לאומיות בישראל ובעמים

Page 1

‫הלאומיות בישראל ובעמים‪:‬‬ ‫ראשית הדרך עד ‪1920‬‬ ‫יובל קוברסקי‬



‫הלאומיות בישראל ובעמים‪:‬‬ ‫ראשית הדרך עד ‪1920‬‬ ‫יובל קוברסקי‬ ‫ייעוץ אקדמי‪ :‬פרופ׳ אביבה חלמיש‬ ‫ייעוץ פדגוגי ‪ :‬מיכאל ירון‬

‫‪4392‬‬ ‫‪15.6.14‬‬

‫כנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר — מוציאים לאור‬


‫כתיבה‪ :‬יובל קוברסקי‬ ‫ייעוץ פדגוגי ודידקטי‪ :‬מיכאל ירון‬ ‫ייעוץ אקדמי‪ :‬פרופ' אביבה חלמיש‬ ‫ייעוץ מגדרי‪ :‬ד"ר צפרירה שחם‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יהודית נווה‬ ‫עיצוב‪ :‬אמרי זרטל‬ ‫מפות‪ :‬סיון טולדו‬ ‫עימוד וגרפיקה‪ :‬סיון טולדו‬ ‫הפקה‪ :‬תמי פרמונט‬ ‫הספר והמדריך למורה אושרו כספר לימוד ע"י הממונה על אישור ספרי לימוד במשרד‬ ‫החינוך‪ .‬לספר נלווה מדריך למורה‪ .‬אישור מספר ‪ 4392‬מיום ‪15.6.14‬‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪,‬‬ ‫לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪,‬‬ ‫אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪.‬‬ ‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‬ ‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל‪.‬‬ ‫הכנה לדפוס‪ :‬חלפי פתרונות דפוס מתקדמים בע"מ‬ ‫סידור‪ ,‬עימוד והפקה במפעלי כנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר — מוציאים לאור בע"מ‬ ‫רח' ההגנה ‪ ,10‬אור יהודה ‪6022410‬‬

‫נדפס בישראל‬ ‫מסת"ב ‪9‬־‪874‬־‪552‬־‪965‬־‪ISBN 978‬‬

‫כל הזכויות שמורות‬ ‫זכויות בעברית‬ ‫© תשע"ד ‪ 2014‬כנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר — מוציאים לאור בע"מ‬ ‫‪www.kinbooks.co.il‬‬


‫תוכן עניינים‬ ‫פרק ראשון —‬ ‫הלאומיות המודרנית ‬ ‫יחידה ‪ :1‬מהי תופעת הלאומיות המודרנית? ‬ ‫יחידה ‪ :2‬הגורמים לצמיחת הלאומיות ולהתבססותה באירופה במאה התשע־עשרה ‬ ‫יחידה ‪ :3‬מאפיינים ודפוסי פעולה של התנועות הלאומיות שפעלו באירופה‬ ‫במאה התשע־עשרה ‬ ‫יחידה ‪ :4‬איחוד איטליה ואיחוד גרמניה כדוגמה לפעילותן של תנועות לאומיות ‬ ‫פרק שני —‬ ‫הציונות — התנועה הלאומית היהודית המודרנית ‬ ‫יחידה ‪ :1‬הגורמים לצמיחתה של התנועה הציונית ולהתארגנותה באירופה‬ ‫בשלהי המאה התשע־עשרה ‬ ‫ ‬ ‫יחידה ‪ :2‬בנימין זאב הרצל ופועלו להקמת ההסתדרות הציונית ולקידום מטרותיה ‬ ‫יחידה ‪ :3‬הגישות השונות בתנועה הציונית בנוגע למטרותיה ולדרכי פעילותה ‬ ‫יחידה ‪ :4‬ה"בונד" כתנועה לאומית־יהודית ‬

‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪121‬‬

‫פרק שלישי —‬ ‫תחומי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל ‬ ‫יחידה ‪ :1‬פעילותה של התנועה הציונית באירופה ובארצות האסלאם‬ ‫עד מלחמת העולם הראשונה ‬ ‫ ‬ ‫יחידה ‪ :2‬העלייה לארץ ישראל בשנים ‪ 1914-1881‬‬ ‫יחידה ‪ :3‬ההתיישבות הציונית בארץ בשנים ‪ 1914-1882‬‬ ‫יחידה ‪ :4‬הקמת מסגרות חברתיות־פוליטיות וביטחוניות ‬ ‫יחידה ‪ :5‬הנחת תשתית לחינוך העברי ולתרבות הלאומית בארץ ישראל ‬

‫‪128‬‬ ‫‪141‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪163‬‬

‫פרק רביעי —‬ ‫ היישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה ‬ ‫הקדמה‪ :‬מלחמת העולם הראשונה ‬ ‫יחידה ‪ :1‬היישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ‬ ‫יחידה ‪ :2‬העמדות בתנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים והקמת הגדודים העבריים ‬ ‫יחידה ‪ :3‬הצהרת בלפור ‬

‫‪175‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪194‬‬

‫‪127‬‬

‫פרק חמישי — ‬ ‫ השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לתנועות לאומיות של עמים אחרים ‬ ‫יחידה ‪ :1‬הדמיון בין התנועה הציונית בראשית דרכה לתנועות לאומיות אחרות‬ ‫שפעלו באירופה במאה התשע־עשרה‪ .‬‬ ‫ ‬ ‫יחידה ‪ :2‬ייחודה של התנועה הציונית בהשוואה לתנועות לאומיות אחרות שפעלו‬ ‫באירופה במאה התשע־עשרה ‬ ‫ ‬

‫‪211‬‬

‫רשימת מקורות ‬

‫‪217‬‬

‫‪207‬‬ ‫‪208‬‬



‫על הספר‬ ‫הספר שלפניכם עוסק בתופעת הלאומיות המודרנית ובצמיחתה‪ .‬כן הוא עוסק בראשית פעילותה‬ ‫של התנועה הציונית‪.‬‬ ‫הספר נפתח במבט כללי על תופעת הלאומיות שצמחה באירופה במאה התשע־עשרה‪ .‬לתופעת‬ ‫הלאומיות תפקיד מרכזי בעיצוב החיים המדיניים‪ ,‬החברתיים והתרבותיים של העולם המודרני‬ ‫במאתיים השנים האחרונות‪ .‬מי שמבקש להבין את התהליכים שעברו על העולם במאתיים השנים‬ ‫הללו ואת הכוחות המעצבים את מציאות ההווה‪ ,‬אינו יכול להתעלם מחלקה של הלאומיות‬ ‫וממרכזיותה‪ .‬גם כיום ממשיכה הלאומיות לעצב חלק ניכר מחיי החברה והתרבות האנושיים‬ ‫ולהיות הבסיס האידיאולוגי למאבקים פוליטיים המבקשים לשנות מציאות מדינית וחברתית‪.‬‬ ‫בלימוד הנושא נבהיר את המושג "לאומיות" ואת השינויים שחוללה במציאות החיים האירופית‬ ‫בראשית המאה העשרים‪ .‬נסביר את הגורמים לצמיחתה של הלאומיות ואת הגורמים למקום‬ ‫חברוֹ ת ופרטים‪ .‬נבחן דוגמאות לפעילותן של תנועות לאומיות ואת‬ ‫שתפסה בעיצוב חיי ָ‬ ‫ההסברים הכלליים שהוצגו בנוגע אליהן‪.‬‬ ‫לאחר פרק הלימוד על נושא הלאומיות האירופית ועל התנועות הלאומיות באירופה עד‬ ‫למלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נפנה ללימוד צמיחתו של הרעיון הציוני וללימוד ראשית פעילותה‬ ‫של התנועה הציונית‪ .‬כאזרחי מדינת ישראל‪ ,‬המדינה היהודית שהתנועה הציונית ייסדה‪ ,‬אנו‬ ‫מייחסים חשיבות מרכזית ללימוד הציונות ככלי להבנת היסודות הרעיוניים שעומדים בבסיסה‬ ‫של מדינת ישראל ולהבנת תופעה היסטורית שממשיכה לעצב את מציאות חיינו בהווה‪.‬‬ ‫הציונות צמחה על רקע מציאות חיי היהודים באירופה במאה התשע־עשרה‪ .‬היא ביקשה לתת‬ ‫מענה לאומי לשאלת עתידו של העם היהודי‪ .‬בפרקים שיוּ חדוּ לנושאי צמיחתה של התנועה‬ ‫הציונית נברר את הגורמים לצמיחתה‪ ,‬נבחן את פעילותה בקהילות היהודיות השונות באירופה‬ ‫ובארצות האסלאם וכן את פעילותה והישגיה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫בפרק האחרון שבספר יש ניתוח משווה בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות שפעלו‬ ‫באירופה במאה התשע־עשרה‪ .‬בהשוואה נעמוד הן על מאפייניה של התנועה הציונית כתנועה‬ ‫לאומית מודרנית‪ ,‬הדומה לתנועות לאומיות אחרות שפעלו באירופה בתקופה הזאת‪ ,‬והן על‬ ‫מאפיינים המדגישים את הייחודיות של התנועה הציונית כתנועה לאומית של עם בעל עבר‪,‬‬ ‫בעל תנאי קיום חריגים‪ ,‬הגדרות זהות ואתגרים ייחודיים (במאה התשע־עשרה ובמידה רבה‬ ‫גם כיום)‪ .‬פרק ההשוואה ישרת אותנו גם כחזרה וגם כבחינה נוספת של הנושאים שנלמדו‬ ‫בפרקים הקודמים‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫בספר ‪ 5‬פרקים‪:‬‬ ‫פרק ראשון‪ :‬הלאומיות המודרנית‪.‬‬ ‫הציונות — התנועה הלאומית היהודית המודרנית‪.‬‬ ‫פרק שני‪ :‬‬ ‫פרק שלישי‪ :‬תחומי הפעילות של התנועה הציונית בגולה ובארץ ישראל‪.‬‬ ‫פרק רביעי‪ :‬היישוב היהודי בארץ ישראל והתנועה הציונית בימי מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬ ‫פרק חמישי‪ :‬השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לתנועות לאומיות של עמים‬ ‫אחרים שפעלו באירופה במאה התשע־עשרה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מכוונות‪.‬‬ ‫כל אחד מחמשת הפרקים מחולק לכמה יחידות לימוד‪ .‬בראש כל יחידה יש שאלות ַ‬ ‫אלה הן השאלות המרכזיות שהיחידה תעסוק בהן‪ .‬אנו ממליצים לקרוא את השאלות בתחילת‬ ‫הלימוד ולנסות לענות עליהן תוך כדי קריאת היחידה‪.‬‬ ‫בספר מופיעים גם קטעי מקורות מסוגים שונים וכן הרחבות והעשרה בהם תוכלו להיעזר‬ ‫במהלך הלימוד‪.‬‬ ‫אנו מקווים כי הספר יסייע בידכם ללמוד בדרך משמעותית את הנושאים שבתכנית הלימודים‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫הלאומיות המודרנית‬

‫יהודה בתקופה הפרסית‬

‫פרק ראשון‬

‫‪9‬‬



‫הלאומיות המודרנית‬

‫?‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫פרק‬ ‫ראשון‬

‫מה בפרק‬

‫הלאומיות היא אחת התופעות המשפיעות ביותר על העולם המודרני ועל המציאות שאנו חיים‬ ‫בה‪ .‬הלאומיות הייתה הכוח המניע ליצירת גבולות מדיניים חדשים‪ ,‬מבנים חברתיים חדשים‬ ‫וליצירה תרבותית‪ .‬הלאומיות הייתה ועודנה כוח המניע מדינות‪ ,‬עמים ובני אדם לצאת למאבקים‬ ‫ולמלחמות‪ .‬רעיון הלאומיות הוא כיום רעיון מקובל ומוסכם על רוב בני האדם‪ ,‬ורבים רואים בו‬ ‫תופעה טבעית ומובנת מאליה‪ .‬אך הלאומיות היא תופעה היסטורית חדשה יחסית‪ ,‬בת פחות‬ ‫משלוש מאות שנים‪ .‬הלאומיות התגבשה והתפשטה ברחבי אירופה במאה התשע־עשרה ומשם‬ ‫נפוצה ליבשות אחרות במאות התשע־עשרה והעשרים‪.‬‬ ‫נעמוד בפרק שלפנינו על מאפייני תופעת הלאומיות המודרנית ועל השינויים שיצרה במפה‬ ‫המדינית ובחברה באירופה‪ .‬נברר מה קושר ומלכד את בני הלאום‪ ,‬מדוע וכיצד צמחו התנועות‬ ‫הלאומיות וכיצד פעלו‪ .‬נתאר את המאבק של שתיים מהתנועות הלאומיות שפעלו באירופה‬ ‫במאה התשע־עשרה‪ :‬באיטליה ובגרמניה‪ .‬ניעזר בדוגמאות של המאבק הלאומי באיטליה‬ ‫ובגרמניה כדי להמחיש ולהדגים את המאפיינים הכלליים של התנועות הלאומיות‪.‬‬

