חורף 2017

‫חג חורף קהילתי‬ ‫לכל השותפים היקרים בקהילת שקד העניפה‬ ‫הורי ומורי הגנים ביה"ס היסודי והתיכון‬ ‫אנו מבקשים להתכנס שוב ולאחוז ידיים במעגל הגדול‬ ‫כדי ביחד להצית בו מחדש אור פנימי בלב החורף‬ ‫החג יתקיים באולם האוריתמיה של ביה"ס היסודי‬ ‫במוצ"ש ‪ ,13.1‬בשעה ‪20.30‬‬ ‫בתוכנית‪ :‬הדלקת אור‬ ‫שירה‪ ,‬פונץ' חורפי חם‪ ,‬עוד שירה והרבה שיתוף‪.‬‬ ‫מפגשים פתוחים ללמידה והתכווננות לקראת חג החורף‪:‬‬ ‫‪ 9.1 ,28.12‬ב־‪ 20:30‬בכיתה ו' של ערן פז‪.‬‬

‫*‬

‫לפרטים נוספים‪rachelitc@gmail.com :‬‬ ‫כולם מוזמנים!‬

‫אנחנו מעשבות‪ ,‬זורעות ושותלות‪.‬‬ ‫אנחנו קוטפות שפע פרי וירק‪.‬‬ ‫אנחנו בנות קיימא!‬ ‫נשים ונערות המטפחות את אמא אדמה‬ ‫והיא אותנו‪ .‬מרחיבות את מעגל התמיכה שלנו‬ ‫באוהבי ירקות בריאים בעונתם‪.‬‬

‫מחיר לארגז ‪ 80-100‬ש"ח‬ ‫נקודות איסוף בטבעון‪ ,‬נהלל והרדוף‬

‫לפרטים‪054-4401918 :‬‬

‫‪kaimanahalal.org.il‬‬

‫"הורות בפשטות"‬ ‫ברוח האנתרופוסופיה‬ ‫פעילות מהנה ומגבשת‬ ‫לאירועים משפחתיים וחברתיים‬ ‫ומזכרת נפלאה מהאירוע‬ ‫נטע‬

‫‪054-7001231‬‬

‫‪netaol02@gmail.com‬‬

‫הגעתם לגיל‬ ‫בר‪/‬בת מצוה‬ ‫ומחפשים תהליך‬ ‫משמעותי?‬ ‫"מסע בפרשה"‬ ‫תהליך ייחודי שבו פוגשים את פרשת השבוע‬ ‫הפותחת שער למסע אישי ומשפחתי‬ ‫פרטים בטלפון‪ :‬רן כץ ‪052-2672226‬‬ ‫או במייל‪shaniran99@gmail.com :‬‬

‫הדרכת הורי ילדים (‪ )0-14‬והורי מתבגרים (‪)12-22‬‬ ‫◆ כיצד מחזקת הצבת גבולות אוהבת‪ ,‬התואמת‬ ‫את שלב התפתחותו של ילדכם‪ ,‬את יכולתו‪/‬ה‬ ‫להיות רגוע‪ ,‬שמח ומשתף פעולה?‬ ‫◆ איך אוכל לטפח קשר משמעותי עם המתבגר‪/‬ת‬ ‫שלי? באיזו מידה לאחוז ובאיזו מידה לשחרר?‬ ‫לקביעת טיפול‪/‬הדרכה אישית‬ ‫ו‪/‬או להרשמה לסדנה‪:‬‬ ‫מרב ‪0544462550‬‬ ‫‪MeravSimplicityParenting.com‬‬

‫קורס להכשרת מטפלי אייפק ‪IPEC‬‬

‫ב־‪ 3.1.18‬בקרית טבעון‬ ‫שיטת טיפול מובילה ברפואת גוף־נפש המציעה‬ ‫אבחון מדויק וטיפול יעיל ויסודי באלרגיות‪ ,‬בעיות פיזיות‪,‬‬ ‫רגשיות ופסיכוסומטיות‬ ‫בהנחיית‪:‬‬ ‫שרון אביבי ‪ MA‬פסיכולוגיה קלינית‬ ‫דורית פוקס ‪ BA‬מדעי החברה ופסיכותרפיה הוליסטית‬ ‫תמי רייס ‪ MA‬מדעי החברה ומנחת קבוצות‬ ‫לפרטים‪0544708555 :‬‬

‫לתפוס את האור‬ ‫הקורס ליסודות הצילום‬ ‫ופיתוח הראיה הצילומית‬

‫רטים נוספים‬ ‫לפ‬

‫‪052-54173‬‬

‫‪97‬‬

‫ביגפוט‬

‫בגדול‪...‬צילום‬

‫אימון הורים‬ ‫במשפחות בהן אחד או יותר מהילדים מתמודדים עם לקויות למידה‬ ‫או הפרעות קשב וריכוז‪ ,‬נדרשת פעמים רבות מעורבות רבה יותר של‬ ‫ההורים בחיי ילדיהם‪ .‬מרגישים חסרי אונים? רגשות של כעס‪ ,‬תסכול‬ ‫ואכזבה הם חלק מהמפגש שלכם עם ילדכם? זה לא חייב להמשיך כך!‬ ‫את הבעיות האורגניות קשה לפתור אך אפשר לנהל אותן!‬

‫דפנה בר | מאמנת הורים‬ ‫כ־‪ 30‬שנה מנהלת גן‪ ,‬גננת ומדריכת הורים‪ .‬בעלת תעודת מאמנת הורים‬ ‫לילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז מטעם אגודת "ניצן"‪.‬‬ ‫נשמע מעניין? מעוניינת להפגש לקבלת פרטים נוספים ללא כל התחייבות?‬ ‫התקשרי‪ ,‬וניפגש על כוס קפה‪.‬‬ ‫‪Dafnabar65@gmail.com‬‬ ‫‪052-6453847‬‬

‫יוצאים‬ ‫לדרך‬ ‫של שיח‬ ‫והקשבה‬ ‫עמית גלקין מסכם את אסיפת‬ ‫הקהילה שהתקיימה בנובמבר‬ ‫ערב חורפי‪ ,‬קריר ונעים‪ ,‬התכנסנו‬ ‫בספריית בי"ס שקד‪ ,‬לאסיפה‬ ‫שנתית ולשיח קהילתי‪.‬‬ ‫שמענו את הוורס השבועי (שלא היה יותר‬ ‫מתאים ממנו למפגש זה)‪ ,‬שרנו לצלילי‬ ‫הגיטרה של אמיר‪ ,‬שמענו תקציר של‬ ‫הדו"ח הכספי השנתי (‪ )2016‬מפיו של‬ ‫רואה החשבון החדש של העמותה‪ ,‬ויצאנו‬ ‫לשיחות בארבעה מעגלים‪.‬‬ ‫דיברנו על הקהילה שלנו ועל הקהילות‬ ‫שבתוכן ולידן אנו חיים; דיברנו על הכסף‬ ‫שלנו‪ ,‬ואיך יהיה נבון להשתמש בו‪,‬‬ ‫לטובתנו ולטובת הקהילה; דיברנו על‬ ‫עצמנו‪ ,‬המבוגרים‪ ,‬שרוצים לחוות מעולם‬ ‫הלמידה‪ ,‬ההעשרה והתפתחות‪ ,‬שבו‬ ‫נמצאים ילדינו; ודיברנו על היחסים בינינו‬ ‫ הורים‪ ,‬מחנכים ומורים ‪ -‬ועל הרצון של‬‫כולנו להיטיב יחסים אלה‪.‬‬ ‫המפגש תם‪ ,‬אך לא נשלם‪ .‬המעגלים‬ ‫ימשיכו להפגש ולהתפתח‪ ,‬ויחזרו בסוף‬ ‫התהליך‪ ,‬לשתף את כולנו בתובנות‬ ‫שירכשו‪ ,‬ובהמלצות שיגבשו‪ ,‬לקראת‬ ‫העתיד‪ ,‬שלנו ושל ילדינו‪ .‬‬

‫ב‬

‫‪26‬‬

‫אז מי אנחנו? עמיחי (‪ ,)41‬יוליה (‪ ,)38‬אליה (‪,)9.5‬‬ ‫הילה (‪ ,)8‬גפן (‪ ,) 5.5‬חברה – אלמה‪.‬‬ ‫מה הביא אתכם לטבעון?‬ ‫יוליה‪ :‬מה שהביא אותי זה חלום צעירּות כזה‪ .‬אני מחיפה‪,‬‬ ‫ובסביבות גיל ‪ 18‬היינו מגיעים לטבעון – היה כאן פאב חוות‬ ‫החיות וזה היה מקום קסום‪ .‬וחלמתי תמיד לגור בטבעון‬ ‫בלי לדעת מה זה אומר באמת‪ ,‬כי לא הכרתי כאן אף אחד‪.‬‬ ‫וכשפגשתי את עמיחי פעם ראשונה שאלתי אותו "מאיפה‬ ‫אתה?"‪ .‬הוא אמר "אני מטבעון" ומיד צלצלו הפעמונים‪...‬‬ ‫עמיחי‪ :‬זה לא עשה לי הנחות‪.‬‬ ‫במה את עוסקת?‬ ‫כיום אני עוסקת בעיקר בריפוי אנרגטי‪ ,‬ריפוי בתקשור‪.‬‬ ‫אני בעצם מתקשרת‪ .‬זה לא תקשור מייעץ אלא משהו‬ ‫מרפא‪ .‬מסע פנימי מאוד עמוק ‪ .‬בנוסף אני עו"ס במקצוע‬ ‫שלי‪ ,‬ואני גם דולה‪ ,‬מלווה לידות‪ .‬אז כל התחומים האלה‬ ‫של ריפוי נשי ובכלל‪ ,‬נשיות‪ ,‬הכל ביחד‪.‬‬ ‫ומה אתה עושה‪ ,‬עמיחי?‬ ‫באתי מאבטחה בשירות‪ ,‬עבדתי ‪ 12‬שנה בשב"כ ואז‬ ‫בחברה פרטית‪ ,‬הייתי בכל קשת האבטחה – מחו"ל‪,‬‬ ‫אבטחת אישים‪ ,‬פרויקטים סודיים בחו"ל‪ ,‬אבטחת מטו־‬ ‫סים‪ .‬בשנה האחרונה אני ב"שיפטינג"‪ ,‬פרק ב' – עובר‬ ‫לנושא אחר‪ .‬הנחיית קבוצות‪ .‬למדתי הנחיית טיולי אתגר‪,‬‬ ‫‪ .Out Door Training‬בנוסף אני מאמן כושר‪.‬‬ ‫אליה‪ :‬עולה לכיתה ד' בשקד‪ .‬מחנכת – הודא‪.‬‬ ‫איך זה?‬ ‫בסדר‪.‬‬ ‫חוגים‪ ,‬תחביבים?‬ ‫התעמלות קרקע‪ ,‬אולי אמשיך שנה הבאה‪ .‬פעמיים‬ ‫בשבוע‪ .‬אנחנו גם מופיעים‪ .‬יום אחד מתאמנים שעתיים‬ ‫ויום אחד של שעה‪.‬‬ ‫את אוהבת להופיע?‬ ‫כן‪.‬‬

‫הילה‪ :‬עולה לב'‪ .‬מחנך רותם (בן)‪ .‬כיתה א' דווקא היתה‬ ‫ממש כיף‪.‬‬ ‫אתן משחקות הרבה ביחד?‬ ‫לא‪.‬‬ ‫רבות?‬ ‫כן‪.‬‬ ‫אבא‪ :‬רבות על הדברים האישיים שלהן‪ ,‬על המקום‬ ‫האישי‪ ,‬הטריטוריה‪" .‬היא נוגעת לי בדברים"‪...‬‬ ‫גפן (בן)‪ .‬בגן הורים‪ .‬אוהב לגו‪ .‬בקטע של לגו‪.‬‬ ‫איך הגעתם לאנתרופוסופי?‬ ‫יוליה‪ :‬לפני טבעון גרתי בעוספיה‪ ,‬וגם עמיחי עבר לשם‪.‬‬ ‫התחברנו‪ .‬הוא הציע לי‪ ,‬בואי ניסע לטייל בקנדה‪ .‬אמרתי‬ ‫אני לא מכירה אותך‪ .‬קנדה ‪ -‬שלושה שבועות? ואם נריב?‬ ‫עמיחי‪ :‬אמרתי לה‪ ,‬אם נריב תקחי את הכרטיס ותחזרי‬ ‫הביתה‪.‬‬ ‫יוליה‪ :‬בעוספיה היה שלב שאליה הייתה בת שנתיים‬ ‫ואלה ‪ 9‬חודשים והרגשנו מבודדים‪ .‬אז עוד לא הכרנו את‬ ‫הקהילה האנתרופוסופית‪ ,‬זה לא מה שהביא אותנו לטב־‬ ‫עון אבל ידענו שזה הכיוון‪.‬‬ ‫והיום אתם מחוברים לדרך?‬ ‫עמיחי‪ :‬לא מת על זה‪ .‬אנחנו לא הארד קור‪ .‬זאת שיטה‬ ‫שנלקחה מאירופה מלפני ‪ 120‬שנה‪ .‬אני שומע סיפורים‬ ‫מחברים שהילדים שלהם‪ ...‬מגישים עבודות רפרט בכיתה‬ ‫ד'‪ ,‬לחוצים ברמות היסטריות‪ .‬ואני‪ ,‬כתלמיד שונה‪ ,‬לא‬ ‫ידעתי לקרוא עד כיתה ה'‪ .‬היה לי סיוט מתמשך ביסודי‪.‬‬ ‫אבל יש כאן הרבה דברים שעולים על הרבה דברים בחי־‬ ‫נוך הרגיל‪.‬‬ ‫איזה אוכל של בית אתן אוהבות?‬ ‫הילה‪ :‬אני מאוד אוהבת‪ ...‬מרק ירקות‪.‬‬ ‫אליה‪ :‬אוהבת אוכל של סבתא‪ ,‬אמא של אמא‪ .‬בשר‬ ‫ופירה‪...‬‬ ‫אבא‪ :‬גם אני יכול להכין פירה אבל זה לא אותו דבר כמו‬ ‫של סבתא רעיה‪ .‬לה לוקח חצי שעה‪ ,‬לי ייקח חצי יום‪ .‬‬ ‫‪25‬‬

‫משפחת‬ ‫גרינברגר‪,‬‬ ‫טבעון‬ ‫אורית עריף פגשה את משפחת‬ ‫גרינברגר לשיחה צפופה‪...‬‬ ‫צילמה‪ :‬גל מוסנזון‬ ‫בתמונה‪ ,‬מימין‪:‬‬ ‫אליה‪ ,‬יוליה‪ ,‬הילה‪,‬‬ ‫עמיחי וגפן‬

