ספר עת לעשות פרקים לדוגמה

‫תרבות יהודית‪-‬ישראלית ‪ -‬ספר לימוד לכיתה ז‬

‫עת לעשות‬

‫על אחריות אישית ועל מעורבות חברתית‬

‫באישור משרד החינוך ע”פ תוכנית הלימודים‬ ‫החדשה בתרבות יהודית‪-‬ישראלית‬

‫המכון למורשת בן‪-‬גוריון והמדרשה באורנים‬

‫עת לעשות‬ ‫על אחריות אישית ועל מעורבות חברתית‬ ‫תרבות יהודית‪-‬ישראלית ‪ -‬ספר לימוד לכיתה ז‬ ‫מאושר על ידי משרד החינוך יוני ‪2017‬‬ ‫עריכה מדעית‪ :‬ד”ר תמי שדמי‬ ‫עריכה פדגוגית‪ :‬אביגיל פלד‬ ‫עריכה מגדרית‪ :‬ד”ר גילי גופר‬ ‫המדרשה באורנים‬ ‫פיתוח וכתיבה‪ :‬ד”ר תמי שדמי‪ ,‬יעל בדולח‬ ‫ניהול כללי‪ :‬אילנה עב”ו גולן‬ ‫המכון למורשת בן‪-‬גוריון‬ ‫פיתוח וכתיבה‪ :‬אביגיל פלד‪ ,‬ד”ר גילי גופר‬ ‫ניהול כללי‪ :‬דפנה ארבל‬ ‫איור ועריכה גרפית‪ :‬זהר קוק גנות‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬רחלי גליקמן‬ ‫טיפול בזכויות יוצרים‪ :‬ד”ר אדר ירום‪ ,‬ענבל גור בן יצחק‬ ‫הספר ערוך בהתאם למטרות תוכנית הלימודים של משרד החינוך והתרבות‪ .‬למקראה נלווה מדריך למורה‬ ‫הספר והמדריך למורה אושרו על ידי אגף אישור ספרי לימוד במשרד החינוך‪,‬‬ ‫אישור מס׳ ‪ 3327‬מיום טו באב תשע”ז ‪7.8.2017‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לאקו”ם וליוצרים אלא אם מצוין אחרת‬ ‫‪ © 2017‬כל הזכויות שמורות לכנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר מוציאים לאור בע”מ‪ ,‬למדרשה באורנים ולמכון למורשת בן‪-‬גוריון‬ ‫הוצאת כנרת‪-‬זמורה מודה לכל הארגונים והאנשים אשר נתנו אישורם להדפסת התצלומים והיצירות בספר‪.‬‬ ‫אנו מתנצלים בפני כל גורם שאינו מוזכר כאן ושנעשה שימוש ביצירתו‪ .‬נשמח לשמוע מכל אחד אשר זכותו לא הוכרה‬ ‫כאן ולעדכן במהדורה הבאה‪.‬‬ ‫מסת”ב ‪978-965-566-543-7‬‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר‬ ‫מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי או‬ ‫מכני אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪ .‬שימוש‬ ‫מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‬ ‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו”ל‪.‬‬ ‫לפרטים ניתן לפנות אל‪:‬‬ ‫יחידת ספרי לימוד‬ ‫כנרת‪ ,‬זמורה‪ ,‬דביר – מוציאים לאור בע”מ‬ ‫רחוב אגוז ‪ 6‬חמ”ן‪ ,‬פארק התעשייה מודיעין‪ .‬טל‪03-6344977 .‬‬

‫מבוא‬

‫רעיון האחריות והמעורבות קונה מקום בעולמם של בני מצווה במחשבה ובמעשה‪ .‬אנחנו רואים את התהליך‬ ‫הזה מתרחש לנגד עינינו אצל התלמידים‪ ,‬ואנחנו יכולים ללמוד עליו מסיפורי החיים של קודמיהם לאורך‬ ‫הדורות‪.‬‬ ‫במוקד תוכנית הלימודים “תרבות יהודית‪-‬ישראלית” לכיתה ז נמצאת האחריות והמעורבות‪ .‬ההזדהות‬ ‫של התלמידים עם הערכים היהודיים ועם ערכים כלל‪-‬אנושיים עולה מתוך עיון והיכרות עם סיפורי חיים‪:‬‬ ‫סיפוריהם של חכמי ישראל וחכמות ישראל‪ ,‬בונות ובונים‪ ,‬חלוצים וחלוצות‪ ,‬מנהיגות ומנהיגים מדורות שונים‪,‬‬ ‫שהם חלק מהתרבות היהודית‪-‬ישראלית‪.‬‬ ‫התבגרותם של נער ונערה בדרך אל עיצוב זהותם הייחודית מלווה בדילמות ערכיות רבות‪ .‬בספר יפגשו‬ ‫הלומדים והלומדות דמויות היסטוריות שהתלבטו על דרכן‪ ,‬ובחרו בחירות שונות‪ .‬בני הנוער יוזמנו לבחון את‬ ‫עצמם בדרכים שונות לאור השאלות שיעלו בעקבות מפגשים אלה‪ .‬רבות מהדרכים שנבחרו‪ ,‬כמו גם רבים‬ ‫מהוויתורים שנעשו‪ ,‬נחשבים נקודות מחלוקת בחברה הישראלית גם היום‪.‬‬ ‫בתוכנית הלימודים יוחד חלק ניכר לדמויות מופת ‪ -‬להכרת הסיפור היהודי והישראלי דרך הסיפור הביוגרפי‪.‬‬ ‫לפרק חלק זה לפרקים ולשלב את הדמויות‪ ,‬את סיפוריהן האישיים ואת החלטותיהן המכריעות‪,‬‬ ‫אנחנו בחרנו ָ‬ ‫בפתח כל אחד משערי התוכן העוסקים בבני המצווה‪ ,‬בשבת‪ ,‬בספירת העומר ובמחלוקת‪.‬‬ ‫ההזדהות והחיבור עם סיפורים אישיים הם הזדמנות לרתימתם של התלמידים אל הדברים בצורה אישית‬ ‫יותר ומשמעותית יותר‪ .‬בסוף הספר ציר זמן לצידו מופיעות הדמויות כולן‪.‬‬ ‫את כל מהלך מסע הלימוד מלווה זהר‪ ,‬נערה דמיונית‪ ,‬המקשרת בין הדמויות השונות ובינן ובין עולמם של‬ ‫הלומדים‪ .‬השיחות של זוהר עם הדמויות ההיסטוריות‪ ,‬מעניקות סיפור מסגרת שקושר בין נושאי הליבה של‬ ‫הספר לחיי היומיום של התלמידים‪ ,‬ומוסיף רוח קלילה לנושאים שהם לעתים כבדים וטעונים‪.‬‬ ‫לפניכם הדמויות המופיעות בפרקי הסיפור היהודי והישראלי‪:‬‬ ‫שער הליבה‬

‫הערכים‬

‫פרקי הדמויות‬

‫יום הכיפורים‬

‫אחריות אישית‪ ,‬התגברות‪,‬‬ ‫פתיחת דף חדש‪ ,‬וקבלת החלטה לעתיד‬

‫הרמב"ם (אחריות אישית)‬ ‫הרב קוק (תשובה‪ ,‬התמודדות עם‬ ‫אתגרים‪ ,‬ממלכתיות‪ ,‬אחריות)‬ ‫חנה סנש (התבגרות‪ ,‬אחריות‪ ,‬פתיחת‬ ‫דף חדש‪ ,‬התמודדות עם אתגרים)‬

‫תרבות המחלוקת ‪-‬‬ ‫רצח רבין‬

‫אחריות אישית‪ ,‬מעורבות חברתית‪,‬‬ ‫אחדות מול אחידות‪ ,‬פלורליזם‪,‬‬ ‫סובלנות‪ ,‬הכלת אי‪-‬הסכמה‪ ,‬תרבות‬ ‫המחלוקת‪ ,‬ממלכתיות‬

‫הלל ושמאי (תרבות המחלוקת)‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון (ממלכתיות‪ ,‬מנהיגות‪,‬‬ ‫אחריות‪ ,‬מעורבות חברתית)‬ ‫במבי שלג (יחיד וחברה‪ ,‬מנהיגות‪,‬‬ ‫תרבות המחלוקת‪ ,‬סובלנות)‬

‫בני מצווה ובנות מצווה אחריות אישית‪ ,‬מעורבות חברתית‪,‬‬ ‫משמעותו של טקס‪ ,‬שייכות לקהילה‪,‬‬ ‫מסורת‪ ,‬בחירה‪ ,‬עצמאות וריבונות‪,‬‬ ‫הליכה נגד הזרם‪ ,‬יחס לאחר‪,‬‬ ‫התמודדות עם אתגרים‬

‫דונה גרציה (אחריות אישית‪ ,‬מעורבות‬ ‫חברתית‪ ,‬משמעותו של טקס‪ ,‬שייכות‬ ‫לקהילה‪ ,‬מסורת‪ ,‬בחירה‪ ,‬עצמאות‬ ‫וריבונות‪ ,‬הליכה נגד הזרם)‬ ‫אסנת ברזאני (הליכה נגד הזרם‪,‬‬ ‫התמודדות עם אתגרים)‬ ‫הבעל שם טוב (סיפור התבגרות‪,‬‬ ‫בחירה)‬ ‫הרב עובדיה יוסף (מסורת‪ ,‬בחירה)‬

‫שער הליבה‬

‫הערכים‬

‫פרקי הדמויות‬

‫השבת‬

‫מסורת וחידוש‪ ,‬מנוחה כערך אישי‬ ‫וחברתי‪ ,‬חירות‪ ,‬התמודדות עם פנאי‬ ‫כאתגר אישי‬

‫רבי יהודה הנשיא (מנהיגות‪ ,‬מסורת‬ ‫וחידוש)‬ ‫אברהם יהושע השל (מנוחה כערך‬ ‫חברתי ואישי‪ ,‬חירות‪ ,‬התמודדות עם‬ ‫פנאי כאתגר אישי)‬ ‫זלדה (מנוחה כערך חברתי ואישי‪,‬‬ ‫חירות)‬ ‫ז'קלין כהנוב (בחירה‪ ,‬השתייכות‬ ‫קהילתית‪ ,‬אחריות אישית‪ ,‬מסורת‬ ‫וחידוש‪ ,‬הליכה נגד הזרם)‬

‫ספירת העומר‬

‫מעורבות חברתית‪ ,‬ערבות הדדית‪,‬‬ ‫תיקון‪ ,‬זיקה לטבע ולארץ‪ ,‬גבורה‬

‫רבי שמעון בר יוחאי (ל”ג בעומר‪,‬‬ ‫הקשר היסטורי)‬ ‫א"ד גורדון (זיקה לטבע‪ ,‬תיקון‪,‬‬ ‫מעורבות חברתית‪ ,‬ערבות הדדית)‬ ‫רחל ינאית בן צבי (זיקה לארץ‪,‬‬ ‫תיקון‪ ,‬ערבות הדדית‪ ,‬התמודדות עם‬ ‫אתגרים‪ ,‬מעורבות חברתית)‬

‫תוכן העניינים‬

‫כלי עבודה מרכזיים בספר הלימוד ‬

‫‪6‬‬

‫ ‬ ‫שער פתיחה ‪ -‬הלימוד הבית מדרשי‬

‫‪8‬‬

‫פרקי הדמויות המקדימים את שער יום הכיפורים‪:‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ ‬ ‫רבי משה בן מימון – הנשר הגדול‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק ‪ -‬נקודת יראת שמים אמיתית ‪20‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ ‬ ‫חנה סנש ‪ -‬קול קרא והלכתי‬ ‫ ‬ ‫שער יום הכיפורים‬