‫בפרק ארבע יחידות‪:‬‬ ‫יחידה ראשונה — הסברים על תופעת הלאומיות המודרנית והצגת השינויים יצרה באירופה‬ ‫במאה התשע־עשרה‪.‬‬ ‫יחידה שנייה — הצגת הגורמים לצמיחתה של הלאומיות המודרנית והצגת התנאים שהביאו‬ ‫להתפשטותה ולהתבססותה באירופה במאה התשע־עשרה‪.‬‬ ‫יחידה שלישית — הצגת המאפיינים של התנועות הלאומיות שפעלו למימוש תפיסות לאומיות‬ ‫ודפוסי פעולתן‪.‬‬ ‫יחידה רביעית — הצגת תהליך צמיחתה‪ ,‬התפשטותה וניצחונה של הלאומיות באיטליה ובגרמניה‬ ‫כמקרים מדגימים של היחידה הקודמת‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫יחידה‬ ‫ראשונה‪:‬‬

‫מהי תופעת הלאומיות המודרנית?‬

‫שאלות מכוונות‬ ‫‪ .1‬אילו הם המאפיינים העיקריים של תופעת הלאומיות המודרנית בהיבטיה הפוליטיים‪,‬‬ ‫החברתיים והתרבותיים?‬ ‫‪ .2‬מה קושר ומלכד את בני הלאום?‬ ‫‪ .3‬אילו שינויים יצרה הלאומיות המודרנית במציאות המדינית והחברתית באירופה במאה‬ ‫התשע־עשרה?‬

‫א‪ .‬הלאומיות כאידיאולוגיה פוליטית‬ ‫הלאומיות כיום היא השקפה פוליטית הדוגלת בזכותו של כל עם למדינה משלו‪ .‬כלומר מדינה‬ ‫מר ּבית לשטח יישובו (המצוי‬ ‫שמתגורר בה רוב מניינו של העם‪ ,‬מדינה שגבולותיה יתאימו התאמה ַ‬ ‫או הרצוי) של העם‪ ,‬מדינה שיבואו בה לידי ביטוי הערכים והתרבות הייחודיים של העם ושתהיה‬ ‫בעלת משטר הפועל למימוש סימני ייחוד אלה‪ .‬מדינה כזו עונה על ההגדרה "מדינת לאום"‪.‬‬

‫ב‪ .‬הלאומיות משנה את מפת אירופה‬ ‫הלאומיות גרמה לשינוי אדיר במפה המדינית של אירופה‪ .‬עד למאה התשע־עשרה‪ ,‬רוב שטחה‬ ‫של אירופה‪ ,‬למעט מערב היבשת‪ ,‬היה מחולק בין שלוש אימפריות רב־לאומיות‪ :‬האימפריה‬ ‫העות׳מאנית‪ ,‬האימפריה הרוסית והאימפריה האוסטרית (שהפכה בשנת ‪ 1867‬לאימפריה‬ ‫האוסטרו־הונגרית)‪ .‬בתחומי האימפריות האלה ישבו עמים שונים‪ ,‬והם ראו בשלטון גורם‬ ‫זר שאינו מייצג אותם ואת רצונם‪ .‬עמים אחרים‪ ,‬כמו האיטלקים והגרמנים‪ ,‬לא חיו במסגרת‬ ‫מדינית משותפת והיו מפוצלים בין מדינות שונות‪ .‬במאה התשע־עשרה‬ ‫החלו לקום באירופה מדינות לאום חדשות בזכות מאבקן של תנועות‬ ‫לאומיות‪ .‬תנועות אלו ביקשו להפוך את רעיון הלאומיות למציאות‬ ‫פוליטית‪ .‬כלומר ביקשו ליצור התאמה בין הגבולות המדיניים לבין‬ ‫השטח שחיים בו בני הלאום (למשל‪ ,‬באמצעות פירוק אימפריות‬ ‫רב־לאומיות‪ ,‬שחרור משלטון זר או איחוד מדינות)‪.‬‬ ‫הלאומיות נעשתה למוסכמה בין־לאומית לאחר מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ ,‬עם הקמת ארגון "חבר הלאומים"* (‪)League of Nations‬‬ ‫בשנת ‪ ,1919‬שהכיר בזכותם של לאומים להגדרה עצמית (כלומר‬ ‫סמלו של ארגון‬ ‫"חבר הלאומים"‬ ‫בזכותם למדינת לאום משלהם)‪.‬‬ ‫* חבר הלאומים — ארגון בינלאומי שנוסד בשנת ‪ ,1920‬לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ומטרתו הייתה למנוע‬ ‫מלחמות וליישב סכסוכים בין מדינות באמצעות דיפלומטיה ומשא ומתן‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה ולאור‬ ‫כישלונו של הארגון למנוע אותה‪ ,‬הוחלף בארגון האומות המאוחדות (האו"ם)‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫הלאומיות המודרנית‬

‫ההבדלים בין שתי מפות מדיניות של אירופה‪ 1815 :‬ו־‪1920‬‬ ‫המפה המדינית של אירופה בשנת ‪1815‬‬

‫פינלנד‬

‫שוודיה‬

‫סנט פטרסבורג‬

‫הים‬

‫דנמרק‬

‫ה‬

‫ב‬ ‫לטי‬

‫קיסרות רוסיה‬

‫ורשה‬

‫(פולין)‬

‫הים‬ ‫השחור‬ ‫איסטנבול‬

‫העו‬ ‫פריה‬ ‫האימ‬

‫סרביה‬

‫נית‬ ‫מא‬ ‫ת׳‬

‫אירלנד‬

‫ממלכת בריטניה‬

‫סקסוניה‬ ‫בוהמיה‬ ‫בווריה‬ ‫וינה‬

‫אנגליה‬ ‫לונדון‬

‫האוקיינוס‬ ‫האטלנטי‬

‫פריז‬

‫צרפת‬

‫שווייץ‬

‫בודפשט‬

‫מולדביה‬

‫הים‬ ‫הצפוני‬

‫הנובר‬ ‫ארצות‬ ‫ברלין‬ ‫ממלכת פרוסיה השפלה‬

‫קיסרות‬ ‫אוסטרו־הונגריה‬

‫ולאכיה‬

‫נורווגיה‬

‫פיימונטה‬

‫בוסניה‬

‫מדינות טוסקנה‬ ‫האפיפיור‬ ‫רומא‬

‫ממלכת‬ ‫שתי‬ ‫הסיציליות‬

‫הים התיכון‬

‫ספרד‬

‫ממלכת‬ ‫פיימונטה־‬ ‫סרדיניה‬

‫פורטוגל‬ ‫מדריד‬

‫ליסבון‬

‫סרדיניה‬

‫‪400‬‬

‫ק"מ‬

‫‪0‬‬

‫גבול הברית הגרמנית‬

‫מפת אירופה בשנת ‪ 1815‬עוצבה בקונגרס וינה‪ .‬קונגרס וינה התקיים בשנים ‪,1815-1814‬‬ ‫לאחר שמעצמות אירופה ניצחו את נפוליאון‪ .‬המנהיגים והדיפלומטים שהשתתפו בקונגרס וינה‬ ‫ביקשו להשיב על כנו את המצב הפוליטי והמדיני מן העבר ולבטל את כל השינויים שנוצרו‬ ‫בעקבות המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון (נפרט אותם בהמשך הדברים)‪.‬‬

‫‪13‬‬


‫המפה המדינית של אירופה בשנת ‪1920‬‬

‫את מפת אירופה בשנת ‪ 1920‬עיצבה הוועידה הבין־לאומית שהתכנסה בוורסאי שבצרפת לאחר‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ .‬משתתפי הוועידה הכירו בזכות ההגדרה העצמית של עמי אירופה‪.‬‬ ‫‪ .1‬אילו שינויים חלו בגבולות המדיניים של אירופה בשנים ‪?1920-1815‬‬ ‫‪ .2‬מה היה העיקרון המנחה בעיצוב המפה המדינית של אירופה בשנת ‪ ,1815‬ומה היה העיקרון‬ ‫המנחה בעיצוב המפה המדינית של אירופה בשנת ‪?1920‬‬ ‫‪ .3‬מה אפשר ללמוד מהשוואה בין שתי המפות המדיניות של אירופה?‬

‫‪14‬‬


‫הלאומיות שינתה לא רק גבולות מדיניים ומשטרים‪ ,‬אלא גם את תודעתם העצמית של בני אדם‬ ‫ואת מוקדי זהותם‪ .‬במובן זה הלאומיות היא הכרה של האדם בכך שהוא חלק מלאום — מקהילה‬ ‫המאמינה כי חבריה חולקים מאפיינים וערכים דומים המבדילים אותם מאחרים‪ .‬האדם בעל‬ ‫התודעה הלאומית מפתח סולידריות (אחווה והזדהות) עם שאר בני הלאום ומחויבות כלפי‬ ‫מדינת הלאום‪.‬‬ ‫בהיבט החברתי‪ ,‬הלאומיות יוצרת מסגרות שייכות התובעות נאמנות‪ ,‬והיא עומדת מעל לנאמנויות‬ ‫מקומיות‪ ,‬דתיות ומעמדיות או מחליפה אותן‪ .‬במובן זה יוצרת הלאומיות אחדות חברתית בקרב‬ ‫העם‪ .‬האחדות הזו‪ ,‬המבוססת על תחושה של ִקרבה ושייכות‪ ,‬מאפילה על הבדלים מעמדיים‬ ‫ועל אינטרסים של קבוצות בתוך העם‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫ג‪ .‬הלאומיות כתודעת שייכות וכרגש של נאמנות‬

‫מהי אומה?‬ ‫קטע מההרצאה "מהי אומה?" (‪ )1882‬מאת ארנסט רנאן (‪ — )1892-1823‬היסטוריון‪ ,‬הוגה‬ ‫דעות ובלשן צרפתי‬ ‫"אומה היא [‪ ]...‬ביטוי של סולידריות עזה בין בני אדם‪ ,‬שהדרך לכוננה היא באמצעות הודאתם‬ ‫בקורבנות המשותפים שהוקרבו בשמם למענה בעבר ובקורבנות שהם נכונים להקריב שוב‬ ‫בעצמם למענה‪ .‬היא [האומה] מניחה שקיים עבר משותף‪ ,‬אך בהווה היא מגולמת באמצעות‬ ‫עובדה מוחשית‪ :‬הסכמה — הרצון המפורש של אלה השייכים לאומה — שהחיים בצוותא‬ ‫ימשיכו להתקיים‪.‬‬ ‫האדם אינו עבד לא של גזעו‪ ,‬לא של שפתו‪ ,‬לא של דתו‪ ,‬כשם שאינו עבד לא של מהלכם של‬ ‫נהרות ולא של כיוונם של רכסי הרים‪ .‬קיבוץ גדול של בני אדם בעלי שכל ישר ולב חם יוצר‬ ‫תודעה מוסרית המכנה את עצמה בשם אומה‪ .‬כאשר תודעה מוסרית זו מוכיחה את עוצמתה‬ ‫באמצעות הקורבנות שהכלל דורש מן היחיד‪ ,‬האומה מוצדקת‪ ,‬יש לה זכות קיום‪ .‬אבל אם יש‬ ‫ספק בדבר גבולותיה‪ ,‬יש לשאול לדעתה של האוכלוסייה; יש לה בהחלט זכות לפסוק ביחס לכך"‪.‬‬ ‫(מתוך‪­­­­­­­­­:‬הנרי וסרמן‪ ,‬עם אומה מולדת‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‪ ,2008 ,‬עמ׳ ‪)27-26‬‬