‫‪24‬‬

‫להיות מתוכננת טוב‪ ,‬הן מבחינת התוכן‬ ‫והן מבחינת התקציב‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬שמאוד‬ ‫חשוב ומיוחד‪ ,‬הוא הקשר שנשמר‬ ‫עם הקהילה‪ ,‬אני כבר בתיכון‪ ,‬ואין לי‬ ‫קשר יום יומי עם השכבה הצעירה‪,‬‬ ‫הקייטנה שומרת לי על הקשר הזה‪,‬‬ ‫כשאני מבקרת בשקד‪ ,‬אני מכירה את‬ ‫הפרצופים‪ ,‬ילדות רצות אליי ומחבקות‪,‬‬ ‫זה משאיר אותי מחוברת לילדי הקהילה‪.‬‬

‫אני זוכרת חופש גדול אחד שלא‬ ‫התכוננתי אליו‪ ,‬הייתי אמא בוסר‪,‬‬ ‫עם שלוש ילדות קטנות‪ ,‬וחשבתי לתומי‬ ‫מה "הביג דיל" של החופש הגדול?‬ ‫אני זוכרת איך גירדו אותי מהרצפה‪,‬‬ ‫מהקירות‪ ,‬הייתי מפוזרת על כל הבית‪,‬‬ ‫והמחשבה "שלא יתפסו עוד פעם‬ ‫לא מוכנה" עוד מהדהדת בתוכי‪ .‬מאז‬ ‫ניהלתי את החופש הגדול כמבצע צבאי‪,‬‬ ‫לכל אחת היתה תוכנית משלה המשלבת‬ ‫בין עשייה לבין בטלה גמורה‪.‬‬ ‫הקייטנה של ללי שרצה זאת השנה‬ ‫החמישית‪ ,‬נולדה מתוך השילוב בין‬ ‫הצרכים הלוגיסטיים שלי כאימא לבין‬ ‫הרצונות של ללי‪.‬‬ ‫יש פה כמה צדדים‪ ,‬הצד של ההורים‪,‬‬ ‫של הילדים הקייטנים‪ ,‬של הקהילה‪,‬‬ ‫והמשפחה המארחת‪ .‬יש פה ריבוע קסם‬ ‫ לא משנה מאיזה צד אתה מסתכל‬‫אתה מרוויח‪.‬‬ ‫הילדים הקייטנים מגיעים לילדים‬ ‫שמכירים‪ ,‬באים בד"כ עם החברים‬ ‫שלהם‪ ,‬קייטנה קטנה אינטימית‬ ‫ואישית‪ ,‬ונהנים בחברתו של ילד גדול‬ ‫מתוך הקהילה‪ ,‬מודל לחיקוי‪ ,‬שלקח‬ ‫יוזמה ואחריות‪ .‬למפעילי הקייטנה‬ ‫מחכה התנסות מאתגרת‪ ,‬יש בזה‬ ‫הרבה הרפתקנות‪ ,‬הילדים שנמשכים‬ ‫לזה מבטאים איזה צורך פנימי בארגון‬ ‫והובלה‪ ,‬מן תרגיל קטן של מנהיגות‬

‫יש פה כמה צדדים‪,‬‬ ‫הצד של ההורים‪ ,‬של‬ ‫הילדים הקייטנים‪ ,‬של‬ ‫הקהילה‪ ,‬והמשפחה‬ ‫המארחת‪ .‬יש פה‬ ‫ריבוע קסם ‪ -‬לא‬ ‫משנה מאיזה צד אתה‬ ‫מסתכל אתה מרוויח‪.‬‬ ‫(כמובן שיש להורים חלק גדול בנשיאת‬ ‫התרגיל‪ ,‬לפחות בתחילת הדרך)‪.‬‬ ‫ההורים שולחים את ילדיהם למסגרת‬ ‫איכותית שממשיכה את הבחירה‬ ‫היומיומית שלהם ברוח החינוך‪ ,‬כשאני‬ ‫שולחת את הילד שלי לקייטנה של ילד‬ ‫משקד‪ ,‬אני תורמת לצמיחה שלו למנהיגות‬ ‫ליכולות הדרכה שלו‪ ,‬לתכנן את הקייטנה‪,‬‬ ‫לתכנן תקציב‪ .‬ובל נשכח‪ ,‬כל זה במחירים‬ ‫שווים לכל נפש‪ ,‬דבר חשוב בפני עצמו‬

‫בתוך החופש הגדול שהוא מסחטת כסף‬ ‫דורסנית‪ .‬ככה שכל המשתנים מחזיקים‬ ‫את האווירה הקהילתית וכולם בתוך ריבוע‬ ‫יוצרים את הקסם‪.‬‬ ‫מתבוננת בכל השפע הזה‪ ,‬ואני‬ ‫לא כוללת את קייטנות ההורים‪ ,‬יוזמה‬ ‫נפלאה בפני עצמה‪ ,‬ומתמוגגת‪ .‬העטיפה‬ ‫הקהילתית שמאפשרת את זה‪ .‬כולם‬ ‫יוצאים מרווחים בכל הרמות‪ :‬הערכית‪,‬‬ ‫הקהילתית‪ ,‬החברתית‪ ,‬הלוגיסטית‬ ‫והכלכלית‪ .‬נכון שבהתחלה הייתי צריכה‬ ‫לפנות זמן‪ ,‬על חשבון ימי עבודה שלי‬ ‫לפעמים‪ ,‬לתמוך ברצון של ללי לעשות‬ ‫קייטנה‪ ,‬אבל כשחשבתי מה כולנו נרוויח‬ ‫מזה‪ ,‬זה שווה והיום קוצרים את הפירות‪.‬‬ ‫אני מתבוננת בבתי ללי‪ ,‬ורואה את הדרך‬ ‫שהיא עשתה‪ ,‬את התובנות וההתבגרות‬ ‫שלה משנה לשנה‪ ,‬איך היא לומדת‬ ‫תוך כדי תנועה‪ ,‬משתנה ומשנה‪ ,‬ואחרי‬ ‫הקייטנה של הקיץ האחרון היא אמרה לי‬ ‫"אמא‪ ,‬השנה אפילו הצלחתי להנות"‪ .‬אם‬ ‫זה לא שפע‪ ,‬אז מהו שפע? ‪‬‬ ‫‪23‬‬

‫אילו קשיים עלו?‬ ‫אוריה‪ :‬עם ילדים יש הרבה עניינים‪,‬‬ ‫ריבים וויכוחים‪ ,‬ובמיוחד עם בנים‪ .‬אם‬ ‫פספסנו משהו זה יכול להגיע למכות‪,‬‬ ‫ככה שאסור לאבד ריכוז לרגע‪.‬‬ ‫שיים‪ :‬הקושי העיקרי שלי הוא הפרסום‪.‬‬ ‫ללי‪ :‬גם שלי‪ ,‬מזדהה עם שיים‪ .‬הכי קשה‬ ‫לפרסם‪ ,‬קבוצות בוואטסאפ‪ ,‬פרסום‬ ‫באתר של שקד‪ ,‬אבל מה שהכי עובד זה‬ ‫לדבר ישירות עם ההורים‪ .‬זה מאוד קשה‬ ‫לי‪ ,‬אני ממש צריכה להתגייס לזה‪ ,‬בסופו‬ ‫של דבר אני עושה את הטלפונים‪ ,‬אבל‬ ‫זה דורש ממני הרבה כוחות‪.‬‬

‫יש לכם טיפ למתחילים?‬ ‫ואין את הלחץ של "מה לעשות?"‬ ‫ולפעמים הילדות הן אלה שמובילות‪,‬‬ ‫אני יכולה לתכנן ואז בזמן אמת קורה‬ ‫משהו אחר‪ ,‬למדתי לזרום עם זה‬ ‫ופחות להיצמד ל"תכנית המקורית‬ ‫שלי"‪ ,‬כך כולן נהנות יותר‪.‬‬

‫יש הבדל בין תכנון קייטנה‬ ‫לבנים ולבנות?‬ ‫אוריה‪ :‬כן בטח‪ ,‬בנים רוצים יותר‬ ‫פעילויות פיזיות‪ ,‬לצאת החוצה‪ ,‬לשחק‬ ‫בכדור‪ ,‬בקיצור "יאללה בלגן"‪ ,‬ובנות הן‬ ‫יותר רגועות‪ ,‬יותר פעילות של יצירה‬ ‫ומשחקי קופסה‪.‬‬

‫מה מיוחד בקייטנה שלך?‬ ‫אוריה‪ :‬עילי ואני מאוד אוהבים קסמים‪,‬‬ ‫שילבנו את זה בתוך התכנית ולימדנו‬ ‫קסמים‪ ,‬זה משמח את הילדים‪ ,‬ונותן‬ ‫סיפוק‪ .‬ממש "קסם של קייטנה"‪ .‬לעילי‬ ‫ולי יש מופע קסמים שאנחנו עושים בימי‬ ‫הולדת‪ ,‬מארגנים את כל יום ההולדת‪,‬‬ ‫יצירה‪ ,‬משחקים ופעילויות‪.‬‬ ‫‪22‬‬

‫איך מתארגנים?‬ ‫שיים‪ :‬דבר ראשון פרסמנו מודעות‪,‬‬ ‫אבל הפרסום הכי טוב הוא בקבוצות‬ ‫הוואטסאפ הכיתתיות‪ .‬בחרנו לכל יום‬ ‫נושא‪ ,‬והתאמנו את הפעילויות סביב‬ ‫אותו נושא‪ ,‬יום אינדיאנים‪ ,‬תחפושות‪,‬‬ ‫בישול ועוד‪ .‬אמא שלי היא מורה‬ ‫לאמנות‪ ,‬כך שיש לה מלא רעיונות והיא‬ ‫עזרה לנו לבנות את התכנית‪.‬‬

‫מה סדר היום?‬ ‫נפגשים בבוקר משחק חופשי ומשחקי‬ ‫קופסה‪ ,‬אז יוצאים לטיול בחוץ‪ ,‬בגן‬ ‫השומרים או בית שערים‪ ,‬משחקים‬ ‫איתם תופסת‪ ,‬מחבואים וחוזרים הביתה‪,‬‬ ‫ואז עושים פעילות יותר רגועה של‬ ‫יצירה שמותאמת לנושא של אותו היום‪.‬‬ ‫ללי‪ :‬אני גיליתי שהכי קל ויעיל לי לארגן‬ ‫את הקייטנה בעצמי‪ ,‬לתכנן‪ ,‬לארגן‪ ,‬ואז‬ ‫לבקש עזרה מחבר או חברה בהפעלת‬ ‫הקייטנה‪ .‬בחופש האחרון‪ ,‬אילי‪ ,‬אחותי‬ ‫הקטנה‪ ,‬הצטרפה לצוות‪ ,‬ועזרה לי המון‪,‬‬ ‫כך שיש כבר גם דור המשך‪.‬‬

‫אוריה‪ :‬לא לעשות קייטנה רק לבנים‪,‬‬ ‫אפילו בת אחת משנה את האווירה‬ ‫ומצליחה להרגיע‪ .‬חשוב לנהל טוב‬ ‫את הזמן‪ ,‬ושהתכנית תהיה מותאמת‬ ‫ליכולות ולצרכים של הילדים‪.‬‬ ‫שיים‪ :‬אם עושים לבד אז לא לקחת יותר‬ ‫מעשרה ילדים‪ ,‬הרבה ילדים זה מאוד‬ ‫קשה וזה פוגם בהנאה של כולם‪ ,‬וכמובן‬ ‫לפרסם בזמן‪.‬‬

‫מה ניהול קייטנה נותנת לך‬ ‫מבחינה אישית?‬ ‫אוריה‪ :‬אני לומד להתנהל יותר טוב‪,‬‬ ‫לחשוב על דברים יותר קטנים ולהכין את‬ ‫עצמי‪ ,‬זה נותן סיפוק‪ ,‬ואני מאוד נהנה‪.‬‬ ‫שיים‪ :‬מאוד נהניתי מהחוויה‪ ,‬הרווחתי זמן‬ ‫עם החברה שלי‪ ,‬עם הילדים‪ ,‬רכשתי ניסיון‬ ‫בהדרכה‪ ,‬התמודדות עם בעיות של הילדים‬ ‫מלמדת אותי להיות קשובה‪ ,‬אין ספק‬ ‫שזאת חוויה שמורכבת מהרבה דברים‪.‬‬ ‫ללי‪ :‬ניסיון בארגון דברים בעצמי‪ ,‬זה‬ ‫דורש ממני אחריות ומחויבות‪ ,‬זה גם‬ ‫לראות את התמונה בגדול וגם להיכנס‬ ‫לפרטים הקטנים‪ .‬כדי שקייטנה תהיה‬ ‫זורמת ונעימה והרמונית‪ ,‬היא צריכה‬

‫"בקהילה הקטנה‬ ‫שלנו‪ ,‬מתחת לאורנים‬ ‫ולאלונים‪ ,‬מתפתחת‬ ‫תופעה מיוחדת במינה‪.‬‬ ‫הילדים הגדולים‬ ‫מארגנים לילדים‬ ‫הקטנים קייטנות‪,‬‬ ‫פעילויות לעוד כמה‬ ‫שבועות לתוך החופש‬ ‫הגדול ובמחיר שווה‬ ‫לכל נפש"‬

‫מתי התחלתם?‬ ‫אוריה ירושלמי‪ :‬עילי בר ואני התחלנו‬ ‫לעשות קייטנות בסוף כיתה ה'‪ ,‬בחופש‬ ‫האחרון זאת היתה הקייטנה הרביעית‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫שיים‪ :‬אני התחלתי לעשות קייטנה‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬עם שתי חברות גל רגב‬ ‫וגל לב טוב‪.‬‬ ‫ללי‪ :‬גם אני התחלתי לעשות קייטנות‬ ‫בסוף כיתה ה'‪ ,‬מאוד רציתי לעבוד עם‬ ‫ילדים‪ ,‬ואימא רצתה עזרה עם האחיות‬ ‫הקטנות שלי‪ ,‬מהשילוב הזה נולדה‬ ‫הקייטנה‪ .‬זאת היתה קייטנה קטנה של‬ ‫‪ 8‬בנות‪ ,‬החברות מהכיתה של אחותי‬ ‫מכיתה א'‪ ,‬היתה נוכחות מלאה של‬ ‫אמא כל זמן הקייטנה‪ ,‬היא מאוד תמכה‬ ‫ועזרה‪ .‬הזמן הזה עם אימא‪ ,‬לימד אותי‬ ‫איך להתארגן‪ ,‬מה להכין‪ ,‬ובעיקר למדתי‬ ‫שהתכנון לפני מאוד עוזר להעביר את‬ ‫הקייטנה ברוגע‪ .‬אמא נתנה לי את‬ ‫המסגרת ובתוכה אני חופשיה לעשות כל‬ ‫מה שאני רוצה‪.‬‬