‫‪31‬‬

‫פרקי הדמויות המקדימים את שער תרבות המחלוקת‪:‬‬ ‫ ‬ ‫הלל ושמאי – מחלוקת לשם שמים‬ ‫ ‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון – יחד נעצב את עתידנו‬ ‫ ‬ ‫במבי שלג ‪ -‬סולם הערכים הנמצא בלבנו‬

‫‪48‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪58‬‬

‫שער תרבות המחלוקת ‪ -‬רצח רבין ‬

‫‪64‬‬

‫פרקי הדמויות המקדימים את שער בני מצווה ובנות מצווה‬ ‫ ‬ ‫דונה גרציה ‪ -‬אשת חיל‬ ‫ ‬ ‫אסנת ברזאני – ראשת ישיבה בכורדיסטן‬ ‫ ‬ ‫הבעל שם טוב – אהבה‪ ,‬זה כל הסיפור‬ ‫ ‬ ‫הרב עובדיה יוסף ‪ -‬הראשון לציון‬

‫‪100‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪113‬‬

‫ ‬ ‫שער בני מצווה ובנות מצווה‬

‫‪117‬‬

‫פרקי הדמויות המקדימים את שער השבת‪:‬‬ ‫רבי יהודה הנשיא ‪ -‬מתורה שבעל פה לתורה שבכתב ‬ ‫ ‬ ‫אברהם יהושע השל – לא תעמוד על דם רעך‬ ‫ ‬ ‫זלדה ‪ -‬עברית צובטת לב‬ ‫ ‬ ‫ז’קלין כהנוב ‪ -‬להתקדם אל מעבר לאופקים‬

‫‪167‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪176‬‬ ‫‪180‬‬

‫ ‬ ‫שער השבת‬

‫‪188‬‬

‫פרקי הדמויות המקדימים את שער ספירת העומר‪:‬‬ ‫ ‬ ‫רבי שמעון בר יוחאי ‪ -‬במערה ובין הבריות‬ ‫אהרן דוד גורדון ‪ -‬הטבע הוא לאדם‪ ...‬מה שהמים הם לדג ‬ ‫ ‬ ‫רחל ינאית בן צבי – לא בובה שמקבלת פרחים‬

‫‪218‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪225‬‬

‫ ‬ ‫שער ספירת העומר‬

‫‪229‬‬

‫ ‬ ‫“זו היא כל התורה כולה”‪( ....‬כמעט‪ - )...‬פרק מסכם‬

‫‪244‬‬

‫ציר הזמן ‬

‫‪254‬‬

‫כלי עבודה מרכזיים בספר הלימוד‪:‬‬

‫באופן אישי –‬ ‫שאלות אישיות‬ ‫והבעת עמדה‬

‫דרך הרשת –‬ ‫פעילות המשלבת‬ ‫איתור מידע‬ ‫מהאינטרנט‬

‫בסבב –‬ ‫שאלה להתייחסות של‬ ‫כל אחד מהמשתתפים‪,‬‬ ‫ללא דיון‬

‫בחן את עצמך –‬ ‫איפה אני עומד‪/‬ת‬

‫בחברותא –‬ ‫פעילות ולימוד‬ ‫בקבוצות קטנות‬

‫אל המדרש –‬ ‫פענוח והבנה של‬ ‫מקור מדרשי‬

‫יוצאים לשטח –‬ ‫עבודות חקר‪,‬‬ ‫חלוקת שאלונים‬

‫שכל ושעשועים –‬ ‫חידות‪ ,‬תשבצים‬ ‫ומשחקים‬

‫מחשבה יוצרת –‬ ‫משימות יצירה‬

‫הפינה לשיפוטכם –‬ ‫הכרעה בין שני‬ ‫ערכים‬

‫הלכה למעשה ‪-‬‬ ‫משימה המביאה את‬ ‫הנושא הנלמד לביטוי מעשי‬ ‫‪6‬‬

‫אני זהר‪ ,‬תלמידת כיתה ז‪ .‬יש לי אחות גדולה ושני אחים קטנים‪ .‬גרה ברחוב הרצל ‪ ,84‬קומה‬ ‫חמישית‪ .‬אל תדאגו‪ ,‬יש מעלית‪ .‬מה עוד אני יכולה לספר לכם על עצמי?‬ ‫אני אוהבת לעשות שטויות‪ ,‬לצחוק‪ ,‬לבלות עם החברים שלי‪ .‬במיוחד עם שיר‪ ,‬החברה הכי טובה‬ ‫שלי‪ .‬נמצאת לא מעט במחשב או בנייד שלי‪ .‬שיר ואני עושות מרתונים של צפייה בסרטונים האלה של‬ ‫פספוסים‪ ...‬חתולים שנפלו כי לא שמו לב שהשולחן נגמר‪...‬‬ ‫אני גם מתמחה בקינוחים‪ .‬סופלה שוקולד תוצרת זהר זה באמת חבל על הזמן‪ .‬מנגנת בחלילית‬ ‫כבר ארבע שנים‪ .‬אוהבת לקרוא‪ .‬מתה על גמבה‪ ,‬הכלבה שלי‪.‬‬ ‫מה עוד? אני מין טיפוס חושב כזה‪ .‬לפעמים נראה לי שאני חושבת יותר מדי על כל דבר‪ .‬יש לי‬ ‫הרבה התלבטויות‪ .‬אני יודעת שזה חלק מגיל ההתבגרות‪ ,‬אבל נראה לי שזה גם האופי שלי‪.‬‬ ‫אני גם אוהבת להתייעץ עם אנשים‪ .‬למה לא ללמוד מאחרים? לקבל זווית הסתכלות אחרת משלי‪...‬‬ ‫אשמח לקבל עצות גם מכם‪.‬‬ ‫אז יאללה‪ ,‬נצא לדרך‪ ...‬‬ ‫ ‬

‫‪7‬‬

‫שער פתיחה‬

‫שער פתיחה ‪ -‬הלימוד הבית מדרשי‬ ‫הלימוד הבית מדרשי‬

‫רּותא‬ ‫ַה ִּמ ְד ָרׁש‪ֵּ ,‬בית ַה ִּמ ְד ָרׁש‪ַ ,‬ה ַח ְב ָ‬ ‫מהו מדרש‬

‫ ‪ .‬אכתבו מילים המורכבות מן השורש דר”ש‪.‬‬ ‫ ‪ .‬במה המשמעות המשותפת לכולן?‬ ‫ ‪ .‬גחפשו במילון מהי ההגדרה של מדרש‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דאחרי שהבנתם מהו מדרש‪ ,‬נסו להגדיר מהו בית מדרש‪.‬‬ ‫חז”ל ובית המדרש ‪ -‬חכמינו זיכרונם לברכה (חז”ל) הוא השם הכולל לכל החכמים והמנהיגים‬ ‫הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתקופת בית המקדש השני ועד המאה השישית לספירה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬במשך כ‪ 1,000-‬שנה‪ .‬חכמים אלו פעלו‪ ,‬למדו ולימדו בבתי המדרש‪ .‬שם הם יצרו את‬ ‫הסיפורים‪ ,‬את האגדות ואת המדרשים שעברו מדור לדור‪ .‬בתחילה בעל פה‪ ,‬ואחר כך הם הועלו על‬ ‫הכתב‪ ,‬כדי שלא יִ ָשּׁ ְכחּו במשך השנים‪ .‬בין החכמים המוכרים‪ִ :‬ה ֵּלל הזקן ובן זוגו להוראה וללימוד‬ ‫ַׁש ַמּאי‪ ,‬רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬רבי יהודה הנשיא ורבי עקיבא‪.‬‬

‫עצבו את הכיתה כבית מדרש‪ ,‬בהנחיית המורה‪ .‬כעת תלמדו ב”בית המדרש” שלכם‬ ‫מהו מדרש‪ .‬בשיעורי תרבות יהודית‪-‬ישראלית נרבה ללמוד בדרך זו‪.‬‬

‫ ‪ .‬אאיזה מקצוע אתם הכי אוהבים בבית הספר? מדוע‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬הלימוד הבית מדרשי‬

‫בבית הספר מקצועות שונים אהובים על תלמידים שונים‪ .‬גם בבית המדרש‬ ‫התווכחו חכמים ביניהם מה ללמוד‪ .‬כל אחד רצה משהו אחר‪:‬‬

‫ֵלוי וְ ַרּבי ִש ְמעון ְּב ַר ִּבי היו יושבים ִל ְפנֵ י ַר ִּבי‬ ‫וְ לֹומדים ְּב ִס ְפ ֵרי ַה ִמ ְקרא‪.‬‬ ‫נִ ְס ַתיים ַה ֵספר ֶשּבו ָל ְמדו‪.‬‬ ‫ֵלוי אמר‪ :‬יָ ביאו לנו ספר ִמ ְש ֵׁלי‪.‬‬ ‫ַרּבי ִש ְמעון ְּב ַר ִבּי אמר‪ :‬יָ ביאו לנו ספר ְת ִהילים‪.‬‬ ‫ָּכ ָפה ר’ ִש ְמעון על ר’ ֵלוי‪ ,‬וְ ֵהביאו ְת ִהילים‪.‬‬ ‫[ת ִהילים‪ ,‬א‪ ,‬ב]‬ ‫תֹורת ה’ ֶח ְפצֹו” ְ‬ ‫“ּכי ִאם ְּב ַ‬ ‫ְּכ ֶש ִׁהגִ יעו ַל ָפּסוק‪ִ :‬‬ ‫תֹורה אלא ִמ ָמקום ֶש ִלּבו ָח ֵפץ”‪.‬‬ ‫לֹומד ָ‬ ‫ֵּפ ֵירש ַרּבי וְ ָאמר‪“ :‬אין אדם ֵ‬ ‫אמר ֵלוי‪ :‬רבי‪ ,‬נָ ַת ָת לנו ְרשּות ַל ֲעמֹוד‪...‬‬ ‫(מעובד על פי‪ :‬תלמוד בבלי‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬יט ע”א)‬

‫ְּב ַרּבי – בנו של רבי‬ ‫ַרּבי – רבי יהודה הנשיא‬ ‫ָּכ ָפה – הכריח‬ ‫ָח ֵפץ – רוצה‬ ‫ַל ֲעמֹד – לקום ולצאת מן השיעור‬

‫ ‪ .‬אאיזה ספר רצה לוי ללמוד?‬ ‫ ‪ .‬באיזה ספר רצה ר’ שמעון בן רבי ללמוד?‬ ‫ ‪ .‬גמי ניצח בוויכוח וכיצד?‬ ‫תֹורת ה’ ֶח ְפצֹו”?‬ ‫“ּכי ִאם ְּב ַ‬ ‫ ‪ .‬דאיך מפרש רבי את הפסוק‪ִ :‬‬ ‫ ‪ .‬הבאיזו מילה מתוך הפסוק בתהילים משתמש לוי כדי‬ ‫להצדיק את יציאתו מן השיעור?‬ ‫ ‪ .‬והסבירו כיצד לוי דורש את הפסוק מתהילים‪.‬‬

‫“שכבות” דני קדם‬

‫הביעו בכתיבה יוצרת את שתי העמדות‪ ,‬ואחר כך הציגו לפני הכיתה במשחק תפקידים‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אמותר לצאת מהכיתה אם החומר לא מעניין אותי כי‪...‬‬ ‫ ‪ .‬בצריך להישאר בכיתה‪ ,‬גם אם אני לא אוהבת את החומר הנלמד כי‪...‬‬ ‫‪9‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬הלימוד הבית מדרשי‬