‫‪ .1‬על מה‪ ,‬לפי רנאן‪ ,‬מבוססים יחסי הקרבה בין חברי הלאום?‬ ‫‪ .2‬מה מקורה של התודעה הלאומית לפי רנאן?‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם צודק רנאן בקביעתו כי ההשתייכות הלאומית היא החלטה רצונית ומודעת‬ ‫של בני אדם?‬

‫הלאומיות יוצרת לכידות חברתית על בסיס התרבות המשותפת לבני הלאום‪ .‬התרבות היא‬ ‫הגורם המאחד והמייחד את חברי הלאום מול מי שאינם חברי הלאום‪ .‬התרבות הלאומית כוללת‬ ‫בין השאר את השפה המשותפת של הלאום‪ ,‬את המסורות העממיות (פולקלור) כמו סיפורי‬ ‫עם‪ ,‬לבוש ומאכלים‪ ,‬ואת העבר המשותף של הלאום‪ .‬התנועות הלאומיות ומדינות הלאום‬ ‫מטפחות את התרבות ואת הערכים המשותפים לבני הלאום ומעמידות אותם במוקד החינוך‬

‫‪15‬‬


‫והחיים הציבוריים של האזרחים‪ .‬ביטוי לתרבותו ולזהותו של הלאום אפשר למצוא בטקסים‪,‬‬ ‫בסמלים ובדגלים שעיצבו התנועות הלאומיות ומדינות הלאום השונות‪.‬‬

‫קטלוג של לבוש גרמני לאומי משנת ‪1890‬‬

‫דגלים כסמלים לאומיים‬ ‫סמל לאומי הוא אמצעי לבטא זהות וליצור הזדהות של האדם עם המדינה ועם הלאום‪ .‬דגלים‬ ‫הם סמלים לאומיים בכך שהם מבטאים רעיונות וקודים תרבותיים שבני הלאום יכולים להזדהות‬ ‫איתם ולבטא באמצעותם את ייחודם ואת גאוותם הלאומית‪.‬‬ ‫דגל יוון‪:‬‬ ‫הצלב בדגל מסמל את הכנסייה היוונית‪ ,‬הדת הרשמית של יוון‪.‬‬ ‫תשעת הפסים מסמלים את מספר ההברות (ביוונית) בססמה‬ ‫הלאומית של יוון‪" :‬חופש או מוות"‪ .‬הצבע הכחול מסמל את‬ ‫הים והלבן את הטוהר של לוחמי החירות היוונים‪.‬‬ ‫‪ .1‬כיצד מסייעים הסמלים והצבעים בדגל לחיזוק ההזדהות של בני יוון עם הלאום היווני‬ ‫וליצירת גאווה בהשתייכותם הלאומית?‬

‫‪16‬‬


‫רבים רואים בלאומיות תופעה טבעית וכמעט מובנת מאליה‪ .‬כיום‪ ,‬רוב העולם מחולק למדינות‬ ‫לאום ומרבית בני האדם רואים בשייכותם הלאומית מרכיב חשוב‪ ,‬ואולי אף עיקרי‪ ,‬בזהותם‪ .‬לא‬ ‫תמיד זה היה כך‪ .‬לפני עידן הלאומיות‪ ,‬למשל בימי הביניים‪ ,‬זהותם של בני אדם נקבעה על‬ ‫פי מקום מגוריהם (עיר‪ ,‬כפר או מחוז)‪ ,‬השתייכותם הדתית ומעמדם החברתי‪ .‬הזהות הלאומית‬ ‫אמנם לא ביטלה את כל מוקדי השייכות והזהות האחרים‪ ,‬אך נעשתה עבור רבים למוקד הזהות‬ ‫העיקרי והחשוב ביותר‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫ד‪ .‬הלאומיות משנה מסגרות שייכות ומוקדי זהות‬

‫ה‪ .‬הערכים והמאפיינים לגיבוש לאומים‬ ‫מושג הלאום הוא מושג מודרני הנובע מתוך רעיון הלאומיות‪ .‬מושג הלאום מתבסס על מושגים‬ ‫קדומים יותר — עם ואומה‪ ,‬שקיבלו משמעות חדשה עם התפתחות רעיון הלאומיות‪ .‬כיום‬ ‫נהוג להבחין בין עם ללאום באמצעות התפתחות התודעה הלאומית של הציבור שמדובר בו‪:‬‬ ‫עם נעשה ללאום כאשר הוא מביע רצון להגדרה עצמית — שאיפה להקים מוסדות פוליטיים‬ ‫עצמאיים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בדמות מדינה לאומית‪.‬‬ ‫הוגים שנתנו דעתם להגדרת הלאומיות ניסו‪ ,‬בלי הצלחה יתרה‪ ,‬לקבוע מאפיינים קבועים‬ ‫ומוחלטים שיגדירו את הלאום ויסבירו מה עושה קיבוץ של אנשים ללאום‪ .‬אין נוסחה‬ ‫אובייקטיבית‪ ,‬אחידה וקבועה שאפשר לאפיין בעזרתה את כל הלאומים‪ .‬הלאום מתבסס על‬ ‫רצונם של חברי הלאום לחיות במסגרת לאומית משותפת ועל תודעת האחדות ביניהם וייחודם‬ ‫ביחס ללאומים אחרים‪ֵ .‬אילו אם כן הערכים או המאפיינים המשותפים שהלאום מתגבש סביבם?‬ ‫אף כי‪ ,‬כאמור‪ ,‬אין תשובה מוסכמת אחת לשאלה זו‪ ,‬אפשר להתייחס בהכללה לכמה ערכים‬ ‫אחדים מהם כבסיס לאיחודו ולייחודו‪ .‬ערכים ומאפיינים אלה‬ ‫ומאפיינים שכל לאום הגדיר ִ‬ ‫מהווים בסיס להגדרת הלאום ולקביעה מיהם חבריו ומי יכול להצטרף אליו‪.‬‬ ‫ישנם לאומים שהדגישו בהגדרת זהותם ובתביעתם לעצמאות את הערכים הפוליטיים המשותפים‬ ‫להם‪ .‬חברי הלאום מאוחדים סביב ההסכמה על ערכים ועקרונות פוליטיים ומבקשים לחיות‬ ‫שמשטרה מבטא ערכים ועקרונות אלו‪ .‬אדם המבטא הסכמה עם עקרונות אלו ומוכן‬ ‫ּ‬ ‫במדינה‬ ‫לגלות נאמנות לשלטון ולחוקיו‪ ,‬יכול להצטרף ללאום‪ .‬הגדרת הלאום באמצעות עקרונות‬ ‫פוליטיים משותפים קיבלה ביטוי היסטורי בסוף המאה ה־‪ ,18‬עם הקמת ארצות הברית והמהפכה‬ ‫הצרפתית (עליהם נרחיב בפרק הבא)‪.‬‬ ‫רוב הלאומים שהתגבשו באירופה במהלך המאה ה־‪ 19‬הדגישו בהגדרת זהותם מאפיינים‬ ‫תרבותיים משותפים‪ .‬תביעתם להגדרה עצמית התבססה על רצונם לחיות במסגרת עצמאית‬ ‫שתבטא את ייחודם התרבותי המבדיל אותם מלאומים אחרים‪ .‬מאפיינים תרבותיים משותפים‬ ‫אלה כוללים בין השאר‪ :‬שפה משותפת‪ ,‬מנהגים ומסורות משותפות‪ ,‬אמונה בעבר המשותף‬ ‫לבני הלאום (זיכרון קולקטיבי)‪ ,‬אמונה במוצא ביולוגי משותף‪ ,‬אמונה דתית משותפת ורגש‬ ‫של אהבה ונאמנות למולדת — השטח שנתפס כשייך ללאום ושבו נמצאת‪ ,‬או צריכה לקום‪,‬‬ ‫מדינת הלאום‪ .‬אין הכרח שלאום יתגבש סביב כל המאפיינים הללו‪ ,‬וישנם לאומים שהסתפקו‬ ‫באחדים מביניהם כדי לעצב את זהותם‪.‬‬

‫‪17‬‬


‫מיהו איטלקי?‬ ‫אדמונדו דה אמיצ׳יס (‪ )1908-1846‬היה עיתונאי וסופר איטלקי‪.‬‬ ‫ספרו הנודע הלב‪ ,‬שפורסם ב־‪ ,1888‬נועד לחנך את הנוער‬ ‫לערכים מסורתיים ולאהבת המולדת‪.‬‬ ‫"מדוע אני אוהב את איטליה?‪ ..‬אני אוהב את איטליה משום‬ ‫שאמי איטלקייה‪ ,‬מפני שהדם הזורם בעורקי הוא איטלקי‪ ,‬מפני‬ ‫שאיטליה היא האדמה שבה קבורים אבותי שאמי מבכה ואבי‬ ‫מוקיר‪ ,‬מפני שעיר הולדתי‪ ,‬לשון דיבורי‪ ,‬הספרים שעליהם‬ ‫אני מתחנך — הם איטלקיים‪ .‬מפני שאחי‪ ,‬אחותי‪ ,‬חברי‪ ,‬והעם‬ ‫הגדול שבמחיצתו אני חי‪ ,‬והטבע היפה הסובב אותי וכל הנגלה‬ ‫לעיני‪ ,‬כל שאוהב אני‪ ,‬שאני לומד‪ ,‬ואני מעריץ — כל זה הוא‬ ‫איטלקי"‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬דה אמיצ׳יס‪ ,‬הלב‪ ,‬כתר‪ ,‬ירושלים‪ ,1985 ,‬עמ׳ ‪)105‬‬

‫‪ .1‬על סמך הקטע‪ ,‬מה עושה את הילד לאיטלקי הנאמן לארצו והאוהב אותה?‬ ‫‪ .2‬התבססו על הקטע והגדירו מיהו איטלקי‪.‬‬

‫חשוב לדעת‬ ‫בתוך התנועות הלאומיות היו גישות ומגמות שונות בדבר השאלה מי הם בני הלאום ומי יכול‬ ‫להיות לחלק ממנו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בצרפת ראו את השפה והתרבות הצרפתית כחלק בלתי נפרד‬ ‫מזהות הלאום הצרפתי (שהוגדר באמצעות רצון פוליטי משותף)‪ .‬רבים בתנועה הלאומית‬ ‫הגרמנית הסכימו לכלול בלאום הגרמני גם אנשים שאינם צאצאי הגרמנים הקדומים‪ ,‬אם הם‬ ‫אימצו מאפיינים של התרבות הגרמנית‪ ,‬כמו השפה הגרמנית‪.‬‬

‫‪18‬‬


‫ הלאומיות היא תופעה פוליטית‪ ,‬חברתית ותרבותית שהחלה להתגבש באירופה בסוף המאה‬ ‫השמונה־עשרה ובראשית המאה התשע־עשרה‪.‬‬ ‫ הלאומיות מבוססת על תודעה ועל רגש של קרבה והזדהות בין בני הלאום; על דרישה של‬ ‫בני הלאום לחיות במדינה משלהם שיוכלו לבטא בה את ייחודם הלאומי; על כך שהמדינה‬ ‫תקום על שטחי מולדתו של הלאום‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫סיכום‬

