הוא גוזל?‬ ‫ ‪ .2‬האם אתם מסכימים עם אמירתו של הרב הונא?‬ ‫ ‪ .3‬האם ישנם מצבים בהם נכון יותר‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬לא להחזיר שלום?‬ ‫ נמקו ותנו דוגמאות‪.‬‬

‫רב ופילוסוף דתי‪ ,‬מראשי תנועת המזרחי‬ ‫(הציונות הדתית) וממנהיגיה הרוחניים‬ ‫של היהדות האורתודוקסית המודרנית‬ ‫בארצות הברית‪ .‬עיקר הגותו עסקה‬ ‫במתח ובאתגרים שמציבים החיים‬ ‫המודרניים בפני האדם הדתי‪ .‬בין ספריו‬ ‫המוכרים "איש ההלכה" ו"איש האמונה‬ ‫הבודד"‪.‬‬

‫ברכת שלום וקהילה‪:‬‬ ‫כיצד קמה קהילה?‪ ...‬המילה היא הכלי אשר באמצעותו יוצר האדם את‬ ‫קהילתו‪...‬‬ ‫קהילה קמה ברגע שאני מכיר ב'אתה' ומקדמו בברכה‪ .‬האחד מברך‬ ‫את זולתו לשלום‪ ,‬ובכך יוצר קהילה‪ .‬ההלכה ייחסה משמעות ניכרת‬ ‫לברכות מקריות‪ ,‬המוחלפות בין שני אישים פרטיים‪.‬‬ ‫ ‬

‫(הרב סולובייצ'יק‪ ,‬דברי הגות והערכה)‬

‫ ‪ . 1‬כיצד קמה קהילה‪ ,‬על פי הרב סולובייצ'יק‪ ,‬ומדוע?‬ ‫ ‪ .2‬מה משמעותה של קהילה על פי הקטע?‬ ‫ ‪ .3‬חשבו על קהילות אליהן אתם משייכים (כיתה בבית הספר‪ ,‬קבוצה בחוג תנועת‬ ‫ נוער וכדו')‪ .‬האם דבריו של הרב סולובייצ'יק תקפים גם לקהילות אלו?‬

‫ ‬

‫הבלוג של עומרי‬

‫אשר‬

‫ ‬

‫התעלם‬

‫אני רוצה להתייעץ איתכם מה לעשות‪ :‬לאחרונה ילד אחד מהכיתה שלי שלח לי הצעת‬ ‫חברות בפייסבוק ולא ידעתי אם לאשר אותו‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬הוא בכלל לא חבר שלי‪ ,‬ואני לא רוצה שהוא יהיה חלק מקבוצת החברים‬ ‫שלי‪ ,‬ויראה את מה שאנחנו כותבים‪ .‬מצד שני‪ ,‬ממש לא נעים לי ממנו‪ ,‬ואני מפחד‬ ‫שייפגע‪.‬‬ ‫אני גם לא יודע מה לומר לו מחר‪ ,‬כשאראה אותו בכיתה‪.‬‬ ‫מה לעשות? לאשר או להתעלם?‬

‫ כתבו תגובה לעומרי ובו יעצו לו כיצד לנהוג‪.‬‬ ‫ פרטו את השיקולים שהנחו אתכם בתשובתכם‪.‬‬ ‫ ‪ .1‬מהן לדעתכם המשמעויות של 'לאשר' את הילד כחבר בפייסבוק‪,‬‬ ‫ ומהן המשמעויות של 'להתעלם' מבקשת החברות? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬האם לדעתכם קבוצת חברים בפייסבוק היא בגדר 'קהילה'? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪" .3‬קהילה קמה ברגע שאני מכיר ב'אתה' ומקדמו בברכה'' ‪-‬‬ ‫ האם לדעתכם יש לקדם כל אחד בברכה לקהילה?‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ ‬ ‫‪ . 4‬האם הבחירה 'לאשר' או 'להתעלם' נמצאת‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬גם בקהילות‬ ‫ שאינן וירטואליות? הביאו דוגמאות‪.‬‬

‫ ‬ ‫מקדים בשלום‬

‫‪99‬‬


‫מלחמה ושלום‬ ‫הקריאה לשלום במקרא‪:‬‬ ‫בדיני מלחמה בספר דברים מופיע ציווי‬ ‫'לקרוא לשלום' על עיר לפני שפותחים‬ ‫עליה במלחמה‪ .‬חובה זו קוימה כבר בידי‬ ‫"ר ֵאה נָ ַת ִּתי‬ ‫משה ‪ -‬שעל אף שנצטווה‪ְ :‬‬ ‫ח ׁ ְש ּבוֹן ָה ֱאמ ִֹרי‬‫ת‪-‬סיחֹן ֶמ ֶל ְך ֶ‬ ‫ְביָ ְדךָ ֶא ִ‬ ‫ת‪-‬א ְרצוֹ‪ָ ,‬ה ֵחל ָר ׁש וְ ִה ְת ָּגר ּבוֹ‪ִ ,‬מ ְל ָח ָמה"‬ ‫וְ ֶא ַ‬ ‫(דברים ב‪ ,‬כד)‪ ,‬הוא פותח בדברי שלום‪:‬‬ ‫"וָ ֶא ׁ ְש ַלח ַמ ְל ָא ִכים ִמ ִּמ ְד ַּבר ְק ֵדמוֹת ֶאל‬ ‫ִסיחוֹן ֶמ ֶלךְ ֶח ׁ ְש ּבוֹן ִּד ְב ֵרי ׁ ָשלוֹם ֵלאמֹר‬ ‫ַא ְע ְּב ָרה ְב ַא ְר ֶצךָ ‪ַּ ,‬ב ֶּד ֶרךְ ֵא ֵלךְ "‪ .‬חז"ל‬ ‫מספרים כי גם יהושע בן נון שלח‬ ‫אגרות שלום אל ערי כנען‪ ,‬בכדי למנוע‬ ‫מלחמה‪.‬‬ ‫הקושי בקיום ציווי זה הוא בנטרול‬ ‫מרכיב ההפתעה‪ ,‬שהוא גורם מכריע‬ ‫בקרב‪ ,‬למען ערך השלום‪.‬‬

‫אין עושין מלחמה עם אדם בעולם‪ ,‬עד [=לפני] שקוראין לו לשלום‪...‬‬ ‫שנאמר "כי תקרב אל עיר להילחם עליה‪ ,‬וקראת אליה לשלום‬ ‫(דברים‪ ,‬פרק כ' פסוק י')‪ ‬‬ ‫(משנה תורה לרמב"ם‪ ,‬הלכות מלכים ומלחמות)‬

‫‪ .1‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .4‬‬ ‫ ‬

‫(© לע"מ)‬

‫‪100‬‬

‫מקדים בשלום‬

‫האם לדעתכם קיים קשר בין 'הקדמת שלום' בחברה‪ ,‬לבין 'קריאה‬ ‫לשלום' לפני שפותחים במלחמה עם אויב? אם כן – הסבירו מהו?‬ ‫מדוע לדעתכם טוען הרמב"ם כי יש לקרוא לשלום לפני מלחמה?‬ ‫מה ניתן להשיג בכך?‬ ‫באילו אופנים ניתן 'לקרוא לשלום' לפני מלחמה?‬ ‫הביאו דוגמאות מהפן הבין־אישי ומהפן הלאומי‪.‬‬ ‫האם לדעתכם יש לנסות בכל מקרה לקרוא לשלום בעת מלחמה?‬ ‫האם בכל מחיר? נמקו‪.‬‬

‫ ‬


‫שיירת הל"ה‬ ‫בלילה שבין ה־‪ 15‬ל־‪ 16‬בינואר ‪ ,1948‬במהלך מלחמת‬ ‫העצמאות‪ ,‬יצא כוח בן שלושים ושמונה לוחמים אל גוש‬ ‫עציון‪ ,‬להביא תגבור באספקה ובלוחמים‪ ,‬לגוש עציון הנתון‬ ‫במצור‪.‬‬ ‫הואיל ומשלוח תגבורת מירושלים הסמוכה לא היה אפשרי‪,‬‬ ‫הוחלט לשלוח כוח רגלי בציר תנועה לא צפוי‪ ,‬דרך‪ ‬עמק‬ ‫האלה‪ ,‬בתקווה שהאויב אינו מצפה לתנועה בציר זה‪.‬‬ ‫מסופר כי בדרכם נתקל הכוח ברועה ערבי זקן‪ ,‬והניחו לו‬ ‫ללכת בשלום‪:‬‬ ‫"ערבי זקן נתקל למפקד בדרכו‪ .‬שניהם התחלחלו אך לרגע‪...‬‬ ‫שואלים שלום איש רעהו ונפרדים לשלום‪ .‬כחלוף צעדים‬ ‫אחדים נעלם הערבי הזקן בסתרי ההר‪ ,‬אל עבר כפרו‬ ‫הקרוב"‪.‬‬ ‫(יוסף ויץ‪ ,‬הנתיב ללא יישוב ‪ -‬לנשמת הל"ה)‬

‫עם עלות השחר הגיעו ‪ 35‬הלוחמים הנותרים לקרבת הכפר‬ ‫בית צוריף‪ ,‬במרחק חמישה ק"מ מגוש עציון‪ ,‬ואז הותקפו‬ ‫ונהרגו על ידי כוח גדול של ערביי האזור‪.‬‬

‫מפת שיירת הל"ה‬

‫יוסי בראל‪ ,‬אנדרטה לזכר הל"ה (צילום‪ :‬ד"ר אבישי טייכר)‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫כתבו קטע מיומנו של דני מס‪ ,‬מפקד שיירת הל"ה‪ ,‬שמספר על לבטיו‬ ‫בפגישה עם הערבי הזקן‪ .‬היעזרו בשאלות הבאות בעת כתיבת הקטע‪:‬‬ ‫‪ . 1‬כיצד לדעתכם הרמב"ם היה מציע למפקד שיירת הל"ה לפעול?‬ ‫‪ .2‬כיצד אתם הייתם מייעצים למפקד שיירת הל"ה לפעול?‬ ‫‪ .3‬מהם היתרונות ומהם החסרונות שבקריאה לשלום בעת סכסוך?‬

‫דניאל (דני) מס‬ ‫מקדים בשלום‬

‫‪101‬‬


‫הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים‬ ‫שנהיה לראש או לזנב?‬ ‫קראו את המשך המשנה‪:‬‬

‫מדוע המשנה מתייחסת‬ ‫רק לאריות ולשועלים? מדוע‬ ‫לדעתכם אין היא בוחרת‬ ‫בחיה אחרת?‬

‫ּתהִי ֹראׁש לַּׁשּו ָעלִים‬ ‫ו ֶ ֱהו ֵי זָנ ָב לָאֲָריֹות וְאַל ְ‬ ‫השלימו את הטבלה הבאה‪ ,‬היעזרו גם בקטעים ובאיורים שלפניכם‪:‬‬ ‫זנב‬

‫אריה‬

‫ראש‬

‫שועל‬

‫תכונות או תפקידים‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫דוגמא להתנהגות אנושית‬ ‫שהאיבר‪ /‬החיה מסמלים‬

‫שועל‬

‫אריה‬

‫משפחה‪ :‬החתוליים‬ ‫מאפיינים פיזיים ייחודיים‪:‬‬ ‫רעמה גדולה‪ ,‬שאגה‪.‬‬ ‫מזון‪ :‬האריה נחשב לאחד‬ ‫הטורפים החזקים בטבע‪,‬‬ ‫העומד בראש מארג המזון‪.‬‬ ‫אופי מחיה‪ :‬חי בלהקות‬ ‫שבהן מעמדות ברורים‪.‬‬ ‫אזכורים במורשת ישראל‪:‬‬ ‫האריה מוזכר פעמים רבות בתנ"ך‪ ,‬לדוגמה‪" :‬אריה‬ ‫ישאג ‪ -‬מי לא ירא" (עמוס ג'‪ ,‬ח')‪ ,‬ומסמל‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬את שבט יהודה ומלכות בית דוד‪ .‬כיום הוא‬ ‫מופיע על סמלה של העיר ירושלים‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫מקדים בשלום‬

‫משפחה‪ :‬הכלביים‬ ‫מאפיינים פיזיים‬ ‫ייחודיים‪ :‬חוטם צר‬ ‫וזנב פרוותי ארוך‪.‬‬ ‫מזון‪ :‬נחשב לאוכל‬ ‫כול‪ :‬מכרסמים‪,‬‬ ‫עופות‪ ,‬חרקים ופירות‪.‬‬ ‫אופי מחיה‪ :‬חי בזוגות או במשפחות קטנות‪,‬‬ ‫פעיל על פי רוב בלילה‪.‬‬ ‫אזכורים במורשת ישראל‪ :‬דמותו של השועל‬ ‫מרכזית במשלים רבים בספרות חז"ל‪ .‬כיום הוא‬ ‫מופיע בסמלים של מספר חטיבות בצה"ל‪ ,‬כמו‬ ‫למשל של חטיבת גבעתי‪.‬‬


‫על קצה הזנב‬ ‫השממית נוהגת לשחרר את זנבה כאשר‬ ‫חשה בסכנה‪ ,‬ובכך מסיחה את תשומת‬ ‫הלב של הטורף ונמלטת מן המקום‪.‬‬ ‫בתוך שבועות עד חודשים מגדלת‬ ‫השממית זנב חדש‪ .‬‬

‫הכלב משתמש בזנבו‬ ‫כאמצעי תקשורת;‬ ‫מכשכש בזנבו בשעת‬ ‫שמחה‪ ,‬וזנבו שמוט בין‬ ‫רגליו כשהוא עצוב‪.‬‬

‫העקרב משתמש בזנבו‬ ‫לשם הגנה ושיתוק‬ ‫טרפו‪ .‬בקצה זנב העקרב‬ ‫נמצא העוקץ ובו ארס‪,‬‬ ‫באמצעותו משתק העקרב‬ ‫את טרפו‪ ,‬או עוקץ כשהוא מרגיש בסכנה‪.‬‬

‫לטווס הזכר יש זנב עצום‬ ‫וצבעוני‪ ,‬שבאמצעותו‬ ‫הוא מרשים את בת‬ ‫זוגתו‪ .‬בעל הזנב המוצלח‬ ‫ביותר נחשב לזכר‬ ‫המוצלח ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל זנבו מתקשה הטווס‬ ‫בתנועה‪ ,‬ויכול להוות טרף קל‪.‬‬

‫אם לאדם היה זנב – האם‬ ‫לדעתכם הוא היה מהווה‬ ‫יתרון או חסרון עבורו?‬

‫על הראש‬ ‫אילו ביטויים‪ ,‬עם המילה ראש‪ ,‬מוצגים בתמונות שלפניכם?‬

‫מקדים בשלום‬

‫‪103‬‬


‫צועד בראש‬ ‫לאור תשובותיכם‪ ,‬נסו להציע פירוש לשני הביטויים‪ ,‬ותנו דוגמה להתנהגות‬ ‫שמאפיינת כל אחד מהם‪:‬‬ ‫"זנב לאריות"‬ ‫"ראש לשועלים"‬ ‫ ‪ . 1‬באילו מקרים הייתם מעדיפים להיות ראש לשועלים ובאילו הייתם מעדיפים להיות‬ ‫ זנב לאריות?‬ ‫ ‪ .2‬האם לדעתכם אפשר להיות שניהם?‬ ‫ ‪ .3‬האם יש איבר אחר או חיה אחרת שהייתם מעדיפים להיות? מדוע?‬

‫מה תרצו להיות?‬ ‫ַה ְּבחִיָרה‬

‫ביאור‪:‬‬ ‫הֵָריׁשָא ‪ -‬הראש‪ ,‬ההתחלה‬ ‫ַהּסֵיפָא ‪ -‬הסוף‬ ‫ּכִבְַרת ּדֶ​ֶרְך ‪ -‬מרחק‬ ‫ּתֹאבֶה ‪ -‬תרצה‬

‫לִהְיֹות עִם ָהאְַרי ֵה‪ ,‬לִדְּבֹק ּבְמַהּות ַה ַּמלְכּות‪,‬‬ ‫ו ְֹלא ׁשֶמֶץ ֵמהַּׁשּו ָעלִּיּות‪ִ ,‬מּׁשִפְלּותֹו‬ ‫‪...‬‬ ‫ּומַּדּו ַע ֹלא ֹראׁש לַּׁשּו ָעלִים וְכֵן זָנ ָב לָאֲָריֹות‪,‬‬ ‫מָה טֹוב ּכָל ּכְָך לִהְיֹות זָנ ָב?‬ ‫ּדַוְקָא ּכִי מַה ּׁשֶחָׁשּוב הּוא ֹלא הֵָריׁשָא ֶאּלָא ַהּסֵיפָא‪.‬‬ ‫תחִיל ּבַ ֲחתִיכַת ּכְלּום‪ּ ,‬פֵרּור ּבֹץ ּולְ ַסּי ֵם לְ ַמ ְעלָה‪.‬‬ ‫ּכְָך ֶאפְׁשָר לְ ַה ְ‬ ‫ּכִי ּבֵין ַהּזָנ ָב לְאְַרי ֵה י ֵׁש ּכִבְַרת ּדֶ​ֶרְך‪ּ ,‬כִבְַרת זְמַן‪ּ ,‬כִבְַרת ַמּׁשֶהּו‪ּ ,‬כִבְַרת ַחּי ִים‪...‬‬ ‫‪...‬לָכֵן ‪ּ -‬תֹאבֶה לִהְיֹות זָנ ָב לָאֲָריֹות‪ּ ,‬כִי י ֵׁש לְאָן לַעֲלֹות‪ ,‬ו ְֹלא ׁשּום ּדָבָר ‪-‬‬ ‫לַּׁשּו ָעלִים‪.‬‬ ‫ ‬

‫(מאיה בז'רנו)‬

‫ ‪ . 4‬על פי השיר‪ ,‬מה עדיף להיות – אריה או שועל? מדוע?‬ ‫ ‪ .5‬מה טוב כל כך בלהיות זנב על פי הקטע?‬ ‫ האם אתם מסכימים עם טענה זו?‬ ‫ ‪ .6‬על פי מאיה בז'רנו‪ ,‬האם האדם צריך לשאוף להיות זנב או ראש? נמקו‪.‬‬

‫"ּכִי י ֵׁש לְאָן לַעֲלֹות"‬

‫‪© Fum Pic‬‬

‫‪104‬‬

‫מקדים בשלום‬

‫ ‬


‫משימה בקבוצות‬ ‫לפניכם מספר דמויות‪ .‬קראו אודותם וענו על השאלות‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫רובין הוד‬ ‫גיבור סיפור עם אנגלי שזכה לעיבודים ספרותיים‬ ‫וקולנועיים רבים בתקופה בתקופה האחרונה‪.‬‬ ‫רובין הוד היה אציל‪ ,‬אשר גורש מאדמותיו ונרדף על ידי‬ ‫השריף הנבל מנוטינגהאם והמלך ג'ון‪ .‬עקב גירושו‪ ,‬הוא‬ ‫עובר להסתתר ביער‪ ,‬ומצטרף אל חבורת אנשים שגורשו‬ ‫מבתיהם בגלל שלא הצליחו לשלם את המיסים הגבוהים‪.‬‬ ‫עקב כישוריו המיוחדים בירי בחץ וקשת‪ ,‬רובין הוד הופך‬ ‫למנהיגם‪ ,‬ובהנהגתו יוצאת החבורה לשדוד את כספי‬ ‫המיסים שהרוויחו העשירים על מנת להחזירם לעניים‪.‬‬ ‫בסוף העלילה‪ ,‬חוזר המלך ריצ'ארד לב ארי ממסעות‬ ‫הצלב‪ ,‬תופס את השלטון‪ ,‬ומחזיר את הצדק על כנו‪.‬‬

‫‪ . 1‬האם דמותו של רובין הוד מסמלת לדעתכם התנהגות של ‬ ‫ "ראש לשועלים" או של "זנב לאריות"? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .2‬האם לדעתכם התנהגותו של רובין הוד היא צודקת?‬ ‫ האם היא תורמת לתיקון החברה? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם הייתם רוצים דמות כמו של רובין הוד בחברה שלכם?‬

‫בסרט "רובן הוד"‪ ,‬של‬ ‫וולט דיסני‪ ,‬מופיע רובין‬ ‫הוד בדמותו של שועל‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬לדעתכם?‬

‫‪2‬‬

‫המסע של אלישי כדיר בכדורסל‬ ‫כבר בכיתה ד' הצטרף כדיר לקבוצת הקט‪-‬סל של גבעת‬ ‫ברנר‪ ,‬שם התבלט כשחקן מצטיין‪.‬‬ ‫בכיתה י' עבר לרמת גן‪ ,‬אך שם נתקל בקשיים‪:‬‬ ‫"מהאימון הראשון יצאתי מושפל‪ ,‬כי לא הלך לי‪ .‬הרמה‬ ‫הייתה גבוהה פי כמה ממה שהורגלתי‪ ,‬וילדים אחרים‬ ‫ניצחו אותי‪ .‬אבל בסופו של דבר אהבתי את זה שיש לי‬ ‫אתגר‪ .‬כל בוקר קמתי בשש ונסעתי לרמת גן‪ .‬בהתחלה‬ ‫הייתי שחקן ספסל‪ ,‬אחר כך הגעתי לחמישייה ואז‬ ‫הייתי שחקן מוביל"‪ .‬בכיתה י"ב הוביל כדיר את תיכון‬ ‫בליך לגמר ליגת העל של בתי הספר התיכוניים‪.‬‬ ‫בהמשך נתקל כדיר באותה דילמה ‪ -‬האם להישאר‬

‫כשחקן מוביל מצטיין בקבוצתו‪ ,‬גליל עליון‪ ,‬או לעבור‬ ‫לקבוצה המובילה בליגה‪ -‬מכבי תל אביב‪ ,‬ושם להיות‬ ‫שחקן שולי?‬ ‫בראיון שנערך עמו‪ ,‬נשאל מה יבחר לעשות?‬ ‫"ראש לשועלים או זנב לאריות?‪ ...‬השאלה היא אם‬ ‫לקפוץ מדרגה אחת או שתיים‪ :‬אחת זה להישאר בגליל‪,‬‬ ‫שתיים זה להגיע למכבי‪ .‬כמה אני מוכן לקפוץ?"‬ ‫בסופו של דבר בחר כדיר לחבור למכבי תל אביב‪ ,‬אך‬ ‫כעבור חמישה חודשים‪ ,‬לאחר שנותר מרבית העונה על‬ ‫הספסל‪ ,‬הושאל למכבי חיפה‪ ‬לשארית העונה‪.‬‬

‫‪ .1‬מה ההבדל בין להיות "זנב לאריות"‪ ,‬ובין להיות "ראש לשועלים"‪ ,‬על פי כדיר?‬ ‫‪ .2‬ציינו שני יתרונות ושני חסרונות בלהיות "זנב לאריות" ו"ראש לשועלים" במקרה של כדיר‪.‬‬ ‫‪ .3‬מאיזו עמדה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ניתן להשפיע יותר על הקבוצה‪ ,‬ומדוע?‬ ‫‪ .4‬אם כדיר היה עומד שוב מול אותה הדילמה‪ ,‬כיצד הייתם ממליצים לו לנהוג?‬ ‫‪© Yomidebest‬‬

‫מקדים בשלום‬

‫‪105‬‬


‫‪3‬‬

‫דמות החלוץ‪ ,‬על פי טרומפלדור‬

‫יוסף טרומפלדור היה לוחם‪ ,‬מנהיג וחלוץ יהודי‪.‬‬ ‫טרומפלדור נולד ברוסיה ב־‪ ,1880‬וכבר בצעירותו הושפע מתורתו של הרצל‬ ‫והחל בפעילות ציונית שנקטעה עם גיוסו לצבא הרוסי‪ .‬במלחמת רוסיה־יפן‬ ‫נפצע ואיבד את ידו הימנית‪ ,‬נפל בשבי‪ .‬אחרי שחרורו‪ ,‬זכה באות הצטיינות והיה‬ ‫ליהודי הראשון שהגיע לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו‪.‬‬ ‫ב־‪ 1912‬עלה לארץ ופעל להגדלת ההתיישבות היהודית ולחיזוק ההגנה היהודית‪.‬‬ ‫טרומפלדור נהרג בשנת ‪ ,1920‬בקרב על היישוב היהודי בתל חי‪ ,‬ודבריו "טוב‬ ‫למות בעד ארצנו" הפכו לסמל לאחר מותו‪.‬‬ ‫בקטע הבא הוא מתאר מיהו החלוץ בעיניו‪:‬‬