‫מה היה המניע שלכם?‬ ‫אוריה‪ :‬חיברתי בין כמה דברים‪ .‬תמיד‬ ‫ידעתי שאני מתחבר טוב עם ילדים‬ ‫קטנים שיש לי סבלנות‪ .‬רציתי תעסוקה‬ ‫לחופש‪ ,‬החופש ארוך ועשייה מעבירה‬ ‫אותו בכיף‪.‬וכמובן‪ ,‬להרוויח כסף‪ .‬כך‬ ‫שקייטנה עונה לי על שלשת הדברים‪.‬‬ ‫שיים‪ :‬נותן לי מסגרת בתוך החופש‪,‬‬ ‫גם תעסוקה‪ ,‬נותן סיבה לקום בבוקר‪,‬‬ ‫וגם אחלה דרך לעשות כסף‪ .‬השנה‬ ‫לא הספקנו להתארגן מראש‪ ,‬אבל לא‬ ‫ויתרנו‪ ,‬ולכן עשינו את הקייטנה באוגוסט‪,‬‬ ‫"קייטנה בקטנה" לעולי כיתה א' עד ג'‪.‬‬ ‫ללי‪ :‬אהבתי את הרעיון‪ ,‬אני אוהבת‬ ‫לעבוד עם ילדים‪ ,‬אוהבת כל מה שקשור‬ ‫להדרכה‪ ,‬לעשות יצירה‪ ,‬אני חושבת‬ ‫שאני טובה בארגון ותכנון‪ ,‬אז זה לגמרי‬ ‫עונה על הפן הזה שלי‪ .‬וכמובן המניע‬ ‫של הכסף‪ ,‬כל קיץ אני הולכת לקורס‬ ‫קיץ של מחול‪ ,‬והקייטנה עוזרת לי לממן‬ ‫את האהבה הזאת שלי‪.‬‬

‫מה היה ההבדל בין הקייטנה‬ ‫הראשונה לאחרונה?‬ ‫אוריה‪ :‬בקייטנה הראשונה הייתה הרבה‬ ‫עזרה מההורים‪ .‬החל באישור תכנית‬ ‫הקייטנה‪ ,‬ארגון הקייטנה‪ ,‬הם היו שם‬ ‫לגמרי נוכחים‪ ,‬תמכו בכל מה שקשור‬ ‫לילדים‪ .‬משנה לשנה הנוכחות שלהם‬ ‫ירדה‪ .‬גם מספר הילדים עלה משנה‬ ‫לשנה בהתאם לכוחותינו‪ ,‬השנה היו כבר‬ ‫‪ 18‬ילדים וילדות (בעיקר בנים) בקייטנה‪.‬‬ ‫ללי‪ :‬למדתי לאזן את כמות הילדים‬ ‫שאני יכולה ונהנית לעבוד איתם‪,‬‬ ‫למדתי את הגילאים‪ ,‬אני עושה קייטנה‬ ‫רק לבנות‪ ,‬אני מכירה יותר‪ ,‬נוח לי‬ ‫איתן‪ ,‬אוהבת את האווירה‪ .‬למדתי‬ ‫שלא תמיד צריך לעשות הרבה‪ ,‬דווקא‬ ‫אם יש זמן חופשי וזרימה זה יותר כיף‬ ‫לילדות‪ ,‬ולי זה נותן הרגשה של רוגע‪,‬‬ ‫‪21‬‬

‫מתארגנים מראש‪:‬‬

‫קייטנות‬ ‫של ילדים‬ ‫לילדים‬ ‫גולי אסולין בודקת איך כולנו מרוויחים‬ ‫מיוזמת הקייטנות של בני הנוער בשקד‬

‫כ‬

‫ולנו מכירים את התחושה‬ ‫שבה אנחנו מבינים שהחופש‬ ‫הגדול מתקרב אלינו בצעדי‬ ‫ענק‪ .‬תחושה זו מאיימת‬ ‫על שלוותם של הורים רבים‬ ‫הנדרשים למצוא פתרון יצירתי‪ ,‬יעיל ולא‬ ‫יקר לתעסוקת הילדים‪ .‬מרבית ההורים‬ ‫בוחרים באופציה המוכרת של הרשמה‬ ‫לקייטנה‪ ,‬אבל בקהילה הקטנה שלנו‪,‬‬ ‫מתחת לאורנים ולאלונים‪ ,‬מתפתחת‬ ‫תופעה מיוחדת במינה‪ .‬קייטנות הקיץ‬ ‫שצומחות כאן כל חופש‪ ,‬כמו "פטריות‬

‫‪20‬‬

‫אחרי הגשם"‪ ,‬הילדים הגדולים‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל האמיצים מתחילים בסוף כיתה‬ ‫ה'‪ ,‬מארגנים לילדים הקטנים קייטנות‪,‬‬ ‫פעילויות‪ ,‬ועוזרים לנו ההורים‪ ,‬להמשיך‬ ‫להם את שגרת בית הספר‪ ,‬לעוד כמה‬ ‫שבועות לתוך החופש הגדול ובמחיר‬ ‫שווה לכל נפש‪ .‬דיברתי עם שלושה‬ ‫נערים ונערות‪ ,‬מארגני קייטנות‪ ,‬כדי‬ ‫להבין מהם איך הכל התחיל? אוריה‬ ‫ירושלמי (כיתה ח'‪ ,‬בן ‪ ,)14‬שיים קיים‬ ‫(כיתה יא'‪ ,‬בת ‪ ,)16‬וללי אסולין (כיתה י'‪,‬‬ ‫בת ‪.)15.5‬‬

‫אוכל‬

‫קינוח‬ ‫מומלץ‬ ‫שקד וידומסקי‪ ,‬תלמידת כיתה‬ ‫ט'‪ ,‬עוזרת קונדיטורית במסעדת‬ ‫בלה בבית שערים‪ ,‬ממליצה‬ ‫על פעילות הורים וילדים מהנה‬ ‫וטעימה ‪ -‬עוגיות פיצוץ‬

‫מצרכים‪:‬‬

‫ •‪ 240‬גרם שוקולד‬ ‫ • ‪ 40‬מ"ל שמן (שתי‬ ‫כפות ושתי כפיות)‬ ‫ •‪ 3‬ביצים‬ ‫ • ‪ 120‬גרם סוכר (חצי‬ ‫כוס ועוד שתי כפות)‬ ‫ •קורט מלח‬ ‫ • ‪ 225‬גרם קמח (כוס‬ ‫וחצי ועוד כף)‬ ‫ •כפית אבקת אפיה‬

‫אופן ההכנה‪:‬‬

‫ממיסים ‪ 240‬גרם שוקולד עם ‪ 40‬מ"ל שמן‪.‬‬ ‫מערבבים יחד‪ 225 :‬גרם קמח עם כפית אבקת אפיה‪.‬‬ ‫בקערה נפרדת‪ ,‬מערבבים יחד‪ 3 :‬ביצים‪ 120 ,‬גרם סוכר‪ ,‬קורט‬ ‫מלח ומוסיפים בתנועות עטיפה את תערובת הקמח‪.‬‬ ‫מערבבים הכל ליצירת בצק‪.‬‬ ‫משהים שעה במקרר או חצי שעה במקפיא‪.‬‬ ‫מוציאים מהמקרר‪ ,‬מחממים תנור ל־‪ 180‬מעלות ובינתיים‪...‬‬ ‫מכדררים כדורים קטנים (‪ 15‬גרם) בערך כפית גדושה‬ ‫מגלגלים בהרבה הרבה אבקת סוכר‪ .‬ממש כיסוי מלא‬ ‫מניחים בתבנית ברווחים גדולים (בערך ‪ 20-25‬כדורים לתבנית)‬ ‫אופים בתנור ‪ 180‬מעלות ‪ 10‬דקות‬ ‫הריח‪ ...‬נפלא‪ ,‬הטעם‪ ...‬יאמי והחוויה‪ ...‬פיצוץ ☺‬ ‫‪19‬‬

‫אמנות‬

‫הקסם במפגש‬ ‫בין חומר ורוח ‪-‬‬ ‫בסדנא אצל‬ ‫רחלי אלון‬ ‫איך אפשר להפיח רוח בחומר‬ ‫ולצקת משמעות בכלים ? רחלי‬ ‫אלון כותבת שירה על כלי קרמיקה‬ ‫ומקווה למלא אותנו באנרגיות‬ ‫טובות‪ ,‬פגשתי אותה בסדנא שלה‬ ‫לשיחה על אמנות‬ ‫לי גלים־דלפן‬ ‫חלי אלון שולחת שלושה‬ ‫ילדים כל בוקר לשקד‪ ,‬כמו‬ ‫כן היא שרה במקהלת שקד‬ ‫בזמנה הפנוי‪ .‬כבר שש‬ ‫שנים היא אמנית קרמיקה ומלמדת בס־‬ ‫דנאות את הטכניקה שלה "אני מרגישה‬ ‫את עצמי בקו התפר" אומרת רחלי "בין‬ ‫מלאכת יד לאומנות‪ ,‬כי קרמיקה נחשבת‬ ‫משהו מאד שימושי בד"כ אבל אם את‬ ‫מתעסקת בכלים וההגדרה שלי בהחלט‬ ‫אני עושה כלים‪ ,‬הכלים הם המקום‬ ‫הארצי‪ ,‬החומרי‪ ,‬אבל הוא אומר שירה‬ ‫כלומר הוא משלב בתוכו את הרוחי‪ ,‬את‬ ‫הגבוהה‪ .‬בעיניי יש חשיבות שהאמנות‬ ‫והתרבות הגבוהים יכנסו פנימה דרך‬

‫ר‬

‫‪18‬‬

‫החומר היומיומי‪ ,‬הבאנלי‪ ,‬השגרתי‪ .‬שם‬ ‫אני מוצאת את הקסם‪ .‬הספל שאני‬ ‫מכינה הוא חומר‪ ,‬הוא ספל הוא נוח ושי־‬ ‫מושי אבל אם אכתוב עליו ציטוט משיר‬ ‫אז בכל לגימה המילים יכנסו פנימה אל‬ ‫המשתמש ויגעו בתודעתו‪ .‬אני מאמינה‬ ‫שהאוכל והשתייה שלנו נטענים באנר־‬ ‫גיה שנוכחת שם שעוברת אליהם דרך‬ ‫השירה‪ ".‬רחלי תופסת את ההזנה כעניין‬ ‫עמוק בעיניה זו דרך לתת ולאהוב‪ ,‬זה‬ ‫לא רק קשור בלהאכיל‪ ,‬הזנה היא גם‬ ‫הרוח‪ ,‬הרי בשביל מה כל החיים האילו‬ ‫אם אין שם גם את הרוח שואלת רחלי‬ ‫ואני מסכימה‪.‬‬ ‫השירים מביאים את המקום הגבוהה‬ ‫שמטעין את הכל במשמעות‪ ,‬אפשר לומר‬ ‫שרחלי מפיחה רוח בחומר בעזרתם‪.‬‬ ‫היא מספרת שכצעירה התחברה ונשמה‬ ‫שירה‪,‬היא למדה ספרות מורחב בתיכון‪.‬‬ ‫היא זוכרת עד היום טקסטים שלמים של‬ ‫שירים בעל־פה "הקסם של השירה שנגע‬ ‫בי קשור ביכולת שיש בשירה לזקק‪,‬‬ ‫לתמצת את הרגש"‪ ,‬שנים לאחר מכן‬ ‫הגיעה לעסוק בקרמיקה כמוצא למתק־‬ ‫פת מגרנות קשה שהכתה בה וכך במהלך‬ ‫אחת המגרנות עלה בה הרעיון לחבר בין‬ ‫אהבתה ועולמה הישן לאהבתה ועולמה‬

‫החדש וליצור את עצמה בתוך מרחב זה‪.‬‬ ‫רחלי היא ספר שירים מהלך אך לעי־‬ ‫תים היא נעזרת במקורות אחרים כמו‬ ‫הרדיו למשל‪ ,‬במספר פעמים היא פנתה‬ ‫לפייסבוק ובקשה מקהל חבריה להציע‬ ‫לה שירים סביב נושא מסויים‪" ,‬זאת‬ ‫היתה חוויה מקסימה" היא מספרת שכך‬ ‫מצאה כמה שירים שלא היתה מגיעה‬ ‫אליהם בעצמה‪.‬‬ ‫תהליך עבודתה בנוי שכבות של מפגש‪,‬‬ ‫בעצם היא לוקחת יצירה מוגמרת של‬ ‫אמן אחר ומחדשת אותה על פי פרשנות‬ ‫שלה‪ ,‬מציירת את המילים במכחול אות‬ ‫אות על הכלי שהכינה בעצמה וכך יוצרת‬ ‫קסם חדש‪.‬‬

‫ולסיכום‬ ‫השיחה עם רחלי גרמה לי לחשוב שאני‬ ‫לא ממש מכירה את הכוחות הפעילים‬ ‫באומנות חזותית בקהילה ולכן החלט־‬ ‫תי לצאת לחפש אותם‪ .‬בכתבות הבאות‬ ‫אפגוש אמנים מתוך הקשת הרחבה של‬ ‫הקהילה בסוגים שונים של הקשרים‬ ‫בתוך הקשת אמנות – קהילה‪ .‬‬

‫מאחורינו‪ .‬זה יצר אווירה מאוד מיוחדת‪ ,‬הרמונית ובוגרת בטיול‪,‬‬ ‫שאפשרה‪ ,‬כמעט מדי יום‪ ,‬שיחות עמוקות על הדרך שנעשתה‬ ‫ומנקודת מבט חדשה ובוגרת יותר‪.‬‬ ‫לי היה מאוד חשוב לצאת לטיול לא בתור "המחנך" אלא בתור‬ ‫"המחנך לשעבר"‪ .‬לא שוב כמקור הסמכות (המאשר‪ ,‬האוסר‪,‬‬ ‫השופט‪ ,‬הנוזף וכו׳) אלא כשותף‪ .‬בניגוד למעמד המוכר של‬ ‫שריפת מחברות או "שבירת דיסטאנס"‪ ,‬שבו הסמכות מתחלפת‬ ‫בן רגע בזילות‪ ,‬בתהליך עמוק ונכון ניתן ליצור מעבר אמיתי‬ ‫ועמוק‪ ,‬מעבר של התבגרות שמגלה מחדש את העולם וגם את‬ ‫הדרך שחלפה ומבלי לשלול ולבטל את מה שהיה‪.‬‬

‫וגם‪ ...‬קצת על הטיול עצמו (על קצה הקרחון)‬ ‫אז מגיעים למונטנגרו בזריחה‪ ,‬ומשם באוטובוסים ל"סחנה של‬ ‫מונטנגרו"‪ .‬שינה ב"קולאשין"‪ ,‬עיירה קטנה בצפון באזור הטיול‬