‫ תופעת הלאומיות התפשטה ברחבי אירופה והעולם‪ ,‬והייתה (ועודנה) גורם מרכזי לשינויים‬ ‫ולמאבקים פוליטיים‪.‬‬ ‫ הלאומיות יצרה מוקדי הזדהות חדשים לבני אדם ומסגרות השתייכות שהתבססו על זהות‬ ‫לאומית‪.‬‬ ‫ הלאום הוא קבוצת אנשים בעלת מאפיינים משותפים ורצון משותף לחיות יחד במסגרת‬ ‫לאומית (בדרך כלל‪ ,‬מדינה שחוקיה ותרבותה יבטאו את מאפייני הלאום)‪.‬‬ ‫ אחדותו וייחודו של כל לאום יכולים להתבסס על‪:‬‬ ‫ ערכים‪ ,‬עקרונות פוליטיים ומאפיינים תרבותיים משותפים‪.‬‬

‫שאלות לסיכום ולחזרה‬ ‫‪ . 1‬בספרו עם אומה מולדת כותב ההיסטוריון הנרי וסרמן‪:‬‬ ‫ "המושג ׳לאומיות׳ הוא מושג חדש יחסית והוא בן מאתיים שנים בלבד!‪ ....‬הלאומיות הצליחה‬ ‫לגבור על רוב הכוחות‪ ,‬המוסדות והזרמים שביקשו לסלקה מן העולם‪ :‬קיסרויות אדירות‬ ‫— אלו של בית עות׳מאן (האימפריה הטורקית־עות׳מאנית)‪ ,‬האבסבורג (אוסטרו־הונגריה)‬ ‫ורומנוב (רוסיה)‪ ,‬כמו גם שושלת מאנצ׳ו (סין) — קרסו מול תנועות לאומיות שחתרו נגדן‪.‬‬ ‫כנסיות ודתות מבוססות — כולל הדת היהודית — שניסו להתעלם מן הלאומיות או לדחוק‬ ‫את רגליה‪ ,‬נאלצו לחזור בהן ולחזר אחריה"‪.‬‬ ‫(הנרי וסרמן‪ ,‬עם אומה מולדת‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬רעננה‪ ,2008 ,‬עמ׳ ‪)82-92‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫ ‬

‫א‪ .‬יש היסטוריונים המאפיינים את מאתיים השנים האחרונות כ"עידן הלאומיות"‪ .‬היעזרו‬ ‫בקטע שהובא לעיל כדי לבסס טענה זו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הלאומיות שינתה לא רק את המציאות הפוליטית אלא גם את תודעתם העצמית של בני‬ ‫האדם‪ ,‬את תרבותם ואת החברה שחיו בה‪ .‬כיצד התבטאו שינויים אלה?‬

‫‪19‬‬


‫יחידה‬ ‫שנייה‪:‬‬

‫הגורמים לצמיחת הלאומיות‬ ‫ולהתבססותה באירופה‬ ‫במאה התשע־עשרה‬

‫שאלות מכוונות‬ ‫‪ .1‬‬ ‫‪. 2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫כיצד סללו תנועות רעיוניות שהתפתחו בדורות שקדמו ללאומיות (תנועת הנאורות והתנועה‬ ‫הרומנטית) את הדרך להתגבשות הלאומיות המודרנית?‬ ‫כיצד השפיעו המהפכות באמריקה ובצרפת על התפשטות רעיון הלאומיות?‬ ‫מדוע הביאו כיבושי נפוליאון באירופה להפצת הרעיון הלאומי ולהקמת תנועות לאומיות?‬ ‫במה הייתה הלאומיות מענה למצוקות הקיום המודרני שנבעו מתופעות העיור‪ ,‬התיעוש‬ ‫והחילון?‬ ‫במה סייעה ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי התחבורה והתקשורת להפצת הלאומיות באירופה‬ ‫במאה התשע־עשרה?‬

‫תופעה מורכבת כמו הלאומיות היא תוצאה של התפתחויות רעיוניות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬חברתיות‪,‬‬ ‫כלכליות ותרבותיות‪ .‬רק שילוב של גורמים מתחומים שונים יכול להסביר את הופעת רעיון‬ ‫הלאומיות‪ ,‬את הקמת התנועות הלאומיות ואת התפשטות הלאומיות ברחבי אירופה במאה‬ ‫התשע־עשרה‪.‬‬

‫א‪ .‬צמיחתו של רעיון הלאומיות המודרנית‬ ‫‪ .1‬תנועת הנאורות יוצרת מושגים ותפיסות חדשים‬ ‫"הנאורות" היא כינוי לתקופה (הנקראת גם עידן האורות או ההשכלה) בה פעלו באירופה הוגי‬ ‫דעות שניסחו רעיונות חדשים בנוגע לאדם‪ ,‬לחברה‪ ,‬לדת ולמשטר‪ .‬עידן הנאורות החל בסוף‬ ‫המאה השבע־עשרה‪ ,‬בעקבות התפתחויות חדשות בתחומי המדע והמחשבה‪ .‬שיאו של עידן זה‬ ‫היה במאה השמונה־עשרה‪ ,‬כאשר כתביהם של הוגי הנאורות הופצו ברחבי אירופה (ואמריקה)‬ ‫ושימשו בסיס רעיוני למהפכות באמריקה ובצרפת‪.‬‬ ‫הנאורות קבעה כי דעת ואמת נקנות באמצעות השכל‪ ,‬ובשימוש בהיגיון‪ .‬כל אדם יכול‬ ‫באמצעות הפעלת שכלו ורכישת ידע לדעת ולהבין‪.‬‬

‫‪20‬‬


‫עמנואל קאנט (‪ — )1804-1724‬פילוסוף גרמני‪ ,‬נחשב לאחד‬ ‫מהוגי הדעות החשובים והמשפיעים ביותר בעת החדשה‪.‬‬ ‫"נאורות היא יציאת האדם מחוסר־בגרות ומתלות‪ ,‬שהוא‬ ‫עצמו אשם בהם‪ .‬חוסר־בגרות ותלות הם אי־יכולתו של אדם‬ ‫להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת‪ .‬אשמה בחוסר־בגרות‬ ‫ובתלות קיימת‪ ,‬אם סיבתם איננה חוסר שכל או חינוך‪ ,‬אלא‬ ‫חוסר החלטה ואומץ לחשוב בלי הדרכת הזולת‪!Sapere aude .‬‬ ‫– העז לדעת! זוהי סיסמתה של הנאורות‪.‬‬ ‫לאדם כיחיד קשה להיחלץ מחוסר־בגרות‪ ,‬שהפך אצלו כמעט‬ ‫לטבע‪ .‬הוא אף למד לחבב אותה [את חוסר־בגרותו]‪ ,‬וכעת אינו‬ ‫מסוגל להשתמש בשכלו בעצמו משום שאיש מעולם לא הניח‬ ‫לו להתנסות בכך‪.‬‬ ‫אבל אפשרי יותר שקהל שלם ישכיל את עצמו‪ ,‬ואם רק ייתנו‬ ‫לו את החופש‪ ,‬יהיה זה אפילו כמעט בלתי נמנע‪.‬‬ ‫לשם השגת נאורות זו נחוץ רק חופש‪ ,‬ולא יותר‪ ,‬חופש מהסוג שהוא הפחות מזיק מכל מה‬ ‫שאפשר לכנות חופש‪ ,‬כלומר החופש להשתמש בתבונה בכל צורה בפומבי"‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫מהי נאורות?‬

‫(עמנואל קאנט‪ ,‬מהי נאורות?‪ ,‬רסלינג‪ ,2009 ,‬תל אביב)‬

‫‪ .1‬כיצד מגדיר קאנט את הנאורות ואת הדרך להגיע אליה?‬ ‫‪ .2‬האם יכול כל אדם‪ ,‬על פי קאנט‪ ,‬להיות נאור? מהם התנאים לכך?‬ ‫‪ .3‬מה עשוי למנוע מאדם את הנאורות?‬

‫מהו חילון?‬ ‫החילון הוא התהליך שבו התערערה סמכותה הבלעדית של הכנסייה לקבוע ולהסביר את כל‬ ‫תחומי החיים‪ .‬התפיסה הדתית המסורתית ייחסה לכנסייה את הסמכות העליונה לקבוע מהו‬ ‫ידע נכון ומהו כוזב‪ ,‬וקביעותיה חייבו את כל המאמינים‪ .‬הנאורות החליפה את ההסבר הכנסייתי‬ ‫בהסברים חילוניים‪ ,‬המבוססים על תבונתו של האדם‪ ,‬והיא הסמכות להסברת הטבע והחברה‬ ‫האנושית‪ .‬תהליך החילון הביא לתפיסה שלפיה האדם הוא הריבון לגורלו‪ ,‬במקום האמונה‬ ‫בכוח עליון המכוון את חייו ואת מחשבותיו‪.‬‬ ‫תנועת הנאורות והוגיה השפיעו על צמיחת הלאומיות בכמה מובנים‪ :‬באמצעות זירוז תהליך‬ ‫החילון‪ ,‬בערעור על הסדר החברתי הקיים ובגיבוש רעיון ריבונות העם*‪.‬‬ ‫הכנסייה נטתה להציג את הסדר החברתי והמדיני הקיים כנכון‪ ,‬כמשקף את רצון האל‪ .‬ערעור‬ ‫על קביעותיה של הכנסייה ופנייה לשכל ולהיגיון כמקור הידע והאמת יצרו רצון ונכונות לפעול‬ ‫* ריבונות העם — העם הוא הסמכות השלטונית ובידיו הכוח להעניק תוקף ולגיטימיות למשטר‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫למען שינוי מדיני וחברתי‪ .‬תהליך החילון הביא ליצירת יסודות חדשים שיש לעצב לפיהם את‬ ‫הסדר החברתי ואת המשטר המדיני‪ .‬רעיונות הנאורות עמדו בסתירה למשטרים שביססו את‬ ‫סמכותם על טענה לשלטון בחסד האל‪ .‬רעיונות לאומיים צמחו מתוך הערעור על הסדר הקיים‬ ‫ומתוך חיפוש אחר יסודות חדשים לבניית החברה‪ .‬אם שלטון אינו יכול להתבסס יותר על‬ ‫הצדקות דתיות‪ ,‬עליו להתבסס על הצדקות מסוג אחר‪ ,‬למשל על היותו ביטוי לרצונו של העם‪.‬‬ ‫הוגי הנאורות ניסחו רעיונות חדשים אשר העמידו במרכז את חירות האדם והשוויון — כל אדם‬ ‫נולד חופשי ובעל זכויות הנקראות "זכויות טבעיות"‪ ,‬כלומר זכויות שהן שלו מעצם היותו‬ ‫אדם‪ .‬בין הזכויות הללו נכללו הזכות לחיים ולביטחון‪ ,‬הזכות לקניין‪ ,‬הזכות לכבוד והזכות‬ ‫לחירות המחשבה‪ ,‬הדעה והביטוי‪ .‬המשטר קיים כדי להגן על זכויות אלה‪ ,‬ואם אין הוא ממלא‬ ‫את מטרתו‪ ,‬אין לו הצדקה וחובה להחליפו‪.‬‬

‫על ההצדקה להפלת משטרים‬ ‫ג׳ון לוק (‪ ,)1704-1632‬הוגה דעות אנגלי‪ ,‬נודע בייחוד בשל הגותו הפוליטית המהפכנית‪,‬‬ ‫והוא נחשב לאחד מאבות הליברליזם* והמשטר הדמוקרטי‪ .‬לוק ניסח תפיסות חדשות על‬ ‫התגבשות החברה והמשטר‪ .‬תפיסותיו השפיעו מאוד על המהפכה האמריקאית ועל עיצוב‬ ‫חוקת ארצות הברית‪.‬‬ ‫"במקרים אלו [של משטר הפוגע בזכויות הטבעיות]‪ ,‬כשמתפורר הממשל‪ ,‬רשאים בני העם‬ ‫לדאוג לעצמם ולכונן רשות מחוקקת חדשה ושונה מקודמתה‪ ,‬כשהם משנים את הרכבה או את‬ ‫צורתה או את שניהם [‪ ]...‬כל אימת שמנסים המחוקקים לגזול מבני העם את קניינם ולהאבידו‪,‬‬ ‫או לשעבדם‪ ,‬מעמידים הם את עצמם במצב של מלחמה כלפי בני העם‪ ,‬ומכאן ואילך פטורים‬ ‫הללו מחובת המשמעת‪ ,‬ואין להם אלא לפנות אל המפלט המשותף שהכין האל לכל אדם כנגד‬ ‫כוח הזרוע והאלימות‪ :‬התנגדות"‪.‬‬ ‫(ג׳ון לוק‪ ,‬על הממשל המדיני‪ ,‬המסכת השנייה‪ ,‬מאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,1959 ,‬פרק ‪)19‬‬