‫חלוץ פי‬ ‫רו‬ ‫שו‬ ‫"‬ ‫צו‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫אש"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫באיזה מובן?‬ ‫‪...‬לנו יהיו‬ ‫אנ‬ ‫שי‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫מו‬ ‫כ‬ ‫ני‬ ‫ם "לכול"‪ ,‬לכל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫רו‬ ‫ש‬ ‫ישראל‪...‬‬ ‫ארץ‬ ‫א‬ ‫נו‬ ‫צ‬ ‫רי‬ ‫כי‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫הקים דור‪ ,‬ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫יו‬ ‫לו‬ ‫יה‬ ‫א‬ ‫ינטרסים ולא‬ ‫יו לו הרגלים‪...‬‬ ‫חסר גל‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫?‬ ‫א‬ ‫ני‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫גל‪ .‬חסרים מ‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫בו‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫‪,‬‬ ‫קחו או‬ ‫תי‬ ‫‪.‬‬ ‫צ‬ ‫רי‬ ‫גלגל תנופה?‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫פור אדמה? א‬ ‫ני‬ ‫חו‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫צ‬ ‫רי‬ ‫ך לירות? אני‬ ‫חייל‪ .‬משטרה?‬ ‫רו‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫עו‬ ‫ר‬ ‫כי דין? מו‬ ‫רי‬ ‫ם‬ ‫?‬ ‫שו‬ ‫א‬ ‫בי‬ ‫מים?‬ ‫בבקשה‪ ,‬א‬ ‫ני‬ ‫עו‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫הכול‪...‬‬

‫ ‬

‫האם לדעתכם מייצג‬ ‫פסל האריה השואג את‬ ‫טרומפלדור? התייחסו גם‬ ‫לדבריו בקטע‪.‬‬

‫(יוסף טרומפל‬

‫דור‪" ,‬מ‬ ‫גילת הגדוד")‬

‫‪ . 1‬מה מאפיין את החלוץ‪ ,‬על פי טרומפלדור? אילו תכונות צריכות להיות לו?‬ ‫‪ .2‬האם לדעתכם דמות החלוץ מתאפיינת יותר כ'ראש לשועלים' או כ'זנב לאריות'? ‬ ‫ נמקו‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם טרומפלדור חי את חייו כ'ראש לשועלים' או כ'זנב לאריות'? נמקו‪.‬‬ ‫אברהם מלניקוב האריה השואג‪,‬‬ ‫קבר טרומפלדור ולוחמי תל חי‬

‫‪106‬‬

‫מקדים בשלום‬


‫כותרות היום‬

‫עוד בחדשות‬

‫‪4‬‬

‫ויקי כנפו ‪ -‬לוחמת המאבק החברתי‬

‫בשנת ‪ 2003‬יצאה ויקי קנפו‪ ,‬אם חד הורית לשלושה ילדים‪ ,‬לצעדה‬ ‫רגלית‪ ,‬מביתה במצפה רמון‪ ‬למשרד האוצר‪ ‬בירושלים‪ ,‬כמחאה על‬ ‫המדיניות הכלכלית של הממשלה‪ .‬המסע לאורך ‪ 205‬קילומטרים‬ ‫ארך שבוע‪ ,‬ובמהלכו הצטרפו אליה אמהות נוספות ממשפחות חד‪-‬‬ ‫הוריות‪ ,‬נציגי הנכים והקשישים‪ .‬מאבקה זכה לסיקור נלהב של‬ ‫התקשורת הישראלית ואף כונה "מרד העניים"‏‪ ,‬על אף שמדיניות‬ ‫הממשלה לא השתנתה בעקבותיו‪.‬‬ ‫בעקבות חילוקי דעות שנתגלעו במאהל המחאה בירושלים‪ ,‬בין הדרישה להחריף את המאבק ולעבור לפסים‬ ‫אלימים יותר‪ ,‬בחרה קנפו לשמור על מאבק שקט‪ .‬ב‪ 25-‬בספטמבר עזבה קנפו את המאהל‪ ,‬חזרה למצפה רמון‪,‬‬ ‫ומאז מיעטה להישמע‪.‬‬ ‫‪ .1‬האם לדעתכם ויקי כנפו התנהגה כזנב לאריות או כראש לשועלים? נמקו‪.‬‬ ‫‪ .2‬מי לדעתכם יכול להוביל לשינוי גדול יותר בחברה ‪' -‬זנב לאריות' או 'ראש לשועלים'? מדוע?‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם התנהלות אחרת של ויקי קנפו הייתה משנה את תוצאות המאבק? נמקו‪.‬‬

‫תארו את תהליך ההכרעה וכן התלבטויות שנתקלתם בהם במהלך ביצוע המשימה‪.‬‬ ‫ ‪ . 1‬האם ישנן תכונות שמאפיינות התנהגות של "ראש לשועלים" ו"זנב לאריות"? אם כן – מהן?‬ ‫ ‪ .2‬האם לדעתכם‪ ,‬ישנה בחירה לאדם אם להיות ''ראש לשועלים'' או "זנב לאריות"? נמקו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬כיצד לדעתכם יכולים אדם שמתנהג כ''זנב לאריות'' ואדם שמתנהג כ"ראש לשועלים"‬ ‫ לתרום ליצירת חברה מתוקנת? הביאו דוגמה לכל מקרה‪.‬‬ ‫ הביאו שתי דוגמאות מחייכם;‬ ‫ ‪ . 1‬דוגמה אחת למצב שבו רציתם להיות‪ ,‬או שהייתם‪" ,‬ראש לשועלים"‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬דוגמה אחת למצב שבו רציתם להיות‪ ,‬או שהייתם‪" ,‬זנב לאריות"‪.‬‬

‫האם יש "ראש" או‬ ‫"זנב" בפירמידה?‬

‫איפה הייתם רוצים לעמוד‬ ‫בפירמידה‪ ,‬ומדוע?‬

‫מדרש תמונה‬

‫מקדים בשלום‬

‫‪107‬‬


‫אוהב שלום‬ ‫הלל אומר‪ :‬הוי מתלמידיו של אהרן ‪ -‬אוהב שלום‪ ,‬ורודף שלום‪,‬‬ ‫ומשים שלום בין איש לאשתו‪ ,‬אוהב את הבריות‪ ,‬ומקרבן לתורה‪.‬‬ ‫אוהב שלום כיצד?‬ ‫מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל בין כל אחד ואחד‪ ,‬כדרך שהיה‬ ‫אהרן אוהב שלום בין כל אחד ואחד‪...‬‬ ‫שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה‪ ,‬הלך אהרן וישב אצל אחד מהם‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬בני‪ ,‬ראה חברך שמצטער מאוד‪ ,‬וקורע את בגדיו‪ ,‬אומר אוי לי‬ ‫היאך אשא את עיני ואראה את חברי‪ ,‬בושתי ממנו שאני הוא שפגעתי‬ ‫בו!‬ ‫והיה יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו‪.‬‬ ‫והולך אהרן ויושב אצל האחר‪ ,‬ואומר לו‪ :‬בני ראה חברך מהו אומר‪,‬‬ ‫מטרף את לבו וקורע את בגדיו‪ ,‬ואומר אוי לי היאך אשא את עיני‬ ‫ואראה את חברי? בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו‪ .‬הוא יושב‬ ‫אצלו עד שמסיר קנאה מלבו‪.‬‬ ‫וכשנפגשו זה בזה‪ ,‬התחבקו ונשקו זה לזה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תבליט של הלל‪ .‬מתוך מנורת הכנסת‬ ‫ ‪. 1‬‬ ‫ ‪ .2‬‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .5‬‬ ‫ ‬

‫(אבות דרבי נתן‪ ,‬יב)‬ ‫כיצד מקיים אהרון את העיקרון של "אוהב שלום"?‬ ‫מה הקשר בין "אהבת שלום" ל"הוי מקדים בשלום כל אדם"?‬ ‫האם לדעתכם נהג אהרון כשורה כשניסה להשכין שלום בין השניים שרבו? מדוע?‬ ‫כיצד לדעתכם מתנהג אהרון בסיפור ‪ -‬כ"ראש לשועלים" או כ"זנב לאריות"?‬ ‫נמקו מדוע‪.‬‬ ‫למי לדעתכם קל יותר ליישם את ערך השלום ‪ -‬לאדם שמתנהג כ"ראש לשועלים" ‬ ‫או לאדם שמתנהג כ"זנב לאריות"? נמקו‪.‬‬

‫פ ר ק י א ב ות‬

‫חזרו וקראו שנית את המשנה‪:‬‬

‫תיָא בֶן חָ​ָרׁש אֹומֵר‪:‬‬ ‫ַרּבִי ַמ ְ‬ ‫אד ָם‪,‬‬ ‫ֱהוֵי ַמקְּד ִים ִּבׁשְלֹום ּכָל ָ‬ ‫ּתהִי ֹראׁש ל ַּׁשּועָל ִים‪.‬‬ ‫וֶ ֱהוֵי זָנ ָב לָאֲָריֹות וְאַל ְ‬ ‫(מסכת אבות‪ ,‬פרק ד' משנה כ')‬ ‫פסל אהרון הכהן‪1170 ,‬‬

‫‪108‬‬

‫מקדים בשלום‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 6‬‬ ‫‪ .7‬‬ ‫‪ .8‬‬ ‫‪ .9‬‬

‫נסחו שוב את המשנה במילים שלכם‪.‬‬ ‫האם הבנתכם את המשנה השתנתה בעקבות הלימוד? פרטו‪.‬‬ ‫האם לדעתכם שתי האמירות של רבי מתיא קשורות זו לזו? כיצד?‬ ‫כיצדלדעתכם יכולה משנתו של רבי מתיא לתרום לתיקון החברה?‬ ‫פרטו בעזרת דוגמאות‪.‬‬

‫ ‬


‫החברה המתוקנת שלי‬ ‫משימה מסכמת‬

‫מקדימים בשלום‬

‫חלק א'‪:‬‬ ‫ספרו על ריב או סכסוך שהיה לכם (עם חבר‪ ,‬הורה‪ ,‬אח‪ ,‬מורה‬ ‫או כל אדם אחר)‪ ,‬בהתאם להוראות הבאות‪:‬‬ ‫‪ .1‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .2‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫תארו כיצד התחיל הסכסוך‪ ,‬כיצד פעלתם בו וכיצד ‬ ‫הוא הסתיים?‬ ‫כיצד תאפיינו את התנהגותכם במהלך הסכסוך‪ :‬‬ ‫"ראש לשועלים"‪" ,‬זנב לאריות" או אחר?‬ ‫כתבו מה הייתם מרוויחים ומה הייתם מפסידים‪ ,‬‬ ‫אם הייתם מקדימים שלום או קוראים לשלום ‬ ‫בתחילת הסכסוך? נמקו‪.‬‬

‫חלק ב'‪:‬‬ ‫בבית הספר התעורר במהלך ההפסקה הגדולה‬ ‫עימות בין תלמידי שכבת ז' לתלמידי שכבת‬ ‫ט'‪ ,‬בשאלת הבעלות על מגרש הכדורגל‪.‬‬ ‫זאת לא הפעם הראשונה שבה תלמידי השכבה‬ ‫מתעמתים ביניהם‪ .‬נציגי שתי השכבות פונים‬ ‫אליכם בבקשה לנקוט עמדה בסכסוך‪.‬‬ ‫מה תעשו?‬ ‫ ‪ . 1‬איזו תגובה תקדם בצורה הטובה ביותר בעיניכם ‬ ‫ את ערך השלום? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬איזה מאפיין התנהגות יקדם לדעתכם את ערך ‬ ‫ ‬

‫השלום‪" :‬זנב לאריות" או "ראש לשועלים"?‬ ‫מקדים בשלום‬

‫‪109‬‬



‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫יחידה ח‬

‫זכות הקניין‪ ,‬זכותו של אדם להחזיק ולצבור כסף ורכוש‪ ,‬היא מן הזכויות הבסיסיות של האדם‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫למול זכות זו עומדת גם המחויבות לדאוג לרווחה הכלכלית והחברתית של האחר‪ .‬עד כמה‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬ ‫צריך אדם לתת משלו עבור אחרים? היכן עובר הגבול בין מה ש'שלי' לבין מה שצריך להיות 'שלך'?‬ ‫המשנה בפרקי אבות מציגה ארבע מידות שונות המגדירות את היחסים בין 'שלי' ל'שלך'‪ .‬מידות אלו‬ ‫הן אב טיפוס לגישות שונות ביחס לשאלת היחסים החברתיים וחלוקת הרכוש בחברה מתוקנת‪ ,‬גישות‬ ‫שביטויים שונים שלהן צצו ועלו לאורך הדורות ‪ -‬מן תקופת חז"ל‪ ,‬דרך ראשית הציונות ועד לימינו‪.‬‬ ‫ביחידה זו נפגוש ביטויים שונים של גישות אלו לאורך הדורות‪ ,‬ולאור סוגיות אקטואליות מימינו‪,‬‬ ‫נבחן את היתרונות והחסרונות שבכל גישה‪ ,‬ואת תפקידה האפשרי בעיצובה של חברה מתוקנת‪.‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫‪111‬‬


‫ארבע מידות באדם‬ ‫משימת פתיחה‪ :‬הטיול השנתי‬ ‫תלמידי כיתה ח בבית ספר "מידות טובות" יצאו לטיול השנתי‪ .‬בדרך התעורר דיון בנושא החטיפים‬ ‫בטיול והתלמידים הביעו דעות שונות‪:‬‬ ‫חלקיהו העלה הצעה‪ ,‬שהשנה כל החטיפים שהתלמידים הביאו ירוכזו בארגז גדול‬ ‫וכל תלמיד יקבל מנה שווה של חטיפים‪ ,‬כך שלא יהיו תלמידים שיש להם יותר‬ ‫חטיפים מאחרים‪.‬‬ ‫שלי מייד קפצה ואמרה שזה רעיון טוב והיא תשמח לקבל חטיפים‬ ‫מהארגז‪ ,‬אבל היא לא מוכנה לוותר על השוקולד המיוחד שלה‪.‬‬ ‫נדב אמר שבאמת אי אפשר לחייב את כולם לתת את החטיפים שלהם‬ ‫וישנם תלמידים שאין להם בכלל חטיפים‪ ,‬אבל הוא מוכן לתת את‬ ‫שלו‪ ,‬גם אם לא יקבל בחזרה כלום‪.‬‬ ‫שמרית אמרה‪ ,‬שלדעתה זה רעיון גרוע ולא הוגן ועדיף שכל‬ ‫אחד יאכל את החטיפים שלו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬איזו הצעה לדעתכם היא הצודקת ביותר? מדוע?‬ ‫‪ .2‬האם יש לכם הצעה אחרת? אם כן – פרטו מהי?‬ ‫‪ .3‬האם ערכתם פעם דיון דומה בכיתה שלכם? מה הייתה ההחלטה בסופו?‬

‫בחרו תארים וביטויים שלדעתכם מתאימים לכל אחד מארבעת התלמידים‪ .‬נמקו בחירתכם‪:‬‬

‫נצלן‬

‫ׁשּוָק ְחתֵן‬

‫רשע‬ ‫תרגיש חופשי‬

‫תמים‬ ‫נדיב‬

‫בלי כיבודים‬

‫טיפש‬ ‫‪112‬‬

‫בור ועם הארץ‬

‫קמצן‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫סוציומט‬

‫חסיד‬ ‫צדיק‬

‫פראייר‬ ‫בינוני‬ ‫אחר‪:‬‬


‫פ ר ק י א ב ות‬

‫ביאור‪:‬‬ ‫סדום‪ -‬עיר מקראית באזור ים‬ ‫המלח‪.‬‬

‫אד ָם‪:‬‬ ‫אְַרבַּע מִּדֹות [=תכונות] ָּב ָ‬ ‫הָאֹומֵר‪ :‬שֶׁל ִּי שֶׁל ִּי וְשֶׁל ְָּך שֶׁל ְָּך‪ -‬זֹו מִדָּה בֵינֹונ ִית‪.‬‬ ‫וְיֵׁש אֹומְִרים‪ :‬זֹו ִמד ַּת סְדֹום‪.‬‬ ‫האֶָרץ [=בור‪ ,‬מי שלא למד תורה]‪.‬‬ ‫שֶׁל ִּי שֶׁל ְָּך וְשֶׁל ְָּך שֶׁל ִּי‪ -‬עַם ָ‬ ‫שֶׁל ִּי שֶׁל ְָּך וְשֶׁל ְָּך שֶׁל ְָּך‪ָ -‬חסִיד‪.‬‬ ‫שֶׁל ִּי שֶׁל ִּי וְשֶׁל ְָּך שֶׁל ִּי‪ָ -‬רשָׁע‪.‬‬

‫אנשי סדום נודעו בשל‬ ‫התנהגותם האכזרית זה‬ ‫כלפי זה‪ ,‬ובעיקר כלפי עניים‬ ‫ואורחים‪.‬‬ ‫בספר בראשית מסופר כיצד‬ ‫הושמדה העיר לבסוף על ידי ה'‬ ‫כעונש על חטאיהם של תושבי‬ ‫העיר‪ ,‬והעמק הפורה של סדום‬ ‫נהפך לים המלח‪.‬‬

‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ה'‪ ,‬משנה י')‬

‫נסו להתאים בין המידות המופיעות במשנה‪ ,‬לבין ארבעת התלמידים בטיול השנתי‪.‬‬ ‫הסבירו בחירתכם‪.‬‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬דרגו את ארבע המידות‪ ,‬מהטובה ביותר לטובה פחות‪ ,‬על פי המשנה‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .2‬האם אתם מזדהים עם דירוג המשנה? כיצד אתם הייתם מדרגים?‬

‫ ‬

‫"ש ִּלי‬ ‫‪ .3‬מדוע לדעתכם מובאות במשנה שתי התייחסויות שונות למידה ׁ ֶ‬

‫ ‬

‫מהי מידת סדום‪,‬‬ ‫לדעתכם?‬ ‫ ‬

‫ׁ ֶש ִּלי וְ ׁ ֶש ְּל ָך ׁ ֶש ָּלךְ "? עם איזו מהן אתם מזדהים יותר ומדוע?‬

‫ ‬

‫"ש ִּלי ׁ ֶש ִּלי וְ ׁ ֶש ְּל ָך ׁ ֶש ָּל ְך"?‬ ‫‪ .4‬מה הקשר לדעתכם בין מידת סדום לבין המידה ׁ ֶ‬

‫ ‬

‫‪ .5‬האם הכינויים‪" :‬בינוני"; "חסיד"; "רשע"‪ ,‬מתאימים למידות אליהם מייחסת‬

‫ ‬

‫ ‬

‫אותם המשנה? האם תוכלו להציע כינויים אחרים?‬

‫אבל פן‪" ,‬וה' המטיר על סדום ועל עמורה‬ ‫גפרית ואש מאת ה' מן השמים" (בראשית‬ ‫יט‪ ,‬כד)‪.‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫‪113‬‬


‫זכות הקניין‬ ‫סמנו אילו מהדוגמאות הבאות הייתם מגדירים כ'שלי'?‬ ‫נמקו את בחירתכם‪:‬‬

‫הפלא‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫צלי‬ ‫דמי כי‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫בלתי‬ ‫כסף‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י מעבוד‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫כסף‬ ‫י‬ ‫ץ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י ברחוב‬ ‫כ‬ ‫סף שחב‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ה לי‬ ‫מתנה ש‬ ‫ק‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫חבר אב‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫סוד שח‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫פ‬ ‫ר לי‬ ‫קתי‬ ‫לתת לו‬ ‫חולצת ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫פר‬ ‫המקום‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫שלי‬ ‫בכיתה‬ ‫החדר ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ישן‬ ‫השם שנ‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ההורים‬ ‫חיית מח‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫לי בבית‬ ‫תעודת‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫מחצית‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ . 1‬כיצד הכרעתם מה 'שלי'? באילו ַאמות מידה השתמשתם?‬ ‫‪ .2‬מה זה אומר לדעתכם שמשהו הוא 'שלי'?‬ ‫‪ .3‬האם זה חשוב בעיניכם שיהיו לאדם דברים שהם 'שלו'? מדוע?‬

‫זכות הקניין נמנית עם זכויות האדם הבסיסיות‪ ,‬ומעוגנת בחוק יסוד‬ ‫כבוד האדם וחירותו‪ .‬משמעותה היא שלכל אדם יש זכות להחזיק‬ ‫ולצבור רכוש מבלי שרכוש זה ייפגע או יילקח על ידי אחרים‪.‬‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .4‬‬

‫‪114‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫האם יש דברים שהם 'שלי' והם אינם מוגדרים בזכות הקניין? פרטו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫האם יש לדעתכם מקרים שבהם מותר לקחת רכוש של אדם או לפגוע בו?‬ ‫נמקו בעזרת דוגמאות‪.‬‬ ‫לאיזו מידה במשנה מתאימה לדעתכם זכות הקניין? האם הכינוי שלה שם מתאים? ‬ ‫נמקו‪.‬‬ ‫האם עיגון זכות הקניין בחוק תורם ליצירת חברה מתוקנת? נמקו‪.‬‬


‫באיזו מידה לתת?‬

‫ביאור‪:‬‬

‫לתת הכול‬ ‫כאשר היו רואים גבאי הצדקה את אלעזר איש ברתותא‪ ,‬היו רגילים‬ ‫לברוח ממנו‪ ,‬כיוון שאת כל אשר לו ‪ -‬היה נוהג לתת לצדקה‪.‬‬ ‫יום אחד הלך לשוק לקנות נדוניה לבתו‪ ,‬שעמדה להינשא‪.‬‬ ‫ראו אותו גבאי הצדקה וברחו ממנו‪ .‬הלך ורץ אחריהם עד שהשיגם‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬משביעני אתכם‪ ,‬במה אתם עוסקים?‬ ‫אמרו לו‪ :‬באיסוף תרומות לחתונה של יתום ויתומה‪.‬‬ ‫אמר להם‪ :‬העבודה [=לשון שבועה]‪ ,‬שהם קודמים לבתי‪.‬‬ ‫לקח כל מה שהיה בידו ונתן להם‪.‬‬ ‫נשאר לו זוז אחד‪ ,‬קנה בו חיטים וזרקם לאוצר‪.‬‬ ‫מאוחר יותר כאשר באה אשתו וביקשה לפתוח את דלת האוצר‪ ,‬גילתה‬ ‫שהוא מלא‪ ,‬ולא נפתח מרוב חיטים‪.‬‬ ‫הלכה בתו של אלעזר לבית המדרש ואמרה לו‪ :‬בוא וראה מה עשה לך‬ ‫אוהבך [=הקדוש ברוך הוא]!‬ ‫אמר לה‪ :‬כל החיטים הללו מוקדשים לשמים‪ ,‬ותוכלי לקחת מהם כאחד‬ ‫מעניי ישראל בלבד‪ .‬‬

‫ ‬ ‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .3‬‬ ‫ ‪ .4‬‬ ‫ ‬ ‫ ‪ .5‬‬ ‫ ‬

‫רבי אלעזר איש ברתותא‪ -‬תנא‬ ‫ארצישראלי מתלמידיו של‬ ‫רבי יהושע בן חנניה‪ ,‬תושב‬ ‫ברתותא שבצפון הגליל‪.‬‬ ‫גבאי צדקה ‪ -‬אנשים הממונים‬ ‫לאסוף צדקה‪.‬‬ ‫נדוניה ‪ -‬המתנות או הרכוש‬ ‫שההורים נותנים לבנותיהם‬ ‫אשר עומדות לפני נישואין‪ ,‬כדי‬ ‫שייקחו עמן לבתיהן החדשים‪.‬‬ ‫אוצר ‪ -‬מחסן של תבואה‪.‬‬ ‫הקדש ‪ -‬רכוש השייך לצדקה‪.‬‬

‫(על פי תלמוד בבלי‪ ,‬תענית כד)‬

‫האם לדעתכם ראוי שאדם ייתן לצדקה את כל מה שיש לו? מדוע?‬ ‫האם אתם מסכימים עם דעתו של אלעזר‪ ,‬שנישואי היתומים קודמים לנישואי בתו? ‬ ‫האם לדעתכם מרגישה כך בתו?‬ ‫לאיזו מארבע המידות במשנה מתאימה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬גישתו של אלעזר איש ברתותא?‬ ‫באיזה כינוי מכנה המשנה את אלעזר איש ברתותא?‬ ‫באיזה כינוי הייתם מכנים אותו אתם?‬ ‫האם לדעתכם הנס שאירע לאלעזר איש ברתותא בא לתמוך בהתנהגותו‬ ‫או לבקר אותה? הסבירו‪.‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫‪115‬‬


‫במסכת אבות מובאים גם דבריו של איש ברתותא‪ ,‬שמסייעים להבין טוב יותר‬ ‫את גישתו‪:‬‬ ‫פ ר ק י א ב ות‬

‫אלְעָז ָר אִיׁש ּבְַרּתֹותָא אֹומֵר‪ּ :‬תֶן לֹו מִּׁשֶּלֹו‪,‬‬ ‫ַרּבִי ֶ‬ ‫אּתָה וְׁשֶּל ְָך ׁשֶּלֹו‪.‬‬ ‫ׁשֶ ַ‬ ‫ ‬

‫מחסן מילים‪:‬‬

‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬משנה ח')‬

‫השלימו את המשפט‪ ,‬כך שיבהירו לדעתכם את כוונתו של ברתותא‪.‬‬ ‫אלעזר איש ברתותא אומר‪:‬‬

‫עצמך‬

‫ֶּתן ל‬

‫אלוהים‬

‫ׁ ֶש ַא ָּתה וה‬ ‫ ‬

‫רכוש‬ ‫חבר‬

‫שלך‪ ,‬של‬

‫‪.‬‬

‫(תוכלו להיעזר גם במילים שבמחסן המילים)‬

‫ ‬

‫‪ .1‬כיצד מסבירים דברי איש ברתותא במשנה את התנהגותו בסיפור?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬האם לדעתכם חברה שבה כולם מתנהגים כמו איש ברתותא היא חברה מתוקנת? ‬