‫ההררי‪ ,‬שאליו יצאו למחרת‪.‬‬ ‫הלינה בבקתות‪ ,‬המסודרות במעגל‪ ,‬כשסביבך הכל ירוק‪ ,‬מת־‬ ‫כוננים לקראת הטראק או הראפטינג‪ .‬הכיתות מתפצלות אבל‬ ‫הריתמוס נשאר‪ ,‬בכל בוקר ‪ -‬פותחים את הבוקר עם מעגל‬ ‫תיפוף (מעגל התעוררות)‪ .‬ריתמוס בוקר מוכר גם מתקופת‬ ‫אחרות במהלך הלימודים‪ ,‬כמו בתקופת ההצגה למשל‪ ,‬הברכה‬ ‫לפני האוכל‪ ,‬שתמיד תמיד מתקיימת בארוחות המשותפות‪,‬‬ ‫החוט המקשר הנפלא הזה‪ ,‬שבסופו של דבר מסמן את הדרך‬ ‫הכל כך מופלאה הזו‪ ,‬שלהם ושלנו‪.‬‬ ‫אה כן‪ ,‬והיו גם טארקים של ‪ 18‬ק"מ בהרים‪ ,‬עם צידה על הגב‪,‬‬ ‫ונוף עוצר נשימה‪ .‬אגמים צלולים ומדהימים‪ ,‬ראפטינג‪ ,‬יערות‬ ‫אפלוליים‪ ,‬עיירות ציוריות‪ .‬ובטח התמונות כבר מדברות בעד‬ ‫עצמן‪ .‬דווקא האוכל‪ ,‬כך מספרים‪ ,‬היה פחות מוצלח‪ ,‬כיאה למ־‬ ‫דינות מזרח אירופה‪ ,‬אבל גם פה היו רגעים מפתיעים בזכות‬ ‫מדריכי הטיול שליוו את השכבה‪ .‬‬

‫‪17‬‬

‫אח"כ בצבא‪ .‬מעל כל זה אפשר לסמן נקודת אור‪ ,‬זרקור ענק‪,‬‬ ‫ולטפוח על השכם לתהליך שהביא את אותם בוגרים למקום‬ ‫בו הם מסוגלים להבין‪ ,‬יש פה מטען שצריך לפרוק ולשחרר‪,‬‬ ‫יש דברים שצריכים להאמר ולהיפתר‪ .‬ההבנה המלוכדת הזו‪,‬‬ ‫האומץ לדבר על הדברים ללא פחד‪ ,‬לפתוח ולשתף את הדב־‬ ‫רים שמפריעים‪ ,‬היא תרומה נפלאה‪ ,‬כלי אדיר להמשך הדרך‪.‬‬ ‫הריפוי אגב‪ ,‬בא אח"כ לידי ביטוי בערב בילוי משותף ויש אומ־‬ ‫רים‪ ,‬בלתי נשכח‪.‬‬

‫תורת האילוצים‪ :‬איזה אוצר לחיים‬

‫ששות‪ ,‬בסוף זה הטיול האחרון שלנו יחד‪ .‬שלנו כשכבה‪ ,‬שלנו‬ ‫ככיתה‪ ,‬שלנו כתלמידי שקד‪ ,‬שלנו כחלק ממערכת חינוך בה יש‬ ‫קודים מאד ברורים בין מורים לתלמידים‪ .‬ועכשיו כל זה נדחס‬ ‫לתוך ‪ 8‬ימים של טיול עם ‪ 45‬איש מתוכם ארבעה מורים ‪ -‬אדם‪,‬‬ ‫הילה‪ ,‬איתמר ולבנת‪ .‬שבירת דיסטנס‪ ,‬יוצאים ביחד‪ ,‬שותים‬ ‫ביחד‪ ,‬מעשנים ביחד‪ ,‬מדברים על הקושי ביחד‪ ,‬משתפים את‬ ‫הקושי ביחד‪ .‬עולים פחדים ‪ -‬הצבא‪ ,‬שנת השירות‪ ,‬השכבה‬ ‫המגובשת שלנו מתפרקת‪ ,‬כל אחד לדרכו‪ ,‬אין גם לדעת למה‬ ‫לצפות‪ ,‬כי כל אחד ואחת מתווה דרך ייחודית לו או לה ויש מוד־‬ ‫עות שזה באמת דרך חדשה וייחודית‪ ,‬קשה לשחרר את האחיזה‬ ‫מהמרקם המשותף הזה שיצרנו פה‪.‬‬

‫תרומת המסע לשכבה‬ ‫ההשתדלות לחיבור בין כולם ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬גם מי שחבר‬ ‫שלי‪ ,‬וגם מי שפחות חבר שלי בדרך כלל‪ ,‬ניכרה היטב במסע‬ ‫הזה‪ .‬תוך כדי שיחה עולה מידי פעם המילה "מעמדות" שנש־‬ ‫מעת לי זרה ללקסיקון של שקד‪ ,‬האם חלק מהלקסיקון הוא‬ ‫תחושות שלא מדברים עליהן? שאלתי‪ .‬היו עליות וירידות‪,‬‬ ‫וזה טבעי עונים לי תמר ועדו במין בגרות מודעת כזו‪ ,‬אך מה‬ ‫שגרם לחיכוכים והתפרצויות‪ ,‬זו דווקא הדינמיקה הפחות מו־‬ ‫רכבת לכאורה‪ ,‬שעברה בין איפה לישון ועם מי לישון‪ ,‬לבין‬ ‫מי יתקלח ראשון‪ .‬זה לגיטימי‪ ,‬הכנה מצוינת אגב‪ ,‬למה שיגיע‬ ‫‪16‬‬

‫מעבר לשיקולי התקציב‪ ,‬המקום‪ ,‬הלוגיסטיקה ושאר המרכיבים‪,‬‬ ‫השיקולים הנוספים לא פחות חשובים‪ ,‬ואולי אף יותר‪:‬‬ ‫בגרתות ‪ -‬הטיול תוכנן בדיוק מופלא כך שיהיה בין הבגרות הא�ח‬ ‫רונה במחשבת ישראל לבין גיוסם של המתגייסים הראשונים‪.‬‬ ‫מכביה ‪ -‬בוגר‪ ,‬שקיבל מעמד של ספורטאי מצטיין‪ ,‬מה שאומר‬ ‫שעליו להשתתף במכביה שנערכה בדיוק ביום לאחר חזרת‬ ‫הבוגרים מהטיול‪ ,‬וחשוב לכולם ביותר שיצליח ולא יפספס‪.‬‬ ‫מועד ב' ‪ -‬להתחשב בכך שיהיו כאלה שיצטרכו לעשות בגרויות‬ ‫במועד ב' כך שצריכים לחזור גם בזמן‪ ,‬עבור האילוץ הזה‪.‬‬

‫מבט על הטיול מעיני המחנך‬ ‫הרעיון החינוכי שמאחורי הטיול הוא מורכב אומר לי אדם וורטה‪,‬‬ ‫אחד מארבעת המחנכים בשכבה‪ :‬מצד אחד מדובר בפרויקט‬ ‫של הבוגרים ובהובלתם‪ ,‬ומכאן שמטרתו עידוד עצמאות ויוז־‬ ‫מה אישית שלהם‪ ,‬ומצד שני מדובר באירוע סיום עוצמתי שבו‪,‬‬ ‫אחרי דרך ארוכה ופתלתלה של ארבע שנות התבגרות‪ ,‬למידה‬ ‫והתמודדות עם סמכות‪ ,‬מחנך הכיתה ותלמידיו נפגשים כבוגרים‬ ‫ומחוץ (או מעבר) לקונטקסט הבית ספרי‪ .‬כך שהטיול מאפשר‬ ‫בעצם גם סיכום עמוק ומשמעותי של התהליך הלימודי וגם‬ ‫הנאה משותפת ומעין חגיגה של התהליך כולו‪.‬‬ ‫אני מניח שעמדתו של המחנך כלפי הטיול ובזמן הטיול משתנה‬ ‫ממחנך למחנך לפי אופיו ודרכו החינוכית‪ .‬הדבר שלי היה הכי‬ ‫חשוב בשנת יב' היה להעניק ל"עוד מעט בוגרים" את התחו־‬ ‫שה שהם בוגרים‪ ,‬אחראים ושיש בידם את הכלים להתמודד‬ ‫עם המציאות כראות עיניהם ולטוות לעצמם את דרכם הנכונה‬ ‫בעולם‪ .‬כך יצא שחלק גדול משנת יב' עסקנו במשמעות סופו‬ ‫של התהליך הלימודי בבית הספר‪ ,‬ותהליך ההתבגרות בכלל‪,‬‬ ‫ולטיול בעצם יצאנו כשכל העניינים הכיתתיים־חינוכיים כבר‬

‫חר הצהריים לח ודביק אי שם בפאתי אוגוסט‪,‬‬ ‫קבעתי להיפגש במרכז המסחרי של טבעון עם‬ ‫נציגי מחזור הבוגרי ם ‪ 2017‬שטרם התגייסו‪ ,‬ו�ע‬ ‫דיין יכולים להעביר לנו ולו במעט רסיסי זיכרונות‬ ‫מהדרך לקראת ותוך כדי המסע למונטנגרו‪.‬‬ ‫בואו נשים לרגע בצד את הטיול עצמו‪ .‬החלק‬ ‫המעניין בתהליך המסע הזה‪ ,‬לפחות מבחינת‬ ‫שיחות הרחוב שקיימתי‪ ,‬הוא אותו שלב בו כיתה או שכבה‬ ‫נרתמת כיחידה אחת לשמור על מסורת‪ .‬מסורת זו עוברת זה‬ ‫דורות רבים וטומנת בחובה עבודה קשה‪ ,‬גיוס כספים חברתי‪,‬‬ ‫ובסופו "הדובדבן שבקצפת" ‪ -‬נסיעה לחו"ל ביחד כולם כולם‪.‬‬ ‫איזה חלום‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬זו לא הפעם הראשונה שהחבר'ה האלה עושים משהו‬ ‫משותף‪ .‬אחרי הכל היו הרבה שנים יחד ועשו יחד הצגות‪ ,‬פעי־‬ ‫לויות‪ ,‬יוזמות ועוד כהנה וכהנה‪ .‬אבל הפעם זו חופשה‪ ,‬נטו‪,‬‬ ‫עם כל החברים הכי טובים שלך‪ ,‬ומעבר לזה גם עם המחנכים‪,‬‬ ‫שיוצאים למסע הזה בתפיסה שונה מזו שהייתה בטיולים בארץ‪,‬‬ ‫ובכלל מהתהליך החינוכי המוגדר‪.‬‬ ‫אז כפי שוודאי כבר הבנתם‪ ,‬היעד הנבחר הוא מונטנגרו‪ .‬למה‬ ‫נבחר? כי כמו כל סוכנות נסיעות טובה יש רצוי מול מצוי‪,‬‬ ‫עלויות‪ ,‬לוחות זמנים והגבלות‪ ,‬והכל הכל צריך להיות משוכלל‬ ‫ומתוכנן היטב – אבל לא על ידי מבוגרים שקובעים דברים עבור‬ ‫הבוגרים‪ ,‬אלא על ידי הבוגרים עצמם‪.‬‬ ‫על הנופים והאתרים אין טעם להכביר מילים‪ ,‬אפשר פשוט‬ ‫לראות בתמונות‪ .‬מה שמעניין הוא מה שקורה מאחורי הקלעים‪,‬‬ ‫לפני‪ ,‬ותוך כדי‪:‬‬

‫א‬

‫התכנון‪ :‬שלב איסוף הכספים וחלוקה לצוותים‬ ‫כבר מכיתה י' מתחילים להתכנס‪ ,‬המטרה ברורה‪ ,‬גיוס כמה שיותר‬ ‫כסף לטובת הנסיעה‪ .‬לשם כך‪ ,‬מתגבשים צוותי עבודה מעשיים‪:‬‬ ‫צוות טיסה‪ :‬תפקידו לבצע את כל ההכנות שבין המשרד נסיעות‬ ‫לכיתה‬ ‫צוות כספים‪ :‬תפקידו למצוא עבודות כיתתיות ולחלק את זמן‬ ‫העבודה שווה בין כולם‪ ,‬כך שכל אחד יוכל לצבור סכום בקופה‪,‬‬ ‫סכום שמיועד עבורו מתוך הסכום הכללי הנדרש‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬הכיתה גם מציעה מודלים לחלוקת הכסף בצורה הגיונית‬ ‫ושווה‪ ,‬בצורה דמוקרטית ומוסכמת על כולם‪ ,‬מי שעובד יותר‬ ‫קשה‪ ,‬לא מקבל בהכרח יותר כסף‪ .‬שעה זו שעה! הנחת הבסיס‬ ‫החשובה באמת היא שכולם יוצאים‪ ,‬כולם!‬

‫ההחלטה‪ :‬לאן נוסעים כשעל הפרק‬ ‫גם גיאורגיה‪ ,‬אלבניה‪ ,‬רומניה ופורטוגל‬ ‫הכל נשקל בקפידה ונכנס לתוך משוואת ההצעה של הכיתות‪,‬‬ ‫המצגות הוכנו ובתוכן תמונות לצד עלויות‪ ,‬כדאיות‪ ,‬אפש־‬ ‫רויות‪ ,‬בילויים‪ ,‬אסוציאציות‪ ,‬מידע על כל טרק‪ ,‬על כל עיירה‬ ‫בדרך‪ .‬המצגת של מונטנגרו‪ ,‬הייתה כנראה זו שסה"כ השיקולים‬ ‫שהוצגו בה‪ ,‬גרמו לה לצאת לדרך ברוב סוחף‪.‬‬ ‫אולי זה קשור לעובדה שגם בוגרי השנה שעברה טסו למונטנג־‬ ‫רו‪ ,‬והמידע שסיפקו סייע להחלטה‪.‬‬ ‫כאשר יכולות הבחירה עיקרן בידי התלמידים‪ ,‬לא פשוט לגרום‬ ‫להחלטה כזו לעבור ולהיות מקובלת ומוסכמת על כולם‪ ,‬כך של־‬ ‫בטים ‪ -‬על הסכומים‪ ,‬על המקומות‪ ,‬על אפשרויות הלינה ‪ -‬עלו‬ ‫פה ושם‪ .‬אך לא ברמה כזו שתערער את הבחירה הקולקטי־‬ ‫בית‪ .‬בסופו של דבר נדרש כל בוגר ליישר קו עם הסכום הנחוץ‬ ‫להשתתפותו בטיול‪ ,‬בין אם הכסף נחסך בעבודה קשה מטעם‬ ‫הכיתה‪ ,‬ובין אם מעבודה אישית מחוץ למסגרת בית הספר‪ ,‬או‬ ‫כפי שבדרך כלל קורה ועל כך קמו לא מעט מחלוקות ושאלות‪,‬‬ ‫חלק מהשלמת הסכום מגיעה גם מההורים‪.‬‬