‫‪ .1‬מתי‪ ,‬על פי לוק‪ ,‬יש לעם זכות להתנגד למשטר ולשנותו?‬ ‫‪ .2‬האם שליט שקיבל את השלטון בירושה או שלקח אותו בכוח ורואה את עצמו שליט מתוקף‬ ‫רצון האל יסכים עם לוק? נסחו עמדה של שליט כזה המתנגד לעמדתו של לוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬איזו צורת שלטון תקיים את רעיונותיו של לוק ותסכים עם תפיסתו?‬ ‫הוגי ההשכלה מתחו ביקורת על המצב הפוליטי והחברתי בתקופתם‪ .‬הם ניסחו רעיונות חדשים‬ ‫וקראו לשינוי יסודי בצורת המשטר הקיים (המלוכני בדרך כלל) ובארגון החברה‪ .‬הם טענו כי‬ ‫משטר טוב הוא משטר המגן על זכויות האנשים הכפופים לו והמבוסס על ריבונות העם‪ ,‬כלומר‬ ‫משטר השואב את סמכותו מהעם ופועל בשמו ולמענו‪ .‬הלאומיות צמחה מתוך רעיונות אלה‬ ‫בטענה שרק בתוך מסגרת לאומית‪ ,‬במדינת הלאום‪ ,‬יכול האדם לממש את זכויותיו‪ ,‬והשלטון‬ ‫*‬ ‫ייצג את העם ויתבסס על ריבונות העם‪.‬‬

‫* ליברליזם — אידיאולוגיה כלכלית‪ ,‬חברתית ופוליטית המציבה במרכז את חירות האדם וזכויותיו ומבקשת‬ ‫לצמצם למינימום את מעורבות השלטון בחיי הפרט‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫הרומנטיקה‪ ,‬במשמעותה לדיון כאן‪ ,‬היא תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה באירופה‬ ‫בסוף המאה השמונה־עשרה ובתחילת המאה התשע־עשרה‪ .‬התנועה הרומנטית התפתחה במידה‬ ‫רבה כתגובה לנאורות‪ .‬הנאורות העלתה על נס את השכל וההיגיון‪ .‬הרומנטיקה שמה דגש על‬ ‫הרגש ועל נפש האדם‪ .‬לאדם עולם רוחני ורגשי פנימי וייחודי‪ .‬מה שאמת ונכון לאחד‪ ,‬אינו‬ ‫בהכרח כזה לאחר‪ .‬בשונה מתנועת ההשכלה‪ ,‬התנועה הרומנטית לא עסקה בניסוח חוקים‬ ‫וכללים אוניברסאליים‪ ,‬אלא בחיפוש אחר השונה והמיוחד שבכל אדם‪.‬‬ ‫אחד ההוגים המזוהים ביותר עם הזרם הרומנטי הוא הפילוסוף הגרמני יוהאן גוטפריד הרדר‬ ‫(‪ .)1803-1744‬הרדר טען שבני אדם וחברות לא פועלים על סמך ההיגיון והשכל‪ .‬אין מערכת‬ ‫של כללים וחוקים המתאימים לכל מקום ובכל זמן‪ .‬כדי להבין אנשים יש להבין את התרבות‪,‬‬ ‫את המסורת ואת השפה שהם פועלים בתוכה‪ .‬כל תרבות (שהמאפיין העיקרי שלה הוא שפה)‬ ‫היא ייחודית‪ .‬התרבויות השונות יוצרות חלוקה של האנושות לאומות‪ .‬אומות אלה הן מסגרות‬ ‫ההשתייכות של האדם והבסיס לזהותו‪.‬‬ ‫רעיונות אלה תרמו לעיצובם של רעיונות לאומיים המבקשים ליצור מסגרות מדיניות שיבטאו‬ ‫את אופיים ואת תרבותם הייחודיים של העמים השונים‪ .‬ההתארגנות במדינות לאום היא תוצאה‬ ‫מתבקשת של הייחודי לכל עם‪ ,‬של השוני בין העמים בעלי התרבויות השונות‪ .‬רק במדינת‬ ‫לאום יכולים מאפייני העם לקבל ביטוי‪.‬‬ ‫הרומנטיקה תרמה לצמיחת הלאומיות גם בקריאתה לשוב אל הטבע ואל העבר‪ .‬הספרות‬ ‫והאמנות של התנועה הרומנטית היללו את הטבע ואת אורח החיים המסורתי‪ .‬יוצרים רומנטיים‬ ‫טיפחו גאווה בתרבות הלאומית באמצעות האדרת תקופות זוהר בחייו של העם וטיפוח התרבות‬ ‫העממית (פולקלור)‪ .‬היוצרים המזוהים עם הרומנטיקה הניחו‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את יסודות התרבות‬ ‫הלאומית בכך שחידשו מסורות ונתנו ערך ומשמעות לתרבויות מקומיות ולמאפיינים המייחדים‬ ‫אותן‪ .‬התרבות הלאומית התבססה על המאפיינים של תרבויות עממיות מקומיות‪ ,‬שבני הלאום‬ ‫יכלו להזדהות ִאתן‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫‪ .2‬הרומנטיקה‬

‫דימויי הרומנטיקה‬

‫איורים מתוך ספר אגדות עם גרמני‪,‬‬ ‫קרן הקסם של הנער‪.1808 ,‬‬ ‫כיצד מבטאים האיורים את‬ ‫הרעיונות ואת תחומי העניין של‬ ‫התנועה הרומנטית?‬

‫‪23‬‬


‫סיכום‬ ‫רעיונות הלאומיות המודרנית הושפעו משני זרמים רעיוניים שונים ובמידה רבה אף מנוגדים‪.‬‬ ‫הנאורות הציגה הסבר חדש להיווצרות חברת בני האדם וליצירת המוסדות המדיניים‪ ,‬היא ערערה‬ ‫על הסדר הקיים ועל הכנסייה שקידשה אותו‪ .‬רעיונות הנאורות יצרו את הבסיס לתביעות לשינוי‬ ‫חברתי ומדיני‪ .‬הוגי הנאורות ניסחו ניסוח חדש את הבסיס לקשר שבין בני האדם ובין החברה‬ ‫למדינה באמצעות המושג "ריבונות העם" והניחו את היסודות להקמת מדינות לאום שיתבססו‬ ‫על מושג זה‪ .‬התנועה הרומנטית יצרה את מושגי התרבות הלאומית — הכרה בייחודו של כל‬ ‫עם והגדרתו על בסיס השפה והתרבות המאפיינות אותו‪ .‬האדרתן וגיבושן של תרבויות לאומיות‬ ‫אלה נעשו לדרישה להקים מדינות לאום שיבטאו את הקהילה התרבותית־לאומית‪ .‬רעיונות‬ ‫לאומיים נשענו על תפיסות הנאורות והרומנטיקה‪ ,‬על שינויים חברתיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬כלכליים‬ ‫וטכנולוגיים‪ ,‬והם הביאו להקמת תנועות שיפעלו למימוש רעיונות אלה‪.‬‬

‫צמיחתו של רעיון הלאומיות המודרני‬ ‫עידן הנאורות ‪ /‬ההשכלה‬

‫חילון‬

‫ערעור על הסדר הקיים‬

‫התנועה הרומנטית‬

‫זכויות‬

‫ריבונות העם‬

‫ביטוי פוליטי לייחוד העם‬

‫לאומיות‬

‫‪24‬‬

‫רגש‪ ,‬דמיון ואופי ייחודי‬ ‫לבני אדם ולעמים‬


‫‪ .1‬השפעתה של המהפכה האמריקאית‬ ‫במאה השבע־עשרה החלו להתיישב מהגרים אירופים‪ ,‬בעיקר מבריטניה‪ ,‬בצפון אמריקה ולהקים בה‬ ‫מושבות אשר היו כפופות לשלטון הבריטי‪ .‬רעיונות הנאורות שהגיעו לאמריקה שבו את לב האליטה‬ ‫האינטלקטואלית שם‪ ,‬שמלכתחילה ביקשה ליצור חברה שונה וטובה יותר מזו שעזבו הם או אבותיהם‪.‬‬ ‫בסוף המאה השמונה־עשרה התערערו היחסים בין המתיישבים באמריקה ובין השלטון הבריטי‪,‬‬ ‫שביקש לגבות מסים חדשים מן המושבות‪ .‬המתיישבים האמריקאים ראו בהטלת המסים החדשים‬ ‫פגיעה בזכויותיהם‪ ,‬כיוון שלא היו שותפים להחלטות המשטר ולא קיבלו ייצוג בבית הנבחרים‪.‬‬ ‫ב־‪ 1775‬החלו קרבות בין המתיישבים לצבא הבריטי‪ ,‬ובשנת ‪ 1776‬הכריזו נציגי ‪ 13‬המושבות‬ ‫בצפון אמריקה על ניתוק יחסיהן עם הכתר הבריטי ועל עצמאותן‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫ב‪ .‬תנועות לאומיות מתגבשות בעקבות מהפכות ושינויים פוליטיים‬

‫מתוך הצהרת העצמאות האמריקאית‪ 4 ,‬ביולי ‪1776‬‬ ‫"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן‪ ,‬שכל בני האדם נבראים שווים במעלה‪,‬‬ ‫שיוצרם העניק להם זכויות מסוימות שאין להפקיען‪ ,‬וביניהן הזכות לחיים ולחופש ולרדיפת‬ ‫אושר‪ .‬ולצורך אישושן של זכויות אלה מוקמים בקרב בני האדם ממשלות‪ ,‬הנוטלות כוחן בדין‬ ‫מהסכמתם של הנמשלים‪ .‬שכל מקום שצורת ממשל כלשהי נעשית הרסנית למטרות אלה‪,‬‬ ‫הרשות בידי העם לשנותה או לבטלה‪ ,‬ולכונן ממשל חדש‪ ,‬ולהעמיד יסודותיו על אותם עקרונות‬ ‫ולערוך סמכויותיו באותה צורה הנראים לו כמסוגלים ביותר להביא לביטחונו ולאושרו"‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬יהושע אריאלי‪ ,‬המחשבה המדינית בארצות הברית‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשנ"ב‪ ,‬עמ׳ ‪)107‬‬

‫‪ֵ .1‬אילו סיבות‪ ,‬לפי הצהרת העצמאות‪ ,‬הביאו להקמתן של מדינות וממשלות?‬ ‫‪ .2‬כיצד מצדיקים כותבי ההצהרה את החלטתם להכריז על עצמאות מבריטניה?‬ ‫‪ .3‬כיצד מבטאת הצהרה זו את רעיונות הנאורות? (היעזרו בקטע של לוק בעמ' ‪ 22‬לשם השוואה וביסוס‪).‬‬

‫ציור של ג'ון טרמבול משנת ‪ 1819‬המתאר את טקס החתימה על הכרזת העצמאות האמריקאית‬

‫‪25‬‬


‫המהפכה האמריקאית התרחשה הרחק מאירופה ולא היו לה השפעות מיידיות על הפוליטיקה‬ ‫האירופית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדים מן המתרחש באמריקה הגיעו לאירופה‪ ,‬בייחוד לצרפת‪ ,‬שסייעה‬ ‫לאמריקאים במלחמתם נגד הבריטים‪ .‬המהפכה האמריקאית הייתה מקור השראה למהפכה‬ ‫הצרפתית שפרצה כעשר שנים לאחר מכן‪ ,‬בצרפת‪.‬‬