‫ ‬

‫אחר‪:‬‬

‫משל‬ ‫ֶ‬

‫‪-‬‬

‫נמקו‪.‬‬

‫לתת במידה‬ ‫מצוות ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני‪...‬‬ ‫בא העני ושאל די מחסורו [=ביקש כמה שהוא צריך] ואין יד הנותן‬ ‫משגת ‪ -‬נותן לו כפי השגת ידו [=יכולתו]‪.‬‬ ‫וכמה?‬ ‫עד חמישית [מרכושו] ‪ -‬מצווה מן המובחר‪,‬‬ ‫ואחד מעשרה בנכסיו [=עשירית] ‪ -‬בינוני‪,‬‬ ‫פחות מכאן ‪ -‬עין רעה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬מדוע לדעתכם מגביל רמב"ם את נתינת הצדקה?‬

‫ ‬

‫מהו החשש שבנתינה מרובה מדי?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬מהו הגבול שהרמב"ם קובע לנתינת צדקה?‬

‫ ‬

‫‪116‬‬

‫האם הייתם קובעים גבול שונה?‬

‫ ‬

‫‪ .3‬כיצד יגיב לדעתכם אלעזר איש ברתותא לדברי רמב"ם?‬

‫ ‬

‫‪ .4‬האם יש מידה במשנה המתאימה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬לפסיקתו של הרמב"ם? נמקו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .5‬השוו את מידת ה"בינוני" אצל הרמב"ם‪ ,‬למידת ה"בינוני" שבמשנה‪.‬‬

‫ ‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות מתנות עניים‪ ,‬ע"פ מסכת כתובות בתלמוד בבלי)‬

‫מה ההבדל ומה הדמיון ביניהן?‬


‫שלי או שלנו?‬ ‫הקיבוץ ‪" -‬מכל אחד לפי יכולתו‪ ,‬ולכל אחד על פי צרכיו"‬

‫ ‬

‫קצת על הקיבוץ‬

‫האם הייתם רוצים כי‬ ‫הכתה תתנהל בצורה‬ ‫שיתופית?‬

‫בניסיון להקים‪ ‬חברה‪ ‬חדשה ומתוקנת‪ ,‬קמה בראשית שנות המאה העשרים צורת ההתיישבות הייחודית ‪ -‬הקיבוץ‪,‬‬ ‫הפועלת לפי עיקרון של שיתוף מוחלט‪" :‬מכל אחד לפי יכולתו‪ ,‬ולכל אחד על פי צרכיו"‪ .‬עיקרון זה משמעותו שכל‬ ‫עבודה שווה בערכה ובחשיבותה‪ ,‬בין אם אתה מורה בבית ספר או עורך דין‪ .‬בהתאם לעיקרון זה‪ ,‬במשך שנים רבות לא‬ ‫היה לתושבי הקיבוצים רכוש פרטי‪ .‬מתנות וכספים שהתקבלו מבחוץ ‪ -‬הועברו לקופה המשותפת וחולקו בין תושבי‬ ‫הקיבוץ בצורה שווה‪ .‬עקרון השיתוף הוחל גם על החיים המשותפים והתבטא באכילה משותפת בחדר האוכל והנהגת לינה‬ ‫משותפת בבתי ילדים‪ ,‬בנפרד מהוריהם‪.‬‬ ‫לקראת סוף המאה העשרים עברו הקיבוצים משבר כלכלי ואידיאולוגי‪ ,‬שהוביל לרוב לסופו של עקרון השיתוף‬ ‫ולהפרטה‪.‬‬

‫מהו העיקרון על פיו מתנהל הקיבוץ‪ ,‬וכיצד הוא מיושם בחיי היום יום?‬

‫אילו דברים לא הייתם‬ ‫מוכנים לחלוק עם‬ ‫אחרים?‬

‫מחיי הקיבוץ‬

‫של המשפחה‪.‬‬ ‫חדר המגורים‬ ‫שלי היה מגיע ל‬ ‫השבוע הבא‪.‬‬ ‫הצהריים‪ ,‬אבא‬ ‫בגדים לקראת‬ ‫יום שישי אחרי‬ ‫בילה גדולה של‬ ‫בכל‬ ‫חסן הבגדים ח‬ ‫ראות מה הוא‬ ‫מביא איתו ממ‬ ‫על הבגדים ול‬ ‫היה‬ ‫ומתחיל לעבור‬ ‫את התחתונים‬ ‫תה על המיטה‬ ‫ח‪ :‬שוב קיבלתי‬ ‫או‬ ‫ח‬ ‫הוא היה מני‬ ‫שומע אותו נאנ‬ ‫ה פעמים הייתי‬ ‫רות מהמידות‬ ‫דות לגמרי אח‬ ‫השבוע‪ ,‬והרב‬ ‫היה איש בעל מי‬ ‫קיבל‬ ‫נים לא היו כמו‬ ‫ן‪,‬‬ ‫ג‬ ‫עו‬ ‫ר‬ ‫"‬ ‫ד‬ ‫תו? כי התחתו‬ ‫רופא‪ .‬והרופא‪,‬‬ ‫נים הטרידו או‬ ‫של ה‬ ‫ם‪ ,‬גדולים‪ ,‬עם‬ ‫תו‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫מדוע דווקא ה‬ ‫עבודה אפורי‬ ‫של אבא שלי‪ .‬ו‬ ‫אלה היו תחתוני‬ ‫כל יום היה לובש‬ ‫שנצמדים לגוף‪.‬‬ ‫היה רופף? כי‬ ‫תונים של היום‪,‬‬ ‫ף‪ .‬ולמה הגומי‬ ‫התח‬ ‫ועם גומי רופ‬ ‫נדיבה מלפנים‪,‬‬ ‫חנות‬ ‫ר דרך חזרה"‬ ‫מתוך‪" :‬אין כב‬ ‫ה מישהו אחר!‬ ‫יורם טהרלב‬ ‫את ז‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫‪117‬‬


‫החברים עבדו אצל איכרים‪ .‬כל אחד קיבל את‬ ‫משכורתו החודשית והביא את כספו אלי‪ ,‬ואני עשיתי‬ ‫בו כראות עיני‪ .‬לאחד קניתי נעליים‪ ,‬לשני מכנסיים או‬ ‫כובע‪ .‬אם נשאר משהו לאחר ההוצאות ההכרחיות‪,‬‬ ‫היה זה לנסיעות ולמכתבים‪.‬‬ ‫מרים ברץ‪ ,‬המשפחה הראשונה בקבוצה הראשונה‪,‬‬ ‫מתוך ספר העלייה השנייה‪.‬‬

‫הילד הראשון היה כנכס הציבור‪ ,‬כרשות הכלל‪ .‬מי שחפץ‬ ‫הביא אותו לחדר האוכל‪ ,‬אפילו בשעה עשר בערב‪ .‬ואני לא‬ ‫התנגדתי לכך‪ ,‬גם אם העירו אותו משנתו‪ .‬לא פעם ישבו כל‬ ‫שלושים וחמישה אנשי דגניה מסביב לשולחנות בערבי החורף‪,‬‬ ‫ונהנו מן הילד בן שבעת החודשים‪ .‬הילד הלך וגדל‪ .‬הוא כבר‬ ‫בן שנתיים‪ .‬אז נוספה עוד אם אחת וגדולה השמחה בלב‪.‬‬ ‫מרים ברץ‪,‬‬

‫עתה ייווצרו תנאים מתאימים יותר לגידול הילדים‪ .‬בהיוולד‬

‫המשפחה הראשונה בקבוצה הראשונה‪,‬‬

‫הילד לאם השנייה‪ ,‬הצעתי שאחת מאיתנו תעבוד והשנייה‬

‫מתוך ספר העלייה השנייה‪.‬‬

‫תטפל בשני הילדים‪ .‬הצעתי התקבלה‪.‬‬

‫באילו דברים לא‬ ‫הייתם מוכנים לשתף‬ ‫אף אחד?‬

‫ ‪ . 1‬מהם לדעתכם היתרונות ומהם החסרונות בחיים בקיבוץ?‬ ‫ פרטו לפחות אחד מכל סוג‪.‬‬ ‫ ‪ .2‬האם יש מידה במשנה המתאימה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬למטרת הקיבוץ? נמקו‪.‬‬ ‫ ‪ .3‬האם לדעתכם העיקרון על פיו מתנהל הקיבוץ הופך את החברה ‬ ‫ הקיבוצית למתוקנת יותר‪ ,‬צודקת יותר? נמקו‪.‬‬

‫‪118‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬


‫כיצד לחלק?‬ ‫ראשוני דגניה‬ ‫בכ"ה תשרי תרע"א‪ 28 ,‬באוקטובר ‪,1910‬‬ ‫באנו עשרה חברים ושתי חברות לאום־ג'וני‪...‬‬ ‫ניגשנו להקים יישוב עצמאי של פועלים עברים‪ ,‬על אדמת הלאום‪.‬‬ ‫יישוב שיתופי ללא מנצלים ומנוצלים ‪ -‬קומונה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫בקופת קיבוץ דגניה נאסף בחודש האחרון סכום של ‪ 10,000‬ש"ח מרווחי ‬ ‫המשק‪.‬‬ ‫כיצד לדעתכם יש לחלקו בין החברים בקיבוץ?‬ ‫כמה כסף יקבל כל אחד מן הבאים? מדוע?‬

‫ ‬

‫ ‬

‫ משפחת יוגב ‪ -‬מונה חמישה נפשות‪ .‬בעוד שני ההורים והבת הגדולה‬

‫ ‬

‫קיבוץ דגניה‬

‫עובדים במשק‪ ,‬הילדים הצעירים עדיין בבית הספר‪.‬‬ ‫ אהרון נחתומי ‪ -‬קשיש בן ‪ ,81‬שעבד כל חייו במאפיית הקיבוץ‪ ,‬אך חלה‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫ומאז נזקק לתרופות ולטיפולים תכופים‪.‬‬ ‫ מלכה ויואל פלד ‪ -‬זוג צעיר‪ .‬הגיעו לקיבוץ לפני מספר חודשים וכיום‬

‫ ‬ ‫ ‬

‫ ‬

‫עובדים כמורים בבית הספר‪.‬‬

‫ ‬

‫ ימימה דגן ‪ -‬אם לשני תינוקות‪ .‬לא מסוגלת לעבוד בשל נכות פיזית‪.‬‬

‫ ‬

‫ קים סומקואי ‪ -‬עובד זר מתאילנד‪ .‬עובד בשדות הקיבוץ בשבע השנים‬

‫ ‬

‫ ‬

‫האחרונות‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .1‬מה היו ההתלבטויות שלכם במהלך החלוקה?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬על פי איזה עיקרון החלטתם לחלק את הכסף?‬

‫ ‬

‫‪ .3‬האם החלוקה שלכם שוויונית לדעתכם? נמקו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .4‬האם לדעתכם מישהו מבין חברי הקיבוץ יכול לטעון שהחלוקה לא צודקת?‬

‫ ‬

‫מי לדעתכם צריך‬ ‫להיות אחראי לחלוקה‬ ‫ומדוע?‬

‫ ‬

‫מדוע?‬

‫לאחר שהחלטתם על החלוקה – התייחסו גם למקרים הבאים‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫ ימימה דגן קיבלה ירושה כספית גדולה‪ ,‬לאחר שהקיבוץ תמך בה‬ ‫בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫ עוז לביא ‪ -‬מיליונר המבקש להתקבל כחבר קיבוץ ולתרום לו עשרה‬ ‫מיליון שקלים‪ ,‬בתנאי ששאר רכושו יישאר אצלו‪.‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫‪119‬‬


‫בין סוציאליזם לקפיטליזם‬ ‫סוציאליזם ‪ -‬מתוך תפיסה המאמינה שלחברה יש אחריות על היחידים שחיים בה‪ ,‬הסוציאליזם טוען‬ ‫כי יש להשתמש בחלק מרכוש הכלל ‪ -‬על מנת לצמצם את הפערים החברתיים‪.‬‬ ‫במדינות סוציאליסטיות זכאים כל האזרחים לזכויות כגון ביטוח בריאות‪ ,‬דמי אבטלה וקצבאות סעד‬ ‫לאוכלוסיות חלשות בהן נכים וקשישים‪ .‬במקביל מחויבים כלל האזרחים להפריש מסים למדינה על‬ ‫מנת לתמוך בקיומן של זכויות אלו‪.‬‬ ‫איזה מבין הבאים משקף לדעתכם‪ ,‬באופן הטוב ביותר את ערך הסוציאליזם‪ :‬רבי אלעזר איש ברתותא‪ ,‬הפסק של הרמב"ם או‬ ‫הקיבוץ? נמקו‪.‬‬

‫כלכלה חופשית‬ ‫בשם סדר "סוציאליסטי" מבינים אנו שיטה כזאת‪ ,‬אשר אחת לעולם‬ ‫תסדר את כל היחסים החברתיים‪ ,‬אשר אחת לעולמים תבטל את ההבדל‬ ‫בין עני לעשיר‪...‬‬ ‫זה יכול להיות טוב ויפה‪ ,‬אפס (=אבל) חיסרון אחד יש בשיטה זאת ‪-‬‬ ‫האדם יחדל לשאוף‪ ,‬ללחום‪ ,‬לתּור אחר הטוב יותר‪ ,‬כי לא תהא שום‬ ‫תועלת בדבר‪ .‬מצבו של כל אחד קבוע ומסודר מראש‪ ,‬אין הוא יכול‬ ‫לשנות בו מאומה‪.‬‬ ‫האנושות צריכה תמיד לסעור‪ ,‬לרתוח‪ ,‬לתסוס‪ ,‬כל אדם צריך לראות‬ ‫לפניו דרך פתוחה למעלה ההר‪ ,‬האחד יעלה‪ ,‬השני יחליק וייפול‪ ,‬חיים‬ ‫יהיו‪ ,‬התחרות וקִדמה‪.‬‬ ‫ ‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫‪. 1‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬מתוך‪" :‬בדרך למדינה"‪.‬‬

‫מה חסר לז'בוטינסקי בתפיסה הסוציאליסטית? מה הוא מציע במקום?‬ ‫מהם היתרונות והחסרונות לדעתכם בהצעתו של ז'בוטינסקי?‬ ‫לאיזו מארבע המידות במשנה מתאימה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬גישתו של ז'בוטינסקי?‬ ‫באילו דרכים בא לידי ביטוי ערך החירות? הביאו דוגמאות‪.‬‬

‫הביאו כתבה אקטואלית הממחישה את השיטה הקפיטליסטית ובדקו‪:‬‬ ‫ האם המאפיינים עליהם דיבר ז'בוטינסקי באים לידי ביטוי בכתבה?‬ ‫ ‬ ‫ אם כן ‪ -‬כיצד?‬ ‫ האם הכתבה מחזקת את השיטה הקפיטליסטית או מחלישה אותה? נמקו‪.‬‬ ‫ ‬

‫קפיטליזם ‪ -‬תפיסה זו‪ ,‬המאפיינת את‬ ‫תקופתנו‪ ,‬רואה בחירות האדם ובזכות‬ ‫הקניין שלו ערך עליון‪ ,‬ולכן קוראת‬ ‫לכלכלה חופשית – עם כמה שפחות‬ ‫מסים והגבלות של המדינה‪.‬‬ ‫הקפיטליזם טוען כי בעלי ההון‬ ‫חופשיים לנצל את רכושם ולהשקיע‬ ‫אותו כרצונם ‪ -‬כדי להפיק ממנו רווח‪.‬‬ ‫הקפיטליזם מעודד תחרות חופשית‬ ‫וצבירת הון וקורא לצמצום ההתערבות‬ ‫של המדינה בחיי הכלכלה‪.‬‬


‫כותרות היום‬

‫עוד בחדשות‬

‫קפיטליזם או סוציאליזם ‪-‬‬ ‫מה עדיף למדינת ישראל?‬

‫בראשית דרכה הייתה התנועה הציונית תנועה סוציאליסטית ותמכה‬ ‫בערכים של ערבות הדדית‪ ,‬עזרה לחלשים‪ ,‬יישובים שיתופיים‬ ‫כדוגמת הקיבוצים‪ ,‬שמה דגש על אהבת הארץ ורוחניות‪ ,‬ולאו דווקא‬ ‫על חומרנות‪ .‬גם מדינת ישראל עד לשנות ה־‪ 70‬הייתה מדינה‬ ‫סוציאליסטית שיישמה מדיניות של מדינת רווחה והתבססות על‬ ‫קצבאות הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫מאז שנות ה‪ 80-‬החלו ממשלות ישראל לנקוט במדיניות‬ ‫סוציאליסטית פחות‪ ,‬והקפיטליזם החל לפרוח‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫אנו עדים כמעט למהפך שבו ישראל הופכת למדינה קפיטליסטית‬ ‫שבה החלש נדחק לשוליים והחזק שולט‪.‬‬ ‫השאלה הגדולה היא מה עדיף ‪ -‬מדינת רווחה סוציאלית או כלכלה‬ ‫קפיטליסטית?‬ ‫אין ספק שמדינת ישראל לא הייתה קמה אם בשנותיה המוקדמות לא היו מקיימים מדינת רווחה‪ ,‬משום שאז העזרה‬ ‫והערבות ההדדית היו חשובות וחיוניות‪ .‬כיום הקפיטליזם צובר תאוצה בכל העולם וגם ישראל לוקחת חלק בתהליך‬ ‫הזה‪ .‬ההתקרבות לארה"ב והאמריקניזציה תורמים גם הם להפיכתה ישראל למדינה קפיטליסטית‪.‬‬ ‫קל לחשוב שמדיניות קפיטליסטית היא מדיניות שרעה לחלשים ולחברה ומיטיבה רק עם העשירים‪ .‬אך לא תמיד‬ ‫זה כך‪ :‬כיום אנו עדים בעולם הקפיטליסטי בכלל‪ ,‬ובישראל בפרט‪ ,‬לפריחה כלכלית ‪ -‬מגדלי יוקרה שמוקמים בכל‬ ‫הארץ‪ ,‬מכוניות יוקרה בכבישים‪ ,‬תעשיית היי־טק פורחת וכל זה הודות לקפיטליזם‪.‬‬

‫ ‬

‫מתוך אתר ‪shvoong.com‬‬

‫אפרת כהן‪ :‬תסתכלו על הקיבוצים שמתפרקים – הסוציאליזם לא עובד בימינו‪ ,‬והגיע הזמן שכל אחד יחשוב על עצמו‪ .‬‬ ‫ בואו נתקדם למאה ה־‪ 21‬ונהיה כמו אמריקה‪ ,‬זה יהיה טוב למדינה וטוב לאזרחים שבה! זה יוצר מקומות ‬ ‫ עבודה רבים יותר ונותן הזדמנויות לעבוד קשה ולהתעשר‪.‬‬ ‫‪ :Ben24‬הקפיטליזם ממש עובד‪ ...‬סעו לדרום הארץ ושם תראו כמה מובטלים ועניים יש‪ ,‬שהמדינה שכחה מהם‪ .‬עם‬ ‫ כל הכבוד – אני חושב שאם לא נתמוך בחלשים שבחברה לא מגיעה לנו מדינה‪ ,‬ואני אישית מוכן לתת ‬ ‫ מהמשכורת שלי כדי לתמוך באלו שצריכים עזרה‪ ,‬בידיעה שאם יום אחד גם אני אצטרך סיוע כספי ‪ -‬יעזרו לי‪.‬‬ ‫יובל‪ :#‬שהעניים יצאו לעבוד ולא יצטרכו לקחת כסף מאנשים שעבדו קשה בשביל מה שיש להם‪ .‬זה לא האחריות שלי ‬ ‫ לפרנס אותם‪ .‬אני עובד מספיק קשה בשביל הכסף שאני מרוויח!!!‬ ‫כתבו 'טוקבק' משלכם לכתבה‪:‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫‪121‬‬


‫ ‬

‫‪ .1‬מהם היתרונות ומהם החסרונות בכל שיטה‪ ,‬על פי הקטע?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬מה לדעתכם עדיף לישראל – להיות מדינה סוציאלית או קפיטליסטית? נמקו‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .3‬עם איזה 'טוקבק' הסכמתם ומדוע? לאיזה 'טוקבק' התנגדתם?‬

‫סיכום ‪ -‬הגישות הכלכליות־חברתיות‬ ‫השלימו את הטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪122‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫ ‬

‫‪ .1‬איזו מהתפיסות טובה יותר לאדם הפרטי‪ ,‬לדעתכם?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬איזו מהתפיסות טובה יותר לחברה‪ ,‬לדעתכם?‬

‫ ‬

‫‪ .3‬מהי התפיסה הצודקת ביותר בעיניכם? נמקו‪.‬‬


‫החברה המתוקנת שלי‬

‫של מי הנפט הזה?‬ ‫משימה מסכמת‬ ‫אתם בעלי אדמה פרטית באזור ים המלח‪ .‬לאחר שהשקעתם‪ ,‬יחד עם חברת נפט אמריקאית‪,‬‬ ‫כ־‪ 5‬מיליון שקלים בקידוח ושלוש שנים של עבודה‪ ,‬גיליתם מאגר גדול של נפט‪ .‬התחזיות‬ ‫משערות ששדה הנפט יניב הכנסות עתידיות של כ־‪ 300‬מיליוני שקלים‪ .‬בעקבות הגילוי‬ ‫התגלע ויכוח ציבורי בשאלה למי שייכים הרווחים משדה הנפט‪:‬‬ ‫נציג אזרחי המדינה טוען‪ :‬אוצרות הטבע שייכים לכלל תושבי המדינה‪ ,‬ומן הראוי שההכנסות‬ ‫יופנו לכלל אזרחיה למטרות טובות‪.‬‬

‫החברה האמריקאית שקודחת במקום טוענת‪ :‬הואיל ואנו אפשרנו לראשונה את מציאת הנפט‪,‬‬ ‫ובלעדינו לא יתאפשר המשך הניצול העתידי של הנפט‪ ,‬אנו דורשים לקבל את הרווחים‪.‬‬ ‫לאור הוויכוח החלטתם לזמן אליכם ועדת יועצים שיסייעו לכם להחליט מה לעשות‪ .‬היועצים הם‪:‬‬ ‫ אלעזר איש ברתותא‬ ‫ הרמב"ם‬ ‫ ראובן כהן – חבר קיבוץ‬ ‫ זאב ז'בוטינסקי‬

‫ ‬

‫‪ .1‬מה היה מייעץ לכם כל אחד מחברי הוועדה?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬מה הייתם עושים? נמקו החלטתכם‪.‬‬

‫שלי‪ ,‬שלך‪ ,‬של מי?‬

‫‪123‬‬



‫ממדרש למעשה‬

‫יחידת סיכום‬

‫"כָּל שֶׁ ָחכְמָתֹו מְֻרבָּה ִמ ַּמ ֲעשָׂיו‪ ,‬לְמָה הּוא ּדֹומֶה‪ ,‬לְאִילָן שֶׁ ֲענָפָיו מְֻרבִּין‬ ‫מ ָעטִין‪ ,‬וְהָרּו ַח ָּבאָה ו ְעֹוקְַרּתֹו ו ְהֹו ְפכְתֹו עַל ָּפנ ָיו‪ ,‬שֶׁנ ֶּ ֱאמַר‬ ‫וְשָׁ​ָרשָׁיו ֻ‬ ‫(ירמיה‪ ,‬יז)‪ ,‬ו ְ ָהי ָה כְּעְַרעָר ָּבעֲָרבָה ו ְֹלא י ְִראֶה כִּי י ָבֹוא טֹוב וְשָׁכַן חֲֵרִרים‬ ‫ַּב ִּמדְבָּר אֶ​ֶרץ ְמלֵחָה ו ְֹלא ֵתשֵׁב‪.‬‬ ‫ֲאבָל כָּל שֶׁ ַּמ ֲעשָׂיו מְֻרבִּין ֵמ ָחכְמָתֹו‪ ,‬לְמָה הּוא ּדֹומֶה‪ ,‬לְאִילָן שֶׁ ֲענָפָיו‬ ‫מ ָעטִין וְשָׁ​ָרשָׁיו מְֻרבִּין‪ ,‬שֶׁ ֲאפִּלּו כָּל הָרּוחֹות שֶׁבָּעֹולָם בָּאֹות ו ְנֹושְׁבֹות‬ ‫ֻ‬ ‫ּבֹו אֵין ִמז ִּיז ִין אֹותֹו ִממְּקֹומֹו‪ ,‬שֶׁנ ֶּ ֱאמַר (שם‪ ,),‬ו ְ ָהי ָה כְּעֵץ שָׁתּול עַל ַמי ִם‬ ‫וְעַל יּובָל יִשְׁלַח שָׁ​ָרשָׁיו ו ְֹלא י ְִראֶה כִּי יָבֹא חֹם‪ ,‬ו ְ ָהי ָה ָעלֵהּו ַר ֲענ ָן‪ּ ,‬ו ִבשְׁנ ַת‬ ‫ַּבצֶֹּרת ֹלא יִדְאָג‪ ,‬ו ְֹלא יָמִיׁש ֵמעֲׂשֹות פִֶּרי‪".‬‬ ‫(פרקי אבות‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬משנה י"ז)‬