‫החיבור‪ :‬שיתוף פעולה בין הכיתות‬ ‫לאורך כל שלב איסוף הכספים היה ברור לכולם ששתי הכיתות‬ ‫נוסעות יחד לאורך כל הטיול ולא נפרדים‪ .‬מחשבה זו מקסימה‬ ‫והרמונית‪ ,‬אם כי לא ממש פשוטה ליישום פרקטית‪.‬‬ ‫אלא שכאן קפצה לבקר הקלישאה הידועה‪" ,‬תכניות לחוד ומ־‬ ‫עשים לחוד"‪ ...‬במציאות שקדמה לטיול לכל כיתה נבנתה יישות‬ ‫שהלכה והתגבשה מאד (מאד!) בחודשים שקדמו לטיול‪ ,‬דווקא‬ ‫באותן עבודות ופעילויות לטובת גיוס הכספים‪ .‬כאן נוצרה סי־‬ ‫טואציה שגם המורים וגם הכיתות עצמן חשבו שנכון יהיה לאפשר‬ ‫למקום הזה להתפתח באופן עצמאי ולא משותף‪ .‬מה שאומר‪ ,‬נו־‬ ‫סעים יחד‪ ,‬אבל כל כיתה תופסת כיוון נפרד‪ :‬את הטרקים עושים‬ ‫בנפרד‪ ,‬ואת ימי הנופש עושים ביחד‪ ,‬כאשר הדגש הוא על ארו־‬ ‫חות משותפות‪ .‬הטיסות המלונות והמדריכים מומנו על ידי הקופה‬ ‫המשותפת וההשלמות‪ .‬הבזבוזים ‪ -‬כל אחד לעצמו‪.‬‬

‫לא הכל ורוד בהר השחור‬ ‫"שבירת דיסטאנס"‪ ,‬בכי‪ ,‬קושי‪ ,‬שיתוף‪ ,‬עצב ושמחה‪ ,‬חיבורים‬ ‫חדשים‪ ,‬חיבורים ישנים‪ ,‬דברים שעולים‪ ,‬והבנה שעם כל הח־‬ ‫‪15‬‬

‫שיתוף מהמסע של י"ב‬ ‫לארץ ההרים השחורים‬ ‫יריב הרפז‬

‫מה שהיה‬ ‫במונטנגרו‪,‬‬ ‫לא נשאר‬ ‫במונטנגרו‬ ‫‪14‬‬

‫מירי שורקין‬ ‫יוצאת לפנסיה‬ ‫מילים‪ :‬שוני תובל‬ ‫לחן‪ :‬מתחת לסלע רקפת‬ ‫ספטמבר ‪2017‬‬

‫למירי היקרה שלנו‪,‬‬

‫בשקט ונחת הכל מבצעת‬ ‫זו מירי שבמזכירות‬ ‫פצעים היא חובשת‪ ,‬משחה היא מורחת;‬ ‫הכל היא עושה במסירות‬ ‫(פזמון חוזר)‬ ‫אשה נהדרת‪ ,‬מזכירה לתפארת‪,‬‬ ‫זו מירי מה יש לדבר‬ ‫תיאום לטיול‪ ,‬הודעות להורים‬ ‫צילום‪ ,‬הזמנת מצרכים‬ ‫טפסים וקליטות‪ ,‬מיילים אל ההורים‬ ‫הדפסות וגם סתם אישורים‬ ‫פזמון‪..‬‬ ‫אשה מסורה‪ ,‬תמיד היא נוכחת‬ ‫גם בהצגות וחגים‬ ‫אירועים מצלמת‪ ,‬לכולם שולחת‬ ‫אוהבת את שנות השישים‬ ‫פזמון‪..‬‬ ‫אם ילד נפצע‪ ,‬בוכה או הפריע‬ ‫לוקח את התיק בזהירות‬ ‫אם לא ליואב – אז למירי מגיע‬ ‫לשבת שם במזכירות‬ ‫פזמון‪..‬‬ ‫אבא מודיע שהוא לא מגיע (ב־‪)12:45‬‬ ‫הסבא יבוא לאסוף‬ ‫ומירי הולכת‪ ,‬מכתתת רגליה‬ ‫במסדרונות האינסוף‬ ‫פזמון‪..‬‬ ‫היכן יש כאלה נשים שהן פלא‬ ‫הכל הן יודעות לעשות ‬ ‫ואם לא הספיקה לעשות את כל אלה‬ ‫תשב גם שעות נוספות‬ ‫פזמון‪..‬‬ ‫כבר אלף שנים את איתנו בערך‬ ‫חברּות‬ ‫יצרת כבר קשרי ֵ‬ ‫כל טוב נאחל לך בהמשך הדרך‬ ‫תודה לך על המסירות‬

‫על הנפלאּות שהבאת איתך בוקר בוקר לבית הספר‪,‬‬ ‫על החיוך‪ ,‬האדיבות‪ ,‬הנכונות לפתור בעיות‪,‬‬ ‫על זה שידענו שיש מי שתשים פלסטר‪ ,‬תחבק ותרגיע‪,‬‬ ‫על שידענו שיש מי שמעסיקה את הילדים שלנו שמגיעים למזכירות‪,‬‬ ‫על התשובות לכל השאלות‪ ,‬גם המוזרות והמעצבנות ביותר‪,‬‬ ‫על זה שהיית שם‪ ,‬בשביל הילדים שלנו‪ ,‬המורים שלנו ובשבילנו‪.‬‬ ‫על כל אלו ‪ -‬נאמר תודה‪ ,‬ברור שתודה‪ ,‬אבל נוסיף גם חיבוק ענקי ענקי!‬ ‫שיהיה לך כיף בפנסיה שלך‪ ,‬שגם תנוחי וגם תגשימי מלא חלומות‬ ‫ותעשי דברים מגניבים‪.‬‬

‫פעם אחרונה‪:‬‬

‫אוהבים מאוד מאוד‬ ‫הורי שקד‪.‬‬

‫עכשיו את פורשת‪,‬‬ ‫מאיתנו נפרדת‪,‬‬ ‫תמיד תיזכרי לטובה‬ ‫‪13‬‬

‫מירי שורקין‪ ,‬המזכירה האגדית‬ ‫של בית הספר שקד‪ ,‬פורשת לפנסיה‬ ‫כולנו מאחלים לה חופשת פנסיה מדהימה‪ ,‬של הגשמה‬ ‫ומנוחה‪ .‬ומאחלים למחליפתה גלית אדוני כניסה נעימה לקהילה‪):‬‬

‫זמן לומר שלום‬ ‫מכתב פרידה מהאישה‬ ‫שבלעדיה גלגלי בית הספר‬ ‫לא היו מסתובבים‪ ,‬מירי‬ ‫מירי יקרה‬ ‫יש לנו בית הספר‪ :‬הורים‪ ,‬ילדים‪ ,‬מורים‪,‬‬ ‫אנשי צוות וקהילה שלמה‪ .‬אבל‪ ,‬יש לנו‬ ‫רק מירי אחת!‬ ‫בית הספר‪ ,‬טוב ככל שיהיה לא מסוגל‬ ‫לתפקד ולהתנהל ללא מזכירה אשר‬ ‫מהווה ציר מרכזי‪ ,‬סביבה הכל מתנהל‪.‬‬ ‫המורים‪ ,‬אשר עסוקים בלחנך ילדים‬ ‫תלויים במזכירה שתוציא עבורם אישורי‬ ‫טיולים‪ ,‬תצלם טפסים‪ ,‬תמלא דוחות‪,‬‬ ‫תזמין אוטובוסים תזכיר להם לקחת תיק‬ ‫עזרה ראשונה‪ ,‬תעדכן פעילויות שונות‬ ‫ותשלח הודעות להורים‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫ההורים תמיד נזכרים בחמישה לאחת‬ ‫להריץ את המזכירה להודיע לילד או‬ ‫הילדה שלהם שהם נוסעים בהסעה‪,‬‬ ‫שבאים לאסוף אותם או שסתם יידעו‬ ‫לאן הם הולכים‪.‬‬ ‫המנהל זקוק נואשות למזכירה שתמלא‬ ‫דוחות למשרד החינוך‪ ,‬שתגיד לו מי יצא‬ ‫לטיול בלי אישור‪ ,‬שתמלא התאמות‬ ‫בנק‪ ,‬תחתים אותו על צ'קים ותטפל‬ ‫עבורו ביומן הפגישות‪ .‬אוי מה הייתי‬ ‫עושה בלעדייך‪...‬‬ ‫והילדים‪ ,‬גם הילדים כל כך צריכים‬ ‫אותך מירי ‪ -‬אישורי יציאה מוקדמים‪,‬‬ ‫אישור להתקשר הביתה‪ ,‬גומייה לשיער‪,‬‬ ‫זמן איכות לתלמידים שצריכים מנוחה‬ ‫מהשיעור והכי חשוב‪ :‬את היית עבורם‬ ‫האחות הרחמנייה‪ ,‬מטפלת בכל ילד‬ ‫וילדה במסירות ובאהבה‪ ,‬שמה פלסטר‬ ‫בכל פצע‪ ,‬תחבושת או משחה‪.‬‬ ‫מירי יקרה‪ 12 ,‬שנה את כבר עושה את‬ ‫כל הנ"ל ויותר‪ .‬בוקר בוקר עם חיוך של‬

‫חמימות‪ ,‬פוגשת כל מורה ומורַה‪,‬‬ ‫תלמיד ותלמידה עם תחושת שליחות‬ ‫ורצינות עם התלהבות והמון צניעות‪.‬‬ ‫שולחת תזכורות‪ ,‬ממלאת דו"חות‪,‬‬ ‫מעדכנת‪ ,‬אכפתית ומסורה‪ .‬את אוהבת‬ ‫אדם ואוהבת לשתף את סובביך במה‬ ‫שעובר עלייך‪.‬‬ ‫ובנימה אישית‪ ,‬עברנו יחדיו כברת דרך‪,‬‬ ‫תמיד ידעתי שיש על מי לסמוך‪ ,‬ידעתי‬ ‫שבית הספר נמצא בידיים בטוחות‪.‬‬ ‫אני‪ ,‬בשם כל הצוות‪ ,‬ההורים והילדים‬ ‫מאחלים לך לצאת לפנסיה איכותית‪.‬‬ ‫נצלי את הזמן שמתפנה‪ :‬טיילי בעולם‪,‬‬ ‫קראי ספרים‪ ,‬צאי לבלות והמשיכי‬ ‫להיות מלאת חיים ושמחה‪.‬‬ ‫אוהבים מאוד מאוד‬ ‫כולנו‪...‬‬ ‫באהבה רבה ובהצלחה‬ ‫אלון‬

‫מחזור‪ .‬חייבים לפתח ולתת לילדים להתנ־‬ ‫סות ואחר כך אפשר לבנות את העקרונות‬ ‫המדעיים‪ .‬לשם כדאי לשאוף‪ .‬צריך ליצור‬ ‫את זה ולארגן את הקבוצות שיעסקו בזה‪.‬‬ ‫האם יש דיאלוג עם התיכון על מה‬ ‫הכיוון שבו התלמידים ממשיכים?‬ ‫גם אורי וגם עומר חשים שיש עוד מה‬ ‫לשפר בקשר בין בית הספר היסודי והתי־‬ ‫כון כדי ליצור המשכיות בלימוד המדעים‪.‬‬ ‫אורי‪ :‬יש פחות קשר בין הגופים‪ ,‬זה יותר‬ ‫בין אישי‪ .‬השאלה של ההתפתחות המד־‬ ‫עית מילדות עד י'ב לא סגורה עדיין‪ ,‬בטח‬

‫ביסודי‪ .‬היינו רוצים לפתח את הנושא של‬ ‫הסתכלות על התופעה והסקה על הכלל‪.‬‬ ‫להגיע לגיאומטריה פרוג'קטיבית‪ .‬עד‬ ‫כיתה ו' המרכז הוא ליצור אוסף של הת־‬ ‫רחשויות – עבודה עם עדשות‪ ,‬התבוננות‬ ‫במטוטלת‪.‬‬ ‫אחרי כיתה ו' צריך להביא את ההקשרים‬ ‫היותר גדולים – כל הדברים האלה מתקש־‬ ‫רים לאורגניזם‪ .‬החוייה הראשונית היא אור־‬ ‫גניזם לא מודע – הילדים רואים מים כמים‬ ‫בלבד‪ .‬ממה מים עשויים? מטיפות של מים‪.‬‬ ‫בהמשך אנחנו לומדים שמים עשויים מ־‬ ‫‪ ,H2O‬אבל זה לא כמו ‪ ,CO2‬שהיא מולקולה‬ ‫לינארית אלא בעלת צורה מיוחדת ולכן זה‬ ‫נוזל – בעצם גם גז‪ ,‬נוזל ומוצק בו זמנית‪.‬‬ ‫והאנומליה של ‪ 4‬המעלות‪.‬‬ ‫התופעות בעולם – יש שלב שאתה אומר‬ ‫שעל כל דבר בעולם אני יכול לשאול את‬ ‫שאלות ה"למה הדבר הזה הוא כך"‪.‬‬ ‫אורי‪ :‬נכון‪ ,‬ובעצם אני הורג את תחושת‬ ‫החווייה של האירוע (כמו לנתח שיר) אבל‬ ‫אם אני עושה את זה נכון אז מתחייה‬ ‫משהו חדש‪ .‬בדיוק כך שטיינר אמר בה־‬ ‫רצאה על החינוך – מתוך חיקו של המת‬ ‫יבואו חיים חדשים‪ .‬הרבה תלמידים יוצאים‬ ‫מהחינוך הרגיל כשניתחו להם את השיר‪,‬‬ ‫הם מבינים את השיר אבל הם לא מוצאים‬ ‫את החיים החדשים אחרי הניתוח ואז יש‬ ‫הרגשה של "אל תגעו לי בשיר!" אבל זה‬ ‫לא נכון – אתה רוצה להגיע למשהו אחר‪.‬‬ ‫אותו הדבר במדע – כשעושים את זה נכון‬ ‫רואים גם את הפרטים והכללים הקטנים‬ ‫וגם את השלם‪.‬‬ ‫ומה לגבי המתודה? איך משתלבות המ־‬ ‫תודה והפדגוגיה בתהליך לימוד המדעים?‬ ‫אורי‪ :‬תמיד יש שלב שכאשר אתה נכנס‬ ‫לצד הלוגי‪ ,‬בשאלות שהן שאלות מהות‪,‬‬ ‫חייבים להשתמש באומנות‪ .‬יש שאלות‬ ‫בהן חייבים לבחון את הדברים בדרך לא‬