‫כשמשעמם לי בשיעור אני‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אמנסה שוב ושוב להתרכז בחומר‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בחולמת בהקיץ או מקשקשת במחברת‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גמפריעה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דיוצאת החוצה‪.‬‬ ‫בעיני‪ ,‬כל שיעור צריך להיות‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אעל נושאים שישרתו אותנו בחיי היומיום‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בעל נושאים עקרוניים וחשובים לעולם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬געל נושאים שמעניינים אותי‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דעל נושאים שנכללים בתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫צורת הלמידה המתאימה לי ביותר היא‪:‬‬ ‫ ‪ .‬אלמידה עצמית בהנחיית המורה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בלמידה מתוך הקשבה למורה מרצה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גלמידה משותפת עם חבר אחד או יותר‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דלמידה חווייתית מתוך התנסות מחוץ לכותלי בית הספר‪.‬‬

‫מהי חברותא‬

‫השוו את תשובותיכם במשימת בחן את עצמך בנושא איך אתם אוהבים ללמוד‪:‬‬ ‫לבד‪ ,‬בזוג‪ ,‬בקבוצה של ארבעה חברים או בכיתה גדולה‪ .‬הסבירו זה לזה מדוע‪.‬‬ ‫ ‪ .‬אמה למדתם מהשיחה?‬ ‫ ‪ .‬במה היתרון והחיסרון בכל שיטה?‬ ‫ ‪ .‬געד כמה תרצו להתנסות בשיטות ובנושאי לימוד שטרם הכרתם? מדוע?‬ ‫ ‪ .‬דמאיזו מילה לקוחה המילה חברותא? ולאיזו מהשיטות היא מתאימה?‬ ‫‪10‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬הלימוד הבית מדרשי‬

‫אחד מאופני הלימוד של חז”ל היה הלימוד בחברותא‪ .‬בימי חז”ל משמעות החברותא היתה שני‬ ‫תלמידים הלומדים יחד‪ .‬החכמים מתארים יחסים שונים בין הלומדים‪:‬‬

‫אמר ר’ יִ ְר ְמיָ ה אמר ר’ ֶא ְל ָעזָ ר‪ְ :‬שנֵ י ַת ְל ִמ ֵידי ֲחכמים‬ ‫ַה ְמ ַח ְד ִדין זה ָלזה ַּב ֲה ָל ָכה‪ַ ,‬ה ָק ָּב”ה ַמ ְצליח ָלהם‪...‬‬

‫אמר ר’ יִ ְר ְמיָ ה אמר ר’ ִש ְמעון ֵּבן ָל ִקיש‪ְ :‬שנֵ י ַת ְל ִמ ֵידי‬ ‫נֹוחין זה ָלזה ַּב ֲה ָל ָכה‪ַ ,‬ה ָק ָּב”ה ַמ ְקשיב ָל ֶהן‪...‬‬ ‫ֲחכמים ַה ִ‬

‫אמר ר’ ַא ָּבא אמר ר’ ִש ְמעון ֵּבן ָל ִקיש‪ְ :‬שנֵ י ַת ְל ִמ ֵידי‬ ‫שומע‬ ‫ֲחכמים ַה ַמ ְק ִשיבים זה ָלזה ַּב ֲה ָל ָכה‪ַ ,‬ה ָק ָּב”ה ֵ‬ ‫קֹולן‪...‬‬ ‫ְל ָ‬

‫אמר ר’ ַא ָּבא אמר ר’ ִש ְמעון ֵּבן ָל ִקיש‪ְ :‬שנֵ י ַת ְל ִמ ֵידי‬ ‫אֹוה ָבן‪...‬‬ ‫ילים זה ָלזה ַּב ֲה ָל ָכה‪ַ ,‬ה ָק ָּב”ה ֲ‬ ‫ֲחכמים ַה ַמ ְדגִ ִ‬ ‫(תלמוד בבלי‪ ,‬שבת‪ ,‬סג‪ ,‬ע”א)‬

‫ַה ְמ ַּח ְּד ִדין – המביעים דעות מנוגדות ומחדדים את ההבדלים בין שניהם‬ ‫ּנֹוחין – הנותנים תשומת לב אחד לדברי האחר‬ ‫ַה ִ‬ ‫ילים – מלשון דגל‪ ,‬או בחילוף אותיות ג ו‪-‬ד – מגדילים‬ ‫ַה ַּמ ְדגִּ ִ‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪1‬כתבו במילים שלכם מהן ארבע דרכי הלימוד בחברותא המתוארות בקטע‪.‬‬ ‫‪2‬ציינו איך הקדוש ברוך הוא מתייחס לכל אחת מהדרכים‪.‬‬ ‫‪3‬איזו דרך מתאימה לכם ביותר ומדוע?‬ ‫‪4‬אפשר לראות את ארבע הדרכים גם כשלבים שונים ביחסים שבין שני התלמידים‪.‬‬ ‫תארו את התפתחות היחסים בין הלומדים על פי פרשנות זו‪.‬‬

‫המחיזו את ארבע דרכי הלימוד בחברותא‪ .‬שימו לב לאחריות של כל אחד מכם‬ ‫להצלחת החברותא‪ ,‬הן בפן הלימודי והן בפן החברתי‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬הלימוד הבית מדרשי‬

‫מון‪ ,‬היה רב ופילוסוף‬ ‫הרמב”ם‪ ,‬ר’ משה בן מי‬ ‫‪ 1204-1‬במצרים‪ ,‬והיה‬ ‫שוב‪ .‬חי בין השנים ‪138‬‬ ‫ח‬ ‫ם‪ .‬ספריו של הרמב”ם‬ ‫הרופא של מלך מצרי‬ ‫ופיה נלמדים עד היום‪.‬‬ ‫ביהדות ובפילוס‬ ‫קים שכתב הרמב”ם‪,‬‬ ‫מ ְשׁנֵ ה ּת ָֹורה”‪ :‬ספר חו‬ ‫“ִ‬ ‫וק היהודי לפי נושאים‪.‬‬ ‫אשר מסדר את הח‬

‫הרמב”ם מתאר בספרו “משנה תורה” כיצד נהגו ללמוד בימיו‪:‬‬

‫כיצד ְמ ַל ְמדים?‬ ‫מּוקפים ְל ָפנָ יו ַּכ ֲע ָט ָרה ְּכ ֵדי ֶשיְ הּו ּכולם רֹואים ָה ַרב‬ ‫ָה ַרב יושב ָּבראש וְ ַה ַת ְלמידים ָ‬ ‫וְ שומעים ְד ָב ָריו‪ .‬וְ לא יָ ַשב ָה ַרב על ַה ִּכיסא וְ ַת ְל ִמ ָידיו על ַה ַק ְרקע ֶא ָלא או ַהּכֹול על ָה ָא ֶרץ‬ ‫עֹומדים‪.‬‬ ‫יֹושב וְ ַה ַת ְלמידים ְ‬ ‫יסאֹות ָּוב ִראשֹונָ ה היה ָה ַרב ֵ‬ ‫או ַהּכֹול על ַה ִּכ ְ‬ ‫יֹושבים [‪]...‬‬ ‫חּור ָבּן ַּבית ֵשני נָ ֲהגו ַהּכֹול ְל ַל ֵמד ַל ַת ְלמידים וְ ֵהם ְ‬ ‫קֹודם ְ‬ ‫ּומ ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ָה ַרב ֶש ִלימד וְ לא ֵה ִבינו ַה ַתלמידים לא יִ ְכעֹוס ֲע ֵליהם וְ יִ ְרגַ ז‪ ,‬אלא חֹוזֵ ר וְ שֹונֶ ה ַה ָדבר‬ ‫עֹומק ַה ֲה ָלכה‪.‬‬ ‫אפילו ַּכ ָמה ְּפ ָעמים‪ ,‬עד ֶשיָ ִבינו ֶ‬ ‫שֹואל אפילו ַּכ ָמה ְּפ ָע ִמים‪.‬‬ ‫בינֹותי‪ ,‬וְ הוא לא ֵהבין‪ ,‬אלא חֹוזר וְ ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ֹאמר ַה ַת ְלמיד‪ֲ :‬ה‬ ‫וְ ֵכן לא י ַ‬ ‫ֹאמר לו‪ַ :‬רּבי‪ ,‬תורה היא וְ ִל ְלמוד אני צריך וְ ַד ְע ִתי ְק ָצ ָרה [‪]...‬‬ ‫וְ אם ָכּ ַעס עליו ַרּבֹו וְ ָרגַ ז ‪ -‬י ַ‬ ‫לא יִ ְהיֵ ה ַה ַתלמיד ּבֹוש ֵמ ֲח ֵב ָיריו ֶש ָל ְמדו ִמ ַפּעם ִראשֹונָ ה או ְשנִ יָ יה וְ הוא לא למד ֶא ָלא‬ ‫ַא ַחר ַּכ ָמה ְּפ ָעמים‪ֶ .‬ש ִאם נִ ְת ַבּיֵ יש ִמ ָדבר זה נִ ְמצא נִ ְכנָ ס וְ יוצא ְל ֵבית ַה ִמ ְדרש‪ ,‬וְ הוא ֵאינֹו‬ ‫ָל ֵמד כלום‪.‬‬ ‫ישן ָל ֵמד‪ ,‬וְ לא ַה ַק ְּפ ָדן ְמ ַל ֵמד”‪...‬‬ ‫ְל ִפ ָיכך אמרו ֲח ָכמים ָה ִראשֹונים‪“ :‬אין ַה ַבּיְ ָ‬ ‫ּול ִפ ָיכך לא ֵהבינו‪ ,‬חייב‬ ‫ּומ ְת ַרּפין ֲע ֵל ֶיהן ְ‬ ‫אבל אם נִ ָיכּר ָל ַרב ֶש ֵהם ִמ ְת ַר ְש ִלין ְּב ִד ְב ֵרי תורה ִ‬ ‫ִל ְרגֹוז ֲע ֵל ֶיהן‪...‬‬ ‫(רמב”ם‪ ,‬משנה תורה ‪ -‬הלכות תלמוד תורה)‬

‫ֲע ָט ָרה – זר או כתר‬ ‫דעתי קצרה – אני מתקשה בלימוד‬ ‫ּומ ְת ַרּפין – מזלזלים‬ ‫ש ִּלין ִ‬ ‫ִמ ְת ַר ְ ׁ‬ ‫ומתעצלים ללמוד‬

‫‪12‬‬

‫שער פתיחה ‪ -‬הלימוד הבית מדרשי‬

‫ ‪ .‬אכתבו במילים שלכם מה הן הנחיות הרמב”ם לרב (המורה) ולתלמידים בבית‬ ‫המדרש בימיו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬באילו תכונות של מנהיג צריכות להיות לרב (המורה)?‬ ‫ ‪ .‬גמהי האחריות של הרב (המורה) להצלחת הלימוד‪ ,‬ומהי אחריותו של התלמיד?‬ ‫ ‪ .‬דהאם הנחיות אלה מתאימות ליחסי מורה ותלמידים גם היום?‬ ‫ ‪ .‬ההאם הן מתקיימות בכיתתכם? פרטו ותנו דוגמאות‪.‬‬