‫ממדרש למעשה‬

‫‪125‬‬


‫החברה המתוקנת שלי‬ ‫השלימו את הטבלה הבאה‪ ,‬לאור היחידות שלמדנו במהלך השנה‪:‬‬

‫בחרו מעשה אחד מתוך המעשים שפירטתם בטבלה ופעלו ליישומו‪.‬‬ ‫לאחר מכן תארו את המעשה ותוצאותיו‪ ,‬תוך התייחסות לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬האם נתקלתם בקשיים במהלך יישום המעשה?‬

‫ ‬

‫אם כן – כיצד התגברתם עליהם?‬

‫ ‬

‫‪ .2‬במה לדעתכם המעשה השפיע עליכם?‬

‫ ‬

‫‪ .3‬במה לדעתכם המעשה השפיע או תרם לחברה?‬

‫ ‬

‫‪ .4‬חזרו אל חלום החברה המתוקנת שלכם‪,‬‬

‫ ‬

‫שתיארתם ביחידה הראשונה‪,‬‬

‫ ‬

‫וענו – האם לדעתכם המעשה מסייע להגשמת חלומכם? נמקו‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫ממדרש למעשה‬


‫משימה קבוצתית‬ ‫פעלו על פי ההנחיות הבאות‪:‬‬ ‫חלום‪ :‬בעקבות הלימוד השנתי‪ ,‬תארו את החלום שלכם לבית ספר שיהווה מודל‬ ‫לחברה מתוקנת‪.‬‬ ‫ערכים מרכזיים‪ :‬בחרו חמישה ערכים עליהם מתבסס בית הספר המתוקן שלכם‪,‬‬ ‫ובדקו האם וכיצד הם מתקיימים בבית הספר שלכם‪.‬‬ ‫דרוש תיקון‪ :‬אילו דברים הייתם מתקנים בבית הספר‪ ,‬כדי שיהיה מודל לחברה‬ ‫מתוקנת? הציעו הצעות ליישום‪.‬‬

‫ממדרש למעשה‪:‬‬ ‫בחרו נושא אחד מבין הנושאים שלמדנו במהלך השנה ופעלו על מנת ליישם‬ ‫אותו בתוך בית הספר‪.‬‬ ‫לאחר מכן הציגו את המעשה ותוצאותיו במליאה הכיתתית‪.‬‬

‫ממדרש למעשה‬

‫‪127‬‬


‫נספח‪ :‬מסכת אבות‬

‫פרק א‬

‫(א) מׁשֶה קִּבֵל ּתֹוָרה ִמּסִינ ַי‪ּ ,‬ו ְמסָ​ָרּה לִיהֹוׁשֻעַ‪ ,‬ו ִיהֹוׁשֻ ַע‬ ‫לִז ְ ֵקנ ִים‪ּ ,‬וז ְ ֵקנ ִים לִנְבִיאִים‪ּ ,‬ונְבִיאִים ְמסָרּו ָה לְ ַאנ ְׁשֵי כְנֶסֶת‬ ‫ַהּג ְדֹולָה‪ .‬הֵם ָאמְרּו ׁשְלׁשָה דְבִָרים‪ ,‬הֱוּו מְתּונ ִים ּבַּדִין‪,‬‬ ‫ו ְ ַה ֲעמִידּו ַתלְמִידִים הְַרּבֵה‪ ,‬וַעֲׂשּו ְסי ָג לַּתֹוָרה‪:‬‬ ‫(ב) ׁשִמְעֹון ַה ַּצּדִיק ָהי ָה ִמּׁשְי ֵָרי ְכנֶסֶת ַהּג ְדֹולָה‪ .‬הּוא ָהי ָה‬ ‫אֹומֵר‪ ,‬עַל ׁשְלׁשָה ְדבִָרים הָעֹולָם עֹומֵד‪ ,‬עַל הַּתֹוָרה וְעַל‬ ‫ח ָסדִים‪:‬‬ ‫ָהעֲבֹודָה וְעַל ּגְמִילּות ֲ‬ ‫(ג) ַאנְטִיג ְנֹוס אִיׁש סֹוכֹו ִקּבֵל ִמּׁשִמְעֹון ַה ַּצּדִיק‪ .‬הּוא ָהי ָה‬ ‫אֹומֵר‪ ,‬אַל ִּתהְיּו ַכ ֲע ָבדִים ַה ְמׁשַ ְּמׁשִין אֶת הַָרב עַל ְמנ ָת ְל ַקּבֵל‬ ‫ּפְָרס‪ֶ ,‬אּלָא הֱוּו ַכ ֲע ָבדִים ַה ְמׁשַ ְּמׁשִין אֶת הַָרב ׁשֶֹּלא עַל ְמנ ָת‬ ‫ְל ַקּבֵל ּפְָרס‪ ,‬ו ִיהִי מֹוָרא ׁשָ ַמי ִם ֲעלֵיכֶם‪:‬‬ ‫(ד) יֹוסֵי ּבֶן יֹו ֶעז ֶר אִיׁש צְֵרדָה ו ְיֹוסֵי ּבֶן יֹו ָחנ ָן אִיׁש י ְרּוׁשָ ַלי ִם‬ ‫ִקּבְלּו ֵמהֶם‪ .‬יֹוסֵי בֶן יֹו ֶעז ֶר אִיׁש צְֵרדָה אֹומֵר‪ ,‬יְהִי בֵיתְָך ּבֵית‬ ‫ח ָכמִים‪ ,‬ו ֶ ֱהו ֵי ִמ ְת ַאּבֵק ַּב ֲעפַר ַרגְלֵיהֶם‪ ,‬ו ֶ ֱהו ֵי ׁשֹותֶה‬ ‫וַעַד ַל ֲ‬ ‫ַב ָּצמָא אֶת ִּדבְֵריהֶם‪:‬‬ ‫(ה) יֹוסֵי ּבֶן יֹו ָחנ ָן אִיׁש י ְרּוׁשָ ַלי ִם אֹומֵר‪ ,‬יְהִי בֵיתְָך ּפָתּו ַח‬ ‫לְִרוָחָה‪ ,‬וְיִהְיּו ֲענִּי ִים ְּבנ ֵי בֵיתֶָך‪ ,‬וְאַל ּתְַרּבֶה ׂשִיחָה עִם ָה ִאּׁשָה‪.‬‬ ‫ח ָכמִים‪,‬‬ ‫חבֵרֹו‪ִ .‬מּכָאן ָאמְרּו ֲ‬ ‫חמֶר ְּב ֵאׁשֶת ֲ‬ ‫ְּב ִאׁשְּתֹו ָאמְרּו‪ ,‬קַל ו ָ ֹ‬ ‫ּכָל זְמַן ׁשֶ ָאדָם מְַרּבֶה ׂשִיחָה עִם ָה ִאּׁשָה‪ּ ,‬גֹוֵרם ָרעָה ְל ַעצְמֹו‪,‬‬ ‫ּובֹוטֵל ִמ ִּדבְֵרי תֹוָרה‪ ,‬ו ְסֹופֹו יֹוֵרׁש ּג ֵי ִהּנ ָם‪:‬‬ ‫(ו) י ְהֹוׁשֻ ַע ּבֶן ּפְַר ְחי ָה וְנִּתַאי ָהאְַר ֵּבלִי ִקּבְלּו ֵמהֶם‪ .‬י ְהֹוׁשֻ ַע ּבֶן‬ ‫ּפְַר ְחי ָה אֹומֵר‪ֲ ,‬עׂשֵה לְָך ַרב‪ּ ,‬ו ְקנ ֵה לְָך ָחבֵר‪ ,‬ו ֶ ֱהו ֵי דָן אֶת כָל‬ ‫ָה ָאדָם ְלכַף ז ְכּות‪:‬‬ ‫(ז) נִּתַאי ָהאְַר ֵּבלִי אֹומֵר‪ ,‬הְַרחֵק ִמּׁשָכֵן ָרע‪ ,‬וְאַל ִּת ְת ַחּבֵר‬ ‫לָ​ָרׁשָע‪ ,‬וְאַל ִּת ְתיָאֵׁש מִן ַהּפְֻרעָנּות‪:‬‬ ‫(ח) י ְהּודָה בֶן ַטּבַאי וְׁשִמְעֹון ּבֶן ׁשָטַח ִקּבְלּו ֵמהֶם‪ .‬י ְהּודָה ּבֶן‬ ‫ַטּבַאי אֹומֵר‪ ,‬אַל ַּתעַׂש ַע ְצמְָך ּכְעֹוְרכֵי ַה ַּדּיָנ ִין‪ּ .‬ו ְכׁשֶּיִהְיּו ַּב ֲעלֵי‬ ‫דִינ ִין עֹו ְמדִים ְל ָפנ ֶיָך‪ ,‬יִהְיּו ְבעֵינ ֶיָך ּכְִרׁשָעִים‪ּ .‬ו ְכׁשֶּנ ִ ְפטִָרים‬ ‫ִמ ְּל ָפנ ֶיָך‪ ,‬יִהְיּו ְבעֵינ ֶָך ְּכז ַ ָּכאִין‪ְּ ,‬כׁשֶ ִּקּבְלּו ֲעלֵיהֶם אֶת ַהּדִין‪:‬‬ ‫(ט) ׁשִמְעֹון ּבֶן ׁשָטַח אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי מְַרּבֶה ַלחֲקֹור אֶת ָה ֵעדִים‪,‬‬ ‫ו ֶ ֱהו ֵי זָהִיר ִּב ְדבֶָריָך‪ׁ ,‬שֶּמָא מִּתֹוכָם י ִ ְלמְדּו ְלׁשַּקֵר‪:‬‬ ‫(י) ׁשְ ַמ ְעי ָה ו ְ ַא ְב ַטלְיֹון ִקּבְלּו ֵמהֶם‪ׁ .‬שְ ַמ ְעי ָה אֹומֵר‪ ,‬אֱהֹוב אֶת‬ ‫ַה ְּמלָאכָה‪ּ ,‬וׂשְנ ָא אֶת הַָרּבָנּות‪ ,‬וְאַל ִּת ְתוַּדַע לָ​ָרׁשּות‪:‬‬ ‫ח ָכמִים‪ִ ,‬הּזָהֲרּו ְּב ִדבְֵריכֶם‪ׁ ,‬שֶּמָא תָחֹובּו‬ ‫(יא) ַא ְב ַטלְיֹון אֹומֵר‪ֲ ,‬‬ ‫חֹובַת ּג ָלּות ו ְ ִתג ְלּו ִלמְקֹום ַמי ִם הָ​ָרעִים‪ ,‬וְיִׁשְּתּו ַה ַּת ְלמִידִים‬ ‫ַה ָּבאִים ַאחֲֵריכֶם וְי ָמּותּו‪ ,‬וְנ ִ ְמצָא ׁשֵם ׁשָ ַמי ִם ִמ ְת ַחּלֵל‪:‬‬ ‫(יב) ִהּלֵל וְׁשַּמַאי קִּבְלּו ֵמהֶם‪ִ .‬הּלֵל אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי ִמ ַּתלְמִידָיו‬ ‫ׁשֶל ַאהֲֹרן‪ ,‬אֹוהֵב ׁשָלֹום ו ְרֹודֵף ׁשָלֹום‪ ,‬אֹוהֵב אֶת הַּבְִרּיֹות‬ ‫ּו ְמקְָרבָן לַּתֹוָרה‪:‬‬ ‫אבַד ׁשְמֵּה‪ּ .‬ו ְדלָא מֹוסִיף‪,‬‬ ‫(יג) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬נְג ַד ׁשְמָא‪ֲ ,‬‬ ‫יָסֵיף‪ּ .‬ו ְדלָא יָלֵיף‪ְ ,‬ק ָטלָא ַחּי ָב‪ּ .‬ו ְד ִאׁשְ ַּתּמֵׁש ְּב ַתּג ָא‪ֳ ,‬חלָף‪:‬‬ ‫אנ ִי ְל ַע ְצמִי‪,‬‬ ‫אנ ִי לִי‪ ,‬מִי לִי‪ּ .‬ו ְכׁשֶ ֲ‬ ‫(יד) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬אִם אֵין ֲ‬ ‫אנ ִי‪ .‬וְאִם ֹלא ַע ְכׁשָיו‪ ,‬אֵי ָמתָי‪:‬‬ ‫מָה ֲ‬ ‫(טו) ׁשַּמַאי אֹומֵר‪ֲ ,‬עׂשֵה תֹוָרתְָך ֶקבַע‪ .‬אֱמֹור ְמעַט ו ַ ֲעׂשֵה‬

‫‪128‬‬

‫הְַרּבֵה‪ ,‬ו ֶ ֱהו ֵי ְמ ַקּבֵל אֶת ּכָל ָה ָאדָם ְּב ֵסבֶר ָּפנ ִים י ָפֹות‪:‬‬ ‫(טז) ַרּבָן ּג ַ ְמלִיאֵל ָהי ָה אֹומֵר‪ֲ ,‬עׂשֵה לְָך ַרב‪ ,‬ו ְ ִה ְס ַּתּלֵק מִן‬ ‫אמָדֹות‪:‬‬ ‫ַה ָּספֵק‪ ,‬וְאַל ּתְַרּבֶה ְל ַעּׂשֵר ֳ‬ ‫(יז) שִׁמְעֹון בְּנֹו אֹומֵר‪ ,‬כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין ַה ֲחכָמִים‪ ,‬ו ְֹלא‬ ‫ָמצָאתִי לַּגּוף טֹוב אֶלָּא שְׁתִיקָה‪ .‬ו ְֹלא ַה ִּמדְָרׁש הּוא ָה ִעקָּר‪,‬‬ ‫אֶלָּא ַה ַּמ ֲעשֶׂה‪ .‬וְכָל ַהמְַּרבֶּה דְבִָרים‪ֵ ,‬מבִיא ֵחטְא‪:‬‬

‫פרק ב‬

‫(א) ַרּבִי אֹומֵר‪ ,‬אֵיזֹוהִי דֶ​ֶרְך י ְׁשָ​ָרה ׁשֶּי ָבֹור לֹו ָה ָאדָם‪ּ ,‬כֹל‬ ‫ׁשֶהִיא ִת ְפאֶ​ֶרת לְעֹוׂשֶי ָה ו ְ ִת ְפאֶ​ֶרת לֹו מִן ָה ָאדָם‪ .‬ו ֶ ֱהו ֵי זָהִיר‬ ‫ְּב ִמ ְצו ָה ַקּלָה ְּכ ַבחֲמּוָרה‪ׁ ,‬שֶאֵין ַאּתָה יֹו ֵד ַע ַמּתַן ׂשְכָ​ָרן ׁשֶל‬ ‫ִמ ְצוֹת‪ .‬ו ֶ ֱהו ֵי ְמ ַחּׁשֵב ֶה ְפסֵד ִמ ְצו ָה ְּכנֶג ֶד ׂשְכָ​ָרּה‪ ,‬וׂשְכַר ֲעבֵָרה‬ ‫ְּכנֶג ֶד ֶה ְפ ֵסדָּה‪ .‬ו ְ ִה ְס ַּתּכֵל ִּבׁשְלׁשָה ְדבִָרים וְאִי ַאּתָה בָא לִידֵי‬ ‫אז ֶן ׁשֹו ַמעַת‪ ,‬וְכָל‬ ‫ֲעבֵָרה‪ּ ,‬דַע מַה ְּל ַמ ְעלָה ִמּמְָך‪ַ ,‬עי ִן רֹואָה ו ְ ֹ‬ ‫ַמ ֲעׂשֶיָך ַּב ֵּספֶר נ ִ ְכ ָּתבִין‪:‬‬ ‫(ב) ַרּבָן ּג ַ ְמלִיאֵל ּבְנֹו ׁשֶל ַרּבִי י ְהּודָה ַהּנָׂשִיא אֹומֵר‪ ,‬יָפֶה ַתלְמּוד‬ ‫ּתֹוָרה עִם ּדֶ​ֶרְך אֶ​ֶרץ‪ׁ ,‬שֶּיְג ִיעַת ׁשְנ ֵיהֶם ְמׁשַ ַּכחַת עָ�ֹון‪ .‬וְכָל ּתֹוָרה‬ ‫ׁשֶאֵין ִעּמָּה ְמלָאכָה‪ ,‬סֹופָּה ְּב ֵטלָה ו ְגֹוֶרֶרת עָ�ֹון‪ .‬וְכָל ָה ֲע ֵמלִים‬ ‫עִם ַהּצִּבּור‪ ,‬יִהְיּו ֲע ֵמלִים ִע ָּמהֶם ְלׁשֵם ׁשָ ַמי ִם‪ׁ ,‬שֶּז ְכּות אֲבֹותָם‬ ‫אנ ִי ֲעלֵיכֶם‬ ‫ְמ ַסּי ְ ָעתַן ו ְ ִצ ְד ָקתָם עֹו ֶמדֶת ָלעַד‪ .‬ו ְ ַאּתֶם‪ַ ,‬מ ֲעלֶה ֲ‬ ‫ׂשָכָר הְַרּבֵה ְּכאִּלּו ֲעׂשִיתֶם‪:‬‬ ‫(ג) הֱוּו זְהִיִרין ּבָ​ָרׁשּות‪ׁ ,‬שֶאֵין ְמקְָרבִין לֹו ָל ָאדָם ֶאּלָא ְלצֶֹרְך‬ ‫ַע ְצמָן‪ .‬נ ְִראִין ּכְאֹו ֲהבִין ִּבׁשְעַת ֲהנ ָ ָאתָן‪ .‬וְאֵין עֹו ְמדִין לֹו ָל ָאדָם‬ ‫ִּבׁשְעַת ָּדחֳקֹו‪:‬‬ ‫(ד) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ֲ ,‬עׂשֵה ְרצֹונֹו ּכְִרצֹונ ֶָך‪ְּ ,‬כדֵי ׁשֶּי ַ ֲעׂשֶה ְרצֹונ ְָך‬ ‫אחִֵרים ִמ ְּפנ ֵי‬ ‫ּכְִרצֹונֹו‪ַּ .‬בּטֵל ְרצֹונ ְָך ִמ ְּפנ ֵי ְרצֹונֹו‪ְּ ,‬כדֵי ׁשֶּי ְ ַבּטֵל ְרצֹון ֲ‬ ‫אמֵן ְּב ַע ְצמְָך‬ ‫ְרצֹונ ֶָך‪ִ .‬הּלֵל אֹומֵר‪ ,‬אַל ִּתפְרֹוׁש מִן ַהּצִּבּור‪ ,‬וְאַל ַּת ֲ‬ ‫חבֵָרְך עַד ׁשֶ ַּתּג ִי ַע ִלמְקֹומֹו‪ ,‬וְאַל‬ ‫עַד יֹום מֹותְָך‪ ,‬וְאַל ָּתדִין אֶת ֲ‬ ‫ּתֹאמַר ָּדבָר ׁשֶאִי ֶא ְפׁשָר ִלׁשְמֹו ַע ׁשֶּסֹופֹו ְל ִהּׁשָמַע‪ .‬וְאַל ּתֹאמַר‬ ‫ִל ְכׁשֶ ֶא ָּפנ ֶה ֶאׁשְנ ֶה‪ׁ ,‬שֶּמָא ֹלא ִת ָּפנ ֶה‪:‬‬ ‫(ה) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬אֵין ּבֹור י ְֵרא ֵחטְא‪ ,‬ו ְֹלא עַם ָהאֶָרץ‬ ‫ָחסִיד‪ ,‬ו ְֹלא ַה ַּביְׁשָן ָלמֵד‪ ,‬ו ְֹלא ַה ַּק ְּפדָן ְמ ַלּמֵד‪ ,‬ו ְֹלא כָל ַהּמְַרּבֶה‬ ‫אנָׁשִים‪ִ ,‬הׁשְ ַּתּדֵל ִלהְיֹות‬ ‫ִבסְחֹוָרה ַמ ְחּכִים‪ .‬ו ִבמְקֹום ׁשֶאֵין ֲ‬ ‫אִיׁש‪:‬‬ ‫(ו) אַף הּוא ָראָה ג ֻ ְל ֹּגלֶת ַאחַת ׁשֶ ָּצפָה עַל ְּפנ ֵי ַה ָּמי ִם‪ָ .‬אמַר‬ ‫א ֵט ְפּתְ‪ַ ,‬אטְפּוְך‪ .‬ו ְסֹוף ְמ ַטּי ְ ַפי ְִך י ְטּופּון‪:‬‬ ‫(לָּה)‪ ,‬עַל ַּד ֲ‬ ‫(ז) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬מְַרּבֶה ָבׂשָר מְַרּבֶה ִרּמָה‪ .‬מְַרּבֶה נ ְ ָכסִים‪,‬‬ ‫מְַרּבֶה ְד ָאג ָה‪ .‬מְַרּבֶה נָׁשִים‪ ,‬מְַרּבֶה ְכׁשָפִים‪ .‬מְַרּבֶה ׁשְפָחֹות‪,‬‬ ‫מְַרּבֶה זִּמָה‪ .‬מְַרּבֶה ֲע ָבדִים‪ ,‬מְַרּבֶה גָז ֵל‪ .‬מְַרּבֶה תֹוָרה‪ ,‬מְַרּבֶה‬ ‫ַחּי ִים‪ .‬מְַרּבֶה יְׁשִיבָה‪ ,‬מְַרּבֶה ָח ְכמָה‪ .‬מְַרּבֶה ֵעצָה‪ ,‬מְַרּבֶה תְבּונ ָה‪.‬‬ ‫מְַרּבֶה ְצ ָדקָה‪ ,‬מְַרּבֶה ׁשָלֹום‪ָ .‬קנ ָה ׁשֵם טֹוב‪ָ ,‬קנ ָה ל ַעצְמֹו‪ָ .‬קנ ָה‬ ‫לֹו ִדבְֵרי תֹוָרה‪ָ ,‬קנ ָה לֹו ַחּי ֵי הָעֹולָם ַהּבָא‪:‬‬ ‫(ח) ַרּבָן יֹו ָחנ ָן ּבֶן זַּכַאי ִקּבֵל ֵמ ִהּלֵל ּו ִמּׁשַּמַאי‪ .‬הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪,‬‬ ‫חז ִיק טֹובָה ְל ַע ְצמְָך‪ּ ,‬כִי ְלכְָך‬ ‫אִם ָל ַמ ְד ָּת ּתֹוָרה הְַרּבֵה‪ ,‬אַל ַּת ֲ‬ ‫נֹוצְָרּתָ‪ֲ .‬ח ִמּׁשָה ַתלְמִידִים הָיּו לֹו לְַרּבָן יֹו ָחנ ָן ּבֶן זַּכַאי‪ ,‬וְאֵּלּו‬ ‫הֵן‪ַ ,‬רּבִי ֱאלִי ֶעז ֶר ּבֶן הְֻרקְנֹוס‪ ,‬ו ְַרּבִי י ְהֹוׁשֻ ַע ּבֶן ֲחנַנְי ָה‪ ,‬ו ְַרּבִי‬