‫מודעת‪ ,‬אומנותית‪ .‬יש הרבה דוגמאות של‬ ‫מתמטיקאים‪ ,‬כימאים וכו' שמצאו הארה‬ ‫מחקרית דרך התת מודע‪ .‬בחינוך וולדורף‬ ‫הלילה הוא הכרחי‪ .‬בכל הניסויים המור־‬ ‫כבים יותר שאנחנו עושים‪ ,‬שפורצים דרך‬ ‫אצל הילדים – מעבדים את הניסוי אבל‬ ‫לא נותנים את התשובה או המסקנות‪ .‬רק‬ ‫אחרי הלילה הילדים באים אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫גם עם התקופות – אתה עוזב נושא‬ ‫ואז חוזר אחרי כמה זמן לאסוף את מה‬ ‫שעובד במהלך הדרך‪.‬‬ ‫עומ‪:‬ר‪ :‬בכיתה בתיכון אנחנו מרבים בנ�י‬ ‫סויים ומנסים לא להסיק מסקנות לפני‬ ‫שהתבוננו בתופעה שבעולם‪ .‬אנחנו גם‬ ‫עוסקים הרבה בביוגרפיה של המדע‬ ‫והמדענים ואיך התגליות משתלבות בתוך‬ ‫סיפור החיים שלהם והתפתחות המדע‪.‬‬ ‫אנחנו גם מנסים שחלק מהחומר לפחות‬ ‫יעבור בצורה פיוטית ואמנותית (מה שלי‬ ‫באופן אישי יותר קשה)‪.‬‬ ‫אורי‪ :‬דארווין כתב באוטוביוגרפיה – הוא‬ ‫מנתח את עצמו‪" .‬המוח שלי הפך למ־‬ ‫כונה שיודעת להפיק מהפרט את החוק‬ ‫הכללי" אבל אז הוא איבד את היכולת‬ ‫להנות מאסתטיקה‪ .‬הוא אומר שאם היה‬ ‫לוקח כמשימה כל שבוע להקשיב למו־‬ ‫זיקה‪ ,‬או לראות תיאטרון החלק הזה לא‬ ‫היה מתנוון‪ .‬החלק האמנותי משפיע על‬ ‫החלק הרגשי‪ ,‬ואף יותר מכך על החלק‬ ‫המוסרי"‪ .‬יש היום יותר ויותר פיתוחים‬ ‫מדעיים שהמוסר לא תומך בהם‪ ,‬מאידך‬ ‫קשה לעצור את המדע‪ .‬אנחנו רוצים‬ ‫שהחלק האמנותי והמוסרי ילכו יחד עם‬ ‫ההתקדמות בצד הלוגי‪.‬‬ ‫ואולי זה המקום של מדעים בחינוך וולדו־‬ ‫רף – תחום שמתחבר עם האומנות והמו־‬ ‫סר שהם חלק בלתי נפרד מהחינוך ומ־‬ ‫שלימים אותם כחלק מהתפתחות הנפש‬ ‫של התלמידים‪ .‬‬ ‫‪11‬‬

‫הארץ והם זורקים הרבה דברים – אבל‬ ‫אז מתחילים לדבר על המשמעויות של‬ ‫זה ולהתרכז במה זה באמת אומר לגביהם‬ ‫ולגבי החווייה שלהם‪ .‬אנחנו צריכים להע־‬ ‫ביר אותם את החוויה של הגילוי – לא סתם‬ ‫עובדות שיושבות כאבן שאין לה הופכין‪.‬‬ ‫אנחנו צריכים ללמוד יותר לחדור אל החומר‬ ‫ולא להישאר ברובד הרוחי‪ .‬צריך להתפעל‬ ‫מהחומר כדי שנוכל להבין את הצד הרוחי‪.‬‬ ‫רק לא לעשות את זה מוקדם מדי ולא‬ ‫מאוחר מדי – זה לא פשוט‪.‬‬ ‫עומר‪ :‬אפשר לראות את ההבדלים בין‬ ‫תלמידים שמגיעים לתיכון מבתי ספר‬ ‫אחרים לתלמידים שהגיעו מהמערכת‬ ‫האנתרופוסופית‪ .‬התלמידים שמגיעים‬ ‫ממערכות אחרות מכירים יותר עובדות‬ ‫אודות העולם‪ ,‬אבל בהרבה מובנים הם‬ ‫פשוט מדקלמים את העובדות האלה‪ ,‬לא‬ ‫מכירים אותן ממש‪ .‬הם גם לומדים דברים‬ ‫מופשטים מאוד כמו מבנה החומר והאטו־‬ ‫מים בגיל הרבה יותר מוקדם‪ ,‬דברים‬ ‫שאצלנו רק מתחילים לגעת בהם בכי־‬ ‫תות ח'־ט'‪ .‬למשל יש לנו כרגע את נושא‬ ‫הטבלה המחזורית של היסודות‪ .‬תלמי־‬ ‫דים כאלה כבר מכירים את הטבלה ואיך‬ ‫היא כתובה‪ ,‬אבל אנחנו מתחילים ממקום‬ ‫אחר‪ ,‬מיוון העתיקה והדרך בה פילוסופים‬ ‫יווניים זיהו ונתנו הגדרות לחומרים בלי‬ ‫שהכירו את המבנה התת־אטומי שלהם‪.‬‬ ‫אחד החששות של הורים לגבי חינוך וול־‬ ‫דורף הוא "איך הגענו לגיל הזה ולא למדו‬ ‫עדיין את זה וזה?"‪ .‬האם זה עניין של‬ ‫קצב או שמדע הוא פחות המוקד והעיקר‬ ‫הוא עיצוב הנפש? מה קורה כרגע בבית‬ ‫הספר ומה אפשר לשפר?‬ ‫אורי‪ :‬כל מה שאנחנו מלמדים מהווה מזון‬ ‫לגופו נפשו ורוחו של הילד‪ .‬תנ"ך יכול‬ ‫ללמד מוסר ומתמטיקה‪ .‬גיאוגרפיה ושפות‬ ‫מלמדות תרבות אחרת‪ ,‬הבנת האחר‪.‬‬ ‫מדעים לעומת זאת מאמנים את החשיבה‬ ‫‪10‬‬

‫אין אצלנו מספיק משחק‬ ‫וחקירה‪ .‬הילדים לא צריכים להבין‬ ‫בדיוק אבל ההתנסות המשחקית‬ ‫החווייתית יוצרת את הבסיס‬ ‫להבנה בהמשך וחצר בית הספר‬ ‫צריכה לספק את זה ולהזמין את‬ ‫זה‪ .‬ניסויים בבית הספר כמקום‬ ‫התנסות ולא כתקופה‪.‬‬

‫שלך‪ .‬אנחנו בתחילת הדרך ויש הרבה לאן‬ ‫להתקדם‪ ,‬לא הגענו למצב הרצוי אבל יש‬ ‫הרבה פרשנויות למה רצוי‪ .‬ברור לנו שא־‬ ‫נחנו לא עובדים בקצב המתאים – הרבה‬ ‫מתחת‪ .‬זה שאלה של כוח אדם‪ .‬בדברים‬ ‫מסויימים אנחנו במצב טוב ובתחומים‬ ‫אחרים צריך התפתחות‪.‬‬ ‫האם מה שאנחנו מלמדים עומד בקצב‬ ‫שהתבקשנו על ידי חינוך וולדורף? עוד‬ ‫לא‪ .‬חלק משנת הלימודים הן תקופות‬ ‫הקשורות למדעים‪ .‬התקופות שאנחנו‬ ‫לומדים בכיתה ד' (אדם וחיה) בכיתות‬ ‫ה'־ו' לומדים התפתחות עולם הצומח‬ ‫בהקשר לאדם‪ .‬בכיתה ו' גיאולוגיה ופי־‬ ‫זיקה בכיתה ז' כימיה פיזיקה ותזונה אנ־‬ ‫טומיה‪ .‬הפיזיקה ממשיכה משנה לשנה‬ ‫והיא בנויה כך שאתה מוסיף אלמנטים כל‬ ‫פעם‪ .‬התקופות בנויות טוב אבל בין הת־‬ ‫קופות חסרים לנו מספר דברים‪ .‬למשל‬ ‫חסר משחק וחקירה – חצר שבה הילדים‬ ‫חוקרים ועושים מה שהם רוצים‪ .‬רק לשם‬

‫המחשה בפסטיבל שייח' אבריק הייתה‬ ‫את עיר הקרטון‪ ,‬ומישהו יצר שם מישור‬ ‫משופע‪ .‬ילדים ישבו שם וגילגלו שם גלי־‬ ‫לים ונכנסו לתוך חוויית הגלגול‪ .‬זה מה‬ ‫שצריך‪ ,‬הם לא צריכים להבין בדיוק אבל‬ ‫ההתנסות המשחקית החווייתית יוצרת‬ ‫את הבסיס להבנה בהמשך וחצר בית‬ ‫הספר צריכה לספק את זה ולהזמין את‬ ‫זה‪ .‬ניסויים בבית הספר כמקום התנסות‬ ‫ולא כתקופה‪.‬‬ ‫דבר שני – אקולוגיה‪ .‬אין לנו מספיק‬ ‫חשיבה אקולוגית טובה‪ .‬חקלאות וגי־‬ ‫נון אנכי‪ ,‬גינון קהילתי‪ ,‬אנרגיה סולרית‪,‬‬

‫חינוך למדעים מתחיל‬ ‫מהרגע שהתינוק פוקח‬ ‫את עיניו לאחר הלידה‬ ‫וחוקר את סביבתו‪ .‬לפ־‬ ‫עוטות ולילדים צעירים יש דחף טבעי‬ ‫להתנסות בעולם‪ ,‬לחוש אותו באמצ־‬ ‫עות החושים ולחקור אותו‪".‬‬ ‫(ניר אליאב‪" ,‬שאלת המדע – הוראת המ־‬ ‫דעים בחינוך ולדורף")‬ ‫נשאל שאלת ת‪:‬ם‪ :‬מה עולה מול עינ�י‬ ‫כם כאשר אומרים את המילים "חינוך‬ ‫וולדורף"? האסוציאציה הראשונית היא‬ ‫של מוזיקה‪ ,‬יצירה‪ ,‬אמנות‪ ,‬תנועה וקש־‬ ‫רים אנושיים‪ ,‬כמו גם חיבור לעולם רוחי‬ ‫ומוסרי יותר‪ .‬האם משהו מכל הדברים‬ ‫הדברים האלה מתחבר להוראת המד־‬ ‫עים? הלימוד החווייתי והאומנותי של‬ ‫"שקד" נראה לא תואם את העובדות‬ ‫הקרות והלכאורה יבשות ששיעורי המ־‬ ‫דעים חושפים בפני התלמידים‪ ,‬אך האם‬ ‫זה בהכרח כך? אולי יש דרך ללמוד על‬ ‫החוקים בהם פועל העולם בלי לאבד את‬ ‫החיבור הרגשי והנפשי אליו? שוחחתי‬ ‫(בנפרד) עם אורי צדוק‪ ,‬האחראי על לי־‬ ‫מודי המדעים ב"שקד" ועם עומר דלומי‪,‬‬ ‫מחנך כיתה י' ומי שמרכז את לימודי המ־‬ ‫דעים בתיכון שקד‪.‬‬ ‫מה בעצם המטרה לחינוך למדעים? מה‬ ‫אנחנו מנסים להעביר לילדים כשאנו‬ ‫מלמדים אותם כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬אקולו־‬ ‫גיה וכו'?‬ ‫עומר‪ :‬התשובה היא מורכבת‪ .‬המטרה‬ ‫הכללית של כל לימוד מדעים היא‬ ‫לאפשר לתלמידים להבין איך העולם‬ ‫עובד לפי התפיסה העכשווית‪ .‬את זה‬ ‫מנסים לעשות בכל זרמי החינוך‪ ,‬אבל יש‬ ‫כמה מטרות‪ ,‬אפילו יותר חשובות בעיני‪.‬‬ ‫מטרה ראשונה היא שמבית הספר יצאו‬ ‫אנשים מודרניים‪ ,‬שמבינים איך המודרנה‬ ‫תופסת את העולם‪ .‬כרגע זה חלקי‪ ,‬ויש‬

‫"‬

‫חוסרים שצריך להשלים‪ .‬המטרה השנייה‬ ‫היא ללמד אותם ולפתח אצלם את יכולת‬ ‫החשיבה והמתודה המדעית ופה יש לנו‬ ‫בהחלט מה ללמוד מזרם החינוך הרגיל‪.‬‬ ‫המטרה השלישית היא לשים את ההת־‬ ‫פתחות המדעית כחלק מהבנת ההתפ־‬ ‫תחות האנושית‪ ,‬לראות את הפרדיגמות‬ ‫שהמדע יצר ושכולנו נמצאים בתוכן‪.‬‬ ‫המטרה הרביעית היא ייחודית לתיכון‬ ‫ולגיל בו נמצאים התלמידים‪ .‬בגיל זה‬ ‫התלמידים נמצאים בתהליכים פנימיים‬ ‫סוערים עד כדי כך שהם מערפלים את‬ ‫העולם החיצון‪ .‬לימודי המדע נותנים עוגן‬

‫לימודי המדע נותנים עוגן‬ ‫חיצוני ברור ואובייקטיבי‬ ‫שנותן יציבות גם כשהעולם‬ ‫הפנימי סוער או חשוך – כשאני‬ ‫מביט בנר בוער ולומד עליו‪ ,‬הנר‬ ‫ממשיך לבעור גם אם בעולם‬ ‫הפנימי שלי יש סערה‪.‬‬

‫חיצוני ברור ואובייקטיבי שנותן יציבות‬ ‫גם כשהעולם הפנימי סוער או חשוך –‬ ‫כשאני מביט בנר בוער ולומד עליו‪ ,‬הנר‬ ‫ממשיך לבעור גם אם בעולם הפנימי שלי‬ ‫יש סערה‪.‬‬ ‫רציתי לשאול שאלה כללית‪ :‬אנחנו‬ ‫חיים בעידן מיוחד בו מידע‪ ,‬עובדות ופ־‬ ‫רטים על העולם נגישים לילדים מוקדם‬

‫מאוד‪ .‬ילדים היום יודעים לספר פרטים‬ ‫ועובדות מדעיות אבל הרבה פעמים הם‬ ‫לא מסתכלים ולא חווים‪ .‬מה עושים עם‬ ‫שאלות עובדתיות של ילד על העולם?‬ ‫כשהוא בגן אנחנו לא נספר לו על כדורי‬ ‫מימן בוערים שמסתובבים בשמיים‪.‬‬ ‫אבל כשהילד גדל – מתי אנחנו אומרים‬ ‫לו עובדות כמו שהמדע יודע או שיש‬ ‫דרך שאנחנו יכולים להסביר ולשמור‬ ‫את הילד פתוח?‬ ‫אורי‪ :‬שטיינר אמר "טוב שיהיה לכם על‬ ‫כל אחד מחוקי הטבע משל טוב" לדוגמה‬ ‫ההישארות של הנפש בגוף‪ ,‬אפשר לה־‬ ‫סביר באמצעות גלגול חייו של הפרפר‪.‬‬ ‫הוא אמר גם שאם נביא משהו מוקדם מדי‬ ‫לנפשו של הילד‪ ,‬הוא ידע לזכור את זה‬ ‫ולדקלם את זה אבל זה כמו אבנים בנשמ־‬ ‫תו‪ .‬זה נכון שהילד יודע שכדור הארץ מס־‬ ‫תובב סביב השמש לפני גיל ‪ 12‬אבל הוא‬ ‫לא מבין מה זה אומר‪ .‬הוא לא מרגיש את‬ ‫זה‪ .‬גם מבוגרים לא מבינים באיזו מהירות‬ ‫הם זזים כל הזמן כשהם עומדים במקום‪.‬‬ ‫ילדים בטח לא יכולים להבין את זה‪ ,‬גם‬ ‫ככה קשה להם להבין שלפעמים הם עומ־‬ ‫דים הפוך‪ ,‬עם רגליים למעלה בגלל שכדור‬ ‫הארץ הוא כדור‪ .‬יש דברים שטוב לחכות‬ ‫וליצור את ההדרגתיות‪.‬‬ ‫ברור שהעולם חודר מהר פנימה‪ .‬בכיתה‬ ‫אנחנו שואלים מה הם יודעים על כדור‬ ‫‪9‬‬