‫ ‪ .‬אאם תרצו‪ ,‬תוכלו לנסח עם המחנכת חוקים ללמידה בכיתתכם בהשראת דברי‬ ‫הרמב”ם‪ ,‬לשתף בהם את שאר המורים‪ ,‬ולתלות אותם בכיתה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהזמינו את ההורים ללימוד בבית המדרש שלכם‪ .‬בחרו בנושאים שתלמדו בו‪,‬‬ ‫בעקבות כל סגנונות הלימוד שהכרתם בשיעורים הקודמים‪ :‬החליטו איך יושבים‪,‬‬ ‫מי יושב ומי עומד‪ ,‬מה לומדים עם המורה‪ ,‬ומה לומדים בחברותא‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫פרקי הדמויות‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬ ‫המקדימים את שער יום הכיפורים‬ ‫בפרקים שלפניכם נפגוש את הדמויות שקשורות לשער “יום הכיפורים” ולתהליך התשובה‪ :‬פרק העוסק‬ ‫ברמב”ם (רבי משה בן מימון)‪ ,‬פרק העוסק ברב אברהם יצחק הכהן קוק ופרק העוסק בחנה סנש‪.‬‬

‫הרמב”ם (‪,)1204 - 1138‬‬ ‫שהיה פילוסוף‪ ,‬רב‪ ,‬מדען‪,‬‬ ‫רופא ומנהיג יהודי גדול בימי‬ ‫הביניים‪ ,‬הבין היטב את נפש‬ ‫האדם‪ .‬בכתביו הוא ַמנְ ֶחה‬ ‫כיצד על האדם לשאוף‬ ‫אל דרך האמצע‪ ,‬וכיצד יש‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬כלומר אילו‬ ‫שלבים על האדם לעבור‬ ‫כאשר הוא מחליט לשפר‬ ‫את מעשיו‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫בפרק הבא נכיר את דמותו‬ ‫של הרב קוק (‪,)1935 - 1865‬‬ ‫שהיה ממנהיגי הציונות‬ ‫הדתית‪ .‬על פי השקפתו‪,‬‬ ‫התשובה נמצאת תמיד‬ ‫בתוך נפשו של האדם‪,‬‬ ‫וכאשר הוא בוחר להכיר‬ ‫באחריותו למעשיו‪ִ ,‬מ ְתּגַ ֵלּית‬ ‫התשובה‪.‬‬

‫גם חנה סנש (‪,)1944 - 1921‬‬ ‫הצנחנית והמשוררת‪ ,‬היתה‬ ‫עסוקה בשאלת קבלת‬ ‫האחריות על המעשים‪.‬‬ ‫ביומנה כותבת סנש כי‬ ‫במקום ללכת לבית הכנסת‪,‬‬ ‫היא מעדיפה להרהר‬ ‫במעשיה‪ .‬היא מכנה את‬ ‫החטאים שגיאות או טעויות‪,‬‬ ‫ומחליטה לתקן אותן‪.‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫רבי משה בן מימון – הנשר הגדול‬

‫האם שמעתם על הרמב”ם (רבי משה בן מימון)? מה אתם יודעים עליו?‬ ‫רובנו מכירים את הרמב”ם כרב חשוב ומפורסם‪ .‬בואו נכיר את דמותו רבת הפנים של רבי משה בן מימון‪.‬‬ ‫רבי משה בן מימון‪ ,‬הידוע בשמו המקוצר (בראשי תיבות)‬ ‫ּדֹובה שבספרד‪ ,‬לפני קרוב ל‪1,000-‬‬ ‫קֹור ָ‬ ‫הרמב"ם‪ ,‬נולד בעיר ְ‬ ‫שנה‪ ,‬בשנת ‪ .1138‬בילדותו למד תורה מפי אביו‪ ,‬שהיה דיין‬ ‫בעירו וכתב ספרים בערבית‪ .‬הוא התחבר עם נער מוסלמי‪ ,‬ויחד‬ ‫הם למדו מתמטיקה‪ ,‬פילוסופיה ורפואה‪ .‬בשנת ‪ ,1148‬כאשר‬ ‫מּוה ִדין את‬ ‫היה הרמב"ם בן ‪ ,13‬כבשה כת מוסלמית בשם ַא ְל ָ‬ ‫קורדובה‪ ,‬ודרשה מן היהודים להמיר את דתם או ִלגְ לֹות מעירם‪.‬‬ ‫בני משפחת בן מימון עזבו את העיר‪ ,‬ונדדו ברחבי ספרד במשך‬ ‫כעשר שנים‪ ,‬עד שהתיישבו בשנת ‪ 1159‬בעיר ֶפס שבמרוקו‪.‬‬ ‫באותה תקופה נאלצו קהילות רבות בספרד ובצפון אפריקה‬ ‫לשמור את חוקי היהדות בסתר‪ ,‬וכלפי חוץ לנהוג כמוסלמים‪,‬‬ ‫ובכך להציל את נפשם מרדיפות המוסלמים‪ .‬יהודים אלו נקראו‬ ‫"אנוסים"‪ ,‬מפני שהם הוכרחו בכוח – נאנסו‪ ,‬להיות מוסלמים‪.‬‬ ‫היו רבנים שטענו כי על היהודים להקריב את נפשם‪ ,‬למות על‬ ‫קידוש ה'‪ ,‬ולא לחיות כאנוסים‪ .‬אך הרמב"ם כתב לקהילות בהן‬ ‫"אּגֶ ֶרת ַה ְּׁש ָמד"‪ ,‬ובו עודד אותן‬ ‫היהודים חיו כאנוסים מכתב – ִ‬ ‫פסל הרמב”ם בקורדובה‬ ‫להמשיך בדרך זו‪ ,‬עד שהגזרות יעברו‪ ,‬והמליץ למי שיכול‪ ,‬לעבור‬ ‫לארץ אחרת שבה אפשר לחיות כיהודי בגלוי‪ ,‬ואין צורך להיות אנוסים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1165‬נאלץ גם הרמב"ם עם משפחתו לעזוב את ֶפס‪ ,‬משום שחייהם היו בסכנה‪ ,‬כאשר‬ ‫התחדשו רדיפות המוסלמים‪ .‬הם הפליגו לארץ ישראל‪ ,‬ותחנתם הראשונה היתה העיר עכו‪ .‬בהמשך‬ ‫לפּוס ַטאט‪ ,‬היא‬ ‫ְ‬ ‫עברו לירושלים ולחברון‪ .‬אחר כך עבר הרמב"ם לאלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬ואחר כך‬ ‫קהיר העתיקה‪ .‬שם עסק הרמב"ם בלימוד תורה‪ ,‬בכתיבת ספריו ובהנהגת הקהילה היהודית בעיר‪.‬‬ ‫הוא לא היה צריך לדאוג לפרנסת המשפחה כי אחיו הצעיר‪ ,‬דוד‪ ,‬שהיה איש עסקים וסחר באבנים‬ ‫יקרות‪ ,‬היה המפרנס‪ .‬אולם באחת מהפלגותיו בים טבעה ספינתו של דוד‪ ,‬והוא טבע עם כל רכושו‬ ‫ועם רכוש המשפחה‪ .‬מאז נאלץ הרמב"ם לדאוג לפרנסת משפחתו ולפרנסתם של אלמנת דוד וילדיו‪.‬‬ ‫פרנסתו באה לו מעיסוקו כרופא‪ ,‬ובתוך זמן קצר נחשב לטוב שברופאי קהיר‪ ,‬ועל כן מונה לרופאו של‬ ‫הסולטן בקהיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא הפסיק הרמב"ם לטפל גם בפשוטי העם יהודים ומוסלמים כאחת‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫הרמב”ם כתב ספרים רבים‪ .‬הוא כתב בערבית‪ ,‬שפת הדיבור במקומות מגוריו‪ ,‬אך‬ ‫באותיות עבריות‪ .‬חיבוריו תורגמו לעברית עוד בימיו‪ .‬החשובים והידועים שבהם‪:‬‬ ‫למ ְשׁנָ ה ‪ -‬כולל גם הקדמה חשובה המפרטת את י”ג עיקרי האמונה היהודית‪.‬‬ ‫פירוש ִ‬ ‫ּתֹורה ‪ -‬ספר הלכות (חוקי דת) מקיף‪ ,‬שכולל ‪ 14‬ספרים‪ ,‬המסכם את כל‬ ‫ִמ ְשׁנֵ ה ָ‬ ‫התורה שבעל פה ומסודר על פי נושאים‪ .‬שמו הנוסף של הספר הוא הי”ד החזקה‬ ‫(י”ד בגימטריה = ‪.)14‬‬ ‫בּוכים ‪ -‬ספר פילוסופי‪ ,‬שמטרתו להבהיר כי אין סתירה בין התורה‪ ,‬המדע והפילוסופיה‪,‬‬ ‫מֹורה נְ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ולהסביר את הקשר בין שלושת התחומים האלה‪.‬‬ ‫נוסף על כך כתב הרמב”ם מכתבים ואיגרות לקהילות ולבודדים שפנו אליו לייעוץ בתחומים שונים‬ ‫בתורה‪ ,‬באמונה‪ ,‬בהלכה ובמוסר‪ .‬כל אלה מאוגדים בספר תשובות הרמב”ם‪.‬‬ ‫מניסיונו הרב ברפואה כתב הרמב”ם ‪ 11‬ספרי רפואה‪ ,‬שעוסקים בעיקר ברפואה מונעת‪ ,‬בניהול אורח‬ ‫חיים בריא‪ ,‬בתזונה נכונה‪ ,‬בפעילות גופנית ובקשר בין גוף לנפש‪.‬‬ ‫הרמב”ם חי במצרים עד מותו‪ ,‬בשנת ‪ .1204‬בקשתו היתה שלא יקברוהו במצרים‪ ,‬והמסורת מספרת‬ ‫כי הוא קבור בטבריה‪ .‬הרמב”ם התפרסם כבר בחייו בכל רחבי העולם היהודי כגדול פוסקי ההלכה‬ ‫וההוגים היהודים‪ ,‬ודור אחד לאחר מותו נאמר עליו‪:‬‬

‫“ממשה עד משה לא קם כמשה”‪.‬‬ ‫כינוי אחר שזכה לו הרמב”ם הוא‪“ :‬הנשר הגדול”‪.‬‬

‫ ‪ .‬אמדוע לדעתכם הרמב”ם מכונה נשר? מה הן התכונות של נשר שאפשר לראות‬ ‫בדמותו של הרמב”ם?‬ ‫ ‪ .‬בעל הרמב”ם (רבי משה בן מימון) נאמר‪“ :‬ממשה עד משה לא קם כמשה”‪ .‬לאיזה‬ ‫“משה” משווים את הרמב”ם?‬ ‫ ‪ .‬גמדוע לדעתכם זכה הרמב”ם להשוואה מיוחדת זו?‬ ‫ִא ֵּבן ִסינָ א ַא ְלמולך‪ ,‬משורר ערבי מפורסם בן דורו של הרמב”ם‪ ,‬כתב עליו כך‪:‬‬

‫"גלנוס ִר ֵּפא ֶאת ַהּגּוף ‪ /‬וְ ָה ַר ְמ ָּב"ם ּגּוף וְ נֶ ֶפׁש ‪/‬‬ ‫רֹופא ַהּדֹור ‪ /‬הּוא יָ ַדע ְל ַׁש ֵּכְך ֶאת ְּכ ֵאב ַה ַּב ֲערּות‬ ‫יעֹותיו ָקנּו לֹו ֵׁשם ְּכ ֵ‬ ‫יְ ִד ָ‬ ‫ַ‬ ‫[הּיָ ֵר ַח] ְליָ ָדיו ‪ָ /‬היָ ה ְמ ַר ֵּפא ֶאת ִּכ ְת ֵמי ָּפנֶ ָיה‪"...‬‬ ‫[הּבּורּות] ‪ /‬לּו ָּב ָאה ַה ְל ָּבנָ ה ַ‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪1‬במה מתעלה הרמב”ם מעל רופא רגיל‪ ,‬לפי דברי אלמולך?‬ ‫‪2‬למה מרמז המשפט שהרמב”ם יכול היה לרפא את פני הלבנה?‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫לפניכם מפה של אגן הים התיכון‪ .‬מצאו את מסלול חייו של הרמב”ם על פי הקטע שקראתם‪.‬‬