‫הדי המהפכה האמריקאית באירופה‬ ‫מזיכרונותיו של הנסיך דה סגיור (אציל צרפתי)‪:‬‬ ‫"גבורתם של הרפובליקאים החדשים באמריקה רכשה לה הוקרה ברחבי אירופה וזכתה לאהדתם‬ ‫של כל שוחרי הצדק וההומאניות‪ ,‬ובפרט של האנשים הצעירים‪ ...‬הללו היו מלאי התלהבות‬ ‫לרגל העניין שעוררה בהם התקוממות האמריקאים‪ ]...[ .‬קשה לתאר את ההתלהבות‪ ,‬בה נתקבלו‬ ‫בצרפת‪ ,‬בתוך הממלכה העתיקה‪ ,‬נציגיו של עם אשר התקומם נגד מלכו‪ .‬צבאות האמריקאים‬ ‫כללו כבר בשורותיהם הרבה מתנדבים אירופאים‪ ,‬שמושכת אותם אהבת התהילה והחירות‪".‬‬ ‫(מתוך‪ :‬מיכאל הנדל‪ ,‬מקורות ללימוד ההיסטוריה‪ ,‬כרך רביעי‪ ,‬יהושע צ׳צ׳יק‪ ,‬ת״א‪ ,‬תשי״ד‪ ,‬עמ׳ ‪)120-119‬‬

‫ כיצד הייתה המהפכה האמריקאית מקור לעניין ולהשראה למשכילים באירופה?‬ ‫הכרזת העצמאות האמריקאית וניצחון המתיישבים על הבריטים הביאו להקמתה של ארצות‬ ‫הברית‪ ,‬מדינה שחוקתה ומוסדותיה הפוליטיים יצרו אומה חדשה — אזרחי ארצות הברית‪.‬‬ ‫קשה להצביע על השפעה ישירה של המהפכה האמריקאית על צמיחת הלאומיות באירופה‪,‬‬ ‫אך עצם המרידה המוצלחת בשלטון הבריטי ומימוש רעיונות ההשכלה בהכרזת העצמאות‬ ‫ובחוקה האמריקאית השפיעו על התנועות הלאומיות שקמו לאחר מכן באירופה והיו מודל‬ ‫לחיקוי לתנועות שביקשו להשתחרר משלטון זר וליצור מדינה של אזרחים חופשיים‪.‬‬

‫‪ .2‬השפעתה של המהפכה הצרפתית על צמיחת הלאומיות‬ ‫המהפכה שפרצה בצרפת בשנת ‪ 1789‬נחשבת לאירוע המכונן של התקופה המודרנית‪ .‬המהפכה‪,‬‬ ‫שנמשכה כעשור‪ ,‬שינתה לא רק את פניה של צרפת אלא גם ערערה את יסודות הסדר הישן‬ ‫ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫עד למהפכה‪ ,‬נשלטה צרפת בידי מלכים‪ .‬המלך ביסס את סמכותו הריבונית על זכות הירושה‬ ‫ועל חסד האל (שהעניקה לו הכנסייה)‪ .‬החברה הצרפתית נחלקה לשלושה מעמדות‪ :‬מעמד‬ ‫הכנסייה ומעמד האצולה‪ ,‬שהיו להם זכויות יתר וכוח פוליטי‪ ,‬והמעמד השלישי‪ .‬המעמד‬ ‫השלישי כלל את רובו המוחלט של העם (כ־‪ .)98%‬המהפכה הצרפתית החלה כמאבק בין המלך‪,‬‬ ‫הכמורה והאצולה הגבוהה‪ ,‬שביקשו לשמור על כוחם ועל זכויותיהם המיוחדות‪ ,‬ובין המעמד‬ ‫השלישי (שהצטרפו אליו כמה אצילים וההמונים בערים)‪ ,‬שביקש לשנות את הסדר הקיים‬ ‫ולהשיג שוויון זכויות וכוח פוליטי‪ .‬המהפכה הדיחה מכס המלוכה את המלך לואי השישה־עשר‬ ‫(שהוצא להורג)‪ ,‬וביקשה ליצור משטר שיתבסס על עקרון ריבונות העם ורעיונות הנאורות‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫עמנואל ז׳וזף סייס (‪ — )1836-1748‬כומר מדרגה נמוכה‪ ,‬מהוגי הדעות הבולטים בתקופת‬ ‫המהפכה הצרפתית‪ .‬להלן קטע מתוך המאמר "המעמד השלישי מהו?" שפרסם סייס כמה‬ ‫חודשים לפני פרוץ המהפכה‪ ,‬בינואר ‪.1789‬‬ ‫"המעמד השלישי מהו?‪ ‬הכול‪ .‬מה הוא היה עד היום במערך המדיני? לא כלום‪ .‬מה הוא תובע?‬ ‫להיות למשהו‪ .‬מה יכול להיות המעמד השלישי ללא המחסום של מעמד זכויות היתר? הכול‪...‬‬ ‫המעמד השלישי הוא אומה שלמה‪ ...‬אם כן מהו המעמד השלישי? חטיבה שלמה‪ ,‬אולם כפותה‬ ‫ומדוכאת‪ ...‬מהי אומה? גוף של אנשים שותפים החיים לפי חוק משותף‪ .‬האין זה ברור לגמרי‪,‬‬ ‫כי למעמד האצילים זכויות יתר‪ ,‬פטור מחובות ואפילו זכויות נפרדות מכלל החברה? בכך‬ ‫הוא מוציא את עצמו ממעמד הכלל״‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫אומה ומהפכה‬

‫(מתוך‪ :‬גיורא קולקה [עורך]‪ ,‬עידן המהפכות‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬יחידה ‪ ,1981 ,4‬עמ׳ ‪)45-43‬‬

‫‪ .1‬מה עושה‪ ,‬לפי סייס‪ ,‬קבוצת אנשים לאומה?‬ ‫‪ .2‬אילו שינויים מבקש סייס ליצור במצב הפוליטי בצרפת?‬ ‫‪ .3‬האם לדעתכם משקפים דבריו של סייס רעיונות לאומיים?‬ ‫בשנות המהפכה שעברו על צרפת ניסחו מנהיגיה את העקרונות שהגדירו את האומה הצרפתית‬ ‫ועשו את צרפת לישות לאומית ריבונית‪ .‬חסד האל כבר לא היה מקור סמכותו של השלטון‬ ‫בצרפת‪ ,‬אלא העם — שממנו קיבל השלטון את סמכותו ובשמו פעל‪.‬‬ ‫אירועי המהפכה הצרפתית עוררו עניין בכל רחבי אירופה‪ .‬במהפכה הצרפתית קמו נתיני המלך‪,‬‬ ‫שינו סדרים פוליטיים וחברתיים והקימו משטר המבוסס על רעיונות הנאורות‪ .‬המהפכנים הרסו‬ ‫את סמלי המשטר הישן ובמקומם אימצו סמלים חדשים והקימו מוסדות פוליטיים שביטאו‬ ‫את הלאומיות הצרפתית‪ .‬מעשים אלו הפכו לסמל לחיקוי ולמקור השראה ליחידים ולתנועות‬ ‫שביקשו להשיג לעמם את החירות ואת הריבונות על פי הדוגמה הצרפתית‪ .‬תנועות לאומיות‬ ‫שקמו ברחבי אירופה במאה התשע־עשרה אימצו חלק מסמלי המהפכה הצרפתית‪ ,‬סיסמאותיה‬ ‫ודרכי פעולתה‪.‬‬

‫‪ .3‬כיבושי נפוליאון מעוררים את הלאומיות באירופה‬ ‫הסדר הישן‪ .‬שליטים אלו‬ ‫צרפת המהפכנית הייתה סכנה לשליטי אירופה שהחזיקו ברעיונות ֵ‬ ‫ביקשו למגר את המהפכה ולהשיב על כנה את המלוכה הצרפתית‪ .‬השליטים האירופים שביקשו‬ ‫להחזיר את המלוכה לצרפת יצאו למלחמה נגד צרפת המהפכנית‪ .‬בצרפת עצמה היו מי שביקשו‬ ‫לנצל את העימות בינם ובין מלכי אירופה כדי להפיץ את עקרונות המהפכה ולשחרר את עמי‬ ‫אירופה משלטון העריצות‪.‬‬ ‫במלחמות בין צרפת לשכנותיה בלט בשורות הצבא הצרפתי גנרל צעיר ומוכשר בשם נפוליאון‬ ‫בונפרטה‪ .‬נפוליאון הביא את צבאה של צרפת להישגים צבאיים מרשימים‪ ,‬כמו למשל כיבושה‬ ‫של איטליה‪ .‬הוא ניצל את כוחו ואת האהדה שרחש לו העם כדי להיות‪ ,‬ב־‪ ,1799‬לשליטה של‬ ‫צרפת‪ ,‬ואחר כך אף לקיסר‪ .‬נפוליאון אמנם היה לקיסר‪ ,‬אך ראה עצמו כבן המהפכה וכנאמן‬ ‫לפחות לחלק מהרעיונות שהיא ביקשה ליישם‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫דיוקנו של נפוליאון המוביל את צבאו מעבר להרי האלפים‬ ‫(בדרך לאיטליה)‪ .‬ז'אק לאוי‪-‬דוד‪1800 ,‬‬

‫נפוליאון כמשחרר העמים‬ ‫הכרזותיו של נפוליאון (עדיין לא כשליט) בפני האיטלקים והאוסטרים שאת שטחיהם כבש ב־‪:1797‬‬ ‫"אתם הנכם הדוגמה הראשונה בהיסטוריה לעם הזוכה לחירותו בלי פילוגים‪ ,‬מהפכה ומאבק‪.‬‬ ‫אנו הבאנו לכם את החירות‪ ,‬דאגו לשמור עליה‪ .‬אתם הנכם הרפובליקה העשירה והמאוכלסת‬ ‫ביותר לאחר צרפת‪ ,‬ומעמדכם מחייב לשחק תפקיד חשוב בענייני אירופה‪"...‬‬ ‫בדרום אוסטריה‪ ,‬באפריל ‪ ,1797‬הכריז נפוליאון‪:‬‬ ‫"הצבא הצרפתי אינו נכנס לארצכם כדי לכובשה או כדי לשנות את דתכם‪ ,‬אמונותיכם ומנהגיכם‪.‬‬ ‫אנו ידידי כל האומות ובמיוחד ידידי העמים האמיצים של גרמניה"‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬משה צימרמן‪ ,‬מהפכות ותמורות‪ :‬מהמאה ה־‪ 18‬עד ה־‪ ,19‬משרד החינוך‪ ,‬ת"ל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ח)‬

‫‪ .1‬כיצד מצדיק נפוליאון את כיבושיו?‬ ‫‪ .2‬אילו הבטחות הוא מעניק לעמים בשטח שכבש הצבא הצרפתי?‬ ‫‪ .3‬כיצד לדעתכם התקבל נפוליאון בקרב העמים שכבש?‬ ‫נפוליאון‪ ,‬שהיה מצביא מבריק‪ ,‬נלחם בשנות שלטונו מלחמות רבות והצליח לכבוש חלקים‬ ‫נרחבים מאירופה‪.‬‬

‫‪28‬‬


‫הלאומיות המודרנית‬

‫מפת כיבושי נפוליאון בשנת ‪1812‬‬

‫‪ .1‬אילו מדינות ושטחים היו בשליטתו של נפוליאון בשיא כוחו?‬ ‫‪ .2‬מדוע יש סתירה בין רעיון הלאומיות ובין האימפריה הצרפתית של נפוליאון?‬ ‫כיבושי נפוליאון עוררו בתחילה התלהבות‪ ,‬ורבים מבני העמים שעברו לשליטתו תמכו בו‪.‬‬ ‫נפוליאון נשא את מסר החירות של המהפכה ונלחם במלכים ובנסיכים עריצים‪ .‬נפוליאון ביטל‬ ‫חוקים מיושנים ומוסדות פוליטיים עתיקים והפיץ את רעיונות החירות‪ ,‬השוויון והאחווה של‬ ‫המהפכה הצרפתית‪ .‬הוא הדיח שליטים‪ ,‬שינה גבולות ויצר מסגרות מדיניות חדשות‪ .‬כך למשל‬ ‫ביטל נפוליאון את הקיסרות (הרייך) הגרמנית‪ ,‬בעלת שלוש מאות הנסיכויות העצמאיות‪ ,‬ויצר‬ ‫במקומה ברית גרמנית של שלושים ושמונה מדינות‪.‬‬ ‫אך בתוך שנים ספורות הרעיונות האלה‪ ,‬שנפוליאון נתפס בשמם כמשחרר הגדול של עמי‬ ‫אירופה‪ ,‬הפכו לבסיס ההתנגדות של עמי אירופה לכיבושי נפוליאון‪.‬‬