‫יֹוסֵי הַּכֹהֵן‪ ,‬ו ְַרּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן נ ְ ַתנְאֵל‪ ,‬ו ְַרּבִי ֶאלְ ָעז ָר ּבֶן עֲָרְך‪.‬‬ ‫הּוא ָהי ָה מֹונ ֶה ׁשְ ָבחָן‪ַ .‬רּבִי ֱאלִי ֶעז ֶר ּבֶן הְֻרקְנֹוס‪ּ ,‬בֹור סּוד‬ ‫ׁשֶאֵינֹו מְאַּבֵד טִּפָה‪ַ .‬רּבִי י ְהֹוׁשֻ ַע ּבֶן ֲחנַנְי ָה‪ ,‬אַׁשְֵרי יֹולַדְּתֹו‪ַ .‬רּבִי‬ ‫יֹוסֵי הַּכֹהֵן‪ָ ,‬חסִיד‪ַ .‬רּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן נ ְ ַתנְאֵל‪ ,‬י ְֵרא ֵחטְא‪ .‬ו ְַרּבִי‬ ‫ֶאלְ ָעז ָר ּבֶן עֲָרְך‪ַ ,‬מ ְעי ָן הַּמִ תְּג ַּבֵר‪ .‬הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬אִם יִהְיּו‬ ‫כָל ַחכְמֵי י ִׂשְָראֵל ְּבכַף מֹאזְנַי ִם‪ ,‬ו ֶ ֱאלִי ֶעז ֶר ּבֶן הְֻרקְנֹוס ְּבכַף‬ ‫ׁשְנִּי ָה‪ַ ,‬מכְִרי ַע אֶת ּכֻּלָם‪ .‬אַּבָא ׁשָאּול אֹומֵר ִמּׁשְמֹו‪ ,‬אִם יִהְיּו‬ ‫כָל ַחכְמֵי י ִׂשְָראֵל ְּבכַף מֹאזְנַי ִם ו ְַרּבִי ֱאלִי ֶעז ֶר ּבֶן הְֻרקְנֹוס אַף‬ ‫ִּמהֶם‪ ,‬ו ְַרּבִי ֶאלְ ָעז ָר ּבֶן עֲָרְך ְּבכַף ׁשְנִּי ָה‪ַ ,‬מכְִרי ַע אֶת ּכֻּלָם‪:‬‬ ‫ע ָ‬ ‫(ט) ָאמַר לָהֶם‪ ,‬צְאּו ּוְראּו אֵיזֹוהִי דֶ​ֶרְך טֹובָה ׁשֶּיִדְּבַק ּבָּה‬ ‫ָה ָאדָם‪ַ .‬רּבִי ֱאלִי ֶעז ֶר אֹומֵר‪ַ ,‬עי ִן טֹובָה‪ַ .‬רּבִי י ְהֹוׁשֻ ַע אֹומֵר‪,‬‬ ‫ָחבֵר טֹוב‪ַ .‬רּבִי יֹוסֵי אֹומֵר‪ׁ ,‬שָכֵן טֹוב‪ַ .‬רּבִי ׁשִמְעֹון אֹומֵר‪,‬‬ ‫הָרֹואֶה אֶת הַּנֹולָד‪ַ .‬רּבִי ֶאלְ ָעז ָר אֹומֵר‪ ,‬לֵב טֹוב‪ָ .‬אמַר לָהֶם‪,‬‬ ‫רֹואֶה ֲאנ ִי אֶת ּדִבְֵרי ֶאלְ ָעז ָר ּבֶן עֲָרְך ִמּדִבְֵריכֶם‪ׁ ,‬שֶּבִכְלַל ּדְבָ​ָריו‬ ‫ּדִבְֵריכֶם‪ָ .‬אמַר לָהֶם צְאּו ּוְראּו אֵיזֹוהִי דֶ​ֶרְך ָרעָה ׁשֶּיִתְַרחֵק‬ ‫ִּמּנ ָה ָה ָאדָם‪ַ .‬רּבִי ֱאלִי ֶעז ֶר אֹומֵר‪ַ ,‬עי ִן ָרעָה‪ַ .‬רּבִי י ְהֹוׁשֻ ַע‬ ‫מ ֶ‬ ‫אֹומֵר‪ָ ,‬חבֵר ָרע‪ַ .‬רּבִי יֹוסֵי אֹומֵר‪ׁ ,‬שָכֵן ָרע‪ַ .‬רּבִי ׁשִמְעֹון אֹומֵר‪,‬‬ ‫הַֹּלו ֶה וְאֵינֹו ְמׁשַּלֵם‪ֶ .‬אחָד הַֹּלו ֶה מִן ָה ָאדָם‪ּ ,‬כְֹלו ֶה מִן ַהּמָקֹום‬ ‫אמַר (תהלים לז) ֹלו ֶה ָרׁשָע ו ְֹלא יְׁשַּלֵם‪ ,‬ו ְ ַצּדִיק‬ ‫ּבָרּוְך הּוא‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אנ ִי‬ ‫חֹונ ֵן ו ְנֹותֵן‪ַ .‬רּבִי ֶא ְל ָעז ָר אֹומֵר‪ ,‬לֵב ָרע‪ָ .‬אמַר ָלהֶם‪ ,‬רֹואֶה ֲ‬ ‫אֶת ִּדבְֵרי ֶא ְל ָעז ָר ּבֶן עֲָרְך ִמ ִּדבְֵריכֶם‪ׁ ,‬שֶ ִּב ְכלַל ְּדבָ​ָריו ִּדבְֵריכֶם‪:‬‬ ‫(י) הֵם ָאמְרּו ׁשְלׁשָה (ׁשְלׁשָה) ְדבִָרים‪ַ .‬רּבִי ֱאלִי ֶעז ֶר אֹומֵר‪,‬‬ ‫יְהִי כְבֹוד ֲחבֵָרְך ָחבִיב ָעלֶיָך ּכְׁשֶּלְָך‪ ,‬וְאַל ְּתהִי נֹו ַח ִלכְעֹוס‪.‬‬ ‫ו ְׁשּוב יֹום ֶאחָד ִל ְפנ ֵי מִי ָתתְָך‪ .‬ו ֶ ֱהו ֵי ִמ ְת ַחּמֵם ְּכנֶג ֶד אּוָרן ׁשֶל‬ ‫ח ָכמִים‪ ,‬ו ֶ ֱהו ֵי זָהִיר ְּבג ַ ַח ְלּתָן ׁשֶֹּלא ִת ָּכו ֶה‪ׁ ,‬שֶּנְׁשִי ָכתָן נְׁשִיכַת‬ ‫ֲ‬ ‫ׁשּועָל‪ ,‬ו ַ ֲעקִי ָצתָן ֲעקִיצַת ַעקְָרב‪ּ ,‬ו ְלחִיׁשָתָן ְלחִיׁשַת ׂשָ​ָרף‪ ,‬וְכָל‬ ‫חלֵי אֵׁש‪:‬‬ ‫ִּדבְֵריהֶם ְּכג ַ ֲ‬ ‫(יא) ַרּבִי י ְהֹוׁשֻ ַע אֹומֵר‪ַ ,‬עי ִן הָ​ָרע‪ ,‬וְיֵצֶר הָ​ָרע‪ ,‬וְׂשִנְאַת ַהּבְִרּיֹות‪,‬‬ ‫מֹוצִיאִין אֶת ָה ָאדָם מִן הָעֹולָם‪:‬‬ ‫חבֵָרְך ָחבִיב ָעלֶיָך ְּכׁשֶּלְָך‪.‬‬ ‫(יב) ַרּבִי יֹוסֵי אֹומֵר‪ ,‬יְהִי מָמֹון ֲ‬ ‫ו ְ ַה ְתקֵן ַע ְצמְָך ִללְמֹוד ּתֹוָרה‪ׁ ,‬שֶאֵינ ָּה י ְֻרּׁשָה לְָך‪ .‬וְכָל ַמ ֲעׂשֶיָך‬ ‫יִהְיּו ְלׁשֵם ׁשָ ָמי ִם‪:‬‬ ‫(יג) ַרּבִי ׁשִמְעֹון אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי זָהִיר ִּבקְִריאַת ׁשְמַע (ּו ִב ְת ִפּלָה)‪.‬‬ ‫חמִים‬ ‫ּו ְכׁשֶ ַאּתָה ִמ ְת ַּפּלֵל‪ ,‬אַל ַּתעַׂש ְּת ִפ ָּלתְָך ֶקבַע‪ֶ ,‬אּלָא ַר ֲ‬ ‫אמַר (יואל ב) ּכִי חַּנּון‬ ‫ו ְ ַתחֲנּונ ִים ִל ְפנ ֵי ַהּמָקֹום ּבָרּוְך הּוא‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ו ְַרחּום הּוא אֶ​ֶרְך ַא ַּפי ִם ו ְַרב ֶחסֶד וְנִחָם עַל הָ​ָרעָה‪ .‬וְאַל ְּתהִי‬ ‫ָרׁשָע ִּב ְפנ ֵי ַע ְצמְָך‪:‬‬ ‫(יד) ַרּבִי ֶא ְל ָעז ָר אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי ׁשָקּוד ִללְמֹוד ּתֹוָרה‪( ,‬וְדַע) מַה‬ ‫אמָן הּוא‬ ‫ּׁשֶ ָּתׁשִיב ָל ַאּפִיקֹורֹוס‪ .‬וְדַע ִל ְפנ ֵי מִי ַאּתָה ָעמֵל‪ .‬וְנ ֶ ֱ‬ ‫ַּבעַל ְמלַא ְכּתְָך ׁשֶּיְׁשַּלֶם לְָך ׂשְכַר ְּפעֻ ָּלתְָך‪:‬‬ ‫(טו) ַרּבִי טְַרפֹון אֹומֵר‪ ,‬הַּיֹום ָקצֵר ו ְ ַה ְּמלָאכָה מְֻרּבָה‪ ,‬וְהַּפֹו ֲעלִים‬ ‫ֲע ֵצלִים‪ ,‬ו ְ ַהּׂשָכָר הְַרּבֵה‪ּ ,‬ו ַבעַל ַה ַּבי ִת ּדֹוחֵק‪:‬‬ ‫(טז) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ֹ ,‬לא ָעלֶיָך ַה ְּמלָאכָה ִלג ְמֹור‪ ,‬ו ְֹלא ַאּתָה בֶן‬ ‫חֹוִרין ִל ָּבטֵל ִמ ֶּמּנ ָה‪ .‬אִם ָל ַמ ְד ָּת תֹוָרה הְַרּבֵה‪ ,‬נֹו ְתנ ִים לְָך ׂשָכָר‬ ‫אמָן הּוא ַּבעַל ְמלַא ְכּתְָך ׁשֶּיְׁשַּלֶם לְָך ׂשְכַר ְּפעֻ ָּלתְָך‪.‬‬ ‫הְַרּבֵה‪ .‬וְנ ֶ ֱ‬ ‫וְדַע‪ַ ,‬מּתַן ׂשְכָ​ָרן ׁשֶל ַצּדִיקִים לֶ ָעתִיד לָבֹוא‪:‬‬

‫פרק ג‬

‫(א) ֲע ַק ְבי ָא בֶן ַמ ֲה ַל ְלאֵל אֹומֵר‪ִ ,‬ה ְס ַּתּכֵל ִּבׁשְלׁשָה ְדבִָרים‬ ‫וְאֵין ַאּתָה בָא לִידֵי ֲעבֵָרה‪ּ .‬דַע‪ֵ ,‬מ ַאי ִן ּבָאתָ‪ּ ,‬ו ְלאָן ַאּתָה הֹולְֵך‪,‬‬ ‫ו ְ ִל ְפנ ֵי מִי ַאּתָה ָעתִיד ִלּתֵן ּדִין ו ְ ֶחׁשְּבֹון‪ֵ .‬מ ַאי ִן ּבָאתָ‪ִ ,‬מ ִּטּפָה‬ ‫סְרּוחָה‪ּ ,‬ו ְלאָן ַאּתָה הֹולְֵך‪ִ ,‬למְקֹום ָעפָר ִרּמָה ו ְתֹולֵעָה‪ .‬ו ְ ִל ְפנ ֵי‬ ‫מִי ַאּתָה ָעתִיד ִלּתֵן ּדִין ו ְ ֶחׁשְּבֹון‪ִ ,‬ל ְפנ ֵי ֶמלְֶך ַמ ְלכֵי ַה ְּמ ָלכִים‬ ‫ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא‪:‬‬ ‫חנ ִינ ָא ְסג ַן ַה ֹּכ ֲהנ ִים אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי ִמ ְת ַּפּלֵל ִּבׁשְלֹומָּה ׁשֶל‬ ‫(ב) ַרּבִי ֲ‬ ‫ַמלְכּות‪ׁ ,‬שֶ ִא ְל ָמלֵא מֹוָראָּה‪ ,‬אִיׁש אֶת ֵרעֵהּו ַחּי ִים ָּבלָעּו‪ַ .‬רּבִי‬ ‫חנַנְי ָא ּבֶן ּתְַרדְיֹון אֹומֵר‪ׁ ,‬שְנַי ִם ׁשֶּיֹוׁשְבִין וְאֵין ּבֵינ ֵיהֶן ִּדבְֵרי‬ ‫ֲ‬ ‫אמַר (תהלים א)‪ּ ,‬ובְמֹוׁשַב‬ ‫תֹוָרה‪ ,‬הֲֵרי ז ֶה מֹוׁשַב לֵצִים‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אבָל ׁשְנַי ִם ׁשֶּיֹוׁשְבִין וְי ֵׁש ּבֵינ ֵיהֶם ִּדבְֵרי תֹוָרה‪,‬‬ ‫לֵצִים ֹלא יָׁשָב‪ֲ .‬‬ ‫אמַר (מלאכי ג)‪ ,‬אָז נ ִ ְדּבְרּו י ְִראֵי‬ ‫ׁשְכִינ ָה ׁשְרּוי ָה בֵינ ֵיהֶם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫יְי ָ אִיׁש אֶל ֵרעֵהּו וַּי ַ ְקׁשֵב יְי ָ וַּיִׁשְמָע וַּי ִ ָּכתֵב ֵספֶר זִּכָרֹון ְל ָפנ ָיו‬ ‫אפִּלּו ֶאחָד‬ ‫ְלי ְִראֵי יְי ָ ּולְחׁשְבֵי ׁשְמֹו‪ .‬אֵין לִי ֶאּלָא ׁשְנָי ִם‪ִ .‬מּנַי ִן ׁשֶ ֲ‬ ‫ׁשֶּיֹוׁשֵב ו ְעֹוסֵק ּבַּתֹוָרה‪ׁ ,‬שֶ ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא קֹו ֵב ַע לֹו ׂשָכָר‪,‬‬ ‫אמַר (איכה ג)‪ ,‬יֵׁשֵב ָּבדָד וְיִּדֹם ּכִי נָטַל ָעלָיו‪:‬‬ ‫ׁשֶּנ ֶ ֱ‬ ‫(ג) ַרּבִי ׁשִמְעֹון אֹומֵר‪ׁ ,‬שְלׁשָה ׁשֶ ָאכְלּו עַל ׁשֻ ְלחָן ֶאחָד ו ְֹלא‬ ‫אמַר‬ ‫ָאמְרּו ָעלָיו ִּדבְֵרי תֹוָרה‪ְּ ,‬כאִּלּו ָאכְלּו ִמּז ִ ְבחֵי ֵמתִים‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫(ישעיה כח)‪ּ ,‬כִי ּכָל ׁשֻ ְלחָנֹות ְמלְאּו קִיא ֹצאָה ְּבלִי מָקֹום‪.‬‬ ‫אבָל ׁשְלׁשָה ׁשֶ ָאכְלּו עַל ׁשֻ ְלחָן ֶאחָד ו ְ ָאמְרּו ָעלָיו ִּדבְֵרי תֹוָרה‪,‬‬ ‫ֲ‬ ‫אמַר (יחזקאל‬ ‫ְכאִּלּו ָאכְלּו ִמּׁשֻ ְלחָנֹו ׁשֶל מָקֹום ּבָרּוְך הּוא‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אׁשֶר ִל ְפנ ֵי ה'‪:‬‬ ‫מא)‪ ,‬וַי ְ ַדּבֵר ֵאלַי ז ֶה ַהּׁשֻ ְלחָן ֲ‬ ‫חכִינ ַאי אֹומֵר‪ַ ,‬הּנ ֵעֹור ַּב ַּליִלָה ו ְ ַה ְמ ַהּלְֵך‬ ‫חנ ִינ ָא ּבֶן ֲ‬ ‫(ד) ַרּבִי ֲ‬ ‫ַּבּדֶ​ֶרְך יְחִידִי ו ְ ַה ְמ ַפּנ ֶה לִּבֹו ְל ַב ָּטלָה‪ ,‬הֲֵרי ז ֶה ִמ ְת ַחּי ֵב ְּבנַפְׁשֹו‪:‬‬ ‫(ה) ַרּבִי נ ְחּונְי ָא ּבֶן ַה ָּקנ ָה אֹומֵר‪ּ ,‬כָל ַה ְמ ַקּבֵל ָעלָיו עֹל ּתֹוָרה‪,‬‬ ‫ַמ ֲעבִיִרין ִמּמֶּנּו עֹל ַמלְכּות וְעֹל ּדֶ​ֶרְך אֶ​ֶרץ‪ .‬וְכָל הַּפֹוֵרק ִמּמֶּנו‬ ‫עֹל ּתֹוָרה‪ ,‬נֹו ְתנ ִין ָעלָיו עֹל ַמלְכּות וְעֹל ּדֶ​ֶרְך אֶ​ֶרץ‪:‬‬ ‫חנַנְי ָה אֹומֵר‪ֲ ,‬עׂשָ​ָרה‬ ‫ח ַל ְפּתָא בֶן ּדֹוסָא אִיׁש ְּכפַר ֲ‬ ‫(ו) ַרּבִי ֲ‬ ‫אמַר‬ ‫ׁשֶּיֹוׁשְבִין ו ְעֹו ְסקִין ּבַּתֹוָרה‪ׁ ,‬שְכִינ ָה ׁשְרּוי ָה בֵינ ֵיהֶם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ח ִמּׁשָה‪,‬‬ ‫אפִּלּו ֲ‬ ‫(תהלים פב)‪ ,‬אֱֹלהִים נִּצָב ַּב ֲעדַת אֵל‪ּ .‬ו ִמּנַי ִן ֲ‬ ‫אפִּלּו‬ ‫אגֻּדָתֹו עַל אֶ​ֶרץ י ְ ָסדָּה‪ּ .‬ו ִמּנַי ִן ֲ‬ ‫אמַר (עמוס ט)‪ ,‬ו ַ ֲ‬ ‫ׁשֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אמַר (תהלים פב)‪ְּ ,‬בקֶ​ֶרב אֱֹלהִים יִׁשְּפֹט‪ּ .‬ו ִמּנַי ִן‬ ‫ׁשְלׁשָה‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אמַר (מלאכי ג)‪ ,‬אָז נ ִ ְדּבְרּו י ְִראֵי ה' אִיׁש‬ ‫אפִּלּו ׁשְנַי ִם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ֲ‬ ‫אמַר‬ ‫אפִּלּו ֶאחָד‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אֶל ֵרעֵהּו וַּי ַ ְקׁשֵב ה' וַּיִׁשְמָע ו ְגֹו'‪ּ .‬ו ִמּנַי ִן ֲ‬ ‫אׁשֶר ַאזְּכִיר אֶת ׁשְמִי אָבֹוא ֵאלֶיָך‬ ‫(שמות כ)‪ְּ ,‬בכָל ַהּמָקֹום ֲ‬ ‫ּובֵַר ְכּתִיָך‪:‬‬ ‫(ז) ַרּבִי ֶאלְ ָעז ָר אִיׁש ּבְַרּתּותָא אֹומֵר‪ּ ,‬תֶן לֹו ִמּׁשֶּלֹו‪ׁ ,‬שֶ ַאּתָה‬ ‫ו ְׁשֶּלְָך ׁשֶּלֹו‪ .‬וְכֵן ְּב ָדו ִד הּוא אֹומֵר (דברי הימים א כט) ּכִי ִמּמְָך‬ ‫ַהּכֹל ּו ִמּיָדְָך נָתַּנּו לְָך‪ַ .‬רּבִי ׁשִמְעֹון אֹומֵר‪ַ ,‬ה ְמ ַהּלְֵך ַבּדֶ​ֶרְך ו ְׁשֹונ ֶה‬ ‫ּו ַמ ְפסִיק ִמ ִּמׁשְנ ָתֹו ו ְאֹומֵר‪ ,‬מַה ּנָאֶה אִילָן ז ֶה ּומַה ּנָאֶה נ ִיר ז ֶה‪,‬‬ ‫ַמ ֲעלֶה ָעלָיו ַהּכָתּוב ְּכאִּלּו ִמ ְת ַחּי ֵב ְּבנַפְׁשֹו‪:‬‬ ‫(ח) ַרּבִי ּדֹו ְסּתַאי ּבְַרּבִי יַּנ ַאי מִּׁשּום ַרּבִי ֵמאִיר אֹומֵר‪ּ ,‬כָל‬ ‫הַּׁשֹוכֵ ַח ָּדבָר ֶאחָד ִמ ִּמׁשְנ ָתֹו‪ַ ,‬מ ֲעלֶה ָעלָיו ַהּכָתּוב ְּכאִּלּו ִמ ְת ַחּי ֵב‬ ‫אמַר (דברים ד)‪ַ ,‬רק ִהּׁשָמֶר לְָך ּוׁשְמֹר נ ַ ְפׁשְָך ְמאֹד‬ ‫ְּבנַפְׁשֹו‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬

‫‪129‬‬


‫אפִּלּו ָת ְקפָה‬ ‫אׁשֶר ָראּו עֵינ ֶיָך‪ .‬י ָכֹול ֲ‬ ‫ּפֶן ִּתׁשְּכַח אֶת ַה ְּדבִָרים ֲ‬ ‫ָעלָיו ִמׁשְנ ָתֹו‪ַּ ,‬תלְמּוד לֹומַר (שם) ּופֶן י ָסּורּו ִמ ְּל ָבבְָך ּכֹל יְמֵי‬ ‫ַחּי ֶיָך‪ ,‬הָא אֵינֹו ִמ ְת ַחּי ֵב ְּבנַפְׁשֹו עַד ׁשֶּיֵׁשֵב ו ִיסִיֵרם ִמּלִּבֹו‪:‬‬ ‫חנ ִינ ָא בֶן ּדֹוסָא אֹומֵר‪ּ ,‬כֹל ׁשֶּי ְִראַת ֶחטְאֹו קֹו ֶדמֶת‬ ‫(ט) ַרּבִי ֲ‬ ‫ְל ָח ְכמָתֹו‪ָ ,‬ח ְכמָתֹו ִמ ְת ַקּיֶמֶת‪ .‬וְכֹל ׁשֶ ָח ְכמָתֹו קֹו ֶדמֶת ְלי ְִראַת‬ ‫ֶחטְאֹו‪ ,‬אֵין ָח ְכמָתֹו ִמ ְת ַקּיֶמֶת‪ .‬הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ּ ,‬כֹל ׁשֶּמַ עֲׂשָיו‬ ‫מְֻרּבִין ֵמ ָחכְמָתֹו‪ָ ,‬חכְמָתֹו ִמ ְת ַקּיֶמֶת‪ .‬וְכֹל ׁשֶ ָחכְמָתֹו מְֻרּבָה‬ ‫מִּמַ עֲׂשָיו‪ ,‬אֵין ָחכְמָתֹו ִמ ְת ַקּיֶמֶת‪:‬‬ ‫(י) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ּ ,‬כֹל ׁשֶרּו ַח ַהּבְִרּיֹות נֹוחָה הֵימֶּנּו‪ ,‬רּו ַח‬ ‫ַהּמָקֹום נֹוחָה הֵימֶּנּו‪ .‬וְכֹל ׁשֶאֵין רּו ַח ַהּבְִרּיֹות נֹוחָה הֵימֶּנּו‪,‬‬ ‫אֵין רּו ַח ַהּמָקֹום נֹוחָה הֵימֶּנּו‪.‬‬ ‫ַרּבִי דֹוסָא בֶן הְַרּכִינ ָס אֹומֵר‪ׁ ,‬שֵנ ָה ׁשֶל ׁשַחֲִרית‪ ,‬וְיַי ִן ׁשֶל‬ ‫ָצהֳַרי ִם‪ ,‬וְׂשִיחַת ַהי ְ ָלדִים‪ ,‬ו ְיׁשִיבַת ָּבּתֵי ְכנֵסִּיֹות ׁשֶל ַעּמֵי‬ ‫ָהאֶָרץ‪ ,‬מֹוצִיאִין אֶת ָה ָאדָם מִן הָעֹולָם‪:‬‬ ‫(יא) ַרּבִי ֶא ְל ָעז ָר הַּמֹו ָדעִי אֹומֵר‪ַ ,‬ה ְמ ַחּלֵל אֶת ַה ֳּק ָדׁשִים‪,‬‬ ‫חבֵרֹו בַָרּבִים‪ ,‬ו ְ ַה ֵּמפֵר‬ ‫ו ְ ַה ְמ ַבּז ֶה אֶת הַּמֹועֲדֹות‪ ,‬ו ְ ַה ַּמ ְלּבִין ְּפנ ֵי ֲ‬ ‫ּבְִריתֹו ׁשֶל ַאבְָרהָם ָאבִינּו ָעלָיו ַהּׁשָלֹום‪ ,‬ו ְ ַה ְמּגַּלֶה ָפנ ִים ּבַּתֹוָרה‬ ‫ׁשֶֹּלא ַכ ֲה ָלכָה‪ ,‬אַף עַל ּפִי ׁשֶּי ֵׁש ְּבי ָדֹו תֹוָרה ּו ַמ ֲעׂשִים טֹובִים‪,‬‬ ‫אֵין לֹו ֵחלֶק לָעֹולָם ַהּבָא‪:‬‬ ‫(יב) ַרּבִי יִׁשְ ָמעֵאל אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי קַל לָֹראׁש ו ְנֹו ַח ַל ִּתׁשְחֶֹרת‪ ,‬ו ֶ ֱהו ֵי‬ ‫ְמ ַקּבֵל אֶת ּכָל ָה ָאדָם ְּבׂשִ ְמחָה‪:‬‬ ‫(יג) ַרּבִי ֲעקִיבָא אֹומֵר‪ׂ ,‬שְחֹוק וְקַּלּות ֹראׁש‪ ,‬מְַרּג ִילִין ְלעְֶרו ָה‪.‬‬ ‫מַּסֹוֶרת‪ְ ,‬סי ָג לַּתֹוָרה‪ַ .‬מ ַעׂשְרֹות‪ְ ,‬סי ָג לָעׁשֶר‪ .‬נְדִָרים‪ְ ,‬סי ָג‬ ‫ַלּפְִריׁשּות‪ְ .‬סי ָג לַ ָחכְמָה‪ׁ ,‬שְתִיקָה‪:‬‬ ‫(יד) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ָ ,‬חבִיב ָאדָם ׁשֶּנִבְָרא ְב ֶצלֶם‪ .‬חִּבָה יְתֵָרה‬ ‫נֹודַעַת לֹו ׁשֶּנִבְָרא ְב ֶצלֶם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱאמַר (בראשית ט)‪ּ ,‬כִי ְּב ֶצלֶם‬ ‫אֱֹלהִים עָׂשָה אֶת ָה ָאדָם‪ֲ .‬חבִיבִין י ִׂשְָראֵל ׁשֶּנִקְ​ְראּו ָבנ ִים‬ ‫לַּמָקֹום‪ .‬חִּבָה יְתֵָרה נֹודַעַת לָהֶם ׁשֶּנִקְ​ְראּו ָבנ ִים לַּמָקֹום‪,‬‬ ‫ׁשֶּנ ֶ ֱאמַר (דברים יד)‪ָּ ,‬בנ ִים ַאּתֶם לַה' אֱֹלהֵיכֶם‪ֲ .‬חבִיבִין‬ ‫י ִׂשְָראֵל‪ׁ ,‬שֶּנִּתַן לָהֶם ּכְלִי ֶח ְמּדָה‪ .‬חִּבָה יְתֵָרה נֹודַעַת לָהֶם‬ ‫ׁשֶּנִּתַן לָהֶם ּכְלִי ֶח ְמּדָה ׁשֶּבֹו נִבְָרא הָעֹולָם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱאמַר (משלי‬ ‫ד)‪ּ ,‬כִי לֶקַח טֹוב נ ָ ַתּתִי לָכֶם‪ּ ,‬תֹוָרתִי אַל ַּת ֲעזֹבּו‪:‬‬ ‫אלִי ֶעז ֶר ּבֶן ִח ְסמָא אֹומֵר‪ִ ,‬קּנ ִין ּו ִפ ְתחֵי נִּדָה‪ ,‬הֵן הֵן‬ ‫(יח) ַרּבִי ֱ‬ ‫ּגּופֵי ֲהלָכֹות‪ּ .‬תְקּופֹות וְג ִ ַּמטְ​ְרי ָאֹות‪ּ ,‬פְַרּפְָראֹות ַל ָח ְכמָה‪:‬‬