‫לפניכם מבחר ציטוטים מדברי הרמב”ם‪:‬‬

‫"א ִכ ָילה ּגַ ָּסה ְלגּוף ָּכל ָא ָדם ‪ְּ -‬כמֹו ַסם ַה ָּמוֶ ת‪ ,‬וְ ִהיא ִע ַּקר ָּכל ֶה ֳח ָל ִאים‬ ‫ֲ‬ ‫[מ ֲחלֹות]”‪( .‬משנה תורה‪ ,‬ספר המדע)‬ ‫ַ‬ ‫ּתּוכלּו‬ ‫ּתֹוציאּו אֹותֹו ִמ ִּפ ֶיכם‪ִּ ,‬כי ֹלא ְ‬ ‫"ח ְׁשבּו וְ ִׁש ְקלּו ַה ָּד ָבר ֶט ֶרם ִ‬ ‫ִ‬ ‫ְל ָה ִׁשיבֹו"‪( .‬אגרת המוסר‪ ,‬בתוך אגרות ותשובות לנשר הגדול)‬ ‫"ה ַרב ֶׁש ִּל ֵּמד וְ ֹלא ֵה ִבינּו ַה ַּת ְל ִמ ִידים ֹלא יִ ְכעֹוס ֲע ֵל ֶיהן וְ יִ ְרּגַ ז‪ֶ ,‬א ָּלא‬ ‫ָ‬ ‫חֹוזֵ ר וְ ׁשֹונֵ ה ַה ָּד ָבר ֲא ִפּלּו ַּכ ָּמה ְּפ ָע ִמים‪ַ ,‬עד ֶׁשּיָ ִבינּו ע ֶֹמק ַה ֲה ָל ָכה‪ .‬וְ ֵכן‬ ‫ׁשֹואל‪ֲ ,‬א ִפּלּו‬ ‫ינֹותי‪ ,‬וְ הּוא ֹלא ֵה ִבין‪ֶ ,‬א ָּלא חֹוזֵ ר וְ ֵ‬ ‫ֹאמר ַה ַּת ְל ִמיד‪ֲ :‬ה ִב ִ‬ ‫ֹלא י ַ‬ ‫ּתֹורה ִהיא‪,‬‬ ‫ֹאמר לֹו‪ַ :‬ר ִּבי‪ָ ,‬‬ ‫ַּכ ָּמה ְּפ ָע ִמים‪ .‬וְ ִאם ָּכ ַעס ָע ָליו ַרּבֹו‪ ,‬וְ ָרגַ ז ‪ -‬י ַ‬ ‫וְ ִל ְלמֹד ֲאנִ י ָצ ִריְך וְ ַד ְע ִּתי ְק ָצ ָרה"‪( .‬משנה תורה‪ ,‬ספר המדע)‬ ‫דֹולה ֶׁש ֵאין ְל ַמ ְע ָלה ִמ ֶּמּנָ ה ‪ -‬זֶ ה ַה ַּמ ְחזִ יק ְּביַ ד יִ ְׂש ָר ֵאל ֶׁש ָּמְך ֶ‬ ‫"מ ֲע ָלה ּגְ ָ‬ ‫ַ‬ ‫נֹותן לֹו‬ ‫[ׁשּנַ ֲע ָׂשה ָענִ י] וְ ֵ‬ ‫אכה‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ַחּזֵ ק ֶאת יָ דֹו‪ֶ ...‬ה ָחזָ ק‬ ‫עֹוׂשה ִעּמֹו ֻׁש ָּתפּות אֹו ַמ ְמ ִציא לֹו ְמ ָל ָ‬ ‫ַמ ָּתנָ ה אֹו ַה ְלוָ ָאה אֹו ֶ‬ ‫ּבֹו ַעד ֶׁשֹּלא יִ ּפֹל וְ יִ ְצ ָט ֵרְך"‪( .‬משנה תורה‪ ,‬ספר זרעים)‬ ‫העתיקו את הטבלה למחברת והסבירו את הציטוטים שלעיל בלשונכם‪ .‬ציינו איזה ערך עולה מכל משפט‪:‬‬ ‫לשון הרמב”ם‬

‫בלשונכם‬

‫הערכים שמציג המשפט‬

‫‪17‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫שביל הזהב על פי הרמב”ם‬

‫לפניכם רשימת תכונות‪ :‬קמצנות‪ ,‬פזרנות‪ ,‬פחדנות‪ ,‬הסתכנות‪ ,‬גאווה‪ ,‬ביישנות‪ ,‬כעסנות‪,‬‬ ‫הססנות‪ ,‬אדישות‪ ,‬חוצפה‪.‬‬ ‫ ‪ .‬אקבעו אילו תכונות טובות ואילו תכונות רעות בעיניכם‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהאם יכולתם לקבוע בקלות? מה משותף לכל התכונות האלו?‬ ‫ ‪ .‬גחלקו אותן לזוגות של תכונות המייצגות הפכים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬דהציעו תכונות ביניים בין כל שתי תכונות קיצוניות‪.‬‬

‫התכונות האמצעיות נקראות שביל הזהב או דרך‬ ‫האמצע‪.‬‬ ‫וכך כתב בעניין הרמב”ם‪:‬‬

‫ַה ְּפ ֻעּלֹות ֲא ֶׁשר ֵהן טֹובֹות‪ֵ ,‬הן ַה ְּפ ֻעּלֹות ַה ָּׁשוֹות‪,‬‬ ‫ַה ְמ ֻמ ָּצעֹות ֵּבין ְׁשנֵ י ְק ָצוֹות‪ֶׁ ,‬ש ְּׁשנֵ ֶיהם ָרע‪ָ ,‬ה ֶא ָחד‬ ‫ֵמ ֶהם יִ ּתּור [יותר מדי] וְ ָה ַא ֵחר ִחּסּור [פחות מדי]‪.‬‬ ‫(שמונה פרקים לרמב”ם)‬

‫‪.1‬‬

‫‪1‬חזרו אל רשימת התכונות שלעיל‪ ,‬העתיקו את הטבלה למחברת וסדרו את התכונות על פי דברי‬ ‫הרמב”ם‪:‬‬

‫התכונות שיש בהן ייתור‬

‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫התכונות שיש בהן חיסור‬

‫התכונות הטובות‪ ,‬השוות‪,‬‬ ‫הממוצעות‬

‫‪2‬מה דעתכם על דרך האמצע? מדוע היא נקראת שביל הזהב?‬ ‫‪3‬חשבו על תכונה קיצונית אחת שלכם שהייתם רוצים ְל ַאזֵ ן‪ ,‬וכתבו מהי‪.‬‬ ‫‪4‬האם יש מקרים בהם תכונות קיצוניות יכולות להיות חיוביות לדעתכם? אם‬ ‫כן‪ ,‬הביאו דוגמאות‪ ,‬אם לא‪ ,‬נמקו מדוע‪.‬‬

‫חפשו במרשתת באילו דרכים הרמב”ם מונצח כיום במדינת ישראל‪ .‬הביאו שמות של‬ ‫מוסדות על שמו‪ ,‬או סמלים הנושאים את דמותו‪ ,‬והסבירו מדוע דמותו מונצחת דווקא‬ ‫באופנים אלו‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫‪18‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫סיכום‪:‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪1‬אילו פעולות של הרמב”ם מצביעות על תכונות של מעורבות חברתית‪ ,‬מנהיגות ואחריות אישית?‬ ‫‪2‬מה הפך את הרמב”ם למנהיג?‬ ‫‪3‬בחרו בשלושה נושאים שהרשימו אתכם במיוחד מתוך מה שלמדתם על הרמב”ם‪ ,‬והסבירו‬ ‫מדוע‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק ‪-‬‬ ‫נקודת יראת שמים אמיתית‬ ‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה רב חשוב ובעל השפעה בראשית הציונות‪ .‬אך לפני שנכיר אותו‬ ‫בבגרותו‪ ,‬נתחיל בקריאה על ילדותו‪.‬‬ ‫הרב קוק בילדותו – רמז לבאות‪...‬‬ ‫מאז ילדותו היה אברהם (אברהם יצחק הכהן קוק) הצעיר‬ ‫שנולד באימפריה הרוסית נאמן לשני דברים ‪ -‬לתורה ולארץ‬ ‫ישראל‪ .‬בתקופת לימודיו ב”חדר”‪ ,‬בהפסקות בין השיעורים‪,‬‬ ‫הנהיג את חבריו בכל מיני משחקים‪ .‬רבים מהם היו קשורים‬ ‫לאהבתו לארץ ישראל‪.‬‬ ‫משחק שהיה אהוב עליו במיוחד היה לסדר את חבריו‬ ‫בשורות ולצאת למסע דמיוני‪ .‬הם היו מעמיסים את תיקיהם‬ ‫על כתפיהם ומתחילים ללכת‪ ,‬תוך שהם שואלים זה את‬ ‫זה‪“ :‬לאן אנחנו הולכים?” אז היה עונה להם אברהם הקטן‪:‬‬ ‫“לארץ ישראל!” כך היו הולכים בכיתתם‪ ,‬באימפריה הרוסית‪,‬‬ ‫וחולמים על ארץ ישראל כשבראשם עומד אברהם‪.‬‬ ‫אברהם תמיד היה מזכיר את ארץ ישראל‪ ,‬בזמן הלימוד ובזמן התפילות ובכל הזדמנות שהיתה לו‪.‬‬ ‫הוא סיפר לחבריו על רצונו לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ולהקים ישיבה חשובה בירושלים שבה יכונסו חכמי‬ ‫תורה ורבנים גדולים‪.‬‬ ‫כמו בכל מהלך חייו‪ ,‬גם בנעוריו בישיבה‪ ,‬לא הפסיק אברהם לחשוב על ארץ ישראל וחשיבותה‪.‬‬ ‫חבריו גילו שהעברית חשובה לו מאוד‪ .‬בחגים היו תלמידי הישיבה יושבים ומשתעשעים‪ ,‬מספרים‬ ‫איש לרעהו סיפורים בחרוזים‪ .‬כל התלמידים היו מספרים את סיפורי החרוזים ביידיש ‪ -‬השפה שבה‬ ‫דיברו‪ .‬אברהם היה ממציא סיפורים ואמרות ומספרם בעברית‪ .‬הוא ניסה לדבר עם חבריו עברית‬ ‫ולפעמים גם הצליח‪ .‬אחדים מהאנשים בישיבה חשבו שאסור לדבר עברית מפני שהיא שפה קדושה‪,‬‬ ‫שנועדה רק לתורה ולתפילה‪ .‬הם ראו בניסיונות של אברהם לדבר עברית פגיעה בשמירת המצוות‪,‬‬ ‫אבל אברהם אמר שהדיבור בעברית מביא לקדושה‪.‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪20‬‬