‫‪29‬‬


‫מלחמותיו של נפוליאון דרשו חיילים וממון‪ .‬העמים שבשלטונו של נפוליאון נדרשו לשלם‬ ‫לו מסים ולספק לוחמים‪ .‬נפוליאון מינה את נאמניו ואת קרובי משפחתו למלכים במדינות‬ ‫שונות‪ .‬הצבא הצרפתי לא התנהג כמשחרר אלא כצבא כיבוש מנצל‪ ,‬וחוקי נפוליאון נתפסו‬ ‫כפוגעים במסורות ובמנהגים מקומיים‪.‬‬ ‫נפוליאון החל במהרה להיתקל לא רק בהתנגדות מצד צבאותיהם של מלכים שנלחמו בו‪ ,‬אלא‬ ‫גם בהתנגדות עממית בארצות כמו ספרד‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬רוסיה‪ ,‬גרמניה ואיטליה‪.‬‬

‫המאבק הספרדי בנפוליאון‬

‫‪ 3‬במאי ‪ ,1808‬יצירתו של האמן הספרדי פרנסיסקו גויה (‪ :)1828-1746‬תיאור הוצאה להורג‬ ‫המונית של אזרחים ספרדים בידי חיילים צרפתים לאחר ניסיון התקוממות ספרדי‪.‬‬ ‫ כיצד מתואר בציור אופיו של הכיבוש הצרפתי ואופיו של המאבק בו?‬ ‫ההתנגדות לשלטונו של נפוליאון לובתה באמצעות הרעיון הלאומי שראה בשלטונו כיבוש זר‬ ‫המדכא את העם‪ ,‬את רוחו ואת תרבותו המיוחדים‪ .‬התנועות הלאומיות שקמו להיאבק בנפוליאון‬ ‫בשם העם ביקשו לא רק לסלק את הצרפתים משטחם ולהשיב על כנו את הסדר המדיני הקודם‪,‬‬ ‫אלא גם לגבש את האומה ולהקים מסגרת מדינית ריבונית שתאחד אותה‪.‬‬

‫‪30‬‬


‫"מהי המולדת הגרמנית" (‪ ,)1813‬שיר מאת א"מ ארנדט (‪ — )1860-1769‬משורר‪ ,‬סופר‪,‬‬ ‫ממייסדי התנועה הלאומית הגרמנית‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫ההתנגדות הגרמנית לנפוליאון‬

‫מהי המולדת הגרמנית?‬ ‫במקום בו ייקרא צרפתי אויב‬ ‫במקום בו גרמני ייקרא אוהב‬ ‫זאת תהי‪.‬‬ ‫לא עוד בוואריה‪ ,‬לא עוד סכסוניה‪,‬‬ ‫לא אוסטריה ולא פרוסיה‪.‬‬ ‫ארץ אחת‪ ,‬עם אחד‪ ,‬לב אחד וצבא אחד ‪-‬‬ ‫ָשם גרמנים ייקרא לנו;‬ ‫כאחים גרמנים בלב‬ ‫נכה את השודדים;‬ ‫המשפילים את כבודנו‪.‬‬ ‫(מתוך‪ :‬משה צימרמן‪ ,‬מהפכות ותמורות‪ :‬מהמאה ה־‪ 18‬עד המאה ה־‪,19‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬ת"ל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ח)‬

‫‪ .1‬מיהו גרמני לפי שיריו של ארנדט ומיהו אויבו?‬ ‫‪ .2‬האם מעוניין ארנדט בהשבת המצב שהיה לפני הכיבוש הצרפתי או ביצירת מציאות אחרת?‬

‫סיכום‬ ‫רעיונות לאומיים נפוצו באירופה בהשפעת הרושם העז של המהפכה האמריקאית‪ ,‬ובעיקר של‬ ‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬שיצרו אומות ריבוניות וחופשיות‪ .‬מלחמות המהפכה הצרפתית וכיבושיו‬ ‫של נפוליאון סייעו להפיץ את עקרונות המהפכה הצרפתית באירופה והרסו הסדרים מדיניים‬ ‫וחוקתיים קודמים‪ .‬ההתנגדות לכיבוש הצרפתי ולעוּ לוֹ של השלטון הנפוליאוני באירופה יצרה‬ ‫תנועות לאומיות‪ ,‬ואלה התגבשו סביב המאבק בנפוליאון בשם העם‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫השפעת מהפכות ושינויים פוליטיים על צמיחת התנועות הלאומיות‬ ‫מהפכות באמריקה ובצרפת‬

‫כיבושי נפוליאון‬

‫אומות חופשיות וריבוניות‬

‫הפצת רעיונות‬ ‫המהפכה הצרפתית‬

‫מקור השראה ודוגמה‬ ‫לתנועות לאומיות‬

‫שינוי הסדר הישן באירופה‬

‫התנגדות לכיבושי נפוליאון‬

‫הקמת תנועות לאומיות‬

‫ג‪ .‬הלאומיות כתשובה למשבר הזהות בעולם המשתנה של אירופה במאה‬ ‫התשע־עשרה‪.‬‬ ‫‪ .1‬החילון מחזק את הלאומיות‬ ‫בהשפעת תהליך החילון איבדה הכנסייה חלק ניכר מכוחה ומהשפעתה והפסיקה למלא את‬ ‫התפקיד הבלעדי שמילאה קודם לכן בחיים הציבוריים‪ .‬לפני העידן המודרני‪ ,‬היה לכנסייה‬ ‫באירופה תפקיד מהותי בעיצוב החיים של הכלל ושל הפרט‪ .‬מוסדות הכנסייה מילאו תפקיד‬ ‫מרכזי בעיצוב חיי התרבות‪ ,‬בחינוך ובשאר ההיבטים הנוגעים לפעילות הציבורית‪ .‬צמצום‬ ‫השפעתה של הכנסייה על החיים הציבוריים והספקנות הדתית עשו את הדת לעניינו הפרטי של‬ ‫האדם‪ .‬שאלת שייכותו הדתית של הפרט נעשתה לשאלה אישית‪ ,‬שכבר אינה קובעת את מעמדו‬ ‫ואת זכויותיו של האדם‪ .‬בשל כך הכנסייה ומוסדותיה פסקו מלהיות כוח מרכזי ביצירת אחדות‬ ‫חברתית ומדינית‪ .‬השייכות הדתית כבר לא הייתה מקור עיקרי להגדרת שייכותו החברתית‬ ‫וזהותו התרבותית של האדם (גם אם נשאר מאמין וחבר בכנסייה)‪.‬‬ ‫את החלל שנוצר בעקבות תהליך החילון מילאה הלאומיות‪ .‬הלאומיות נהייתה לכוח שהחליף את‬ ‫הכנסייה כגורם מלכד המעניק לאדם את זהותו החברתית והתרבותית‪ .‬הלאום‪ ,‬ערכיו ותרבותו‬

‫‪32‬‬


‫חגים לאומיים‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫נעשו לערכים בפני עצמם ועל פיהם התעצבו החיים הפוליטיים‪ ,‬החברתיים והתרבותיים‪.‬‬ ‫נוצרו מערכות חינוך‪ ,‬סמלים וחגים שהתבססו על ערכים לאומיים והעניקו לאדם את תחושת‬ ‫השייכות והזהות החברתית‪.‬‬

‫תנועות לאומיות ומדינות לאום מציינות ימי חג וימי זיכרון בעלי תוכן ומשמעות לאומיים‪ .‬חגים‬ ‫אלה מציינים‪ ,‬למשל‪ ,‬אירועים היסטוריים הקשורים להיסטוריה של הלאום ואת יום העצמאות‬ ‫של מדינת הלאום‪ .‬מנהגי החג כוללים בין השאר הצגה של סמלים לאומיים‪ ,‬טקסים ממלכתיים‬ ‫ומצעדים צבאיים‪ .‬ההשתתפות במנהגי החג מחזקת את הזהות ואת התודעה הלאומית של בני הלאום‪.‬‬ ‫ חג דתי יכול להכיל גם תכנים לאומיים‪ .‬הסבירו כיצד חגים דתיים‪ ,‬כמו חנוכה או פסח‪,‬‬ ‫מבטאים גם תכנים וסמלים לאומיים‪.‬‬

‫‪ .2‬עיור ותיעוש מבססים את כוחה של הלאומיות‬ ‫אוכלוסיית אירופה הכפילה את עצמה במהלך המאה התשע־עשרה‪ .‬החברה האירופית נעשתה‬ ‫מחברה חקלאית וכפרית ברובה‪ ,‬המאורגנת בקהילות קטנות‪ ,‬לחברה שרוב חבריה חיים בערים‬ ‫גדולות ותעשייתיות‪ .‬שינויים אלה החלו בבריטניה בסוף המאה השמונה־עשרה והתפשטו אל‬ ‫מרכזה של אירופה (ובמידה פחותה גם אל מזרח אירופה)‪.‬‬ ‫המעבר ההמוני מהכפרים אל הערים וצמיחתן של הערים הגדולות היו בעיקר תוצאה של‬ ‫המהפכה התעשייתית‪ .‬המהפכה התעשייתית היא השינוי המהפכני שחל בשיטות הייצור‬ ‫בתעשייה והשפעותיהן על הכלכלה והחברה‪.‬‬ ‫המצאתן של מכונות הייצור‪ ,‬שהונעו בתחילה בקיטור‪ ,‬הביאה להקמתם של מפעלי ייצור‬ ‫גדולים שייצרו מוצרי תעשייה מגוונים‪ .‬המפעלים החדשים דרשו כוח עבודה של פועלים‬ ‫רבים‪ ,‬לאו דווקא בעלי מלאכה מומחים‪ .‬היה עליהם להפעיל את המכונות ולעבוד במכרות‬ ‫הפחם והברזל שהיו דרושים לתעשייה‪ .‬כך צמח מעמד חדש של המוני פועלים בערים‪ ,‬בכללם‬ ‫גם נשים וילדים‪ ,‬והם חיו בצפיפות ובתנאים קשים‪.‬‬

‫‪33‬‬


‫תנאי החיים של הפועלים בעיר‬ ‫אלכסיס דה טוקוויל (‪ — )1859-1805‬פוליטיקאי‪ ,‬משפטן‪ ,‬הוגה דעות והיסטוריון צרפתי‪ ,‬תיאר‬ ‫כך את העיר התעשייתית‪:‬‬ ‫"שלושים או ארבעים בתי חרושת‪ ,‬בניינים בני שש קומות מתנשאים על פסגותיהן של הגבעות‬ ‫[‪ ]...‬מסביב לבתי החרושת פזורים‪ ,‬ללא סדר ושיטה‪ ,‬בתי המגורים העלובים של העניים [‪]...‬‬ ‫לאורכן של הדרכים פזורים בתי העץ שעל פי בנייתם המרושלת וחלונותיהם השבורים ניכר‬ ‫בהם שהם מפלטו האחרון של האדם בדרכו מן העוני אל המוות‪ .‬בתי החרושת שולטים על‬ ‫בתי המגורים‪ ,‬מונעים מהם אוויר ואור ועוטפים אותם במעטה של ערפל נצחי‪ .‬כאן העבד‪,‬‬ ‫שם האדון; [‪ ]...‬דומה שהיחיד כאן חלש וחסר ישע יותר מאשר בלב המדבר‪ ]...[ .‬כאן הגיעה‬ ‫האנושות לשיא התפתחותה ולשיא התבהמותה"‪.‬‬ ‫(אלכסיס דה טוקוויל‪ ,1835 ,‬בתוך‪ :‬גיורא קולקה‪ ,‬עידן המהפכות‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪,‬‬ ‫תל אביב‪ ,1982 ,‬יחידה ‪ ,10‬עמ׳ ‪)162‬‬