‫פרק ד‬

‫אמַר‬ ‫(א) ּבֶן זֹומָא אֹומֵר‪ ,‬אֵיז ֶהּו ָחכָם‪ ,‬הַּלֹומֵד ִמּכָל ָאדָם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫(תהלים קיט)‪ִ ,‬מּכָל ְמ ַל ְּמדַי ִהׂשְ ַּכ ְלּתִי ּכִי ֵעדְ�ֹותֶיָך ׂשִיחָה ּלִי‪.‬‬ ‫אמַר (משלי טז)‪ ,‬טֹוב אֶ​ֶרְך‬ ‫אֵיז ֶהּו ג ִּבֹור‪ ,‬הַּכֹובֵׁש אֶת יִצְרֹו‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ַא ַּפי ִם ִמּג ִּבֹור ּומׁשֵל ּבְרּוחֹו מִֹּלכֵד עִיר‪ .‬אֵיז ֶהּו ָעׁשִיר ַהּׂשָ ֵמ ַח‬ ‫אמַר (תהלים קכח)‪ ,‬יְג ִי ַע ַּכּפֶיָך ּכִי תֹאכֵל ַאׁשְֶריָך‬ ‫ְּב ֶחלְקֹו‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ו ְטֹוב לְָך‪ַ .‬אׁשְֶריָך‪ּ ,‬בָעֹולָם ַהּז ֶה‪ .‬וטֹוב לְָך‪ ,‬לָעֹולָם ַהּבָא‪ .‬אֵיז ֶהּו‬ ‫אמַר (שמואל א ב)‪ּ ,‬כִי ְמ ַכ ְּבדַי‬ ‫ְמכֻּבָד‪ַ ,‬ה ְמ ַכּבֵד אֶת ַהּבְִרּיֹות‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫א ַכּבֵד ּו ֹבז ַי יֵקָלּו‪:‬‬ ‫ֲ‬ ‫(ב) ּבֶן ַעּז ַאי אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי ָרץ ְל ִמ ְצו ָה ַקּלָה ( ְּכ ַבחֲמּוָרה)‪ּ ,‬ובֹוֵר ַח‬ ‫מִן ָה ֲעבֵָרה‪ׁ .‬שֶ ִּמ ְצו ָה ּגֹוֶרֶרת ִמ ְצו ָה‪ ,‬ו ַ ֲעבֵָרה גֹוֶרֶרת ֲעבֵָרה‪.‬‬

‫‪130‬‬

‫ׁשֶּׂשְכַר ִמ ְצו ָה‪ִ ,‬מ ְצו ָה‪ּ .‬וׂשְכַר ֲעבֵָרה‪ֲ ,‬עבֵָרה‪:‬‬ ‫(ג) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬אַל ְּתהִי בָז לְכָל ָאדָם‪ ,‬וְאַל ְּתהִי ַמ ְפלִיג‬ ‫לְכָל ּדָבָר‪ׁ ,‬שֶאֵין לְָך ָאדָם ׁשֶאֵין לֹו ׁשָעָה וְאֵין לְָך דָבָר ׁשֶאֵין‬ ‫לֹו מָקֹום‪:‬‬ ‫(ד) ַרּבִי ְלו ִיטָס אִיׁש י ַ ְבנ ֶה אֹומֵר‪ְ ,‬מאֹד ְמאֹד ֱהו ֵי ׁשְפַל רּוחַ‪,‬‬ ‫ׁשֶ ִּת ְקו ַת אֱנֹוׁש ִרּמָה‪ַ .‬רּבִי יֹו ָחנ ָן ּבֶן ּבְרֹוקָא אֹומֵר‪ּ ,‬כָל ַה ְמ ַחּלֵל‬ ‫ׁשֵם ׁשָ ַמי ִם ַּב ֵּסתֶר‪ ,‬נִפְָרעִין ִמּמֶּנּו ַבּג ָלּוי‪ֶ .‬אחָד ׁשֹוג ֵג ו ְ ֶאחָד‬ ‫ֵמז ִיד ְּבחִּלּול ַהּׁשֵם‪:‬‬ ‫(ה) ַרּבִי יִׁשְ ָמעֵאל (ּבְנֹו) אֹומֵר‪ ,‬הַּלֹומֵד ּתֹוָרה עַל ְמנ ָת ְל ַלּמֵד‪,‬‬ ‫ַמ ְסּפִיקִין ְּבי ָדֹו ִללְמֹוד ּו ְל ַלּמֵד‪ .‬וְהַּלֹומֵד עַל ְמנ ָת ַלעֲׂשֹות‪,‬‬ ‫ַמ ְסּפִיקִין ְּבי ָדֹו ִללְמֹוד ּו ְל ַלּמֵד ִלׁשְמֹור ו ְ ַלעֲׂשֹות‪ַ .‬רּבִי צָדֹוק‬ ‫אֹומֵר‪ ,‬אַל ַּת ֲעׂשֵם ֲעטָ​ָרה ְל ִה ְתּגַּדֵל ָּבהֶם‪ ,‬ו ְֹלא קְַרּדֹם ַלחְּפֹור‬ ‫ָּבהֶם‪ .‬וְכְָך ָהי ָה ִהּלֵל אֹומֵר‪ּ ,‬ו ְד ִאׁשְ ַּתּמֵׁש ְּב ַתּג ָא‪ֳ ,‬חלָף‪ .‬הָא‬ ‫ָל ַמ ְדּתָ‪ּ ,‬כָל ַהּנ ֶ ֱהנ ֶה ִמ ִּדבְֵרי תֹוָרה‪ ,‬נֹוטֵל ַחּי ָיו מִן הָעֹולָם‪:‬‬ ‫(ו) ַרּבִי יֹוסֵי אֹומֵר‪ּ ,‬כָל ַה ְמ ַכּבֵד אֶת הַּתֹוָרה‪ּ ,‬גּופֹו ְמכֻּבָד עַל‬ ‫חּלָל עַל ַהּבְִריֹות‪:‬‬ ‫ַהּבְִרּיֹות‪ .‬וְכָל ַה ְמ ַחּלֵל אֶת הַּתֹוָרה‪ ,‬גּופֹו ְמ ֻ‬ ‫(ז) ַרּבִי יִׁשְ ָמעֵאל ּבְנֹו אֹומֵר‪ ,‬הַחֹוׂשְֵך ַעצְמֹו מִן ַהּדִין‪ּ ,‬פֹוֵרק‬ ‫ִמּמֶּנּו אֵיבָה וְגָז ֵל ּוׁשְבּועַת ׁשָו ְא‪ .‬ו ְ ַהּג ַס לִּבֹו בְהֹוָראָה‪ׁ ,‬שֹוטֶה‬ ‫ָרׁשָע וְג ַס רּוחַ‪:‬‬ ‫(ח) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬אַל ְּתהִי דָן יְחִידִי‪ׁ ,‬שֶאֵין ּדָן יְחִידִי ֶאּלָא‬ ‫ֶאחָד‪ .‬וְאַל ּתֹאמַר ַקּבְלּו ַד ְעּתִי‪ׁ ,‬שֶהֵן ַרּׁשָאִין ו ְֹלא ָאּתָה‪:‬‬ ‫(ט) ַרּבִי יֹונָתָן אֹומֵר‪ּ ,‬כָל ַה ְמ ַקּי ֵם אֶת הַּתֹוָרה ֵמ ֹענ ִי‪ ,‬סֹופֹו‬ ‫ְל ַקּיְמָּה מֵעׁשֶר‪ .‬וְכָל ַה ְמ ַבּטֵל אֶת הַּתֹוָרה מֵעׁשֶר‪ ,‬סֹופֹו ְל ַב ְּטלָּה‬ ‫ֵמ ֹענ ִי‪:‬‬ ‫(י) ַרּבִי ֵמאִיר אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי ְמ ַמעֵט ָּב ֵעסֶק‪ ,‬וַעֲסֹוק ּבַּתֹוָרה‪.‬‬ ‫ו ֶ ֱהו ֵי ׁשְפַל רּו ַח ִּב ְפנ ֵי כָל ָאדָם‪ .‬וְאִם ִּב ַּט ְל ָּת מִן הַּתֹוָרה‪ ,‬י ֶׁש‬ ‫לְָך ְּב ֵטלִים הְַרּבֵה ְּכנֶגְּדְָך‪ .‬וְאִם ָע ַמ ְל ָּת בַּתֹוָרה‪ ,‬י ֶׁש (לֹו) ׂשָכָר‬ ‫הְַרּבֵה ִלּתֶן לְָך‪:‬‬ ‫אלִי ֶעז ֶר ּבֶן י ַ ֲעקֹב אֹומֵר‪ ,‬הָעֹוׂשֶה ִמ ִצו ָה ַאחַת‪ ,‬קֹונ ֶה‬ ‫(יא) ַרּבִי ֱ‬ ‫לֹו פְַר ְקלִיט ֶאחָד‪ .‬וְהָעֹובֵר ֲעבֵָרה ַאחַת‪ ,‬קֹונ ֶה לֹו ַקּטֵיגֹור‬ ‫ֶאחָד‪ּ .‬תְׁשּובָה ּו ַמ ֲעׂשִים טֹובִים‪ִּ ,‬כתְִריס ִּב ְפנ ֵי ַהּפְֻרעָנּות‪ַ .‬רּבִי‬ ‫יֹו ָחנ ָן ַה ַּסנ ְ ְּדלָר אֹומֵר‪ּ ,‬כָל ְּכנ ֵ ִסּי ָה ׁשֶהִיא ְלׁשֵם ׁשָ ַמי ִם‪ ,‬סֹופָּה‬ ‫ְל ִה ְת ַקּי ֵם‪ .‬וְׁשֶאֵינ ָּה ְלׁשֵם ׁשָ ַמי ִם‪ ,‬אֵין סֹופָה ְל ִה ְת ַקּי ֵם‪:‬‬ ‫(יב) ַרּבִי ֶאלְ ָעז ָר ּבֶן ׁשַּמּו ַע אֹומֵר‪ ,‬יְהִי כְבֹוד ַּתלְמִידְָך ָחבִיב‬ ‫ָעלֶיָך ּכְׁשֶּלְָך‪ּ ,‬וכְבֹוד ֲחבְֵרָך ּכְמֹוָרא ַרּבְָך‪ּ ,‬ומֹוָרא ַרּבְָך ּכְמֹוָרא‬ ‫ׁשָ ָמי ִם‪:‬‬ ‫(יג) ַרּבִי י ְהּודָה אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי זָהִיר ְּב ַתלְמּוד‪ׁ ,‬שֶּׁשִגְג ַת ַּתלְמּוד‬ ‫עֹולָה ז ָדֹון‪ַ .‬רּבִי ׁשִמְעֹון אֹומֵר‪ׁ ,‬שְלׁשָה ְכתִָרים הֵם‪ּ ,‬כֶתֶר ּתֹוָרה‬ ‫וְכֶתֶר ְּכהֻּנ ָה וְכֶתֶר ַמלְכּות‪ ,‬וְכֶתֶר ׁשֵם טֹוב עֹולֶה עַל ּגַּבֵיהֶן‪:‬‬ ‫(יד) ַרּבִי נ ְהֹוַראי אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי גֹולֶה ִלמְקֹום ּתֹוָרה וְאַל ּתֹאמַר‬ ‫חבֵֶריָך י ְ ַקּי ְמּו ָה ְביָדֶָך‪ .‬וְאֶל ּבִינָתְָך אַל‬ ‫ׁשֶהִיא תָבֹוא ַאחֲֶריָך‪ׁ ,‬שֶ ֲ‬ ‫ִּתּׁשָעֵן‪:‬‬ ‫(טו) ַרּבִי יַּנ ַאי אֹומֵר‪ ,‬אֵין ְּביָדֵינּו ֹלא ִמּׁשַ ְלו ַת הְָרׁשָעִים‬ ‫וְאַף ֹלא ִמּי ִּסּוֵרי ַה ַּצּדִיקִים‪ַ .‬רּבִי ַמ ְתי ָא בֶן חָ​ָרׁש אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי‬ ‫ַמ ְקּדִים ּבִׁשְלֹום ּכָל ָאדָם‪ .‬ו ֶ ֱהו ֵי זָנ ָב לָאֲָריֹות‪ ,‬וְאַל ְּתהִי ֹראׁש‬ ‫לַּׁשּו ָעלִים‪:‬‬


‫(טז) ַרּבִי י ַ ֲעקֹב אֹומֵר‪ ,‬הָעֹולָם ַהּז ֶה ּדֹומֶה ַלּפְרֹוז ְדֹור‬ ‫ִּב ְפנ ֵי הָעֹולָם ַהּבָא‪ַ .‬ה ְתקֵן ַע ְצמְָך ַבּפְרֹוז ְדֹור‪ְּ ,‬כדֵי ׁשֶ ִּת ָּכנ ֵס‬ ‫ַלּטְַר ְקלִין‪:‬‬ ‫(יז) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ ,‬יָפָה ׁשָעָה ַאחַת ִּבתְׁשּובָה ּו ַמ ֲעׂשִים‬ ‫טֹובִים ּבָעֹולָם ַהּז ֶה‪ִ ,‬מּכָל ַחּי ֵי הַעֹולָם ַהּבָא‪ .‬וְיָפָה ׁשָעָה ַאחַת‬ ‫ׁשֶל קֹוַרת רּו ַח ּבָעֹולָם ַהּבָא‪ִ ,‬מּכָל ַחּי ֵי הָעֹולָם ַהּז ֶה‪:‬‬ ‫חבְֵרָך ִּבׁשְעַת‬ ‫(יח) ַרּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן ֶא ְל ָעז ָר אֹומֵר‪ ,‬אַל ּתְַרּצֶה אֶת ֲ‬ ‫מּטָל ְל ָפנ ָיו‪ ,‬וְאַל ִּתׁשְאַל לֹו‬ ‫חמֶּנּו ְּבׁשָעָה ׁשֶּמֵתֹו ֻ‬ ‫ַּכעֲסֹו‪ ,‬וְאַל ְתנ ַ ֲ‬ ‫ִּבׁשְעַת נִדְרֹו‪ ,‬וְאַל ִּתׁשְ ַּתּדֵל לְִראֹותֹו ִּבׁשְעַת ַק ְל ָקלָתֹו‪:‬‬ ‫(יט) ׁשְמּואֵל ַה ָּקטָן אֹומֵר‪( ,‬משלי כד) ִּבנְפֹל אֹויִבְיָך אַל‬ ‫ִּתׂשְמָח ּו ִב ָּכׁשְלֹו אַל יָג ֵל ִלּבֶָך‪ּ ,‬פֶן י ְִראֶה יְי ָ ו ְַרע ְּבעֵינ ָיו ו ְ ֵהׁשִיב‬ ‫ֵמ ָעלָיו אַּפֹו‪:‬‬ ‫אלִיׁשָע ּבֶן אֲבּוי ָה אֹומֵר‪ ,‬הַּלֹומֵד יֶלֶד ְלמָה הּוא דֹומֶה‪,‬‬ ‫(כ) ֱ‬ ‫ִלדְיֹו כְתּובָה עַל נְי ָר ָחדָׁש‪ .‬וְהַּלֹומֵד זָקֵן ְלמָה הּוא דֹומֶה‪,‬‬ ‫ִלדְיֹו כְתּובָה עַל נְי ָר מָחּוק‪ַ .‬רּבִי יֹוסֵי בַר י ְהּודָה אִיׁש ְּכפַר‬ ‫ַה ַּב ְבלִי אֹומֵר‪ ,‬הַּלֹומֵד מִן ַה ְּק ַטּנ ִים ְלמָה הּוא דֹומֶה‪ ,‬לְאֹוכֵל‬ ‫ֲענָבִים קֵהֹות ו ְׁשֹותֶה יַי ִן ִמּג ִּתֹו‪ .‬וְהַּלֹומֵד מִן ַהּז ְ ֵקנ ִים ְלמָה הּוא‬ ‫דֹומֶה‪ ,‬לְאֹוכֵל ֲענָבִים ּבְׁשּולֹות ו ְׁשֹותֶה יַי ִן יָׁשָן‪ַ .‬רּבִי אֹומֵר‪ ,‬אַל‬ ‫ִּת ְס ַּתּכֵל ַּב ַּקנְקַן‪ֶ ,‬אּלָא ַבּמֶה ׁשֶּי ֶׁש ּבֹו‪ .‬י ִֵׁש ַקנְקַן ָחדָׁש ָמלֵא יָׁשָן‪,‬‬ ‫אפִּלּו ָחדָׁש אֵין ּבֹו‪:‬‬ ‫וְיָׁשָן ׁשֶ ֲ‬ ‫או ָה ו ְ ַהּכָבֹוד‬ ‫(כא) ַרּבִי ֶא ְל ָעז ָר ַה ַּקּפָר אֹומֵר‪ַ ,‬ה ִּקנְאָה ו ְ ַה ַּת ֲ‬ ‫מֹוצִיאִין אֶת ָה ָאדָם מִן הָעֹולָם‪:‬‬ ‫(כב) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ַ ,‬הּי ִּלֹודִים לָמּות‪ ,‬ו ְ ַה ֵּמתִים ְל ֵהחָיֹות‪,‬‬ ‫ו ְ ַה ַחּי ִים לִּדֹון‪ .‬לֵידַע לְהֹודִי ַע ּו ְל ִהּוָדַע ׁשֶהּוא אֵל‪ ,‬הּוא הַּיֹוצֵר‪,‬‬ ‫הּוא הַּבֹוֵרא‪ ,‬הּוא ַה ֵּמבִין‪ ,‬הּוא ַה ַּדּי ָן‪ ,‬הּוא עֵד‪ ,‬הּוא ַּבעַל ּדִין‪,‬‬ ‫ו ְהּוא ָעתִיד לָדּון‪ּ .‬בָרּוְך הּוא‪ׁ ,‬שֶאֵין ְל ָפנ ָיו ֹלא ַעוְלָה ו ְֹלא ׁשִ ְכחָה‬ ‫ו ְֹלא מַּׂשֹוא ָפנ ִים ו ְֹלא ִמּקַח ׁשֹוחַד‪ׁ ,‬שֶ ַהּכֹל ׁשֶּלֹו‪ .‬וְדַע ׁשֶ ַהּכֹל‬ ‫ְלפִי ַה ֶחׁשְּבֹון‪ .‬וְאַל י ַ ְבטִיחֲָך יִצְֶרָך ׁשֶ ַהּׁשְאֹול ּבֵית מָנֹוס לְָך‪,‬‬ ‫ׁשֶעַל ּכְָרחֲָך ַאּתָה נֹוצָר‪( ,‬וְעַל ּכְָרחֲָך ַאּתָה נֹולָד)‪ ,‬וְעַל ּכְָרחֲָך‬ ‫ַאּתָה חַי‪ ,‬וְעַל כְָרחֲָך ַאּתָה מֵת‪ ,‬וְעַל ּכְָרחֲָך ַאּתָה ָעתִיד ִלּתֵן‬ ‫ּדִין ו ְ ֶחׁשְּבֹון ִל ְפנ ֵי ֶמלְֶך ַמ ְלכֵי ַה ְּמ ָלכִים ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא‪:‬‬

‫פרק ה‬

‫אמָרֹות נִבְָרא הָעֹולָם‪ּ .‬ומַה ַּתלְמּוד לֹומַר‪ ,‬וַהֲֹלא‬ ‫(א) ַּב ֲעׂשָ​ָרה ַמ ֲ‬ ‫אמָר ֶאחָד י ָכֹול ְל ִהּבְָראֹות‪ֶ ,‬אּלָא ְל ִהּפַָרע מִן הְָרׁשָעִים‬ ‫ְב ַמ ֲ‬ ‫אמָרֹות‪ ,‬ו ְ ִלּתֵן‬ ‫ׁשֶ ְּמ ַא ְּבדִין אֶת הָעֹולָם ׁשֶּנִבְָרא ַּב ֲעׂשָ​ָרה ַמ ֲ‬ ‫ׂשָכָר טֹוב ַל ַּצּדִיקִים ׁשֶ ְּמ ַקּיְמִין אֶת הָעֹולָם ׁשֶּנִבְָרא ַּב ֲעׂשָ​ָרה‬ ‫אמָרֹות‪:‬‬ ‫ַמ ֲ‬ ‫(ב) ֲעׂשָ​ָרה דֹורֹות ֵמ ָאדָם וְעַד ֹנחַ‪ ,‬לְהֹודִי ַע ַּכּמָה אֶ​ֶרְך ַא ַּפי ִם‬ ‫ְל ָפנ ָיו‪ׁ ,‬שֶּכָל הַּדֹורֹות הָיּו ַמ ְכעִיסִין ּו ָבאִין עַד ׁשֶ ֵהבִיא ֲעלֵיהֶם‬ ‫אֶת מֵי ַהּמַּבּול‪ֲ .‬עׂשָ​ָרה דֹורֹות ִמ ֹּנ ַח וְעַד ַאבְָרהָם‪ ,‬לְהֹודִי ַע‬ ‫ַּכּמָה אֶ​ֶרְך ַא ַּפי ִם ְל ָפנ ָיו‪ׁ ,‬שֶּכָל הַּדֹורֹות הָיּו ַמ ְכעִיסִין ּו ָבאִין‪,‬‬ ‫עַד ׁשֶּבָא ַאבְָרהָם ו ְ ִקּבֵל ( ָעלָיו) ׂשְכַר ּכֻּלָם‪:‬‬ ‫(ג) ֲעׂשָ​ָרה נִסְיֹונֹות נ ִ ְתנַּסָה ַאבְָרהָם ָאבִינּו ָעלָיו ַהּׁשָלֹום ו ְ ָעמַד‬ ‫ְּבכֻּלָם‪ ,‬לְהֹודִי ַע ַּכּמָה ִחּבָתֹו ׁשֶל ַאבְָרהָם ָאבִינּו ָעלָיו ַהּׁשָלֹום‪:‬‬ ‫(ד) ֲעׂשָ​ָרה נִּסִים נַעֲׂשּו ַלאֲבֹותֵינּו ְב ִמצְַרי ִם ו ַ ֲעׂשָ​ָרה עַל ַהּי ָם‪.‬‬