‫איך לומדים את העולם?‬ ‫שיחה עם מורי מדעים בבית הספר ובתיכון על הדרך לחקור את טבעו הפיזי של‬ ‫העולם לפי חינוך וולדורף ועל מקום המדעים בתהליך החינוכי | מתן בן־ארי‬ ‫‪8‬‬

‫מקום של כנות נוכל לצעוד צעד שיתמוך‬ ‫בהתפתחות שלנו ובריפוי שלנו‪ .‬וממקום‬ ‫זה נוכל לתמוך בהתפתחות ובריפוי של‬ ‫ילדינו‪ .‬כשלמדתי את שיטת גרינברג נאמר‬ ‫לנו שכשאנחנו מטפלים במישהו אנחנו‬ ‫צריכים לעבוד מהמקום שהאדם נמצא בו‬ ‫ומשם להתחיל לזוז‪ .‬ולא מהמקום שאנחנו‬ ‫רוצים שהוא יהיה בו‪.‬‬ ‫הבסיס להתפתחות אישית ולעבודה‬ ‫(חינוכית) עם מישהו לשם התפתחות‬ ‫הוא להכיל ולקבל בלב שלם ופתוח את‬ ‫המקום בו הוא נמצא‪.‬‬

‫שמחה‬

‫ההסטוריה שלהם – שבגללם‪ ,‬ובזכותם‪,‬‬ ‫ובשבילם הוא הגיע לכאן לאדמה ואלינו‪.‬‬

‫כנות (ואמת)‬ ‫הדבר הראשון והבסיסי ביותר שנדרש‬ ‫מאתנו כדי להתפתח – הנו כנות‪ .‬כנות –‬ ‫קודם כל כלפי עצמנו‪ .‬כלפי המקום שלנו‬ ‫וכלפי כל מה שמרכיב אותנו‪ .‬על היופי‬ ‫והכיעור שבנו‪ ,‬החזקות והחולשות על‬ ‫היכולות והמגבלות שלנו‪ .‬כנות שלנו מול‬ ‫העולם‪ ,‬הסביבה שלנו והילדים שלנו‪ .‬מתוך‬

‫העולם סביבנו מלא יופי וחכמה!! רק‬ ‫צריך להסתכל על עץ‪ ,‬על פרח‪ ,‬על קרני‬ ‫השמש‪ ,‬נצנוץ המים ועוד ועוד‪.‬‬ ‫נזר הבריאה הוא האדם‪ .‬כמה חוכמה יש‬ ‫בגופנו‪ ,‬בנפשנו וברוחנו‪ .‬הילד שמגיע‬ ‫אלינו – כהורים‪ ,‬או אלינו – כגננים‪ .‬אי־‬ ‫אפשר שלא לראות את היופי והחוכמה‬ ‫האין־סופיים שמביא כל ילד‪.‬‬ ‫ילד שאינך שמח לקראתו‪ ,‬מבין בחושיו‬ ‫הרכים והרגישים שאינך "רואה" אותו‪.‬‬ ‫שהרי אם היית "רואה" אותו – על כל‬ ‫מורכבותו והמיוחד שהוא – היית שמח‬ ‫לקראתו‪ .‬לראות ולהכיר את הילד כרוך‬ ‫בעבודה‪ :‬להתעניין בו ולהסתקרן‪ ,‬לשאול‬ ‫שאלות‪ ,‬להיות מחויב כלפיו‪ .‬כל זה דורש‬ ‫גמישות של החשיבה ופתיחות של הלב‪.‬‬

‫גבולות‬ ‫קראתי חלק מספרו של שי אור ששמו‬ ‫"בלי גבולות" – שמתייחס לגידול וחינוך‬ ‫ילדים‪ ,‬ונראה שאת המסר "בלי גבולות"‬ ‫הוא מפיץ בספריו ובהרצאותיו‪ .‬אז קודם־‬ ‫כל‪ :‬מי שחושב שאפשר לגדל ילדים ללא‬ ‫גבולות – משלה את עצמו‪ .‬גם אם המח־‬

‫שבה עצמה קורצת ונשמעת מפתה‪.‬‬ ‫ילד שקם כל בוקר והולך לגן או לביה"ס‬ ‫– זה גבול‪ .‬כשהמשפחה נוסעת בשעה‬ ‫מסוימת לסבתא וסבא (או לים) – זה‬ ‫גבול‪ .‬ילד שחגור במכונית – זה גבול‪ .‬וכן‬ ‫הלאה וכן הלאה‪.‬‬ ‫ולעניין המהותי – האם נכון ורצוי‬ ‫להציב גבולות? האם גבולות תומכים‬ ‫בהתפתחות בריאה של הילד?‬ ‫גבולות קשורים לאיכות בחיינו שנק־‬ ‫ראת – אנטיפתיה‪ .‬מהי אנטיפתיה ומהי‬ ‫סמפטיה? והיכן אנו מוצאים את הכוחות‬ ‫האלו? הם נמצאים כל הזמן מסביבנו‬ ‫ובתוכנו‪ :‬בחוץ – קיץ וחורף‪ ,‬יום ולילה‪,‬‬ ‫צמיחה שמקבלת צורה‪ .‬בגופנו – גדילה‪,‬‬ ‫צמיחה‪ ,‬התרחבות והתרבות (וכן פעילות‬ ‫הדם והדמיון‪ ..‬השרירים והתנועה)‪ .‬כל‬ ‫זאת לעומת – צורה‪ ,‬עיצוב ובקרה‪( .‬וכן‬ ‫מערכת העצבים)‪ .‬איכויות הקשורות לסי־‬ ‫מפטיה‪ :‬גדילה‪ ,‬התפשטות‪ ,‬התמסרות‪,‬‬ ‫היקף היטמעות‪ .‬איכויות הקשורות לאנטי־‬ ‫פתיה‪ :‬צורה‪ ,‬עיצוב‪ ,‬נפרדות‪ ,‬מרכז‪ ,‬אינ־‬ ‫דיווידואליות‪ .‬מכאן ברור ששתי האיכויות‬ ‫נדרשות לשם התפתחות בריאה של הילד‪.‬‬ ‫ילד שיגדל בסביבה שנוטה באופן קיצוני‬ ‫לאיכות אחת מתוך השתיים יופיעו אצלו‬ ‫שתי האיכויות באופן לא בריא‪.‬‬ ‫ניתן ורצוי להציב גבולות דינאמיים‪ .‬גבו־‬ ‫לות שנבחנים כל יום מחדש בהתאם לסי־‬ ‫טואציה ובהתאם לילד ולהתפתחותו‪ .‬ילד‬ ‫שיקבל גבולות "נכונים" ירגיש בטוח ושקט‬ ‫וכוחותיו ייתפנו להתפתחות וגדילה‪ .‬גננת‬ ‫שצריכה להוביל גן או מורה בכתה‪ ,‬מומלץ‬ ‫שיהיו בקשרי ידידות עם האיכויות האנ־‬ ‫טיפטיות שלהם‪ .‬אני קורא לזה "אומנות‬ ‫האנטיפתיה"‪( .‬אינני מרחיב על הסמפטיה‬ ‫מכיוון שנראה לי שהיא אינה צריכה אותי‬ ‫כדי שאסנגר עליה‪ ...‬הצורך בה והאיכויות‬ ‫שלה נראים לי מובנים מאליו)‪ .‬‬ ‫‪7‬‬

‫מחשבות‬ ‫על חינוך‬ ‫והתפתחות‬ ‫דניאל זהבי (הגנן) חולק מחשבות על חינוך‬ ‫ילדים בגיל הרך – על חשיבות הכנות‪ ,‬השמחה‬ ‫והגבולות במפגש עם הילד‬ ‫ינוק‪ ,‬בשנות חייו הראשו־‬ ‫נות‪ ,‬גדל – מאוד! ומתפתח‪,‬‬ ‫וכן מתפתחים וגדלים ומת־‬ ‫עצבים – אבריו הפנימיים‪.‬‬ ‫גופנו הפיסי משמש משכן לישות הנצחית‬ ‫שלנו‪ ,‬משכן ל"אני" שלנו‪ .‬אברינו הפני־‬ ‫מיים משמשים משכן למאפייני הישות‬ ‫השונים שלנו‪.‬‬ ‫התינוק והילד הצעיר שזוכים לחיבוק חם‬ ‫ואוהב‪ ,‬שצורכיהם הפיזיים מתמלאים‬ ‫ובקשתם לחום‪ ,‬בטחון ואהבה נענית –‬ ‫גופם ואבריו גדלים מחוזקים‪ ,‬גמישים ופ־‬

‫ת‬

‫‪6‬‬

‫תוחים לזרימה פנימה והחוצה‪.‬‬ ‫לעומת זאת ילד צעיר שאינו זוכה לכך –‬ ‫ייתכן שגופו ואבריו יתפתחו באופן פחות‬ ‫שלם‪,‬פחות נושם‪ ,‬מכווץ יותר ונוקשה‪.‬‬ ‫דבר המשפיע על התפתחותו העתידית‪,‬‬ ‫הפיזית הנפשית והרוחנית‪.‬‬ ‫מכאן שעלינו ההורים לנסות ולספק את‬ ‫צורכי הילד‪ .‬לתת לו את ה"מזון" לו הוא‬ ‫זקוק – הפיזי‪ ,‬הרגשי והרוחני‪.‬‬ ‫אך כאן נכנס עוד אספקט‪ ,‬עוד משתנה‬ ‫לתוך המשוואה המורכבת של הורים־‬ ‫ילדים‪ .‬עוד משתנה בתוך החוזה שחתמנו‬

‫עם ילדינו כשבחרנו להביא ילד לעולם‬ ‫וכשהוא‪/‬היא בחר‪/‬ה בנו כהורה שלו‪/‬ה‪.‬‬ ‫אנחנו יכולים לספק לילד כמעט את כל‬ ‫צרכיו ולהשתדל לתת לו את ה"מזון" לו‬ ‫הוא זקוק ולעטוף אותו בחום ואהבה בכל‬ ‫לבנו ונפשנו‪ .‬והנה הילד‪ ,‬על־אף זאת‪,‬‬ ‫עצבני! או מתוסכל! או אדיש! וכו' וכו'‪.‬‬ ‫זאת משום שחוץ מהיותו מקושר ומחו־‬ ‫בר אלינו – הוא מביא אתו את "סיפור‬ ‫חייו" האישי והייחודי שלו‪ .‬הוא מביא אתו‬ ‫את ה"שריטות" שלו‪ ,‬את המקומות הלא‬ ‫מותמרים‪ ,‬המקומות ה"תקועים" – עם‬

‫למורה ותיק אחר‪ ,‬והוא גם סיפר לי על‬ ‫רומא‪ ,‬רומא כמהות‪ ...‬והתאהבתי‪ .‬והב־‬ ‫נתי שזה לא החומר בלבד שמשנה אלא‬ ‫הסיפור‪ .‬גלעד גולדמישט העביר תקופת‬ ‫"יהודה תחת רומא ונצרות" אצלנו‪,‬‬ ‫בסיומה אמרו הילדים‪" :‬איך זה שהוא לא‬ ‫לימד אותנו שום דבר אבל עכשיו אנחנו‬ ‫יודעים כל כך הרבה?" אלו מורים שהם‬ ‫בעצם קוסמים‪".‬‬ ‫הדס היא לא מאלו ש"כזה ראה וקדש"‬ ‫על הכל היא שואלת ובודקת מה מתאים‬ ‫לכיתה שלה ולעצמה‪" .‬יש המון מסורות‬ ‫בוולדורף בעולם ובישראל נוצרו מסורות‬ ‫בית ספריות‪ .‬אנחנו בית ספר ותיק ויש‬ ‫דברים שחיים כבר שנים‪ ,‬ואני שואלת‪,‬‬ ‫שואלת "למה ככה‪ ,‬למה אי אפשר‬ ‫אחרת?" למה טיול למדבר בכיתה ז'־ח'?‬ ‫למה לא רמת הגולן? הרי זה לא שיש‬ ‫הרבה מדבריות באירופה‪ ,‬שמשם שאבו‬ ‫את ההשראה‪ .‬ואז משתנה תאריך הטיול‬ ‫והכל מתחיל מההתחלה‪ ".‬הדס גם הולכת‬ ‫וחוקרת (ומציקה לדבריה) ומתייעצת‬ ‫עם המורים הוותיקים‪ .‬היא מקבלת הח־‬ ‫לטות ומשנה אותן תוך כדי הליכה‪ ,‬בנ־‬ ‫סיון למצוא את הקול שלה‪ ,‬את הקול‬ ‫של הכתה‪ .‬היא ממש רוקמת את המתכון‬ ‫הנכון והמדויק ביותר לכיתה שלה‪ .‬היא‬ ‫חשבה להוסיף תקופת גיאוגרפיה‪ ,‬שלא‬ ‫בקוריקלום הבית ספרי‪ ,‬אבל גילתה‬ ‫שהיא מועברת במקומות אחרים ויש לה‬ ‫חשיבות עצומה‪" .‬זו כיתה שמבקשת‬ ‫ללמוד איך העולם נראה ופועל‪".‬‬

‫הקצוות של הכיתה‬ ‫"כיתה ח' היא אוסף של תהליכי פרידה‪.‬‬ ‫היא השנה שמעל הכל‪ ...‬מורה שעובר‬ ‫את כל שמונה השנים יכול לראות בח'‬ ‫את כל מה שהיה קודם‪ .‬בסמינר דליה‬ ‫נאמר משפט שתפס אותי 'העולם נברא‬

‫הדס‪" :‬בעצם מעל שנה‬ ‫אני כבר מנסה לצוד הצגה‬ ‫שתתאים לילדים‪ ,‬לי‪ ,‬לבמאי‪,‬‬ ‫למורות למוזיקה‪ ,‬לתלבושות‬ ‫ולתפאורה שההורים‬ ‫מכינים‪ ,‬עברתי בין מרי‬ ‫פופינס לנסיכה הקסומה‪,‬‬ ‫סלאח שבתי‪ ,‬חלום ליל קיץ‪,‬‬ ‫חיפשתי מחזה ישראלי‬ ‫ותמיד זה נפל על שפה‪,‬‬ ‫כמות תפקידים‪ ,‬התאמה‬ ‫לגיל‪ .‬כל פעם אמרתי לאביב‬ ‫הסייע ‪ -‬זהו! מצאתי! ואז‬ ‫לא‪ ,‬זה לא זה"‬ ‫בשישה ימים‪ ,‬ואז בשבת קודש‪ .‬ומה זה‬ ‫שמונה? שמונה זה האין סוף‪ ,‬זו הספי־‬ ‫רה העליונה שצופה על הכל ושואבת את‬ ‫עצמה מכל מה שהיה ונבנה קודם'‪".‬‬ ‫"אבל אנחנו פוגשים מורים שלא מצלי־‬ ‫חים להחזיק את כל שמונה השנים ואיך‬ ‫מורה יכול ללמד גם חשבון של כיתה א'‬ ‫וגם מתמטיקה של חטיבת ביניים?" אני‬ ‫שואלת את הדס ואנחנו מדברות על‬ ‫המסע הזה של שמונה השנים‪.‬‬ ‫הדס אומרת שנכון‪ ,‬לא כל המורים יכולים‬ ‫ללמד הכל‪ ,‬בגלל זה יש מורי מקצוע ויש‬ ‫תקופות חיצוניות שמעבירים מורי התיכון‬ ‫במקצוע שלהם‪ .‬בכלל שיש הרבה שכן‬ ‫מחזיקים כל השנים‪ ,‬פשוט אנחנו שומעים‬ ‫בעיקר על אלו שלא מסיימים‪ .‬הדס אומרת‬ ‫על עצמה שכרגע היא מתאימה ללמד את‬