‫‪ .1‬כיצד מתאר דה טוקוויל את תוצאותיה של המהפכה התעשייתית?‬ ‫‪ .2‬אילו מצוקות מאפיינות את חייו של הפועל העני בעיר?‬

‫עיר תעשייתית‬ ‫במאה התשע־עשרה‬ ‫‪ .1‬מהם תנאי החיים בעיר המתוארת‬ ‫בתמונה?‬ ‫‪ .2‬מדוע התודעה הלאומית היא מוקד‬ ‫משיכה לפועל שחי ועובד בעיר‬ ‫כזו?‬ ‫הפועלים בערים התעשייתיות הגדולות חיו בתחושה של ניכור וזרות לסביבתם‪ ,‬הן מבחינה‬ ‫חברתית והן מבחינה תרבותית‪ .‬המעבר מהכפר לעיר ניתק את האדם מהטבע‪ ,‬מהקהילה‬ ‫ומהמשפחה‪ ,‬ותנאי החיים הקשים של הפועל בעיר העצימו את הניכור‪ .‬החיים בעיר אילצו‬ ‫את האדם לעמוד לבדו מול קשיי הקיום בעולם שונה ובלתי מוכר‪ .‬חיים אלה היו שונים מחיי‬ ‫הכפר המוכרים‪ ,‬היציבים והמסורתיים‪ .‬אנשים מאזורים שונים הגיעו אל הערים התעשייתיות‪.‬‬ ‫המפגש עם אנשים שדיברו בכל מיני ניבים (לא מובנים תמיד לכולם) ושהביאו אתם מנהגים‬ ‫ומסורות שונים‪ ,‬הגביר את תחושת הזרות והתלישות החברתית ויצר משבר זהות‪.‬‬

‫‪34‬‬


‫הלאומיות המודרנית‬

‫הזרות והניכור של ההמונים בערים העלו את הצורך החברתי ביצירת מכנה משותף רחב דיו‬ ‫שיאחד את כולם‪ .‬משבר הזהות העלה את הצורך של הפרט במציאת מוקד הזדהות ושייכות‬ ‫חדש‪ ,‬שיתאים למציאות שהוא חי בה‪ .‬הלאומיות הציגה מענה למשבר הזהות באמצעות הדגשת‬ ‫הזהות הלאומית המאחדת את כל בני העם והעניקה לא רק מוקד חדש של זהות ואחדות אלא‬ ‫גם בסיס לגאווה בשייכות הלאומית ומטרה משותפת לבני האדם שהצטופפו בערים‪.‬‬ ‫הלאומיות קידמה גם יצירה של תרבות משותפת ושל שפה לאומית רשמית‪ .‬פעולות אלה‬ ‫טשטשו את ההבדלים הלשוניים והתרבותיים בין תושבי העיר החדשים‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫במאה התשע־עשרה נעשתה אירופה לחילונית יותר‪ ,‬לעירונית יותר ולמתועשת‪ .‬רבים מבני האדם‬ ‫שחוו את השינוי המהיר שהתחולל באורחות חייהם מצאו עצמם אבודים ומנוכרים במציאות‬ ‫החדשה‪ .‬הלאומיות נתנה מענה למצוקות האדם בעידן המודרני באמצעות יצירת תודעת שייכות‬ ‫חדשה‪ ,‬ערכים חדשים ומוקדי הזדהות והגדרה עצמית שליכדו את ההמונים ועשו אותם ללאום‪.‬‬

‫תנועות לאומיות צומחות על רקע משברי זהות מודרניים‬ ‫חילון‬ ‫ירידה בכוחה ובהשפעתה‬ ‫של הכנסייה‬

‫עיור ותיעוש‬

‫הדת מאבדת את כוחה כגורם‬ ‫מאחד ומלכד‬

‫ניכור ומשברי זהות‬

‫פנייה אל הלאומיות כגורם מלכד‬ ‫וכמוקד זהות‬

‫‪35‬‬


‫ד‪ִ .‬קדמה טכנולוגית מסייעת לביסוס הלאומיות ולהפצתה‬ ‫המהפכה התעשייתית הביאה לא רק להתפתחות מכונות ומפעלים אלא גם להתפתחות של‬ ‫טכנולוגיות ואמצעים חדשים בתחומי התחבורה והתקשורת‪ .‬המאה התשע־עשרה הייתה‬ ‫"עידן הרכבת"‪ .‬בתקופה זו נסללו באירופה אלפי קילומטרים של מסילות ברזל‪ ,‬שנעו עליהן‬ ‫רכבות מונעות בקיטור‪ .‬מסילות הברזל קיצרו קיצור ניכר את פרקי הזמן הנדרשים לבני אדם‬ ‫ולסחורות לנוע ממקום למקום‪.‬‬

‫פריסת מסילות הברזל באירופה בשנים ‪ 1840‬ו־‪1880‬‬ ‫א‪ .‬מסילות הברזל באירופה ‪1840‬‬

‫הים‬

‫הים‬

‫הצפוני‬

‫ה‬

‫ב‬ ‫לטי‬

‫מנצ׳סטר‬

‫ורשה‬

‫לונדון‬

‫ברלין‬

‫האוקיינוס‬ ‫האטלנטי‬

‫פריז‬ ‫וינה‬

‫מינכן‬

‫בודפשט‬ ‫מילאנו‬ ‫מרסיי‬ ‫מדריד‬

‫רומא‬

‫הים התיכון‬ ‫‪36‬‬

‫‪400‬‬

‫ק"מ‬

‫‪0‬‬

‫מסילת ברזל‬


‫הלאומיות המודרנית‬

‫ב‪ .‬מסילות הברזל באירופה ‪1880‬‬

‫‪ .1‬כיצד השפיעה ההתפתחות המוצגת במפה על המסחר והכלכלה באירופה?‬ ‫‪ .2‬כיצד לדעתכם ישפיע השינוי המוצג במפות על הקשר בין אנשים החיים באזורים שנחשבו‬ ‫בעבר למרוחקים?‬ ‫‪ .3‬האם ״קיצור המרחקים״ בין אזורים שונים במדינה השפיע על התרבות המקומית בכל אזור?‬

‫‪37‬‬


‫צמיחתן המהירה של מסילות הברזל סייעה לביסוס הלאומיות ולהפצתה בכמה דרכים‪:‬‬ ‫ התנועות הלאומיות ביקשו ליצור אחדות ושותפות בין קהילות ובני אדם שחיו לעתים במרחק‬ ‫של מאות קילומטרים זה מזה‪ .‬עד להופעת הרכבת‪ ,‬רוב בני האדם לא הרחיקו מסביבתם‪.‬‬ ‫רעיונות שעסקו באחדותו של הלאום כולו ובקשר לשטחי מולדת רחוקים נתפסו כמופשטים‬ ‫ואף כדמיוניים בעיני רבים‪ .‬הרכבת הקלה את יצירת הקרבה החברתית בין בני הלאום מחבלי‬ ‫הארץ השונים של מדינת הלאום‪.‬‬ ‫ מסילות הברזל הקלו מאוד את המסחר בין אזורים שונים ותרמו ליצירתה של "כלכלה‬ ‫לאומית"‪ ,‬כלומר ליצירת קשרים מסחריים בין האזורים השונים שחיו בהם בני הלאום‪.‬‬ ‫ הרכבת‪ ,‬התפתחותם של אמצעי תקשורת ההמונים (הטלגרף‪ ,‬הטלפון‪ ,‬הרדיו והקולנוע)‬ ‫והקמתן של מערכות חינוך להמונים סייעו גם הן ליצירת האחדות הלאומית‪ ,‬להפצת התרבות‬ ‫והשפה הלאומיות וליכוד החברה סביב תרבות זו‪.‬‬

‫הגורמים לצמיחתם של רעיון הלאומיות והתנועות הלאומיות באירופה‬ ‫במאה ה־‪ .19‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫גורמים רעיוניים‬

‫התנועה‬ ‫הרומנטית‬

‫תנועת ההשכלה‪/‬‬ ‫נאורות‬

‫המהפכה האמריקאית‬ ‫והמהפכה הצרפתית‬

‫צמיחתו של רעיון‬ ‫הלאומיות‬

‫‪3‬‬

‫גורמים חברתיים וכלכליים‬

‫חילון‬

‫עיור ותיעוש‬

‫גורמים פוליטיים ומדיניים‬

‫כיבושי‬ ‫נפוליאון‬

‫צמיחתן של‬ ‫תנועות לאומיות‬

‫‪4‬‬

‫גורמים המסייעים להתבססות‬ ‫התנועה הלאומית‬ ‫קדמה טכנולוגית‬ ‫(אמצעי תחבורה ותקשורת)‬ ‫האצת תהליכים כלכליים וחברתיים‬

‫פנייה אל הלאומיות ואל התנועות‬ ‫הלאומיות כמענה למשבר זהות‬

‫‪38‬‬

‫הפצת רעיון הלאומיות‬


‫‪ .1‬על הלאומיות כתב ההיסטוריון יעקב טלמון‪:‬‬ ‫"החתירה לזהות לאומית קיבלה חשיבות פוליטית ממדרגה ראשונה כשנצטרפו יחד מופת‬ ‫המהפכה הצרפתית ותורתו של הרדר‪ ...‬ניסיונו של נפוליאון ליצור לאירופה כולה צורה‬ ‫אחידה אחת הניע את העמים הכבושים‪ ,‬או החוששים מפני כיבוש‪ ,‬לזהות את עצמאותם עם‬ ‫שמירת אורח חייהם ומוסדותיהם המסורתיים‪ ,‬ובקיצור‪ :‬לשמור על ייחודם הלאומי‪ ...‬בשביל‬ ‫האינטלקטואלים‪ ,‬הסטודנטים ושכבת האינטליגנציה בכללה‪ ,‬הייתה הלאומיות אמצעי חיוני‬ ‫לביטוי עצמי‪ .‬היא שימשה מוקד להזדהות הפרט והכלל במקום שהכנסייה חדלה למלא תפקיד‬ ‫זה‪ ...‬שיטות הייצור החדשות‪ ,‬אמצעי התקשורת המהפכניים (מסילות ברזל)‪ ,‬הפעילות הכלכלית‬ ‫המוגברת ופיתוח משק הכספים פתחו את הדרך ליצירת יחידות כלכליות ופוליטיות נרחבות‬ ‫והכשירו את הכוחות המייצגים את הכוחות החדשים לקליטת בשורת האחדות הלאומית"‪.‬‬

‫הלאומיות המודרנית‬

‫שאלות לסיכום ולחזרה‬

‫(יעקב טלמון‪ ,‬רומנטיקה ומרי אירופה ‪ ,1848-1815‬עם עובד‪ ,‬תל אביב‪ ,1973 ,‬עמ׳ ‪)107-106‬‬

‫ א‪ .‬כיצד מסביר טלמון את צמיחתה של הלאומיות באירופה ואת הצורך בהתפתחותה של‬ ‫זהות לאומית?‬ ‫ ב‪ .‬כיצד סייעו התפתחויות טכנולוגיות וכלכליות להפצת הלאומיות באירופה ולביסוסה‬ ‫במאה התשע־עשרה?‬ ‫ ג‪ .‬הסבירו מי עשויים להיות אותם "כוחות חדשים" ומדוע רעיון הלאומיות והאחדות‬ ‫הלאומית נקלט בקרבם?‬ ‫‪ .2‬הסבירו מדוע נתפס נפוליאון בתחילה כמשחרר העמים באירופה ואחר כך כשליט שיש‬ ‫להיאבק נגדו מאבק לאומי (למשל בגרמניה או באיטליה)?‬ ‫‪ .3‬כיצד נתנה הלאומיות מענה למשבר הזהות של תושבי הערים התעשייתיות?‬

‫‪39‬‬


Millions discover their favorite reads on issuu every month.

Give your content the digital home it deserves. Get it to any device in seconds.