‫( ֶעׂשֶר מַּכֹות ֵהבִיא ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא עַל ַה ִּמצְִרּי ִים ְּב ִמצְַרי ִם‬ ‫ו ְ ֶעׂשֶר עַל ַהּי ָם)‪ֲ .‬עׂשָ​ָרה נִסְיֹונֹות נ ִּסּו אֲבֹותֵינּו אֶת ַהּמָקֹום‬ ‫אתִי ז ֶה ֶעׂשֶר‬ ‫אמַר (במדבר יד)‪ ,‬וַיְנ ַּסּו ֹ‬ ‫ּבָרּוְך הּוא ַב ִּמ ְדּבָר‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ְּפ ָעמִים ו ְֹלא ׁשָמְעּו ּבְקֹולִי‪:‬‬ ‫(ה) ֲעׂשָ​ָרה נִּסִים נַעֲׂשו ַלאֲבֹותֵינּו ְּבבֵית ַה ִּמ ְקּדָׁש‪ֹ .‬לא ִהּפִילָה‬ ‫ִאּׁשָה מֵ​ֵרי ַח ְּבׂשַר ַה ֹּקדֶׁש‪ ,‬ו ְֹלא ִהסְִרי ַח ְּבׂשַר ַה ֹּקדֶׁש מֵעֹולָם‪,‬‬ ‫ו ְֹלא נ ְִראָה ז ְבּוב ְּבבֵית ַה ִּמ ְט ְּב ַחי ִם‪ ,‬ו ְֹלא אֵַרע קִֶרי ְל ֹכהֵן ּג ָדֹול‬ ‫ּבְיֹום ַהּכִּפּוִרים‪ ,‬ו ְֹלא כִּבּו גְׁשָמִים אֵׁש ׁשֶל ֲעצֵי ַה ַּמעֲָרכָה‪ ,‬ו ְֹלא‬ ‫נ ָ ְצחָה הָרּו ַח אֶת עַּמּוד ֶה ָעׁשָן‪ ,‬ו ְֹלא נ ִ ְמצָא פְסּול ָּב ֹעמֶר ּו ִבׁשְּתֵי‬ ‫חו ִים ְרוָחִים‪,‬‬ ‫ַהּלֶחֶם ּו ְבלֶחֶם ַה ָּפנ ִים‪ ,‬עֹו ְמדִים צְפּופִים ּו ִמׁשְ ַּת ֲ‬ ‫ו ְֹלא ִהּז ִיק נָחָׁש ו ְ ַעקְָרב ּבִירּוׁשָ ַלי ִם מֵעֹולָם‪ ,‬ו ְֹלא ָאמַר ָאדָם‬ ‫חבֵרֹו צַר לִי ַהּמָקֹום ׁשֶ ָאלִין ּבִירּוׁשָ ַלי ִם‪:‬‬ ‫ַל ֲ‬ ‫(ו) ֲעׂשָ​ָרה ְדבִָרים נִבְ​ְראּו ְבעֶ​ֶרב ׁשַּבָת ּבֵין ַהּׁשְמָׁשֹות‪ ,‬וְאֵּלו הֵן‪,‬‬ ‫ּפִי ָהאֶָרץ‪ּ ,‬ופִי ַה ְּבאֵר‪ּ ,‬ופִי ָהאָתֹון‪ ,‬ו ְ ַה ֶּקׁשֶת‪ ,‬ו ְ ַהּמָן‪ ,‬ו ְ ַה ַּמּטֶה‪,‬‬ ‫ו ְ ַהּׁשָמִיר‪ ,‬ו ְ ַה ְּכתָב‪ ,‬ו ְ ַה ִּמ ְכּתָב‪ ,‬וְהַּלּוחֹות‪ .‬וְי ֵׁש אֹומְִרים‪ ,‬אַף‬ ‫ַה ַּמּז ִיקִין‪ ,‬וקְבּוָרתֹו ׁשֶל מׁשֶה‪ ,‬וְאֵילֹו ׁשֶל ַאבְָרהָם ָאבִינּו‪ .‬וְי ֵׁש‬ ‫אֹומְִרים‪ ,‬אַף ְצבָת ִב ְצבָת עֲׂשּוי ָה‪:‬‬ ‫(ז) ׁשִ ְבעָה ְדבִָרים ַּב ֹּגלֶם וְׁשִ ְבעָה ֶּב ָחכָם‪ָ .‬חכָם אֵינֹו ְמ ַדּבֵר‬ ‫ִּב ְפנ ֵי מִי ׁשֶהּוא ג ָדֹול ִמּמֶּנּו ְּב ָח ְכמָה ּו ְב ִמנְי ָן‪ ,‬וְאֵינֹו נ ִ ְכנ ָס לְתֹוְך‬ ‫חבֵרֹו‪ ,‬וְאֵינֹו נ ִ ְבהָל ְל ָהׁשִיב‪ׁ ,‬שֹואֵל ָּכ ִענְי ָן ּו ֵמׁשִיב ַּכ ֲה ָלכָה‪,‬‬ ‫ִּדבְֵרי ֲ‬ ‫ו ְאֹומֵר עַל ִראׁשֹון ִראׁשֹון וְעַל ַאחֲרֹון ַאחֲרֹון‪ ,‬וְעַל מַה ּׁשֶֹּלא‬ ‫אמֶת‪ .‬וְחִּלּופֵיהֶן‬ ‫ׁשָמַע‪ ,‬אֹומֵר ֹלא ׁשָ ַמ ְעּתִי‪ּ ,‬ומֹודֶה עַל ָה ֱ‬ ‫ַּב ֹּגלֶם‪:‬‬ ‫(ח) ׁשִ ְבעָה מִינ ֵי פְֻר ָענִּיֹות ָּבאִין לָעֹולָם עַל ׁשִ ְבעָה גּופֵי ֲעבֵָרה‪.‬‬ ‫ִמ ְק ָצתָן ְמ ַעּׂשְִרין ּו ִמ ְק ָצתָן אֵינ ָן ְמ ַעּׂשְִרין‪ָ ,‬רעָב ׁשֶל ַּבּצֶֹרת‬ ‫ָּבאָה‪ִ ,‬מ ְק ָצתָן ְר ֵעבִים ּו ִמ ְק ָצתָן ׂשְ ֵבעִים‪ּ .‬גָמְרּו ׁשֶֹּלא ְל ַעּׂשֵר‪,‬‬ ‫ָרעָב ׁשֶל מְהּומָה וְׁשֶל ַּבּצֶֹרת ָּבאָה‪ .‬וְׁשֶֹּלא לִּטֹול אֶת ַה ַחּלָה‪,‬‬ ‫ָרעָב ׁשֶל ְּכ ָלי ָה ָּבאָה‪ֶּ .‬דבֶר ּבָא לָעֹולָם עַל מִיתֹות ָהאֲמּורֹות‬ ‫ּבַּתֹוָרה ׁשֶֹּלא נ ִ ְמסְרּו ְלבֵית ּדִין‪ ,‬וְעַל ּפֵרֹות ׁשְבִיעִית‪ .‬חֶ​ֶרב ָּבאָה‬ ‫לָעֹולָם עַל עִּנּוי ַהּדִין‪ ,‬וְעַל עִּוּות ַהּדִין‪ ,‬וְעַל הַּמֹוִרים ּבַּתֹוָרה‬ ‫ׁשֶֹּלא ַכ ֲה ָלכָה‪:‬‬ ‫(ט) ַחּי ָה ָרעָה ָּבאָה לָעֹולָם עַל ׁשְבּועַת ׁשָו ְא‪ ,‬וְעַל חִּלּול ַהּׁשֵם‪.‬‬ ‫ּג ָלּות ָּבאָה לָעֹולָם עַל עֹו ְבדֵי עֲבֹודָה ז ָ​ָרה‪ ,‬וְעַל ג ִּלּוי עֲָריֹות‪,‬‬ ‫וְעַל ׁשְפִיכּות ָּדמִים‪ ,‬וְעַל ַהׁשְ ָמטַת ָהאֶָרץ‪ְּ .‬באְַר ָּבעָה פְָרקִים‬ ‫ַה ֶּדבֶר ִמתְַרּבֶה‪ּ .‬בְָרבִיעִית‪ּ ,‬ו ַבׁשְבִיעִית ּובְמֹו ָצאֵי ׁשְבִיעִית‬ ‫ּובְמֹו ָצאֵי ֶהחָג ׁשֶ ְּבכָל ׁשָנ ָה וְׁשָנ ָה‪ּ .‬בְָרבִיעִית‪ִ ,‬מ ְּפנ ֵי ַמ ְעׂשַר ָענ ִי‬ ‫ׁשֶ ַּבּׁשְלִיׁשִית‪ַּ .‬בּׁשְבִיעִית‪ִ ,‬מ ְּפנ ֵי ַמ ְעׂשַר ָענ ִי ׁשֶ ַּבּׁשִּׁשִית‪ּ .‬ובְמֹו ָצאֵי‬ ‫ׁשְבִיעִית‪ִ ,‬מ ְּפנ ֵי פֵרֹות ׁשְבִיעִית‪ּ .‬ובְמֹו ָצאֵי ֶהחָג ׁשֶ ְּבכָל ׁשָנ ָה‬ ‫וְׁשָנ ָה‪ִ ,‬מ ְּפנ ֵי גֶז ֶל ַמּתְנֹות ֲענִּי ִים‪:‬‬ ‫(י) אְַרּבַע מִּדֹות ָּב ָאדָם‪ .‬הָאֹומֵר ׁשֶּלִי ׁשֶּלִי ו ְׁשֶּלְָך ׁשֶּלְָך‪ ,‬זֹו‬ ‫ִמּדָה בֵינֹונ ִית‪ .‬וְי ֵׁש אֹומְִרים‪ ,‬זֹו ִמּדַת סְדֹום‪ׁ .‬שֶּלִי ׁשֶּלְָך ו ְׁשֶּלְָך‬ ‫ׁשֶּלִי‪ ,‬עַם ָהאֶָרץ‪ׁ .‬שֶּלִי ׁשֶּלְָך ו ְׁשֶּלְָך ׁשֶּלְָך‪ָ ,‬חסִיד‪ׁ .‬שֶּלִי ׁשֶּלִי‬ ‫ו ְׁשֶּלְָך ׁשֶּלִי‪ָ ,‬רׁשָע‪:‬‬ ‫(יא) אְַרּבַע מִּדֹות ַּבּדֵעֹות‪ .‬נֹו ַח ִלכְעֹוס ו ְנֹו ַח לְִרצֹות‪ ,‬יָצָא‬ ‫ׂשְכָרֹו ְב ֶה ְפסֵדֹו‪ָ ,‬קׁשֶה ִלכְעֹוס ו ְ ָקׁשֶה לְִרצֹות‪ ,‬יָצָא ֶה ְפסֵדֹו‬ ‫ִּבׂשְכָרֹו ָקׁשֶה ִלכְעֹוס ו ְנֹו ַח לְִרצֹות ָחסִיד‪ .‬נֹו ַח ִלכְעֹוס ו ְ ָקׁשֶה‬

‫‪131‬‬


‫לְִרצֹות ָרׁשָע‪:‬‬ ‫(יב) אְַרּבַע מִּדֹות ַּב ַּת ְלמִידִים‪ַ .‬מהֵר ִלׁשְמֹו ַע ּו ַמהֵר ְל ַאּבֵד‪,‬‬ ‫יָצָא ׂשְכָרֹו ְב ֶה ְפסֵדֹו‪ָ .‬קׁשֶה ִלׁשְמֹו ַע ו ְ ָקׁשֶה ְל ַאּבֵד‪ ,‬יָצָא ֶה ְפסֵדֹו‬ ‫ִבׂשְכָרֹו‪ַ .‬מהֵר ִלׁשְמֹו ַע ו ְ ָקׁשֶה ְל ַאּבֵד‪ָ ,‬חכָם‪ָ .‬קׁשֶה ִלׁשְמֹו ַע ּו ַמהֵר‬ ‫ְל ַאּבֵד‪ ,‬ז ֶה ֵחלֶק ָרע‪:‬‬ ‫(יג) אְַרּבַע מִּדֹות ּבְנֹו ְתנ ֵי ְצ ְדקָה‪ .‬הָרֹוצֶה ׁשֶּיִּתֵן ו ְֹלא יִּתְנּו‬ ‫אחִֵרים ו ְהּוא ֹלא יִּתֵן‪,‬‬ ‫אחִֵרים‪ .‬יִּתְנּו ֲ‬ ‫אחִֵרים‪ ,‬עֵינֹו ָרעָה ְּבׁשֶל ֲ‬ ‫ֲ‬ ‫אחִֵרים‪ָ ,‬חסִיד‪ֹ .‬לא יִּתֵן ו ְֹלא יִּתְנּו‬ ‫עֵינֹו ָרעָה ְבׁשֶּלֹו‪ .‬יִּתֵן וְיִּתְנּו ֲ‬ ‫אחִֵרים‪ָ ,‬רׁשָע‪:‬‬ ‫ֲ‬ ‫(יד) אְַרּבַע מִּדֹות ּבְהֹו ְלכֵי ְלבֵית ַה ִּמדְָרׁש‪ .‬הֹולְֵך וְאֵינֹו עֹוׂשֶה‪,‬‬ ‫ׂשְכַר ֲהלִיכָה ְבי ָדֹו‪ .‬עֹוׂשֶה וְאֵינֹו הֹולְֵך‪ׂ ,‬שְכַר ַמ ֲעׂשֶה ְבי ָדֹו‪ .‬הֹולְֵך‬ ‫ו ְעֹוׂשֶה‪ָ ,‬חסִיד‪ֹ .‬לא הֹולְֵך ו ְֹלא עֹוׂשֶה‪ָ ,‬רׁשָע‪:‬‬ ‫ח ָכמִים‪ .‬סְפֹוג‪ּ ,‬ו ַמׁשְּפְֵך‪,‬‬ ‫(טו) אְַרּבַע מִּדֹות ּבְיֹוׁשְבִים ְל ְפנ ֵי ֲ‬ ‫ְמׁשַּמֶ​ֶרת‪ ,‬וְנָפָה‪ .‬סְפֹוג‪ׁ ,‬שֶהּוא סֹופֵג אֶת ַהּכֹל‪ַ .‬מׁשְּפְֵך‪ׁ ,‬שֶ ַּמ ְכנ ִיס‬ ‫ּבָזֹו ּומֹוצִיא בָזֹו‪ְ .‬מׁשַּמֶ​ֶרת‪ׁ ,‬שֶּמֹוצִיאָה אֶת ַהּיַי ִן ו ְקֹולֶטֶת אֶת‬ ‫ּסלֶת‪:‬‬ ‫ַהּׁשְמִָרים‪ .‬וְנָפָה‪ׁ ,‬שֶּמֹוצִיאָה אֶת ַה ֶּקמַח ו ְקֹולֶטֶת אֶת ַה ֹ‬ ‫(טז) ּכָל ַא ֲהבָה ׁשֶהִיא תְלּוי ָה ְב ָדבָר‪ָּ ,‬בטֵל ָּדבָר‪ְּ ,‬ב ֵטלָה ַא ֲהבָה‪.‬‬ ‫וְׁשֶאֵינ ָּה ּתְלּוי ָה ְב ָדבָר‪ ,‬אֵינ ָּה ְּב ֵטלָה לְעֹולָם‪ .‬אֵיזֹו הִיא ַא ֲהבָה‬ ‫ַהּתְלּוי ָה ְב ָדבָר‪ ,‬זֹו ַא ֲהבַת ַאמְנֹון ו ְ ָתמָר‪ .‬וְׁשֶאֵינ ָּה ּתְלּוי ָה ְב ָדבָר‪,‬‬ ‫זֹו ַא ֲהבַת ָּדו ִיד ו ִיהֹונָתָן‪:‬‬ ‫(יז) ּכָל ַמחֲלֹוקֶת ׁשֶהִיא ְלׁשֵם ׁשָ ַמי ִם‪ ,‬סֹופָּה ְל ִה ְת ַקּי ֵם‪ .‬וְׁשֶאֵינ ָּה‬ ‫ְלׁשֵם ׁשָ ַמי ִם‪ ,‬אֵין סֹופָּה ְל ִה ְת ַקּי ֵם‪ .‬אֵיזֹו הִיא ַמחֲלֹוקֶת ׁשֶהִיא‬ ‫ְלׁשֵם ׁשָ ַמי ִם‪ ,‬זֹו ַמחֲלֹוקֶת ִהּלֵל וְׁשַּמַאי‪ .‬וְׁשֶאֵינ ָּה ְלׁשֵם ׁשָ ַמי ִם‪,‬‬ ‫זֹו ַמחֲלֹוקֶת קַֹרח וְכָל ֲעדָתֹו‪:‬‬ ‫(יח) ּכָל ַה ְמזַּכֶה אֶת הַָרּבִים‪ ,‬אֵין ֵחטְא ּבָא עַל י ָדֹו‪ .‬וְכָל‬ ‫חטִיא אֶת הַָרּבִים‪ ,‬אֵין ַמ ְסּפִיקִין ְּבי ָדֹו ַלעֲׂשֹות ּתְׁשּובָה‪.‬‬ ‫ַה ַּמ ֲ‬ ‫אמַר‬ ‫מׁשֶה זָכָה וְזִּכָה אֶת הַָרּבִים‪ ,‬ז ְכּות הַָרּבִים ּתָלּוי ּבֹו‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫(דברים לג)‪ִ ,‬צ ְדקַת ה' ָעׂשָה ּו ִמׁשְ ָּפטָיו עִם יִׂשְָראֵל‪ .‬י ָ​ָר ְבעָם‬ ‫אמַר‬ ‫חטִיא אֶת הַָרּבִים‪ֵ ,‬חטְא הַָרּבִים ּתָלּוי ּבֹו‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ָחטָא ו ְ ֶה ֱ‬ ‫אׁשֶר ָחטָא‬ ‫(מלכים א טו)‪ ,‬עַל ַחּטֹאות י ָ​ָר ְבעָם (ּבֶן נְבָט) ֲ‬ ‫חטִיא אֶת יִׂשְָראֵל‪:‬‬ ‫אׁשֶר ֶה ֱ‬ ‫וַ ֲ‬ ‫(יט) ּכָל מִי ׁשֶּי ֵׁש ְּבי ָדֹו ׁשְלׁשָה ְדבִָרים ַהּלָלּו‪ִ ,‬מ ַּת ְלמִידָיו‬ ‫אחִֵרים‪ִ ,‬מ ַּת ְלמִידָיו‬ ‫ׁשֶל ַאבְָרהָם ָאבִינּו‪ּ .‬וׁשְלׁשָה ְדבִָרים ֲ‬ ‫ׁשֶל ִּב ְלעָם הָ​ָרׁשָע‪ַ .‬עי ִן טֹובָה‪ ,‬ו ְרּו ַח נ ְמּוכָה‪ ,‬וְנֶפֶׁש ׁשְ ָפלָה‪,‬‬ ‫ִמ ַּת ְלמִידָיו ׁשֶל ַאבְָרהָם ָאבִינּו‪ַ .‬עי ִן ָרעָה‪ ,‬ו ְרּו ַח ּג ְבֹוהָה‪ ,‬וְנֶפֶׁש‬ ‫ְר ָחבָה‪ִ ,‬מ ַּת ְלמִידָיו ׁשֶל ִּב ְלעָם הָ​ָרׁשָע‪ .‬מַה ּבֵין ַּת ְלמִידָיו ׁשֶל‬ ‫ַאבְָרהָם ָאבִינּו ְל ַת ְלמִידָיו ׁשֶל ִּב ְלעָם הָ​ָרׁשָע‪ַּ .‬ת ְלמִידָיו ׁשֶל‬ ‫חלִין ּבָעֹולָם ַהּבָא‪,‬‬ ‫ַאבְָרהָם ָאבִינּו‪ ,‬אֹו ְכלִין ּבָעֹולָם ַהּז ֶה ו ְנֹו ֲ‬ ‫א ַמּלֵא‪.‬‬ ‫אצְֹרתֵיהֶם ֲ‬ ‫א ֲהבַי י ֵׁש‪ ,‬ו ְ ֹ‬ ‫אמַר (משלי ח)‪ְ ,‬ל ַהנְחִיל ֹ‬ ‫ׁשֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אבָל ַּת ְלמִידָיו ׁשֶל ִּב ְלעָם הָ​ָרׁשָע יֹוְרׁשִין ּג ֵי ִהּנ ָם ו ְיֹוְרדִין ִל ְבאֵר‬ ‫ֲ‬ ‫אמַר (תהלים נה)‪ ,‬ו ְ ַאּתָה אֱֹלהִים ּתֹוִרידֵם ִל ְבאֵר‬ ‫ׁשַחַת‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אנ ִי ֶא ְבטַח‬ ‫ׁשַחַת‪ַ ,‬אנְׁשֵי ָדמִים ּומְִרמָה ֹלא יֶחֱצּו יְמֵיהֶם‪ ,‬ו ַ ֲ‬ ‫ּבְָך‪:‬‬ ‫(כ) י ְהּודָה בֶן ּתֵימָא אֹומֵר‪ֱ ,‬הו ֵי עַז ַּכּנָמֵר‪ ,‬וְקַל ַּכּנֶׁשֶר‪ ,‬ו ְָרץ‬ ‫ַּכ ְּצבִי‪ ,‬וְג ִּבֹור ָּכאֲִרי ַלעֲׂשֹות ְרצֹון ָאבִיָך ׁשֶ ַּבּׁשָ ָמי ִם‪ .‬הּוא ָהי ָה‬ ‫אֹומֵר‪ ,‬עַז ָּפנ ִים ְלג ֵי ִהּנ ָם‪ ,‬ובׁשֶת ָּפנ ִים ְלג ַן ֵעדֶן‪ .‬יְהִי ָרצֹון‬

‫‪132‬‬

‫ִמ ְּל ָפנ ֶיָך יְי ָ אֱֹלהֵינּו ׁשֶ ִּת ְבנ ֶה עִיְרָך ִּב ְמהֵָרה ְביָמֵינּו וְתֵן ֶח ְלקֵנּו‬ ‫ּבְתֹוָרתֶָך‪:‬‬ ‫(כא) הּוא ָהי ָה אֹומֵר‪ּ ,‬בֶן ָחמֵׁש ׁשָנ ִים ַל ִּמקְָרא‪ּ ,‬בֶן ֶעׂשֶר‬ ‫חמֵׁש ֶעׂשְֵרה ַל ַּתלְמּוד‪,‬‬ ‫ַל ִּמׁשְנ ָה‪ּ ,‬בֶן ׁשְלׁש ֶעׂשְֵרה ַל ִּמצְ�ֹות‪ּ ,‬בֶן ֲ‬ ‫חּפָה‪ּ ,‬בן ֶעׂשְִרים לְִרּדֹוף‪ּ ,‬בֶן ׁשְלׁשִים ַל ֹּכחַ‪,‬‬ ‫ּבֶן ׁשְמֹונ ֶה ֶעׂשְֵרה ַל ֻ‬ ‫ח ִמּׁשִים ָל ֵעצָה‪ּ ,‬בֶן ׁשִּׁשִים ַלז ִ ְקנ ָה‪ּ ,‬בֶן‬ ‫ּבֶן אְַר ָּבעִים ַלּבִינ ָה‪ּ ,‬בֶן ֲ‬ ‫ׁשִ ְבעִים ַלּׂשֵיבָה‪ּ ,‬בֶן ׁשְמֹונ ִים ַלּג ְבּוָרה‪ּ ,‬בֶן ִּתׁשְעִים לָׁשּוחַ‪ּ ,‬בֶן‬ ‫ֵמאָה ְּכאִּלּו מֵת ו ְ ָעבַר ּו ָבטֵל מִן הָעֹולָם‪:‬‬ ‫חז ֵי‪,‬‬ ‫(כב) ּבֶן ּבַג ּבַג אֹומֵר‪ֲ ,‬הפְָך ּבָּה ו ַ ֲהפְָך ּבָּה‪ְּ ,‬ד ֹכּלָא בָּה‪ .‬ובָּה ֶּת ֱ‬ ‫וְסִיב ּו ְבלֵה בַּה‪ּ ,‬ו ִמּנ ַּה לָא תְזּועַ‪ׁ ,‬שֶאֵין לְָך ִמּדָה טֹובָה הֵי ֶמּנ ָה‪.‬‬ ‫ּבֶן הֵא הֵא אֹומֵר‪ ,‬לְפּום ַצעֲָרא ַאג ְָרא‪:‬‬