‫‪1‬אילו תכונות אופי באו לידי ביטוי בילדותו של‬ ‫הרב קוק?‬ ‫‪2‬במה התבטאה מנהיגותו של הרב קוק?‬ ‫‪3‬במה המשיך הרב קוק את המסורת ובמה‬ ‫חידש?‬ ‫‪4‬האם הלך נגד הזרם? הביאו דוגמאות‪.‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫הרחבה‪:‬‬ ‫כעת נכיר כמה דמויות שאפשר למצוא קשר בין ילדותם לבגרותם‪.‬‬ ‫כשהיה ילד‪...‬‬ ‫כבר בילדותו גילה סקרנות ומשיכה לתחום הבישול‪ .‬כשהסתובב בין הסירים‪ ,‬ספג‬ ‫את ניחוחות התבשילים המרוקאיים המסורתיים שבישלה אמו‪ .‬כישרון משלו הפגין‬ ‫כשהחל לעבוד במטבח הבאולינג שבראשון לציון‪ ,‬כדי לחסוך כסף ממשכורתו‬ ‫לרכישת גלשן‪ ,‬הדבר היה בגיל ‪.13‬‬ ‫וכשהתבגר‪...‬‬ ‫זהו שגב משה‪ ,‬שנוסף על עבודתו כשף גם כותב ספרי בישול ומופיע בתוכניות‬ ‫בישול בטלוויזיה‪.‬‬

‫כשהיתה ילדה‪...‬‬ ‫על אף שהתייתמה מאביה בגיל צעיר‪ ,‬והמשפחה התמודדה עם קשיים‬ ‫כלכליים‪ ,‬הסקרנות והרצון העז ללמוד בערו בה‪ .‬כבר בגיל חמש ביקשה‬ ‫לחקור את גובה המרפסת‪ ,‬ולשם כך ערמה שני שולחנות‪ ,‬כיסא ושרפרף‪,‬‬ ‫ומהם נפלה לגינה ושברה את ידה‪.‬‬ ‫וכשהתבגרה‪...‬‬ ‫זוהי פרופ’ עדה יונת‪ ,‬כלת פרס נובל לכימיה לשנת ‪ .2009‬לדבריה‪ ,‬הקשיים‬ ‫בילדותה חישלו אותה‪ ,‬והעובדה שהצליחה להתמודד עמם נטעה בה ביטחון שכמעט הכול אפשרי‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪1‬עד כמה סיפורים אלה מייצגים לדעתכם? כמה מהאנשים מגשימים בבגרותם תכונות‬ ‫מילדותם?‬ ‫חשבו על אנשים שאתם מכירים‪ ,‬האומנם רוב בני האדם מוצאים את תחום העניין המרכזי‬ ‫שלהם כבר בילדות?‬ ‫‪2‬באיזה תחום עניין שלכם אתם חושבים שתמשיכו לעסוק בעתיד?‬ ‫מה הסיכוי שיהפוך לעיסוק המרכזי שלכם? במה זה תלוי?‬ ‫האם בכלל אפשר לדעתכם “לנבא את העתיד” בעניין זה?‬ ‫‪3‬נחשו‪ :‬מה עשה הרב קוק בבגרותו?‬

‫‪21‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬המכונה גם הראי”ה‪ ,‬היה רב והוגה דעות‪ ,‬מאנשי‬ ‫הרוח היהודים החשובים במאה ה‪ .20-‬הגותו עוסקת בין השאר במפגש בין היהדות‬ ‫לבין ההשכלה והציונות‪.‬‬ ‫הרב קוק נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית‪.‬‬ ‫בל ְט ִביָ ּה‪ ,‬שהיתה חלק מהאימפריה‬ ‫אברהם יצחק הכהן קוק נולד בשנת ‪ַ 1865‬‬ ‫הרוסית‪ .‬הוא למד ב”חדר” ובהמשך בישיבת וֹולֹוזִ 'ין‪ .‬מנעוריו נמשך אל השפה העברית‪ .‬בלט‬ ‫בשקדנותו ובחריפותו בלימודי הקודש וכן בכישרונו הפיוטי‪ .‬בצעירותו נשא לאישה את אלטה בת‪-‬‬ ‫שבע‪ ,‬בתו של הרב רבינוביץ’ תאומים (המכונה האדר”ת)‪ ,‬אך היא נפטרה כעבור זמן קצר והותירה‬ ‫אותו עם תינוקת כבת שנה וחצי‪ .‬אז נשא לאישה את בת דודתה רייזה רבקה‪ ,‬שגודלה אף היא בבית‬ ‫האדר”ת‪ ,‬ונולדו להם עוד בן ושתי בנות‪.‬‬ ‫הרב קוק הטיף ליישוב ארץ ישראל‪ ,‬ועלה בעצמו עם משפחתו לארץ בשנת ‪ ,1904‬כדי לכהן כרבה‬ ‫הראשי של קהילת יפו ושל המושבות ביהודה‪ .‬בשנת ‪ 1913‬יזם מסע של רבנים לצפון הארץ‪,‬‬ ‫שבמהלכו ביקרו במושבות ובקבוצות‪ ,‬והתוודעו לאורח החיים החלוצי‪ .‬הוא גילה את הערכתו‬ ‫לחלוצים‪ ,‬אף על פי שלא היו שומרי מצוות‪ ,‬ואמר שבאמצעות העבודה המסורה של החלוצים ליישוב‬ ‫הארץ תחזור רוח הקודש לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נסע לאירופה‪ ,‬וחזרתו לארץ נמנעה בגלל המלחמה‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1919‬חזר לארץ‪ ,‬ומונה לרב של ירושלים ואחר כך נבחר לרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ‬ ‫“א ְת ַח ְל ָּתא ְּדגְ ֻא ָּלה” (התחלת הגאולה) וחלק‬ ‫ישראל‪ .‬בשיבת עם ישראל לארצו ראה הרב קוק ַ‬ ‫מתהליך של התפתחות מתמדת שבו נתונה האנושות כולה‪ .‬הוא יצר קשרים עם כל גוני החברה‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬כולל מנהיגים ואנשי רוח‪ ,‬ובהם א”ד גורדון‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬יוסף חיים ברנר‪ ,‬ש”י עגנון וביאליק‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫‪1‬האם היה מה שהפתיע אתכם בסיפור חייו של הרב קוק בבגרותו?‬

‫הציונות הדתית ‪-‬‬ ‫היהודי הדתי‪ .‬חבריו דוגלים‬ ‫זרם ציוני בציבור‬ ‫דת לבין הלאומיות היהודית‬ ‫בשילוב בין ה‬ ‫שראל‪ ,‬בניגוד לזרמים הדתיים‬ ‫וחירות מדינית בי‬ ‫בורים שריבונות יהודית בארץ‬ ‫הלא ציוניים‪ ,‬הס‬ ‫להגיע רק כחלק מהגאולה‬ ‫ישראל צריכה‬ ‫ציונות הדתית תמכה בעלייה‬ ‫בימות המשיח‪ .‬ה‬ ‫לשם השגת ריבונות יהודית‪.‬‬ ‫לארץ ובאקטיביות‬ ‫ית היא כיום קבוצה אקטיבית‬ ‫הציונות הדת‬ ‫ומעורבת בחברה הישראלית‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫גאולה ‪ -‬שחרור‪ ,‬פדות‪,‬‬ ‫הצלה‪ .‬שחרור משעבוד‬ ‫לעמים אחרים‪,‬‬ ‫עצמאות מדינית ובשלב‬ ‫האחרון גאולה ל‬ ‫עולם כולו‪ .‬בעולם הדתי‬ ‫נקשר המושג גאולה‬ ‫בביאת המשיח‪ .‬היהדות‬ ‫החרדית חושבת ש‬ ‫יש להמתין לגאולת האל‪,‬‬ ‫ואסור לנקוט צ‬ ‫עדים אקטיביים לקירובה‪.‬‬ ‫ַא ְת ַח ְל ָּתא ְּדגְ ֻא ָּלה‪:‬‬ ‫בארמית‪ :‬התחלת‬ ‫הגאולה‪ .‬מושג שמקורו‬ ‫בגמרא‪ ,‬המתאר שלב‬ ‫של התעוררות בתהליך‬ ‫הגאולה לקראת ימות‬ ‫המשיח‪ .‬בציונות הדתית‬ ‫נתפסה הציונות כה‬ ‫תפתחות אנושית לקראת‬ ‫הגאולה‪.‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫לפניכם מבחר ציטוטים מדברי הרב קוק‪:‬‬

‫עֹוטי ֲע ָר ֶפל ְמ ִפ ִיקים אֹור נָ ִעים”‪.‬‬ ‫“ּכ ֶׁש ַהנְ ָׁש ָמה ְמ ִא ָירה ּגַ ם ָׁש ַמיִ ם ֵ‬ ‫ְ‬ ‫(ספר מאמרי הראי"ה)‬

‫עוטי ערפל‪-‬לובשי ערפל‪ ,‬מעוננים‪ ,‬אפורים‪.‬‬

‫“א ֲה ַבת ַה ְּב ִרּיֹות ְצ ִר ָיכה ִל ְהיֹות ַחּיָ ה ַּב ֵּלב ַּובּנְ ָׁש ָמה‪ַ ,‬א ֲה ַבת ָּכל ָה ָא ָדם‬ ‫ַ‬ ‫ְּביִ חּוד‪ ,‬וְ ַא ֲה ַבת ָּכל ָה ַע ִּמים ֻּכ ָּלם"‪( .‬מידות הראי"ה ‪ -‬אהבה)‬ ‫יּוכל ֶׁשּיִ ְת ַע ֵּלם‬ ‫ּבֹוע ֶרת ִּב ְל ָבבֹו‪ֹ ,‬לא ַ‬ ‫"‪...‬וְ ָכל ִמי ֶׁשּנְ ֻק ַּדת יִ ְר ַאת ָׁש ַמיִ ם ֲא ִמ ִּתית ֶ‬ ‫ּמֹועד‪( "...‬איגרות הראי”ה)‬ ‫ִמ ָּלבֹוא ְל ֶעזְ ַרת ה' וְ ַעּמֹו‪ַ .‬אל נָ א נְ ַא ֵחר ֶאת ַה ֵ‬ ‫יִ ְר ַאת ָש ַׁמיִ ם‪ -‬רצון לעשות את רצון האל‬

‫"יְ סֹוד ָהא ֶֹׁשר הּוא‪ַ :‬א ֲה ַבת ָה ֱא ֶמת ַּב ֵּׂש ֶכל‪ַ ,‬א ֲה ַבת ַהּי ֶֹׁשר ַּב ַחּיִ ים‪ַ ,‬א ֲה ַבת ַהּי ִֹפי ָּב ֶרגֶ ׁש‪ַ ,‬א ֲה ַבת‬ ‫ַהּטֹוב ַּב ַּמ ֲע ֶׂשה"‪( .‬ספר שמונה קבצים)‬ ‫רּוח‪ַּ ,‬כנְ ֵפי נְ ָׁש ִרים ַא ִּב ִירים‪ַ .‬אל ְּת ָכ ֵחׁש ָּבם‪,‬‬ ‫ּכֹוח ַעז ְלָך‪ ,‬יֵ ׁש ְלָך ַּכנְ ֵפי ַ‬ ‫"ע ֵלה ְל ַמ ְע ָלה ֲע ֵלה‪ִּ ,‬כי ַ‬ ‫ֲ‬ ‫אֹותם‪ ,‬וְ יִ ָמ ְּצאּו ְלָך ִמּיָ ד"‪( .‬אורות הקודש)‬ ‫ֶּפן יִ ַּכ ֲחׁשּו ְלָך‪ְּ ,‬דרֹׁש ָ‬ ‫רּוח –כוחות רוחניים‪.‬‬ ‫ַּכנְ ֵפי ַ‬ ‫ַאל ְת ָּכ ֵחׁש ָבּם‪ֶ ,‬פּן יִ ַּכ ֲחׁשּו ְלָך – אל תתעלם מהם כי אז יעזבו אותך‪.‬‬