‫הילדים הגדולים יותר‪ .‬אני כל כך שקועה‬ ‫בגיל שהם נמצאים בו שקשה לי מתוך זה‬ ‫לדמיין כתה א‪ ,‬זה דורש כוחות אחרים‬ ‫שהיא מרגישה שעוד לא הבשילו אצלה‪.‬‬ ‫אבל זה יגיע‪ ,‬כמו שהכתה הזו הגיעה ‪-‬‬ ‫היא אומרת "אני ממש רוצה לעבור את‬ ‫המסע הזה בעצמי‪".‬‬ ‫הדס‪" :‬בעצם מעל שנה אני כבר מנסה‬ ‫לצוד הצגה שתתאים לילדים‪ ,‬לי‪ ,‬לבמאי‪,‬‬ ‫למורות למוזיקה‪ ,‬לתלבושות ולתפאורה‬ ‫שההורים מכינים‪ ,‬קיבלתי הצעות מכל מי‬ ‫שסביבי‪ ,‬עברתי בין מרי פופינס לנסיכה‬ ‫הקסומה‪ ,‬סלאח שבתי‪ ,‬חלום ליל קיץ‪,‬‬ ‫חיפשתי מחזה ישראלי ותמיד זה נפל‬ ‫על שפה‪ ,‬כמות תפקידים‪ ,‬התאמה לגיל‪.‬‬ ‫החלטתי‪ ,‬ידעתי‪ ,‬שיניתי‪ ,‬הנחתי לזה‬ ‫לרגע (לא באמת)‪ ,‬לא הצלחתי למצוא‪.‬‬ ‫כל פעם אמרתי לאביב הסייע ‪ -‬זהו!‬ ‫מצאתי! ואז לא‪ ,‬זה לא זה‪.‬‬ ‫בסוף הוא כבר לא האמין לי‪ .‬ואז פגשתי‬ ‫את איתן קלמנוביץ' הנפלא שלימד את‬ ‫הכיתה בשנה הקודמת ומיועד להיות‬ ‫במאי ההצגה‪ ,‬ואמרתי לו שאני לא יודעת‬ ‫איזו הצגה לבחור לכיתה שלי‪ .‬ישבנו‬ ‫לחשוב יחד‪ ,‬הקשבתי לדרך שבה הוא‬ ‫בודק דברים‪ .‬הוא סיפר לי שכשהוא‬ ‫חושב על הצגה לכיתה הוא חושב על‬ ‫הטמפרמנטים של הכיתה‪ ,‬על הכי־‬ ‫תות הסוערות‪ ,‬המצחיקות‪ ,‬הוא אמר‬ ‫לי שהכיתה שלי תתאים למגוון מסויים‬ ‫של הצגות‪ ,‬והוא כל כך ראה אותם (זה‬ ‫תמיד מרגש כשמישהו מצליח לראות את‬ ‫הילדים ככה) הוא מדמיין את הקצוות‬ ‫של הכיתה ומנסה למצוא להם תפקי־‬ ‫דים‪ ,‬ואם הוא מצליח ‪ -‬אז הוא יודע שזה‬ ‫זה‪ .‬והוא אמר לי "הדס‪ ,‬בכיתה שלך‪ ,‬עם‬ ‫ההרכב המסויים שלה‪ ,‬יש כמה מחזות‬ ‫אפשריים‪ .‬אבל אחד שעולה לי כרעיון‬ ‫שנדמה לי שמתאים לכם ‪ -‬מה דעתך על‬ ‫הסערה של שייקספיר‪ "...‬‬ ‫‪5‬‬

‫קריאה של שירה לקראת תקופת כתיבה‪.‬‬ ‫היא ממש לומדת את החומר שהיא‬ ‫תלמד את הילדים בשנה הבאה‪ ,‬היא‬ ‫עובדת קשה בחופש הגדול‪ .‬מכינה את‬ ‫השיעורים ואת הפריסה של שנה הבאה‪,‬‬ ‫מספרת לי כמה זה מסובך לשבץ הכל‬ ‫ תקופות‪ ,‬תקופות חיצוניות‪ ,‬טיולים‪,‬‬‫הצגה‪ ,‬מיצבים‪ .‬והכל תלוי בהכל ‪ -‬כמו‬ ‫חידת הגיון‪.‬‬

‫מורים שהם בעצם קוסמים‬ ‫"קיבלתי את הילדים האלו בכיתה ו' וזו‬ ‫למידה עצומה של חומר‪ .‬לא הצלחתי‬ ‫‪4‬‬

‫"העולם נברא בשישה ימים‪,‬‬ ‫ואז בשבת קודש‪ .‬ומה זה‬ ‫שמונה? שמונה זה האין סוף‪,‬‬ ‫זו הספירה העליונה שצופה‬ ‫על הכל ושואבת את עצמה‬ ‫מכל מה שהיה ונבנה קודם"‬

‫להבין איך אני לומדת את החומר על‬ ‫רומא‪ ,‬ניסיתי לקרוא איזה ספר ופשוט‬ ‫התייאשתי‪ .‬בבית הספר‪ ,‬היסטוריה היה‬ ‫המקצוע הזה שבו לא הצלחתי‪ .‬ואז‬ ‫באמצע סמינר דליה (הסמינר הארצי‬ ‫השנתי של מורי וולדורף בקיבוץ דליה)‪,‬‬ ‫במקום להיכנס לשיעור שלי של כיתות‬ ‫ו' על רומא‪ ,‬נשכבתי ביאוש מתחת העץ‬ ‫ורציתי לא להיות מורה יותר‪ .‬מורה‬ ‫וותיק הגיע‪ ,‬הכניס אותי לכיתה עם‬ ‫מזגן‪ ,‬נתן לי מים‪ ,‬ושאל אותי‪" :‬רומא?‬ ‫רומא זה הכי מקסים שיש…" וסיפר לי‬ ‫סיפור על חניבעל כמו שמורה ותיק ומ־‬ ‫נוסה יודע לספר סיפור‪ .‬הוא שלח אותי‬

‫הסערה של כיתה ח'‬ ‫מפגש עם הדס עמיר‪ ,‬מחנכת כיתה ח'‪ ,‬שבונה יחד עם הכיתה‬ ‫את השנה האחרונה שלהם בבית הספר | רחלי תדהר קנר‬

‫"‬

‫בסוכות של שנה שעברה‪,‬‬ ‫כשהם היו בכיתה ז' כבר‬ ‫ידעתי איזו הצגה אני רוצה‬ ‫לכיתה שלי‪ .‬חבר קרוב מלי־‬ ‫מודי וולדורף באוסטרליה (מורה לדרמה)‪,‬‬ ‫בא לבקר אותי‪ .‬בילינו שבוע שלם בשיחות‬ ‫על הכיתה ובסוף הביקור הוא אמר "אני‬ ‫חושב שכדאי שתכירי את המחזה הזה‬ ‫‪ -‬הוא מאד מתאים למה שאת מספרת‪.‬‬

‫את מכירה את 'הסערה'?" לא הכרתי‪,‬‬ ‫אז הלכתי להכיר לעומק ‪ -‬וידעתי שהוא‬ ‫צודק‪ ,‬זו ההצגה שלהם ‪ -‬הסערה של‬ ‫שייקספיר‪ .‬זה משהו אוניברסלי שבכיתה‬ ‫ז'־ח' מעלים הצגה של שייקספיר‪ ,‬יש בו‬ ‫משהו שהוא בדיוק חלון לנפש שלהם‪ .‬אני‬ ‫זוכרת שכאשר אני הייתי בכיתה ח' בבית‬ ‫הספר בהולנד‪ ,‬הטיול השנתי שלנו היה‬ ‫לאנגליה לכפר של שייקספיר וראינו שני‬

‫מחזות‪ .‬אבל אז אמרו לי שזה לא מתאים‪,‬‬ ‫ואין כל כך מוזיקה‪ ,‬ו‪ ...‬ו‪ ...‬ויצאתי לתור‬ ‫אחרי רעיון אחר‪".‬‬ ‫נפגשתי עם הדס עמיר‪ ,‬המחנכת של ח'‪,‬‬ ‫לשיחה ארוכה על מה זה אומר להיות‬ ‫מורה של ח'‪ .‬זו כתבה ראשונה מתוך‬ ‫סדרה‪ ,‬הרצון שלי הוא לעקוב אחרי‬ ‫הכיתה והדס במשך השנה ולראות איך‬ ‫עובדים על הצגה‪ .‬הפרעתי לה באמצע‬ ‫‪3‬‬

‫<‬

‫עורכים‪:‬‬ ‫מתן בן־ארי‪ ,‬יריב הרפז‬ ‫ורחלי תדהר קנר‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יצהר ורדי‬ ‫כתבים וצוות נושא‪:‬‬ ‫גולי אסולין‪ ,‬לי גלים־דלפן‪ ,‬טלי וידומסקי‪,‬‬ ‫יורם גרשמן‪ ,‬אורית עריף‪ ,‬שקד וידומסקי‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬מיכל מגן‬ ‫ציור שער‪ :‬ציור לוח "תקופת מהפכות"‬ ‫מוריאל שגיא‬ ‫תמונות וציורים‪ :‬מחברת של שי גלעד‬ ‫(צילמה‪ :‬גל מוסנזון); תמונות מאלבום‬ ‫הטיול למונטנגרו של בוגרי י"ב‪ :‬עדו טל ונעם‬ ‫אביתר; ציורים של ילדי בית הספר שקד‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת לתמר גת‪ ,‬טל גליק וגל‬ ‫מוסנזון‪.‬‬ ‫בית דפוס‪:‬‬ ‫"מילניום" אלון דה־פיצ'וטו‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫לכל כותבי וכותבות המאמרים‬ ‫ללבנה קארו‪ ,‬כרמית גופר‬ ‫לגלית אדוני ודבורה צור‬ ‫ומאחלים חורף חמים בפנים ורטוב בחוץ‪..‬‬

‫סתיו הפך לעונת ההמתנה‪ .‬המתנה דרוכה לטיפות‬ ‫ראשונות‪ ,‬ציפייה לראות האם הפעם הגשם יבוא בעתו‪ ,‬ירווה את‬ ‫האדמה שמשנה לשנה צמאה יותר ויותר‪ .‬אך גם אם יתמהמה‬ ‫בוא יבוא – וגם אם העיתון מתעכב מעט‪ ,‬הנה הוא כאן‪ .‬גיליון‬ ‫הסתיו של "עלי שקד" נוגע בכל השלבים השונים של החינוך –‬ ‫החל ממחשבות על חינוך ילדים בגיל הרך פרי עטו ומחשבתו של‬ ‫דניאל זהבי‪ ,‬דרך מחשבות על המסלול וההבשלה של כיתה ח'‬ ‫ולבסוף רשמים מטיול מרתק‪ ,‬מהנה וחווייתי של תלמידי התיכון‬ ‫במונטנגרו‪ .‬בנוסף נבחן את הדרך בה נלמדים מדעים ביסודי‬ ‫ובתיכון על פי חינוך וולדורף‪ ,‬נפגוש את רחלי אלון‪ ,‬אמנית היוצרת‬ ‫בתוך הקהילה ומשלבת מילים וחומר‪ ,‬נכין עוגיות מתוקות שיהיו‬ ‫מוכנות ליד התה החם של החורף ועוד‪ .‬בגיליון זה ניפרד גם‬ ‫ממירי‪ ,‬מזכירת בית הספר‪ ,‬שמסיימת את עבודתה לאחר שנים‬ ‫רבות של מסירות‪ ,‬אחריות וחיוך‪.‬‬ ‫הוצאת העיתון היא עבודה קשה‪ ,‬אך מתגמלת מאוד‪ .‬אז מי מכם‬ ‫שיש בליבו או בליבה רצון לספר סיפור‪ ,‬לתאר את המציאות‬ ‫ולחקור אותה ונכונות להשתתף – אנחנו מזמינים את כל מי‬ ‫שרוצה להצטרף ולהשתתף בהכנת העיתון‪.‬‬ ‫שלכם‪ ,‬צוות עלי שקד‬ ‫‪aley.shaked@gmail.com‬‬

‫‪ 2‬הסערה של כיתה ח' רחלי תדהר קנר ‪ 6 ::‬מחשבות על חינוך והתפתחות דניאל זהבי ‪8 ::‬‬ ‫לומדים את העולם? מתן בן־ארי ‪ 12 ::‬מוקירים תודה למירי שורקין ‪ 14 ::‬מה שהיה במונטנגרו‬ ‫ לא נשאר במונטנגרו יריב הרפז ‪ 18 ::‬הקסם במפגש בין רוח לחומר לי גלים־דלפן ‪ 19 ::‬עוגיות‬‫פיצוץ ‪ -‬קינוח מומלץ שקד וידומסקי ‪ 20 ::‬קייטנות נוער גולי אסולין ‪ 24 ::‬חופן שקדים עם‬ ‫משפחת גרינברגר אורית עריף ‪ 26 ::‬יוצאים לדרך של שיח ומעגל עמית גלקין ‪ 27 ::‬דפי שקד‪ -‬כל‬ ‫מה שבדיוק חיפשתם ‪ 28 ::‬שער אחורי‬ ‫איך‬

‫"‬

‫מי ייתן ונוכחותנו המלאה‬ ‫תפתח את ההוויה השלווה‬ ‫בה מצויה האהבה‬ ‫שתנחה את עשייתנו‬ ‫המשותפת‬

‫"‬

‫גליה טיאנו רונן‬ ‫ורס ועד הורים ועלי שקד‬

‫עיתון קהילה ‪ ::‬גליון חורף ‪2017‬‬

‫‪8‬‬

‫מתן בן־ארי‬ ‫מה ואיך במדעים‬ ‫בחינוך וולדורף‬

‫‪12‬‬ ‫‪18‬‬

‫שקד אומרים‬ ‫שלום ולהתראות‬ ‫למירי שורקין‬

‫‪19‬‬

‫שקד וידומסקי‬ ‫עוגיות שאין‬ ‫דברים כאלה‬

‫מדור חדש!‬ ‫לי גלים־דלפן במסע חוקר‬ ‫עם אמנים מקהילת שקד‬

‫‪1‬‬