‫פרק ו (קנין תורה)‬

‫(א) ַרּבִי ֵמאִיר אֹומֵר ּכָל הָעֹוסֵק ּבַּתֹוָרה ִלׁשְמָּה‪ ,‬זֹוכֶה ִל ְדבִָרים‬ ‫הְַרּבֵה‪ ,‬ו ְֹלא עֹוד ֶאּלָא ׁשֶּכָל הָעֹולָם ּכ ֻּלֹו ְּכדַאי הּוא לֹו‪ ,‬נִקְָרא‬ ‫ֵרעַ‪ ,‬אָהּוב‪ ,‬אֹוהֵב אֶת ַהּמָקֹום‪ ,‬אֹוהֵב אֶת ַהּבְִרּיֹות‪ְ ,‬מׂשַ ֵּמ ַח‬ ‫אֶת ַהּמָקֹום‪ְ ,‬מׂשַ ֵּמ ַח אֶת ַהּבְִרּיֹות‪ּ ,‬ו ַמ ְל ַּבׁשְּתֹו ֲענָו ָה וְי ְִראָה‪,‬‬ ‫אמָן‪ּ ,‬ומְַר ַחקְּתֹו מִן‬ ‫ּו ַמ ְכׁשְַרּתֹו ִלהְיֹות ַצּדִיק ָחסִיד יָׁשָר וְנ ֶ ֱ‬ ‫ַה ֵחטְא‪ּ ,‬ו ְמקַָרבְּתֹו לִידֵי ז ְכּות‪ ,‬וְנ ֶ ֱהנ ִין ִמּמֶּנּו ֵעצָה ו ְתּוׁשִּי ָה ּבִינ ָה‬ ‫אנ ִי בִינ ָה לִי ג ְבּוָרה‪ ,‬ו ְנֹו ֶתנ ֶת‬ ‫אמַר לִי ֵעצָה ו ְתּוׁשִּי ָה ֲ‬ ‫ּוג ְבּוָרה‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫לֹו ַמלְכּות ּו ֶמ ְמׁשָלָה וְחִּקּור ּדִין‪ּ ,‬ו ְמגַּלִין לֹו ָרז ֵי תֹוָרה‪ ,‬וְנ ַ ֲעׂשֶה‬ ‫ְּכ ַמ ְעי ָן ַה ִּמ ְתּגַּבֵר ּו ְכנָהָר ׁשֶאֵינֹו ּפֹוסֵק‪ ,‬ו ְהֹו ֶה צָנּוע וְאֶ​ֶרְך רּוחַ‪,‬‬ ‫ּומֹוחֵל עַל ֶעלְּבֹונֹו‪ּ ,‬ו ְמג ַ ַּדלְּתֹו ּומְרֹו ַממְּתֹו עַל ּכָל ַה ַּמ ֲעׂשִים‪:‬‬ ‫(ב) ָאמַר ַרּבִי י ְהֹוׁשֻ ַע ּבֶן לֵו ִי‪ְּ ,‬בכָל יֹום ו ָיֹום ּבַת קֹול יֹוצֵאת‬ ‫ֵמהַר חֹוֵרב ּו ַמכְֶרז ֶת ו ְאֹומֶ​ֶרת אֹוי ָלהֶם ַלּבְִרּיֹות ֵמ ֶעלְּבֹונ ָּה ׁשֶל‬ ‫אמַר נֶז ֶם‬ ‫ּתֹוָרה ׁשֶּכָל מִי ׁשֶאֵינֹו עֹוסֵק ּבַּתֹוָרה נִקְָרא נ ָזּוף‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫חז ִיר ִאּׁשָה יָפָה וְסַָרת ָטעַם‪ ,‬ו ְאֹומֵר ו ְ ַהּלֻחֹת ַמ ֲעׂשֵה‬ ‫זָהָב ְּבאַף ֲ‬ ‫אֱֹלהִים ֵהּמָה ו ְ ַה ִּמ ְכּתָב ִמ ְכּתַב אֱֹלהִים הּוא חָרּות עַל ַהּלֻחֹת‪,‬‬ ‫אַל ִּתקְָרא חָרּות ֶאּלָא חֵרּות‪ׁ ,‬שֶאֵין לְָך ּבֶן חֹוִרין ֶאּלָא מִי‬ ‫ׁשֶעֹוסֵק ְּב ַתלְמּוד ּתֹוָרה‪ ,‬וְכָל מִי ׁשֶעֹוסֵק ְּב ַתלְמּוד ּתֹוָרה הֲֵרי‬ ‫חלִיאֵל ּבָמֹות‪:‬‬ ‫חלִיאֵל ּו ִמּנ ַ ֲ‬ ‫אמַר ּו ִמ ַּמ ָּתנ ָה נ ַ ֲ‬ ‫ז ֶה ִמ ְת ַעּלֶה‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫חבֵרֹו ּפֶ​ֶרק ֶאחָד אֹו ֲה ָלכָה ֶאחָת אֹו ּפָסּוק ֶאחָד‬ ‫(ג) הַלֹומֵד ֵמ ֲ‬ ‫אפִילּו אֹות ֶאחָת‪ ,‬צִָריְך ִלנְהָג ּבֹו ּכָבֹוד‪,‬‬ ‫אֹו דִּבּור ֶאחָד אֹו ֲ‬ ‫אחִיתֹופֶל ֶאּלָא‬ ‫ׁשֶּכֵן ָמצִינּו ְּב ָדו ִד ֶמלְֶך יִׂשְָראֵל‪ׁ ,‬שֶֹּלא ָלמַד ֵמ ֲ‬ ‫אמַר ו ְ ַאּתָה‬ ‫ׁשְנ ֵי ְדבִָרים ִּב ְלבָד‪ ,‬קְָראֹו ַרּבֹו אַּלּופֹו ּומְיֻּדָעֹו‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אֱנֹוׁש ְּכעְֶרּכִי אַּלּופִי ּומְי ֻ ָּדעִי‪ ,‬וַהֲֹלא ְדבִָרים קַל ו ָחֹומֶר‪ּ ,‬ומַה‬ ‫אחִיתֹופֶל ֶאּלָא ׁשְנ ֵי ְדבִָרים‬ ‫ָּדו ִד ֶמלְֶך יִׂשְָראֵל ׁשֶֹּלא ָלמַד ֵמ ֲ‬ ‫חבֵרֹו ּפֶ​ֶרק ֶאחָד‬ ‫ִּב ְלבָד קְָראֹו ַרּבֹו אַּלּופֹו ּומְיֻּדָעֹו‪ ,‬הַּלֹומֵד ֵמ ֲ‬ ‫אפִילּו אֹות‬ ‫אֹו ֲה ָלכָה ֶאחָת אֹו ּפָסּוק ֶאחָד אֹו דִּבּור ֶאחָד אֹו ֲ‬ ‫ֶאחָת עַל ַאחַת ַּכּמָה ו ְ ַכּמָה ׁשֶּצִָריְך ִלנְהָג ּבֹו ּכָבֹוד‪ ,‬וְאֵין ּכָבֹוד‬ ‫ח ָכמִים יִנְחָלּו ּו ְתמִימִים יִנְחֲלּו‬ ‫אמַר ּכָבֹוד ֲ‬ ‫ֶאּלָא תֹוָרה‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אמַר ּכִי לֶקַח טֹוב נ ָ ַתּתִי ָלכֶם‬ ‫טֹוב‪ ,‬וְאֵין טֹוב ֶאּלָא תֹוָרה ׁשֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ּתֹוָרתִי אַל ַּת ֲעזֹבּו‪:‬‬ ‫(ד) ּכְַך הִיא ּדְַרּכָּה ׁשֶל ּתֹוָרה‪ּ ,‬פַת ַּב ֶּמלַח ּתֹאכֵל ּו ַמי ִם ַּבּמְׂשּוָרה‬ ‫ִּתׁשְּתֶה וְעַל ָהאֶָרץ ּתִיׁשָן ו ְ ַחּי ֵי ַצעַר ִּת ְחי ֶה ּובַּתֹוָרה ַאּתָה ָעמֵל‬ ‫אִם ַאּתָה ֹעׂשֶה ּכֵן ַאׁשְֶריָך ו ְטֹוב לְָך ַאׁשְֶריָך ּבָעֹולָם ַהּז ֶה ו ְטֹוב‬


‫לְָך לָעֹולָם ַהּבָא‪:‬‬ ‫(ה) אַל ְּת ַבּקֵׁש ּגְדֻּלָה ְל ַע ְצמְָך‪ ,‬וְאַל ַּתחְמֹוד ּכָבֹוד‪ ,‬יֹותֵר‬ ‫ִמּלִּמּודֶָך ֲעׂשֵה‪ ,‬וְאַל ִּת ְת ַאּו ֶה ְלׁשֻ ְל ָחנ ָם ׁשֶל ׂשִָרים‪ׁ ,‬שֶּׁשֻ ְל ָחנ ְָך‬ ‫אמָן הּוא ַּבעַל‬ ‫ּג ָדֹול ִמּׁשֻ ְל ָחנ ָם ו ְ ִכתְ​ְרָך ּג ָדֹול ִמ ִּכתְָרם‪ ,‬וְנ ֶ ֱ‬ ‫ְמלַא ְכּתְָך ׁשֶּיְׁשַּלֶם לְָך ׂשְכַר ְּפעֻ ָּלתֶָך‪:‬‬ ‫(ו) ּג ְדֹולָה ּתֹוָרה יֹותֵר מִן ַהּכְהּוּנ ָה ּומִן ַה ַּמלְכּות‪ׁ ,‬שֶ ַה ַּמלְכּות‬ ‫נ ִ ְקנ ֵית ִּבׁשְֹלׁשִים ַמעֲלֹות‪ ,‬ו ְ ַה ְּכהֻּנ ָה ְּב ֶעׂשְִרים וְאְַרּבַע‪ ,‬וְהַּתֹוָרה‬ ‫נ ִ ְקנ ֵית ְּבאְַר ָּבעִים ּוׁשְמֹונ ֶה ְדבִָרים‪ ,‬וְאֵלּו הֵן‪ְּ ,‬ב ַתלְמּוד‪,‬‬ ‫אז ֶן‪ַּ ,‬בעֲִריכַת ׂשְ ָפ ָתי ִם‪ְּ ,‬בבִינ ַת ַהּלֵב‪ְּ ,‬באֵימָה‪,‬‬ ‫ִּבׁשְמִיעַת ָה ֹ‬ ‫ח ָכמִים‪ְּ ,‬ב ִדקְּדּוק‬ ‫ְּבי ְִראָה‪ַּ ,‬ב ֲענָו ָה‪ְּ ,‬בׂשִ ְמחָה‪ְּ ,‬ב ָטהֳָרה‪ְּ ,‬בׁשִּמּוׁש ֲ‬ ‫חבִֵרים‪ְּ ,‬ב ִפלְּפּול ַה ַּת ְלמִידִים‪ְּ ,‬בי ִּׁשּוב‪ְּ ,‬ב ִמקְָרא‪ְּ ,‬ב ִמׁשְנ ָה‪,‬‬ ‫ֲ‬ ‫ְּבמִעּוט סְחֹוָרה‪ְּ ,‬במִעּוט ּדֶ​ֶרְך אֶ​ֶרץ‪ְּ ,‬במִעּוט ַּתעֲנּוג‪ְּ ,‬במִעּוט‬ ‫ׁשֵנ ָה‪ְּ ,‬במִעּוט ׂשִיחָה‪ְּ ,‬במִעּוט ׂשְחֹוק‪ְּ ,‬באֶ​ֶרְך ַא ַּפי ִם‪ְּ ,‬בלֵב טֹוב‪,‬‬ ‫ח ָכמִים‪ְּ ,‬ב ַק ָּבלַת ַהּי ִּסֹוִרין‪ַ ,‬ה ַּמּכִיר אֶת מְקֹומֹו‪,‬‬ ‫ֶּבאֱמּונ ַת ֲ‬ ‫חז ִיק טֹובָה‬ ‫ו ְ ַהּׂשָ ֵמ ַח ְּב ֶחלְקֹו‪ ,‬וְהָעֹוׂשֶה ְסי ָג ִל ְדבָ​ָריו‪ ,‬וְאֵינֹו ַמ ֲ‬ ‫ְל ַעצְמֹו‪ ,‬אָהּוב‪ ,‬אֹוהֵב אֶת ַהּמָקֹום‪ ,‬אֹוהֵב אֶת ַהּבְִרּיֹות‪ ,‬אֹוהֵב‬ ‫אֶת ַה ְּצדָקֹות‪ ,‬אֹוהֵב אֶת ַהּמֵיׁשִָרים‪ ,‬אֹוהֵב אֶת הַּתֹוכָחֹות‪,‬‬ ‫ּו ִמתְַרחֵק מִן ַהּכָבֹוד‪ ,‬ו ְֹלא ֵמג ִיס לִּבֹו ְּב ַתלְמּודֹו‪ ,‬וְאֵינֹו ׂשָ ֵמ ַח‬ ‫חבֵרֹו‪ּ ,‬ו ַמכְִריעֹו ְלכַף ז ְכּות‪ּ ,‬ו ַמ ֲעמִידֹו‬ ‫ּבְהֹוָראָה‪ ,‬נֹוׂשֵא ְבעֹל עִם ֲ‬ ‫אמֶת‪ּ ,‬ו ַמ ֲעמִידֹו עַל ַהּׁשָלֹום‪ּ ,‬ו ִמ ְתיַּׁשֵב לִּבֹו ְּב ַתלְמּודֹו‪,‬‬ ‫עַל ָה ֱ‬ ‫ׁשֹואֵל ּו ֵמׁשִיב ׁשֹו ֵמ ַע ּומֹוסִיף‪ ,‬הַּלֹומֵד עַל ְמנ ָת ְל ַלּמֵד וְהַּלֹומֵד‬ ‫עַל ְמנ ָת ַלעֲׂשֹות‪ַ ,‬ה ַּמ ְחּכִים אֶת ַרּבֹו‪ ,‬ו ְ ַה ְמ ַכּו ֵן אֶת ׁשְמּועָתֹו‪,‬‬ ‫וְהָאֹומֵר ָּדבָר ְּבׁשֵם אֹומְרֹו‪ ,‬הָא ָל ַמ ְד ָּת ּכָל הָאֹומֵר ָּדבָר ְּבׁשֵם‬ ‫אמַר וַּתֹאמֶר ֶא ְסּתֵר ַל ֶּמלְֶך‬ ‫אּלָה לָעֹולָם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אֹומְרֹו ֵמבִיא ג ְ ֻ‬ ‫ְּבׁשֵם מְָר ְּדכָי‪:‬‬ ‫(ז) ּג ְדֹולָה תֹוָרה ׁשֶהִיא נֹו ֶתנ ֶת ַחּי ִים ְל ֹעׂשֶי ָה ּבָעֹולָם ַהּז ֶה‬ ‫אמַר ּכִי ַחּי ִים הֵם לְמֹו ְצאֵיהֶם ּו ְלכָל ְּבׂשָרֹו‬ ‫ּובָעֹולָם ַהּבָא‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫מְַרּפֵא‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ִ ,‬רפְאּות ְּתהִי ְלׁשֶָרָך וְׁשִּקּוי ְל ַעצְמֹותֶיָך‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪,‬‬ ‫אּׁשָר‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ּ ,‬כִי ִלוְי ַת‬ ‫חז ִיקִים ּבָּה ו ְתֹו ְמכֶי ָה ְמ ֻ‬ ‫עֵץ ַחּי ִים הִיא ַל ַּמ ֲ‬ ‫חֵן הֵם לְֹראׁשֶָך ו ַ ֲענָקִים ְלג ְַרּג ְֹרתֶיָך‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ִּ ,‬תּתֵן לְֹראׁשְָך ִלוְי ַת‬ ‫חֵן ֲעטֶ​ֶרת ִּת ְפאֶ​ֶרת ְּת ַמּגְנֶּךָ‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ּ ,‬כִי בִי י ְִרּבּו יָמֶיָך ו ְיֹוסִיפּו‬ ‫לְָך ׁשְנֹות ַחּי ִים‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ ,‬אֶֹרְך יָמִים ּבִימִינ ָּה ִּבׂשְמֹאֹולָּה ֹעׁשֶר‬ ‫וְכָבֹוד‪ ,‬ו ְאֹומֵר ּכִי אֶֹרְך יָמִים ּוׁשְנֹות ַחּי ִים וְׁשָלֹום יֹוסִיפּו לְָך‬ ‫ו ְאֹומֵר‪ּ ,‬דְָרכֶי ָה ּדְַרכֵי נֹועַם וְכָל נְתִבֹותֶי ָה ׁשָלֹום‪:‬‬ ‫(ח) ַרּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן י ְהּודָה מִּׁשּום ַרּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן יֹו ָחאִי אֹומֵר‪,‬‬ ‫הַּנֹוי ו ְ ַה ֹּכ ַח וְהָעֹוׁשֶר ו ְ ַהּכָבֹוד ו ְ ַה ָח ְכמָה ו ְ ַהּז ִ ְקנ ָה ו ְ ַהּׂשֵיבָה‬ ‫אמַר ֲעטֶ​ֶרת ִּת ְפאֶ​ֶרת‬ ‫ו ְ ַה ָּבנ ִים נָאֶה ַל ַּצּדִיקִים וְנָאֶה לָעֹולָם‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ׂשֵיבָה ְּבדֶ​ֶרְך ְצ ָדקָה ִּת ָּמצֵא‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ֲ ,‬עטֶ​ֶרת ז ְ ֵקנ ִים ְּבנ ֵי ָּבנ ִים‬ ‫ו ְ ִת ְפאֶ​ֶרת ָּבנ ִים אֲבֹותָם‪ ,‬ו ְאֹומֵר ִּת ְפאֶ​ֶרת ּבַחּוִרים ּכֹוחָם ו ַ ֲהדַר‬ ‫ז ְ ֵקנ ִים ׂשֵיבָה‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ ,‬ו ְ ָחפְָרה ַה ְּל ָבנ ָה ּובֹוׁשָה ַה ַחּמָה ּכִי ָמלְַך‬ ‫י ְ ֹדו ָד ְצבָאֹות ְּבהַר צִּיֹון ּובִירּוׁשָ ַלי ִם וְנֶג ֶד ז ְ ֵקנ ָיו ּכָבֹוד‪:‬‬ ‫(ט) ַרּבִי ׁשִמְעֹון ּבֶן ְמנ ַ ְסי ָא אֹומֵר‪ ,‬אֵּלּו ׁשֶבַע מִּדֹות ׁשֶּמָנּו‬ ‫ח ָכמִים ַל ַּצּדִיקִים‪ּ ,‬כֻּלָם נ ִ ְת ַקּי ְמּו ּבְַרּבִי ּו ְב ָבנ ָיו‪:‬‬ ‫ֲ‬ ‫(י) ָאמַר ַרּבִי יֹוסֵי ּבֶן ִק ְסמָא‪ַּ ,‬פעַם ַאחַת ָהי ִיתִי ְמ ַהּלְֵך ַּבּדֶ​ֶרְך‬ ‫חז ְַרּתִי לֹו ׁשָלֹום‪,‬‬ ‫ּו ָּפג ַע ּבִי ָאדָם ֶאחָד‪ ,‬וְנָתַן לִי ׁשָלֹום‪ ,‬ו ְ ֶה ֱ‬ ‫ָאמַר לִי‪ַ ,‬רּבִי ֵמאֵיז ֶה מָקֹום ָאּתָה‪ָ ,‬אמְַרּתִי לֹו‪ֵ ,‬מעִיר ּג ְדֹולָה‬

‫ח ָכמִים וְׁשֶל סֹופְִרים ָאנ ִי‪ָ ,‬אמַר לִי‪ַ ,‬רּבִי ְרצֹונ ְָך ׁשֶּתָדּור‬ ‫ׁשֶל ֲ‬ ‫א ָבנ ִים‬ ‫א ָלפִים ִּדנ ְֵרי זָהָב ו ַ ֲ‬ ‫אנ ִי ֶאּתֵן לְָך ֶאלֶף ֲ‬ ‫ִעּמָנּו ִּבמְקֹומֵנּו ו ַ ֲ‬ ‫טֹובֹות ּומְַרּגָלִּיֹות‪ָ ,‬אמְַרּתִי לֹו אִם ַאּתָה נֹותֵן לִי ּכָל ּכֶסֶף וְזָהָב‬ ‫א ָבנ ִים טֹובֹות ּומְַרּגָלִּיֹות ׁשֶּבָעֹולָם‪ ,‬אֵינ ִי דָר ֶאּלָא ִּבמְקֹום‬ ‫וַ ֲ‬ ‫ּתֹוָרה‪ ,‬וְכֵן ּכָתּוב ְּב ֵספֶר ְּת ִהּלִים עַל יְדֵי ָדו ִד ֶמלְֶך יִׂשְָראֵל‪ ,‬טֹוב‬ ‫לִי ּתֹוַרת ּפִיָך ֵמ ַא ְלפֵי זָהָב ו ָ ָכסֶף‪ ,‬ו ְֹלא עֹוד‪ֶ ,‬אּלָא ׁשֶ ִּבׁשְעַת‬ ‫ְּפטִיָרתֹו ׁשֶל ָאדָם אֵין ְמ ַלו ִין לֹו ְל ָאדָם ֹלא כֶסֶף ו ְֹלא זָהָב ו ְֹלא‬ ‫א ָבנ ִים טֹובֹות ּומְַרּגָלִּיֹות‪ֶ ,‬אּלָא ּתֹוָרה ּו ַמ ֲעׂשִים טֹובִים ִּב ְלבָד‪,‬‬ ‫ֲ‬ ‫אמַר‪ְּ ,‬ב ִה ְת ַהּלֶכְָך ַּתנְחֶה אֹותְָך ְּבׁשָ ְכּבְָך ִּתׁשְמֹור ָעלֶיָך‬ ‫ׁשֶּנ ֶ ֱ‬ ‫אתְָך‪ּ ,‬בָעֹולָם ַהּז ֶה‪,‬‬ ‫ו ַ ֲהקִיצֹו ָת הִיא ְתׂשִיחֶָך‪ְּ ,‬ב ִה ְת ַהּלֶכְָך ַּתנְחֶה ֹ‬ ‫ְּבׁשָ ְכּבְָך ִּתׁשְמֹור ָעלֶיָך‪ַּ ,‬ב ָּקבֶר‪ ,‬ו ַ ֲהקִיצֹו ָת הִיא ְתׂשִיחֶָך‪ ,‬לָעֹולָם‬ ‫ַהּבָא‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪ ,‬לִי ַהּכֶסֶף וְלִי ַהּזָהָב נְאֻם י ְ ֹדו ָד ְצבָאֹות‪:‬‬ ‫ח ִמׁשָה ִקנְיָנ ִים ָקנ ָה לֹו ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא ּבָעֹולָמֹו‪ ,‬וְאֵּלּו‬ ‫(יא) ֲ‬ ‫הֵן‪ּ ,‬תֹוָרה ִקנְי ָן ֶאחָד‪ׁ ,‬שָ ַמי ִם וָאֶָרץ ִקנְי ָן ֶאחָד‪ַ ,‬אבְָרהָם ִקנְי ָן‬ ‫ֶאחָד‪ ,‬יִׂשְָראֵל ִקנְי ָן ֶאחָד‪ּ ,‬בֵית ַה ִּמ ְקּדָׁש ִקנְי ָן ֶאחָד‪ּ .‬תֹוָרה ִמּנַי ִן‪,‬‬ ‫ִּד ְכתִיב‪ ,‬י ְ ֹדו ָד ָקנָנ ִי ֵראׁשִית ּדְַרּכֹו ֶקדֶם ִמ ְפ ָעלָיו ֵמאָז‪ׁ ,‬שָ ַמי ִם‬ ‫וָאֶָרץ ִמּנַי ִן ִּד ְכתִיב ּכֹה ָאמַר י ְ ֹדו ָד ַהּׁשָ ַמי ִם ִּכ ְסאִי ו ְ ָהאֶָרץ ֲהדֹם‬ ‫אׁשֶר ִּתבְנּו לִי וְאֵי ז ֶה מָקֹום מְנּו ָחתִי‪ ,‬ו ְאֹומֵר‪,‬‬ ‫ַרגְלָי אֵי ז ֶה ַבי ִת ֲ‬ ‫מָה ַרּבּו ַמ ֲעׂשֶיָך י ְ ֹדו ָד ּכֻּלָם ְּב ָח ְכמָה ָעׂשִי ָת ָמ ְלאָה ָהאֶָרץ ִקנְיָנ ֶָך‪.‬‬ ‫ַאבְָרהָם ִמּנַי ִן‪ִּ ,‬ד ְכתִיב וַיְבְָרכֵהּו וַּיֹאמַר ּבָרּוְך ַאבְָרם ְלאֵל ֶעלְיֹון‬ ‫קֹונ ֶה ׁשָ ַמי ִם וָאֶָרץ‪ .‬יִׂשְָראֵל ִמּנַי ִן‪ִּ ,‬ד ְכתִיב‪ ,‬עַד י ַ ֲעבֹר ַעּמְָך‬ ‫אׁשֶר ָּבאֶָרץ‬ ‫י ְ ֹדו ָד עַד יַעֲבֹור עַם זּו ָקנ ִיתָ‪ ,‬ו ְאֹומֵר ִלקְדֹוׁשִים ֲ‬ ‫ֵהּמָה ו ְ ַאּדִיֵרי ּכָל ֶח ְפצִי בָם‪ּ ,‬בֵית ַה ִּמ ְקּדָׁש ִמּנַי ִן‪ִּ ,‬ד ְכתִיב‪ ,‬מָכֹון‬ ‫א ֹדנ ָי ּכֹונ ְנּו יָדֶיָך‪ ,‬ו ְאֹומֵר וַיְבִיאֵם‬ ‫ְלׁשִ ְבּתְָך ָּפ ַע ְל ָּת י ְ ֹדו ָד ִמ ְּקדָׁש ֲ‬ ‫אֶל ּג ְבּול ָקדְׁשֹו הַר ז ֶה ָקנְתָה יְמִינֹו‪:‬‬ ‫(יב) ּכָל מַה ּׁשֶּבָ​ָרא ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא ּבָעֹולָמֹו‪ֹ ,‬לא בְָראֹו‬ ‫אמַר‪ּ ,‬כֹל ַהּנִקְָרא ִבׁשְמִי ו ְ ִלכְבֹודִי ּבְָראתִיו‬ ‫ֶאּלָא ִלכְבֹודֹו‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫יְצְַרּתִיו אַף ֲעׂשִיתִיו‪ ,‬ו ְאֹומֵר י ְ ֹדו ָד יִמְֹלְך ְל ֹעלָם וָעֶד‪:‬‬ ‫חנַנְי ָא ּבֶן ֲע ַקׁשְי ָא אֹומֵר‪ָ ,‬רצָה ַהּקָדֹוׁש ּבָרּוְך הּוא ְלז ַּכֹות‬ ‫ַרּבִי ֲ‬ ‫אמַר י ְ ֹדו ָד‬ ‫אֶת יִׂשְָראֵל‪ְ ,‬לפִיכְָך הְִרּבָה ָלהֶם ּתֹוָרה ּו ִמצְ�ֹות‪ׁ ,‬שֶּנ ֶ ֱ‬ ‫ָחפֵץ ְל ַמעַן ִצדְקֹו יַגְּדִיל ּתֹוָרה וְי ַ ְאּדִיר‪:‬‬

‫‪133‬‬


Millions discover their favorite reads on issuu every month.

Give your content the digital home it deserves. Get it to any device in seconds.