‫בחרו במשפט אחד ממשפטיו של הרב קוק‪ ,‬שאיתו אתם מסכימים‪ .‬נסחו אותו‬ ‫בלשונכם‪ ,‬ותנו דוגמאות מניסיונכם ומחוויותיכם‪.‬‬ ‫לפניכם רשימה של ערכים העולים ממשפטים אלו‪ .‬מצאו אחד או יותר המתאימים‬ ‫למשפט שבחרתם‪ .‬אתם יכולים להוסיף ערכים אחרים שמתאימים למשפט בעיניכם‪:‬‬ ‫שוויון ערך האדם‪ ,‬התגברות על פחדים‪ ,‬כוח רצון‪ ,‬ראיית הטוב בכל דבר‪ ,‬אהבת‬ ‫האדם‪ ,‬יושרה‪ ,‬מעשים טובים‪ ,‬תקווה ואופטימיות‪ ,‬ערך העבודה‪ ,‬הליכה נגד הזרם‪,‬‬ ‫מסורת‪ ,‬שינוי‪.‬‬

‫הרב קוק נחשב למנהיג של זרם שנקרא "הציונות הדתית"‪ .‬חפשו ברשת מידע על‬ ‫הציונות הדתית‪ .‬נסחו בלשונכם משפט אחד המסביר מהי הציונות הדתית‪.‬‬ ‫‪23‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫הציונות הדתית הינה זרם משמעותי במדינת ישראל גם כיום‪ .‬רבים מבני היהדות‬ ‫החרדית נמצאים במחלוקת עם תפיסת העולם של הזרם הזה‪ ,‬כי הם מאמינים שהיה‬ ‫צריך לחכות לגאולת המשיח ולא ליזום הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬גם רבים‬ ‫מבני הציונות החילונית במחלוקת עם תפיסת 'הציונות הדתית' משום שהם תופסים‬ ‫את הקמת המדינה כמעשה פוליטי שאינו קשור לגאולה‪.‬‬ ‫העתיקו את המשפטים הפותחים למחברת והשלימו אותם‪ .‬כתבו שיח שבו הדמויות‬ ‫השונות מגיבות לתפיסה הציונית הדתית של הרב קוק‪:‬‬ ‫חילוני‪ :‬אני ציוני חילוני‪ ,‬ההבדל בין התפיסה שלי לבין תפיסת הרב קוק הוא‪...‬‬ ‫חרדי‪ :‬אני חולק על תפיסת הרב קוק‪ ,‬כי לדעתי‪...‬‬ ‫ציונית דתית‪ :‬איני מסכימה עם שניכם‪ .‬אני הולכת בדרכו של הרב קוק‪ ,‬ומאמינה ש‪...‬‬ ‫אבל חולקת עליכם ב‪...‬‬

‫‪24‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫חנה סנש ‪ -‬קול קרא והלכתי‬ ‫ְּב ִדידּות ‪ /‬חנה סנש‬ ‫לּו ָּפגַ ְׁש ִּתי ָא ָדם ַה ֵמּ ִבין ֶאת ַהּכֹל –‬ ‫ְּב ִלי ִמ ִלּים ְּוב ִלי ֵח ֶקר‪,‬‬ ‫ְּב ִלי וִ ּדּוי ְּוב ִלי ֶׁש ֶקר‪,‬‬ ‫ְּב ִלי ִל ְׁשאֹל‪.‬‬ ‫ֶא ְפרֹׂש ְל ָפנָ יו ְּכ ַמ ָפּה ְל ָבנָ ה‬ ‫ֶאת ַה ֵלּב וְ ַהּנֶ ֶפׁש –‬ ‫ַהזָ ָּהב וְ ָה ֶר ֶפׁש‬ ‫וְ הּוא יָ ִבין ַרב ֲה ָבנָ ה‪.‬‬ ‫ּוכ ֶׁש ָּׁש ַד ְד ִּתי ַה ֵלּב‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫ּומ ַס ְר ִּתי‪,‬‬ ‫ְּכ ֶׁש ַהּכֹל ֵה ַר ְק ִתּי ָ‬ ‫ּוכ ֵאב‪,‬‬ ‫ֹלא ַא ְרּגִ יׁש ַצ ַער ְ‬ ‫ֵא ַדע ִּכי ִה ְת ַע ַּׁש ְר ִּתי‪.‬‬ ‫גבעות זייד‪ 14 ,‬באוגוסט ‪1942‬‬

‫ָשׁ ַד ְד ִּתי – שדדתי כשודדת‪ ,‬כאן‬ ‫במשמעות “לקחתי כל מה שהיה בו”‬ ‫ֵה ַר ְק ִתּי ‪ -‬רוקנתי‪ ,‬הפכתי ריק‬

‫ ‪ .‬אנסו לכתוב סיפור חיים דמיוני קצר לכותבת של שיר זה‪ ,‬המבוסס על מה שלמדתם‬ ‫עליה מהשיר‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫את השיר הזה כתבה חנה סנש‪ ,‬משוררת וצנחנית יהודייה שהוצאה להורג לאחר‬ ‫שניסתה לסייע ליהודי הונגריה בתקופת השואה‪ .‬זה סיפור החיים שלה‪:‬‬ ‫חנה סנש נולדה בי”א בתמוז תרפ”א (‪ 17‬ביולי ‪ )1921‬בבודפשט‪ ,‬הונגריה‪ .‬אביה‪,‬‬ ‫ֶּב ָלה סנש‪ ,‬היה עיתונאי וסופר נודע בהונגריה‪ ,‬ואף שנפטר בגיל צעיר‪ ,‬דמותו‬ ‫השפיעה עליה כל חייה‪ .‬אמה קטרינה‪ ,‬שגידלה אותה לבדה מגיל שש‪ ,‬היתה מורה‬ ‫למוזיקה‪ .‬חנה היתה קרובה מאוד לאחיה גיורא שהיה מבוגר ממנה בשנה‪ .‬משפחת‬ ‫סנש היתה משפחה יהודית משכילה ואמידה‪ .‬חנה נחשפה לחיי תרבות עשירים‪,‬‬ ‫והרבתה לבקר בתיאטרון‪ ,‬בקונצרטים ובמוזיאונים‪ .‬היא למדה בבית ספר הונגרי‬ ‫נוצרי שבו הצטיינה בלימודים‪ .‬חנה אהבה מאוד לקרוא‪ ,‬ניגנה בפסנתר והיתה נערה‬ ‫חברותית וספורטיבית‪ .‬כבר כשהיתה צעירה בלטה בכישרון הכתיבה שלה‪ ,‬ומגיל‬ ‫‪ 13‬ניהלה יומן אישי‪ .‬חנה חשה באנטישמיות העולה בהונגריה‪ ,‬ואף הופלתה בבית‬ ‫ספרה בשל דתה‪ .‬בעקבות זאת התקרבה לציונות‪ ,‬והחלה ללמוד עברית ולקרוא‬ ‫בנושאים הקשורים ליהדות ולארץ ישראל‪ .‬בהמשך הצטרפה לתנועת נוער ציונית‪.‬‬ ‫מתוך יומנה של חנה סנש‪ 27 ,‬באוקטובר ‪:1938‬‬

‫“אינני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית‪ .‬מילה זו אומרת הרבה מאוד‪ .‬אומר בקיצור‬ ‫מה משמעותה בשבילי‪ :‬אני מרגישה שעכשיו אני יהודייה בעלת הכרה‪ ,‬ובכל מאודי‪.‬‬ ‫אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה‪ .‬נקל להבין‬ ‫שרעיון זה לא נולד בן לילה‪ .‬לפני שלוש שנים‪ ,‬כאשר שמעתי בפעם הראשונה על‬ ‫הציונות‪ ,‬התנגדתי לה בכל כוחי‪ .‬אבל המאורעות והתקופה שבה אנו חיים קירבו אותי‬ ‫בינתיים לרעיון זה‪ .‬כמה שמחה אני שהגעתי אליו‪ .‬עכשיו חשה אני קרקע מתחת‬ ‫לרגלי ורואה לפני מטרה אשר כדאי לעמול למענה‪ .‬אתחיל ללמוד עברית‪ .‬אבקר בחוג‬ ‫העוסק בכך – במילה אחת‪ :‬רוצה אני לפעול במרץ‪ .‬השתניתי לגמרי‪ ,‬וכה טוב לי ככה‪.‬‬ ‫האמונה נחוצה מאוד לאדם‪ ,‬וחשוב שתהיה לו הרגשה שחייו אינם מיותרים‪ ,‬אינם‬ ‫חולפים לריק‪ ,‬שהוא ממלא תפקיד‪ .‬את כל אלה נותנת לי הציונות‪ .‬ולא אכפת לי‬ ‫שאני שומעת הרבה דעות מנוגדות‪ .‬העיקר בשבילי – שאני מאמינה בהגשמת הציונות‪.‬‬ ‫הכרתי הברורה היא כי זהו הפתרון היחיד של הבעיה היהודית‪ ,‬וכי המפעל הנהדר‬ ‫בארץ ישראל הולך ומוקם על יסוד איתן‪ .‬אני יודעת שיהיה קשה‪ ,‬אבל הכול כדאי”‪.‬‬

‫ ‪ .‬אבחרו בשני משפטים מדבריה של חנה סנש‪ ,‬שבהם באים לידי ביטוי הערכים‪:‬‬ ‫בחירה‪ ,‬אחריות אישית‪ ,‬שינוי בחיי היחיד‪ ,‬התבגרות והתמודדות עם אתגרים‪.‬‬ ‫ ‪ .‬בהאם יש משהו בתיאורה של חנה את עצמה שמזכיר לכם את עצמכם? הסבירו‪.‬‬ ‫ ‪ .‬גאיזה תפקיד אתם רוצים למלא? מדוע הוא משמעותי בעיניכם?‬ ‫‪26‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫בספטמבר ‪ ,1939‬בהיותה בת ‪ ,18‬עלתה חנה לבדה לארץ ישראל והחלה ללמוד בבית הספר‬ ‫החקלאי לבנות בנהלל‪ ,‬שהקימה ַחנָּ ה ַמיְ זֶ ל כדי לחנך ולהכשיר נשים לעבודה חקלאית‪ .‬אמה נשארה‬ ‫בבודפשט‪ ,‬ואחיה האהוב למד בצרפת‪.‬‬ ‫מתוך יומנה של חנה סנש‪ 17 ,‬בפברואר ‪:1940‬‬

‫“לפני כמה ימים נפל מבטי על שני דברים‪ :‬על גלויה‬ ‫מבודפשט‪ ,‬ששלחה ֶאוָ וה מנשף של איזו חברה‪ ,‬ובמקרה‪,‬‬ ‫מבלי להרגיש‪ ,‬עבר המבט אל ידי‪ ,‬הפצועות מעבודה‪ .‬לרגע‬ ‫שאלתי את עצמי את השאלה‪ :‬האם לא היתה זאת רומנטיקה‬ ‫טיפשית‪ ,‬נגד האינסטינקט‪ ,‬לעזוב את החיים הקלים‪ ,‬לבחור‬ ‫בחיים של עבודה קשה‪ ,‬של פועלת? אבל כעבור רגע נחה‬ ‫דעתי‪ .‬אני יודעת‪ :‬לא הייתי יכולה לחיות אותם החיים של הגולה‪ :‬ופה בארץ ישראל –‬ ‫מקומי‪ .‬רק שאלה היא‪ ,‬אם בחרתי פה בדרך הטובה‪ .‬אני חושבת שכן‪ .‬אני חושבת שלא‬ ‫אהיה פועלת פשוטה‪ .‬יש לי רצון לחפש את האפשרויות להיטיב‪ ,‬לגדול‪ ,‬לעזור‪ ,‬ואני‬ ‫מקווה שאולי תהיה לי גם יכולת לכך‪ .‬מקרה פעוט מוכיח לי זאת שוב‪.‬‬ ‫אתמול היתה בביתנו חנוכת חדר‪-‬הקריאה‪ .‬אני אירגנתי הכול‪ .‬וכמה משמח היה‬ ‫לראות איך פתאום נתגלה רצון עז בין החברות לעבוד‪ ,‬ליצור‪ ,‬ואיך הצליחה הפעולה‪.‬‬ ‫דווקא פה בארץ‪ ,‬אני חושבת‪ ,‬חשוב להעניק הרבה לאנשים במובן הרוחני‪ ,‬בעיקר‬ ‫להשפיע על מצב הרוח‪ ,‬כי כמעט לכל אחד יש צרות‪ ,‬קשיים‪ .‬קשה‪,‬‬ ‫קשה לכתוב על דברים כאלה בעברית‪ .‬וקשה בכלל לכתוב ברור על‬ ‫דברים שעוד לא ברורים לי”‪.‬‬ ‫בקטע מיומנה של חנה סנש ניכר כי היא שומעת בתוכה שני קולות שמתווכחים ביניהם‪.‬‬ ‫לפניכם שתי דמויות מצוירות ‪ -‬חברתה אווה מבודפשט‪ ,‬ומורתה חנה מייזל מבית‬ ‫הספר החקלאי‪ .‬כתבו קטע שבו כל אחת מהן מנסה לשכנע את חנה כיצד נכון לחיות‬ ‫את חייה‪ ,‬בהתאם לתכנים העולים ביומנה‪ .‬כתבו אילו ערכים מייצגת כל דמות‪.‬‬ ‫שפטו בעצמכם ‪ -‬אילו מהטענות משכנעות יותר? האם לכם יש התלבטויות דומות?‬ ‫לאחר שסיימה את חוק לימודיה‪ ,‬הצטרפה חנה בדצמבר ‪ 1941‬לקבוצת שדות ים‪ .‬כמצטרפת חדשה‬ ‫הרגישה זרה בקבוצה שהקימה את הקיבוץ‪ ,‬ושובצה לעבודה במכבסה‪ .‬עם הזמן התהדקו הקשרים‪,‬‬ ‫וחבריה לקבוצה נתנו בה אמון ובחרו בה לתפקידים מרכזיים‪ .‬חנה הזדהתה עם הרעיון הציוני‪,‬‬ ‫והתלהבה משותפותה בהגשמתו‪ ,‬אך גם חוותה קשיים רבים והתגעגעה מאוד למשפחתה – אחיה‬ ‫ואמה ‪ -‬ולעולם שעזבה מאחוריה‪.‬‬ ‫לּפ ְל ַמ"ח – הכוח המגויס של ארגון ה”הגנה” הציוני‪ .‬המלחמה באירופה הדאיגה אותה‪.‬‬ ‫חנה התגייסה ַ‬ ‫כששמעה על קבוצת יהודים מארץ ישראל שמתאמנת כדי לצנוח באירופה באזורים שבשליטה‬ ‫נאצית‪ ,‬לאסוף מודיעין לצבא הבריטי‪ ,‬ולנסות להציל יהודים‪ ,‬הצטרפה אליהם‪ .‬היא התגייסה לצבא‬

‫‪27‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫הבריטי בשנת ‪ 1943‬ועברה קורס אלחוט וקורס צניחה‪.‬‬ ‫לאחר שבועות של הכנות ִאינְ ֶטנְ ִס ִיבּיוֹת הגיעה לקהיר בינואר ‪ .1944‬כעבור חודשיים הוטסה עם‬ ‫חבריה לבארי שבאיטליה‪.‬‬ ‫מתוך מכתב שכתבה חנה סנש לאחיה גיורא‪ ,‬טרם צאתה לשליחות שממנה לא שבה‪ ,‬חיפה‪25 ,‬‬ ‫בדצמבר ‪:1943‬‬

‫“גיורא יקירי‪.‬‬ ‫[‪ ]...‬האם תבין? האם תאמין שיותר מרצון להרפתקה‪ ,‬יותר‬ ‫מרומנטיקה ילדותית הביאוני עד הלום? האם תבין‪ ,‬תרגיש‪,‬‬ ‫שלא יכולתי לעשות אחרת‪ ,‬שכך מוכרחה הייתי לעשות?‬ ‫ישנם מאורעות‪ ,‬שלאורם חיי האדם מאבדים את ערכם;‬ ‫האדם נהפך לצעצוע מחוסר ערך‪ ,‬או שעולה התביעה‪:‬‬ ‫מוכרחים לעשות משהו‪ ,‬אפילו במחיר החיים”‪.‬‬ ‫יומיים לאחר שהגיעה לאיטליה המשיכה חנה בדרכה וצנחה עם חבריה למעין “אי” של הפרטיזנים‬ ‫היוגוסלבים באזור שהיה בשליטה גרמנית‪-‬נאצית‪ .‬במקום זה שהתה שלושה חודשים‪ .‬ב‪ 9-‬ביוני ‪1944‬‬ ‫עברה חנה בחשאי את הגבול מיוגוסלביה להונגריה‪ .‬בו ביום היא נתפסה בכפר שבקרבת הגבול‪,‬‬ ‫ונלקחה לבית סוהר בעיר הולדתה – בודפשט‪ ,‬בירת הונגריה‪.‬‬ ‫כיוון שהיתה ילידת הונגריה הואשמה חנה בריגול ובבגידה‪ .‬בחמשת החודשים בכלא ההונגרי היא‬ ‫נחקרה ועונתה‪ .‬אמה נאסרה גם היא‪ .‬חוקריה של חנה איימו עליה שיענו את אמה לנגד עיניה אם לא‬ ‫תסגיר את הקוד הסודי לפענוח המשדרים הבריטיים‪ ,‬אך היא עמדה בעינויים ולא גילתה דבר‪ .‬האם‬ ‫והבת הוכנסו לאותו כלא שאליו נשלחו בינתיים גם כמה משותפיה של חנה שנתפסו‪ ,‬וחנה ניסתה‬ ‫לעודד אותם במתנות ובמכתבים שהכינה והגניבה אליהם‪ .‬באוקטובר החל משפטה של חנה‪ .‬היא‬ ‫הודתה כי באה להציל יהודים‪ ,‬והטיחה דברים קשים בשופטים‪ .‬אבל עוד בטרם הסתיים המשפט‪,‬‬ ‫בכ”א בחשוון תש”ה (‪ 7‬בנובמבר ‪ ,)1944‬הוצאה חנה סנש להורג‪.‬‬ ‫היא נקברה בבית הקברות היהודי בבודפשט‪ ,‬לא הרחק מקבר אביה‪.‬‬ ‫על גופה נמצאו שיר ופתק שכתבה לאמה‪:‬‬

‫“אמא אהובה! רק זאת אוכל להגיד לך‪ :‬מיליוני‬ ‫תודות‪ .‬וסליחתך אבקש אם אפשר‪ .‬את לבדך‬ ‫תביני מדוע אין כאן צורך עוד במילים‪ ...‬באהבה‬ ‫אין קץ ‪ -‬בתך”‪.‬‬ ‫שש שנים לאחר מותה הובאה לקבורה בבית העלמין‬ ‫הצבאי שבהר הרצל בירושלים‪.‬‬ ‫חנה השאירה אחריה יומן וכתבים אחרים‪ ,‬ובהם מחברת‬ ‫“א ְש ֵׁרי ַהּגַ ְפרּור”‪,‬‬ ‫שירה‪ .‬עם שיריה הידועים ביותר נמנים ַ‬ ‫ו”ה ִל ָיכה‬ ‫שכתבה ביוגוסלביה לפני כניסתה להונגריה‪ֲ ,‬‬ ‫עֹולם”) שכתבה בקיסריה‬ ‫(“א ִלי‪ֶׁ ,‬שֹּלא יִ ּגָ ֵמר ְל ָ‬ ‫יס ְריָ ה” ֵ‬ ‫ְל ֵק ָ‬ ‫בשנת ‪.1942‬‬

‫‪28‬‬

‫קבר חנה סנש בהר הרצל‪ .‬מצילומי יהודית גרעין‪-‬כל‪ ,‬מתוך אתר פיקיויקי‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫לד ֶילמֹות רבות‪ ,‬מקצתן ייחודיות לסיפור חייה‪,‬‬ ‫בכתביה השונים מתייחסת חנה סנש ִ‬ ‫אחרות אופייניות לנערות ולנערים רבים‪ .‬בין היתר היא מוטרדת מהצורך האישי שלה‬ ‫להמשיך וללמוד לבחינות‪ ,‬אל מול המצב באירופה של מלחמת העולם השנייה‬ ‫והצורך באנשים טובים שיילחמו למען השלום והצדק‪ ,‬מעמד האישה ועוד‪.‬‬ ‫באתר העמותה להנצחת חנה סנש מופיעים קטעי יומן שונים‪ .‬בחרו בשני קטעי יומן‬ ‫שהזדהיתם איתם‪ ,‬ובהם מופיעים הערכים‪ :‬אחריות אישית‪ ,‬התמודדות עם אתגרים‬ ‫ועם דילמות של יחיד וחברה‪ .‬כתבו מדוע בחרתם דווקא בהם‪.‬‬ ‫כיצד התמודדה חנה סנש עם האתגרים שניצבו בפניה על פי קטע היומן שקראתם?‬ ‫עד כמה בחרה נכון לדעתכם? מדוע?‬ ‫כיצד אתם הייתם פועלים?‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪1‬נחשו באיזו תקופה בחייה צולמה כל אחת‬ ‫מהתמונות‪.‬‬ ‫‪2‬אילו פנים באישיותה מתגלות בכל אחת‬ ‫מהתמונות?‬ ‫‪3‬אילו ערכים מייצגת כל תקופה בחייה של‬ ‫חנה סנש?‬

‫‪29‬‬

‫פרקי הדמויות ‪ -‬המקדימים את שער יום הכיפורים‬

‫לפניכם שיר שכתבה חנה סנש‪ .‬קראו אותו‪ ,‬וכתבו‪:‬‬

‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪1‬אילו רגשות מתבטאים בשיר?‬ ‫‪2‬מה מקשה על חנה ומה מעודד אותה?‬ ‫‪3‬מה קרה בחייה של חנה בתקופה שבה נכתב השיר‪ ,‬וכיצד השיר מתקשר למאורעות חייה?‬ ‫‪4‬בחרו במשפטים שצוטטו לעיל מיומנה או ממכתבה המתקשרים לשני השיר‪.‬‬

‫ַּב ֶדּ ֶרְך‪ / ...‬חנה סנש‬ ‫קֹול ָק ָרא‪ ,‬וְ ָה ַל ְכ ִּתי‪,‬‬ ‫ָה ַל ְכ ִּתי‪ִּ ,‬כי ָק ָרא ַהּקֹול‪.‬‬ ‫ָה ַל ְכ ִּתי ְל ַבל ֶאּפֹל‪.‬‬ ‫ַאְך ַעל ָּפ ָר ַׁשת ְדּ ָר ִכים‬ ‫ֹּלבן ַה ָּקר‬ ‫ָס ַת ְמ ִּתי ָאזְ נַ י ַּב ֶ‬ ‫ָּוב ִכ ִיתי‪.‬‬ ‫ִּכי ִא ַּב ְד ִּתי ָד ָבר‪.‬‬ ‫קיסריה‪ ,‬דצמבר ‪1942‬‬

‫‪30‬‬